הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת

של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 9:30

אישור תקציב הכנסת לשנים 2015–2016

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

משה גפני

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

ינון מגל

מרב מיכאלי

רועי פולקמן

ישראל אייכלר

מנחם אליעזר מוזס

זאב בנימין בגין

נאוה בוקר

יואב בן צור

יחיאל חיליק בר

ענת ברקו

באסל גטאס

יעל גרמן

שרן השכל

אורן אסף חזן

יואל חסון

שלי יחימוביץ

מאיר כהן

עליזה לביא

שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

אוסאמה סעדי

איימן עודה

חמד עמאר

טלי פלוסקוב

עיסאווי פריג'

נורית קורן

יואב קיש

מיקי רוזנטל

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

קצין הכנסת יוסף גריף

חיים אבידור - חשב הכנסת

שמוליק חזקיה - מנהל חטיבת המידע, הכנסת

דן עמר - מנהל חטיבת התפעול, הכנסת

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני, הכנסת

נדב כספי - ראש מדור בכיר התקשרויות רכש, תקציב ופיקוח, הכנסת

טובי חכימיאן - חשבות, הכנסת

הודיה קין - עו"ד, יו"ר ועד עובדי הכנסת

אורי פנסירר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

רונית יצחק

אישור תקציב הכנסת לשנים 2015–2016

אני פותח את הישיבה, אני מבקש מהמנכ"ל ומהחשב שיסבירו לנו את השינויים מול התקציב הקודם. הבנתי שיש גם העלאת תקציב מסוימת, אני רוצה שתסביר את הצרכים של ההעלאה הזאת, מדוע היא קורית.

דבר שני, כפי שהודעתי לך בישיבה כשדיברנו על התקציב, אני מבקש לתקצב תוספת של עוזר נוסף לכל חברי הכנסת מאחר שאין מספיק יכולת לח"כים לעבוד עם שני עוזרים. הח"כים צריכים כלי עבודה על מנת לבצע את תפקידם. היום יש שני עוזרים, אני מבקש שיהיו שלושה, לא שניים.

הם לא עוזרים, הם יועצים.

אנחנו כמובן נעשה את זה במסגרת החוק, נפנה לוועדה הציבורית, אבל אני רוצה לתקצב את זה במסגרת התקציב. הח"כים צריכים לקבל כלי עבודה על מנת לבצע את התפקיד שהם מחויבים לבצע גם מבחינת הליכי חקיקה, גם מבחינת פיקוח על הכנסת, דבר בלתי אפשרי בממשלה במצב הקיים. גפני, אתה רוצה להגיד משהו?

כבוד היושב-ראש, למה לא כולם קיבלו את התקציב?

התקציב חולק לחברי הוועדה, לא לכל חברי הכנסת, אבל ניתן לכם, ודאי.

מה עם ועדת הכספים? לא מגיע לה?

חולק לחברי הוועדה המשותפת. בבקשה, כבוד המנכ"ל.

חברים, בוקר טוב לכולם, קודם כול, בקשר להודעה של יושב-ראש הוועדה, כמו שאתם יודעים, אני לא איש נבחר, אני פקיד. ברגע שיושב-ראש הוועדה מודיע על דבר מסוים שהוא הולך להעביר בוועדה הזאת, אני כבר מודיע שמבחינתי אני מוסיף לתקציב עוד 20 מיליון שקל לכל שנה. זה אומר, ברגע שהדבר הזה יאושר כאן בוועדת הכנסת, קודם זה הולך לוועדה ציבורית, אחר כך זה חוזר לוועדת הכנסת ויהיה דיון.

מחר יהיה דיון בוועדת הכנסת, נעביר את זה במסגרת הוועדה – הפנייה לא אישית שלי, היא תהיה של הוועדה – והוועדה, הבנתי, מתכנסת ביום חמישי. את צריכה כבר לעדכן אותם שזה יעלה.

נכון.

אז מה שקשור אלינו, אני מבקש מחשב הכנסת כבר לרשום עוד 20 מיליון שקל שניקח בחשבון 91 עוזרים פרלמנטריים. אני רק רוצה לציין ולבקש מחברי הכנסת, והיה וזה יאושר – ואני חושב שבסיכומו של דבר חברי הכנסת יאשרו את זה – קחו בחשבון שתצטרכו לעשות איזשהו מקום, כל אחד בתוך הלשכה שלו.

לא תהיה הגדלת לשכות.

לא תהיה בנייה, לא יהיה שום דבר, קחו את זה בחשבון.

השנה לא. בשנה הבאה.

בינוי, זה יעלה הרבה כסף.

ושלא תבואו אלי לשאול אותי: למה אין לי מקום, שולחן או משהו אחר.

מיקי, מה אתה אומר על זה?

מה אתה אומר על ההצעה של דוד?

סליחה, רק תנו לי בבקשה לסיים. חברים, אני לא רגיל לדבר - - -

- - -

חברים, חברי כנסת, מכיוון שאתם רגילים לדבר בישיבות כאלה ואני לא, יושב-ראש הוועדה ייתן לי בבקשה זכות לומר את מה שיש לי לומר.

בבקשה.

אז אנחנו מתחילים בכך שחברי ועדה שהם עשרה אנשים: חמישה של ועדת הכנסת וחמישה של ועדת הכספים, אלה עשרת האנשים שמרכיבים את הוועדה הזאת כאן. אנחנו נפגשנו – אנחנו זה החשב, סגן החשב, היועצים ואני – עם כל חבר, הצגנו לו את התקציב לפני כשבוע ימים, הסברנו לו בדיוק מה קורה עם התקציב, וביקשנו מכל אחד מהחברים הללו: אם יש שאלות תחזרו אלינו, הכול פתוח, בבקשה. לא רצינו לבוא לישיבה כאן, להניח את התקציב כאשר אף אחד לא רואה אותו ולהחליט על התקציב. את זה עשינו גם בפעם שעברה. עשינו את זה גם הפעם, ואני מאוד שמח שכל חבר ועדה שהגיע לישיבה פחות או יותר יודע על מה מדובר, ואין פה דברים חדשים. יחד עם זאת, אנחנו כמובן מוכנים לכל דיון, לכל השאלות שיהיו בהמשך.

מכיוון שנמצאים כאן עוד חברי כנסת, ואני באמת רוצה להודות לחברי הכנסת שבאו לכאן, כי בסך הכול העבודה של הכנסת זו עבודה של כל אחד מכם, והיא חשובה לא פחות מדיון אחר. אני רוצה להסביר בקצרה מה קרה בדיוק. אני מדבר על תקציב 2015. הגשנו אותו לקריאה ראשונה, תקציב של 675 מיליון שקל. מקריאה ראשונה עד לקריאה שנייה ושלישית שתהיה בהמשך הורדנו 20 מיליון שקל, והיום זה עומד על 651 מיליון שקל.

יחד עם זאת, התקציב גדל מ-2014 ל-2015 מ-612 ל-651.

ב-40 מיליון שקל.

למה? עכשיו אני מסביר בנקודות למה הוא גדל. קודם כול, על-פי דרישה של קצין הכנסת – מי שירצה אחר כך יוכל לשמוע על מה מדובר בדיוק – הוא ביקש להוסיף עוד כ-10 מיליון שקל לצורכי ביטחון, מדובר על סביב הכנסת ובתוך הכנסת. בתוך הכנסת – מחר בבוקר מקבלים הנחיה שחבר כנסת זה או אחר צריך אבטחה צמודה, זה עולה כסף. מי שצריך אבטחה קבועה, אם כך הוא גם צריך נהג לאוטו, כל זה עלויות, כל זה עולה כסף. או שפתאום נקבל הנחיה שחבר כנסת מסוים שגר מעבר לקו הירוק צריך רכב משוריין. חברים, רק שתבינו מה זה רכב משוריין – רכב משוריין עלותו פי עשרה מרכב פשוט, אז שתבינו כמה כסף זה. מי שירצה לשמוע פרטים מדויקים, יושב פה קצין הכנסת ויוכל גם להסביר לכם את ההמשך.

יש פתרון קל. לא רכב משוריין, לא לגור שם.

אתם רוצים לעשות פוליטיקה מזה, או מה? מדברים על תקציב.

יש לי רק בקשה, אני לא איש פוליטי, אני גם מבקש עד הסוף לא להיות איש פוליטי, פשוט אין לי תשובות, אז אני נצמד לנייר שיש לי פה.

הוא אמר את זה בצחוק.

ה-20 מיליון שקל לא באים לידי ביטוי במספרים.

הם יבואו, זאת תוספת.

עכשיו במה שכאן.

גטאס, רק שנייה, 20 מיליון שקל - - -

עדיין לא, כי נתתי לו הנחיה עכשיו.

לא, מה שגדל בין 2014 ל-2015 ה-20 מיליון שקל - - -

הוא הסביר את זה עכשיו.

הוא לא אמר 20, הוא אמר 10 מיליון.

הוא אמר 10 מיליון.

מר גטאס, אני אמרתי 10 מיליון.

אבל גם את ה-10 מיליון אני לא רואה בביטחון.

תקשיב טוב, גטאס, כשהיית במשט שלחתי לך את התקציב ללמוד אותו.

ביטן, אני אוריד אותך מהספינה.

מר גטאס, תן לי בבקשה, אני מתחיל להסתבך וזה לא טוב.

תן לו את הזמן שלו, בסדר?

דבר שני, כמו שאתם יודעים, סוף סוף קיבלנו את "בית פרומין". "בית פרומין" זה המוזיאון שאושר לפני כמה שנים. יש חוק שנקרא "מוזיאון הכנסת", ואנחנו אחרי מלחמה קשה עם האוצר, שהמבנה הזה היה אצלכם, קיבלנו אותו ומתחילים בשיפוץ. לשיפוץ של מוזיאון הכנסת לפי הערכה שלנו אנחנו צריכים 13 מיליון שקל, וכדי לעשות גם פתיחה חגיגית כמו שצריך, ולכנסת יהיה מוזיאון סוף סוף.

דבר שלישי, לכנסת, חברים, אין מטבח מתאים ל-2015. יש מטבח. לא מזנון. אני מדבר על מטבח שעשו לפני 50 שנה, הוא יכול לספק כ-300 מנות אוכל, ואנחנו מדברים היום על כ-1,000, 1,100 מנות. חייבים לשפץ את המטבח. הפעולה הזאת היא לעוד 50 שנה קדימה. גם במוזיאון וגם במטבח לא מדובר על כרגע, מדובר על טווח ארוך מאוד, ואת זה אנחנו חייבים לעשות.

בעצם זה תקציב פיתוח, זה לא התקציב השוטף.

חברים ה"חוק הנרווגי" שהוחלט עליו, המשמעות שלו היא תוספת של מיליון ו-300,000 שקלים על כל חבר כנסת, ויהיו אולי חמישה שיכנסו. אנחנו צריכים לתקצב בעוד מיליון ו-300,000 שקלים, וזה תקציב של עוד כ-7 מיליון שקל.

אבל, רונן, - - -

עוד שנייה. אם יש לך שאלות, אני אענה לך, תאמין לי, רק תן לי לסיים עוד כמה דקות. חברים, היה גידול ב-2015 כיוון ששרים של מפלגת יש עתיד התפטרו מהממשלה והתחילו לקבל שכר מהכנסת, זה גם תקציב נוסף שהוצאנו ב-2015, ואנחנו צריכים באיזשהו מקום להשלים אותו בחזרה.

חוסר אחריות.

אנחנו שיפרנו את התנאים של העוזרים הפרלמנטריים, כמו שאתם יודעים, והייתה עליית מדרגה מאוד מאוד יפה וטובה, ואני למען האמת מאוד מרוצה מכך, וזה גם כ-7 מיליון שקל.

חברים, אנחנו בימים האלה מנהלים משא-ומתן עם ועד העובדים – ואני יכול לומר לכם, יושבים פה חברי הוועד שלנו, ברוך השם, אנשים מאוד מאוד אחראים ורציניים, התוספת האחרונה שהייתה להם הייתה ב-2005 – ואנחנו יושבים על מנת לראות איך אפשר גם עוד טיפה לשפר את התנאים של עובדי הכנסת. אני רוצה שתדעו, מקום העבודה בכנסת הוא בין מקומות העבודה הטובים שקיימים בכלל בארץ, ואני מברך על כך. אני חושב שהכנסת חייבת לתת דוגמה לכולם – אנשים עובדים מאוד קשה, לפעמים גם סביב השעון, לפעמים גם בלילות, ואתם יודעים, יש ישיבות ואנשים יושבים פה בלילות, ואנחנו צריכים באיזושהי צורה גם לצ'פר את האנשים האלה. אלה הדברים שיש.

אני רוצה לחזור ולומר: התקציב הוא 10 מיליון: "בית פרומין" - 13 מיליון; החוק הנורווגי - 7 מיליון שקל; שיפוץ המטבח זה עוד 13 מיליון שקל; 8 מיליון שקל זה דבר חדש שעושים אותו השנה - לקחנו כעשרה אנשים שצריכים לצאת לפנסיה מוקדמת, בחלקם אנשים עם בעיות קשות, רוב העובדים אחרי תהליך ארוך, עשינו שימוע לכל אחד, אבל מדובר באנשים שכבר לא מסוגלים לעבוד בכנסת, והם יעזבו את הכנסת, חלקם עם משכורות מאוד מאוד גדולות, ונקבל אנשים אחרים. יש כאלה שלא נקבל במקומם בכלל. זה קורה בכל ארגון, וזה גם קורה אצלנו. ב-2016 זה כבר לא יהיה, עשינו את זה השנה ב-2015.

חברים, זה הגידול פחות או יותר שעליו דיברתי. אם תחברו את כל המספרים, אז תראו מה גדל ואיך גדל. אני מוכן, אם יש לאנשים פה שאלות, לכל אחד יש את התקציב, יושבים פה חברי הנהלה, יושבים פה חברי חטיבות, כל אחד בתחומו ייתן את הפירוט. יחד עם זאת, גם חשב הכנסת לרשותכם בכל שאלה. בבקשה.

את ההחלטה האחרונה של ועדת הכנסת על האיחוד, לקחתם בחשבון?

כן. לא אמרתי עוד דבר אחד. חבר הכנסת גטאס, שמרים כאן יד, הביא הצעה שאנחנו מיישמים אותה השנה עם קבלת התקציב, וזה שידור של טלוויזיה בלוויין. הבטחתי לו שברגע שהתקציב יתקבל גם זה ייכנס. אז אני יכול לברך אותך. זה גם בפנים, רק שתדע.

כן?

כן.

הלוויין מגיע לים?

זה לא יצא לאוויר.

מיקי רוזנטל ביקש להתייחס ראשון, בבקשה. ח"כים שרוצים, שיירשמו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. תראו, כשבוחנים את זה סעיף סעיף נראה לכאורה שהכול הגיוני: יש בעיות ביטחון צריך להגדיל את התקציב; ולשפץ את המטבח חייבים; והיועצים, כולנו רצינו לעזור להם בכסף; ו"בית פרומין" בוודאי חשוב; והשיפוץ של אולפן הטלוויזיה - הכול חשוב. אבל אין משרד ממשלתי במדינת ישראל שכל גחמותיו ורצונותיו הוגשמו חוץ מהכנסת. הכנסת מאפשרת לעצמה, בגלל שאנחנו מאשרים את התקציב של עצמנו, לאשר כל דבר. וזה, בעת הזו, שידור מסר רע מאוד לציבור הישראלי. לא יכול להיות שכל מה שהכנסת צריכה היא גם מקבלת.

התקציב של הכנסת בעשור האחרון הוכפל כמעט, מ-2005 לדעתי, תקנו אותי אם אני טועה. וזה משהו שאומר לציבור שהכנסת חיה בבועה ומחוץ להווייה הישראלית, מחוץ למצוקות של הישראלי, מחוץ לבעיות התקציב.

ולכן, ההצעה שלי היא לא להגיד: לא לעשות את זה ואת זה ואת זה ואת זה, אלא, כל התוספות מבורכות וחשובות, נא לקצץ בסעיפים אחרים, כמו שעשו כל משרדי הממשלה, קיצוץ רוחבי. תקצצו בסעיפים אחרים ונשמור על תקציב הכנסת, בעיקר כדי לשדר לציבור שגם אנחנו חיים פה במדינה הזאת.

תקציב הממשלה שונה. הם הוסיפו, ואחר כך הם עשו קיצוץ רוחבי. אז אין שם הפחתה בכלל, דרך אגב.

אני מציע לחברי לאשר את התקציב המקורי, את המסגרת התקציבית שהייתה ב-2014 ל-2015, ולקצץ. ויש איפה לקצץ בכנסת הזאת, ברוך השם. ולנהוג קצת מידה של צניעות, כי אחרת אנחנו משדרים לציבור שאני ואפסי, וחברי הכנסת מורמים מהעם והם מעל התקציב ומעל המציאות הישראלית. תודה.

חברת הכנסת נורית קורן.

קודם כול, אני רוצה להודות לכל עובדי הכנסת שבאמת עושים עבודה נפלאה, ולמנכ"ל שמשיב לכל בקשה ותמיד מוכן לענות לכל דבר, וגם, באמת, כל הצוות פה שעובד ותמיד עונה ומתייחס מאוד יפה. זה דבר מאוד מאוד חשוב. יש כאן תודעת שירות מאוד מאוד גבוהה, והייתי רוצה לראות את זה במשרדי ממשלה אחרים.

אין כסף.

אתייחס לשני דברים: יש כאן לימודי שפה. ביקשתי שנוסיף את לימודי הערבית.

בפנים.

הם בפנים? אוקיי.

תחכי לחזן, שהחוק יעבור.

זה בבתי-הספר, חזן. אני מבקשת שחברי הכנסת - - -

הצענו. את מצטרפת, יופי.

כן, למה לא?

את תלמדי?

זאת הצעה משותפת של מר גטאס ושלך ביחד. גם הוא ביקש לעשות את זה ואנחנו עושים.

אני מציע שחברי הרשימה המשותפת ילמדו אותנו, ואז נחסוך.

ואז אנחנו לא נדע בכלל ערבית, כי הם לא ילמדו את מה שצריך.

השתגעת? הם, יש להם מילים מיוחדות שקשורות להסתה. הם לא יודעים ערבית. מה, אתה לא יודע את זה?

אני רוצה להתריע על נושא שכתוב כאן: כיבוד המוגש בוועדות הכנסת. אני רוצה לספר לכולם - - -

להתריע? עד כדי כך?

להתריע, כן. זה נראה לי ממש אבסורד שברגע שאנחנו רוצים להזמין לשדולה, עושים פתיחה, כיבוד, אנחנו משלמים פה מחירים פשוט הזויים. יוצא שאני רוצה להזמין כיבוד ל-80 עד 100 איש, אני צריכה לשלם משהו כמו 2,000 שקלים על כוס קפה ועל מים. זה לא נשמע הגיוני. הקנקן הזה עולה שישה שקלים, הקנקן שממלאים בו מים מהברז, וקפה, אם אני לא טועה עולה תשעה שקלים. יש מכרז, הכול טוב ויפה, למה אנחנו צריכים לשלם כאלה מחירים מופקעים? מי שעושה את המזנון פה, יש פה מספיק רווח, צריך להוריד את המחירים האלה, זה לא הגיוני. לא הגיוני.

תכף תהיה תשובה.

בסוף תשיבו.

אבל יש מכרז.

אז מה אם יש מכרז, אבל המכרז הזה נותן מחירים מאוד גבוהים. זה לא הגיוני.

חבר הכנסת חיליק בר.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, הצרכים התקציביים שפירט המנכ"ל נשמעים הגיוניים, לא מנופחים. אני חבר ועדת הכספים בכנסת בדימוס, אבל היה חשוב לי לבוא לפה גם בלי להיות חבר, ולהגיב. קודם כול, העלייה של השכר ושיפור התנאים של העוזרים הפרלמנטריים היו חשובים. ראיתי את השינוי שהם חוללו גם למוטיבציה, גם לכבוד של העוזרים בעבודה מסביב לשעון שהם עשו כמעט ללא תגמול לפני כן. ולכן, אני קודם כול מברך על הצעד האמיץ הזה.

באתי בעיקר בשביל להגיד מילה טובה. תראה, זאת קדנציה שנייה שלי בכנסת, אני גם בשתי הקדנציות האלה ראיתי את השיפור בעבודת הכנסת. וכמו שאמרו פה גם נורית וגם מיקי, באמת אנשים מסורים, צוות מדהים שעובד בניצוחו של מנכ"לנו רונן פלוט. אני, אגב, שמאוד פעיל – רונן, אני לא יודע אם אתה יודע – בנושא הבין-לאומי, אומר לך: הרי עשרות משלחות מגיעות לפה בחודש, אני נפגש עם רובן, ההבדל בין מה שהיה בכנסת עוד לפני שהייתי, עברתי פה, לבין מה ש - - -

יש מנכ"ל מצוין, עם העובדים כמובן, אבל יש - - -

אמרתי: בניצוחו של הקברניט רונן פלוט. אבל באמת, היחס שאנשים שמגיעים לכנסת, בין אם זה חדר VIP, בין אם זה השירותיות של המחלקה לקשרי חוץ והיחס שלנו כפרלמנט, אתה יודע מה, בעיקר בימים שההסברה היא כמעט כמו אוכל בשבילנו, במציאות הנוכחית שבה אנחנו נמצאים. אז באמת – קודם כול, הסעיפים, מיקי, צריכים להיבדק, להיבחן, איפה יש שומנים, איפה צריך לקצץ, אני לא אומר - - -

עזוב, כל שנה אומרים שייבדק, וכל שנה התקציב עולה, וזהו.

באתי בשביל להגיד שאני מאוד מאוד מאוד מפרגן לעבודה. רואים את רוח הצוות שיש פה, את המקצועיות. אני רוצה, רונן, להודות לך, כי אני יודע שאתה מוביל את כל הדבר הזה. נריב על סעיף כזה, סעיף אחר, אני בכלל לא בעד. אבל לפעמים גם מהאופוזיציה כשצריך לומר מילה טובה כדאי להגיד אותה, כי הכנסת היא לא של הקואליציה, הכנסת של כולנו. אז יישר כוח גדול. היה חשוב לי לבוא ולהגיד את זה.

מאה אחוז. יואב קיש.

שלום, אני חבר כנסת חדש, כמה חודשים פה בכנסת. אני מודה שבאתי עם איזושהי קונספציה שאפשר למצוא אותה לא מעט בתקשורת, עם האשמות גם כלפי חברי כנסת על שכר מנופח ושלא עושים כלום, ואותו דבר כלפי הכנסת. גיליתי פה מציאות אחרת לגמרי, גם לגבי עבודת חברי הכנסת, אני חושב שזאת זכות גדולה. אני באמת מאוד שמח שאני פה, שלא יהיה רושם אחר, אני חושב שיש לנו זכות, משימה כבדה, גם לייצג ציבור, גם חקיקה פרלמנטרית. כל העבודה שאנחנו עושים פה עד השעות הקטנות של הלילה מאוד אינטנסיבית, בטח ובטח לחברי כנסת שיש להם קהל, ציבור רחב שהם צריכים להיות אתו בקשר ולייצג אותו בכבוד.

וגם לגבי הכנסת אני רוצה להגיד את אותו הדבר. הכנסת באמת – ואני באתי מארגונים, גם מהצבא וגם מהשוק האזרחי ומחברות גדולות וקטנות, וראיתי פה מנגנון שבאמת עובד בשביל מטרה אחת: לתת לנו, חברי הכנסת, את מרב הכלים בשביל להשלים את המשימה שלנו.

וצריך לחשוב, אתה יודע, כשמסתכלים תמיד על כל מיני מנגנונים, אומרים: איפה אנחנו יכולים לחסוך. ואני אומר, דווקא אם אתה אומר שהמקום הזה הוא אב החקיקה למדינת ישראל, אתה רוצה שהמקום הזה ידע לעבוד ולעבוד היטב, ובשביל זה צריך לדעת לספק לו את הכלים האלה. ואני חושב שהיום רונן מוביל צוות פה בכנסת שעושה את זה כהלכה ויישר כוח. מה שחיליק בר אומר את זה מהאופוזיציה, אני אומר את זה גם מהקואליציה וגם כחבר כנסת חדש.

אגיד לכם מילה אחת שאני כן רוצה להתחבר למה שאמר מיקי, וזה נושא הקיצוצים. כל ארגון יכול להתייעל, ואני חושב שגם פה מן הסתם הדבר הזה אפשרי ונכון שייעשה. אני מכבד את הדברים שאמר מיקי, אני בהחלט מכבד אותם, ויש פה מציאות; מצד שני, לא הייתי לוקח את זה לכיוון הפופוליסטי של בוא נראה וסתם לעשות. אני חושב שגם מיקי שותף לעניין הזה.

לא, לא אמרתי.

אני יודע. בסדר.

אמרתי שכל הסעיפים חשובים, צריך לקצץ בסעיפים אחרים.

אני מסכים אתך שצריך לבחון, אני חושב שזאת הדרך. אני לא אוהב את הגישה של: צריך לקצץ כי מקצצים ולהראות. אני חושב שצריך לבחון כל דבר לגופו של עניין, אני בטוח שיהיו דברים שניתן לקצץ. אני רוצה להציע פה הצעה, אני חושב שהכנסת היא בית מספיק גדול עם תקציב מספיק מכובד בשביל להביא גם יועץ חיצוני לעניין הזה, לעשות עבודת התייעלות, בחינה. במידה מסוימת זה אולי עולה קצת כסף בטווח הקצר, שאתה משלם ומממן כזו עבודה ובחינה, אבל הנושא הזה בהחלט הוכיח את עצמו באלפי מונים בהרבה מאוד ארגונים. הדברים האלה חשובים והם נעשים פעם בכמה זמן, גם הצבא עשה את זה עם מקינזי, לדוגמה - להביא לפה חברה שמבינה ויודעת בדיוק לגלות סעיף סעיף באמת לרמה הזו כמו, מיקי, שאתה מציין, ואז נגלה את התשובות האמיתיות.

לא צריך את מקינזי. אפשר לבקש מהחשב של הכנסת או מהנהלת הכנסת או ממנכ"ל הכנסת שיציעו לנו קיצוץ של 5% או 4.5%, כמו שעשו במשרדי הממשלה, מתוך תקציב הכנסת.

אבל, מיקי, אגיד לך מה הטעות שלך, משרדי הממשלה קודם כול העלו ואחר כך עשו קיצוץ.

הגישה שלי אחרת.

אולי תעשו אותו דבר עם הכנסת?

לא קיצצו כלום, זה כל העניין, אתה מבין.

אדוני היושב-ראש, תיקח בבקשה את תקציבי משרדי הממשלה ואת תקציבי הכנסת ותראה מה קרה להם בעשור האחרון - תקציב הכנסת הוכפל.

בסדר. הוא יענה לך על זה, אבל אני אומר, ההבדל – הם קיבלו תוספות ואחר כך עשו קיצוץ רוחבי, אז יש להם תוספת בכל מקרה.

דוד, אין בינינו ויכוח.

כנראה שעשיתי טעות שמראש הורדתי 20 מיליון שקל, זאת הטעות. הייתי צריך להביא את הכול לפה, ואחר כך להגיד: אתה יודע מה, 5% - - -

חבר'ה, אני חושב שאין בינינו מחלוקת, אנחנו באותו מקום, אנחנו משדרים את אותו דבר. אני חושב שיש בתקציב שקיפות מלאה, אנחנו רואים פה סעיף סעיף ואנחנו מקבלים הכול, כל דבר נבחן. אני רק לא אוהב להגיד לקצץ בשביל הקיצוץ, זה לא נכון. בוא נעשה בדיקה אמיתית.

בשביל הדוגמה.

בסדר, אז אני חושב שאני רוצה תוצר, לא דוגמה. לי חשוב לראות תוצר. ובוא נבדוק, איפה שהתוצר לא מצדיק את ההשקעה, אז נקצץ. ואם התוצר אולי אפילו צריך הגברה, כמו שדיברנו על יועץ נוסף לחברי הכנסת, שאני חושב שזה מהלך מבורך, אז בוא נוסיף. כי בסופו של דבר העבודה וההחלטות שלנו משפיעות ויוצאות להרבה מאוד - - -

משפיעות על כל המדינה.

על כל המדינה. וחסכת אולי פה 10,000 שקל, שילמת בריבית.

תודה, יואב. חבר הכנסת גטאס.

אני מצטרף לגישה של מיקי רוזנטל בעניין של - יש לי פה תחושה אמביוולנטית תמיד, כי בקלות אפשר לעבור לפופוליזם כשתוקפים את הכנסת, אבל יש מציאות ויש דימוי. יש לנו בעיה עם הדימוי יותר מאשר במציאות. הדימוי נובע מזה שלחברי הכנסת יש שליטה על המשכורות שלהם, ואני בעד לנתק את זה. להביא למצב שמי שקובע את התנאים ואת המשכורות ואת הקידום, את כל מה שקשור – חברת הכנסת יעל גרמן מביאה הצעה כזאת, ואני - - -

אבל זה לא בדיון הזה.

אני יודע, אבל אני אומר מאיפה נובע הדימוי.

זה לא בדיון הזה, אבל אני מצטרף אליה.

לאמיתו של דבר השוויתי את התנאים שלי, הייתי בביקור בצרפת במה שנקרא National Assembly, האסיפה הכללית, ויש שם 500 חברים ומשהו, לא 120. לכל אחד יש ארבעה עוזרים. לא השוויתי משכורות כי זה לא רלוונטי.

שם הם יכולים לעבוד בעבודה נוספת.

השוויתי תנאים נלווים, איך חבר פרלמנט צריך לעשות את העבודה שלו. יש להם ארבעה עוזרים, לנו בקושי שניים. אני בעד, לדוגמה, לבדוק סעיף סעיף. לדוגמה, העניין של מה שהתקשורת חוגגת כל הזמן ממנו, מה שנקרא "קשרי ציבור" שזה 66,000 שקל.

לשנה, כולל הלשכה.

תקן אותי, הגזבר.

49,000.

כן, לשכה, מה שנקרא "קשר עם הציבור". זה צחוק, זה לעג לרש. ומזה חוגגים. אם חבר כנסת קנה עוד סמארטפון עושים מזה חגיגה. אבל אני אומר לכם על עצמי, אני גר בראמה, יש לי לשכה בשפרעם. רק דמי השכירות של הלשכה עולים לי 36,000 שקל. איזה קשר עם הציבור?

אבל עשינו שינוי בעניין הזה, איחדנו את כל התקציבים וקיצצנו חלק.

הכול בחבילה אחת.

באתי לגזבר בשנה שעברה, הצעתי, לנו הגיע 3,000 שקל בחודש לטלפון, לתקשורת, אחרי כל הירידות וההורדות אנחנו לא מנצלים את זה.

גטאס, תמתין. יש היום תקציב של 49,000 שקל קשר עם הציבור, 31,000 שקל דואר, 23,000 שקל פלאפון, ו-19,000 שקל שכירות – ברור שיש תקציבים שאי-אפשר לנצל אותם בכלל, כי 19,000 שכירות זה לא בא בחשבון, ובעצם מה שהחלטנו בוועדת הכנסת זה לאחד את כל התקציבים, שזה ביחד 122,000. לקצץ 15%, אז יהיה לכל חבר כנסת - - -

פניתי בעניין הזה עוד לפני שהיית חבר כנסת. אדוני, אני רוצה קצת קרדיט על זה.

רגע, אני רוצה להסביר לך.

תן לו לדבר.

יהיה לכל חבר 104,000 שקל באופן כללי לקשר עם הציבור. ניידנו את כל הסעיפים לסעיף אחד.

ממתי זה מתחיל, אדוני?

פנינו לוועדה הציבורית. ועדת הכנסת החליטה, אבל פנינו לוועדה הציבורית כי זה החוק, ביקשנו מהם לתת לנו תשובה מהירה בגלל שיש את תקציב המדינה, אנחנו צריכים לסיים את זה.

מינואר. הוועדה הציבורית מתכנסת ב-29 לחודש לדון על זה.

זה בא לידי ביטוי בתקציב?

אני מברך על זה. ביקשתי את זה שנה שעברה, ואני ממש מרוצה.

סיימת?

דבר אחרון בעניין שאמר המנכ"ל לגבי החזרת השידור של ערוץ הכנסת ללוויינים, הקוד הפתוח, שנעשה פה מאמץ עוד לפני שהגענו לתקציב עם מועצת הרשות השנייה ועם עוד אישורים. לקח שנה ומשהו, ומאז עוד שנה ומשהו בגלל שאין תקציב מדינה. אני חושב שזה דבר אזרחי דמוקרטי מהמדרגה הראשונה שבעצם מרוב הציבור הערבי היום נמנע ממנו, נבצר ממנו לראות את ערוץ הכנסת. אני מקווה שזה יחזור ואז יככבו גם בבתי אב ערביים.

את הנושא הזה העלינו כבר בכנסת הקודמת.

תודה. אין בעיה. התשובה חיובית. חבר הכנסת מוזס.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מלא תשבחות למנכ"ל ולצוות העובדים, באמת מגיע להם כל הקרדיט. הייתי כאן חבר בוועדת הכנסת בקדנציה לפני האחרונה במשך ארבע שנים, לראות את ההבדל בין מה שאז יצא מוועדת הכנסת, בין מה שאז היה לבין היום, זה ממש מזרח ומערב, שמים וארץ; מי שלא זוכר – השטיחים המעופשים הירוקים האלה בכל הפרוזדורים, שבא המנכ"ל והחליף את הכול בשיש נקי; מי שלא זוכר – דרשנו כבר אז לפתוח עוד כניסה ועוד חניון לכנסת, חניון 24, שער 24 שמוריד המון מהנפח בכל מה שקורה כאן בפעילות הזאת, רואה מה שקורה כאן; מי שלא זוכר איך המזנון היה אז, שירותי המזנון.

יחד עם זאת, באתם והתחלתם לקצץ, למשל בנושא הכיבוד. בא יהודי מצפת, אין במה לכבד אותו. אין. הדבר הזה פעם היה, בא יפה נפש – הכנסת אורחים זאת המצווה הראשונה של פרשת השבוע, הכנסת אורחים, קיצצנו בזה. אני חושב שצריכים להחזיר את הנוהג הזה כמו שקובעים מכמה קילומטר הוא בא אז נותנים לו חדר במלון, צריכים לקבוע גם כן. לא יכול להיות שלא יהיה כאן כיבוד לאנשים שמגיעים מכאלו מרחקים, אין במה לכבד את היהודי ההוא.

זה מה שנקרא ביסקוויטים לפי המרחק.

כן, בדיוק. ביסקוויטים לפי המרחק, פעם זה היה כך.

ביסקוויט לכל פועל.

יחד עם זאת, אני רוצה לומר, וממש למחות, אתה לוקח לפני חודש, וכבר מאז מפמפמים בכל כלי התקשורת - הולכים להעלות לנו את המשכורת ל-44,000 שקל. זה שמייד חותכים לנו 48% למס הכנסת ולעוד הוצאות, וסך הכול נכנס לבנק 19,000 עד 20,000, את זה אף אחד לא מזכיר. הולכים להעלות לנו ל-44,000, איזה 44,000?

אבל מס הכנסה, חבר כנסת, משלמים כל אזרחי מדינת ישראל, יש מדרגות מס ויש - - -

לא דיברתי על מס הכנסה. מס הכנסה ייקח את שלו. אבל זה שלבוא - - -

מיקי, מיקי.

מיקי, לבוא ולמכור לציבור שבאמת מסתכלים, מה, 44,000 שקל, זה לא נכון.

ההעלאה לחברי הכנסת מיותרת.

מיקי מציע לבטל מס הכנסה לח"כים.

על ח"כים אני רוצה עוד - - -

לא דיברתי על מס הכנסה. דיברתי על זה שפשוט הדימוי לחברי כנסת – משתדלים פשוט - - -

מיקי, שכחת שהיית ניצב במשטרה?

סגן שר אוצר אנחנו מנסים לשכוח, אתה מזכיר לנו את הניצב המשטרה? עזוב, נו, בחייך.

לפעמים הוא מתבלבל בין סגן שר אוצר לניצב.

אם כולם בשני התפקידים - - -

הוא הבין אותי. הוא הבין למה התכוונתי, הוא הבין, תאמין לי.

יש איזה ספורט תקשורתי להתקיף חברי כנסת, וכל דבר שלא יהיה. אני זוכר כשהחליפו את הרכבים מה שהיה, ואז החליטו להוריד עוד פעם ועוד פעם, ולהנמיך עוד פעם. הייתה איזו שאלה של בטיחות, מה שפעם היה להיום, מי מסתכל על זה? העיקר התדמית. אותו הדבר בנושא הזה. אני לא יודע מה עוד צריכים לעשות בכדי להסביר לציבור שסך הכול מרוויחים כאן 19,000, 20,000 שקל. תודה.

נתת לנו רעיון באמת לתקציב, נדבר על זה בסוף.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מראש מתנצלת, אני פשוט פותחת שדולה ולכן ביקשתי להיכנס בלי תור. אני רוצה לחלק את דבריי לשני חלקים: אחד, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שמנכ"ל הכנסת ומזכירת הכנסת נמצאים כאן, באמת להודות לכם על העבודה הנפלאה שאתם עושים. זה לא מובן מאליו בעיני, ואני גם בתור סגנית יו"ר הכנסת עובדת אתכם הרבה ובאמת תודה גם לכם, ומכאן תודה גם לכל הצוות הנפלא שעובד בכנסת. זה אחד.

שתיים, אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה על היוזמה להעלות את הנושא של יועץ פרלמנטרי נוסף. הרי אנחנו יודעים טוב מאוד שכל שקל שהמדינה תשקיע בלעזור לנו לעבוד זה יעזור פי כמה וכמה לקופת המדינה ולטובת האזרח. כי אז אנחנו נוכל לעשות את העבודה שלנו יותר טוב, יותר איכותי, ונוכל להיכנס יותר לעומק הצעות חוק שאנחנו לפעמים מרימים יד או לא מרימים יד בלי להבין מה שקורה שם.

דבר נוסף, ופה אני רוצה לציין משהו שאני באה ושמה על השולחן. כפי שאתם יודעים, אני גרה בערד, עיר שנמצאת במרחק שבדרך כלל לוקח לי שעתיים-שעתיים וחצי להגיע לכאן בגלל הפקקים, ויש לנו בסיעה עוד מישהי שגרה בקריית-שמונה, ואנחנו שתי נשים שנוהגות כדי להגיע לעבודה. אחרי שלוש שעות נהיגה מאוד קשה להיכנס לעבודה עם ראש נקי. אני חושבת שיש מקום גם לשקול, ועוד פעם, אני לגמרי אתכם, אני חושבת שהביקורת מצד הציבור היא לחלוטין לא עניינית, דברים יותר פופוליסטיים.

גם התקשורת.

גם התקשורת. אני חושבת שצריך לשקול, חברי כנסת שמתגוררים במרחק מעל מספר קילומטרים מסוים, ובמיוחד, ופה נושא של נשים, בקדנציה הזאת יש בכנסת 30 נשים, וצריכה אולי להיות התייחסות קצת שונה, לתת אפשרות לקחת נהג. כשאני מדברת על נהג, אז אומרים לי: תיקחי את העוזר שגם ינהג עבורך. סליחה, אני לא רוצה לפגוע בעבודה שלי. אני רוצה שהעוזרים שלי יעשו את אותה עבודה כמו שעושים עוזרים של חבר כנסת שמתגורר בירושלים. לכן, אני מבקשת - - -

אבל יש הטבות מס.

את רוצה גם עוזר שלישי וגם נהג? זה מוגזם.

- - -

את שוכרת דירה בירושלים?

רבותי, לא, אני לא שוכרת. הכסף שאני מקבלת לא מספיק לשכירות.

למה אי-אפשר לאפשר למי שגר מעל מספר קילומטרים במקום לשכור דירה לקבל נהג.

לערד אין הטבות מס.

נכון, במקום לשכור דירה, בבקשה.

הכול אפשר בוועדה ציבורית. כל מה שקשור לחברי כנסת.

אני אומרת את זה לדוד. דוד, מי שמגיע לה שכר דירה, לשכור דירה בירושלים בגלל שהיא גרה כל כך רחוק מהכנסת ולא שוכרת דירה, אפשר להחליף את זה. זה יכול להיות אופציונלי, זה דבר - - -

כל מי שגר מחוץ לירושלים - - -

היא מקבלת בית-מלון, זה כמו זה.

הם מאחדים את התקציב.

אני לא מדברת על בית-מלון.

כן, אבל אני לא עובדת כאן רק בימים שני ושלישי. מי שחושב שאני עובדת רק שני-שלישי-רביעי הוא טועה, ובגדול.

אפשר לעשות כל מה שתחליטו.

אני עובדת גם שישי וגם שבת.

מוצאי שבת התכוונת.

בסדר, אני מתקנת את עצמי. תודה רבה לך, אדוני.

תודה. פרופ' טרכטנברג. לפני זה אני מבקש, סלח לי רגע, מה שאמר חבר הכנסת מוזס בעצם עונה על הבעיה שאני חושב שהציבור לא ער למה שאנחנו עובדים ועושים בכנסת. הם רואים את המליאה שהיא לא מלאה, מבחינתם אף חבר כנסת לא עובד. אני מבקש שבמסגרת התקציב יהיה איזשהו תקציב הסברה רק לנושא של עבודת הח"כים בכנסת, לא סיעתי ולא שום דבר. נתחיל לעבוד על העניין. זה לא יכול להיות שפה יעבדו קשה, והציבור חושב שלא עושים כלום. אז להכניס את זה בבקשה לתקציב.

איזה יושב-ראש - - -

יש.

יש? אז תגיד, אם יש אז אין שום בעיה, אבל אני לא רואה שאנחנו עושים איזשהן פעולות הסברה.

לא, עכשיו יהיה תקציב.

אז לדאוג לתקציב רק לעניין הזה. בבקשה, פרופ' טרכטנברג.

אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות שהושמעו כאן כלפי הצורה שהכנסת מתנהלת. זה ארגון לא פשוט לנהל אותו, יש כאן 120 פרימדונות ואלפי אנשים שמבקרים כאן, וזה לא קל. ואני, כמי שבא מבחוץ, וניהלתי את ההשכלה הגבוהה, 9 מיליארד שקל, אני רואה מה שנעשה כאן, ואני מלא התפעלות. אני חייב להגיד את זה. אז יישר כוח.

יש לי הצעות קונקרטיות לשיפור המצב בכל זאת. קודם כול לגבי אופן הצגת התקציב. מה שצריך לעשות מלבד ההצגה הזאת שהולכת על-פי סעיף תקציבי וזה משהו היסטורי, יש שלושה בלוקים: יש כוח-אדם; יש תקציב פעולות; ויש השקעות או תקציב פיתוח. מאוד קשה לקבל איזשהו מושג של מה התפתחות התקציב על-פני זמן בלא החלוקה הזאת. לדוגמה, ההשקעות האמורות שציינתם במטבח וציוד ביטחוני וכו'.

תקציב השקעה.

הרי הגדרתית זה חד-פעמי, ואז לא נקבל את הרושם המוטעה שזה בבסיס התקציב.

דיברנו על זה, זה יירשם כתקציב פיתוח.

אני אומר, כשזה מגיע לדיון כאן, זה צריך להיות מוצג בקטגוריות כאלו כדי שיהיה אפשר לקיים דיון מושכל על הדברים האלו. זה א'.

צודק, צודק. תקציב פיתוח מיוחד, חד-פעמי.

ב', לגבי המתח הזה שקיים תמיד על כמה התקציב צריך לעלות וכו'. שמענו את מיקי רוזנטל על הדבר הזה. תראו, אני חושב שמה שמתבקש בהמשך – אהיה מוכן בהחלט לשתף פעולה עם מהלך כזה – זה לקבוע איזשהו כלל פיסקלי, מה שנקרא, איזשהו כלל הוצאה, כמו שיש לממשלה, של בכמה תקציב הממשלה צריך לעלות משנה לשנה. יש איזשהו כלל שלא מחזיק הרבה זמן, אבל יש כלל, ואז יש גם מלמעלה איזושהי מגבלת תקציב שעולה כל הזמן, ואז אתה צריך להתאים את עצמך אל מול המגבלה הזאת, אלא אם כן יש סיבות טובות לחרוג ממנה, אבל צריך איזושהי מסגרת כזאת.

מקובל.

אני מוכן לעזור בדבר שכזה. דבר נוסף, אני מציע שעל כל החלטה לגידול תקציבי מעל לסכום מסוים, נניח 5 מיליון או 10 מיליון שקל, אני חושב שמתבקש שהוועדה המשותפת תיתן את הדעת על זה בטרם כניסתו לתקציב.

זה הדיון. יש הצעת תקציב. אין תקציב. יש פה הצעת תקציב ואנחנו דנים בה. שתי הוועדות יושבות - - -

לא, לא, סליחה, אדוני היושב-ראש, הצעת התקציב היא במקשה אחת. אני אומר, כשיש דיון נניח על להשקיע 10 מיליון במטבח, אני לא יודע כמה, אם זה מעל סכום מסוים, שיהיה דיון מקדים במסגרת נאותה.

אפשר לשקול את זה, אבל בעיקרון זו הצעת תקציב.

זה מאוד יעזור, גם, תראו, הנראות בדברים האלה חשובה.

בפעם הבאה תעשו את זה.

מקובל.

דבר נוסף, וזה נאמר כאן, לפעמים יש הרבה מאוד הוצאות קטנות – מוחבא. אני מוכן לעזור גם בדבר הזה, עשיתי פעולת ניקיון בוות"ת על הדבר הזה. מוכן לעזור.

ודבר אחרון, אני מברך על העניין של היועץ הנוסף. אי-אפשר לתפקד בצורה הזאת. כל הזמן שאלתי את עצמי: מה קורה כאן? מה מצפים? מה הציפיות מאתנו כחברי כנסת? ואין לנו יכולת להושיע. אז כל הכבוד, ואני שוב מברך על הפעולה שלכם.

תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, אתה צריך לצאת, אז בבקשה.

כן, יש לי ועדה לענייני פרקינסון בשעה 11:00 בוועדה לפניות הציבור, אז אני רוצה את רשות הדיבור. אני רוצה להצטרף לברכות לעובדי הכנסת. אני מכיר את היעילות של חברת חשמל, זה אקטואליה של עוד משרדי ממשלה, ולעומת זאת העובדים בכנסת יעילים. אני חושב ש-120 חברי כנסת יעידו שהיעילות בקרב עובדי הכנסת היא ממדרגה ראשונה.

דבר אחד אני רוצה להעיר פה לכולם. כאשר לוקחים עובדים לכנסת, נציבות שירות המדינה קבעה בשרירות ולא לפי חוק, אלא כך רצה נציב שירות המדינה, שהתארים האקדמאיים יחייבו כניסת אנשים ודירוגם ושכרם לפי התעודות שהם מביאים. ישנם מאות אלפי אזרחים משכילים, טובים, נאמנים ומסורים, שאין להם את התעודות של המועצות להשכלה גבוהה למיניהן. אני חושב שהכנסת ככנסת שיודעת לשלב יפה עובדים ערבים, עובדים יהודים, עובדים אפילו מוגבלים, לא יעלה על הדעת שכמות האנשים שאינם יכולים להתקבל לעבודה לכנסת – אני רוצה שהמנכ"ל והחשב – אדוני המנכ"ל, אני רוצה שאתה והחשב תדברו על זה.

אנחנו מדברים על זה.

דיברתי עם יושב-ראש הכנסת כבר כמה פעמים. הכנסת ריבונית להכניס כל עובד שהיא חושבת שהוא טוב ויעיל, ובשביל רוב העבודות בכנסת לא צריך תואר שני בהשפעת קרני התיש על קרני השמש בסין, מחקר גדול ודוקטורט. הוא יכול להיות עובד טוב ומסור וצריך לאפשר - - -

אני מציע לא לזלזל בהשכלה אקדמית.

אייכלר, הבנתי, אבל זה לא עניין לתקציב, זה עניין של נהלים פנימיים. אנחנו דנים בתקציב כרגע.

אני חושב שכשמדברים על עובדי הכנסת, על התקציב, צריך להקציב - - -

תקציב, אנחנו דנים על כסף, לא על מי התקבל באיזה נוהל וכמה.

אבל אני כן רוצה שכשאנחנו מדברים על זה, בגלל שאני רוצה לשבח את עובדי הכנסת, את מנכ"ל הכנסת, את כל הצוות, אני רוצה שישתבח עוד יותר בעובדים שהם אינם בעלי תואר אקדמאי. יש לפחות יושב-ראש מפלגה פה שאין לו תארים אקדמאים בכנסת והוא אדם מוכשר, יאיר לפיד, וגם לי אין תארים אקדמאים, ושמישהו יגיד שאני לא - - -

למה? יש לו תואר אקדמאי, למה אין לו?

רשמתי את זה בפרוטוקול, את מה שאמרת עכשיו.

יש לו בתקשורת. זה תואר אקדמאי רציני ביותר.

ראינו מה שקרה באוצר.

ראינו מה שקרה באוצר.

תקשורת מעשית.

חבר הכנסת לוי, ראינו מה שקרה באוצר בגלל חוסר בהשכלה.

מיקי, דבר, מיקי, - - -

לא בגלל זה. זאת הייתה המעלה היחידה שלו.

- - - 99 מיליארד שקל, 4.4% גירעון, ומה החזרנו?

חבר הכנסת עמאר, חמד עמאר.

יואל, אתה מוכן לחשוף איזה תואר אקדמאי - - -

אייכלר, אתה לא צריך ללכת לוועדת פניות הציבור?

הנה, הנה, עכשיו ב-11:00.

אמרת שאתה צריך ללכת, נתתי לך לדבר לפני. יש כאלה שצריכים ללכת אז נתתי להם לדבר לפני.

חבל שלא אמרתי גם.

אם לאחד אתה מאפשר ככה, אבל לא לכל אחד. גם לי יש ועדה ב-11:00.

צודק, קיבלתי הנחיה מוועדת האתיקה, רבותי, אני חייב לבצע. בסדר, אחרון, מעכשיו לפי הסדר. מקובל.

אדוני היושב-ראש, הייתי חבר בכנסת הקודמת בוועדה המשותפת. עכשיו אני לא חבר, אבל הגעתי קודם כול להגיד תודה רבה למנכ"ל. אפילו בכניסה שלך לכנסת אתה רואה את השינוי. אני בקדנציה שלישית, והחזית כבר מתחילה להשתנות. ההשקעה, רואים את זה. אתה רואה כשאתה נכנס לפרלמנט, אתה מרגיש גאווה כשאתה נכנס לפרלמנט הישראלי.

נקודה שנייה שאני רוצה, אני חושב שגם הצגת התקציב, אני חבר ועדת הכספים, לא ראיתי הצגת תקציב מאף שר, מפורטת, איפה עלות התקציב, למה העלו את התקציב, ואיך העלו את התקציב, באמת הצגה מעולה למנכ"ל. תודה על ההצגה הזאת.

קודם כול בנושא התקציב, אני חושב שהכנסת יודעת מה הפיתוחים שאנחנו צריכים לעשות בעתיד. לעבוד על תוכנית חומש, תוכנית רב-שנתית לנושאים שאנחנו צריכים להשקיע בהם, שלא נפיל בשנה אחת תקציב פיתוח של 30 מיליון שקל. אם אנחנו עובדים לפי תוכנית חומש, תוכנית רב-שנתית, אנחנו יכולים גם ככה לחלק את זה לשנים רבות, ולצאת עם תוצאה טובה.

נקודה שלישית שרציתי להעלות בנושא של העוזרים. אני גר בצפון, והיה לי עוזר מאשדוד. הוא היה נמצא אתי בימים שני-שלישי-רביעי. בחמישי-שישי-שבת-ראשון הייתי צריך להסתדר עם עוזר אחד שגר אתי בצפון, ולפעמים יש חברי כנסת שלא גר אתם אף אחד בצפון, או כפי שאמרה חברת הכנסת – בערד. לכן, בכנסת השמונה-עשרה, אני חושב, החליטו שלא מפצלים את המשרה של עוזר של חבר כנסת. אני חושב שצריך להביא את זה עוד פעם בחשבון ולראות, יש עוזרים מאוד טובים שאתה לא יכול לקחת אותם בגלל שאתה רוצה מישהו שקרוב אליך וגר לידך, ויש לך אפשרות לקחת מישהו שגר במרכז, שיעבוד אתך שלושה ימים כאן, ועוד עוזר שיעבוד אתך יומיים וחצי בצפון.

אומנם לא הייתי חבר כנסת אז, אבל הבנתי שהסיפור הזה יצר המון בעיות.

המון בעיות.

חלוקת המשרה?

החלוקה, הגזימו עם זה.

בעיקר זה יצר ניצול.

ניצול משרה.

ואנשים טענו שהם עובדים מ-12:00 ומקבלים חצי משרה. עזוב, אנחנו לא רוצים את זה.

זאת נקודה שהעליתי, אבל אם אתה מעלה שיש עוזר שלישי, זה כבר פותר לך את הבעיה. תודה רבה.

עוזר שלישי יכול לפתור את הבעיה. חבר הכנסת וקנין. הוא לפי הסדר, לא עשיתי לו – לא אסתבך עם ועדת האתיקה.

תודה, אדוני. שמעתי את מיקי רוזנטל, ואני אקח אותנו קצת אחורה. נכנסתי לכנסת בשנת 96', היינו שני ח"כים בחדר אחד. חבר'ה, תשמעו טוב, שני ח"כים בחדר אחד, ואיזה חדר? מטר וחצי על שלוש.

בקרוון.

עזוב את הקרוונים, זאת כבר הייתה תקופה מתקדמת אחרי ההילטונים.

אני זוכר את זה, באתי לחדר של עומרי שרון. שנינו ביחד לא הצלחנו להיכנס לחדר.

תחשבו, עם עוזר פרלמנטרי אחד, ובאמת, היה קשה מאוד לעבוד. אחרי כן השתדרגנו, חבר כנסת בחדר עם עוזר פרלמנטרי אחד, גם זו הייתה קטסטרופה, גם זה קטן מאוד. לא היית יכול לזוז. אם אתה פותח את הדלת, אתה לא יכול לצאת, אתה חייב להזיז את הכיסא, להזיז את השולחן, זאת מציאות שהייתה פה.

בנו את כל האגף הזה, רבותי, מיקי מתפלא שבעשור האחרון הכנסת הכפילה את התקציב. מה שבנו כרגע זה פי שניים ממה שהיה. כל הוועדות והחדרים, צריך להחזיק את זה. עזבו את התקציב של הבנייה שזה תקציב פיתוח, כמו שאומרים, חד-פעמי, אבל כדי להחזיק את זה, זה שומרים, זה סדרנים, זה המשמר, זה כל מה שאתם לא רוצים מסביב, חדרים, הניקיון של כל המבנה הזה.

ואני אומר לכם שפעם לחברי הכנסת התנאים הסוציאליים היו פי מאה יותר טובים מאשר היום, שלא תטעו. אומרים שחברי כנסת מכתיבים את השכר. אנחנו הכינו את עצמנו פעם אחר פעם, כי כל הזמן הביקורת הציבורית הייתה עלינו, ואני אומר את זה באחריות. פעם ישבנו בוועדת הכנסת והכתבנו את הדברים וקבענו את הדברים איך הם צריכים להיות. הורידו את הפנסיה, רוב חברי הכנסת שהיום יוצאים הם בצרה צרורה, מי שאין לו פנסיה מסודרת. אני לא מדבר עלי, אני עדיין בתקציבית כי אני מהוותיקים, אבל אלה שנכנסים היום הם לא בתקציבית. היה להם 4%, שרים 7%. כשפגעו, רק בחברי הכנסת פגעו. בשופטים פגעו? הורידו להם מ-7%? לא הורידו. אז לכולם הורידו ל-2%.

גם לא באנשי הפרקליטות.

לא פגעו באף אחד. רק אנחנו פגענו. חבר'ה, תפסיקו - - -

יפה נפש היינו אז.

תפסיקו לחשוב שאנחנו איזה אסקופה תחתונה שכל מי שרוצה לרדת ירד עלינו. ויתירה מזאת, חבר הכנסת קיבל 4% ועבד ארבע עבודות נוספות, אני מזכיר לכולם. היום אסור לחבר הכנסת לעבוד, ויש עליו הרבה מגבלות, ואנחנו כל הזמן מול הזרקורים. אז אנחנו לא צריכים להיות איזה משהו שכל הזמן צריך לחשוש מה יאמרו עלינו. צודק יושב-ראש הוועדה שאמר שצריך להביא את זה לביטוי, כי לחברי כנסת לא היה איפה לשבת, איפה ישבו? או במליאה – לא יכולת לקבל אורחים, לא יכולת לקבל כלום, זאת הייתה מציאות קשה מאוד. שלא לדבר על אם באו אורחים מחוץ-לארץ.

נכון להיום, רבותי, אני חושב שצריך – קודם כול אני חושב שהמערכת בכנסת היא מערכת שמי שבא במיוחד מהעבודה הציבורית יודע שהמערכת בכנסת, עובדי הכנסת, כל המערכת כולה, זה לא דבר שמוצאים אותו בשום משרד ממשלתי. אני אומר את זה באחריות מלאה. בשום משרד הממשלתי לא תמצא עובדים מסורים לעבודתם כמו פה. אני פה כבר 21 שנים, רבותי, אז אני קצת מכיר את הדברים, עברתי הרבה דברים.

אתן דוגמה שמדברים עליה הרבה. אני משמש כסגן יושב-ראש כנסת. מי שחושב שזה רק ניהול הישיבות או ישיבת נשיאות, הרבה פעמים אתה צריך ללכת לאירועים במקום היושב-ראש, וזה משלחות שבאות, אתה מחליף את היושב-ראש בהרבה מקרים. אני גם יושב-ראש ועדת האתיקה.

רבותי, אני נכנס לפעמים לכנסת בשמונה בבוקר – תבדקו את זה – לא רואה את החדר שלי עד אחת-עשרה בלילה. לא רואה אותו, אין לי זמן לראות אותו, כי אני רץ מוועדה לוועדה, מישיבה לישיבה, זאת מציאות. צודק יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, שבאמת צריך – זאת לא המליאה שרואים שם ארבעה אנשים או חמישה אנשים, כי חברי הכנסת עובדים. זאת המציאות האמיתית.

לכן, רבותי, אני חושב שצריך לאשר את התקציב הזה. זה לא איזה תקציב - לא מנופח ולא כלום, אני חושב שהמציאות מסבירה את עצמה, הכנסת גדלה, התרחבה. אני חושב שלאט לאט התנאים של חברי הכנסת הם תנאים הרבה יותר אלמנטריים. מי שהולך לפרלמנטים אחרים רואה את זה בצורה אחרת לגמרי, איזה לשכות יש, באיזו צורה מקבלים אותך, ואנחנו צריכים להיות איזה סרח העודף של מישהו? אנחנו נבחרי ציבור, מן הראוי שנעשה את עבודתנו כראוי ונייצג את המדינה כמו שצריך וגם את הכנסת. תודה.

בל נשכח שמר וקנין גר על גבול הצפון.

רק דבר אחד, יש לי שאלה אליך, וקנין: מה הסיסמה להיות 21 שנה חבר כנסת? איזו סיסמה?

שהרב יבחר בך.

אגיד לך משהו, דוד. לא אמרתי משהו, אבל אני אומר את זה. תראו, רבותי, אני במשך 21 שנים יוצא בארבע בבוקר ביום שני, לפעמים אני חוזר ביום רביעי בלילה ולפעמים גם ביום חמישי, תלוי לפי הוועדות שיש. ואני אומר לכם: קבוע קבוע, ארבע בבוקר אני הולך לחדר במלון נשאר עד יום רביעי או עד יום חמישי, זה בקביעות. אז, רבותי, אנחנו לא עושים חיים פה ושאף אחד לא - - -

אבל אילו היה לך נהג, היה אחרת. זה מה שדיברנו שצריכים להוסיף לאלה.

אין ספק שכדי לעשות את העבודה הזאת צריך תנאים כמו שצריך, וזה לא, חלילה וחס, אני לא חושב שזה יגרע מהמדינה, להפך, זה יהיה לטובת המדינה.

רבותי, אני 30 שנה נמצא בחיים הציבוריים, עברתי גופים גדולים שניהלתי והייתי במגע עם הרבה משרדי ממשלה וחברות נלוות. אני רוצה לומר לכם שכשהגעתי לכנסת הייתי מופתע. אני קצת יותר משנה פה, והייתי מאוד מופתע מהשירות שמקבלים פה. אין ספק שהדבר הזה בא בעצם מהראש ומכל הצוות שנמצא, הן המנכ"ל, הן מזכירת הכנסת, הן החשב, כל העובדים כולם מסבירי פנים.

כתוב "חכלילי עיניים מיין ולבן שנים מחלב" – זה פסוק שאומר שעדיף חכלילי, חכלילית זאת מין חיה שהעיניים שלה מאירות, אז אומרת התורה: "חכלילי עיניים מיין", עדיף שתאיר לאדם את העיניים שלך כשאתה נותן לו משהו, מאשר תיתן לו יין. "ולבן שיניים מחלב" - כשאתה נותן לאדם משהו בחיוך זה עדיף מאשר תיתן לו כוס חלב. תלבין את שינייך, תפתח את הפה ותחייך. אני רוצה לומר לכם שכאן בכנסת הזאת על כל העובדים בלי יוצא מן הכלל אפשר לומר את הפסוקים האלה, מאירי פנים, מסבירי פנים ואנשי שירות מהמעלה הראשונה. אין לי ספק שההתנהלות מהיושב-ראש עד המנכ"ל, מזכירת הכנסת, החשב, וכל מנהלי האגפים, זה בעצם מה שנותן את האווירה המצוינת שיש פה.

בנושא העקרוני עצמו של התקציב, בהמשך למה שדיברו חברי, אני חושב שמי שעשה ויצר את תקציב הכנסת אלו אנשים נבונים, אחראים, אין לנו ספק שאין פה שומנים ואין פה בזבוזים. ההפך, כשאדם צריך להתמקח, כמו שאמר רונן, אז הוא מעלה למעלה והוא יודע שבסופו של דבר יורידו אותו למטה, יתמקחו אתו על 10% פה ו-5% שם. כשאדם יודע שבעצם הוא מאשר את התקציב של עצמו – אין לנו ספק שהתקציב הוא תקציב אחראי מאוד ושהצרכים שכתבו בתקציב הם צרכים שצריכים להיעשות. אין פה איזשהו מישהו שמרוויח מהפעולה הזאת משהו. הרי שכר חברי הכנסת הוא שכר חברי הכנסת, והדברים שנלווים מסביב, אנחנו רואים שהצורה שבה נראית הכנסת, כמו שאמרו כולם, מצדיקה בהחלט, גם אם ישנן העלאות כאלה ואחרות. ואין לי ספק שהתקציב הוא תקציב אמיתי, נכון ונצרך לכל הצרכים של הכנסת. תודה רבה.

תודה. יואל חסון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאני מכיר את הכנסת באמת על כל צדדיה, התחלתי פה בשנת 97' כעוזר פרלמנטרי, ואחר כך ב-2001 כיועץ ראש ממשלה ומ-2006 חבר כנסת, ואני רואה בפירוש את ההבדל. מבחינתי השינוי המשמעותי שהכנסת עברה זה בנגישות שלה לציבור, וזה מבחינתי הדבר המרשים ביותר שקרה כאן. אם אני זוכר את מסדרונות הכנסת בסוף שנות ה-90, תחילת שנות האלפיים, ואת המסדרונות היום, הכנסת היום פתוחה, מלאה, נגישה, הציבור ממש מציף אותה. גם בעלי עניין מציפים אותה, וזה בסדר. ואנשים יודעים מה קורה כאן, השקיפות היא משמעותית, היא חשובה. אתם יודעים מה, אני זוכר, היית מסתובב בכנסת בשנות בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, המסדרונות היו ריקים פה, לא היו אנשים בכלל, היו חברי הכנסת, קצת עוזרים, לא היה כלום. היום פשוט מלא כאן. אנשים מגיעים, נכנסים, היכולת, הידע לגבי הדברים שקורים כאן - - -

מה שגם מחייב תחזוקה עודפת, כי יש הרבה אנשים, מתקלקל, מתלכלך.

נכון, נכון.

בוודאי.

ברור, וזה חיובי.

160,000 איש באים בשנה רק למרכז המבקרים, חוץ מלוועדות.

מדובר פה במאות אלפים של נכנסים בשנה, ותשימו לב שבכל זאת צריך לתחזק ולשמר את הבניין הזה כבניין שלא ייראה כמו תחנה מרכזית, אלא שייראה כמו הפרלמנט של מדינת ישראל. ולכן, בהקשר הזה אני רואה מהפכה. אני באמת רוצה לחזק, גם אותך, מנכ"ל הכנסת, חשב הכנסת, מזכירת הכנסת, וכל מי שעוסקים בעבודה של הנגישות ושל הפתיחות כלפי הציבור, אני חושב שזה חשוב מאוד.

אני רוצה רגע להעיר הערה, אדוני היושב-ראש, דווקא לגבי מה שאמרת. באמת אחת הבעיות היא שהציבור רואה או מגדיר את תפקוד חברי הכנסת לפי הנוכחות במליאה, כי זה מה שהם רואים. פותחים את הטלוויזיה וזה מה שהם רואים. עכשיו, מי שבאמת מכיר את החומר וממש חשוב לו לדעת יכול להיכנס לאתר הכנסת ולראות Live כמה חברי כנסת נמצאים בבניין, למרות שהם לא נמצאים במליאה הם נמצאים בבניין. ויש גם את השידורים האלה בוועדות. אבל אתם יודעים, רוב הציבור לא נגיש לדברים האלה.

צריך לחשוב באתר הפייסבוק, בפייסבוק או באיזשהו מקום אחר ממש שיהיה מלא - - -

נעשה תקציב פרסום מיוחד, נסביר לציבור מה אנחנו עושים.

אגיד לך, תן לי להגיד לך לדוגמה רעיון, שיכול להיות שאפילו בערוץ הכנסת בשקופית צריכה להיות מצוינת כמות חברי הכנסת הנמצאים בבניין בזמן השידור. בוודאי באתרי האינטרנט.

יפה מאוד, רעיון טוב.

גם באתר.

באופן יותר ברור. מה שקורה היום, כדי להיכנס לראות כמה ח"כים בבניין אתה צריך להיכנס לנוכחות חברי הכנסת, ולא כולם יודעים לעשות את זה. אני רוצה שברגע שמישהו נכנס לאתר הכנסת, אוטומטית הוא רואה מספר כמה חברי כנסת נמצאים בבניין, ואולי גם בערוץ הכנסת שקופית שמשדרת את הנתון הזה באופן תמידי.

אני רוצה לומר שגם בעניין התקציב אני באמת משווה את זה לדיונים קודמים שהייתי בהם. אני לא זוכר שראיתי – אולי זה היה בשנתיים-שלוש האחרונות, אני גם לא הייתי פה שנתיים, אז יכול להיות שהשינוי קרה אז – אבל יש כאן פירוט ממש שקוף, ברור, של התקציב ברזולוציה הכי פרטנית שיכולה להיות. אני רואה בזה דבר חשוב, אני רואה בזה שקיפות, אני חושב שכל מי שעוסקים כאן בשקיפות בציבור, אם זה העיתונאים או אם אנחנו כחברי כנסת שזה חשוב לנו, אין יותר שקוף מזה, אמר פה ח"כ אחר לפני, גם תקציבי המשרדים לא ברורים ולא שקופים לחברי הכנסת כמו שאני רואה פה את התקציב הזה. אני מברך על הכוונה להוסיף עוזר נוסף לחברי הכנסת. אי-אפשר לתאר את כמות החומר והעיסוק וההבנה שנדרשת כאן על-ידי חברי הכנסת.

גם בגלל שיתוף הציבור. מקבלים הרבה מאוד חומר מהוועדות ומהציבור.

בוודאי. תשמע, הציפיה גם, בוא אגיד משהו לחברי הכנסת החדשים. הייתי בהפסקה, שנתיים לא הייתי בכנסת, ואחד הדברים כשחזרתי, שאלתי את העוזרת שלי, תגידי, אין דואר? דואר של דואר, לא אי-מיילים, דואר–דואר. היא אומרת לי: לא, כבר לא שולחים דואר. הייתי רגיל לדבר הזה, לדואר, אבל בשנתיים האלה קרתה מהפכה. המהפכה הזאת של האי-מיילים והפייסבוק והנגישות מביאה למצב שהציבור – קודם כול, חברי הכנסת הפכו להיות הרבה יותר נגישים, אפשר להגיע אלינו יותר בקלות, ולכן גם הציפיות מאתנו יותר גבוהות. מצפים מאתנו להבין יותר, לענות מהר, להתייחס לכל נושא כמעט שנמצא כאן על השולחן, גם אם אתה כחבר כנסת בכלל לא עסקת בו, אבל מבקשים שתהיה לך דעה בכל דבר.

ולכן, התוספת הזאת של עוזר נוסף היא דבר חשוב, נדרש, ואני מקווה שזה יקרה לקראת השנה הבאה. גם היוזמה שלך, אדוני היושב-ראש, לגבי סוף סוף מיזוג או הגדרה למסגרת כוללת לתקציב חבר הכנסת, זה גם דבר שהוא עדכני ונכון. ולכן, אני גם מברך על התקציב הזה, זה תקציב טוב. תשקיעו בבקשה בהסברה. בסופו של דבר הפנים של הבית הזה מוגדרים על-פי מעמדם של חברי הכנסת. עם כל הכבוד לכל העובדים ולכולם, בסוף הבית הזה נועד לשרת את חברי הכנסת כדי שישרתו את הציבור בדרך הנכונה ביותר, ולכן ההסברה חשובה. תודה רבה.

תודה, יואל. חבר הכנסת אוסאמה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כחבר כנסת חדש, כמובן שאנחנו עדיין בשלבים הראשונים של הלימוד של המקצוע הזה, ואני חושב שאנחנו מוכיחים שאנחנו באמת לומדים מהר ומנסים ומשתדלים לעשות את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר.

אני נמצא כאן להגיד מילים טובות לצוות המדהים שאנחנו נעזרים בו ועוזר לנו בעבודה היומיומית ונתן לנו באמת הזדמנות לצלוח את ההתחלה שלנו כחברי כנסת, ובראשם כמובן המנכ"ל המסור, החשב והמזכירה, וכל הצוות המדהים של הכנסת. אני פה רואה את התקציב, ובאמת אפשר לראות ש-600 מיליון שקל זה מספר גדול, אבל צריך לראות גם שיש מאחורי זה מאות עובדים.

אני כבר מנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני המנכ"ל, ואדוני היושב-ראש, יש החלטה של הממשלה בעניין ייצוג הולם, ואני מברך על כל העובדים הערבים שנמצאים בכנסת ובאמת הם מקצוענים ומקצועיים ומעולים. אבל אני חושב שגם צריך, הגיעה העת שגם הכנסת כבר תגיע להחלטת הממשלה שקבעה 10% ייצוג הולם, ואני חושב שצריך גם לעבוד בכיוון הזה.

לעניין השכר, וכל הזמן אומרים לנו: שכר חברי כנסת. אני באתי מעריכת-דין והיה לי מקצוע והיה לי משרד, אני לא רוצה להגיד כמה הרווחתי אז כעורך-דין עצמאי וכמה השכר שלי ירד באחוזים. אפשר לראות את זה במס הכנסה, כמה אז וכמה היום. אבל למה נטפלים רק לחברי כנסת? אתם יודעים שלמשל ראשי מועצות, ראשי עיריות, השכר שלהם פי כמה מהשכר של חברי הכנסת?

לא פי כמה, בכמה. לא צריך להגזים.

הם צמודים.

הם צמודים לשר, הם לא צמודים לחברי כנסת.

תראו את התלושים שלהם.

הם צמודים למנכ"ל, לא, מאיר?

לא, לשר.

לשר?

כן.

יותר גבוה. כשאני נתקל בעניין הזה, אני מראה להם את התלוש. ובאמת, לפעמים אני הולך עם התלוש בכיס, ואני מראה להם באמת מה הנטו. ואנשים לא מאמינים שזה המספר, וזה השכר של חברי הכנסת שמקבלים בפועל בנטו.

ולכן, אני חושב שצריך להסביר. יש לי הצעה, אדוני היושב-ראש ואדוני המנכ"ל, חלק מהעניין הזה זה באמת הסברה ואיך אנחנו נראים בציבור, אבל למשל הייתי מציע לבטל את המושג הזה "פגרת חברי הכנסת". למשל, נכנסנו באפריל, ואז ביולי אמרו: אנחנו יוצאים לפגרה של כמעט שלושה חודשים. מישהו מאתנו, מחברי הכנסת, באמת היה בפגרה? מישהו באמת היה בפגרה? אנחנו עבדנו 24 שעות.

הם לא יודעים. הבעיה שלנו בציבור זה באמת הפגרה והנוכחות בתוך המליאה - את זה הם רואים ואת זה הם רואים. עובדים בפגרה, ודאי שעובדים.

גם המושג הזה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שלא צריך לקרוא לזה "פגרה". מה זה פגרה? היינו בכנסת, בוועדות, בקשר עם הציבור.

פגרה מבחינת דיוני מליאה, אבל העבודה קיימת.

ולכן אני אומר, ברגע שאתה נותן לציבור פגרה של שלושה חודשים - - -

נעשה החלטה על העניין הזה, נקים איזה צוות הסברה מיוחד מטעמנו יחד עם המנכ"ל שיטפל בזה.

בדיוק. תודה, אדוני.

יש לנו מספיק עיתונאים ומקצוענים בין חברי הכנסת שיכולים לעזור.

יאיר לפיד, למרות שאין לו תואר, יעזור מאוד בוועדה הזאת.

אמרתי, יש לו תואר בתקשורת מעשית. מה זאת אומרת, מה, זה תואר תואר.

יואל חסון, הוא יושב לך על האוזן יאיר לפיד היום.

לא, למה? דווקא לא יושב.

אבל דוגמה אישית הוא לא יכול לשמש.

מי?

מי שאתה מוציא - - -

לא דוגמה, אבל בנושא ההסברה הוא מומחה, מה לעשות. מה אני יכול לעשות.

אז קל וחומר. אם אחד כזה יכול לשווק את עצמו שהוא עושה ופועל, אז קל וחומר שמי שבאמת עושה ומי שעושה - - -

הוא בכלל לא בדיונים, ומשווק כאילו הוא מנהל את הכנסת. מרב.

זאת הבעיה, עולם הפוך ראיתי - מי שעושה לא יודע לשווק, ומי שלא עושה יודע לשווק.

חבר הכנסת מקלב כמו תמיד בעדינות אבל בצורה מאוד מדויקת. קודם כול, גם אני רוצה להצטרף לתודות. אני חייבת להגיד שכשרק נבחרתי אז הוזמנתי לחשב הכנסת. לדעתי, בין הביקורים הראשונים שלי בבניין כבר הוזמנתי לחשב הכנסת חיים בשביל לקבל הסברים מאוד ברורים מה אפשר ומה אי-אפשר, ובתוך איזה גדר את חיה, ושתדעי להתנהל בצורה נכונה. אז נורא נורא תודה, באמת, על העבודה. ואין ספק שהשדרה המקצועית של הכנסת היא מדהימה, גם השדרה המקצועית התפעולית, ולא פחות – אגיד בעצם שלושה סוגים: השדרה התפעולית, השדרה הפרלמנטרית שתחת ירדנה כמובן, וכמובן כל הצד המשפטי-מקצועי של הכנסת שהוא באמת באמת ברמה כל כך גבוהה, ובכזאת רמה גבוהה של מסירות ומחויבות שזה באמת תענוג מאוד מאוד גדול וזכות גדולה לעבוד באווירה הזאת.

אני רוצה להגיד שכשהגעתי לכנסת – וזאת בסך הכול כנסת שנייה שלי, והכנסת הקודמת כידוע הייתה בסך הכול שנתיים – הבנתי מהר מאוד למה בכנסת השמונה-עשרה התפוצץ כל הסיפור של הלוביסטיות והלוביסטים, אם הציבור כאן זוכרת את זה. הבנתי איך יכול להיות שיש כזאת דריסת רגל גדולה ללוביסטים בתוך הכנסת ואצל חברות וחברי כנסת, משום שהכנסת רזה מדי, משום שעבודת הליבה של הכנסת לא נתמכת מספיק על-ידי כוח מקצועי, ולא משום שהכוח המקצועי כאן לא מסור, אלא פשוט כי הוא לא מספיק, נקודה. ברור שלחברות ולחברי הכנסת עם העומס האין סופי של נושאים שאנחנו צריכות וצריכים לדון בהם, של חוקים שמגיעים לפתחנו, של נושאים שמגיעים לוועדות, של פניות ציבור שמגיעים אלינו בהמוניהם, כמו שאמר חבר הכנסת חסון בצדק - רוחב היריעה הוא כל כך גדול, אבל כל מה שעומד לרשותנו זה שתי יועצות ויועצים שצריכים גם לעזור בנהיגה, גם לעזור בדוברות, גם לעזור בפוליטי, גם לעזור עם היומן ועם הטלפונים ועם כל הדברים האחרים. אין דרך בעולם שחברות וחברי כנסת יכולים לעשות באמת את העבודה שבשבילה נבחרנו ועליה נשבענו, והיא המחויבות הראשונה והאחרונה שלנו. אין דרך.

ולכן, אני מאוד מאוד שמחה שקיבלתי הבטחה מהמנכ"ל ומהחשב שבתקציב הזה באמת יהיה חיזוק לדברים האלה שהם עבודת הליבה של הכנסת, חיזוק של הממ"מ - מרכז המחקר שלנו, חיזוק בייעוץ חיצוני לוועדות ולמרכז המחקר בכל מה שצריך.

אני מחזקת ומשבחת את ידיו של יושב-ראש הוועדה על ההחלטה ליועץ, יועצת שלישית. היא הכרח המציאות. כל הדברים האלה שיגרמו לנו לעשות את עבודת הכנסת, עבודת חברות וחברי הכנסת כמו שהיא צריכה להיעשות, יותר טוב, עוד יותר טוב ממה שהיא נעשית היום. זה חד-משמעית אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה.

הוזכרו פה השופטים והוזכרה פה הממשלה עם התקציב שלה. יש שלוש רשויות: הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המחוקקת. תשוו את סדרי הגודל של התקציבים. אנחנו בכלל לא חיים באותם מיקומים. הרשות המחוקקת מוחלשת מול שתי הרשויות האחרות באופן כל כך מובהק ומוחלשת מול השוק הפרטי.

צודקת.

יוצא שאנחנו באמת רשות שהיא "דרדלה", תסלחו לי. באיזה אופן יש לנו כוח לעמוד מול כוחות פרטיים עתירי הון שיכולים להרשות לעצמם לממן את כל הלוביסטיות והלוביסטים שבעולם, או באמת מול משרדי ממשלה שיש בהם צוותים אדירים שעובדים לאורך שנים ארוכות ביותר. גם אם השרים והשרות מתחלפות, הצוותים המקצועיים הם באמת – כשמגיע חוק ממשלתי שעבד עליו אגף שלם במשך לפעמים חמש שנים, הוא מגיע לוועדה, ואנחנו אמורות ללמוד אותו ולהיות מסוגלות להתמודד אתו תוך שבועיים במקרה הרע, תוך חודשיים במקרה הטוב, עם יועץ פרלמנטרי אחד או יועצת פרלמנטרית אחת גאונה ככל שתהיה. איך להגיד בעדינות, זה לא כוחות.

אני רוצה לחזק את מה שאמר פה חבר הכנסת וקנין. מי שנוסעת ונפגשת עם פרלמנטים בעולם יודעת עד כמה אנחנו עדיין בנחיתות עצומה עם כל השיפור שתואר כאן והשיפור שהיה ומתרחש, עדיין אנחנו בנחיתות דרמטית. צריך להגיד שבקונגרס האמריקני מתבצעת חקיקה בערך באותם סדרי גודל כמו שמתבצעת במדינת ישראל, עם כל האתגרים שעומדים בפניה. אבל כשסדרי הגודל של הלשכה, גודל הלשכה שלנו, שאגב צריך להגיד מאוכלסת אצל הרבה מאוד חברות וחברי כנסת גם בעשרות מתנדבות ומתנדבים שצריכים לעזור לנו לעשות את העבודה שלנו, שגם על זה צריך להגיד בסוגריים שתרומות אסור לנו לקבל, אבל התנדבות מותר לנו לקבל, כאילו זמן של בני ובנות-אדם הוא לא נכס שהוא בר נתינה.

אבל כשכל הגודל של לשכה של חברת כנסת ישראלית היא בגודל הפואייה, הלובי של חברת קונגרס, ושלא לדבר על מרכז המחקר של הקונגרס האמריקני והספרייה שלהם, ששם את מחכה לא שלושה חודשים למחקר, אלא מקסימום-מקסימום שלושה שבועות, וגם המחלקות השונות במרכז המחקר עושות בעצמן מחקרים שהן מגישות לוועדות ולחברות ולחברי הכנסת שעוסקים בנושאים.

בקיצור, חברות וחברים, אני לגמרי מוכנה להפנות קריאה נוספת למנכ"ל ולחשב, לראות אם אפשר בקצוות של התפעול לחסוך אולי מה שאפשר לחסוך, אבל בליבת העבודה של הכנסת, אין מה לעשות, נדרשת תוספת, נדרש חיזוק ונדרשת השקעה.

ואגיד רק כוכבית אחרונה לסיום, ברשותכן. אחת מהחברות שלנו שפה באה ומחלקת קפה בתחילת כל ישיבה באגף הזה, שהוא אגף שבו עובדות ועובדי השירותים, הקפה, הניקיון, הן לא עובדות כנסת, אמרה לי בתחילת התקציב: הם מדברים על תוספת, אולי שיעשו אותנו קודם כול עובדות ועובדי כנסת. חלקנו במשכן הזה נאבקות ונאבקים נגד מיקור חוץ, נגד העסקה קבלנית, ועדיין לא נרשה לעצמנו לעשות את התוספת הזאת בתקציב הכנסת בשביל לעשות פה העסקה ישירה של כל אלה שמשרתות אותנו ומשרתים אותנו בכנסת, בגלל שזה ייראה כהעלאה לא סבירה של תקציב הכנסת. תחשבו גם על הפרדוקס הזה.

תרשי לי בעניין הזה, לזכותם ייאמר, הובלנו בקדנציה הקודמת מאבק. היו מפטרים אותם, עם זה שאנחנו יצאנו לפגרה, המנכ"ל ואנשי צוותו מנעו את זה, ויש להם העסקה רציפה.

נכון, הגנה. יש להם העסקה רציפה, אבל עדיין העסקה קבלנית. חס וחלילה, אני שוב אומרת, אבל צריך לשים כוכבית ולראות את הפרדוקס גם בדבר הזה, במקום הזה.

חבר הכנסת מאיר כהן.

אדבר בקיצור, אדוני היושב-ראש. אין שום ספק, הקשבתי ברוב קשב למה שחברת הכנסת מיכאלי אמרה, זה בחזקת דירה נאים וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. זה הסיפור, ואני שמח על מה שקורה כאן בכנסת. אני לא ממהר להשוות אותנו לקונגרס האמריקני, אבל אני בהחלט חושב שה-facility במרחבי העבודה הם מאוד מאוד חשובים, ואני תומך גדול מאוד גם בתקציב איך שהוא נראה, עברתי עליו, יש כאן הרבה תוספות של טייס אוטומטי, והרבה תוספות שאנחנו צריכים אותן בכנסת, במיוחד כאחד שבא מדימונה כל יום – נוסע, אני לא ישן כמעט בבתי-מלון, אני עושה 400 קילומטר.

שאלת העוזר השלישי או העוזרת השלישית, אני חושב שתבורכו, אדוני המנכ"ל, תבורכו על הרעיון הזה. תבורך, אדוני יושב-ראש הוועדה. ובכל זאת, אני רוצה לפתוח סוגריים ולהגיד, לא משנה מה נעשה, להסתכלות על חברי הכנסת אני חושב שזכינו ביושר רב. למה כוונתי? לא משנה מה נעשה, ולא משנה כמה יחסי ציבור נזמין, לא משנה, כל עוד אנחנו לא מאשרים לוועדה ציבורית לקבוע את שכרנו, תמיד יסתכלו עלינו לא טוב. נכון שזה לא קשור לדיון הזה, אבל מה שתעשה, אדוני המנכ"ל, ומה שתעשו, אדוני היושב-ראש, תמיד יסתכלו עלינו, כי לא יעלה על הדעת שכשאני יוצא מהבית והשכן שלי בדימונה יוצא מהבית שכרי עולה ב-1,000 שקלים ושכרו, שהוא עובד קבלן, לא עולה אפילו בשקל אחד. זאת הלקות היחידה.

אני חוזר, אני תומך בתקציב, ואני חושב שטוב אנחנו עושים, וטוב עושה המנכ"ל שמאפשר כאן באמת כלים נאים וטובים בכדי לעבוד. בנושא של שכר חברי הכנסת אנחנו צריכים לעשות מחשבה שנייה. תודה רבה.

זה לא הנושא, אבל בסדר. מיקי.

אמרתי מראש שזה לא הנושא.

אין פה עיתונאים, אבל אני חושב שהשעה - - -

יש דווקא, יש.

אז זה טוב, אני אתן לכם כותרת, כי אני חושב שהדמוקרטיה עולה כסף. מי שרוצה דמוקרטיה, היא עולה כסף, זה לפתוח את המשכן - - -

דיקטטורה עולה יותר, אתה יודע כמה זה להחזיק אסיר בבית-כלא?

ודמוקרטיה עולה כסף, על כל ההיבטים.

מיקי, אנחנו רוצים לייסד מלוכה, והיא עולה עוד יותר.

אוי ואבוי.

אנחנו על סף קיסרות, לפחות.

לא יודע אם קיסרות, אבל מלוכה עולה כסף.

ואני באמת מצטרף לשאר הדברים – תראו מה עשיתי עם משפט אחד, תראה מה קרה.

אתה אלוף, אלוף.

כזה אתה, מיקי.

אני רוצה להצטרף לכל דברי הברכה לנושא של העובדים המסורים עם המוטיבציה באמת הבלתי נגמרת, שירותים פרלמנטריים מעולים תמיד עם חיוך, וכאשר אתה, המנכ"ל, מנצח על כל התזמורת הזאת שלא מזייפת, באמת לא מזייפת, ומנגנת מנגינה אחת רציפה. בכל משרד ממשלתי יש מה שנקרא "טייס אוטומטי", אדוני החשב – אתה מעדיף שיקראו לך "חשב" ולא "סמנכ"ל כספים"?

מיקי, לא שומעים אותך.

אני אומר שבכל משרד ממשלתי יש את הנוהג של טייס אוטומטי, לא מתווכחים עם שום דבר, באים, מקבלים. ובאמת, כאן אתם באים עם ידיים נקיות, ואומרים מה צריך, כי לפעמים בטייס אוטומטי יש דברים מוזרים שיוצאים מכל העניין הזה לא להיטיב. אבל יכול להיות שצריך לעשות טייס אוטומטי, אני לא יודע, אני רק זורק את זה לחלל האוויר.

אני חושב עוד הפעם שכדי שמה שחבר הכנסת רוזנטל אמר, חייבים להפריד בתשקיף של התקציב בין הוצאות קבועות לבין משתנות, כי אז, גם כלפי חוץ – ואוו, זה עלה עשרות מונים.

בכל מקרה המחיר יהיה גבוה, הוא יהיה רשום, רק נסדר את זה.

לא, השיפוץ של המטבח אחרי 20 שנה זה לא יהיה במקום הזה.

אז אמרנו שנעשה תקציב. נסכם את זה.

יש הוצאות חד-פעמיות של שיפוץ מטבח שברור לחלוטין שאי-אפשר לחיות בלעדי הדבר הזה, ולכן הצגת התקציב בצורה הזו מטעה בהחלט, כי יש הרבה משתנים. אני סתם לוקח את הממ"מ - אף חבר כנסת לא ירים כאן את ידו שהוא רוצה להוריד את הסכום או את התקציב של הממ"מ, גם ככה הוא נמוך, כי מחקרים עולים כסף, וככל שאתה רוצה מחקרים שהם הרבה יותר מדויקים בעולם שלנו, אתה צריך להשקיע יותר בממ"מ שנותן לנו שירות מצוין. אבל אני רוצה את המחקרים שלו באיכות הרבה יותר גבוהה, וזה מחייב אתכם להשקיע כסף.

אני רק מצטרף למה שאמר חברי מאיר כהן, אני לא חי בשלום – אני מדגיש, זה לא לעג, אני מנצל את זכותי ואת ההזדמנות – לא הייתי רוצה לקבוע את שכרי כחבר כנסת, אני לא חי עם זה בשלום. קצר וקולע.

חבר הכנסת מקלב. רועי, אתה האחרון.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, כמה משפטים ממש. אנחנו היום נמצאים על ציר של אישור תקציב המדינה, וכולנו יושבים בוועדות השונות, אדוני היושב-ראש, מכובדי המנכ"ל, ואנחנו מאשרים עשרות מיליארדים למשרדים שונים, ואנחנו באמת לא יודעים למה אנחנו נותנים, וחלק מהשיקולים שלנו הם מהחששות שלנו שאתה מאשר תקציב ואתה לא יודע לאן הוא הולך.

אני חושב שהתקציב הזה של הכנסת, הגם שהוא קשור אלי, אבל בגלל שהוא קשור אלי ואני רואה אותו מקרוב, ככה אני יכול להיות יותר אובייקטיבי באישור שלו. ואני רוצה להגיד לכם, אני נמצא בין הוותיקים בשולחן הזה, היו שנים שהגיע אישור תקציב הכנסת, ולחברי כנסת היה מה להעיר על התקציב עצמו בצורה של הניצול שלו, ביעילות של הניצול שלו, בתפוקות שהוא נותן. אני חושב שיש מהפך בשנים האחרונות בתקציב, תקציב הכנסת מול היישום, מול התפוקות, מול הצרכים, מול הייעוד והמיקוד של התקציב. יש שינוי מהותי בכל ההיבטים, בכל הפרמטרים, אנחנו צריכים לדעת.

קודם כול, זה הזמן גם להודות למי שעושה את זה, לאדוני המנכ"ל, עם כל הצוות של הכנסת שעושה את זה, עושה את זה באמונה, עושה את זה ביעילות, עושה את זה עם כל הלב. אין להשוות איך שהעובדים מרגישים בשנים האחרונות, אני לא רוצה להגיד בהשוואה לשנים קודמות. מקום העבודה הוא מקום שנעים לעבוד בו, מקום שנעים לשהות בו, מקום שנעים לבקר אותו, ואנחנו יודעים שהדברים האלה הם דברים שעולים כסף, ודברים שכרוכים במאמצים ובהשקעות כספיות.

לכן, אני אומר, ישבתי, וכולנו ישבנו בדירקטוריונים, אנחנו אוהבים תמיד כשאנחנו יושבים בדירקטוריון - מה השכר של המזכירה של המנכ"לית או של מנהל המחלקה - שם אנחנו מתערבים, אבל כשיש הבהרות של מאות אלפי שקלים - שם אנחנו לא נכנסים הרבה באופן טבעי. אנחנו יודעים, המיקוד פה וההוצאות, במיוחד בגידול התקציב שאתה רוצה, אין לנו ויכוח בעניין הזה.

בכל אופן, אני רוצה לגעת בנקודה אחת אחרונה, שזה הדימוי של חברי כנסת. יש אפשרות גם כן לכנסת להשפיע על הדימוי של חברי כנסת. זה לא שאתה צריך להשפיע על העיתונים, חלק מהדוברות מגיעה מתוך הבית פנימה. גם עבודת הדוברות שמדבררת את כל הוועדות מתמקדת כמו אולי מקצועית, ומעניין אותם כדי שיכתבו אותם איך אדם נשך את הכלב. אבל יש עוד דברים שמראים על מסירות, על ההשקעה, על האחריות שיש לנבחרים, ויש אפשרות גם במשפט אחד-שניים גם כן לשנות ולשפר את הדימוי שיש לחברי הכנסת מתוך הדיווחים שקורים בכנסת. ואני חושב שצריך להשקיע בזה מחשבה ולשמוע אותנו בעניין הזה. ואגיד עוד מילה אחת שהיא גם אחת הדוגמאות. גם ערוץ 99 שנתמך על-ידי הכנסת ושחלק מתקציבו מגיע מהכנסת, הוא צריך - - -

לא חלק. כל תקציבו.

אני לא בטוח שכל תקציבו.

כל תקציבו.

מקלב, אני חייב לסיים את הישיבה.

כל תקציבו מהכנסת – הוא צריך להיות אובייקטיבי לחלוטין, הוא צריך להיות חלק, על דברים שלא אמת, דברים פופוליסטיים – אנחנו מדברים על פגרות ואנחנו מדברים על שכר – הוא לא צריך להיות הגוף המבקר אותנו אם אנחנו חושבים אחרת. תודה רבה.

פולקמן, קצר אם אפשר.

בוודאי. א', אני גם כן רוצה להודות למנכ"ל הכנסת ולצוות ההנהלה שיושב כאן. ברור שרמת האחזקה כאן היא נפלאה, אבל אני רוצה בעיקר להודות – וכמובן קצין הכנסת פה – על רמת השירות ועל איכות כוח-האדם שנמצא כאן, זה דבר לא מובן מאליו. גדלתי במשפחה של אנשי מלונאות, ואני יודע כמה עניין השירות הוא קריטי, ובעניין הזה יש פה באמת אנשים מסבירי פנים, ואני רוצה לשבח על העניין הזה.

הייתה לי שיחה עם צוות ההנהלה: עם החשב, עם המנכ"ל, טיפה לא נוח לי עם העובדה הזאת שאין מנגנון פיקוח על תקציב הכנסת, אין לי שום עוררין על הדרישות שיש כאן, על השקיפות.

יש, הוועדה המשותפת.

אבל זה שאין מנגנון פיקוח.

אנחנו הוועדה המפקחת.

כן, ואני לא בטוח שזה המנגנון הנכון.

אתה חבר ועדה.

כמו שיש על תקציב בתי-המשפט, צריך להיות מנגנון שמפקח. אני חושב שהיה נכון שגורם ממשלתי במובן הטכני הביקורתי.

שהממשלה תפקח עלינו.

לא על חברי הכנסת, על תקציב הכנסת.

דרך אגב, לא ראיתי את הטענות האלה על משרד מבקר המדינה, גם הממשלה לא מפקחת עליו, הוא קובע את התקציב.

לא נכון, לא.

על התקציב כן.

הממשלה מפקחת על מבקר המדינה?

על התקציב המינהלי.

הוועדה לביקורת המדינה.

נכון, ועדת הכנסת. הוועדה הזאת אחראית על הפיקוח.

מקבלים שירותים, ובעצם אנחנו גם מפקחים.

אני חושב שעל התקציב המינהלי גם של בתי-המשפט. אז זאת הערה אחת. אני סומך על מנכ"ל הכנסת, אני אתמוך בתקציב הכנסת. דוד, הערה אחרונה.

תנו לרועי.

דוד, הערה אחרונה על סיפור העוזר הפרלמנטרי השלישי. אני כורך את הדיון הזה – בעיני, דוד, אתה יודע, התחלנו צוות עבודה משותף על הסדרת מערכת היחסים בין הכנסת לממשלה.

אני לא כורך את זה בזה.

רגע, רק אגיד את עמדתי. אני חושב שהיום יש הטיה דרמטית בפעילות חברי הכנסת הן לחקיקה פרטית – ואגיד משהו – אני חולק על מה שאמרה חברת הכנסת מיכאלי בשני מובנים: אחד, אין שום השוואה בין הקונגרס האמריקני לישראל עם כל הכבוד, מעצמה של 400 מיליון - - -

זה ברור, אבל הם - - -

לא גודל לשכות ולא תפקיד.

אבל תשווה אותנו לשוודיה שאנחנו אותה כמות תושבים, בפרלמנט שם 300 חברים, ומה שיש בשוודיה אין פה, לדוגמה.

רגע, גודל הפרלמנט זה דיון אחר. אבל אומר ככה, כמות החקיקה הפרטית כאן וההטיה בין חקיקה פרטית, ואם תרצה יחצנות ועבודת תקשורת של חבר הכנסת הישראלי, היא לא דומה למקובל בפרלמנטים אחרים. יש על זה דוח מעניין של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רבותי, אנחנו צריכים להצביע. יש לנו את הדיון הנוסף.

רגע, ולכן, אני חושב שאם יש עוזר שלישי זה צריך לבוא עם אותו תהליך שאנחנו מדברים עליו, שבו הכנסת תתעסק יותר בפיקוח פרלמנטרי ופחות ביחסי ציבור ופחות בחקיקה פרטית.

בעד זה אנחנו בכל מקרה, שיהיה פיקוח.

- - -

לא, מרב, לא נתווכח, עזבי.

- - -

לפני שאתה מקריא את המספרים, אף אחד לא הקריא אותם בהתחלה למרות שאנשים קיבלו, אנחנו מעוניינים קודם כול שיהיה איזשהו סעיף "תקציב פיתוח", שהוא בדרך כלל תקציב חד-פעמי. תשנו שם את הסעיפים באופן הזה.

בתקציב הבא.

לא, עכשיו, לפני שאתם מגישים את זה באופן סופי. אנחנו רוצים שיהיו 2 מיליון שקל או מהמסגרת הזאת, ואם אין לך אז תוסיף לצורך הסברה של הכנסת, אבל לא של הח"כים והסיעות, אלא של הכנסת ככנסת על העבודה.

יש 8 מיליון.

8 מיליון, מזה תעביר 2 מיליון, אני רוצה את זה באופן צבוע.

הסברה ונגישות.

סליחה, למה 2 מיליון? לא הבנתי.

2 מיליון שקל הסברה על עבודת הכנסת והח"כים באופן כללי. לא יכול להיות שהציבור לא יראה את העבודה שאנחנו עושים. הוא מסתכל על הפגרה, מסתכל על המליאה, ואנחנו - - -

זה מה שיעזור? ה-2 מיליון שקל, זה מה שיעזור?

התחלה טובה.

נתחיל ב-2 מיליון שקל הסברה. בראש הצוות תעמוד מרב מיכאלי, היא תרכיב צוות של ח"כים שיש להם ניסיון בעניין הזה, ואנחנו השנה נקדיש לזה זמן ומשאבים.

היא מתאימה.

אמרתי, תוספת של עוזר אחד לכל הח"כים, כולל היו"רים.

91.

מה שיוצא, אני לא יודע כמה שרים יש וסגנים, כולל היו"רים. ודבר נוסף, האיחוד של התקציב שיבוא לידי ביטוי בפעילות הח"כים, שהכול יהיה מאוחד במסגרת אחת, וכל חבר כנסת יעשה את הפעילות כפי שהוא רואה לנכון. ועכשיו תגיד את המספרים.

אני מבקש מהוועדה לאשר תקציב של 651 מיליון ו-227,000 שקלים.

הוספת את המספרים עליהם דיברנו עכשיו?

רגע, 651,227,000 על תקציב 2015; 697,052,000 על תקציב 2016.

על המספרים האלה אני מבקש להוסיף עוד 20 מיליון שקל בתקנה מספר 02020201 - יועצים לחברי הכנסת, זה לצורך היועץ השלישי.

כמה להוסיף לזה?

20 מיליון.

20 מיליון.

אבל זה רק ל-2016.

רק ב-2016.

מה שאני אומר, זה יתחיל מה-1 בינואר.

זאת תוספת, נכון? מדובר על תוספת.

זאת תוספת של 20 מיליון על ה-40 מיליון הקיימים.

רק ל-2016, לא לשנה.

כמה התוספת בסך הכול בגין התוספת?

לא, את לא היית בהתחלה. יש תוספת שקשורה לפיתוח של כל מיני דברים. זה פה תוספת חד-פעמית, זאת לא תוספת קבועה.

לא החד-פעמית. כמה התוספת לבסיס?

תוספת לאיזה בסיס? תוספת בגין מה?

לתקציב הרגיל, לתקציב השוטף של הכנסת.

20 מיליון נובע מהוצאות הפיתוח. כמה הוצאות הפיתוח פה? אמרת את זה בהתחלה. לא נתחיל את הכול מהתחלה.

לא חשוב, לא משנה.

יש הוצאות פיתוח.

בנוסף לכול, עוד 20 מיליון שקל לעוזר שלישי.

עוזר שלישי זה 20 מיליון שקל? 20 ו-40.

כן, 20 מיליון שקל. ה-40 הם לא לפעילות שוטפת. קרוב ל-30 מיליון הם לפיתוח של שיפוצים ובנייה, זה חד-פעמי.

זה כבר כלול במסגרת התקציב. לגבי תקציב ההסברה, מנכ"ל הכנסת כבר נתן הנחיה להגדיל את תקציב ההסברה, וכפי שתראו, בשנת 2015 ישנו תקציב של 8 מיליון שקל לנושא הסברה.

באיזה סעיף זה?

זה בשורה מס' 48.

אבל אני רוצה שתצבע תקציב מיוחד, אמרתי את זה. זה לא משנה את מסגרת התקציב, אבל 2 מיליון תעביר לעניין הזה, זה הכול.

לפי הנחיית הוועדה אנחנו מבקשים להוסיף עוד 2 מיליון שקל לתקנה 02030501 - פרסומים והסברה.

חיים, רק תסביר לי רגע, סליחה, דוד, 8 מיליון מופיעים ב-2015. זה כבר כסף שהוצא או שברובו - - -

זה לא כסף שהוצא. יש כבר תוכנית על מה להוציא אותו, אנחנו מחכים לאישור התקציב על מנת ליצור את ההתקשרות. ככל שלא נספיק לעשות את זה - - -

הבנתי. אז זה יעבור ל-2016.

יעבור ל-2016 במסגרת - - -

רגע, אז מה סך התקציב המוצע?

בואו נעשה הצבעה שמית. יש פה הרבה חברים ולא כולם חברי ועדה.

דבר אחרון להפנות את תשומת לבכם, במוזיאון הכנסת בשנת 2017 עדיין יהיו עוד השקעות בשיפוץ המוזיאון. אנחנו מבקשים הרשאה להתחייב של 40 מיליוני שקלים, זה לא במספרים של התקציב הזה.

אז התקציב הוא 720 מיליון?

לא, אנחנו נצא במכרזים ב-2016. לגבי 2017, אני חייב את ההרשאה להתחייב.

בגלל העוזרים, מגדילים מעבר ל-697 בעוד 20 מיליון?

כן.

זאת אומרת, התקציב שאנחנו רוצים לאשר הוא 720 מיליון שקלים.

נכון.

כן. בעוד שלושה חודשים נשב עוד הפעם. החשב, תבדוק מה אפשר לקצץ, באיזה סעיפים אתה יכול לקצץ, ואנחנו נעשה על זה דיון.

דוד ביטן – בעד

משה גפני – בעד

מכלוף מיקי זוהר – בעד

אחמד טיבי – בעד

מרב מיכאלי – בעד

יעל גרמן במקום מיקי לוי – נגד

יואב בן צור במקום יצחק וקנין – בעד

איילת נחמיאס ורבין במקום

מנואל טרכטנברג – בעד

רועי פולקמן – נגד

7 – בעד, 2 – נגד. תקציב הכנסת לשנים 2015–2016 אושר. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:41.