הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ג בחשון התשע"ו (26 באוקטובר 2015), שעה 11:00

מסיבת פרידה ממנהלת הוועדה הגב' וילמה מאור

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אילן גילאון

מאיר כהן

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

טלי פלוסקוב

נורית קורן

איציק שמולי

קארין אלהרר

יצחק הרצוג

דב חנין

שלי יחימוביץ'

מרב מיכאלי

אורי מקלב

יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

פרופ' שלמה מור יוסף - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

גילה גרא - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מיכאל נתן - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירי כהן - משרד הבריאות

נעמי בלומנטל - חברת כנסת לשעבר

יעקב מאור - בעלה של וילמה מאור

ג'ודי וסרמן - עו"ד, לשעבר היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מומו - יו"ר ארגון הנכים

מידד גיסין - יו"ר צב"י, צרכני בריאות ישראל

שלי לוי - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אתי שבתאי - רכזת בכירה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות

רותי פרמינגר - לוביסטית, מייצגת את ארגון נפגעי פעולות איבה

נעה בן שבת

וילמה מאור – מנהלת הוועדה היוצאת

ענת כהן – מנהלת הוועדה הנכנסת

אהובה שרון, חבר המתרגמים

מסיבת פרידה ממנהלת הוועדה הגב' וילמה מאור

וילמה מתרגשת ואני חושב שכולנו מתרגשים. באמת, וילמה, קשה להיפרד ממך וזה עוד נופל על מישהו חדש שעוד לא הבין את גודל התרומה האדירה של וילמה למערכת הציבורית, למדינה, לכנסת ובוודאי לוועדה שלנו, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

ניסינו לפתוח במשהו וכל הזמן רצינו עוד להוסיף ועוד להוסיף ומאחר ורציתי לתת גם את רשות הדיבור לאחרים, אני אשתדל להיות קצר. להגיד לכם איזה מזל יש לי שאני כחבר כנסת חדש וגם יושב-ראש ועדה אדירה, לבוא למקום שהנעליים – למרות המידות שלנו שהן שונות, חיים ואני; הן ענקיות לעומת מספר 43 שלי – אבל ההדרכה, הליווי והלימוד שוילמה העבירה לי, זה פשוט לא יאומן. שיהיה ברור שהפשלות הן עלי, כל ההצלחות של הוועדה ממשיכות להיות של וילמה.

כשאתן לכם את רשות הדיבור, לכל אחד מכם, אני אומר כמה מלים. החלק המאוד מעניין שגיליתי אצל וילמה, כאחד שגם כן היה בשירות הציבורי כמעט חמישים שנים, זה שוילמה כל דבר עושה. אין פרט קטן ואין דבר גדול אלא עם הכול צריך להתמודד אבל עם רגש, במקצועיות, עם ידע אדיר. ב-180 ומשהו חוקים שחיים העביר, היא יכולה לזכור כל סעיף וסעיף וכל חוק שהעברת. תדע שזאת הזדמנות אדירה וזאת יכולת אדירה. באמת, תענוג אחד גדול.

למדתי ממנה שהכנסת ללא העובדים המסורים שלה כמעט ולא קיימת. לצערי הציבור לא יודע את זה, את העבודה האדירה של עובדי הכנסת. התקשורת לא מתעניינת בהם, לא מביאה לידיעת הציבור את התרומה האדירה שלהם ואת זה שהם באמת מחזיקים את הדמוקרטיה, את הכלי המרכזי של הדמוקרטיה, בצניעות, ביעילות ובמקצועיות אדירה. באמת, וילמה היא אב טיפוס, אם מותר לי להגיד, של עובדת מדינה, שביושר אינטלקטואלי אישי ועם הרגישות הנדרשת, מעבירה את כל התפקידים או עוזרת לכל התפקידים שכל אחד מאתנו חברי הכנסת מבצע.

אני גם רוצה לציין שוילמה היא לא עובדת לבד אלא היא עובדת עם צוות אדיר, אם אלה עובדי הלשכה שלה, צוות הניהול של הוועדה, עם הלשכה המשפטית שבעזרתה אני מגלה את היכולות האדירות שלהם, וגם עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לא יודע באיזה קסם היא מצליחה להוציא מהם כל דוח וכל נתון שאנחנו זקוקים לו כדי להיות מעודכנים בוועדה שהיא כל כך חשובה.

נכון שהוועדה בפני עצמה היא אדירה. יש לה יכולת להשפיע על חיי החברה, ותרשו לי מילה אחת על חיי החברה החלשה שבתוכנו, ולכן הרגישות האישית שלה ושל הצוות תורמת רבות לתיקון מצב שלא יסתיים לעולם, ושלא יהיו אשליות, כי תמיד נצטרך להתמודד עם החלק החלש של החברה הישראלית על כל גווניו.

אני רוצה להודות למשפחה, ליעקב ולילדים הנפלאים שאני מגלה אותם אבל תראו איזה יופי. תראו איזו רצינות. אני רוצה להודות לכם על שאפשרתם לה לבוא ב-7:00 בבוקר כאשר בעיקר עבודה, עבודה, עבודה ועוד ב-9:00-10:00 מקבלים סמס על מחר בבוקר ואל תשכח את זה ותוסיף את זה וכולי, ואז מי שלא מתכונן טוב לעבוד עד 12:00 בלילה, הוא פחות מוצלח בעיני וילמה ולכן אנחנו חייבים לה.

תרשו לי להעביר את רשות הדיבור לשר חיים כץ.

תודה. מאחר ואני לא נואם גדול, אני אקריא לך את מה שהתרחש ב-8 בדצמבר 2014 מעל דוכן הכנסת. אני אקריא לך את הפרוטוקול ותראו מה נאמר אז כאשר היה נדמה לנו שאת הולכת. זה היה בהצעת חוק מספר 177, ומאז עלינו ל-180 חוקים.

"אני רוצה להודות בפעם האחרונה מבחינתי מעל במה זאת למנהלת הוועדה המיתולוגית וילמה מאור שמסיימת את תפקידה לאחר למעלה מעשור כמנהלת ועדת העבודה והרווחה וכ-42 שנות עבודה בכנסת". היו שם מחיאות כפיים אדירות. כאן אנחנו לא שומעים כלום.

(מחיאות כפיים.)

אני על הדוכן אומר: חבר'ה, לא מוחאים כפיים בכנסת.

או בוועדה.

"אורי מקלב: לא מוחאים כפיים. אנחנו מוחאים לה מהלב, מכל הלב, ברכות מכל הלב.

וילמה זה משהו מיוחד.

נכון, נכון. זה בא ספונטני, לא תכננו, הכול הגיע".

רשות הדיבור חזרה אלי ואני אמרתי לה: "וילמה, שהמקצועיות והמסירות והאדיבות הוא שמה השני, היא חלומו של כל יושב-ראש ועדה. לא בכדי שמה הולך לפניה. וילמה יקרה, היה לי העונג והכבוד לעבוד במחיצתך ואני מודה לך על השעות הארוכות, על הסבלנות הבלתי נגמרת, החיוך, האכפתיות האין סופית" וכל זה נאמר מהלב. עמדתי על הדוכן וזה זרם לי. היא אמרה לי: "גם תרנגול עיוור מוצא פעם גרגר".

"המסירות, המקצועיות הבלתי רגילה והמעלה הגדולה ביותר שיש לך ואין אותה להרבה אנשים, אין להרבה אנשים את המעלה הזאת, בת אדם. אין הרבה בני אדם. יש הרבה אנשים. בן אדם זאת סגולה מיוחדת, שלא הרבה נחונו בה, מעלה שלא הרבה אנשים זוכים להיות בה. את זכית. בת אדם. ביידיש קוראים לזה מענטש.

"חבל לך על הזמן, עשינו ביחד דברים גדולים והובלנו תהליכים משמעותיים שבאים לידי ביטוי בין היתר בכך שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בניהולך נבחרה לשיאנית החקיקה של הכנסת בשנה או בקדנציה השנייה ברציפות ובחוק הזה, החוק שהעברנו מספר 177, נגענו בכל החוליות החלשות במדינת ישראל. 177 בקדנציה הזאת?

177?

50 בקדנציה הזאת. נגענו בכל האוכלוסיות החלשות, ילדים בסיכון, אלמנות, אלמנים, זקנים, עובדים, חולים. במה לא נגענו? בכל מה שהיינו מוכנים לוותר והיינו אומרים שלא יהיה במדינת ישראל. היינו רוצים חברה יותר בריאה, יותר חזקה, אבל מה לעשות, אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים. ואת, אין ספק, אני לא נכנס לתקנות, אני לא רוצה שחברי אבישי יתרגז על התקנות – דרך אגב, עשינו למעלה מאלף דיונים – ואני לא רוצה שנתרגז על התקנות. אין ספק שהיה לך חלק חשוב מאוד ובלתי מבוטל בהישגים הרבים להם אחראית הוועדה הזאת לטובת רווחת כלל אזרחי ישראל ואנחנו חבים לך את תודתם".

מי שיגיע אחריך – ענת – יידרש להיכנס לנעליים גדולות מאוד. זאת לא רק קלישאה. הרבה לב, הרבה סבלנות, הרבה הקשבה.

וילמה, אני מאחל לך בשמי ובשם הצוות הצלחה רבה ופרישה מהנה. אני רוצה להגיד לך שאשרי המקום שיש לו עובדים כמוך. תודה רבה לך על מה שנתת. בטוח עכשיו תסעי עם משפחתך, תעשי הרבה קעקועים.

כאלה שניתן למחוק.

על כל נסיעה מיוחדת, קעקוע. בכל זאת תעשי הרבה קעקועים, תבלי, תהני, מגיע לך. עבדת קשה ומגיע לך.

תודה רבה על כל שנות העבודה שלך. תודה רבה על מה שעשית בוועדה. תודה רבה ממני ותודה רבה מחברי הוועדה. תודה רבה לך, וילמה.

יושב-ראש האופוזיציה, שר הרווחה הקודם, יצחק הרצוג, ברוך הבא. אני חייב להגיד שאף פעם לא הייתה נוכחות כל כך רצינית של חברי כנסת.

אדוני יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

תודה. אדוני יושב-ראש הוועדה, השר, ראש האופוזיציה, כל הנוכחים. אני קודם כל יכול להעיד שראש האופוזיציה, היינו עכשיו בדיון חשוב באחת הוועדות והוא ישב על הקוצים שם כל הזמן ושאל כל הזמן מתי נלך לוילמה.

אני בוועדה הלא נכונה, כמו שכבר צחקתי. כל פעם אני מסתכל על וילמה ונזכר בימים בהם היינו קבוצה של פעילים עם ברק בעיניים ואנרגיות, וגם לפעמים אפילו רוח אנטי ממסדית, כאשר לימים היינו מגיעים לוועדת העלייה והקליטה, אז עוד לא התפוצות, בראשותה של נעמי. אבל - - - היינו חלק מן המערכת, על מנת להיאבק על התנאים של העולים ועל כל תהליכי הקליטה. זאת האסוציאציה שלי אתך. תמיד היית שם. בדרך שהיית שם וגם ולאחר מכן גם בוועדה הזאת, כאילו בשקט אבל נתת מענה לכולם, תוך ניהול מאחורי הקלעים ותמיד תוך כבוד ליושב-ראש הוועדה וליושבת-ראש הוועדה. ידענו גם מי הגורם המקצועי שמבשל את הדברים, מאפשר לדברים לקרות ונותן מענה.

אני פשוט עומד כאן לאו דווקא כיושב-ראש הכנסת שבא להיפרד אלא גם כבן אדם שראה - והיה גם בצד השני כמו הרבה אנשים בחדר הזה – מה עשית במהלך הקריירה שלך כאן בבניין הזה למען אנשים שבשלב זה או אחר היו נזקקים או יותר חלשים או לא קיבלו מענה או לא הייתה להם גישה לחלונות הגבוהים, וכך אני אזכור אותך תמיד. יש לך באמת הרבה חיים לפניך. אני לא יכול להצטרף לחברי הטוב חיים כץ ולאחל לך הרבה קעקועים כפי שהוא אמר בצחוק, אבל הרבה טיולים אני כן מאחל לך עם משפחתך ועם החברים והחברות. באמת, גם ליהנות מן החיים מותר ואין בזה שום דבר פסול. עשית מספיק בשביל שתגידי לעצמך – מגיע לי גם קצת ליהנות ולנוח.

תודה רבה על הכול.

מנכ"ל הכנסת, אמרו לי שאתה אחראי על העובדים.

עד שהוא יקלוט עובדת כזאת, ייקח לו קצת זמן.

לא. אני לא מסכים. יש ממשיכים.

נכון, יש טובות, אבל.

אני חייב להגיד שוילמה שמחה כשהוא בוחר טובים ועד עכשיו לא שמעתי ביקורת על כך.

מזכירת הכנסת, ירדנה מלר, בבקשה.

וילמה יקרה, פרידה מעובדת אחרי למעלה מ-40 שנים היא לא דבר של מה בכך. את בעצם הפכת לחלק אינטגרלי מאתנו וממסדרונות הכנסת. כל דבר שעשית, נעשה במסירות רבה - - - ולמען העובדים. חיים, זה כנראה המכנה המשותף, למען העובדים.

באמת התייעצתי.

הנה, עכשיו היא מגלה את כל הסודות.

תמיד העובדים והעובדים היו לנגד עיניך, תכונה שבאה לידי ביטוי גם ביחס הנהדר שלך לצוות העובדים והאצלת הסמכויות, הקידום שלהם והערכה רבה. ראש גדול, טובה לעובדות ולעובדים ותמיד היה ברור שיש על מי לסמוך.

אם מישהו מהנוכחים כאן רוצה לבדוק בדברי הכנסת, הרי לא אחת כינו אותך וילמה המיתולוגית ולא בכדי. הכול עשית ביסודיות.

ירדנה, זה לא שלי? זה שלי.

זה שלך.

כל מה שהוא עושה, זה מיתולוגי.

אני מביאה דברים בשם אומרם.

כמו בעבודה, גם בחיים הפרטיים, הכול ביסודיות. הפלגת למקומות רחוקים אחרים ונראה שעכשיו יהיה לך זמן להגשים חלומות, לבקר במקומות שעוד לא הספקת. יש כאלה?

יעקב מוצא.

וילמה, את יוצאת לדרך חדשה ונהדרת. אנחנו מאחלים לך שתמשיכי ליהנות, לטייל. אני חובבת ספורט ואחת מגיבורות הילדות שלי, הנערות שלי, בספורט הייתה אצנית שחורה אמריקאית שקראו לה וילמה רודולף. תמיד וילמה מצטלב לי עם וילמה רודולף. וילמה רודולף הייתה אצנית, היא זכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות.

אבל למרחקים קצרים, אבל היא רצה למרחקים ארוכים.

זהו. את המרחקים הארוכים וילמה גם ידעה לעשות לספרינטים ואת התוצאות ראינו במליאה.

מהאיילה ההיא אליך שדילגת על משוכות, וציינו את זה כאן, איך עשית את זה במקצועיות בוועדה. מבחינתנו קיבלת מדליית זהב אולימפית שלך.

וילמה, אני חישבתי את השם שלך בגימטרייה ואני מצאתי ש-וילמה הוא עשר.

תודה. בשם הוותיקים, נעמי בלומנטל.

צהרים טובים. זאת באמת זכות גדולה לברך את וילמה לצערי על הפרישה שלה אבל באמת יש בוילמה משהו מאוד מאוד ייחודי ואני חושבת שכל אלה שעבדו אתה יודעים זאת. עלה בדעתי עכשיו רעיון שאולי לא תפרשי אלא תתני קורסים למנהלי ועדות, משום שהדרך של וילמה, הייחוד שלה היה בזה שמעבר לחכמה שלה, לאישיות שדיברו בה רבות, המיוחד היה שהיא עמדה מולך, נגיד אני כיושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ואתה חושב על איזשהו רעיון, אולי תהיה עכשיו ישיבה, יש איזה קושי מסוים שמצטייר, ואז וילמה אומרת: את יודעת, תחשבי עוד פעם, אני מציעה שאולי נעלה את זה יותר מאוחר כי עכשיו זה רק צץ וצריך לעבד את זה. זאת אומרת, היא מנהלת ועדה שלא היססה, הייתי אומרת באומץ, לעמוד מול חבר כנסת שהוא גם יושב-ראש ועדה ולומר: רגע, אולי כאן תחשבי עוד פעם או תראי.

אני מוכרחה לומר שאני מדברת גם בשם עמנואל זיסמן זכרונו לברכה שהייתה לי הזכות להיפגש אתו ולשמוע מעט ממנו גם על וילמה, וכך גם בשם מרים גלזר תעסה שהייתה יושבת-ראש הוועדה.

וילמה, כפי שאני מבינה, אנחנו היינו יחד כחמש-שש שנים אבל וילמה הייתה בוועדת העלייה והקליטה 18 שנים.

חיים כץ, אני רוצה להגיד לך, כבוד השר, שכשהיא עברה לוועדת העבודה והרווחה הרגשתי בגידה מסוימת, כי היא שלנו, היא של העלייה, של הקליטה, של העולים מאתיופיה, מרוסיה וכולי במשך כל השנים האלה.

בכל אופן, וילמה, זה פשוט היה נהדר. אנחנו שומרות על קשר כל הזמן. יש גם אנשים מהוועדה שהיו בזמן שלי ואני רוצה לאחל גם לכם שתיהנו מוילמה כפי שאנחנו נהנינו ממנה ויותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ירדנה.

תודה רבה ושיהיה לכם, גם לחברי הכנסת, גם לעובדי הכנסת, משמר הכנסת והסדרנים כולם, הרבה הרבה טוב ושנזכה לימים טובים ונהדרים עם וילמה, וכאילו שהיא לא הלכה.

תודה. מניסיון אישי אני מציע לכם לא לחלום שהיא יצאה לפנסיה. גם אני חשבתי שאני יוצא לפנסיה, אבל לאור הווירוס שאני רואה אצלה, כולנו זקוקים לו, אני לא אופתע אם היא תחזור לכנסת.

אז חיים יקרא את המכתב הזה.

אז אני אכתוב חדש.

מהוותיקה ביותר מבין חברות הכנסת לשעבר לחדשה, חברת הכנסת שולי מועלם שהיא פחות משבוע אתנו. כבר שבועיים, אבל האמת שאנחנו מרגישים כאילו אף פעם לא עזבה את המקום הזה.

מבחינתי התחושה היא מרגשת כפליים כי אני חושבת שלי הייתה זכות לבוא לוועדה כאזרחית עם הצורך האדיר בשינוי שהובילה הוועדה, ויושבים כאן אנשים שהובילו את השינוי בניצוחו של חברנו חיים כץ ובניצוחה של וילמה, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת דב חנין שהיו עת עשינו את השינוי הדרמטי ביחס אלינו האנשים הפרטיים שבאו עם הצעות לוועדה לשנות והצלחנו. הצלחנו גם בזכות וילמה, בזכות מאור הפנים שלך.

התלבטתי האם פשוט לשבת כאן ולקרוא את מזמור "אשת חיל", אבל אז חששתי שאולי זה ילאה את הציבור. יש הנוהגים בכל ערב שבת לומר את המזמור בבית שלהם לאישה הפרטית באותו בית, לנשות ישראל בכלל, לנשות החברה הישראלית בכלל, אבל החלטתי לקצר קצת. בשבת הבאה, בפרשת חיי שרה, כתוב "ויברכו את רבקה ויאמרו לה: אחותנו את היי לאלפי רבבה". אחד הפרשנים אומר, בניגוד לכל השאר, שהברכה הזאת היא לא כמה דורות יצאו מרבקה, אלא עליה, הברכה היא עליך, היי לאלפי רבבה וזאת החשיבות העצומה שלך במקום שבו היית.

אני חושבת שאני מייצגת גם את האזרחים והאזרחיות שקיבלו ממך הרבה גב וגם את חברי הכנסת שבזכותך אני מרגישה שפעלתי בוועדה הזאת באופן עמוק ואמיתי בלי ליפול במהמורות של חברת כנסת חדשה, בלי לטעות, ובעזרת השם אני מאחלת לך שאותה חשיבות ואותה איכות שהייתה לך בשביל עם ישראל במקום הזה, תהיה בעזרת השם בכל מקום שאליו תלכי בנחת, בשמחה, יחד עם בעלך ומשפחתך, בעזרת השם.

חבר הכנסת מאיר כהן. אחריו אילן גילאון ואחר כך כל דכפין.

אני שמעתי על וילמה מההכרזות של שר הרווחה חיים כץ. אחרי כל חוק, זה היה ריטואל קבוע, הוא היה אומר: תודה רבה לוילמה המיתולוגית. אגב, אני חייב להגיד שהוא יצא דופן כי שאר ראשי הוועדות לא כל כך פרגנו אבל הייתה לו איזו מסורת להגיד תודה לוילמה.

וילמה באה אלי בפעם השנייה שהגעתי לוועדת הרווחה ונתנה לי ציון, אבל איך היא עשתה את זה? בהמון חן. היא אמרה לי: תשמע, שרים כשהם גומרים להיות שרים, הם קצת מרחפים איזו חצי שנה. אתה בסדר – היא אומרת לי – אתה מיד באת לישיבה ואתה מתנהג כאחרון חברי הכנסת. החינניות הזאת כל כך מצאה חן בעיני.

מותר לספר סיפורים אישיים כאן?

כן. זה פשוט היה מדהים, הגישה המיוחדת הזאת שלך.

אני אסיים בברכה מאוד קטנה. היי ברוכה ומאושרת, את וכל בני ביתך, ובריאה.

תודה. חבר הכנסת אילן גילאון.

אני תמיד מחפש סיבות לפרגן לאנשים, במקרה הזה אני לא צריך לחפש הרבה. לא שאני מוצא הרבה אנשים שאפשר לפרגן להם, אבל במקרה הזה, זה תענוג צרוף.

אני רוצה להודות לך קודם כל על כך שאני הייתי מקווה, מתפלל ומייחל שבפוליטיקה הישראלית יהיו אנשים כמוך. מנהיגים מן הסוג שלא צריכים לנצח את כל האנשים כל הזמן כי זה הדבר המופלא ביותר שהיה אצלך. מצאת תמיד את הדרך היותר יפה לכל האנשים. אני מוכרח להעיד על עצמי שבמשך שש שנים לא הצלחתי לריב אתך פעם אחת. זה מדהים כי את עצמי אני מכיר. הדבקות הזאת במטרה, החריצות, היושרה, היכולת הזאת כל הזמן להיות חברה ובעיקר התכונה העילאית של לתת לך את התחושה שאתה יכול להיות שקט ולשמוח על זה שהיא נמצאת שם. בשבילי היא תמיד תימצא שם.

וילמה, אני מאחל לך שבכל מקום שתמצאי קצת אושר, תכפני אותו בעשר האצבעות שלך ותמשכי את הזמן הרבה הרבה.

תראה כמה זמן משכתי כאן.

אני רוצה להגיד לך משהו. את וילמה המיתולוגית, ועם הקעקוע את וילמה המהממת.

תודה. מומו, בבקשה.

וילמה יקרה, היום את תשמעי מלים הכי יפות בעולם.

יש לי הרבה זמן. זה מה שנתן כוח.

אנחנו הגענו למעשה אחרי מאבק הנכים והיינו המשך שלך כחברה בוועדת קליטה. היינו עולים חדשים בוועדות. הנוכחות שלך בוועדות, עם כל הכבוד לשרים וליושבי הראש שהיו כאן, הנוכחות שלך הייתה בשבילנו כמו מגדלור. אני חייב להגיד לך שהמקצועיות שלך, היושר שלך וההכוונה שלך תרמה לנו רבות. אנחנו לא אנשי מקצוע, אנחנו באנו להיאבק למען צדק חברתי, אבל הנוכחות שלך בוועדה הזאת תמיד עמדה לנגד עינינו והיית לנו מגדלור.

אני לא רוצה להגיד לך תלכי, תעשי קעקועים, תטיילי. אנחנו רוצים אותך כאן. אני בטוח שאם את תהיי כאן בכל תפקיד ותהיה המפלגה אשר תהיה עם כל דעה שתהיה לך, היכן שתהיי את תוכלי לסחוף אחרייך, כי את ממש מודל. חסרים לנו היום אנשים כאלה בחברה שלנו. כולנו יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים ואנשים כמוך, חשוב לא לתת להם ללכת מהמסגרת הזאת.

בכל מקרה, בשמי ובשם ציבור הנכים, אני מאחל לך המשך טוב, לך ולמשפחתך, ותודה על כל רגע ממאות אלפי הרגעים שהקדשת לנו כדי שנוכל להגיע לאן שהגענו.

תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. לי לא הייתה אף פעם זכות להיות חבר ועדת העבודה והרווחה אבל תמיד התנדבתי להיות מהצד משקיף פעיל, מפריע, תורם, כל אחד לפי נקודת הראות שלו.

לוועדת העבודה והרווחה, אדוני היושב-ראש, היו יושבי ראש מתחלפים, אבל תמיד נשאר כאן לב אחד וזאת את, וילמה. את היית הלב של הוועדה. חברתי חברת הכנסת שולי מועלם, אנחנו זוכרים שבפרקי אבות שואלים מה מידה טובה שיבחר לו האדם, ורבי אלעזר, אם אני זוכר נכון, אומר שהמידה הכי טובה היא לב טוב. את נתת את המידה הזאת לוועדה.

אני לא רוצה לדבר על מה שאת נתת לנו, לחברי הכנסת, כי זה אמרו לפני ואני גם לא רוצה לדבר על מה שנתת לעבודה המקצועית של הוועדה. אני רוצה לספר לך את מה שאולי קצת שמעת אבל אולי גם קצת לא שמעת, עד כמה אנשים מחוץ לוועדה הזאת ראו בוועדה הזאת את הבית שלהם, את המקום שלהם, את המקום שבו קולם יישמע, שבו הצעקה שלהם והכאב שלהם יזכו למענה. זה כל כך קשה, זה כל כך מסובך. אנחנו חיים במציאות, אולי זאת מדיניות, בה יש אנשים שכל הזמן נדרסים והם לא רואים בכלל מי יבוא לעזרם. לפעמים הם חושבים שכל העולם כולו הוא חומה אחת סגורה שאין בה שום סדקים. הוועדה הזאת הייתה לא רק סדק אלא היא הייתה פתח גדול ונעשו בה שינויים נפלאים, והיה בה קשר נפלא.

לכן באמת בשם אותם המון אנשים שהיו ממלאים את החדר הזה, אם הם היו יודעים שהם נפרדים היום ממך, אבל חלקם לא יודעים שהפרידה הזאת נעשית היום ולכן הם לא כאן, אני רוצה להגיד בשמם המון המון תודה.

אני רוצה לברך אותך בדבר אחד, שפשוט תמשיכי להיות כפי שאת, כי את בן אדם כל כך מדהים ומקסים וזאת סגולה נהדרת. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

תודה רבה. וילמה יקירתי. עת הגעתי לכנסת, הוועדה הראשונה שרציתי בה והגעתי אליה – לפעמים בבלק אאוט – הייתה הוועדה הזאת. אני זוכרת לך חסד נעורים, איך עזרת לי בנבכי הפוליטיקה ובנבכי הבירוקרטיה, מה תפקידה של הוועדה ואיך עושים את זה חכם. אני חייבת לספר לחלק מהאנשים כאן שוילמה הייתה יותר מחבר כנסת או מיושב-ראש ועדה. וילמה, ראשית כל ולפני הכול, הייתה נטולת אינטרסים ולכן יכולנו לבחור בה מימין ומשמאל.

אורלי, יותר מחבר כנסת?

מהחברים שיש להם זכות הצבעה. בחכמה שלה וביכולת לנתב גרמה לנו, חברי הכנסת, שיהיו לנו נתיבים לא להתבצר מאחורי העמדות שהקואליציה או הסיעה נתנה לנו אלא איך בתוך נפתולי הדרך האלה למצוא באמת את דרך המלך.

וילמה הייתה חפה מכל אינטרסים, פרט לאחד והוא האינטרס הציבורי. זה משהו שעמד כאן יום יום ושעה שעה כאשר עם כל החלטה שעברה, כמה הוועדה הזאת תהיה שותפה, משפיעה וגם מבקרת.

אני יכולה לומר לכם שאני תפסתי אותה הרבה פעמים גם מחוץ לשעות העבודה שלה והיא עזרה לי גם בהתנהלות מול ועדות אחרות. קודם כל, אני מתנצלת על הזמן שגזלנו מכם, אני יודעת מה זה כאשר גוזלים זמן של אימא ואין לזה תחליף, אבל אתם חילקתם את הזמן הזה עם כל עמך ישראל כי הם זכו מכך. עכשיו היא עוברת לידיים שלכם ואני יכולה לגלות לכם שיש חיים אחרי הפוליטיקה ואלה החיים הכייפים.

אני מודה לך שגם כאשר הייתי צריכה עזרה בוועדות אחרות, יכולת עם הניסיון שלך ועם החכמה שלך והיכולת לבוא ולהמליץ ולגלות לנו איך אפשר לעשות את זה, למרות שאנחנו גם חלק מהקואליציה, בלי להיתפס כמי שמפרים את המשמעת.

אני מודה לך מקרב לב, אבל אני לא מודה רק בשמי אלא אני מודה בשם כל אותם אנשים שנמצאים בקצה הרצף החברתי, כי כאן היה להם פה, היה להם בית והיה גם מי שיקשיב ובעיקר מי שיעזור לנו, חברי הכנסת, לשנות.

המון המון תודות, וילמה. את יקרה ללבי מאוד מאוד וכך תמשיכי גם הלאה.

תודה רבה. נעה, בבקשה, היועצת המשפטית של הוועדה, ואני חייב להגיד לכם שגם זה מדהים, למרות שאלה שני תפקידים שונים.

אנחנו הרבה זמן הדחקנו את רגע הפרידה. נרתמת למלא את המקום עד שענת תחזור מחופשת הלידה, אבל עכשיו, כשזה מגיע, אני קצת מתרגשת. אני מדברת גם בשם עורכות הדין האחרות בצוות של הלשכה המשפטית. את קיבלת כל אחת מאתנו עת הצטרפנו לצוות וקיבלת כל אחת בשמחה ובאמת הסתכלת עלינו בעין טובה. ממש הרגשנו את זה. אני חושבת שאת מסתכלת בעין טובה על כל סביבותיך וזה מאוד נראה. אחרי כן ליווית אותנו תמיד בחיבה ויחס מכבד. הכול נעשה בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה. אני חושבת שזה דבר נדיר.

לא נמנעת מלומר ביקורת כאשר הדבר היה נדרש, אבל תמיד הרגשנו שזה בא מתוך אמת פנימית ובא בישירות ובענייניות. תמיד הדברים התקבלו ומאוד עזרת לנו בנושא הזה. מאוד נהנינו מהתבונה שלך ומההבנה העמוקה של התהליכים שהיו כאן בוועדה. אני חושבת שבאמת זה סייע הרבה פעמים ליושבי הראש לנווט את הדיונים נכון ולהוביל את הדברים. ראינו את זה ותמיד מאוד התפעלנו מזה.

אנחנו עצמנו למדנו מאוד מניסיונך, מהשקפת העולם המיוחדת שלך על הדברים שנעשים כאן בוועדה, על התהליכים, על הגורמים הפעילים. תמיד הרגשנו שאנחנו יכולים לסמוך על העזרה שלך, על הנאמנות שלך, על שיתוף הפעולה ונהנינו מאוד מהעצות הטובות. הרבה פעמים זה היה בדברים שקשורים לעבודה אבל לפעמים עצות אישיות – והיו אלה עצות טובות – באו מהרגשות שלך ומעוצמת הלב שלך. בעזרת העצות שלך נחלצנו מהרבה מצבי משבר, וגם כשנקלענו למצבי משבר, תמיד הייתה כתף תומכת אצלך ותמיד עזרת לנו בזכות ההסתכלות הרחבה שלך, גם לאורך זמן וגם לאור הדברים. שמת את הדברים ועזרת לנו לשים את הדברים בפרופורציות נכונות. בילינו אתך המון שעות גם בהכנות, בהמתנה להצבעות במליאה, בדיונים כאן, ותמיד נהנינו מזה שאת חושבת חשיבה כל כך חיובית וישרה.

זכינו ממך לכנות ותחושה של אמיתיות, שאת מחפשת את הדבר האמיתי והנכון. את מחפשת פתרונות נכונים ומועילים בהתלהבות ובמרץ שלך, ובעיקר עם החיוך שלך ועם הרוח הטובה שתמיד מלווה אותך.

אנחנו מאוד שמחים שהצוות שממשיך אתנו הוא צוות שאת ליכדת, עיצבת והכנת לו כל כך הרבה נהלי עבודה טובים, ואכן הצוות מצוין ונוכל להמשיך אתו הלאה קדימה.

אני באמת מרגישה תודה על כך שזכינו לפגוש אותך כמנהלת ועדה באמת יוצאת דופן וגם כבן אדם מיוחד במינו, נהדר ויוצא דופן.

אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.

תודה. פרופסור שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שמנצל את הוועדה מבחינה מקצועית.

אני כאן מייצג את הלקוח המרכזי של הוועדה ואת זרוע הביצוע של הוועדה. בהיבט הזה אני רוצה לומר רק דבר אחד. אני מדבר כאן בשם עובדי המוסד לביטוח לאומי שהיו בקשר הדוק עם וילמה ואחד הדברים החשובים ביותר הוא קודם כל היכולת שלה לעזור לנו להביא לידי ביטוי את הדרך של החשיבה של המוסד לביטוח לאומי, ומה שיותר חשוב, לשמור על עובדי הציבור בוועדה הזאת מהשתלחויות שלפעמים אין מקומן לעובדי ציבור.

במתח הזה שקיים בין הצורך להסביר של העובדים שלנו לבין הצורך לקיים את החלטות הוועדה ולקבל את הביקורת במקום שהיא ראויה, וילמה הייתה איזשהו מתווך בתוך כל התהליך הזה שהוא תהליך מורכב ונכון.

בשם עובדי המוסד לביטוח לאומי באתי לכאן להגיד לך תודה רבה ולאחל לך הצלחה.

תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי.

אני אציין את המשנה שהזכיר דב חנין. הלשון שלה היא כזאת: "רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". זה מה שאנחנו חווים היום. תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.

אני זכיתי להיות חבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בקדנציה הרביעית שלי, שזאת הקדנציה הקודמת, אחרי קדנציה אחת של שר. אני אומר לכם במלוא הצניעות, לא בגלל שאני עומד כאן במעמד הזה, שאם יש קדנציה משמעותית כחבר אופוזיציה – תבינו, גם חבר אופוזיציה – בה הצלחתי לגעת באנשים, להועיל, לסייע ולדחוף, הרגשתי שאני דוחף דברים שנוגעים בבני אדם ממש אחד לאחד, זאת הקדנציה שהייתה לי בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. עד היום כאשר אני מנהל את ועדת החינוך, כשאני מתכבד לפתוח את הוועדה, מה יוצא לי? במקום ועדת החינוך – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני בגמילה.

אני אגיד לכם את האמת. כאיש פוליטי אתה מנסה לתהות על קנקנם של האנשים. מנהלת ועדה, אתה רוצה לראות איזו אג'נדה מניעה אותה – לא תצליח. דבר אחד כן תצליח, אם יהיה כאן מישהו סביב השולחן העגול, שינסה לנצל מצב, אז תראה את וילמה עומדת על הרגליים האחוריות.

קל להצליח עם וילמה וכיף לעבוד עם וילמה. הגיל שלך הגיע לי מהר ועוד לא השלמנו עם זה.

את יודעת מה אני אאחל לך? ש-67 שנים הבאות יהיו כמו 67 השנים הקודמות. בהצלחה.

תודה. חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. לא נכביר מלים על השילוב המיוחד שיש בוילמה בין החריצות והמקצועיות לבין מאור הפנים והרגישות והאנושיות. שילוב מיוחד.

אני רוצה לציין עוד דבר מיוחד, ואני רואה את זה גם עכשיו. הרבה סובלנות יש בך וזה דבר מאוד מאוד חשוב וזה כלי מאוד מיוחד.

אני חושב שהמיוחד הוא שאופי הטוב שלך לא השרה רק על הסביבה שלך הקרובה, אלא האופי הזה והשילוב הזה שידר את זה גם לדיונים הרגישים בוועדת העבודה והרווחה. מקצועיות ורגישות שכל פסיק יכול לבוא ולשנות בנוסחי חוק, בין קהל היעד שהוא כל כך רגיש והוא כל כך מיוחד. לא היית צריכה לדבר, אלא עצם השהות שלך בוועדה וההסתכלות שלך הייתה משרה את האווירה הזאת בגלל העוצמות של השילוב המיוחד הזה שאמרנו.

אני רק רוצה לאחל, ואני מאחל לעצמנו ומאחל לך, וילמה המיתולוגית, וילמה המדהימה, זה נשאר לנו, את אתך לוקחת את וילמה מאור, את מאור הפנים הזה שנשאר והולך אתך בכל מקום, וזה הקלף המנצח.

אתה יודע, תמיד רואים בסרטים שמישהו עוזב את העבודה, הוא נשאר עם איזה ארגז קטן אתו הוא הולך החוצה. כל זה מאחורי.

תודה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני חושבת שאני הראשונה שמדברת מבין חברי הכנסת החדשים בקדנציה החדשה כאן, חוץ מהיושב-ראש כמובן. אני חייבת להגיד ששמעתי כאן כל כך הרבה דברים והבנתי לעצמי שאני צריכה דחוף לבקש זכות דיבור כי כל מה שרציתי להגיד, כבר נאמר. אני מצטרפת לכל מה שנאמר כאן ונאמרו כאן, מלים שאני מבינה את התחושות שלך עכשיו.

וילמה, אני חושבת שאת אדם שהאופטימיות לא עוזבת אותך. החיוך הזה על פניך והתחושות האלה כאדם – כי אי אפשר להפריד בין מה שאת עושה לעבודה לבין מה שאת עושה בבית. נכון? היא פשוט אדם כזה שמקרין תמיד דברים חיוביים וטובים. אנחנו מרגישים את זה.

אני באמת אומרת שבתקופה כל כך קצרה שזכיתי להכיר אותך, מהפגישה הראשונה כבר נתת לי כיוון, כבר פתרת לי כמה בעיות וזה אחרי שחיפשתי בכל העולם ולא הצלחתי, אבל את באותו יום נתת לי תשובה.

אני רוצה להגיד לך שאת ממש ממש – וכאן אני אומרת כאישה – לא נראית כמי שיוצאת לפנסיה. תחשבי על אופציה למכתב שלישי של השר שלנו.

אני רוצה לספר שכאשר אנחנו מדברים בתוך הסיעה, יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף כל הזמן אומר שהצוות של הוועדה שלו זה משהו יוצא מן הכלל. בוודאי שזה קורה בניצוחך ואת המנצחת על כך. באמת יש צוות נפלא וכאן המקום להגיד – גם מחברי הכנסת החדשים – תודה רבה על העבודה הנפלאה. אני מקווה ומאמינה שבכל שאלה שנפנה אליך בעתיד, תמיד תמצאי זמן להיות זמינה לנו, כי לא נראה לי שנניח לך בתקופה הקרובה.

שיהיה לך המון הצלחה, בריאות, אושר ותיהני מהחיים.

תודה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.

יצאתי באמצע דיון בוועדת חוץ וביטחון עם ראש הממשלה. שאלו אותי למה אני יוצאת באמצע, עוד לא הגיע זמן הדיבור שלי, אבל אמרתי: מה זאת אומרת, וילמה. סדר העדיפויות ברור לחלוטין.

האמת היא שגם אני נדהמתי מזה שאת כבר יוצאת לפנסיה כי את נראית כל כך טוב וכזאת מפזזת ומלאת אנרגיות, אבל יש גם עוד משהו. יש בבניין הזה משהו ששוחק את האנשים. בהתחלה הם מתלהבים ואחר כך לאט לאט מורידים ווליום ומתייחסים לזה כאל שגרה. אבל אצלך זה לא קרה אף פעם. פשוט רמת האנרגיות שלך והאכפתיות והאמפתיה נשארה ממש כפי שהיא הייתה.

יש משהו קצת מבלבל בך, וילמה, כי את כל כך ישרה ובלי זיופים ובלי העמדות פנים שאפשר לחשוב גם שאת לא מבינה לפעמים מה קורה. אבל ראיתי אותך עם ראשי ועדות מאוד דומיננטיים, מלווה אותם במיטב המקצועיות, וראיתי אותך גם עם ראשי ועדות לא מתפקדים בכלל, ואז ראיתי איך את פשוט באה ותופסת את הנפח ומנהלת במקומם את הוועדה.

את זה את אומרת לי?

זה לא אתה. אלי, אתה לא ברשימה הזאת.

ראיתי אותך באה ותופסת את מקומם ופשוט מנהלת את הוועדה ומושיטה להם סעד ועזרה, ועושה את זה בצורה מדהימה.

אני רוצה להודות לך באופן אישי, כי רוב החוקים שלי חוקקו דרכך ואת התייחסת לכל חוק כאילו הוא החוק שלך. היית בקיאה בניואנסים וידעת מתי מתכננים אולי לטרפד איזה תת סעיף. בלעדיך זה פשוט לא היה קורה.

אני רוצה גם להודות על היחס הנפלא לעוזרים הפרלמנטריים, שאף פעם לא התנשאת עליהם ותמיד הייתה להם דלת פתוחה אליך.

אני באמת רוצה להודות לך באופן אישי כי עליך נאמר בלא מורא ובלא משוא פנים. זה את.

את בן אדם מקסים ואני מאוד אוהבת אותך ומאחלת לך הרבה הצלחה.

תודה. היועצת המשפטית לשעבר ג'ודי וסרמן.

תודה רבה. כתבתי כמה דברים שאני מבקשת לקרוא אותם. אני אקדים ואני אומר שבשבילי וילמה היא הוועדה והוועדה היא וילמה.

בלעדייך אני לא הייתי כאן.

וילמה יקרה, במשך שנים רבות הלכנו יד ביד, את כמנהלת הוועדה ואני כיועצת משפטית של הוועדה. נפלה בחלקי זכות גדולה לקלוט אותך בוועדה, אך מהר מאוד הפכת להיות מומחית ושם דבר בתחום. בהתאם להשקפת עולמי האדם עושה את התפקיד. אדם יוצק לתוך התפקיד את אישיותו ותכונותיו ובאמצעותם הוא פועל. כשאנו מדברים על עבודה בוועדה הזאת, הדברים מקבלים משנה תוקף. העבודה המצוינת שעשית אינה רק הודות לידע, למקצועיות ולניסיון העשיר אלא לא פחות מכך – הודות לאנושיות הרבה שבך, לאכפתיות, למסירות ולתכונות שלך.

וילמה, ניחנת בנשמה גדולה ובעיקר בלב גדול. היית במשך השנים מקור השראה לרבים כל כך, מאות זרמו לחדרך לקבל עצה טובה ממך, חברי כנסת, עובדי כנסת, עובדי משרדי ממשלה וכולי. כולם ידעו שהתייעצות אתך תניב תשובה חכמה, נכונה, שקולה ומאוזנת, המגיעה מלב נקי ומרצון עז לעזור ולהיטיב.

אם נדמה את הכנסת לספינה, מעין ספינה ששטה לעתים קרובות במים סוערים, מים של לחצים תקציביים, לחצים פוליטיים, לחצי זמן ועוד, את, וילמה, אחד מהעוגנים של הספינה. בוועדה הזאת היית עוגן של יציבות, עוגן של תבונה וניסיון, עוגן של הוגנות ואמינות. פעלת תמיד מתוך ענוותנות ואנושיות האופייניים לך כל כך ומתוך כבוד גדול לכל אדם, גם לאוכלוסיות החלשות.

וילמה היקרה, אני רוצה להודות לך מקרב לב על שנים מופלאות של עבודה משותפת. היית ידידת אמת ובעיקר בן אדם מדהים. את אישה עם תכונות נעלות והייתה לי זכות גדולה לעבוד במחיצתך.

כמי שכבר פרשה מהמערכת הנכבדה הזו, אני יכולה לומר לך שיש חיים נפלאים ומלאי סיפוק ועשייה גם לאחר הפרישה.

רואים.

אני מאחלת לך שנים רבות של הנאה צרופה בתחומים הקרובים ללבך, נחת מבני משפחתך הנפלאים, תוך בריאות שלמה ושמחה גדולה.

תודה. מידד גיסין.

צב"י, צרכני בריאות ישראל. על וילמה אין מה להגיד, כל מילה מיותרת. נאמרו כאן כל כך הרבה דברים שקשה מאוד לעכל אותם. אם זה נכון, אני לא רואה את הוועדה בלי וילמה.

בשם כל ארגוני החולים אני מאחל לך הצלחה וחיים טובים אחרי הוועדה. תודה רבה.

תודה. גילה גרא.

בשם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ורבים מהעובדים שלה שעברו כאן בוועדה, אני רוצה להודות לך על השותפות המאוד גדולה שלך. אני באמת לא רואה אותך כמנהלת ועדה או כמזכירה, אלא אני רואה אותך כשותפה אמיתית גם לקידום חוק השוויון, וג'ודי יושבת כאן ויודעת מה חלקך הרב היה בו, וגם במאות השעות הרבות של התקנות שעברו כאן ושרבים מהן לא היו עוברות בלעדיך; גם בעניין של לעבוד יחד עם חברי הכנסת כדי לקדם את הדברים, הכנה מראש תוך כדי קידום של יותר ישיבות כאשר היה לחץ רב מאוד ופתאום כל התקנות הוגשו ביחד, ואני באמת חושבת שעולם הנגישות, המרחב הציבורי, לא רק אנחנו יכולים להודות לך אלא גם נציגי הנכים שנמצאים כאן והציבור הרחב של אנשים עם מוגבלות שזכו ליותר נגישות מהר יותר והרבה מאוד בזכות השותפות הזאת שלך.

תודה רבה רבה.

תודה. משרד הכלכלה.

וילמה, אנחנו הכרנו לפני שנים רבות עת הייתי עורך דין חדש במשרד העבודה והרווחה זכרונו לברכה, ואותו חיוך שנתקלתי בו אז, ממשיך ללוות אותך היום. אותו יחס לו זכיתי אז כעורך דין חדש, ממשיך ללוות אותי עד עכשיו כשאני בראש מחלקה משפטית גדולה. זה אותו יחס שכולם דיברו עליו – ענייניות, מקצועיות, יושר, כשאת נמצאת בים סוער, עוד ביחסי ממשלה–וועדה, זה בכלל מסובך, ומים שקטים חודרים עמוק גם בפוליטיקה מסתבר, וגם בין האנשים. החיוך הזה שמלווה אותך לאורך כל ההעשרה הזאת, אם הייתי סוגר ומדמיין לעצמי מה זאת וילמה – זה החיוך הזה מאוזן לאוזן. מזל שיש לך אוזניים לעצור אותו.

גם אני, כמו חברת הכנסת שלי יחימוביץ', רוצה לומר: כן, אוהב אותך.

תודה. מירי כהן.

מה שאני הולכת לומר, אני רוצה לומר בשם כל משרד הבריאות ובראשם מנכ"ל משרד הבריאות שרצה להיות כאן היום אבל הוא פותח עכשיו את ועדת הסל, משהו שגם הוא משיק לעבודת הוועדה.

וילמה, אני מתנצלת אם אני אחזור על הדברים שנאמרו. כנראה שהדברים הם נכונים. בכל אדם יש את הנשמה המיוחדת והמייחדת אותו מכל השאר, זו שעושה אותו שונה מאחרים. אצלך זה מקרה חריג. כל כולך נשמה אחת גדולה. הייתה לי זכות גדולה לעבוד מולך ולהכיר אותך במשך שנות עבודתך בוועדה. על שבחייך המקצועיים אין צורך להכביר במלים. את הפכת להיות מושג ראוי להערכה ולהערצה וכבר שמענו על זה רבות.

אישית, אני רוצה לדבר בפן האישי, בכל פעם התפעלתי מחדש מהמסירות שלך לאדם הקטן, החלש, זה הזקוק לעזרה. כל אחד ואחת מהם כמו היו בניך. כל מי שפנה אליך מצא לביאה של נחמה בשבילו להזיז הרים ולפרק שדה מוקשים, ומי כמונו יודע כמה הם רבים.

הלהבה שבנתינה לא רק שלא דעכה אצלך, אלא עושה רושם שרק הייתה מתעצמת ממקרה למקרה, מרגע לרגע.

מעומק הלב תודה רבה על הכול. אני רוצה לומר את זה לא רק בשם משרד הבריאות אלא בשם מערכת הבריאות, ולתת לך שי קטן. זה בהוקרה מהנהלת משרד הבריאות אבל לא רק מההנהלה.

תודה. אני נותן את רשות הדיבור למי שאני לא מקנא בה עכשיו, לענת כהן.

אם יורשה לי, אני יודע שלא נרשמתי, שתי דקות לגזול מזמנכם.

מתי שתחליט. אתה יכול לדבר מתי שאתה רוצה.

אתה במעמד חסיד אומות עולם.

כמה שורות ואני אנסה לקצר. אחרי ים השבחים כאן, אני חייב להודות שאני מלא תהיות ושואל את עצמי האם האישה הזאת שעובדת כאן היא גם הפרסונה שמלווה אותי בבית. זה באמת חתיכת דיסוננס. אני יודע שזמננו קצר ולכן ליקטתי שתי דוגמאות. דיברתם כאן על יצירתיות. אני רוצה לספר לכם על וילמה בתחום המטבח. היא הבשלנית הגרועה בתבל ואני אתן שתי דוגמאות קטנות. היא מאלה שזקוקות למתכון כשהיא עושה סלט ירקות והיא עוד מתרפקת על ימי הכנפיים בזיגוג דבש כשאיזה אורח מיוחד מגיע.

כל זמן שהיא לא מבשלת פופקורן במים, זה בסדר גמור.

אפרופו יצירתיות. היא גם מן הסתם האדם היחיד בעולם שניסה לנקות פלזמה של טלוויזיה עם אקונומיקה.

דובר כאן על מחויבות ועל טוטליות, ובזה אני חייב לספר תקרית, מקרה מלפני שבועיים. חזרתי מהשוק – ואני מדבר על טוטליות לנכדים, יש לנו שניים – פתחתי את הדלת ואני מוצא שלושה גופות על הרצפה, אותה ואת שני הנכדים, ושלושתם חבולים. הנכד עם מצח חבולה, הנכדה עם מרפק והיא עם הברך הדפוקה שהיא מדדה אתה את ימיה האחרונים כאן ובטח החבר'ה בוועדה שמו לב לכך. היא שיחקה אתם בתופסת בסלון, וזאת האישה. ילדה קטנה שמסרבת להתבגר.

השאלה שלי היא למה אתם עושים לי את זה. למה אתם מחזירים אותה הביתה. אני טיפוס של פנסיונר מולד. אני אדם שכל חיי קידשתי את הבטלנות, את האידיאל של בטלנות, וברור לי שמשבוע הבא, דווקא בערוב ימי, אני נכנס כאן למשרה מלאה עם האישה הזאת.

החריצות, הוזכרה החריצות. שנה שלמה טיפחתי גינת תבלינים בגינה האחורית שלי ועשיתי זאת בשקדנות יום יומית, משקה, בודק. אבל יום אחד, איזו פגרה או משהו כזה, הגיעה הבולדוזרית בתואנה של ניכוש עשבים – ניכשה גם את כל עשבי התבלין שטרחתי עליהם שנה שלמה.

אני רוצה לסיים בשלב התודות. ראשית, תודה גדולה שאני מקווה שמשבוע הבא אני לא אצטרך יותר לענות על טלפונים שנפתחים במלים "אפשר לדבר עם וילמה", כי נראה לי שעשיתי את זה אלפי פעמים בשנים האחרונות. תודה שנייה גדולה לכל מי שדיבר כאן בשבחה והלל אותה והחמיא לה. אני בטוח שהיא תיקח את הדברים היפים האלה אתה כצידה לדרך, כצידה מזינה לנפש לשנים ארוכות או לפחות עד היום בערב. התודה השלישית שלי היא לחבר'ה הטובים של הוועדה, לשותפים שהיא תמיד מספרת לי כמה היא נהנית וכמה טוב לה. אחרונה אחרונה חביבה, בשמי ובשם הילדים, תודה לאשתי האהובה והיקרה, תודה גדולה שהבאת אותי עד הלום.

תודה. ענת כהן, בבקשה. לא מקנא בך. אמרו לי, ווילמה במיוחד אמרה לי, אל תדאג, היא לא פחות טובה, היא אפילו יותר טובה ממני. תראי איזו אחריות יש לך.

וילמה היקרה והאהובה, אנחנו מציינים היום את הפרידה ממך, אבל צריך לזכור שאפשר להוציא את וילמה מוועדת העבודה והרווחה אבל אי אפשר להוציא את הוועדה ממנה. וילמה הפכה את הוועדה לוועדה שהיא היום והיא תורמת, משפיעה, מצליחה, ואנחנו נראה את טביעת האצבע שלך בכל מקום. נרגיש אותה ונראה אותה.

אני עכשיו עוברת לנימה אישית. וילמה עבורי היא הרבה דברים, אבל אם אני צריכה לדייק, אני יכולה להגיד שלצדה ולאורה אני בעיקר למדתי. למדתי שלא צריך להוביל בכוח ובכוחניות אלא בעוצמה שקטה, והיא תמיד תהיה יותר חזקה. למדתי שהשמיים הם הגבול אבל הדרך היא דרך ארץ. למדתי לחזק את שביל החמלה. אמנם באתי אתו מהבית אבל אצל וילמה זה היה תנאי הכרחי כדי להיות אדם טוב וכדי לעבוד אתה בוועדה.

אצל וילמה מכל מלמדי השכלתי, למדתי לשאול ולשאול וכל אדם הוא מורה. אף פעם לא להתבייש בשום שאלה ולא לעצור עד אשר אקבל תשובה. מוילמה למדתי את כוחה של הצניעות, הענווה. אצל וילמה כולם קיבלו יחס שווה והאישיות הבכירה ביותר קיבלה את אותו היחס שקיבל האזרח הקטן. למדתי מוילמה לעגל את הריבוע, לרכך, לזרום, ואם צריך - גם לוותר. לא להרגיש מנוצחים אלא מנצחים, גם אם נבין את זה רק מאוחר יותר.

וילמה, את מסיימת פרק אחד של עשייה משמעותית ומספקת שנגעה בכל כך הרבה אנשים, ואנחנו רואים את זה כאן, ואת פותחת פרק חדש באותה שמחה והתרגשות וחיוניות בה עשית את הפרק הקודם. הרי נפאל וערבות פרו קוראים לך. יעקב רוצה את רותי בחזרה. הנכדים את סבתא לעוד משחק, גם אם נופלים, אז אנחנו משחררים אותך.

לסיום. במהלך חיינו אנשים נכנסים ויוצאים, יש כאלה שנכנסים ויוצאים במהירות ויש כאלה שנשארים, אבל יש את היחידים והמיוחדים שמותירים עקבות בליבנו ולעולם איננו חוזרים להיות מה שהיינו קודם.

וילמה, את משאירה עקבות בלבי. יש לי נעליים מאוד גדולות להיכנס אליהן, ואני יודעת שתהיי גאה בי.

אי אפשר לראות אותה בוכה ושאני לא אבכה.

גם אני. אני חייב להצטרף לענת במילה רגש. גם אני הרבה פעמים, מודה באשמה, גומר שיחות ומתחילות הדמעות. שיחות עם אימא. זה פשוט לא יאומן כמה וילמה מסוגלת לרגש מתוך המקצועיות. אל תדאג יעקב, היא מגיעה מוכנה להתמודד אתך, היא לא תשתנה וזה נפלא.

אני בדרך כלל לא נותן את רשות הדיבור למי שלפעמים הוא גם לוביסט, אבל לרותי אני חייב לתת את רשות הדיבור כי היא הייתה מייצגת משימות נעלות.

אלה חברים.

כמו שאמרת, אני גם לוביסטית אבל אני מייצגת את ארגון נפגעי פעולות איבה ואני רוצה להגיד תודה רבה מעומק הלב לוילמה על הקשב ועל הפתיחות ועל כל מה שאמרו, ואני לא אחזור על הדברים אבל אני חותמת עליהם בעשר אצבעות.

אני רוצה להגיד משהו אחד נוסף וענת נגעה בזה. וילמה, את כל התכונות שלך, לדעתי השכלת בצורה מופלאה להטמיע בוועדה שלך. יצרת ועדה שאני מוכרחה להגיד שהיא מקסימה ובאנשים בה, כל אחד ואחת מהם, מוטבעות התכונות הללו. אני חושבת שהגדולה של בן אדם היא גם היכולת להכיל ולהפנים ולהעביר לאנשים את הדברים הטובים שבו. אני חושבת שהוועדה שלך מסמלת את זה. היא מסמלת את היכולת שלך לעשות את זה, לתת לאנשים, ולראיה שמענו עכשיו את ענת. יש אנשים מסוימים שיש להם יכולת להעביר את זה לאחרים בצורה יפה מבלי שתהיה לזה התנגדות של האחרים ללמוד את זה.

אני חושבת שוועדה כזאת רגישה וקשובה לאנשים במהות שלהם קשה להם וההתמודדות היום יומית שלהם היא קשה מאוד, אני חושבת שזה נכס לכולנו, לעם ישראל, לכנסת ישראל, ואשריך שזכינו אנחנו לכך ושזכית להנחיל לאנשים אחרים את זה.

אני מברכת אותך ואת הוועדה המופלאה שלך, ושיהיו דברים טובים והצלחות טובות. אני מאחלת לך רק בריאות טובה. כל טוב.

עוד לא ראיתי מסיבת פרידה כזאת. אני אחרי כן מגיש מועמדות לפרס נובל. עוד לא ראיתי דבר כזה. זה כל כך מגיע. באמת.

בשם הצוות המורחב, אורי.

כתבתי את הדברים כי אחרת זה לא יעבוד. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני כותב. כבר התמודדתי עם כל מיני אתגרים קשים וזאת הפעם הראשונה שאני צריך להיצמד לכתוב כי אחרת זה לא יעבור.

וילמה, כשאני הגעתי לכנסת ישבתי מולך והסיטואציה הזאת קיימת לי בזיכרון. אני הייתי מבולבל נורא והצפתי אותך בשאלות, בתהיות ובקשיים, תסבירי לי, מתי ומה, שבע ישיבות ביום, מה זאת רביזיה ומה קורה, ואת פשוט ישבת והסתכלת עלי בפנים חתומות ונתת לי לסיים את כל הצונאמי הזה ואז אמרת לי: קודם כל, בוא תלמד איך מכינים קפה שחור. מאותו רגע ניהלתי רישום של מספר ספלי הקפה השחור השלושת-רבעי מלאים ששתינו ביחד, 780.

וילמה, את היית לי אם ואחות. תמיד זמינה ונכונה גם בלילות ובסופי שבוע, מצפן, מגדלור. גם כשהתווכחנו, את תמיד צדקת. אני לעולם לא אשכח איך מהרגע הראשון הושטת לי יד ברוחב לב, בסבלנות, בנדיבות אין קץ, ולימדת אותי את רזי הוועדה, הכנסת, התחומים המקצועיים אבל גם איך להיות אבא טוב. התמונה של עומרי הנכד שלך ולילי הבת שלי מחזיקים ידיים כאן במדרגות, לדעתי זה אומר הכול.

הדלת שלך הייתה תמיד פתוחה לכל דכפין. לא היו אצלך חשובים פחות אלא להפך, חיבקת אליך את כולם. לעולם לא יכולת לנחש את מי תופתע לגלות ישוב במשרדה של וילמה, שרים ויושבי ראש, מנכ"לים חשובים, עובדי קבלן או עולים חדשים עם חוברת עברית למתחילים.

אני מסרב להיות עצוב היום – זה כתוב לי, אבל זה שקר – אני שמח בשבילך ובשביל יעקב, הילדים והנכדים שמקבלים בחזרה בחורה בת עשרים מלאת מרץ ושמחת חיים.

בהצלחה בפרק ב'.

תודה. אתי שבתאי.

גם אני כמו כולם נורא נורא מתרגשת אבל אני רוצה להגיד כמה דברים גם בשמי באופן אישי וגם בשם צוות מרכז המחקר והמידע העובד מול הוועדה. אני רוצה שתדעי שבעיני את לא פחות ממודל ומופת של מנהל במגזר הציבורי, לא פחות מזה. את באמת אישיות אדירה ונדירה, מאור פניך, לב רחב שלך, החכמה, האנושיות שבך והכנות שבאמת באמת נדירה, זה משהו שמי שפגש בך, לעולם לא יוכל לשכוח. אני לא חושבת שיש מישהו, כמו שראינו היום, שעבד אתך ואין לו רק דברים טובים ואהבה כנה כלפיך.

הייתה לי הזכות הגדולה לעבוד אתך עשור. אני רוצה שתדעי – אני לא יודעת כמה את יודעת – שיש לך תפקיד מכריע בעיצוב המקצועי שלי ובמרכז המחקר והמידע בכלל ויש לך תפקיד מכריע בעיצוב של עבודת מרכז המחקר והמידע מול הוועדות. אני חושבת שהאופן שבו את עבדת מולנו, זה מודל ומופת ובאמת אופן העבודה האופטימלי שאפשר לשאוף אליו. כמו שאמר היושב-ראש, ובצדק, יש לך יכולת מופלאה להוציא מכל הסובבים אותך את המיטב שבהם וזה מה שאני מרגישה שאת עשית עם כולנו.

אני מדברת בשם כל הצוות שעובד אתך, גם החוקרים, הכלכלנים ובכלל הנהלת מרכז המחקר והמידע. כולנו מאוד מאוד אוהבים אותך ואני חושבת שתחסרי לנו הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים כרגע להעריך.

אני מאוד מאוד אוהבת אותך. בהצלחה, טיילי ותשלחי לנו תמונות מדי פעם.

אני רוצה להגיד למרכז המחקר שכל פעם שהיא מתכננת לפנות אליכם, היא אומרת: אני כבר לא מעיזה אבל אני אעשה את זה.

היא תמיד מוזמנת לפנות, מתי שהיא רק רוצה.

אתי, הכי קרובה גם פיזית במשרד וגם יותר מזה.

וילמה, כולם מדברים בשבחך היום. אני המון שנים בוועדה ועברתי יושבי ראש ועדה, מנהלות ועדה, יועצים משפטיים, דוברים, ובאמת אני חייבת להגיד לכולם – כולם מכירים את וילמה, כולם יודעים מי זאת וילמה, חברי כנסת, משרדי ממשלה ואחרים. אבל כמה שנדבר בשבחה של וילמה, אי אפשר לבטא במלים את מה שוילמה מעבירה לנו כל יום בוועדה, גם בדברים הטובים וגם בדברים הפחות טובים, גם בדברים השמחים וגם לפעמים קצת ביקורת.

היא לפעמים כועסת?

וילמה לא יודעת לכעוס. אני אגלה לך עוד משהו. וילמה גם לא יודעת כל כך להיות מנהלת. היא המנהלת הכי מעולה, היא המנהלת הכי טובה, היא המנהלת הכי מקצועית אבל תמיד היא נותנת לנו לנהל אותה. זאת הגדולה שלה.

את נתת לנו כל כך הרבה דברים שאני אפילו לא יודעת איך לבטא את זה, אבל אנחנו קיבלנו ממך כל כך הרבה. קיבלנו ממך גם בידע, אף פעם לא הרשית לנו להיות ראש קטן. אני זוכרת שנכנסת לוועדה ואמרת: זה מה שאת עושה בוועדה? כל כך הרבה שנים כאן וזה מה שאת עושה בוועדה? אז כבר ביום השני הפכת אותי למנהלת הוועדה בכל המובנים, גם את זה, גם את זה וגם את זה. תמיד לימדת אותי שהעבודה זה במקום השני, קודם כל את צריכה להגיע שמחה. כשאת באה לעבודה, כאן זה הבית. אני מודה לך על כך.

באמת, בכל העליות והמורדות שלנו בוועדה, את האימא השנייה שלנו. את המשפחה שלנו.

אני בכיתי בבוקר כדי לא לעשות את זה כאן. בכינו ביחד. כל צוות הוועדה, אני חושבת שכולם מרגישים את זה ואנחנו באמת מאוד מאוד מודים לך, ואני לא מוותרת שפעם בשבוע תבואי לוועדה.

תודה. רשות הדיבור לוילמה.

יש לי את הגרסה הארוכה ויש לי את הגרסה הקצרה.

את יודעת מי בא בשעה 13:00. את יכולה לעשות מה שאת רוצה.

למרות שאלה 43 שנים, אני אתן את הדברים בכמה דקות. רק כדי להגיד שאני לא יודעת אם זאת באמת אני או שזאת הסביבה הנפלאה הזאת. נעמי, כשאת היית יושבת-ראש הוועדה, אני לא הרגשתי את מה שאת אמרת שאני עשיתי. אני הרגשתי שאת מאירה את הוועדה בזכות עצמך ואני רק מאפשרת לך את הדרך. אותו הדבר עם יושבי ראש אחרים ועם חברי כנסת. אני תמיד הרגשתי שמה שאני עושה ומה שהייתי רוצה לעשות, זה פשוט לאפשר לכם את מה שאתם רוצים לעשות.

אולי זה מה שנטע בכם את ההרגשה שאני כזאת, כי לכל אחד מכם, בטח לכל אחד מחברי הכנסת, יש בכם כל כך הרבה טוב וכל כך הרבה רצון לתרום לכל אחד שנמצא בחוץ, כך שאיך אפשר לא לעזור לכם? איך יכול להיות לא לנסות להקשיב למה שאתם מבקשים? אולי זה מה שהשפיע עלי להיות טובה. לא יודעת.

סוף סוף משהו טוב לחברי כנסת.

אין לך מושג כמה אני מעריכה את עבודתם של חברי הכנסת, כמה שהציבור הרחב בעצם לא יודע ולא מבין עד כמה הם משקיעים ונותנים מעצמם ומנשמתם לעבודה. זה מה שהוציא ממני את מה שדיברתם עליו.

כמובן שחקיקה זה הדבר שהכי ריגש אותנו כעובדים כאן, כחברי כנסת. אתמול נגבה הזכירה לי הצעת חוק של חבר הכנסת שאול יהלום שקבעה שאסור לסמן כלבים על מגבות נייר כי זה משפיל את הכלבים.

החוק עבר? אבל הכלבים לא יודעים את זה.

ההצעה עברה יחד עם חוק הנגישות שהעביר שאול יהלום וחוקים של החולה הנוטה למות, תרומת איברים, תרומת ביציות וכולי. וואו, איזו ועדה מדהימה.

ידענו גם לעצור דברים לא בסדר.

להזכיר את ויסקונסין.

חוק אחד לא הצלחתם להעביר, העלאת חוק הפרישה.

היא משאירה לנו חוק לא קטן.

היא רוצה שניסע אתה לפרו.

אחד החוקים הכי כבדים, אבל היות והיא שמה אותנו על המסלול, גם בזה נצליח.

בוועדת העלייה והקליטה קלטנו ביחד מיליון ומאתיים אלף עולים. אנחנו קלטנו. אנחנו הרגשנו שכל אחד ואחד מהם צריך אותנו והיינו שם. אני אישית למדתי קורס של שמונים שעות בשפה הרוסית כי השפה בהתחלה הייתה קשה לי, קשה לי לאוזן, והיה נדמה לי שהיא נוקשה מאוד. פתאום אחרי שהתחלתי ללמוד אותה, היא נשמעה לי מתוקה כל כך כי הכול זה ויליצ'קה. זאת הייתה הדרך ליצור איזשהו גשר עם העולים הרבים האלה שלא הכירו את השפה העברית ורצינו כל כך לשמוע מה שיש להם להגיד.

אז מגיעים לוועדת העבודה והרווחה. ג'ודי קיבלה אותי. אני לא ידעתי כלום. היא יצרה לי את הדרך אל החוקים, אל האוכלוסייה, אל יושבי הראש. היא לימדה אותי המון דברים. היא מצטנעת ואומרת שאני הייתי לה מורה, אבל בלעדיך, ג'ודי, אני לא יודעת אם הייתי שורדת. זאת ועדה קשה.

האמת היא שקיבלתי הזדמנות מכל יושבי הראש שהיו לי, הזדמנות ואמון רב, ולי זה חשוב מאוד שמאמינים בי כאדם וזכיתי לאמון הזה של האנשים שעבדתי אתם.

כמובן צוות הוועדה המופלא שמלווה אותי כבר 12 שנים בוועדה כאן - מעיין, אתי, ענת. הלשכה המשפטית שהתחילה עם ג'ודי וג'ודי לבד ואחר כך עם נעה, שמרית, ענת, יעל, רותם ואייל, אבל גם הוא עזב. בלעדיהם אי אפשר היה לעשות את זה. אותה פתיחות שהם גילו אצלי, אני מצאתי אצלם. הנכונות שלהם וההירתמות שלהם בכל תחום. באמת תודה רבה.

תודה רבה לכם שבאתם לכאן. זה לא מובן מאליו. אני נחתתי לכם באמצע החיים, באמצע היום, וכל אחד יש לו את המטלות שלו, לא רק חברי כנסת אבל גם חברי כנסת.

כמובן זה היה הבית השני שלי. הבית הראשון שלי הוא פה, יעקב שתמיד ממשיך לסקרן אותי ולהצחיק אותי ולפנק, ולפנק ולפנק. יהונתן הבן הבכור שלי, פרפקציוניסט של המשפחה, אבישג שנתנה לי את המתנה הכי מדהימה שאפשר לקבל, את הנכדים שלי, עמרי ואילה.

וילמה, זאת התכלית של ילדים. תדעי לך.

אני מחכה. יש לי סבלנות. גד שהוא כמו מפעל הפיס. גד, כשמו כן הוא. ונגבה, היא שחקנית התיאטרון הצעיר בחיפה.

תיאטרון חיפה.

כדאי לכם לקחת חתימה כי היא תהיה מאוד מפורסמת. היא שחקנית מדהימה.

תודה רבה. תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן. לכולם. לציפי שליוותה אותי כל החיים ואף פעם לא נפרדה ממני ולא נפרדתי ממנה, גם כאשר עזבנו את ועדת העלייה והקליטה.

תודה רבה.

לחיים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.