הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ו' בחשון התשע"ו (19 באוקטובר 2015), שעה 9:30

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הראשונה

2. בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תקציב ייעוץ לוועדות הכנסת.

3. פניית ועדת הכנסת לוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: איחוד תקציבים ואפשרות ניוד תקציב המיועד לחברי הכנסת (ללא שינוי מסגרת התקציב)

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

יואב בן צור

צחי הנגבי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

ינון מגל

רועי פולקמן

יואב קיש

דוד אמסלם

שרן השכל

חשב הכנסת חיים אבידור

יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

ליאת גלזר - לשכה משפטית, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת

ד"ר שירלי אברמי - מנהלת מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

מוריה אביגד

בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תקציב ייעוץ לוועדות הכנסת

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. קודם כל אני רוצה להודיע: תקפו אותי בעיתון היום על כך שדחיתי את הדיון בנושא חוק המזומנים והחוק להלבנת הון, אז אני לא דוחה כלום, זו היתה בקשה של לשכת השר שביקשו לדחות עד לפגישה עם גפני. בזמנו דחינו את זה כדי שהם יפגשו והפגישה לא הסתייעה אז שיפסיקו להאשים את הוועדות כל הזמן.

היה סיכום בפעם הקודמת.

בואו נגיד שהאוצר מתדרך עיתונאים, משהו כזה, הם לא יודעים שזו הבקשה של השר.

ממש לא.

מה זה "אנחנו"? אתה מהאוצר? מה אתה מגן על האוצר?

לא, אבל אני לא חושב שזה יצא מהאוצר, למה שזה יצא מהאוצר?

אז איך יצא?

יש עיתונים שמחפשים.

עד כדי כך העיתונאים לא מסתכלים.

טוב, מכיוון שיו"ר ועדת הפנים צריך ללכת לדיון אז יש פה בקשה שהוא הגיש, לצבוע לכל ועדה 50,000 שקל מתקציב הכנסת, מהתקציב שהולך ליועצים בכל מקרה, זה לא שיש איזו תוספת תקציב.

לא מגדילים תקציב, רק צובעים אותו.

לא מגדילים, צובעים אותו באופן שליו"ר הוועדה תהיה אמירה בנושא של יועצים לפי החוקים שמובאים בפניו. תסביר את הבקשה.

איפה הכסף הזה היום?

היום זה נמצא בממ"מ. תנו לו שיסביר.

תודה רבה, דוד. קודם כל, שים לב, אני לא מפריע לך.

אני נותן לך לדבר, אין לי בעיה.

שמת לב שאני מדבר רק כשאתה נותן לי. דרך אגב, אצלי בוועדה הוא מדבר מתי שהוא רוצה.

הוא לא נותן אבל לדבר מילה, מילה הוא לא נותן, אני נותן.

בדקתי עם סטופר, הוא מדבר 70% מהזמן וטוען שאנחנו לא נותנים לו לדבר.

בדרך כלל מי שאומר שלא נותנים לו לדבר זה מי שמדבר הכי הרבה.

אבל זה לא במקרה הזה. יש לו שיטה לשאול שאלות כל הזמן אז מתי אפשר להשחיל מילה?

הוא מוציא אותך גם מהריכוז.

טוב, רבותי, אני ביקשתי בעצם להעלות את הנושא הזה, אני אסביר גם מה בעצם הרציונל סביב העניין. בעיקר בוועדה שלי, אני נתקל הרבה פעמים בנושאים שאנחנו מבקשים מהפקידות לעשות עבודה כזאת או אחרת ואו שהיא לא עושה אותה או שהיא עושה אותה ולדעתי היא לא טובה. אני צריך איזשהו יועץ חיצוני שיבחן לי את הנושא. אני אתן דוגמה: למשל, היום עשינו דיון בנושא של הסעות ילדים עם מוגבלויות בבתי ספר, צריך להתקין תקנות, בינתיים התקנות לא מותקנות. אני ביקשתי מהמשרדים להתקין תוך 3 חודשים ואם לא אנחנו כוועדה נתקין את התקנות, נגיש את זה כהצעת חוק, אז אני צריך מישהו שיגבש לי את התקנות האלה, מישהו שיעשה.

אנחנו עושים דיון עוד מעט בנושא תעריפי המים מול התאגידים, הם נתנו לי תחשיבים, בעיקר הנדסיים, כמה עולה להניח תשתית וכו'. אני יודע שהסכומים מופרזים בגלל שאני הנחתי פעם את התשתיות. אני צריך מהנדס שייתן לי עבודה נגדית, חוות דעת נגדית כדי לקדם את הנושא וכן הלאה. ולכן, אני צריך שיהיה לי פול של שעות ייעוץ שישב בממ"מ.

דרך אגב, אני לא חושב שזה צריך להיות מהתקציב של הממ"מ היום, אני מבקש תוספת בגלל שאני הולך להפעיל את זה מעבר לרגיל. שם, ברגע שאני צריך מהנדס, אני פונה לשירלי ואומר לה: שירלי, אני צריך מהנדס בנושא כך וכך, אנא תביאי לי אותו. היא תבוא, תוציא את הצעות המחיר שלה – לא משנה, אני לא נכנס לפרוצדורה – תגיד לי: תשמע, פלוני אלמוני הוא הבן אדם, דודי, היקף העבודה הוא 30 שעות, נביא אותו ל-30 שעות.

אתה לא מתכוון לבחור את האדם אלא הממ"מ בהתאם לכלים.

בדיוק. אני צריך שיהיו לי את הזרועות כדי בעצם להתחיל לנהל את הוועדה שלי.

אולי לממ"מ יש כלים?

אני היום פונה לממ"מ, אני אומר להם: רבותי, תנו לי חומרים. הם עושים את המאמצים, באמת הם עובדים מאוד קשה, באמת הם מפתיעים אותי, אבל אני לא יכול לבקש ממנה נושא הנדסי, אין לה אותו פה. לכן אני אומר, בכל גוף, כל מנהל מדור בעיריית זרנוגה, יש לו תקציב לייעוץ.

אבל אין בעיה של תקציב. אין בעיה של תקציב, תבין, אדרבה, מה שאתה מבקש רק יגביל אותך, אני אסביר לך למה. לנו יש תקציב של כמיליון שקל לכל מיני יעוצים. קח, אם אתה רוצה 50,000 שקל לכל ועדה, אתה מיד מוריד את זה ל-600,000 שקל. יש לנו תקציב של מיליון שקל ואיזה יועץ שאתה רוצה תיקח, מבחינתי אין לי בעיה תקציבית. אני אף פעם לא אמרתי לממ"מ: אין לך כסף ליועצים.

נתקלת בבעיה בכלל או סתם העלית את הנושא?

הבעיה היא אחרת לגמרי.

לא, לא סתם. אני רגיל לעבוד במערכת שכשיש לי איזו דרישה והיא לא מגובה תקציבית אני צריך לדאוג לה לתקציב. אם שירלי אומרת לי: תשמע, דודי, העסק סגור תקציבית, אין בעיה, אז מבחינתי נפתרה הבעיה, אני צריך לשמוע את זה ממנה.

שירלי, הם פונים אליך עכשיו למהנדס, יש למשל חוק בנושא תכנון ובניה ורוצים יועץ שהוא אדריכל – אין לך בעיה לתת את זה מיד?

הים קיבלתי מכתב ממישהו שדיבר איתי על סטייה ניכרת בנושא מרפסות למשל, אני רוצה לקחת תדריך היום, להגיד לו: תשמע, תן לי חוות דעת בגלל שאני רוצה להביא את זה לוועדת התכנון כדי להתווכח אתם על הנושא.

אין לך בעיה לתת במקרה כזה?

התשובה היא לא, כפי שאמר החשב. אני רוצה לעשות קצת סדר: המצב היום הוא שכאשר ועדה מבקשת יועץ היא אכן פונה למרכז המחקר והמידע ומבקשת יועץ לנושא מסוים, ואז, מה שאנחנו בודקים זה האם מדובר בייעוץ שאנחנו, הממ"מ, יכולים לתת, או שמדובר בתחום, כפי שאתה דיברת, חבר הכנסת אמסלם, בתחום התמחות ספציפי שאין לנו אותו ולכן אנחנו יוצאים לייעוץ חיצוני.

מה שקורה בנקודת הזמן הזאת – כאשר אנחנו אומרים שבכנסת אין את אנשי המקצוע והמלצתנו היא לצאת לייעוץ חיצוני – שלפי ההיקף הנדרש אנחנו פועלים בהתאם לפרוצדורה. יש היקף מסוים שמבקש שלוש הצעות ויש היקף מסוים שמבקש יציאה למכרז. אם ההיקפים הם גדולים ומדובר כבר על מכרז זה אומר פרסום פומבי ואז הדברים ייקחו יותר זמן. אם מדובר על היקפים שדורשים שלוש הצעות, שנדמה לי שאלה הדברים שעליהם אתם מדברים בסך הכול - - -

אבל אם פונים אליכם אתם הולכים לקולא בעניין הזה.

אנחנו לא הולכים לקולא ולא הולכים לחומרא, אנחנו הולכים לפי הדרישות המקצועיות, לפי ההיקף הנדרש. לפעמים גם הוועדה יכולה להגיד: תגידו לנו מה ההיקף הנדרש, מה אתם חושבים שההיקף הנדרש ואז אנחנו נותנים את עמדתנו המקצועית.

זה מספק אותך?

אין בעיה.

טוב, זה מספק את היושב-ראש, אין שום בעיה.

תודה לחשב הכנסת.

פניית ועדת הכנסת לוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: איחוד תקציבים ואפשרות ניוד תקציב המיועד לחברי הכנסת (ללא שינוי מסגרת התקציב)

אנחנו עוברים לסעיף 3. אני, מהשהות הקצרה שלי בכנסת, ראיתי שחלק גדול מהתקציבים שמיועדים לפעילות של חברי הכנסת, פעילות חיצונית, משרד, קשר עם הציבור, דואר וכו', לא ממומשים וגם אי אפשר לנייד מסעיף לסעיף, אני רוצה לעשות סדר בעניין הזה.

מה זאת אומרת שאי אפשר לנייד מסעיף לסעיף?

למשל, התקציב של דואר הולך לדואר. מפלגות שיש להן ציבור פריימריז מנצלות יותר את הדואר ומפלגות שבהן לח"כים אין את הצורך הזה לא מנצלות בכלל את הדואר. זו דוגמה אחת. אני הייתי רוצה שיהיה פול אחד גדול - - -

גם עם השכירות, לשכה פרלמנטרית וכו'?

גם השכירות, אף אחד לא מנצל את זה כי 19,000 שקל זה כלום, לא מספיק לשום דבר.

איזו לשכה אפשר לשכור ב-19,000 שקל?

זה ברור, אי אפשר לשכור.

אני תכף אסביר את זה.

זה מזכיר לי את ההסעות של בתי הספר, את הכרטיסיות – שמתקצבים את זה באוצר אבל אף רשות לא מוציאה את זה.

בקיצור, אני רוצה לפשט את התהליך: או שזה יהיה סכום אחד גדול שאפשר להשתמש בו להרבה מאוד שימושים, או שיאופשר לנו לנייד איזושהי רמה של סכום ממקום למקום כדי שחברי הכנסת יוכלו יותר לתפקד. אין לזה שום היגיון שיתנו לנו כסף ואנחנו לא יכולים לעשות אתו כלום.

אולי סכום אחד, שכולם יוכלו - - -

או סכום אחד. אני חשבתי שאין לזה בכלל עלות תקציבית, מתברר שהם בחשבון כבר לוקחים שלא משתמשים וזה כבר בתוך התקציב. זה אחד.

שניים, יש תקנה אחת שהיא קשורה לעבר, נושא הפלאפונים. יש לנו 23,000 שקל וברור שאף אחד לא משתמש, אלא אם כן קצת בחו"ל. פה אני רוצה לתקן אותה, להפחית.

אבל הוצאנו כבר הודעה לוועדה, אני כבר פניתי במאי לוועדה הציבורית והם קיבלו החלטה כבר ביולי שהם הולכים לעדכן את זה עוד השנה, להוריד 75% מתוך זה.

75% זה הרבה, חבל שפנית לוועדה, אני מעדיף שאנחנו נגבש החלטה ונפנה לוועדה ביחד ולא בשיטה הזאת. מכיוון שזה גם כולל נסיעות לחו"ל אז ברור שבחו"ל אתה יכול להוציא כסף על אינטרנט.

אני מתנגד, למה לבקש?

אתה משתמש בכל התקציב? לא משתמשים.

הוא מדבר בג'אוול וזה עולה הרבה כסף.

אני מתפעל מרמת ההיי-קיו שנפלה עליכם בבוקר. ג'אוול לא מכוסה על ידי הכנסת.

לא מכוסה? אם אתה יודע כנראה שניסית.

מה זה ג'אוול?

הרשת הפלסטינית.

מה זה קשור עכשיו הרשת הפלסטינית? נו, באמת, חבר'ה.

יקר לו.

אי אפשר כל דבר להוביל לנושא הפלסטיני.

ביהודה ושומרון יש הרבה מקומות שאין קליטה סלולרית.

600 שקל בחודש.

600 שקל זה גם בסדר. דודי, גם 600 ו-700 שקל זה מספיק.

די, מספיק כבר, אתה קיבלת זכות דיבור? מה אתה רוצה? אני לא מבין.

אתה מנהל פה דיון, תנהל את השיחה בצורה עניינית לכולם, אל תעשה פה איפה ואיפה, עם כל הכבוד.

בחייך, אתה לא חייב כל פעם - - -

מה זה "בחייך"? אתה מדבר על נושא שאני עובד עליו 6 חודשים, אתה רוצה לשמוע את דעתי? תשמע.

בסדר, אז אמרת לי, לא ידעתי, תכף נראה. חבל שפניתי לוועדה הציבורית אבל בסדר גמור.

לא חבל, זה התפקיד שלה, היא מחליטה.

חבר הכנסת חזן, משהו קוליגייאלי – מזה הרבה שנים, בכנסות רבות, ועדת הכנסת דנה בנושאים האלה וחברי הכנסת לא פונים ישירות לוועדה הציבורית, משיקולים קוליגייאליים, גם כלפי היושב-ראש וגם - - -

קוליגייאלים? אני הייתי היחיד פה שדיבר בקול שלא צריך להילחם נגד שכר חברי הכנסת אז תלמד אותי על קוליגייאליות.

לא פונים ישירות לוועדה הציבורית.

לא פונים, ממתי פונים? אני לא מבין את השיטה הזאת.

עוד לא היתה ועדה, זה היה בחודש הראשון.

תדבר בזכות הדיבור שלך, בסדר? הוא קיבל זכות דיבור, תן לו לדבר ואל תפריע לו.

האם יש חברי כנסת שמגיעים לתקרה הזאת של ה-23,000?

אם אני אקח את הנתונים לשנת 2014, היו שני חברי כנסת שניצלו 100% מהמכסה. אני יודע שבמקרים הפרטיים האלה הם ניצלו 100% מהמכסה בגלל איזו בעיה שהיתה להם בגלישה בחו"ל וזה לא חזר על עצמו.

שכחו לעשות חבילת גלישה.

יש טעויות בגלישה לפעמים.

היתה טעות של חוסר תשומת לב - - -

זה היה לחודש אחד, זה לא על כל השנה.

זה היה ב-4 ימים אפילו, שהיתה איזושהי בעיה.

תמיד יש טעויות שם.

לא, טעויות – צריך שהחברה הסלולרית תישא באחריות.

בחלק, לפחות אצל אחד מהם, היא נשאה בחלק נכבד מהאחריות. זה דבר אחד. הבא בתור, אחרי השניים האלה, ניצל 81%, הבא בתור אחריו ניצל 66%, אחר כך זה ירד ל-62%, ל-47%, 39%.

מה הממוצע?

הממוצע של כל חברי הכנסת הוא 22%, שזה שווה 5,400 שקל.

לשנה?

לשנה.

את נושא הטלפון נשים רגע בצד, אני רוצה לדבר על הדברים האחרים.

אני רוצה לדבר באופן כללי על הניוד של הדברים וגם על הסכומים שנקבעו. בזמנו, כשנקבעו הסכומים, השיקול היה הממוצע שהשתמשו כל חברי הכנסת. נקבעו סכומים גבוהים על מנת לפתור בעיה לכמות קטנה של חברי כנסת שניצלה את המקסימום - - -

אתה מדבר על טלפונים?

אני לא מדבר רק על טלפונים, תכף אני אתייחס לכל. אבל בממוצע, בגלל התקציבים, לא ניצלו את הכול.

על מה אתה מדבר למשל?

אני מדבר על דואר, אני מדבר על לשכה, אני מדבר על קשר לציבור ואני מדבר על טלפון, על הכול. אז לכן, אם אתם לוקחים את הטלפון, את הדואר ואת הלשכה ביחד כתקציב אחד, סך כל התקציב שיש לשלושת הדברים האלה וסך הכול מה שמנוצל – הניצול הוא 25%.

של שלושתם?

של שלושתם ביחד.

שלושת המרכיבים יחד.

על טלפון זה 5,000 ומשהו שקל, כפי שאמרתי לכם, הלשכה זה 8,000 ומשהו שקל – הממוצע של ניצול לשכה הוא 40 חברי כנסת שפותחים לשכה מתוך סך כל חברי הכנסת שזכאים. נכון להיום המצב הוא 23 חברי כנסת אבל זה בגלל שאנחנו בכנסת חדשה, העסק עוד לא התפתח.

כמה הסכום הכולל של כל ההטבות?

הסכום הכולל של כלל ההטבות שמגיע לחבר כנסת אחד מסתכם ב: דואר - 31,000 שקלים, נייד- 23,000 שקלים, לשכות – 19,000 שקלים, ביחד זה 73,000 שקלים, בנוסף על 49,000. הניצול של כל ה-73,000 שקלים האלה מסתכם ב-18,900, זאת אומרת 25%.

זה לא נכון לצייר את זה כך בגלל שרוב האחוזים שלא מנוצלים זה בסלולר, זה הסכום הגדול, ובלשכות הרוב לא מנצלים כי אי אפשר להשתמש.

לא, לא. אם אני אתן לך את הנתון על הדואר - - -

לא, לא מנצלים דואר.

אני יכול להציע הצעה? תעשה סל אחד.

אנחנו עוד שומעים אותו, אתה לא יכול להציע כלום.

חבר הכנסת חזן, תן לי רק לסיים את הנתונים, אחר כך תקבלו איזו החלטה שאתם רוצים. על הדואר מנצלים 5,000 מתוך 31,500 שקל, על הנייד מנצלים 5,400 מתוך ה-23,000, ועל הלשכות מנצלים 8,500 מתוך 19,000 שקלים. אלה הניצולים. לגבי הניוד – כבר היום קיים ניוד, הניוד לגבי הלשכות, הרי אתם לא מקבלים תקציב ללשכה, אתם מקבלים הגדלה של קשר לציבור על התקציב שלכם.

דוד, הסל הכולל 122,000 היום אז תוריד אותו ל-100,000.

מה אתם ממהרים לקצץ? זה הרבה.

- - -

תנו לי שניה, זה לא כל כך פשוט גם מבחינתכם. קודם כל, הדואר זה בכלל חוק החסינות, צריך לשנות את חוק החסינות ואז לקבל החלטה שאין דואר.

לא, אני נותן דואר, הוא יכול להשתמש בזה גם לדואר.

אבל אתה צריך למחוק את זה מחוק החסינות.

למה זה בחוק החסינות?

זה היסטורית.

חוק החסינות אומר שלחבר הכנסת יהיה דואר בסכום שתקבע הוועדה הציבורית.

רבותי, אני מציע הצעה כזאת - - -

במקום לשנות את החוק אנחנו יכולים להחליט שההצעה בסעיף החוק הזה תהיה שקל אחד – אנחנו יכולים, נכון?

זה ממילא לשנות.

זה לא שינוי חוק.

לא, אז לא יהיה לך דואר.

ואז ישתמשו בסל הכולל כפי שאתה רוצה.

אני רק רוצה להגיד שאנחנו מדברים כרגע, ואני רוצה שזה יהיה ברור, לא על התקציב של ה-49,000, הוא בצד.

אני רוצה מכלול, על הכול.

אבל אז אתה עושה טעות כי את התקציב של ה-49,000, שיש לך גמישות, אתה מכניס לקיצוץ שאתה רוצה לעשות. אתה רוצה – תקצץ בהטבות.

יש לנו סך הכול 120,000 שקל, עם ה-49,000, אמת?

כן, 122,000.

122,000. אנחנו רוצים שיהיה סל אחיד, אי אפשר להתעסק בזה כל היום. מי שרוצה לשלוח דואר שישלח, מי שלא רוצה ישתמש בזה למשהו אחר לפי כללים מוגדרים: קשר עם הבוחר, דואר וכו'.

רשימה סגורה.

רשימה סגורה. אבל אנחנו צריכים להפחית משהו. קחו בחשבון שמה שאנחנו מחליטים, אנחנו צריכים לפנות לוועדה הציבורית. לפי החוק היא צריכה לתת לנו את העמדה, אנחנו צריכים אחר כך לדון בזה.

תעשה 100,000.

במקום 122,000 אני מציע 105,000, זה בסדר?

15%, זה יותר מ-15% הורדה.

אתה מוריד קצת מפה, קצת מפה, קצת מפה.

כמה זה באחוזים?

אוקיי, אנחנו נפחית 15% מהתקציב לחברי הכנסת, זו תהיה התרומה שלנו לקיצוץ אבל כל הסעיפים יתאחדו. יש כאלה שרוצים יותר דואר ויש כאלה פחות.

עוד דבר אחד, אני מציע שזה יתחיל מה-1 בינואר 2016.

1 בינואר 2016, ודאי.

הוועדה הציבורית תגיש המלצה אם היא תקבל את זה.

אז את צריכה לנסח לנו את זה.

ברור.

מי בעד ההצעה שלנו, 85%?

לפני כן אני רוצה להגיד שכבר היום יש לכם רמה מסוימת של ניידות, כי מי שגולש מהטלפון הסלולרי אנחנו מתחילים לחייב את הקשר עם הציבור. אנחנו מאפשרים את זה. מי שגולש מהדואר, אנחנו מאפשרים לו על קשר עם הציבור.

זו ניידות לרעה, לא לטובה, כי אתה לא נוגע בתקציב הסלולר ואתה מקצץ את הקשר - - -

אני אמרתי מי שגולש.

אתה לא יכול להעביר ל-19,000, אתה יכול לקחת מה-49,000. זאת אומרת, אם אתה לא משתמש ב-19,000 אין לך אותו.

דרך אגב, ה-19,000 נכנסים קומפלט לתוך ה-49,000 אם יש לך לשכה.

טוב, חבר'ה, 85% זה בסדר? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה אושרה.

פה אחד.

יהיה 105,000 סל מלא?

מלא.

כולל הקשר עם הציבור?

הכול, הכול ביחד.

גם את הקשר עם הציבור אתה מקצץ ב-15%?

הכול אני מקצץ ב-15%, סך הכול יהיה 15%.

- - -

כל הסכום הופך להיות כללי, אני לא מקצץ 15% מכול אחד.

אתה מקצץ 15% מהשלושה.

מהארבעה.

לא, אני קובע שמאיחוד הסכומים קיצוץ 15%.

לא הבנת, יהיו 105,000 שקל, יעשו בהם כל מה שהם מבינים בהתאם למה שנקבע. לכלול את הכול.

מה-120,000 אתה מקצץ 15%.

הבנת? גם מה-49,000 לא מנצלים את הכול, ביררתי גם את זה.

נכון.

והניוד הוא בין כל המרכיבים?

אין ניוד, יש סל אחד, סכום אחד.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה ראשונה

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות לפני הקריאה ראשונה: הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), התשע"ו-2015. מי מציג את זה?

אני.

במקרה הזה אין בעיה, דרך אגב, זה באמת דחוף לאור המצב אז אתה לא צריך גם להסביר. מישהו רוצה להתייחס? מי בעד לקבל את המלצת הממשלה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה להקדמת דיון אושרה.

פה אחד.

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015. מי נציג הממשלה? תסבירי למה זה דחוף מכיוון שאת רוצה קיצור פז"ם, כך אני קורא לזה.

מדובר פה באיזשהו תיקון לחוק הרשות השנייה שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר. בזמנו התאריך הזה היה אמור להיות התאריך שבו עוברים מזיכיונות של טלוויזיה לרישיונות של טלוויזיה. באותו מועד אמור להיכנס תיקון לחוק שבעצם מעלים מהחוק את העולם של הזיכיונות. מה שקרה, שהזיכיונות של הטלוויזיה הוארכו בשנתיים נוספות, לשנת 2017, ולכן אנחנו כרגע מבקשים לבטל את התיקון הזה שאמור להיכנס. זה דחוף מכיוון שאנחנו צריכים להעביר את זה עד ה-1 לנובמבר.

מי בעד המלצת הממשלה?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה להקדמת דיון אושרה.

פה אחד.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015. תסבירי לנו למה זה דחוף. בגלל שהתקשורת לוחצת אז זה נהיה דחוף?

אני אסביר. זה דחוף מכיוון שמלכתחילה, הסעיף עצמו גם כשהוא עבר, הוא היה לתקופת זמן מוגבלת עד שיוקם תאגיד - - -

עד אפריל, כן.

ולכן אם אנחנו לא נבטל אותו בזמן כבר יעבור הזמן.

אז מה הדחיפות? לא שכנעת אותנו בדחיפות.

עמדת הממשלה היא שיש לבטל וכדי שתהיה משמעות לעמדה הזאת - - -

של ראש הממשלה, לא של הממשלה.

כדי שתהיה משמעות לעמדה הזאת אז צריך לעשות את זה בזמן.

למרות שזה לא דחוף אנחנו נלך לקראתך. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה להקדמת דיון אושרה.

פה אחד.

הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, התשע"ו-2015. איזה משרד זה?

משרד הכלכלה.

אין אף אחד שיסביר את זה? אז איך אתם רוצים שאנחנו נתייחס לזה?

אני מוכן להסביר אם זה החוק להקמת הרשות לעסקים קטנים.

תסביר אתה, שלא נבוא עוד פעם.

תסביר.

בהנחה שזה החוק הזה.

פולקמן, אנחנו מקבלים את ההסבר שלך, תסביר.

אם זה החוק, מדובר בהקמת הרשות לעסקים קטנים, זו הסדרה - - -

זה מה שאתם הצעתם?

לא, זה חוק של משרד הכלכלה, חוק ממשלתי שהציעה הרשות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, שרוצה להסדיר את המעמד שלה. זה אמור לדון בוועדת הכלכלה.

אני אסביר: מכיוון שהעסקים הקטנים הולכים להתמוטט תחת נטל הרגולציה וכל מה שקורה, הבנקים, המסים וכו', אנחנו צריכים להעביר את זה כמה שיותר למהר על מנת לקדם את החוק. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה להקדמת דיון אושרה.

פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.