הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ו (20 באוקטובר 2015), שעה 12:00

אבטחה במוסדות חינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

נורית קורן

איתן ברושי

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף הביטחון, משרד החינוך

יוכי סימן טוב - מפקחת מצבי לחץ ומשבר, משרד החינוך

רועי טייאר - רפרט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

סנ"צ עופר יצחק - רמד צו"צ אף המבצעים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ירון קדם - ראש חוליית מוסדות חינוך, המשרד לביטחון פנים

גל שופרוני - מרכז בכיר תקציבי משטרה את"ב, המשרד לביטחון פנים

גתית גרברצק - דוברת משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

גבי פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעות בינג - עורכת דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נורית בירגר - סגנית מחלקת נוער, משרד הכלכלה

מרצדס צרפתי - מנהלת תחום מטה, אגף מעונות, משרד הכלכלה

מלי שטריגלר - מנהלת אגף מעונות יום, משרד הכלכלה

מרים כהן - מדריכה חינוכית בדרום, מטעם משרד הכלכלה

רוני בר לוי - מנהל אגף חירום וביטחון, משרד הרווחה והשירותיים החברתיים

יוחאי וג'ימה - ראש מנהל בטחון במש"מ, המרכז לשלטון מקומי

יחיאל אמסלם - מנהל מחלקת ביטחון, עיריית חיפה

אדי נורמברג - מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית ראשון לציון

יהושע קרני - נציג הנהלת הסתדרות המורים

ישראל אליסף - יו"ר ועדת הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים

גלעד כהן - נציג ארגון הורים ירושלים

פנינה חרר - מנהלת מעון שכונת קטמונים ח' ו-ט', מנהל קהילתי דרום ירושלים

יערה שילה - רכזת תכנית מנהלות מעון, מכללת אפרתה

שמעון מלכה - משנה למנכ"ל, רשת עתיד

לימור אדלר - עורכת דין, מקדמת מדיניות, וזמות קרן אברהם

אפרת מעיין ברזל - יו"ר שותפה

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

פנינה איפרגמן - מוזמנת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

אבטחה במוסדות חינוך

שלום לכולם, אחר צהריים טובים. צהריים טובים. אנחנו איבדנו את תחושת השעות מהדיונים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 20 באוקטובר 2015, ז' בחשוון תשע"ו. למי שיודע, התחלנו לומר ברך עלינו מאתמול, אנחנו מבקשים גשמים לטובת כל העולם. אנחנו לא אנוכיים.

על סדר היום – נושא של אבטחת מוסדות חינוך. הנושא הזה, נדרשנו אליו כבר עם תחילת המתיחות ולא מיהרנו לעשות דיונים, כי אמרנו בואו נראה איך הדברים מתארגנים, ניתן למוסדות. לא נתנפל ונראה. ואז נחשפנו גם לסוגיה הזאת של האבטחה.

לאחר מכן שמענו שבירושלים הסתדרו העניינים לכאורה, אבל מיהרנו מיד לבטל את הדיון, אבל לאחר מכן אמרנו סליחה, זו לא בעיה של ירושלים, זו בעיה כלל ארצית ונצטרך לדון בה. כולנו הורים לילדים, חוץ מהתפקיד שאנחנו משמשים בו, כל אחד בתפקידו הוא, ואנחנו יודעים מה המתחים, החרדות – הילד יוצא, איך הוא הולך, איפה הוא עוצר, מי מגיע, מי שומר וכנראה מה שהיה מובן מאליו לא היה מובן מאליו לאחרים, למי שהיה צריך לתת את הדעת.

ישנה החלטה של מדינת ישראל בסוגית האבטחה של מוסדות החינוך, היא תחת חסותו של המשרד לביטחון הפנים, קרי משטרת ישראל ובמרוץ הזה בין הרשות המקומית למשרד החינוך ומשטרת ישראל, מוסדות החינוך נמצאים באמצע וההורים בליבה של הבעיה.

אין ספק, ואני מאלה שטוען וסובר שאם השלטון המרכזי משית מטלות על השלטון המקומי או על משרדי ממשלה כאלה ואחרים, צריך גם להצביע לו על מקורות המימון. נחשפנו לדלתא של מספר שעות בין האבטחה בפועל לגבי שעות המסגרת והפעילות של מוסדות החינוך. נחשפנו לכך שגני ילדים בכלל לא מאובטחים. מעונות יום – מאן דה חאר שמה בכלל – מי שלא מבין, בערבית זה מי הזכיר אותם בכלל, השם שלהם לא נזכר בכלל.

ואז אמרו לי מה, אתה רוצה שנאבטח את כל המדינה? אמרתי אני זוכר שאבטחו גם אוטובוסים. זוכר תקופה אחרת, אבל לא רוצה לחזור אליה, והמדינה הוכיחה שהיא יודעת לעבוד. אני מאלה שאומרים את זה כמעט כל דיון, שמדינת ישראל יכולה לקבל ציון מצטיין, מדינת ישראל יודעת לעבוד טוב בחירום, או כאשר מישהו מדביק אותה עם הגב לקיר, היא יודעת לעבודה. ברגיעה – יש תחושה שכשזה יגיע אלינו נטפל. אז הנה, זה הגיע אלינו ולקח זמן. אני מבין שיש איזו הסדרה כלשהי, אני רוצה לשמוע, לקבל עדכונים.

משטרת ישראל, בבקשה, תספרו לנו מה אתם עושים בנושא.

עופר יצחק, אני ראש מדור אבטחת גופים ציבוריים בחטיבת האבטחה ובין היתר אחראי על התחום הזה.

שמי ירון קדם. אני ראש חולית מוסדות חינוך במדור גופים ציבוריים בנושא הזה, ואנחנו כחוליה מטפלים ברמה הארצית בכל נושא אבטחת מוסדות החינוך. מה אנחנו עושים. אם אין רקע, לפחות ניתן רקע כללי בהגדרה שלנו.

קודם כל, מבחינת משטרת ישראל, משטרת ישראל מבחינת הגדרת איום בארץ, היא מגדירה איום קיים בכל מקום. זאת אומרת ירושלים מבחינתנו היא לא שונה מתל אביב.

הדיון הוא כלל ארצי.

בסדר, אז אני מדבר על כל הארץ.

הדיון הוא על כל הארץ.

אני מדבר על כל הארץ.

דבר כללי.

בסדר. אז אני אומר, מבחינתנו רמת האיום לא שונה בין ירושלים, לתל אביב, לבאר שבע או לכל מקום אחר, כי פיגוע יכול להיות בכל מקום בארץ. ולכן הנושא הזה מבחינתנו הוא Must.

אנחנו פועלים כמשטרת ישראל בהתאם להחלטות ממשלה. יש החלטות ממשלה בסיסיות שקבעו איזה מוסדות יאובטחו ובהתאם לכך אנחנו פועלים. אז כל נושא אבטחת מוסדות חינוך מבוצע כמובן בשני היבטים. אלף, אבטחה שמשטרת ישראל אמונה עליה באמצעות הניידות שלה, החלטה 5719 המקורית ולאחר מכן החלטה 404 ששינתה את זה ואז הטילה את האחריות המלאה בעצם על כלל יחידות משטרת ישראל, שמבצעת את זה בפועל, בשטח, כולל בקרות, כולל הכל.

הדבר השני, זה בעצם אבטחה נקודתית שמבוצעת בעצם על ידי אזרחים, באמצעות הרשויות המקומיות. הם מפעילים אותם, הם מראיינים אותם ובודקים את כל מה שצריך.

מהתקציב של?

זהו, התקציב עצמו נקבע על ידי המדינה. אז אם אנחנו נלך על גני הילדים - - -

לא. אני יודע שהתקציב נקבע על ידי המדינה.

אז אני אסביר.

אני עושה את זה ב-13 השנים האחרונות. השאלה, כרגע, בפועל, התקציב מועבר על ידיכם לרשות המקומית או במסגרת משרד החינוך או משרד אחר?

אוקיי, אני אסביר. מבחינת התקציב, התקציב עצמו הוא של המשרד לביטחון פנים שמועבר למשטרת ישראל והוא צבוע לטובת אבטחת מוסדות חינוך.

מי מעסיק את המאבטחים?

הרשויות. אנחנו כמשטרת ישראל הצינור.

זה מה שרציתי לשמוע.

בגלל המגע שלנו עם הרשויות בשגרה בעבודה שלנו, בגלל שאנחנו עובדים עם הקב"טים ומכירים את כל הקב"טים, בעצם העבודה שלנו נעשית אל מול הקב"טים - - -

ואת החוליה הזאת אתם מממנים?

את כל נושא התקצוב אנחנו מעבירים להם בהתאם לדיווח בפועל שמבוצע על ידי המאבטחים והרשויות מעבירות לנו אישור לתשלום.

תפרט מעבר לאמירה כוללנית – על פי החלטת ממשלה. מה זה כולל? שעות פעילות? שעות אבטחה? תפרט איזה מוסדות.

אז אני אפרט ברשותך לפי פרקים. נתחיל עם גני הילדים. גני ילדים זה לפי החלטת ממשלה מספר 4514, שמכירים אותה. היא בעצם החליטה שכל מי שאובטח בעבר על ידי הסוכנות, ימשיך לקבל אבטחה ובעצם זה גרם מאז שנת 2005 לשימור מצב. זאת אומרת, אם בשנת 2005 היו 630 תקנים לגני ילדים, כרגע יש 630 תקנים לגני ילדים, שהם - - -

שנייה. אני מעריך את הבקיאות ואת השליטה בחומר, אבל כשאתה יושב בוועדה פה ואתה אומר החלטה לגבי מי שהיה מאובטח על ידי הסוכנות, 90% לא יודעים מה זה. ואנחנו פה כדי לגעת בבעיה. לכן מה זה אומר? איך הסוכנות נכנסה כאן?

אוקיי, אז אני אסביר. עד שנת 2005 הסוכנות תקצבה אבטחה של גני ילדים, המדינה לא תקצבה את הכל, היא תקצבה חלק, הרשויות תקצבו. משרד החינוך גם יודע ומכיר את זה יותר מאיתנו בקטע הזה, כי הוא התעסק עם זה גם, אבל הסוכנות תקצבה את נושא אבטחת גני הילדים.

זאת אומרת שהגנים לא נכללו בהחלטת ממשלה.

לא נכללו. בנקודת זמן מסוימת כשהסוכנות אמרה – אני לא יכולה לתקצב את הדבר הזה יותר – באה המדינה בהחלטה שהיא קיבלה ואמרה מהיום והלאה אני מתקצבת את הנושא. היא קבעה, עד כמה שלי זכור, 30 מיליון שקלים לנושא הזה, יחד עם תקציב משרד החינוך והמשרד לביטחון הפנים, ובעצם ממשיכים לממן את כל נושא גני הילדים, על בסיס אותה תקינה. אנחנו משמרים מצב מאז שנת 2005 לגבי גני הילדים ואנחנו לא מוסיפים תקינה לגני ילדים.

כן היה, ופה אני חייב לציין, למרות שלא מוסיפים, אבל במשחק סכום אפס כן אפשרנו לרשויות במקום מסוים שמצאנו שיש בעיה מסוימת - - -

תוך שיתוף פעולה ושיקול דעת של הרשות.

וגם להגיע להסדר עם הורים, כי ההורים לפעמים, כשהם רואים מאבטח בגן, אז למחרת אם הם לא יראו אותו, אז כמובן שזה יוצר שאלות איפה המאבטח. אבל ברשויות שבאו ואמרו תשמעו, יש לי גן אחד עם כיתת גן אחד עם 10 תלמידים, לעומת אשכול גנים שיש לי בו עכשיו 150 תלמידים, אז כמובן שאתה עושה את שיקול הדעת. אז בסכום אפס כן שיחקנו בזה וכן אפשרנו.

לאור חוסר במאבטחים גם, בעיקר בירושלים – בירושלים יש חוסר כמעט תמידי של מאבטחים, שנוצר גם בגלל שהשכר נמוך וגם כתוצאה מזה שהרבה מאבטחים הולכים למשרדי ממשלה ולכל מיני משרדים אחרים בירושלים ולכן פה יש אבטחה מדלגת. בירושלים יש כיום 24 ניידות מחולקות לתאי שטח, שבעצם אתה לא תראה מאבטח סטטי שנמצא בגן הילדים, אבל כן יש ניידת שנעה בתא שטח - - -

גם בתקופה זו, היום?

כן, גם בתקופה הזו וגם לפני.

אבטחה מדלגת, אם אני זוכר טוב, זה נעשה בפעם הקודמת אחרי שהשגנו רגיעה ואחרי שהמצב הפך להיות זה, עברנו מאבטחה נקודתית לאבטחה מדלגת בגל הפיגועים הזה, תקן אותי אם לא.

אתה אומר לי על ירושלים היום שיש אבטחה מדלגת, אתה מספר על זה וזה נורת אזהרה אדומה דולקת.

לא. לגבי השיטה עצמה?

כן.

השיטה עצמה היא שיטה שאנחנו עובדים איתה.

בשגרה.

בשגרה?

גם בשגרה.

בשגרה, תודה רבה. זה מה שרציתי לדעת.

לא רק בשגרה, אלא גם במקומות שבהם השיטה הזאת יכולה לעבוד. היא עובדת גם בחירום בסדר גמור.

בוא אני אחדד. בגל הפיגועים, באינתיפאדה, כשהיו פיגועים רציניים הציבו אבטחה צמודה בבתי הספר. לאחר מכן הורידו את זה על ידי סיורים של ניידות.

לא.

בנושא ניידות שהיה בהחלטת ממשלה 5719, בעצם הוקמה יחידת אבטחה ייעודית. יחידה בתוך משטרת ישראל, ייעודית עם ניידות משטרה והיו שוטרים.

מכיר אותה.

ייעודית. הדבר הזה בוטל בשנת 2005, בסדר? האבטחה המדלגת עליה אנחנו מדברים קיימת היום במודיעין, בירושלים. בירושלים האבטחה המדלגת נובעת בגלל חוסר במאבטחים. היה קשה. כמעט קבוע, כל שנה לא היו מצליחים לגייס 100 מאבטחים לגני הילדים. זאת אומרת אם אני לוקח 100 גני ילדים שמבחינתנו היו אמורים לשלם להם על תקן אבטחה, לא היה פשוט מאבטחים לגייס לאותם גני ילדים. ולכן, על מנת לתת פיתרון לאותם גני הילדים, שלא נשאיר את זה בחלל ריק, הוחלט לאפשר לירושלים בשלב הראשוני שזה התחיל – וזה התחיל לפני שנתיים או שלוש - - -

אתה בעצמך נוקט בלשון שזה במילים אחרות פשרה.

זו פשרה לאור חוסר בכוח אדם.

יפה. כשיש לי בעיה, יש כמה ערוצים לפתור אותה. אם יש לי מחסור במאבטחים, יש סיבה לכך. צריך לחקור, לבדוק למה יש מחסור, והפתרון ברור. פשוט, זה מקצוע לא אטרקטיבי בגלל השכר. אז צריך לבחון את זה. אני לא יכול לשחק בביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל בגלל שאני לא מצליח. זו לא תשובה. אנחנו יודעים להגיע לחלל. אין מציאות כזאת שמדינה לא יכולה להשיג מאבטחים.

אז אני מסכים איתך בנושא הזה. כמובן שתמיד זה תלוי שכר של מאבטח. אם זה היה אטרקטיבי הוא היה מגיע, והרשויות לא הצליחו לגייס.

אנחנו בסוף ניגע בזה, בסיכום. כרגע אנחנו נוגעים בנקודות, בבעיות.

אוקיי, אז לגני ילדים זה פועל. אני יכול להגיד לפחות רשות אחת שזה עובד בה בצורה מעולה, גם הגיעו לשיתוף פעולה עם ההורים באופן מלא, במודיעין. שמו אמצעי מיגון בגני הילדים והיום האבטחה שם באמת נותנת מענה יפה מאד, כולל אם חס וחלילה מזהים מישהו חשוד, מגיבים עם כמה נקודות בעת ובעונה אחת כדי לתת מענה וזה עובד שם יפה.

לגבי בתי ספר.

תאר לך שבירושלים במצב הנוכחי הייתי מפנה לך את אותן ניידות לטובת המשימות שם.

של מה?

לטובת המשימות השוטפות.

לא, זה ניידת אזרחית, זה לא ניידת משטרה.

האבטחה המדלגת?

מדלגת זה אזרחי. זה הרשות מפעילה. בגלל שיש חוסר במאבטחים, היא לוקחת מאבטח אזרחי עם ניידת אזרחית, חברת האבטחה מפעילה את הניידת הזאת. משטרת ישראל ישבה איתה כמובן לתכנן את התכניות שלה - - -

אבל זה לא בפורמט הקודם.

לא, לא, לא. זו ניידת אזרחית המופעלת על ידי הרשות, בהתאם לקביעה של הרשות. אתה יכול לראות אותם ברחובות – כתוב ניידת אבטחת מוסדות חינוך. הם עובדים והם עושים את העבודה. זה פשוט כדי לתת לכמה גנים, הם נותנים מענה לגני ילדים בעיקר בתא שטח ספציפי.

מה השתנה בעקבות גל הטרור האחרון?

בעיקר הלחץ של ההורים.

לא, לא.

אה, מבחינת ההנחיות שלנו?

הלחץ של ההורים מופנה לא רק אליך, גם אלי הוא מופנה. השאלה מבחינת הביצוע, ההנחיות.

משטרת ישראל, לאור הפנייה, גם בגלל שהאוצר תקצב את הנושא הזה עד סוף החודש הנוכחי, משטרת ישראל אפשרה - - -

הוא תקצב את זה בתוספת?

הוא תקצב את זה בתוספת.

שנותנת מענה למה?

זה נותן מענה לכל אותם בתי ספר שבמקור לא מקבלים את אופק חדש ועוז בתמורה, כל אותן רפורמות שנקבעו על ידי משרד החינוך. אז קודם כל הוא מאפשר להם לקבל את התוספות של הרפורמה והוא מתקצב את גני הילדים.

עכשיו, פה בגני הילדים אני לא יודע כמה הצליחו להציב, אבל הוא מאפשר לרשויות להציב כוח אדם בכמות שהיא תמצא – כי אין הרבה בשוק – אבל בכמות שהיא תמצא כדי להציב באותם גני ילדים כרגע, כשהזמנים של גני הילדים זה מעבר לשגרה שאתם מכירים ושמעתם. הוא מאפשר גם את הצהרונים. בעצם עד השעה ארבע, התקצוב של אותם גני ילדים, גם גני ילדים שקיימים היום בתקינה, הוא מתקצב אותם עד השעה ארבע, עד סיום הצהרון או עד סיום שעות הפעילות של הגן, הכל בהתאמה.

משרד החינוך, בבקשה.

שלום. אריה מור, סמנכ"ל ביטחון, בטיחות בשעת חירום, משרד החינוך.

מה אתה יכול להוסיף לגבי היערכות משרד החינוך בתקופה האחרונה, או בכלל בתפיסת הביטחון שלכם במוסדות החינוך.

אוקיי, קודם כל החלטת ממשלה קובעת, כמו שאמר ירון, שהאחריות לאבטחת מוסדות - - -

אם החלטת הממשלה הייתה מאה אחוז, לא היינו מתכנסים היום. עזבו את החלטת הממשלה.

אני רוצה לסיים. אותה החלטה קבעה את האבטחה כפי שהייתה בזמנו עם ניידות בתחילה, ואז קם קול צעקה, כי כל התפיסה הייתה רק ניידות. ואז קמה צעקה והוסיפו את הסטטי.

היות ואני 18 שנים בעסק הזה, אני יודע את כל ההתפתחויות לכל האורך. לאחר מכן התקבלה החלטה אחרת, שמפסיקים עם הניידות, שנתנו מענה אך ורק למוסדות החינוך. בחלק מהמקומות קיבלו נידות אזרחיות – הרשויות עשו את זה בעצמן. או כמו בירושלים, קיבלנו על זה תקצוב; ובמודיעין הם עושים את זה בעצמם, אני מניח מתקציבם, על גני הילדים.

אשכולות גני הילדים מעולם לא אובטחו, עד שלב מסוים שהייתה צעקה לגבי האשכולות. כי למה? התקן של המשטרה שנקבע בעקבות תקציב, ובצדק, שהרף הוא מעל 100 תלמידים מאובטח. יש 500 בתי ספר מתחת ל-100 תלמידים שהם לא מקבלים אבטחה, לא רק גני ילדים. זאת אומרת מוסדות חינוך, לאורך כל היום. אז יכול שרשויות מסוימות מציבות ויכול להיות שרשויות רבות לא מציבות ואנחנו יודעים להגיד שב-70% לא מציבות.

באותם מוסדות של מתחת ל-500, וכל גני הילדים כולל האשכולות, היו תחת האבטחה הניידת, כתפיסת הפעלה אבטחתית, נקודה. זו הייתה תפיסת אבטחה, לא רק תקציב. אמרו מה היא תפיסת האבטחה. השיטה שונתה כאשר קם קול צעקה על מעל 100 תלמידים. התחילו לבנות אשכולות גנים והיום התפיסה הולכת ומשתנה לאשכולות של 10 גנים אפילו, בקומות. אפשר ללכת לפתח תקווה לראות, בניין קומות עם 8 ו-10 - - -

אני לא נבהל. אני הייתי החלוץ בקבורה בקומות.

בוא נישאר בתחום החיובי.

זה גם חיובי. זה הכרח שלא יגונה, מה לעשות? תעברו בכביש 5, תראו מגדלים יפים וזה לא מגדלי - - -

כן. ואז הייתה הצעקה ובסופו של דבר גויס כסף מהסוכנות של 30 מיליון על אותם 600 תקנים.

תראה איך הערתי את הדיון. הייתי חייב להעיר את הדיון, אמרתי מה? ברוך השם.

לאחר ארבע שנים באה הסוכנות, לאחר בעיות תקציביות קשות ואמרה – אנחנו יורדים מהעסק ואין לנו את הכסף, ואז התקבלה ההחלטה.

אריה מור, תקשיב, השעון מאיץ בי. אני אעזור לך.

אני אמשיך.

לא, סליחה, למה אתה לא מקשיב לי?

סליחה.

בוא תסתכל עלי, תעזוב את המסמך. אני רוצה לקדם את הדיון.

אין לי מסמך, אגב.

אתה בהגדרה שלך מנהל אגף. תן לי את תפיסת הביטחון שלך, אל תגיד לי היסטוריה. עזוב, אני יודע היסטוריה.

תפיסת הביטחון שלי - - -

אתה, כמשרד החינוך.

אז אני אומר. תפיסת הביטחון שלי, יש לנו 500 קב"טים ברשויות המקומיות שאני מממן אותם. כל הנחיות הביטחון, בטיחות וחירום עוברות מהמשטרה ומהגופים האחרים דרכנו, ואנחנו מנחים את הקב"טים האלה על פי הנחיות צבא, משטרה, שב"כ - כל אחד בתחום אחריותו – על פי החלטת ממשלה משנת 1974. ובצדק. מי שמומחה בתחום הביטחון, נותן הנחיות ואנחנו מעבירים אותן לשטח ומטפלים בהן.

מבחינת התקנים של מוסדות החינוך בשטח, יוח"א ויול"א מכוסה עד סוף הלימודים.

תעשה טובה. אני יודע מה זה יוח"א, החברה לא יודעים.

אני יודע שאתה יודע. יוח"א זה יום חינוך ארוך, על פי החלטה שליום חינוך ארוך יש תקציב, זה מכוסה.

ברור. מה זה יול"א?

יול"א זה יום לימודים ארוך. חינוך מיוחד, עד סוף יום הלימודים גם כן מכוסה תקציבית. אופק חדש יסודי טופל והוא מכוסה ברוב בתי הספר היסודיים עד שנת תשע"ג. הפער הקיים היום להשלמה - ונעזוב רגע את גני הילדים שזו הבעיה המרכזית - הפער הקיים להשלמה עד סוף יום הלימודים, זה שעתיים נוספות בעוז לתמורה. זה מוארך גם על ידי המשרד לביטחון הפנים בסדר גודל של 20 מיליון שקלים.

יש לי שאלה. יש בנים חורגים למערכת. מה לעשות, הם בנים. גם הבנים החורגים הוגדרו בנים. אתם מדברים על הרפורמה אופק חדש, ואלה שלא נכללים ברפורמה, כל המוכר שאינו רשמי – מה התפיסה? מה ההנחיות?

קודם כל כולם היום מבחינת האבטחה - - -

אתם מנחים את הרשויות המקומיות לאבטח את כל בתי הספר?

כן, כן.

משרד החינוך, בסדר.

כן, ואנחנו מוודאים שכולם.

אתה יודע, חז"ל אמרו – קדרה ושותפא, לא חמים לא קריר. זה בארמית, להסביר לך מה זה? קדרה שהרבה שותפים יש לה, היא לא חמה ולא קרה.

גם המוכר שאינו רשמי.

זהו. גם המוכר שאינו רשמי בעצם מקבל היום, אם הוא עומד בפרמטרים שנקבעו לאבטחה בבתי ספר לצורך העניין. בתי ספר – אנחנו מדברים על בתי ספר בהם יש 100 תלמידים ומעלה. גם על פי החלטת ממשלה בית הספר חייב להיות מגודר, כי אם אין גידור אז בעצם אנחנו לא מדברים על זה ואין טעם לשים מאבטח.

אני בכלל חושב שאם אין גידור לא צריך לתת רישיון לאותו בית ספר.

זה נכון, אבל כעובדה יש לנו דברים כאלה ונמצאו דברים כאלה. אז גם בהחלטת ממשלה כתוב שיש חובת גידור. אנחנו דורשים שער, אנחנו דורשים עמדה למאבטח. זה הדברים שאנחנו דורשים.

במקום שזה קיים, זה הפרמטרים שנקבעו בעבר גם על ידי מנכ"לית משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה, בשנת 2005 נקבע הנושא הזה. מעבר לזה נקבעו גם שעות הלימודים. אני לא מדבר כרגע על הרפורמה. נקבע כמה בית ספר זכאי לשעות אבטחה. אז אם אני אלך על גני ילדים, מה שנקבע בעבר, בעבר נקבע – גן ילדים עוד לפני הרפורמה – 6 שעות. בית ספר יסודי – 6.5 שעות, ובית ספר חטיבת ביניים ותיכון – 7 שעות. זאת אומרת זה היה לפני הרפורמות, אלה השעות שתוקצבו.

מהרפורמות זה בעצם עלה. אנחנו מדברים על הלימודים הפורמאליים. אם בית הספר קיבל עוד שעה נוספת, אז הוא קיבל גם את התוספת של הרפורמה, אם היא הוגדרה עד תשע"ג – כמו שצוין. בשנת תשע"ג לאור אי תקצוב הנושא הזה ו/או הוספת מוסדות חינוך לרפורמות השונות וחוסר תקציב משרד לביטחון הפנים לתקצב את הנושא הזה, לא ניתן להמשיך לתקצב את הרפורמות ולכן הפער כרגע במוסדות החינוך שנוספו לרפורמות, שהם לא מקבלים בגלל חוסר תקציב משנת 2013.

תודה. בתוספתי גם לא קיבלו ביטוי?

קיבלו. בתוספתי עכשיו, כן. אבל בנושא גני הילדים, אני רק רוצה לסכם את זה. המוירך, ה-15,000 גני ילדים, נעזוב אשכולות, אולי יש עוד 200 אשכולות משנת תשע"ג שאפשר לתת להם מענה וימצאו להם מאבטחים. יש שתי בעיות מרכזיות, אם רוצים לשים אותן על השולחן.

אחת, אם רוצים לשים מאבטח סטטי לכל גן ילדים, זה מיליארד וחצי בערך. זה סדר הגול. שיעשו את המתמטיקה, שיעשו את החשבון, כולם עשו אותם, זה סדר הגודל פלוס מינוס. ואם רוצים להעסיק את המאבטחים האלה, הם צריכים להיות מוצר מדף ואין במוצר מדף. היום השיפוי ונותנים את הכסף, לא מצליחים להשיג מאבטחים. תיכף יגידו פה קב"טים שאנחנו עובדים איתם - - -

אז אם כבר העלית את הסוגיה הזו, אני אשאל שאלה. אני מבין שמאבטח למוסדות חינוך צריך לעבור הכשרה מסוימת.

כן, שישה ימים.

יש פה מנהלת ועדה, תן לה פתק, היא לא מקפחת אף אחד.

מקצוע מועדף, אדוני, זה אחד הדברים שיפתור חלק מהבעיות.

והגשתי הצעה כזאת.

ברגע שיהיה מקצוע מועדף להוראת שעה, זה יפתור חלק מהבעיות. זו הצעה.

אני אציע את זה.

סליחה, סליחה. אנחנו נמצאים הרי במציאות מסוימת שאנחנו מקווים שתעבור בהקדם. לפעמים אנחנו נתפסים באיזה וו להיתלות עליו בהנחיות. אז אני חושב שאם יש לנו מצוקה של מאבטחים, בגלל השכר, בגלל מקצוע שהוא לא הכי אטרקטיבי, לפחות בשלב הזה, אולי ההכשרה, שלא תהיה רף מכשיל. כרגע שזה לא יהיה הרף. אם אתה יכול לגייס היום עוד 200, 300, 400 מאבטחים בלי אותה הכשרה, גייס אותם. יותר טוב מכלום.

זו החלטת משטרה.

בואו נשמע.

בעיקרון אנחנו רואים את האבטחה כמקצוע. זה משהו שהוא נעשה בצורה מונחית.

סליחה, אתה איש מקצוע, רואה את זה כמקצוע.

כן.

האם משטרת ישראל ביקשה פעם אחת להגדיר אותו כמקצוע בחוק?

בוודאי. יותר מזה, גם את מאבטח ה - - -

מה זה בוודאי? במה זה התבטא? יש הליך חקיקתי להגדרת מקצוע.

בעבר זה נעשה. אני לא יודע כרגע לפרט לך.

אז אני אומר לך שאין הגדרת מקצוע למאבטח.

אין. זה נכון. אנחנו רואים את זה כמקצוע. אנחנו רואים את האבטחה כמקצוע.

יש תנאים.

מי את?

רעות בינג, משרד המשפטים.

כן, מה יש לנו בתחום הזה?

יש כיום חוק שבעצם יוצר את הגבולות של הסמכויות ושל ההכשרה של אותם מאבטחים.

תודה רבה. אני ידעתי באיזה ביטוי השתמשתי. יש מסלול הכרה במשרד הכלכלה, דרך ועדת העבודה והרווחה - - -

מקצוע מועדף.

לא. הכרה כמקצוע. אפילו הפרמדיקים לא מוגדרים כמקצוע, אבל זו בעיה אחרת.

אנחנו רואים את תפקיד האבטחה כמקצוע. בעבר מאבטחים - - -

אני מסכים איתך. לתפיסת עולמי, אני מסכים איתך. השאלה כרגע - - -

- - - - תשע שעות לימוד בהפעלת נשק והם יצאו לעבוד.

חבר, כרגע, אם נחכה שיהיה לנו גם הכשרה וגם הכרה, אנחנו נגמור את הגל הזה, אני מקווה בלי אסונות ובלי כלום, אבל השאלה כרגע, בצוק העתים, אם אני יודע לומר שאם אני כרגע דוחה את הקטע הזה ולא לתת לו את כל האמצעים, הרי אני לא אתן לו נשק אם הוא לא עבר הכשרה על נשק, אבל אני לפחות אציב מפתח, כלי עזר אחרים ואנחנו יודעים להגדיר.

פתרונות כאלה נתנו.

נתנו?

בוודאי שנתנו.

לא בעבר, היום, בהווה.

עכשיו, לתקופה הזאת נתנו פתרונות. נתנו הנחיות בעניין הזה. צריך להבין שבסופו של דבר, כשאתה שם מאבטח בכניסה למוסד חינוכי או בכלל בכניסה למתקן, אתה מצפה שהמאבטח יידע לבצע את העבודה שלו, אלף על פי ההנחיות שהוא קיבל מהמשטרה, מהגורם המנחה; ב', שיידע לבצע את הפעולות שהוא נדרש, על פי חוק. הוא לא נמצא בוואקום. הוא חייב לפעול על פי הכללים שנקבעים; וההכשרה בעצם מקנה ונותנת לו את הכלים להתמודד עם התרחישים והאירועים שקיימים.

יש הבדל. אני מבין אותך. לא ירדת לסוף דעתי.

ירדתי.

בצוק העתים אמנם יש הכשרה בסיסית ויש הכשרה מקיפה. לפחות אם זה עוזר לכם במיידי כדי - - -

נתנו פתרונות אד-הוק. נתנו פתרונות לתקופה הזאת.

תודה.

חבר הכנסת, אתם רוצים עכשיו, או רוצים לשמוע עוד?

לא, אני פשוט צריך לצאת.

ד"ר יוסף ג'בארין, בבקשה.

אין ספק בדבר חשיבות האבטחה במוסדות החינוך. אני מבין שגם בעקבות ההרחבה זה לא יכלול את כל מוסדות החינוך שבאחריות משרד החינוך, למשל מרכזי פסגה. יש עדיין מוסדות חינוך שנמצאים מחוץ לחובה הזאת, ואני חושב שיש מקום לשקול גם לטווח הארוך, לא רק לטווח המיידי - - -

אתה מתכון למרכזי פסגה של עובדי הוראה?

כל המוסדות, כל מה שמתקשר לפעילות של משרד החינוך.

לא, יש חוות חקלאיות. הורידו את התקנים, החזרנו אותם. טופל. בתי ספר למחוננים, שהם מרכזים תלמידים גם כן בודדים שהורידו אותם, אנחנו מטפלים בזה עם המשרד לביטחון פנים שיחזירו את זה בחזרה; ומרכזי פסגה, שזה מרכזי לימוד לעובדי הוראה, זה לא תלמידים ולכן מעולם לא היו באים תקנים.

אני לא שם.

בסדר, אני עונה לו.

בסדר. אני עוסק במעונות, בגנים.

בדיוק, בוא נפתור את עניין הילדים ואחר כך.

כן, אני אומר, זה לגבי מוסדות החינוך. אבל האמת היא שמה שצרם לי בהחלטה על סיוע החירום של התקופה האחרונה, אני מבין שהחריגו את בתי הספר הערביים. נכון?

לא.

ממה שאני מבין. אני מדבר עכשיו. בהתחלה הייתה החלטת אבטחה רק לבתי הספר היהודיים. אחר כך הייתה גם עתירה לבג"ץ וכדומה ולשמחתי זה הורחב.

שאלה, היום ההנחיות מדברות גם על בתי הספר הערבים?

אז בואו נחלק את זה למגזר הלא יהודי, מה שהוא נקרא בלשון החלטת הממשלה 3738, שבמגזר הלא יהודי לא מדברים על - - - - - -. במגזר הלא יהודי, כשנתנו תקני האבטחה הם ניתנו להיבט האלימות במוסדות החינוך במגזר הלא יהודי ולכן ההיבט של האלימות ניתן. יש היום 529 תקנים במגזר הלא יהודי.

לא בגלל איומי פח"ע, אלא אלימות.

אלימות. המאבטחים מוכשרים להיבט אלימות. הם לא חמושים. הם הוכשרו לתת מענה לאלימות באותם מוסדות, כי לא היה מענה פח"ע. זאת אומרת גם כשבאו ואמרו - - -

ברור, ברור. אין לנו עניין סתם. אם גם לנו לא היו אירועי פח"ע, לא היינו שמים.

נכון. ולכן, מאחר שבמגזר היהודי, מה לעשות, לצורך העניין יש את איומי הפח"ע שבאים ומגדירים והמענה הוא לפח"ע.

למה? היו פעילויות נגד מוסדות חינוך, נגד בתי ספר? לא היו.

אני בא ואומר, מבחינת האיום, איך שלוקחים ואני לא רוצים להיכנס לזה.

ייחוס איום. לא מחכים שיהיה.

לא, אני פשוט טוען שהאיום הזה קיים והאיום הזה קיים בפוטנציה - שלא נדע כמובן – בשני המגזרים. ולכן החלוקה הזאת של פעילות חבלנית עוינת וכדומה, זה פשוט נראה לי ככיסוי לעובדה שבינתיים נותנים עדיפות רק למוסדות החינוך היהודיים ואני רואה בזה טעם לפגם מאד משמעותי.

אני לא רוצה להגיד לך שהייתי מעדיף להעביר את הפריבילגיה הזאת למקום אחר. שתעלם מן העולם לגמרי, אבל היא לא מנותקת.

כבוד יושב הראש, אני אעדכן - - -

סליחה, אתה איש משרד החינוך, נכון?

כן.

משחר נעורי לימדו אותי שבשביל לקבל רשות דיבור צריך להצביע. אז חכה, ראיתי. לא מתפרצים באמצע, כי גם הפרוטוקול לא קולט. הפרוטוקול אחר כך יוצא סלט מהדברים.

אני מבין את העניין הפרקטי שאתה מדבר עליו, אבל אני חושב שהעניין כאן מאד עקרוני. לא יתכן לשלוח את המסר הזה, שתלמידים בגני ילדים – ובוא נדבר על גני הילדים. לא יתכן שיהיה מצב שגני ילדים במוסדות חינוך יהודים יקבלו את האבטחה, גני ילדים ערבים לא יקבלו את האבטחה. לדעתי זה מסר מאד בעייתי, שצריכים לתת עליו את הדעת.

תודה. השאלה נשאלה.

חבר הכנסת איתן ברושי.

אדוני יושב הראש, צריך להבחין בין הגורם המקצועי שמחליט על האבטחה ועל אופן האבטחה, לבין הגורם שאחראי על הביצוע ועל המימון. במדינת ישראל מקובל שגורמי הביטחון – והם לא רק אלה שנוכחים בחדר הזה – הם קובעים את הצורך באבטחה ומצד שני האחריות והמימון מתחלקים על יותר גופים.

אני רוצה לומר שאני לא מקבל את ההבחנה הזאת, שאם יש מעט תלמידים – הם יכולים להיות מופקרים ואם יש יותר תלמידים – שומרים עליהם.

וגם מה זה ההגדרה של מעט?

רגע, דקה. אצלנו כל אחד המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו, ואם יש בית ספר או מוסד חינוכי שיש לו אישור והוא מתוקצב והוא מוכר כך או כך - אני לא מתכוון לחלוקות הפנימיות - אז ההגדרה הזאת חלה גם על השמירה.

אני הגשתי הצעה שהייתה תגובה בעקבות התקופה האחרונה והיא נשלחה לכל הגורמים, מראש הממשלה ומטה, שאומרת – אחרי התייעצות עם מי שאחראי על האבטחה. יש בארץ 300 חברות אבטחה מורשות, הן מעסיקות החברות האלה וחשוב לי שגם מזכירת הוועדה תשמע, מעסיקות כ-120,000 מאבטחים, מתוכם בערך 30,000 הם בעלי אישור לשאת נשק והם מוכשרים לשאת נשק. רוב המאבטחים הם לא נושאי נשק. אני לא נכנס לשאלה של מקצוע, לא מקצוע, עובדי קבלן, זו שאלה חשובה, אבל אני לא בטוח שזה הזמן וזה המקום.

אני הצעתי בהתייעצות עם הגורמים שמתמצים, לגייס מיידית 10,000 מאבטחים בעלי יכולת לשאת נשק, והם יוכרו - - -

כתבת להם מאיפה גם?

כתבתי מכתב. לא חסר אנשים, רגע. תיכף אגיד מאיפה הכסף.

לא, מאיפה כוח האדם? אין לנו מגבלה של כסף.

לא בטוח שמבינים.

בוא, אנחנו נלמד אותם. נשכנע אותם.

10,000 לא ביום אחד, אבל כעבודה מועדפת, אדוני הקב"ט, תקשיבו טוב, כי אתם לא מתפקדים נכון.

אתה יודע כמה גמלאי צה"ל, שהפעילו משהו בחיים שלהם, ממתינים בבית שיקרא ולהם?

עבודה מועדפת, כמו שיש וזה לא פחות חשוב מתחנות דלק ואני גם הגשתי הצעת עבודה מועדפת בחינוך. עבודה מועדפת עכשיו.

זה לא נכון לתת תשובות שגרתיות למצב בלתי שגרתי. יש כאן מצב בלתי שגרתי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יסתיים. זה נכון, זה לא הפעם הראשונה, אבל זה לא מנחם את אף אחד, בוודאי כשיש גם מצטרפים חדשים – הורים, ילדים.

אני לא מאלה שחושב שאת הבעיות הביטחוניות פותרים רק בכוח, אבל גם זה לא הדיון היום. אני יכול לומר, ואני לא יודע מי עוד ממשרד החינוך פה, אבל אני אומר לך, אדוני יושב הראש, יש פגם יסודי בעבודת הממשלה וגם הערתי את זה בדיון הקודם. יש פה בעיה בכנסת שאתה מדלג בין הדיונים.

אני חושב שמשרד ממשלתי, שיש לו תקציב כל כך גדול – השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון – הוא לא יכול להסתתר בגלל תקציב בשאלה כזאת ובית ספר לא יכול להיפתח כמו שאין מורה ומנהל ומזכירה, בלי מאבטח.

סליחה, זה לא תכנית ריאליטי ואין מחיאות כפיים.

אדוני יושב הראש, אני אומר לך - - -

אבל אתה בעצמך קבעת - - -

רגע, תן לי.

רק לומר משפט. אתה סותר את עצמך. בפתיחת דבריך אמרת שמי שמנחה ונותן את האמצעים ואת תפיסת הביטחון זה המשרד - - -

רגע, נכון, אמרתי, אני לא חוזר בי.

לא, כי הודית לו באופן גורף.

רגע, רגע. קודם כל אמרתי שמי שקובע, אני גדלתי במקום שיש מי שקובע את הצורך ומגדיר את המטרות, ואת זה אני אומר לחברים גם מימין, כולל השאלה של המגזר הערבי. אני הייתי ראש מועצה במגזר הערבי, אני מקבל את ההגדרה שזה לא רק ביטחון, אבל לא אני קובע. לא קובע ראש הממשלה אפילו איך יאבטחו אותו. יש מי שקובע.

לכן, אני אומר שהם צריכים, מי שמגדיר, אבל אדוני יושב הראש, לא יכול להיות המשרד לביטחון פנים, כמו שלא יכול להיות שמשרד הביטחון יתקצב מיגון של בתי כנסת או מיגון של תעשייה. אם צריך לתת ממ"ד במפעל, שמשרד הכלכלה יקבע את זה ולא משרד הביטחון. אם צריך למגן בית כנסת, יש את משרד הדתות שאחראי על בתי הכנסת. כמו שקובעים שיש כיתה ולוח, יש גם מאבטח.

החלוקות האלה הן אומללות, וזו לא פעם ראשונה שאני רואה שרים. ראיתי שבנט מומחה לכל דבר והוא אפילו חמוש והוא יורד לשטח. אז שבנט, שר החינוך, באמת, אני אומר את זה בהערכה, יפתור את הבעיה הזאת. הוא לא יכול להגיד שאבטחה זה לא הוא. הוא אבטחה, כי הוא אחראי על החינוך והחינוך כולל את הכל.

שהוא גם יודע איך מרגיש - - -

שמעתי על זה, גם אני לא זר לי הדברים האלה. אני הייתי באותו בית ספר.

לכן אני מציע פה הפרדה מלאה. התשובות המגמגמות של הממשלה, שעוד לא הייתה ישיבה ויועצים משפטיים ועוד לא מצאו מקור תקציבי, זה באמת לא רציני ולא עומד בדרישות של הזמן ולא במציאות הבלתי שגרתית. ואז הורים לוקחים מקלות של מטאטא או מקבל של עוגות, מערוך קוראים לזה, ופתאום אתה רואה שיש בעם הזה יותר, כבוד יושב הראש - - -

אין ספק.

משפט לסיום לחינוך. יש בעם הזה יותר רוח נכונות והתנדבות ממה שהמנהיגות קוראת לנו. העם הזה יותר חזק ולפעמים יותר חזק ממנהיגיו, אבל מה? המנהיגות והפקידות, היא כל כך איטית, היא כל כך מסורבת, שעד שהיא מזיזה את עצמה, יש גם לזה מחיר.

תודה. תודה.

לכן כדאי להזדרז לעשות את הדברים האלה.

רבותי, לפני שניתן התייחסות גם לארגוני ההורים, המעונות. בבקשה, שם ותפקיד והאם הגשתם בקשה לאור המצב ואיפה זה עומד.

שלום. מלי שטריגלר, מנהלת אגף מעונות יום, משרד הכלכלה.

אני חושבת שהטבת להגדיר בפתיח דבריך, שמעונות היום הם באזור המנת-חר-שמי. זה לגמרי מי מכיר, מי יודע, אנחנו נתקלים בזה בכל מיני מושגים ומקומות, ואחד מהם הוא כאן. והעובדה היא שאפילו הייתי צריכה לבקש את זכות הדיבור, שבהתחלה נאמר לי שוועדת החינוך לא דנה במעונות היום.

זה לא שלא דנה, זה לא בתחום הטיפול שלנו.

מאה אחוז, אז רק תגידי לי איזו ועדה כן.

גברתי, סליחה, העלית תהייה? בסדר, אז תמשיכי.

בסדר. אנחנו בדיוק באותה מסגרת. ברגע שכל נושא האבטחה תמיד נדון החל מגני הילדים ומעלה, אנחנו תמיד צריכים למצוא את מקומנו, נאלצים להיאבק ולהזכיר שילדים נולדים מתחת לגיל 3. הם נמצאים במסגרות, הם בדיוק בגיל הכי פגיע.

תקשיבי, אני אעזור לך. אני לא יודע כמה ותק יש לך במגזר הציבורי, מן הסתם הרבה, אבל תרשי לי לעזור לך. את מהרשות המבצעת. את חלק מהרשות המבצעת, בסדר? אנחנו הגוף שמפקח עליכם. את אחראית על ענף משמעותי שנקרא המעונות. ראש אגף. ברגע שנוצר צורך, חובה עליך כראש אגף לפנות לממונים עליך ולעשות הכל כדי שהממונים עליך ידרשו, אלף להגדיר אתכם בתפיסה הזאת של הביטחון, להגדיר אתכם בקטע הזה תקציבית גם כן.

השאלה שלי היא כלפיך. לא את באה אלי בשאלות. אני שואל את הממשלה, שואל אותך – האם עשיתם את זה? האם יצאה ממשרד הכלכלה בקשה לתקצב את המעונות בסוגית האבטחה – הן ברגיעה, הן בחירום, במצב הנתון. השאלה אם זה נעשה.

הדברים נעשו וקיבלנו אישור משר האוצר והנחיה, בעצם לתקופה של 14 יום, שכבר התחילו בעצם, לצורך אבטחה של מעונות היום. אין ספק, בעיקר לאור העובדה שמדובר בתינוקות רכים, שלא יודעים למלא הנחיות של לברוח לאיזה מרחב מוגן או משהו כזה, המטפלות צריכות לעשות בפועל, לקחת אותם וכו', אנחנו בוודאי משוכנעים שצריך לטפל בנושא האבטחה שלהם, מעבר לתפיסה שמתייחסת לגני הילדים, גם בשוטף ולא רק בשבועיים הקרובים.

אנחנו קיבלנו בעצם תקציב, הבטחה לתקציב. בינתיים אנחנו נותנים תקציב שלנו. קיבלנו הבטחה לתקציב ממשרד האוצר. כל ההנחיה היא של משרד האוצר ואנחנו כבר הוצאנו קול קורא לרשויות שיכולות לפנות. אבל שוב, מדובר רק על השבועיים הקרובים.

אוקיי, תודה.

ארגוני ההורים. כמה יש פה מארגוני ההורים?

ישראל אליסף, יו"ר ועד הגנים בפורום ועדי ההורים.

ומה הגדרת התפקיד של השני? יש נציג מארגון ההורים הארצי?

הארגון הארצי לא פה.

מה קרה, קיבלו רגליים קרות?

רק ירושלים פה.

ירושלים מובילה את הארץ.

אתה בטוח כשאתה יוצא בהגדרה הזאת, הם יקבלו אותה? טוב, ירושלים, חכה עם הגנים. ארגון ההורים בירושלים, בבקשה. אתם מרוצים? ההורים רגועים?

אני אגיד לך מה קורה פה בינתיים בירושלים. שמי גלעד כהן, ארגון ההורים בירושלים. אני אגיד לך מה קורה בינתיים מבחינת ההורים.

אל תגיד לי מה קורה. המשטרה אמרה.

לא. מבחינת ההורים. שאלת.

תגיד לי מבחינת ההורים אם אתם רגועים, אם אתם מרוצים.

ההורים נכון להיום עדיין לא רגועים. אין תשובות חד משמעיות. ההבטחה של 14 יום מכחלון, בתקציב כזה או אחר - - -

מי זה כחלון?

אחד מהחברים שלך.

מה התפקיד שלו?

שר האוצר.

אכן.

סליחה. ניתנה בעצם הבטחה ל-14 יום לתקציב, כאשר להכשיר אדם לוקח זמן, למצוא אנשים לוקח זמן. גם אם אנחנו מוצאים את האנשים, אז להכשיר אותם לוקח זמן. חברות אבטחה, ואני אישית דיברתי עם מאות אנשים, לפחות בירושלים, הורים וכאלה, גם אם אני מוצא אדם כזה, עד שאני אכשיר אותו כבר 14 יום האלה נגמרים, אין לי אפילו תקציב לשלם לו. אז זה בעיה.

הרבה הורים מתלוננים על זה שלדוגמא בגנים אין להם אבטחה ובמיוחד ירושלים חולקה לאיזה שהוא סוג של קו תפר עם שכונות בעייתיות יותר ושכונות בעייתיות פחות. יש המון המון הורים שכועסים - - -

אני יכול לומר לך משהו? אל תיקח את זה אישי.

לא לוקח כלום.

אתם פושעים בתפקיד שלכם. אתם שידרתם שהעניין סודר. הפסקתם את השביתה, נעניתם.

אז אנחנו בירושלים הפסקנו את השביתה.

כן, ירושלים. אני מדבר על ירושלים.

אני אענה רגע, ברשותך.

אם המצב הוא כל כך קשה וחמור ואין לך ביטחון ואני לא יודע מה, אני מקווה שאתה לא שולח את הילד שלך לבית הספר, אם אתה חרד כל כך, כמו שאתה מתאר.

אני שולח.

אם אתה שולח, אז כנראה שהמצב הוא לא כצעקתה. אז תסדר לי את העניינים פה, אני אדם רציונאלי.

אז ברשותך, בוא אני אסדר לך את העניינים. אני שולח את הילד שלי לבית הספר, כי אין מה לעשות, צריך לעבוד, ואם כולנו לא נשלח את הילדים לבתי הספר, כלל ההורים, תהיה פה בעיה.

למה הפסקתם לזעוק?

אנחנו לא הפסקנו לזעוק. הפסקנו לכאורה לזעוק מהסיבה שלפחות בירושלים ניר ברקת אמר – אנחנו עוזרים, אנחנו מסייעים. הוא שלח את פקחי העירייה, פקחי תחבורה וכאלה, לעמוד בגנים ולעמוד בבתי הספר, כאיזה שהוא אות תמיכה בירושלים. זה מה שהוא עשה. עכשיו, זה לא ייקח לעוד זמן.

בשיחה שלי אתמול עם אופיר, שהוא אחראי אבטחה בירושלים, נאמר לי במפורש – החברה האלה יעבדו, יעבדו עוד יומיים, יעבדו עוד שלושה, עוד ארבעה ימים. זה כמו לקחת צו שמונה לחברים בעירייה, להציב אותם בגנים. העירייה מפסידה מזה כסף חד משמעית. היא מפסידה כסף. אני לא אציב את האנשים שלי יותר מדי זמן שם וזה ייגמר מתי שהוא.

תודה. יש הורים כאן שאינם בארגון הורים או בוועד הורים?

ברשותך, עוד משפט.

משפט אחרון.

משפט אחרון. אנחנו לא הפסקנו, נקרא לזה את הבלגן שעשינו. פשוט, כרגע יש איזה שהוא פתרון זמני. אני מאד מקווה כהורה וכאבא וכאזרח שהמדינה תירגע קצת, אבל הפתרון הזמני הזה הוא זמני ואם הוא לא יימשך ולא יהיו פתרונות, כמובן שאנחנו נעלה את הכל על סדר היום מחדש, כמה שאפשר, עם כל הארץ.

אני מקווה שתהיה רגיעה ואם לא, אני מקווה שעד אז יעבור הכל בשלום.

הורים שהם לא בארגונים.

אפרת מעיין ברזל. אני כרגע כן נמצאת בוועד הורים.

אז תעזבי, לא רוצה.

אבל פשוט לא היה ועד הורים - - -

גם אני אבא לילד שהולך למערכת החינוך.

פשוט לא היה מי שידבר בשם - - -

סליחה, בואי נשמע. יש כאן הורים שלא שייכים להתארגנויות?

אני רוצה להגיד לך שאני אישית אתמול הותקפתי פיזית - - -

גברתי, את לא ברשות דיבור. שמעתי מה את מייצגת, כרגע אני חפץ לשמוע אם יש פה הורים. תחושה של אמא. בבקשה. גילוי נאות, היא מנהלת הלשכה שלי.

היא עדיין אמא.

וגם אני עדיין אבא.

יש לי ילדים בגני הילדים, ביסודי, בסליגסברג. שמי פנינה איפרגן, תושבת ארמון הנציב, מאיר נקר. אז אתם כבר מבינים שסף החרדה אצלנו כהורים הוא גבוה.

קיבלנו הרבה התראות והודעות מהורים, כאילו מחברות, לא שאני בוועד. רחוב אדם מוכר לכם בארמון הנציב?

אני גרה ברחוב אדם ואני חיה בסיוט. אני שולחת את הילד כי אני בוחרת בחיים.

אבל את לא רצית לדבר. היא מדברת.

רחוב אדם, מתחתיו 30 מדרגות רחוב רב חובל, בשבת היה פיגוע. אין שומרים. זה לא עוזר שאופנועים עוברים. זה לא עוזר. זה באמת לא עוזר. אז נכון, אנחנו שומעים שאתם משתדלים את המקסימום. המקסימום שאתם יכולים כנראה לא טוב. בטוח לא טוב לנו. אתם צריכים הרבה יותר מעבר.

וכן, מצטערת להגיד, יש הבדל בין שכונות התפר לבין לא שכונות התפר. מה לעשות שאצלנו בארמון הנציב, גילה, פסגת זאב, זה סיכון כמו שירושלים יותר בסיכון מאשר – באתי להגיד באר שבע, אבל אתם יודעים. זה לא. צריך לפחות לשכונות האלה, לסביבה הזאת בה גרים, לשים באופן קבוע - - -

תודה. אתם מבינים?

יש גם ימים שאתה בא ואומר אה, יפה. למחרת הם לא באים, כי עשינו V.

אוקי, תודה. אתה מבין למה ביקשתי אמא? לשמוע את זה אותנטי, לא מארגון.

אני יכול להשמיע לך עוד כמה עשרות אימהות כאלה. לא מעט.

בסדר, תודה. סלח לי, אתה לא חייב להסכים איתי.

אני מסכים עם רוב מה שאמרת.

דוגרי, לא ברורה לי ההתנהלות שלכם. גם הארגון הארצי, זה שהוא לא פה, זה אומר דרשני.

יהושע קרני, הסתדרות המורים. אנחנו לא זורקים את הדברים שנאמרים. אנחנו בסוף נלקט אותם ונאמר את דברי הסיכום שלנו, שתהיה בהם גם משמעות. יש לך דקתיים לומר את משנתך.

בסדר, אבל תן לי את הדקתיים. כבוד יושב ראש הוועדה, הכינוס הזה הוא מאד משמעותי. אנחנו לא דנים כיום על מה שהיה לפני 20 שנה או 10 שנים, או על תפיסת הביטחון של המשטרה מול משרד החינוך. היום אנחנו במצב חירום לאומי. הלוואי שיסתיים, אבל במצב כזה צריך לשים את היד ולהגיד – 18,000 ילדים שלומדים בגני ילדים, אין להם כיסוי ביטחוני.

משרד החינוך הכניס שתי רפורמות. בשתי הרפורמות – השומר מסיים בשעה מסוימת והתלמידים והמורים נשארים עוד שעתיים בלי שעות בכלל. התקציב נגמר.

אני טוען אם אין כסף, באמת אין כסף לתת אבטחה מיטבית, אז אולי נקפיא את הרפורמות לחודשיים.

אנחנו הודענו בירושלים - - -

אולי נקפיא את הרפורמות ודי. אני חושב שלקדש את ביטחון ילדינו עדיף מכל דבר אחר.

אדוני יושב הראש, אנחנו הודענו בירושלים, ברגע שהשומר עוזב את בית הספר, המורים מפסיקים ללמד, שולחים את הילדים הביתה. כי פיקוח נפש עומד לפני כל דבר אחר. זה אחד.

אני אגלה לך סוד, במצב רגיעה, מערכת שעות הלימודים בהרבה בתי ספר זה רק המלצה. הלאה. זה רק הרהורים בקול. לא חייבים תגובה. גם בלי בעיות ביטחון משחררים הרבה פעמים את הילדים.

במקומות שונים בארץ ההורים לקחו את החוק לידיים והתחילו לארגן שמירה פרטיזנית של אימהות, של סבתות. אנחנו חוזרים לתקופה שדחינו אותה.

זה יותר טוב מכולם, מה אתה רוצה שאני אגיד?

זה יותר טוב מכלום, אבל מה ההכשרה? מה תעשה האישה הזאת? האמא הזאת? האבא הזה, שעוזב את העבודה. אין לו הכשרה ביטחונית, אין לו נשק, אין לו שום דבר. ואני אומר עוד פעם, היום זה מצב חירום. צריך לתת פתרון לזמן החירום, על הדיונים הגדולים, התקציבים האחרים.

אני אשאל אותך שאלה כמו ששאלתי את ההורים. אתה מייצג את המורים, נכון? נציג של מה אתה?

הסתדרות המורים.

נציג הסתדרות המורים. קולכם לא נשמע.

אנחנו מסכנים יום יום - - -

לא, אז תסכנו. מי נתן לך את הרשות, את הפריבילגיה להסתכן או לסכן אחרים? אם אתה חושב ואתה חי בתחושה שאין ביטחון מספיק, היית צריך לסגור את בתי הספר.

אנחנו הודענו - - -

אתם יודעים לסגור את בתי הספר על חופשות שלא תוקצבתם. איפה אתם בתפיסת הביטחון?

אתה צודק.

אני לא אוהב שיושבים פה ומנסים לחפש את האשם התורן.

אנחנו הודענו למשרד - - -

כולנו כאן סביב השולחן. אתם יודעים למה האדריכל תכנן את השולחן עגול, בוועדות? זה לא עם פינות. כולנו יושבים באותה סירה על אותו שולחן. כשאתה אומר לי ואני ממש מתרגש מהדברים שאתה אומר, אבל אתם ארגון המורים. יש עליך אחריות, אחריות על המשרד, אחריות על ההורים. אף אחד לא נתן לכם את הסמכות לסכן את הילדים.

אנחנו הודענו - - -

אתם יודעים, יש משרד ממשלתי שיש בו אגף שלם שהורה שלא יודע לשמור על שלום ילדיו, לוקחים אותו. אנחנו הגענו למצב כזה? התפרקות בכלל מכל אחריות? אלא אם כן תבואו, גורמי הביטחון ומשרד החינוך, שימו פה על השולחן אמירה חד משמעית, שאתם רגועים ושלמים ומצב הביטחון של ילדי ישראל ובירושלים בפרט, לחלוטין - - -

מי יכול להגיד את זה?

מי אמר לך? אולי כן? תודה רבה.

עורכת הדין לימור אדלר, בבקשה. תציגי את עצמך.

כן, שלום. אני עורכת הדין לימור אדלר מארגון יוזמות קרן אברהם ובשם הפורום לחינוך לחיים משותפים. הדיון הזה שמתקיים כאן היום, הוא דיון חשוב וטוב שהוא מתקיים.

תודה.

אבל, כשאנחנו דואגים לאבטחת בתי הספר, צריך גם לחשוב ולתת את הדעת על מה שקורה בתוך כותלי בית הספר. מערכת החינוך, המורים ו - - -

בואי אני אמליץ לך. את התחלת לא טוב. אני אסביר לך למה.

למה?

יש לנו עוד 34 ימים, חוץ מהיום הזה, שתבואו לדיונים פה ותעזרי לנו לדאוג למה שקורה בבתי הספר. מהות הדיון כרגע זה אבטחת מוסדות החינוך. יש לך מה לתרום לדיון, אהלן וסהלן.

אז במשפט אחד, צריך ליזום דיון ואנחנו פנינו אליך בבקשה מסודרת ואני חוזרת על האמירה הזאת גם כאן בהזדמנות שניתנה לי, ליזום דיון על מענה פדגוגי של כלל מערכת החינוך, בבעיית האלימות והגזענות וההסתה שהתלמידים שלנו חווים בתוך בתי הספר ולחינוך לערכים משותפים.

תודה. אני מאד מודה לך.

ישראל אליאסף.

ישראל אליאסף, יו"ר ועד הגנים בפורום ועדי ההורים היישוביים. קודם כל תודה על הדיון. אני רק רוצה לנסות להבין ממך, אדוני יושב הראש, מההערות שהערת לנו, ההורים - - -

אני עד עכשיו לא שאלתי שאלות.

לא, מההערות שהערת לנו ולהסתדרות המורים, נשמע כאילו אתה טוען שהבעיה היא אצלנו. אנחנו לא בסדר בזה שיש מצב חירום כזה, ואנחנו לא בסדר בהתנהלות שלנו.

לא, לא, בוא, אתה יודע בדיוק לאן אני - - -

זו ההרגשה שלי.

לא, לא, אז אני אתקן לך את ההרגשה. ואמרתי והדגשתי שכולנו סביב שולחן עגול. יש עליך אחריות כהורה, יש למשרד לביטחון הפנים אחריות מתוקף תפקידו, מכוח סמכותו. כנ"ל למורים, כנ"ל למשרד החינוך. אתה לא יכול כהורה ואני לא יכול כהורה, לומר אני טומן את הראש שלי בחול, יש את המשרד לביטחון פנים, יש משרד החינוך, אין לי מה לומר בסוגיה. יש לכם מה לומר בסוגיה.

אז קודם כל יש לנו הרבה מה לומר. זה דבר ראשון. אני חושב שגם אמרנו. אני חושב שעצם קיום הדיון נוצר כתוצאה מהרבה לחץ של הורים. ההורים עשו הרבה-הרבה מאד כדי שיהיה דיון על הדבר הזה. אז להגיד שההורים יושבים בשקט? אני חושב שגם גורמי המקצוע אמרו שהשינוי בחשיבה האבטחתית נוצרה בעקבות לחץ של הורים.

אז אני חושב שהביקורת על ההורים היא לא במקום, אבל אני כן מסכים שנוצר מצב שהובטחו לנו דברים. דרך אגב, גם בירושלים הובטח לנו כסף, אבל אחרי שניתן הכסף, פתאום התברר שאין מה לעשות עם הכסף. אז מה? אז עכשיו אנחנו צריכים לעשות שדרוג מערכות מחדש. אנחנו פה בשביל זה. זה לא רק בירושלים, בכל הארץ.

אז להגיד לך שבאותו רגע אנחנו נעשה שביתה עוד פעם? לא. אנחנו בודקים. אפשר לעשות שביתה כל יום על כל דבר.

לא. אני לא חסיד שביתות, אני רק אומר לך שתדע, אתה כהורה, כארגון, אני אומר לך חד משמעית, השקט הזה שנכנסתם אליו לא יעזור בסוף.

לא נכנסנו לשקט. אני לא יודע כמה מהרעש מגיע אליך, אבל אלי הרעש מגיע כל היום וכל הלילה. אני לא ישן כמעט, כי כל הזמן מתקשרים אלי. אני אומר לך שאין שקט. ההורים בחרדות, ההורים בלחץ. זה לא רק הורים, זה גם ילדים. ועדיין, פתאום שר האוצר בא ואומר אני מתקצב בעשרות מיליונים אבטחה, אז ההורים הבינו שהכל מסתדר. אבל זה דמגוגיה. תסלח לי, זה דמגוגיה. כי כשר האוצר נותן את הכסף ואין מה לעשות איתו, כי אין מספיק מאבטחים - - -

זה לא דמגוגיה.

זה דמגוגיה. נותנים לך כסף אבל אין לך דרך לקחת אותו. הוא הזכיר את זה מקודם. נותנים לך כסף שהוא כסף צבוע לשבועיים ועד שתמצא את המאבטחים, בכלל לא יהיה לך מה לעשות איתו.

כדי לתחום את הדברים בצורה ממוסגרת, אני רוצה להגיד שלנו יש תחושה ואני רוצה להגיד משהו טוב פה לשני אנשים שדיברתי איתם אתמול בעקבות התחושה הזאת, אריה מור ממשרד החינוך וירון קדם מהמשטרה, לנו יש תחושה שיש חוסר תיאום בין משרדי הממשלה. אין הוראות שיורדות לשטח ובגלל זה אני הרמתי אתמול טלפון לשני האישים האלה כדי להבין דברים, כדי שאני אוכל לדברר את זה לוועדי הורים בצורה מסודרת. אבל יש הרבה וואקום שאתה לא מבין.

יש הוראה שצריך במעל 100 גנים מאבטח? אין הוראה. מותר להורים לשכור מאבטח באופן פרטי? זה כבר לא סבתות והורים מתנדבים עם אלות, זה אנשים שפונים למאבטחים באופן פרטי, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם מאבטח שנשכר באופן פרטי על ידי ההורים היה עושה את אותה טעות שעשו שלשום בבאר שבע, מה היה קורה לאותם הורים ששכרו אותו. הדבר הזה צריך לרדת לשטח, לא רק לקב"טים של משרד החינוך. זה צריך להגיע להורים.

אני אומר לכם שיש הורים שלוקחים את ה-, זה לא לקחת את החוק לידיים, הם אומרים אנחנו שמים מאבטח במדרכה, הוא לא ייכנס לגן, אבל יש לזה משמעויות. אז קודם כל צריכות לצאת הנחיות מאד מסודרות גם מה מותר ומה אסור להורים, גם מה הרשויות צריכות לתת. באיזה גנים צריכים לתת, באיזה גנים לא צריכים לתת. בינתיים הגנים הם במקום הכי נמוך לדעתי, שלא לדבר בכלל על המעונות, שתיכף אני אשמח שמישהי אחרת תדבר על זה.

לגבי הנושא של בתי הספר, הזכירו את יוח"א ואת יול"א. יש עוד מקומות שיש בהם לימודים אחרי הצהריים וזה בכלל לא משנה איזו מסגרת חינוכית מתקיימת. זה בתוך בית ספר רשמי. יש לך צהרונים ויש לך תל"ן, ויש לך עוד כל מיני מסגרות שמאריכות את יום הלימודים ולא יתכן שהממשלה תגיד אני נותנת אבטחה רק לשעות שלי – ליוח"א וליול"א. לא יתכן. הילדים נשארים בבתי הספר, הם צריכים לקבל - - -

תודה.

רגע, עוד דקה. הבעיה העיקרית, ואני דיברתי גם עם ירון קדם וגם עם עוד, שאין מספיק מאבטחים זה נושא השכר. לא יתכן שמשרדי הממשלה ברכבת הקלה, יתנו שכר מאד גבוה בהרבה מאשר למאבטח של מוסדות חינוך. ככה לא יהיו מאבטחים. הפתרון זה ברור, זה להעלות שכר. במקום שישנו מאבטח, אמרנו, שיהיה עד סוף היום, כולל הצהרונים.

אני רוצה לשאול עוד כמה שאלות. האם לא נכון שגורמי המקצוע – והזכירו את זה על הורים מתנדבים, אז אני אשאל את זה על אנשי מקצוע – האם לא נכון שבמצב הזה, כשאין לך מספיק מאבטחים ולוקח זמן להכשיר ועד שתמצא, האם לא נכון שיביאו לפחות בן אדם שיעמוד בכניסה לגן. יש לך כבר תקציב, אתה אומר שאין בעיה של תקציב - - -

זה בדיוק אותה שאלה ששאלתי.

ברגע שכבר אישרו, אז שימו סדרן. לא יתכן. תראה, לגבי בנקים, דיברתי אתמול עם קצין ביטחון, אמר לי ישראל תקשיב, אני משלם 26 שקלים לשעה, הבנקים באו לחברות האבטחה ואמרו להם תקשיבו, לא איכפת לי קורס, לא איכפת לי נשק, לא איכפת לי כלום. תביאו לי בן אדם עם וסט, שיעמוד מחוץ לגן ואני משלם 40 שקלים לשעה.

תודה.

בבקשה גברתי.

שמי אפרת מעיין ברזל. אני נהייתי מוועד ההורים של מעונות היום, מכיוון שלא היה דבר כזה עד לפני שבוע. וגם כשפניתי לכל מיני מוסדות וארגונים, אמרו לי שאני חייבת לדבר בשם כל ההורים.

הילד שלי הוא בן שנתיים, אני מרגישה כאם וכמי שנהייתה בוועד ההורים, פחד אטומי. אני מוכרחה להגיד שאתמול אישית הותקפתי על ידי אישה ברחוב, מטר מהמעון. אני לא ציפיתי להתקפה הזאת, אז אפילו לא ידעתי איך להתגונן. אני עוד מעט הולכת לקחת קורס שעמותת אל הלב מארגן קורסים כאלה.

אבל באמת, יש הרבה הורים אצלנו שעושים משמרות ואין להם שום רקע בזה וחייב להימצא לזה פתרון. אני מסכימה לגמרי עם המשרד, בנקודה שבאמת הפתרון הוא גם בהעלאת שכר, הפתרון הוא גם, כמו מי שהציע, שזה יהיה בחוק עבודה מועדפת, לפחות לזמנים האלה. אני גם מוצאת איזו שהיא בעיה, שבעצם כשאני מתקשרת לויצ"ו ולנעמ"ת ולאמונה, אומרים לי בעצם אפילו לא קיבלנו את ההוראות בכתב, שבכלל יש אישור לאבטחה.

משרד הכלכלה, הוצאתם הנחיות ספציפיות?

הוצאנו היום קול קורא, ברגע שקיבלנו את העדכון מהאוצר.

סליחה, קול קורא למה?

לפנייה. קודם כל אנחנו היינו מוגבלים באישור האוצר. רק ברגע שהאוצר נתן - - -

זו לא שאלתי. את התחלת להשיב לפני שסיימתי את השאלה. לפחות בהעדר אבטחה, הוצאתם הנחיות להתנהלות בתקופה - - -

כן.

למנהלי המעונות?

כן, כן. קודם כל יש לנו דרישה לגדר סגורה ולשער עם לחצן מצוקה. הוצאנו הנחיה מסודרת והקול הקורא יצא היום, בעקבות האישור מהאוצר.

תודה. רשת עתיד, בבקשה.

שמעון מלכה, רשת עתיד. כמה נקודות שהוזכרו קצת, אבל אני רוצה לנסות - - -

לא, אם הן הוזכרו, דלג. תרום לי לדיון.

אז אני אתרום לדיון. אמר את זה נציג משרד החינוך, שהמסגרת של 100 תלמידים היא מסגרת המינימום לאבטחה. אני מניח שכמו שאתה ציינת, במצבים נורמאליים, ההתנהגות היא על פי התקן, או תקנות 4514 שציינו כאן, אבל המצב הוא לא רגיל ולכן מתבקשת התייחסות לא רגילה. ולכן מסגרת שהיא עם 94 תלמידים – יש לי שני בתי ספר בירושלים – שניהם חרדים – עם מסגרת של 60-80 תלמידים – לא מאובטחים.

כמובן שבשבועיים האחרונים אנחנו מוציאים כסף מכיסנו והמוסדות האלה מאובטחים, והייתי מבקש לדעת אם המצב לא מצריך התייחסות אחרת. והמדד הזה של 60-70, 100 תלמידים, אם הוא - - -

השיפוי נותן.

אז אני לא קיבלתי את התשובות האלה בכל רמה פורמאלית שפניתי אליה.

אז קיבלת תשובה בשידור חי. אז תבדוק למה לא. יש לך עוד משהו להוסיף?

בוודאי. נקודה אחרת, בתי הספר ברחבי הארץ, חלקם מעורבים ומי שמכיר וחבל שחבר הכנסת ג'בארין יצא, יש מוסדות שיש בהם מוסלמים, דרוזים, נוצרים. מי שיודע, המתח בינינו – היהודים והערבים – הוא רב, אבל המתח בין דרוזים למוסלמים בימים כאלה הוא מוכפל.

בסדר, ניתנה תשובה מקצועית למה הייחוס הוא אלימות ולא פח"עי.

לא, לא, לא, סביב הנושא הלאומי.

זה עדיין מוגדר כאלימות.

דבר אחר, אנחנו מחזיקים קרוב ל-200 יחידות היל"ה ברחבי הארץ. יחידות היל"ה הן יחידות שפועלות אחרי הצהריים.

תסביר לנוכחים מה זה היל"ה.

היל"ה זה השלמת לימודי יסוד לצעירים שנושרים. הם לומדים תחת השלטון המקומית ב-200 רשויות ברחבי הארץ והם לא מאובטחות. היחידות האלה אינן מאובטחות. יש שם לפעמים שמונה חברה, לפעמים 40 חברה, הם לא מאובטחים בכל יישובי הארץ.

הזכרת על הדרך את היל"ה. סיימתם את תנאי העבודה של המרצים בהיל"ה?

באופן חיובי לגמרי. הנקודה האחרונה, ואני אשמח לשמוע את משרד הכלכלה.

במקרה נזכרתי.

בתי הספר וגם סמנכ"ל הביטחון ממשרד החינוך ציין את המוסדות של משרד החינוך, אבל יש קרוב ל-100 בתי ספר של משרד הכלכלה. אנחנו יש לנו קרוב ל-10 כאלה, שאנחנו מממנים את האבטחה שלהם והיום היא מוכפלת.

זה חלק מתנאי המכרז שלכם?

לא. חד משמעית לא. חד משמעית לא. אבל בימים אלה - - -

משרד הכלכלה, אגף מעונות נמצאים פה?

באמת המשרד נענה לפנייה, לשאלה שלנו, והוא אמר החודש הראשון יושת עליכם ואנחנו בעלויות מקבלים את זה. אני רק רוצה לוודא שהדבר הזה לא יימשך.

תודה.

עיריית ירושלים נמצאת? מה פתאום? למה שהיא תהיה כאן? עיריית ירושלים לא נמצאת בדיון? הוזמנו, המנהלת?

בוודאי. כל מרכז בשלטון המקומי - - -

מי אישר הגעתו?

אני מהשלטון המקומי.

נגיע אליך. לא נוותר עליך. מעיריית ירושלים הוזמן הרב גרשון בינט, ממלא מקום מנהל האגף. אני מבקש להוציא נזיפה חמורה. אתם מבינים? ככה זה נראה. למה שיהיו מאבטחים? למה שיהיה מאמץ בכלל לגייס? בכלל בירושלים פסטורלי. עוד מעט נעשה גם תהלוכה ברחובות העיר, על החומות, בשכונות המזרחיות.

הוא הודיע שהוא יבוא, אגב.

משרד האוצר נמצאים?

כן.

יש לי שאלה ממוקדת. אתה מבין שאני נותן לך תקציב לפרויקט כזה ל-14 יום, זה לא נתתי כלום. הוא אמר דמגוגיה, אני חולק עליו, זה לא דמגוגיה. אני מאמין בכוונותיו הכנות של שר האוצר. הלוואי והייתי יכול לומר לך שמחר כבר לא צריכים את זה.

אני רוצה לדעת האם אגף התקציבים נערך לא לחתוך את זה ב-14 יום. כל עוד המצב הוא כזה, האם התקצוב התוספתי הזה יימשך?

קודם כל הסיבה שזה כרגע נקבע ל-14 יום - - -

לא, לא. תגיד מי אתה ותרים את הקול למיקרופון.

שמי רועי, מאגף התקציבים. קודם כל הסיבה שזה ניתן ל-14 יום זה בגלל שהמצב הביטחוני כרגע הוא באמת בעייתי ואנחנו חושבים ומצפים ומקווים שהמצב יירגע. במידה והמצב ימשיך להיות בעייתי, אנחנו נפעל מחדש ונראה איך אפשר להאריך את זה. לא ניתנה תשובה סופית שזה לא יינתן, אבל אנחנו נחכה עוד 10 ימים ונראה איך המצב ייפתר.

מתוך ה-14 עברו כבר ארבעה ימים? גיוס של עובד זה מינימום כמה? הרי אתה יודע שהתקציב הזה כמעט ולא ינוצל.

קודם כל התקציב הנוסף הזה ניתן במטרה לאבטח את מוסדות החינוך.

הוא ניתן צבוע?

הוא ניתן צבוע.

במידה והוא לא ינוצל בגלל מצוקת גיוס כוח אדם, הוא בכל מקרה ניתן?

הוא הובטח, הוא עוד לא ניתן. הוא רק הובטח.

הוא הובטח והוא ינוצל.

הוא ינוצל לאו דווקא ב-14 יום האלה?

ב-14 יום האלה הוצבו בודקים ביטחוניים בכמויות. הוצבו בפועל. בגלל זה עופר ציין ואמר שנתנו מענה, גם לשאלתך, לנושא הזה מה ניתן. אז נכון, אני לא יכול להציב, גם כגוף מנחה, אני לא יכול להציב בן אדם מן היקב ומן הגורן ולבוא ולהציב אותך עכשיו בגן ילדים, רק כדי להגיד להורים – יש לכם שקט.

אתה יודע מה, אני לא עברתי הכשרה ביטחונית כמו שלך. אתה יודע, גן ילדים, כשהגנת בפנים, מרוכזת בילדים ואין לה כלום בחוץ, לעומת נציב, נציב, אל תיתן לו לא מערוך, נציב. תעמיד אותו, שיראה, שיסרוק את הסביבה, שיידע לתת התרעה. אין לזה תועלת?

אז אני אומר, נתנו מענה.

כרגע אין לזה תועלת?

אני עוד פעם אומר, כמשטרת ישראל, כגוף מקצועי שרואה את ההיבט האבטחתי, המענה שניתן כרגע, לצורך העניין זה בודקים ביטחוניים, זה אנשים שמוכשרים, הם לא חמושים. הם בודקים ביטחוניים שעברו הכשרה של בודק מקצועי. אתה רואה אותם בכל מיני מקומות אחרים, בקניונים. אתה רואה אותם, הם יודעים את התפקיד שלהם, בהיבט האבטחתי הם יודעים לזהות סימנים. הם יודעים מעבר להרתעה, הם יודעים לתת מענה.

למה הוצאת לי את הנשמה? מתחילת הדיון אני שואל על הכשרה בסיסית, לא נתת לי תשובה.

ש-?

למה לא לקחתם מאבטחים עם הכשרה בסיסית? התחמקתם.

לא, לא, אמרנו שנתנו פתרונות.

נתנו פתרון. זה האלמנט הזה של בודק ביטחוני, שהוא לא עבר את ההכשרה הבסיסית של מאבטח מוסד, כי מאבטח מוסד עובר הכשרה שהוא חמוש. פה זה הכשרה שהיא פחותה. אותו בן אדם לא חמוש, וזה המענה.

תודה. אגף התקציבים. נציג החשב הכללי לא פה?

לא שידוע לי.

לא שידוע לך. בטוח שהוא לא פה. תקשיב, ברגע שהוא אומר לי משרד ממשלתי ינוצל, אני נכנס למגננה. מה לעשות, הייתי שר ואני בכנסת כבר כמה קדנציות. אני לא חושד בשום משרד ממשלתי. אני לא יודע איך מנצלים, כמה התקציב התוספתי?

בהתאם לביצוע בפועל.

כמה הסכום?

אין סכום. זה בהתאם לביצוע בפועל.

אין סכום, יש הבטחה. לפי חשבוניות.

אוקיי, אז אני גונז את תשובתי. שייבושם לכם. אם אני הייתי שר האוצר הייתי בודק בדיוק מה אתם מגישים לי. ברגע שאומרים לי שיש קושי לגייס ואתה אומר לי ינוצל, המנגנון שלי עבד. אין מה לעשות. לכן צריך את הפיקוח הזה ושוב, אני אומר לך, אני יוצא בתחושה שמשהו פה לא-. על גבול הסמוך.

השלטון המקומי. אני לא חושב שיש את כל העיריות ואני גם יודע את המגבלה שלך לדבר בשם כל העיריות, כי זה לא באותה רמה, אבל תן לי תמונת מצב, אם הייתה היערכות ספציפית של מרכז השלטון המקומי מול ראשי הרשויות. מה אתה יודע לומר לי בעניין.

שמי יוחאי וג'ימה, ראש מנהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי. אנחנו למעשה התחלנו את התהליך מול משרד האוצר, מול השר כחלון, שר האוצר, של התקצוב בכלל ואחרי שאושר התקצוב היינו בקשר טוב עם הממשלה, להגדיר בדיוק למה התקצוב הזה ולהפיץ את זה לרשויות המקומיות. אז בהתחלה דיברו על תוספת מאבטחים גם לשעות שהם בבתי הספר וגם לגני הילדים בכלל.

התחילה הצעקה מהרשויות המקומיות, שאין בנמצא מאבטחים. אז הלכנו איתם עוד צעד וביום חמישי בערב, עד השעות הקטנות של הלילה דיברנו גם עם חטיבת האבטחה, ופה זה המקום להודות להם על הגמישות ועל הרצון. ופה החלטנו שאנחנו הולכים צעד אחד נוסף, לשים בודקים ביטחוניים והם הסכימו לזה. הם העבירו את זה לראש אג"מ בצורה מסודרת, וביום ראשון יצא מסמך. שלשום יצא מסמך מסודר לרשויות המקומיות, להציב את הבודקים. מסמך של המשטרה וזה המצב.

נכון לעכשיו ברשויות המקומיות, אני אומר שגם עכשיו יש חוסר של בודקים בהרבה רשויות, אבל כמו שאני מכיר את זה מהשטח, מהחברה שלנו, של משכ"ל, שהיא המבצעת ברוב הרשויות את נושא האבטחה, יש רגיעה של ההורים, גם של הרשויות. בצורות כאלה ואחרות הרשויות מצליחות למלא את הדברים, לא במאה אחוז.

שמעת פה כמה עדויות. וזה רק - - -

נכון, אני יודע. יש 18,000 גנים. אין 18,000 מאבטחים שמסתובבים חופשי, מה לעשות ומובטלים. ואני לא מדבר על בתי הספר, שחלקם לא מאובטחים.

לכן אני אומר, צריך ללכת על הצעד הזה וצריך לדבר על זה, על נושא האבטחה הניידת, כי הגנים בעצמם כל שנה צומחים במאות ואם אנחנו נלך על מאבטח אחד בכל גן, אנחנו לא נגמור עם זה. לכן צריך על אבטחה ניידת. יש כבר את המודל הזה שהוא קיים בכמה מקומות. הוא קיים במודיעין - - -

מר וג'ימה היקר, בוא תקשיב. אנחנו אלופים, אני אומר לך, הגענו לחלל, אנחנו יודעים לעבוד, יודעים לעשות, ואפשר בשעות כאלה, אם רוצים לעשות, אפשרי. עם המגבלות, ואני יודע יקפצו לי, מה, תשים כל אחד? יש גמלאי צה"ל. יש מי שפוקד את שירות התעסוקה. אפשר לתת הוראות שעה איך אנחנו עושים. אנחנו ידענו להוציא תלמידים בתקופות שלנו, ללכת לקטוף – כיתות ז' ו-ח' ולא דנו בדיני עבודה, אם מותר להעסיק ילד. אני יצאתי לקטיף בתור ילד בקיבוצים, במושבים בנגב, כדי להחליף את אלה שיצאו למילואים ולשירות צבאי. ולא בדקו אם אני כשיר, אם מותר להעסיק ילדים או לא. ואני גאה בזה שעשיתי את זה.

אנחנו הפכנו להיות הייטקיסטים בהכל. לכן אני לא רוצה להסתתר. אני מבין שיש קושי, אני לא מתעלם מזה. וגם אם נפעיל את כל היצירתיות שלנו, עדיין יחסר, אבל לא יכול לעשות כלום בגלל שבאו לייצר לי איזו שהיא אלטרנטיבה, שכולנו, אף אחד לא אומר לי פה, תשמע, אני יכול. ואני לא מכיר, אתה יודע מה? לא יודע אם יש קצין משטרה וזה גם לא הוגן להשית עליו, ולבוא ולהגיד לו תשמע, תגיד לי פה שאתה לוקח אחריות מיטבית ומרבית. אבל לפחות בוא נייצר משהו.

יש תחושה שמחכים שזה יעבור ואומרים לא קרה כלום, לא קרה כלום.

יש לי עוד הערה אחת לגבי עבודה מועדפת. אנחנו התחלנו תהליך של עבודה מועדפת גם עם יושבת ראש ועדת הפנים לשעבר והשרה מירי רגב כיום. התחלנו את התהליך מול המוסד לביטוח לאומי להכרה של עבודה מועדפת. לא הצלחנו להגיע לזה. גם אנחנו, גם משרד החינוך היה מעורב, גם המשרד לביטחון פנים, גם משטרת ישראל, לנסות לעשות עבודה מועדפת לחיילים קרביים.

זו תהיה הצעת חוק.

סליחה, תקשיבי, אנחנו פה בבניין הזה, כשהממשלה רוצה – ב-24 שעות היא יכולה להביא הוראת שעה. מקסימום היא תאפשר לכמה קשקשנים לדבר במליאה, בגלל שהתקנון מחייב וזה עובר אחרי 24 שעות. אם רוצים - - -

אין זו אגדה.

והתחושה היא שמישהו פה לא עושה את מה שצריך לעשות. אני יכול לאסוף לך אותם, תאמין לי. איכותיים יושבים, מוכנים. אתה יודע מה, גם הוא ירגיש איזו תחושה שהוא לא בא רק להתפרנס מזה. הם יבואו בתחושה כמו של שירות מילואים חברתי של חודש-חודשיים-שלושה.

ובצדק בא אומר לך ארגון ההורים, אומר לך תשמע, אתה יודע מה, זוזו, אל תפריעו. אל תפלו עלי אחר כך כשמאבטח שלי יעשה טעות. תנו. תעשו. תזוזו.

אדוני יושב הראש, אפשר עוד מילה אחת?

לא.

יחיאל, עיריית חיפה.

שלום, אני אמסלם יחיאל, אני מנהל מחלקת ביטחון ומוסדות חינוך בעיריית חיפה. עיריית חיפה, מהרגע של המתיחות פנתה לשבע חברות זכייניות שעובדות איתנו. אין מוצר מדף כזה שהוא מדבר, לא מאבטח - - - ולא מאבטח עם הכשרות. לא מצליחים להשיג. מה שאנחנו עשינו ואני גם הוצאתי מכתב למטה הארצי. מה שאנחנו עשינו דרך חברות האבטחה, גייסנו בין 30 ל-40 אנשים שעברו ראיון קב"ט, עברו בדיקת עבריינות מין, קיבלו תדריך. התפקיד שלהם, כמו שאתה אומר - - -

כמה זמן לקח לכם לבדוק להם עבריינות מין ותדרוך?

יום אחד.

אתם מבינים?

אני אומר עוד פעם, אבל עיריית חיפה לא תקבל על זה כסף, כי ההנחיות של המשטרה, ואני לא מאשים את ירון - - -

אני כרגע דן על יכולות ביצוע, עזוב כסף.

אז אני אומר לך עוד פעם, אני צריך. גם זה קשה, אבל הצלחנו, אבל אני אומר עוד פעם, שיפוי לא מגיע לנו כי הם לא עומדים בקריטריונים, אבל התפקיד של אותו בין להתריע, הוא להרתיע ולהקנות תחושת ביטחון.

מרגע שהעמדנו את ה-30 האלה, 95% מפניות הציבור של אבטחת גני ילדים, נרגעו. שמנו אותם באשכולות גנים, שמנו אותם באתרים ליד מבנים שיש בהם בנייה ואני אומר לכם, הורדנו. יש עדיין, אבל זה הרבה פחות.

אי אפשר לבוא בימים האלה, להיצמד לנהלים. הוא לא נכנס לשער. הוא עושה סריקה היקפית. יש לו את הטלפון של הקב"ט, של הניידת האזורית, של כל הגורמים. הוא רק צריך להודיע אם יש איזה חשד. הניידת והקב"ט מגיעים תוך שנייה.

תקשיבו, מה שאני מנסה כבר שעה וחצי לומר, הבן אדם אמר את זה בארבעה משפטים. אני אומר לכם, זה מה שצריך לעשות. לספק להורים תחושה, ושוב, אני אומר לכם, זה היה קורה, אתם יודעים איך זה היה קורה? אתם התרגשתם, לא הזיז לי שהתרגשתם מהביקורת שלי. לא המורים ולא ההורים. אם הייתם, תסלחו לי על הביטוי, לוחצים מאיפה שצריך, זה היה קורה. אם לא הייתם מפסיקים את השביתה בירושלים, זה היה קורה.

אני נמאס לי להגיד לכם. הסתדרות המורים הפכו ל-. השקענו בכם עשור שלם. סליחה, עשור שלם השקענו בכם פה בבניין הזה, כדי לייצר את המעמד שלכם ועוד נעשה, לגבי השכר ועוד נעשה. אבל די. תצאו מהמשבצת של איגוד מקצועי, תתחילו להיות באמת המורים והמחנכים ואחריות. מצפים מכם גם לאחריות. לא הכל אם זה מתאים לסעיף.

משרד הכלכלה, אותם בתי ספר תעשייתיים.

שלום, שמי נורית בירגר, אני ממלאת מקום ממונה חניכות ונוער. אנחנו במשרד הכלכלה מפעילים כ-65 בתי ספר מקצועיים לנוער בפרישה ארצית. מדובר בסדר גודל של 13,000 תלמידים מכלל המגזרים.

בתי הספר שלנו הם תחת פיקוח של המדינה, אבל יש להם סמל מוסד של משרד הכלכלה ולא סמל מוסד של משרד החינוך.

אנחנו יודעים.

אוקיי. עד היום, רוב הרשויות המקומיות כן שלחו אבטחה גם לבתי הספר שלנו. היום, בעיתות של מצוקה, מישהו בעצם מצא שלא חייבים לשלוח לבתי הספר שלנו, כי זה מה שקבע המחוקק.

אנחנו מקבלים פניות מ - - -

גברתי, מה עשיתם בחודש האחרון לטובת אותם מוסדות?

אנחנו פנינו למשרד האוצר וביקשנו תוספת של תקציב והעלינו את הנושא לסדר היום. כרגע אנחנו עדיין במגעים עם משרד האוצר, אין לנו תשובה. בנינו תכנית איך להפעיל את זה, בדקנו מה קורה בכל המוסדות שלנו. ברוב המוסדות יש לנו אבטחה - - -

אתם נהנים משיתוף הפעולה של השלטון המקומי? לשלטון המקומי יש חלק מהבעלות על המקומות?

לא, לא, זה עניין של רצון טוב.

טוב. יש מישהו שרוצה להוסיף לדיון, לפני שאני מסכם?

כן. שמי יערה שילה. אנחנו בקואליציה לחינוך מלידה עד שלוש. אני פונה בעצם למשרד הכלכלה. אם הוא אחראי על מעונות היום, אני מצפה שכל הנושא של המאבטחים לא ייפול על ההורים, לא ייפול בשום אופן עליהם כלכלית ובטח לא נפשית. בשום מעון בארמון הנציב אין מאבטחים. אני עברתי היום בבוקר, נסעתי לכל המעונות בארמון הנציב. באף מעון אין מאבטח. תהיתי אם קורה משהו כמו שקרה ליד הבית שלי, בשבת, את מי מכניסים ראשון.

כתבתי מכתב ודרעי הגיב, שכחלון נותן תקציב. בינתיים יש הוראה של משרד הכלכלה עדיין לא לתקצב את המאבטחים. זה הועבר לעמותות. תבדוק אותי.

אמרנו בתחילת הדיון שזה שונה היום בבוקר.

בסדר, היום בבוקר אולי יש הוראה, אבל בינתיים - - -

סליחה, סליחה.

הייתי מצפה. חורה לי שהילדים מלידה עד שלוש בכלל לא ספורים. בסדר, כרגע הרגולטור שלהם הוא משרד הכלכלה. גם להם מגיע. נניח שהם מוצר מדף, שהמוצר הזה יהיה מאובטח בצורה הטובה ביותר. כי אם זה היה קלקול של קוטג' – הוא היה מוריד אותו מכל המדפים.

תודה.

חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

כן, אני מודה ליושב הראש על הדיון החשוב הזה ואני מתנצלת שלא הייתי מתחילתו.

אני חושבת שהקריטריון הזה של 100 ילדים כדי לקבוע אם גן יקבל אבטחה או לא, זאת בעיה קשה. צריך לשים לב שיש גם מוסדות חינוך שאינם רשמיים. הם מוכרים אבל אינם רשמיים – מה קורה איתם. זה לא גנים? מה קורה איתם? מי נותן להם את האבטחה? אני רוצה לומר שזה דבר מאד מאד חשוב.

אני רוצה לומר שלפני 10 ימים שלחתי מכתב לכל מי שקשור לעניין האבטחה של בתי הספר –משרד החינוך, שר החינוך, שר האוצר ושר המשטרה בעניין, וביקשתי שתהיה אבטחה גם בשאר הגנים ולא רק בירושלים. וכששוחחתי עם ראש הממשלה בנושא הזה, שבעצם צריך אבטחה לכל הגנים בכל הארץ ולא רק בירושלים, ראש הממשלה בפירוש אמר לי – אז למה מהשטח לא שומעים שום דבר? אז אמרתי לו שפנו אלי כמה ועדי הורים ואני מניחה - - -

אני אגיד לך למה הוא לא שומע. הוא צריך להשאיר את הטלפון שלו גלוי, באינטרנט, כמו שאני עושה, ואז הוא ישמע. מי יגיע לראש הממשלה?

בסדר, אבל אנחנו יודעים שראש הממשלה - - -

אם יש איזה פנטזיה פה לאיזה אזרח להגיע לראש הממשלה.

אני הייתי מצפה שהיועצים שלו היו משאירים את הטלפון פתוח. ראש הממשלה עסוק במספיק דברים, אבל כשאני אמרתי לו שפה בירושלים מי שיזם את השביתה זה היה ראש העיר בעצם ולא ועדי ההורים ובשאר המקומות ההורים רוצים להמשיך ולעבוד כרגיל.

מה שאני יוזמת עכשיו וזה יונח על שולחן הכנסת עוד השבוע, הצעת חוק שלעבודה מועדפת יכנסו גם מאבטחים ואני חושבת שזה מאד מאד חשוב. אבל עכשיו, כדי לפתור את הבעיה - - -

מה נאמר לטרוריסטים, לחכות עד שהצעת החוק תתקבל?

לא, לא כדאי. אני אנסה לקבל את כל האישורים, אבל זה ייקח זמן. אני חושבת שיושב ראש הוועדה באמת ייצא עם ההצעה שלו, להעסיק גמלאים, להעסיק כל מיני אנשים שיכולים לתת מענה כרגע.

אני רוצה לדעת ממשרד החינוך האם זה באמת אפשרי ומה עושים עם הגנים המוכרים שאינם רשמיים. מה עושים איתם?

נאמר כבר בוועדה שכל הגנים המוכרים שאינם רשמיים או בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, ואגב, הרוב זה מוכר שאינו רשמי - - -

התוספתי חל עליהם.

לא, גם לא התוספתי. אני אומר גם, בלי שום קשר לתוספת – יום לימודים ארוך, חינוך מיוחד, לא משנה אם הוא מוכר שאינו רשמי או רשמי – על פי תפיסת האבטחה שקבעה משטרת ישראל. מתחת ל-100 – לא מקבל. מעל 100 – מקבל. - - - בחוק נהרי בזמנו, מחכים גם להסדרים.

אני חושבת שבמסגרת חינוך שחלק מהילדים מבית הספר - - -

טוב שהכנסת - - - כי הייתי מתקן אותך מיד. הייתי מתקן אותך מיד. זה תלוי ברצונו הטוב של ראש הרשות.

נכון ואני אומר את זה. זה בעיה.

אני יודעת על מקרה של בית ספר באלישיב, שבית הספר נגמר בשעה 13:30, נשאר צהרון של הגן, הוא צריך לתת פה מענה ולא מעניין אותי אם יש שם 10 ילדים. אלישיב זה קרוב לקו התפר, יש שם המון תנועה של בנייה, של המון עובדים ויכול להיות גם פלסטינאים. אין לי מושג מי מסתובב שם. אני חושבת שצריך לקחת בחשבון כל מקום שהוא יכול להיות יעד לפיגוע. לא יודעת איך תפתרו את זה, זה באמת אתם צריכים, אבל צריך לקבל פה החלטות. ואם הוועדה תעזור לזה, אז מה טוב.

רציתי להביא דברים על דיוקם מבחינת גני הילדים, והתחלנו את הישיבה עם החלטת הממשלה. בגני הילדים אנחנו לא נותנים, כרגע זה לא משנה אם זה 100 או לא 100. פשוט לא נותנים נוספים למה שהיה קיים.

לגבי בתי ספר, מוכר שאינו רשמי, רשמי, כולם מקבלים. זאת אומרת, אם הוא עומד בפרמטר שנקבע – 100, אם זה ישונה, מבחינתנו אנחנו לא באים ואומרים, זאת אומרת קבעו את זה בין מנכ"ל ראש הממשלה לבין משרד החינוך. ברגע שיקבעו פרמטר מאפס עד עשרה, גם אנחנו ניתן. זאת אומרת מבחינתנו זה לא משנה, כי אנחנו רק מנהלים את זה אל מול הרשויות.

משרד החינוך נותן לך את ה-100 וההחלטה היא משטרתית. זו החלטה מבצעית לחלוטין, תלוי בכסף שהם קיבלו.

אז אנחנו צריכים לדעת מי, כדי שאפשר יהיה לפנות אליו.

היא מתואמת בין המשרדים. אני הייתי רוצה שכולם יאובטחו.

עוד דבר לגבי הצהרונים. גם בהחלטות שנקבעו, מדינת ישראל קבעה שהיא מתקצבת את שעות הלימודים הפורמאליים. מאחר שהצהרונים זה בעצם מסגרת פרטית שמבוצעת על ידי הרשויות, היא לא הפורמאלי של המוסד החינוכי – אם זה בגן ילדים ואם זה בבתי הספר – כיתות א'-ב' בעיקר, מאחר שזה לא נקבע שם, אז פשוט זה לא מתוקצב בנושא הזה.

תודה.

אז יושב ראש הוועדה, יש פה שני דברים שהם מאד מאד חשובים, שתוציא בסיכום. תודה.

תודה. אתם יודעים, כשצה"ל נכנס למצב מסוים, הוא לא נותן הנחיה לצמצם את הירי, אני מקווה, בגלל שהוא עתיד לכלות את התקציב שהוקצב לו. הוא פועל לפי צרכים מבצעיים בלבד. אוי ואבוי לנו אם בסוגית ביטחון אנחנו נהיה מוגבלים בקטע הזה, של הראייה התקציבית.

וכאן משרד האוצר, אני רוצה שתיתן תשובה לוועדה, לא עכשיו, אבל היום. אתה תיגש למשרד ותשאל ואני רוצה לדעת האם כל עוד המצב הנוכחי, המצב הביטחוני הנוכחי נמשך, האם כל הוצאות הביטחון ששודרגו בהתאם ולטעמי הם לא מספיקות בכלל, יתוקצבו? האם התקציב התוספתי הוא עד לסוף המצב הביטחוני הנוכחי?

כרגע יש את התאריך שזה עד סוף אוקטובר.

אני יודע. תודה רבה. את זה שמעתי ממך. תאמין לי, בוועדה הזאת אנחנו מטפלים בבעיות של קשב וריכוז והבנתי ממך מהתחלה. זו לא שאלתי. אני מאד שמח שאתה נינוח, אבל אני רוצה לדעת. היום אתה תיתן תשובה למנהלת הוועדה. בצאתך מכאן תבדוק את זה. אתה רוצה תוך כדי, תבדוק במשרד האוצר, עם ראש אגף התקציבים. אני רוצה לדעת האם הנחיה היא כל עוד שהמצב הנוכחי קיים, יימשך התקצוב התוספתי לנושא האבטחה. תודה.

אני מסכם.

יש לי משהו חשוב.

אני לא חושב. כל אחד משהו חשוב, זה עוד דיון.

לא, לא, לא.

אני מקווה שזה תורם.

אנחנו רוצים לתרום. זה משהו אחד חשוב. דבר ראשון זה הנושא של מה שעשו בעיריית חיפה. הם הביאו אנשים שהם בלי הכשרה להכניס את זה לתוך התקצוב. ודבר שני, אמצעים טכנולוגיים, ריבונו של עולם. יש דברים שהם לא תלויים בכוח אדם וצריך להקפיד עליהם.

אומרים שבמעונות היום יש הנחיה לקודנים ולשער חשמלי. אני יכול לעדכן אותך שכבר לפני שנה, אחרי הפיגוע בהר נוף, שלחתי למשרד הכלכלה, ואני לא רוצה לנקוב בשמות, הנחיות ולא קיבלתי. יש דברים שאפשר לעשות כבר מחר.

תקשיב, אני מעריך את מסירות הנפש שלך בנושא הזה. אני יכול לומר לך מתוך ידיעה, הלוואי וגני הילדים יהיו בסוגיה הזו כמו מעונות היום. מעונות היום לא עושים את זה בגלל שיש להם תפיסה. המציאות הכריחה אותם. לא בגלל הפח"עי, גם ילד קטן שמחליק למטפלת מהשער, או הורה, או מישהו לא מזוהה שנכנס, אותה מטפלת גומרת את היום שלה עם המוגלובין אני לא רוצה להגיד לך כמה. היא אולי-אולי חוזרת לעבודה אחרי חודש, כשהיא הבריאה מאותה טראומה.

אז במעונות היום יש את הפיקוח שלהם ואני מקווה שזה מושלם.

זה לא.

אבל בהנחיות, בתנאי הרישיון בהנחיות – אינטרקום, קודן, הכל. אם המנהלות או המטפלות אוכפות את זה, זה משהו אחר, אבל בעיקרון כך צריך להיות. אדם לא מזוהה לא נכנס למעון.

זה לא רק שלא - - -

אני לא מנהל איתך דו שיח. אמרת את החשש שלך. אני רוצה בהזדמנות שהצפת את זה, שאכן הרשויות המקומיות, גני הילדים, משרד החינוך, יכניסו את זה בנוהל.

זה קיים בנוהל.

בכל גן ילדים קודן?

ולחצן מצוקה. כן.

אני שמח.

משפט פרקטי, אם יורשה לי. אני שומע פה ושמעתי גם את חברי פה לדיון. יש הנחיה כזאת של 100 או לא 100. ההצעה שלי, אני חושב שאם פשוט נושיב את הגורמים הנכונים בארבע עיניים, אפשר יהיה לסגור הרבה דברים פרקטיים, איך אפשר לעמוד על אפס עד 100 או אפס עד 10, איך אפשר לעמוד על התקציב הכלכלי הענק שיש למשרד החינוך, איך אפשר לעמוד עם מה שאמרה הגברת חברת הכנסת.

כולם פה אומרים ובאמת רוצים לעשות דברים איכותיים וטובים, אבל בסוף יש פה פערי מידע. פערי המידע האלה לדעתי נובעים מחוסר עבודה שיתופית. אני חושב שאם יותר לנו דרך הוועדה, להושיב אותנו ביחד, גם כארגון הורים, כחברים בתוך פורום שנוכל להוריד את זה להורים, להרגיע אולי קצת. זה יכול להיות אולי פרקטי.

תודה רבה.

כבוד יושב הראש, זו ועדת נוסח עליונה שהוקמה וכבר 20 שנה היא נפגשת פעמיים בשנה ברשות המשרד לביטחון הפנים, וחברים בה ארגון המורים, ארגון ההורים ויודעים את כל הכללים, כאשר הנציגים מופיעים באותה ועדה שמנוהלת על ידי המשטרה.

תודה רבה. אני מסכם.

רק משפט אחד, בבקשה. ויצ"ו, נעמ"ת, רוב מעונות היום, כמו המעון שאצלנו, יש איזה 60 ילדים. זה תינוקות. זה הרבה פחות מ-100.

גברתי, תמיד מישהו בסוף בסוף צריך למתוח את הקו ולקחת אחריות על מתיחת הקו הזו. גם אם תעשי מאפס עד 50, יבואו הורים שהילדים שלהם במעון של 30 ויגידו למה, מה ההבדל? השאלה היא שאלה. היא שאלה במקום, אבל מישהו בסוף בסוף בסוף צריך למתוח את הקו ברמת הסבירות, ברמת ייחוס האיום. צריך למתוח קו.

אבל יכול להיות שצריך להגדיר מדד שונה לתינוקות ולילדים.

גברתי, את שם, תגדירי.

אבל כמו שאמרתי קודם, אנחנו תלויים באוצר.

אני לא בא בטענות. אני אומר לכם תקשיבו, לפעמים בעלי תפקידים, אני מבין אותם. אני מבין את בעלי התפקידים. האחריות עליהם. יש מעליהם עוד מספר בעלי תפקידים בהיררכיה. במילים אחרות, לא נעים לה להגיד לומר לי תשמע, תעזור לי מול הבוסים שלי, אני צריכה תקציב לאבטחת הגנים. אבל התפקיד הוא שלכם, כמשרדי הממשלה, לעשות זאת.

אם את חושבת שהגדרת הייחוס של המשרד לביטחון הפנים היא לא נכונה, את צריכה לדאוג. לו יצויר - - -

עשינו. פנינו. פנינו גם למשרד לביטחון פנים.

סליחה, תקשיבי, לו יצויר שזו ועדת חקירה, את תשאלי את השאלה הזאת שאני אמרתי לך. האחריות תיפול עליך, לא עלי.

אנחנו פנינו למשרד לביטחון פנים.

טוב, רבותי, אני מסיים.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.

הוועדה מוחה על כך שנציגי עיריית ירושלים נעדרו מהדיון.

הוועדה שמעה את סקירת המשרד לביטחון פנים על היערכותו הביטחונית סביב מוסדות החינוך. הוועדה שמעה את סקירת משרד החינוך והיערכותם ושיתוף הפעולה עם המשרד לביטחון פנים.

הוועדה שמעה בדאגה ובחרדה את דאגתם וחרדתם של ההורים, סביב חוסר האבטחה הצמודה בגני הילדים, במעונות היום ובבתי הספר.

הוועדה עוקבת בדאגה סביב חוסר המעש. ניסיתי למצוא, ואני עדין, ניסיתי למצוא ביטוי שייתן קצת איזון ויהיה צודק.

הוועדה עוקבת בדאגה סביב חוסר המעש של המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך, השלטון המקומי – לגיוס מאבטחים בעת הזו ולתת מענה צמוד למוסדות החינוך, ולו בהכשרה בסיסית, כפי שעלה כאן, לניצבים, ולאו דווקא מאבטחים מוכשרים ומוסמכים.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לתת הנחיה שכל עוד הרגיעה לא הושגה, לא לעצור את התקציב התוספתי הזה, שמיועד לאבטחת מוסדות החינוך. כמו כן נבקש לקבל את זה גם בכתב או בהודעה למנהלת הוועדה.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הסוגיה הזאת. אני אומר לכם, לכל הנוגעים בדבר, במידה והמצב יימשך כפי שהוא, ואני מקווה שלא, אנחנו נתכנס עוד שבוע בהתרעה קצרה, נקבל דיווח מה נעשה מעבר למה שנעשה עד היום.

אני אומר לך, הוועדה לא מסתפקת במה שנעשה עד היום.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.