הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 39

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 12:00

טיפול המועצה להשכלה גבוהה בסטודנטים יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

דוד פלבר - מנהל אגף בנות שירות לאומי, משרד החינוך

אורית מור סלע - סגנית ראש מנהל הסטודנטים, משרד העלייה והקליטה

איציק אוחנה - ראש אגף בכיר צעירים, משרד העלייה והקליטה

פרופ' חיים סעדון - דיקן הלימודים האקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה

מיכאל רב - ראש מינהל דיקנט סטודנטים, אוניברסיטת חיפה, ועד ראשי האוניברסיטאות

לילך צגאי-נים - רכזת סטודנטית ממוצא אתיופי, האוניברסיטה הפתוחה, ועד ראשי האוניברסיטאות

טזתה גרמאי - מרכזת לשכת דיקן הסטודנטים, אונ' בר אילן, מכון פוירשטיין, ועד ראשי האוניברסיטאות

ד"ר רחל-שלי לוי דרומר - דיקנט סטודנטים, אונ' בר אילן, ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופ' אורי ניר - דיקן סטודנטים, אוניברסיטת בר אילן, ועד ראשי האוניברסיטאות

איטולי עזרא הוביי - רכז סטודנטים, האוניברסיטה העברית, מכון הרטמן

אורנן פודם - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

יעל סימן טוב כהן - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

זוהר אביטן - יו"ר, ועד ראשי המכללות האקדמיות

רעות אופיר - מתאמת פעילות, ועד ראשי המכללות האקדמיות

ירון יחיאס - דובר, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ורד אחיהון - מנהלת תחום אתיופיה, הסוכנות היהודית

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

מעין חג'ג' - רכזת קידום מדריכות אקדמית, התאחדות הסטודנטים

ג'ג'או בימרו - סטודנט, סטודנטים - "קול דור"

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דנה צוער - מנהלת תכנית, סטארט-אפ הזדמנויות לצעירים

בני פרץ - פעיל חברתי, פנתר שחור

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חנית חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

טיפול המועצה להשכלה גבוהה בסטודנטים יוצאי אתיופיה

אנחנו מתחילים את הדיון. תודה לכל המשתתפים בישיבה. התכנסנו לדון בנושא הטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה. אנחנו מבקשים היום לשמוע ממינהל הסטודנטים ומהמועצה להשכלה גבוהה ומכל הגופים האם מטפלים בסטודנטים יוצאי אתיופיה. הדיון הזה מתקיים בעקבות פנייה של סטודנטים יוצאי אתיופיה שנמצאים באוניברסיטאות ובמכללות ורואים, למרות שמינהל הסטודנטים תומך בהם, יש תמיכה, אבל יחד עם זאת כדי להתקדם יותר ולהשתלב בתוך האוניברסיטאות והמכללות, בעניין התנאים לשילובם וקידומם, יש פער לעומת אוכלוסיות אחרות כמו חרדים וערבים. לכן בעיקר מהמועצה להשכלה גבוהה אנחנו רוצים לשמוע מה ניתן לעשות כדי שכמה שיותר סטודנטים יוצאי אתיופיה ישתלבו באקדמיה, בעיקר בתחומים יותר איכותיים שיכולים לתת להם אפשרות של השתלבות בתעסוקה. אני לא צריך להגיד לכם כמה עניין ההשכלה הגבוהה חשוב לצמצום הפערים ולתת אפשרות לשילובם במערכת התעסוקה. זה מאוד חשוב לקיים את הדיון ואנחנו נשמע גם מנציגי הסטודנטים, מהארגונים, ממינהל הסטודנטים וכמובן מהמועצה להשכלה הגבוהה. נציגי האוניברסיטאות והמכללות גם מוזמנים להביא את דעותיהם ודרכי הטיפול בנושא הזה.

אני נותן קודם כל לאיש שטיפל בנושא הזה, ביקשנו להביא לנו נתונים מהמרכז המחקר והמידע של הכנסת, צח בן יהודה. הוא יציג לנו ואז אנחנו נמשיך את הדיון.

תודה ליושב ראש הוועדה. אני צח בן יהודה, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום הכנו מכתב עם מספר נתונים בנוגע לסטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה ובמכינות הקדם אקדמיות. לצורך כתיבת המסמך פנינו למועצה להשכלה גבוהה בבקשת נתונים. המענה שקיבלנו מהמועצה היה שאין לה נתונים עדכניים בנוגע לאוכלוסייה זו. גם בפרסומי המועצה להשכלה גבוהה אין התייחסויות לתכניות המיועדות לסטודנטים יוצאי אתיופיה.

מהנתונים שכן אספנו, בשנת הלימודים האחרונה, תשע"ד, למדו בכל המוסדות להשכלה גבוהה כ-312,000 סטודנטים, מתוכם כ-2,785 סטודנטים ממוצא אתיופי, שהם סך הכול כ-0.9% מכלל הסטודנטים בישראל. חלקם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה אמנם נמוך מחלקם באוכלוסייה, אבל ניתן לראות מגמה של גידול בשנים האחרונות בחלקם מכלל הסטודנטים. גידולם של סטודנטים יוצאי אתיופיה באוכלוסיית הסטודנטים גדול מהגידול של מספר כלל הסטודנטים בישראל. התפלגות הסטודנטים ממוצא אתיופי בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ד, הייתה, 88% למדו לקראת תואר ראשון, 11.2% למדו לקראת תואר שני, 0.5% למדו לקראת תואר שלישי, ו-0.4% למדו לקראת תעודה אקדמית.

עיקר הסיוע לסטודנטים ממוצא אתיופי ניתן על ידי גורמים אחרים ולא מהמועצה להשכלה גבוהה, בעיקר על ידי המינהל לסטודנטים עולים במשרד העלייה והקליטה. עיקר הסיוע מהמינהל ניתן במהלך לימודי התואר הראשון, שהמינהל מעריך את הסכום שהוא מעניק לכל סטודנט לתואר בכ-60,000 שקלים. חלק מקבלים גם סיוע בלימודי התואר השני בסכום של כ-27,000 שקלים. לפי המינהל, כ-2,300 סטודנטים יוצאי אתיופיה קיבלו מהם סיוע כזה או אחר. הסיוע כולל מימון שכר לימוד, מלגות קיום, קורסי אנגלית, שיעורי עזר, חונכות ותמיכה אקדמית, ייעוץ והכוונה, בחירת מקצועות לימוד, פעילות חברה, תרבות ועוד.

מבדיקה שביצענו מול מינהל הסטודנטים עולה כי נכון לשנת הלימודים הנוכחית אין שינוי בתכניות שהמינהל מקדיש לסטודנטים יוצאי אתיופיה, לאור תהליך 'שותפים ומשפיעים', המוכר גם בשמו 'שולחנות עגולים', אבל זה נושא שאנחנו צריכים לבדוק לגבי העתיד, אם תהיה לו השפעה לגבי התכניות של המינהל לסטודנטים יוצאי אתיופיה.

כמו כן עשינו בדיקה בנוגע לסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות הקדם אקדמיות. מהנתונים עולה כי חלה ירידה במספרם מתוך כלל הלומדים במכללות, מ-8% בשנת הלימודים תשע"א ל-6.5% בשנת הלימודים תשע"ד. יוצאי אתיופיה הלומדים במכינות מקבלים סיוע הן ממשרד החינוך, מהקרן והיחידה לחיילים משוחררים, למי שזכאי לכך, והשתתפות במימון גם של המועצה להשכלה גבוהה. הסטודנטים מקבלים מעטפת סיוע המותאמת לכל לומד בסכום שמגיע עד ל-6,100 שקלים והמעטפת הזו כוללת סיוע במימון מעונות, הסעות, הכנה לפסיכומטרי, אבחון לקות למידה, ספרי לימוד וכיוצא בזאת.

מפאת קוצר הזמן לא עלה בידינו להביא בפני הוועדה בשלב זה נתונים שייתכן שיש מקום לבחון אותם בהקשר של דיון על מצב הסטודנטים יוצאי אתיופיה, למשל מה הם שיעורי הנשירה של סטודנטים יוצאי אתיופיה מהלימודים האקדמיים, או אם חל איזה שהוא שינוי באיכות תעודת הבגרות שתלמידים יוצאי העדה משלימים. זאת בהתייחס לדוח מבקר המדינה 63ג משנת 2013 שהציג נתונים משנת 2010 לפיהם שיעור מקבלי תעודת הבגרות יוצאי העדה שמאפשרת קבלה לאוניברסיטה היה 23.7% לעומת 47.1% בכלל האוכלוסייה. תודה.

תודה רבה. נקודה אחת שהוא התייחס אליה ואני רוצה לעשות הבהרה בנושא. האם התכנית הממשלתית החדשה נוגעת בעניין מינהל הסטודנטים או לא, אני אומר לכם חד משמעית, זה לא נוגע. התכנית הזאת לא מתייחסת, זה נאמר שם, הנושא עלה בוועדת השרים, שאני משתתף בה, ונאמר באופן ברור, זה לא נוגע וזה ממשיך כפי שהוא. זה מה שרציתי להבהיר בעניין הזה.

אנחנו עכשיו נשמע מנציג הסטודנטים של יוצא אתיופיה, ג'ג'או בימרו. תציג את הנושא.

צהריים טובים לכולם. אני סטודנט באוניברסיטה העברית לתואר שני. הדיון הזה מתקיים בעקבות הבנה שהמל"ג לא מתעסק עם יוצאי אתיופיה וכל מי שמטפל ביוצאי אתיופיה זה מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה. המשמעות של זה מבחינת יוצאי אתיופיה היא אדירה, המל"ג, שזה הגוף הכי חזק במדינה, עם תקציב של 9.5 מיליארד שקל, אומר שהוא לא מתעסק עם יוצאי אתיופיה, לא מעניין אותו הנושא הזה ומפנה ישירות למשרד הקליטה, כאילו שכל יוצאי אתיופיה הם עולים חדשים, זה משהו שהוא לא נורמלי ולא הגיוני מבחינתנו. חוץ מהבעיות של מינהל הסטודנטים, של הקשיים לקבל כספים, יש סטודנטים שבכלל לא זכאים, שנופלים בין הכיסאות, זאת אומרת מינהל הסטודנטים לא מטפל בהם כי הם לא זכאים לפי הקריטריונים שיש למינהל הסטודנטים בנושא הזה, וגם מל"ג אומר 'אנחנו לא מתעסקים עם יוצאי אתיופיה'. אז מה קורה עם החבר'ה האלה? מי מטפל בהם, מי מתייחס אליהם בכלל?

עוד נושא שקשור למינהל הסטודנטים זה חוסר הרלוונטיות שלו מהבחינה האקדמית. אי אפשר להשוות את מינהל הסטודנטים למועצה להשכלה גבוהה, זה גוף שלא יכול ולא צריך להתמודד עם בעיות אקדמיות כאלה ואחרות מבחינת ייצוג הולם, חוסר ייצוג הולם, סטודנטים, על אחת כמה וכמה גם סגל אקדמי. זה גוף שלא יכול להתמודד עם הדברים האלה והוא לא צריך להתמודד עם הדברים האלה, מי שצריך לקחת אחריות על זה זו המועצה להשכלה גבוהה, כמו שהיא יודעת לעשות טוב מאוד עם מגזרים אחרים, אם זה ערבים, חרדים וגם קצת פריפריה, שהם מתעסקים.

רק להזכיר שכל הנושא הזה של מינהל הסטודנטים ומשרד הקליטה, שוב, זו התפיסה המוטעית הזאת כאילו כל יוצאי אתיופיה הם עולים חדשים. אז תבינו ותפנימו, לא כל יוצאי אתיופיה הם עולים חדשים, לא את כל יוצאי אתיופיה צריך להפנות למשרד הקליטה. אני לומד פה ולמדתי פה מכיתה א', שירתי בצבא, עשיתי כל מה שצריך, אני סטודנט עכשיו ואני חושב שלהתייחס אליי כאל עולה חדש ולהפנות אותי ישירות למשרד הקליטה, גוף שהוא לא רלוונטי מהבחינה האקדמית שלו, זה דבר שהוא פסול.

הדיון הזה התחיל בעקבות זה שיצאה איזה שהיא מלגה בהקשר של המגזר הערבי, חוסר ייצוג הולם בקרב הסטודנטים הערבים וגם סגל אקדמי ערבי. אז אני באתי בשאלה למל"ג וגם שלחנו כמה מיילים, אני שלחתי כמה מיילים, אם אתם אומרים שלמגזר הזה יש חוסר ייצוג הולם, מה עם יוצאי אתיופיה? המספרים נאמרו פה, אין ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה והתשובה של המל"ג הייתה 'תפנה למשרד הקליטה, אנחנו לא מתעסקים עם הנושא הזה', וזה עצוב. מל"ג יוצא בהצהרות כאלה ואחרות לחברה ועם ישראל וקידום כל האוכלוסיות, כל השכבות, צמצום פערים חברתיים, צמצום העוני, כל הדברים האלה לא נוגעים ליוצאי אתיופיה. בפועל יוצאי אתיופיה קשורים ישירות למשרד הקליטה, גוף ששנים שאנחנו מנסים להתנתק מהנושא של משרד הקליטה, בלי שום טיפול.

הדבר הזה מוביל לפערים ולעוני מתמשך. יכול להיות שיש גופים שזה טוב להם, יכול להיות שיש גופים שזה טוב להם שיש פה אוכלוסייה מוחלשת וענייה תמידית, זה עוזר לתרומות, למלגות ולכל מיני דברים אחרים, אני לא יודע מה, לשימור הכיסא, אבל ליוצאי אתיופיה זה לא עוזר כהוא זה, כמו שאומרים. מי שצריך לקחת אחריות עלינו, על האזרחים של מדינת ישראל, זה המועצה להשכלה גבוהה ולא מינהל סטודנטים כזה או אחר, או משרד קליטה, או מה שזה לא יהיה. בשביל שיוצאי אתיופיה יקבלו עזרה בלימודים וקידום הנושא שלהם הכסף צריך להיות צבוע מראש ומיועד ספציפית ליוצאי אתיופיה. זה פסול. אם הכסף לא צבוע במיוחד בשבילי, אני לא זכאי לו. זאת אומרת המל"ג לא קשור לזה גם.

עוד משהו שהייתי רוצה לדבר זה על המל"ג. תכנית חומש יוצאת בקרוב במל"ג, זה הזמן לדחוף ולדרוש שהמל"ג יכלול את יוצאי אתיופיה תחת טיפולו ואנחנו מקווים לצאת מהדיון הזה, שהמל"ג כן מטפל בנושא הזה וייקח אחריות על יוצאי אתיופיה ואף יקדם אגף שיטפל בנושא הזה, או צוות מקצועי, כמו שיש במגזרים אחרים במל"ג. אני מקווה שהוועדה תעקוב אחרי הקידום בנושא הזה, כי מינהל הסטודנטים בנושא הזה לא רלוונטי פשוט. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להבהיר שתי נקודות. נקודה אחת, עניין הקריטריון. פה במינהל הסטודנטים הקריטריון הוא שאו הסטודנט בעצמו או שני ההורים שלו עלו מ-1980. מי שעלה לפני, או הוריו עלו לפני, לא זכאי למינהל הסטודנטים. זה הקריטריון, שיהיה ברור.

הדבר השני שאני רוצה להבהיר. ברור לי שלא ייתכן ששני גופים ממשלתיים יתנו סיוע לאותה אוכלוסייה ולכן צריכים להחליט, או מל"ג או מינהל הסטודנטים. לכן אני, כמי שמכיר את הנתונים, אני חושב שמינהל הסטודנטים יותר טוב לנו מבחינת סכום הכסף, הסיוע, שמקבלים מאשר מל"ג, זה יהיה חצי. אני פותח לדיון. כל אחד יביע את דעתו, אבל אני חושב שמה שחשוב פה, כמובן גם בזה יש דעות שונות שאפשר להביא, אבל חשוב גם עניין הייצוג ההולם, מה שאתה ציינת, העניין של האקדמיה וכמה שיותר להגמיש את הקריטריונים של האוניברסיטאות והמכללות כדי לשלב אותם במדעים וטכנולוגיה, שהם יוכלו לצאת בסוף עם תעודה או עם מקצוע שיכול לתת להם תעסוקה. בזה אני חושב שהמל"ג יכול לשחק תפקיד מאוד חשוב.

הדובר הבא שלנו, יצחק אוחנה, ממשרד העלייה והקליטה.

צהריים טובים לכולם. אני איציק, מנהל אגף בכיר צעירים במשרד העלייה והקליטה. אני, ברשותך, אנסה להתייחס לחלק מהדברים. אדוני היושב ראש כבר מכיר מלפני ולפנים, ישבנו רק בשבוע שעבר גם פה עם השר, אמנם בוועדה אחרת, אבל קשורה בהחלט לנושא הזה. תיכף אורית, ממלאת מקום ראש המינהל, תסקור גם קצת נתונים עכשוויים של השנה הנוכחית כי יש לנו עלייה, לשמחתי, אבל אני מקבל את מה שהוא אמר בהיבטים שמל"ג ות"ת, הגוף שייקח על עצמו לטפל ביוצאי אתיופיה.

כבר הגדרנו את ההיבטים שהטיפול במשרד העלייה והקליטה, גם כמדיניות השר וגם כתפיסה בהסתכלות של עולים, באמת צריך להיות עד 15 שנה, מעבר לזה, כמו שאתה אומר, 'אני נולדתי, גדלתי פה, עשיתי את השירות, מה אתם ממשיכים לספור אותי עולה?', לכאורה. בתפיסה אני תומך ומטפל, אני לא אמור לנצח לספור אתכם כעולים, לכאורה, או שלא לכאורה, ולכן אני אומר שאנחנו נשמח, רק יש לנו סייג אחד מאוד מהותי והוא חשוב, באשר ליוצאי אתיופיה. אנחנו בתפיסתנו כל עוד המקל הועבר, כמו במרוץ שליחים, יסלחו לי, ולא כי אני אוהב את האולימפיאדה יותר, עד שהמקל לא עבר ומישהו אחז אותו בידיו וניתנו כל המעטפות והמענים אין משחררים את המקל. קרי, אני לא הייתי רוצה, הגם שאני אומר שיש דעות, כמו בכל עדה ובכל קבוצה, לכאן ולכאן, אני לא הייתי רוצה ובטח אתם, אני חושב, לא הייתם רוצים, שמה שנקרא זה לא ייקח וזה יעזוב ונישאר באמצע תקועים.

לכן אנחנו חושבים שכדי לקדם ולשלב ולהמשיך לתת את המלגות, ואני חושב שההשכלה הגבוהה היא ה- אם לא הקפיצה הגדולה ביותר, כמובן תעסוקה ושאר הדברים, אבל אם לא הקפיצה הגדולה ביותר בהיבט של השילוב והאינטגרציה וההתקדמות. מה שאני מנסה להגיד בשורה התחתונה, אנחנו נשמח, פנו גם יושב ראש אגודת הסטודנטים ופנו כל מיני גופים ואמרנו, ידידינו היקרים, יש פה היבטים פדגוגיים וכל מיני כאלה שאני קטונתי ואני מקבל אותם בחלק גדול מהאמירות שלך, אבל אני אומר שעד שלא לקחו ובנו תכנית מלאה וסגורה שנותנת מענה לשתי האוכלוסיות בקטגוריות שהגדרתי אין אנחנו עוזבים ואומרים 'אין, מפסיקים'. לכאורה יודע אדוני היושב ראש שלנו קל מאוד, אפשר להגיד, רבותינו, אלה התקציבים, שחררו אותנו מהאחריות, לכאורה, לא, בעת הזו, בהזדמנות הזו ותכנית של דרך חדשה ועוד הרבה גופים, זה בדיוק לא המקום, בטח לא במקום הזה, להוריד רגל מהגז או להמשיך לטפל, ואתה יודע בדיוק מה המינהל נותן. כמובן אני לא מתכוון לעשות פה, לא תחרות ולא השוואה ביני לבין המל"ג, לכל אחד יש את עקרונותיו. לכן בעניין הזה זו העמדה של המשרד.

הוגדרו קריטריונים, אדוני היושב ראש, והוא מכיר אותם, גם בהיבטים של גיל, אני חושב שהם מאוד מאוד גמישים, של תואר ראשון עד גיל 27 ותואר שני עד גיל 40 - - -

זה לא נכון, תואר שני זה עד גיל 28.

תואר ראשון זה עד גיל 28 ותואר שני זה עד גיל 40, שזה נראה לי נותן באמת כברת דרך מרחיבה ולא כי מישהו רוצה להקשות. ברשותכם, אני אעביר את זה לאורית.

קצת להוסיף על הנתונים שצח אמר. מדברים על הבחנה בין סטודנטים יוצאי אתיופיה עד 15 שנה, מעל 15 שנה, אז קצת לתת נתונים, אנחנו מדברים היום על קרוב ל-40% מכלל מטופלי מינהל הסטודנטים מכלל העולם הם היום יוצאי אתיופיה. מבין יוצאי אתיופיה אנחנו היום יודעים להגיד ש-85% הם אכן מעל 15 שנים בארץ. זאת אומרת מרב הצעירים שהיום אנחנו מטפלים בהם נמצאים מעל 15 שנה בארץ, זאת אומרת מרבית חייהם, כמו שאתה אומר, היו פה בתיכון, צבא וכו'. מספר ילידי ישראל הולך וגדל, בשנה הקודמת היו לנו קרוב ל-700 סטודנטים בני העדה ילידי הארץ, בשנה הנוכחית קרוב ל-800. זאת אומרת המספרים בעלייה. זאת אומרת זה ברור, במקביל לירידה בצעירים שהם עולים או ילידי אתיופיה אנחנו רואים עלייה גדולה במספר ילידי ישראל, וזה ברור כי זאת האוכלוסייה.

אנחנו רואים גם עלייה במספרים של תואר שני, למעלה מ-200 סטודנטים, קרוב ל-230 סטודנטים מקבלים סיוע לתואר שני. מיותר לציין פה, וזו החלטה נכונה, אנחנו עומדים מאחוריה, שיוצאי אתיופיה מקבלים גם לתואר ראשון וגם לתואר שני, גם לימודי תעודה לאחר תואר, בשונה באופן מובהק מהסיוע שאנחנו מעניקים לעולים אחרים.

אני יכולה להגיד דבר נוסף, כמו שאמרתי קודם, יוצאי אתיופיה מהווים כ-40% מכלל מטופלי המינהל, אבל מבחינת שירותי מעטפת, שכוללים סיוע אקדמי, ייעוץ, תמיכה, עובדים סוציאליים, פעילות גיבוש, שיעורי עזר, פעילות חברתית, הם קרוב ל-60% מימוש, ניצול, וגם זה, זה אומר שזה נכון, זאת הפעולה שאנחנו חושבים לנכון להשקיע. אז כמובן תמיד אפשר להגיד שזה אולי לא מספיק, או לא מתאים, נדמה לי שאנחנו עושים את המרב שאנחנו יכולים לטובת האוכלוסייה. אני חושבת שהתקבלה פה החלטה מאוד נכונה לסייע במובהק בנהלים רחבים, בסיוע מורחב, זו החלטה נכונה ואני חושבת שרק מגיע הרבה הערכה למשרד שמלווה כל כך הרבה שנים את בני העדה.

והחלטות ייפלו, כמו שאיציק אמר. ברגע שתתקבל החלטה שגוף אחר לוקח את הסיוע על כל המהות שלו, זה לא רק מלגות, זה כמו שאתה אמרת, זה ליווי, זה סיוע, זה ייצוג הולם, אם משרד אחר ייקח את זה, אז אנחנו נעשה העברה מסודרת. כל עוד שזה לא מתקיים אז אנחנו מחזירים במטרה ובאחריות שלשמה אנחנו קיימים.

תודה. אנחנו נשמח לשמוע מנציג או נציגת מל"ג בנושא.

שלום, צהריים טובים. כמו שנאמר עד עכשיו, הגוף שהוסמך על ידי המדינה לטפל בסטודנטים יוצאי אתיופיה ועושה את זה במשך שנים רבות הוא מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה. לפיכך וכדי להימנע מכפל סמכויות ומכפל תקצוב המועצה להשכלה גבוהה לא מטפלת בנושא זה. עם זאת ות"ת מתקצבת תלמידים יוצאי אתיופיה במכינות הקדם אקדמיות, שם באמת מינהל הסטודנטים לא נמצא, גם מימון שכר לימוד לתלמידים שמוגדרים ראויים לסיוע, לתלמידים שעומדים במבחנים סוציו אקונומיים, וגם מעטפת לסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות, מעטפת שכוללת תגבור לימודי, חונכויות, מימון מעונות, שכר דירה, מימון קורס פסיכומטרי וכו'.

אני רוצה רק להשיב לדובר הראשון, שטען שהנושא לא מעניין את מל"ג. אז חלילה, המל"ג מעולם לא טען שהנושא לא מעניין אותו, הנושא הזה ראוי וחשוב מאין כמוהו, לא נעשתה פנייה לוות"ת-מל"ג בשנים האחרונות בנושא הזה. ככל שתיעשה פנייה לוות"ת-מל"ג ובתיאום עם מינהל הסטודנטים להעביר את הטיפול בנושא לוות"ת-מל"ג הנושא ייבחן על ידי הגופים המנהלים של ות"ת ומל"ג ואני מאמינה שיישקל לחיוב. נכון להיום לא קיבלנו שום פנייה רשמית בנושא הזה מהגופים המוסמכים לכך.

אני רוצה לעשות הבהרה בנושא הזה. כמובן שברור שבעניין הכפילויות של תקציבים זה ברור לנו, אבל יחד עם זאת בעניין כל מיני תנאים שאוכלוסיות אחרות מקבלות, כמו הגמשת קריטריונים, לתת אפשרות להתקדם ולהשתלב יותר בחוגים יותר מדעיים וטכנולוגיים, וגם כמובן אם יש מלגות שנותנים לאחרים, זה כמובן מבורך, אבל יחד עם זאת מה המועצה להשכלה גבוהה יכולה לתרום ולעשות בעניין של ייצוג הולם והגמשת קריטריונים לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. נעזוב את העניין של שכר לימוד.

קודם כל הנושא של הגמשת קריטריונים הוא בסמכות המוסדות להשכלה גבוהה. אתם מדברים על תנאי קבלה ללימודים אקדמיים. המל"ג לא מתערב בסמכות הזאת של המוסדות. לגבי ייצוג הולם במגוון מקצועות לימוד, אנחנו עוסקים בזה באמת במגזר הערבי ובמגזר החרדי, שאלה שני דגלים שהניפה המועצה להשכלה גבוהה בחומש הקודם והמל"ג פיתחה מערכי מלגות למגזרים הללו שנועדו בין היתר לעודד כניסה למקצועות לימוד שבהם יש כיום תת ייצוג לאוכלוסיות הללו.

לנו יש ייצוג שם?

על זה דיברנו קודם. אין כיום - - - הגוף שהוסמך על ידי המדינה לטפל בסטודנטים יוצאי אתיופיה הוא - - -

בואו נעשה סדר. השאלה פה - - -

אני דיברתי על היבט כלכלי, על מלגות.

הייצוג במקצועות ובתחומים השונים, על זה מדברים.

כן, בתחום הזה. כמו שאתם דואגים, בצדק, אנחנו מברכים על זה, לייצוג הולם, אם מדובר באוכלוסייה הערבית או האוכלוסייה החרדית, כמו שאתם עושים, האם אתם יכולים לעשות גם בנושא האוכלוסייה האתיופית? תעזבי את העניין הכלכלי.

אבל הדרך שלנו לתמרץ את הנושא הזה היא דווקא במישור הכלכלי, היא דרך מערכי מלגות.

אם אפשר, אדוני היושב ראש, אני אפרט טיפה. האופציה שלנו באמת להתערב בייצוג בין המחלקות השונות, כמו למשל לכוון להנדסה ולמדעים, הוא רק דרך שכר הלימוד באוכלוסיות השונות, גם אם זה אצל החרדים וגם אם זה אצל הערבים. אני לא בטוח שפה כדאי להשוות את התנאים, כי למשל במגזר הערבי אנחנו נותנים מלגות העדפה רק למי שלומד מדעים. מי שלומד מדעי החברה, הסיכוי שלו לקבל מלגה הוא מאוד נמוך, ובמגזר האתיופי כולם מקבלים מלגות. כך שאני לא בטוח שכדאי להשוות את התנאים. גם במגזר החרדי, אין דבר כזה שכר לימוד מלא, יש הלוואה עומדת, שמי שלומד מדעים יצטרך להחזיר רק 30% ומי שלומד מדעי החברה יצטרך להחזיר 60%. אני לא בטוח שלהשוות פה את התנאים זה יהיה לטובתנו. חשוב לראות למה אנחנו רוצים להשוות ולמה לא.

אני מסכים שיש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהתכניות של החרדים והערבים. בתכנית של הערבים, לדוגמה, יש התערבות כבר משלב התיכונים ויש נגיעות בסגל ואלה שני מקומות שאני חושב שראוי שיהיה פתרון ותכנית כוללת, אבל בנושא הזה של תחומי לימוד כאלה ואחרים, האופציה היחידה שלנו להתערב היא רק דרך לתמרץ את הסטודנט עצמו ולא ישירות מול המוסד להגיד לו תקבל יותר כאלה ויותר אחרים. זו באמת אוטונומיה של המוסדות ושם ממש אסור לנו ולא כדאי להתערב למוסדות. לכל מוסד יש אופציה של החרגה מסוימת בתנאי הקבלה. המל"ג מאשרת את תנאי הקבלה של כל תכנית לימוד כפי שהמוסד המליץ, אבל היא כן משאירה להם 10% החרגה. כך שההיבט של להחריג קריטריונים בתנאי קבלה זה באמת יותר אצל המוסדות. לתמרץ את הסטודנט עצמו ללכת דווקא למדעי המחשב ולא למדעי הרוח, כי שם יש יותר עבודה, זה אנחנו כן עושים באמצעות מלגות לשכר לימוד, כך שפה פחות מתאפשר לנו.

מה אתם מתכוונים לעשות בעניין השיעור של הסטודנטים האתיופים במכינות הקדם אקדמיות?

יש את הנושא של המעטפת, שדווקא שם התמיכה של שכר לימוד ומעטפת היא יחסית גבוהה לעומת אוכלוסיות אחרות. הם האוכלוסייה שמשקיעים בהם במעטפת במכינות.

אתה יכול לנקוב במספרים?

זה 6,100, כמו שצח אמר, זה עד 6,100 לסטודנט, שבהתאם למכינה או לסטודנט הם יכולים לנצל את זה או למעונות, או לנסיעות, שיעורי עזר וכדומה וכדומה.

מה שכן, הנושא של הירידה בשיעור ההשתתפות של הסטודנטים האתיופים במכינות הוא באמת נושא מטריד ומדאיג ואנחנו נבחן אותו.

אנחנו יודעים למה זה ירד.

מה נעשה מאז דוח מבקר המדינה שבדק את זה ב-2013?

אתם יודעים, מאז שהמכינות עברו מאיפה שהן היו, לאיזה שהוא מקום בלתי ידוע - - -

לא, זה ידוע - - -

בואו נעשה סדר.

בסדר, כשיגיע התור נדבר.

סיימתם, או שאתם רוצים להמשיך?

סיימנו.

בואו נשמע את דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה.

תודה. ראשית אני רוצה להגיד באמת לחברי, הרצון של בני הקהילה שהחברה והמערכות יתייחסו אליהם כמו כל אדם הוא רצון מובן לי וכך צריך להיות. יחד עם זאת אני חושב שאם יש מהלכים והחלטות של המדינה שבאים לסייע לבני הקהילה אני חושב שלפני שאנחנו מדברים על לוותר על הזכויות האלה ובשם אלפי סטודנטים ומדובר במיליוני שקלים, צריך לבחון טוב טוב את האלטרנטיבות. אני חושב שהעובדה שמינהל הסטודנטים מעניק מלגות ודמי קיום כולל לילידי הארץ, אני אומר לך, כולל הילדים שלי, הילדות שלי מקבלות, אני לא חושב שיש למישהו זכות לבוא ולדבר פה בשמן או לוותר על הזכות הזו. אני גם רוצה להגיד, אנחנו מתבלבלים בין תכניות מתייגות לתכניות לא מתייגות. זה כסף שבא לחשבון הבא, זה לא כיתה באוניברסיטה או במכללה שאומרים 'אתם אתיופים, אתם שייכים למינהל הסטודנטים ואנחנו נלמד אתכם לבד'. לכן זו זכות חשובה שאסור לנו לוותר עליה.

יחד עם זאת אם המועצה להשכלה גבוהה בתחום האקדמי יש לה מה לעשות והיא צריכה לעשות והיא צריכה לסייע, צריך למצוא את שיתוף הפעולה בין הגורם, מינהל הסטודנטים שתומך כלכלית, לבין הגורם האמון על הצד האקדמי. צריך למצוא את הדרך לשתף פעולה. אבל להגיד שאנחנו רוצים לוותר על הסיוע של מינהל הסטודנטים, כשמדובר בהיקפים כספיים גדולים, אני חושב שאסור לנו לעשות את זה, בטח לא לפני שעושים למידה מעמיקה. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני ברשותך רוצה קצת לפתוח, השכלה גבוהה בעיניי היא קצת יותר רחבה, לכן אני רוצה להגיד, תראה, אני שייך וקשור למשרד החינוך, קודם כל כמות בני הקהילה שמוציאים תעודות בגרות, שמקבלים תעודת בגרות בכלל ומקבלים תעודת בגרות איכותית, הוא עדיין נמוך, כפי שצחי הציג אותו ואני חושב שיש פה הרבה מה לעשות, כי בסופו של דבר לאיזה מחלקה תגיע באוניברסיטה נקבע על ידי שני מרכיבים, איכות הבגרות והמבחנים הפסיכומטריים. אני חושב שלמוסדות להשכלה גבוהה יש הרבה מה לעשות. בתחום של המבחנים הפסיכומטריים, של המבחנים האלה, מפלים לרעה אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ובכללם את בני הקהילה.

הדבר השלישי הוא נושא של מכינות קדם אקדמיות. אני רוצה כבר להגיד מהתחלה, שלא יישמע כאילו שיש פה איזה שהוא ניגוד עניינים, אני במרכז ההיגוי עובד במסגרת האגודה לקידום החינוך. אני סוגר סוגריים. המכינות הקדם אקדמיות במשך כ-40 שנה, נדמה לי, היו באגודה לקידום החינוך. משרד החינוך לךפני כ-5 6או 6 שנים הוציא את הפעילות הזו למכרז וזכה איזה שהוא גוף שנקרא מרמנט במכרז ואחר כך העניין הזה התגלגל לוות"ת ולכל מיני מקומות שאנחנו לא יודעים. היום אין פעילות של גיוס הסטודנטים יוצאי אתיופיה למכינות קדם אקדמיות באופן אקטיבי, אין כתובת ברורה כשצעיר או צעירה בן הקהילה אומר היום שהוא רוצה ללכת למכינה קדם אקדמית כדי, בין היתר, לתקן את מה שלא הצליחו במערכת החינוך מבחינת בגרות בכלל ובגרות איכותית. היום אין כתובת, הסיפור הזה הלך ונעלם איפה שהוא.

אולי זה גם צריך להגיד שלפעמים הרצון להתמזג ולהיבלע בתוך הגופים הגדולים לפעמים גם מעלים אותנו, מעלים את הצרכים שלנו. אני חושב שצריך לראות איך מתקנים. אם היה דבר שהיה בצמיחה מתמדת זה היה אחוז או מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות קדם אקדמיות. אותי זה לא מעניין האם זה באגודה או במרמנט או באיזה שהוא, לא מעניין, אבל זו לא הנקודה, הנקודה היא שאני רוצה לראות שאחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה הולך וגדל וכל מי שמעוניין ורוצה ללמוד ילמד ושתהיה פעילות אקטיבית של עידוד סטודנטים יוצאי אתיופיה בתחום הזה.

נקודה אחרונה שאני רוצה להגיד. אני חושב, אדוני היושב ראש, לדעתי היום חסרה תכנית מודולרית שמעודדת השכלה גבוהה בקרב בני הקהילה. אני לא רוצה לדבר על אוכלוסיות אחרות. מה הכוונה שלי? יש בבני הקהילה אוכלוסיות שונות, יש כאלה שהגיעו לארץ בגיל 17-18, יש כאלה שהגיעו בגיל 16, 15, לא הייתה להם הזדמנות לעשות את ההשכלה היסודית, יש כאלה שמכל מיני סיבות לא למדו, חסר היום גוף שאומר ככה, אני לוקח אוכלוסייה מסוימת שרוצה ללמוד ומהמקום שהיא נמצאת בה אני בונה תכנית שמזיזה קבוצה אחת מנקודה איי לנקודה בי, מנקודה בי, מי שרוצה ללכת לנקודה סי יכול להתקדם וכן הלאה. אגב, תכניות כאלה אני ראיתי בחוץ לארץ שקיימות והדבר הזה חסר. אני חושב שצריך ללכת על איזה שהיא תכנית רחבה שמעודדת בכלל את נושא ההשכלה הגבוהה ומאפשרת את נושא ההשכלה הגבוהה בקרב בני הקהילה.

מי צריך להוביל את התכנית הזאת, לדעתך?

סליחה, אני חושב שצריך להחליט, או משרד החינוך, או המועצה להשכלה גבוהה, אני לא יודע, אבל מבחינתי הייתי רוצה שיהיה גוף שיגיד: אני מרכז את כל הנושא הזה, יבוא דוד עם חסר השכלה, או עם 11 שנות לימוד או בגרות חלקית, ואני בונה לו תכנית שאני מעביר אותו מחסר השכלה ל-11 שנות לימוד או 12 שנות לימוד ומ-12 שנות לימוד, אם ירצה להמשיך, אני בונה לו אפשרות של מכינה קדם אקדמית. אם יסיים את המכנה הקדם אקדמית וירצה ללכת להשכלה גבוהה, יש לו מסלול. כלומר איזה שהוא גורם שבונה תכנית מודולרית ושהוא מרכז אותה ושיש מסלול אחד שאתה נכנס בנקודה אחת ואתה יכול לצאת בתחנה האחרונה שזו התחנה החמישית, אבל אתה יכול לצאת גם בתחנה הראשונה או השנייה ועדיין תצא עם איזה שהיא תעודה שמקנה לך גם בעולם התעסוקה וגם כהורה לילדים בתחום בכלל של השכלה וכו' וכו'. כלומר צריך להסתכל על כל המכלול, החל מבית הספר היסודי עד השלבים המאוחרים יותר, איך אנחנו באמת מרחיבים את נושא רכישת ההשכלה הגבוהה בקרב בני הקהילה.

תודה, דוד. אני אבקש מזיוה לחכות כי רעות אופיר צריכה לצאת.

כן, אני מתנצלת, אני באמת צריכה לצאת. אני מייצגת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, ור"מ, ארגון הגג של יוצאי המכללות האקדמיות הציבורית. בהמשך לדברים שאמרת, דוד, בשיחות שקיימתי גם עם חלק מהנשיאים ורקטורים, באמת הסטודנט האתיופי, כשהוא מגיע לאקדמיה הוא מקבל את הסיוע ואת החונכות ממינהל הסטודנטים, אבל יש את העניין של ההגעה, של ההנגשה לאקדמיה. משיחות שגם קיימתי הבנתי שהנושא של הפסיכומטרי הוא חסם וכיום מקבלים ללא פסיכומטרי וללא תי"ל, כמובן עם בגרות, ובמידה שהבגרות חסרה אז עושים השלמות מתאימות במכינות או בקורסים במוסד הלימודי, אבל יכול להיות גם שיהיה נכון לפרסם בקרב אותם צעירים את העניין הזה של אין צורך בפסיכומטרי. אולי זה איזה שהוא חסם - - -

את מתכוונת לאוניברסיטאות?

לא, אני מדברת על המכללות. זה ידוע שהמבחן הוא מוטה תרבותית וכבר נערכו על זה מחקרים, אני לא ארחיב עכשיו את הסוגיה הזאת, אבל יכול להיות שגם נכון יהיה לעורר בקרב ארגונים שעוסקים עם צעירים ומנגישים אותם לאקדמיה את העניין הזה של פסיכומטרי, כי אולי זה חסם שמונע מהם להגיע.

דבר נוסף, הנושא של המכינות הקדם אקדמיות זה נושא מהותי, זה נושא שאנחנו מלווים אותו כבר כמה שנים בכל הנושא של הרפורמה במעבר לוות"ת. לא בכדי הזמנתי את זוהר אביטן, יו"ר ועד מנהלי המכינות, שיש לו המון ידע וניסיון בנושא ואף ישב בוועדות קודמות בנושא הזה. כאן לדעתנו באמת עיקר ההשקעה צריכה להיות בסטודנטים שמגיעים ושם זה גם האיתור הנכון לאותו סטודנט לאן הוא צריך להגיע ללמוד, לתת לו את ההכשרה המתאימה מבחינה לא רק אקדמית, אלא גם מבחינה של תמיכה נפשית, שהוא זוכה לה לפני שהוא נכנס לתואר הראשון. תודה.

תודה.

זיו מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

תודה, אדוני היושב ראש. האמת היא שזה מאוד מטריד אותי שפונים למל"ג כדי לקבל נתונים על סטודנטים יוצאי אתיופיה ואין נתונים ואין ידע, כשהמועצה להשכלה גבוהה היא האחראית לכל הסטודנטים בארץ. אנחנו פנינו למל"ג, כאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, כמוביל שינוי מדיניות, בקיץ שעבר ואמרנו 'תיקחו לפתחכם את הסוגיה של טיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה', כיוון שדוח מבקר המדינה מבקר בהחלט בצורה חריפה את ההתנהלות של מינהל הסטודנטים ובמיוחד חוסר המעקב שלו, שהוא לא יודע כמה בוגרים יש וכמה מסיימים את התואר הראשון. מה שנאמר לנו שם זה שהם לא יכולים לקחת מיוזמתם, אלא מישהו צריך לוותר ולהעביר אותו.

אנחנו בתהליך מאוד משמעותי, גם בעקבות המחאה וגם התהליך שנעשה בשנה הקודמת, שבא ואומר שיוצאי אתיופיה רוצים לקבל טיפול בכל משרדי הממשלה לפי המשרדים והאגפים הרלוונטיים ולא להיות תלויים לנצח או העולים לנצח של משרד הקליטה. בישיבה הקודמת, אדוני, כששר הקליטה נכח הוא ציין שלוותר על נכס זה מאוד מאוד קשה ולכן משרד הקליטה, אני מבינה, שמאוד מתקשה לוותר על הנכס הזה שנקרא יוצאי אתיופיה, אבל אני חושבת שהגיע הזמן - - -

לא, למען האמת, הוא דווקא אמר למרות שכל אחד לא מוותר בקלות על נכס אנחנו שמחים לוותר על זה ואז משרד הקליטה מוותר - - -

כן, מוותרים על הנכס.

לא, חוץ ממינהל הסטודנטים. אז פה, במינהל הסטודנטים יש מחלוקת בקהילה ולא סוכם ולא נוגעים בזה בשלב הזה עד שתהיה הסכמה בתוך הקהילה.

סליחה, אדוני היושב ראש, האמת זה מאוד מאוד - - -

למען האמת אני מזכיר את הדברים.

הפרוטוקול קיים וכו', אני אומרת את הדברים שנאמרו על ידי השר ואפשר למצוא אותם. מה שאני באה ומציינת הוא שהאחריות צריכה להיות אחריות מקצועית ולא האם האינטרס שלי, הדעה האישית שלי קובעת או לא קובעת. אם יש גוף מקצועי שהוא הממונה על השכלה גבוהה במדינת ישראל, אז אני רוצה שהילדים שלי וגם הילדים שלך, דוד, יקבלו את הטיפול באותו גוף מקצועי - - -

אבל הוא לא יטפל בהם.

אני חושבת שהגיע הזמן גם שאנחנו בתוך הקהילה, אלה שיכולים לשלם שכר לימוד לילדים שלהם ישלמו את שכר הלימוד, לנו זה ברור וידוע, שהאוכלוסייה הזאת, למרות שהיא אוכלוסייה עובדת, היא ברובה אוכלוסייה ענייה, הקריטריונים שלה הם לא יעברו - - - דוד, אני לא הפרעתי לך, אז אני מבקשת, כשאני מסיימת תוכל להגיב. רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה ענייה והקריטריונים הסוציו אקונומיים שלה שמל"ג בודק אותם הם מתאימים לרוב יוצאי אתיופיה ואם יש צורך לתגבור נוסף או למענקים נוספים, כמו שהקימו קרן לאוכלוסייה הערבית במל"ג, שתוקם קרן שתוכל לתת ולהשלים אבל זה יהיה בפיקוח ובאחריות של מל"ג.

הדבר השני בנושא של המעטפת. במעטפת ובמעקב, המל"ג יודעים לעשות את זה מצוין. הם יודעים לתת סיוע ותגבור לימודי בתוך האוניברסיטאות והמכללות, זה משהו שניתן וסטודנטים יוצאי אתיופיה יכולים לקבל אותם. לכן עוד פעם להחריג אותנו ולהשאיר אותנו באחריותו של משרד הקליטה זה לא אחראי וזה לא נכון. אני חושבת שהייתה זעקה וצריך להעביר אותה למל"ג, שהוא הגוף המקצועי הבוחן. אני מסכימה עם דוד כמובן שיש חסמים והחסמים הם ידועים, אבל לא הגיוני שעוד פעם, לאחר 30 שנה, נותנים למינהל הסטודנטים להמשיך לטפל בכל יוצאי אתיופיה. תודה.

תודה.

אני חושב שיש לנו הרבה הערכה למה שעושה מינהל הסטודנטים.

אתה יכול להציג את עצמך לפרוטוקול?

כן, שמי חיים סעדון ואני דיקן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. אני חושב שהבעיה כרגע של מי הסמכות לטפל בזה היא לא הבעיה, אני חושב שהבעיה היא בעיה של תקציבים שלא ניתנים. התקציבים שקיימים היום לדעתי לא מכסים אפילו חלק קטן מהבעיה של הטיפול ביוצאי אתיופיה. חלק מהדיון צריך להיות גם על הגדלת התקציבים. זה גם לא נכון, אני חושב שיש קצת צביעות בטענה שאם גוף אחד נותן כסף אז הגוף השני לא יכול לטפל. המל"ג מסייע לסטודנטים ערבים וחרדים, משרד החינוך נותן מלגות נוספות לסטודנטים חרדים באמצעות מרמנט ולסטודנטים ערבים. יש את הכפל הזה. תבדקי. אני יודע מה שאני אומר, אני מחלק את המלגות האלה, לפחות בתפקיד הקודם שלי חילקתי את המלגות.

הם לומדים במוסדות שלהם?

לא, הם נותנים דרך מרמנט למוסדות. מה שאני אומר הוא מדויק במאה אחוז. אי אפשר להגיד שאם גוף אחד נותן השני לא נותן. הדבר הזה קיים וקיים בצורה משמעותית. יש היום בעיה, ואני מודע לה והיא כואבת לי, אני אומר את זה מתוך הכאב, של הנגישות והאפשרות של הסטודנטים יוצאי אתיופיה להיכנס להשכלה הגבוהה. האוניברסיטה הפתוחה היום נותנת פתרון לזה. לא בפסיכומטרי ולא בבגרות, ויש לנו גם פרויקט שמלווה אותו היום לילך שנותנת את כל התמיכה על חשבון האוניברסיטה הפתוחה, לצערי, לסטודנטים יוצאי אתיופיה, בסיוע של מינהל הסטודנטים.

אנחנו היינו רוצים, וזה חלק מתפקידנו, שהייתה עדיפות לסטודנטים האלה להגיע לאוניברסיטאות המקובלות והרגילות. הלוואי שהיה מצב שכולם יכולים להיכנס, אבל אנחנו יודעים שהנתונים היום הם לא כאלה שמאפשרים להם להיכנס לשם בצורה נכונה. לכן כרגע, לפחות כפתרון ביניים, לדעתי הוא פתרון טוב גם אבסולוטית, אבל לא קשור לזה, יש פתרונות נוספות וצריך לאמץ אותם. המדינה המציאה את האוניברסיטה הפתוחה ולא האוניברסיטה הפתוחה המציאה את עצמה, זה לא מוסד פרטי, זה גוף של מל"ג, זה גוף של המדינה. הגוף הזה לא מנוצל, לדעתי, בצורה המתאימה ובצורה הראויה.

תודה.

ליאת הלבץ.

תודה רבה, קודם כל. אני נציגת התאחדות הסטודנטים. לא הייתי בפתיח, כי הייתי בדיון אחר, אבל מהרגע שנכנסתי השיח פה פשוט מטריד אותי. ישבנו בדיון בוועדה לביקורת המדינה, בדיוק על הנושא הזה, בחודש יוני, אני חושבת, במושב הקודם, וקרה מקרה מאוד מעניין שבאמת העלינו בפני הוועדה שהנציגים שישבו, ממינהל הסטודנטים, מהקרן להכוונת חיילים משוחררים וממל"ג, כולם במקרה ישבו לידי והם לא הכירו אחד את השני. כל אחד סיפר על איזה תכניות נפלאות ואומרים 'יש פה כסף' ועושים ומקדמים ומצוין, אבל בפועל אנחנו רואים שהמצב לא כזה. אם האתיופים יוצאים לרחובות ומרגישים את הקיפוח ואת חוסר ההתייחסות אליהם, אז כנראה שכל התקציבים והתהליכים לא מגיעים אליהם.

דוח המבקר אומר, נספגים בצנרת.

בדיוק. כתוצאה מאותו דיון העברנו מכתב למשרד העלייה והקליטה בבקשה להעביר את כל נושא הטיפול בסטודנטים האתיופים תחת גג אחד. במל"ג באמת יש תכניות, אם זה עם חרדים, אם זה ערבים, תכניות רציניות ועמוקות שגם מצליחות להביא לשינוי בשטח. בסופו של דבר חוסר התקשורת הזה מביא למצב שהכספים נספגים בתוך המערכת ולא מגיעים למטה לאוכלוסייה שצריכה אותם. המכתב שקיבלנו בתגובה לאותה פנייה למשרד העלייה והקליטה, ואני מוכנה להעביר את המכתבים לוועדה, זה שזה באחריותנו, 'קיבלנו את זה מתוקף החלטת ממשלה, זה שלנו. באחריותנו'. אתם רוצים? יש לכם הצעות? בואו תציעו. אנחנו הצענו, בואו נעביר את זה לגורם מתכלל אחר.

פה אני שומעת שאומרים, לוותר על הסיוע, לוותר על המעטפת. אין בכלל שיח על לוותר על השיח או על המעטפת, זה פשוט צריך להיות תחת גג אחד מתכלל שמטפל בכל הגורמים.

את יכולה לפרט יותר? כי מה הבעיה עכשיו בעניין מינהל הסטודנטים? מינהל הסטודנטים למיטב ידיעתי מטפל בעניין הכלכלי, נותן תמיכה, אני לא חושב ש - - - הוא נותן גם סיוע בשיעורי עזר ודברים כאלה - - -

נכון, כלכלי.

אבל מעבר לזה, העניין של האקדמיה, אני לא חושב שמינהל הסטודנטים מטפל בזה, אז איזה גוף - - -

מה אנחנו בעצם אומרים?

מה את מציעה?

מה שאנחנו אומרים זה שבסופו של דבר כשיש כמה גורמים שמתעסקים עם אותה אוכלוסייה, הם לא מתקשרים ביניהם, הם לא משתפים פעולה ביניהם, האוכלוסייה לא - - -

איך הגעת לזה?

אנחנו רואים בשטח את המצב.

את לא רואה כלום. אז אני אגיד לך שאת לא רואה כלום.

אנחנו רואים טוב מאוד, אנחנו נמצאים בשטח. יש לנו נציגים שנמצאים בכל מוסדות האקדמיה. אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה בשטח.

רגע. אתה דיברת, אני אתן לך זכות דיבור אם אתה רוצה עוד פעם, אבל תן לה לסיים. פה בוועדה כל אחד מביא את דעותיו, אנחנו שומעים ובשביל זה אנחנו דנים.

בשמחה - - - אמירות קיצוניות.

קודם כל להגיד שאנחנו לא יודעים מה קורה בשטח, אנחנו, אני חושבת, אחד הגורמים היחידים שיש לנו נציגים שלנו בכל מוסד אקדמי בארץ. אם יש מישהו שיודע מה קורה בשטח - - - ומעבר לזה, ישבנו בדיון של הוועדה לביקורת המדינה, יושבים לידינו גורמים של שלושת הגורמים המטפלים בסטודנטים האתיופים שלא מכירים אחד את השני. אז כנראה שיש חוסר תקשורת.

מי הם? אני הבנתי שהמועצה להשכלה גבוהה אמרו שהם לא מטפלים, מכיוון שמשרד הקליטה, מינהל הסטודנטים, מטפל. מי הם שלושה הגורמים?

אני לא זוכרת בדיוק את הנציגים, היה שם נציג של מינהל - - -

לא, אני רוצה להבין. את אומרת שיש שלושה גופים שצריך לאחד אותם, אז אני הבנתי מפה קודם שכרגע גם הטענה של הסטודנטים שהמועצה להשכלה גבוהה לא מטפלת בנושא של יוצאי אתיופיה, מי שמטפל זה רק משרד הקליטה דרך מינהל הסטודנטים. את יכולה להגיד לי את שלושה הגופים האלה, כדי שנאחד אותם?

יש את מינהל הסטודנטים, המל"ג והקרן להכוונת חיילים משוחררים, אלה שלושת הגופים שיש להם עיסוק. נכון שהמל"ג, אין לה תכנית סדורה ועמוקה לטיפול בסטודנטים האתיופים, כי זהלא באחריותם מתוקף החלטת ממשלה וזה לא בתפקידם, אז הם לא עושים את זה. זה בצדק, אני שומעת פה את שני הגורמים, מינהל הסטודנטים אומרים 'אין לנו בעיה לוותר על הסמכויות', המל"ג אומרים 'אין לנו בעיה לקבל את הסמכות, אבל אנחנו לא יכולים לקחת אותה על דעת עצמנו' ואין גורם שעושה את המעבר הזה. כולם מסכימים על זה, ואני פונה אליך, יו"ר הוועדה, באמת בפנייה, אתה רואה, זה באמת מתסיס לי את הגוף מרוב הקריז מהדבר הזה, אני פונה אליך שתפנה לגורמים, אם זה לשר ואם זה לשר החינוך, שיידעו לתקשר ביניהם ולעשות את המעבר הזה כדי שיהיה את הגורם המתכלל העיקרי שעומד ועושה את הקשרים. בסופו של דבר, אם המינהל לא יודעים, הם נותנים את המענק ההתחלתי ונותנים את הסיוע הכלכלי ועוזרים לסטודנט, אבל הם לא יודעים בסוף אם התכנית צלחה, כמה סטודנטים סיימו, כמה סטודנטים מתוך הסטודנטים שקיבלו את הסיוע מהם, מה קרה איתם בסוף, זה המל"ג יודע.

לטענתכם מינהל הסטודנטים לא עוקב אחריהם.

בדיוק. הם לא עוקבים. כי המל"ג עוקב, כי אחר כך הם הופכים להיות סטודנטים.

יש נציג חיילים משוחררים?

סליחה, הדוח יצא לפני שנה וחצי, נכון ל-2013. אנחנו ב - - -

זיוה, דיברתם, מספיק, עכשיו תנו לאחרים. חיילים משוחררים, מישהו מייצג את הגוף?

אני אייצג אותם.

בסדר. נשמע.

שמי זוהר אביטן, אני יושב ראש ועד מנהלי המכינות, אני מייצג את 53 מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל המקיימים מכינות, אוניברסיטאות, בתי ספר לחינוך, מכללות אזוריות. במערך שאליו אני קשור אנחנו מטפלים בעדת יוצאי אתיופיה משנת 1984. אצלי טיפלנו בעליית משה ואחר כך בעליית שלמה. אני רוצה בדברים שאני מקווה שאני אספיק לומר אותם דבר מאוד מהותי, הדיון הזה, מאז שהוא נפתח, עוסק לדעתי בשאלה הטכנית, מי מטפל, במי מטפל, אבל לא בשאלה המהותית, שכבוד היושב ראש העלה בהתחלת הדיון, והיא ההנגשה להשכלה הגבוהה או ליתר דיוק, להשכלה על תיכונית.

למה? הנגשה להשכלה ושילוב בחברה זה לא רק אקדמי. המכינות בישראל אפשרו מעליית משה ועד היום לרבים גם להשתלב בבתי הספר להנדסאים, גם לרכוש מקצועות מכובדים, חלק מהבוגרים שלי הם בעלי תעודה מקצועית יוקרתית והיא לא פחותה להשתלבות באקדמיה. לכן לא כל כך הבנתי מה אתם רוצים מהמל"ג והוות"ת בעניין ההנגשה. המל"ג-ות"ת עושים את עבודתם, הם מטפלים באלה שזכאים להתקבל לאקדמיה.

האתיופים זכאים להיות שם?

רגע. המל"ג והוות"ת מטפלים ומתקצבים סטודנט אתיופי כמו כל סטודנט אחר.

לא נכון.

רגע.

מה רגע? לא נכון.

כשאני אומר לך כמו כל סטודנט אחר, אז אני אומר סקנדינבי, אתיופי, מרוקאי, ג'ינג'י, שחור, התשלומים שוות"ת מעבירים למוסדות הוא זהה, הסיוע הוא אחר לגמרי. אני תיכף אסביר. בין 2004 ל-2012 התקיימה תכנית שלקחה צעירים יוצאי אתיופיה מהרחוב, קראו לה תכנית קדמה, היא פעלה בשיתוף הקרן לקליטת חיילים משוחררים, מינהל הסטודנטים, משרד הקליטה. מי שריכז את התכנית היה האגודה לקידום החינוך, הייתה גברת שדאגה לרוץ בארץ ולקלוט יוצאי אתיופיה שמסתובבים ברחובות כי הם נפלטו מבתי ספר. ב-2010, כמו שדוד אמר, העניין עבר לאחריות מרמנט בשם משרד החינוך ומאז העניין הופסק. בינתיים הסוכנות יצאה מהתכנית, אני אסביר איך, כי אנחנו הפעלנו שלושה מרכזים ארציים, בעמק יזרעאל, באשקלון ובספיר. המרכזים האלה היו מרכזים של טיפול כולל, פנימייתי, במעונות, שטיפלו בילדים שבכלל לא הייתם דנים בהם כי הם לא היו מגיעים לדיון, כי הם היו נשארים ברחובות. כיוון שהתכנית נסגרה - - -

אבל - - -

אל תפריעי לי. כיוון שהתכנית נסגרה אנחנו ניסינו להחיות את התכנית בכוחות עצמנו במכללות. פנינו למרכזי צעירים, למתנ"סים, לרשויות מקומיות, אספנו מעל 1,000 צעירים בני 18 ומעלה שאין להם מסגרת. כבוד היושב ראש, אני פיזית מבלה את זמני בכנסת בכמה ועדות, המרכזית שבהם הייתה ב-2013, אני לא זוכר בדיוק את החודש, כינוס של כמה ועדות כנסת ביוזמת משרד ראש הממשלה, דוד מהרט, נדמה לי, השתתף באותה פגישה גם, ויצאו בהצהרות גדולות. אם תמצאו את הפרוטוקול או אם אני אמצא אותו אני אשלח לכם אותו. הם יצאו בהצהרות גדולות.

מה היה במרכז העניין? היה במרכז העניין שהטיפול בהנגשה להשכלה גבוהה, לא בטיפול בסטודנטים שהתמזל מזלם וכבר התקבלו, אלא בסיכוי להגדיל את מספר הסטודנטים שיכולים להגיע להשכלה הגבוהה, זו השאלה. לטפל בסטודנטים שעכשיו התקבלו ונמצאים במערכת, זה הכי קל, כי זה מלגות, אבל איך אתה גורם לילד שלמד בבית ספר וסיים ללא תעודת בגרות, איך אתה גורם לילד שנשר שהוא בעל פוטנציאל גבוה להגיע להשכלה הגבוהה? זו השאלה.

אני במכינות משנת 1982 והמכינות נוסדו ב-1966, אני בכל שנותיי במכינות מטפל בזה, איך מנגישים צעירים לסיכוי להשתלב בחברה. הסיכוי הוא אקדמיה, הנדסאים, הכשרה מקצועית, מתן כלים להשתלבות. ונגיד שנעלה את אחוז הסטודנטים באקדמיה, מ-6% ומשהו שאמרתם עכשיו ל-7%. זה יפתור את מצוקת ההנגשה? לא, כיוון שיש נכון לרגע זה, להערכתי, מעל 2,000 צעירים יוצאי אתיופיה מעל גיל 18 ללא מסגרת. מה שאפשר לנו לעבוד היה שהיה גורם אחד שריכז את הנתונים, בדק את הנתונים, מיין את הסטודנטים, הפנה אותם למרכזים בעמק יזרעאל, ספיר ואשקלון, דאג לקשר עם הסטודנטים. היה גורם אחד.

והיום אין?

היום אין. ב-2013 בוועדה הזו, שהייתה ריכוז של כמה ועדות, היו הצהרות גדולות. לו היא הייתה מממשת את כל ההצהרות הכול היה מתממש היום ולא היינו מתכנסים לדיון. אני רוצה להגיד עוד פעם לחברים, תראו, יש סיכוי גדול לוועדה שמתכנסת היום, ובאמת הודיעו לי על הישיבה הזו לפני יומיים, באתי אליה כדי להגיד דבר אחד, הדיון הזה יכול להיות דיון היסטורי אם הוא יבין שלא מדובר בעניינים טכניים, זה לא מי ייתן מלגה. מי ייתן מלגה זו שאלה קלה, אפשר למצוא תורמים למלגות, השאלה איך המדינה לוקחת אוכלוסייה שמסיבות שונות, ותאמינו לי אני יודע על מה אני מדבר, אני מרוקאי, אני יודע על מה אני מדבר - - -

עליך לא רואים, מה לעשות.

גם עלייך לא כל כך רואים, זיוה.

השאלה היא איך המדינה מטפלת באוכלוסיות שככה קרה, ככה קרה. גם תעודת הבגרות שלי לא נחשבה כשהתחלתי את לימודיי האקדמיים, כי אני גדלתי ולמדתי בשדרות, כי כך קרה, כי חלק גדול מצעירי אתיופיה למדו במערכת הדתית בכלל בלי מסלול בגרות. הוועדה הזו יכולה לקיים דיון היסטורי, להעלות את העניין המהותי. ואני חוזר, הנגשה זה לא רק באקדמיה, כלומר באוניברסיטאות, זה גם בבתי הספר להנדסאים, זה גם בהכשרות מקצועיות. אני במכינות, חבריי במכינות, כל הזמן אומרים שהמטרה שלנו היא להוציא מהרחוב אל מקום יותר בטוח. אני חוזר, אם את אחראית על יוצאי אתיופיה, תעזרי לי, נכון לרגע זה מעל 2,000 צעירים יוצאי אתיופיה ברחבי מדינת ישראל נמצאים ללא מסגרת. התכנית שהובילה האגודה לקידום החינוך, גם צה"ל היה שותף לה, למה? כי הם העדיפו לקבל חיילים צעירים בני 28 דוברי עברית, בעלי השכלה במתמטיקה, באנגלית, ואנחנו עשינו את זה. כל מחזור היה שנתיים וחצי אבל הם יצאו אנשים אחרים לגמרי.

אם באמת טובת יוצאי אתיופיה, טובת אזרחי ישראל, חשובה, לא מי ייתן מלגות, אלא המהות של העבודה, מה רוצים לעשות. זה נכון, אנחנו לא נתקן את משרד החינוך, הנתונים הם קשים מאוד, והם קשים באוכלוסיות הפריפריאליות והם לא יתוקנו גם ב-20 השנים הבאות, אבל איך עוזרים לצעירים מוכשרים להתגבר על מה שהיה בתיכון? איך עוזרים להם לפרוץ קדימה? אם אתם רוצים להתעסק במלגות אפשר לסגור את הדיון.

עכשיו המנגנון הזה - - -

סיימת אדוני?

כן.

תודה רבה לך.

שלום לכולם. שמי דנה צוער, אני מנהלת תכנית לקידום והנגשת השכלה גבוהה לצעירים יוצאי אתיופיה בכל דרום הארץ, תכנית שהיא עצמאית, היא לא תלויה במוסד אקדמי. קודם כל אני מסכימה עם מה שאתה אומר וצריך לבוא עם ידע וצריך לבוא עם איזה שהוא מודל - - -

אבל במסגרת איזה גוף את פועלת?

אני פועלת תחת מרכז צעירים, שנקרא מרכז סטארט-אפ בבאר שבע. זו עמותה, אנחנו עמותה חדשה, אבל היא פועלת תחת עיריית באר שבע. אנחנו תכנית שפועלת כבר 10 שנים ויש לנו הרבה ניסיון עם צעירים יוצאי אתיופיה, עם סטודנטים יוצאי אתיופיה, אנחנו מלווים כל שנה 140 סטודנטים יוצאי אתיופיה מכל אזור הדרום. חשוב לי להגיד, אתה אומר שהפתרון הוא מלגות ומלגות יש מספיק ומינהל הסטודנטים באמת נותן הזדמנות מאוד גדולה, המדינה נותנת הזדמנות גדולה ליוצאי אתיופיה ברגע שהם נותנים את המלגה הזו, אבל זה לא מספיק.

מלגה לא תספיק לסטודנטים יוצאי אתיופיה, צריך פה ידע וצריך פה ליווי. צח קודם דיבר על הנתונים, הוא אמר 'אני לא יודע מה הנתונים מבחינת אחוזי נשירה', אז אני אגיד לכם כי זה פורסם בדוח מבקר המדינה, אלה נתונים שפתוחים לכולם, אחוזי הנשירה של צעירים יוצאי אתיופיה שלא מסיימים שנה א' הם 20%.

הם נושרים עוד הרבה קודם, במכינות.

נכון, אבל אני מדברת על שנה א'. המדינה מממנת להם לימודים, הם נכנסים לשנה א', מקבלים מלגה יפה ממינהל הסטודנטים והיא בעצם נזרקת לפח, בקרב 20% ומעלה היא נזרקת לפח. כשמשווים את זה לכלל האוכלוסייה היהודית, מדובר על 11%. קיים פה פער מאוד גדול, אחוזי נשירה מאוד מאוד גדולים. כך שאם ניתן מלגה זה לא מה שישאיר סטודנט יוצא אתיופיה באקדמיה. צריך לעשות פה משהו נוסף. וחבל, כי מינהל הסטודנטים, מבחינת המבנה הארגוני שלו, לא מסוגל לעשות את זה, כי יש רכזת אחת לכמה? 100 צעירים? אם אני לא טועה, 200 צעירים?

גם עמותות פרטיות לא מסוגלות לעשות את זה. סליחה שאני מתפרצת, ואני אסביר גם למה. אני חושבת שזה שאנחנו מפקיעים את המקום של משרד החינוך בטיפול של אזרחים פה, זו הבעיה העקרונית. לפני שאנחנו אומרים במה מטפלים, גם מי מטפל. ברגע שאנחנו יודעים מי מטפל יש לנו מסוגלות גם לטפל בדברים שבאמת צריך לטפל בהם. זה לא במקום.

לכן אני אומרת שהטיפול פה הוא לא מאה אחוז.

כשאת מדברת, כשאין פה נציג של משרד החינוך, אנחנו בבעיה.

נכון.

כשאני לא יודעת מה ות"ת עושה עם ערבים, כדי להיות מסוגלת לקבל את המודל שלהם, אז אנחנו בבעיה. כל הדיון הזה במידה רבה מאוד מיותר, אנחנו יושבים ולא מסוגלים לקבל איזה שהיא הבנה מה אנחנו עושים פה.

לכן צריך שיהיה פה איזה שהוא גוף מתכלל, כמו שאת אמרת. משרד החינוך צריך לקחת פה אחריות ולבוא ולהגיד 'יש לנו סטודנטים יוצאי אתיופיה ואנחנו לא מלווים אותם כמו שצריך'. המדינה זורקת כסף. אם 20% נושרים המדינה זורקת כסף.

הגוף הנכון, מי שצריך לטפל בעניין, זה משרד החינוך?

אוקיי, אז קודם כל חבל שאין נציג שלהם כאן.

לא, אבל השכלה גבוהה זה - - -

משרד החינוך כמעט לא מטפל בסטודנטים בשום הקשר, יש מישהו - - -

אז השאלה מדוע.

אבל שייתנו לנו איזה שהוא מענה - - -

רגע, רגע.

אבל אפשר להמשיך את הדיון - - -

למשרד החינוך יש אחריות על ההשכלה הגבוהה.

בשורה התחתונה, אני לא יודעת מי צריך להפעיל את המודל הזה - - -

צריך להגיד שר החינוך ולא משרד החינוך, כי שר החינוך הוא יו"ר המל"ג ולכן הוא אחראי על הסטודנטים.

כן. צריך שיהיה פה גוף מתכלל שיפעיל מודל שיצליח ולא מודל שיביא לנשירה של סטודנטים, מודל שיעזור לא רק במלגות, אלא בליווי צמוד, ואז אותם בוגרים שיהיה להם תואר ראשון, זו כבר תהיה מקפצה עבורם להשתלב בחברה הישראלית. כרגע יש פה חור מאוד רציני במבנה הארגוני של המינהל כרגע, שלא יכול לטפל באותם סטודנטים וצריך לעשות חושבים.

ועוד דבר, אני יכולה להגיד לכם שמגיעים אליי עשרות רבות של נשים שהן בנות 28 פלוס ולא מקבלות מימון, והן לא מקבלות מימון. הן עזרו למשפחות שלהן, גידלו את הילדים שלהן ועכשיו הן רוצות ללמוד ואין שום סיוע של המדינה לנשים האלה. צריך לחשוב מה עושים, בעיקר נשים, כי הן בעיקר אלה שהולכות ללמוד, פתרון של מינהל הסטודנטים.

יש נציג משרד החינוך?

כן.

אנחנו נשמח אם תתקרב לפה. שמעת את הטענות ואני רוצה את התייחסותך בנושא.

אני עובד משרד החינוך. אני פה בהקשר של המכינות הקדם אקדמיות שפועלות בשיתוף בין משרד החינוך לבין ות"ת והקרן לחיילים משוחררים. אם מדברים על גוף מתכלל לעבודה של הסטודנטים, וזה מה שעלה כאן, אפשר להטיל את זה על משרד החינוך, אבל זה פשוט לא המנדט שלנו. המנדט של משרד החינוך זה ילדים עד גיל 18, המכינות הקדם אקדמיות זה איזה שהוא טרמפ נוסף ככה שאנחנו לוקחים על אחריותנו בשיתוף עם גורמים אחרים. זה נכון ששר החינוך הוא יו"ר המל"ג, אבל זו פשוט זרוע אחרת, המל"ג היא זרוע ביצועית שנועדה לטפל בהשכלה הגבוהה. יש מדינות שזה בכלל שר אחר. במקרה שלנו יש שר שיש לו שתי זרועות, אחת היא משרד החינוך עד גיל 18 והשנייה היא המועצה להשכלה גבוהה וות"ת - - -

השאלה אם סוגיות בנושא של השכלה גבוהה מגיעים לפתחו. אם כן, אז הוא הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה.

הסוגיות, ככל שיש סוגיות של השכלה גבוהה, מגיעות לפתחו כיושב ראש המועצה להשכלה גבוהה ולא בתור שר החינוך על מערכת החינוך. משרד החינוך - - -

אני מבינה, השאלה אם אפשר לדון בסוגיות האלה בתוך הדבר הזה, כי אחרת מה אנחנו עושים.

אפשר לדון עם שר החינוך על מה שקשור לתחום העיסוק שלו תחת הכובע הרלוונטי. הכובע הרלוונטי להשכלה גבוהה אצל שר החינוך זה הכובע שלו כיו"ר מל"ג וזה באמת המקום לקיים את הדיון.

הנקודה ברורה, אני חוזר למל"ג, אני חוזר למה שהתחלנו. 20% נשירה, אני לא מדבר עכשיו על העניין הטכני, או עניין המלגות, העניין המהותי, ופה זה מניעת הנשירה של 20%. מי שצריך לטפל זה המל"ג, האם יש לכם תכנית או מה עשיתם עד עכשיו ומה אתם מתכוונים לעשות.

שוב, הנושא של נשירה במהלך לימודי התואר הראשון, שגם הוא מטופל על ידי מינהל הסטודנטים, באמצעות חונכויות אקדמיות וחונכויות חברתיות שמינהל הסטודנטים מעמיד ולכן ות"ת-מל"ג לא נכנסת כיום לנושא הזה.

רגע. מינהל הסטודנטים נותן מלגה.

לא רק מלגות.

בסדר, מינהל הסטודנטים נותן שיעורי עזר והדברים האלה, אני מכיר, אני הייתי סטודנט מטעם מינהל הסטודנטים, מה מונע ממל"ג להשקיע ביוצאי אתיופיה כמו שאתם משקיעים בסטודנטים אחראים? מה מונע, בנוסף למה שמינהל הסטודנטים נותן. אני לא אומר מלגה, בעניין המהותי, מה מונע אתכם?

הטיפול שלנו בנשירה, גם במגזר הערבי וגם בחרדי הוא בדיוק כמו ש - - -

לא רק נשירה.

לא, הוא דיבר על נשירה כרגע. היושב ראש שאל על נשירה.

לא, כדי למנוע את הנשירה.

נכון. כדי למנוע את הנשירה ברוב התכניות של מל"ג, ברוב הדברים שפירטו פה על מינהל הסטודנטים, שיעורי עזר, חונכויות, אם זה מטעמים כלכליים אז זה סיוע כלכלי למעטים מאוד, ככה המועצה להשכלה גבוהה מונעת נשירה. אם יש פתרונות אחרים אנחנו נשמח לשמוע, אבל ככה אנחנו מונעים נשירה, גם באוכלוסיות האחרות ובאוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה היום, מינהל הסטודנטים כרגע פירט שהוא עושה את הדברים האלה.

בעצם תפיסת העבודה שלנו לא שונה בהרבה מתפיסת העבודה של מינהל הסטודנטים. גם במגזר הערבי, גם במגזר החרדי, התפיסה שלנו היא למנוע נשירה - - -

השאלה, כשאת מגיעה למוסד אקדמי מסוים, את רוצה לפעול באותו מוסד אקדמי, את רואה סטודנטים יוצאי אתיופיה, את אומרת 'לא, אלה אני מתערבת אצלם', או שאת אומרת 'אני מסתכלת על מוסד, מסתכלת על כל הסטודנטים שנמצאים במוסד וכל מי שצריך עזרה ממני אני נותנת לו או לא נותנת לו'?

לא, בואו נבחין בין שני סוגי תקצוב של ות"ת. ות"ת מתקצבת את המוסדות להשכלה גבוהה, ללימודים, לתואר ראשון, שני ושלישי, לפי מודל תקצוב שנקבע בין היתר לפי מספרי סטודנטים וכאן נכללים כל מספרי הסטודנטים, לרבות הסטודנטים מהקהילה האתיופית.

את זה הבנתי.

בנוסף, ות"ת מפעילה תקצוב פרטני שמתייחס לסיוע לסטודנטים, כיום לשתי אוכלוסיות מרכזיות, למגזר הערבי ולמגזר החרדי, כפי שכבר אמרתי. הדבר הזה נאמר כל כך הרבה, אני לא רוצה סתם לחזור על דברים, אבל, שוב, הסיבה שאנחנו לא נמצאים בסיוע לאוכלוסייה האתיופית היא כי מינהל הסטודנטים - - -

הבנתי. אז יש פה בלבול בין מינהל הסטודנטים למל"ג וצריך להסדיר את הדבר הזה. אני לא מדבר על עניין המלגה, אלא העניין המהותי, עניין החינוך בהשכלה הגבוהה. אם אתם מחליפים את משרד החינוך ושר החינוך הוא האחראי, אני חושב שזה לזרוק את העניין למינהל הסטודנטים וזה לא נראה לי. אם זה תלוי בעניין התקציב, צריך למצוא פה פתרון שיהיה ברור, לדעתי, כי העניין המהותי צריך להיות באחריות של מל"ג.

בואו נמשיך לשמוע דעות שונות כדי להגיע למסקנה. אני רוצה לתת לנציג אוניברסיטת בר אילן, פרופ' אורי ניר.

תודה רבה. אני דיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. אני בכל מקרה מברך על המפגש הזה, לי לפחות הוא מחכים, אני לא יודע אם זה מצדיק את כל ההתכנסות הזאת, אבל אני מקווה גם שייצא משהו פרודוקטיבי. אני חייב כנחתום להעיד על עיסתי, נאמרו פה הרבה דברים וכפי שנאמר, התערבבו גם הרבה דברים, מי משלם ומי זה ואני רוצה לדבר על מי משלם וגם לכרוך את זה בענייני מהות, אני מקווה. אני יכול לייצג את נושא ההנגשה באקדמיה והנגשה היא אחד האלמנטים החשובים מאוד באקדמיה שמשלימים את כל התמיכה של כסף וכו'. אוניברסיטת בר אילן, כפי שאנחנו משתדלים, מנסה להשתפר כל הזמן בהנגשה לאוכלוסיות שונות בתוך האוכלוסייה הכללית ויחש לנו גם תכנית מיוחדת להנגשה לסטודנטים יוצאי אתיופיה, שהיא מתחשבת בפסיכומטרי והיא מתחשבת בסף זה או אחר ויש לנו אלטרנטיבות לפסיכומטרי, יש לנו מערכות מיון ואבחון וכו'.

כדי לייעל את ההנגשה באקדמיה יש צורך עצום רק ללכת ולשפר את זה ולהשקיע עוד. מה שקורה היום, שבגלל המחסור במערך ההנגשה יש אולי מערך של מתן מלגות שהוא מאוד מאוד יעיל. מערך ההנגשה עצמו בתוך האוניברסיטאות, שהוא מערך של מיון, של אבחון, של ליווי, הוא לא מספיק חזק ולכן נכנסים גופים חוץ אקדמיים לתוך המערך, כמו אצלנו מכון פוירשטיין והג'וינט. אבל זה לא דבר מובנה, הכספים שלהם מוגבלים וכל פעם אנחנו מקבלים מסרים שעוד מעט זה יסתיים. יש לנו רכזת מעולה באוניברסיטה, שזאת טזתה, וגם שם זה מימון כרגע על ידי מכון פוירשטיין. יש לנו מסגרת בתוך האוניברסיטה שהיא תלויה במכון פוירשטיין כי יש לו מסגרת שהיא נבנית על ידי מאגרי האוניברסיטה כולל מלגת קיום וכו'.

מה שאני רוצה לומר, שכל הנושא של הנגשה בתוך האוניברסיטאות צריך חיזוק רציני, גם מבחינת כסף, אבל גם מבחינת השראת מדיניות. כאן למל"ג יש מעמד אחר לגמרי מאשר למינהל הסטודנטים, שהוא מאוד חשוב וצריך לממן. מהניסיון שלי עם ערבים ועם חרדים מל"ג לא רק מעביר את הכסף, הוא קודם כל מתמרץ לגבש מדיניות, הוא דוחף את המוסד לגבש מדיניות ולהציע מערך הנגשה. הוא דוחף אותך, הוא לא כותב צ'קים. אני חושב שהוא צריך קודם כל לחזק מאוד ולהוביל את ההנגשה באוניברסיטאות. זה גם יהיה כרוך בתקציב וזה צריך להגיע לתקציב, כך אני חושב שביסוס מערך ההנגשה באוניברסיטאות צריך להתחזק ואני לא בדיוק יודע אם האקסיומה פה, ששני גופים לא יכולים לעבוד במקביל, לא יודע אם היא נכונה. זה לא סותר את המעורבות של מינהל הסטודנטים שצריכים לממן. אני היתי רוצה לראות את מל"ג מתמרץ, דוחף, מוביל את האוניברסיטאות.

אני יכול להעיד על אוניברסיטת בר אילן, היא הייתה הראשונה שחברה למכון פוירשטיין לגיבוש תכנית ייעודית לסטודנטים יוצאי אתיופיה. עכשיו האוניברסיטה העברית גם נמצאת בפנים. כלומר יש רצון בתוך האוניברסיטה. אני חושב שכניסה של מל"ג להמרצה, לייעוץ ולליווי מקצועי יחד עם הקצאת משאבים שמשלימים את מינהל הסטודנטים זה הכרח כפי שאני רואה באוניברסיטאות. אני רוצה רק להגיד, למה אני חושב שההנגשה יכולה לעבוד באוניברסיטאות? דובר כאן על אחוזי נשירה. יש לנו תכנית שמובילה אותה טזתה, עם מכון פוירשטיין באוניברסיטת בר אילן, אחוז הנשירה הוא 1% או 2%. כלומר התכנית יכולה לעבוד. אפשר לקחת נוער שאחרת היה אבוד ולהביא אותו. אז אני מציע לחזק מאוד את מערך ההנגשה, אולי בכל זאת שמל"ג יוביל אותו ויעמיק אותו ואני חושב שאפשר להנגיש הרבה צעירים יוצאי אתיופיה למקצועות מובילים גם בתוך האוניברסיטאות.

סליחה על השאלה, זה קצת יכולה להיות שאלה לא נוחה. אם אתה רוצה לענות, האם כל אוניברסיטה צריכה לקבל הוראות ממל"ג כדי לעשות קריטריונים גמישים יותר, כדי לשלב את יוצאי אתיופיה, או אתה כאוניברסיטת בר אילן אתה יכול לקבוע את - - -

תגיד לו שאני אענה.

כאוניברסיטת בר אילן אני אוטונומי. יש לי אוטונומיה, יש מדיניות בתוך האוניברסיטה, אבל אני רוצה שוב להגיד, מל"ג יכול לתמרץ ולייעץ. הוא יכול לתמרץ מוסדות לגמישות בגבולות מסוימים. הוא לא רק גוף שמזרים כספים, הוא גוף, אני רואה את זה בקול קורא מהאוכלוסייה הערבית והחרדית, הוא יכול לתמרץ לחשיבה, הוא מתמרץ לגמישות, הוא מתמרץ למימון בעקבות זאת. אז האינטראקציה הזאת, האוניברסיטה הזאת יושבת בתוך עצמה, ואני אומר שוב, בבר אילן יש מודעות גבוהה והאינטראקציה עם מל"ג, במידה שיש שם באמת כוח מוביל, יכולה להיות דבר מפרה.

קוראים לי מיכה רבה, אני מאוניברסיטת חיפה, גם בדיקנט הסטודנטים. קודם כל אני תומך לחלוטין במה שאמר חברי מבר אילן, פשוט גנבת את ה - - - אבל היות שאנחנו שתי אוניברסיטאות שמרב הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות מחקר נמצאים אצלנו אז אני בהחלט חושב שהנושא של המהות של התמיכה והליווי באמת בהובלה של המל"ג, זו הדרך לפתור את זה, כי הדלתא, בין מה שנותן לנו מינהל הסטודנטים ומינהל הסטודנטים עושה לנו שירות יוצא מן הכלל לאורך הרבה שנים, אבל הצורך שלנו, אתם פוירשטיין, אצלנו זה נקרא אחרת. הצורך שלנו לגייס עוד משאבים כדי לעמוד במה שהסטודנטים זקוקים וצריכה התכנית להתחיל מזה, למה זקוקים הסטודנטים שבאים אצלנו לאוניברסיטה כדי באמת להיקלט ולהשתלב בתוך האקדמיה. אצלנו באוניברסיטה יש תהליך דומה למה שקורה בבר אילן וסטודנטים מתקבלים לתכניות ולחוגים יוקרתיים - - -

אולי אתה יכול לפרט יותר, מה אתם מצפים שמינהל הסטודנטים יעשה? יותר ממה שהוא עכשיו עושה בעניין קידומם של הסטודנטים.

את כל מה שאנחנו עושים היום, בזה אנחנו נסתפק, אולי עוד שיפורים קלים, אבל כרגע אנחנו מממנים את זה מתרומות שאומרים לנו, גוף אחד שתרם לנו הרבה שנים כבר הפסיק לתרום לנו - - -

אצלנו המצב דומה.

הצלחנו למצוא איזה שהיא חלופה לשנתיים.

באיזה עניין הם תרמו לך?

להנגשה.

לאיזה עניין הייתם צריכים את - - -

להנגשה, לליווי, לאיתור, לאתר את הסטודנטים בעלי הפוטנציאל הגבוה שהפסיכומטרי שלהם איננו מאפשר להם להתקבל למשפטים. לקחת ולאתר אותם, להביא אותם ביד לדיקן משפטים, גם להפעיל לפעמים קצת בקשה וקצת לחץ וכעבור שנה הדיקן בא ואומר 'תודה רבה שהפניתם'. אלה דברים שאנחנו צריכים לעשות אותם ביום יום, מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת.

זה לא תכניות ייחודיות, אלא החסם הראשוני של הפסיכומטרי ואיך פותרים אותו ואיך מכניסים אותם.

ברגע שסטודנט מגיע אלינו, גם אם חתך הפסיכומטרי שלו הוא נמוך הוא עובר אצלנו תהליך קבלה וראיון ותהליך מיון. אם היועצות המקצועיות שלנו רואות שהוא בעל פוטנציאל אז אנחנו מכניסים אותו על תנאי לשנה ראשונה. אם הוא מסתדר אז הוא מתקדם הלאה. זו השיטה אצלנו.

כמה תמיכה אתה נותן לו?

אדוני, יש אנשים שלא דיברו ולכן אני - - -

אני רוצה רק להעיר הערה להגן על משרד החינוך. משרד החינוך - - -

משרד החינוך יצא מהאחריות.

הוא לא יצא ולכן הדברים בעיניי החמורים של נציג משרד החינוך, הדברים החמורים שהוא אמר, לפי דעתי כדאי שהוועדה תדע. משרד החינוך היה, הוא היוזם של ההנגשה להשכלה גבוהה בישראל. עד היום משרד החינוך מחזיק אגף להשכלת מבוגרים. האגף הזה עד היום עומד בראש ועדת היגוי שבה יושבים נציגי מינהל הסטודנטים, נציגי מל"ג ות"ת, נציגי הקרן, ועושים את מה שדיברנו, מתכללים את כל הפעילות בעניין ההנגשה. מה שנכון הוא - - -

למכינות הקדם אקדמיות אתה מתכוון?

כן. היום, מה שנכון שזה נתון בשלבי מעבר לאחריות מל"ג ות"ת מתוקף החלטת ממשלה. מה שאמרת, העניין הזה של עד 18, כיוון שאני מתעד את כל הסיפור אז אני אגיד לך, זו אמירה של שושני, מנכ"ל משרד החינוך, בעת אחד מהדיונים על המעבר לוות"ת מל"ג וזו הייתה המלצתו, שמשרד החינוך לא יטפל מעל גיל 18, אבל משרד החינוך במדינת ישראל, נכון לרגע זה, הוא הגורם המתכלל והוא יודע לעבוד אם הוא רוצה.

תודה רבה.

בני פרץ, בבקשה.

רבותיי, אני מבין שכולכם בנושא של האוניברסיטאות והמכללות וגם נציג משרד החינוך. אני רוצה להגיד לכם כאחד שהוא פעיל חברתי עוד משנת ה-70 ולוחם עוד מתקופת הפנתרים השחורים, למדנו שהנושא של חינוך מתחיל מהגיל הרך. העדה האתיופית זו העדה הכי מופלית במדינת ישראל ותסלחו לי, עם כל הנושא, לא רק באפליה, אלא גם להתקבל לבית ספר ושתהיה אינטגרציה בין אחד לשני, אנחנו רואים מה קורה. הנושא הזה שלכם, של הפסיכומטרי, אני מכיר עוד מהעבר, שנתתם עוד לפני שהגיעו החרדים. לחרדים יש מספיק כוח, פה עוד לא אין להם 10 מנדטים של אתיופים שיישבו על הכנסת, אז אולי באמת יסתדר משהו. אבל אני אומר, בנושא של החרדים והערבים, איך הערבים מגיעים להיות רופאים? כל האפליה המתקנת באוניברסיטאות, הפסיכומטרי שלהם, הם רוקחים, אני רואה אותם משתלטים על כל מקום במדינת ישראל, אבל אנחנו לא רואים אתיופי רופא, אני בקושי רואה אתיופי.

ואני אגיד לכם דבר אחר, אם אתה רוצה לדבר על נושא החינוך, זה לא רק מתחיל מגיל - - - אלא גם אפליה בתוך האוניברסיטה שלכם. באוניברסיטאות, כדי לעזור לעדה הזאת, גם כשיש להם תואר, ואני נלחם בזה, אני לא מוצא אותם עובדים, אני רואה אותם גם בחברות שמירה. גם בזה אין להם אפליה מתקנת במדינת ישראל, עם התארים שהם מקבלים אצלכם. אבל כדי להגביר, אני חושב שלא אחד יפיל על השני, זה תל"ג, זה מל"ג, זה - - - הכול אני רואה מסתובב סביב הכסף. תמיד ראיתי כסף, הבעיה אם הכסף הזה הגיע גם לידיים הנכונות ונעשו בו המטרות הנכונות. וזה, לכל אורך חיי לא ראיתי.

אני דבר אחד למדתי, שלעולם לא סמכתי על החינוך ולא סמכתי על ההצהרה של שר החינוך, כי תמיד כשאומרים שהחינוך ברמה וזה ירים, תמיד ראיתי את כל העם בתהום למטה, ולכן הילדים שלי, תודה לאל, כשאתה מפקח, אתה אומר אתה עושה. זה אחד הדברים שהם צריכים גם ללמוד, אבל יש דבר שני שאני אומר לכם, לבוא לתת להם, הם באים עם נתונים פסיכומטריים נמוכים. אין ילד טיפש, אני אומר, במדינת ישראל, יש מערכת שמנוהלת על ידי טיפשים. אני אקח ילד מכל שכונה שאתם רוצים, מצפון תל אביב, עם כל הכסף שלו, ואני אקח ילד אתיופי, לא אקח לא מרוקאי, לא אף אחד אחר, אתיופי, אני אעמיד את שניהם מגיל הגן, אתן להם את אותו דבר, אני מבטיח לכם, הם ייצאו יותר חכמים ממנו. כי יש הבדל, להם יש את האהבה, שם הכול קונים בכסף. אז הגיע הזמן, רבותיי, שלאנשים האלה, לא רק לתת להם, אלא גם להתחיל להגביר. אתה אומר שנה ראשונה, האדון ברח משם, הוא אומר 'אני נותן להם לבדוק שנה ראשונה', אבל אם אתה לא תתגבר אותו בשנה הראשונה ותעזור לו, הוא לא יוכל להמשיך הלאה.

תודה.

ירון יחיאס מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה.

הכנתי לנו מצגת בעקבות הדיון כאן, אבל לפני שאנחנו נתחיל אותה חשוב להבין כמה דברים. בדיון כאן צריכים להיות גם נציגי ועד האוניברסיטאות, גם נציגי המכללות, גם המועצה להשכלה גבוהה, גם משרד החינוך, גם משרד התמ"ת, כי בכל זאת יש מבוגרים שצריכים גם השכלה, וגם הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים. כל הגופים האלה, שכיכבו בדוח של דוח המבקר, תסלחו לי, צריכים להיות כאן כדי לבדוק את כל הבעיות שיש.

אנחנו מביאים פה כמה נתונים מדגמיים מטעם הארגון שלנו. אז כפי שאמרנו, למל"ג יש אחריות לעצב את החברה הישראלית, בין אם נרצה ובין אם לא נרצה. זה המנדט שקיבלתם ואנחנו צריכים לקחת פה את האחריות. יש אפליה. יש אפליה בחינוך ולא צריך להתעלם ממנה, צריך להכיר שיש את האפליה הזו וצריך להתמודד איתה. כפי שאתם רואים, אין שוויון הזדמנויות לכולם, אם היה שוויון הזדמנויות המועצה להשכלה גבוהה הייתה מכינה תכניות מתאימות, מעבירה החלטה של חברי המועצה, קל וחומר גם לגבי המכינות.

כפי שאתם רואים את הנתונים, אני לא אציג אותם, כי כבר צח הציג אותם, אבל לנו כארגון יש תכנית שנקראת 'אמץ סטודנט', התכנית הזאת קיימת המון המון שנים, זו תכנית הדגל של הארגון שלנו ומה שאנחנו עושים בתכנית הזו, אנחנו נותנים - - -

התכנית הוותיקה.

נכון, התכנית הוותיקה ביותר בארגון שלנו ובה אנחנו באמת מעודדים נגישות להשכלה בעזרת נתינת מעטפת.

כמה אתם - - -

אני אראה לאת הנתון הזה. כפי שאתם רואים אלה נתונים משנת 2006 עד שנת 2014. מבחינת המלגות של ארגון צפון אמריקה, ארגון פרטי העניק לסטודנטים יוצאי הקהילה, עקב כך שלא הייתה תכנית מטעם מל"ג. שתדעו, מל"ג הקים קרנות לערבים, מל"ג הקים קרנות לחרדים, המל"ג הקים תקצוב דיפרנציאלי, אנחנו לא מדברים פה על מדיניות כוללת, אנחנו מדברים על תקצוב דיפרנציאלי ויש דברים שניתן לעשות אם רוצים. לאור המחאה, לאור ועדת שרים שהוקמה, כשמנסים לא לקשר את הנושא הזה לוועדת השרים יש פה מקום לתת את הדעת.

תראו כמה סטודנטים, הנה דוגמה, 474 סטודנטים לא קיבלו מאיתנו מלגה כי לא היה לנו תקציב לתת מלגה. הם נפלו פה בין הכיסאות, הם לא קיבלו מהיחידה להכוונת חיילים משוחררים כי הם נשרו מהצבא, הם לא עשו שירות צבאי, הם לא קיבלו מכינה, הם לא הגיעו למינהל כי הם מלכתחילה לא עמדו בתנאים.

תעשה מהר כי הזמן שלנו רץ.

כפי שאתם רואים, בשנת 2013, סתם שתדעו, חילקנו 478 מלגות, בשנת 2014 חילקנו 317 ובשנת 2015 - 476. אנחנו רואים מגמה שיותר ויותר סטודנטים פונים אלינו ואין לנו איך לעזור להם. פה התפקיד שלכם לבצע את המטלות הללו.

מתוך כמה אתיופים הגיעו לאוניברסיטה, שאתה אומר 300 רק מלגות? כמה סיימו תיכון וכמה יצאו לאוניברסיטה.

אנחנו בודקים סטודנטים שכבר התקבלו לאוניברסיטה ונותנים להם מעטפת. אין לנו דרך לדעת. את השאלות אתה צריך לכוון לכל הגורמים באגף הזה.

משרד החינוך, כמה אתיופים סיימו את התיכון והגיעו לאוניברסיטה?

סיימת, ירון?

כן, אנחנו סיימנו, אנחנו רק ממליצים שהמועצה להשכלה גבוהה תקבל החלטה מחייבת, החלטת מועצה של תאגיד ציבורי. במקרה יושבים פה מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' בלפר מאוניברסיטת בר אילן היא אחת מחברות המועצה, אז חשוב לקדם את זה.

תודה, ירון.

לפני שהדיון הזה מסתיים אני רוצה להגיב על כל הדברים שנאמרו פה, גם על מה שאתה אמרת וגם על מה שהדיקן של אוניברסיטת בר אילן. ההתייחסות שלך, אני מבקש להסתייג ממנה. ההתמסכנות הזאת זה לא, אנחנו לא באים מהנקודה זאת, ממש לא. אני מאוד מחזק את מה שהדיקן של אוניברסיטת בר אילן אמר בכל מה שקשור למל"ג. אדוני היושב ראש, אני חושב שלקראת סיום אני שוב רוצה להדגיש את הנקודה הזאת, בגלל שיש פה את הפער הזה, של הטיפול של המל"ג וחוסר המקצועיות של מינהל הסטודנטים בכל מה שקשור להשכלה גבוהה נכנסים פערים שנכנסים גופים אחרים ומנסים לסגור אותם.

אנחנו לא רוצים ללכת לכיוון הזה, אנחנו צריכים שהמל"ג, כמו שהוא יודע לעשות, יטפל בכל יוצאי אתיופיה כחלק מהאוכלוסייה הישראלית, מהסיבה שאין ייצוג הולם לאוכלוסייה הזאת. אני לא מדבר על סגל אקדמי, ששם אין את זה בכלל. לא הגיוני שמל"ג לא יתעסק עם יוצאי אתיופיה וגוף כמו מינהל הסטודנטים, שיש לו תקציבים, ובסדר, כנראה שזה טוב להם, אבל באקדמיה הוא לא מקצועי, זה לא המקצוע שלו. אנחנו בתור אזרחים צריכים שגוף מקצועי, המל"ג, לא ארגונים כאלה ואחרים ותרומות ולא יודע מה, אני משלם מסים כמו כל אזרח, אני צריך לקבל שירות מהמל"ג. לא ממינהל הסטודנטים ולא מ - - -

זה לא סותר את התמיכה ש - - -

בסדר, אני אומר מהבחינה המקצועית. אני רוצה להבהיר. מהבחינה המקצועית האקדמית המל"ג הוא הגוף שיכול לדחוף ולקדם ולתמרץ ולשנות גישה באוניברסיטאות, במכללות ובכל גוף אקדמי. לא מינהל הסטודנטים, מינהל הסטודנטים יכול לתת מלגות, זה נחמד וזה יפה, אבל אנחנו צריכים את הגוף הכי חזק במדינה בכל מה שקשור לזה וזה המל"ג. מי שיכול לשנות פה את המציאות של יוצאי אתיופיה, שאין יוצאי אתיופיה באקדמיה, זה המל"ג, לא מינהל הסטודנטים, עם כל הכבוד לכספים שהוא מקצה וכו'.

זה כספים של המדינה. אז יעבור ממשרד אחד ל - - -

אדוני היושב ראש, אני מציע שני פתרונות, או שהכספים שמיועדים ליוצאי אתיופיה, שחלקם נספגים ולא יודע מה אמרו פה, אני לא אכנס לפרטים האלה, זה לא המקום. הכספים האלה, או שהם יעברו למל"ג ומל"ג ישתמש בהם עם כל הכוח שלו וכל היכולות והסמכויות שלו לקדם את כל הנושא של יוצאי אתיופיה באקדמיה, או שבלי שום קשר לכסף, יעבור או לא יעבור, פשוט המל"ג ייקח את זה על עצמו והמינהל ימשיך לתקצב מבחינת מלגות. כמו שהבנו, זה לא סותר. אנחנו צריכים לצאת מהדיון הזה, הדיון הזה נקבע כדי שהמל"ג יכלול את יוצאי אתיופיה בתוכנית החומש הקרובה, כמו שהוא עושה עם אוכלוסיות אחרות. אנחנו לא שונים מאף אחד ואנחנו צריכים טיפול מקצועי מבחינה אקדמית, שתפנו לאוניברסיטאות, תפנו למכללות, תתמרצו אותם, תתקצבו אותם, תעשו כל מה שצריך לעשות כדי לטפל בנושא הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה. מינהל הסטודנטים לא יכול לעשות את זה. הוא לא יכול לעשות את זה.

תודה ג'ג'או. אני חושב שהדברים האלה - - - אני מאוד שמח שקיבלנו החלטה פה בוועדה לקיים את הדיון. זה דיון מאוד מאוד חשוב ואני חושב שלנו יש משימה והדרך גם ברורה. אני חושב מה לעשות ואיך נעשה את זה. כמו שג'ג'או שאל, אני חושב שיש פה הפרדה, אפשר להפריד את העניין של המלגה, מה שמינהל הסטודנטים נותן ומה שמל"ג יכול לשחק בעניין ההנגשה, בעניין המהותי. מה שמינהל הסטודנטים עושה זה עניין טכני, כמו שההורים שלי משלמים לי, אז הוא משלם את שכר הלימוד. אבל מבחינת העניין של הנגשה, זה צריך להיות מל"ג ולכן אני לא רואה את הסתירה, אני לא רואה את הקונפליקט של שני הצדדים.

גם הדרך לעשות את זה, אני חושב שזה לתת המרצה, לדחוף את האוניברסיטאות בכיוון הזה. אם צריך לדבר הזה תקציב, אני חושב שהמל"ג יכול לדרוש את זה, אבל אני לא חושב שצריך תקציב מיוחד ליוצאי אתיופיה. אם יש להם תקציב לכל האוכלוסייה, אני חושב שעם זה אפשר להסתדר. אם צריך תוספת אז אתם יכולים לבוא ולדרוש את התוספת ואנחנו, חברי הכנסת, זה תפקידנו לעמוד לצדכם ולדחוף לתוספת תקציב אם צריך. אבל אני לא רואה מהדיון, ממה שאני מבין, בעיה של עניין תקציבי. לדעתי יש פה נושא שנופל בין הכיסאות. זה מה שאני חושב שאנחנו רואים.

אני מסכם את הדיון, אם את רוצה להגיב, זכותך, אבל אני מבקש, אני יודע שיש עוד אנשים שרוצים לדבר, אבל הזמן שלנו - - - אנחנו נקיים דיון מהותי בנוכחות של שני השרים הרלוונטיים לדעתי, שר החינוך ושר הקליטה וראשי האוניברסיטאות כמובן והמל"ג כמובן, אבל מה שהיום חסר לנו זה שני השרים שיותר מקבלים את ההחלטות מבחינת הביצוע. לכן אנחנו נקיים את הדיון עוד פעם. לפני שאני מסכם, אם יש לך מה - - -

לא, ברוח אותם הדברים שאתה אומר. אין מה לתקוף את המל"ג בעניין הזה, כפי שאמרנו, הסמכות בהחלטת ממשלה נתונה גם בנושא ההנגשה למינהל הסטודנטים. ברגע שההחלטה הזאת תשונה או שיהיה רצון לשנות את ההחלטה, גם בקרב מינהל הסטודנטים, אז אנחנו פתוחים. אפשר לבוא ולהפנות למל"ג את הבקשה הזאת. עד היום זה לא נעשה.

לא, שוב אני רוצה להבהיר. אנחנו לא בשלב שלא נוגעים במדיניות של מינהל הסטודנטים שנותן את המלגות ליוצאי אתיופיה. כך נאמר בוועדת השרים, אני חושב שכך גם צריך להימשך בנושא הזה, אלא אם כן תתקבל החלטה אחרת. אבל אני אומר, זה לא סותר.

כן, אבל מינהל הסטודנטים אמון גם על ההנגשה, גם על כל תכניות ההנגשה ולכן צריך - - -

יושב ראש הוועדה, ועדת השרים צריכה לקבל החלטה חדשה, כמו שהיא קיבלה את ההחלטה, כמו שהממשלה קיבלה החלטה שמינהל הסטודנטים אחראי על ההנגשה ועל הטיפול ועל היחס לסטודנטים האתיופים, לדעתי הוועדה צריכה לפנות לוועדת השרים ולבקש לעשות את השינוי שדיברנו עליו. המל"ג לא בוקר אחד יקום וייקח אליו סמכות שהיא לא שלו.

בדיוק.

אני חושב שיש פה מה לדבר. אני נזהר מלקבל החלטה בכיוון הזה, כי צריך לעשות דיון מעמיק. אבל אני חושב שבנושא ההנגשה אני לא רואה את הבעייתיות שמל"ג יטפל בנושא הזה. אם זה כרוך בעניין של העברת תקציב אז אנחנו נטפל בזה, אבל אם זה - - - אני לא חושב שמבחינת הסמכות, אם יש לכם סטודנט, ערבי, חרדי, דרוזי, לא משנה, הם נמצאים באותו מוסד, באותה אוניברסיטה או מכללה, אני חושב שאם דווקא באותו אתיופי אתה לא תטפלו - - -

אני לא חושב שיש מישהו שמונע מוות"ת לטפל בסטודנטים יוצאי אתיופיה. אף אחד לא מונע מהם. זה שהם לא רוצים, הם לא רוצים לטפל, זה לא מישהו מונע מהם.

לכן אין להם נתונים.

סליחה, אדוני היושב ראש, בכסף ובתקציב שיש להם הם יכולים להשתמש לכולם שווה בשווה, גם לערבי, גם לחרדי וגם לאתיופי. ואחר כך בהמשך אפשר להוסיף אם צריך, אבל מעבר לזה, אם יש לזה ויש לזה למה אין לזה?

ועדת השרים החליטה שתכניות ייחודיות לא יהיו ליוצאי אתיופיה ואגפים ייחודיים לא יטפלו, אז גם במקרה הזה צריך להעביר לגוף המוסמך. זה הכול.

אני חושב שקודם כל אנחנו מאוד מברכים שמל"ג מטפל באוכלוסיות האחרות, אנחנו מברכים על זה, מה שאנחנו רוצים זה שתוסיפו גם את יוצאי אתיופיה. זו הדרישה שלנו.

לשם כך צריך להעביר סמכויות ממינהל הסטודנטים אלינו.

נכון.

רגע, בואו לא ניכנס לזה עכשיו. אנחנו נקיים דיון בנושא הזה. לדעתי יש דרך למצוא פתרון. הנקודה השנייה שאני רוצה להדגיש, את העניין של גיוס הסטודנטים, מה שדיברת, אדוני, שאין לנו היום את תכנית קדמה ולכן מספר הסטודנטים במכינות קדם אקדמיות ירד ולכן זה גם מקרין למספר הסטודנטים באוניברסיטאות ולזה צריך למצוא פתרון ולתקן את הטעות. אם אותו זכיין נכשל בתפקידו ויש שינוי לרעה, אני חושב שהממסד, המשרד שאחראי בעניין הזה, צריך לקחת את הסמכות מאותו זכיין ולתת לזכיין אחר. אני חושב שזה הטיפול שצריך להיות.

אלה החלטות, הוועדה תקיים דיון בנושא של ירידה במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות קדם אקדמיות, אם אנחנו לא נגדיל את זה אז מספר הסטודנטים, ידוע, לא יגדל. לכן הצעירים, אותם צעירים מעל 2,000 שמסתובבים, צריכים להכניס אותם למוסדות להשכלה גבוהה והדרך לעשות את זה היא לצאת לגיוס הסטודנטים האלה ועל זה אנחנו נקיים דיון מעמיק יותר, נזמין יותר גורמים שרלוונטיים לנושא.

הדבר השני, הוועדה קוראת למל"ג להתגייס להנגשת יוצאי אתיופיה למוסדות להשכלה גבוהה. אני אומר את זה, לא כולל את עניין המלגות שמינהל הסטודנטים נותן, שלא תהיה אי הבנה, כאילו אני אומר שתיקחו את הסמכות של מינהל הסטודנטים בעניין זה. אין החלטת ממשלה בעניין הזה, אני חושב שאת זה הקהילה צריכה לבחון, לא רק הקהילה, יחד עם אנשי המקצוע, האם כדאי לעשות את זה או לא. אבל זה עניין טכני, העניין המהותי זה להתגייס בהנגשה ואת זה המל"ג יכול לעשות. כדי לעשות את זה, אם אתם צריכים את העזרה של הוועדה או חברי כנסת אנחנו לרשותכם.

אני מסיים את הדיון, תודה שבאתם והשתתפתם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.