הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ד בחשון התשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעה 10:00

דיור ציבורי לעולים – לציון יום הדיור בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יצחק הרצוג

סופה לנדבר

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

אורלי לוי אבוקסיס

ליאת גואלי - מנהלת תחום טיפול בפרט, מינהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

ג'וליה עוז - ממונה ארצית דיור מוגן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

רחל דלרוזה - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

ארז שני - מנהל אגף לפיתוח משאבים בעמיגור, הסוכנות היהודית

אסתר סושנסקי - רכזת קו חם בשפה הרוסית, כן לזקן

פייגין ילגה - מתנדבת, כן לזקן

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

יצחק איתן - רכז מחקר, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אדמסו מנגיסטו - נציג 17 מרכזי קליטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

איאיו וורקו - אורח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

קאסה אלמנש - אורח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

נדיה אייזנר - רכזת תקשורת, שתי"ל

ברברה צור - מתכננת ערים, 'במקום', מתכננים למען זכויות

אלכסנדר ברמן - יו"ר, אגודה ישראלית למדענים עולים

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד

קרן פישזון - פעילה, עמותת מגן משפחה

ויקטור זגינאלוב - פעיל למען העולים

טטיאנה קדוצ'קין - פורום לדיור ציבורי נכים שקופים

מרינה זמסקי - פורום למען משפחות העולים

ולנטינה ראספאייב - עובדת עם קשישים דוברי רוסית, לשכת הרווחה

שני רבינוביץ - ממונה על תחום הדיור, עמותת ידיד

אלכסנדר ברלין - פעיל עולים, מרכז

טטיאנה ברלין - מארגנת חברתית התאגדות עולים

אהרן קרייסלר - מורה, קבוצה מראשון לציון

לב ארן - רכז פורום דיור ציבורי (19 עמותות)

שאשה לאקה - עולה חדשה, מייצגים עולי אתיופיה

פואלדי קסיה - עולה חדשה, מייצגים עולי אתיופיה

בואה אלטאו - עולה חדשה, מייצגים עולי אתיופיה

חייצ'או לייאו - עולה חדשה, מייצגים עולי אתיופיה

אמיטה אנגאו - עולה חדשה, מייצגים עולי אתיופיה

טפרה גלגאי - נציג מרכז קליטה מבשרת ציון

יהודית בוטיבסקי - עולה קשישה

גאורג פשנוב - נציג, פורום הדיור הציבורי

מרגריטה סלבקין - נציגת עולים מרוסיה, פורום הדיור הציבורי

יורי פיינברג - נציג עולים מברה"מ לשעבר, פורום הדיור הציבורי

יבגניה פלוטניקוב - מארגנת משפחות עולים

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

טל אלוסיף - לוביסט

גלינה בסקין





ויקטוריה חנין

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

דיור ציבורי לעולים – לציון יום הדיור בכנסת

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה. היום מציינים בכנסת את יום הדיור שיזם חבר הכנסת דב חנין ואנחנו מייחדים את הדיון בוועדה לנושא דיור ציבורי לעולים. ידוע לכול שקיים תור ארוך מאוד של הממתינים לדיור ציבורי בקרב העולים החדשים. רובם הגדול עולים קשישים, פנסיונרים שלמרות שעבדו מאז עלייתם לפני כ-25 שנה, או 30 שנה, תלוי בתאריך שהם עלו, הם חיים בעוני. הם בטיפולו של משרד העלייה והקליטה, התור שלהם ארוך בהרבה מאשר תור הממתינים לדיור ציבורי בקרב האוכלוסייה הוותיקה המטופלת על ידי משרד הבינוי. הקצאת הדירות בדיור הציבורי למשרד העלייה והקליטה קטנה בהרבה מן ההקצאה למשרד הבינוי וגם אלה מקרב העולים הגרים בשכירות זכאים לסיוע בשכר דירה נמוך בהרבה מכפי שניתן לזכאי משרד הבינוי.

אנחנו נשמע את נציגי פורום הדיור הציבורי ואת נציגי כן לזקן ואחר כך אבקש לשמוע מנציגי משרד העלייה והקליטה והבינוי כיצד אתם פועלים במטרה לפתור את בעיית הדיור הציבורי לעולים קשישים באופן מיוחד ובאופן כללי לזכאי הדיור הציבורי. פה יש לנו גם מסמכים שארגונים שונים הציגו, כמו כן לזקן, כמו הפורום הציבורי בעניין הדיור הציבורי, פורום דיור ציבורי, שגם הציגו לנו. מעבר לזה הם גם יציגו, נציגי שני הארגונים האלה.

אני מציע, אני חושב, אני אעשה סדר פה שנשמע מנציגה של משרד הקליטה בהתחלה ולאחר מכן נשמע את הארגונים ואז נלך למשרד הבינוי. אם כמובן למשרד הקליטה יהיה מה להגיד לאחר שהארגונים ידברו אני מוכן לתת לכם גם. לפני זה, אם חברי הכנסת - - -

לא, שידברו האנשים לפני זה.

בסדר גמור. אז נשמע מנציגת משרד העלייה והקליטה גב' אולגה דדון או רחל, אתם תחליטו מי יציג. אנחנו נשמח אם תציגו לנו בדיוק מה משרדכם עושה ומה מתכוונים לעשות כדי לצמצם את הפער. את מוכנה, אולגה?

בהחלט. כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, הפורום הנכבד. קודם כל עלינו לברך על קיום הדיון החשוב הזה, אין ספק שנושא הדיור הציבורי הוא נושא חשוב ועומד על סדר היום, במיוחד בכל מה שקשור למשרד הקליטה, זה נושא הדיור הציבורי לעולים בכלל ולקשישים בפרט. משרד הקליטה פועל כל הזמן למציאת פתרונות עד כמה שניתן לעולים חדשים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד השיכון, עם משרד האוצר ועם משרדים נוספים ואני יכולה למנות כרגע מה הפתרונות העומדים היום לרשותנו, בכלל ולקשישים בפרט.

כידוע לכולם זכאות לדיור ציבורי במשרד הקליטה היא עד 15 שנה בארץ. קשישים מטופלים אצלנו יותר זמן. אני אתקן את עצמי, יותר נחמד להגיד אזרחים ותיקים כמובן. זכאות ניתנת לעולים העונים על כמה קריטריונים, קודם כל הקריטריון של חסר דירה, על פי הגדרה של משרד הבינוי. משפחות עולים שמתקיימות מהבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי, השלמת הכנסה, נכים עולים 75% נכות יציבה, משפחות חד הוריות. בשונה ממשרד הבינוי אצלנו משפחות חד הוריות גם אם הם פחות מ-3 ילדים זכאים לדיור ציבורי בתנאי שהם עומדים בשאר הקריטריונים.

כיום בתור הממתינים אצלנו נמצאים 27,000 ממתינים, פחות או יותר, מתוכם קרוב ל-20,000 הם קשישים. למשרד הקלטה מלאי דירות זמין יותר בפריפריה, באזור המרכז אנחנו יותר מצומצמים במתן פתרונות דיור ולכן פעלנו והצלחנו להשיג פתרונות שנוכל לתת לקשישים בעיקר במרכז הארץ, כגון מקבצי דיור. היום אנחנו מפעילים קרוב ל-10,600 פלוס יחידות דיור לזוגות ולבודדים, בפזורה ארצית, במקבצי דיור לקשישים, אני אציין שוב, חשוב מאוד, שמתקיימים מהבטחת הכנסה. זאת אומרת זה כלל - - -

קובע.

קשישים עצמאיים. כמובן יש את הדיור המוגן שמתחלק בינינו לבין משרד הבינוי והשיכון וקיבלנו גם אישור בעקבות שלוש החלטות ממשלה בנוגע לקרקע חומה. חברת הכנסת סופה לנדבר יכולה להרחיב יותר ממני בנושא הזה, היא הייתה הדוחפת הראשית והעיקרית בנושא הזה. כרגע בשלבי בנייה ואכלוס נמצאים כ-1,700 יחידות דיור, והשאר, עד 4,000, נמצאים בתהליך מכרזי. מדובר בדירות על קרקע חומה, קרקע ציבורית, שמיועדת לקשישים בלבד ופועלת לפי פרויקט שכירות ארוכת טווח.

כמובן קיים גם מערך סיוע בשכר דירה, שמשתנה בהתאם לגודל המשפחה, הרכב המשפחה, מיקום מגורים. כרגע משפחת עולים מקבלת 1,250 שקל בחודש סיוע בשכר דירה - - -

כמה נפשות במשפחה?

משפחה.

משפחה, לא משנה, אוקיי.

אלה העונים על הקריטריונים של משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי מקבלים עד 3,000 שקל בהתאם ליישוב. אנחנו כמובן נשמח ונפעל בתיאום עם משרד האוצר להגדלת סיוע בשכר דירה. הנושא הזה כרגע נמצא בדיון, יש הצעת חוק, אנחנו לא ניכנס לזה, כי זה עוד לא סגור, אנחנו מאוד נשמח להוסיף סיוע בשכר דירה לקשישים ולכל הזכאים שלנו.

אנחנו כמובן בעד תוספת דיור ציבורי, בנייה ציבורית, וכל הנושאים האלה נמצאים בדיון בינינו לבין משרד הבינוי והשיכון ובין משרד האוצר. אני אשמח להרחיב בהמשך בהתאם לשאלות - - -

- - - למי ניתן?

זו הערה שאני לא רוצה כרגע להתייחס אליה.

זה כמו דז'ה-וו, עוד פעם כל שנה - - -

רגע, עכשיו רשות הדיבור לנציגת משרד הקליטה. אנחנו צריכים לשמוע, אתה רשום, יהיה לך תור, ניתן לך לדבר. בבקשה, תמשיכי.

אני אשמח להרחיב בהתאם לשאלות שיעלו.

סיימת?

כן.

תודה רבה לך.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב הצטרפה אלינו ואני יודע שהיא צריכה ללכת לעוד ועדה, אז רשות הדיבור אלייך.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. מראש אני מתנצלת, כך יצא הגורל שהיום יש השקת שדולה שאני עומדת בראשה ולכן לצערי הרב אני איאלץ לעזוב את הוועדה. תודה לך על ההיענות לתת לי זכות דיבור, ככה שאני אספיק לדבר.

אני חושבת שהנושא שאנחנו דנים עליו היום זה אחד מהנושאים החשובים ביותר לחלק מאוד גדול מהאוכלוסייה של מדינת ישראל. אני כמובן אתייחס כאן לנושא של הקשישים. אני מאמינה שזו רק ההתחלה של העבודה שלנו ואנחנו נעבוד בתחום הזה לא מעט. אני רק רוצה דבר אחד להגיד, אני מאמינה שרוב האנשים מרגישים סוג של שינוי מדיניות של משרד השיכון בנושא של דיור ציבורי. בכל אופן ברמה ההצהרתית אנחנו שמענו מהשר על כך ש-5% מכל הדירות החדשות שיבנו הם יהיו דירות ששייכות לדיור ציבורי, כך שנפתור את הבעיה הזאת בהמשך. אבל, ופה אבל גדול מאוד, רבותיי, עד שאנחנו נבנה את הדירות האלה חלק מהאנשים הקשישים, מהאנשים המבוגרים, שגם היום חלק נמצא כאן וחלק לא נמצא כאן, הם כבר לא יהיו בחיים. מה אנחנו עושים היום?

היום הזה, ושמעתי את הנתונים, זה מרתיח אותי, למה אנחנו הגענו למצב שאזרחי מדינת ישראל שמתחלקים לשתי קבוצות אחת, אחת עולים חדשים ואחת לא, מקבלים סיוע שונה. למה אלה מקבלים 1,250 ואלה מקבלים 3,000? מישהו יכול להסביר? את זה אני מאוד לשמוע ולקבל תשובה בנושא הזה.

אגב, אני שמעתי פה ושם דברים, שהקריטריונים אצל העולים הם פחות נוקשים וכן הלאה, אבל, רבותיי, אנחנו מדברים על אנשים שלא נולדו במדינה הזאת ועברו עלייה ומי שעבר עלייה מבין על מה אני מדברת. לכן אני חושבת שהנושא של סיוע לשכר דירה, אם אנחנו לא מסוגלים לספק להם דיור ציבורי, צריך להיות שווה לכולם. אני יודעת שמרינה סולודקין ז"ל בזמנו טיפלה בנושא הזה ואפילו הגיעה לבג"צ. אני כאן מצהירה שאם אנחנו נרגיש שיש עדיין אפליה כלפי עולים אנחנו נמשיך בדרכה כי אין דרך אחרת להשוות בין האנשים, בין האזרחים. ואני חוזרת ואומרת, כולנו אזרחי מדינת ישראל.

אני נפגשתי עם כמה ארגונים שמטפלים בנושא, כמו הפורום למען משפחות עולים, כמו פורום לדיור ציבורי, ויש פה רעיונות ואני חושבת שאי אפשר לשים את הדברים האלה בצד ולא להקשיב להם. צריך לקחת אותם בחשבון. כל זה מדובר על איך אנחנו מספקים דיור ציבורי ואני חוזרת ואומרת, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של היום ולא של עוד שנתיים ושלוש, כי מספר האנשים הולך ופוחת.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות כאן ולשאול, ואולי גם הוועדה תוכל לתת לנו תשובה, אני לא יודעת כמה זה נכון, פנו אליי מראשון, ששם פתחו עכשיו - - -

ביום רביעי בשבוע הבא יש ועדה לפניות ציבור ואני אעלה את זה לסדר.

יפה, אני אשמח גם לדעת על זה. זה מה שרציתי להגיד ואני חושבת שחובתנו כוועדה, וכאן אני פונה ליושב ראש, אדוני היושב ראש, אני חושבת שמכאן צריכה להיות קריאה מאוד מאוד חריפה, אפליה שקורית היום במדינת ישראל, אין לה מקום, בין עולים לוותיקים. כולנו כאן אזרחי מדינת ישראל. כמה שנים עוד אנחנו נהיה עולים חדשים וכמה שנים עוד נרגיש שאנחנו שונים מאלה שנולדו כאן? אני חושבת ש - - -

אני חושבת שאת צריכה להיכנס למאבק בהשוואה, החלוקה בין משרד השיכון ומשרד העלייה והקליטה צריכה להיות שווה. אני לא צריכה להגיש כאן חוק שחתום גם על ידך, אני חושבת שהחלוקה של הדיור הציבורי בין המשרדים צריכה להיות שווה. זה שייך למפלגה שלך. זה דבר אחד. ודבר שני, את צודקת מאוד, העולים החדשים צריכים לקבל אותו סיוע כמו שמקבלים ותיקים, אני הגשתי על זה חוק שחתום גם על ידי חברי הכנסת ואת תהיי סיוע שלנו במשרד השיכון ובמשרד האוצר. הגיע הזמן להשוות.

קודם כל תודה, חברתי סופה לנדבר. אני מציעה גם שהקריאה מתוך הוועדה תבוא בחתימה של כל חברי הוועדה. ושוב פעם, לא בשפה נעימה, מספיק לדבר בשפה נעימה, אנחנו חייבים פה לדרוש למען האנשים האלה. תודה רבה לך.

תודה רבה.

הצטרפו אלינו חבר הכנסת יצחק הרצוג, יושב ראש האופוזיציה, חבר ועדה, וחברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס. אורלי, רצית לדבר?

כן. תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני באמת מברכת ומודה לך על קיום הוועדה בנושא הזה. זה יום שאני מובילה ביחד עם חברים נוספים מכל סיעות הבית, יום מיוחד על הדיור, בדגש על דיור ציבורי. אני רוצה להזהיר מכמה משפטים שנאמרו פה עכשיו. אין ספק שנושא העולים החדשים צריך התייחסות נפרדת, פרטנית, תוך כדי כך שלוקחים בחשבון שאלה אנשים שמגיעים מתרבות מסוימת לתרבות אחרת חדשה, בחלקם הגדול לא מכירים את השפה, בחלקם גם לא מכירים את ההתנהלות והבירוקרטיה היא מחסום מאוד מאוד גדול בפני האנשים הללו. לכן צריך למצוא איך אנחנו באמת עוזרים בנושא של הדיור הציבורי תוך התייחסות נקודתית ואני רוצה להזהיר מהמגמה שבאים ואומרים בואו נשווה בין האוכלוסייה הכללית, שהיא התור של משרד הבינוי והשיכון, לזכאים שלו, לבין הזכאים של משרד הקליטה.

אם אנחנו נלך למאבק הזה מה שיקרה זה ההיפך הגמור. היום הקריטריונים של העולים החדשים - - - וצריך להגיד תודה רבה באמת גם לשרה לשעבר סופה לנדבר, שהגמישו את הקריטריונים של הזכאות לעולים החדשים בכל הנוגע לדיור ציבורי, אבל אם אנחנו נלך למהלך שיבוא לעשות אחידות, המחשב לא יידע לזהות מי הוא עולה חדש ומי הוא ותיק, יילכו על קריטריונים אחידים וחצי מהרשימה של העולים החדשים ייפלטו החוצה בלי ההתייחסות - - -

85%.

ייפלטו החוצה. אז אני מזהירה אתכם, כי הם יצטרכו להיות - - - אם מדברים על חד הוריות, חד הוריות עם 3 ילדים זה הקריטריונים של משרד השיכון, כאשר אנחנו מדברים על זכאות של גיל מסוים צריך גם נכות, צריך שנתיים, 24 חודש שאתה נתמך קצבאות. במשרד העלייה והקליטה הקריטריונים הרבה יותר גמישים בגלל שמדובר באוכלוסייה חלשה עם כל הקושי.

אני גם רוצה לומר לכם, הבנייה של דיור ציבורי, היחידה שנעשתה בשנים האחרונות, הייתה דרך משרד הקליטה. חד וחלק, שלא יטעו אתכם. לא הייתה בנייה נוספת לדיור ציבורי, בטח לא לאוכלוסייה הכללית. אם אתם באים ושמים את כולם באותו סל אתם תפילו את ההטבות שמקבלים העולים החדשים, זו סכנה. האוכלוסייה היא שונה עם צרכים שונים וכך צריך להתייחס אליהם. לכן משרד הקליטה, אני לא יודעת איפה שר הקליטה, למה הוא לא נמצא כאן?

רואים אותו רק - - -

לא מעניין אותו? אנחנו רואים אותו בהר הבית.

השר לענייני אסטרטגיה.

אני חייב לומר לזכותו, הוא היה בוועדה פה והוא באמת פירט את התכנית של המשרד שלו.

היום הוא היה?

היום לא.

אני אומר לך משהו, כשהצלחנו להביא את החוק של סיוע ריאלי בשכר דירה לזכאים במשרד השיכון זה יכול היה להוות פלטפורמה. היה עובר החוק הזה, היה אומר אלקין, 'בואו אני רוצה להשוות, גם אני רוצה סיוע ריאלי', והיה נלחם עם המשרד שלו, כמו שאני מתארת לעצמי שסופה הייתה עושה, סופה נלחמה על זה, בהצעת החוק המקורית היה לכולם. אתם יודעים, משרד האוצר לא נותן את כל התקציב שאנחנו רוצים, לכן אמרנו שנפתח צעד צעד. ברגע שאתה מטפל ב-2,700 תהיה לך אפשרות לטפל גם בשאר. סך הכול היה צריך לחכות שיעבור החוק ואז להגיד 'חבר'ה, אני רוצה השוואת תנאים' וזה היה פותר את הבעיה. מה גם שהוא כוח מאוד משפיע בקואליציה.

מה שהוא עשה, הוא אמר 'לא, אנחנו ניקח את הכסף שהצליחו להשיג למשרד השיכון ונחלק אותו'. אם מחלקים אותו, במקום ל-2,700 ל-30,000 אתם מבינים שכל אחד מקבל צימוק והצימוק הזה לא יכול לשנות שום דבר, זה לא משנה מציאות. 200 שקל תוספת לא תשנה מציאות, אבל אם היה פתרון אמיתי ל-2,700 הייתה נאלצת המדינה ואם היה צריך גם היינו הולכים לבג"צ ומשיגים גם את התקציבים למשרד הקליטה. אבל מחוסר תפקוד של שר הקליטה, ותסלח לי, אדוני היושב ראש, מה שקרה, אלה לא מקבלים ואלה לא מקבלים. מי הרוויח מזה? אני לא יודעת, אבל כולם היום במצב של שבויים על חוסר התפקוד שלו. אלה לא יקבלו וגם אלה לא יקבלו, תקע את החוק וגם אי אפשר להעביר משהו שאפשר להסתמך עליו הלאה.

אני מזהירה מהכוונה של השוואת תנאים, אני חוזרת על זה שוב פעם. אנחנו נשווה את התנאים ואנחנו נפיל את העולים החדשים מטה וזו לא המטרה, צריך להתייחס אליהם כאל קבוצה שצריכה את ההתייחסות הספציפית. רק זה יביא לפתרון האמיתי. תודה רבה לך, אדוני. ואני מזמינה את כולם אחר כך, יש עוד דיונים בוועדות האחרות, גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה, הוועדה לביקורת המדינה וגם הכנס המרכזי בשעה 14:00 באולם גליל, יהיה שם גם שר האוצר.

אדוני, שר הרווחה לשעבר, אני יודעת שהנושאים האלה נורא חשובים לך, אנחנו נשמח לראות אותך ואנחנו, כמו שאמרתי, יושבי ראש במשותף מכל סיעות הבית, גם מהמחנה הציוני, גם ממרצ, גם מהמפלגות החרדיות וכדומה.

מי איתך?

שמולי איתי יושב ראש במשותף וזה חשוב מאוד. היום יהיה דגש על הדיור הציבורי ויש פתרונות לדיור הציבורי, זה מתחיל לקרום עור וגידים. לפני כמה שנים כשדיברנו על זה, בהתחלה אמרו לנו 'על מה את מדברת? אף אחד לא יכתוב על זה, זה לא מעניין אף אחד', הצלחנו להביא את זה לקדמת סדר היום הציבורי, שמנו את זה באור הזרקורים והיום אנחנו מטפלים בזה לעומק, אז אני באמת חושבת - - -

מגיע לאורלי הרבה קרדיט על זה.

בהחלט.

גם החוק, על 90% של השתתפות במשכנתא.

אנחנו צריכים להריץ.

זה היום דבר הכרחי. אני זוכרת שלפני 10 שנים, לפני 20 שנה, המשכנתא בעמותות השיגו - - - גם אני הייתי יושבת ראש עמותה, הם היו מקבלים 95% משכנתא ואז לאנשים יש דירה, יש גג מעל הראש. היום פתאום מדינת ישראל מתעלמת ממה שקורה. אני חושבת ששר האוצר הוא הראשון שצריך לחתום על החוק הזה. הייתה פה חברת כנסת שאומרת שבינתיים זה בהכרזות, אני רוצה לא בהכרזות, במעשים.

תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס. אנחנו מאוד מעריכים את מה שאת עושה ואנחנו איתך.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. קודם כל יש לי איזה שהוא דז'ה-וו, אנחנו לא פעם ראשונה יושבים כאן בשולחן הזה ואני שומע דיבורים ואני שומע הכרזות. בינתיים התור לא מתקצר, אנשים לא מקבלים יותר ושמענו עוד פעם את שר השיכון, עכשיו הוא הכריז 5% בדיור ציבורי. לגבי השוואת התנאים, הכוונה היא לא לשים את כולם בסל אחד, אלא החלוקה של הדירות של משרד השיכון, שיחלק חצי מהדירות שיש לו במלאי לעולים וחצי ל - - -

אין לו כלום במלאי.

זה לא מה שהוא עושה.

משרד הקליטה מקבל 35% והיתר במשרד השיכון. שם התור 27,000 איש, שמה 2,700.

בדיוק, פי עשרה. פניתי לשר השיכון הקודם כשהייתי יו"ר ועדה, פניתי לאורי אריאל ופנינו גם לגלנט ובזמנו גם דיברנו עם חברת הכנסת לנדבר, היא אמרה 'תנסה, גם אני ניסיתי, נלחמתי על זה שנים' ואני חושב שהרעיון לעשות את זה בחקיקה הוא טוב ואנחנו צריכים להפעיל עכשיו את כל הכוח כדי שתהיה השוואה.

אני חושבת שגם היועצים המשפטיים, שהיום כמעט אף אחד לא מסתובב בלי יועץ משפטי, יבקשו ממך קריטריונים אחידים, בדיוק כמו שקורה היום בהטבות המס.

אבל לעולים - - -

זה החמיר את הבעיה.

אבל לעולים אי אפשר להחליף את הקריטריונים.

נארגן עימות בין העולים לוותיקים.

בדיוק, זה אינטרס של המדינה לסכסך בין החלשים האלה לאלה, ואז הם יושבים בצד ובינתיים לא משחררים כסף, לא לאלה ולא לאלה.

חברים, אני יודע - - -

חברי הכנסת, אני רוצה שתשמרו על הסדר. רשות הדיבור לחבר הכנסת יואל.

אני יודע מה מצבם של העולים, יש לנו כאן תור של 27,000 אנשים, 20,000 מהם זה אנשים קשישים שמקבלים קצבת זקנה פלוס הבטחת הכנסה והם צריכים לממן שכר דירה והם צריכים לחיות. אם אנחנו נעשה חישוב קטן פשוט לא נשאר להם כסף למחיה. לא נשאר להם כסף והתור גדול. ולצאת עם הכרזה ששר השיכון הודיע ש-5% זה מבורך, זה מצוין, מה עושים איתם היום? היום מה שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט להגדיל להם את הסיוע לשכר דירה, אחרת לא נשאר להם כסף להתקיים.

עוד דבר נוסף שנתקלתי בו השבוע ואני כבר פניתי לשר השיכון ולשר הקליטה, לכל גורם רלוונטי, אחרי הסיפור של ראשון לציון, שגם חברת הכנסת לנדבר אמרה והיא תתייחס לזה, שהחוזים שנחתמים מול אותם הדיירים הם בשפה העברית. זה ניצול מצוקת הצרכן, אלה אנשים קשישים שלא יודעים עברית והם חותמים תחת לחץ. למה הם חותמים תחת לחץ? כי הם מפחדים שלא יקבלו דירה. הם חותמים על חוזה של 20-30 דפים, לא מבינים מילה שם ומשם נוצר המצב עכשיו בראשון שהם צריכים לשלם אולי כפליים ממה שהם חתמו. זה מצב אבסורדי. צריכה לצאת הנחיה ממשרד השיכון, ממשרד העלייה והקליטה, שכל אותם החוזים צריכים להיות בשפה התואמת, ברוסית, באמהרית או כל שפה אחרת, תלוי באכלוס האנשים. אני חושב שזה דבר הכרחי. תודה רבה וכל הכבוד על הדיון, על היוזמה.

אנחנו נשמע עכשיו את נציג הסוכנות, נציג עמיגור, ארז שני, ואני אשמח אם תתייחס גם לקשישים שתקועים במרכזי הקליטה ברחבי הארץ ובהוסטלים. אני אשמח אם תרחיב בנושא הזה.

בוקר טוב. חברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית, מנהלת כיום למעלה מ-60 בתי גיל זהב עבור קשישים שרובם עולים חדשים, למעלה מ-80% מהם ניצולי שואה גם בכל רחבי הארץ, מהצפון עד הדרום. לפני כחצי שנה עמיגור סיימה בניית בית לקשישים בקרית אונו בסיוע ובדחיפה של שרת הקליטה לשעבר, חברת הכנסת סופה לנדבר, ושם בנינו תוספת של 71 יחידות דיור על גג של מבנה קיים. הבניין הזה התאכלס תוך חודש ימים, אז אפשר להבין מתוך זה באמת מה המצוקה.

בימים אלה סיימנו בניית בניין נוסף לקשישים בכפר סבא, בניין מדהים ביופיו, עם כל השירותים מסביב, כולל מועדון ושירותים נוספים שהם יקבלו שם, של 107 יחידות דיור. אכלוס הבניין החל לאחרונה בסיוע משרד הקליטה, שכבר שלח ושולח מועמדים. נדמה לי שכ-40 או 45 דיירים כבר חתמו על חוזים. הדיירת הראשונה כבר קיבלה מפתח, דיירת בת 91, שחיכתה הרבה זמן בתור על מנת להיכנס.

אני חייבת לציין שכפר סבא זה לא מובן מאליו, אין לנו פתרונות שם בכלל ולולא הפרויקט הזה אני לא יודעת מה היו עושים האנשים האלה.

ראש עיריית נתניה לא רצתה לבנות וכאן אני מכריזה שיש ראשי ערים שאומרים 'לא רוצה את הזקנים אצלנו'. הרי קול קורא על 4,000 יחידות דיור שמפלגת ישראל ביתנו אישרה והשיגה והתחילה וממשיכה את הבנייה עכשיו, יש ראשי ערים שלא לקחו את הכדור, אמרו 'לא רוצים את הקשישים אצלנו'. בחולון לא רוצים, בתל אביב לא רוצים. אם לא עמיגור במרכז המדינה לא הייתה בכלל בנייה.

גם בירושלים.

גם בירושלים לא רוצה, הוא רץ עם הכרזות.

רשות הדיבור לארז.

אני מוכרח לציין שבאמת בערים האלה יש לנו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם הרשות המקומית ועם ראשי הערים. אני מקווה, תוך שבועות מספר, להתחיל פרויקט חדש בתל אביב בדרך השלום, מקום מרכזי, בסך הכול 3-4 קילומטרים מעזריאלי, סופה הייתה שם, יושב ראש האופוזיציה יצחק הרצוג היה שם. אני תמיד עקבי בעקבות הנחיית מנכ"ל עמיגור יובל פרנקל לעובדים שלו, אנחנו תמיד זוכרים שמעבר לכל המספרים על בתים ודירות גרים אנשים בבתים האלה וכמו שאמרתי, חלקם הגדול ניצולי שואה. חבר הכנסת הרצוג וחברת הכנסת לנדבר פגשו את האיש הזה, סמיון רוזנפלד, אחרון הניצולים מסוביבור שמתגורר בבניין שקיים היום בתל אביב. אנחנו מקווים להתחיל את הבנייה שם בקרוב ולהתחיל לבנות שם כ-110 יחידות דיור.

במקביל אנחנו נמצאים כרגע בהתקדמות בתכנון לבניית 2,500 יחידות דיור, פרויקט שהסוכנות היהודית מובילה מול משרד השיכון בתמיכה משמעותית, אני מוכרח לציין, של השר גלנט ואנשי משרדו. יש פה, מי שירצה אחרי זה יוכל לבוא לראות, אני אוכל להביא לכם פעם אולי קאפה גדולה יותר עם התמונות, בתים חדשים במקומות מצוינים שכוללים את נתניה ו - - -

ארז, קודם כל באמת, אני היום מופיע בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ואני הולך לפרגן לכם בענק, גם למנכ"ל שלך, יובל פרנקל, ולצוות, אבל אני רוצה לשאול, כמה משלמת משפחה, כמה משלם זוג או בודד עולה מדי חודש עלות בדירה כזו?

כ-280 שקלים.

הוא צריך לשלם - - -

הבעיה שמי שלא נכנס, מי שאין לו דירה, עלותו הרבה יותר גבוהה.

נכון.

היה צריך להגביר את הבנייה עבורכם. אין מצב של התרוקנות של הבתים הללו בשל ההזדקנות של האוכלוסייה?

לא, הבתים מלאים עד אפס מקום. אנחנו בהחלט מתמודדים עם הזדקנות האוכלוסייה והתקששות, ירידה בתפקוד, ואנחנו מתגברים את זה. יש לנו עובדת סוציאלית שמגיעה לבתים, זה מה שאני אמרתי, הבתים הם לא רק מקום מגורים, זה ממש בית, יש צוות שמסייר, יש עובדת סוציאלית שמגיעה פעם עד פעמיים בשבוע לבתים, יש להם פעילות חברתית ויש מטפלות שבסיוע מטפלות שלנו, שאנחנו מעסיקים בצורה ישירה, מעבר למטפלות שביטוח לאומי שולח, או הקרן לרווחת ניצולי השואה, אנחנו מעסיקים, אנחנו עושים פעילות תרבות מיועדת, גם לציבור מרוסיה, גם לעולים מאתיופיה. יש בבתים האלה אוכלוסייה מכאן ומכאן ולמעשה רק כשמגיע רגע שהם לא יכולים להיות יותר עצמאיים והם צריכים לעבור למחלקה סיעודית והם צריכים סיעוד מלא 24 שעות אז הם מועברים למחלקות סיעודיות לפי בחירתם. לעמיגור יש גם ארבע מחלקות סיעודיות בצפון.

אנחנו שמענו קודם מנציגת משרד הקליטה שהתור של האנשים שממתינים זה 27,000 אנשים לדיור ציבורי, מתוכם 20,000 זה קשישים. לכמה מהם, אתה חושב, שהפרויקטים האלה שאתה מדבר עליהם יכולים לתת מענה?

אנחנו עכשיו בתכנון של בין 2,500 ל-3,000 יחידות דיור שייצאו לדרך בקרוב.

זה תקציב מדינה? מי מממן?

הפרויקט עד עכשיו של קרית אונו, כפר סבא, תל אביב, 24%-26% היה ממשרד הקליטה והשאר מתורמים ברחבי העולם.

אני ארחיב. מדובר בפרויקט על קרקע חומה, זאת אומרת ללא עלות קרקע. בפרויקט יכלו להשתתף רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים. המדינה השתתפה ב-110,000 שקל ליחידת דיור.

וגם חברות אחרות עשו את זה? גם עמידר?

לא, רק עמיגור.

זו חברה כלכלית. זה בנוי ש - - -

זה רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים.

פה במקרה זה היה עמיגור, אבל במקרים אחרים זה עירייה, חברה כלכלית.

למעשה מה שנתן לנו leverage זה היה התרומות מיהדות העולם, תביעת התביעות, קרן ויינברג מבולטימור ותורמים נוספים.

אז ל-2,500 יש לך - - -

זה היה לפרויקט הזה. לפרויקט של 2,500 מדובר על כ-50% שמשרד השיכון השתתף ו-50% הסוכנות היהודית ממקורותיה או מתורמים. זה בשלבי גיבוש - - -

מה לוח הזמנים?

אנחנו נהיה ערוכים ליציאה כבר באמצע - - -

לעלות על הקרקע?

לעלות על הקרקע, בין מאי ליוני 2016 אנחנו נהיה מוכנים לעלות על הקרקע כבר עם לפחות 700 יחידות דיור.

אבל מי נותן קרקע?

הקרקע של הסוכנות היהודית. יש פה תרומה גדולה של הסוכנות היהודית לטובת העניין הזה.

בשווי פחות או יותר של חצי מיליארד, נכון, מהסוכנות היהודית? השווי של הפרויקט.

כן.

כל הכבוד. וישר המדינה גם נותנת.

מגיע לעמיגור וליובל פרנקל ולעובדים. הם מקבלים את הקשיש וכל בן אדם שזכאי כאילו זה משפחה שלהם. אני לא ראיתי חברה כזאת, אני לא ראיתי פעילות כזאת וכאשר הם לוקחים על עצמם משהו הם מתחילים ומסיימים. במקום הכרזות, הם לא מדברים, הם בונים. במקום לדבר הם עושים ומאכלסים. מגיע כל הכבוד.

למה לא מכניסים בכל התכניות של משרד הקליטה, יצאו נכים, וסופה לנדבר, אני רוצה לצטט אותה, היא אומרת לזכייה חופשית - - -

לאן?

לזכייה חופשית - - -

בחיים לא אמרתי משפט כזה.

בסדר, לא משנה. מה שאני רוצה להגיד, זה אנשים, גם אתיופים וגם רוסים, לא משנה, כולם, ואז הם יצאו ממשרד הקליטה ומשרד השיכון לא מקבל אותם, הוא לא מכיר אותם כזכאים. הם מקבלים 770 שקל דמי סיוע ופחות, עד 770 שקל. אלה אנשים עם סרטן, אנשים עם כל מיני מחלות הכי קשות, רק שמה אין כיסא גלגלים, כיסא גלגלים זה אליטה של נכים, הם מקבלים עד 3,000. הם לא רוצים לקבל אותנו, כי האנשים האלה מקבלים יותר. הם לפחות יכולים לא להיות רעבים, ופה, בגלל שהסיוע נמוך מאוד אז אנשים רעבים. אנחנו נושאים ונותנים אוכל, אין לתרופות כסף, אנשים מתקבלים לבית חולים כי אין כסף לתרופות. אז תחשבו על זה. בבקשה. אני חושבת שביחד עם משרד השיכון, עם השר גלנט, צריך להיות גם פה וזה מאוד מאוד חשוב.

את רוצה להביא את הנכים למשרד השיכון? בחיים לא יקבלו שם דירה, מה קרה לך?

רגע, סליחה.

סליחה, הבן אדם עם סרטן והילד הלך בצבא במשהו קרבי ועכשיו זרקו בפח זבל ואני 17 שנה פה, מבקשת, אני לא יודעת איך לבקש כבר, אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה 0 0 0 והילד עכשיו חוזר הביתה ובוכה, אין גג, אין כלום. מה לעשות במקרה כזה?

איפה את גרה?

- - - וילד חכם, הוא בצבא במקום מיוחד, מיוחד. אני - - - והילד עובד במטוסים עם נשק ואני לבד במדינה ואף אחד לא שואל ועכשיו - - -

איפה את גרה, גברת?

בפתח תקווה. ואני מקבלת 500 שקל לשכירות - - -

זה בדיוק מקרה שבמשרד השיכון היא לא זכאית.

לשכירות 500 שקל?

כן.

רגע, גברת. איך מסתדר מה שאמרת לנו שמשפחה מקבלת 1,200?

היא מעל 15 שנה.

אז היא לא נופלת למשרד השיכון?

לא, היא לא תקבל שם בחיים. יש לה ילד אחד.

אבל עם ועדה עליונה?

אפשר ועדת חריגים, אבל סרטן לא נחשב.

נציג משרד הבינוי, יש מישהו?

יש נציגה.

את יכולה לענות למה היא מקבלת רק 500?

הקריטריונים במשרד הבינוי והשיכון הם קשיחים יותר ממשרד הקליטה. היום - - -

זרקו גם שם, זרקו - - - כל מקום - - -

רגע, גברת. הנקודה ברורה, אנחנו רוצים לברר את העניין.

היום במשרד הבינוי והשיכון זוגות המתקיימים - - -

גברת, אם נקבל תגובה אז זה יהיה לכולם. אני רוצה לחדד את הנקודה. הגברת יצאה מאחריות של משרד הקליטה, כיוון שהיא 17 שנה בארץ. האחריות היא של משרד הבינוי, תסבירי לנו בדיוק למה היא מקבלת רק 500 שקל.

הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון הם קשיחים יותר ממשרד הקליטה. ברגע שהיא יצאה מהזכאות של משרד הקליטה היא נבחנת על פי הקריטריונים של משרד השיכון. במשרד השיכון משפחות המתקיימות מקצבת נכות צריכות 2 ילדים ויותר.

אלא אם יש לך ועדה.

- - - איך אני יכולה ל - - -

אבל תמליצי לוועדת חריגים.

כל המקרים שלא עונים לכללי הנוהל יכולים לבוא בפני ועדת חריגים.

היא זכאית לשכר דירה, היא לא זכאית לדיור.

בוועדה אומרים שלא. יש לי מסמך - - -

בוועדה מסתכלים על כל הקריטריונים שעומדים בפניהם ומחליטים האם לאשר חריג או לא לאשר כחריג. יכול להיות שבמקרה שלה - --

יש ועדת ערר שבוחנת את המקרים המיוחדים?

יש שתי ועדות ערר, ועדה עליונה וועדה ציבורית שהן מוסמכות לדון בחריגים שלא עונים לכללי הנוהל, מסתכלים על כל מה שהציג הבן אדם על המצב שלו, על המצב הרפואי, המצב הכלכלי, המצב הסוציו אקונומי ודנים בבקשה. כמובן שיש לנו מגבלות מסוימות שלא תמיד אפשר לאשר לבן אדם למרות המצב שלו.

גברת, האם את הגשת בקשה לוועדה ציבורית או לוועדה העליונה? לא היית צריכה לבוא לפה, רק תגידי, את הגשת את זה?

אני רוצה להסביר משהו, יש פה בלבול. במשרד השיכון יש שתי רשימות, רשימה אחת מדברת על זכאות לדיור ציבורי, רשימה אחרת של אלה שלא זכאים לדיור ציבורי, אבל מפאת מצבם מקבלים סיוע בשכר דירה. עכשיו באים ואומרים שזה עד 2,500, כאילו כולם מקבלים 2,500 שקל. החלק הארי, גם במשרד השיכון, של הסיוע בשכר דירה הוא בין 500 ל-900 שקל. זה עיקר הסיוע, גם במשרד השיכון. באמת משפחות מסוימות, מורכבות וכן הלאה, או אלה שזכאיות לדיור ציבורי אבל לא נמצאה בעבורם דירה, נותנים להם סיוע יותר גבוה, אבל הרשימה של עשרות אלפים במשרד השיכון זכאים לסיוע בשכר דירה ולא לדיור ציבורי.

סיוע בשכר דירה זה 4,000 שקל.

לא, לא. 2,500 במקרים מאוד מיוחדים.

לאריאל אטיאס הייתה איזה - - -

לא, העלו את זה לעד 3,000 שקל. אצל אריאל אטיאס ניסו להעלות את זה עד 3,000 שקל ובתנאי שיוותרו על תורם בתור לדירה ציבורית. אלה באמת עיקר הבעיות ומבלבלים.

אני חושבת שגם במשרד השיכון - - -

בקיצור, האוצר ממשיך לאמלל אותנו בדיור ציבורי שנים על שנים על שנים.

- - - לוותיקי המדינה, יש בתל אביב, יש ב - - -

בואו נעשה סדר. קודם כל, ארז, סיימת?

רק משפט אחרון.

דרך אגב, הפרויקטים שלכם זה בסיוע של משרד השיכון, צריך לומר. ההשתתפות היא לא של משרד הקליטה בפרויקטים החדשים, ההשתתפות היא של סיוע של משרד הבינוי והשיכון. זאת אומרת שהשר גלנט באמת הביא לאיזה שהוא שינוי בכל מה שקשור לדיור ציבורי והדירות הריקות שהיו, ובחלקן רצו הבית היהודי, כן, מי שעמד בראש המשרד בקדנציה הקודמת, כל דירה שעמדה מעל שנה למכור בשוק החופשי לעמותות, מוסדות וכדומה ב-50,000 שקל. עצרנו את זה. אני רק רוצה לספר לכם שבארבעה החודשים האחרונים השר וסגן השר שלו לקחו את אותן דירות שהיו מיועדות למכירה, שיפצו אותן, לא בכסף חדש, בכסף שהיה בתוך המשרדים, כבר למעלה מ-300 משפחות שוכנו באותם בתים שאמרו שהם לא ראויים ורצו למכור אותם לעמותות.

אז יש פה איזה שהיא מגמה, היא בהחלט תחילתה של דרך, יש הרבה מה לשפר ואנחנו נשתף פעולה. הן העולים החדשים והן הזכאים של משרד השיכון והבינוי, חייבת להיות באמת ראייה מערכתית תוך התייחסות לכל אחד והצרכים שלו.

צריך לחקור לאן הלכו כל הדירות. את טיפלת במשפחה שהייתה זכאית, אמא חד הורית, את טיפלת לבד, נכון? היא הייתה גרה ב - - -

זה לא לבד. נכון, חתכנו דירה, זו הייתה התחלה, זה התחיל את זה של 400 דירות ששוכנו עכשיו.

תודה רבה, יש לי רשימת דוברים.

רק הוספה של משפט אחד. מה שמדאיג אותי, שכל התהליך הזה, 300 דירות, זה זז, אבל עדיין זה לא המספרים, כי אנחנו מדברים על תור של 27,000 ואמרנו ש-20,000 זה אנשים קשישים. עד שהפתרונות האלה - - - אנחנו צריכים מיידי, העזרה צריכה להיות מיידית, אחרת אנחנו לא - - - אותו גל עלייה שעלה בשנות ה-90, רוב האנשים היום עם דירות, הם מסיימים משכנתא. אולי עוד 20 שנה לא נצטרך את הדירות האלה, יש סיכוי, הלוואי שהמצב הסוציו אקונומי של כולם יעלה, אבל הפתרון צריך להיות מיידי. אם אנחנו היום נוציא עוד 200-300 הכיוון והמגמה זה טוב, אבל זה באמת ההשתתפות בסיוע בשכר דירה, אני לא רואה פתרון אחר.

תודה. אני רוצה לתת לארז להשלים במשפט אחד ואז אנחנו נשמע את מרינה.

למעשה חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס - - -

- - - בכדי לדעת להתכונן, כמה אנשים בתור? שלושה-ארבעה?

את לא צריכה להתכונן.

אני כן.

את צריכה לבוא מוכנה מהבית.

למעשה חברת הכנסת אבוקסיס דיברה על הגמשת הקריטריונים, וזה רק עוד דבר אחד, במסגרת הדיור הציבורי באמת יש הגמשת קריטריונים מבורכת מאוד שמשרד השיכון מבצע ורק מבחינת נתונים, מתוך המספר שאורלי ציינה של מעל 300 יחידות, כ-135 יחידות בהצעת האכלוס והגמשת הקריטריונים עברו לעולים חדשים, שזה מספר מאוד מכובד ומרשים וחשוב מאוד שקורה גם בדיור הציבורי.

ולשאלתך בהתחלה לגבי מרכזי הקליטה, גם הסוכנות היהודית לפני 4 שנים העבירה, בעידוד שרת הקליטה לשעבר סופה לנדבר, חמישה מרכזי קליטה לטובת אכלוס עולים קשישים, המרכזים האלה עברו התאמות לקשישים, לנכים וכדומה והם למעשה עוד 635 יחידות דיור שאוכלסו בשנים האלה במהירות שיא לטובת אלה שבאמת זקוקים לכך.

גב' מרינה זמסקי

אני מנהלת עמותת פורום למען משפחות העולים ואני כאן גם כנציגת פורום דיור ציבורי שמקדם את נושא הדיור הציבורי כבר כמה שנים טובות. אנחנו באמת מברכים על השינוי שהתחלנו להרגיש בנושא דיור ציבורי בתקופה האחרונה וכאן אני רוצה לדבר על הבעיות המיוחדות של זכאים במשרד הקליטה. מראש אני אומרת, אין לנו טענות למשרד הקליטה, אנחנו חושבים שמשרד הקליטה, עם המשאבים הדלים שעומדים לרשותו, באמת נאבק ובשנים האחרונות ניסה כל מיני פתרונות. יש לנו טענה לממשלה כולה, כי בעצם היה מאוד נוח לשים את ה-28,000 אנשים במשרד הקליטה ולא לראות אותם, הם שם, אי שם, אלה מטופלים במשרד הקליטה. המיתוס הרווח שהקריטריונים שם הם הרבה יותר קלים ולכן שיגידו תודה שבכלל רשמו אותם לתור - - -

לא, חס וחלילה, מי אמר את זה?

זה לא אישית לכל אחד, זה מיתוס שנהיה חלק מתחושה ציבורית של מה שקורה בנושא הזה. אנחנו מבקשים לראות את התור כמו שכבר נאמר היום ואנחנו תומכים בגישה הזאת, התור הזה זה לא 28,000, אלה אנשים מקבוצות שונות ואם מתוכם יש 20,000 קשישים צריך לבדוק פתרונות לקשישים ואם יש הם עומדים בכל הקריטריונים הכי נוקשים של משרד השיכון, אותם אפשר לא לבדוק ולא לשים בגטו ואולי אלוהים גדול ייתן להם פתרון. הם עומדים בכל הקריטריונים של משרד השיכון אז אפשר לא לפחד לפגוע בהם.

אם מדובר במשפחות, אנחנו מצפים שחולת סרטן תביא עוד 2 ילדים כדי להיות זכאית לדיור ציבורי, אני מצטערת להגיד, הוועדה המכובדת הזאת, זו גברת שמשנה לשנה אנחנו שומעים את אותה גברת, אותה אישית. אנחנו שומעים כאן בכנסת, לא בפעם הראשונה, אותה אישית, בפעם העשירית שואלים 'נו, אז הגשת ערעור?' איך זה יכול להיות? בפעם העשרים חברי כנסת מזדעזעים מהמקרה אבל זה עומד איפה שזה עמד לפני שנה ולפני שנתיים. את זוכרת, זה היה בישיבה - - -

רק אל תתבלבלו, הפתרונות לא אצלנו. אנחנו מעלים את זה לסדר היום, אנחנו דוחפים, אנחנו משתדלים, אנחנו חברי כנסת, אנחנו לא משרדים.

נכון, אני פשוט אומרת שנוח מאוד - - -

שר הקליטה היה חייב להיות פה היום. אני עוד פעם חוזרת - - -

נוח מאוד לשים את הדברים במסגרת של ועדת קליטה - - -

זו בושה וחרפה שהוא לא נמצא פה.

במיוחד לפני תקציב מדינה. הרי אומרים שיש כסף, נכון? אמרו שיש - - -

בחצי מיליארד היו פותרים את הבעיה, גם של העולים וגם של משרד השיכון.

במקום להוריד מע"מ היו פותרים.

להשמיע את הדברים בוועדת הקליטה זה מאוד נוח לפוליטיקאים רבים כדי לא לגעת בפתרון הבעיה של 28,000 תושבים של מדינת ישראל שפתאום נהיו שקופים. דבר ראשון, מה שאנחנו דורשים, בבקשה, תסתכלו, הם אנשים חיים וחלקם בגיל מאוד מתקדם.

לגבי גיל מאוד מתקדם, אנחנו גם רוצים להגיד, צודקים חברי הכנסת לחלוטין שעד שאנחנו נמצא פתרונות של דיור ציבורי, עד שיבנו את אותן דירות שאנחנו מברכים על בניית הוסטלים ובנייה חדשה של דיור ציבורי אנחנו מאוד שמחים, אנחנו חושבים שאלה שלפחות הם בני 80 פלוס, שימיהם כבר מתקצרים ואנחנו יודעים שחלק גדול מהם הם ניצולי שואה וחלק אחר עברו גם הרפתקאות של עלייה ממדינות אחרות, שזה לא מוסיף לבריאות. אנחנו כארגון ציבורי מציעים תכנית חירום לאנשים קשישים בני 80 פלוס שלא תספק להם דיור ציבורי, אבל לפחות תספק להם יציבות ואפשרות להיות ב-5 השנים הקרובות, אנחנו פיתחנו תכנית חירום ואנחנו מציעים לפנות לכל תושבי מדינת ישראל, לבקש מהם סיוע כאזרח לאזרח לשכור דירות לקשישים, כי היום הם עומדים לא רק בקושי למצוא דירה, גם אף אחד לא רוצה להשכיר, כי לא בטוחים שהם ישלמו, שיש להם כסף לשלם, כי הוצאות השכירות מגיעות ל-70%-80% מהכנסתם, אז אין בטחון שהם ישלמו.

גם לא יתנו להם את ההשתתפות בשכר דירה עד שלא יקבלו את החוזה חתום. זה הביצה והתרנגולת.

אנחנו מתנגדים לעלייה בשכר דירה, כי 2,500 שקל לא יעזרו לאנשים. הניסיון אומר שהשוק אוכל את הפער ב-500 שקל תוך חצי שנה. תוך חצי שנה תהיה עלייה במחירי הדירות והיא אוכלת את התוספת ואז אנחנו רואים שהעולים נמצאים באותו מקום עני שהם היו ומי שהתעשר זה בעלי הדירות. התכנית שאנחנו מציעים זה שהמדינה תשכור דירות קטנות, לא לבנות, ואותו סיוע בשכר דירה ישירות לשכירות לבני 80 פלוס כדי לספק להם לפחות ל-5 שנים יציבות.

ודבר אחרון, אנחנו כן מבקשים שהקריטריונים לקבוצות נכים וקבוצות אחרות, שמישהו יתחיל להסתכל בקריטריונים האלה, כי הם מאוד לא צודקים. תודה רבה.

תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק הרצוג.

תודה רבה. דבריה של מרינה, אני חושב שהם תיארו בצורה יוצאת מן הכלל את שורשי הבעיה ואני רוצה להודות לכל מי שמשתתף כאן על הדיון החשוב הזה. אני מלווה את סוגיית הדיור הציבורי עוד מאז שהייתי שר הבינוי והשיכון ב-2005 ואני אומר לכם שזה בסוף מתחיל ונגמר בתפיסת העולם במשרד האוצר ששונא את הדיור הציבורי, רואה בו כאב ראש, לא מוכן להשקיע ולא מוכן לעשות מהפך ותחשבו כמה נציגי מפלגות יש פה ולא הצלחנו לשנות את זה, כי בסוף זה מתחיל מלמעלה. זה צריך להתחיל מראש ממשלה ושר אוצר והנושא הזה נראה להם נורא מפחיד, עולה מיליארדים וזה דבר נורא ואיום ובסוף היוזמות שמצליחות הן באמת השותפויות, כמו שסופה יזמה ועמיגור נכנסה. אבל תחשבו על זה, זרוע ממשלתית או זרועות ממשלתיות כמעט לא נכנסו לזה.

סופה לא נכנסה כשרת הקליטה?

כן, אמרתי, היוזמה של סופה, אבל מה היא נתנה? היא נתנה רבע לפרויקט שבסוף רק עמיגור יכלה, כי עמיגור יכולה להביא כספים מהסוכנות, מה שעמידר לא יכלה, כי לעמידר אסור. מה שאני אומר זה שלא נותנים כלים למערכת להשלים את הבנייה, דבר שהיה משנה דרמטית את סוגיית הדיור של העולים, בוודאי הקשישים.

הסוגיה השנייה זה נושא הסיוע בשכר דירה ונושא הסיוע למי שנמצא בדירה ואיתור הדירות. כל הנושאים שעולים כאן על הפרק אלה נושאים ברמה לאומית עליונה, שאפילו שר הקליטה לא יכול לפתור, אבל הוא היה צריך להיות כאן, אין ספק. אנחנו, כל סיעות האופוזיציה מגויסות למערכה הזה וכל מה שהוועדה תחליט מקובל עליי בעניין הזה, אני רק מצפה שהחלטות הוועדה תהיינה נוקבות וחד משמעיות כפי שחבר הכנסת רזבוזוב דרש בצדק. ואני מאחל לכולם שנראה שינוי כמו שאנחנו מקווים. תודה.

תודה.

חברת הכנסת סופה לנדבר.

אני חושבת שהנושא של דיור במדינת ישראל הוא נושא מרכזי, לעולים ולוותיקים, לצעירים ולמבוגרים, בגלל זה ממשלת ישראל חייבת לקחת את זה במרכז הפעילות שלה. זה נושא מרכזי, בגלל שלא משנה צבע העור, מאיזה מקום הבן אדם מגיע למדינת ישראל, אם נולד כאן או לא נולד כאן, בן אדם בלי קורת גג מעל הראש הוא בן אדם מסכן. אני חושבת שמדינת ישראל במשך שנים רבות לא התייחסה לדיור ציבורי וכאן לאורלי לוי מגיע כל הקרדיט, בגלל שהיא לקחה את הנישה הזאת, הכניסה אותה למאבק של הפעילות שלה במשך כמה שנים והיום אנחנו מתחילים לראות את ההכרזות, לא תוצאות, רבותיי, הכרזות. אני יודעת כמה שנים במדינת ישראל בונים דירה. אתה יודע, אדוני היושב ראש.

אני מצטרפת לחברי הכנסת, ששר העלייה והקליטה, למרות שאין לו פתרונות ועבור הפתרונות הוא צריך להילחם כמו שאני נלחמתי, כמו שסיעת 'ישראל ביתנו' נלחמה היה חייב להיות כאן. ולמה אנחנו רואים כאן רק חברי כנסת מהאופוזיציה? הדבר הזה לא מעניין אף אחד, חוץ מההכרזות? ביום הזה אנחנו לא נשמע שום דבר, אני רוצה פתרונות.

אתם יודעים, אני לא נמצאת באשליות, אנחנו גם בוועדה הזאת דיברנו על ניצולי שואה ואני הגשתי חוק ואני צריכה להגיד ששר האוצר מתעלם מהעניין של ניצולי השואה. 1,300 ₪, הפכו את הרנטה של גרמניה להכנסה ולאף אחד לא אכפת במדינת ישראל, לא לאוצר, לא לחברת הממשלה שרת המשפטים, אני הייתי צריכה להעלות את זה כחוק, רזבוזוב הצטרף אליי, על רנטה מגרמניה במדינת ישראל. אדוני היושב ראש, אתה ניהלת כאן ישיבה, היא לא הביאה לתוצאות בגלל שחברי הקואליציה שמים פס על ניצולי שואה, סליחה על הביטוי. אני אגיד לכם, אני לא מצפה שמהיום הזה תבוא ישועה, אבל אני מצפה שמהיום הזה אתה כיושב ראש ועדה תכריז על זה שבין משרד השיכון ומשרד העלייה, החלוקה של הדיור הציבורי צריכה להיות שווה בשווה. נכון שאני הגשתי חוק, אבל זו צריכה להיות הכרזה שלך ומאבק שלך יחד איתנו. אתה חבר בקואליציה, אתה צריך לדרוש משר השיכון שהחלוקה בין משרד העלייה והקליטה ובין משרד השיכון צריכה להיות 50-50. זה דבר אחד.

במשך שנים שהייתי שרה לקחתי את הנושא של דיור כנושא מרכזי לטיפול. יכול להיות שבחלק מהדברים הצלחנו, חלק לא הצלחנו, אבל אנחנו היום כחברי כנסת צריכים לעזור למשרד העלייה והקליטה בפעילות שלו בגלל שמשרד העלייה והקליטה התחיל לבנות, וזה לא פלא. משרד העלייה והקליטה לא צריך לבנות, אבל לקחתי את זה לעצמי בגלל שכאשר הגעתי למשרד העלייה והקליטה לפני 6 שנים התור במשרד העלייה והקליטה היה כמעט 50,000 איש, רבותיי, ואז לקחתי כל פתרון כפתרון. לקחנו מרכזי קליטה, שיפצנו אותם ואכלסנו אותם, ואכלסנו אותם בערים שיש בהן מצוקה אמיתית. אנחנו לקחנו 500-600 דירות בפריפריה ויצאתי בקריאה לחד הוריות, לאנשים חולים, לאנשים שאין להם סיכוי במרכז המדינה לקבל דיור, אמרתי שאנחנו נשפץ את הדירות ואנחנו נאכלס אותם. ואתה יודע, על 500 דירות אנחנו קיבלנו 12,000 פניות תוך חודש ימים, המצוקה גדולה ביותר.

מה אני מצפה? יש 4,000 יחידות דיור שאנחנו התחלנו לבנות ולא סיימנו בגלל שהיום המשרד נמצא בידיים של הליכוד, אני מצפה שיסיימו את הבנייה, אני מצפה שראשי הערים ייקחו את פרויקט קרקע חומה ויבנו על קרקע חומה. קרקע חומה זו קרקע ציבורית ועל קרקע חומה יכול לבנות לא רק עמיגור, שכל מחיאות הכפיים מגיעות להם, כל המחמאות, בגלל שהם לקחו את זה כדבר רציני ביותר. יובל פרנקל מכיר כל דירה וכל בן אדם שמאכלסים אותו לדירה, הוא מכיר גורל של כמעט כל בן אדם. הוא מנכ"ל עמיגור, הוא לוקח את הצרה של הבן אדם לא כצרה זרה, זאת אומרת כל בן אדם זה כאילו משפחה שלו וכך הוא מתייחס. אני מאחלת שבמדינת ישראל יהיו פקידים בדרג גבוה כמו הפקידים בעמיגור וכמו העובדים בעמיגור. היחס אנושי, סופר אנושי, זה דבר ששייך לעמיגור ומגיע ליובל פרנקל ולכל הצוות של עמיגור באמת תודה רבה על הסיוע.

בעיית הדיור נמצאת על השולחן של מדינת ישראל. אני לא אומרת על שולחן ממשלת ישראל, לא יכול להיות שהשר החדש יפתור את הבעיות, אבל אנחנו שומעים בזמן האחרון המון הכרזות, אני כל כך רוצה להאמין שבמקום הכרזות אחרי שנה אנחנו נאכלס את הדירות האלה. הכרזות בנפרד ואכלוס בנפרד. אני רוצה לדעת מתי מתחילים לבנות בנתניה, אני רוצה לדעת מתי מתחילים לבנות בפתח תקווה, אני רוצה במרכז המדינה ובכל מקום, מתי מתחילים ומתי מסיימים.

עכשיו, אדוני היושב ראש, זה לא שייך לוועדת העלייה והקליטה אבל זה שייך לכל הדיון שיש היום במדינת ישראל, לא צריך להיות מקום לבירוקרטיה. אתה יודע, כל הוועדות האלה, עד שהם מתחילים ועד שהם זזים, ואין אחריות אישית. כמו שקרה עכשיו עם חברת חשמל. במדינה נורמלית היו מפטרים חלק של העובדים, שולחים אותם לביטוח לאומי, ללשכת העבודה, והאחריות צריכה להיות אישית בכל מקום. לא יכול להיות שאנחנו חיים במדינה בלי אחריות אישית. פקיד צריך להיות אחראי על כל דבר וועדה צריכה לעבוד ימים ולילות, לקחת לה שם כוח אדם נוסף, בגלל שאנחנו יכולים להכריז כאן עד מחרתיים, אבל כל הוועדות, עד שמתחילים ועד שמסיימים, תיקחו תמ"א 38, עד כמה החוק מצוין ועד כמה הרבה קשיים יש בחוק הזה.

אני מבקשת ממך תמיכה בכמה דברים. השוואה בין שכירות במשרד העלייה והקליטה ומשרד השיכון. הגשתי על זה חוק. השוואה של אחוזי חלוקה בין משרד השיכון ומשרד העלייה והקליטה. כאן כתוב שצריכים לתת כלים למשרד העלייה והקליטה, אנחנו נילחם שגם המשרד הזה יקבל מספיק כלים. במשך 6 שנים אנחנו הוספנו לנכים מרותקים לכיסא גלגלים, אנחנו הוספנו כסף לשכירות של חד הוריות וכך הלאה והלאה, לא מספיק, בגלל זה צריכה להיות השוואה בהשתתפות של שכירות בין משרד העלייה והקליטה למשרד השיכון. יכול להיות שעל בסיס החוק אנחנו נצליח להעביר את זה. ואני מאחלת לנו שאנחנו נאכלס את הדירות האלה.

עכשיו הדברים הפרטניים. אני מבקשת שאנחנו נעקוב אחרי כל המקרים הפרטניים. במקרה הזה הגברת לא שייכת למשרד העלייה והקליטה, אבל במשרד העלייה והקליטה הייתה קריאה כאשר היו דירות בפריפריה, באר שבע היא לא פריפריה, היא עיר הבירה של הנגב והיו שם דירות ואכלסנו אותן והיו בדרום והצפון ואני אמרתי, אנשים שגרים במרכז המדינה ולא יקבלו שם דירות לא צריכים להיות בחלום ורוד, אז אמרתי 'מי שרוצה, תבואו, תסתכלו', היו במשרד העלייה והקליטה דירות - - -

היו 180 דירות.

לא.

הן מאוכלסות? 150? לא יודע, לפי הפרוטוקול של הוועדה - - -

כל חודש מקבלים דירות ממשרד השיכון ואז יש דירות. אני לא יודעת איפה יש עכשיו. אני הייתי מקבלת ודורשת לקבל את הרשימה של הדירות שאנחנו קיבלנו ממשרד השיכון כל שבוע, כדי שיהיה עדכון על השולחן שלי. אני מאמינה שגם השר הנוכחי יעשה את זה. אני חושבת שהיום הזה, אנחנו חייבים לסיים גם בוועדה וגם בכנסת, לא בהכרזות אלא במעשים. די לדבר. מינהל מקרקעי ישראל שייך למדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל חייב לשחרר את האדמות. זה נכס של כולנו, של כל אזרחי מדינת ישראל, ואם יש קרקע במרכז המדינה צריכים לשחרר את הקרקע ולהתחיל שם לבנות. ודי לדבר, צריכים לבנות.

תודה רבה.

אני רוצה להוסיף, אדוני. אנחנו אכלסנו בראשון לציון את הוסטל הדיור המוגן החדש, החברה הכלכלית שבנתה שם. שם מה שקרה, בעצם לא אישרו המחאת זכויות כמו שאישרו בעמיגור ואז כסף שמדינת ישראל משלמת על השתתפות על שכירות עובר דרך החשבונות של האנשים. לא צריכים לבלבל את הקשישים, אני דרשתי מיד לתרגם את החוזה ובלי תרגום לרוסית לא להחתים את האנשים, זה דבר אחד, ובשבוע הבא אני מעבירה בוועדה לפניות הציבור ואני דורשת ממשרד העלייה והקליטה, מהחברה הכלכלית של ראשון לציון, מכל הגורמים להגיע לוועדה ולתת פתרונות ולהחתים את האנשים על השתתפות אישית ולא לבלבל אותם.

לפני נציג האוצר, אני מבקש שתמתין, כי כדי שתהיה לך תמונה כללית אני רוצה שתשמע גם את זיוה מקונן-דגן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

תודה, אדוני היושב ראש. האמת היא שזה מאוד מאוד מטריד שמדינת ישראל כמדינה שקולטת עלייה, שבשנותיה הראשונות קלטה מיליוני יהודים, בשנות ה-90 יכלה לבנות בשנה אחת, כשהיה שר השיכון אריאל שרון ז"ל, אלפי דירות ולקלוט מיליון ומשהו יהודים, לא מסוגלת היום, לאחר שמכרה אלפי דירות ציבוריות, לבנות בכסף הזה. זו שערורייה שצריך לטפל בה ביסוד, כי לא הגיוני, גם אם זה עולים חדשים, גם אם זה צברים ישראלים שנולדו פה, שצריכים לסבול ולהמתין שנים על גבי שנים בלי לקבל את הזכאות המינימלית שלהם.

הדבר השני שמטריד אותי זה העניין שבאמת הפתרונות הם בפריפריה. נכון, חלום ורוד, אבל לא יכול להיות שאנשים דווקא שזקוקים וצריכים לקבל מענים ביישובים חזקים, ואנחנו יודעים שהשירותים במרכז הארץ הם השירותים היותר חזקים, היותר טובים, גם אם זה בבתי חולים וגם בקופות חולים, בכל מקום, ולהציע לאנשים לגור בשדרות כי יש דירה פנויה בשדרות וכו' וכו' - - -

נניח, גברת, עד 15 שנה מקבלת במשרד העלייה והקליטה את הדירה, אז אני פשוט מהדירות שהיו המלצתי לאנשים, כדי שלא יעברו למשרד השיכון, בגלל שאני יודעת איזה קריטריונים - - -

אני מסכימה, גברתי השרה לשעבר, אני יודעת שעשית עבודה מדהימה ומשמעותית, אבל אני חושבת שצריך להיאבק שבכל יישוב ויישוב במדינת ישראל יהיו מספיק דירות ציבוריות שמאפשרות לכולם.

את צודקת. סליחה, אני פשוט צריכה לעבור לוועדה - - -

חבל, כי יש לי דברים להגיד ולהתייחס - - -

חברי הכנסת קוראים אחר כך את הפרוטוקול. הם צריכים להצביע בוועדות אחרות ולכן זה ככה, אבל הפרוטוקול עובר לכולם.

מה שאני רוצה להגיד לגבי יוצאי אתיופיה ורוב הקשישים שנמצאים פה, הם נקלטו במרכזי הקליטה כשמשרד הקליטה בא ואומר שבמשך שנה ושמונה עד שנתיים תהיו במרכזי קליטה. מה הפלא? יש פה אנשים שחיים 10 שנים, 12 שנים, בדירות ארעיות. צריך לציין שהאנשים האלה המתינו באתיופיה במשך 7, 8, 10 שנים כדי לעלות ופה הם נמצאים במצב של המתנה. הם יכולים לחכות. אם משרד הקליטה שלקח שלושה מרכזי קליטה והפך אותם עם עמידר לדיור קבע של קשישים, ונתן אותם בתנאים - - -

עמיגור.

סליחה, לא עמידר, עמיגור. כן, רשויות נפרדות. אם הם עשו את זה ואם הם רוצים להחליט לקחת מרכז קליטה של יוצאי אתיופיה ולהפוך אותו לדיור ציבורי שהוא נגיש ומנגיש ומרכז וכו', זה מצוין, אבל אף אחד לא עושה שום דבר. האנשים האלה נמצאים במצב של סטטוס זמניים, כשהם לא מקבלים את כל השירותים שאמורים לקבל אזרחים במדינת ישראל והם ממתינים.

אני רוצה גם לציין, אדוני היושב ראש, איפה מרכזי הקליטה האלה נמצאים. איילת השחר. איילת השחר זה בין צפת לבין קרית שמונה. חור נידח. בית אלפא, ליד קיבוץ בית אלפא, ליד עפולה, שוב, אפילו תחבורה ציבורית לא מגיעה לשם. איבים, בדרום הארץ, אחרי שדרות. נהריה, שוב. בסדר, אפשר להגיד שהיא עיר, נכון, אבל עדיין כשאנחנו רואים איפה יוצאי אתיופיה, שנמצאים במרכז הארץ ובדרום, המשפחות האלה מנותקות, הם לא יכולים להמשיך לנסוע 10 שנים, 12 שנים, בתור עולים חדשים ולהישאר שם בתור עולים חדשים.

אז מה שאנחנו מציעים, אחת, שרת הקליטה באמת עשתה מהלכים משמעותיים בתור שרת הקליטה ועל קרקע חומה החליטה לבנות 4,000 יחידות דיור. אנחנו רוצים לדעת כמה מהן יוקצו ליוצאי אתיופיה, שהאנשים האלה שנמצאים כבר 10 שנים במרכז קליטה ייצאו ויגורו בדיור קבע. ואיך הוועדה הזאת לוחצת ודוחפת כדי שהדיור הציבורי, שהמדינה התחייבה וזו אחריותה של המדינה, לבנות ולייצר אותם, כדי שהאנשים האלה יחיו במקום שיכול לתת להם את כל השירותים.

לגבי הוותיקים אני לא אדבר, אבל מקבצי דיור לקשישים, שניתנים גם לעולים אחרים. יש כ-300 קשישים יוצאי אתיופיה, אנחנו מבקשים, אדוני היושב ראש, שבתקופה הקרובה יינתנו להם פתרונות בטווח של השנה הקרובה. כולנו יודעים שבאוגוסט 2013 כביכול הסתיימה העלייה של יוצאי אתיופיה, עברו כבר שנתיים, הם לא צריכים להיות שם, כל מרכזי הקליטה גם צריכים להיסגר ואולי יש לכם אפשרות להפוך את מרכזי הקליטה האלה גם לפתרונות של דיור ציבורי לאחרים, אבל בהחלט למצוא פתרון גם לאלה. תודה.

טוב, להיסגר לא, כי יש יהודים בדרך. עכשיו אני רוצה לשמוע מנציג האוצר, אני רוצה שתתייחס גם על מה ששמעת בעניין הדיור הציבורי וגם לעולים שנמצאים במרכזי קליטה. בדיון הקודם גם המנכ"ל הסכים לדבר שבודדים שנמצאים במרכזי קליטה, אתם הקצבתם 1,500 שקל שכירות ואז הייתה הצעה פה בוועדה שמנכ"ל משרד הקליטה הסכים, להפוך את ה-1,500 שקל למענק חד פעמי של 5 שנים, לתכלל אותו לסכום של 90,000 שקל ו-90,000 שקל יהפכו למענק. האם בתקציב הזה שאתם מתכננים כך יהיה?

אני חייב להודות, אדוני היושב ראש, שאני לא מכיר את ההבטחה של מנכ"ל משרד הקליטה, אולי לזה תוכל להתייחס הנציגה ממשרד הקליטה. אני פשוט לא מכיר את הפרטים.

הסיוע לשכר דירה שמקבלים צעירים או מוצע לקשישים יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה, שיהפוך למענק חד פעמי של 90,000 במקום 5 שנים של 1,500 שקל.

אני כן אגיד בסוגריים שביחס ליוצאי אתיופיה יש החלטת ממשלה שמתגבשת בימים אלה, גם בנושא של - - -

אוה, כל הזמן אנחנו מחכים להחלטות של הממשלה - - -

רגע, אני מצטער.

העולים החדשים לא נמצאים בכלל בהחלטת הממשלה הזו.

לא, הוא מתכוון למשהו אחר. בואו ניתן לו לסיים את דבריו.

מה שאני יודע, משרד הבינוי כן מעניק מענקים מוגדלים ליוצאי אתיופיה שיוצאים ממרכזי קליטה, מענקים לרכישת דירה.

השאלה פה, המענק לא מספיק ולכן הם תקועים במרכז הקליטה.

וקשישים בכלל לא מקבלים מענקים.

והבודדים, אין להם זכות משכנתא.

אז אני לא מכיר את פרטי הנושא הזה. אני אשמח להתייחס אליו מאוחר יותר, להעביר תגובה לוועדה אחרי שאני אלמד את הנושא לפרטים. אולי גם נציגת משרד הבינוי והשיכון, נדבר על הנושא ביחד. לגבי הנושא, התייחסות לדיור הציבורי, מה שגם נציגת משרד הקליטה וגם נציגת משרד הבינוי, שלושת המשרדים עובדים בימים אלה במשותף לראות איך אנחנו מוצאים פתרונות גם במסגרת התכנית עליה דובר פה, עוד כשחברת הכנסת לנדבר כיהנה כשרת הקליטה, להענקת מענקים של 110,000 שקל להקמת יחידת דיור. כמובן שהפרויקט שדובר עליו פה קודם, שיתוף עמיגור, נעשה גם בשיתוף עם משרד האוצר, אנחנו כן מנסים לראות איך אנחנו מצליחים לדחוף את הפרויקט הזה ומתוך 2,600 יחידות הדיור האלה להביא כמה שיותר בטווחי זמן מיידיים, אנחנו עובדים מסביב לשעון בשביל לסגור את פרטי ההסכם וכן להביא פתרונות במסגרת התקציבית שנקבעה. המסגרת התקציבית שנקבעה, מסגרת הצעת התקציב, כבר כוללת את המסגרת התקציבית, בחלקה לפחות, בשביל התכנית הזאת. אנחנו מקווים ככה שנוכל להביא כבר פתרון מיידי בשלבים הראשונים ולראות אחרי זה איך אנחנו ממשיכים לייצר עוד ועוד פתרונות.

אדוני היושב ראש, רק עוד מילה אחת אם אפשר. אני חושב שבאמת צריך להוסיף פה, משרד האוצר לוקח חלק מאוד משמעותי ובנושא הבנייה החדשה יש פה רוח חדשה ורוח גבית טובה מאוד, ושיתוף הפעולה הזה באמת בין משרד הקליטה, האוצר, השיכון, קורם עור וגידים ומתקדם חזק מאוד קדימה. באמת תודה גדולה מאוד לשלושת המשרדים האלה שעושים רבות לטובת העניין הזה, באמת עושים רבות, לפעמים בוועדות האלה תוקפים אותם ולזכותם ייאמר שקורים עכשיו הרבה מאוד דברים טובים.

תראה, תוקפים מכיוון שהבעיות קיימות ולכן אנחנו רוצים פתרון. בסך הכול מבחן התוצאה זה מה שירגיע את כולם. אף אחד לא נגד מישהו, אבל פה יש בעיה אמיתית ואנחנו רוצים פתרון, זה כל העניין. לפני שאנחנו שומעים את משרד הבינוי אני רוצה לשמוע את עו"ס אסתר סושנסקי מעמותת כן לזקן.

כן, אני מייצגת את עמותת כן לזקן. אנחנו כבר כמעט 5 שנים מפעילים קו חם בשפה הרוסית ומקבלים את הפניות של הקשישים דוברי רוסית מכל הארץ. כל שנה אנחנו מקבלים אלפי פניות והנושא הבולט והכי כאוב ורגיש זה בוודאי נושא הדיור. למה נושא הדיור? אם ניקח נגיד קשיש, שני קשישים באותו גיל, בני 74, אחד מהם גר בהוסטל והשני גר בשכירות בשוק הפרטי. שניהם מתקיימים מאותה קצבת זקנה 2,770 שקל. כל אחד מהם מקבל סיוע ממשרד השיכון בסביבות 778 שקלים, מי שגר בהוסטל משלם מ-8% עד 10% מההכנסה שלו, בסביבות 200 שקל עבור השכירות. הוא מוסיף לדמי השכירות שהוא מקבל ממשרד השיכון עוד 200 שקל. הקשיש שגר בשוק החופשי של השכירות הוא משלם שכר דירה של מינימום 2,000 שקל, אז נגיד מזה 770 הוא מקבל ממשרד השיכון, אז חצי מההכנסה החודשית שלו, מהקצבה שלו, אפילו לקחנו את הסכום הכי צנוע, 2,000 שקל, בדרך כלל זה הרבה יותר, אז כמעט כל קצבת הזקנה שלו הולכת למימון שכירות. אז קיים אי שוויון חברתי, אפשר לומר, באותה קבוצה של אוכלוסייה.

אנחנו סבורים בעמותה שלנו שאולי אפשר להקים איזה שהוא מנגנון פיקוח, שהקשיש לא יוציא יותר מנגיד 25% מהקצבה שלו על הוצאות דיור. צריך לחשוב על זה, איך להגדיל את דמי השכירות שלו, איך לעזור לבן אדם.

תור ההמתנה לפתרון דיור סוציאלי, שבעיקר זה הוסטלים, לא פחות מ-15 שנה, זה ידוע לכולם. ברור שבן אדם זקן תוך 15 שנה מזדקן, זה תהליך טבעי ורמת התפקוד שלו ומצב בריאותו ירוד כבר. מה קריטריון האכלוס של הוסטלים, פתרון הדיור הציבורי, מי מקבל? מי זכאי? מי שעצמאי בתפקוד. מה זאת אומרת? יש כבר לבן אדם סיוע מביטוח לאומי בתפקוד, איזה שהיא מטפלת באה, אז הוא נהיה כבר לא זכאי. הבן אדם לא מודע לזה. הוא נמצא באשליות, הוא נמצא בתור המתנה לפתרון דיור והוא חושב 'אני אסבול עוד שנה-שנתיים ואני אקבל'. כשהוא מגיש את המסמכים שלו לוועדת אכלוס הוא מקבל בשורה מאוד לא נעימה, שנשללת זכאותו לפתרון דיור, כאילו להוסטל, בוודאי הוא לא יקבל דירת עמידר או עמיגור, כי קשיש בודד לא יקבל, משפחות הלוואי שיקבלו. אז מה הפתרון לבן אדם הזה? אגב, למה נשללת הזכאות להיכנס להוסטל? כי אין שם שירותים לבן אדם שתלוי בעזרת הזולת, אין רופא, אין אחות, אבל הקשישים שכבר נמצאים בהוסטל, כמעט כולם מקבלים את המטפלות ופתאום המקום הזה כבר מתאים לבן אדם במצב בריאותי ירוד.

אני עבדתי כמעט 20 שנה כעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה בירושלים, אני יודעת שלפני שאוכלס מלון חן הקשישים ויתרו על המטפלות בשביל להיכנס ורק נכנסו להוסטל הזה הם מיד חזרו לביטוח לאומי בבקשה לקבל את המטפלת. אגב, אין חוק שאוסר על אנשים כאלה, עם מגבלות פיזית, להיכנס להוסטלים. אין חוק, יש הנחיות פנימיות של משרד השיכון.

תנאי סף.

תלוי איזה הגבלה פיזית.

נגיד הוא תלוי, יש לו מטפלת מטעם - - -

היא אומרת שיש תנאי סף, אין חוק.

נכון, אין חוק. אז מה שאנחנו מבקשים, אולי כן אפשר לאפשר לאנשים שמקבלים מינימום שעות טיפול מטעם ביטוח לאומי, נגיד 9.75 שעה, שכן יוכלו להיכנס.

זה לא מדויק.

נא לסכם.

וגם אף אחד לא דיבר כאן על האנשים שכבר נמצאים בהוסטלים. אז תדעו שיש הרבה תלונות מאנשים שכבר נמצאים, בגלל חוסר שקיפות. כל האנשים האלה הם כאילו בני ערובה של הנהלת ההוסטלים, של אם הבית הזאת שמנהלת את ההוסטל ומזל גדול של הקשישים שיש שם בן אדם, אם בית שדואגת באמת. קיבלנו המון תלונות, מאשקלון, מיהוד והכול, שלא מתייחסים לתחזוקה בהוסטל, יש הוסטלים שחודשים לא מנקים בשטחים הציבוריים בהוסטלים ואנשים לא יודעים למי אפשר לפנות. אז מה שאנחנו חושבים ומה שאנחנו רוצים, קודם כל חיפשנו כעמותה מי אחראי על התחזוקה בהוסטל, למי כפופה אותה אם בית. לא משרד הרווחה - - -

הנקודה ברורה, תסכמי את זה.

לא משרד הרווחה, רק משרד השיכון, שוב. אז אנחנו רוצים שבכל הוסטל כזה יהיה שלט, איזה שהיא מודעה, למי כפופה הנהלת ההוסטל, למי ניתן לפנות עם הבעיות שלא נפתרות בתוך המקום הזה.

תודה רבה לך.

מר ויקטור זגינאלוב. בבקשה בקיצור כדי שנגיע לכולם.

כן, אני גם הייתי בקיצור, כי מתי ששתקתי זה כאילו דיברתי. נתתי לכולם לדבר ורזבוזוב אמר שזה דז'ה-וו.

טוב, תמשיך.

שזה דז'ה-וו, אותו דבר כמו שהייתי פה, שום דבר לא השתנה, אותן קריאות, אותם דיבורים. אני פשוט עובד כנהג מונית, בעיניים שלי במשך 18 שנים ישראל עלתה למעלה, בנייה בכל עיר ובנייה בכמות מטורפת. אני מהעיר חולון, איש עיריית חולון, מוטי ששון, נתן לאח שלנו הגדול עזריאלי לבנות את מרכז עזריאלי במקום שהייתה אדמה ציבורית. הוא לא דואג, לא לקשישים ולא לעולים חדשים עובדים עם ילדים. אני מכבד כל נכה, אני מכבד את כל מי שזקוק, אבל אני עובד ואשתי עובדת, אשתי הייתה בהריון, אבל אני קיבלתי מכתבים ממשרד הקליטה ומעמידר, 'ויקטור, אתה לא בקריטריונים', עמידר אמר 'סליחה, אתם מתפרנסים יותר מדי', משרד הקליטה אמרו, 'לא, ויקטור', כמו שמרינה סולודקין וחזית הכבוד עשו משפט והחליטו שרוב ילדים מתחילים מ-3 ילדים, פה משרד הקליטה, 'לא, ויקטור, 5 ילדים, תעשה עוד אחד'. מה זה השקרנות הזו? מה זה, בדגל ישראל שולחים מכתבים בשביל 'להתראות, לך תעבוד'. אני מאוד מצטער, היום אנחנו משלמים שכר דירה 4,000 בחולון ובעל הבית, כשאני עברתי דירה, שאתם חברי כנסת חודשיים וחצי הייתם בחודש, בהתחלת השנה, כשאנחנו כולנו עברנו דירות, פתאום אמר לי בעל הבית לשעבר, שאני גם צריך אחרי תיקונים, 'ויקטור, אבל לא אמרת שיש לך 4 ילדים'. אתם שמעתם מה שאמרתי? אני מבקש - - -

הוא כבר מזמן לא עולה.

אני מבקש, אל תתני לו הוראות, תני לי לדבר, כי אנשים עובדים, אני נציג של אנשים עובדים ואני בזמן עבודה, וגם עכשיו נגמר לי הזה - - -

אל תיכנס לדרך העבודה שלנו, אתה תציג את הבעיה, יש משרדי הממשלה ויענו לך.

המשרדים האלה ענו כבר יותר מדי.

מה אתה רוצה?

סליחה, העבודה שלכם, אנחנו נותנים להם עבודה, אתם קבלן שאנחנו, עם ישראל, הזמנו אתכם לעבודה.

בהחלט.

אני מכבד אותך, אני שמעתי המון, אבל קודם היה פה רזבוזוב והוא בדיוק אמר אותן מילים, שזה דז'ה-וו, שמדברים מדברים, כל ישראל עלה למעלה ולמטה, יש מגדלי יו, אנחנו אומרים את זה בצורה אחרת, רמת אביב ג', ד' ועוד ועוד, כולם עולים וכולם - - - קשישים, ניצולי שואה - - - אני מאוד מצטער שאני פתאום עליתי, אם אתם לא מספקים את המגורים לזקנים שלנו, מה אני צריך לדרוש? 17 שנים אני עובד ואני היום כבר 46, במיוחד היום י"ד בחשוון, יום ההולדת שלי.

מזל טוב.

תודה רבה. אבל אני מצטער, אני כבר לא רואה פנסיה. לאן שמתי את הכסף? מה חשבתם, הלימודים שלנו בחינם? מאיפה אני ואשתי משלמים אלפים? לספרות, לא יודע למה. מה נשאר לנו? כבשת הרש ולוקחים אותה. באים מהצהרה, מכל מיני, שאני צריך גם מס הכנסה לשלם, אמרתי ממה מס? אם ויקטור מתחיל קודם לתת 18,000 כמו שאמרתי, אחר כך אני מתפרנס, כמה שעות אני צריך לעבוד? אני עובד כל יום, אני לא הייתי בחופש מחלה, וכשאני מדבר עם האנשים ששלחו אותי לפה לדבר, זה יהיה שקט, זה כבר יהיה שנה - - - מה ההחלטות אחר כך יהיו? עוד פעם נכתב, עוד פעם פגרה, יהיה קיץ, חופש, כריסמס, מה יהיה פה? שאתם עוד פעם תהיו בחופש? זה לא טוב, צריך לעבוד ולקיים. אני במדינה יהודית ואני גוי וכתוב איזה צום אני בחרתי, מה? לא לאכול? לא. לטפל בבעיות של היום, קודם לזקנים. וסליחה, מי שעובד, לא תחסום שור בדישו, אנחנו רואים, עבירה לעבירה. אז תקראו תנ"ך ותהיו בארץ הקודש יהודים, תהיו יהודים, אז יהיה בסדר.

תודה רבה לך. אנחנו נשמע מנציגת משרד הבינוי ואני רוצה שתתייחסי, שמעת את כל הדברים. בנוסף אני רוצה גם להזכיר, בדיון הראשון שקיימנו בעניין הדיור הציבורי היה סכום כסף שנמצא בקופה של משרד הבינוי והשיכון, מהמכירה של הדיור הציבורי, בעקבות החוק מכרתם דירות והכסף נמצא, כ-600 מיליון שקל. אני זוכר שלאחר ההחלטה השר נתן הוראה שבכסף הזה לבנות או לקנות על מנת לצמצם את התור של הדיור הציבורי. אני אשמח שתתייחסי גם להתקדמות בנושא הזה.

טוב. לגבי חלוקת הדירות בין המשרדים, חלוקת הדירות בשיכון הציבורי מתואמת עם משרד הקליטה באופן מלא, כמובן שבבסיס החלוקה יש תמיד התאמה לצרכים של כל משרד. בדיור לגיל הזהב, היות שהזכאים של משרד הקליטה היא אוכלוסייה מבוגרת יותר אז 75% מהדירות בבתי גיל הזהב מאוכלסים על ידי זכאי משרד הקליטה ו-25% מאוכלסים על ידי ותיקים. 100% מהדירות במקבצי הדיור מאוכלסים אך ורק על ידי משרד הקליטה.

ברור. זה עולים - - -

ב-2014 אוכלסו 45% מהדירות על ידי עולים של הקליטה.

מספרית כמה אכלסתם?

כמה דירות?

את יכולה להתייחס במספרים?

ב-2014 אוכלסו על ידי זכאים של משרד הקליטה 682 יחידות משפחתיות, דירות, זה ממלאי הדיור הציבורי, דירות ציבוריות. 372 יחידות בדיור מוגן, זה לקשישים בלבד כמובן, ו-711 יחידות במקבצי דיור.

אבל זה טיפה במים. עשרות אלפים בתור ומאוכלסים 1,000 בקושי בשנה.

קודם כל נשמע. את יכולה להמשיך?

כל פתרון שבן אדם מקבל זה איזה שהוא פתרון ש - - -

אני מסכימה שעדיף קצת מאשר כלום, אבל 45% מ-100% זה עדיין מעט.

גברת, עוד 10 דקות אנחנו חייבים לסיים, אז אני רוצה שיהיה לנו ממשרד הבינוי ואת הבעיות אנחנו יודעים, אז בואו נשמע, אולי יש פתרון.

כפי שכבר שצוין פה, הקריטריונים של משרד השיכון קשיחים יותר מהזכאויות של משרד הקליטה. הראיה לכך זה שיש 2,700 זכאים ותיקים שממתינים לדיור ציבורי שבמשרד הקליטה זה הרבה יותר, זה 27,000 ממתינים. זה מראה את הפער הגדול שיש בין הזכאות של משרד השיכון למשרד הקליטה. נכון, עולים, צריך לתת להם עדיפות - - -

מה המספר המדויק בין הזכאים שלא עולים במשרד השיכון?

2,738, אם אני לא טועה.

למה, את חושבת, הפער כל כך גדול? את יכולה להסביר לנו?

הקריטריונים של משרד השיכון הם קשים יותר ממשרד הקליטה, הם הרבה יותר קשים.

לא, אני אומר, 27,000 זכאים עולים חדשים, 27,000 עולים חדשים ממתינים, 2,700 ותיקים, למה זה כל כך - - -

הפער הוא לא כזה. 20,000 מתוך ה-27,000 הם קשישים. קשישים זכאים גם במשרד השיכון, זה אותם קריטריונים, זה ביטוח לאומי וחסרי דירה. לגבי קשישים זה אותם קריטריונים.

אז עדיין 7,000 משפחות זכאי דיור ציבורי ו-2,700, עדיין יש הפרש גדול.

כי אצלנו זכאיות משפחות עם 3 ילדים עם הבטחת הכנסה. אצלם יש הגמשת קריטריונים ולכן במשרד הקליטה יש יותר ממתינים מאשר משרד השיכון.

אי אפשר לצמצם את הדבר הזה? תגידו, להקצות יותר - - -

הקריטריונים הם קשיחים בגלל שאין דיור ציבורי. זה לא הפתרון לבוא ולהעמיס על הממתינים, לתת לאנשים להמתין. אנחנו רוצים לתת להם גם פתרונות. לכן הקשיחו קצת קריטריונים ו - - -

אבל למה משרד הבינוי שם 600 מיליון שקל - - - מתוך 700 מיליון שמכרתם קניתם רק ב-100 מיליון ו-600 מיליון יושב בקופה? כשיש הרבה אנשים ממתינים? למה לא קניתם מיד ונתתם לאנשים?

אני לא מכירה את הנושא, אני לא יודעת להתייחס אליו. היה פה נציג האוצר, רוב הכסף הולך לאוצר, האוצר הוא זה שצריך לשחרר את הכסף.

יש לי תשובה.

אני מבקש את התשובה אצלם.

אני מהרחוב אענה לה. היא מחממת את שוק הנדל"ן, מי שאנחנו בשכירות, זה מאוד חשוב. צריך ביקוש דירות, אז אנחנו בשכירות ואנחנו - - -

הבנתי. אנחנו צריכים לסיים, אני מבקש. רציתי לקבל תשובה, כנראה היא לא במעמד של לענות על השאלה הזו.

אני לא במעמד לענות על זה, אני - - -

אני מבין. מתי אתם יכולים לענות לנו?

אני ארשום בפניי, אני אעלה את זה ואנחנו - - -

אנחנו רוצים בוועדה לקבל באמת תגובה מפורטת בכתב בעניין הזה.

איפה מבקר המדינה?

את ממשרד השיכון?

אני מ - - -

אז אני שאלתי את משרד השיכון.

אני רוצה לשאול.

אין לנו זמן, גברת. יש אנשים שנרשמו, את לא נרשמת. אפילו לאלה שנרשמו אין לנו מספיק זמן. משרד הבינוי, את סיימת?

אני רוצה להוסיף, לגבי רשימת ההוסטלים שהגברת טענה שהם לא מתוחזקים ויש בעיות שם. אני מבקשת לקבל את רשימת ההוסטלים שנוכל לבדוק את זה וכמובן לטפל, אין בעיה.

זה הועבר לאורה.

אני אבקש ממנה לתת לזה עדיפות. לגבי זמן המתנה להוסטלים, זה תלוי באיזה יישוב ממתינים. יש לנו הוסטלים ביישובים מסוימים שזמן ההמתנה הוא לא כזה גדול, הוא לא 15 שנה, הוא יכול להמתין בין חודשיים לשלושה חודשים והוא מתאכלס. יש יישובים שבהם - - -

איזה יישובים?

זה בצפון, יש קריות, יש - - -

יש בקריות.

בבקשה, נציג עמיגור יוכל ל - - -

סיימת?

כן.

תודה רבה.

מר אברהם שרנופולסקי.

תודה רבה. דיור ציבורי הוא לא רק גג לקיום ראוי, אלא גם בסיס לעידוד העלייה. חשבתי שממשלת ישראל מבינה את זה, אבל המציאות שונה לגמרי. אנחנו רואים בממשלה אדישות בנושא של הדיור הציבורי. בואו נפנה לעובדות, עדיין במדינת ישראל לא קיימת אג'נדה ותכנית אסטרטגית בנושא של דיור ציבורי. שנית, 20 שנה מדינת ישראל לא בנתה שום דיור ציבורי. שלישית, התקציב המיועד במשרד לעלייה וקליטה לבינוי דיור ציבורי הוא נמוך מאוד, ואם לקחת בחשבון שמספר הזכאים, כמו שאמרתם כבר, 27,000 אנשים, אז חלק גדול מהאנשים האלה ימותו לפני שהם יקבלו דיור ציבורי. עמידר, שמכרה כמעט את כל הדיור הציבורי, לא בונה שום דבר ולא קונה שום דבר. חמישית, אנשים שזכאים לקבלת דיור ציבורי מקבלים שכר דירה מעל לשמים, 60 מיליון שקל בתקציב לשנת 2016 המיועד להגדלת סיוע לשכר דירה נמוך מאוד, זה מראה שהאנשים לא יהיו מסוגלים לשלם שכר דירה.

אנחנו גם רואים אי צדק בחלוקת דירות פנויות בין משרד השיכון למשרד העלייה, מה שכבר אמרנו. בהוסטלים, אמרו שיש הוסטלים שהדיירים משלמים יותר מ-30% מההכנסות שלהם, אז צריך לסדר את העניין. גם העניין של משכנתאות, הייתה החלטה של משרד העלייה על מנת להגדיל את הסיוע להחזר חלקי של משכנתאות, אבל עדיין הנושא לא זז אפילו מילימטר. לכן אני פונה ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה עם בקשה לעשות מה שביכולתך על מנת לעודד את הפתרונות בנושא של דיור ציבורי. תודה רבה.

תודה רבה.

אדמסו מנגיסטו, נציג 17 מרכזי קליטה.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): לפרוטוקול, זה אדמסו מנגיסטו, נציג 17 מרכזי קליטה בכל הארץ. אנחנו התארגנו על מנת להיאבק על זכויותינו, אנחנו תקועים במרכזי קליטה, יש קשישים שלא מקבלים דיור מעמידר והם תקועים שנים במרכזי קליטה, יש צעירים בודדים, גם לא זכאים והם גם תקועים שנים. אנחנו ביקשנו להפוך את הסיוע לשכר דירה ל-5 שנים למענק וייתנו לנו כמענק חד פעמי. זו המטרה, כדי שאנחנו נצא ממרכז הקליטה ונשתלב בתוך החברה הישראלית.

(מדבר באמהרית).

(בתרגום חופשי מאמהרית): הדבר השלישי שהוא מעלה זה עניין המשפחות, גם אלה שמקבלים את הסיוע במשכנתא, יש הגבלה של איפה לקנות ולכן ההגבלה גורמת למשפחות לאבד עד 60,000 שקל ואפילו יותר, בגלל שמגבילים אותם איפה לקנות. יש פה מדיניות של הסללה, לכן אנחנו רוצים שיבטלו את ההגבלה ואת המדיניות של ההסללה. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(בתרגום חופשי מאמהרית): עוד נקודה שהוא רוצה להדגיש, העולים רוצים לצאת ממרכזי הקליטה, זה שהם נמצאים הרבה זמן במרכזי קליטה הם נפגעים, גם בתחום התעסוקה. כי חברות כוח אדם לוקחים אותם ואחרי שהם עובדים אפילו לא משלמים להם ופוגעים בהם ואין מנגנון של בקרה והגנה על הזכויות של העולים החדשים. תודה רבה, מנגיסטו.

תודה רבה.

עכשיו גב' קרן פישזון.

מייסדת עמותת מגן משפחה וגם מנכ"לית.

טוב. גם בקיצור.

לפני 3 שנים אני הייתי פעם אחרונה בוועדה שדנה על הדיור הציבורי. זו הייתה ועדה מיוחדת, בדיוק אחרי ש - - - אני אדבר קצר, אני לא אכנס עמוק לעניינים ממש, יש לי 5 דקות?

לא. 2 דקות.

עדיין אני אתייחס לוועדה הזו, כי היא הייתה מיוחדת. בוועדה הזו אנשים היו כל כך טעונים אחרי שהייתה הטרגדיה עם משה סילמן שהם לא התאפקו לשמוע את הדיבורים של חברי הכנסת והוועדה באופן טבעי שינתה את הכללים, קודם דיברו האנשים, אחר כך חברי הכנסת. כך חברי הכנסת למדו משהו. היום אני שמעתי את חברי הכנסת פה ואני פשוט מזועזעת, גם מכל הדיון פה, כי פלוסקוב דיברה על הבג"צ שסולודקין הגישה, אבל היא לא יודעת שבבג"צ הזה היה פסק דין שאישר את הקו של הקריטריונים של משרד הקליטה וקריטריונים של משרד השיכון. מה שמקבלים במשרד השיכון, סוג מסוים של אוכלוסייה, אם היו עומדים בתור במשרד השיכון היו מקבלים פי שניים ממה שהם מקבלים כשהם עומדים במשרד הקליטה ואז קיבלו פסק דין וסופה לנדבר אז הייתה שרת הקליטה, היא התחייבה לשלם לאוכלוסייה הזאת בדיוק הסכום שקיבלו אנשים שעמדו בתור במשרד השיכון. נכון, אחר כך, מכיוון שזה לא קיבל במה בתקשורת, סופה לנדבר הציגה עצמה נלחמת על העלייה והשיגה לעלייה, בתור נתבעת היא הייתה, כן?, השיגה לעלייה זכויות כאלה בשנתיים שהיא נלחמה. בשנתיים היא הייתה נתבעת על ידי כמה עמותות.

בדיון הזה שהיה, איך שאני ראיתי את התמונה ואיך שאני ממשיכה לראות, התמונה היא כזאת, כל הסקטורים במדינה הזאת, וראשיהם של הסקטורים מאוד מעוניינים שהכול יהיה מפולג, כי בדיונים כשבאים הזכאים של משרד השיכון, הם מספרים על הצרות שלהם, קמה חברת הכנסת אבוקסיס ואומרת, 'נכון, ככה זה אצלנו', אבל סופה לנדבר, לאוכלוסייה שלה, הרוסים, השיגה 5,000 דירות, אז כולם מתחילים לכעוס, הרוסים בעצמם כועסים - - -

על האתיופים.

נכון, כי 90% מקבלים מענק, וזה שקר. ואז כולם מתחילים לקרוא אחד לשני, אני אגיד את המילה, ברוסית יש פתגם, 'טרישקין קפטן', זה התופר שחסר לו חתיכת בד ואז הוא תולש מפה ועושה שם וככה תולש ועושה שם ואז מי שמרוויח מזה זה האנשים האלה ששנים, אבל שנים ממיתים פה את האנשים במדינה, אבל מה? יש להם משהו להתחיל את הקמפיינים שלהם, אחד אחרי השני, ולהאשים. אני מציעה לפעם הבאה, שאני עכשיו ייסדתי את העמותה, כי אז 4 שנים הייתי מתנדבת, פעילה חברתית, בהפגנות, עכשיו אני ייסדתי, אני רוצה להיות פה קבועה. אני רוצה לשנות. כי קודם כל גם אם נשנה את סדר הדיון ונשמע פה קודם אנשים ואחר כך, אחרי הדיון, נשאל את חברי הכנסת שיושבים במליאה, 'נו, מה עשיתם?' סיפורים לא צריך לספר לנו, אנחנו יודעים את זה יותר טוב.

וגם אם אנחנו כבר מדינה שנחשבים בתוך ה-OECD לא צריך להמציא את הגלגל, הכול כבר הומצא. צריך פשוט לקחת קריטריון אחד לכל האוכלוסייה במדינת ישראל, שכל אחד יידע על השני מה בדיוק עובר אליו ולכולם יהיה קריטריון ונתחיל להתקדם.

היא צודקת מאה אחוז.

כולנו מסכימים, אבל גם צריך לדעת את המגבלות של חברי הכנסת. חברי הכנסת חברים בהרבה ועדות, אז אם אנחנו נגביל אותם בצורה כזאת לא יהיו חברים שיבואו - - -

אז שיעשו ועדה אחת, אבל שייצא לפועל. שלא יישבו בעשר ועדות שכל הוועדות וכל ההחלטות ייצאו לשווא.

אני לוקח את ההצעה שלך, אני אתייעץ עם החברים שלי.

אנחנו אומרים 'מבטא רוסי שווה עור אתיופי', בואו ביחד. ביחד.

אני רוצה לתת כמה דקות ממש בקיצור לאדון אהרון קרייסלר.

כבוד היושב ראש וכל הקהל שנמצא כאן, רציתי להגיד כמה מילים. בזמנו, עד שעליתי לפני 25 שנה עבדתי במפעל מאוד גדול כמו אינטל, בברית המועצות לשעבר, והבוס שלנו תמיד, יש דיון, לא מגיעים לאיזה מסקנה, אף על פי שהוא היה קצת אנטישמי הוא אמר 'בואו נצא למסדרון, בואו נתפוס יהודי ונשאל אותו'. לא חשוב שהוא מנקה, מה התפקיד שלו לא היה חשוב, וכך הגענו לאיזה מסקנה. אני לא חבר בשום קבוצה, ואף על פי שאני מורה מרצה, בואו נגיד שאני הבן אדם במסדרון שאתם תפסתם ואני שמעתי את כל הדברים. קודם כל אני רוצה לתת גיבוי לשר אלקין, אני לא מכיר אותו, אבל כולם תוקפים אותו שהוא לא הגיע. אף אחד לא יודע, אולי הוא לא מרגיש טוב. אנחנו רואים שגם חברי הכנסת אמרו את דברם וגם ברחו. זה לא נשמע כל כך טוב והצליל לא טוב.

מה שאני הבנתי מכל הדיון שהיה כאן, צריך לבוא לפתרון היום, מחר, אתמול, אבל מה הפתרון? לא בונים את הבתים. ברוך ה' אני רואה 4,000 ועוד 2,000, מצוין, בונים וזה יגיע מחר, מחרתיים, עוד שנה-שנתיים, אבל אם יש דבר שניתן לעזור לאנשים שאין להם דירות, סיוע כספי שישכירו דירות בשוק. הדבר הזה אמור להיות במקום א', אפילו א' מינוס, אפילו בכותרת, וצריך לעבוד על זה. להעביר את כולם, להתרכז במסלול אחד, בנקודה אחת ולפתור את זה ואנחנו מיד נראה שיהיו פחות תלונות, אנשים יהיו יותר מרוצים ותהיה עזרה לאנשים, שהם יכולים, לא חלק גדול מהסיוע שהם מקבלים להעביר לשכר הדירה. תודה רבה, ומה שרציתי להגיד, תמיד צריך להתרכז בנקודה.

תודה רבה, אנחנו מאוד מודים לך.

תודה רבה, ראש ועדת עלייה וקליטה. שמי טפרה גלגאי, נציג של מבשרת. אני נמצא שם, יש מבוגרים וצעירים ומשפחות. 21 מבוגרים נמצאים במרכז הקליטה, הם כל הזמן סובלים, אין להם מתורגמן לקופת חולים, אף אחד לא לוקח אותם, הם מבקשים עמידר ולא קיבלו. אף אחד לא מקבל אותם. הבית שלהם, שניים, שלושה, ארבעה מבוגרים באותו חדר. 169 צעירים נמצאים במרכז הקליטה. הצעירים, ארבעה, חמישה, אותו דבר, באותו חדר, שירותים, מקלחות בתור.

כל שנה אנחנו מבקשים, כל הזמן אנחנו מבקשים לקבל פתרון ולא קיבלנו פתרון. למשל נמצא פה מבוגר או זקן קצת עיוור, יש לו 3 ילדים עם אחרים באותו חדר. הוא נשוי פלוס 2 ילדים ויש לו שותף לאותו חדר. איך לחיות? אין לנו למי לפנות, כל הזמן אומרים, מדברים, אומרים, 'כן, אבל לא מצאנו פתרון'. 154 אנשים פלוס ילדים, הילדים לא לומדים. אם אתם יכולים לראות, עכשיו לא הולכים לבית ספר, או הולכים לבית ספר ומחזירים אותם, אם תשאל אותם, 4 שנים, 5 שנים במרכז קליטה, אף אחד לא יודע, לא לומדים כלום. אני לא יודע, בבית ספר לוקחים ומחזירים אותם, מה מלמדים אותם.

הם רוצים לצאת ממרכז הקליטה. במרכז קליטה סובלים. באמת קשה לי להגיד, יותר קשה למבוגרים, לקופת חולים לא לוקחים אותם. אנחנו סידרנו אנשים שיבואו אחרי עבודה, מתנדבים, לוקחים אותם לקופת חולים.

אין מנהלים, אין מדריכים, כלום?

יש, 30 ומשהו עובדים יש, לא עובדים בכלל. שנה לא - - - זהו, אחרי זה לא נותנים. אם יקבלו עמידר, יהיו עם המשפחה שלהם, על יד ילדים, על יד המשפחה, אז יקבלו - - - מה שאנחנו סובלים, אני אומר לוועדת העלייה והקליטה, תשמע, תמצאו לנו פתרון, אנחנו סובלים מאוד קשה.

תודה רבה.

אנחנו מסכמים את הדיון. ההחלטות של הוועדה: לאור הנתונים הקשים שעלו בדיון לגבי העולים הקשישים החיים בעוני וממתינים לדיור ציבורי ובזמן הזה שוכרים דירות בשוק החופשי ומקבלים סיוע זעום בשכר דירה, קוראת הוועדה למשרדי הממשלה, בעיקר העלייה והקליטה והבינוי, להגדיל באופן משמעותי את הסיוע בשכר דירה לעולים קשישים או לזכאי דיור ציבורי, להבטיח שהשתתפות העצמית בשכר הדירה לא תעלה על 15% מהכנסתם של השוכרים הקשישים, להגדיל את היקף בניית הדיור הציבורי ולהשוות את הקצאת הדיור הציבורי במשרד העלייה והקליטה לזו של משרד הבינוי.

לאחד את התורים בכלל.

להשוות. אנחנו מדברים על הקצאה. להגדיל את הסיוע להחזר חלקי של משכנתאות לזכאים, להגביל את שיעור שכר הדירה שגובים מהעולים המתגוררים בהוסטלים. כיום חלק משלמים 8% מהכנסתם ואחרים עד 30% מהכנסתם.

אין דבר כזה.

זה הנתון שאנחנו קיבלנו.

10%.

בראשון לציון.

ראשון לציון זה לא - - -

אנחנו נבדוק. אלה הנתונים שאנחנו קיבלנו ולכן אנחנו מתייחסים לזה. אם זה אמת או לא, אנחנו נבדוק את הדברים האלה, או אתם תבדקו ותגישו לנו. צריך להביא אחדות לכל העניין הזה, כי זה פוגע באנשים. הוועדה קוראת למשרד הבינוי ומשרד העלייה והקליטה להגדיל את המשכנתאות וגם למצוא פתרונות של דיור ציבורי לעולים חדשים שנמצאים במרכזי קליטה.

תודה רבה, אני סוגר את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.