הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, א' בחשון התשע"ו (14 באוקטובר 2015), שעה 09:00

פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

יעל גרמן

אינג' אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר ינון יוני - מנהל יחידה וטרינרית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - עו"ד, יועצת משפטית, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

זמר בלונדהיים - עו"ד, משרד המשפטים

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

דבי מילשטיין - עו"ד, משרד הכלכלה

עינת פלינט - מנהלת תחום וטרינריה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מרכז השלטון המקומי

שרית כספי אורון - ראש תחם בריאות וכימיקלים, אדם טבע ודין

דפנה שלו קורנבליט - עו"ד, תחום בריאות וכימיקלים, אדם טבע ודין

רונית דוידוביץ - מנהלת מותג פרטי, מגע קמעונאות

ד"ר רוני סורקיס - וטרינר ראשי, מנהל איכות ורישוי עסקים, רשת סופרסל

זאב פיקובסקי - מדען ראשי, קבוצת תנובה, איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

רוברט סגל - מנכ"ל שר ייעוץ והדרכה בע"מ, התאחדות התעשיינים

רוית ארבל - עו"ד, עמית, פולק, מטלון ושות', התאחדות התעשיינים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

גיל נדל - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

אייל רביד - מנכ"ל רשת ויקטורי

שמואל בשור - המשמר החברתי

דינה פביאן - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את אסם ותנובה

נעה בן שבת

ענת מימון

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק ז' (הגנה על בריאות הציבור (מזון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

בוקר טוב. היום ה-14 באוקטובר 2015, א' ראש חודש בחשון התשע"ו, חודש טוב.

אדוני, אנחנו עדיין בסימן ד' שנוגע ליבואן. בדיון הקודם התייחסנו למסמכים שיש בבקשה לקבלת תעודת יבואן ואנחנו עכשיו נכנסים לנושא של שמירת מסמכים בידי יבואן.

יש כאן שני סעיפים - סעיפים 126 ו-127 - ואני מציעה שנקרא את שניהם ביחד כדי להדגיש באמצעות זה את המהות.

הנושא הוא שמירת מסמכים בידי יבואן. על הפרה של הוראה כזאת ניתן להטיל עיצום כספי.

126. שמירת מסמכים בידי יבואן

יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 148(4) – סעיף 148 הוא סעיף התקנות הנוגע לסימן היבואן וסעיף קטן (4) נוגע לפרטים והמסמכים הנוגעים בדבר - ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי תת סימן זה, הנוגעים -

בהמשך לתת הסימן הזה, יש רשימה וכל סעיף נוגע למסמכים נוספים שצריך לשמור.

לעניין מזון רגיש – לכל אצוות מזון רגיש שייבא.

לעניין מזון רגיל – לכל משלוח מזון רגיל שניתנה לגביו תעודת שחרור.

מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) יישמרו למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, או, בהיעדר סימון של מועד כאמור, שנה מהמועד שבו העביר היבואן את המזון לאחר, בהתאם לתאריך תעודת המשלוח של המזון.

אדוני, רציתי לבקש, אפילו הסבר לפרוטוקול לגבי מהי אצווה, מה המשלוח ומה היחס ביניהם. אם אפשר בבקשה, הסבר קצר.

במהלך תהליך הייצור של המוצר יצרן קובע מנה מסוימת של ייצור שבדרך כלל זה מחולק לפי משמרות, לפי חומר גלם, מנה ראשונית, תלוי במוצר ובסוגי מוצר. במוצר מיובא יש בסעיפים אזכור למשלוח ומשלוח הוא קונטיינר שיכול תיאורטית להכיל מספר מוצרים מאותו יצרן ובתוך כל מוצר יכולים להיות מספר תהליכי ייצור או מנות או אצוות. זה היחס בין מנת ייצור או אצווה. הדבר הקטן ביותר בסך הכול של מוצרים שיצרן מייצר ועד למשלוח שיכול להכיל מספר אצוות ומספר מוצרים בתוכו.

לגבי מזון רגיש, אתם מבקשים שישמרו את אותם מסמכים שנקרא אותם בהמשך – התווית, אריזת המזון, תוצאות בדיקת מעבדה, המסמכים הנוגעים ליצרן, האישור שניתן במדינת חוץ, התרגום של המסמכים וגם פרטי העוסקים אליהם הועבר המזון, מסמכי המשלוח ומסמכים נוספים ככל שייקבעו. אתם מבקשים שזה יישמר לגבי כל אצווה ואצווה, ולעומת זאת, לגבי מזון רגיל, לגבי כל משלוח.

כן.

סליחה אדוני על ההארכה אבל זה נותן תמונה כללית של תת הסימן.

אנחנו ישבנו אתמול אחרי הישיבה בוועדה עם הצוות הבין-משרדי וביחס לסעיף הזה אנחנו הסברנו שיש קושי לשמור את כל המסמכים ברמת אצווה באופן שבו זה מוצג כי תאגידי מזון בינלאומיים בעצם מנהלים את האיכות שלהם באופן כזה שלא מבצעים כל בדיקה ובדיקה ביחס לכל אצוות מזון אלא בודקים לפי אותו מודל של ניהול סיכונים ובהתאם לזה מבצעים את הבדיקות. כך שלא ניתן ביחס לכל אצווה שיהיו את כל הבדיקות. לכן גם בהמשך התהליך, אתם תכף תראו, יש הסדרים חלופיים לזה שעדיין מתייחסים ומבטיחים שבכל אצווה יש את כל מה שצריך להיות, אבל זה נעשה בצורה שהיא לא כמו שכתוב כאן, באופן כללי.

לכן ההמלצה שלנו היא לתקן את הסעיף שעכשיו אתם מגדירים אותו כ-126(1) ולעניין מזון רגיש פשוט לשמור את כל מסמכי המשלוח. נאמר על ידי משרד הבריאות שהעניין ייבחן.

מה ההצעה שלך?

במקום לעניין מזון רגיש לכל אצוות מזון רגיש שייבא, יהיה לעניין מזון רגיש, לשמור את כל מסמכי המשלוח. בעצם בהמשך ייקבע בדיוק מה זה אומר מסמכי המשלוח.

אז זה בעצם כמו מזון רגיל.

יכול להיות שזה אותו דבר כמו מזון רגיל. אני אגיד לך מה ההבדל. ההבדל הוא שבהמשך תראי שביחס למזון רגיש המסמכים שנדרשים הם הרבה יותר מפורטים.

משרד הבריאות, מה אתם אומרים?

קודם כל, נכון שאתמול ישבנו ויש כל מיני שינויים והגענו להבנות לגבי כל סעיף וסעיף. לכן אני מציע שקודם כל נתחיל לקרוא את כל ההסדר ואז נתייחס מהותית כי יש קשר ויחס בין סעיפים לסעיפים.

לנקודה הפרטנית הזאת. הבקשה אתמול לא נסגרה ואנחנו צריכים לעשות בדיקה.

האם אתם חושבים שזה נראה חריג או לא מתאים?

לא בקשה חריגה. הניסוח המוצע קצת מטעה ולכן אנחנו היינו בדעה שרצוי להתחיל מזה שאנחנו רואים מהו ההסדר החלופי ויש התייחסות לכך בהמשך, בסעיפים העתידיים, ובהתאם לזה כבר להגיע להסדר הכולל. הסעיף הזה הוא סעיף עקרוני וברמת העיקרון לטעמנו כן אנחנו רוצים למסור את המסר שתוצאות בדיקה יהיו לכל אצווה ואצווה. אחר כך יש הסדר חלופי כפי שרז ציין.

רז מציין שהיום יש דרישות במזון הרגיל שמתאימות גם למזון הרגיש. זאת הכוונה?

לא. הכוונה היא שבעצם בכלל, בסעיף 126, מספיק לכתוב שיבואנים צריכים לשמור את מסמכי המשלוח ואחרי כן, בסעיפים המפורטים יותר, כותבים שביחס למזון רגיל צריך לשמור איקס וביחס למזון רגיש צריך לשמור ואי. זה בעצם מה שאני אומר, שצריך לפשט את הכלל.

לגבי מזון רגיש איקס ולגבי מזון רגיל, ואי.

במזון רגיל זה פחות. הדרישות של המסמכים ביחס למזון רגיל הן פחותות.

תסתפק בהסבר שנעשה את זה תוך כדי קריאה נוספת.

כן. בהחלט.

128. שמירת תווית שסומנה על גבי מזון

יבואן של מזון ארוז מראש – זה ביטוי שחוזר על עצמו לאורך הפרק כולו וצריך לבדוק אם אנחנו רוצים להגדיר מה זה מזון ארוז מראש על ידי יצרן או ארוז מראש באופן כללי - המיועד לשיווק קמעונאי, ישמור את כל אלה:

כאן המשמעות היא על ידי היצרן. ארוז מראש על ידי היצרן.

התווית המקורית של היצרן מחוץ לישראל כפי שסומנה על ידי היצרן על גבי המזון לצורך שיווקו.

כאן הייתה לנו אי בהירות כי האמירה "שיווקו מחוץ לישראל", לא היה ברור האם התווית היא של היצרן מחוץ לישראל או שהמוצר חייב להיות משווק מחוץ לישראל. האם לא יכול להיות שהמוצר לא משווק מחוץ לישראל אלא מגיע רק לשיווק בישראל?

בהמשך יש התייחסות.

התייחסתם בהמשך.

התווית בעברית כפי שסומנה על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל, אלא אם כן המזון יובא כאשר הוא מסומן על ידי היצרן בתווית מקורית בשפה העברית.

גם כאן השאלה אם התווית בעברית כפי שסומנה, האם היבואן מסמן או מסמן היצרן?

התווית בעברית?

כן.

בדרך כלל זאת תווית שהיבואן אחראי עליה.

אם כן אולי צריך לציין שזה בידי היבואן.

זה לא תמיד.

אמרתי בדרך כלל.

כן, אבל הסיפא אומרת אלא אם כן זה סומן על ידי היצרן. יש את שתי החלופות.

אם זה יבוא ישר מהיצרן, זה אפשרי?

אנחנו יצרנו בהירות בעניין הזה.

אני רוצה להבין. אם זה יבוא ישר מהיצרן, זה אפשרי?

כן.

ואם זה יבוא אחר כך?

היבואן רשאי. זה אפשרי. הכול אפשרי. צריך להסדיר את זה.

יכול להיות שצריך להוסיף משהו בנוסח כדי למנוע חוסר בהירות.

גם בעניין הזה היו שתי נקודות. גם על הסעיף הזה דנו אתמול והיה נושא אחד שהסכמנו עליו שהתווית לא צריכה להיות מקורית. זמר אמר שהוא ינסח.

מה זאת אומרת היא לא מקורית? לא היצרן הוא זה ששם אותה?

לא צריך את זה, את הקופסה, את כלי הקיבול.

סריקה או צילום שלה.

איזשהו מסמך. בדיוק.

אנחנו נגיע לנוסח שנעביר את המילה "מקורית" לא במובן הזה שצריך לשמור את הקופסה עצמה אלא התוכן של התווית והאריזה בצורה הגיונית סבירה שמאפשרת גם תיעוד מצד אחד.

לגבי האריזה יש להם צילום או סריקה.

כן.

זאת הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה היא שיבואן שהמזון שלו בעצם מסומן כבר במקור, יש כאן איזושהי אי בהירות לגבי מה הוא צריך לשמור וגם את זה זמר אמר שהוא יבחן.

האם את העברית או גם את העברית וגם הלועזית.

בדיוק.

תינתן התייחסות נפרדת לשאלה שנשאלה כי כנראה יש כאן אי בהירות למרות שלטעמנו לא. מקרה שיבואן מייבא מוצר מזון מהיצרן עם ציון בעברית ותהיה התייחסות נפרדת גם לעניין הזה.

אנחנו נחזור לפרקים. אנחנו קוראים כרגע כדי למפות ולראות היכן היו התיקונים ואחרי כן נצטרך לחזור לסעיפים האלה.

לסעיף 128. הסעיף מעלה את אותה סוגיה שדיברנו עליה גם אתמול בקשר לתווית והנושא של מה זה בדיוק לצורך קמעונאי, לצורך שיווק קמעונאי. האם הכוונה הייתה רק ליבוא המקביל או מעבר לזה? אני עוד לא הצלחתי לקבל תשובה לעניין הזה. גם אתמול הוא נשאר פתוח. אתמול זה עלה בהקשר של - - -

בהקשר של הבקשה, מה מצרפים לבקשה.

כן, נכון.

גם הועלה על ידי דוקטור מעוז גרופר הנושא של בטיחות הצרכן שקשור להסתמכות על תווית המוצר בלבד ולא על מפרט כולו, כמו היבואן הרגיל כדוגמה בנושא אלרגנים כאשר רשימת האלרגנים שונה בין מקומות שונים בעולם. בארצות הברית שמונה אלרגנים, באירופה 14 אלרגנים ובמקומות אחרים אני לא יודע. בארץ תהיה תקנה אחרת.

נושא נוסף שלא עלה אתמול אבל נדון בינינו היום, זה נושא של ריקול. יכול יבואן מקביל לייבא ממקום מסוים בעולם בו אין חובת סימון אתר הייצור של המזון אלא רק סימון המשווק. כך נהוג במקומות שונים בעולם, שמסמן רק את ה-פוד אופרייטור.

בוקר טוב לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ברוך הבא.

לכן לצורך הדוגמה, אם מישהו קנה מזון מצד ג' שקנה אותו ממפעל בהודו. אותו מפעל יכול לעשות ריקול כי מצא בעיה במוצר. זה יכול לקרות וזה לגיטימי. אנחנו לא יודעים איך משרד הבריאות בארץ ידע שאותו מפעל בהודו שייצר את המוצר הספציפי עושה ריקול למוצר הזה ואיך הוא ישמור על בריאות הצרכן בישראל, כך שיעשה ריקול גם בארץ.

יש לי בקשה לטרמינולוגיה. קחו את היבואן הרגיל הוותיק והיבואן החדש במקביל. אני לא מסכים לזה. היבואן הוותיק, בבקשה, אבל היבואן החדש הוא לא יבואן מקביל. זה עושה פחיתות בתודעה הציבורית ליבואן החדש. אני חושב שזה לא יבואן מקביל אלא הוא יבואן. אתם רוצים לציין שהוא חדש, אז שיהיה חדש, אבל אין שום סיבה לקרוא למישהו יבואן מקביל.

אדוני, זה ניסוח שכבר קיים בחקיקה אחרת. הכוונה היא לא ליבואן חדש. יכולים להיות יבואנים רשמיים חדשים שקונים ישירות מהיצרן. הכוונה היא ליבואן שקונה שלא מהיצרן, לא מהמקור.

כן, אבל הוא כאילו ספק בדרגה ב'. לא. אין שום סיבה לזה. אתמול כל הדיון היה, וההערות שלי היו לכך, שברגע שיש יבואן חדש בתחום הזה שמייבא מוצר קיים, הוא צריך להיות בתנאים שכולם יודעים שהוא טוב כמו אחר. אני מבקש שכך תתייחסו גם בטרמינולוגיה. לא לתת איזו דרגת ייחוס לישן ודרגה פחותה לחדש. לכן המושג של מקביל, תדעו, זה לא מושג בדרך כלל מכובד.

אדוני היושב ראש, למה שאתה אומר, יש תופעה כזאת ולא רק לגבי יבואנים. כמעט בכל מקום בעבודה היום – אני מדבר על משרדי הממשלה – יש דור א' ודור ב' עם שלילת זכויות נוראיות מהדור החדש לעומת הדור הישן, דור המדבר. שמעת על המושג הזה כאשר מחליפים חוקים. אני חושב שזה סותר את חוק חופש העיסוק ושוויון בהזדמנויות בעבודה. כוועדת העבודה אתה צריך לעשות בזה מהפכה של ממש. לא יתכן ששני עובדים שעובדים באותו מקום, באותו שולחן ובאותו משרד.

אתה רוצה מהפכה ביום?

לא ביום. עם הסבלנות שלך אפשר לעשות אותה.

חבר הכנסת אייכלר, ההערה נכונה מאוד. אני מכבד ומכיר את המצב ואתה מאוד צודק בנושא העובדים. כל ההשפלות האלה שבעצם המדינה שהיא המעסיק הגדול בתחום, זה כדי לחסוך את הגרושים על חשבון העתיד ורמת ההכנסה של האזרח הפשוט במיוחד.

אני חוזר לנושא. אנחנו רוצים תחרות חדשה ואפילו הייתי אומר קשה למרות שהייתי רוצה להגיד אבל לא אשתמש בה. תחרות. תחרות היא בין שווים. החדש בעיני הוא שווה לוותיק. לכן גם התנאים, לא אכפת לי שתורידו משהו מהוותיק, צריכים להיות שווים. זה מה שהסברתי לך אתמול ואני חוזר. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לחדשים להיכנס לענפים שהם היום, לפי ההגדרות שלכם, מונופול ולהפסיק את זה. מונופול, זה מתחרים שווים בתנאים. עם כל הכבוד לוותיקים, אבל הם קיבלו את שכרם והרוויחו יפה ולפעמים באכזריות על חשבון האזרח, אבל החדשים יהיו בתנאים של הוותיקים.

אני רוצה להתייחס בהקשר לזה ובהקשר להערות שהגיעו מהתאחדות התעשיינים שאני מאוד שמח שפתאום כל מה שמעניין אותם זאת שמירה על בריאות הציבור.

לא כל.

ההערות האחרונות היו לגבי הצרכן והציבור שחס וחלילה לא ייפגעו מיבוא של יבואן חדש.

המדינה תרוויח מזה שהם ירוויחו.

אנחנו לא מבינים מה זה המונח שיווק קמעונאי ולמה מתכוונים כאן.

נגיע לזה. אתמול ביקשתם הגדרות. נגיע לזה.

לגופו של עניין. יש כאן הסדר של יבואנים, גם ליבואנים ותיקים כמו שאתה קורא להם וגם ליבואנים חדשים, שמציב דרישות שהן סבירות מצד אחד. זאת אומרת, הם יוכלו לעמוד בהן ולהביא את המזון לישראל. מצד שני, שירות המזון עומד מאחורי זה ואני אומר שבאמצעות המסמכים האלה, באמצעות הבדיקות שהוא עושה, אני יכול לשמור על בריאות הציבור. אני לא מבין את כל הטענות האלה שפתאום איך בכלל יכול להיות שיבואן חדש ייבא לישראל ואיך הוא ידע שהוא לא מטעה את הצרכן וכל מיני אמירות כאלה. יש כאן סט של מסמכים, יש כאן פרק עקיבות שעוד נגיע אליו ונדבר עליו, יש כאן הסדרים כדי לייצר את ה-ריקול, את האיסוף מהשוק במידה וצריך, ואני חושב שיש כאן לא מעט סעיפים שיוצרים את המעטפת כדי למנוע את כל הטענות שנשמעו על הונאת הצרכן ופגיעה בציבור דרך היבוא החדש.

זה לא סותר כל מה שאמרתי. אני מסכים מילה במילה.

יש לנו כאן יבואן חדש לפי ההגדרה שלי, אייל רביד מחברת ויקטורי. אם תרצה להתייחס, בבקשה.

אנחנו ממש ממש לא באים ממקום של התנגדות ואלה לא הערות חדשות שניתנו עכשיו למעט ריקול שזה באמת משהו שלא חשבנו עליו לפני כן. אנחנו חוזרים – וסליחה על הטרמינולוגיה אדוני היושב ראש – רק לנושא היבוא המקביל עליו דיברנו בישיבות הקודמות. לא הייתה לנו שום התנגדות שהתווית, התווית בלבד, תהווה הוכחה או תחליף למפרט ושאר המסמכים. אנחנו רק רוצים להשאיר את זה במצב עליו סוכם לפני כן. זה הכול. אין לנו שום כוונה אחרת.

לא הבנתי.

אנחנו רוצים להבין את הטרמינולוגיה. אם אנחנו מחריגים את זה רק ליבואן החדש.

לא. אני חוזר ואומר, תקשיבו לי. אני מקשיב לכל מילה וזה לא אומר שבסוף אני מבין את מה שאתם אומרים. כשאני אומר, אני גם מתכוון שתקשיבו לכל מילה שאני אומר. אני רוצה תנאים שווים לוותיק ולחדש. אני לא רוצה שהחדש ייחשב מאכער בעיני התודעה הציבורית. אני יודע שיש תרגילים ובין היתר אנחנו חייבים לראות אם באמת גברת לבנת פורן קיבלה מחמאות בדוח מרכז המחקר והמידע. היא משתמשת בזה כדי להמשיך ולהטעות את הציבור ואני באמת מבקש שתעשו איזו בדיקה בעניין זה.

הם עושים לימונדה מלימון. כל הדיון שהיה, הם לוקחים את זה.

לא. יש אחד שהפך אותו לחיובי והקדים את החוק החדש וזה לטובת הציבור, אבל מה שהיא עושה, זאת פרשנות לא נכונה של הדוח של מרכז המחקר שלנו.

אני חוזר ואומר שזה עניין של תודעה ולטווח ארוך כולם ירוויחו מזה. כך אני חושב.

אני רוצה משהו מאוד כללי ומאוד מובן, ואני מצטט את מנחם בגין שהיה אומר שהמובן מאליו צריך שייאמר. אני מבקש שיהיה ברור לכל אורך החוק, כמו שאישור תקן של בריאות לא יכול להיות אלא על ידי משרד הבריאות, ולא יעלה על הדעת שמישהו יכתוב משהו בלי שיהיה לו רגולטור, כך בכל מה שקשור לכשרות. אני רוצה שיהיה ברור שנושא הכשרות וסמכות הרבנות להגדרת המונח כשר, לא ישתנה לרעה בחוק הזה, לכל אורכו.

לא משתנה ואין נגיעה בנושא הכשרות. החוק הזה מדבר על הרגולציה הבריאותית לעניין מזון ואין כאן שום השפעה על הרגולציה או על נושא הכשרות וכולי.

היום זאת מילה גסה להגיד סטטוס קוו אבל זה כך. לא נגענו, לא שינינו, לא הקלנו, לא החמרנו בנושא של הכשרות. מה שהיה זה מה שיהיה גם אחר כך.

מי ששם חותמת כשר, צריך על פי החוק להיות באישור הרבנות.

אפשר גם לעשות שמירת דינים ולהגיד שאין בזה כדי לגרוע מהוראות חוק איסור הונאה בכשרות.

כשרות לא בחקיקה.

אנחנו חושבים שלא כדאי לגעת בזה אלא כל הדרישות בנושא הכשרות, ימשיכו להיות. האם אתה רוצה שיהיה משהו?

לא. אומרת היועצת המשפטית שזה צריך להיות ברור ומובן מאליו. בגלל שזה מובן מאליו, זה צריך להיות ברור.

אני מודיע שאם יהיה ויכוח מסביב למה שהיועצת המשפטית מציעה, אנחנו נמחק את הסעיף.

אני מקווה שלא יהיה ויכוח. אין כאן שום ויכוח.

בסדר. נסתפק בהערה הזאת. גם אני כיהודי אוכל כשר, רוצה אותו הדבר.

בדיוק. זה אותו אינטרס לכולנו.

אפשר להמשיך.

129. שמירת תיעוד של אריזת המזון

יבואן מזון ישמור צילום או סריקה ממוחשבת לדוגמה של אריזת המזון כפי שהיא משווקת מחוץ לישראל וכן כפי שתשווק בארץ לפי דרישות חקיקת המזון.

לעניין מזון ארוז מראש – גם כאן עולה השאלה האם זה רק לשיווק קמעונאי - על ידי היצרן שנקבעה לפי סעיף 27 חובה לסמנו בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

זאת אומרת, דובר כאן על אריזת פח וכנראה שם היא מחויבת ויכול להיות שכך ייקבע לגבי אריזות אחרות. אם כל אריזה שנקבע שצריך לסמן אותה בקוד, יהיה פענוח של הקוד.

גם הנושא הזה נדון, הנושא הזה של יבואן שצריך לשמור צילום או סריקה של האריזה. הבנתי שגם זה בבחינה. נכון?

בנושא הזה יש לי אחר כך הצעה.

מה במקום צילום או סריקה?

צילום או סריקה. שוב, גם לגבי אריזה וגם לגבי הסימון והתווית, סיכמנו שינוסח נוסח שמפרט בבירור מה הייתה כוונת המשורר כדי לא אחר כך לגרום לפרשנויות רש"י מיותרות.

מה באמת הייתה הכוונה?

הכוונה היא שיהיה או צילום או סריקה, משהו שהוא בר בדיקה ובר אכיפה ולא איזושהי פתקית או צילם או הפניה לאתר אינטרנט של חברה בה יש צילום של אריזה וסימון.

זה תנאי שהיה קיים גם בעבר?

זה קיים היום אבל בצורה אחרת. מכיוון שאנחנו למעשה כבר לא בודקים משלוחי מזון לפי המודל המוצע. משלוחי מזון לא ייבדקו בנמל. היום משלוחי מזון נבדקים בנמל ואז יש גישה למשלוח ויכולת לבדוק את המוצר וגם לאמת את האריזה ופרטי האריזה. נכון להיום, עם שינוי גישה שמשלוחי מזון רגיל ישוחררו כדיפולט, זאת אומרת, רובם ישוחררו למחסן יבואן, יגיעו למחסנים כמעט במידית אחרי שחרור של מערכת ממוחשבת, אנחנו רוצים שכל מידע לגבי המוצרים שישווקו בסופו של דבר, יהיו נגישים למפקח שיגיע או למחסן או לדרכי השיווק ויוכל אחר כך להשוות את המידע.

אני מציע, למרות שאני לא מבין כלום במחשוב, שתוותרו על צילומים שהם מתקלקלים ותלכו יותר על מחשוב.

דיגיטלי. כן, ברור.

אז זה מאפשר מעבר מכל התחנות השונות. בסדר.

אני רוצה להבהיר. כל מה שכתוב כאן, הסעיפים – חוץ מהסעיף הראשון – יוצרים תיק.

חלק מהצ'ג ליסט.

כולם באים זה בנוסף לזה אלא אם כן נקבע בתוך הסעיף שיש ביניהם חלופה.

נכון.

אז הכול יהיה ממוחשב. לא יצטרכו תיקי מסמכים של ניירות. נכון?

סעיף 202 לחוק שעוד לא הגענו אליו אומר שבכל מקום בחוק שלא נכתב אחרת, כאשדר כתוב שמירת מסמכים, אפשר לשמור באופן דיגיטלי.

זה כולל גם את הסעיף הזה?

בסעיף הזה אנחנו עוד צריכים לבדוק כי היה כתוב כאן תווית מקורית, אבל בגדול כן.

חשוב להגיד למה, אדוני היושב ראש. אני מרגיש שהחוק הזה שכולנו בעד כדי שיסיר חסמים ויבטל בירוקרטיות ויפשט הליכים, כדי להוזיל את מחירי המזון, עלול להיווצר חוק שכל כך ייקר את הבירוקרטיות ואת הרגולציה, כך שמחיר המזון שוב יעלה בגלל ההוצאות האלה.

לכן שאלתי אם זאת הייתה דרישה קיימת או חדשה.

בדיוק. כי אנחנו רק מכבידים ומכבידים.

אני בטוח שהחברים היום מודעים לאור כל ההערות שהערנו.

אם זה יהיה ממוחשב, זה לא מכביד אבל אם הוא יצטרך לסחוב תיקים בכל מחסן עם כל מיני אישורים, זה יכול לייקר.

לאור כל הדרך חשבנו על כך שהדיפולט אמור להיות – מבחינתנו לפחות רצוי מאוד, גם לנו כגוף מפקח הרבה יותר קל לפקח על מסמכים שהם שמורים לאורך כל הדרך מבחינה דיגיטלית – כל עוד מתקיימים תנאים של אמינות ואיכות של שמירת אותם מסמכים. אבל בכל זאת אם יש תעשייה או נציגים, יבואנים, שירצו לשמור מסמכים בדרך אחרת, אישרנו גם את האופציה הזאת.

אם כן, זאת אופציה והם לא חייבים.

הם יכולים לבחור איך לשמור. אנחנו רק מבהירים שלא יהיה ספק שמותר לשמור גם באופן דיגיטלי וזה יהיה קביל.

הייתי מגביל את זה בזמן. זה יותר קשה בדיגיטלי כי בדיגיטלי יש היסטוריה מצטברת אצל כולם.

אתה מגביל את התקופה בה חייבים לשמור את המסמכים. אם הם רוצים לשמור מעבר, זאת בחירה שלהם.

שבע שנים.

לא. שנה.

התייחסנו באופן פרטני לכל מסמך ומסמך.

לא שנה מיום הוצאת המסמך אלא שנה מתום התוקף של מוצר המזון.

ברשותכם, בואו נשתדל להתקדם.

130. שמירת תוצאות של בדיקות מעבדה

יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה המעידות על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לי דין. לעניין סעיף זה, "בדיקה" - בדיקה שנערכה בידי יצרן מזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 68(א) ו-78(ב)(2).

על אף האמור בסעיף קטן (א) יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין אם באופן ישיר או דרך ספק אשר יש לו קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לשמור מסכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, במקום שמירת תוצאות בדיקה לפי סעיף קטן (א) -

מסמך חתום על ידי יצרן המזון המעיד על הרכב המזון. לעניין מזון המיוצר בהרכב ייעודי, המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך יצוא לישראל.

מסמך חתום על ידי יצרן המזון, בו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כמשמעותו בסעיף קטן (ג), או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי אחת לפחות מן האצוות שבמשלוח.

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי יבואן לשמור לגבי מזון שאינו מיועד לשיווק קמעונאי, ובכלל זה חומרי גלם, מפרט (Specification) מהספק ביחס למזון שבמשלוח, במקום המסמכים הנדרשים בסעיפים הקטנים האמורים. בסעיף קטן זה, "מפרט" – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על מזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 134.

שאלה בעברית חדשה. מה זה אצוות? לא מצאתי את זה בתנ"ך.

מנות ייצור. אצווה היא מנת ייצור.

אולי צריך להגדיר מהי אצווה.

אני אחזור על ההסבר.

אתמול קיבלנו הסבר אבל זה לא יזיק.

בתהליכי ייצור של מוצר שמייצרים אותו יום יום, יצרן מגדיר את מנת הייצור ומגדיר אותה כמנה המייצגת. במהלך יום ייצור, אלה יכולות להיות מספר מנות.

הבנתי.

בוקר טוב. יש לי בעיה עם סעיף 130. עם הפתיחה של תת סעיף (1) ו-(2), אתם מעקרים את כל מה שנקרא יבואן חדש.

מה זה (1) ו-(2)?

ב-(ב).

סעיף קטן (ב) אומר על אף האמור לעיל בסעיף קטן (א), יבואן שיש לו קשר עם יצרן.

יכול להיות שאין לו קשר.

הוא לא חייב. זה חלופי ל-(ב).

אני הקשבתי ושמעתי איך היא קוראת את זה. אולי לקרוא אני לא יודע, אבל כשאני שומע את זה באוזן, זה אומר לי שמה שקיים היום, יהיה קיים מחר ולכן לא עשינו כלום בכל הרפורמה הזאת. אם אני כיבואן חדש צריך להביא מסמך של היצרן, אני לא הולך להיות יבואן חדש ושום דבר כאן לא יכול להשתנות. חזרתי אתמול מתערוכה שעדיין קיימת בגרמניה והיום זה היום האחרון שלה, עם לפחות חמישים דילרים להביא סחורות לארץ. חמישים אחוזים מהסופר יכול לבוא. אי אפשר להביא שום דבר. לפי מה שאתם כותבים בסעיף (ב)(1) ו-(2), אי אפשר להביא כלום. אני לא רוצה להכיר את היצרנים, לא רוצה לדעת מי הם, אני רוצה לקנות את המותגים ודרך אותם מותגים יהיה אפשר להוריד את המחירים על המדף בארץ, כי אם מביאים את המותגים האלה לארץ דרכם, אפשר להוריד את כל הפירמידה של המחירים. הכול יורד. גם היצרנים המקומיים, לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו להוריד מחירים דרך המוצר שמגיע מחוץ לארץ, אותו מותג שמגיע מחוץ לארץ. אתם כותבים כאן שאני צריך להיות בקשר עם היצרן ולהביא מסמכים של היצרן.

אני אשמח לנסות להסביר לך.

עוד לא קיבלת את רשות הדיבור.

אני הבנתי שמטרת הרפורמה הזאת, בין היתר בתחום היבואן החדש, היא מה שאמר קודם חבר הכנסת אייכלר, שהוא מצפה שזה יוריד את המחירים אבל במקרה שלכם זה לא יוריד את המחירים, במקרה של האוכלוסייה ממנה אתה בא בגלל הסעיף שדיברת קודם עם יושב ראש הוועדה בנושא כשרות ואני חייב לגעת בזה כי היום בעולם כאשר אתה נוסע לניו יורק, אתה פוגש חמישים כשרויות שונות שם. חמישים. יש כרטיס כמו כרטיס אשראי שיש עליו חמישים אייקונים של כשרויות. בישראל החמישים האלה, 49 מהן לא מקובלות.

כשאתה נוסע ולוקח מטוס לניו יורק והולך לרבי או למישהו אחר שם, או שיש לך שם עבודה, שם אתה כן אוכל מהמוצרים האלה. כשאתה כאן בארץ, אתה לא אוכל אותם. בנושא חוק כשרות, עם כבר עסקינן בו, ונגעת בזה, כדי להוריד את המחירים ואתה אמרת שכל מטרת הרפורמה היא ביטול חסמים כפי שהגדרת את זה והורדת מחירים, בעולם של הציבור שלך, זה שלך זה לא יהיה וחבל שכך כי דווקא הציבור שאתה הגעת דרכו לכנסת, אני חושב שזה הציבור שהכי קשה לו. לא שלאחרים פחות קשה או יותר קשה, אבל זה ציבור מעוט יכולת שעולם הכשרות פוגע בו ובגדול.

עם החצי הראשון של דבריך מאוד הסכמתי. עם החצי השני אני לא מסכים באף מילה.

אני אחזור לנושא כי מה שאמרתי, הייתה נקודה אחרת. אני אחזור לנושא שלנו. אם יבואן חדש צריך להיות בקשר עם היצרן, אין יבואן חדש.

אתמול הצענו משהו. תתייחס לזה. אני העליתי בין היתר את הרעיון. אני חושב שיבואן חדש שמייבא מדילר, כמו שאתה קורא לו - ואני אומר ספק ולא דילר, בוא נשתמש בטרמינולוגיה של חוק למרות שכולם מבינים – אנחנו מבקשים מהספק להעביר את הדרישות שיהיו על המוצר אותו הוא מספק לך, את הדברים שהוא סיפק לקונה ישיר שלו.

אנחנו גם צריכים להגדיר אותו.

כן. דהיינו, שיסביר את איכות המזון שהוא מספק לך. אני לא מבקש להיות בקשר אתו אלא ללכת לספק הראשי הזה ושהוא יספק לך את הדרישות.

זה לא עובד כך.

למה?

אני אסביר איך זה עובד כדי שכולנו נבין. אתה הזכרת את המילה דילר, דווקא אני חושב שכן צריך להשתמש במילה דילר. אותו דילר שאתה פוגש בסרביה, בפולין, בגרמניה, בהולנד, בספרד, לא משנה היכן, בארצות הברית, לא תמיד הוא קנה את הסחורה מהיצרן. הסחורה הזאת עברה מדילר לדילר ומדילר לדילר. היא יצאה מאותו בית. לצורך העניין, היא יצאה מאותו מפורט אנד גמבל. אם אני עכשיו רוצה להתגלגל ולהגיע מדילר איקס שהסחורה התגלגלה אליו - - -

אתה מקבל סחורה שאתה רוצה שתהיה באותה איכות של סחורה זאת שהיא קיימת דרך היבואן המסורתי שקונה ישר מהיצרן.

לכן יש כאן בדיקות מעבדה.

רגע. אני אומר שגם כדי לחסוך את בדיקות המעבדה הנוספות והמיותרות כי אני חושב שיש כאן הרבה בזבוז בבדיקות בתחנת הסגר ובעוד מקומות. אני חושב שהספק שלך שמאפשר לך את היבוא הישיר שלך, הוא יכול לספק לך את הבדיקות שעשה היצרן. לא אתה. אל תלך ליצרן. אני מסכים לכך שליצרן יש איזה הסכם שמגביל אותו והוא חייב לספק רק ליעקב כהן כל החיים ולעוד מאה שנים.

אני לא אגיד שזה בלתי אפשרי.

אני חושב שזה אפשרי כי גם אותך זה מכסה. גם אותך כיבואן זה מכסה.

הכול אפשרי אבל אני חושב שאם הייתי יכול לשים ו/או, זה היה קל יותר.

אבל זה בדיוק מה שיש. מה שיש כאן זאת אפשרות להביא בדיקה על עמידת המזון בדרישות חקיקת המזון או מאת יצרן המזון או מאת מעבדה בישראל או מאת מעבדה אחרת שהוכרה על ידי אחד הגופים.

או מספק. לא אכפת לי שהספק יספק לך.

אם יש לך קשר ישיר עם היצרן, אתה יכול להביא במקום זה את המסמכים האחרים.

חוץ מזה, עוד נקודה מאוד חשובה ותגובתך כאן היא מרכזית כדי שנבין יותר. אנחנו לא רוצים שיהיו יבואנים עם זכויות יתר, עם תדמית שהם טובים, וכל יבואן חדש, הוא מאכער, הוא דילר, כי אז ידביקו לכם את התדמית הלא נכונה. אני חושב שהוותיקים צריכים להבין שעולמם אינו מובטח לכל התקופה הבלתי מוגבלת שיש לו בהסכם שלו עם היצרן. אנחנו ראינו את זה במכוניות ולכן הלכו ללכלך אנשים, דווקא חברים שלי ואת זה לא אהבתי, אבל היום אתה יכול לייבא מכוניות באופן אישי ולא אישי באמצעות חברות נוספות.

אם אפשר, אני לא מבין למה כתוב כאן ב-(ב)(1) גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר. נקודה. למה צריך לכתוב במיוחד לצורך יצוא לישראל. למה צריך את ה-במיוחד?

באותו מקרה שמזון מיוצר במיוחד לצורך מכירה בישראל, צריך לכתוב את זה שזה מיוצר לצורך מכירה בישראל.

את משאירה כאן טרמינולוגיה לעורכי דין. ברוך השם יש היום במדינה יותר מדי עורכי דין וכל עורך דין ייקח את הסעיף הזה ויהפוך אותו כך ובכל קומבינציה זה מביא לכישלון. לשם מה להוסיף את המילה "במיוחד בישראל"?

אני רוצה להראות לך. ההתחלה, גם כאן, בתוך (1) יש שתי חלופות. אומרים לך מסמך חתום על ידי היצרן וזה אתה נותן רק אם יש לך קשר עם היצרן. יש לך אפשרות לא להיות בקשר עם היצרן ואז אתה נותן מסמך בדבר הרכב המזון ואומרים לך שלעניין מוצר שהוא בהרכב ייעודי המיוחד רק למכירה בישראל, רק יציין את זה שזה מיועד למכירה בישראל.

אני אשאל שאלה. אתמול ישראל שיחקה נגד בלגיה. אנחנו אתמול היינו במוקדמות היורו.

לא. היא לא שיחקה.

לא שיחקה. הם באו למגרש. למה אני מספר את זה? הגענו והיינו רשומים כחלק מאירופה. אם אנחנו חלק מאירופה, באירופה יש את הדף הזה בכלל? אני עכשיו רוצה להביא סחורה מהולנד לספרד, תגידי, מישהו ביקש ממני מסמך, לעבור לאלי, להתקשר ליוסי, לבוא לדוד ולהביא לו מסמכים? אני לוקח את המשאית, שם עליה את הסחורה, מניע את הרכב, עובר את הגבול מה גם שאין גבול ואומר אהלן לשוטר ורק אם התחלף לי השלט הבנתי שעברתי מהולנד לספרד. כאן בניתם רפורמה שהיא מצוינת, שהיא מנסה לעשות, לעודד ולהוריד, אבל עכשיו לשם מה צריך להוסיף עוד ועוד ועוד? אפשר לעשות את זה קל.

זה קשור להסכמים של המדינות.

אבל אם אנחנו חלק מאירופה, אנחנו חלק מה-OECD, אנחנו תמיד רוצים להיות חלק מהם.

אירופה זקוקה לקבוצות חלשות.

כשנהיה חלק מה-EU, אני מניח שחלק מה שהועלה כאן ייפתר. רק להסביר שוב באופן חד משמעי. הסעיף הזה, הדרישה הבסיסית שלו היא סעיף (א). תוצאות בדיקות מעבדה, כל אחד אמור להיות מסוגל להביא ואין שום קשר ליצרן ולא צריך להיות קשר ליצרן. סעיף (ב), כתוב במפורש, ונכון, זאת שפה משפטית כי כך כותבים חקיקה ואין לנו ברירה אלא לכתוב את זה כך, אבל זה קודם כל על אף האמור. כלומר, מי שיש לו קשר ישיר, וגם אז הוא רשאי. גם מי שיש לו קשר ישיר, יכול עדיין לעבוד עם תוצאות בדיקת מעבדה אבל מי שיש לו את (א), זהו, הכול בסדר והוא לא צריך בכלל להיכנס ל-(ב). לכן זה לא מעניין אותך אם זה מיוצר במיוחד לישראל, כן או לא, כל עוד יש לך את תוצאות בדיקת מעבדה שזה מה שיהיה ליבואן חדש, ליבואן מקביל. לא צריך שום דבר אחר. אך ורק מי שגם במקרה יש לו קשר ליצרן, יכול להביא משהו אחר.

הישיבות האלה מוקלטות?

כן.

גם בשידור.

זאת הרפורמה.

מי כמוך כעורכת דין יודעת שגם מה שכתוב, אתם יודעים להפוך את זה.

נכון. עוד הערות? אמיר, רצית לומר משהו?

לא. ההסבר שזמר נתן, מניח את הדעת. זה הסיפור, שאפשר להביא בדיקות מעבדה ולא צריך את המסמכים.

אני חייב לציין שבתודעה שלנו – וציין את זה חבר הכנסת אייכלר - כל מטרת החוק לא הייתה – ואני אומר את זה כמי שבא מבחוץ וחדש במערכת - לשפר את הפיקוח על איכות המזון. סליחה, בלי לפגוע, זה לא מעניין. מה שרצינו ומה שרוצים ומה שנחפש ונעשה זאת עד הסוף – וביקשנו את זה מהאוצר – להראות לנו שכל המהלך הזה בסוף מוזיל את המחיר, מוזיל למשתמש האחרון, דהיינו האזרח ובמיוחד האזרח החלש. את זה נוכיח ואם לא נוכיח, אני מודיע שלא נעביר את החוק.

נוכיח.

אם לא נוכיח, לא נעביר את החוק. שיהיה ברור. אני לא באתי וקיבלתי הנחיה, כולל מהבוס הפוליטי שלי שיש לי את כל ההערכה אליו, לעשות את השינוי המהותי ואנשים עבדו לפני שהגעתי במשך שנים רבות על זה כאשר המטרה היא להוזיל את המזון וזה מאוד חשוב. זאת מטרת קודש של כל המהלך הזה.

ליושב ראש הפריעה המילה דילר. אייל אמר שצריך לקרוא להם דילרים. אני רוצה להסביר לך למה היושב ראש התכוון ואעשה זאת אולי כפרשן. היה יהודי שבא לשוק לקנות סחורה, נרות, קרון של נרות. אמרו לו שהנרות עולים כאן מאה דולר לקרון – אני נותן סתם מספר – אבל נותנים לו בעשרה דולר קרון שלם של נרות. הוא קנה ועכשיו הוא יציף את העיר בנרות, אז לא היה חשמל, ויעשה הרבה כסף. הוא קונה את הקרון, נוסע לעיר שלו, מכריז שהוא מוכר רחמנא ליצלן נרות מצוינים ויפים, רק פתילה אין בנרות האלה. הוא חוזר ומחפש את הדילר הזה ואומר לו: מה עשית לי? אומר הדילר: מה קרה? לא מכרת את הקרון? נתתי לך בעשרה דולר ויכולת למכור בעשרים ובשלושים דולר. אומר לו: לא, לקחתי את זה העירה, מכרתי לאנשים וכולם אומרים שאין פתילה. אומר הדילר: אידיוט, הלכת למכור נרות בשביל להאיר את הבית? אלה נרות בשביל דילרים, זה בשביל למכור סחורות בבורסה של נרות. זאת אומרת, אני מכרתי לך בעשרה דולר ואתה תמכור לשני בעשרים דולר ובשלושים דולר ועד שתגיע למאה דולר כבר כולם הרוויחו וזורקים את הקרון. זה נקרא דילר.

החלפת את השם מחבר הכנסת אייכלר לאבן שושן?

אני רוצה להגיד לך שבגיל 12 כבר ידעתי את אבן שושן. זה הסיפור שמפריע לגבי הדילר.

אני חייב להוסיף נימה אישית. זה מה שעשו עם סבא שלי על איזו אנייה בחוף מרוקו. אמרו לו שזאת האנייה שלך ויש שם א', ב', ג' ו-ד' וכשהלך לחפש מה יש בפנים, שאלו אותו מי אמר לו ללכת לבדוק.

בדיוק. תמכור הלאה. לכן ליושב ראש מפריע המושג דילר.

אם מותר לי להזמין את כבוד חברי הכנסת לאחת הנסיעות לחוץ לארץ, לפולין או למקום אחר, כדי שתראו מה זה דילר. על חשבוני. רק כדי שתראו מה נקרא דילר באירופה ואז תבין שהדילר באירופה הוא קצת גדול מכל ישראל ביחד.

אני חייב להגיב למשפט האחרון. לא הייתה שום כוונה לפגוע במישהו. הוא אמר משפט לא מתכוון, על חשבונו. אני בטוח.

בהתחלה אמרתי אם מותר.

חברת הכנסת יעל גרמן, ברוכה הבאה.

אדוני, לפני שאנחנו עוברים לסעיף הבא, אני רוצה לשאול. אנחנו אומרים בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון או לפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון. למה הכוונה? לאיזה הוראות?

אדוני היושב ראש, אפשר להתייחס?

בבקשה.

עוד לפני הסעיף. יש כאן נקודה אחת שכולם צריכים להבין והתייחסתם אליה. חוק בצורה חד משמעית כעיקרון מגדיר את האחריות של יצרן ויבואן לגבי סחורה שהוא משווק, אפרופו נרות בלי פתילה. חד משמעית. הסעיף שכרגע דנים בו, יוצר את האיזון ומגדיר מה הם התנאים שצריך לוודא לפני שהסחורה הזאת משווקת בארץ כדי לא לגרום למצב בו יש נרות ואי אפשר להאיר אתם.

מה עם ההוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי דין? אלה הוראות לגבי מה? לאיזה הוראות הכוונה? סעיף 130(א).

לפי חקיקת המזון וכל נהלי יבוא.

אלה הוראות מכוח סעיף מסוים?

מכל הפרק הזה.

זה חקיקת המזון. אולי זה מיותר. תבדקו. אני חושבת שאולי המילים האלה מיותרות.

אני רוצה להזכיר לחברים שהחוק הזה מלווה בתקציב משמעותי לתוספת כוח אדם. נכון?

כן.

אני הייתי מאוד רוצה לדעת, לבדוק אם זה מקל או יכביד על המערכת. לפעמים יש פקידים – ואני כל החיים פקיד כך שאני לא מתבייש במילה אלא גאה בה – והייתי מאוד רוצה לדעת שבשלב מסוים אנחנו נראה את הארגון או את הרה-ארגון או השלמת הארגון עם התוספת של כוח אדם שייכנס למערכת. יש כאן, אם אני לא טועה, סכום מאוד משמעותי ואולי אמיר יזכיר לנו אותו.

יש כאן מעל חמישים.

הייתי מאוד רוצה שנקבל את מפת כוח אדם שתצטרף לפחות בקווים כלליים, ודאי לא בשמות.

זה גם התקציב, אדוני.

בתקציב זה קיים ומשוריין. זה לא חייב להיות ביום אחד.

בסביבות 150 אלף שקלים.

אלי, בכוח האדם הנוסף הזה שיתווסף בעיקרו למערכת שלך, אני חושב שכדאי שנחשוב טוב, תחשוב טוב, לתת לנו תמונה על מנת שנדע לשפוט שלא מכבידים על המערכת אלא היכן שיש היום צווארי בקבוק, נוכל לפתור את הבעיות במקומות האלה.

איך תוודא את זה?

אני סומך על העובדים הבכירים של המערכת. אני רוצה לדעת כי אמרתי שיש שיקול דעת והמסמך יצא בעקבות עבודה מאוד כבדה. זה המסמך השלישי שהיינו רוצים לראות במקביל לכל החוק. אמרנו שהראשון הוא לוח הזמנים שיידרש לכל אחד מהמהלכים, בשני ביקשנו לראות את היתרון הכלכלי בחוק הזה, את היתרונות הכלכליים בחוק הזה, ובשלישי, פריסת כוח אדם החדשה שתיכנס לתחום הזה.

ומה יהיה תפקידה.

אני מתנצל, יש לי ישיבת ועדה.

נראה לי חשוב שזה ייאמר ובעיקר ייעשה.

כן. היה חשוב.

תודה. אפשר להמשיך.

131. שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן

יבואן מזון ישמור אחד לפחות מבין המסמכים שלהלן הנוגע ליצרן המזון:

אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שניתן בידי אותו גורם מוסמך.

אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (Free sale certificate) שניתן בידי גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה.

תעודת בריאות (Health certificate) מאת גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור.

אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם שמו אחר ובלבד שמשמעותו דומה והוא ניתן מאת גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות.

אישור כאמור בסעיף 78 המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

שמירת תרגום של מסמכים

131א שמירת תרגום של מסמכים

אם מסמך כאמור בתת סימן זה אינו כתוב בשפה האנגלית או העברית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך לאחת משפות אלה, ולעניין מסמך שהוא תווית מקורית לפי סעיף 128(1) – תרגום נוטריוני. אולם מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך לפי תת סימן זה, ככל שראה כי נדרש תרגום כאמור לצורך השלמת ביקורת שערך.

רצינו לשאול לגבי תעודת בריאות. מה התוכן שלה? זה הוזכר באחד הדיונים הקודמים.

השאלה לגבי תעודת בריאות בלבד? סוגי מסמכים שונים שבסופו של דבר מתייחסים למספר נקודות. האחת, שהיצרן נמצא בפיקוח של מדינת המקור. שנייה, בהתייחס ל-Free sale certificate, שאותו מוצר באופן חופשי נמכר באותה מדינה, ואם זאת תעודת בריאות, בחלק מהמקרים מתייחס למוצר עצמו באופן פרטני או באופן רוחבי. כשאני מדבר על פרטני, הכוונה היא בהסתמך על תוצאות בדיקה, קרי, התייחסות למוצר ספציפי שנמצא במשלוח עצמו.

את זה נותן הגורם המוסמך באותה מדינה?

כן. הרשויות באותה מדינה.

זה גם נושא עליו דיברנו אתמול. ב-131(א) סוכם שצריך להוסיף את המילים, בסיפא, "אלא אם הצהיר שאין בידיו מסמך לפי 119(א)(2)" שזה בעצם אותו יבואן מקביל שאין לו את המסמכים האלה.

אתה מדבר על יבואן חדש.

זאת תוספת שאתם מבקשים?

לא. תוספת הצוות הבין-משרדי. זמר יצא אבל אני מניח שאלי יוכל להגיד. אתה זוכר. אלא אם הצהיר שאין בידיו מסמך לפי סעיף 119(א)(2).

119 הוא סעיף של צ'ק ליסט, מה הוא צריך להצהיר לגביו.

הוא יכול להגיד שאין לו את כל המסמכים?

אז יש בדיקות יותר מחמירות.

נכון.

הבדיקות בפועל יותר מחמירות.

לא הבנו.

אנחנו אומרים שהיבואן חייב לשמור את המסמכים האלה. אומר רז שיש אפשרות שאין לו את המסמכים האלה. יהיו לזה תוצאות מבחינה זו שבתחנת ההסגר, יכול להיות שהמוצר שלו ייבדק בגלל שאין לו את המסמכים האלה.

הוא יצהיר על כך שאין לו את המסמכים האלה.

אנחנו מדברים על יבואן חדש שאין לו קשר ישיר. זה הרעיון?

הסייג לכאורה חל על כולם, אם כותבים אלא אם הצהיר.

בגלל שהמשמעות של ההצהרה הזאת היא שתיבדק בתחנת ההסגר ולא באופן אקראי, מובן שמי שיש לו את המסמכים האלה, יעדיף להגיש אותם.

ולכן מדובר על יבואן חדש?

בנוסח של ההגדרה החדשה.

עוד הערה. בסעיף (ב) יש טעות בניסוח. אלי, אולי תסביר אתה מה אתם התכוונתם וזמר אמור לנסח את זה מחדש.

הקראנו את זה. אנחנו מציעים לעשות כאן סעיף נפרד ולקרוא לו שמירת תרגום של מסמכים.

הוא חל על כל תת הסעיף. הוא חל על כל המסמכים שבסעיף הזה.

זה סעיף 131א.

זאת הייתה גם הכוונה שלנו שלמעשה כל המסמכים שנשמרים על ידי היבואן, הם צריכים להיות או באנגלית או בעברית או מתורגמים ותווית היא דבר הנדרש שיהיה במידית כבר בתרגום נוטריוני. כל השאר בהתאם לדרישה.

אמרנו גם תווית, שזה לא בהכרח, שזה שיקול דעת. אמרנו שיש חובת תרגום אם זה לא באנגלית, אבל חובת תרגום נוטריוני היא לבקשת המפקח. זאת אומרת, אין הכרח.

גם התווית? כתוב כאן תרגום נוטריוני.

אני אבדוק את עצמי אבל למיטב זיכרוני, רז, בסופו של דבר השארנו תווית שהיא לא באנגלית, תהיה בתרגום נוטריוני כבר מלכתחילה כי למעשה היא מהווה - - -

באנגלית זה מספיק.

באנגלית זה מספיק אבל לא תמיד זה באנגלית. זה יכול להיות גם בשפה שאנחנו לא מכירים אותה ואין יכולת לבדוק אותה.

ואז זה נוטריוני.

כן. רצוי, כי זה הדבר היחידי שיוצר קלירנס ההתחלתי.

כאשר השפה לא ידועה, רצוי שתתורגם לעברית?

או לאנגלית או לעברית. אין מגבלות.

אלי, בגלל היקף המוצרים המדוברים, אני חושב שכן כדאי שהכלל יהיה שאין חובת תרגום נוטריוני ומפקח כמובן יוכל לדרוש את זה כי פשוט מדובר על היקפים עצומים ויבוא ממדינות בהן אין שפה אנגלית, זה לא כזה יבוא שכיח. אם ירצה מפקח, הוא יבקש. אם היבואן יחשוב שהוא לא רוצה להתעכב כי מה שאלי בעצם מציין זה שהיבואן התעכב כאשר מפקח יבקש ממנו תרגום נוטריוני, ואז הוא יצטרך ללכת ולהשיג תרגום נוטריוני וזה יעכב אותו. אני אומר, תנו ליבואן להחליט מה עדיף לו, אם עדיף לו להתעכב כאשר מפקח מבקש ממנו תרגום נוטריוני, או שעדיף לו מראש לעשות את זה. זאת בעצם האמירה.

אני מבינה שיש מחלוקת בעניין הזה.

מבחינתנו, כדי שלא להכביד על היבואן אחר כך. אנחנו צריכים להבין שבדיקת מסמכים צריכה להיות חלק מפיקוח. ברגע שאנחנו רואים שיש תווית שזה הדבר היחידי בחלק מהמקרים, שהופך להיות המסמך הראשוני אותו בודקים ועליו מסתמכים והוא יהיה בתרגום שהוא לא תרגום מתוקף נוטריונית – משמעות הדבר מסמך שבדקתי אותו - - -

אני הבנתי כאן מרז שלפני שהמשלוח יגיע.

לא. לא. לא. אדוני היושב ראש, אני אסביר. אנחנו מדברים על מצב שבו משלוח מזון שוחרר כבר מהנמל כי שם לא עצרנו אותו, יבואן מתחיל לשווק את המוצר ומגיע מפקח לבדיקה ובין היתר רוצה לבדוק את התיעוד ואת המסמכים של המוצרים שנמצאים כבר בדרכי השיווק. מה שהוא צריך לעשות זה לבדוק תיק של המוצר, מידע לגבי מוצר. בחלק מהמקרים מידע לגבי מוצר, ההתחלתי שלו לפחות, הוא תווית. אנחנו מסתמכים על בדיקת תווית. כאשר תווית מתורגמת ולא מתוקפת על ידי נוטריון שהתרגום הוא נכון, למעשה - - -

אני ממש מבולבל. אתה יכול לשחרר סחורה עם תווית לא מובנת, או באנגלית או בעברית, לשווק אותה ורק אז בפיקוח אתה תבוא ותדרוש לתרגם אותה?

אין חובה שעל כל סחורה תהיה עליה תווית?

לפני שהיא תשווק.

יש סעיף של חובות סימון, איך אתה מוכר מזון בישראל, חובה על היבואן שכאשר מוכרים את זה לציבור, יש את כל מה שצריך בעברית לפי התקינה. הסעיף הזה ספציפית הוא על חלק מהמסמכים שאנחנו רוצים שהיבואן ישמור ומה שזה אומר. אם מכל סט המסמכים עליהם דיברנו קודם אין בעברית או באנגלית, מצפים שלפחות את התווית היבואן יחזיק לגביה תרגום. כמו שאלי אומר, זה המעט שהוא יכול לדרוש כדי להבין מה יש במוצר הזה.

אבל אדוני, אני חושבת שצריך להבהיר. השאלה שלך באמת משקפת את המצב. המשמעות של ההקלה בבדיקת מזון רגיל היא שהמזון מגיע ומשוחרר על סמך זה שניתנה הצהרה על יבוא מזון רגיל. הוא משוחרר והוא לא ייבדק. לא כל משלוח ייבדק. זאת המשמעות.

כן.

זה דווקא לא מפריע לי.

זה כל הרעיון.

אני חושב שבמקביל יעשו את התרגום שלו. חבל שפתאום יבוא המפקח ויגיד שזה לא מתורגם, תקפיאו את המכירה.

מנהלת המותג הפרטי במגע. שאלה עקרונית. התווית מהווה שלב ראשוני באישור ראשוני של מוצר. מה לגבי ההיסטוריה, לגבי העבר? יש לנו אלף מוצרים, רובם עם תוויות לא באנגלית שאושרו. יש מפרטים באנגלית וכל התכתובת היא באנגלית אבל התווית המקורית עד היום לא נדרשנו לתרגום נוטריוני.

כיבואנים?

כיבואנים. יבוא של מותג.

צריך להפריד. במקרה בו מדובר בתווית שמכילה טקסט ומידע בשפה האנגלית, את לא צריכה לתרגם את זה.

הרוב הם מפולין או מאיטליה.

למיטב ידיעתי לפחות באיחוד האירופי, לפי רגולציה 1169, יש חובה של איקס שפות. זאת אומרת, בהתאם לאזור שיווק. בדרך כלל יש אנגלית בין היתר. במידה ואין, בהסדר העתידי.

העתידי.

כן. העתידי. מאז שהחוק יחול. אנחנו לא הולכים אחורה. לעניין של היסטוריה, בתקופת המעבר יש התייחסות פרטנית. אני כרגע מתייחס להסדר העתידי. בהסדר העתידי, ברגע שיבואן למעשה מייבא ללא חסם בדרך מבחינת תחנת הסגר, מזון ושם אותו אצלו במחסן, תנאי ראשון הוא שהוא צריך לוודא שמתקיימים, והוא מצהיר על כך שהוא יודע ומכיר את החקיקה בתחום המזון שחלה על המוצר הספציפי. הוא בודק שיש לו את כל מה שנדרש לצורך השמירה של תיעוד ומסמכים אצלו ואז מתחיל לשווק. ביום שבו מפקח מגיע לביקורת במחסן ורוצה לקבל מידע לגבי מוצר כזה או אחר מפול המוצרים שייבאתם, נרצה לראות תווית או באנגלית מקורית כהגדרתה או תרגום נוטריוני במידה והמותג לא בשפה האנגלית.

אז זה כן מתייחס לעבר.

לא.

אם יש מוצרים שכבר נמכרים עכשיו? אתה מדבר רק על שלב ההגעה לישראל?

הוא דיבר על המחסנים, על סחורה שלי שכבר נמצאת בהם.

אני רוצה לנסות להבין.

אלי, היא נכנסה לפי החוק הקודם.

נכון. לפי המצב הקיים.

אבל יש שנה וחצי ויש הוראות מעבר.

אבל נשארו לה מלאים.

אני רוצה לנסות להבין כדי להיות שותף לדיון. אתם רגילים לייבא מוצר כבר שנה ושנתיים ועוד לפני כן. עכשיו יש משלוח חדש של אותו מוצר. האם התקנות האלה מחייבות את המשלוח החדש?

כי אישור התווית, אישרת אותו, אתה ממשיך להביא. הוא לא כל משלוח.

השאלה היא מה קורה מעכשיו. מה זה עושה? השאלה היא פשוטה.

יש הוראות מעבר. עניתי.

כנראה בהוראות המעבר כן יידרשו.

לא. להפך.

מה שיגיע חדש, יום אחרי כניסת החוק.

מה שהגיע לפני, כאשר משטר הפיקוח היה אחר, אין הגיון - --

אם אני מבין, במשלוח הבא יום אחרי כניסת החוק לתוקף, כן יהיו דרישות שאתם חייבים למלא.

צריך לזכור שלעניין מזון רגיל, אנחנו מורידים את הדרישה לאישור מקדים. היא רק צריכה למסור הצהרה על סוג המזון וכל מה שדיברנו עליו אתמול ומאז יש לה מסלול ירוק. זה נכון שמצפים ממנה שעכשיו היא תתרגם אבל הפרוצדורה משתנה מהותית.

יש גם שנה תחילה עד יום החוק. יש מלאים שלא תספיקו לרוקן בשנה?

כן. יש מוצרים שהם בתוקף גם לארבע שנים.

שנמצאים בחוץ לארץ?

לא.

מוצרים בחוץ לארץ שלא תספיקו לייבא לאורך השנה הזאת? על זה אנחנו מדברים.

בוודאי אבל זה גם לא קשור.

מה זה לא קשור? אתם אומרים כאן דברים שונים. יש לנו מוצרים בחוץ לארץ שתהיה לכם בעיה לייבא במהלך השנה הזאת לפני יום התחילה?

כן.

אבל יש הוראה מפורטת לגבי אישורים והחלטות. ימשיכו לחול ההוראות למתן החלטה.

למה להיצמד דווקא לתווית? אנחנו הרי מעבירים את הדוקומנטים באנגלית. מפרט המוצר, הפרודוקטים, מגיעים מהיצרן חתום באנגלית. למה אני עכשיו צריכה ללכת לנוטריון?

יש לך מסמך באנגלית?

ודאי. תמיד יש לי. אני צריכה עכשיו לקחת מזכירה במשרה מלאה ומגה פיטרה עכשיו מאות עובדים במשרדים. אנחנו צריכים לקלוט עכשיו בן אדם שיתעסק רק עם התרגומים האלה.

אנחנו נשמור על מגה שלא תתפרק.

אדוני היושב ראש, אני אתייחס. אני חושב שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב ואני לכן אלך נקודה נקודה.

לעניין סחורות שנמצאות בצנרת, עד לכניסת החוק – יש הוראת מעבר פרטנית. אני חושב שהנקודה ברורה.

פרטנית, זה אומר יותר משנה?

נותנת דעת לאותם מלאים שנמצאים. אם היא לא מספיק טובה, לכשנגיע להוראות המעבר, ניתן מענה.

אני שוב רוצה להיות ברור ולבקש לקרוא. אמרתי, כל הנושא של חובת תרגום נוטריוני מתייחס לכל שפה שהיא איננה השפה העברית או האנגלית.

אלה רוב המוצרים.

את כרגע שואלת למה את צריכה לתרגם מסמך שהוא באנגלית.

כאשר המפרט באנגלית, למה צריך לתרגם אותו?

יש לי מפרט באנגלית. התווית נמכרת בלטביה אבל היצרן מעביר לי מסמכים באנגלית ורשימת פרודוקטים באנגלית. הכול באנגלית.

אני אסביר. את צוללת לנקודה מאוד מאוד פרטנית. מקרה מתואר הוא כזה: יש מסמכים באנגלית כי היצרן חייב להעביר והתווית היא בפולנית.

נכון.

הנקודה שנשאלת כאן היא איך את יודעת לתקף – את, לא אני כגורם מפקח – ואיך את יודעת לזהות שמה שכתבו לך באנגלית תואם למה שמופיע על גבי התווית בפולנית או בלטבית או בכל שפה אחרת? אם זה בסינית, עוד יותר קל?

לצורך העניין אתה יכול להגיד את זה גם על מפרט המוצר. הוא הרי מעביר לי מפרט באנגלית כי יש לו בלטביה את המפרט שלו, אבל הוא מתרגם אותו ומעביר לי אותו. איך אני יכולה לדעת שהאנגלית שהוא העביר לי זה נכון? יש גבול מסוים.

אבל יש כאן איזו סתירה שחייבים בשלב מסוים לאמת ולהפסיק אותה. אפשר לקבל מסמך על כל דבר אבל אף אחד לא אימת בין המסמך לבין הסחורה עצמה שתעודת הזהות שלה היא התווית. חייבים בשלב מסוים לעשות את התאמה בין זה לבין זה.

מפרט מוצר הוא לא פחות.

אבל מה ששמים אחר כך בבקבוק, מי יודע? כאן את מוכרת בקבוק ולא מסמך.

התווית היא מה שלוקחים למעצב.

אני חושב שיש כאן היגיון שצריך לשמור עליו.

אולי אפשר להציע משהו. יש לכם את הוראת המעבר שנוגעת לאישורים ולהחלטות שניתנו. זאת אומרת, להכנסה, לזה שניתנה תעודת שחרור למזון הזה.

נכון.

היא בעצם אומרת שהיא ייבאה את המזון במצב הקודם ולמה היא צריכה לשמור מסמכים לגביו. אולי צריך להרחיב ולהסביר שמסמכים שהוכנסו על סמך אישור כזה שהיה לפני כן, גם החובות האלה לא יחולו לגביהם בתקופת המעבר.

אם הייעוץ המשפטי נכנס לתמונה, אני מציע שתדונו בכך בצוות ותנסו למצוא נוסחה.

לגבי הנושא הנוטריוני. אני רוצה להסביר שבאמת החידוש כאן הוא בעובדה שהסחורה נכנסת בצורה שוטפת. 95 אחוזים מהסחורה כלל לא תיבדק עת היא מגיעה לישראל, לפי החוק הזה. בעצם זה אומר שרוב המוצרים ייכנסו בצורה חופשית. זאת אומרת, הפעמים בהם מפקח יבוא ויגיד שהוא רוצה את התווית הזאת שתרגמתם, הוא לא מסתפק בכך שהם תרגמו לאנגלית, מה שהוא יכול לעשות אין האוס יכול להיות גם בלי כסף בכלל, אלא הוא רוצה שאת זה הוא גם ייקח לנוטריון וזה עולה הרבה כסף.

לפי הניסיון שלכם, כמה זה עולה?

אין לי מושג.

אני יודע.

היום אפשר לתרגם ב-גוגל.

אבל זה לא נוטריון.

אני בא להגיד שהכלל יהיה לעשות את מה שאתה עשית וללכת לנוטריון, זה אומר להשית כספים. תחשבו כמה מוצרים מגיעים לישראל והם לא באנגלית.

יש לכם עורכי דין פנימיים.

לא לכל יבואן קטן יש עורך דין פנימי. אני חושב שכדאי לקבוע שהיבואן ינהל את הסיכונים שלו, שהיבואן יוכל לתרגם לאנגלית עם מישהו שהוא סומך עליו ואם מפקח משרד הבריאות מרגיש שהתרגום הזה לא נאמן למקור ולא מספיק טוב, הוא יכול לדרוש תרגום נוטריוני.

לא. אל תהפכו את נציג משרד הבריאות לגאון בשפות, בניחוש בשפות. אני מציע שאם לא נוטריוני, שתמצאו את הנוסחה דרך עורך דין.

יש משמעות לתרגום נוטריוני כי הוא תרגום שיש לו משקל והוא אמין.

אני לא רוצה שיאמרו שאני רוצה לפגוע בעיסוק מסוים. חבר'ה, עורך דין או נוטריון, בעיני זאת אותה רמה.

יש פעולות שמיוחדות לנוטריון. זה לא תחום המומחיות שלי, אבל אם תרצה אני אביא מישהו שמומחה, אבל להבנתי הלא רבה בתחם הזה, הפעולות שיוחדו לנוטריון מצריכות הכשרה נוספת ועורך דין לא יכול לעשות אותן. כעורך דין הייתי שמח לעשות את זה, אבל אני לא יכול. מי שיכול לתת תרגום נוטריוני – שאגב, מגן על שני הצדדים – הוא מגן גם עליהם.

רק השבוע התנסיתי. הנוטריון שאישר את התרגום לא יודע את השפה שהוא אישר.

זאת אחריות שהוא לוקח.

זה נכון, אבל זאת האחריות שהוא לוקח.

גם עורך דין, גם ממנו אתה יכול לשלול ממנו את הרישיון.

208 שקלים למאה המילים הראשונות.

אני מציע שתבדקו את האפשרות לצרף גם עורך דין. אישור של עורך דין.

אני יועץ חיצוני לאיגוד לשכות המסחר. אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. מדובר בעלות משמעותית. זאת אומרת, בסופו של דבר התהליך הזה של התיקוף יעלה מאות שקלים.

ניסינו להקל.

202 שקלים למאה המילים הראשונות.

גברתי, אלה שני דברים. האחד הוא עלות התרגום עצמו שתלוי במלל, והשני הוא עלות התיקוף הנוטריוני או עורך דיני וזה לא משנה. בשני המקרים זה יהיה.

התיקוף הנוטריוני הוא 208 שקלים למאה מילים?

אני מעריך שכן. זה נשמע לי הגיוני. ניקח את עלות התרגום שלהערכתי בוודאי לא תהיה פחות מ-100-150 שקלים לתווית. אנחנו מדברים על מוצר, על ייקור, על עלות נוספת של פרוצדורה בסך 400 שקלים.

יש עוד דבר וזה שעות העבודה.

התשלום הוא חד פעמי.

ברשותכם, אני חושב שמיצינו את הנושא. תשאירו לצוות המקצועי לבדוק את זה. תרשמו ותבדקו את הנושא הזה.

אלה גם עלויות של שעות עבודה.

זה גם הקפה והתה.

אני מתנצל על כך שאין לנו היום הפסקה כי אנחנו מסיימים בשעה 11:00, אז מתקיימת המליאה.

עוד נקודה אחרונה שרציתי שתהיה ברורה.

רק מפני שאת חדשה, את יכולה.

תודה רבה. התוויות האלה שאנחנו כל כך מתעקשים עליהן, אלה תוויות שבארץ המקור יש שונות גדולה ברגולציה ולכן מפרט המוצר מבחינתי הוא המסמך הקובע והוא תמיד באנגלית והוא תמיד התחייבות של היצרן. התווית משתנה. כשאני מביאה מוצר מארצות הברית, יש תצרוכת קלוריות ליום שאנחנו כישראלים לא יודעים להבין אותה כך שאין לה משמעות אחר כך לתווית שתהיה על המוצר שלי הישראלי. לכן התווית הזאת היא לא מסמך הכי חשוב. זה לסרבל את המערכת עם נוטריונים, עם עורכי דין, עם משרדי מתורגמנים. יש לי את כל המסמכים. אני טכנולוגית מזון במקצועי, לי יש את כל המסמכים באנגלית ואני לא מבינה. אני צריכה לקחת מזכירה שתנהל לי את כל העסק הזה כי יש לי אלף מוצרים כאלה וזה חוק. יוצר שסיבכנו.

אני מציע שתבדקו את זה. ההערות מספיק ברורות. אתם יכולים לשבת היום משעה 11:00. אם את רוצה להצטרף לצוות המקצועי, בדרך כלל זה פתוח בתיאום עם הייעוץ המשפטי שלנו.

132. שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות

יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

133. שמירת מסמכי משלוח

חשבון ספק.

רשומון כמשמעותו בפקודת המכס.

שטר מסירה כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס.

אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם של מזון רגיש, לפי העניין.

תעודת שחרור.

יש כאן בעיה במספור.

כן. סעיפים קטנים (א) ו-(ב) הם חשאיים ואנחנו לא יודעים מה הם. יושלמו בהמשך.

נציין לפרוטוקול שזאת הייתה בדיחה.

חוק חשאי לא יהיה לו תוקף.

המסמכים כאן מצטברים אלא אם כן נאמר שהם יכולים להיות חלופיים. לכן הרישא הייתה מיותרת.

אפשר להמשיך.

134. שמירת מסמכים נוספים

מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לצורך הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי סעיף 148(4).

השאלה אם הנוסח הזה בסדר ואם הבנו נכון את הסעיף.

נכון. זה היה קצת לא ברור.

אני מסתכל על התיקון ורוצה לראות את סעיף 148(4). על פניו נראה לי בסדר, אבל אני רוצה לבדוק.

זה הסעיף של התקנות.

כן. מבחינתי זה בסדר.

כאן שוב ההערה של סעיף 203. חשוב לנו שההשגה תהיה גם על ההחלטות האלה. צריך להרחיב את סעיף 203 שיחול גם על ההחלטה הזאת.

איזו החלטה?

הוראה של המנהל ליבואן.

אבל זאת הוראה כללית, נכון?

לא. להפך.

ספציפית? אי אפשר להגיד כל מי שמייבא סוג איקס יהיה חייב?

לא. ההסדרים הכלליים, אלה התקנות. הוא יכול לתת הוראה קונקרטית בנושא שהשר לא קבע.

תת סימן ז': רישום יבואנים

135. רישום יבואנים

מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון (להלן – הרשם).

הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום יבואני מזון (להלן – מרשם היבואנים).

136. עמידה בהוראות אחסון מזון כתנאי סף לרישום במרשם היבואנים

תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שאותו הוא מבקש לייבא:

רישיון עסק לאחסנת מזון לפי חוק רישוי עסקים וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (להלן – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי פרק זה.

רישיון ייצור לפי פרק זה שבו היתר לאחסנה לפי פסקה (6) להגדרת "ייצור", וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא.

המבקש הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שאותם הוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1).

המבקש קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על היעדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שאותם הוא מבקש לייבא, במחסן שלבעליו אין רישיון אחסנה או רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה לפי פסקה (6) להגדרת "ייצור".

את סעיף 136א העברנו מסעיף 140.

כדי שההוראות לגבי מה התנאים לקבל רישיון, להירשם כיבואן, יהיו ברורות.

שאלה לגבי סעיף 136(3). האם אפשר לקבל הבהרה. אם הבנו את (1) ו-(2), בעצם אומרים שהוא נדרש לעמוד בחוק, שיש לו רישיון כזה או רישיון אחר. סעיף (3) בעצם נותן סמכות ללשכת הבריאות המחוזית לוותר - - -

איזה שחרור של רישיון?

כלומר, יבואן יוכל לאחסן במחסן שאין לו לא רישיון עסק ולא רישיון ייצור. זאת המשמעות?

לא. לא זאת המשמעות.

זה מה שכתוב. "המבקש קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן על היעדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שאותם הוא מבקש לייבא, במחסן שלבעליו אין רישיון אחסנה או רישיון ייצור".

לא רישיון עסק. רישיון אחסנה. רישיון אחסנה נדרש לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת.

לא בית קירור.

רישיון עסק הוא חייב. השאלה היא רק לגבי אחסנה או ייצור.

כן.

אולי באמת צריך להבהיר את זה בנוסח.

להבהיר את מה?

זה לא כל כך ברור שרישיון עסק הוא חייב בכל מקרה.

אלה תנאים מצטברים, (1), (2) ו-(3). הרי (1) חל.

לא, אחד מאלה.

ב-(3) לא כתוב על רישיון עסק.

הבנתי למה אתם מתכוונים.

אולי לומר ובלבד שיש לו רישיון עסק.

צריך להבהיר את זה בנוסח.

צריך להוסיף "ובלבד שיש לו רישיון עסק". תודה.

סעיף (3) הוא פשוט לא חלופי. זאת הטעות.

136א. סייג לרישום יבואן

הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא או, אם הוא תאגיד – נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור.

137. בקשה לרישום יבואן

המבקש להירשם במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה, ובצירוף הצהרה בנוסח שבתוספת הרביעית (להלן – הצהרת יבואן).

סליחה על הבורות האישית, אבל בקשה לאישור יבואן היא במשרד הכלכלה?

לא.

במשרד הבריאות.

כדאי לציין את זה.

כתוב: מנהל שירות המזון ימנה מבין עובדי השירות רשם יבואנים.

למה אין נוסח בתוספת הרביעית? קבענו שזה משהו שיגיע. יגיע.

הבקשה תכלול את כל אלה: שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו.

העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או – העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד.

את פסקה (3) העברנו ל-(2) ולכן פסקה (4) תהיה עכשיו פסקה (3):

כתובת ופרטי המחסן שבו יאוחסן המזון לפי סעיף 136, בצירוף העתק רישיון העסק של המחסן או העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן או העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות סעיף 136.

אלה אותן שלוש אפשרויות עליהן דיברנו.

138. הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור

יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת סעיף 136(3) ויצרף לבקשתו התחייבות על יבוא לשטחי האזור בלבד.

בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע איסור על שיווק מזון בישראל, והוא יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.

יבואן רשום לפי סעיף זה לא יוכל להירשם כיבואן רשום בשטח שאינו האזור.

לא כל כך הבנתי את הסיפא.

הם בעצם דורשים להגיד שיש לך משלוח שני ואילך, אנחנו מתחילים מהשלוח השני, אתה צריך להראות שבאמת לא הפצת את המזון בישראל אלא הוא משווק לאזור. השאלה מי נותן אותו. כתבנו אישור של אבל של מי? מי נותן את האישור?

אנחנו לא רוצים יותר מדי להיכנס לזה מכיוון שמדובר בעצם באישורים של המינהל האזרחי ובחקיקה שלנו אנחנו לא מתייחסים. הכוונה היא שהוא יציג אישור שהעביר את זה. שוב, אולי נכתוב אישור של הרשות המוסמכת.

רשות מוסמכת, בסדר.

אפשר לכתוב רשות מוסמכת, משהו כזה, משהו בסגנון.

בדרך כלל כשיש אישור להכניס סחורה לישראל, צריך אישור מיוחד להעביר לאזור השני? למה?

סליחה, אני מתנצל, לא שמעתי את השאלה. בדיוק קראתי עוד פעם את הסעיף.

אתה אומר שאתה לא רוצה לציין במיוחד אישור.

לא שאני לא רוצה לציין אלא שבחקיקה הישראלית אנחנו בדרך כלל לא נכנסים לרזולוציה של ההסדרים בתוך איו"ש בגלל ההפרדה. לכן לא כתבנו אישור שניתן על ידי קמ"ט חקלאות של המינהל האזרחי. אנחנו פשוט לא מזכירים את המונחים האלה בגלל ההפרדה.

אבל זה כן דרוש?

בוודאי. מי שרוצה לעבור, צריך לעבור באחד המעברים ולקבל את האישור ושם יש יחידות שעושות בדיקות וכולי.

אם זה הגיע לישראל וקיבל אישור בישראל ובחלקן הועבר לשם או לא בחלקו?

אם הבנתי נכון שאלתך היא אם יצרן ישראלי יכול להעביר סחורה לאזור. זאת הייתה השאלה.

כן.

זמר עונה למצב הפוך כאשר מהאזור רוצים להעביר מזון לגבולות מדינת ישראל.

מחיפה לבאר שבע אתה צריך אישור?

לא.

האזור כאן הוא שטחי הרשות הפלשתינית?

כן.

מאזור יהודה ושומרון להעביר לחיפה, אתה צריך אישור.

כן.

זה לפי החוק. אני רוצה להבין וזאת לא הבעת דעה אישית. זה מאוד מהותי. אם אני מוציא סחורה שיוצרה בחיפה ומעביר אותה לבאר שבע, אני צריך אישור?

לא. אתה צריך להיות בעל רישיון יצרן.

ברגע שאני מביא סחורה או איש מיהודה ושומרון מביא סחורה לחיפה, הוא צריך אישור מיוחד?

מי שמביא מיהודה ושומרון לחיפה, יש הסדר שלם שנגיע אליו שנקרא שיווק מן האזור. נגיע אליו. הוא הסדר ייחודי והוא סימן שלם. עוד לא הגענו אליו.

אבל בעיקרון, כן.

בוודאי.

יש הבדל?

זה תלוי כי אנחנו מדברים על מספר אזורים. אם יש רישיון יצרן – לא צריך. אם אין רישיון יצרן ופיקוח על אותו מפעל מבוצע על ידי רשות באזור – אז יש הסדר שלם שזמר מדבר עליו.

מצב דומה למה שיש בישראל המקומית. יכולה להיות התייחסות מיוחדת לאזור יהודה ושומרון.

בעצם היבוא מהאזור יותר דומה ליבוא מחוץ לארץ מאשר בישראל. ההבדל המרכזי בין ייצור לבין יבוא הוא שמבחינתנו אין אפשרות לפקח על אתר הייצור. זה קורה באתר הייצור בצרפת כאשר אני לא יכול לנסוע לשם והמפקחים של אלי לא יכולים להיות שם ולכן אני צריך להתייחס לזה אחרת.

אתם מופתעים שרוצים להטיל חרם על אזורים אלה?

ההסדר שאנחנו עושים מאפשר את זה. המפקחים של אלי לא יכולים להיכנס לשם.

לכן אמרתי שהיכן שמשרד הבריאות מנפיק רישיון יצרן, הסחורה משם יוצאת בדיוק כמו מחיפה לבאר שבע. היכן שלא נמצאים, אנחנו לא מפקחים על המפעל, שם אין לו קודם כל רישיון יצרן, ומכאן – שוב אני מחזיר אותנו לשיחה שלנו אתמול לגבי ההבדל בין פיקוח על מזון מיובא לבין יצרן מקומי – שם אנחנו רוצים לבנות הסדר שיהיה דומה ליבוא, שמתייחס לזה שיש משווק במדינת ישראל שלוקח אחריות על אותה סחורה.

תעשה השוואה. יצרן בתל אביב שאין לו רישיון, הוא מייצא?

לא. זאת עבירה פלילית.

זאת עבירה.

יצרן ביהודה ושומרון מייצר, יכול לייצא?

אם יש לו רישיון יצרן.

לא, אין לו. אני רוצה להשוות תנאים.1

זאת לא עבירה פלילית.

החוק לא חל בשטח איו"ש.

עכשיו הבנתי.

זה המינהל האזרחי.

המינהל האזרחי לא מאשר.

אפילו לא המינהל האזרחי. ההסדר של השיווק מהאזור מתייחס לכל המקרים, כמו שאלי אמר. לפעמים אלה שטחים שבאחריות המינהל ויש רישיונות יצרן וזה יותר קל אבל לפעמים מדובר במפעל חומוס ברמאללה, גם המינהל האזרחי לא מפקח שם ולכן, בגלל מגבלות פיקוח, יש הסדר קצת אחר והוא זהה בדיוק אם זה היה מישהו ישראלי שהיה מקים את המפעל שלו ברמאללה, פשוט כי אני לא יכול לפקח ואני חייב שיהיה לי הסדר שמוודא שהמזון שמגיע משם בסוף לא פוגע בבריאות של הישראלים שיאכלו אותו.

הרשות הפלשתינאית מנפיקה אישורים?

יש להם אישורים כל שנה. להבנתנו בהסדר אנחנו עושים את זה.

לוקחים אותם בחשבון?

כן, בהסדר שנגיע אליו אנחנו נראה כאשר אנחנו אומרים שיש לו אישור מאת הרשות המוסמכת באזור.

רק הערה אחת לסעיף הזה. בסעיף 138(א) אנחנו נצטרך עוד לעשות איזושהי בדיקה. יכול להיות שהפטור צריך להיות לא רק מ-136(3) כי גם 136(א)(1) הוא לגבי רישיון עסק ולא יהיה רישיון עסק שם. אנחנו עוד נבדוק ממה אנחנו פוטרים שם. נעדכן בעניין הזה.

אני רוצה לשאול למה ההגבלה בסעיף קטן (ג). הוא ביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד. זאת בקשה אחת שלו ועל זה הוא נרשם. למה הוא לא יכול להירשם להיות יבואן?

הוא יכול. הכוונה היא שהוא צריך להירשם בנפרד.

זה מה שצריך לכתוב. צריך לתקן את האמירה כאן.

הסיבה היא בגלל הפטור הספציפי שכנראה הוא לגבי המחסן ולכן לא רוצים שאותו יבואן - - -

בדיוק. כדי לשמור על ההפרדה.

יירשם בנפרד לעניין. זאת אומרת, זה לא פרסונלי שהבן אדם הזה מוגבל בעיסוקו.

לא. אין כאן הגבלת עיסוק. יש פה פרוצדורה.

139. דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום

הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לצורך בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי תת סימן זה.

140. מתן תעודת יבואן רשום

הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום – אני חושבת שצריך להוסיף כאן, זה מופיע גם המשך, איזושהי אמירה כזאת אבל אני חושבת שצריך גם להבהיר - ורשאי הוא לקבוע בתעודה כאמור תנאים והגבלות בהתאם להוראות תת סימן זה.

התעודה מעידה על הרישום אבל גם אפשר לקבוע בה תנאים והגבלות.

141. היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום

על אף הוראת סעיף 46, רשאי הרשם לקבוע בתעודת יבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם ליבואן יש מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם לסעיף 181.

נקבע בתעודת היבואן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש בעל התעודה לרישיון ייצור לביצוע פעולת הסימון האמורה.

142. היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת בתעודת היבואן הרשום

על אף הוראות סעיפים 175 ו-178- שהם שניהם מחייבים רישיונות אחסנה ורישיונות הובלה - רשאי הרשם לקבוע בתעודת יבואן רשום, היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת.

נקבע בתעודת היבואן היתר כאמור סעיף קטן (א), לא יידרש בעל התעודה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי העניין.

בעצם אותו רישיון נמצא בתוך התעודה שלו.

143. קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום

הרשם רשאי לקבוע בתעודת היבואן הרשום תנאים, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את טענותיו.

הרשם רשאי להורות כי הוראות מקצועיות הנדרשות לסוג מזון מסוים, שהורה עליהן מנהל שירות המזון, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון, ייראו כתנאים בתעודת היבואן הרשום של היבואן המייבא את אותו סוג מזון מסוים.

יש לנו כאן סעיף על התנאים ברישיון, את עדיין רוצה להוסיף את זה גם ב-140?

אמרתי אז שיכול להיות שלא צריך את זה ב-140.

144. חובת דיווח על שינוי במסמכים

חל שינוי בפרט מן המסמכים, הטפסים, ההצהרות – אני חושבת שגם הפרטים, כך זה מופיע ב-137 ולכן אולי לא צריך מידע אלא פרטים - או המידע שמסר היבואן לפי סעיף 137, ידווח היבואן לרשם על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

145. תוקפה של תעודת יבואן רשום

תוקפה של תעודת יבואן רשום יהיה שנתיים, ורשאי הרשם להאריך את תוקפה לתקופה שבין שלוש לחמש שנים בסך הכול, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיובא, להיקף היבוא, לשאלה אם היבואן מייבא מזון שנדרש לגביו אישור ייצור נאות, למערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, לתקופה שבה התעודה נמצאת בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

השאלה אם יבואן מפעיל גם מערכות בקרת איכות.

לא חובה. הכוונה היא ככל שניתן.

הוא יכול להפעיל? יש דבר כזה?

כן, ודאי. זה נקרא GIP. גוד אימפורטינג פרקטיסט.

לאף אחד בארץ אין את זה.

כן, אבל זה קיים. השאלה הייתה אם באופן כללי זה קיים.

אפשר להמשיך.

146. סירוב לרשום במרשם היבואנים

החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

147. הגבלת רישום במרשם היבואנים, התלייתו או ביטולו

מנהל שירות המזון רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים ולהתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שלא תעלה על שנה, לפי המוקדם מביניהם, או לבטלו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

התקיימו אחת או יותר מהנסיבות בסעיף 96, בשינויים המחויבים.

זה לגבי אישור מוקדם ליבוא מזון רגיש שם הייתה רשימה של נסיבות בהן אפשר יהיה לבטל את אותו אישור ואותן נסיבות יחולו כאן בשינויים המחויבים.

התחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 107(א), אישור לפי סעיף 115(א)(4) או הצהרת יבואן לפי סעיף 137(א).

הכוונה להפרת אחד מהפרטים עליהם הצהירו.

נשקפת סכנה חמורה לבריאות הציבור.

אני מבינה שהסכנה נשקפת מפעולת היבוא על ידי היבואן. צריך להיות איזשהו קשר בין הדברים.

על החלטת מנהל שירות המזון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 99, 100 ו-101 בשינויים המחויבים.

זה הנושא של תקופת צינון, התליה לאלתר והשימוע של ההנמקה.

עוד דבר, אדוני. רציתי לשאול כאן מדוע ההגבלה או ההחלטה על ביטול ההתליה היא החלטה של מנהל שירות המזון ולא של הרשם. הרשם הוא זה שיפעיל שיקול דעת ברישום ויפעיל שיקול דעת גם בהגבלות שניתנות בתעודת היבואן הרשום. אגב, שאלה, אם מותר לי להגביל בתעודת היבואן הרשום, מדוע אני צריכה גם את ההגבלה כאן במרשם היבואנים? הרי התעודה מעידה על כך שאני רשומה במרשם. בנוסף לכך יכולה להגביל הגבלות. מדוע צריך כאן הגבלה? סמכות הגבלה נפרדת ומדוע ההחלטה היא של מנהל שירות המזון ולא של הרשם?

מי אמור לענות?

אני אענה לגבי הצד הטכני משפטי ואחרי כן המהות. קודם כל, נדמה לי שחסר כאן גם את הסירוב לחדש, נושא שנשכח ולא הוכנס.

לגבי השאלה. אנחנו צריכים לתקן את הנוסח. אין הבדל מהותי בין הגבלת הרישום עצמו לבין הגבלת התעודה וזה צריך להיות אחיד. זה לא כל כך משנה איפה אתה מגביל אותה אבל שיהיה אחיד.

לגבי השאלה למה זה מנהל שירות המזון ולא הרשם שהוא הגורם שנותן את התעודה ובדרך כלל באמת זה נשאר אצל הגורם הרלוונטי ואז ההשגה לפי סעיף 203 תהיה אליך, אני מחזיר אליך. אני לא זוכר למה עשינו את זה והאם זה היה בכוונה תחילה.

כך זכור גם לי. הקו המנחה שלנו היה שדיפולט הוא כפי שצוין בסעיף ולמעשה הבקשה לקיצורים צריכה לעבור דרך מסלול של ההשגה. אם חושבים שרצוי לעשות את זה ברמה של הרשם, אפשר לעשות זאת.

אני חושבת שזה נכון יותר שמי שהפעיל את שיקול הדעת, הוא גם זה שיוכל לבטל.

אין לנו התנגדות. אני לא חושב שתהיה לנו בעיה עם זה.

ברור שאלו אותן החלטות.

כמו שזמר ציין, יש לנו בכל זאת השגה למנהל. גם אם הרשם סירב, בסוף זה יגיע למנהל השירות.

אדוני, אני מציעה שהסמכויות גם לתת את התעודות וגם לבטל אותן ולא לחדש אותן כמובן, יהיו אצל אותו אדם.

בסדר.

העילה היא שנשקפת סכנה חמורה לבריאות הציבור מפעולת היבוא.

זאת אותה עילה. השאלה אם זה מפעיל את ההתליה הרגילה או התליה לאלתר מבחינתכם. בסעיף 99 לא הייתה סכנה חמורה.

לדעתי מה שצריך לעשות כאן זה להוריד את המילה "חמורה" ואז החמורה תהיה לאלתר והלא חמורה תהיה כרגיל.

בסדר.

אבל זה לא כלול בסעיף 96, בעילות? למה צריך את זה?

בואו נראה. יש לנו אתגר, לנסות לסיים את כל המסמך בשמונה דקות. תעזרו לנו.

רק את פרק היבואן, את סימן היבואן. ננסה להגיע לזה. אולי לשאלה הזאת שענת הציגה, נתייחס אליה אחר כך.

פתרנו אותה.

הורדנו את המילה "חמורה" ואז החמורה יצדיק את הדילוג על השימוע.

זה לא כלול בסעיף 96?

מה לא כלול?

הסכנה לבריאות הציבור.

לא. זה לא קשור. אולי זה היה צריך להיות כלול שם.

נראה לי שזה צריך להיות או כאן או כאן, אבל זה לא יכול להיות שזה כלול.

בסדר. אנחנו נבדוק את זה. בכל מקרה, נראה לי שאין מחלוקת שזה צריך להיות. השאלה רק אם נוסיף את זה לשם.

לסעיף 148, אליו היפנו הרבה במהלך הסימן הזה.

148. הסמכה להתקין תקנות בעניין יבוא מזון

השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה, רשאי להתקין תקנות בנושאים אלה הנוגעים ליבוא מזון:

תנאים נוספים לרישום במרשם היבואנים, נסיבות ותנאים שבהם ניתן יהיה לרשום יבואנים במרשם היבואנים, אף אם אינם עומדים בתנאי הרישום לפי סעיף 136, והכול לשם שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המזון.

זאת אומרת, אנחנו כאן מאפשרים לשר להגיד שלמרות שדרשנו מחסן שעומד בתנאים כאלה וכאלה, בין אם בהתקשרות ישירה, בין אם בהתקשרות של היבואן וכולי, אנחנו נאפשר לשר לקבוע תקנות שחורגות מכך. זאת המשמעות של פסקה (1).

אלי גורדון, רציתי לשאול אם זאת המשמעות הנכונה, שהתקנות יוכלו לאפשר לחרוג גם מהדרישה למחסן.

המסמכים והתנאים הנדרשים לשם קבלת תעודות או אישורים לפי סימן זה, ובכלל זה -

המסמכים, הטפסים, ההצהרות והפרטים אשר נדרש לצרף לבקשה לרישום במרשם היבואנים להצהרה בדבר יבוא מזון רגיל או לקבלת תעודות או אישורים לפי סימן זה לרבות מהרשויות המוסמכות במדינה שממנה יובא המזון.

התנאים למתן התעודות או האישורים, וכן התנאים לביטולם או לסירוב לתתם, נוסחם או דרכי נתינתם.

תקנות לפי פסקה זו יכול שיקבעו דרישות לגבי סוגי מזון מסוימים ומקומות ייצורם, לרבות לעניין ייצורם בתנאי ייצור נאותים, תנאי הובלתם ואחסונם, ובלבד שכל הבחנה בין מדינות תיעשה מטעמים של שמירה על בריאות הציבור.

אני לא מבינה למה פסקה (ג) נמצאת כאן בנושא של התעודות ולא אולי בתנאים הכלליים. אני לא יודעת אם זה קשור. התנאים למתן תעודות ואישורים יכולים להיות לסוגי מזון שונים? יכול להיות שתדרשו תעודות שונות? תעדכנו.

אפשר לעצור ב-(3)?

כן.

אני יודע שאני אתקל כאן בסירוב טוטלי, אבל בכל זאת אני מרגיש חובה להעלות את הנושא. אלי, אני מצטער מראש. היום יבוא רגיש, אני לא מצליח להבין אם יבואן חדש רוצה לעשות יבוא רגיש, אין בעיה שהוא מביא את כל הדוקומנטים, הכול מכל דבר אפשר, שצריך, שמנהל רשות המזון קבע ויקבע. אין שום בעיה עם זה. יש בעיה רק עם דבר אחד. בחוק היום עומד משפט אחד שאומר שהיצרן באותה מדינה צריך לשלוח את הדוקומנטים עם שם של היבואן בארץ. אתם מבינים שזה לא יכול לקרות.

למה?

לצורך העניין, אני אקח עכשיו מוצר - - -

מה שאתה אומר עכשיו זאת בלעדיות ואנחנו רוצים לפרק את הבלעדיות.

אני אתן לכם דוגמה. היום החוק אומר שהמכתב צריך להיות מופנה ישירות לשם היבואן. בואו ניקח סתם פריט קטן שאני לא מבין אפילו למה הוא יושב על מזון רגיש, כמו חלב סויה אלפרו. סתם מוצר. אם אני רוצה עכשיו לעשות יבוא מקביל לחלב סויה אלפרו - - -

שזה לא חלב.

צודקת, משקה סויה אלפרו, בגלל שהוא ללא חלב, הוא נופל בעולם הרגיש ואני חייב מכתב מהיצרן של אלפרו שמאשר ל-ויקטורי. הוא בכלל לא מכיר אותי. אני אצליח להביא את כל האישורים ממנו ואיך אני אביא, זאת הבעיה שלי. אני אביא את כל האישורים כדי שרשות המזון תהיה סגורה ולא תחשוב כל היום על רמדיה. אני אביא את כל האישורים אבל ברגע שמבקשים שהיצרן ירשום את שם היבואן שהוא ויקטורי, שם היבואן הוא שסטוביץ', בלעדי בארץ, ולכן למה שהוא ירשום גם ויקטורי? איזה אינסנטיב יש לו לעשות זאת?

גם אם אתה קונה את זה מהיצרן, הוא לא ייתן לך?

ראשית, היצרן לא ימכור לי. בוא נתחיל בזה. אני אסביר. אני רוצה להסביר איך זה יכול לקרות. אני בחרתי את אלפרו, היבואן הרשמי בארץ הוא שסטוביץ'. אתם מבינים שאותו שסטוביץ' – יש שסטוביץ' אחר בספרד, יש אחד גם בהולנד, יש כמה כאלה עם שמות אחרים. אני רוצה לקנות מאותו אחד שקנה מיצרן האלפרו, הוא ידאג לי לכל ההיתרים ולכל האישורים שרשות המזון ביקשה ותבקש. הוא ידאג לכל, למעט דבר אחד – אני לא יכול שהמכתב יהיה רשום על השם שלי, ויקטורי. ברגע יש רישום, אין מכתב כזה. בעצם כל עולם המזון הרגיש, אני מציע שתוציאו אותו מהרפורמה כי הוא בעצם נשאר בפרה היסטוריה. כל עולם המזון הרגיש הוא בפרה היסטוריה.

אני מאוד הייתי שמחה אם היו מוציאים את המוצרים הרגישים אבל אני מבינה שיש כאן גם איזושהי הסכמה ואנחנו לא נפתח את הכול ואנחנו רוצים למהר ולחוקק. אין ספק שאם זה נכון, זה מיותר לחלוטין. הרי המטרה היא לעודד יבוא מקביל.

אנחנו קראנו לזה יבואנים חדשים.

יבואנים חדשים. בסדר. אני מקבלת את השינוי הסמנטי והמשמעותי. יבואנים חדשים צריכים לדעת שהם עומדים בכל התנאים המחמירים כדי שאכן המזון הרגיש יעמוד בכל התנאים שאנחנו רוצים שהוא יעמוד בהם לבריאות הציבור. אבל מה פתאום שהוא יבקש אישור מהיבואן הבלעדי?

לא. הוא יבקש מספק שאינו יצרן.

שלמעשה הוא הבלעדי.

הרי אותו יצרן הגדיר את שסטוביץ' בארץ כיבואן בלעדי.

ברשותך, בלי שמות.

זה לא עניינו של משרד הבריאות.

יש לנו דקה לתשובה ולסיים את הישיבה.

עובדתית מה שצוין כרגע, זה אחד המקרים? מי שמכיר את הנהלים ויש כאן לא מעט יבואנים שיכולים לתקן אותי, מה שכן אנחנו כנהלי שירות המזון ודרישות של שירות המזון מתייחסות כדרישה במזון רגיש לקשר בין יצרן ויבואן. האם על גבי תוצאות בדיקה יהיה כתוב מופנה לחברת ויקטורי או זה יהיה במסמך נלווה כזה או אחר, אפילו אם זה באמצעות ספק, ומה אנחנו כן רוצים לדאוג שזה יהיה. שרשרת. שתתקיים שרשרת שיצרן בחוץ לארץ יודע שחברה בארץ קיבלה את המזון הזה.

אין לו אינטרס כזה.

זאת החשיבות. מה שאייל רוצה לציין, הוא רוצה להסביר שבמזון רגיש לא ניתן לעשות יבוא מקביל. זאת כוונתו של אייל. את זה אנחנו יודעים, מודעים לכך וגם מודעים בחלק מהמקרים לרמות סיכון גבוהות יותר - - -

למה אי אפשר לעשות יבוא מקביל?

ברשותך, יעל, אני חייב לסיים את הישיבה. אני מציע שהנקודה הזאת היא ברורה, היא מאוד מרכזית והנטייה – אני יכול לדבר גם בשם חברת הכנסת יעל גרמן ובשמי – היא שאנחנו רוצים למחוק את ההתניה הזאת. תעשו שיעורי בית ואנחנו נחזור לזה.

תודה רבה. ניפגש ביום ראשון בשעה 10:00.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.