הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 24

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום רביעי, ח' בחשון התשע"ו (21 באוקטובר 2015), שעה 9:30

פרשת האונס המחרידה במועדון "אלנבי 40", הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת נחמן שי ועליזה לביא

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

שולי מועלם-רפאלי

שי נחמן

מסעוד גנאים

שרן השכל

רויטל סויד

מיכל רוזין

לילך וגנר - עורכת דין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל דייג - מתמחה, יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אורן רימון-אור - בתל שירות לאומי, תיאום המאבק בחסר בבני אדם, משרד המשפטים

ד"ר חיים ויסמונסקי - ראש יחידת הסייבר, פרקליטות המדינה

תומר שטינברג - מתמחה, פרקליטות המדינה

אורי רוזנברג - מתמחה, פרקליטות המדינה

נטע ידיד - מדריכה ארצית ביחידה למיניות ולמניעת פגיעה, שפ"י, משרד החינוך

אורית להב - מפקחת ארצית שירות ונוער צעירות וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעל גור - מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות

תנ"צ יהודה דהן - ממ"ר ירקון תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רובי קיים - קצין סחר בנשים באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית תל אביב-יפו

יאיר אמר - סגן מנהל אגף הפיקוח, עיריית תל אביב-יפו

שולה אגמי - יועצת לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

מזל נייגו פיטוסי - עו"ד, ממונה על חקיקה, לשכת עורכי הדין

ליאת קליין - עורכת דין, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

עדי נוקד ויצמן - דוברת איגוד מרכזי סיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית

מאירה בסוק - עורכת דין, יועצת משפטית, נעמ"ת

עידית הראל שמש - מנהלת מיתוס, ליום שאחרי הזנות

אורנה היילינגר - מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט בישראל

לידיה מורגן - מנהלת אדמיניסטרטיבית, מכון ירושלים לצדק

פלביה סוולדה - מנכ"לית מכון ירושלים לצדק

קרן רג'ואן - עוזרת אדמיניסטרטיבית, מכון ירושלים לצדק

אביב יהלום - חבר הנהלה, ארגון אסל"י - סרט לבן ישראל

שרון צ'רקסקי - מנכ"לית האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

ד"ר מיכל סלע - מנכ"לית שדולת הנשים בישראל

רעות גיא - מנהלת נוער קצה, עמותת עלם

לילך צור-בן משה - מנכ"לית הופכות את היוצרות

אושרת אלמליח - סטודנטית לעבודה סוציאלית, תא ירושלמיות, האוניברסיטה העברית

רוני סלונים - סטודנטית לעבודה סוציאלית, תא ירושלמיות, האוניברסיטה העברית

מעין שנהר - סטודנטית לפילוסופיה, תא ירושלמיות, האוניברסיטה העברית

אפרת תוסיה-כהן - נשיאת איגוד נשים אקדמאיות

ימימה פרץ-גבאי - משנה לנשיאת איגוד נשים אקדמאיות

דנה נחשון - עורכת דין, יוזמת המחאה והעצומה

סיוון בר-אדון - עובדת סוציאלית, יוזמת המחאה והעצומה

סילאן דלאל - מיוזמות "לילה טוב" נגד אלימות מינית בחיי הלילה

כרמית אלמקייס - מנהלת פרויקטים, אחותי למען נשים בישראל

אושרי חיון - יו"ר תנועת אחותי

מיטל בנשק - חברת ועדת ההיגוי, פורום הנשים של הבית היהודי

טל (שם בדוי) - מוזמנת לוועדה

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

פרשת האונס המחרידה במועדון "אלנבי 40"

הצעות לסדר-היום של של חברי הכנסת נחמן שי ועליזה לביא

בוקר טוב לכולן, בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. הישיבה היום מתקיימת לאחר שהכנסת אישרה, בהתאם לסעיף 60 ג' 1 לתקנון הכנסת, לפיו החליטו יושב ראש הכנסת והסגנים להעביר אלינו, לוועדה, לדיון מהיר את בקשתם של חברי הכנסת נחמן שי ועליזה לביא, בנושא פרשת האונס במועדון אלנבי 40.

לפני שאני מעבירה את זכות הדיבור לחבר הכנסת נחמן שי, אני רוצה להגיד שהפרשה הזו כנראה תמשיך לעורר כמה מההיבטים החשובים ביותר, המחייבים דיון מעמיק ולמידת לקחים על האופן שבו מתנהלים כמה מהדברים בחברה הישראלית באופן כללי.

בפרשה הזו טמונים כל מיני נושאים כואבים, נושאים שמעוררים שאלות לגבי העתיד שהיינו רוצים לראות, החברה שרוצים לבנות. יש פה גם שאלות מאד נוקבות בהיבטים החוקתיים. יש חשד לעבירות מאד קשות, גם בזמן שהפרשה עצמה התקיימה וגם איך התנהלה אחר כך, ובכל הנושא של הפצת הסרטונים.

היום בבוקר ראיתי, עוד לא הספקתי, כל יום יש מידע חדש, כל יום מתפרסם משהו חדש סביב הנושא הזה. היום יש כתבה גדולה שמספרת את הסיפור שוב, ממבט אחר. מה שברור ומה שמחויב, זה גם להסתכל על מה שקורה במועדונים האלה, על כל הנושא.

השאלה אולי לא יכולה להיות רק בנושא, למרות הקושי שבעניין – האם היה אונס או לא היה אונס, אלא גם כן איזה סוג של שימוש נעשה בגוף האישה, במקומות האלה, לאן יכולים להגיע מבחינת חוסר כבוד והתייחסות בוטה לכל הנושא של מיניות, של אונס, של סמים, של אלכוהול ואחר כך להשתמש בזה גם כן בצורה מסחרית, מבזה.

אני רוצה לתת לחבר הכנסת נחמן שי להעלות את הנושא מההיבט שהוא רואה לנכון ואחר כך נקיים את הדיון.

בוקר טוב, תודה רבה, גברתי יושבת הראש. בוקר טוב לכולם.

אנחנו למדנו בהדרגה על מה שהתרחש באותו מקום ומה שלמדנו הוא כנראה מה שקרוי קצה הקרחון. אנחנו לא יודעים, כפי שציינת, מה קרה שם באותו מקום ובאותו זמן, אבל יותר גרוע בעיני – אני לא יודע מה זה יותר גרוע או פחות גרוע, אנחנו לא יודעים כנראה מה מתחולל בעוד מקומות, בעוד מועדונים, בעוד זירות לילה מהסוג הזה והדברים כנראה נשארים כמו שאומרים – מה שקרה שם, נשאר שם וכשהבוקר עולה, אף אחד כבר לא זוכר שום דבר.

אין לי שום ספק בדבר שנעשים שם דברים שהם מצד אחד בלתי חוקיים, הם עבירה על החוק, אבל הם הרבה יותר מזה. הם הרבה יותר מזה. זאת זירה של השפלה, של פגיעה בנשים, של שימוש לרעה בגוף האישה - ברצונה או שלא ברצונה – ושל השתוללות של יצרים ושל סמים ושל אלכוהול, מהדברים הנמוכים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ואמרתי קודם שאנחנו לומדים על זה כל הזמן קטעים-קטעים.

נשארות הרבה שאלות לשאול למה הייתה פה מדיניות של שתיקה, למה הייתה פה מדיניות של השתקה. משום מה אני רואה שפרקליטות תל אביב למשל זגזגה. היא מגישה, היא לא מגישה, היא כן נוקטת אמצעים משפטיים, היא לא נוקטת אמצעים משפטיים ויש קצר בינה לבין המשטרה, פעם אחת כן ופעם אחת לא. הייתי מאד רוצה לדעת מה היה שם, ביניהם לבין עצמם.

אני רוצה לדעת למה בכלל לא ננקטות פעולות של אכיפה. זה לא מספיק לעמוד בחוץ עם ינשופים ולבדוק אם מישהו יצא עם אלכוהול או לא יצא. בואו תכנסו פנימה עם הינשופים שלכם ותראו מה קורה על הבר ומי עושה מה למי.

אנחנו חייבים גם להבין מה עושים ואיך נוקטים פעולה נגד בעלי המועדונים האלה. זה כנראה מקור הכנסה לא רע. כסף מדבר. ואפילו אם אומרים לי שהכל בהסכמה והכל בסדר, לכאורה, אז זה לא בסדר. זה פשוט לא בסדר. והכי מצחיק בעיני, מה שאמר עורך הדין, המצחיק – שום דבר לא מצחיק פה – שמייצג את הבעלים. הוא אומר יש פה איזה דיון בין החוק היבש לדיון הציבורי. היה ראוי שהתיק יתנהל במרחב המקצועי. אז במרחב המקצועי הזה עומדת בחורה, שהיא כנראה חסרת אונים, שמתעללים בה, שעושים בה גברים מה שהם רוצים, אפילו בתשלום או שלא בתשלום. אני רוצה לדעת. זה לא המרחב המקצועי. זה עניין אנושי וחוקי, שמדינת ישראל לא יכולה לעבור עליו לסדר.

תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת נחמן שי.

אני נותנת את זכות הדיבור לחברת הכנסת עליזה לביא, שגם כן ביקשה את קיום הדיון הזה. בבקשה.

תודה גברתי. כן, ביקשנו את הדיון המהיר הזה, באמת בעקבות ההתעוררות סביב אלנבי 40. אני אומרת התעוררות, כי כבר בעבר היו ניסיונות לסגור אותו. ידוע גם הספר של גדי טאוב, אלנבי, ואחרי זה סדרת הטלוויזיה. הדברים ידועים, מוכרים. הייתה סוג של היתממות סביב הנעשה במועדון הזה ובמועדונים אחרים, רק בעקבות החשיפה בערוץ 10, שנחשפה הפרשה המחרידה הזאת, אבל גם בעקבות השיתופים בווטסאפ.

אני מזכירה לכולנו שחוקק במדינת ישראל חוק הסרטונים, חוק שאוסר להפיץ, אבל במקרה הזה זה הופץ והדברים עלו ועלו ועלו, והנה, יש לנו הכרה רשמית, גם של הזרוע המשפטית וגם של הציבור. הציבור עשה פה עבודה, ארגונים, הפייסבוק, הנושא עלה על סדר היום. זאת הזדמנות, הזדמנות פז לבוא ולקרוא לילד בשמו ולראות איך משתפים פעולה.

חברי, חבר הכנסת שי, הזכיר באמת את היד שאומרת כך, את היד השנייה שאומרת אחרת ואת אותה יד ראשונה שאמרה נעשה ככה, אבל חזרה בה ואמרה דברים אחרים. יש לעצור את התופעה המזעזעת הזאת, שבהרבה מהמקרים נעשית בסוג של שיתוף פעולה בתוך המועדונים עצמם ורשויות האכיפה נקראות לאכוף ולעקוב.

מועדון אלנבי 40 ידוע לשמצה בקרב כל מי שמבין דבר. הדברים היו ידועים והיה צריך באמת לסגור את המועדון הזה, כשהאירוע אירע לפני כמה חודשים.

בדיעבד, רק בדיעבד הסתבר שהניצול של הבחורה הזאת ושל בחורות נוספות, היה אירוע מתמשך. הוא לא היה אירוע חד פעמי. זו לא הייתה הפעם הראשונה – כך לפי העדויות שעולות – שהיא רקדה על הבר במועדון. במשך שלוש שנים היא זכתה ליחס של V.I.P, היא קיבלה שתייה חינם. הראיון המצמרר איתה, שהדפוס שלו, הראיון – אני מדברת בידיעות אחרונות – שהדפוס והנרטיב שעלה שם – וזה היה קורע לב – זה היה סוג של מקום שהיא הגיעה אליו וקיבלה תשומת לב. קיבלה תשומת לב בדוגמת שתייה, או היכרות עם הברמנים.

יש פה ניצול של חוליה מוחלשת בחברה והדפוס שחוזר על עצמו כלפי ניצול ציני אכזרי, כלפי נשים. היא אומרת – המועדון היה בית בשבילי ושם הייתי יכולה לשתות בחינם. אין יותר ניצול רע של חולשה אנושית, של כנראה אנשים שיודעים בדיוק את מי לזהות ואיך לקנות ואיך לעשות הון על חשבון ניצול של נשים צעירות ומוחלשות בחברה. זו אכזריות לשמה. אכזריות שראוי היה שתעבור מן העולם, ואם לא תעבור מן העולם, אז אנחנו כאן – גם בצד של החקיקה, של האכיפה, אבל בטח של הסיוע והכוחות והעצמה של נשים צעירות.

השימוש פה הוא שימוש של זנות. זה זנות לכל דבר. זו זנות אולי עטופה בנייר צלופן, אבל זו זנות. זה סחר בנשים. זה סחר בנשים שחוזר על עצמו. חוזר על עצמו וידוע ונגד סחר בנשים יש לנו כלים להתמודד. ויגידו אחרי זה אנשי המשטרה – אין לנו כלים לזנות והם שותקים ואנחנו פה באותה סירה. אבל פה יש סחר בנשים. זה סחר בנשים לפי כל הדפוסים שעולים, ואני לא נכנסת לחקירה. נראה אחרי זה מה המשטרה תאמר, אבל כמי שמכירה וקוראת ורואה את מה שכן חוזר, יש לנו סחר חדש בנשים. אולי הוא לא חדש, אבל חדש בהעלאה שלו על סדר היום.

אז הנושא הזה של זנות ושל סחר ולא בכדי הרחבתי את ועדת המשנה שהקמתי כיושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. הרחבתי את הוועדה וזה לא ועדה שעסקה רק בסחר בנשים, אלא גם בזנות. עם הסחר בנשים התמודדנו וזכינו לא מעט לציוני דרך ולפרסים, אבל הזנות במדינת ישראל הולכת וגדלה, הולכת ומקבלת אופנים נוספים שמזכירים בשימושים ובדפוסים שלהם את הנושא של סחר בנשים.

אני קוראת להחזיר את ההקמה של הוועדה הזאת, בהרחבה שלה – גם סחר וגם נשים – ואני יודעת את הכוונות שלך, ואני מקווה מאד שזה יקרה, כי צריך פה שיתוף פעולה גם של המחוקק, גם של הארגונים שעושים עבודה נהדרת ומתמשכת ויש להם ניסיון עתיר. גם של המשטרה ושל האנשים היקרים כאן שעושים עבודה ימים כלילות, ופה המקום לומר לכם תודה, גם על הנושא הזה, אבל גם על העבודה הנהדרת שלכם בימים הקשים הללו.

יש פה זוועה מתמשכת וצריך לעצור אותה. חייבים לעצור את כל מה שקורה בדוגמא הזאת, של אלנבי 40. זו רק דוגמא, זו רק דוגמית ואנחנו פה בשביל לעקוב אחר הדברים.

תודה.

תודה, חברת הכנסת עליזה לביא. אני חושבת שאנחנו כבר יודעים שהנושא הזה והפרשה הזו מעלים כמה היבטים, כמו שאמרתי בפתיחה שלי. יש לנו קודם כל את ההיבט האנושי, קודם כל את הניצול המחפיר שנעשה במקומות האלה, גם של צעירות וגם של נשים באופן כללי. אני לא יודעת אם לקרוא לזה זנות או לא, אבל אני יודעת טוב מאד שבמקומות האלה מנצלים את הצדדים החלשים של נשים ושל נערות. אם זה דרך אלכוהול, אם זה דרך סמים, אם זה דרך מילוי צרכים רגשיים מסוימים, שנובעים ממצוקות שונות אצל הצעירות או אצל הנשים, ומובילים אותן למצבים שאנחנו רואים כנראה רק את קצה הקרחון שלהם בפרשה הזו.

בפרשה הזו אנחנו גם רואים איך קיימת בתוך המועדונים האלה חברה שלמה כנראה, חברה מקבילה לחברה האנושית, שבה יכולים לשבת גם גברים וגם נשים ולצפות במה שקורה ולצחוק, וללעוג, וליהנות ממראה של השפלות ושל ניצול ושל דיכוי, שקורות מולם ואין מי שיתרעם ואין מי שיקום ויגיד שדברים כאלה לא יכולים להמשיך.

מחוץ למועדונים האלה קיימת גם כן חברה שהשתמשה בסרטונים האלה, הפיצה אותם. יכול להיות שגברים ונשים שהפיצו את הסרטונים האלה לא נכנסים למועדונים האלה. מנסים להתרחק, כאילו, מהמועדונים האלה, אבל בעצם הם לא שונים בהרבה כאשר הפיצו את הסרטונים וכאשר השתמשו בסרטונים האלה.

ובסוף – האם זה היה אונס, האם זה היה מעשה מגונה בפומבי, האם זו הייתה רק עבירה על איסור הפצת סרטונים מיניים. למה המועדונים האלה ממשיכים לפעול, למרות שהם מהווים לא רק מטרד חברתי לחברה הישראלית באופן כללי, אלא גם כן מטרד שכונתי לאנשים שחיים בסביבה שם.

על כל השאלות האלה, אני מאד מאד מקווה שננסה לענות וננסה לתת להן תשובות בדיון הזה.

אני מזמינה את עורכת הדין ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע, בבקשה. אני רק מבקשת לומר, לפני שאנחנו מתחילים את הדיון הזה, היום הישיבה לא יכולה להיערך ואנחנו חייבים לקיים אותה ביעילות ובאפקטיביות, כמה שאפשר. אנחנו אמורים לסיים את הישיבה הזאת מקסימום עד השעה 11:00. כדי לאפשר לכולם להתדיין ולהיכנס לדברים, אנא תקצרו, כדי שלא אצטרך לקטוע את הדברים.

בבקשה.

ממש בקצרה ולמרות הזמן הקצר אני כן רוצה לברך על הדיון ועל העלאת הנושא הזה.

פרשת אלנבי 40 היא לא רק פרשת אלנבי 40. אנחנו מקבלות עשרות ואולי אלפי פניות בשנה למרכזי הסיוע, שמעלות הרבה מאד מהשאלות שאנחנו מעלים סביב המקרה הזה לתודעה הציבורית.

העלית פה קודם כל את השאלה של הסכמה, ואני רוצה לומר משהו על המושג הזה של הסכמה, כי אנחנו מדברים הרבה מאד סביב הפרשה הזאת – הייתה הסכמה, לא הייתה הסכמה – אבל המחוקק לא דיבר על הסכמה. המחוקק דיבר על הסכמה שהיא חופשית ואנחנו איך שהוא בשיח הציבורי מתעלמים מצד המילים הזה, שהוא נורא חשוב. כי כשמדברים על ניצול וכשמדברים על מיניות, צריך להבין מה היא הסכמה שהיא חופשית ומרצון. אלו מילים שלא נשמעות הרבה מאד בשיח וצריך לשמוע אותן.

דיברת על המקום האנושי ועל ההבנה של התופעה הזאת בתפיסת האישה, וזה חשוב רגע לפני שאני אדבר על החקיקה ועל הסנקציות וגם על בעלי המועדונים. מיניות אמורה להיות מפגש רצונות. זאת מיניות, זאת מיניות בריאה. כשאנחנו מדברים על – היא הסכימה או לא הסכימה – בלי שמדברים על אותה הסכמה, אנחנו מתייחסים לתופעה הזאת של אותו מפגש מיני, וסליחה שאני אומרת את זה ככה, אבל זה לא צומת שנכנסים אליו ברמזור כתום במהירות של 140 קמ"ש. גם זה מסוכן וגם זה אסור, אבל לא גונבים מיניות ולא מקבלים אותה כי היא במקרה הייתה שיכורה ולא במצב של לתת הסכמה שהיא חופשית.

כשמדברים על התופעה הזאת צריך להבין למה התכוון המחוקק כשהוא דיבר על הסכמה שהיא חופשית, וצריך לחזור לשיח הזה. זה גם חשוב ברמה החברתית, כי אנחנו לא רק שואלים האם כן או לא הייתה פה עבירה ומה בסופו של יום יהיה כתב האישום. זאת לא השאלה. השאלה היא איך אנחנו תופסים את המעשים שהיו ופה למחוקק יש חשיבות גדולה באמירה הזאת.

הזכרתם פה את בעלי המועדונים ואני מניחה, ויושב כאן גם מנכ"לית שדולת הנשים שתרחיב על איזו שהיא יוזמה משותפת, כל הנושא הזה של בעלי המועדונים ואולי צריך להסדיר יותר את כל הסנקציות ורישוי עסקים בהקשרים האלה, כי כשאנחנו מדברים על מקום שאמור להיות מקום בטוח ויש מאבטחים ויש כל מיני - תו תקן של בטיחות של התקרה ושל אני לא יודעת מה, כדי שהמקום יהיה מאושר, צריך גם לדבר על בטיחות במקום הזה.

המקומות האלה הם נפיצים, הם קרקע לפגיעות מיניות וצריך לראות מה אנחנו דורשים מבעל עסק כזה לקיים, בשביל לשמור על איזו שהיא רמה מסוימת של בטיחות, בשביל לא לאפשר את התופעה הזאת, כדי שנוכל לדבר גם אחר כך על סגירה שהיא אפקטיבית במקרים שמישהו לא עומד בזה; ובכלל לנסות לשנות את השיח על מה אנחנו דורשים לא רק מהאדם הממוצע, אלא גם מכל מי שיש לו סמכות, כמו שהחוק למניעת הטרדה מינית סימן את המעסיקים ככתובת בהקשר של יחסים בין עובדים וגם על הציבור והגנה עליו.

זהו. אני חושבת שצריך לחשוב מחדש על כל הסוגיות האלה. אני לא ארחיב, אבל רק להעלות את זה כאן ולקיים דיון על זה פה בכנסת זה חשוב ויש לזה משמעות.

תודה.

יש לי שאלה. אליכם הגיעו תלונות של נשים, או שנשים פנו אליכם בעקבות אירועים במועדונים?

כן, גם במקרה הזה. אני לא יכולה להרחיב, כי אנחנו מלוות ולכן אני לא יכולה להתייחס לזה.

אתן מלוות בדיעבד, אבל אני שואלת אחרי זה, במקרים דומים, אתם מכירות, פנו אליכן נשים שנפגעו במועדונים?

כן, ולא מעט, זה מגיע הרבה. גם פרשות של סם אונס וגם מקרים של שכרות. זה מגיע המון. אני יכולה לומר והמשטרה אולי תגיד מה היא עושה, אני יכולה לומר שזה תיקים מאד קשים. כל הפרשות של סמים ואלכוהול ואני חושבת שצריך לייחד דיון בנושא של פגיעה מינית ותופעת הסמים והאלכוהול. זה התיקים הכי קשים. סם אונס זה משהו שמאד מאד קשה להתמודד איתו וגם אלכוהול. אני חושבת שלא מדברים על זה מספיק, כי אני חושבת שכשזה מגיע לשלב הכתב אישום, אנחנו לא מבינים עד הסוף מה המשמעות של הסכמה שהיא מרצון, שהיא חופשית, שמישהי שהיא במצב של שכרות ומבינים ומי שנכח שם – ואני לא רוצה להיכנס לפרטי התיק הזה – אבל ברמה מסוימת - - -

ליאת, זה ברור שאי אפשר להיכנס לפרטים. את מדברת בעצם על הקושי ללכת עם מקרים כאלה ולהמשיך עד הסוף לבית משפט, בגלל כל הנושא של הסכמה שמוטלת כאילו בספק – אם יש הסכמה, אין הסכמה.

נכון. תיקי עבירות מין הם מאד קשים בגלל שיש לנו שני אנשים שצריך להוכיח מודעות של הצד האחד להסכמה. נורא קשה להוכיח את זה. כשנכנסים פה סמים ואלכוהול, הקושי הוא גדול יותר ובאמת רוב התיקים האלה נסגרים. אז או שבאמת צריך לשנות משהו במערכת ובהגדרות, זה גם יכול להיות, או שצריך לראות איך מטמיעים הבנה של שני המושגים האלה, ולתרגם אותם לשפה הפלילית.

תודה. אני חושבת שמבחינת השפה הפלילית, איך שהוא תורגם הנושא של הסכמה, אבל כנראה צריך להטמיע את זה באופן יותר מודע מבחינה חברתית. זאת הבעיה אצלנו, שמבחינה חברתית לא כל כך שמים לב לנושא של הסכמה או מבינים מה זה הסכמה.

אני בכוונה משאירה גם את נציגי הפרקליטות ואת נציגי המשטרה שנמצאים איתנו להמשך, כי הייתי רוצה שנקשיב קודם כל לכל השאלות העולות ולקבל תשובות כמה שאפשר לקראת סיום הדיון או לפני סיום הדיון.

הייתי מאד שמחה לשמוע את המשטרה.

נכון, אבל הדיון הזה ממילא צריך להגיע לסיום באיזה שהוא שלב, והייתי רוצה לשמוע קודם כל את הטענות, כדי שיוכלו גם כן לענות עליהן. אז אני לא אדחה את זה עד הרגע האחרון, כי רוצים לשמוע גם מה יש להם להגיד.

אבל מאחר שיהיה סבב נוסף למשטרה, אז אם לא תשאירי לזה זמן אז - - -

אני אנהל את הישיבה כך שנוכל כמה שיותר למקסם את התוצאות שלה.

אני רוצה להזמין את גברת אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח. לשים לב, שלוש דקות בבקשה.

קודם כל אני מודה לוועדה. יש לי מעט מאד דברים. אני לא מתייחסת לאירוע עצמו במועדון, אני יותר מתייחסת לנושא של ההפצה של הסרטונים אחרי, כי פה יש לנו את הערך המוסף של המרכז לאינטרנט בטוח וחשוב לומר כמה דברים.

האחד הוא, התופעה של הפצת הסרטים של אלנבי 40, הציפה בעינינו תופעה נוספת של סרטוני פורנוגרפיה, סרטוני עירום של נשים בארץ, בין שלא בידיעתן, מוצאים את דרכם לאתרים פורנוגראפיים ובכמויות עצומות. בין אם זה סרטונים שמצולמים שלא בידיעתן ובין אם זה סרטונים שצולמו בידיעתן ואחר כך מגיעים לשם. חשוב לדעת שזו תופעה שקיימת.

חשוב לי גם לומר שנשים יכולות לעזור לעצמן. די בפנייה לאתר או אתרים פורנוגראפיים ולבקש להסיר, כדי שיסירו. ואני חושבת שיש - - -

זאת אומרת אפשר לפנות לאתרים האלה כדי להוריד את הסרטים?

כן, בוודאי. לאתרים הפורנוגראפיים, לצערי הרב, יש מספיק חומר, הם בכלל לא עושים דיון. ברגע שמבקשים מהם להוריד איזה שהוא סרטון, הם מורידים את זה. אני אומרת שבתקופה הזו של השבועיים-שבועיים וחצי, מאז אלנבי 40, קיבלנו כמעט 100 פניות – זה מטורף בעיני – ואת כולן הסרנו. לא הסרנו - וזו תופעה שחוזרת לדיון של שבוע שעבר – את הסרטונים שמופיעים באתרי וורדפרס, ראה מקרה העובדים הסוציאליים, שאין עם מי לדבר וזאת תופעה שהולכת ותופסת יותר ויותר תאוצה.

להסביר מה זה וורדפרס זה אתר שבעצם מנוהל ומתקיים בחו"ל. כל אחד מאיתנו יכול לפתוח שם מיני אתר, זה מיני סייד כזה, ובחוק - אני חושבת שחיים יסביר את זה יותר טוב – אין לנו מה לעשות איתם. הם לא מוכנים להסיר את התכנים האלה. זה לא רק במקרה של אלנבי 40, אלא גם במקרים רבים אחרים.

אני חושבת שהתופעה האמיתית, שבעיני כואבת, בנוסף למה שנאמר כאן בנושא של פגיעה בנשים, זה העובדה שציבור שלם, קהה חושים לחלוטין, עומד ומצלם ולא זורק איזה מפה או מפסיק את התהליך הזה. אני חושבת שזה דיון בפני עצמו שחשוב לומר.

רק חשוב לי לומר שזה יישמע, שאנחנו עושים רבות על מנת להסיר סרטונים ואני מזמינה את כולם לפנות אלינו במקרה הצורך.

תודה רבה.

אני מזמינה את גברת טל.

קודם כל אני מדברת בתור אחת שגרה לא על אלנבי, לא ליד מועדונים, אלא ברחובות שסמוכים לאלבני ואפילו ברחובות שאחרי שהם סמוכים לאלנבי. אנחנו נספר לכם על כל מה שקורה לפני המועדונים ואחרי המועדונים.

מגיעים לכאן צעירים, חבורות של ילדים, לפעמים חצאי כיתות, ערימות של ילדים מגיעים לכאן, תלמידים, נכנסים לחצרות, מעשנים סמים, אלכוהול, עושים את זה גם בשעות היום, בשבתות או בחגים או בכל מיני חופשים וגם בערבים. הם בשעה אחת בלילה, בשתים עשרה בלילה מתחילים להגיע, ערימות של אנשים. קונים בכל החנויות. יש המון חנויות של אלכוהול בסביבה של אלבני מערב צפון. הם קונים אלכוהול במכולות או בחנויות ספציפיות, באים עם שקיות גדולות, באים ויושבים ליד הבתים שלנו, על המדרגות שלנו, בכניסות שלנו. הם משתכרים, מדברים בקול.

אתה רואה שם בנות צעירות, לפעמים בת אחת עם איזה ארבעה-חמישה בחורים. לפעמים בשעה אחת הם קמים והולכים רק למועדונים.

אתם מזמינים משטרה?

המשטרה בדרך כלל לא מגיעה.

כלומר, אתם מזמינים משטרה והיא לא מגיעה? או המשטרה מתרחקת מהאזורים האלה?

הם כל הזמן אומרים לנו יש לנו אירועים אחרים. אני מסתכלת שעה, אחרי שהם גמרו לשתות, אחרי שהם גמרו לעשות את כל מה שהם עושים שם, אני כבר לא רואה אם המשטרה מגיעה ולפעמים, אתם יודעים מה? אני מתקשרת עוד פעם למשטרה, הם אומרים - היינו שם, לא ראינו שום דבר. אמרתי איך הייתם שם? אני פה. אני רואה אותם פה, איך אתם פה?

היה לפני איזה שבועיים, משהו כזה, חבורה של איזה 15 תלמידים והם חיפשו מקום מסתור. התקשרתי למשטרה, אמרתי להם איפה הם מסתתרים. ראיתי את הניידת, התלמידים ראו את הניידת, אז הם התחילו לצאת אחד-אחד. לא כולם יצאו. המשטרה ראתה שהם יצאו, אז היא עזבה את המקום. אבל הם פשוט הלכו למקום אחר. הם אמרו בואו נלך לשתות בים והלכו ועשו את זה בים. אבל כל הזמן יש את זה.

אני רוצה להגיד לכם, פעם אחת שהמשטרה באמת הגיעה מהר, זה היה שיום אחד שמעתי, וזה קורה הרבה פעמים, שמעתי – אני לא רוצה, לא, אני לא רוצה, לא רוצה. אני יוצאת ומסתכלת, אני רואה בחצר שני בחורים צעירים, עם בחורה, עם ילדה אפילו אני יכולה להגיד לכם. הם כנראה שתויים, אני לא יודעת מה, ואז באמת במקרה הזה אמרתי להם – אם לא תבואו עכשיו, יהיה כאן אונס, כי הם פשוט שכנעו אותה כנראה לקיים יחסים, אני לא יודעת מה בדיוק, ואז באמת המשטרה באה והסתבר שהם נכנסו למועדונים. הם קטינים, בחור אחד קטין עם בחורה קטינה ואחד בגיר, לא מבוגר. הוא היה מעל גיל 18. הם שאלו אותם איך הם נכנסו, למה הכניסו אותם וכל מיני דברים כאלה. מעבר לזה אני לא יודעת.

עוד פעם אחת שבאמת ראיתי את המשטרה מגיעה, או סל"ע מגיעים ולוקחים תעודות זהות, או מנסים לקחת, אבל גם כן, החכמולוגים האלה, הילדים, החביאו את הבקבוק מאחור, הולכים אחורה מהמשטרה, הם לא שמים לב, הולכים, מחביאים את זה בחצר אחרת. אחרי שהמשטרה הולכת, עוד פעם לוקחים.

אבל אני רוצה לדבר יותר על הלילות, שאין לנו לילות. לילות ללא שנה ועד השעות הקטנות של הלילה. צעקות. אנשים סרוחים על הרצפות שם, מקיאים לנו שם, מעבר לצעקות ולמוסיקה במכוניות. אני ראיתי אנשים צעירים שיכורים, שעולים על המכוניות אחת אחת. יום אחד ראיתי בחורים, מישהו כנראה לקח את הרכב של אבא שלו, כך אני מאמינה, כי הם היו מאד צעירים, ופשוט שברו את המכונית. עלו על הגג וגם דפקו את המכונית. עד כדי כך הם לא מבינים.

אני רוצה להגיד לכם שפעם אחת כשאחד השכנים צעק עליהם – תפסיקו עם הרעש הזה – אז הם אמרו – בואו נזרוק על הבניין בקבוק. הם זורקים, מנפצים בקבוקים. יום אחד הם שרפו מכולה שהייתה למטה ברחוב. זה פשוט קטסטרופה מה שקורה שם.

ועוד משהו אני רוצה להגיד. ברחוב הזה, באלבני, זה לא רק מועדונים, זה גם הסמים וגם האלכוהול, שהכל מצטבר ביחד. אנשים שוכבים שם, אנשים מגיעים לחצרות שלנו, עושים מעגלי סמים, יושבים, שוכבים, נרדמים שם בכניסות לבתים ומשהו כזה.

ועוד משהו אחד. אנחנו רואים הרבה פעמים צעירים במעגל בחצר, מעבירים מאחד לשני סיגריה וכל זה לפני. אני גם שומעת ילדות אומרות – אבא שלי לא יודע אפילו מה שאני עושה. אם אבא שלי יידע, הוא יהרוג אותי. זה בערך.

והרס רכוש, סליחה. כי אנשים שיכורים ומסוממים לא יודעים מה הם עושים. הורסים כאן את הרכוש של התושבים. זהו.

אני חושבת שזו עדות מאד מאד קשה, שמעלה הרבה מאד שאלות. לכן ביקשתי שאנחנו קודם כל נשמע את הנוכחות, כדי שנוכל אחר כך לקבל תשובות. מעבר לעניין של הזעזוע מהדברים ששמעתי אשר מתקיימים שם, השאלה הראשונה שקופצת לראש שלי, זה קיים בתוך מדינה שיש בה חוקים ויש בה משטרה? איפה המשטרה בכל הסיפורים האלה? אני ארצה לשמוע, כי מדובר פה על מטרד יום יומי, מדובר על עבירות יומיומיות, מדובר על מקום כזה שנשמע מין אי מנותק מכל החוקים שקיימים.

ד"ר מיכל סלע, שדולת הנשים, בבקשה.

אחרי העדות של טל, אני מדברת כמנכ"לית שדולת הנשים, כאישה שחוותה חוויות לא נעימות בברים וכאמא לבנות.

אני רוצה לספר על יוזמת לילה טוב שלנו ושל איגוד מרכזי הסיוע, אבל לפני זה אני רוצה להגיד שני דברים חשובים. אלף, מבחינה פיזיולוגית, אצל נשים הפינוי של האלכוהול הוא יותר איטי, ואחת התופעות שאנחנו רואות אצל נערות צעירות, זה שבשביל להיות בחברה, הן שותות כמו הבנים, אבל הן משתכרות הרבה יותר מהר וזה משהו שהוא לא במודעות ולא בחינוך והוא משהו שצריך לדבר עליו.

דבר שני שאני רוצה להגיד, גם בהקשר של המועדונים, לגבי נערות צעירות וקטינות, שאין הקפדה על תעודות זהות כמו שצריך, והן לוקחות תעודות זהות אחת מהשנייה ועושות כל מיני דברים כדי להיכנס למועדונים ואין על זה הקפדה, ואז יש בפנים את העידוד הזה לשתייה ואת הפירוק האיטי יותר של האלכוהול, ועוד כל מיני דברים שאנחנו רואים אחר כך.

לגבי המועדונים עצמם, יש לנו עם איגוד מרכזי הסיוע, יוזמה שהתחילה עם בלייניות שהגיעו ואמרו – אנחנו רוצות לעשות משהו. גם עם בעלי מועדונים. כולם חברו יחד לכתוב איזו שהיא אמנת התנהגות שאנחנו מצפים לה במועדונים, שהיא בעצם יוזמה מאד יפה שבעלי המועדונים, בעלי הברים לקחו על עצמם – לא להיות באמת אדישים למה שקורה, אלא להיות פרו-אקטיביים. והפעילות הזאת כוללת עכשיו גם הסברות והכשרות לצוות.

אני חושבת שעיקר החשיבות של זה הוא בלהפסיק לעמוד מן הצד ולהסתכל ולהתחיל להיות לא איזה מין, אתם יודעים, הרי אחד הדברים שהכי קשים במקרה הזה, זה כל האנשים שצפו ולא עשו שום דבר. אז היוזמה הזאת היא בעצם יוצרת איזו שהיא אקטיביות בקהל ומאפשרת לשים קץ לתופעות, עוד בתחילתן. אז אני חושבת שהיוזמה הזאת היא מאד מאד חשובה.

תודה רבה.

סליחה, אני יכולה רק עוד סיפור קטן? דוגמא.

לא. אני נתתי זמן. אני מאד מצטערת.

לא, פשוט כדי שתדעו שהאונס לא קורה רק במועדונים. בסדר. אוקיי.

אני חושבת שקיבלנו את התמונה העגומה. אני יודעת שיש המון סיפורים לספר סביב זה, אבל אנחנו נרצה לשמוע גם קולות נוספים. אם יהיה לנו זמן, אני אתן לך אחר כך.

גברת רעות גיא, עמותת על"ם, בבקשה.

בוקר טוב. אני גם רוצה קודם כל להצטרף לברכות על הדיון הזה, שזה לא מובן מאליו בשבילנו. שמי רעות, אני עובדת בעמותת על"ם, שזו עמותה לנוער במצבי סיכון, על הרצף הרחב של הסיכון, צריך להגיד. נותנת מענה לבני נוער, צעירות וצעירים עד גיל 26.

מה שאנחנו רואים בעשור של השנים האחרונות וגם יותר, זה באמת נערות שמגיעות בגיל צעיר מאד לאזורים האלה, לאזורים שאנחנו קוראים להם מועדים לפורענות, ונכנסות לתוך עולם שהכניסה אליו היא אמנם דלת רחבה, אבל לצאת ממנו אחר כך מאד מאד קשה. ותמיד אני שואלת את עצמי את השאלה – מי יגיע ראשון לנערה הזאת. מי יהיה שם ראשון לשמור עליה, לשמור על הביטחון שלה, לשמור שהיא לא תגיע לשם. מי שומר הסף של בני הנוער האלה?

ואני חייבת להגיד שאני מוטרדת וגם הסיפור של אלנבי 40 הוא מקרה בוחן שנתפס עכשיו בציבור, וגם אני אגיד הוא נתפס בציבור בזכות באמת פעילות אזרחית. יושבות כאן דנה וסיוון שיזמו את ההפגנה. הן בדיוק כותבות שיש מעל 14,000 חתימות לסגירת אלנבי 40. לא ראינו תמיכה ציבורית באף אירוע דומה, ויש, כמו שאתם גם הבוקר, לא מעט מועדונים כאלה נוספים, בצבעים כאלה, בצבעים אחרים. תחרויות מכל מיני סוגים, החולצה הרטובה ועוד כל מיני מילים שלא יפה להגיד אותן בכנסת, אבל כך העולם הזה נראה. כמה שיותר סליזי, כמה שיותר פרובוקטיבי. השמיים הם הגבול ובאמת עולה על כל דמיון מה שאפשר לעשות כדי להשיג עוד קצת תשומת לב, עוד קצת רייטינג, עוד קצת כסף, עוד קצת פרובוקציות.

אני רוצה להגיד שגם פה הדיון, זאת אומרת קשה לנו לנהל את הדיון וקשה לנו לבחור אפילו איפה לנהל את הדיון. האם אנחנו רוצים לנהל אותו בתוך אווירה ציבורית שקטה, מנומנמת, אדישה, שלא רואה, אז ככה גם הדיון נראה. ופתאום, כשיש קצת התעוררות ציבורית ואנשים באים ומביעים עניין בדיון הזה, אנחנו רואים שגם חברות כנסת באות לתמוך ותקשורת מסקרת את זה וצריך להגיב לדברים האלה. אז מהבחינה הזו, אני יכולה להגיד, גם אני וגם הקולגות שלי, ששותפות שנים למאבק בזנות ובסחר בנשים, בעבירות מין כאלה ואחרות, אנחנו מרגישות עליית מדרגה.

ומצד שני, זה עדיין מאד מטריד שהדבר הזה תלוי ועומד באהדה ציבורית והוא לא מעוגן בחקיקה. הוא לא מוסדר בתקנות ואי אפשר לדעת מה יקרה עם חקירה בשטח, מה יקרה איתה בפרקליטות. כשאנחנו רואים מה אחוז התיקים שנפתחים, שהוא כל כך מינימאלי וכל כך לא מספק ורוב מי שתגיע כבר למעמד הזה, ותאזור כוח ותתלונן, אז ישלחו אותה כמו שהיא באה, ואז מה עשינו בזה?

וגם אני רוצה להגיד עוד איזה עניין, שיש את כל הנושא בתוך ספר החוקים של מדינת ישראל, של עבירות מין. ויש את הדיון על עבירות זנות ותועבה והדיון הזה לא מתקיים ביחד, וגם זאת בעיה. כי כל עוד הדיון מתקיים בתוך אווירה שהיא בתוך עבירות המין, אז עוד יש, אני לא אגיד תמיכה ציבורית בלתי מוגבלת, אבל יותר גדולה, ואם רק היינו פתאום מגלים כל מיני פרטים בחקירה שהיה מעורב שם כסף והייתה שם סרסרות והיה שם שידול ומישהו דחף אותה לזה, ואז בעצם אנחנו כל הזמן עסוקים באותה נערה – מה היא הסכימה, לא הסכימה. מה היא ידעה, לא ידעה. אבל זה בכלל לא צריך להיות דיון עליה.

זה צריך להיות דיון על בעלי המקום, זה צריך להיות דיון על הגברים שעמדו שם. זה צריך להיות דיון על הברמן שגבה כסף מגברים כדי לעלות על הבר - לא פעם אחת ולא פעמיים, ויש בחקירה המשטרתית לא מעט סרטונים ועדויות של אנשים בפנים. זאת אומרת כל הזמן אנחנו מסיטים את הדיון עליה, כי אנחנו רגילים להגיד עבירות מין, הסכימה לא הסכימה, רצון לא רצון.

ואני אומרת אל תפחדו מלהעביר את הדיון לתוך עבירות של זנות, של תועבה, שאני גם מתנגדת אגב לקטגוריה של השם. זה לא זנות ותועבה. בסדר, שלום הציבור הוא גם חשוב, אבל לפני זה, יש פה דיון שלם בחוק של הפללת לקוחות שאנחנו מנסות לקדם כבר הרבה מאד שנים. יש פה דיון שלם על נושא של זנות, שאנחנו מפחדות אפילו להגיד את זה, כדי לא לתייג אותה, אבל זה בכלל לא שייך אליה. זה שייך לציבור שצורך מין, וצריכת המין שלו נראית ממועדוני חשפנות ועד אלנבי 40, עד התחנה המרכזית במקרה הסופי והגרוע, אבל ככה נראה הרצף של הזנות, ובגלל זה אנחנו גם מתבלבלים לנוכח הדבר הזה.

רק באמת, אנחנו מאד מבקשות להשאיר את הדיון הזה מעל פני המים ולא לתת לו לטבוע, למרות המצב הביטחוני ולמרות שתמיד יש עוד כותרות, כי זה באמת בדמנו ובנפשנו, ואנחנו נגענו פה בנקודה מאד מאד קריטית.

תודה רבה.

תודה. אני חושבת שנגעת בהרבה מהדברים שאמרת, למרות שאני לא מסכימה שאין חקיקה מספקת, אני חושבת שתמיד אפשר לפתח, אבל אפילו בחקיקה הנמצאת, אנחנו לא משתמשים ולא אוכפים אותה ולא עושים מספיק כדי שתהפוך לכלי אמיתי למיגור כל התופעות האלה. אבל בעצם את נגעת בשאלה מאד חשובה ובנושא מאד חשוב – כסף. דבר שלא מדברים עליו, דבר שלא מעלים אותו מספיק כנראה. כמה כסף מתגלגל במקומות האלה ומי מרוויח בעצם מהשימוש הזה בנשים בצורה מגעילה כזאת, אני חייבת להגיד.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחברות הכנסת. אתן תרצו לשמוע את המשטרה קודם? אני חושבת שכדאי שנשמע קודם את המשטרה ואת הפרקליטות. בסדר?

אז אני מבקשת לשמוע את תת ניצב יהודה דהן, ממ"ר ירקון תל אביב, בבקשה. אני מאד מקווה לשמוע גם התייחסות לכל הטענות שהועלו ולא רק למקרה הספציפי.

טוב, קודם כל הופנו אלינו שאלות רבות ומגוונות ואני אשתדל להתייחס אליו, כי אני מניח שבדיון כזה קצר ובמענה של מספר דקות, לענות על כל התחומים זה יהיה טיפה מורכב.

לא, לא, אתה יודע מה, בוא נעשה סיכום. את הזמן שלי אני נותנת לך, כמה זמן שלי שאתה רוצה.

אין בעיה. מצוין.

כי נראה לי שלהיתלות בזה שמצמצמים אותך בזמן, בגלל זה - - -

לא, לא, אני לא - - -

שנייה, אני מאד שמחה על הנדיבות שלך, חברת הכנסת מועלם - - -

לא, שזה לא יעלה לנו בגלל הזמן.

חלילה וחס. כוונתי הייתה שזה תחומים מורכבים ואני בהחלט אענה על כל מה שניתן. אז אני אפתח ואומר שמתוקף תפקידי כמפקד מרחב ירקון, אני אחראי על העיר תל אביב, על מרכזה ולא על החלק הדרומי, זה בעיקר צפון תל אביב, כולל הרצלייה.

בתחומנו קיימים כ-150 פאבים וכ-30 מועדונים בארבעה מתחמים עיקריים ואני גם אגע בנושא אלנבי 40. יש לנו את מתחם הארבעה, כמו שאתם מכירים – קרליבך, אלנבי. יש לנו לא מעט מתחמים שבתוכם יש מועדונים ובפאבים.

לגבי התייחסות של מה מתקיים בתוך המועדונים. אז קודם כל לעניין אלנבי 40, מן הסתם אתם יודעים שזה בחקירה מתמשכת. אני רק אגע בהשתלשלות האירועים, על מנת שנקבל מושג ואני לא אוכל להיכנס לעצם החקירה, מכיוון שהחקירה מתנהלת לפחות מחודש יוני.

לעניין אלנבי, כמו שתיארה טל, אני יכול לומר לכם, אני הייתי שמח מאד אם כל מתחמי המועדונים לא היו בסמוך למקומות מגורים. אם יקבע המחוקק, אני אומר לכם, אני הראשון לשים את הידע על העניין הזה. זה מטרד ואני מבין לליבה ואני גם אתייחס למה שעשינו בהקשר למה שהיא ציינה.

לפני כשנה וחצי הגעתי, סיירתי במקום עם כניסתי לתפקיד, ואני אומר לכם – יצאתי מזועזע. מתחם בילוי בסמוך למקומות מגורים, עם תופעות של פיצוציות וסחר בסמים וכל מה שהטיבו לתאר פה. אנחנו חברנו לוועד השכונה. יש ועד שכונה באלבני, שהוא מקיים איתנו, איתי, דיונים רציפים. אני לא יודע אם יצא לך להצטרף. זה גם בשיתוף העיירה. לקחנו מהם את כל הנושאים שמטרידים אותם. אני יכול לומר לכם שבנושא הפיצוציות וסחר בסמים וסמי פיצוציות והנייס גאי הידוע לשמצה, אנחנו סגרנו כ-40 פיצוציות. אני יכול לומר לכם כמעט באופן ודאי, שאם מתרחשת שם פעילות סמים, הם כבר עברו למעטפות טיפה רחוקות יותר, אבל אנחנו מוציאים צווי סגירה ועושים שינויים ואנחנו נורא נורא נשכניים דרך משרד הרישוי בהקשר של מה שמתחולל ברחוב.

אנחנו שכנענו גם את ראש העיר לקבוע באיזו שעה נסגרים המועדונים ובאיזה שעות מותר למועדונים האלה לפעול. ואני אומר בהקשר הזה, אני בהחלט מקבל את הטענה הזו ואנחנו כמשטרה עושים את המקסימום לייצר שם אכיפה.

בסופי שבוע יש לי כוח משימה שעובד שם חמישי עד ראשון בוקר, בהקשר של נוכחות באלנבי 40. אני יכול לומר לכם שבסוף שבוע, מתוך 1,600 אירועים פליליים שהמשטרה נדרשת להגיב, אנחנו מגיבים רק בסוף שבוע על כמעט 250 הקמות רעש. זה פשוט - - -

כן, אבל אתה יודע, לא כל בר בתל אביב הוא אלנבי 40.

לא, לא, אני לא אומר.

לי הם אומרים שהם עסוקים באירועים אחרים.

תראי, אני יכול לומר לך מה המדיניות.

אל תדאגי, בכל מה שקשור לענייני רעש בתל אביב, נוכחות משטרתית, אני יכולה לומר בתור חברת מועצה לשעבר, לפעמים אפילו קצת יותר מדי ולא כל בר הוא אלבני 40 בתל אביב.

אז אני אומר לך - - -

וחשוב לדעת את זה.

אני לא קבעתי את זה. אני לא אמרתי את זה. אני יכול לומר שכל אירוע שמגיע למוקד 100, הוא ממוחשב והוא מוקלט. לכן אני לא יכול להיכנס לאירועים שאת ציינת, אין לי את ה - - -

רוב הטלפונים – תסתכלו, יש לכם - - -

אז אלף ההנחיה היא גם אם לוקח זמן - - -

סליחה, אבל זה לא הדיון. אנחנו רוצים לדבר על הדיון המהותי, לא על סדר ציבורי, שזה חשוב מאד. צריך לקיים אותו, אני לא בטוחה שבוועדה הזאת.

אוקיי, נכון. אני מיד עובר לנושאים הבאים.

בוא נדבר על הנושא שלשמו התכנסנו.

זה השאלות שהופנו אלינו, אז אני רוצה לנסות לענות. בכל שאר העבירות בנושא סמים ונושא של אונס ומעשים מגונים, מדובר בעבירות חשיפה שהן עבירות מורכבות ומאד מאד מורכב לנו לייצר תשתית ראייתית, למרות שאנחנו ערניים ומקבלים ויעידו מי שעובד איתנו מעל"ם ומשאר הגופים, אנחנו מתייחסים לכל תלונה. ההיקפים הם גדולים ואנחנו מכירים את זה שבסוף זה מילה מול מילה, אם אין לך ראיות נוספות או דבר מה נוסף בהקשר הזה.

מה גישתכם בכלל למועדונים שמתנהלים כמו אלנבי 40, שבהם יש התנהלות - - -

אני מיד אגיע לסוגיה הזאת. קודם כל אמרתי לך מה אני חושב על המועדונים - - -

סליחה, בואו נקבע משהו. אני חושבת שההערות שהועלו לא מן הסתם הועלו. אני חושבת שמה שקורה מסביב יכול להיות עדות שמלמדת על מה שקורה בפנים. השאלה שלי האם ידעתם או לפחות חשבתם מה מתנהל בתוך המועדונים האלה, במיוחד מועדון אלנבי 40 ואיך אתם מתייחסים לזה. בואו ניגש ישר לעניין.

כל מי שגר בתל אביב יודע על אלנבי 40.

בסדר, תסלחו לי, אני חושבת שמה שידוע למישהי שהיא גם חברת כנסת וגם היית חברת מועצה, אולי את יודעת, אני לא יודעת וכמוני יש רבים שלא יודעים. אז תני לנו לגלות.

גברתי יושבת הראש, אני מניחה שהרחוב הזה זה לא מקום הבילוי המועדף, כשאת מגיעה לתל אביב.

אני בדרך כלל כשאני מגיעה לתל אביב, אני לא מגיעה לבילויים. אז זה לא - - -

אבל רוב התל אביבים - - -

כן, אבל זה לא התירוץ לא להיכנס לשם.

בואו לא נוציא את הדיון מהקונטקסט שלו, בואו לא נעבור לדברים שנשמעים מעניינים לדיון, אבל לא לדיון הזה. האם ידעתם, חשבתם, הגיעו אליכם שמועות על מה שמתרחש, איך אתם מתייחסים, ואיך אתם מתייחסים מאז התחילה כל הפרשה הזאת.

טוב, אני אתייחס לאלנבי 40. קודם כל ברחוב אלנבי יש כיום 7 מועדונים, מתוכם 4 סגורים.

7 מועדונים ו-4 סגורים?

שבעה מועדונים. אני מדבר על מתחם אלנבי 40-44, המצומצם – 7 מועדונים, 4 נסגרו, אחד מתוכם אפילו לשנה. לעניין השתלשלות האירועים. קודם כל, לגבי מה שהתרחש לגבי אלנבי 40, זה מקרה קשה, מטורף, שלא יהיה שום ספק. אין לי כוונה להמעיט בעניין הזה. אנחנו חשפנו את המקרה בחודש יוני. במהלך חודש יוני הגיע מידע לתחנת דיזינגוף, למודיעין לב תל אביב מרחב ירקון, עם הסרטונים, עם כל ההתרחשות באופן מלא. את זה אנחנו מכירים וצפינו בחודש יוני - על אירוע שהתרחש שלושה שבועות לפני.

אני מיד מורה על פתיחה בחקירה על פרסום תועבה והתערטלות. פותחים בחקירה, חוקרים את הגברת - - -

התערטלות שלה.

שנייה, שנייה.

רעות, ככה זה התחיל.

הרי מה צרוב לציבור? שבאוקטובר היה אירוע שהתרחש יומיים לפני.

סליחה, אני מאד מבקשת לתת לנו לשמוע את הדברים. ממילא הדיון הזה כבר לוקח יותר זמן ממה שציפינו. אז אני מאד מבקשת, בואו ננהל אותו בצורה רגועה. אני רוצה לשמוע ונא לשים לב לעניין הזמן.

אין בעיה. אני אשתדל לקצר. מה שצרוב לציבור, שהאירוע נחשף על ידי התקשורת באוקטובר וכולם מבינים שהוא התרחש אך כמה ימים לפני, או מספר שבועות. האירוע הגיע אלינו במידע מסודר, ממקורות האיסוף שלנו על האירוע במלואו, עם שלושת הסרטונים שאתם מכירים ועם עוד סרטונים נוספים שמצויים בידינו.

אני מיד, כמפקד התחנה, מדווח על האירוע. אנחנו מקיימים דיון מהיר ומחליטים לפתוח בחקירה. אנחנו מזמנים את הגברת לעדות מלאה, את בעל המועדון ואת המעורבים שהיו על הבר. זו המעטפת הראשונה שזומנה, הם נחקרו. מיד מסכמים את התיק וממליצים להעמיד לדין את המעורבים בגין פרסום תועבה והתערטלות. התיק עובר לפרקליטות המדינה.

לא אונס.

לא, עוד שנייה.

היא לא התלוננה גם על אונס.

חברים, אני יודע לייצר תשתית ראייתית ואני מזכיר לכם, אני לא רוצה להיכנס לעצם החקירה, מה הסטאטוס של החשודה, שמבחינתי דרך אגב היא קורבן. מה הסטאטוס, אני גם לא נכנס לזה, מן הסתם כי זה בחקירה.

לא עלה בדעתכם לסגור אותו לאלתר באותו רגע?

רגע, אני אתייחס לסוגיה הזאת.

בלי שום קשר למתלוננות או לא, בגלל הממצאים שהגיעו אליכם?

אני אפתח טיפה זווית בעניין הזה. בעל המועדון מגיע ונחקר באזהרה ואנחנו מניחים באותה עת שעם הגשת החומרים לפרקליטות ונקבל את עמדת הפרקליטות, הנחנו שאם יוגש כתב אישום, אני אוכל לסגור אותו אולי לצמיתות. וכך התייחסנו.

את המועדון.

את המועדון.

אפשר רק לשאול, התייחסת לאיזה שהוא מועדון שהוא כבר סגור שנה, אמרת.

כן.

אפשר לדעת מה הייתה שם העילה לסגירה?

אלף גם בנושא סוגית האלכוהול ובנושא האבטחה. אם אנחנו סוגרים - - -

זה לא מענייננו.

אני לא יכול, תראו, אני אומר בפירוש - - -

זה מענייני.

כל העילות לסגירה שאנחנו ביצענו, ויש לנו כמעט 40 שימועים וצווי סגירה לפיצוציות ומועדונים, זה אלכוהול, סמים – אלה עילות הסגירה שהן בצו מינהלי. אני מוסמך ב-30 יום.

בסדר, תודה.

לאחר מכן מגיעים לערכאות משפטיות. לעניין אלנבי 40, עוד מילה. מהרגע שהאירוע נחשף בתקשורת ואותה הגברת גם נותנת סוג של, אני לא קורא לזה עדות, היא נותנת סוג של תוכן, אז הפרקליטות מורה לנו על פתיחה בחקירה בסטאטוס של אינוס. ולכן מפה אנחנו למעשה מזמינים את כל המעורבים וכרגע זה בחקירה ואני הייתי שמח להתייחס, אבל אני מנוע. אני גם לא רוצה לתת תחזיות. זה בהקשר של אלנבי 40.

אוקי.

דרך אגב, לעניין הסגירה, לשאלתך. מהרגע שהיה פרסום, הוא סגר על דעת עצמו. הוא קיבל החלטה לסגור. אני החלטתי לא לבצע שימוע, למרות שחברת הכנסת רויטל סויד שלחה למפקד המחוז. אני המלצתי, אמרתי הוא סוגר בהסכמה. ביום שהוא ירצה לפתוח, אני אעשה לו את השימוע - - -

אבל למה לא סגרתם את זה ברגע שהגיעו אליכם כל ענייני התועבה? תעזוב את התלונה. למה לא סגרתם את זה מיד? מה זה מראה על הגישה שלכם למועדונים כאלה בכלל?

רגע, אלף החוק אומר - - -

צריך לתקן את החוק.

דרך אגב, הסטאטוס של התיק היה בעבירת עוון בתחילה, שדינה מאסר בין שנה לשלוש שנים ועכשיו זה מסוג פשע, בהנחה ויתגבשו ראיות לעניין הזה. אז אנחנו מכירים מה אומר המחוקק בעניין הזה. לעניין צו הסגירה, נתנו סמכות למשטרה לסגור מקום כאקט של מניעה ולא עונש. מי שמעניש זה בית המשפט.

לא אם יש חשד שמבוצעת בו עבירה.

אני אומר, הרי - - -

מעניין מאד, מעניין מאד - - -

במועדון כמו אלנבי 40 - - - -

חברת הכנסת - - - שנייה. חברת הכנסת - - - אני מבקשת לא לקיים עכשיו שיח כזה של פינג פונג. כששאלתי למה סגרתם את המועדון ההוא, עלתה השאלה כאילו זה לא מענייננו. זה כן מענייננו. זה שהמועדונים האלה ממשיכים להתקיים, עם כל החשדות למה שמתקיים בתוכם, עם עצם העובדה שאף אחד לא מוציא נגדם צו סגירה, כן מענייננו.

לא התכוונתי לומר שזה לא מעניין אותנו, התכוונתי לומר שזה לא קשור לעבירה פלילית.

שנייה, תנו לי.

אם כל אחד יכול למנות את העילות, אז - - -

סליחה. אני יודעת שהפרשה הזו מעוררת הרבה רגשות ומחממת את העצבים ואת הרגשות, אבל אי אפשר לדון בה בלי שנקשיב קצת אחד לשני ובלי לנסות לשאול את השאלות המהותיות בדיון הזה. אז אני מאד מבקשת, עד עכשיו ניהלנו את הדיונים בצורה מסודרת, נמשיך לעשות כך.

אני מודה לך. אני חושבת שעלו כמה שאלות בדברים, אפילו שהמשטרה התייחסה אליהם, לגבי איך מתייחסים לכל תיק, איך מתייחסים לכל מקרה. עכשיו אני יודעת, תגידו לי מהתוכן החדש שנתנה הבחורה, עברנו לטפל בנושא בתור מקרה אינוס ולא במקרה אחר. אבל הייתי רוצה לשמוע מהפרקליטות איך מתייחסים לנושאים האלה. אני מאד מבקשת לקצר, ואני יודעת שהודעתם שאתם לא תתייחסו באופן ספציפי. בהמשך אפתח את הדיון ואאפשר לחברות הכנסת להתייחס.

אני יכולה לשאול שאלת הבהרה לגבי מה שאמרת, כי אני קצת לא הבנתי אותך. כלומר, רק בגלל התוכן של העדות? הרי זה לא רלבנטי. האם מותר לקיים, גם אם זה - - -

חברת הכנסת רוזין, אני לא הבעתי עמדה.

לא, לא.

אני אמרתי שהבנתי שהמשטרה קיבלו הוראה מהפרקליטות לשנות את סעיף החקירה מהתערטלות בפומבי לאינוס, רק לאחר שקיבלו את התוכן החדש של דברי הבחורה. אז השאלה שלי הייתה מכוונת לפרקליטות, למה ולמה ההתייחסות הייתה מההתחלה ככה. זה אם לא הבהרתי את עצמי. זאת לא הייתה נקיטת עמדה.

בבקשה.

שמי ד"ר חיים ויסמונסקי, פרקליטות המדינה. קודם כל אני רוצה להעיר הערה אחת. אני מודה לגברתי על הבניית סדר הדיון, כי זה מאפשר לנו קודם כל לשמוע את כל ההערות, ואני רוצה להגיד שאני שומע פה את כל ההערות, אני אעביר את כל ההערות לכל הגורמים הרלבנטיים בפרקליטות ובמשרד המשפטים. זה חשוב לנו, גם אם לא נספק את הצורך של חברות הוועדה, באמת לשמוע את הדברים בתוך התיק.

אנחנו הבהרנו שאנחנו לא נתייחס לתיק שמתנהל כרגע בחקירה. אני רוצה בכל זאת להסביר את זה, כי אולי זה נשמע קצת סגור ולא שקוף או כל מיני דברים כאלה, אני מבין את זה. יחד עם זאת, כל משפט שאני אומר כאן על התיק עצמו, וגם מפקד המרחב נזהר בדבריו בהיבט הזה, מכיוון שכל - - - תפגע בזכויות החשודים להליך הוגן, או תפגע בבחורה. והיו לנו כבר מקרים בעבר, אנחנו זוכרים חלק מהם בתיקים מאד מתוקשרים, שהפרקליטות הייתה צריכה להגיד בבית המשפט מה היא חושבת על מתלוננות כאלה ואחרות ואני מניח שהרמז שלי כרגע מובן.

עכשיו הוא מחזיר את האשמה אלינו, אם לא הבנתם.

אני לא מחזיר אשמה.

ארגוני הנשים, שפנו לבג"ץ.

בואו נתקדם, באמת.

אני מסביר מדוע אנחנו - - -

על למה לא צרפו את א' לתיק. על זה הוא מדבר.

מיכל, אני לא צריכה שיפרשו לי. תאמיני לי.

אז בסדר, אני מפרשת לקהל.

אז בואו נקצר את הדרך הזו. הדיון הזה אמור להסתיים בשעה מסוימת. הייתי רוצה להוציא ממנו את המקסימום. בואו לא נעשה באמצע דיוני צד.

כפי שציין מפקד המרחב, התיק נפתח על עבירה על סעיף 214. התיק על סעיף 214 נסגר. אני רוצה להגיד שאם אנחנו מסתכלים על לשון החוק ועל הפסיקה – מה היא תועבה – יש פה שאלה לבית המחוקקים. יש פה שאלה, המושג תועבה לא מוגדר. זו שאלה האם מיצג שהוא מיצג מיני, רגיל במובן שהוא לא כולל קטינים, לא כולל בעלי חיים או כל מיני דברים קיצוניים אחרים, שאני לא רוצה אפילו להתחיל לפתח אותם – זו שאלה משפטית.

במילים אחרות, האם סרט פורנוגראפי רגיל, שאין בו ניצול, האם סרט פורנוגראפי רגיל שמוצג במועדון, זו הצגת תועבה - - -

אתה במצב הלא נכון.

עכשיו אתה נכנס לבעיה רצינית. יגידו לך, אני אגיד לך - - -

היא תגיד לך שגם - - -

שבכל סרט פורנוגראפי יש ניצול. בואו נתחיל בזה.

מה זה לא בפורום הנכון. באמת.

אני אמשיך. אני מזמין את חברותי המלומדות, אני חוקר את נושא התועבה. אני פרסמתי על זה. אני מכיר היטב את כל הגישות. אני מתאר לחברות הוועדה הנכבדות ולשאר הנוכחים והנוכחות, את המצב המשפטי. אני לא מתאר את עמדתי ואני לא מתאר את עמדת הפרקליטות.

אז את זה צריך לשנות, ופה אנחנו - - -

המצב המשפטי הוא שתועבה הוא אינו פורנוגרפיה.

חיים, אני אשמח למקד אותך שנייה. בפרט אחרי שהחמאתי לך שבוע שעבר בוועדת חוק חוקה ומשפט על שיח כל כך אינטליגנטי. ואני רוצה בבקשה למקד אותך בסיטואציה הזאת, מה שלא ענה לנו איש המשטרה. ענה לנו בעיקרון. אנחנו רוצים לדעת על מועדון אלנבי 40, תניח למתלוננת רגע בצד.

אנחנו רוצים לדעת האם תפיסת הפרקליטות – גם את תפיסת המשטרה לא שמענו – מה דעתם על מועדון בו מתקיים מה שקורה באלנבי 40. האם זו עבירה פלילית? האם מה שקורה באלנבי 40, שבו אנשים יכולים להיות מתירנים ככל שיהיו, אבל שבנות עולות, חלקן שיכורות, חלקן תחת השפעת סמים, עולות על הבר ואז לעתים – אחד, נעשים בהן דברים שלא במודע. שנית - וזה יותר חמור בעיני – פה קריין, בעל המקום, איש מהמקום, בא ואומר כל הגבר המרבה במחיר, עושים מכרז, מי יכול לעלות לבמה, לגעת בה.

זה סחר.

וגם לקיים איתה יחסי מין. האם זה לא הבאת אדם לידי מעשה זנות? האם זה לא סרסרות לזנות? האם המקום הזה לא פועל כזנות? תעזוב את המתלוננת. בוא נדבר על מועדונים כאלבני 40. ואתה אדוני, איש המשטרה, שלא ענית לנו, בהנחה שכל זה בהסכמה, אני לא מדברת על מצב שאין בו הסכמה – האם אתם לא סוגרים מועדונים כאלה, שמביאים אדם לידי מעשה זנות - - -

אני מבינה שאת לקחת לעצמך את ניהול הדיון, חברת הכנסת סויד. תודה רבה, אני מחשיבה את זה כדיון שלך בתוך הוועדה, כי אי אפשר להתנהל בצורה כזאת. העלית שאלות מאד חשובות, אבל אנחנו מעלים את השאלות האלה מתחילת הדיון. זה שאנחנו לא מקבלים תשובות עד עכשיו, אני מבקשת שנקבל, אבל זה לא רק ההיבטים של הפרשה הזו. אז אני מאד מבקשת למקד את זה ולתת תשובות כמה שיותר מהר, בבקשה. אני מאד מבקשת שלא תהיה שום הפרעה ואני לא אתן לעוד הפרעה עכשיו, כאשר אני מקבלת תשובות מהפרקליטות.

אני ממשיך. אני מנסה כמיטב יכולתי. אני לא מנסה לשאת חן, אני מנסה להגיד את המצב לאשורו. ככל שיש ראיות, אנחנו הרי הידיים שלנו זה המשטרה. אנחנו לוקחים את הכלים מהם, וככל שיש ראיות מספיקות לקיומם של מעשי זנות או סחר בבני אדם, או כל העבירות האחרות שמנויות בחוק להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, אז אנחנו נפעל. יש לנו כוונה לפעול, זה חלק מתפיסת עולם של משרד המשפטים ברשות היועץ המשפטי לממשלה. זה נקרא פרויקט מניפה ואנחנו פעלנו לאחרונה והייתה החלטה שיפוטית שאני מניח שאתן מכירות אותה ולדעתי גם גברתי הייתה בחלק מהדיונים. החלטה על סגירת בית בושת ברחוב הירקון, החלטה שעדיין לא חלוטה, אך סופית. כלומר, ניתן לערער עליה.

אז הנה, אנחנו מראים אירוע מהשבוע האחרון, שיש לנו אינדיקציות ראייתיות מספיקות, כאשר זה מכוסה על פי חוק, כי נאמר כאן רגע, אם יש הצגת תועבה אפשר לסגור את המקום? אז התשובה מבחינה חוקית היא לא. אז אפשר לא לאהוב את זה. התשובה מבחינה חוקית, אגב, אם יש למקום אונס, זה לא מופיע בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות. יש כלים אחרים. יש את עולם רישוי העסקים ויש כמובן את העולם הפלילי, וצריך להעמיד לדין את מי שצריך להעמיד לדין, בהנחה שיש מספיק ראיות. זאת התשובה. זאת בעצם התשובה גם לחברת הכנסת סויד וגם בהיבט הזה.

עכשיו אני רוצה להגיד מילה על נגזרת של התופעה של האירוע של אלנבי 40, שזה עולם הסרטים. ההפצה של הסרטים. אורנה מאיגוד האינטרנט הישראלי, הציגה תמונה של הסרת תכנים. אני רוצה קצת לחדד ולהסביר מדוע לעולם לא ניתן יהיה באופן מעשי, טכנולוגי, להסיר את כל התכנים. צריך להכיר את זה. שוב, לא באתי לשאת חן, באתי להגיד. זה המצב לאשורו.

אם יש אתר מרכזי ובאמת הנפגעת או המרכז לאינטרנט בטוח, או הפרקליטות אגב, שגם עושה את זה בימים אלה, יפנו להסרת התוכן מאתר מרכזי, אפילו אם הוא מחו"ל, דווקא בעבירות מין, אני מעריך שיסירו את התכנים, כי עבירת מין בגדול היא עבירה בכל מקום בעולם. אבל בווטסאפים, בהפצה שאין שרת מרכזי, וזה מה שקרה באירוע הזה. באירוע הזה זה היה בכמה אתרי פורנו, אבל בסוף, רוב הציבור שקיבל את הסרטונים האלה, ואני לא קיבלתי, אבל רוב הציבור שקיבל את הסרטונים האלה, קיבל אותם בווטסאפ. אין - - -

להזכירך, יש חוק סרטונים במדינת ישראל. שבוע שעבר קיימנו דיון בעניין הזה, ואין לנו שום אכיפה בעניין הזה.

בזה אני מסיים. גם בהיבט של חוק הסרטונים, כלומר יש עבירה בעצם ההפצה, בין אם היא בווטסאפ, בין אם היא באתר מרכזי, שם הפרקליטות גם ביקשה מהמשטרה, המשטרה קיבלה את זה על עצמה. שוחחנו גם עם רח"ט חקירות בעניין הזה, מפקד המרחב נמצא פה, ייעשה ניסיון. האם הוא יצליח בדיעבד לדוג את המפרסמים המרכזיים, אני לגמרי לא בטוח. אבל אנחנו גם מנסים לשים את היד בהיבט הזה, גם על מי שהפיץ. כי מבחינתנו זה חלק משעתוק האירוע הטראומתי לכאורה. שוב, אני מהפרקליטות, אז אני אגיד לכאורה, האירוע הזה משועתק עוד ועוד ועוד ולא נמחק ותמיד יימצא, גם אחרי שיסירו אותו מאתר הפורנו.

אבל פה אתם יכולים להגיע למי שהתחיל להפיץ את זה. איתרתם אותו?

היא הגיעה בחודש אוגוסט, לפני הפרסום והיא אמרה שהיא רוצה להסיר את הסרטונים. הסרנו אותו מהאתר פורנו ישראל. את יודעת, זו ההסרה שלנו. הפעולה המינימאלית שעשינו מול הגברת.

בסדר. פה חברת הכנסת לביא שואלת בעניין של ההפצה. כלומר, האם אפשר לאתר והאם אפשרי לאתר מי עדיין מפיץ את זה ברשתות וזו עבירה על החוק.

יש חוק.

הוצאנו צווים, אני יכול לומר לכם, אחרי החקירה של כמעט מרבית המעורבים, הוצאנו צווים למספר מקומות.

על ההפצה?

כן, על ההפצה.

אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת את ד"ר חיים, הבנתי מהדברים שלך שיש באיזה שהם מקרים מסוימים הרגשה שהחקיקה לא מאפשרת פעילות מעבר. האם יש לך מה להגיד בעניין הזה, האם באמת יש אפשרויות לחקיקה נוספת שתעזור בעצם בהפסקת עבירות מסוג זה, או להרתיע.

אוקי, מה שאני תיארתי זה תיארתי מצב משפטי, ולגבי עמדה נורמטיבית, אם ישנה, אני מעביר לחברתי ממחלקת ייעוץ וחקיקה פלילית.

אוקיי, עורכת דין לילך וגנר, בבקשה, אבל ממש בקצרה.

יש פה גם המון משפטניות בעיקר, ואולי נעשה טיפה סדר לאלה שהם אינם משפטנים בדיון. כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה בצדק, עבירת האונס, אמנם המקרה הראשון שמצוין בעבירת האונס הוא בעילה של אישה ללא הסכמתה, רק ישנן חלופות נוספות לעבירת האונס, שמדברות על מצבים שבהם אי ההסכמה היא טבועה באירוע ולא צריך להוכיח אותה, למשל במצב המונע התנגדות. ולכן, כפי שאמרו חברת הכנסת סויד וחברת הכנסת רוזין, מדובר במקרה שאישה לא מסוגלת להביע את הסכמתה, היא במצב שהיא בשכרות כזאת שהיא לא מסוגלת להביע הסכמה, אז יש נסיבה של אונס, גם בלי יסוד ההסכמה. ולכן, מבחינה חוקית ומבחינת התשתית לעבירת האונס, היא קיימת. מדובר בעבירות פליליות.

כמו כן, לגבי הפצת הסרטונים האלה, בעקבות תיקון שהוצא בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הקודמת, זה הוסף לחוק למניעת הטרדה מינית ויש איסור להפיץ סרטונים ללא הסכמת הקורבן, גם אם מלכתחילה הסרטון צולם בהסכמה. זאת אומרת אם עצם הפרסום וההפצה הם ללא הסכמה, מדובר בעבירה פלילית והכוונה הייתה לתפוס שרשרת רחבה של אנשים שמעבירים את הסרטונים ומעבירים אותם לציבור הרחב. גם זה אסור.

הוזכר חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, שחוק זה - - -

שנייה, סליחה. אני שאלתי באופן מאד ספציפי. אני רוצה לדעת אם יש הצעות לחקיקה נוספת. אני לא רוצה בינתיים, למרות החשיבות, לשמוע הסבר על החקיקה הקיימת.

אז כדי להבין איפה יש לקונות, צריך להבין מה יש, אבל אני מכבדת את מה שביקשת.

אני חושבת שכולם כמעט מבינים במה מדובר.

עלו בוועדת חוקה, במסגרת היום שעשו בעניין בריונות ברשת, הצעות שקשורות להסרת תכנים פוגעניים, כי היום, כמו שהסביר ד"ר חיים ויסמונסקי וכמו שהסבירה אורנה, מדובר בעצם בטוב ליבם של השרתים שנענים לבקשות בדרך כלל, אבל אין איזו סמכות חוקית להסרת התכנים עצמם. זה יכול להיות ערוץ פעולה אחד.

סליחה, אני חייבת, באמת אני חייבת להגיד, סליחה לילך. המשטרה אמרה פה בצורה חד משמעית וגם ד"ר ויסמונסקי, אמר בצורה חד משמעית שהתלונה בעניין התועבה נסגרה.

חברת הכנסת רוזין - - -

סליחה, באמת, אבל נפתחה תלונה על אינוס, למה זה - - -

לא, לא, סליחה, חברת כנסת רוזין.

אם את אומרת בצורה ברורה שהחקיקה ברורה לחלוטין, אז למה זה השתנה? למה השתנה - - -

חברת הכנסת רוזין, אני מאד מצטערת. אי אפשר ככה.

אבל באמת - - -

יש חברות כנסת שיושבות כבר מתחילת הדיון, מבקשות - - -

אבל זאת שאלת הבהרה.

מבקשות שאלת הבהרה, שנייה, את תשאלי אותה, אבל אי אפשר. אני לא יודעת מה קורה היום, שכולם מתפרצים לדיון.

אם אין בעיה בחקיקה, אז למה הייתה בעיה בשלושה חודשים - - -

אני חושבת ששמענו שיש דברים שלא יוכלו לענות עליהם. אני מאד מבקשת.

הוא אמר בפירוש שזה בגלל התוכן של העדות של אותה אישה. ולכן אני אומרת, אם לילך וגנר אומרת שאין שום - - -

שנוספה. שנוספה במהלך - - -

אין שום משמעות לתוכן, אם המעשה כשלעצמו הוא עבירה של אינוס.

אז אני אענה לך. אני מזכיר לך שהסטאטוס שלה היה בחקירה, בתחילת הדרך, כחשודה וזה מגרה אותי להיכנס פנימה, אבל - - -

שנייה, אני מאד מבקשת.

שהיא מציינת שהכל בהסכמה.

חברת הכנסת רוזין - - -

המשטרה חושפת, ובאים אליה בטענה.

חברת הכנסת רוזין, זה לא יכול להיות ככה.

אנחנו שואלים את השאלות החדות.

יש הצעה ספציפית או שנתקדם הלאה?

היו הרבה הצעות חוק שקשורות לעניינים האלה באופן רחב. כמו שד"ר חיים ויסמונסקי הסביר, הנשוא של תועבה, בחוסר הגדרתו, בכוונת מכוון, שנתקלו בקשיים להגדיר את המושג תועבה. זה לא שהמחוקק לא חשב על זה. המונח הזה הותר בכוונה. אמרו, כדי לאפשר מגוון של פרשנויות בהתאם לפעמים גם לפרשנות הנוהגת באותו זמן, לפי הלכי הרוח בציבור ורוח התקופה.

לגבי סגירת המקום, באמת החוק הזה מכוון לזנות, ולבוא למשטרה ולהגיד לה אתם צריכים לסגור, אז צריך לבסס את זה על סמכות כלשהי של סגירה. ככל שיש ראיות, כפי שחברת הכנסת סויד אמרה, לעבירות זנות וסחר בבני אדם, אם יש ראיות כאלה, יש את האפשרות לנקוט בהליך הזה לפי חוק הגבלת שימוש - - -

תודה. אני חושבת שחלק מהעניין הוא גם איך מסתכלים ואיך מנתחים את הדברים שקורים במקום, ואז אפשר לחפש את הראיות.

אני אגיד - - -

לא, לא, לא.

רק להוסיף משהו קטן, שאפשר להגיש כתבי אישום והוגשו כתבי אישום גם במצבים שהקורבן לא התלוננה.

טוב, תודה.

אני מבקשת לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

טוב, תודה רבה גברתי יושבת הראש על הדיון. אני אקצר. אני אגיד שאת רוב מה שאני חושבת על הפרשייה הזאת אני אשמור לעצמי, אני לא אפתח את זה בדיון כאן. בעיני הבחורה היא בחורה אומללה. אני חושבת, וגם קראתי את כל הראיון איתה, אני חושבת שהיא עברה, מעבר לפגיעה באלנבי 40, היא עוברת פגיעה קשה מאד של הציבור. אני קראתי גם את התגובות שכתבו עליה, גם קראתי את הראיון איתה.

מה שאני חושבת על הראיון הזה, מה שאני חושבת על אלנבי 40, ואני תיכף אתייחס גם לכמה דברים שהמשטרה אמרה, זה לא רלבנטי. זו בחורה אומללה שעברה את מה שעברה, ובסופו של דבר, כשהיא נחשפה, היא שילמה על זה פעמיים וזה אחד. ואני לא מתייחסת לאם זה היה אונס, לא אונס. אני לא רוצה לדבר על זה.

אני אמרתי לכם, מה שאני חושבת על הפרשייה עצמה לגופה, אני לוקחת כמו המשטרה. לגוף הפרשייה עצמה אני אשמור את דעותיי לעצמי. אבל אני כן רוצה להגיד משהו אחד. אלנבי 40 זה לא סוד. נכון, מי שלא גר בתל אביב או גר רחוק מתל אביב, כי כל תושבי גוש דן בערך מגיעים. ושלוש וחצי שנים, גברים ונשים הגיעו לאלנבי 40 להתפרק, לשתות. אני תושבת העיר כבר 14 שנה, חברת מועצת העיר, אף פעם לא נכנסתי לשם. בטח שזה לא יהיה הבית השני שלי. אבוי לי ולמשפחתי ולחברי.

יש קצת משהו בעייתי ואני שוב פעם אומרת, יש כאן גם אחריות. יש אחריות. אם אתה הולך למקום כזה, מה שנקרא, צפה שזה מה שהולך להיות. יש לנו זכות בחירה - - -

גם שמותר להתלבש באופן מסוים.

סליחה, אמרתי. אני אמרתי, שוב פעם, שאני לא מתייחסת לגוף של מה שקרה שם ולפגיעה שנעשתה בבחורה הזאת, גם באלנבי וגם אחרי זה, כשהיא יצאה אל הציבור. אבל בעיני יש כאן שני דברים חמורים. אלף, יש מקומות כאלה בתל אביב. סליחה, אני לא הפרעתי לך כשדיברת, למרות שאני יכולה, אז אל תפריעי לי. באמת. יש מקומות כמו אלנבי 40 ויש לי חדשות בשבילכם, לא ברמה של התערטלות, אבל אנחנו מכירים ואתה גם נמצא הרבה בתל אביב, שיש מקומות, מה שנקרא מפוקפקים בעיר הזאת. זה לא חדש.

מצד שני, הבליינים והמבלים באים לשם, כי זה מה שהם מחפשים. גם בנות וגם בנים. ואני רוצה להגיד עוד משהו אחד בעניין הזה של תל אביב. אלבני הוא רחוב שידוע, אמרה כאן השכנה את מה שהיא חווה. הקשבתי לך קשב רב. זה רחוב שדווקא כל הזמן יש בו משטרות וסל"ע, שהוקמה במיוחד כשאני הייתי במועצת העיר תל אביב, כדי לתת פתרון של שיטור מקומי, כי המשטרה לא עומדת בעומס. גם כשהם התפרצו לדירה שלי בתל אביב, לקח לי שעתיים עד שהגיע שוטר. ופרצו לי וחוויתי חוויה טראומתית שנכנסו למרחב הפרטי שלי.

אולי זה אותו פורץ שהיה אצלי.

יכול להיות, כי בתל אביב זה קורה כל הזמן.

חברת הכנסת בן ארי, נא לסיים.

אני מסיימת. יש לי עוד נקודה אחת, שאתה התייחסת אליה בדברים שאמרת ואני רוצה להתייחס אליה גם. כי בסופו של דבר מכל הדיון הזה, באמת לא חידשתם כלום. אני מצטערת לומר, גם המשטרה, גם הפרקליטות, לא שמעתי כאן משהו חדש שעד היום לא שמעתי. אבל הדבר היחיד שכן אמרת כאן, נכון, יש מקומות כמו אלבני 40, אבל גם בעיר הזאת יש מקומות ויש ברים שאנשים באים ויושבים ונהנים ואין שם התערטלויות ואין שם סמים - - -

אוקיי, זה לא לדיון היום.

לא, אבל כן להפוך את העיר תל אביב למקומות של מתחמים, זה רק מביא אלימות לעיר הזאת, וזה מה שקורה באלבני, זה מתחם של אלימות וזה ידוע.

חברת הכנסת בן ארי, תודה.

מצטערת.

חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

בכאב גדול אני מדברת. אני חושבת שהנביא ישעיהו כשאמר לנו כסדום היינו ולעמורה דמינו, לסיטואציה הזאת הוא התכוון, חברים - בפרקליטות ובמשטרה. על החטאים שהיו שם אין ויכוח בכלל. אין ויכוח על הדברים החמורים שנעשים באלנבי 40 ובדומיו והתפיסה הזאת של כן סגרנו, לא סגרנו – השאלה היא לא למה לא סגרתם ביולי, שזאת שאלה שמונחת לפתחכם ולפתחכם. השאלה היא איך אתם בוחרים להסיט את המבט שלכם ממקומות כמו אלבני 40. וסליחה, אם לא סגרתם ביולי, בחרתם להסיט את המבט.

אתה אומר משהו אחד, לילך אומרת משהו אחר. תבדקו את עצמכם אחר כך בפרוטוקול. כשהיא אומרת שאין בעיה היום, על סמך מה שהיה שם ביולי ואתה אומר – זה תועבה, זה כן מפורט, זה לא מפורט. חברים.

מקום לזנות, לא מקום לזנות.

חברים, אומרת מירב, אני לא גרתי מעולם בתל אביב ומעולם, עד שהתפוצצה הפרשה הזאת, בכל עשרות הסיורים שלקחתי - - -

לא חשבת לעצמך שזה קיים.

בכל עשרות הסיורים שלקחתם אותי, לא לקחתם אותי אף פעם לאלנבי 40.

תבואי איתי שוב, אני אעשה לך סיור בעיר שאת לא תשכחי אותו.

מה שיש פה זה השחתת המידות של החברה הישראלית ועל זה אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום. סליחה. אלנבי 40 והסיפור עם הבחורה הזאת, הוא לא מקרה פרטי. ומה שמזעזע אותי, זו הידיעה של אנשי המשטרה והפרקליטות, שהדברים האלה מתרחשים שם. סליחה, אז אם לא קיבלתם מענה בחוק עד היום לדברים האלה, למה לא באתם לפה? שנתיים ישבנו בוועדת חוקה - - -

יש מענה בחוק.

שנתיים ישבנו בוועדת חוקה לבקשות של הפרקליטות, על דברים הרבה יותר קטנים בנושאים אחרים, בנושאים האלה. למה אף פעם לא באתם ואמרתם – זה שתועבה הוא לא יותר מפורט, לא מאפשר לנו לסגור מקומות שמתרחשים בהם דברים איומים. אז אני לא בטוחה שזאת הסיבה, שזה לא מספיק מפורט.

ואני כן, אני אחזור לשאלה שהיא בעיני שאלה שמונחת לפתחכם ולפתחכם. למה על סמך כל מה שידעתם שמתרחש באלנבי 40 ובדומיו, ומה שמזעזע בעיני, זה שאתם אומרים שנסגרים מועדונים על אלכוהול ועל אבטחה. אז קודם כל אני גאה ושמחה בכם - - -

בגלל זה שאלנו את השאלה ובגלל זה יושבת הראש שאלה את השאלה.

על זה שאתם סוגרים על אלכוהול ועל אבטחה. עמדותיי ידועות גם ביחס לאלכוהול, אבל אדרבא ואדרבא. ואני חשה שכוועדה, ככנסת, ובזה אני אסיים, אנחנו חייבים לקחת את המקרה הזה למקום היותר גדול.

ורק מילה אחרונה. היציאה מפרופורציות – היא מוצדקת.

אוקיי, תודה.

חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה. אני מאד מבקשת לקצר, יישארו לנו שתי דקות לסיכום.

תודה רבה ליושבת הראש על הדיון הזה ותודה רבה לנציגים שהגיעו. פרשת אלנבי 40 צריכה להיות קו פרשת מים בתפיסה שלנו, התנהלות מסוימת מאד שמתנהלת במדינת ישראל במועדונים, תחת חסותם של משטרת ישראל והפרקליטות בכלל והעירייה, שגובה כסף בוודאי מהמועדונים האלה.

אני רוצה לומר לכם שכל השבועות האחרונים, מאז שאני מטפלת בפרשה הזו, לרבות היום בבוקר, אני מקבלת כל מיני SMS – אתם רואים? את רואה? אולי אפשר גם להודות שטעיתם. אולי אפשר להודות שזה לא אונס? אולי אפשר? תחזרו בכם. תראו. ואני רוצה לומר לכם, אנחנו בכלל לא נמצאים בשאלה אם היה שם אונס או לא. אנחנו מציעים דבר מאד מאד ברור, אחד – מי שרוצה לחיות חיים מתירניים, זו זכותו המלאה. זכותו המלאה ללכת למועדונים ולהתערטל ולקיים מגע מיני עם מי שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה. אנחנו לא ארכאיים, כל אחד יכול לחיות את חייו. זאת לא השאלה.

השאלה היא, אם יש מקומות שבחסות החוק, נשים מנוצלות, או לפחות חלק מהנשים מנוצלות, או לפחות אחת אפילו מנוצלת ולא קורה שם כלום. וכשאנחנו מגיעים לתופעה וכולנו יודעים שהמתלוננת היא בחורה מסכנה ואומללה, גם בגלל מה שקרה לה וגם בכלל. וכשהיא באה ועומדת ומספרת את הסיפור שלה, שעל פניו הוא מאד מאד ברור שבוצעו עבירות פליליות ואני שומעת אחר כך איך בעל המועדון מספר איך היא התערטלה, והיום בבוקר ב'הארץ' כתבה שהיא זאת שהפשיטה, ואחר כך אנחנו רואים והיום מתראיין עורך הדין של בעל המקום ואומר זה ידוע, זה מקום שמתנקזים אליו אנשים בשלוש לפנות בוקר והם נחשפים חושפים את עצמם - - -

חברת הכנסת סויד.

אבל השאלה היא לא זאת. כל אחד יכול להתנקז איפה שהוא רוצה ולהתנהג איך שהוא רוצה. השאלה היא האם כשכרוז עומד על הבר ואומר, ועומדת בחורה – בהסכמה מלאה – בהסכמה מלאה שלה – ואומר כל גבר המרבה במחיר יעלה, ייגע בה, יחפיץ אותה, יקיים איתה מגע מיני, מה זה אם לא הבאת אדם לידי מעשה זנות? מה זה אם לא מקום שמתנהלת בו סרסרות לזנות?

זה סחר. זה סחר בנשים, באמת.

איך יכול להיות שאתם, משטרת ישראל, לא סגרתם את המקום הזה כשזה הובא לידיעתכם? גם לא אחרה הפנייה שלי למפקד המחוז. רק בהסכמת הבעלים. ומה יקרה עכשיו, כשיעברו אותם 30 יום, 60 יום, כמה זמן שהוא הסכים לסגור את המקום? האם אתם תאפשרו לו לפתוח אותו? האם אתם תאפשרו למקומות כאלה להמשיך להתנהל? מה אתם עושים עם זה?

חברת הכנסת סויד, אני מאד מבקשת לסיים.

ולכן לסיום אני רוצה לומר, מדינת ישראל מתנהלת בשני קולות. הקול שאנחנו שומעים פה הוא קול אחד. יש עוד קול, אבל התפקיד שלכם הוא לבוא ולהשמיע את הקול של החוק והחוק הזה אומר שמקומות כאלה לא יתנהלו באופן שבו הם מתנהלים.

תודה. תודה.

זה גם צריך תיקון. אנחנו צריכים להיכנס כמחוקק. אין למשטרה מספיק חוקים, ובואי נגיד את זה בקול.

חברות הכנסת, תודה רבה. וחברי הכנסת, כן. אני אמרתי חברות הכנסת להמשך הדיון. אתם רוצים להצטרף לחגיגה, בבקשה.

עאידה, אני רק אשמח לקבל תשובה אחת לשאלתך.

לא, לא, לא, אי אפשר.

לשאלה אחת שיענו המשטרה – אם מקום שבו כרוז קורה בתשלום לגעת ולקיים מגע מיני עם נשים, אם זה מקום שמתנהל על פי חוק או לא מתנהל על פי חוק. אם זה הבאת אדם לידי מעשה זנות או לא.

אוקיי.

אם זה זנות, אז אין חקיקה ואם זה סחר, אז כן, אז בואו נקרא לילד בשמו. צריך חוקים. אין חוקים.

סליחה, בינתיים אני אסכם את הדיון הזה ואם תרצו להמשיך את הוויכוח ביניכן - - -

אם בשלוש שנים שם זו לא פעם ראשונה, אז למה לא?

חברת הכנסת לביא, חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת סויד, אני מאד מבקשת. קיבלתן את הזמן, אפילו יותר ממה שבדרך כלל. אני מאד מבקשת, יש עוד חברות כנסת, יש נשים שרוצות להעיר הערות. אני מבקשת מעכשיו לא לקטוע אף אחד, לא להעלות שאלות, ואם אפשר להקשיב.

חברת הכנסת, רצית לדבר? אבל אני מבקשת לקצר, אנחנו כבר עוברים את הזמן.

זה כמה דקות, אבל זה משהו שאני חייבת להגיד, כי אני שותפה פה לזעם של חברות הכנסת ולכעס שעולה מהמקרה הזה וחשוב להגיד פה שיש פה התדרדרות באמת מוסרית ועלייה בעבירות מין וזה לא נמצא בחלל ריק. נושא הזנות עלה כאן בכנסת לדיון מספר פעמים. כחלק מהמחקר שלי בנוגע להצעת חוק של הפללת לקוח בנושא זנות, עשיתי מחקר קטן.

הגיעה לידי הנחיה של פרקליט המדינה, משנת 2014, שכותרתה – מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לעיסוק בזנות, בה נכתב במפורש כי יש לתת עדיפות לעבירות זנות שמעורב בהן סחר בבני אדם, סחר בסמים או קטינים. משמעות ההנחיה הזו היא שמקרים של סתם זנות, מקרים של סרסרות, של בתי בושת הפועלים במסווה של ספא או מכון עיסוי, מקרים שבהם לא ניתן להצביע על סחר בבני אדם או על פעילות פלילית נוספת, מעבר לניהול בית בושת, וזה נמצא פה - - -

חברת הכנסת השכל - - -

לא, לא, שנייה, אלא דברים מספיק חשובים כדי להשקיע בהם משאבים.

שנייה, את יכולה להקשיב לי? את נכנסת מאוחר, השעה 11:00. אני לא יכולה, לפי הנהלים של הכנסת, להמשיך את הישיבה הזאת מעבר לשעה 11:00. אז אני מאד מבקשת, מה שאת אומרת מאד חשוב וחייבים לשמוע אותו. אנחנו החלטנו לפני שבוע בוועדה שכל שבועיים אנחנו נקיים דיון בנושא הזנות. אני מבקשת ממך לשמור את הדברים האלה לישיבה הבאה. אני חייבת בינתיים לסכם את הדיון הזה. אני חושבת שזה מאד חשוב ואם יש לך מה להגיד על המקרים - - -

גם נציגי פרקליטות המדינה יגיעו?

הם מגיעים כל פעם שאנחנו מזמינים אותם ואני מודה על זה, אבל אנחנו חייבות לסיים את הישיבה הזאת, אחרת אנחנו - - -

אוקיי, משפט אחד. בסופו של דבר, כאשר מתבצעות עבירות מין מעבר לפינה והן לא נאכפות על ידי המשטרה ופרקליטות המדינה, בטח ובטח שיקומו ויציצו מקרים כאלה, כמו גם בפאבים.

תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בשני משפטים. ממש.

ממש בקצרה. אני רוצה לומר שלצערי הרב בסופו של דבר, גם המשטרה וגם הפרקליטות, נדרשות לחקור לעומק מקרים כאלה רק כאשר זה מתפוצץ בתקשורת, לצערי הרב. חבל שחברת הכנסת מירב בן ארי, שידעה כחברת מועצת העיר תל אביב על הדברים האלה, לא פעלה לעצור אותם.

סליחה, סליחה, סליחה, מעולם כף רגלי לא דרכה באלנבי 40.

סליחה, סליחה.

לא. אני ידעתי?

תגידו, חברות הכנסת - - -

אני לא הייתי במקומות האלה.

תודה רבה לכולכם. אני מפסיקה את זה. תודה רבה.

היא אמרה שהיא ידעה.

אני אמרתי - - -

תודה רבה. תצאו עם זה החוצה. אני מאד מבקשת. זה לא מתקיים בצורה כזאת.

זה לא לעניין. כף רגלי מעולם לא דרכה באלנבי 40, לא אלנבי 30, לא אלבני 50.

היא אמרה את זה. חברת הכנסת בן ארי אמרה שהיא לא יודעת.

הדבר הכי קרוב לאלבני זה פינת רוטשילד, מבחינתי.

אני יודעת שבדרך כלל - - - בגלל שזה בשידור ישיר - - -

את טועה. את מתבלבלת. - - -

אני מתנצלת. לא הבנתי אותך נכון. אמרת - - -

אמרתי שזה רחוב שידוע כמו לכולם, והנה, רעות מהנהנת, כי זה רחוב שידוע וזהו.

משום מה שמעתי גם את המילה מפוקפק.

שמעתם, נכון.

היא התנצלה. תעברו הלאה.

סליחה, זה לא לעניין. אמרתי מקום מפוקפק. אמרתי.

אני כנראה אבקש להפסיק לשדר אותנו בשידור ישיר בישיבות הבאות. אף פעם לא היה כאן דיון כזה.

זו הייתה הערה, מכיוון שאני מבינה שעיריית תל אביב רק עכשיו מבקשת לקחת את הרישיון של המקום ולתת סגירה לאלתר ואני רוצה להבין את הפער של הפרקליטות - - -

אי אפשר עכשיו להבין.

בסדר, אבל אני חושבת שזו הנקודה החשובה, עאידה. מדוע הוחלט לפתוח, אחרי שהיו הסרטונים בידיהם, הוחלט לפתוח חקירה רק על עניין תועבה והתערטלות ומי שהחליט לסגור זו הפרקליטות. ויושבים פה מייעוץ וחקיקה ואומרים אין בעיה בחוק ואין - - - והסרטונים מראים אלימות.

תודה.

קודם כל אני רוצה להגיד שלצערי הרבה כנראה אנחנו לפעמים לא מקשיבות אחת לשנייה בדיון הזה או אחד לשני. פשוט המשכתם להעלות שאלות שעלו כבר בתחילת הישיבה הזו. אני חושבת שאפילו אם היה ניסיון לענות להן, למרות שזה לא מספק עד הסוף, אני יכולה להבין שאתם מנועים בגלל החקירה, אבל אני אומרת לכם בסיכום שלי, גם לפרקליטות וגם למשטרה, שמאד חורה לראות שאתם ידעתם על דברים שהתקיימו שם, אבל משום מה לא חקרתם אותם עד הסוף ולא בדקתם אותם עד סוף, בכל הסעיפים, למרות ש - - -

המשטרה - - -

סליחה, עכשיו רק אני מדברת. עכשיו רק אני מדברת.

אני חושבת שאפילו אם ההוראה היא - - -

יש פה רצף קבוע של אי דיוקים.

אני מאד מבקשת - - -

המשטרה חקרה על עבירה מסוימת, הפרקליטות חקרה על העבירה הזאת והורתה לפתוח בעבירה אחרת. אמרנו את זה.

אוקיי, אני יודעת ואם היית מקשיב - - -

כמה אני יכול לשמוע את זה?

אני מאד מבקשת, אפילו אם הייתה הוראה על עבירה מסוימת ותוך כדי חקירה מגלים מידע חדש, מגלים שהיו קריאות, מגלים שקראו – תשלמו יותר – היה צריך לבדוק איך מתקדמים בחקירה הזו, לעצור את זה, להגיד כנראה יש חשד לעוד עבירות, להתקדם. אני לא הייתי מחכה.

זה מה שנעשה. זה בדיוק מה שקרה.

אבל רק אחרי הפרסום, לא?

אני ביקשתי, רק אני מדברת.

אז אני אומרת שבעיני אני חושבת שישנו גם כן צורך בהבנת הגדרת העבירות שמתקיימות במקומות האלה. יש צורך להסתכל על זה מזוויות שכנראה עד עכשיו לא קיבלנו אותן בכל החקירות שהתקיימו.

אני מאד מקווה שאנחנו נשכיל להבין שמה שמתקיים במקום הזה ובמקומות דומים לו, הוא מעבר לעניין של מיניות מתפרצת, זה מעבר לעניין של רק אלכוהול וסמים, על חומרת העניין של אלכוהול וסמים, אבל אני חושבת ששם הועלה בצורה הכי ברורה כל הנושא של סחר בגופה של אישה, באופן כללי והעניין של זנות.

לא שמענו את הקול של עיריית תל אביב במקרה הזה, שיש בידיה גם את חוקי העזר ואת הכלים שאפשר להפעיל אותם.

בסיכום שלי אני אפנה אחר כך גם כן לעיריית תל אביב, כדי לבדוק איך מטפלים בנושאים האלה ובמפגעים האלה ונראה איך להמשיך את העניין הזה מולם.

אני חושבת שהגיע הזמן שהמשטרה תיקח ברצינות את מה ששמענו מהעדות שהתקיימה פה. אני יודעת שאולי יש לכם עומס בסופי שבוע, אבל כאשר אנחנו יודעים שיש אזור מסוים שמגיעים אליו, עד אחת כמה וכמה גם קטינים וקורים בו כל מיני עבירות ופשעים, זה צריך להיות אזור מועדף לתגובה על תלונות של קריאות של אזרחים על קיום עבירות שם.

אני חושבת שבאמת הגיע הזמן לשים את זה בעדיפות גבוהה, למרות הלחץ שיכול להתקיים בסופי שבוע, ואז אולי אולי נוכל למנוע עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה.

אנחנו נרצה להמשיך בוועדה את הדיון על חקיקה אפשרית או פיתוח חקיקה אפשרית, שתעזור גם לפרקליטות וגם למשטרה לקיים את החובה המוטלת עליהם בצורה טובה יותר.

אני מאד מודה לכולם ונועלת את הישיבה הזאת.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.