הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ו (20 באוקטובר 2015), שעה 10:00

עוני בקרב עולים קשישים – לציון יום המאבק בעוני

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

מיטל הוברט אשכנזי - ראש תחום רווחה, המשרד לשוויון חברתי

קובי אריאלי - ממונה תקציב ומחקרים, מינהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי

שרה כהן - מנהלת שירותי הרווחה, משרד העלייה והקליטה

גלית מבורך - מנהלת השירות לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שאול צור - מפקח ארצי השירות לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נעמה רון - מנהלת תחום תכנון מדיניות (בפועל), משרד הבריאות

אמליה לרין - ממונה חזית הכבוד, משרד הכלכלה

אורן הלר - מינהל המחקר והתכנון, אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

יגאל שטיינמן - אחראי תחום צעירים וצה"ל, הסוכנות היהודית

אלמנש וונדה - עובדת סוציאלית, עיריית חיפה

טל לוי פיירשטיין - עובדת סוציאלים לקשישים, עיריית חיפה

שרה אדובר - עובדת סוציאילית קהילתית, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, עיריית חיפה

אמליה שחורי - מתנדבת, כן לזקן

מריה לביא - חברת הנהלה, מתנדבת, כן לזקן

אסוור סוסנקי - רכזת קו חם בשפה הרוסית, עמותת כן לזקן

ילנה פגין - מתנדבת, עמותת כן לזקן

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

יצחק איתן - רכז מחקר ונתונים, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

נדיה אייזנר - רכזת תקשורת, שתיל

אלה שאינסקייה - יו"ר עמותת "מורשתנו"

יקטרינה קופצ'יק - דוברת עמותת "מורשתנו"

סופי סוסונוב - מנהלת פרויקטים, עמותת "מורשתנו"

בוריס לוינשטיין - פעיל חברתי, דור 1.5

אמיליה לרין - חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

ד"ר אברהם שרנופולסקי - סגן נשיא חזית הכבוד

אלכסנדר ברמן - יו"ר עמותת חזית הכבוד

רומן סוקולוב - מזכ"ל חזית הכבוד

אלברט וכסלר - יועץ עמותת חזית הכבוד

מוריה ישראלי - רכזת תוכנית "סיוע לחיים", ארגון לתת

אדוארד זובקוב - חבר ועדה, ארגון פליטי השואה

מסגנאו אבבה - נציג סטודנטים

צחי בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים

עוני בקרב עולים קשישים – לציון יום המאבק בעוני

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה. אנחנו דנים היום בוועדה, במסגרת המאבק בעוני שמצוין היום בכנסת, בנושא של עוני בקרב העולים הקשישים.

פנתה אלינו עמותת מורשתנו בבקשה לייחד את ישיבת הוועדה לנושא הזה, ביום בו הכנסת מציינת את המאבק בעוני.

בישראל חיים עולים קשישים רבים בעוני, או על סף עוני. מר צחי בן יהודה, ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מציין במסמך שהכין לנו לקראת הדיון ואשר אותו אנו רואים לפנינו - והוא יסביר לנו גם יותר בהמשך - כי שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן אזרח ותיק עולה בשנת 2013, עלה ב-31.6%. זהו שיעור כפול משיעור העוני בקרב כלל המשפחות בישראל.

כן הוא מציין כי בסוף שנת 2013, חיו בישראל 7,900 עולים מאתיופיה מעל גיל 65. עולים רבים שעלו ארצה לאחר גיל 45, גם אם התחילו לעבוד בישראל סמוך למועד עלייתם, לא הספיקו לעבוד כאן מספיק שנים כדי לזכות בפנסיה המאפשרת להם לחיות בכבוד, כאשר הם מגיעים לגיל הפנסיה. חלק מהם לא הצליחו להעביר לישראל את הזכויות הפנסיוניות שצברו במהלך שנות עבודתם בארץ המוצא שלהם.

לאור זאת, עולים קשישים רבים מתפוצות שונות, חיים בישראל, סובלים מעוני ולעתים אף סובלים מחרפת רעב. הם נאלצים לא אחת לוותר על רכישת תרופות כדי לרכוש מזון בסיסי. נדון בנושא ונבחן כיצד ניתן לסייע.

אבקש עכשיו ממר צחי בן יהודה, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שייתן לנו סקירה קצרה בנושא הזה.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה. אני צחי בן יהודה, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לקראת הדיון היום ריכזנו מספר נתונים על עוני בקרב עולים אזרחים ותיקים. תחילה אני אציין מספר נתונים אודות אוכלוסיית האזרחים הותיקים העולים בישראל ולאחר מכן אודות עוני בקרב אוכלוסייה זו.

יש לציין שההגדרה המקובלת כיום בעולם מתייחסת לגילאי 65 ומעלה כאזרחים ותיקים. בסוף שנת 2014, בעוד שאוכלוסיית ישראל מנתה כ-8.3 מיליון איש, מתוכם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים מנתה כ-900,000 איש, שהם כ-10.85 מתושבי המדינה.

מנתוני משרד העלייה, הקליטה והתפוצות בנוגע לעולים לישראל משנת 2014, עולה כי מקרב 26,627 עולים, כ-4,300 עולים היו בני 65 ומעלה, שמהווים כ-16.5% מכלל העולים באותה השנה. נכון לסוף שנת 2013 – 81% מהאזרחים הוותיקים בישראל, היהודים, הם ילידי חו"ל. כפי שיושב ראש הוועדה ציין, בסוף שנת 2013 מספרם של העולים מאתיופיה בני 65 ומעלה עמד על 7,900 איש, מתוכם 5,700 איש עלו לישראל משנת 1990 ואילך.

אזרחים ותיקים ילידי אתיופיה היוו כ-6% מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי וכ-1% מכלל האזרחים הוותיקים בארץ. נכון לסוף שנת 2014 חלקם היחסי של האזרחים הוותיקים עולי ברית המועצות לשעבר, שעלו לארץ החל משנת 1990 הוא 22.7%, פי שניים מחלקם באוכלוסייה וחלקם היחסי של עולים אלה מקרב האזרחים הוותיקים הוא 19%.

בשנת 2013 חיו בעוני בישראל כ-432,000 משפחות, שיעור עוני של כ-18.6%. בקרב משפחות אלה, כ61.1 מליון נפשות, שיעור עוני ששווה ל-21.8%.

שיעור העוני של משפחות האזרחים הוותיקים בשנת 2013 עמד על 22.1%, כלומר שיעור הגבוה משיעור העוני בקרב כלל האוכלוסייה. שיעור העוני של משפחות עולים, עמד בסוף אותה שונה על שיעור של כ-18.5%.

יש לציין כי קיימת חפיפה חלקית בין אוכלוסיית העולים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכפי שציין יושב ראש הוועדה, מנותני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2013 שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן אזרח ותיק עולה, שעלה משנת 1990 ואילך, עמד על 36.6%. כלומר, פי שניים משיעור העוני בקרב כלל המשפחות בישראל.

תודה רבה.

תודה רבה צחי.

כפי ששמענו עכשיו מתוך הנתונים שהוצגו, המצב של העולים הקשישים מאד מדאיג, אנשים נמצאים בעוני.

כמו שציינתי בהתחלה, עמותת מורשתנו ביקשה לקיים את הדיון הזה, ואני רוצה לתת לגברת אלה שאינסקייה את רשות הדיבור.

שלום. אני לא חושבת שזה סוד לכל מי שנמצא פה, להרבה נציגים של ברית המועצות לשעבר, עולים, וגם יושב פה ארגון שממש מתעסק עם העניין הזה כבר שנים רבות, 10 שנים אולי. הקשישים שלנו והאנשים שהם לא קשישים, עדיין, אבל אפשר להגיד שהם קשישים, אבל הם כבר פנסיונרים שיוצאים לפנסיה, והם לא הספיקו להרוויח את הפנסיה בשביל לקיים את החיים בכבוד.

אני יודעת שיש הרבה מאד אנשים גם בארץ, שנמצאים בסכנה קיומית אפשר להגיד, וגם לא מקבלים פנסיה כמו שצריך. העלייה מברית המועצות לשעבר, שתרמה כל כך הרבה למדינה, ושזה בעצם שהמדינה קיבלה אנשים שלא השקיעה בהם שום דבר, לא בהשכלה שלהם, לא בלימודים שלהם. הגיעו המון רופאים, המון מהנדסים, המון מדענים, אנשים שתרמו למדינה, השקיעו, הגיעו לעסקים מאד גדולים.

ובעצם הבעיה הכי קשה, חוץ מהבעיות שהיו מהתחלה ושבאמת כל הכנסת הרגישה אחריות לפתור אותן, הבעיה הכי קשה שכבר דיברו עליה הרבה מאד שנים, זה הפנסיה שנשארה בלי שום מענה. אף אחד לא ניסה אפילו, לפי מה שאני יודעת, עם המון נציגים שהיו בכנסת דוברי רוסית, לא ניסו לטפל בזה.

המספרים ידועים. יש השוואת בין ישראלים ותיקים וישראלים רגילים. השוואות במשכורות, השוואות ברמת הפנסיה. מה שנראה בעין, אני הולכת ונכנסת לאשדוד ואני רואה אנשים, קשישים שלנו, השם מחטטים בפחי האשפה. אני חושבת שזו בושה למדינה. זו פשוט בושה למדינה.

אנשים עם השכלה גבוהה, שהצליחו פה ובאמת עשו קריירה מאד יפה, לקחו משכנתות, קנו דירות. עכשיו הם יוצאים עם פנסיה נמוכה, הם לא מסוגלים לשלם את המשכנתא, או שכשהם משלמים את המשכנתא, אז הם צריכים לחסוך בתרופות, ברמת החיים שלהם. הם נזקקים לעזרה של הילדים שלהם, כשהילדים שלהם בעצמם הם דור ראשון או אולי דור וחצי בארץ, שלא יכולים לעזור להורים.

אנחנו יודעים שעד שנת 1984 או 1981, ועוד בזמן גולדה מאיר, היה פתרון. היה פתרון ממשלתי. הייתה נוסחה ובמיוחד לעולים מברית המועצות, לאלה שלא הרוויחו כסף ולא יכולים להביא את הפנסיה ממדינות שהם עזבו, והייתה נוסחה שמי שיורד מפנסיה כזאת וכזאת, שעבד פה 10 שנים, יש כבר איזה שהוא מינימום שמשלמים לו. נדמה לי שזה היה 4,000 שקלים.

איך זה יכול להיות שבמצב כזה במדינה, הבעיה הזאת של הפנסיה של אנשים שתרמו כל כך הרבה למדינה, לא פתורה עדיין?

אני רוצה להזכיר מקרים שכל הכנסת, כל המפלגות היו מגויסים בשביל לפתור בעיות. למשל בעיות של מדענים עולים וקליטתם. סופה נמצאת פה, והיא יודעת גם כמה מפלגת ישראל ביתנו תרמה מהתחלה. כל מפלגה הרגישה שקליטה של מדענים עולים זה בעיה של המדינה ולא הבעיה של מפלגה אחת.

היו לנו אז הרבה נציגים בכנסת והם לא פתרו את הבעיה, ואני רוצה עכשיו שהבעיה הזאת תהיה בעיה של כל המדינה, של כל המפלגות, של כל הכנסת ולא רק רזבוזוב ולא רק קסניה סבטלובה וסופה לנדבר שיושבת פה.

זו הפניה שלי, של הארגון שלנו, מורשתנו. זו העבודה שהארגון התחיל, כארגון קטן עם כמה אנשים, למען פתרון הפנסיות, זקנה בכבוד לאנשים - שזו תהיה בעיה לאומית שיש לפתור אותה. וזה חייב למצוא מענה בתקציב של שנת 2016.

תודה רבה.

חברי, חברי הכנסת, חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. התחלנו בסקירה ואנחנו נמשיך, או שבשלב הזה יש חברי כנסת שרוצים לדבר?

תיתן לעולים לדבר ואחר כך אנחנו נדבר.

לפני שנשמע את משרד העלייה והקליטה, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לארגונים. ארגון חזית הכבוד, בבקשה, מר אברהם שרנופולסקי.

תודה רבה. כבוד יושב הראש, חברי כנסת נכבדים. אם אני אשאל את המשתתפים בישיבה הזאת שאלה – האם הם יודעים מה זה קו העוני ומי קובע את הקריטריונים של קו העוני, אז אני בטוח שאני לא אקבל תשובה. גם אני לא יודע מה זה קו העוני, אבל מה שאני יודע בוודאות, מה זה עוני. וגם 25,000 קשישים, הזכאים לקבלת דיור ציבורי ברשימה של משרד העלייה והקליטה. וגם יותר מ-100,000 אנשים שעבדו פה ולא צברו פנסיה, גם הם יודעים מה זה עוני.

אני רוצה לפרט מה זה עוני. ניקח זוג במשפחה, שמקבל קצבת כנסה והשלמת הכנסה בסך 4,000 שקלים. בנוסף לזה הם מקבלים סיוע בשכר דירה, כ-1,200 שקלים. זאת אומרת התקציב של זוג במשפחה - 5,200 שקלים. זה ההכנסות שלהם. ההוצאות שלהם – 3,000 שקלים שכר דירה, ואם להוסיף לזה הוצאות לתשלום חשמל, מים, גז, טלפון, טלוויזיה ותרופות שהם לא בסל התרופות, אז מתברר, לפי סקר של מכון ברוקדייל, שנשאר להם לחיים, למזון, רק 700 שקלים עד 1,000 שקלים. האם אפשר לחיות בסכומים האלה? מדובר בזוג במשפחה. זה עוני.

ואם אנחנו ניקח את האנשים שבזמנו לקחו משכנתאות, קנו דירות וכשהגיעו לגיל פרישה התברר שאין להם אפשרות לשלם על המשכנתאות. הם גם בעוני.

האנשים האלה בדרך כלל, ואלה הם גם נתונים מסקר של מכון בקרודייל, הם מסרבים לחמם בחורף. הם מסרבים לקנות תרופות יקרות. הם מסרבים לשלם על תחבורה ועוד ועוד ועוד. זה עוני.

כיצד אפשר לשפר את מצבם של המסכנים האלה? יש לנו כמה הצעות. ראשית, יש להגדיל באופן משמעותי את הסיוע לשכר דירה ואת ההשתתפות העצמית של האנשים האלה. היא צריכה להיות לא יותר מ-15%.

שנית, להגדיל את ההיקף של בניית דיור ציבורי. זה חשוב מאד, למרות שיש איזו שהיא התקדמות בבנייה. בנוסף ל-4,000 יחידות דיור ביוזמה של סופה לנדבר, גם שר העלייה והקליטה, זאב אלקין, קיבל כסף על מנת לבנות 1,000 יחידות דיור ציבורי וגם הסוכנות מתכוונת לבנות כ-3,000 יחידות דיור ציבוריות, אבל גם זה לא מספיק, משום שבתוך משרד העלייה והקליטה נמצאים יותר מ-25,000 אנשים שמחכים. זאת אומרת, בניית דיור ציבורי זה דבר חשוב ביותר.

הצעה שלישית, יש צורך להגדלת הסיוע לאלה שמשלמים משכנתאות. זאת אומרת מדובר על החזר חלקי של משכנתאות, לפי החוק שעבר בכנסת בשנת 2009. וחוץ מזה, יש גם צורך לסדר את הקריטריונים לקבלת סיוע להחזר משכנתא.

אלה ההצעות שלנו ואני מקווה שחברי כנסת יתמכו בהצעות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה לך.

למה התכוונת בהחזר משכנתא?

בחוק, לפי הקריטריונים של משרד השיכון, הם מקבלים.

מה הם מקבלים?

שיעור להחזר חלקי למשכנתאות.

מי מקבל?

אנשים שחיים מתחת לקו העוני.

אני יכול רגע לתקן את האדון? אני ממשרד הבינוי ואני רק רוצה לתקן את מה שהוא אמר.

אני רוצה לומר עוד כמה מילים. הם מקבלים לפעמים - - -

שהוא יסביר לנו מה זה החזר משכנתא.

הם מקבלים לפעמים 5 שקלים.

נשמע את נציג משרד השיכון בנקודה הזאת, ואחר כך נחזור לצחי, כדי שיסביר לנו מה זה קו העוני, בהמשך לשאלה שד"ר אברהם שרנופולסקי העלה.

שאנחנו נבין מה זה החזר משכנתא.

כן, רק בעניין הזה, שתבינו. למעשה ישנם עולים קשישים שבחרו לרכוש דירה. אז משרד השיכון, במקום לתת להם סיוע בשכר דירה, נותן להם לממש את אותה זכות בסיוע של המשכנתא. את האמת, הסכומים שמדובר בהם הם באמת נמוכים. זה כמה מאות שקלים בודדים. יש אנשים שמוקצים לטיפול בנושא הזה על ידי חברה חיצונית, שהיא מטפלת באותם אנשים שבעצם רכשו דירות ולקחו משכנתא, וזה הסיוע שהם מקבלים מאיתנו, החזר למשכנתא.

בכמה מאות?

מדובר ב-200 ומשהו, 300, עד 400 שקלים, נראה לי.

לא משנה, אבל מי לפי הקריטריונים מקבל החזר משכנתא?

מי שהיה זכאי לסיוע בשכר דירה ולמעשה במקום לשכור, בחר לקנות.

סיוע לעולים חדשים הוא יותר קטן מסיוע לשכר דירה לישראלים ותיקים, בדרך כלל.

לא, אין הבדל מהבחינה הזאת.

בטח שיש הבדל. יש הבדל ואנחנו כולנו יודעים את זה.

לא, לא, רגע, אני רוצה לתקן את מה שאת אמרת, כי זה לא מדויק. למעשה יש שני סוגי עולים. יש עולים אשר מתגוררים בגפם ויש עולים שגרים עם בני המשפחה שלהם, ושם יש הבדל. זה לא שאם אתה עולה או אם אתה ותיק. יש לי גם את הסכומים כאן, אם אתם רוצים.

אולי תסביר לנו. כמה מקבל עולה בשכר דירה, כמה מקבל סיוע במשכנתא.

אז אני אפרוש לכם את הנתונים.

אתה מדבר על אנשים קשישים, שהגיעו כבר בגיל - - -

כן, כן, שנחשבים עולים קשישים - - -

ובמקום לקבל, הם קנו דירה.

לא, לא, עכשיו אני מדבר - - -

על איזו קטגוריה של אנשים?

מה שנתתי קודם זה היה הסבר למי מקבל סיוע במשכנתאות. מלבד זאת, יש עולים שלא רכשו דירה או שהם מתגוררים בגפם ושוכרים דירה, או שהם מתגוררים עם קרובי משפחה, ועדיין הם זכאים לסיוע. כביכול כמו תשלום שהם יכולים לשלם לילדים שלהם, בעבור זה שהם מתגוררים איתם.

אז זה השתתפות בשכירות. אני מדברת על משכנתא. אני לא מבינה מי מהציבור יודע שמי שרכש דירה מקבל סיוע להחזר משכנתא.

העולים שקיבלו סיוע בשכר דירה והלכו לרכוש דירה, הם אלה שזכאים לקבל סיוע בהחזר המשכנתא.

אבל אם הייתה לו פנסיה הוא לא היה זכאי. עכשיו הוא לא מסוגל לשלם החזר משכנתא. מדובר על האנשים האלה, או רק על פנסיונרים שהגיעו בגיל שכבר התחילו לקבל קצבאות?

מי שהיה מוגדר בעלייתו כעולה קשיש, היה זכאי לסיוע בשכר דירה.

אתם מדברים על משהו אחר לגמרי.

סליחה, בואו נקבל את ההגדרה בדיוק מה זה קו העוני ואז אנחנו נעבור לשמוע את משרד השיכון, כי אנחנו רוצים להבין את עניין הסיוע בשכר דירה וגם את עניין הסיוע בהחזר משכנתא, בצורה יותר מפורטת – מי מקבל, מי לא מקבל, כמה מקבל. אנחנו רוצים לשמוע.

קודם כל בואו נגדיר מה זה קו העוני. צחי, בבקשה.

תודה, יושב הראש. ההגדרה המקובלת בישראל כיום קובעת את קו העוני כרמת הכנסה ששווה ל-50% מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית.

תגיד במספרים.

ההכנסה החציונית עומדת על 4,800 שקלים ולכן נפש סטנדרטית שווה 2,392 שקלים. בחישוב של נפש סטנדרטית, ההנחה היא שכל נפש נוספת במשפחה – המשקל היחסי של כל נפש הולך וקטן. כלומר, משפחה של שלוש נפשות, יכולה להיות 2 נקודה משהו נפשות סטנדרטיות.

זאת אומרת לבן אדם, לנפש, 2,392 שקלים?

זה קו העוני שכרגע נמצא בשימוש במדינת ישראל.

המחיר של עגבניות זה בדיוק המחיר שבן אדם צריך לחיות שבוע ימים.

כן, מי אדוני?

שמי אורן הלר, אני מהביטוח הלאומי, מינהל המחקר והתכנון.

כן, אתה רוצה לעזור לנו?

אני רוצה להסביר מה הוא קו העוני. אז במספרים, עבור משפחה שמונה נפש אחת, קו העוני הוא 2,989 שקלים, זה נכון לשנת 2013, ועבור משפחה שמונה 2 נפשות, ההכנסה הגבולית היא 4,783 שקלים.

רק לחדד את המספרים שעלו כאן לגבי משפחה, שלדוגמא מקבלת קצבת זקנה והשלמת הכנסה, היא מתקרבת לקו העוני. בהגדרה הפורמאלית היבשה, היא - - -

הם עניים, היא לא מתקרבת. הם עניים.

נכון, הם עניים, אבל - - -

תגיד לנו כמה מקבל זוג קשישים מהביטוח הלאומי, כולל השלמת הכנסה.

אין לי את הנתונים. אני יכול לחזור עם הנתונים.

תגיד לנו את הסכום, כך נדע.

יש לנו את הנתונים. המצב ה - - - זה שיחיד מקבל 2,803 שקלים, זה גמלת זקנה עם השלמת הכנסה, וזוג מקבל 4,164 שקלים.

כלומר פחות מקו העוני.

כמו שאני אומר, זה פחות מקו העוני.

הפער ביחיד זה 180 שקלים והפער בזוג זה כ-600 שקלים. השאלה אם השלמת ההכנסה לא אמורה להיות עד קו העוני?

היה צריך להיות. זו המטרה שלנו.

אז אני אוסיף, שמצב הדברים היום איננו כזה. השלמת הכנסה לא מעלה את המשפחה מעל קו העוני, אבל למיטב הבנתי, חוק ההסדרים הנוכחי אמור להסדיר את העניין הזה ולהשלים את הפער.

זו בערך תוספת של 200 שקלים.

כמה תוספת זה, אחרי הוועדה שעבדה במשך שנים? כמה תוספת הם קיבלו? 50 שקלים? 60 שקלים? וכמה היו צריכים לקבל?

אני רוצה רגע להגיד משהו. יש מסמך שהוצא על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר בוחן באמת את השוני בין מה שבעצם מתקבל היום ובין מה שעתיד להיות אחרי השינוי בחקיקה, ולפי הנתונים, יש כאן הרי טווח גילאים שונה – מגיל 70 עד 80, ומגיל 80 ומעלה, ולפי הנתונים בלוח, עולה שהסכום המרבי של גמלאות זקנה בתוספת השלמת הכנסה, יעלה בכ-135 שקלים לחודש, עד כ-177 שקלים לחודש, בהתאם לגיל הזכאי.

בושה.

והוא יעלה ב-511 שקלים עד 541 שקלים לחודש, בהרכבים משפחתיים שונים, בהתאם לגיל. יש כאן טבלאות שמתייחסות בעצם לכל קבוצות הגיל, ויש כאן פירוט של התוספות.

מה שברור, ההכנסה, כולל השלמת הכנסה, מה שבני הזוג מקבלים אפילו לא מגיע לקו העוני המוגדר, הרשמי, שאנחנו שמענו עליו עכשיו מהביטוח הלאומי, דהיינו – 4,783 שקלים. זוג מקבל 4,164 שקלים.

זה עד גיל 70. זאת אומרת - - -

אבל מה קורה מגיל 70?

מגיל 70 לא מעלים. מגיל 70 עד 80 לא מעלים את הקצבאות. יש סכומים שהם שונים, אבל השינויים הם בשוליים.

זה לא משנה כל כך. גם לאור מה ששמענו לגבי ההוצאות – כ-3,000 שקלים הוצאות שיש לקשישים, אז מה שנשאר להם זה פשוט אבסורד. איך אנשים יכולים לחיות מזה? אני מכיר, זה לא שאני לא מכיר את הנתונים האלה. עבדתי 7 שנים עם קשישים בעיריית ירושלים, כעובד סוציאלי ואני מכיר את המצב, אבל זה פשוט הפך להיות אפילו יותר גרוע עכשיו. זה עצוב לראות את המציאות הזאת בצורה הזאת.

נשמע עוד ארגונים. חנה לגסה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לדבר קצת על הקשישים יוצאי אתיופיה. רוב הקשישים יוצאי אתיופיה שמגיעים לארץ, בעצם אין להם פתרון. אין להם פתרון לצאת ממרכזי הקליטה, כי הם מגיעים ישירות למרכז הקליטה. אין להם פתרונות דיור, והפתרון היחיד למצב שלהם הוא בעצם להצטרף למשפחות, שגם ככה הן משפחות מצוקה, שבעצמן לא יכולות לטפל בעצמן ואז התוספת הזאת של הקשישים על משפחה שהיא קשת יום, היא מאד מאד לא פשוטה.

אנשים עובדים, יוצאים לעבודה, משפחות יוצאות לעבודה, יש להם את העניינים שלהם, טיפול בילדים הקטנים והרבה פעמים קשישים נשארים לבד בבית, ללא טיפול בריאותי, ללא טיפול שידאג להם לארוחות. יש מצבים של קשישים שנמצאים במצבים מאד מאד מדאיגים, ללא אפשרות שמישהו יטפל בהם.

השאלה היא, לגבי הנושא הזה של רווחה והביטוח הלאומי. יש בעיה של הנגשת מידע והרבה מהקשישים והמשפחות בעצם לא מכירים את הזכויות שלהם – מה מגיע להם ומה לא מגיע להם, ולכן גם לא צורכים את השירותים שהם יכולים לקבל ממוסדות הרווחה הקיימים.

הכי מדאיג זה שהרבה מהם, בכל הנושא הזה של הדיור, תקועים במרכזי קליטה ולא יכולים לצאת ממנו וזה בעייתי. כמו שהוזכר כאן, יש עולים בפתרונות של מקבצי דיור לעולים ממדינות אחרות. זה משהו שבכלל לא בא כאופציה לעולים יוצאי אתיופיה, לקשישים עולים יוצאי אתיופיה, וזה משהו שהמדינה צריכה לחשוב עליו, לעשות חשיבה איך באמת אפשר לעזור להם גם לצאת ממרכזי הקליטה וגם לא להוות נטל על המשפחות הצעירות.

תודה.

כן לזקן, בבקשה, מריה לביא.

במסגרת הפעילות שלנו, יש לנו עמותה שהמטרה שלה היא למצות זכויות לקשישים, ומעבר לזה אנחנו גם מקדמים זכויות, משתדלים לקדם זכויות במשרדי ממשלה ובכל מקום אפשרי.

יש לנו קבוצה של מרכזת ו-12 עובדות מתנדבות, כולן בגילאים שלנו, אשר מטפלות רק בקהל הרוסי. יש לנו כל קהל של עולים חדשים, אבל הן בקהל הרוסי. אני לא חושבת שיש הבדל כזה גדול בין הקבוצות, אבל אחת השאלות שכל יום קורעת לנו את הלב, זה איך אתם רוצים שאנחנו נחיה מהסכום הזה? מי חושב שאפשר לחיות מהסכומים האלה? מה אני אשלם? אני אשלם אוכל?

לפיכך יש לנו המון פניות למי מחלק אוכל. אנחנו עסוקים לשלוח אנשים לחב"ד. זו פשוט בושה, שגופים אחרים צריכים לטפל במתן אוכל לאזרחים ישראלים.

רוב העולים שעלו הם קשישים, הם גם קיבלו השלמת הכנסה כי אין להם הכנסות והסכום שהם יכולים לעבוד, כי חלק מהם יוצאים לעבוד בשביל קצת לשפר את החיים שלהם, אז ישר מכווצים להם את הקצבה. ואז אנחנו עסוקים בלחשב להם, שלפחות יישאר להם התואר, עם כמה גרושים, כדי שהם יוכלו לקבל את ההטבות של קשישים שמקבלים הבטחת הכנסה.

למשל הנחה בארנונה, שזה 100% על 100 מטר, ומתחיל סיפור – הילדים גרים, הילדים לא גרים. מגיע לו רק עשירית או חמישית. הנחות בחשמל – תרוצו, תחליפו מונים.עוברים דירה, כי זו אוכלוסייה שלא גרה תמיד באותו מקום ואז כל פעם צריך לרוץ איתם שיחליפו מונים, שישנו על שמם. מפסיקה ההנחה. גם במים זה לא כל כך ברור, וגם זה לא סכומים כאלה רציניים. אבל לפחות, אם יש השלמת הכנסה, זה מזכה אותם במשהו.

יש לנו שתי בעיות עיקריות עם הקהל הזה. אחת זה הדיור. פשוט, המצב של הדיור, יש אנשים שמחכים 15 שנה לדיור ציבורי. הם אפילו לא יודעים שכשהם מקבלים סיעוד, אז הם כבר לא נכללים בכלל בתכנית הזאת יותר. אז הם חושבים שמגיע להם, ושעוד מעט הם יגיעו, אבל הם לעולם לא יגיעו והאכזבה תמיד רבה מאד. מה גם שהסכומים הזעומים שמקבלים כהשתתפות, לא עוזרים להם לא לקנות אוכל ולא לקנות תרופות.

וזו אוכלוסייה שאנחנו רוצים שבתקופה הזאת הם לא יצטרכו לחשוב על אוכל. זה פשוט ממש בלתי נסבל. אנחנו מקבלים המון המון פניות בנושאים האלה.

הנושא השני שמעיק עלינו, הוא שיש שם המון בדידות, והבדידות הזאת גורמת לזה שמתקשרים אליהם כל מיני מוכרים וכל מיני מאכרים ומפילים אותם בפח ונותנים להם לשלם על כל מיני דברים. הם לא מבינים בכלל למה הם הסכימו, ואז פתאום מגיע אליהם איזה מקרר או חבילה, והם לא הבינו בכלל שהם חתמו ולך תוציא אותם מזה. זאת אומרת יש לנו תחושה נוראית שגם מנצלים אותם. לצערי, דוברי רוסית, אבל אם ישראלי יתקשר אליהם, צבר, אז הם לא יענו לו, אבל הם מאמינים, ואז הם נופלים המון בפח ויש לנו המון המון פניות של דווקא אותם אנשים שבקושי מתפרנסים, לגבי העניינים האלה.

בלי שום קשר לרוסים או לא לרוסים, אדם קשיש צריך לקבל לפחות את שכר המינימום. אם יש שכר מינימום לצעירים, איזה היגיון יש שאדם עבד או עלה לארץ בן 60, עבד 7 שנים, יצא לפנסיה, אז קודם הוא קיבל שכר מינימום ועכשיו הוא צריך לחיות מ-2,200 שקלים, ואם חלילה הוא עבר את ה-1,100 שקלים בעבודה, אז הוא מוותר על השלמת ההכנסה שלו.

אני חושבת שכל הוועדות ביחד צריכות להילחם למען העלאת קצבאות הזקנה הבסיסיות. לא צריך השלמות הכנסה. אם לכולם יהיו סכומים נורמאליים, אז אני חושבת שזה אפילו יתקזז ואנחנו נדע שכל קשיש במדינת ישראל חי בצורה מכובדת, ולא מחטט, כמו שאמר יושב הראש, בפחים, ולא רץ לקושש נדבות. ומה שקורה לנו בחגים, אני כבר לא אספר לכם, כי גם בשלב מסוים נגמר הכסף לעמותות ואתה צריך להגיד לבן אדם - אנחנו שאלנו את אלה ואלה ואלה, וכבר לאף אחד אין מה לתת.

אלה מקרים מאד קשים שאנחנו נתקלים בהם וזה כאב לב יום יומי.

תודה. נציגת שתיל, נדיה אייזנר.

שלום יושב הראש, חברי הכנסת. אני רוצה לדבר על נושא קצת שונה. אני רוצה לדבר על מה שאנחנו מכנים פצצה כלכלית מתקתקת, שזה אנשים שהיום עדיין עובדים, אבל עוד שנה-שנתיים, נגיד בעשור הקרוב, הם יצאו לפנסיה בלי שיש להם פנסיה ואני אסביר.

הרבה אנשים הגיעו לכאן בגיל 40 פלוס, לא מצאו עבודה במקצוע שלהם, עבדו בעבודות מזדמנות, עבדו כעובדי קבלן, שזה מכת מדינה ומכת הציבור שלנו. לא היו להם ידע והבנה מספיק בשביל להבין שהם חייבים להתחיל לחסוך, כי בברית המועצות הפנסיה הייתה נפתחת מעצם היותך אזרח.

כיום אנשים צברו זכויות פנסיה של כמה מאות שקלים וזהו. זה אומר שאנחנו הולכים לקבל פה 100,000 איש, 120,000 איש לפי נתונים אחרים, שהגיעו ממצב שהם מרוויחים משכורת של 6,000-7,000 שקלים, הם משלמים משכנתא, הם חיים בסדר, הם יכולים להשתמש בתחבורה, הם יכולים להשתמש בכל מיני שירותים, לקנות תרופה וכן הלאה. מחר כל זה ייגמר, הם יצנחו כולם אל מתחת לקו העוני. זה אסון כלכלי וזה אסון חברתי ואין לזה כרגע שום פתרון שידוע לי. אני יודעת שיש הצעות חוק שנמצאות באיזה שהוא מצב ראשוני.

הפתרונות שאנחנו רואים, זה קודם כל כפי שכבר הוזכר פה – הדיור. הדיור הוא הנקודה הכואבת. אנשים שעבדו את הדירות שלהם כי הם לא יכלו לשלם משכנתא, או שלא יכלו לשלם את כשר הדירה בשוק, שהוא שכר דירה מאד מאד גבוה ופשוט יישארו באיזה שהוא מצב, לימבו, שלא ברור לאן בדיוק הם אמורים עכשיו ללכת מפה. אם אין לנו פתרון של דיור ציבורי, אם אין לנו פתרון של דיור בר השגה של השכרה לטווח ארוך לפי הכנסה, אנחנו הולכים להיקלע למצב לא של 25,000 ממתינים לדיור ציבורי, אלא 125,000 ממתינים לדיור ציבורי.

השאלה השנייה היא שאלה של אי אכיפת החוק של חוקי עבודה בכלל בחברות כוח אדם, עבודה קבלנית. בדרך כלל אנשים נפגעים, הזכויות שלהם נפגעות, הפנסיה שלהם כמעט ואינה קיימת. החוקים קיימים, הם פשוט לא נאכפים מספיק בחברות האלה ואנחנו יודעים היום שגם לפי נתונים הכי עדינים, 65% של עובדי הקבלן הם דוברי רוסית ואמהרית.

מלבד זאת, יש את הבעיה שאני הזכרתי בהתחלה ואני כן רוצה לציין אותה שוב, הנשוא של חוסר נגישות מידע בשפת האם. שוב, אנשים שהגיעו לכאן בגיל 45, יש להם עברית מספיקה, אבל היא לא מספיקה בשביל להבין את האותיות הקטנות של הפנסיה, את האותיות הקטנות של זכויות פיננסיות, את כל מיני הפרטים הקטנים כאלה ואחרים. היום אני יודעת שקיים חוק נגישות מידע לשפות רוסית, אמהרית וערבית במוסדות רפואה. אני חושבת שצריך להרחיב את זה וכן להנגיש לאנשים את מלוא המידע על הזכויות שלהם, כדי שהם יידעו כבר להתחיל לצבור פנסיה מהרגע הראשון שהם עובדים.

גם היום מגיעים עולים מרוסיה ומאוקראינה, ואת הטעויות שעשינו בשנת 1990, הם עושים גם היום. הבעיה הזאת לא תיפתר ולא יקרה עם זה שום דבר.

וכמובן, שאלת הפנסיה ושאלת הדיור, אלה השאלות שיעמדו לנו. אנחנו לא מבינים היום עד כמה זה הולך להתפוצץ. אני בת לאנשים בגיל 66, שהולכים לצאת לפנסיה עוד שנה שנתיים.

תודה רבה.

תודה רבה.

אני פונה למשרדי הממשלה כעת ולחברי הכנסת שרוצים להתייחס.

אני חושבת שאנחנו נדבר ומשרדי הממשלה יענו על דברים שאנחנו נעלה כאן.

אוקיי.

אני אומר בכמה מילים. קודם כל אני באמת שמח לראות כאן את כל החברים. אנחנו מכירים את הנושאים, כבר לא קדנציה ראשונה שמדברים על זה, גם בקדנציה הקודמת, גם לפני ואנחנו מכירים את הנושא של הפצצה המתקתקת, שהיא כביכול לא רק של מגזר דוברי הרוסית, אלא של כל המדינה. כי ברגע שכמה מאות אלפי אנשים ירדו אל מתחת לקו העוני וכוח הקנייה ירד, זו תהיה המכה של המדינה.

אני יכול להגיד שחברי שיושבים כאן מבינים את העניין ודווקא בכנסת הזאת אני כן רואה התגייסות והרבה יוזמות. לצערי, כך אני רואה, הצד של הקואליציה, הממשלה, פחות ופחות מבינים ואנחנו לא רואים בתקציבים הרבה התייחסות לזה.

מה שכן אני יכול להגיד, שהעלאה של השלמת ההכנסה זה צעד נכון וטוב, אך אנחנו עדיין מגיעים למספרים מאד נמוכים.

ישנן כמה הצעות חוק, כולנו הגשנו כאן הצעות חוק שמדברות בדיוק על העניינים הספציפיים שהועלו כאן. השאלה עכשיו, כשאתם כאן, עם הכוח שלכם, אתם צריכים גם להפעיל את כל הלחץ. אנחנו כחברי כנסת, כחברי הוועדה נפעיל את הלחץ שלנו וצריכים להעביר את החוקים הללו, כי בסוף אנחנו מדברים על הרבה אנשים, שזאת הסביבה שבה אנחנו חיים. אם אני מדבר על ההורים שלי, שהם בגילאי ה-60 ואני יודע מה מצפה להם. אם אני רואה את הסבתא שלי או כל המשפחה, את כל החברים. אנחנו באמת מבינים את המצב.

אני חושב שדווקא בנושא הזה אין קואליציה-אופוזיציה, אלא צריכים להתגייס וכמו שאמרתי, יותר אנשים חברי אופוזיציה הגישו את החוקים והקואליציה חייבת לתמוך בהם. אני לא רואה דרך אחרת, וכאן אנחנו גם צריכים את כל הארגונים, שאתם תקומו ותזעקו, כי אנחנו מגיעים לאיזה שהוא קצה, לאיזה שהוא קו אדום, ואי אפשר לסבול.

היום אנחנו הגענו, במושגים של נתניהו – הקו האדום – אז הגענו למצב שאין לנו מה לחכות. באמת יותר מדי אנשים יורדים אל מתחת לקו העוני וזאת פגיעה במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה.

נשמע את דור 1.5, בוריס לוינשטיין.

שלום. שמי בוריס לוינשטיין. אני רק רציתי לשאול לפני האם יש כאן נציגים של משרד הקליטה.

כמובן.

מצוין, אני מאד שמח.

איזה ארגון זה דור 1.5?

אוקיי, אז זה ארגון של צעירים דוברי רוסית, דור 1.5. אני בעצם עליתי לארץ לפני 12 שנה. יש חברה שעלו לארץ בגיל קטן – 5-6-7 שנים ופחות מזה. אני גר בחיפה ופעיל בארגון הזה.

דווקא בתור מישהו שהוא דור 1.5, אחד שבעצם כן הצליח איך שהוא להשתלב בחברה הישראלית, אני כן רציתי לגעת בנקודה שבעצם תייצג את הציבור שלא נמצא פה, הציבור שאין לו פה ולא יכול לדבר, וזה הציבור של העולים החדשים, ממש טריים, שהגיעו לארץ לפני כמה חודשים.

אנחנו עכשיו שמענו הרבה על קשישים מעל גיל 65, הגדרנו את זה גיל 65 ומעלה, אבל לא דיברנו על אלה שמתקרבים לגיל הזה, שזה 60, 62, 63. אנחנו מדברים על הקצבה שהם אמורים לקבל כקצבת זקנה, אבל מה עושים האנשים שבעצם הם עדיין לא מקבלים קצבת זקנה, אבל הם גם לא יכולים למצוא עבודה, כי בגיל 58 עולה חדש יש לו הרבה פחות סיכויים למצוא עבודה, מאשר מישהו שהוא בגיל 45, או לישראלי, צבר שנולד פה ונמצא בגיל הזה, כשחלק גדול מהם בכלל הגיעו לתפקידים וצברו ותק ודור א' וכך הלאה.

אני רוצה להביא לכם סיפור אמיתי של בן אדם שאני מכיר אותו באופן אישי ועלה לפני חודשיים וחצי. שמו אלכסנדר, הוא עולה חדש מבלארוס, בן 62. לפני העלייה התגלתה לאלכסנדר מחלה קשה, מחלת סרטן, שבעצם פגעה ביכולת שלו לתפקד באופן דרמטי. הבן אדם נמצא במיטה, הוא מרגיש מאד מאד רע.

משרד הקליטה הוא בעצם הגוף היחיד, הגוף הבלעדי שנותן מענה לבן אדם הזה בתשעת החודשים הראשונים שהוא בארץ. זאת אומרת כל שאלה שיש לו, אם הוא ירצה לפנות למשרד הרווחה הוא לא יכול - ותתקנו אותי אם אני לא צודק - אבל בדקתי את זה. הוא לא יכול לפנות לביטוח הלאומי. הגוף היחיד שנותן לו תשובות לכל השאלות שלו ואמור לענות, זה בעצם משרד העלייה והקליטה.

אז אלכסנדר הגיע ליועצת קליטה בחיפה ושיתף אותה במצב המצוקה אליו נקלע. התשובה שהוא קיבל – מגיע לך 2,600 שקלים, אולי אני לא מדייק, רשמתי לי איפה שהוא. 2,800 שקלים. לא סליחה, 2,600 שקלים, כן. זה פחות מ - - -

הוא בעצם מקבל סל קליטה.

נכון, בדיוק. אז בעצם התשובה שהוא קיבל, והנה החיזוק לדברים שלי. זה משהו שכמובן לא קשור אישית ביועצת, זאת המדיניות, זה מה שנקבע, שהוא מקבל סל קליטה כמו כולם, ולא משנה שהוא חולה אונקולוגי, ולא משנה שהוא לא יכול להגיע לעבודה ולא יכול לפרנס את עצמו.

אחרי חודשיים בארץ הוא צריך ללמוד שפה ולא צריך - - -

נכון, אני בדיוק מגיע לנקודה הזאת. לפני תקופה כלשהי עזרתי גם לעולה חדשה אחרת וביקשתי ממנה להגיע איתה ביחד למשרד הקליטה וישבתי עם אותה יועצת. אני עליתי לפני 12 שנה, אני כבר לא זוכר מה הסכומים, אני זוכר שלי זה די הספיק, כי גרתי בתכנית סל"ע והיה לי מגורים כמעט בחינם וארוחות צהריים בחינם, למרות שגם נכנסו, כמו רוב החברה האלה, נכנסנו למינוס, אבל יכולנו לחיות.

אז באתי איתה ביחד ושאלנו את השאלה – מה הוא בעצם סל הקליטה שהיא אמורה לקבל. היא אמרה לי – 2,600 שקלים. ואז בשיא התמימות שאלתי, אני מצטער, אפשר לחיות מהסכום הזה? אז התשובה שקיבלתי מאותה יועצת הייתה קצת מאכזבת ומתחת לציפיות לתשובה שהייתי מקבל ממישהי שבעצם עובדת במשרד כל כך רגיש, שהוא מטפל באוכלוסייה כל כך חלשה ורגישה. היא אמרה לי ככה – קודם כל אל תתנשא. אני אסביר לך איך. ראשית, שתגיד תודה, כי המדינה לא חייבת לה כלום.

כולנו שמענו את זה.

שנית, הבחורה צעירה ובריאה, שתלך כבר עכשיו לעבוד. לא משנה שאחר כך ביקשתי – אז תעזרו לה למצוא עבודה, אמרו לא, רק אחרי חצי שנה, כשהיא תהיה באולפן א', רק אז משרד הקליטה עוזר בחיפושי עבודה. דרך אגב, הבחורה הזאת עדיין לא מצאה את עצמה. היא עובדת בעבודות מזדמנות והמצב שלה לא פשוט.

איזו השכלה יש לבחורה הזאת?

היא מורה לאומנות. היא קיבלה השכלה באודסה.

עד כמה שזכור לי, לא מזמן, רק עכשיו משרד העלייה והקליטה פתח קורס למורים.

אז זהו, זה בדיוק עוד נושא. זו נקודה מאד חשובה שהעלית, זה בעצם הנושא של חוסר מידע. אני חושב שגם את המידע הזה היא לא קיבלה. גם בדיעבד היא קיבלה מידע על איזו שהיא מלגה שכן מגיעה לה וזה כן עזר לה, מלגה בסכום של 2,000 שקלים.

בעירייה אין יועץ?

בחיפה יש סיוע גדול ביותר. יש שם סגנית ראש עיר שדוברת רוסית. יש שם סיוע גדול ביותר ויש שם המון פרויקטים של המשרד. אני לא שרה עכשיו, אחרת הייתי אומרת תיתן לי את הטלפון של אותה עולה חדשה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לעבור ל - - - אתה תיתן לשרה את הטלפונים של אותם אנשים. יש להם אפשרות לתת להם סיוע ולעזור לאותם עולים. זו חובה של משרד העלייה והקליטה. הם לא יוסיפו לסל הקליטה, אבל הם בהחלט יכניסו עולה חדשה שסיימה קורס אולפן עברית לכל התכניות שיש במשרד.

אני חושב שחוץ מהסיוע הפרטי הזה שהיא כן יכולה לקבל, אנחנו מיידעים את זה וגם צריכים להעלות נקודה מאד חשובה. יש פה חוסר מידע לעולים חדשים. חוסר מידע שאין להם, שאנחנו בתור, לא אנחנו, אבל משרד הקליטה חייב לעבוד על זה מאד מאד חזק, כדי להנגיש את המידע הזה לעולים חדשים.

אני גם רציתי להעלות עוד שתי שאלות. השאלה הראשונה, איך זה שמשרד הקליטה - - -

אני מתארת לעצמי שיש לך את הטלפונים של הלשכה של שר הקליטה. תיקח את הטלפונים ותדבר איתו. אני חושבת שיענו לך על כל השאלות שיש לך. יש שם גם מחלקה לפניות ציבור, בלשכת השר. היא נשארה. אנחנו ניתן לך את הטלפונים.

אני רוצה לעזור אותך, כי הנושא בדיון הוא נושא של עולים מעל גיל 65. אנחנו יודעים על הבעיות שאתה מציין ולכן לא רציתי לעצור אותך, אבל נא לסכם בבקשה, כי כל המקרים שאתה מעלה הם מקרים מעבר לנושא שאנחנו קבענו היום לדיון.

אוקיי, אני רק רוצה לסיים במשפט אחד כללי, שבעצם השאלה שאני שואל – האם הגישה הזאת, שקיבלנו, שהמדינה לא חייבת כלום, זו בעצם הגישה שתלך ותתחזק, או שזה משהו שאמור להישבר ואנחנו צריכים להבין שלמדינה יש חובה מוסרית לטפל כמה שיותר באנשים כאלה, שאין להם פה, אין להם כוח להגיד, אין להם כוח להתלונן.

אני חושב שבחדר הזה כולם מסכימים עם מה שאתה אמרת עכשיו. אני חושב שלמדינה יש חובה לקלוט את העולים ולעולים יש זכות לקבל מה שמגיע להם, על פי חוק.

תודה רבה.

אנחנו שמענו מספיק מנציגי הארגונים. נשמע ממשרדי הממשלה. לפני זה, חברת הכנסת סופה לנדבר, שהייתה גם שרת הקליטה, אז היא נכס לוועדה שלנו.

חברי חברי הכנסת, אורחי הוועדה, נציגי המשרדים. אני חושבת שיום עוני זה יום של חיים של בני אדם במדינת ישראל. אני לא אוהבת מספרים וסטטיסטיקות ביום הזה. אני חושבת שאנחנו מדברים על דברים אחרים לגמרי. אנחנו חייבים היום, ביום הזה בכנסת, בכל הוועדות וגם במליאה, לדבר על בני אדם, איך הם מקיימים את החיים שלהם.

אנחנו מצפים שיהיו כמה שפחות אנשים כאלה משנה לשנה. אבל יש אנשים שבמקום לחיות, מנסים לשרוד וזו בושה למדינת ישראל. אני, כחברה באופוזיציה, מצפה מממשלת ישראל להגיע היום ובמקום מספרים בתקציב או שורות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תראה את הבן אדם. קודם כל את בן האדם.

אמרו כאן ארגוני העולים ואמרו האורחים שלנו עד כמה קשה לחיות במדינת ישראל, לקושש. אני חושבת שלא רק לקושש ולא רק לתרום פנסיה. לפני הכל אני רוצה לדבר על מיסים גבוהים ביותר במדינת ישראל. רק על האוויר אנחנו לא משלמים, אבל אני חושבת שבעקיפין אנחנו משלמים גם על האוויר.

תיקחו משפחה של ותיקי המדינה או של עולים ששניהם עובדים, צעירים, שיש להם ילדים ותסתכלו מה שקורה במדינת ישראל. מיסים על מיסים. אם לא למס הכנסה, אז אנחנו משלמים מע"מ. על דברים שאנחנו כבר שילמנו אנחנו משלמים כמה פעמים.

תסתכלו על צהרונים למשפחה צעירה. על צהרון הוא לא משלם? הוא משלם. על חוגים הוא לא משלם? הוא משלם. על מזון הוא לא משלם? הוא משלם. על ארנונה. תסתכלו על כל משפחה בינונית. יוקר המחייה במדינת ישראל הגיע השנה ל-. אני יודעת לגבי זוגות צעירים. יש לי בת יחידה, יש לי שתי נכדות. שניהם אגב עובדים ושניהם עם השכלה. הבת שלי סיימה תואר שני ושניהם עובדים והם לא מגיעים לסוף החודש בלי עזרה וסיוע שלי.

אני חושבת שאף זוג צעיר לא מסוגל לעשות את זה. לא מסוגל שלא לסיים את החודש עם מינוס ענק. זה לא נקרא עוני? זה נקרא הישרדות בחיים.

אתם יודעים מה קורה עם הרפואה במדינת ישראל. היא גורמת גם לעוני או למינוס גדול בבנק, כי בשעה שאתה מצפה לתוצאות של MRI, אם אתה לא הולך באופן פרטי, אתה מקבל את התוצאות של ה-MRI, או את הצילום של ה-MRI או את הפירוש של ה-MRI – אחרי שאתה כבר מת.

אני לא מגזימה. אנחנו משלמים אגרה על רכב, אנחנו משלמים אגרות על אגרות והחיים במדינת ישראל הפכו להיות גיהינום. קשה מאד. קשה מאד לסיים את החודש.

עכשיו אנחנו נעבור לקשישים, עליהם אנחנו מדברים. אני מצפה שהיום יבוא ראש הממשלה, ביום הזה בכנסת ישראל. אני מבינה שבזמן שהביטחון במצב כמו שהוא, קשה להגיע לכנסת, אבל החובה של ממשלת ישראל ושל כל השרים היא להגיע היום ולהגיד בכנסת ישראל – מה התכנית נגד עוני. נגד מספרים שאנחנו שמענו.

היום, כאשר אנחנו הולכים לקנות משהו, ובשביל זה לא צריכים עמותות ובשביל זה לא צריכים ארגוני עולים. אמנם אני יודעת עד כמה שהם חשובים לחיים. אתה תלך היום לחנות, סל קנייה רגיל, בלי בשר, בלי דגים – 600-800 שקלים. רבותי, לאן אנחנו הגענו. והמחיר של העגבניות, ואני לא מגזימה. איזה קשיש יכול להרשות לעצמו לקניות היום עגבניות? החיים מאד מאד יקרים.

אני אסירת תודה לארגונים שהביאו לנו דוגמא שנשאר למחייה 700 שקלים. איך אפשר לשרוד חודש עם 700 שקלים? אי אפשר ללכת לרופא באופן פרטי. אבל אנחנו בדיוק יודעים את המצב בבתי החולים ואנחנו יודעים שעם כל הכבוד, בן אדם שמגיע לזקנה, הוא לעתים קרובות זקוק לרופא ועד שהוא ממתין ועד שהתור מגיע, הוא כבר במצב כזה שהוא בלתי הפיך.

אדוני יושב הראש, אנחנו לא נכנסנו לקואליציה. אחת מהסיבות – המלחמה בעד הפנסיה. אמרה כאן נציגת אחד הארגונים, שיש טרום פנסיה. ארגוני העולים דיברו ודיברו, ולפני הבחירות אנחנו אספנו את כל ארגוני העולים ואנחנו דיברנו ואני הצגתי לממשלה ובגלל זה יצאנו לבחירות עם דרישה מממשלת ישראל לתת פנסיה. כמו שיש משכורת מינימום, חייבת להיות במדינת ישראל פנסיית מינימום.

אנחנו עכשיו מכינים חוק עם עודד פורר ואני אסביר לך למה. המחויבות של מדינת ישראל היא לאותם עולים ולאותם אנשים שעבדו כל החיים במשכורות מינימום ולא הגיעו לפנסיה. בשנת 2008 מדינת ישראל הפכה מפנסיה תקציבית לפסיה צוברת. איך עולה חדש, או איך בן אדם שקיבל משכורת מינימום, מסוגל לצבור שם סכום שהיום הוא יהיה מסוגל לחיות איתו?

אני הגשתי יחד עם חברי כמה חוקים. אתם יודעים מה? נניח בן אדם צבר סכום – 100,000 שקלים או פחות מ-100,000 שקלים. כדי למשוך את הסכום הזה הוא מקבל כל חודש 140 שקלים. אז הוא אומר מה עוזרים לי ה-140 השקלים האלה? תתנו לי למשוך את ה-100,000 שקלים, או 200,000 שקלים, כמה שיש, הסכום המינימאלי, ואני אדע מה לעשות עם הסכום הזה. אז מה אומרים לו? לא. כדי למשוך את הסכום אתה תשלם 30%. אני הגשתי חוק שעד סכום מסוים יוותרו לאדם על 30% המס. הוא כבר שילם מיליון פעמים על כל המיסים במדינת ישראל. למה צריכים לקחת ממנו גם עבור מה שהוא שילם כבר כמה פעמים?

אנחנו יודעים שאנשים שיוצאים עכשיו לפנסיה, ואתה זוכר את הוועדה שאני הקמתי, שהגיעו לכאן רופאים שהגיעו לפנסיה – 1,600 שקלים. רבותי, זה מצחיק. על מה שהם מקבלים היום, הם בקצבת זקנה לא מקבלים תוספת השלמת הכנסה. אז הם לא מקבלים את כל ההטבות שמגיעות להם.

אנחנו פה בכנסת, במשך המון קדנציות, בנינו סל הטבות שהוא מלווה את קצבת הזקנה עם התוספת הזאת. כאשר בן אדם הרוויח כאן סכום כל כך מצחיק, הוא לא מקבל תוספת בקצבת הזקנה ולכן הוא לא מקבל גם את כל ההטבות. הוא לא מקבל תעריפי חשמל עם הנחה – שזה חוק שלי, הוא חייב לשלם ארנונה. חלק מהם חייבים להחזיר משכנתא.

מדוע כאשר דובר עכשיו על החזר משכנתא לאוכלוסייה מסוימת, מדוע לא מדובר על אוכלוסייה שהגיעה לפנסיה והיא מקבלת סכום פשוט מצחיק? למה לא להחזיר להם את הסכומים האלה? אז יכול להיות שזה סכום נמוך, אבל היום או מחר יש דיון בכנסת עם שר השיכון ואנחנו נעלה את הדבר.

מה שאני דורשת מממשלת ישראל היא פנסיה מינימום לאנשים שעבדו כאן, תרמו וקידמו את מדינת ישראל. המדינה אחראית על האנשים האלה. לא יכול להיות שכאשר עברו מפנסיה אחת לפנסיה צוברת, לא לקחו בחשבון שחלק לא מבוטל של אזרחי מדינת ישראל נשארים עניים. לא יכול להיות שזה רק יום אחד בכנסת.

אני זוכרת שבזמן הבחירות ראש הממשלה רץ לערוץ 9, רץ לערוצים בשפה הרוסית והבטיח והבטיח והבטיח. אני רוצה שעכשיו הוא יקיים.

אמרו כאן שבתקציב 2016 יהיה סכום של כמה מיליארדים כדי שבעצם יספקו את החיים הנורמאליים לאנשים האלה. אנחנו נצא נגד התקציב, דווקא בגלל שבתקציב הנוכחי אין את הסכום הזה. אנחנו לא נכנסנו לקואליציה, בגלל שאת הכסף הזה מדינת ישראל חייבת לאזרחים שלה. מדינת ישראל לא יכולה לראות שבן אדם שעבד כל החיים, לא מקבל כאן ותק במדינת ישראל. זה גם אחד מהחוקים.

אני מצפה ממך, יושב ראש הוועדה, להילחם עבור פנסיית מינימום בממשלת ישראל. אנחנו היום חברים באופוזיציה, אבל אנחנו מבינים את העניין ואנחנו דורשים מממשלת ישראל לא להגיע לכאן לכנסת עם מספרים. להגיע לכאן עם מציאות קשה ביותר ולהגיש לנו תכנית איך ממשלת ישראל נלחמת בתופעה הזאת – תופעת העוני במדינת ישראל.

תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

חברי היקרים, נאמרו פה הרבה דברים על ידי נציגות הארגונים, שאנחנו באמת מודים להם מקרב לב, שמביאים לנו את הנתונים וגם את הקולות של האנשים, שזה חשוב מאד, בוריס, שאתה עכשיו דיברת על אנשים כאלה ואחרים ונתת לנו לדמיין איך נראה אותו בן אדם. יש כאלה שלא מדמיינים. יש כאלה שלא נפגשים איתם. ששואלים אותי – באמת? ויש אנשים בתוך הממשלה שדיברתי איתם כשנכנסתי לכנסת ואמרו לי – מה? יש בעיה כל כך חמורה? אנחנו לא שמענו על זה. איך שהוא.

אז טוב מאד שאנחנו יושבים פה. אבל מה שעצוב, שאני עברתי על כמה מהדיונים בוועדות – כאן בוועדת העלייה והקליטה וגם בוועדות האחרות – אוצר, כלכלה, מה לא, מהשנים הקודמות, גם כשגברתי הנכבדה הייתה שרת הקליטה, ואנחנו שומעים בדיוק את אותם הדברים. רק הנתונים נהיים חמורים יותר.

אז בעצם יש פה כשל מתמשך של הרבה ממשלות ישראל. מישהו צריך לשאת באחריות הזאת, שאנשים עכשיו קורסים, ולא מהיום הם קורסים. אני שמעתי על הדברים האלה גם לפני עשור, כשאימי עוד הייתה בכוח העבודה ובכוחות האחרים שלה בעצם הרוויחה את לחם חוקה, אבל עכשיו, שהיא כבר איננה יכולה לעבוד, אז כמובן זה נהיה עוד יותר מוחשי. זה נהיה עוד יותר בולט.

אז בעצם שנה אחרי שנה, ממשלה אחרי ממשלה נאמרים אותם דברים יפים, אבל שום דבר לא נפתר. אולי זה עניין של חברת כנסת חדשה, שזו הקדנציה הראשונה לה, אולי זה באמת מבט של מישהו שבא מבחוץ ואומר – באמת יופי וכל הכבוד ושומעים את הקולות ורואים את הנתונים. מה הלאה?

אז בעצם כל הצעות החוק הנפלאות, שאנחנו יודעים מה האפשרות שלהם להצליח מתוך האופוזיציה, זה לא אומר שאנחנו צריכים להרפות ידיים ולא להגיש את הצעות החוק האלה, אבל בעצם הדבר כמעט היחיד שיכול כן לשנות את מצבם של אותם אנשים, זה כמובן התקציב.

וכאן, יושב ראש הוועדה הנכבד, אברהם, יש לי בקשה אישית אליך. יש לך דיבור עם ראש הממשלה, עם חברים שלך לסיעה, עוד לא מאוחר מדי. אנחנו עוד לא הצבענו עבור התקציב. זה שאנחנו נתנגד, זה וודאי, אנחנו יודעים, כי יש גם דברים אחרים בתקציב הזה, שהם בעייתיים מאד ואנחנו לא תומכים בהם ואנחנו לא יכולים להסכים שהתקציב הזה, שהוא לא חברתי בעליל, תקציב שלא מתחשב בצרכים של התושבים במדינת ישראל, של האזרחים שמשלמים פה את הכספים, שמשלמים את המסים, כמו שאת אמרת עכשיו, סופה, שבעצם לא מקבלים לא רק את הפנסיה, אלא גם החיים עצמם, מסתבר שהם לא משתקפים בתוך התקציב הזה.

אני אתן לך דוגמא קטנה, שהיא לא קשורה, אבל היא כן קשורה בעצם, כי כשאנחנו מדברים על קשישים עניים, זה בדיוק גם אותם קשישים שנוסעים באוטובוסים. אתם יודעים מה? אין להם כלי רכב פרטיים. הם לא יכולים עכשיו לאפשר לעצמם את הלוקסוס הזה, כשהתקופה כל כך בעייתית וכל קשה לכולנו וכל כך מסוכנות, אז הם הקורבנות המידיים. כי הם אלה שנוסעים באוטובוסים והם אלה שמסתובבים ברחובות. הם לא יכולים להתנייד ברכב מהבית לעבודה או למקום אחר, לשוק וככה לבלות את היום ואיך שהוא להתרחק מהמוקדים של האלימות.

דרך אגב, אנחנו יושבים עכשיו כאן. לצערי הרב התבשרנו על עוד פיגוע בדרום הר חברון, יש שם פצוע ואנחנו מתפללים לשלומו, הוא פצוע בינוני. חייל כנראה.

אז כשאנחנו חוזרים לעניין של התקציב, אז אני אומרת שגם בעניין של הביטחון האישי, הבטחות רבות ניתנו על ידי הממשלה הזאת, הן לא ממומשות. בעצם יש לנו ירידה בכמות של הכספים שמיועדים למשל לשם העלאת התחושה של הביטחון האישי בעיר ירושלים, בבירתנו; וגם בכל מה שקשור להעלאת קצבת הזקנה. אני פניתי לשר משה כחלון מיד כשנכנסתי לכנסת. זה היה המכתב הראשון שכתבתי והשיחה הראשונה שבעצם עשיתי עם בכיר. אמרתי לו משה, אתה הרי יודע, אני לך לא צריכה לספר. יש פה אנשים שהם פעורי עיניים ואומרים – מה, באמת? הם חיים מ-2,000 שקלים? זוג חי מ-4,300 שקלים? אבל אתה יודע, אז תפעל.

אז הוא דיבר איתי על תוספות לקצבת זקנה - לא לפנסיה, שזה עניין אחר – של 500 שקלים, שזה, אני אומרת, גם לא יציל את המצב, כי כשמוסיפים ל-2,000 השקלים הזעומים של בן אדם מוסיפים 500 שקלים, אתם יודעים מה, הוא עדיין נשאר עני. זה קצת יותר טוב, אבל עדיין עוני. אבל כשה-500 פתאום הצטמצמו ל-160, או 200. זה הצטמצם ל-150 שקלים - - -

ועכשיו 500 שקלים, קסניה צודקת.

זה מקומם.

זה נע בן 135 שקלים לזקן יחיד מעל גיל 80 ועד המקסימום, שזה 541 שקלים לזוג. זו תוספת.

כי הרי אנחנו מבינים שמהכסף הזה אי אפשר לשרוד.

יותר טוב ממה שהיה, אבל לא מספיק.

על מה אנחנו מדברים? על תוספת של 150 שקלים שאומרים עליה – שיפרנו לכם את המצב?

כולנו תומכים, אבל לפחות רק הממשלה הזאת - - -

הממשלה הזאת מחויבת להגדיל.

אז אני אומרת שכל מי שתומך ירים יד ויצביע נגד התקציב, גם מתוך הקואליציה. גם בעבור מחיר פוליטי, שהוא כואב מאד, אבל אנחנו כנבחרי ציבור חייבים את זה לבוחרים שלנו, לא משנה איפה אנחנו נמצאים.

אז אני קוראת בעצם להתנגד לתקציב הזה. אני אומרת שאנחנו גם צריכים, בעזרתכם, הארגונים החברתיים שנמצאים פה, אני אומרת שאנחנו צריכים עכשיו לגייס כוחות אמיתיים כדי עכשיו לצאת גם להפגנות ולהרים קול צעקה אמיתית. כל העניים, לא רק האנשים המבוגרים – ששם התופעה הזאת הכי חמורה – אבל לא רק הם. כל העניים במדינת ישראל, שלא יכולים להמשיך עם החיים האלה. החיים עצמם יקרים לנו מאד.

בגלל זה אני קוראת לכם עכשיו לשיתוף פעולה. לשכוח מימין שמאל, קואליציה-אופוזיציה, אין דברים כאלה. יש עניים ויש צורך לשפר את מעמדם. תודה.

תודה.

אני שוב אדגיש את העניין הזה בעניין המלחמה בעוני שאין אופוזיציה וקואליציה. כולנו נלחמים כדי שיהיה טוב לכל אזרחי מדינת ישראל, בנושא שלנו – לגבי קשישים עולים.

למיטב ידיעתי, ואני אבדוק שוב את העניין, יש הגדלה של 200 שקלים לפחות, מינימום. נבדוק את העניין.

200 שקלים זה ממוצע כנראה שהם עשו פחות או יותר, אבל אני מחזיקה כרגע מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר בוחן את ההשלכות השונות של החקיקה המוצעת, ויש כאן טבלה מאד מפורטת לגבי כל קבוצת גיל, מה הצפי לתוספת.

לא משנה, כי זה לא מספיק. גם 200 וגם 500 שקלים אינם מספיקים, זה ברור, אבל לפחות אנחנו רואים עכשיו איזו שהיא דרך חיובית, איזה כיוון חיובי כדי להעלות קצת את ההכנסה שלהם.

אדוני יושב הראש, אתה יודע, משרד העלייה והקליטה השתתף בוועדה למלחמה בעוני. במקום לשבת יום-יומיים, הם ישבו שנתיים. הם הבטיחו לקשישים תוספת של 500 שקלים. אני רוצה לראות איפה התוספת. איך תוספת של 500 שקלים - שזה לא הרבה – הפכה להיות לתוספת של 135 שקלים? אנחנו רוצים תשובות ברורות.

אנחנו ניאבק ביחד.

אני מעביר את זכות הדיבור לשרה כהן, ממשרד העלייה הקליטה. אני רוצה שתתייחסי גם לאמירות של נציגי הארגונים, שדיברו גם על עניין הקשישים שנמצאים במרכזי הקליטה ופתרונות הדיור, מאחר שזה תלוי במשרד הקליטה; הייתה שאלה ואני לא מבין את ההפרש - שדמי הביטוח הלאומי ליחיד עומדים על 2,803 שקלים ומשרד הקליטה נותן 2,600 שקלים. מדוע לפחות לא הגעתם לסכום שנותן הביטוח הלאומי?

אז אני אנסה לעשות סדר. יש כמה דברים שאני מבקשת להתייחס אליהם ואני מראש אומרת שבתחום הדיור אני לא בקיאה ואני לא אוכל להשיב בנושא הזה.

ולגבי קשישים שנמצאים במרכזי קליטה?

בענייני דיור, אני מתנצלת, אבל אני אינני בקיאה ואני לא יכולה להשיב, כי אני לא עוסקת בתחום הדיור במשרד ולכן אני לא יכול להשיב.

אז נפנה לנציג משרד הבינוי והשיכון.

אני יכולה להשיב לגבי אותם תחומים שאני עוסקת בהם בתוך המשרד ואני רוצה ברשותכם להתייחס לכמה דברים.

דבר אחד, אני רוצה להגיד שאין לי ספק שהאוכלוסייה של העולים הזקנים זו האוכלוסייה הפגיעה ביותר, שנמצאת במצב שהוא המצב הקשה ביותר. וצר לי גם לבוא ולומר גם כעובדת סוציאלית, כאשת מקצוע שנמצאת בתוך המשרד, שזה לא משהו שהוא חדש לנו. הוא ידוע לנו ולצערי לא ממש ניתנו ברמה שהיא הרמה המערכתית הכוללת במדינת ישראל, מענים שהם מענים הולמים שיכולים להיטיב ולשפר את המצב שלהם. זה משהו שלדעתי הוא באמת ברמה של שהחלטות, שהן החלטות שקשורות לתהליכי קבלת החלטות לגבי המקום של הסיוע של המדינה באופן כללי לאוכלוסיות שהן אוכלוסיות פגיעות יותר.

אני יכולה להגיד כמה דברים כרגע שמבחינת לפחות המקום שלנו, כמשרד, ניסינו לשפר את המצב של האוכלוסייה של העולים הזקנים, שהשיעור שלהם מבין מקבלי הבטחת הכנסה הוא שיעור ניכר ביחס לכל הזקנים מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, כי זאת אוכלוסייה שבאמת הגיעה בלי מקורות מחו"ל.

אז מהשנה שעברה אנחנו יצאנו במערך של סיוע לאוכלוסייה של עולים בגילאי 70 עד 80, שהם נמצאים בתור ההמתנה לדיור ציבורי. האוכלוסייה הזאת היום מקבלת 200 שקלים תוספת לחודש לחשבון הבנק שלה, באמצעות המשרד. בשנה שעברה אנחנו שילמנו קרוב ל-12 מיליון שקלים ל-7,287 זקנים בטווח הגילאים האלה. זה בתקציב שהוא משותף למשרד העלייה והקליטה ולמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, שבא משני מקורות של משרד הרווחה – גם לנושא של ניצולי שואה וגם לנושא של ביטחון תזונתי.

השנה אנחנו שילמנו עד עכשיו ל-5,446 זקנים עולים, 8.5 מיליון שקלים. אני מניחה שעד סוף השנה אנחנו נגיע פחות או יותר לאותו היקף של אוכלוסייה וזה מגדיל במעט לפחות, את ההכנסה החודשית הפנויה שלהם.

איזה קריטריונים אתם בוחנים?

יש הוראת שעה – 339 שהיא מאד ברורה והיא מגדירה מי האוכלוסייה הזכאית. מדובר כאן בעולים זקנים בגילאי 70 עד 80 שנמצאים בארץ עד 15 שנה, מקבלים קצבת זקנה עם השלמת הכנסה וממתינים לדיור ציבורי ורשומים במערכת הדיור של המשרד. זאת הייתה החלטה שבזמנו האוכלוסייה נקבעה על ידי השרה לקליטת עלייה, סופה לנדבר, בעת ששימשה כשרה ואלה בעצם הקריטריונים של האוכלוסייה הזו.

אתם יודעים גם וזה נאמר, שיש תוספת בנייה בדיור הציבורי, לא מספיק, אבל אוכלוסיית היעד היא בעיקרה אוכלוסיית עולים זקנים.

אני יכולה להגיד שבשיחה שאני קיימתי עם ליאת בז'יוב, שאני מנהלת את תחום אמנות בינלאומיות במוסד לביטוח לאומי, זה שהנושא של אמנות בינלאומיות, בעצם היא מקווה שהוא יתקדם. ממה שכרגע ידוע לנו, הולכת להיחתם אמנה עם ממשלת רוסיה, האמנה בארץ כבר נחתמה. היא מצויה כרגע בעצם ב - - - וברגע שהאמנה תחתם היא צריכה לעבור איזה שהוא סוג של אשרור – גם ברוסיה וגם בישראל. טווח הזמן, לפחות מבחינת מה שהיא אמרה לי, יכול להגיע לפרק זמן די ממושך, אפילו שנה ויותר.

אבל ההערכה שלהם היא, שברגע שהאמנה תיחתם, אז עולים שעלו למדינת ישראל משנת 1970 ועד שנת 1992-1993, שהם איבדו את האזרחות שלהם ברוסיה, ואתם בוודאי יודעים שמי שעלה בשנים 1992-1993 לא איבד את האזרחות ויכול לקבל כרגע בעצם פנסיה מהמוסד לביטחון סוציאלי ברוסיה; אבל הקבוצה הזאת יכולה לקבל קצבה עבור זקנים שיכולה להגיע, לפחות מה שהיא מסרה לי, עד כ-200 דולר לחודש מממשלת רוסיה. זו בעצם הערכה שלהם, שברגע שהתהליך עצמו יקרום עור וגידים ואפשר יהיה לשלם, הם מדברים על כ-50,000 עולים שבעצם גרים היום במדינת ישראל ועשויים להיכלל תחת זה.

רק 90 נשארו?

50,000. 50,000 זאת ההערכה שלהם. שווה אולי להזמין פה לדיון את כל הנושא של האמנות הבינלאומיות, כי יש לזה בהחלט משמעות רבה לגבי כל מה שקשור לנושא של זכויות שקשורות לנושאים של ביטוח וגבייה וגם לנושא של תשלום של קצבאות בתהליכים, זאת אומרת של אמנות בין מדינות בנושא של זקנה, נכות, שארים. האמנה עם רוסיה אמורה להיות גם בנושא של זקנה, שארים ונכות.

סליחה שרה, את יודעת שמשהו התחדש, כי היו לנו בעבר דיונים בנושא.

האמנה נחתמה בארץ. זאת אומרת היא נמצאת ברוסיה.

מתי היא הייתה בארץ? הרבה לפני שליאת התמנתה למנהלת.

זה מה שליאת כרגע אמרה לי. היא נחתמה לאחרונה.

השאלה אם הם יקבלו סכומים רטרואקטיביים.

אני לא יודעת. אני מדווחת כרגע. אני אומרת דברים בשם אומרם. אני לא יכולה לבוא ולומר במקומה. זאת אומרת כרגע אני באה ונותנת מצדנו את המידע, מתוך הרצון שלנו לעשות איזה שהוא תהליך של בירור זכאויות לגבי אוכלוסיית הזקנים.

דובר כבר הרבה לגבי הצעת החוק שעומדת, זאת אומרת מה שחשוב כאן לבוא ולהבהיר, לפחות מבחינתי, זה את הדיפרנציאציה בין הסכומים. זאת אומרת העובדה היא שהאוכלוסייה הזקנה יותר, בגילאי 80 ומעלה, תקבל פחות כסף מאשר האוכלוסייה הצעירה יותר. זה חלק מתוך הצעת החוק. אני חושבת שזה חלק המחייב איזו שהיא בחינה כרגע גם באמצעותכם כחברי כנסת, לגבי הטווח של התוספת שמשולמת לטווחים השונים של הגילאים.

סליחה, הפנסיה מרוסיה משפיעה גם על השלמת ההכנסה?

זאת נקודה שלדעתי היא אחת מהנקודות המרכזיות שצריכות להיבחן. זה החלטה שצריכה להיות החלטה ב - - -, היא לא קשורה לאמנה, היא קשורה להחלטות שהן החלטות של המוסד לביטוח לאומי, וזה משהו שצריך בעצם להבהיר איתם לגבי הכיוון שצריך להעמיד מול הביטוח הלאומי בכל התהליך הזה, ושאותה פנסיה לא תחשב כהכנסה או שלא תפגע בהשלמת ההכנסה באופן שתפגענה הזכויות שהן הזכויות ששוות להשלמת הכנסה.

אנחנו נברר את זה.

גם אני מציפה את זה מול בית המחוקקים כרגע, ואת כל התהליכים שכרגע נעשים, כי זה חלק מתוך מה שאנחנו כמשרדי ממשלה יכולים לבוא ולהציג לקולגות שלנו, אבל חלק מהתהליכים הם תהליכים שצריכים להיות מובלים ברמה של תהליכי חקיקה וכדומה.

אני רוצה להציף בעיה שלא עלתה כאן ואני העליתי אותה וקיימנו גם לאחרונה דיון מאד ממושך עם השירות הסוציאלי במשרד הרווחה, ואני חושבת שלא מספיק נותנים על זה את הדעת. הנושא של עולים זקנים, זאת אומרת שהם עולים גוררי זכויות או תושבים חוזרים.

יש לנו בעת האחרונה יותר ויותר אנשים שהיו בעבר במדינת ישראל, עזבו את המדינה לפרקי זמן שונים וחוזרים חזרה לישראל. חלקם יכולים לצאת - זאת אומרת כשהם עדיין בגיל עבודה – ולשהות פרקי זמן ממושכים; חלקם יכולים אפילו לצאת בגיל זקנה. הבעיה מבחינתי חמורה יותר לגבי מי שבעצם איבד את התושבות שלו, כששהה בחוץ למעלה מ-5 שנים. וברגע שהוא חוזר למדינת ישראל הוא מאבד את התושבות וצריך – מה שמבחינתי החמור והקשה ביותר – לשלם דמי פדיון עבור החזרת ביטוח רפואי בגובה של 10,700 שקלים.

הנושא הזה מבחינתנו היום, ואנחנו רואים את זה היום באופן ניכר לגבי העולים שכרגע למשל חוזרים מאוקראינה על רקע המצב הביטחוני המאד קשה שם, אבל זה לא רק מאוקראינה, זה גם ממדינות אחרות. מגיעים וחוזרים אנשים בלי מקורות הכנסה. הם לא מצליחים לשלם את דמי הפדיון והם נדרשים לתקופת המתנה של לפחות חצי שנה, עד חצי שנה כדי להחזיר לעצמם את הזכאות לביטוח רפואי. אם הם לא משלמים את דמי הפדיון, הם לא יכולים לקבל סיוע, להירשם לקופת חולים ולקבל סיוע רפואי מקופת חולים.

הבעיה המרכזית מבחינתנו, וזה מה שאנחנו כרגע מציפים גם מול השירות לזקן, זה שיש קושי רב לקבל אותם לבתי אבות, כי זקן ללא כיסוי רפואי בבית אבות, לא בדיוק אפשר לטפל בו. זאת אומרת מה יעשה בית אבות שזקוק לעשות לו מערך של בדיקות רפואיות או להפנות אותו לטיפולים? מי יישא בהוצאות הללו?

יש כאן נקודה נוספת, שהיא הנקודה - - -

הם לא נחשבים כעולים חדשים? כתושב חוזר?

הם לא נחשבים כעולים. אין להם זכאות כעולה. יש להם זכאות והם נחשבים במרבית המקרים מבחינת הביטוח הלאומי כתושבים חוזרים. תושב חוזר, זאת אומרת הוא לא זכאי מחדש לקבל בעצם את הזכויות של עולה חדש שעולה לראשונה למדינת ישראל. יש כאן גם קושי במה שקשור לנושא של תקופת המתנה לקצבת זקנה, שזה בעצם מבחן התושבות. זאת אומרת יש כאן שני דברים. יש את מבחן התושבות, שאדם צריך בעצם להוכיח שכל כוונתו, ברגע שהוא חוזר למדינת ישראל, זה לשוב ולהשתקע והוא לא בא לכאן רק לצורך למשל קבלת טיפול רפואי.

ומה שקורה הוא, שבעצם שיקול הדעת כאן נע בטווחים מאד שונים. זאת אומרת, אם למשל אדם שוכר דירה או אם אדם יכול לבוא ולהראות שהוא משלם את דמי הפדיון, אז הביטוח הלאומי יכולים להתייחס בצורה שהיא הרבה יותר מקלה סביב הנושא של החזרת התושבות.

ידוע לך מה מספרם?

ההיקפים לא ידועים לנו, אבל הם כאלה שאנחנו היינו בקשר מול השירות לזקן בגלל הסיפור של ההכנסה לבתי אבות. יכולים להגיע כ-20 מקרים לשנה, אבל ההיקפים הם גדולים יותר, כי יש אנשים שפשוט בוחרים לא לשלם את דמי הפדיון ולהישאר בלי כיסוי רפואי.

אני חושבת שמאד חשוב להבין משהו. שמי גלית מבורך, מנהלת השירות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה. 20 איש זה אולי לא נשמע מספר מאד גדול, אבל צריך להבין שאותו תושב חוזר, שנוחת מהמטוס וצריך בית אבות ולא יכול לקבל, בגלל שאין לו את הסכום, הוא נשאר ככה והוא הופך להיות דר רחוב או לא יודעת מה, כי אין מה לעשות איתו.

יש לו זכות של הביטוח הלאומי לקצבת זקנה אולי.

לא, לא. אין לו כלום.

הוא צריך לעבור מבחן תושבות ולהוכיח. זאת אומרת כל אדם שאיבד את התושבות שלו במדינת ישראל, חייב לעבור מבחן תושבות.

אבל הוא לא ויתר על האזרחות שלו.

לא, יש הבדל, זה לא אותו דבר. יש אזרחות ויש תושבות. אדם, כדי שהוא יוכל לקבל קצבת זקנה או כל קצבה מהביטוח הלאומי, צריך לעבור בעצם להיות תושב, שהוא צריך להיות אזרח מדינת ישראל. זה כאילו כדי שאדם יאבד את האזרחות שלו, הוא צריך בעצם לבוא ולהגיד – אני לא רוצה להיות אזרח מדינת ישראל. הוא צריך לעשות איזו שהיא פעולה אקטיבית.

אני יכולה להסביר שנייה? יש פה מושג של משרד הפנים. משרד הפנים זה אזרחות, ביטוח לאומי מטפל בתושבות. התושבות שהיא מדברת עליה זה לצורך ביטוח בריאות ממלכתי.

לא רק.

בעיקר.

זה זכויות שונות. כל מה שקשור לקצבאות.

רגע, שנייה. אם אתה לא חוזר כל חצי שנה לארץ, אתה מאבד את ביטוח הבריאות שלך. דווקא קצבאות זקנה אפשר להמשיך ולקבל, בתנאי שאתה - - -

נכון, זה אוניברסאלי.

שולח כל שנה אישור חיים לביטוח הלאומי, הם ממשיכים לשלם, אבל ביטוח בריאות זה בעיה.

לגבי עולים אנחנו יכולים בפירוש להגיד שחלק מן העולים בפירוש איבדו את הזכאות גם לקבלת קצבה. אני רוצה גם להגיד שיש כאן עוד אוכלוסייה שהיא עוד יותר מורכבת, כאלה שהיו פחות משנה בארץ ואז, ברגע שהם חוזרים הם צריכים להמתין 24 חודשים, לא רק חצי שנה.

אז את כל הדברים האלה אני מציפה, כי אולי זה מקרים פרטניים פה ושם, אבל חשוב לבוא ולהעלות את זה, כי מבחינתנו האוכלוסייה הפגיעה היא כרגע יותר ויותר האוכלוסייה של העולים.

שרה תסכמי. אני חושב שהעלית לפחות שני נושאים שאנחנו צריכים לקיים עליהם דיון מיוחד בוועדה ונזמין את האנשים הרלבנטיים בעניין הסכם האמנה ובעניין התושבים החוזרים. אנחנו נקיים דיון ונזמין את האנשים.

אני רק רוצה לתקן, שמי שאחראי על הנושא של חוק ביטוח בריאות בנושא הזה זה משרד הבריאות, שהוא אחראי על החוק.

הדוברת הבאה היא נציגת משרד הבריאות, אז היא תוכל להתייחס לנושא הזה. שרה, סיימת?

כן.

נעמה רון, משרד הבריאות, בבקשה.

תודה רבה. אני מעדיפה לא להתייחס לנושא הזה, כי לא על זה הכנתי את המענה וזה לא התחום - - -

לא, זה ברמה של הצפת הצורך. זה הכל.

אם את לא מוכנה, את לא חייבת. נקיים דיון בנושא.

אני הייתי רוצה להעלות את הנושא של היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. בשנה הקרובה - - -

חשוב לי שתתייחסי למה ששמעת גם מנציגי הארגונים. הגורמים שמכניסים את הקשישים למעגל העוני, זה הדיור והתרופות. אשמח לשמוע מה משרד הבריאות עושה בעניינים האלה, כדי לעזור לקשישים.

תודה על ההכוונה. כפי שאמרתי, השנה מערכת הבריאות שמה במרכז תכניות עבודה ובמרכז העניין, את ההיערכות של המערכת להזדקנות האוכלוסייה.

הנושא של קשישים שחיים בעוני מקרב כלל הקשישים, הוא נושא שמאד מאד מעניין אותנו והוא נושא שעומד במרכז החשיבה לגבי הקשישים. תחום צמצום פערים וקידום השוויון במערכת הבריאות, עוסק באנשים החיים בעוני וגם כמובן מתייחס לקשישים, לא רק לגבי דיור ולגבי תרופות.

בהקשר של קשישים ובכלל כלל האוכלוסייה של העולים החדשים, אנחנו עשינו מהלך בשנתיים האחרונות של הנגשה שפתית ותרבותית של מערכת הבריאות, שמאפשרת לאנשים גם מוקדים של תרגום, גם מתן טיפול ומסמכים במספר שפות, כמובן באנגלית, באמהרית, ברוסית, בערבית. זה כדי שקודם כל שאפשר יהיה ליצור קשר עם האנשים והמרחב הטיפולי והקשר הטיפולי יהיה בשפה שמובנת לאדם, שזה דבר שנראה בעינינו בסיסי וחיוני.

כמובן, כאשר אנחנו מדברים על אנשים שחיים בעוני ועל אחת כמה וכמה קשישים שחיים בעוני, אנחנו רואים בבריאות של אדם כמעט את הנכס היחידי שלו, ויש חשיבות מאד מאד גדולה לשמר את הבריאות ולקדם אותה וכמובן וראשית כל לא לפגוע בבריאות.

אנחנו עושים מהלך מאד מאד מרכזי השנה, של לפתח את הבית של הקשישים כמרחב הטיפול המועדף. זאת אומרת שאנשים יוכלו לקבל טיפול בבית, טיפול רפואי בבית, לא רק במצבים שהם מצבים ארוכי טווח בטיפול ממושך, אלא גם במצבים חריפים ולאפשר לאנשים לקבל את הטיפול בסביבה המוכרת להם, עם בני המשפחה שיכולים לאפשר את הטיפול וכמה שפחות להוציא מהסביבה של הבית, הסביבה הטבעית ולהפחית אשפוזים מיותרים.

הדברים האלה נוגעים גם לאוכלוסייה שחיה בעוני. לאנשים קשה לחזור הביתה לאחר אשפוז. אם אין מערכת תומכת, אז קשה לחזור לחיים הרגילים, וזה איזה שהוא נושא שאנחנו שמים עליו את הדגש.

דבר נוסף וחשוב בהקשר של אנשים שחיים בעוני, זה כמובן קניית התרופות, מתן קודים למחלות כרוניות, הסתכלות על משפחות שיש צריכת תרופות מוגברת. כל הדברים האלה נמצאים במרכז העשייה שלנו, במרכז החשיבה. כל הנושא של השתתפויות עצמאיות, גם בתוך התחום של תכנון מדיניות וגם בתחום של צמצום פערים. אני יכולה לומר שהנושא הזה מעסיק אותנו רבות והוא חשוב לנו מאד.

תודה רבה.

משרד הבינוי והשיכון. יש איזה שהוא בלבול, כפי שאמרתי קודם, אנחנו נשמח לקדם עדכון.

אני אתן לכם תמונה כוללת, ואז אם יהיו לכם שאלות, אענה.

כן, גם לגבי סיוע בשכר דירה וגם בעניין סיוע בהחזר המשכנתאות.

אז לגבי הסיוע בהחזר המשכנתאות, אני אבהיר שוב. הייתה תכנית בזמנו למי שרכש דירה עד נובמבר 2007, שהוא יכול בעצם להמיר את הסיוע שהוא היה זכאי לו כשכר דירה, לקבל את הסיוע הזה במשכנתא, במידה והוא רכש דירה. עדיין אנשים מקבלים את הסיוע. בממוצע יש עוד איזה 1,600 שמקבלים את הסיוע וזה באמת סכומים קטנים, משהו כמו 200 שקלים בממוצע.

מלבד זאת, יש את הסיוע בשכר הדירה שאנחנו נותנים לעולים, לקשישים בכלל ולעולים קשישים בפרט. יש כ-50,000 עולים קשישים שמקבלים מאיתנו סיוע בשכר דירה. זה מתחלק לשתי קבוצות. יש את אלה שכמו שאמרתי קודם גרים בגפם ואת אלה שמתגוררים עם קרובי משפחה. זה בערך חצי חצי.

אלה שגרים בגפם, כ-24,000. יש 7,000 זוגות ללא ילדים. הם מקבלים בערך 1,110 שקלים. יש יחידים – 16,600 – שמקבלים סיוע של 845 שקלים. משפחות עם ילדים יש רק 69, הם מקבלים 1,200 שקלים.

במקביל יש את הקבוצה של המתגוררים עם קרובי משפחה, מתוכם יש 5,583 זוגות שמקבלים סיוע בסך 883 שקלים ויחידים – 25,531 – שמקבלים סיוע בסך 661 שקלים. זה לא מסתיים בזה. יש גם תוספות גיל. נאמר כל חמש שנים הם מקבלים תוספת של כמה עשרות שקלים נוספים. זה מתחלק לקבוצה של גילאי 75 עד 79 ואחרי זה 80 עד 84. כל קבוצה כזאת מקבלת באופן אוטומטי על ידי המערכת הממוחשבת, תוספת של כמה עשרות שקלים בחודש.

מלבד זאת, יש תוספת של 10% באופן אוטומטי. זה בעצם לקבוצות שהם רק בקרב העולים, למי שנחשב והוגדר כוותיק מלחמה, נפגעי צ'רנוביל, נכי מלחמה או ניצולי שואה. אלה מקבלים בנוסף לסכומים הבסיסיים שאמרתי, עוד תוספת 10%.

אני עשיתי איזה תחשיב, ברשות יושב הראש. אמרתי שבעצם יש לנו כ-50,000 עולים קשישים שמקבלים מאיתנו סיוע, בין אם הם מתגוררים בגפם ובין אם לאו, שאם היינו נותנים להם אפילו תוספת של 100 שקלים, זו תוספת תקציבית של 60 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת כל 100 שקלים שאנחנו נוסיף להם, זה בעצם עוד תקציב של 60 מיליון שקלים בשנה. אולי הייתי נוטה לעזור יותר לאלה שמתגוררים בגפם, כי הם באמת משלמים שכר דירה ואז אולי שם אפשר לבקש תקציב מהאוצר ולהגדיל להם את הסיוע בשכר דירה בכמה מאות שקלים, כי כמובן הסיוע שאנחנו נותנים לא נחשב סיוע ריאלי.

אני רוצה להוסיף משהו ממש קטן. כל שקל שיוסיפו על הסיוע בשכר דירה, ימצא את עצמו בכיסים של בעלי הבתים בגלל שהאנשים האלה שוכרים דירות בשוק חופשי, ששם שכר הדירה עולה כל הזמן. ולכן זה לא משנה כמה המדינה תוסיף עכשיו לתקציב הזה. כל שקל, שום דבר לא יגיע לאנשים האלה, שבאמת זקוקים לכסף הזה. הכל יגיע לבעלי הבתים ולעשירים.

אני לא מסכים עם האמרה הזאת, ולא בגלל שאני ממשרד הבינוי. אני אגיד לך למה.

זה מה שקורה בפועל.

לא, אבל זה לא נכון. אם תוסיפי להם עכשיו 500 שקלים, אוטומטית יעלה שכר הדירה הממוצע ב-500 שקלים? זה לא נכון.

בעוד שנתיים זה יישחק.

יש עניין של שחיקה, אני לא אומר שלא. בגלל זה הסיוע שלנו הפך עם השנים ללא ריאלי, זה נכון. אבל אם את תתני להם עכשיו תוספת משמעותית, כמובן שזה יהיה אפקטיבי. אין ספק שיש עליית מחירים, גם מתוקף המדדים שעולים, גם של תשומות בנייה וגם של מדד מחירים לצרכן, אבל אם תינתן תוספת בהקדם של כמה מאות שקלים, אני בטוח שזה יסייע להם.

קובי, סיימת?

סיימת.

מה לגבי החלק של החזר המשכנתא?

אני אמרתי, הצגתי את זה בהתחלה. אני אחזור שוב. יש בערך כ-1,600 איש - - -

סיוע של 200 שקלים אמרת.

בממוצע. זה בערך עד 400 שקלים, משהו כזה.

הבנתי.

יש לי שאלה. הוא אמר שיש זכות לניצולי שואה, לוותיקי מלחמת העולם השנייה לקבל תוספת של 10%, אבל פליטי שואה, שגם מוגדרים היום כניצולי שואה – לא מקבלים את זה. פליטי שואה מוגדרים גם לפי החוק החדש כניצולי שואה. הם לא מקבלים.

אז אני אבהיר. אנחנו, משרד הבינוי, משמש רק כצינור להעברת הכספים לסיוע בשכר דירה. הקריטריונים נקבעים על ידי משרד העלייה והקליטה. בעצם אצלנו רק צריכים לבוא להנפיק את התעודות אצל חברות שכר הדירה. במידה והוא בא עם תעודה כזאת מהביטוח הלאומי, אז - - -

ומהאוצר.

זה נכון, סליחה, מהאוצר. מקבלים את התעודות האלה. אם בן אדם בא עם התעודה הזאת, אז הוא מקבל את זה. זה לא תלוי ברצונו או לא רצונו של המשרד שלנו.

הקריטריון נקבע באוצר או במשרד הקליטה?

האוצר.

הבנתי. זמננו רץ.

תודה, קובי.

יש לי שאלה קצרה אל האדון, להבהרה. הייתי רוצה לדעת כמה דירות ופתרונות קבע של דיור, מוכנים לשנה הקרובה עבור האוכלוסייה הזאת של העולים, בין אם זה דירות ציבוריות או בין אם זה יחידות בהוסטלים – כמה מתוכנן לשנת התקציב 2016.

אין לי את הנתונים האלה.

יש תכנית במשרד הבינוי שאומרת כמה דירות מתוכננות לקנייה?

יש היום. אני יודע שבקרב חברת עמיגור הולכים להקים כמה אלפי יחידות דיור. מסיור שאני אישית הייתי בו במקרה, לפני איזה חודש, 90% מהאוכלוסייה המיועדת זו האוכלוסייה הזאת של העולים הקשישים.

זה הכסף שמגיע מהסוכנות.

זה לא רק. זה כמובן בשיתוף פעולה עם משרד הבינוי. זה נכון, זה גם מכספי סוכנות, אבל כמובן בשיתוף איתנו. מדובר על תוספת של כמה אלפי יחידות דיור, שחלק כבר ממש נבנו, על חלק יש תכניות. אני מדבר על כמה ערים ברחבי הארץ ו-90% מהאוכלוסייה שלהם זה אוכלוסיית העולים הקשישים.

ידוע לך כמה זכאים לדיור ציבורי נרשמו וממתינים לדיור ציבורי?

אתה מתכוון בקרב העולים הקשישים?

כן, כן.

האמת שאין לי את הקריטריונים של משרד העלייה והקליטה. הקריטריונים נקבעים שם, אז אני לא יודע.

אצלכם אין נתונים?

לא. בעיקרון - - -

לנו יש את הנתון 27,000.

27,000 מה?

קשישים, זכאי דיור ציבורי, שממתינים לדיור ציבורי.

יש 27,000 בכל המשרד, לא רק עולים קשישים.

לא, רק עולים.

סליחה, רק עולים, אבל לאו דווקא קשישים.

לא רק קשישים. זכאים. מה שאנחנו מגדירים כזכאים.

אני יודע, אבל הקריטריונים נקבעים במשרד העלייה והקליטה. זה לא קשור אלינו. לנו יש את הקריטריונים עבור הזכאים הוותיקים.

מה הקריטריונים שלכם?

עבור דיור ציבורי זה משפחה עם שלושה ילדים, שיש מיצוי כושר השתכרות.

שרה, מה את אומרת?

שאת הנתונים צריך להפנות לאגף הדיור של המשרד. פשוט אין כאן נציגה.

את לא בקיאה?

לא.

אנחנו לא מתערבים בקריטריונים האלה, בעיקרון.

אנחנו נשמע כעת את משרד הרווחה והשירותים החברתיים, גברת גלית מבורך, בבקשה.

צהריים טובים. אני קודם כל מודה על הדיון הזה וייחוד הדיון בנושא עוני ועולים קשישים. אני חושבת שאתגר העוני בקרב אוכלוסיית הקשישים זה אתגר שניצב לפתחנו בשנים הקרובות, במיוחד עם העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיית הקשישים. ואם אני עושה זום-אין לתוך אוכלוסיית העולים הקשישים, אז הבעיה שם חריפה יותר.

משרד הרווחה, במסגרת השירותים שהוא נותן לקשישים בקהילה, כל הקשישים העולים יכולים להשתמש בשירותים הקיימים, מונגשים וידועים. קודם הייתה כאן נציגת עולי אתיופיה, שרוב אוכלוסיית אתיופיה מוכרת במחלקות הרווחה, ככה שהשירותים הם נגישים וידועים, לרוב עם השתתפות הכי נמוכה בגלל המצב הכלכלי, אז הם זכאים להשתתפות נמוכה.

בשנה וחצי האחרונות משרד הרווחה פתח 250 מועדונים להתמודדות עם נושא העוני, שמבטיחים ביטחון תזונתי לאנשים שמגיעים לשם. זה מועדונים שפועלים 3 ימים בשבוע, נותנים ארוחת בוקר, ארוחת צהריים חמה, פעילות חברתית והסעות בעלות מינימאלית בחודש, 45 שקלים. יש לנו 5 מועדונים מיוחדים כאלה לעולי אתיופיה שמגיעים לשם. העלות של מועדון כזה היא מאד יקרה למשרד הרווחה ואנחנו פיתחנו בשנה סדר גודל שאני חושבת שלא קיים באף מקום אחר. העולים מרוסיה משולבים במועדונים האלה באופן פרטני, לא כקבוצה.

משרד הרווחה מתקצב מתן צרכים מיוחדים לעולים. אם צריך עזרה בציוד לבית, אם צריך חימום לחורף, אם צריך לעתים ארוחות, הם יכולים לגשת למחלקות לשירותים חברתיים ולקבל עזרה בצרכים פרטניים. כמו כן יש לנו 700 מועדונים בארץ לכלל אוכלוסיית הקשישים, אבל יש רשויות מסוימות שמקבלות תקציב כדי להכשיר מועדונים ספציפיים לתת מענה לעולים.

כלומר, בכל רשות יש איזו שהיא התייחסות של משרד הרווחה לנושא העולים הקשישים באופן ספציפי.

סליחה, את מדברת על מועדונים או על מרכזי יום?

גם. השירותים שלנו בקהילה, כלל השירותים שלנו – מועדונים, מרכזי יום, קהילות תומכות – פתוחים לכלל האוכלוסייה, ובתוכם גם עולים זכאים ועם השתתפות מאד נמוכה, אם ההכנסה שלהם ואם הם מוגדרים כעניים. אז זה פתוח. אנחנו מעדיפים שירותים אינטגרטיביים.

למי הם צריכים לפנות?

למחלקה לשירותים חברתיים. בכל רשות יש מדור לזקן או עובדת סוציאליים שמטפלת באוכלוסיית הזקנים, האזרחים הוותיקים, שם יש את כל המענים שניתנים.

זה בעצם משרד הקליטה - - -

לא, משרד הרווחה.

לא, בעירייה של כל עיר, מי שמלווה את הזקנים למשל, מגיעים גם עולים חדשים, הם יכולים לפנות או שמישהו צריך לכוון אותם לפנות אליכם.

נכון, נכון. יש מדור, יש ייעוץ לקשיש בביטוח הלאומי כמעט בכל הסניפים שלו, ב-90 - - -

לא בכל מקום.

בהרבה מאד סניפים אפשר לפנות ולדעת שם על הזכויות. זה נקרא ייעוץ לקשיש והוא קיים בהרבה מאד סניפים של הביטוח הלאומי. אז משם יש מידע או באתר האינטרנט שלנו יש מידע, או במחלקות לשירותים חברתיים יש מידע.

יש לנו הרבה פניות של אנשים שנורא קשה להם להגיע אל העובדים הסוציאליים.

חייבים להגיע. אי אפשר - - -

כן, אבל הם אומרים שאחת הבעיות היא זאת.

אנחנו לקראת סיום.

אפשר להתייחס?

כן.

סליחה שאני קצת חולקת עליך בעניין. אני עובדת סוציאלית במקצועי. שמי אלמנש, אני עובדת סוציאלית בעיריית חיפה. אני באה מחיפה. אני עובדת עם כל האוכלוסייה ואני מכירה לעומק. נכון, השירותים שאת מתארת אכן קיימים בתוך הקהילה והם ניתנים לציבור. השאלה היא באמת כמה הם נגישים לקהילה עצמה מבחינת השפה, מבחינת האוכל החם. אני לא רואה קשיש אתיופי שייצא מהבית והולך לקבל מענה חמה שהמועדון נותן לו. כי זה לא הטעם שלו, זה לא מהטעמים שלו. כמה זה באמת יכול לתת לו את המענה הזה שהוא צריך את הארוחה החמה ושהארוחה החמה הזאת כן עונה לזה.

אז יש שש רשויות שבחרו לפתח מועדונים ספציפיים ליוצאי אתיופיה. רוב הרשויות לא רצו לאבחן אותם ולתת להם מועדון מיוחד. אנחנו ענינו לצרכים שעלו מהשטח, מהרשויות.

אני יודעת שיש מרכזי יום שהם מגיעים לשעתיים שלוש. אני לא ראיתי ארוחות חמות.

שש שעות. יש ארוחה חמה בתוך מרכז היום.

אני פשוט מנסה להבין את הדברים שבאמת תיארת כל כך יפה, איך הם נמצאים בתוך השטח, כי אני באה מתוך השטח ואני לא רואה את זה.

היית במרכז יום שיש בו ארוחה חמה?

סליחה, גלית, אנחנו נשמח לקבל לוועדה רשימה של מועדונים שאת מתארת.

אני יכולה להגיד את הערים הספציפיות שיש בהם מרכזי יום של יוצאי אתיופיה.

כן, המועדונים שאת תיארת והשירותים שניתנים שם, כמו ארוחות חמות וכו'. אנחנו נשמח לקבל את הרשימה.

אין שום בעיה.

סליחה, יושב הראש, אני יכול להפנות שאלה לגברת גלית? אני חושב שהיא הסתובבה אלי והתחילה להתייחס, אז אני רוצה לשאול מה בעצם עושה עולה חדש שהוא לא יכול לגשת לשירות הרווחה, כי הוא צריך להיות תשעה חודשים במשרד הקליטה, אבל הוא כן צריך את השירותים שאתם נותנים ומשרד הקליטה לא נותן.

תראו, אי אפשר לחסוך את ההגעה לשירותי הרווחה. אי אפשר לתת שירות בלי שאדם נכנס, פותח תיק, נרשם, מכירים אותו, מבינים מה הצורך שלו. אי אפשר לקצר תהליכים, זה לא יעזור.

בעצם הוא נופל בין הכיסאות.

הוא צריך לסיים שלב ולעבור לשלב הבא.

אני מצטער, אנחנו לא יכולים להמשיך, אני חייב לסיים את הדיון. אנחנו נקיים דיון נוסף.

האם לנציג הביטוח הלאומי יש מה להוסיף על מה שאמר? אם אין, אנחנו נסכם.

אני רוצה לקרוא את סיכום הדיון שלנו ואז נסיים.

לאור הנתונים הקשים שעלו בדיון לגבי העולים הקשישים החיים בעוני, הוועדה קוראת לממשלה להגדיל באופן משמעותי את הסיוע בשכר דירה לעולים קשישים, במיוחד למתגוררים לבד ולא עם בני משפחתם.

יש להבטיח כי ההשתתפות העצמית בשכר דירה לא תעלה על 15% מהכנסתם של השוכרים הקשישים.

יש להגדיל את היקף בניית הדיור הציבורי.

יש להגדיל את הסיוע להחזר חלקי של משכנתאות לזכאים.

אנחנו שוב ושוב פונים למשרד העלייה והקליטה, להנגיש מידע לעולים קשישים בדבר זכויותיהם בשפתם. זה מאד מאד חשוב שהקשישים יידעו. אם מוסיפים, זה בסדר. אבל אנחנו נבקש להדגיש שוב ושוב.

אני מודה לכל המשתתפים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.