הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 11:30

בעיות ואתגרים טכנולוגיים בשימוש בכרטיס חכם (רב-קו) לתחבורה הציבורית

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

שי ג'רבי - מנהל אגף טכנולוגיות, רשות לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סמנכ"ל מערכות מידע, שירות לקוחות ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

איה מרקביץ - מתמחה ברמו"ט, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע

תמי צדוק - מנהלת תחום ITS, תכנית אב לתחבורה י-ם, עיריית ירושלים

יעל כהן גמדני - עוזרת מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות, עיריית ירושלים

חיים כהן - עוזר לתמיר ניר, סגן ראש העיר ומחזיק תיק תחבורה, עיריית ירושלים

נעמה אשקר - מנהל מערכות מידע, נתיב אקספרס

לימור אור - סמנכ"ל טכנולוגיה ומשו"ב, אגד תעבורה

ישראל רום - מנהל מערכות מידע ומחשוב, חברת אגד

יניב לויט - מנהל מחלקת כרטוס, חברת אגד

רן בן דוד - כלכלן, חברת אגד

ערן בנין - מנהל מערכות מידע, חברת קווים, מפעילי התחבורה הציבורית

דניאל איטח - מנמ"ר, מטרופולין תחבורה ציבורית

איתמר כהן - מנהל מערכות מידע, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

אמיר כהן - מנהל טכנולוגי, חברת דן, מפעילי תחבורה ציבורית

אבי גולדנברג - מנהל מערכת כרטוס, רכבת ישראל

יהודה סלנט - מנהל פרויקט בכיר, רכבת ישראל

עוזאל ותיק - דוברות סיטיפס, חברת סיטיפס

יער אמיר - מנהל הפורום, פורום מפעילי התחבורה הציבורית הפרטיים

מיכה בר-מאיר - מנהל, המרכז לטכנולוגיות חכמות בתחבורה

גיל יעקב - מנכ"ל 15 דקות-ארגון צרכני תחבורה ציבורית

עודד גברעם - רכז רב-קו, 15 דקות-ארגון צרכי תחבורה ציבורית

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

רם שפע - סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית

אהוד בקר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אליס פקר - לוביסטית (כהן רימון כהן), מייצגת את ישראכרט

אירדה קריימר - לוביסטית (אימפקט), מייצגת את פורום מפעילי תחבורה ציבורית

איתן אלון - לוביסט (גלעד), מייצג את עיריית ירושלים

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

בעיות ואתגרים טכנולוגיים בשימוש בכרטיס חכם (רב-קו) לתחבורה הציבורית

אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה שהכותרת שלה והנושא הוא בעיות ואתגרים טכנולוגיים בשימוש בכרטיס חכם (רב-קו) לתחבורה הציבורית. זה לא סוד, חלקכם פעילים ותיקים בנושאים של תחבורה ותחבורה ציבורית בעיקר ואתם ודאי מודעים לכך שהכנסת קיימה כמה וכמה ישיבות בנידון וממוקד בנושא של רב-קו. אני מפנה כאן לעבודת מחקר של הממ"מ, שיצאה לפני חצי שנה כמסמך לוועדה לפניות הציבור שדנה גם בנושא הזה. אתם כותבים כאן שבמאי 2010 קיימה הוועדה לפניות הציבור דיון, בינואר 2012 התקיימה ישיבה משותפת של הוועדה לפניות הציבור וועדת משנה של ועדת הכלכלה לתחבורה הציבורית, באוקטובר 2014 קיימה ועדת הכלכלה ישיבה בנושא כרטיס הרב-קו, ב-27 באוקטובר 2014 ועדת הכלכלה ישבה ואנחנו נמצאים כעת חיה בדיון נוסף על הרב-קו, ודווקא אני רואה את זה כמעט כישיבת המשך של ועדת הכלכלה בנושא הזה, שם היו מסקנות ולוחות זמנים.

הוועדה התכנסה לבקשת כמה חברי כנסת ויושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן, ראה לנכון שוועדת הכלכלה תייחד דיון מיוחד. לא בכדי, אנחנו יודעים שלפי הנתונים של משרד התחבורה יש 2 מיליון כרטיסי רב-קו, או יותר או קרוב, אבל בסביבות 2 מיליון. מדובר על כמות אדירה, כך שזה דורש מכל היבט שהוא התייחסות ובאמת לבדוק ולעקוב ולראות במה אנחנו עוסקים, אם זה מגיע באמת לייעוד שלו וליעדים שהוא צריך להגיע.

אני רק רוצה להוסיף ולהגיד לכם. אני אצטט משהו, עברתי על החומר והתמליל של הוועדה שהייתה. חבר הכנסת אשר אומר, הוא פונה לברוורמן, 'אני חושב, אדוני היושב ראש, שהדיון הזה היה צריך להתנהל בוועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל, ולא בגלל שחבר הכנסת גפני הוא היושב ראש שלה, כי אין לי בעיה עם היושב ראש של ועדת הכלכלה, אלא מכיוון שלא יכול להיות', אני מצטט אותו, דברים נכוחים, 'שמדברים על מדינת ישראל כעל מעצמת סייבר או מדברים על הראש היהודי, הפטנטים הכי גדולים בדיגיטלי ובמחשוב ובכול', אני מצטט, 'ודבר כל כך פשוט, לתת לאדם שאין לו יכולת ובדרך כלל אלה השכבות החלשות שהן הצרכניות הגדולות של התחבורה הציבורית, אי אפשר לחבר נתון לנתון, מידע עם מידע, איזה בסיס של דאטה בייס, של נתונים, שהכרטיס הזה יידע לדבר עם כל הנתונים, שאדם יעבור בקלות מאוטובוס לאוטובוס, מרכבת לרכבת, מאוטובוס לרכבת, מרכבת קלה לאוטובוס. כן, מדינת ישראל מחפשת איך לשים מנהרות, אבל דבר כל כך פשוט היא לא יכולה לעשות'. הוא גם מגיע למסקנה שזה פחות חשוב לה ופחות מעניין ופחות מדבררים את זה וזה פחות גזירת סרטים ולכן אולי זה מקבל את הטיפול שלו.

אני כן אגיד לכם שאני חושב, ובזה אני אתמצת את דברי הפתיחה שלי בעניין. דווקא על איך עובד הרב-קו ומה קורה עם הרב-קו, אני רוצה לתת לכם, למשתמשים, לדבר, אבל אין ספק שוועדת המדע והטכנולוגיה, שהיא אחראית, אנחנו בתוקף סמכותנו, אחראים לבקר את הפיתוחים הטכנולוגיים במשרדים השונים אנחנו רואים את זה כאחד הפיתוחים הטכנולוגיים, הבסיסיים אפילו, לא החדשניים ביותר, כנגזרת מממשל פתוח, מממשל זמין לציבור, כל הכותרות שאנחנו נותנים היום, במיוחד בעידן החברתי יותר. זה א'-ב' וזו באמת אחריותנו, ועדת המדע והטכנולוגיה, מתוקף אחריותה, צריכה להגיד, לא רק בגלל הפניות שהיא מקבלת בעניין הזה.

אני נפגשתי עם שר התחבורה ביום רביעי האחרון ודיברתי איתו בנושא אחר, בנושא של ישיבה שהייתה לפני שבועיים כאן בוועדה על תחבורה שיתופית, זה היה הנושא, משם התגלגלנו ורוב השיחה הייתה על התחבורה הציבורית. שר התחבורה אמר לי בפליאה ובכאב, 'תגיד לי, איך אתה מדבר ככה על תחבורה ציבורית? אחרי כל כך הרבה השקעות, אחרי כל כך הרבה מאמצים שאנחנו עושים ואתה אומר שהציבור לא מרוצה והציבור אומר שזה לא משתפר?' ואני הבדלתי, הסברתי לו שאנחנו מאוד מעריכים, באמת מאוד מעריכים את המהפכים, את הרפורמות, את ההשקעות, אנחנו יודעים שהכול נעשה גם בכסף ציבורי, אבל אמרתי לו, 'בסופו של דבר אתה צריך להבין, ההצלחה שלך זה מבחן התוצאה מול נושא התחבורה הציבורית, זה צריך להיות כלי המדידה שלך'. את הנוסע שנמצא בקצה, 2 המיליון במקרה הזה שמשתמשים ברב-קו או בכרטיסים האלה, לא מעניין אותם, לא גרפים ולא מצגות ולא תקציבים ולא בדיבורים, הוא בודק במבחן המעשה ואמרתי לו, כשמגיעים לוועדות אנשים ואומרים ש - - -

שר התחבורה השתמש בדוגמה של ירושלים, הוא אומר לי 'תראה מה עשינו, אתה מדבר על ירושלים? תראה מה שעשינו בירושלים בעניין של השקעה בתחבורה ציבורית', ואני דווקא הבאתי לו את הדוגמה מפורום 15 הדקות, אני חושב שאתם אמרתם את זה באיזה דיון לפני הרבה שנים, שאדם שגר בקרית מנחם או בקרית יובל, שעובד במרכז העסקים בגבעת שאול, ברחוב כנפי נשרים או במקומות האלה, אפשר להגיד שזה כמעט המקום הקרוב ביותר, אני לא מדבר עכשיו על הר חוצבים, אני מדבר על אדם שעובד במפעל, עובד במשרד, גר בקרית מנחם, גר בקרית יובל. עד לפני תקופה לא ארוכה, לפני שהתחילו המהפכים, זמן ההגעה שלו לעבודה היה בין 25 ל-30 דקות. היום הוא נוסע בין 40 ל-45 דקות. זה אחד המדדים שהוא מודד אותם. הוא לא מדבר עכשיו על מה הוא מקבל מזה, אם הוא מקבל רק זמן, אם זה היה לקוי בזמן, אבל בשאר המדדים, של שביעות רצון, של אמינות, של מחיר, של נגישות, אם הוא היה מקבל בשאר הדברים האלה, בטכנולוגיה מתקדמת, הוא היה מקבל מענה, אתה אומר, תשמע, יש מחיר של זמן, אבל אתה נוסע נוח יותר, בטוח יותר, אמין יותר.

לא, אנחנו לא יורדים לסוף דעתו של נוסע. אחד הוויכוחים שיש לי לא פעם, מה קורה בעסק שעובד 70%, אתה יכול להגיד ש-70% זה בסדר, יש מקומות שעם 70% אתה יכול להתווכח מה קורה כשהעסק מתפקד ב-70%, 70% לפעמים זה טוב. יש נושאים ש-70% זה לא עובד מכיוון שכשיש 30% הוא לא יכול להסתמך גם על ה-70%. לאדם יש רופא, הוא צריך להגיע לעבודה, 70% האוטובוס מגיע בזמן, 30% הוא לא מגיע בזמן, מה הוא צריך לעשות? הוא לא יכול להתנהג לפי ה-70%, הוא מתנהג בכל ה-100% שלו לפי ה-30%, הוא לא יכול לאחר לרופא, הוא לא יכול לאחר למקום העבודה, הוא לא יכול 30% לאחר לעבודה. יש דברים בסיסיים. אני לא רוצה לעשות כאן הרצאה פילוסופית בעניין הזה, אבל התובנות האלה, הפרטים הקטנים האלה, שאולי אנחנו כממונים וכפקידים אומרים 'זה טוב, זה עוד פרט, תראה מה שהשקענו, תראה איזה טכנולוגיה מושלמת', אבל יש כאן דברים, הם לא דברים קטנים, הם ה-100% של הדבר הזה שלא נותנים מענה.

ובזה אני רוצה לסיים, זה לא לאורך תקופה קצרה. רבותיי, אנחנו מדברים פה על דבר שיצא לאוויר העולם לפני עשר שנים, שש שנים הוא על הכביש, שש שנים הוא כבר נמצא אצל הצרכן. יש תאריכי יעד שקבעתם כבר כמה פעמים לפני כמה שנים, תאריכי יעד של דברים והדברים לא נעשים. הדברים לא מתקדמים. אנחנו נמצאים היום בשלהי 2015, בתחילתה של 2016 ועדיין רוב הדברים הם באותו מצב.

אנחנו מיקדנו את הדיון הזה ברב-קו, אם אנחנו מדברים על מה שגורם בעייתיות בתחבורה ציבורית אני חושב שלרב-קו יש חלק בעניין הזה, אני לא רוצה להרחיב, אני אתן לכם לדבר, חלק מהתמונה הכוללת, לא רק בחלק השימוש ברב-קו, חלק מהליקויים והקשיים שיש בתחבורה ציבורית. ואתם, מי שנוסע בתחבורה ציבורית, יודע להגיד, זה נראה שאני מדבר על משהו מהעבר ההיסטורי, אבל כשהיה כרטיס חופשי-חודשי, כרטיסי הקרטון האלה, לא משנה מה, זמן הנסיעה, העלייה לאוטובוס, השינוע של האוטובוסים בכל התחנות היה הרבה יותר משמעותי. אם היום הרב-קו, לא רק שלא שיפר את המצב, הוא יכול לא לשפר את המצב לאורך חצי שנה, לאורך שנה, אם הרב-קו עצמו, ואלה עובדות קיימות, הוא זה שלוקח הרבה יותר זמן, הרבה יותר בירוקרטיה, הרבה יותר מסורבל, מכמה וכמה בחינות ולא משנה אם זה בגלל שאין עמדות הטענה זמינות, האם בגלל שצריך לעשות חוזה וכמה חוזים והם המשכיים והנושא של הזמן שזה לוקח, זה לבד אומר שהנה אנחנו כאן נכשלנו ואנחנו הלכנו אחורנית, לא התקדמנו. הלכנו אחורנית מבחינות מסוימות והוא חלק מהדבר.

לכן אנחנו שמים דגש עכשיו, גם משום שאני חושב שזו אחריותנו, לקחת טכנולוגיה שנפתחה בממשל זמין, עוד כמה דברים שהממשלה הטילה על הוועדות, או שוועדות הכנסת הן המוסמכות לכך, אנחנו לוקחים את הנושא של הרב-קו, שאנחנו חושבים שיש לזה משמעות מאוד גדולה, אנחנו נלווה אותו מתחילת הכינוס ועד עכשיו. יש תזכיר חוק - - -

של הממשלה.

הממשלה תגיד את זה, אני אתן לממשלה לדבר. אני חושב שזה גם מתאים באמת, אין כמו ועדה כזאת שהיא יכולה להיות ועדה שיכולה לדון בזה, אבל ברשותכם אני אתן דווקא לגופים לדבר ראשונים, כדי שהמשרדים הממשלתיים יוכלו להתייחס לדברים. אם יש מישהו שירצה להתייחס רק באופן כללי, אין לי בעיה, אבל יעיל יותר יהיה שהארגונים או מי שרוצה יתייחס ואחרי זה - - - אם ברשותכם, אז אני חושב ש - - - בבקשה. גיל יעקב, מנכ"ל ארגון 15 דקות.

תודה.

מי שרוצה להתייחס יכול להירשם אצל מנהלת הוועדה ואחרי זה ניתן למשרדים הממשלתיים, המשרדים הרלוונטיים, להתייחס.

תודה. אז קודם כל אני מברך אותך על העקביות וההתמדה בכלל בעיסוק בנושא תחבורה ציבורית וספציפית בנושא הזה, וזה מצוין. אני גם חייב לומר שאנחנו מלווים את הנושא כמה שנים ואם נגיד באופטימיות זהירה אנחנו רואים בחצי השנה האחרונה איזה שהוא שינוי שאפשר להתחיל לדבר על איך לעשות ומה לעשות, היינו במשך שנים תקועים באותו מקום ואנחנו כן מברכים על זה שיש איזה שהיא התקדמות. יחד עם זאת חשוב לי להביא את תמונת העדכנית ובאמת לראות איך אפשר להתקדם.

אני רק אגיד בפתח הדברים שאנחנו מפעילים מוקד פניות ציבור ואחד הנושא המרכזיים שאנחנו מקבלים עליהם תלונות זה הנושא של הרב-קו, החל מטעויות טכנולוגיות דרך טרטור בתורים ועמדות וחוסר יכולת להזדכות. יש שורה של דברים, אבל זה נושא מאוד מרכזי בפניות שמגיעות אלינו. אני חושב שאחת הבעיות כיום בתפיסה של הרב-קו, גם בצעדים הנוכחיים וגם בצעדים שאנחנו מזהים קדימה, לפחות מה שהם משתפים איתנו, נראה שהתפיסה היא שהלקוח, זאת אומרת הנוסע בתחבורה הציבורית, הוא זה שצריך לגשת, ללכת, לכתת את רגליו, להשקיע מהזמן שלו בשורה של דברים, אם זה בהנפקת הכרטיס בתור התחלה, לגשת למספר די מוגבל בסופו של דבר של עמדות וגם אם נוסיף עוד 30 פה ועוד 30 שם, זה מתחלק על פני כל הארץ וזה מספר זניח ביותר, דרך נושא ההטענה של הרב-קו, שבעצם אתה יכול להטעין אצל כל מפעיל בנפרד, את החוזים המתאימים לו, וזה גם גורם לטרטור. במידה שאתה רוצה לפתור איזה שהיא בעיה בכרטיס הרב-קו אתה צריך להקדיש את הזמן בשעות העבודה, ללכת למרכזי שירות, לנסוע, לשלם את דמי הנסיעה כדי להגיע בכלל למרכזי השירות האלה כדי לטפל בבעיה שנוצרה לך.

ואם המפעיל שלך כבר לא במכרז בעיר, אתה צריך ללכת למקום אחר, מפני שהוא עזב.

נכון, ואם קנית את זה בעיר אחרת, מפעיל אחר, אתה צריך ללכת בין כל המפעילים. המצב הזה פשוט לא יכול להימשך וזה ממש רוחבי, בכל ההיבטים של הרב-קו זו ההסתכלות. הייתה לנו דרישה שעלתה בוועדת הכלכלה בדיון האחרון, לגבי הטענה אינטרנטית, ושמחנו לשמוע שהמשרד עובד על זה, אבל אפילו בפיילוט הראשוני שיצאו אליו הגישה הייתה שהלקוח צריך ללכת למרכז שירות לקבל מין תוסף, מי USB שהוא צריך לחבר למחשב שלו. הבנתי שבעתיד זה יהיה בתשלום. זאת אומרת אתה צריך ללכת למרכז שירות, אחר כך צריך ללכת הביתה, צריך להתקין את זה על המחשב שלך והתחלנו עוד פעם בעוד בירוקרטיה - - -

לדעת להתקין.

כן, על מנת להתקין וגם לדעת איך להתקין וכו'. זאת אומרת התפיסה כרגע, לפחות מהצעדים שנחשפנו אליהם, היא שהלקוח צריך באמת לעשות הרבה בשביל להגיע לרב-קו, וזה, אני חייב להגיד, כשיש היום מערכות בתחומים אחרים וגם בעולם שהלקוח לא צריך להגיע במיוחד לעמדות מרוחקות. למשל אם אתה רוצה לחדש רישיון נהיגה אתה יכול לעשות את זה בכל סניף של רשת סופרפארם. יש היום בעולם אפשרות להטעין את כרטיסי הרב-קו או דמוי הרב-קו עם אותה טכנולוגיה בכל פיצוצייה, בכל קיוסק, בכל רשת שמוכרת מזון או כל דבר אחר ויש לך גם אפשרות בעולם להטעין ולטפל בענייני הרב-קו גם בהרבה מאוד עמדות שנמצאות על גבי התחבורה הציבורית, על גבי האוטובוסים, הרכבות וכו'. אנחנו עדיין לא במצב הזה ואני לא בטוח שיש לוחות זמנים ברורים מתי ואיך אנחנו נהיה במצב הזה, אלא אם יוצג משהו אחר בוועדה. מי שמשלם את המחיר זה באמת אותם האנשים שרוצים להיות בתחבורה הציבורית ובדיוק הבירוקרטיה הזאת, זה מה שייאש אותם. זה לפני שדיברנו בכלל על טרטורים שקשורים למי שזכאי להנחות, אם זה ילדים שצריך להציג ספח ולפעמים צריך לבוא איתם כדי לצלם תמונה של הילד ודברים מהסוג הזה.

יש גם פערים בין המפעילים השונים. למשל חברת סיטיפס לא מאפשרת כרטיס מעבר. אם אתה עולה לאוטובוס עם עוד מישהו, אתה מכרטס עליו עם הרב-קו, בסיטיפס לא מקבלים את הכרטוס של הבן אדם הנוסף. משרד התחבורה שותק בעניין הזה ולא מפעיל את הסמכויות שיש לו. זאת אומרת יש שוני בין המפעילים וככה לא נראה מערך אחיד של כרטיס חכם.

עוד נקודה שהיא קריטית זה הנושא של הארנק. ההבטחה הגדולה של הרב-קו הייתה והיא התחילה ככה באופן זוחל להיכנס, שאתה תוכל לרכוש סכום כסף מסוים שיהיה תקף לנסיעות בכל הארץ. היום המצב הזה נמצא בתוקף בעיקר בגוש דן, באופן חלקי במקומות אחרים, אבל עדיין אנחנו רחוקים מהמקום שהובטח שתוך מספר שנים, מהתחלת הרב-קו, יהיה ארנק אחיד כזה. לא ברור איפה זה עומד.

אתה קורא ארנק אחיד למה שאני קורא מסלקה?

חשוב להגיד שהמסלקה - - -

או ערך צבור. ערך צבור זה ערך צבור. אם היה מסלקה אני רואה שחלק מהדברים - - -

מסלקה זה האמצעי הטכנולוגי שיוכל לאפשר בעתיד את הארנק הזה. זה בעצם איזה שהוא אמצעי שאפשר להתקזז בין המפעילים. אבל כמובן תקנו אותי אם אני טועה. מה שמעניין אותנו זו התוצאה הסופית, שהלקוח יוכל להטעין בסכום כסף בכל מקום שבו הוא נמצא, כל מקום שבו הוא יכול, אם זה באינטרנט, אם זה בסלולר, אם זה על גבי האוטובוס, אם זה בתחנות, אם זה ברשתות או בקיוסקים וכו', כמו שציינתי קודם, והקיזוז ייעשה אחר כך בין המפעילים. זה לא אמור לעניין את הלקוח.

עוד נושא שלדעתי הוא חשוב, הוא יותר ברמת ההתנהלות, ואני מקווה שיהיה לזה מענה בהצגה של משרד התחבורה שאני מקווה שהיא תהיה, הנושא של שקיפות ועמידה בלוחות זמנים. אני חושב שהגיע הזמן שמשרד התחבורה יציג תכנית עם לוחות זמנים לכל אחד מהנושאים שאני יודע שנמצאים בעבודה ומחשבה, אבל לוחות זמנים ברורים. יש מסמך שהוצג בוועדת הכלכלה, טקסט של שישה עמודים, מלל ארוך, אבל אפשר פשוט לייצר טבלה מאוד ברורה, כל נושא ההטענה בסלולר, איפה זה עומד, מה לוחות הזמנים ליישום. כל דבר כזה צריך לקבל איזה שהוא מענה כי אחרת אנחנו נמשיך להתנהל לפי היכולות המזדמנות שיש למשרד.

אני חייב להגיד שהמשרד פועל, לדעתי, בשביל לעשות רפורמה כזאת, עם כוח אדם מצומצם מדי לנושא. נכון, מדובר ברפורמה, יש היום בעצם ממונה אחד שהוא אחראי, אני לא רואה אותו פה משום מה, והוא צריך לטפל בשורה גדולה של נושאים, הוא אחראי על כל הנושא מבחינת המדיניות וההתנהלות ויש את אגף טכנולוגיות שלאחרונה התחדש שם כוח אדם שזה חשוב, אבל בעצם זו רפורמה שדורשת יותר משאבים.

תשאיר להם להגיד. תודה, יעקב.

זה ככה על רגל אחת. תודה.

מיכה בר-מאיר, בבקשה. תציג את עצמך ומה התפקיד.

אני מהמרכז לטכנולוגיות חכמות בתחבורה.

תגיד מה הגוף הזה, אתם גוף סמך של משרד התחבורה?

לא, זה מרכז לשיתוף ידע של גורמים בעלי עניין בטכנולוגיות לתחבורה. בעבר עבדתי שבע שנים באיגוד ITS בתור מנהל מחלקת תחום המחקר והמידע.

אני רוצה להתחיל עם בעיה עקרונית. היום אם אני משלם, קונה חבילה ברב-קו ונאמר חלק משרד התחבורה מקבל את הכסף, חלק החברות הפרטיות, אני מממן אשראי לחברה או לממשלה על שירות שעדיין לא קיבלתי. אני חושב שיש איזה שהיא בעיה עם העניין הזה. יש הרבה מאוד גורמים שמחייבים אותי אחרי שהשתמשתי. זאת אומרת אני - - -

מה אתה מציע לעשות? שייתנו לך אשראי? תשלם בכרטיס אשראי ו - - - איך אתה מציע לעשות, לקנות מוצר בלי לשלם עליו מיידית?

לא, אני עוד לא השתמשתי בו. בכביש 6 אני משלם על מה שנסעתי וזה חלק מהפתרון שאני מציע.

אתה קונה במכולת אתה משלם על משהו שעוד לא אכלת אותו.

רגע, שנייה אחת - - -

אני רק רוצה להבין אותך, אני רוצה להבין למה אתה מתכוון.

אני אצביע פה על כמה בעיות ואתה תראה איך זה מתכנס לתוך העניין הזה. יש בעיה באוטובוסים, כמו שכבר הצביעו, שיש אשכולות ולא בכל אשכול אני יכול לנצל את הרב-קו שקניתי במקום אחד ואם קניתי אותו בחיפה ובחיפה עשיתי נסיעה אחת, אחר כך מה שכלוא שם אני לא יכול לעשות במקום אחר שאני נוסע בו יותר.

יש בעיות ברכבת ישראל, רכבת ישראל תחמה את הרב-קו לפי תחנות, חוץ מתחנות תל אביב. אם למשל, וזה קרה לי, נסעתי מנהריה לאשדוד תחנת רכבת עד הלום, אז אני יכול לצאת ולהיכנס רק שם בדרך חזרה, קניתי הלוך חזור. באתר של הרכבת מפרסמים שיש רכבת חזרה בלילה ב-22:25, אני מגיע לתחנה, התחנה סגורה, ב-21:00 יצאה רכבת אחרונה, שולחים אותי לאשקלון משה דיין. אני בא להיכנס לתחנה, הרב-קו לא נותן לי להיכנס, אני צריך לקנות כרטיס ב-9 שקלים לתחנה שאני לא נוסע אליה בכלל רק בשביל להיכנס לתוך הרציף ולהשתמש ברב-קו שקניתי. ראשל"צ-משה דיין יושב בכיוון צפונה אחרי, זאת אומרת אני הייתי צריך לשלם אולי 9 שקלים פחות וככה אני משלם 9 שקלים יותר מהמחיר המקורי, שזה דבר שהוא בלתי נסבל.

וזה בגלל שהרב-קו לא פותח את התחנה

הרב-קו לא יפתח לי תחנה שלא יועדה לו מראש. זאת אומרת אני לא יכול לנסוע על הקו, לרדת ולעלות איפה שאני רוצה, וזו בעיה גדולה. עכשיו שילמתי בנוסף.

אם השתנה לי סטטוס, כלומר הייתי סטודנט והפסקתי להיות סטודנט ונשארו נסיעות, הנסיעות האלה כלואות, לא משחררים לי אותן עד שאני עושה שינוי בסטטוס, או שאני שולח בקשה. אם שילמתי באשראי יזכו אותי, אם שילמתי במזומן ישלחו לי צ'ק, לך תפדה צ'ק על 16.5 שקלים.

מה אתה מציע במקרים כאלה? אתה מעלה בעיות, אבל יש דברים ש - - -

מדברים על כרטיס חכם, יש כל מיני אפליקציות שיודעים לקרוא את הפרטים בכרטיס. הם קוראים את השם שלי, את מספר הזהות, את הכתובת ופרטים נוספים, אני חושב שבכרטיס צריכה להיות תמונה עם איזה שהוא מספר זיהוי וזאת שאילתה. צריך להיות מרכז נתונים, הכרטיס צריך להיות פשוט, המערכת צריכה להיות חכמה. צריך בכרטיס לראות האם יש לי אמצעי תשלום. אם יש לי אמצעי תשלום, אז כמו בכביש 6, המערכת לא שואלת אותי איפה אני רוצה לעלות, איפה אני רוצה לרדת, היא קולטת את זה, מחייבת אותי בדיעבד. עשיתי שינוי בסטטוס, אני לא צריך לקבל כסף, זאת אומרת המערכת תדע לזכות אותי באופן אוטומטי. אם למשל לא הספקתי לחדש את הסטטוס של הסטודנט ועשיתי את זה חודשיים מאוחר, אני יכול להזין את זה ויהיה מי שיאשר את זה, זה רטרואקטיבית בתוך המערכת יכול לזכות אותי.

אין סיבה שכל הזמן נצטרך להתעסק עם כרטיסים שצריך למלא אותם ולחדש אותם, לתפור עליהם המון אפשרויות כל פעם מחדש רק בשביל שיפורים שיבואו בתוך המערכת, כשזה כולל, למשל, נסיעה חד יומית או רב יומית. זאת אומרת יש מדינות שבהן אם המערכת זיהתה שעשיתי יותר מנסיעה אחת ביום אני כבר מתחיל לקבל הנחה. הדברים האלה היום לא באים לידי ביטוי והם יכולים לבוא לידי ביטוי בקלות כשהמערכת המרכזית היא חכמה והכרטיס הוא פשוט.

תודה רבה על הדברים. אתה מדבר על דברים מתקדמים, אני קצת עוד קודם, אבל מה שאתה העלית זה גם נושא חשוב ואני בטוח שמי שמשתמש בפרקטיקה, אלה דברים שמגיעים מתוך הפרקטיקה ועושה לי רושם שאתה משתמש ברב-קו ולא רק מתוך היכרות כללית בעניין.

כן, הרבה.

אחד מ-, לא אחד, אבל גם מתלונות שהגיעו אליי, במיוחד ממשפחות של ילדים, זה על החומרה, נקרא לזה, על טיב הכרטיס עצמו בהשוואה לכרטיסי קופת חולים וכרטיס אשראי. הטיב של החומרה עצמה, הבלאי שלה הרבה יותר מהיר מכל כרטיס אחר, היכולות אפילו הפרקטיות, ההעברות קשות, ההתבלות שלהם הרבה יותר מהירה. ועוד בכרטיס שהשימוש בו הוא יומיומי, מחזיקים אותו ילדים ובני נוער ואנשים שמחזיקים אותו ביד הרבה יותר זמן מכרטיס אחר שאתה אמור להחזיק, גם כרטיס קופת חולים וכרטיס אשראי. אני מבקש את ההתייחסות שלכם גם לעניין.

רק תוספת קטנה. היום מדברים על הקושי ברוחב של העברת נתונים. האוטובוס לא צריך לקבל את כל הנתונים עליי והוא לא צריך לשדר את כל הנתונים עליי, הוא צריך רק את הדבר הפרקטי, איפה עליתי, איפה ירדתי, איזה מספר, המערכת בפנים תעשה את כל הסיפור, זה מאוד יקל.

אתה מלין על כך שיודעים עליך מה שאתה עושה, איפה שנסעת, איפה אתה, על זה אתה מלין?

לא, ההיפך, אני אומר - - -

אנחנו כבר הקרבנו בשביל הרב-קו, אנשים שדאגו לרב-קו, אני רק רוצה להגיד לך, אני גם מזכיר לכולם, הנוסעים מבחינתם הקריבו המון, אצל הרבה זו הקרבה גדולה מאוד שיש מי שיודע ובדיוק איפה הם נמצאים, מה נסעו, מה ההרגלים שלהם, איפה הם שהו, כמה זמן הוא היה, הוא היה בתל אביב, כמה זמן הוא היה שם, תוך כמה זמן הוא חזר, הכול אתה יודע. סיפר לי מישהו שלא היה מודע לכך, כשהוא חיבר את ה-GPS, את הווייז שלו, ל-gmail והוא לא היה מודע, במשך כמה שנים ואחד הילדים שלו שיחק ואחרי זה הוא נכנס והוא ראה את הפירוט, 'זה הבהיל אותי, יודעים בדיוק כמה זמן הייתי במלון הזה וכמה זמן הייתי במלון הזה. בחוץ לארץ', הוא התייחס לחוץ לארץ, 'אלה דברים שאם הייתי צריך לתת דין וחשבון היה לי קשה להסביר את כל השהיות שלי'. זה רק מציף לנו, מבחינת הציבור זו הקרבה גדולה מאוד. להשתמש ברב-קו זה לא רק לעבור לשיטה חדשנית, בחלק הזה, אצל הרבה הרבה, זה אנשים שזה מפריע להם, מפריע להם ערכית בעניין הזה ועם כל זה הם עושים את זה מכיוון שהם רוצים לקבל מענה שהוא מיטיב איתם והם יודעים שיש מערכת איזונים.

אני רק שואל לפני זה, ויעקב, אותך, כשאתה דיברת על נקודות העמדה החדשות שהם שמו עכשיו לאחרונה, על ידי חלק מהמפעילים, אני הבנתי שזה רק המפעיל, נניח אם חברת קווים שמה, אז היא טובה לקווים, היא לא טובה לחברות האחרות, אבל שם אתה יכול לקבל את כל המידע. בתוך חברת קווים אתה יכול לקבל את כל המידע. למשל אם אני מטעין בעמדות של הרכבת הקלה, אני יכול לדעת מה יש לי בחברות אחרות, כמה נשאר לי בחוזים?

אני מרכז את הנושא של הרב-קו. בעיקרון, אם אתה שם את הכרטיס שלך, גם ברכבת הקלה וגם ברכבת ישראל, אתה יכול לראות איזה חוזים יש לך, אבל כפי שהצגנו בנייר העמדה שהגשנו, הסעיפים שאנחנו מציעים זה בעצם שיפתרו את הבעיה. מה שאנחנו מציעים זה שיהיה אתר אינטרנט אחד שבו ירוכז כל המידע של המשתמש ובו הוא גם יוכל להטעין וגם לראות איפה הוא שילם, מה הוא שילם, שהסעיפים האלה שדיברת עליהם ברכבת עוברים לאותו מידע וברגע שהדבר הזה מסונכרן עם המסלקה אז כל הבעיות של איפה ירדת ברכבת אמורות להיפתר, וכל המעברים בין החברות, זה אמור להיפתר. פשוט אנחנו אומרים שצריך שתהיה מערכת אחת שבה אתה יכול לראות את כל מה ש - - -

העמדות עצמן, הן שפה אחת? אותה עמדה שנמצאת ברכבת הקלה, אותה עמדה שנמצאת בחברת קווים, העמדות החדשות האלה או אחרות, יש להן שפה אחת גם למשתמש?

לא, כל - - -

אני כלקוח של בנק דיסקונט, יש שם סניף הלאום, אני מבין אותם שמפעם לפעם הם משנים את התצוגה שלהם, אבל כלקוח שרוצה מהר מאוד ולפעמים הוא נמצא במכשיר הזה, יש לו תצוגה כזאת, הוא עובר אחורנית לכספומט או למכשיר שהוא מקבל את המידע, הוא רואה שיש לו תצוגה אחרת. זה מפריע למשתמש בהרגלים, מה שאתה לא עושה כל יום. אבל - - -

לכל חברה יש מכשיר ש - - -

צריך לקחת בחשבון שיש אנשים קשישים, אנשים יודעים שכל דבר זה הרגל וכל מקום זה לימוד. כפי שאומרים, יש שלטים שמסבירים שאסור ככה ואסור ככה. הקריאה, ההבנה, להסתכל על זה, זה חלק מהרגלים שלא תמיד יש זה. אי אפשר רק זה, זה לא יכול להיות רק זה הדבר שהוא המעמיד של כל העניין.

כדי לפתור את הדבר הזה, כמו שגיל אמר, צריכים בעצם לשים את העמדות בפריסה רחבה יותר, כמו שיש בסופרפארם לרישיונות נהיגה, לפזר, שהמשרד יחליט אם הוא מפזר בסופרפארמים, במכולות, לפזר עמדה אחידה שבה יש טכנולוגיה אחידה, שזה גם יקל על עניין המסלקה.

טוב, אלה הדברים.

יעל כהן, עיריית ירושלים.

אני עוזרת למנהל אגף התחבורה בעיריית ירושלים.

שלום לך. היית בתקופה שלי גם, נכון?

כן. בתקופה קודמת הייתי מתאמת תחבורה ציבורית בעירייה, עכשיו נשארתי באגף בתפקיד אחר.

מהנימוס צריך להגיד שלום לאנשים שמכירים, שלא רואים הרבה שנים.

רציתי להעלות בעיה שקיבלנו פניית ציבור, היא הועלתה על ידי 15 דקות, המעבר בין אוטובוס לרכבת. אני רוצה להקריא לכם פניית ציבור שקיבלנו: 'עלינו על האוטובוס, ביקשנו שיוריד אותנו ברכבת הקלה, הנהג טען שכדאי לי מאוד לרכוש כרטיסים לרכבת הקלה על האוטובוס על מנת לחסוך את הטרחה לאחר מכן בתחנה. הבהרתי לנהג שאנחנו משפחה שלמה והוא אמר שאין בעיה, יש לכם שעה וחצי ליהנות מכל התחבורה, כולל הרכבת ללא הגבלה'. כמובן שאותו בן אדם עלה לרכבת וקיבל קנס על זה שמשפחה שלמה, הוא לא יכול היה לתקף את הכרטיס עבור כל בני המשפחה שלו. מה שרציתי לבקש זה לחדד את הנהלים בקרב הנהגים שמוכרים כיום את הכרטיסים, שלא יהיה מצב שימכרו את זה, זה בעיקר בעיה עם תיירים מזדמנים, שעדיין לא למדו על בשרם את הבעייתיות הזאת. אז אחת זה חידוד הנהלים.

דבר שני, הם לא יודעים לאן לפנות במקרה כזה של ערר בין שני מפעילים שונים. הפנייה הגיעה לעיריית ירושלים, עד שהוא יקבל תשובה יכול להיות שיעברו ה-30 יום של הערער וזה נראה לי חשוב שאנשים יידעו לאן לפנות ושיפנו בזמן המתאים אחרת הם יפספסו את - - -

גם אם הוא יגיש ערר אני לא חושב שיזכו בעניין הזה. לפי דעתי זו שערורייה שלא קשורה לרכבת הקלה, זו שערורייה מאין כמוה. לא רק שאין שפה אחת, קו תחבורה שהוא מזין את הרכבת, שאנחנו אומרים לאדם, 'נסעת משכונת רמות להר הרצל, היה לך קו 16, הפסקנו את הקו הזה, אתה תיסע, תעצור באמצע הדרך, תעלה לרכבת הקלה שתיקח אותך, אבל המחיר יהיה לך כרטיס מעבר, זו התמורה, ואתה תגיע בסדר ובזמן ויעיל'. אותו קו שאנחנו מדברים עליו, כשאתה משתמש בו בתחבורה הציבורית, במקרה הזה זה אגד, הוא בסדר, הוא תקף, הוא בסדר, וכשאתה עולה איתו לרכבת, השתמשת בהמשך שלו, שם אתה עושה מעשה שלא ייעשה, ולא רק מעשה שלא ייעשה, שאתה צריך עוד להוציא מהכיס שלך כסף או שלא מעלים אותך, אתה משלם 186 שקלים קנס. הדבר הזה הוא פשוט שערורייתי. איפה נשמע כדבר הזה? זו גזלה ציבורית. הבעיה שלא כל אזרח קטן שעושה את זה לא מעמיד אתכם למשפט, זו הייתה תביעה ייצוגית. ולא רק זה, לא רק שהוא משלם 180 שקל קנס, 186, אתם יודעים למה? אתם יכולים להסביר למה 186?

פלוס נסיעה.

אבל הוא שילם. 180 זה הקנס, ועוד 6.90 זה מחיר נסיעה. אז אני מבין, אדם שמתפלח לרכבת, אנחנו אישרנו כאן בכנסת, קנס, מה שנקרא תשלום יתר או תשלום מוגדל, אנחנו אומרים 'אתה לא שילמת, עלית לרכבת בלי לשלם, אתה תשלם עכשיו תשלום מוגדל'. אם זה בפרופורציה למחיר, אם משהו שעולה 6 שקלים הקנס הוא 180 שקלים, זה נושא אחר. לכל דבר צריך להיות פרופורציה, גם בקנסות, תאמינו לי שגם ב-50 שקל - - - אבל אתם הגשתם את זה, משרד התחבורה הגיש את זה, אנחנו אישרנו את זה, אבל גם נקודת חשיבה, הולכים על כלי תחבורה חדש, שאנשים לא יתרגלו או לא יעשו לעצמם איזה מנהג, ינהגו בעלייה בלי לשלם, אנחנו מכניסים גורם מרתיע. מה אומר הקנס? קודם כל תשלם את מה שהיית צריך לשלם ועכשיו תשלם את התשלום המוגדל.

אדם ששילם, כן תיקף, או במקרה הזה הוא לא הראה ראיה אמיתית, בגלל שבסופו של דבר הרכבת לא קיבלה אולי את הכסף שלה, אולי, זה משרד התחבורה, זה לא הרכבת, אבל הרכבת לא מקבלת את זה, משרד התחבורה משלם לכם בין אם יש לכם 100 נוסעים ובין אם יהיו לכם 200 נוסעים, משרד התחבורה קיבל את הכסף, את מלוא המחיר, 6,90, או שילד החליף עם אחיו את הרב-קו שלו והוא תיקף אותו ושילם על זה, הוא יקבל קנס 180, ילד, אנשים קשישים, שפעם ראשונה רוצים לשלם את זה, ועוד ישלם 6.90. למה 6.90? זה לא גזלה של הכסף? הוא שילם על זה. אתם גוזלים לעיני כל ישראל ומהממשלה, מהמדינה. וזו מדיניות, שאם אני פונה לרכבת אומרים 'משרד התחבורה לא מאפשר לי את זה'.

את העלית את זה פשוט להנחתה, אז אני העליתי את זה, אבל זה לא מרכז הנושאים. מה שאת מעלה בירושלים, זה נושא, אבל אם את רוצה להעלות את ירושלים, אם זו הדוגמה לתחבורה ציבורית מתקדמת, רכבת קלה, נת"צים, גשרים, מנהרות, רכבת, ותראי אם יש ערך צבור, אם אין ערך צבור בנסיעה המקומית כאן. אי אפשר, אתה עולה לתחבורה הציבורית בירושלים, אתה יכול לקנות כרטיסייה, אתה לא יכול לקבל ערך צבור. נשמע דבר כזה? אתם יודעים מה המשמעות כשעולים לאוטובוס מחוץ לעיר וצריכים לשלם 24.80, כל הנוסעים צריכים לשלם, או בגלל שאין ערך צבור, הוא לא יכול - - - כמה זמן זה לוקח? נסעתם פעם בקו 422, קו תחבורה חדיש שהשקעתם בו הרבה כסף, שהוא אמור לתת מענה מהיר מירושלים לשפלה? כמה זמן לוקח לו העלאת הנוסעים מתחנת היעד הראשונה עד תחנה אחרונה? תבדקו את זה, יש לכם היום חברה חדשה, יותר זמן ממה שכל הנסיעה לוקחת. הוא מגיע לאזור השפלה ב-40 דקות, העלאת הנוסעים לוקחת לו יותר זמן, בגלל ההתעסקות עם הכרטיסים והמילוי והחוזים, עם הלוך ושוב, וזה אומר הרב-קו, זה אומר על ערך צבור, ואנחנו עוד לא הגענו למסלקה. הגענו לערך צבור, שבחברות אחרות מקיימים. גברתי, זהו?

כן. אני סיימתי, רק אמרתי שזמנית עד שיפתרו את הבעיות לחדד את זה. אני אעביר את זה באופן אישי לאגד, אבל להעביר את זה - - -

אפרופו עיריית ירושלים, אני הבנתי שניסו להזמין את השלטון המקומי והשלטון המקומי אמר מה הוא קשור לוועדה הזו. אומרת מנהלת הוועדה, הם צודקים, לכאורה מה קשור השלטון המקומי ועיריית ירושלים או ערים אחרות. דרך אגב, יש גם קשר בעניין, אני לא רוצה לפתוח את זה, אבל יש רשויות שדורשות ארנונה עבור העמדות וזה גורם לחברות, בין בגלל שזה באמת עלות כספית ובין שזה תקדימי עבורן, שהן לא מוכנות לשלם. אין פריסה, חברות שהתחייבו אולי לכם, הן רוצות לתת פריסה של עמדות הטענה בעיר כמו פתח תקווה, למשל, אין עמדות פריסה. זה דבר מאוד מאוד נצרך בעיר הזו, יש לי פניות מעוד ערים, בגלל תשלום ארנונה. בעיריית ירושלים קיבלנו תשובה מסגן מנהל אגף השומה שזה 300 שקל למכשיר. אני לא יודע מה זה אומר, היום זה 300, מחר זה יכול להיות יותר. משרד התחבורה צריך לזה איזה הצעת חוק או משהו, לא יודע אם בהצעה הזאת התייחסתם לנושא של ארנונה, אם אתם נותנים את האפשרות לעיריות לגבות ארנונה עבור עמדות ההטענה האלה, שהחברות יהיו מחויבות להעמיד בתחנות שלהם, אני לא יודע אם ברכבת הקלה הם מבקשים או לא, אבל בכל אופן יש ערים שמבקשים, הם עושים את זה כתנאי. ואם אנחנו מדברים על פריסה, בסך הכול חברה שתצטרך להעמיד 100 עמדות כאלה, שזה לא הרבה בכלל, זה 30,000 שקל ויכול להיות שזה גם תחשיב אצלם וצריך לקחת את זה בחשבון, בין שירות הציבור לבין הדרישה של הארנונה.

ליאת הלבץ.

כן. הצלחת להגיד את השם נכון. נציגת התאחדות הסטודנטים הארצית. אני רוצה קודם כל לשתף אתכם במה שעבר עליי כסטודנטית השבוע. בשבוע שעבר באחד הימים הייתי צריכה להגיע לפה לכנסת, כחלק מהעבודה שלי. אני מגיעה לאוטובוס, מעבירה את הרב-קו, הוא אומר לי 'אין לך כסף בכרטיס', מה זאת אומרת אין לי כסף בכרטיס? הטענתי אותו. אז הוא אומר לי 'טוב, כנראה שהפרופיל שלך פג תוקף, את צריכה ללכת לעדכן'. מה זה דורש ממני? אני צריכה ללכת במוסד האקדמי שלי, לבקש אישור לימודים, לנסוע לעמדת שירות הקרובה לביתי, לשלם על כך מן הסתם נסיעה, להגיע לשם בזמני, בזמן שעות העבודה, כמו שצוין פה, להגיע ולעדכן את הפרופיל שלי עם דף של אישור לימודים, תעודת הסטודנט שלי והרב-קו שלי.

זה אבסורד. זה פשוט אבסורד. לא הגיוני שאני יכולה להזמין פנקסי צ'קים באינטרנט, לא יכול להיות שאני יכולה להעביר כסף בחשבונות באינטרנט, לא הגיוני שדירקטורים וחברות מצביעים בחברות שלהם באינטרנט, הכול נעשה היום באינטרנט. זה לא הגיוני כל הטרטור הזה, שהוא דורש מסטודנטים זמן שאין להם, שפשוט אין להם. מעבר לכל זה, אני עומדת שם בתור ומחכה שיגיע תורי ומגיעה הסטודנטית שסיימה את לימודיה - - -

את יכולה להגיד איפה את לומדת?

כן, במרכז הבינתחומי בהרצליה.

ושם לא העמידו שום עמדה כזאת?

אני התחלתי את התואר השני שלי, את התואר השני לומדים בחמישי-שישי והדוכן של הרב-קו עמד רק ראשון עד רביעי, זה התאים לסטודנטים של תואר ראשון, והסטודנטים של תואר שני, שהגיעו ביום חמישי, כבר לא היה את הדוכן של הרב-קו.

מעבר לזה עמדה לידי בתור סטודנטית שהגיעה תורה ומספרת שהיא רוצה למשוך את הכסף שיש לה בכרטיס, ואז הבחור אומר לה 'אוקיי, את מוזמנת לעבור בין כל החברות וללכת למשוך את הכסף שלך חברה-חברה'. היא לא הבינה מה קורה לה, היא הייתה מופתעת מאוד מהסיטואציה, גם אני, אני עובדת בהתאחדות ולא ידעתי אפילו שזה המצב. זה הזוי. קוראים לכרטיס הזה כרטיס חכם, הוא לא חכם, הוא חד משמעית לא חכם.

כל העניין הזה עם אישור הלימודים שצריך להביא, זה היה צריך להיפתר על ידי המסלקה המרכזית, איזה שהוא פרויקט שהיה אמור לחבר את המערכות בין המוסדות למשרד התחבורה ושלא נצטרך להביא את אישור הלימודים הזה כל שנה מחדש בתחילת שנת הלימודים. לא עובד, לא הצליח לעבוד, יש איזה שהוא קצר בין המערכות, לא מצליחים לעשות את התקשורת הזאת, לא מצליחים להעביר את המידע. חוץ מזה שצריך רגע להבין את האוכלוסייה של הסטודנטים, זה יום אחד שפתאום 300,000 אנשים הופכים להיות סטודנטים.

400,000 סטודנטים, כתוב במסמך של משרד התחבורה בעצמו.

400,000.

ב-180 מוסדות.

כן, כי הם מכניסים עוד סטודנטים - - -

הסבסוד הוא 90 מיליון שקל.

אז אפילו יותר, 400,000 סטודנטים שביום אחד צריכים להגיע באמת לכל העמדות ולעדכן את הפרופילים שלהם. זו אוכלוסייה ענקית, זה לא כמו חיילים, שכל אחד מתגייס ביום אחד, או תלמידים בבית ספר שזה מתעדכן - - - או קשישים, לא כולם ביום אחד הופכים להיות אזרח ותיק. הסטודנטים כולם ביום אחד והעומס הוא באמת גדול והדרישה מהסטודנטים לטרטור הזה, זה באמת טרטור, היא גדולה. אני מסכימה מאוד עם ארגון 15 דקות. צריך תכנית סדורה, לא הגיוני שהתקלות והעדכונים ומה שקורה במערכת מנהלים אותנו. משרד התחבורה צריך לקבוע בצורה ברורה את היעדים, מה קורה מתי, לעדכן את הציבור מה לוחות הזמנים, מה אמור להתבצע מתי, גם כדי שהציבור יוכל לעקוב ולדעת מה קורה, לאן הולכים, וגם באמת שיהיה אולי קצת לציבור את השקט הזה של הנה, עובדים, להראות שעובדים, ויש תכנית ויש תכנית סדורה ועובדים לפיה ומתקדמים, כדי שהציבור אולי גם קצת יירגע.

ליאת, אני רק רוצה להגיד לך, ממסמך שמשרד התחבורה שלחו לוועדת הכלכלה בעקבות הישיבה של שנה שעברה, מכתב מדצמבר 2014, הסטודנטים מקבלים כאן באמת התייחסות גדולה ואנחנו מכירים את הבעייתיות. דנו על זה גם באופן נפרד ובאמת יש גם קושי מול 400,000, מול 170 מוסדות, אבל ראינו מחזות מאוד מאוד קשים ששש ושבע שעות חיכו לכרטיס רב-קו, וגם לא נסגר. לראות איך שנראתה התחנה המרכזית לפני שנתיים או שלוש, היום אני חושב שזה פחות. גם יש במשפחה הגרעינית שלי שתי סטודנטיות, זה היה בפרויקט, זאת אומרת ידעו שצריך ללכת ומי הולך ואיך הולכים, זה היה בתכנית העבודה של השבוע, ידעו שהשבוע צריך לעשות את כרטיס הסטודנט, זה היה פרויקט שצריך לבצע אותו.

אני כן רוצה להתייחס לסעיף אחד שאת אמרת, שאני חושב שיש לו די משמעות ביעילות של העניין. נכון שיש בעיות של סטודנטים שעדיין לא מקבלים את כרטיס הסטודנט שלהם ויש בזה גם עיכובים, אבל אני מדבר על הליבה שאת אמרת, על למה צריך את אישור הלימודים. אחד מהסעיפים, הסעיף התשיעי כאן בתוך המסמך, משרד התחבורה יפעל, מדברים על 2014, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים, לחיבור מאגרי המידע של האוניברסיטאות עם עמדות שירות של כרטיסי הרב-קו ובצורה זו יאושרו התלמידים הזכאים להנחות ללא הצגת כל כרטיס או אישור לימודים.

אנחנו - - -

הפעם לא היה. זאת אומרת לשנה הזו, זו בעצם התחייבות לשנה שזה מה שיהיה, זה לא היה. אני רק - - - כן, במאמר מוסגר למה שאת אמרת.

אני רק אציין שבאמת יש איזה שהוא שיתוף פעולה בין ההתאחדות לבין משרד התחבורה וכן יש לנו דלת פתוחה שם, אבל באמת מה שראינו, מה שאתה מדבר, המסלקה המרכזית שהייתה אמורה למעשה לחבר את המערכות, עובדים הגיעו לא מוכשרים לרגע של העדכונים והייתה בעיה מול המוסדות מבחינת החיסיון המשפטי של הפרופילים של הסטודנטים. הרבה מוסדות לא רצו מרצונם לקחת חלק בפרויקט הזה כי הייתה בעיה משפטית. צריך לפתור את כל הפינות לפני שמגיעים.

אני באמת חושב שבפעילות אתם, כאחד שקרוב לסטודנטים, בתוך התאחדות צריכים לתת לזה מענה, לדחוף.

יש בן אדם שזה התפקיד שלו בהתאחדות, על זה הוא עובד. הוא בקשר עם המוסדות, בקשר עם - - -

שיפרתם, יש שיפור, גם במשרד התחבורה - - -

אדוני היושב ראש, הייתי מבקש זמן להתייחסות, רשמנו את הכול והיינו רוצים להתייחס.

בבקשה, מנהל אגף טכנולוגיות ברשות התחבורה הציבורית, משרד התחבורה. אפשרנו לך גם להציג מצגת.

אז יש לנו גם התייחסות פרטנית לטענה האחרונה, אני מקווה שיהיה לנו מספיק זמן להגיע לנקודה הזאת. אז הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שהוקמה לפני קצת פחות משנתיים, במסגרת משרד התחבורה, לקחה על עצמה לרכז ולהוביל את תחום התחבורה הציבורית. קודם כל אני מודה לכם על ההזמנה ושמח על הדיון, גם על דברי הפתיחה שלך וגם על זה שאנחנו בוועדת המדע והטכנולוגיה. אני חושב שזה סימן לזה שיש הבנה שנושא הטכנולוגיה בתוך עולם התחבורה הוא נושא שצריך לשים אותו במוקד תשומת הלב, כי זה משפיע בסוף על מה שבאמת חשוב, שזה רמת השירות לנוסע.

חד משמעית.

אני גם שמח לראות פה את עמיתיי מהמפעילים השונים שנמצאים כאן, אני מקווה שהם יוכלו להתבטא בהמשך. היום אצל כל מפעיל יש לנו צוות טכנולוגי ייעודי של אותו מפעיל שאמון על המערכות, מולו אנחנו גם נמצאים בקשר, גם מקדמים ביחד את התהליכים.

נתחיל. מכיוון שזמננו מתקצר אני ארוץ מהר. לאגף הטכנולוגיות יש תפקיד, התפקיד הוא הסדרה מתמדת, דגש על מתמדת, של המערך הטכנולוגי במערך התחבורה הציבורית. למה מתמדת? כי זה לא זבנג וגמרנו, כל הזמן צריך להיות עם היד על הדופק על הדברים. אנחנו גם מקדמים טכנולוגיות חדשות וגם שומרים על רמת שירות במערכות קיימות.

יש לנו בשלב זה שלושה תחומי פעילות מרכזיים. על שני הראשונים אני אשמח לקיים דיון נפרד, אם תרצו, נזכיר את נושא המידע לנוסע, שגם הוא נושא עם השלכות על הציבור ויש לנו הרבה פעילות סביב הדבר הזה, נשמח לפרט ככל שיותיר הזמן, נתמקד בכרטוס.

אני אתייחס אחת לאחת לדברים שעלו לפי הסדר. נושא בירור יתרה, היכולת לדעת מה יש על כרטיס הרב-קו. כרטיס הרב-קו, מדובר בטכנולוגיה שיצאה לדרך לפני כ-10 שנים ומטבע הדברים זה לא מחשב, אי אפשר לדעת מה יש על הרב-קו, אבל היום זה אפשרי וזה אפשרי בדרכים שמפורטות כאן. קודם כל בסלולר, האפליקציות הסלולריות, גם רשמית, של משרד התחבורה, אפליקציית כל קו, שכולכם מוזמנים להוריד וגם אפליקציות נוספות, שקיימות בשוק הפרטי, בטלפונים שיש בהם רכיב מסוים שנקרא רכיב NFC ניתן להצמיד את הרב-קו ולראות מה הערך ומה האחוזים שיש על הכרטיס וכמה עוד יתרה נותרה לי בכרטיס.

זה מבחינתנו לא מספיק. מדוע לא מספיק? מכיוון שזה רק בטלפונים מסוג מסוים ולכן אנחנו הולכים לצעדים נוספים. באינטרנט, באמצעות התקן חומרה הביתי שהוזכר וזה ההתקן. אתה יכול לחבר את ההתקן הזה למחשב הביתי, הנה הוא כאן לפנינו וקודם כל לדעת כמה יש לך, זה קיים גם באתר של פורום המפעילים שנמצא כאן וגם באתר חברת דן ובהמשך גם באתר חברת אגד.

זה נמצא בחינם? ההתקן הזה ניתן בחינם?

בינתיים.

זה לא סתם העניין הכספי, אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל העלות של הפריט הזה היא כ-40 שקלים. אנחנו חילקנו במסגרת פיילוט של 1,000 משתמשים, שגם הזמנו את ידידי היקר להשתתף בפיילוט, 1,000 רכיבים כאלה בחינם. בשלב הבא, בנקודת זמן מסוימת אנחנו נגבה על זה תשלום סמלי של 10 שקלים, מדוע? זה מה שנקרא דמי רצינות, כי בסך הכול זה רכיב שאפשר אחר כך, אתה יודע, לזרוק אותו ואנחנו רוצים שישתמשו בזה. זו המטרה של גביית הכסף, הסכום עצמו הוא אפסי מבחינתנו.

אבל יש תכניות לבירור יתרה באינטרנט עם סיסמה בלי התקן? בבנק אפשר להיכנס עם משתמש וסיסמה, לעשות פעולות, לדעת יתרות. למה צריך התקן?

אדוני היושב ראש, הקשבנו בסבלנות רבה מזה כשעה לדברים שנאמרו, הייתי מבקש לדבר ברצף, תודה לך.

כן, אני אגיע אליך.

השיקול המנחה שלנו, כשאנחנו מקדמים טכנולוגיות, זה פתרון מתאים לכולם, שוויוניות, לכן נמצאים כאן אנשי חברת דן, כשהם פונים אלינו והם רוצים לקדם פתרונות בסלולר אנחנו אומרים להם 'חברים, לא כפתרון יחיד, אלא במקביל לפתרונות נוספים', שמתאימים לכל הציבור, כולל לציבור שאדוני מייצג שאולי לא משתמש באפליקציות. אנחנו מסתכלים על כל ה - - -

אני מחזיק כאן טלפון שהוא כשר, הוא נקרא טלפון מוגן ואין לי בעיה, הציבור שלי יכול, אמנם הוא יקר, לא לכולם יש את היכולת הכספית להחזיק כזה מכשיר, ונכון, יש לי אפליקציה ואני גם הורדתי אותה, היא עדיין לא פעילה, של הרב-קו, והצמד רב-קו - - - הרב-קו שלי. צריך לקחת בחשבון, גם הציבור שאני מייצג אותו, יש לו היום את האפשרויות, אבל יש ציבור גדול, אני מייצג את כולם, שאין להם את האפשרות, אין להם את היכולות הטכנולוגיות, אין להם נגישות, הם לא יודעים לעשות את זה וחלקם בתוך המשתמשים בתחבורה ציבורית הוא לא מעט. כל אלה הם ודאי משתמשים בתחבורה ציבורית והם נמצאים אצלכם וזה קשישים וצעירים וגם לא בכל מקום יש לו את האפשרות הזו והוא עכשיו בזמן נסיעה, הרב-קו נמצא אצלו בכל מקום, צריך להבין, גם אם יש לו מחשב בבית, אבל הוא לא במקום, ואני לא רוצה להרחיב לך, בחיי היום יום הפרקטיקה הזו, כמה היא חשובה.

לכן הפתרונות שאנחנו מנסים לקדם הם פתרונות שהם בראייה שוויונית וזו הנקודה שהדגשתי. מעבר לזה ניתן לראות את היתרה גם בעמדות השירות, שנרחיב עליהן, אני מקווה, בהמשך, גם בעמדות הטעינה שפרושות ברחבי הארץ בהיקף שאני אציג בהמשך וגם אצל הנהג ובמכשירי התיקוף. אלה המקומות שבהם ניתן לראות את היתרה. ברשותך אני אתקדם.

כמה כרטיסי רב-קו יש?

מעל 2 מיליון. אנחנו מדברים, דרך אגב, בין 2 ל-3 מיליון כרטיסים באלפי מכשירי טעינה ותיקוף שפרושים ברחבי הארץ, אצל המפעילים השונים. מדובר במערכת רצפת ייצור מאוד מאוד מורכבת עם הרבה מאוד טרנזקציות ביום, אין לי כרגע את המספר המדויק, אבל מדובר במיליונים לאורך תקופה קצרה.

במסמך שלכם זה 72 מיליון בשנה תיקופים, לא הטענות. שימושים כאלה.

מטבע הדברים אותן נאמר 71 מיליון פעולות מוצלחות לא מגיעות לכאן, מה שמגיע לכאן זה האחוז, לא ניכנס לאיזה אחוז זה בדיוק, שבו הדברים משתבשים. ואנחנו אחראים גם על זה.

שיפורים טכנולוגיים. אנחנו בתהליך יחד עם המפעילים על שדרוג המכשירים, בדגש, רבותיי, על שיפור זמני התגובה. זיהינו את העניין הזה כנקודה לתשומת לב, אנחנו עובדים עם חברת אגד על הנושא הזה, ובנוסף לזה טעינה דרך האינטרנט, שהזכרתי, יש כאן פרויקט שנעשה ביחד עם המפעילים שנמצאים כאן, בהשקה, אפילו שקטה, בלי יותר מדי פרסום, כבר 2,000 טעינות בחודשים הראשונים. טעינת רב-קו. מקודם דיברתי על קריאת הרב-קו, טעינה, היכולת לטעון בכסף דרך האינטרנט באמצעות המכשיר הזה בחודשיים הראשונים. בשלב השני היכולת הזו תהיה פרושה בנקודות מכירה ברחבי הארץ בבתי עסק כאלה ואחרים. חבריי כאן ירחיבו אם יישאר זמן.

אנחנו גם מתכוונים להתקדם לתיקוף בסלולר. זה הצעד הבא של המערכת הזאת, שתהיה אפליקציה ש - - -

דרור גנור דיבר על מה שאתה מדבר עכשיו בתוך ועדת ה - - - זה לא אומר שהשנה, הוא כבר מעריך שכבר השנה המכרז הזה כבר יפורסם. אני מבין שהוא עוד לא פורסם.

המכרז הזה הולך להתפרסם במהלך 2016, זה דבר שאני יכול להגיד לפרוטוקול.

אני שאלתי את זה כדי שיגידו לפרוטוקול ואני מקווה שבשנה הבאה אני אגיד לכם זה בסדר.

ניפגש בעוד שנה.

שאני לא אגיד לכם שבפרוטוקול של שנה שעברה היה כתוב שזה השנה וזה לא בוצע. אתה מדבר על דברים שלצורך העניין מתקדמים יותר, אני לא העליתי את כל הנקודות, שיש מכשירים שהם מיושנים ולא קוראים, אבל אתה מדבר על שפה אחת או שזה לא יעד שלכם? שלמכשירים האלה תהיה שפה אחת, שכולם ידברו באותה שפה.

יש שפה אחת כזו.

שהגרפיקה צריכה להיות מדויקת, שהצבע של - - -

תהיה שפה אחת כזו, אני אגיע לזה עוד מעט.

לא ראיתי את זה כאן אצלך, לכן אני שואל.

יש לנו עשרה שקפים. לעניין מועד הכניסה לתיקוף בסלולר. כשאנחנו יחד עם מנהל הרשות, מאיר חן, התחלנו איזה שהיא תכנית עבודה - - -

לא על זה, על מערכת מפעילי תחבורה הציבורית, אגד ודן, שמתכוננים להחליף את מערכות הכרטוס שלהם, יש כרגע הידברות לגבי החלפת כל מערכת הכרטוס של המפעילים הגדולים. ואז שואל אותו אבישי ברוורמן, זה מכרז פשוט, זה מכרז מורכב מאוד, ושואל אותו 'מתי?' היושב הראש, אז הוא אומר 'השנה זה כבר ייצא'.

אני אגיע לנושא הזה לפי הסדר, יש פה הרבה נושאים. לכל שאלה שהועלתה כאן, גם שלך וגם של אחרים, יש לנו תשובה, אני חושב תשובה טובה, נראה בסוף הדיון אם הכול ייענה, גם מה שהעלית. אני רוצה להתייחס למה שאמרת, לגבי אותו מכרז תיקוף בסלולר, אם הובטח שב-2015 ועכשיו 2016. באותה תכנית עבודה שאנחנו התחלנו לעשות באנו והסתכלנו ואמרנו, אוקיי, מה יותר דחוף ממה, האם עכשיו הדבר הכי חשוב זה אפליקציה בסלולר או אולי פתרונות יותר מיידיים, שאני אציג עוד מעט, במענה גם לדברים שנאמרו כאן. זאת גם הסיבה לתעדוף של הדברים. ההסתכלות דווקא הייתה טווח קצר ואחר כך טווח ארוך, קודם כל לתת מענה לבעיות הבוערות ולכן התיקוף בסלולר ייעשה ב-2016.

רבותיי, כתובת אחת לנוסע. זה עלה פה מכמה אנשים, מפעיל שקוף למשתמש. יש לנו עמדות שירות, עמדות 'על-הקו', זה המותג. יש כבר היום 100 כאלה, לא כולן ממותגות, אבל כבר היום בכל אחת מהעמדות האלה אפשר לבצע את הפעולות האחידות ללא קשר למפעיל כזה או אחר. אנחנו מדברים על פעולה, למשל, של שחזור כרטיס. אם הכרטיס אבד ניתן לשחזר אותו, אין צורך ללכת היום, כבר היום, בחודשים האחרונים זה כבר עובד, אין צורך ללכת לכל המפעילים, מה שעלה באותו דיון.

מי מפעיל את כל העמדות האלה? הן שייכות למי? הן שלכן, משרד התחבורה, מי מפקח עליהן?

מי שמפקח עליהן זה אנחנו, העמדות מופעלות על ידי קבלני משנה.

קבלני משנה שלכם?

העמדות של המפעיל.

לא הבנתי, של המפעילים או של הגורם המבקר?

העמדות הן של המפעילים.

מי אדוני?

אני ניר גרסון, מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע.

אחרי שהם ידברו אני אתן לכם לדבר.

הפיקוח על העמדות, הייזום שלהן, הארגון שלהן, כולל המיקום שלהן, המיתוג שלהן ונהלי העבודה שלהם נעשים על ידינו. ומה שהכי חשוב ובליבת העניין זה ש - - -

שי, תסביר, אני רוצה להבין. יש עכשיו חברות תחבורה שהעמידו עמדות חדשות, אתה מדבר על אלה? הייתה פריסה בתקופה האחרונה של חברת קווים או - - - הם פרסו עכשיו, אתה מדבר על העמדות האלה או אתה מדבר על עמדות שלכם?

אני מדבר על עמדות שכל מטרתן היא לתת מענה לאותן בעיות שהציבור חווה בשנתיים-שלוש האחרונות סביב הצורך, נגיד במצב של שחזור כרטיס, ללכת ולטייל בין כל המפעילים.

אתה מדבר על 100 עמדות כאלה, איפה?

ה-100 עמדות האלה, יש רשימה, היא כרגע לא מולי, אבל אפשר כמובן להפיץ אותה.

זו עמדה ל-20,000 כרטיסי רב-קו, לפי החישוב של 2 מיליון.

אבל אלה לא היחידים, הוא אמר שיש אלפים של עמדות.

לא, אמרתי - - -

לא, בסך הכול, של החברות והכול, עמדות הטענה יש אלפים.

מכשירי טעינה ותיקוף יש אלפים, אם אני סופר את אלה שבאוטובוסים עצמם, בעיקר. אני מדבר על מכשירי התיקוף באוטובוסים עצמם וציינתי את המספר הזה - - -

תיקוף, אבל לא הטענה.

טעינה ותיקוף, לפעמים טעינה ותיקוף הם בנפרד. כאן אנחנו מדברים על עמדות מאוישות, כאלה יש 100, אלה עמדות שברובן הגדול היו כבר קיימות כעמדות של המפעילים, ומה שאנחנו עשינו במסגרת פרויקט המסלקה, איחדנו את המערכות של המפעילים השונים למערכת אחת מרכזית שמתממשקת למערכת מרכזית ואז את פעולת השחזור אתה יכול לעשות רק בעמדה אחת, אתה נדרש לעשות רק בעמדה אחת ולא צריך לטייל בין העמדות. את הבעיה הזאת אנחנו פתרנו, להבנתי, אלא אם כן מישהו יעלה סיפור אחר מהתקופה האחרונה.

זה עניין השחזור ובהמשך אנחנו גם ניכנס לעניין היתרות הכלואות, זו גם בעיה שעלתה, גם בחודשים הקרובים.

השפה האחידה, ששאלת. אנחנו משתמשים בתקן אקליפסו, זה התקן שאיתו אנחנו רצים בשנים האחרונות. בסופו של דבר זה מבנה נתונים אחיד שכל המפעילים מכירים ולפיו הם עובדים. בסופו של דבר אותם 71 מיליון טרנזקציות תקינות שדיברנו קודם, הן תקינות בגלל השפה האחידה הזו. אחוז מסוים של תקלות קיים ואיתו אנחנו מתמודדים.

לגבי אוכלוסיות ייעודיות שעלה כאן. אנחנו מזהים כמה אוכלוסיות ספציפיות שצריכות לקבל התייחסות מיוחדת. אני כרגע מציין שתיים, יש יותר, סטודנטים וזכאי ביטוח לאומי. לגבי הסטודנטים, כפי שנאמר, יש לנו פעילות משותפת עם התאחדות הסטודנטים הארצית, גם בשנים קודמות אבל השנה הזאת במיוחד, הייתה פריסה ותכנית סדורה גם במוסדות וגם באיזה ימים זה יפעל, אני חושב גם בתיאום עם ההתאחדות, עמדות שמטרתן העיקרית היא לתת לסטודנטים את השירות ואת ההנחה המשמעותית מאוד שניתנת להם. מדובר בהנחה, לא זוכר את המספר המדויק, של מאות שקלים בשנה. העמדות האלה פעלו בשבועיים האחרונות ופועלות עדיין עוד מספר ימים. אחד הדברים שעשינו במסגרת אותן עמדות זה גם פרויקט של קשר ישיר - - - שלום לך, התחלפת. איפה הגברת ממקודם? דווקא יש לי תשובה בשבילה.

התחלפנו.

היא העלתה את הנושא של הבין תחומי והתשובה היא כמובן שלא הצלחנו ליצור קשר עם הבין תחומי למרות שניסינו, בעזרתכם, הרבה מאוד פעמים, והאוניברסיטה של הסטודנטים לצערי בחרה לא ליצור קשר עם הפרויקט הזה, זה אני אומר לפרוטוקול, ולכן לא יכולנו לחסוך מאותה סטודנטית את הצורך להביא ניירות. התכוונו לעשות את זה, עשינו את זה במוסדות אחרים. במוסדות ששיתפו פעולה עם הפרויקט אפשר היה ואפשר עדיין להגיע לעמדה, לתת תעודת זהות ויש קשר למאגר המידע של אותו מוסד. כמובן גם שמרנו פה על ענייני הפרטיות וחוזר חזרה, אישור שהנ"ל הוא אכן סטודנט ואז ניתנת לו הנחה. את זה אנחנו עושים בהגעה לעמדה. הנחה של קרוב ל-1,000 שקלים, אנחנו לא נותנים באינטרנט בשלב זה, אולי בשנה הבאה. תהליך דומה אנחנו הולכים לעשות עם זכאי הביטוח הלאומי, אני מקווה בשנה הבאה.

לגבי עלייה מכל הדלתות, יושבים כאן המפעילים ויכולים להעיד על זה, פרויקט מאוד מורכב. הכוונה היא בעצם היכולת לעלות שלא דרך הנהג, פשוט לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית, לתקף, כמובן זה גם מקצר את זמן ההמתנה. חברת מטרופולין יצאה עם העניין הזה וזה כבר עובד ב-40 אוטובוסים, הם יוכלו לספר על המורכבות של הדברים, חברת דן שנמצאים כאן וחברת אגד, שגם נמצאים כאן, הפרויקט מאוד מאוד מורכב בהיקף שלו. סך הכול אנחנו מדברים על 620 אוטובוסים, חלקם כבר עובדים בשיטה הזו וחלקם בתקופה הקרובה.

זו דוגמה לאתר טעינה באינטרנט שהזכרתי מקודם. כולכם יכולים להיכנס אליו. בזה אני אסיים את ההתייחסויות.

תודה רבה על הצגת הדברים. כולנו תקווה בעניין הזה. מה שאתם עושים אתם עושים טוב, השאלה אם זה מספיק מהר ומספיק בהיקפים. אני למשל רואה את העמדות המאוישות, שהם דברים חשובים מאוד, זה נותן מענה כמובן, השאלה בתקציב 2016 מה התכניות שלכם, מה אתם מתכוננים, באיזה פריסה.

הפריסה, כפי שהזכרתי, מבחינת העמדות, היא 100 עמדות. לגבי ההרחבה של הכמות, זה בהחלט דבר שאפשר לדבר עליו. זו ההזדמנות גם להגיד שעמיתי, מנהל האגף לכלכלה, הוזכר פה גם שהוא לא נמצא, הסיבה שהוא לא נמצא, אילו הוא היה הוא היה יכול להתייחס לשאלה הזו - - -

מי זה?

יש לנו מנהל חדש בשם רן שדמי ויש גם את אריה זדה, הם עמלים כרגע, ברגע זה ממש, על הרפורמה בתעריפים, יש דיון שלא ניתן היה לדחות אותו, לכן הם לא נמצאים כאן. בנושא התקציבי אני פחות מצוי, אבל אנחנו בהחלט - - -

אז מה התכנית שלכם? לכמה פריסה להגדיל? זה פיילוט או שזה - - -

הפריסה של מספר עמדות השירות, למיטב ידיעתי התכנית היא ל-100 עמדות. אם יש קריאה מהציבור להגדיל אנחנו בהחלט נבחן את זה, גם בהקשר לתקציב הקרוב.

זה נראה לי מעט מדי. זה יכול להיות פיילוט לשנה, אבל לא כפריסה שנותנת מענה. רק 100, אתה יודע כמה רשויות מקומיות יש לנו?

256.

אולי נציין שבחודשיים הראשונים להפעלת העמדות האלה היו לנו כבר הרבה מאוד פעולות של שחזור ועבודה עם העמדות האלה. אנחנו רואים את הנתונים, הציבור צמא לדבר הזה ו - - -

בסדר, אתה רק מעצים את הצורך.

מצד שני אני רואה עמדות שבהן יושבים פקידים מנומנמים וזה מה שהם עושים, כי אין שם עבודה. בסופו של דבר עמדות השירות נדרשות לפעולות מאוד מאוד ספציפיות, של הנפקה, של שחזור, לא צריך את זה בשוטף. אדם לא צריך עמדת שירות בשביל לטעון את הרב-קו, הוא לא צריך עמדת שירות בשביל לתקף את הרב-קו. הוא לא צריך את עמדת השירות בשביל לקבל יתרה.

אבל הוא נותן גם את המענה הזה.

הוא נותן גם את המענה הזה, את כל הדברים האלה הוא יכול לעשות בעוד אלפי מקומות אחרים. אלה עמדות לשחזורים. יש 2 מיליון, אבל כמה שחזורים יש בשנה בסופו של דבר? כמה אלפים, אז 100 עמדות בפריסה ארצית בשביל כמה אלפים זה - - -

זה אומר שלא בכל עיר יש אפילו עמדה. אתם יכולים לייעל. אני לא עכשיו אומר איך עושים את זה, איך חוסכים, יכול להיות שזה 100 עמדות, אבל יכול להיות שלא צריך פריסה בימים, אלא בימים מסוימים. יכול להיות שצריכים לתת מענים, אבל הפריסה היא חשובה. משתמשי התחבורה הציבורית, צריך להבין, אנחנו מדברים על אנשים שאין להם רכבים להגיע, הנגישות למקום היא אקוטית עבורם.

בנושא הפריסה אנחנו עושים מהלך של תיאום הפריסה, הייתי אומר. זיהינו שהיה צורך לארגן את הפריסה בראייה ארצית, היא הייתה בפריסה של כל מפעיל בנפרד, היכן שהוא סבר, בתיאום איתנו, שצריך לפרוש ואנחנו עושים עכשיו מהלך של אפילו העתקת עמדות באופן כזה שהפריסה הגיאוגרפית תהיה יותר אחידה ויותר הגיונית מבחינת כמות המשתמשים בכל מקום ומקום.

אז קודם כל תודה רבה, את ככה הערת, עורכת דין ראובני. אני רק רוצה לחזור, שלחו לי כאן דף על הנושא שדיברה עליו גב' יעל כהן מעיריית ירושלים. ככה כותבים לי, לא בדקתי את זה, כשאתה משלם על שני אנשים באוטובוס, בירושלים, כתוב לך במעבר 'מעבר לשני אנשים לרכבת הקלה'. מתייחסים, אומרים מעבר לשני אנשים לרכבת הקלה וכשאתה מגיע לרכבת הקלה אתה מקבל קנס.

זו זכות לפי חוק.

השערורייה, איך את נותנת כיועצת משפטית?

הבעיה היא בעיה בתחום הטכנולוגי שאנחנו מודעים לה. מכשירי התיקוף של הרכבת הקלה לא מאפשרים לתקף את אותו כרטיס פעמיים. זה בגלל שהם כרטיסי קונטקטלס, שלא יהיה מצב שאנשים עם הארנק בכיס עומדים ליד מכשיר תיקוף והמכשיר מתחיל להוריד להם נסיעות. לכן יש הגבלת פרק זמן בין תיקוף לתיקוף ברכבת הקלה. הקונטקטלס מצמצם את השחיקה של הכרטיסים, מצמצם את זמן העלייה. המחיר שלו זה שאי אפשר לעשות תיקופים רצופים של אותו כרטיס.

אז מה יהיה באוטובוסים?

הפתרון של זה הוא - - -

יש פתרונות, אני אגיד לך את הפתרונות שאני, איש חורני בטכנולוגיה - - -

הפתרונות, עוד פעם, אתה שואל אותי ואני משיבה, אבל הוא פתרון טכנולוגי ולא משפטי.

את יודעת כמה זמן זה? שלוש שנים. שלוש שנים אנשים מקבלים קנסות על דבר שהם לא אשמים בו. שלוש שנים, גוזלים, אתם פשוט מטילים קנס על אנשים שאין בהם טיפת אשמה. אין בו, אין בו שום אשמה, באותו נוסע. הפוך, המערכת מכוונת אותו לככה ואנחנו נותנים לו קנסות. זו לא שערורייה? אני לא יודע, אני אזרח ואכפת לי הדברים האלה, וכשאני רואה את המקרים, זה לא רק קנס, כל מערכת ההשפלה והשיימינג והביזוי הוא עובר סביב כזה קנס. הרי כשהוא כבר מקבל את הקנס הזה עטים עליו כמה וכמה מבקרים, כל הצורה, וזה נגמר בירושלים בהורדת הילדים מתוך הרכבת, בתוך תחנות שלא שלהם. אני אראה לך את הדברים, הם קורעים לב.

הורדת הילדים זה היה משהו שקרה פעם - - -

זה לא קרה פעם. אני אשלח לך את זה, יום יום. אתם פשוט מנותקים, לא יודעים מה קורה.

אולי אם תעשו משהו משפטי אז תהיה מוטיבציה למצוא פתרון טכנולוגי. אתם לא משמיעים את קולכם בנושא.

מנהלת של בית הספר אומרת, 'אני מכירה', מרימה טלפון להורה. אתם לא יודעים מה עוברים ילדים במערכת הזו, מה עוברים אנשים מבוגרים, אנשים ישרי דרך שהם עוברים את הדבר הזה. כמה אנשים רועדים לעלות לרכבת הקלה בגלל הדברים האלה. הם לא משתמשים בזה בגלל שהם רועדים, הם לא יודעים מה יהיה. אני לא יודע, בגלל מה שהם שומעים. ועל מה? מערכת שאתם מכוונים אותו לעשות את זה. לא קיבלתי תשובה. ולא חודש ולא חודשיים, שלוש שנים, בעיות טכנולוגיות.

אני לא יודע מה יהיה באוטובוסים, עכשיו כשיהיה אפשר לתקף אותם מאחורה. אני לא יודע מה יהיה אז. המערכת, את צודקת, יש איזה בעיה, יש פתרונות ופתרונות טכנולוגיים שכבר אמור להיות לפני שלוש שנים, לפני שהוא עולה לרכבת שיהיה אפשר, נגיד שעכשיו הוא מבקש מהכרטיס לקרוא את זה כדי שהוא יוכל לתקף פעמיים, יש לזה פתרונות, המערכת, הוא לוחץ על כפתור, משהו שאומר לו, 'במקרה הזה עכשיו אני בכרטיס מעבר לשניים, אז גם אם אני מתקף פעמיים' - - - יש לזה פתרונות. יש פתרונות או אין פתרונות? למה צריך לחכות? איך אפשר יום אחד להשאיר? אז אל תיתן לו קנסות. אתה יודע מה? אתה לא מתגבר? אז למה את המערכת הזאת מפעילים באופן דרקוני, לא נותנים לשום דבר, הכול עובד בסדר, אתם מקבלים את כל מה שאתם צריכים, הרב-קו מבחינתכם, אתם יודעים בדיוק כמה נוסעים, אתם יודעים להתחשבן עם החברות לתחבורה הציבורית לפי מספר נסיעות בגלל הרב-קו ומה שצריך לתת ללקוח, את השירות שהוא צריך לקבל, את זה לא יודעים, זה לוקח שנים. השירות שלכם יום אחד לא נעצר ומה שאתם צריכים בשביל הסובסידיות ובשביל ההתחשבנות שלכם, הכול נמצא ברב-קו. אם יום אחד הייתה תקלה בעניין הזה, האמן לי זה היה מסודר. אבל כשצריך עכשיו מול הלקוח, שם זה לוקח שנים. קנסות. קנס. אתה ראית פעם איך אדם מקבל קנס ברכבת הקלה? אתה ראית איזה מערכת השפלה הוא עובר? לא ייאמן. אף אחד לא רוצה את זה, לא על הילד שלו ולא על אבא שלו ואמא שלו, ועוברים את זה אנשים מבוגרים שלא עשו דבר אחד בחיים שלהם לא כחוק. למה הם צריכים לעבור את זה?

אני קיבלתי אתמול קנס ב-23:00, על יד בית חולים שערי צדק, קנס על חניה. ראיתי את הפקח לפני כן, הייתי בטוח שאני חונה במקום שאפשר, כנראה בחודשים האחרונים העבירו אותו לתו אזורי שגם אי אפשר, כחול לבן, היה איתי מישהו שאמר 'אין לך בעיה - - -', הלכתי למרחק של קילומטר מאולם השמחות, לחנות ליד שערי צדק ולהגיע לאולם נוף, כדי לא לעבור על שום אדום לבן וקיבלתי - - - זה לא ה-100 שקלים, לא עברתי שום - - - ראיתי שהוא עשה את זה כי באתי באותו זמן כשהוא היה כבר באמצע תהליך. הכול בסדר. ועם כל זה, כל בן אדם מקבל את הקנס, לא בטוח בצדקה, בסדר, נפעל בעניין הזה, אבל אתה מדבר על זה שהוא לא אחוז ממה שהאנשים - - - ולא נעים לקבל את זה. ולמה? על מה? הוא מקבל את זה. אני הייתי צריך לראות את השלט, כן חשוך, לא חשוך, כן ראו, לא ראו, בסדר, אבל מה שעוברים ילדים. אני אומר לך סיפורים מזעזעים, יש לי שני קלסרים על מקרים הכי מזעזעים, אני אראה לכם ספרים על מכתבים של אנשים. לקרוא את זה ולבכות. מסיבות בת מצווה שנהרסו, כי חלק ממסיבת הבת מצווה הייתה נסיעה עם הרכבת הקלה עד מקום מסוים. אני אומר לכם סיפורים מזעזעים. אנשים קשישים, אנשים שלקחו להם - - - שהם נסעו בסך הכול. וזה מקרה אחד. והוא לא עשה שום דבר שלא כחוק. אני גם לא חושב שלבעל מתחלף עם אשתו ברב-קו מגיע קנס של 180 שקל, ויותר מזה, 186. אין לזה תשובה.

למה ה-6.90? מה ה-6.90? הוא תיקף את זה. הוא תיקף, הוא השתמש בכרטיס רב-קו של אשתו ללא שום הנחה, הוא לא ביקש, הוא לא היה בסטטוס, שילם מחיר מלא, התחלפו, זה עלה לרכבת, זה הלך למקום העבודה, והתחלף בבוקר, הם לקחו את זה. שתו כוס קפה ביחד, עלו לאוטובוס ובסופו של דבר זה נגמר באיזה עוגמת נפש. למה 6.90? אינני יודע. אלה מקרים. אני שואל אתכם, משהו במערכת. השאננות הזאת הורגת אותי. אני חושב, כאיש ציבור, אני לא יכול לעבור על זה ולהיות שאנן על דבר כזה.

רבותיי, מי ביקש רשות דיבור? אתה רצית לתת הערה? עכשיו בצורה מסודרת, תציג את עצמך, שנכיר מי אתה. אני רוצה גם את הנציגות של חברות התחבורה הציבורית, מי שמעוניין להגיד משפט.

אני ניר גרסון מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. אחד מתפקידנו זה גם פיקוח על הפרטיות במאגרי מידע. אנחנו חלק מצוות עבודה על תזכיר החוק החדש של הסדרת כל נושא כרטיסי התחבורה הציבורית. אמרנו הרבה פעמים שחבל שלא הסדירו אותו לפני שהוא יצא לפועל. אני סתם תהיתי לגבי מוקדי הרב-קו, ה-100 עמדות האלה, אם מקפידים שם על נהלים ועל תו"ל העבודה שאותו אנחנו מנסים להסדיר בהצעת החוק וחלקו הסדרנו באופן חלקי בהנחיה שאנחנו פרסמנו בתקופת הביניים, למשל כמה זמן נשמר המידע המזוהה על אנשים, איך מזדהים, לא לצורך טעינה, שזה פחות מעניין, לצורך קבלת מידע, איך מזהים אנשים. ועוד שאלה עניינה אותי, לגבי אפליקציית הרב-קו, פעם מישהו אמר לי שאפשר באוטובוס, אם אני עומד עם האפליקציה במכשיר שלי ומצמיד אותה לכיס של אדם שבו נמצא הכרטיס שלו, אני יכול - - - וכך אני יודע גם לזהות למי שייך הכרטיס.

הטענה הזו קיימת גם לגבי כרטיסי אשראי מסוג קונטקטלס, ברגע ש - - -

לא, אבל זו אפליקציה של משרד התחבורה. אני מניח שבדקתם אותה.

מר גרסון, בגלל הטענה הזו הפסקנו לשמור את מספר תעודת הזהות בשבב של הכרטיס והוא מוטבע רק על הכרטיס מבחוץ. זה נעשה כבר לפני שנים.

אז זו תשובה שאי אפשר לזהות בדרך הזו. אבל זה אזוטרי.

מספר תעודת הזהות לא מודבק ל - - - יש מספר חד חד ערכי.

אבל זה האזוטריה. מה שיותר מעניין זה האם המרכזים האלה שמופעלים בידי החברות עצמן, האם הם שומרים את כל הנתונים המזוהים, לכמה זמן, איך הם מזהים? אני פשוט מניח שמשרד התחבורה בדק את זה ומקפיד שהעניינים ייעשו לפי הסיכומים שהגענו אליהם בצוות הבין משרדי.

המפעילים עצמם אישרו לנו, ואני העברתי לא מזמן לדרור וגשל ממש פירוט אחד לאחד של המפעילים, שהם פועלים לפי הנחיית רמו"ט בנושא של הפרדת מאגרים, בנושא מחיקת הנתונים וכו'. מרכזי השירות האלה סמוכים למרכז הסליקה, מה שמכונה בהצעת החוק מרכז שירות.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 12:50.)

רבותיי, אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו רוצים להתכנס לסיום. עורכת דין ראובני, אני קודם דיברתי על החלק של החומרה, דיברנו אם 100 העמדות המאוישות מספיקות או לא, כמה שחזורים יש, אז דווקא הממ"מ עושה עבודה, הוא עשה עבודה טובה גם קודם, הוא עשה תוך כדי עבודה בוועדה. בבקשה, אהוד בקר.

תודה, היושב ראש. אני רק אציין שביולי, לפני הוועדה לפניות הציבור, עבורו נכתב המסמך שנמצא לפניכם, שאלנו כמה מחברות התחבורה הציבורית כמה כרטיסים אובדים מדי שנה והמספר שנתנו לנו, רק דיברנו עם אגד, דן, אגד תעבורה והרכבת הקלה בנושא הזה והמספר שניתן היה מעל 150,000 כרטיסים בשנה. רק החברות הללו. כלומר כמות הכרטיסים שהולכת לאיבוד באופן כללי היא כנראה גבוהה יותר ומתוך זה כל כרטיס מזוהה יצטרך שחזור, כנראה, לא רק הכרטיסים האנונימיים שאי אפשר לשחזר אותם.

האמת שזה מספר קצת גבוה, אבל כל מספר שלא יהיה, עמדות השירות פתוחות לציבור, אנשים ניגשים, משחזרים, יש לנו אלפי שחזורים. את המספר המדויק - - -

שי, אתה צודק. צריך באמת לבדוק, אינדיקציות, אבל זה רק אומר מה הצורך שלהם, כמה - - -

ומה עם שחזור אינטרנטי גם.

אני עושה חשבון פשוט, 150,000 שחזורים ב-100 עמדות זה 1,500 שחזורים בעמדה לשנה. זה נשמע לי כמו 30 ל - - -

זה בסך הכול שלוש או ארבע חברות.

אבל אלה החברות הגדולות.

זה מדובר על אלה שאובדים, אנחנו מדברים על כאלה שצריך לשחזר אותם בגלל שהם מפסיקים להיות שמישים, במיוחד הרב-קו שהוא כרטיס שההעברה שלו לא נותנת מענה הרבה יותר מכל הכרטיסים שידועים לנו, כמו כרטיסי קופת חולים וכרטיסי האשראי. צריך לבדוק את זה, יכול להיות שהקו המגנטי שלו - - - אני לא איש טכני, אבל אין לי ספק שכנראה יש לזה גם השלכות.

ההבדל עם הרב-קו שהערך הכספי נמצא על הכרטיס, זו לא תעודת זהות, זה לא רישיון נהיגה, זה כרטיס שמחזיק כסף. לכן כל מהלך שאנחנו עושים, שהולך לכיוון של אינטרנט ופתיחה הוא מהלך שצריך לחשוב עליו בהקשר הזה. לכן כל צעד שאנחנו עושים אנחנו עושים בזהירות, לכן יש התקנים כאלה, לכן סטודנטים מגיעים לעמדות.

עכשיו אני אתן ליעקב.

זאת התשובה.

לא, זו לא תשובה לגבי מה שאנחנו רוצים להראות, שלעמדות האלה יש חשיבות בגלל שיש הרבה שחזורים לכרטיסים, גם אם זה אובד וגם בגלל שהוא מקולקל, נקרא לזה, שהוא הפסיק להשתמש בו. זה לא רק זה. יש כנראה רבים, כך שזה לא מיותר להרחיב את זה, צריך לתת את השירות הזה. תייעלו את השירות, אין לי בעיה, אבל הפריסה, יש לזה היבט חשוב, אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה, זה דבר שכבר נעשה, אנחנו מאוד מעריכים אותו, אנחנו רק מבקשים, בחשיבה, אל תראו את זה כדבר ש-100 זה מספיק. לפי דעתנו זה לא מספק ועם הידע הזה, מסוג הדברים האלה, שכמה שיש יותר כך השימוש בהם הוא יותר, אנשים גם מאזנים. אני בטוח שיש חוסר ידע על המיקום של העמדות האלה. כמו כל דבר חדש, לוקח לו זמן להיטמע בתוך הדברים.

אני רוצה לתת רשות דיבור לאנשים שביקשו. אז ערן בנין, חברת קווים. לכל חברה, מי שמעוניין ניתן לתת התייחסות קצרה.

אני מנהל הטכנולוגיות של קווים. אל"ף, אני מברך על הדיון שנעשה פה. כמה דברים אני רוצה לציין. האחד, אני חושב שבשנה האחרונה יש פעילות מאוד אינטנסיבית של משרד התחבורה בתחום הטכנולוגי בהקשרי הרב-קו ועל זה אני מברך. לאחרונה, כמו שנאמר פה והוצג, עלה אתר אינטרנט של כל פורום המפעילים הפרטיים. כבודו, זה המוצר שאיתו אתה מחבר למחשב.

במה הוא שונה מהמכשיר ששי הראה?

אותו דבר. זה המוצר - - -

כן, אנחנו כאן ראינו את זה, שהעלות שלו 40 שקל?

בדיוק. אני חושב שזה לא מסובך, גם האתר הוא אינטואיטיבי - - -

אבל איך ההתקנה שלו?

מאוד אינטואיטיבית, אתה מכניס אותו, מוריד אפליקציה ומה שנקרא הבא הבא הבא וזה נכנס. 1,000 טעינות בחודש.

כמה הפצתם כאלה?

כ-1,000 קוראים כותבים של כלל הפורום חולקו, יש עוד כמות, יש כרגע תהליך שיווק שצריך לצאת לכלל הציבור.

זה חוסר הבנה של ציבור המשתמשים, סליחה שאני אומר את זה, באמת. אני מעריך את המאמצים, אבל בסך הכול מדובר על כרטיס לאוטובוס ואתה צריך להצטייד בדבר הזה, לקנות אותו בעתיד, ללכת למרכז השירות כדי לקנות אותו, להתקין את התוכנה אצלך.

אני רוצה להתייחס לאמירה הזאת.

אז יהיה אחוז מסוים של משתמשים שישתמשו בזה, אבל הבשורה הגדולה צריכה להיות בדברים שדובר עליהם בלי לוחות זמנים ובלי - - -

לוחות זמנים, אנחנו לקראת הסיום.

אני רוצה להמשיך. אנחנו כרגע יצאנו בפורמט הזה כי אמרנו שאנחנו רוצים לפנות לכלל הציבור. מה לעשות שחברת אפל, שחצי מציבור המשתמשים בישראל משתמש בטלפון הזה, לא נותנת לנו את היכולת לטעון את הכרטיס מרחוק. טכנולוגית החברה לא מסכימה לפתוח את אותה יכולת NFC ולכן העדפנו ללכת לפלטפורמה שנותנת שירות לכל הציבור. אבל בהמשך, וזה יקרה, זה עניין של חודשים ספורים, תהיה לך יכולת לגשת לכספומטים ולקיוסקים כאלה ואחרים, לתת את כרטיס הרב-קו, להכניס אותו פנימה ולטעון אותו בכסף שאתה רוצה לנסוע איתו. אני מדגיש, כמו שאמר פה שי, בסוף על הכרטיס הזה יש כסף, בניגוד לכרטיס אשראי, שהכסף יושב אי שם בשרתים.

בעניין הזה, בהקשר הזה, בתעודות הזהות החכמות שבכובע אחר שיש לנו בוועדה מנסים לקדם אותו, יש לכם איזה ממשק בעניין הזה? בעתיד, שאנחנו מקווים שהוא יהיה, בתעודות הזהות, אם זה יעבור כמה מחסומים, האם אתם חושבים שהרב-קו או מה שנקרא כרטיס אחד חכם יוכל לתת מענה להרבה, במיוחד לנושאים שהם כספיים? והשאלה הזאת, מכיוון שאז גם יהיה לכם יותר קל, הזהות שלו הרבה יותר חזקה, ממילא - - - אני הבנתי שאת רוצה להגן על חופש המידע - - -

לא, לא זה. אני הייתי אומרת עוד חזון למועד, אנחנו עוד לא מתכננים, זו ביצה בעיניי שעוד לא נולדה. בתחילת שנות ה-90, כשמשרד התחבורה רצה לעבור מרישיונות נהיגה מנייר לרישיונות נהיגה מפלסטיק, אמרו לנו 'חכו חכו, אנחנו תיכף עושים תעודת זהות מפלסטיק'. זה היה בשנת 92', משהו כזה. אז רישיונות נהיגה מפלסטיק יש לנו כבר למעלה מ-20 משנה, תעודות זהות מפלסטיק אין בכלל, תעודות זהות חכמות יש מעט ויש לזה הרבה מאוד שאלות, הרבה מאוד ספקות, הרבה מאוד הסתייגויות ומתי זה יהיה באופן גורף אני לא יודעת. כשזה יהיה נחשוב על להתממשק עם זה. בעיניי זה משהו שהוא לא בשל.

עוד לא סיימתי.

אני אתן לך, רק בדברים האלה, לכן אני אומר שיש לי כאן כובע אחר, אני מודע קצת לדברים שמתקדמים ואני גם חבר בוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת המדע בנושא. אם אני לא טועה, שר הפנים עומד להביא עכשיו הצעת חוק, היה פיילוט, כל החכמות, הוא התחייב, נתנו לו הארכה בעניין הזה עד סוף השנה, עד מרץ, אבל זה יהיה יותר מוקדם. הולכים כנראה להרחיב את זה באופן הרבה יותר רחב. גם היום כבר יש הרבה - - - לכן אני כן חושב שכדאי להגיע היום, במיוחד ברב-קו שהוא כרטיס אצל למעלה מ-2 מיליון אנשים, לחשוב כבר להקדים את זה, שלא נהיה במצב שאנחנו נמצאים היום, ששנים לוקחים הדברים. זה ייתן לכם מענה להרבה מגבלות שיש לכם היום בגלל שיש בו כסף. אני אומר את זה כהערה, תבדקו את זה, אני אומר לכם שזה הולך להתקדם. זה נכון מה שאת אמרת, לכל דבר יש את הזמן שלו, זה מתקדם, זה יתקדם, מכל מיני סיבות בעולם - - -

זה יותר שם מאשר לא.

יותר שם מאשר לא שם, יותר קרוב מאשר רחוק. גופים חשובים במדינה, כמו שב"כ, מוסד וכאלה, שהיו התנגדויות, היום כולם התכנסו לשפה אחת, ישבו אצלי, ישבו אצלי אנשים - - - כיושב ראש הוועדה, זה מתקדם. לכאורה זה אמור להתקדם, תחשבו על זה.

עוד דבר אחד אני רוצה. בשנתיים האחרונות אנחנו הלכנו ופרסנו עמדות טעינה בפריסה ארצית, שבאמצעותן אתה יכול לקחת את כרטיס הרב-קו ולטעון באמצעות כסף או אשראי. אני רוצה פה להתייחס לשני דברים. לצערי הציבור לא מספיק משתמש במוצר הזה.

מה נראה לכם, למה?

אנחנו פנינו בפרסום והכול, אין לי הסבר. יש לך מקומות שאתה רואה שיש שימוש מסיבי, יש מקומות שאתה רואה שהשימוש בעמדה הוא יחסית מועט. אנחנו בודקים את זה. בכל מקרה ערך צבור הוא ארצי היום, אתה יכול לטעון שם ערך צבור ולהשתמש אצל כולם.

בקווים?

ערך צבור של קווים היום מכובד אצל כל המפעילים הארציים, לכן אין שום בעיה לטעון ערך צבור ולנסוע אצל מי שרוצים.הבעיה שאני רוצה כאן לציין, כבודו, זה שלצערי חלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות לא משתפות פעולה בנושא הזה וזה פוגע בסוף בשירות של הציבור, של הנוסעים, באותם יישובים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד התחבורה ולצערי הרשות המקומית, מסיבות ששמורות איתה, לא משתפת איתנו פעולה בנושא הזה ואני אשמח אם זה יעלה.

מאיזה בחינה לא משתפת פעולה? מיקום ודברים כאלה?

אני עכשיו רוצה לשים עמדות בפתח תקווה, אז עושים לי צרות, חושבים שאני עושה את זה לטובת רווחים אישיים שלי, מבקשים ממני כל מיני אגרות כאלה ואחרות. נושא של החקיקה של עמדות הטעינה, שתהיה מתקן דרך כמו תחנת אוטובוס או שלט. לצערי עדיין לא הסתיים ויש רשויות שאנחנו כרגע מתעכבים. חברת החשמל - - -

זה נמצא בהצעת החוק של משרד התחבורה, ההתייחסות הזאת?

סליחה, אני איבדתי את ה - - -

לגבי היחס של הרשויות מה הגדרה של אותה עמדה, האם זה יקבל כמו מתקן דרך, כמו תחנת אוטובוס, הגדרה של אותן עמדות? הרשויות המקומיות, הוא מעלה - - -

הנושא הזה לא מטופל בהצעת החוק. אנחנו עוסקים בהצעת החוק, בהסדרת דברים שבסמכות הרגולציה של משרד התחבורה, של הכרטוס, סוגי הכרטיסים, זכויות של הנוסע, החובות של הנוסע, חובות של מפעילים, מרכז השירות.

קנסות גם יש כאן?

יש סעיף עונשין. יש התאמות גם לפקודת מסילות הברזל, פקודת התעבורה, על אכיפה של נסיעה בלי כרטיס.

אנחנו נעקוב אחרי החוק ולו רק בשביל הדבר הזה.

הצבת עמדות וכו', זה סמכויות תכנון ובנייה, פקודת העיריות, זה לא נושא שאנחנו מסדירים אותו, בכלל.

טוב. אני רק רוצה באמת להבין, כשאתה אומר שיש ערך צבור, דהיינו כל המפעילים האחרים מקבלים את ההטענה שלכם?

התחלנו לפני מספר חודשים. התשובה היא כן, למעט באזור ירושלים, שאני יודע שזה אמור להתממש, אני לא זוכר את לוחות הזמנים. אבל היום, מישהו שקונה ערך צבור בחיפה יכול לנסוע איתו בתל אביב, יכול לנסוע איתו בפתח תקווה.

אבל אתה לא יכול לקנות ארנק, מה שנקרא, ב-100 שקלים נניח, ואז זה מזהה את מה ש - - -

אתה יכול - - -

אתה יכול, אותה כרטיסייה שקנית בחיפה היא תהיה תקפה גם לתל אביב וירושלים כי זה אותו מחיר.

לא, אתה קונה כסף. אתה קונה 100 שקל ו - - -

אחד שיענה.

אם אני לא מכיר את זה אז יש בעיה. נכון להיום אתה יכול לטעון מה שנקרא ארנק ב-100 שקל בסופרבוס לצורך העניין ולנסוע איתו בדן, באגד, במטרופולין, בקווים.

זאת אומרת אני בוחר את הקוד שאני צריך - - -

לא בוחר. אתה בא לאוטובוס, האוטובוס מזהה את ה-100 שקל ומוריד לך את הכסף בהתאם.

הוא צריך לדעת לאן אני נוסע.

הנהג שואל אותך לאיפה אתה נוסע בשביל להוריד את הסכום - - -

גם בחברה אחרת.

אמת, וזה גם נותן לך את ה-90 דקות מעבר בהתאם לאזור ה - - -

הזכרת את ה-90 דקות מעבר אז אני אקריא לך מכתב קצר שקיבלתי ממש היום, זה הגיע לשולחני, לא שחסר לנו מכתבים, אבל דווקא בעניין הזה של מטרופולין. יש לה ערך צבור 30, אני לא יודע אם היא עלתה למקום אחר, היא כותבת שאפילו במעבר של ה-90 דקות יש חברות שהנהג אומר 'את לא מזוהה ששילמת', היא אומרת 'הנה הכרטיס', הוא אומר 'לא, אני לא יכול, מה אני יכול? מה שקובע לי זה המחשב' והוא מבקש לשלם פעם נוספת. היא מראה לו את הקבלה ששילמה, הוא אומר 'גם החברה שבה שילמת את הנסיעה הראשונה אין בכוח הקבלה לפטור מתשלום. אם מזהים את זה כן, אם לא - - -'. היא כותבת, 'עמדות הרב-קו הפזורות ברחבי הארץ אינם עונים טלפונית, כל מפעיל טוען שהבעיה היא במחשב של החברה המתחרה. מאחר שאני משתמשת רבות בתחבורה הציבורית, הן העירוניות, הסכומים האלה מצטרפים לסכום גדול וכדי לקבל החזר צריך לגשת למשרדים השונים. לא יהיה יותר פשוט לחוקק חוק שבו הקבלה מוכיחה הוכחת תשלום ואין באחריות האזרח לבדוק במחשבים והרווחים בין החברות השונות. בתקווה לטיפול למען הכלל', היא כותבת לי.

תדמיין שכל פעם שאתה צריך ללכת - - -

אתה עכשיו ברשות דיבור. אתה רוצה את זכות הדיבור, אני אתן לך, אתה כבר פעם שנייה.

כי אני רוצה לשאול אותו, תדמיין לך שכל פעם שאתה רוצה לקנות בסופר אתה צריך להטעין כרטיס.

לא צריך כל פעם. הוא אומר לך לא, הוא אומר שאתה יכול להטעין 100 שקלים ואתה יכול לקנות 100 פעמים. זה מה שהוא אמר לך.

אתה יכול עכשיו לקנות כרטיס, לקחת את הרב-קו, לטעון אותו באוטובוס ולנסוע בקווים.

מה שכאן קורה, אם יעקב ואחרים לא מכירים את זה אז יש לנו כאן בעיה גם בשיווק של העניין הזה.

יכול להיות.

עסוקים בעשייה ולא מתפנה זמן לשיווק.

אולי צריך לבדוק שהנהגים יודעים להציע את זה.

יודעים.

אני רואה שאתה גם מתערב לי גם בצורת הניהול. אני מבטיח לך שלא תהיה מודאג. הסר דאגה מלבך, מי שירצה התייחסות קצרה יקבל ממני בכבוד רב. יש מישהו מנתיב אקספרס שנמצא?

הוא יצא.

אגד תעבורה?

כן. אגד תעבורה בעיקרון משתדלת במרכז שירות שלה לתת פתרון גם אם היא מקבלת בעיות של כל המפעילים, אנחנו בתקשורת מאוד טובה, כל מנהלי הטכנולוגיות. מרכז השירות שלנו פונה למפעילים ונותן בעצם את הפתרון. לפעמים, נכון, כרגע אין לנו את האפשרות לתת את ההחזרים בעמדות שלנו כלפי כל המפעילים. את התשובה הם כן מקבלים, כרגע עמדות המסלקה נותנות פתרון לכל המפעילים, זאת אומרת אם הוא מתקשר הוא מקבל שחזור במקום אצלנו, הוא מקבל תשובה על איזה חוזים יש לו, מה יש לו ונותנים בעצם פתרון מרכזי במקום אחד. העניין הוא כרגע, וגם בינואר זה אמור להשתנות, כל מרכזי השירות ייתנו גם מענה מבחינת הטענות ובחירת חוזים לכולם.

איפה זכיתם במכרז לאחרונה?

בנימין.

שפירים.

שפירים היה האחרון?

שפירים זה המכרז האחרון, אבל האשכול האחרון זה בנימין.

מה הנפח שלכם כאגד תעבורה בתוך כלל החברות של התחבורה הציבורית? אתם הקטנים?

אנחנו יחסית בין הקטנים, יש לנו סדר גודל של 600 כלי רכב.

איך אתם למשל מתחשבנים עם חברת קווים? אדוני אמר, ערן, אתה דיברת על כך שאתם נותנים את הזכות, או בכל אופן בכסף שלכם משתמשים גם חברות אחרות, יש לכם מערכת של התחשבנות בין החברות?

אני אסביר. הפדיון היום הוא של המדינה. אנחנו בעצם - - -

הבנתי, לכן זה גם לא יכול לפעול בירושלים?

כרגע, עד שזה יהיה בידי המדינה. אבל יש היום למשל - - -

דרך אגב, גם הקנסות - - -

אני יודע, את צודקת במה שאת אומרת על הקנסות. לכן אני שואל למה מגיע להם הקנסות, אם גם ברכבת הקלה, הנושא הקודם שדיברתי, הם לא היו מקבלים, היו מפסידים מזה, הם לא מפסידים שום דבר. בסופו של דבר היום הרכבת הקלה מקבלת את הסכום שהיא מקבלת, בין אם יהיו שם 200 נוסעים, בין אם יהיו שם 400 נוסעים.

לא, אנחנו מקבלים על בסיס התיקופים ברכבת. מי שלא מתקף לא משלם, אנחנו לא מקבלים את הכסף שלו.

אבל אתם מקבלים היום, בין אם הנוסעים שלכם - - - אתם מקבלים מהמדינה גם את מה שנקרא התמריצים או ההשלמות למה ש - - - אתם מקבלים את זה היום בסכומים, כשאתם עברתם את המינימום שאתם צריכים כדי לקבל את זה.

זה נושא אחר, של הפעימות - - -

טוב, לא ניכנס לזה עכשיו.

ספירת הנסיעות מבוססת על תיקופים. מה שלא מתוקף, לא היה נוסע, אין זכאות לתשלום.

אבל הם לא מאפשרים לתקף.

זו הסיבה שמבחינתם הם אוכפים ביד חזקה את התיקוף, כי אחרת הם לא יקבלו תשלום, גם אם האזרח מבחינתו שילם. הבעיה איך זה יגיע אליהם.

כמו שלאזרח אסור לרמות את המערכת ולקחת כסף שלא כדין, באותה מידה ולא פחות גם למערכת אסור לקחת את הכסף הזה. אם ישרי דרך אתם, אנשים ישרים, הייתם צריכים לתת הוראה, כל זמן שהעניין הזה לא מסודר לא נותנים קנסות. אני מצפה מאנשים ישרים לעשות את זה. זאת הדרך האמיתית שצריכים להתנהל במקום מסודר, לא צריך בשביל זה להאמין בעשרת הדיברות, גם לא צריך להאמין בשבע מצוות בני נוח, זו גזלה ממישהו. וזו לא תקופת מעבר, זה לא חודש ולא חודשיים, זה לא 'עד שנסדר את זה'. אני לא מדבר על מה שהיה בתחילת הדרך, בעיות קשות מאוד במעבר בין הרכבת הקלה לאגד, מה שהיה, אני כבר לא נכנס לכל זה, אנשים גם על זה קיבלו קנסות. מיד הפעילו את הקנסות, כשידעו, המערכת ידעה שבין אגד לבין הרכבת הקלה לא היה - - - עברה התקופה הזו, אני כבר אחרי זה. זה מהיום, שלוש שנים אחרי זה.

טוב, תודה רבה לאגד תעבורה. מאגד נמצאים?

קודם כל אני רוצה להצטרף לערן ידידי, לברך את משרד התחבורה, שבאמת בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות נתן פוש רציני לרב-קו ולפעילויות הטכנולוגיות. אנחנו מרגישים לפעמים לצערנו את הלחץ הרב של משרד התחבורה בנושאים האלה. אגד רק לאחרונה סיימה להתקין את הקווים שמשרד התחבורה דרש באזור תל אביב, עם ולידטורים, מכשירי תיקוף שמאפשרים עלייה של נוסעים מכל הדלתות של האוטובוס. עשינו איזה שהוא ניסיון ואנחנו - - -

ויהיה אפשר לתקף פעמיים? איך אתם מתגברים על זה?

יש פתרון.

מה שאי אפשר לעשות היום ברכבת.

אני אענה.

אז יש פתרון?

כן.

הבנת מה שאני שואל. האם עכשיו, כשאגד מפעילים את ה - - - אני בא בכרטיס אחד עם שני נוסעים, איך אני עושה את זה?

קודם כל המכשיר נמצא לפי תקן הנגישות, המכשיר מותקן בגובה של 1.30 מטר מהרצפה פחות או יותר, אתה לא יכול עם הכיס האחורי להגיע אליו, בכל מקרה אי אפשר לתקף פעמיים בזמן קצר, כדי שלא תעשה בטעות תיקוף כפול, והמכשיר מאפשר, אני חושב שזה הוולידטור החכם הראשון בארץ, הוא מאפשר לבחור לפני התיקוף את כמות הנוסעים. זאת אומרת יש לך פלוס ומינוס גדולים על המכשיר, אתה לוחץ פלוס לבחירת כמות הנוסעים, רואה שהגעת לכמות הרצויה, נגיד שלושה ילדים על אותו כרטיס, ורק אז אתה מניח את הכרטיס.

גאונות, חכם מאוד. יפה מאוד. באמת, ממציאי - - - פרס נובל.

ולא שאין בזה בעיות. במכשיר חכם שדורש מהנוסע לעשות פעולות גם יוצר איתו מן הסתם בעיות, כי הנוסע צריך לדעת לעבוד עם המכשיר וכמובן לא ניתן לעשות הדרכה ל-2 מיליון נוסעים שנוסעים באגד כל יום.

מה יהיה עם ירושלים?

בירושלים אנחנו בעיצומן של התקנות. אם תסתכל באוטובוסים שנוסעים בירושלים, בעיקר בקווים של הר הצופים, אבל כמו ששי הציג, בקווים רבים, אנחנו כבר התקנו מעל 100 אוטובוסים בירושלים. עוד לא עובדים, אנחנו בשלבי ההתקנה, אחרי ההתקנה אנחנו ניכנס לניסוי ואז ברגע שהניסוי מוצלח ומשרד התחבורה יאשר אנחנו נפעיל את זה.

יכול להיות שהמצב הביטחוני קצת עיכב את היישום.

כן, המצב הביטחוני, יכול להיות שקצת יעכב. מיד אחרי ירושלים אנחנו מתחילים להתקין ולידטורים גם בחיפה.

מה עם ערך צבור?

ערך צבור, אגד טוענת, מוכרת, מכבדת ערך צבור.

לא, אין ערך צבור בירושלים. יש כרטיסיות.

בירושלים, כמו שאמרנו, יש בעיה של הרכבת הקלה.

אבל אתה יכול לקנות כרטיסייה.

אין בעיה טכנית להפעיל ערך צבור, כמו שמפעילים בתל אביב ובחיפה גם בירושלים, אין בעיה טכנית באגד, יש בעיות טכניות אחרות של שיתוף פעולה, למשל עם הרכבת הקלה. אבל זו שאלה שצריך להפנות למשרד התחבורה.

אז יש רגולטור, אז צריך ל - - -

יש רגולטור.

אני חושב שירושלים, כאחד המקומות עם נפח גדול של תחבורה ציבורית, צריך לסדר את זה. אין היום ערך צבור, עד כמה שמסרו לי, אני קצת עשיתי שיעורי בית לפני הוועדה ואמרו לי שאין את זה, בין בעירוני ובין בבין עירוני.

בכל מקרה ערך צבור הוא רק בקווים עירוניים, רק באזורים מוגדרים, כמו המטרופולינים הגדולים, ירושלים, תל אביב וחיפה. קוראים לזה ערך צבור ארצי. דרך אגב, השם - - -

זה שקוראים לזה זה נחמד, אם אתה לא יכול להשתמש בזה בבין עירוני - - -

למה? בקווים אי אפשר להשתמש גם ב - - -

ידידי מ-15 דקות, ברפורמה שמתוכננת, שעכשיו יושבים עליה ברגעים אלה אנשי משרד התחבורה והמפעילים, היינו בישיבה רק בשבוע שעבר בנושא, אזורי הרפורמה שמאפשרים שימוש בערך צבור יורחבו ויהיו כמעט בכל רחבי הארץ.

היום בקווים אי אפשר להשתמש באותו ערך צבור גם בנסיעה עירונית וגם בנסיעה של אשכול אחר?

אפשר.

אז למה באגד אמרו ש - - -

אם אני נוסע ממודיעין לירושלים אני יכול להשתמש בערך צבור. אם אני נוסע ממודיעין לתל אביב אני יכול להשתמש בערך צבור - - -

אתה יכול גם בתוך מודיעין.

בתוך מודיעין. אותו דבר, אין שום בעיה.

אתה יכול בתוך מודיעין להשתמש בקו עירוני ואתה יכול בערך הצבור הזה גם לנסוע מחוץ לעיר.

לגמרי. זה המטרופולין שדיבר עליו ידידי יניב מאגד. יש ארבעה מטרופולינים שיכולים להיות. הנושא של בין עירוני זו סוגיה שמשרד התחבורה צריך לסכם. למשל נסיעה מקרית שמונה לתל אביב, איך הוא לוקח את זה ומחשב את זה כחלק מהערך הצבור. זה לא קיים, זו עבודה של משרד התחבורה - - - -

אוקיי, אז גם אם אמרת שבקווים יש לך אז אתה מסייג את דבריך, שזה רק בתוך אותו מטרופולין?

לא. אם קניתי ערך צבור במטרופולין מודיעין, לצורך העניין אני יכול להשתמש בו במטרופולין חיפה, אני יכול להשתמש בו במטרופולין תל אביב. אני לא יכול להשתמש בו מקרית שמונה לתל אביב.

רק כדי לחדד, יושב ראש הוועדה, אם יורשה לי, קו 100 שאני מניח שכולם פה מכירים, שמופעל על ידי - - -

קח את זה כבר כרשות דיבור, לא רק כתשובה.

אני אדבר רק על הערך הצבור, אני אסביר, ובזה אני אסיים. אפשר לרכוש באגד תעבורה ב-100 שקלים ערך צבור ארצי, להטעין את כרטיס הרב-קו ולבצע את הנסיעה הבין עירונית מירושלים לחניון המהיר, להגיע לאזור גוש דן ושם לבצע נסיעות פנימיות בתוך המטרופולין, עם אותו ערך צבור. זאת אומרת שעולים לאוטובוס, שמים את כרטיס הרב-קו על מכשיר התיקוף והוא מוריד את הסכום, בין אם זה בתוך העיר, ב-6.90, בין אם זה בתוך גוש דן, בטבעת רחבה יותר, ב-10,90, אם אני זוכר נכון, וזה אותו סכום, אותה הטענה של 100 שקלים של כרטיס הרב-קו.

איפה הוא עשה את זה? בירושלים? איפה הוא הטעין את הנסיעה?

הוא הטעין באגד תעבורה בירושלים. הבעיה היחידה היא החברות שפועלות בירושלים כרגע, אגד וסיטיפס, שכרגע זה לא מתקיים בהן, אבל לפי הבנתנו זה אמור לקרות במהלך 2016.

יש לזה חשיבות מאוד גדולה, בגלל שהערך הצבור באגד ירושלים לא עובד אפילו בתוך העיר, גם בתוך העירוני זה לא עובד. אין לך ערך צבור.

זה מה שאמרנו, כיום זה לא עובד. ברגע שתהיה החלטה - - -

זו החלטה של משרד התחבורה.

אני אתייחס לזה. בדקות האחרונות אנחנו רואים שהמורכבות בתחום הכרטוס היא כזו שבעצם זה משלב את תחום הטכנולוגיה ותחום הפיננסים. כפי שאמרתי, התחום הפיננסי, שעכשיו אנחנו נכנסים אליו, הוא עניין בפני עצמו, עניין לפי דעתי לישיבה נפרדת. כפי שנאמר בימים אלה, בשעות אלה, אנחנו סוגרים פרטים אחרונים של הרפורמה בתעריפים שאמורה לצאת לדרך בתחילת 2016 בשני שלבים, בשתי פעימות, בתחילת השנה ומאוחר יותר בהמשך השנה. שם מטופלים כל הנושאים שקשורים לתעריפים שהנוסע משלם ממקום אחד למקום אחר וזה נושא שבפני עצמו. תפקידנו כאן כטכנולוגיה זה לתת מענה לצרכים, מענה טכנולוגי.

צריך שילוב של הדברים.

בהקשר לנקודה של סיטיפס שעלתה, זו נקודה שאפשר להגיד מדירה שינה מעינינו, בייחוד בהקשר הזה שאתה ציינת, בנושא התנהלות הפקחים. אני יכול לעדכן פה שהתנהל דיון אצל מנכ"ל משרד התחבורה, נדמה לי אפילו במהלך חול המועד, ספציפית על הסוגיה הזו של אופן ההתנהלות של הפקחים מול הציבור. זה נושא שמטריד אותנו. אפשר שאנשי סיטיפס יתייחסו לסוגיה הספציפית הזאת, כי אפשר לעשות את הדברים גם בצורה - - - בהחלט כמשרד אנחנו מוטרדים מהדבר הזה. מבחינה טכנולוגית יש פה מצב של מערכת שהיא מערכת ותיקה. אם אני לא טועה מערכת הכרטוס היא בין הראשונות שהותקנו, היא אמורה לעבור שדרוג או החלפה, תהליך שאנחנו מקדמים אותו ביחד עם סיטיפס וגורמים נוספים. במהלך 2016 אנחנו מקווים להיות אנשי בשורה בעניין הזה. אין לי כרגע תאריך לנושא הזה, יש פה גם עניינים של מבנה ארגוני וגם צריך לשנות מעבר לטכנולוגיה.

רשמנו.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להשלים את זכות הדיבור שלי?

כן, בבקשה.

אני רציתי לציין כמה דברים. כמו שאמרו, אחד הדברים, חוץ מהרב-קו, אנחנו אמנם מתרכזים בדיון ברב-קו, אבל יש פתרונות נוספים. הרב-קו הוא יחסית טכנולוגיה ישנה, כרטוס סלולרי ששי הזכיר זה, לדעתנו לפחות, אגד, זה אחד הדברים העתידיים שצריך להרחיב ולהיכנס בו ומהר בהכנסה של הטכנולוגיה הזו.

אני רוצה להגיד לידידיי פה מ-15 דקות ומ-ITS, להבדיל מכרטיס האשראי או מחשבון הבנק או דברים אחרים שאנחנו רגילים אליהם, שיש לנו חבר מועדון, ברב-קו, כמו שאמרו, יש כסף וזה משותף בין גורמים רבים. זה לא שהחשבון שלי מוחזק באיזה שהוא מקום מרכזי במסלקה של משרד התחבורה ואני יכול באינטרנט להיכנס לחשבון שלי ולראות את כל הפעילויות. יש פה, כמו שאנשי רמו"ט, הרשות למשפט וטכנולוגיה, מודאגים מנושאים של הגנת הפרטיות, אגד לא מעבירה את הפעילות שלך מול אגד לקווים או למטרופולין או לגורמים אחרים, כן כל הפעילות מרוכזת במסלקה. אני מניח שגם המסלקה מוגבלת ביכולת שלה למסור מידע ולהקים אתר אינטרנט שפתוח לציבור. יש פה היבטים משפטיים סבוכים ולכן יש פה התנגשות בין הרצון לתת את המידע לכל אדם, פתוח, לבין ההגנה על הפרטיות וזכויות של הפרט ולבין הנושא שבתוך הכרטיס הזה יש כסף שהוא כסף שלי ויש הנחות שהן ספציפיות לי, בגלל שאני אזרח ותיק או ילד או סטודנט. הנושאים האלה ממש לא פשוטים, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה טכנולוגית.

אבל יכול להיות שהם פתירים, גם אם הם סבוכים.

אני אשמח לדבר איתך ולחפש פתרונות, בהחלט.

יעקב, לא עכשיו.

עוד שני נושאים אחרונים. אגד, גם בעידוד ובלחץ של משרד התחבורה, הולכת להכניס מכשירי טעינה אוטומטיים בכרטיס אשראי שיהיו מפוזרים בעיקר בתחנות אוטובוס ברחבי הארץ, כולל בירושלים. ואגד נכנסה השנה לתהליך של שדרוג של מכשירי הכרטוס באוטובוסים, יש לנו כ-3,000 אוטובוסים ממכשירים שעובדים כבר מלפני שנת 2000, זאת אומרת מעל 15 שנה המכשירים האלה בכביש, יודעים, למרות שהם מאוד מאוד ישנים, עובדים עם רב-קו, אבל מוגבלים ביכולותיהם וגם עם ההתיישנות הולכים ומתקלקלים יותר ויותר. אגד נכנסה לתהליך, על חשבונה, אני רוצה לציין פה, לא בתמיכה של אף גורם, כולל משרד התחבורה, פרויקט של עשרות מיליונים של החלפת מכשירי הכרטוס באוטובוס.

קודם כל אנחנו מקבלים בברכה את הדבר הזה. אסור לרכל בקול, אבל דיברו באחת הישיבות פה, שאגד היו בירושלים, הם היו הראשונים ובאמת הנפח הוא מאוד מאוד גדול, כן בהשוואה לגוש דן, לא בהשוואה לגוש דן, אבל הפריסה היא הכי קטנה, הכי מצומצמת בירושלים במכשירי הטענה ובבקשה שיעשו את זה בתוך האוטובוסים, כי יש פרמיות או תקורות לנהגים מזה שמטעינים אצלם. בעיר ביתר, ששם אני קצת מכיר, לא צריך ללכת לחוץ לארץ לקיוסקים, שם בחנות המכולת ובסופרמרקט יש מכשיר טעינה. אין שם תלונות בדבר הזה. אדם בבוקר, או הולך אחרי הצהריים, או בערב, הולך למכשיר, לסופרמרקט, ושם הוא יודע מה יש לו, מה אין לו, לאיזה ילדים הוא צריך להטעין, כמה הוא צריך להטעין, מה שאין כאן. בירושלים הפריסה היא באופן יחסי מאוד מאוד מאוד מצומצמת.

זה במסגרת הפרויקט שהוזכר. אנחנו הולכים בכיוון הזה.

אנחנו מסכימים איתך בעניין הזה. אני גם מאגד, מסכימים איתך ואנחנו יחד עם משרד התחבורה מצפים להגדיל מאוד את הפריסה של מכשירי הטעינה האלה בירושלים וברחבי הארץ. כמה שרק יאשרו לנו אנחנו נשמח לפזר.

אבל יש תכנית, איזה יעד?

אנחנו קיבלנו כחברת קווים שיתוף פעולה עם תכנית אב ירושלים והולכים להגדיל את כמות מכשירי הטעינה בירושלים.

זה בשיתוף?

ברגע שיש את הערך הצבור אין שום בעיה. אנחנו נטעין שם את החוזים כרגע ונדע להטעין את החוזים של אגד.

אני סתם שואל, קווים ישימו בנפרד, אגד ישימו בנפרד? יש מישהו שמתכלל את הכול?

כן. תכנית אב לתחבורה היא לצורך העניין יחידת סמך שלנו ואנחנו - - -

זאת אומרת אתם יודעים איפה קווים שמו - - -

כפי שעשינו עם העמדות גם עם - - -

שתהיה פריסה נכונה ולפי צרכים?

כפי שעשינו עם העמדות המאוישות, כך גם עם המכשירים.

אנחנו הולכים לשים עמדות שם, כדי לאפשר - - -

מעבר לכול זה בוודאי גם חוסך מהזמן של הנסיעה עצמה, הנהג לא צריך להתעסק עם הדברים האלה, זה ייעל, זה ישפיע מאוד מאוד על כל הפריסה הזאת ועל השימוש במכשירים.

חברת סיטיפס, בבקשה.

אנחנו נמצאים ארבע שנים להפעלת הרכבת הקלה, קצת יותר, ואני חושב שברור לכולם, כל מי שנמצא פה, שמי שנוסע ברכבת הקלה צריך לשלם. ברכבת הקלה, כמו שאמרנו, זה לשלם ולתקף כי זו ההתחשבנות שיש לנו עם המדינה בעצם, אנחנו מקבלים את הנסיעות על בסיס התיקופים.

עלו פה שני נושאים, הנושא של התיקופים הכפולים ברב-קו. זאת אומרת אני רוצה לשלם על נוסעים אחרים. אז אמרה פה חברתי, עורכת הדין ראובני, שבעצם זה נועד במערכת הנוכחית למנוע חיוב כפול מהנוסע. יש עם זה דיונים, אנחנו נמצאים באיזה שהם דיונים עם משרד התחבורה על שדרוג מערכות הכרטוס בכלל ואני מקווה שזה יתקדם.

הנושא של שימוש ברב-קו של אחר, שאנחנו כבר אמרנו, גם בנוכחות אדוני היושב ראש בוועדות אחרות, שמדובר בהנחיה של משרד התחבורה, שברגע שהיא תשונה אנחנו למחרת בבוקר מפסיקים לאכוף אותה. גם בדיון שהיה לנו במשרד התחבורה בנוגע לכותרת של יחס הפקחים, כביכול, אמרו לנו ברמיזה, יותר מרמיזה, 'רב-קו של אחר? בשביל מה אתם מתעסקים עם זה?' אנחנו אומרים להם 'כי יש הנחיה של משרד התחבורה'. ברגע שתהיה לנו הנחיה של משרד התחבורה שמותר להשתמש ברב-קו של אחר, כי ההנחיה היום היא שהרב-קו הוא אישי ולא ניתן להעברה, אנחנו למחרת בבוקר מפסיקים לאכוף את הנושא הזה. זו עמדתנו.

לגבי יחס הפקחים, אני חושב שאני קצת שמח שהרב מקלב מעלה נושאים, סיפורים שהיו לפני כמה שנים כמו הבת מצווה - - -

לא, טריים.

זה סיפור שהיה לפני כמה שנים, אני חושב.

אני יכול לשלוח אותם ללשכה להביא את זה. הם עומדים איתך גם בקשר?

אז אני לא קיבלתי את זה ואני אשמח לקבל.

אולי זה חלק מהבעיה, שלא קיבלת?

המייל שלי נמצא אצלכם ואני אשמח לקבל ואנחנו נטפל בזה.

זה עשרות רק בתקופה האחרונה, עם שמות של פקחים ספציפיים, ההתנהגות, צילום, סרטונים בצורה שהם - - -

אני חושב שצריך להבין שזה שונה - - -

יש תחקירים של הטלוויזיה והוט באופן שנעשה. נורא. אני בחגים מקבל, איזה מקרים, איזה צורה, אנשים קשישים, עולים חדשים, הגיעו לארץ בחול המועד, פעם ראשונה שהם נסעו, מגיעים מחוץ לארץ, חוץ מאשר הורידו אותם, זוג, פעם ראשונה שהם נסעו ברב-קו, הורידו אותם ולקחו להם גם את זה, החרימו להם את הכרטיס.

אנחנו לא מחרימים כרטיסים, אבל אני חושב שראוי - - -

כן, החרימו, החרימו את הכרטיס. כי לא הייתה להם תעודה מזהה.

אני כן יכול לומר שיש לנו הרבה כרטיסים ש - - -

שהם לא מזהים, המנהלת אומרת שהיא מכירה את הילד והאבא מטפס ואומרת הפקחית, 'לא, המשטרה תבוא לכאן כדי שהיא תזהה אותו'. אתה מודע לדבר הזה? הילד ירד, נסע, מנהלת בית הספר נסעה במקרה באוטובוס, היא אומרת לה שהיא מכירה, לא הספיק לה, מעלה את ההורים שלו, אומרת 'חכו, אני אביא את תעודת הזהות', לא, הביאו את המשטרה. אתה מבין על מה אתם מדברים?

אדוני היושב ראש, לפי התקנות - - -

איזה התנהלות זאת?

לפי התקנות אנחנו צריכים לזהות את הנוסע - - -

אחרי זה כתבו 'וסירבו לקבל את הדוח'. אתם לא יודעים איזה - - -

אנחנו צריכים לזהות את הנוסע וכשאין לו אמצעי זיהוי מי שמסייע לנו לזהות את הנוסע זו המשטרה. אנחנו עבדנו איתם בשבועות האחרונים - - -

אתם מבינים שנסיעה תמימה ברכבת נגמרת במגרש הרוסים אצלכם ואתה שאנן בעניין הזה? אתה מוכן להיות התליין של משרד התחבורה? אני במקומך הייתי משבית את הרכבת, הייתי אומר 'לא אני אעשה את זה'. אתם היחידים - - -

אני לא אעבור על הנחיות משרד התחבורה - - -

אתם היחידים שעל שימוש ברב-קו שלא אישי אתם נותנים קנס. אתם עושים את זה. למה אתם מוכנים להיות התליינים? תצעקו על זה, תגיד 'אני לא מוכן', מה יעשה משרד התחבורה?

אז אדוני היושב ראש קורא לי לפרוטוקול לעבור על הנחיות משרד התחבורה?

כן, תגיד למשרד התחבורה 'אני לא מוכן'. אתה לא צריך להיות התליין בעניין הזה, אתם היחידים שאח לקח את הרב-קו של אחיו, הוא שילם לך, אין לך שום הפסד מזה, אתה נותן לו 186.90 קנס, על מה? אתם היחידים שעושים את זה. על מה? משרד התחבורה, שלא, אנחנו נרגיל את האנשים, הוראות של משרד התחבורה, כששר התחבורה אומר לי כאן, 'אנחנו מנחים אתכם', 'שצורת ההתנהלות שלכם היא לא טובה והאגרסיביות שאתם עושים את זה'. אני שומע כאן אחרת ממשרד התחבורה. אז לרוץ להגיד למשרד התחבורה 'אני לא עושה את זה' - - -

בסדר, מישהו משחק כאן משחק כפול, אבל נשאיר את זה ככה. מצד אחד להכריח אותנו לאכוף - - -

אני לא מחדד את זה כדי לא לגרום סכסוך, אני לא עושה את זה עכשיו בציניות, להתחיל לסכסך ביניכם ולעשות כאן משפט, אני רק אומר את העובדות. זה נשמע פה לפני כמה דקות. צר לי שמקום כזה, רכבת, שהשקיעה, ושהיא צריכה להיות כל כך ידידותית, שצריכים כל האנשים לשמוח בה, תצא לרחוב ויגידו לך, תעשה סקר ותשמע מה אנשים חושבים על צורת ההתנהלות הזאת. תראה סרטון, אני אשלח לך, אני יכול להביא לך, אני אקריא כאן מכתבים שיזעזעו אתכם, טריים, לא מלפני שנים. אני מדבר איתך על טריים, ביום יום אנחנו מקבלים את זה.

מה אני יכול לעשות? כואב לי, אמיתי, מתוך כאב, אני לא צריך להגיד לכם, שאנשים עוברים את זה. זה לא אח שלי ולא אחות שלי, אלה אנשים תמימים וכשאני קורא את הדברים האלה, כנבחר ציבור, אולי זו זכות הקיום שלי כנבחר ציבור - - -

תעשה להם סיור בלשכה שלך, בערימה של הפניות.

הם יודעים את זה. התשובה היא 'משרד התחבורה'. את חושבת שנגמור את הישיבה והם יודעים היום שהלקיחה של ה-6.90 היא לא הוגנת לפי כל קנה מידה ציבורי, ופקיד שעושה את זה הוא גם - - - וזה לא ימשיך, את חושבת? את חושבת שהם לא ימשיכו לקחת את זה? אף אחד לא ייקח את האחריות בעניין הזה. למה? הרי אין אחד שאומר שזה - - - גם אם כבר נותנים לו 180, למה את ה-6.90? הוא שילם. עוזאל, יש עוד משהו להוסיף בעניין הזה?

לא. אני חושב שאת מה שהיה לי להגיד אמרתי.

אנחנו בעצם מתכנסים לסיום. יש מישהו מחברות התחבורה הציבורית שעוד לא התייחס?

אני מחברת מטרופולין, אני מנהל מערכות ראשי. חברת מטרופולין, בהנחיה של משרד התחבורה, ב-4.5 הקימה פרויקט של כניסה מכל הדלתות עם 46 אוטובוסים, 3 ולידטורים בכל אוטובוס, כולל מכשיר CLM און בורד שמאפשר רכישת חוזים באמצעות כרטיס אשראי על האוטובוס. כמובן שאנחנו בכל מכרז חדש אנחנו זוכים מקימים עמדות שניתן לרכוש גם במזומן וגם באשראי. היינו שותפים פעילים מאוד גם בהקמת אתר האינטרנט וגם בהנגשת הקוראים-כותבים, שלחנו אותם בדואר לאלה שנרשמו. אנחנו לא חושבים שזה יותר מדי לבקש לבוא לקחת קורא-כותב, סך הכול זה משהו יקר שאנחנו מזמינים מאירופה, אני חושב שזה יהיה נכון לבוא לקחת, זה פעם אחת לקחת ולהשתמש.

אין ספק שיש פה הרבה דברים שיש לנו עוד לעשות ואני לא אומר שהכול ורוד, אבל אם מסתכלים בשנה האחרונה רואים התקדמות מאוד גדולה, בעיקר אפשר יהיה לשוחח איתנו אחרי הרפורמה, שאני מאמין שהיא תביא פה שינוי משמעותי. אחד החסמים שהרפורמה הזו הולכת להוריד, אנחנו מפעילים את אשכול הנגב עם ערך צבור. לערך צבור יש הנחה ייעודית עד קוד 12, מעל קוד 12 יש הנחה אחרת וזאת הסיבה שלנסיעות בין עירוניות ארוכות אי אפשר להשתמש בערך הצבור. זאת אומרת זה בכלל לא בעיה טכנולוגית. ברגע שהם פותחים לנו, מורידים חסם כזה או אחר אז אפשר לקחת את ה - - -

מי שם לכם את החסם הזה?

משרד התחבורה.

משרד התחבורה כרגע מטפל בחסם הזה, זה מה שאומרים. כרגע הוא מטפל ויש כבר מכתב שיצא שהוא הולך לבטל את זה וב-1.1.2016, אם אני לא טועה, כבר יוכלו להשתמש בערך צבור בכל הנסיעות, כולל בין עירוניות וגם לעבור בין מפעילים, שזה משהו שהוא מאוד חשוב. שזה לא שזה לא קורה היום, זה פשוט קורה בקודים נמוכים. זהו.

תודה. רם שפע, כבר נתנו לכם לדבר בהתייחסות, אבל עשיתם החלפות, אז ממש בקצרה. שאנחנו לא נצטרך לשמוע את הדברים פעמיים, זה ודאי.

על הכיפק. אני רק אציג את עצמי לפרוטוקול. אני סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית ונכון שליאת אמרה דברים דומים למה שאני אגיד, אבל אני יושב פה ואני מודה שאני מתקשה לשמוע את מה שקורה ואני אתייחס לעניין אחד. אני לרגע אפרגן לפני, כי זה חשוב, עשרות ישיבות עם שי השנה וגם עם גורמים אחרים, אין ספק היו מאמצים אדירים לשיפור טכנולוגי וגם קרו דברים. בפתיחת השנה, השנה הייתה טובה בהרבה מהשנה הקודמת. חשוב להגיד.

אנחנו גם אמרנו את זה. אפילו אני כיושב ראש אמרתי את זה בהתייחסות לנושא של הסטודנטים.

על הכיפק. אני מתנצל, הייתי בוועדה אחרת. אבל, ופה אני לא פונה לשי, אני פונה לגורמים שמעליו, בסופו של דבר בעיניי 80%-90% מהדברים שמדוברים פה הם כמעט לא רלוונטיים. לדבר על הקורא-כותב זה אחלה, אני מבין שעשיתם מאמצים, אנחנו לא הולכים לשם, אנחנו ב-2016, בעיניי חייבים למצוא פתרון שיפריד ויגרום לרב-קו להפוך להיות כרטיס שאפשר לשלם בו. את התייחסת לזה, אתה התייחסת לזה, אני מבין שזה מורכב משפטית, לא הגיוני בעיניי, כשאנחנו נצא מוועדה כזאת באמירה 'זה מורכב משפטית ולכן נמשיך לבקש מאנשים שייקחו קורא-כותב בכיס שלהם לשלם באוטובוס'. בעיניי לא הגיוני שאנחנו שם ואם אני משרד התחבורה, ואני לא, אבל אם אני משרד התחבורה אני משקיע 80% מהזמן שלי בלפתור את העניין הזה ו-20% בשאר הפתרונות, בעיניי.

ושוב, אני מלא הערכה לניסיונות, אני חושב שבזה צריך להשקיע את המשאבים. אנחנו ב-2016 ולא ב-92', שאני מבין שאז, מה לעשות, הייתה טכנולוגיה אחרת בהתייחס למה שאמרת על תעודת הזהות.

טוב, התמקדת וזה בסדר גמור, הדברים חשובים מאוד.

אם אפשר לסיים.

רק מי אתה?

אני אבי מרכבת ישראל. אני ועמיתי, יהודה, שמוביל את הטכנולוגיה. רק רציתי להדגיש, בשונה מהפתרון שדיברתם עליו על ידי התחבורה הציבורית, אז לתת את הפן החיובי, רכבת ישראל כבר למעלה ממספר חודשים מאפשרת טעינה של הרב-קו באמצעות האינטרנט. בואו ניקח את הדברים החיוביים. ויותר מזה - - -

כן, אבל הרכישה מתבצעת בתחנות שלכם.

מבחינתכם רכישה - - -

מבחינת הנושא זה - - -

זה אותו דבר. אם הוא הבין אותי זה מספיק. כאשר זה הפן החיובי.

אני לא כל כך הבנתי את הדיבור ביניכם. שגם אני מבין, מה ההבדל בין מה שהם אומרים לבין מה שאתה אומר?

לא, הוא אוהב להקשיב לך, אז תדבר.

לא, מבחינת ה - - -

באינטרנט אתה מבצע רכישה, אבל היא נכנסת לתוקף כשאתה מעביר את הכרטיס בתחנה.

אוקיי, מה הבעיה? אין בעיה בזה.

לא, אין בעיה, ההיפך.

רק מה, אם אתה אולי רוצה לבדוק, אם תבדוק את זה, נניח לא ביצעת את הנסיעה, רק בעוד שבוע ובאמצע השבוע תבוא ותבדוק ויש לך ערך צבור, אתה תראה את זה?

לא, לא מדובר על ערך צבור, מדובר על רכישת חוזים. ויותר מזה, גם אנחנו נדאג לך שבמידה שרכשת, שילמת מה שנקרא עבור החוזה, אבל לא השתמשת, אנחנו גם דואגים לזכות אותך בהתאם. זאת אומרת אנחנו הולכים פה אפילו צעד אחד קדימה.

חוזה זה בין נסיעה אחת לעשר נסיעות - - -

חוזה זה הגדרה של מה שנקרא סוג הנסיעה שאתה מבצע ברכבת. חוזה יכול להיות גמיש 7, גמיש 30, מה שנקרא אצלנו, או אפילו נסיעה בודדת. זה פן אחד שרציתי להדגיש. ויותר מזה, אנחנו גם נפתיע ובמהלך החודשים הקרובים אנחנו נציג, לדעתי ראשונים פה בחברות התחבורה הציבורית, את הפתרון האולטימטיבי שמדובר עליו וזה בעצם איחוד, אני מקצין, בין כרטיסי הרב-קו, מכשיר המובייל והלקוח, מבחינתנו הנוסע בעזרת מכשיר הסלולר, כמו החלום של כל אחד מאיתנו, יוכל להיכנס, לעבור, להשתמש ולנסוע.

הפנגו של הרכבת.

כן, איך שאתה קורא לזה, הפנגו של הרכבת. שוב, ניתן את הקרדיט ליהודה, מוביל הטכנולוגיה של הרכבת.

איך ההתחשבנות שלכם בין החברות?

יפה, דיברנו הרבה על התחבורה, אז פה משרד התחבורה מוביל מהפך החל מ-1.1 ומדבר על שילוב, לא בין התחבורה הציבורית בלבד, אלא מכניס אותנו גם כן לתמונה הזאת ומדבר על שינוי צרכני, הווה אומר הרכישה של החוזה שלו תאפשר לו נסיעה של גם וגם וגם. גם רכבת, גם תחבורה ציבורית ולא משנה באיזה חברה. אז היה חשוב לי להדגיש גם את המהלך הזה שמוביל המשרד, שמאפשר לנו ומאפשר לנסוע מה שנקרא להיות אדיש לסוג התחבורה שהוא משתמש בה. ושוב, מדובר פה במטרופוליני.

אתה די נותן לנו לסיים את הדיון באווירה אופטימית.

זו הייתה הכוונה, לכן ישבתי בצד.

יפה. השארת לנו ככה את זה לסוף, לטעם הטוב. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

כן. אני מנהל מערכות מידע.

הייתי לי בהתחלה טעות, לפי המיקום שלך, שאתה משרד התחבורה.

יש פשוט שיתוף פעולה בין המפעילים ומשרד התחבורה, זה נאמר על ידי עמיתיי. נמצא איתי פה אמיר כהן, הוא מנהל הטכנולוגיות. דן מפעילה הרבה אמצעים טכנולוגיים ורוצה כל הזמן להשתפר ותיכף אמיר ירחיב על כל הפעילויות, זה גם להמתיק את מה שנאמר, כי אנחנו עושים הרבה לטובת ה - - -

נכון. בדיונים שהיו עד היום אתם בלטתם באמת, בתקופות מסוימות ודאי, בפתיחות ובחידוש וגם בדברים שעבדו יפה. ציינו אתכם. ברוך ה' היום אני רואה שגם החברות התכנסו, אבל מבחינות מסוימות הייתם נחשונים ביעילות, המערכת גם עבדה טוב באופן ההפעלה היומיומית וצריך לציין את זה, בשונה למשל ממה שהיה בירושלים, לא באשמה של אף אחד, אגד, הרכבת הקלה, מה שאנחנו רואים פה, דברים שלא היו, לא שמענו על דן, ואני אינדיקציה לפניות הציבור ואני יודע את זה. יעקב, אתה מסכים איתי בעניין הזה או שאתה לא נוסע ב - - -

אני לא נוהג לחלק ציונים.

אתה ירושלמי?

לא ירושלמי. אני מכיר את דן טוב, גם את מטרופולין.

היו דיונים בהרבה דברים, במיוחד שהייתם פיילוט גם לכמה דברים. בבקשה.

אני אמיר, מנהל טכנולוגיות. מה שאנחנו עשינו בשלושה החודשים האחרונים, נתנו דגש לנושא של טעינה מרחוק, גם באמצעות האינטרנט, בדומה לפורום המפעילים, וגם בטעינה בסלולר. יש לי את הנתונים, 2,200 טעינות בחודשיים וחצי, 80% מתוכן זה בסלולר ו-20% באמצעות המחשב, עם אותו דונגל חיצוני. אלה נתונים מאוד יפים, אנחנו עובדים בשוטף עם שי, אנחנו מתעדכנים על המספרים מדי שבוע בעצם כדי לראות איך אנחנו יכולים גם לשווק את זה. לצורך העניין, בשבועיים האחרונים היה את הנושא של טעינות עם הסטודנטים, העמדנו נציגים מטעמנו, על חשבוננו, על מנת שקודם כל נספר לציבור על השירות, לחלק להם דונגלים. היום קיבלנו ריג'קטים, אנחנו יודעים שאם אנחנו נשים בספריות, באוניברסיטאות, דונגלים אנחנו יכולים להגביר את השימוש. אנחנו עושים את זה, אנחנו מחלקים להם כמויות שיתאימו לכמות גדולה של סטודנטים ואנחנו רואים שהנתונים מדברים בעד עצמם.

בנוסף, לגבי הוולידטורים, בעצם בעוד עמיתינו מתחילים פיילוט אנחנו כבר ארבע שנים עובדים עם ולידטורים מהדלת האחורית. אמנם בשני קווים, אנחנו מרחיבים את זה לשמונה קווים, עוד שני קווים מאוד מאוד עמוסים שלנו, מאוד גדולים, שכוללים אוטובוסים מאוד מתקדמים, בעצם כוללים גם ולידטורים וגם עמדות מכירה וטעינה בתוך האוטובוס. זה אולי יכול לתת תשובה לכל הנושא של הרישוי והאגרות למיניהן. אנחנו לא משלמים בעצם, יש לנו עמדות בתוך האוטובוסים שעובדות באמצעות סלולר והציבור יכול לטעון באוטובוס.

והוא משתמש?

הם משתמשים ויש המון המון פעולות, אנחנו רואים מדי יום, ממש באלפים. אלה פעולות רבות מדי יום. הן עובדות טוב. יש מה לשפר, אבל בהחלט עובדות ונותנות את התמורה וזה למשל החלטה שאפשר לקבל בצורה יחסית פשוטה ולהטמיע בהרבה יותר אוטובוסים בקרב כל המפעילים. זה נותן מענה מיידי. במקום עמדות שירות, היום אנחנו עדים לכך שלצורך העניין בנקים סוגרים סניפים, לא רק מטעמי חיסכון, כי פשוט היום פחות מגיעים לסניף הבנק.

שנים לא היינו בבנק.

אני לא זוכר מתי הייתי בבנק. ופה קורה מעין מצב הפוך, דווקא יותר עמדות. אז אולי זה נחמד, אבל צריך לחשוב ולהביא את הרכיבים, את האמצעים, כמה שיותר קרוב לציבור.

אבל לא לשכוח את הציבור הזה שלא יכול - - -

נכון, אסור לשכוח, אבל צריך לחשוב בצורה היברידית, נקרא לזה. זאת אומרת גם וגם וגם. אנחנו אומרים, האוכלוסיות המוחלשות, אבל לצורך העניין היום לרוב הציבור יש סלולר ואפילו הסלולר הכי עדכני והכי חדיש. כלומר צריך להבין את המציאות וזה חשוב להנגיש את השירותים האלה כדי לאפשר להם - - -

כמה שאתה מתקדם עם אוכלוסייה שיכולה לעשות את זה, גם את השירות למי שלא יכול, שיהיה שירות יותר טוב או פחות עומס עליו. אנחנו מתקדמים בהרבה נושאים, אבל זה לא חשבון, אנחנו מתקדמים בהרבה נושאים במדינה ואנחנו יושבים עם כל המשרדים ואנחנו רואים ממשל זמין ופרויקטים אחרים שאנחנו עושים ואנחנו לא שוכחים את הציבור האחר ואנחנו מנסים תמיד לקדם אותו.

אני אוהב לספר את זה בתקופה האחרונה, אני גיליתי, יש פרויקט שמלמדים אוכלוסייה מבוגרת, אוכלוסייה שלא יודעת להשתמש בטכנולוגיות החדשות במחשב, פרויקט שלם גם של המשרדים הממשלתיים, משרד ראש הממשלה ומשרד המדע, תיכף אני אזכר בשם הפרויקט הזה, פרויקט שמתרחב ויש דרישה גדולה מאוד וסיפרתי להם על ההורים שלי, שיהיו בריאים, מעל גיל 80, כבר הפליגו, את יום הולדת 80 כבר שכחנו, והם לאחרונה הכניסו מייל הביתה ומתכתבים ואמא שלי, היא האחראית על ההקלדה, אבי אחראי על התוכן וכך הם מתקשרים, בלי עין הרע, לעשרות נכדים ועשרות נינים. בין מי שיש לו בבית או שאין לו בבית או שיש לו מקום עבודה, ומגיעים וכשנכד נולד או נין נולד, זה עובר ויודעים. איך אמרתי? שאת הנכדה שלי, הדודים שלה ראו אותה בתמונות והכירו אותה לפני שראו אותה בחוש. כשהם באו לבקר הם כבר ראו אותה בתמונות, הכול מופץ היום, זה דור אחר לגמרי. וגם לאנשים יש רצון, אסור לשכוח, צריכים לתת להם, יש הרבה ואנחנו עוד רחוקים מלהגיע, יש היום, באמת יש כאן בשורה טובה, אבל היישום צריך להיות הרבה יותר. אנחנו צריכים להדביק, אנחנו כבר מיושנים, עד שנעשה את הרב-קו כרטיס חכם בסוף כולם ירצו להשתמש בטכנולוגיה של הסלולר ודברים אחרים ואנחנו נשקיע ועוד פעם נאחז מאחור במקום אחר. יש לך עוד מה להשלים? לא.

אם אפשר רק מילה לגבי - - -

פרויקט להב"ה. זה פרויקט שעובד יחד עם השלטון המקומי, במקומות ומתנ"סים. מצליח מאוד ונדרש מאוד וגם נותן תוצאות מצוינות.

אם אפשר רק במילה על ההתקן, שלא יתפרש שאנחנו נגד ההתקן, אבל הגישה שהצגת מדן, שההתקן יכול להיות מפוזר בהרבה מאוד מקומות, זה עדיף, לדעתנו, לנושא מאשר שזה יהיה אישי. זאת אומרת שאתה לא תצטרך לבוא לעמדה ולקחת את זה, אלא תוכל לפגוש את ההתקן הזה בהרבה מקומות ואז לעשות את הפעולה. אם הולכים לכיוון כזה. אני לא יודע אם משרד התחבורה - - -

יעקב, לכל אורך הוויכוח שיש לך לגבי ההתקנים אני לא הבעתי עמדה. אני מבין למה רוצים - - - מאז שלימדו אותנו כשהיינו בחינוך, אמרו שאתה צריך לייקר את המוצר, יש בזה תפיסות - - - אם אתה לוקח משהו, לא לוקח משהו, דבר שהוא בחינם, מסתכלים על זה כבחינם.

זו הזדמנות גם להחליף את הכרטיס עצמו. בהזדמנות הזו גם מחליפים לו את הכרטיס, נותנים לו כרטיס חדש, שלא עבר בלאי, לא עבר - - -

אני מתחבר למה שאתה אומר, שבסופו של דבר נצטרך להגיע למצב לעשות את זה דרך האינטרנט ובלי להגיע לזה, זה באמת היה צריך להיות. עשיתם פיילוט וזה בסדר, צריך לחשוב שזה לא קיים בדברים אחרים וזו טענה צודקת, יעקב. עובדה היא שבבנק זה לא קיים, אתה לא צריך להגיע לעשות אותו דרך מכשיר מסוים. אבל אני אומר שזה חלק, זה לא הכול.

אני קודם כל מודה לכם על ההשתתפות, מילות הסיכום שלי לא יהיו ארוכות, בגלל שאמרתי הרבה תוך כדי דיון, אבל אני אגיד לכם בצורה גלויה שחשבתי שהסיכום שלי יהיה קצת יותר קשוח ממה שאני מסיים אותו. אני מסיים אותו יותר אופטימי. יש גם הרבה מילים טובות להגיד על ההתקדמות שיש, אני אומר את זה ודאי לגבי החברות המפעילות תחבורה ציבורית, אף פעם לא ראיתי אצלם את המניעה, אבל יש להם נכונות והם עושים, הם משקיעים, כפי שאמרנו, ואנחנו מדרבנים אתכם להשקיע. זה השירות החשוב אולי ביותר שצריכים לתת אותו ללקוחות, לנוסעים.

ודאי שמשרד התחבורה הוא השחקן הראשי פה. קיבלנו מאוד את הדברים שאמרת בהתקדמות, בנכונות, בלהתיר חסמים, באפשרות לתת לחברות לתת את השירות שהן צריכות לתת, את הטכנולוגיות, אבל ממד הזמן הוא קריטי פה. רבותיי, זה כאן להתעסק בערכים של חודשים ושנים ואנחנו צריכים לצמצם את הפערים, להדביק את הדברים. אנחנו צריכים להרגיש שמשהו דוחף אותנו מאחורה, שיש לנו דחף, שכל הזמן דוחקים בנו. הדברים המרכזיים שדיברנו עליהם, שהם בתוך הרב-קו, שזה הפריסה של העמדות, עם כל מה שצריך להיות בטכנולוגיה, עם השפה האחת, הנושא של הערך הצבור והמסלקה, שיידעו מזה, שזה יהיה. זה צריך להיות בלוח זמנים צפוף בגלל שאנחנו יודעים שבוחנים אותנו כל הזמן.

אני לא רוצה להרחיב, אבל אלה הדברים, אני חושב, המרכזיים מתוך מה שאנחנו בוחרים להעלות. כמובן שדרך האינטרנט זה דבר שהוא מובן מאליו, זה יחסוך לנו את הדברים. אנחנו נקיים לצורך העניין ישיבה בעוד כמה חודשים כדי לעקוב. אני לא דחקתי אתכם להגיד, הכול זה במהלך 2016, אבל אני לא אחכה לסוף 2016 לצורך זה, אני מודיע לכם פה שאנחנו נעשה ישיבה בעוד תקופת זמן. על אף שלוח הישיבות שלנו מאוד צפוף אני רואה את זה כדבר מאוד חשוב. הבטחתי בתחילת הקדנציה שלי, כשקיבלתי את ועדת המדע והטכנולוגיה והחלל להתעסק בדברים הגבוהים, באמת דברים רציניים, הוועדה צריכה לבקר ולעקוב ויש לה הרבה תפקידים, אבל אני גם רוצה להוריד אותה לציבור. זו בכלל היום גם המדיניות של כל הממשלה ואתם רואים שוועדות הכנסת מתעסקות היום ברפורמת הקורנפלקס וב - - - זה כל מיני מהלכים ובעיקר, היו גם דיוני תקציב, אנחנו רוצים להיות חברתיים יותר, אנחנו יודעים את הבעיה, מנסים, משתדלים, אנחנו הולכים על רפורמות ומהלכים ותהליכים כאלה.

אתם כבר בתוך התהליך. אתם נמצאים בפנים, אתם לא צריכים דברים חדשים, רק באמת לייעל אותו ולקדם אותו וצריך להיות זהירים - - - אני אומר למשרד התחבורה, תהיו ערים לארגונים וגם לפניות הציבור. תדעו לכם, חוכמת העם היא חוכמה חשובה מאוד בנושאים האלה. אולי פעם לא חשבתי ככה, אבל למדתי עם השנים שלי, המשתמשים, העם שמשתמש, הוא לא רק מעלה השגות, הוא גם מביא פתרונות. תדעו לכם, הפתרונות שלהם הם פתרונות חכמים, לא פחות מהאנשים, בלי לפגוע באף אחד, המלומדים והאנשים שהם בעלי תארים. המשתמשים מביאים לנו את ההתייחסויות שלהם, ואני תמיד שואל 'מה הפתרון?', אפשר לפעמים לחשוב ולהקשיב ואם אנחנו נקשיב להם אני חושב שאנחנו נתקדם הלאה.

ומילה אחרונה, אני רוצה לצאת מפה, אני לא יודע אם בסמכותכם, משרד התחבורה, בחלק הזה, אני לא מדבר עכשיו על כל נושא הכרטיס החכם, אני מדבר על החלק הקטן הזה, שאני אומר או ואו, או שתפסיקו לתת את הדוחות האלה, כשהפקח רואה שהוא שילם, הוא לא צריך שום דבר, הכול גלוי וידוע, או שתאמרו שלא יעלו באגד תעבורה, אני כבר מעדיף שלא תהיה אפשרות לתקף פעמיים. תעשו או או, אבל במצב כזה תחליטו, או הוראה לרכבת הקלה, לסיטיפס, להפסיק לתת דוחות במקטע הזה, בחלק הזה, או לחסום, להגיד לאגד 'אתם לא תקבלו את זה'.

המסר היה ברור מאוד והוא יועבר.

תודה רבה. כל טוב, אני מודה לכם כולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.