הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ז' בחשון התשע"ו (20 באוקטובר 2015), שעה 9:30

מענק לימודים למשפחות חד הוריות – לציון יום העוני

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

סופה לנדבר

אבי בר כוכבא - סגן מנהל אגף ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

גל יעקבי - מנהלת תחום בכיר תעסוקה אוכלוסיות מיוחדות, משרד הכלכלה

משה ידידיה דיקשטיין - רפרנט באגף התקציבים, משרד האוצר

יעל אגמון - רפרנטית ביטוח לאומי, משרד האוצר

יהודית אייזנר - סגנית יו"ר הסתדרות המורים י-ם, הסתדרות המורים

טובית לייכטר - עו"ס, רכזת מרכז מיצוי זכויות, עיריית ירושלים

זיוה אסייג בנהיון - ועדת היגוי נשים חד הוריות, עיריית ירושלים

נעמה קהתי - עו"ס קהילתית לשכת רווחה אזורית צפון, עיריית ירושלים

ענת בן טוב - אחראית תוכן וסגנית מנהלת פרויקטים, "פתחון פה"

אילנה קייסי - מנהלת פרויקטים חינוכיים, "פתחון פה"

יפעת סולל - עו"ד, יועצת חקיקה, רבנים לזכויות אדם

מיכל אדליסט - רכזת גיוס והסברה, ארגון לתת

דינה רווה - משקיפה, המשמר החברתי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

מענק לימודים למשפחות חד הוריות - לציון יום העוני

מתחילת המושב קודם, בתחילת כניסתי לכנסת אני מתעסקת עם מענק לימודים. אני אגיד מה אנחנו מתכוונים לעשות ואחרי זה נשמע כמובן גם את חבר הכנסת ברושי ואת נציגי הארגונים שכאן. בעיקרון, הוגשה כבר הצעת חוק פרטית שתעלה ביום ראשון לוועדת שרים לענייני חקיקה: להגדיל את מענק הלימודים מי' עד י"ב לחד-הורית. רק לחד-הורית. אני יודעת שא' עד ו' זה גם להבטחת הכנסה, אבל עם הסכום שקיבלתי, או שאם מגזר מסוים ירוויח או שאף אחד לא מקבל, כמו שאומרים. כלומר, מענק לימודים שאנחנו מתכננים להעביר ייקח זמן, אבל אנחנו מתחילים את התהליך והוא יהיה לכל המשפחות החד-הורית, כמובן ללא הגבלה של מספר הילדים. הוא ישולם עבור ילדים מגיל 15 עד 18.

אנחנו מדברים על זה במסגרת יום העוני?

כן. או.קיי. זה עניין רווחה, צודק חבר הכנסת ברושי אנחנו דנים על נושא של מענק לימודים במסגרת יום העוני שמציינת הכנסת בכל שאר וועדות הכנסת.

ההצעה שלנו היא להרחיב את הזכאים לקבוצות גיל 15 עד 18. בעצם היא תביא למצב שעוד – לפי הנתונים שקיבלתי מהמוסד לביטוח לאומי, אני אתן לכם את המספר כדי שיהיה לפרוטוקול – עוד 55 אלף ילדים במדינת ישראל יזכו לקבל מענק לימודים מ-י' עד י"ב. זו הבשורה של הוועדה הזאת. כמובן זה תהליך, כמובן שהוא מתחיל רק ביום ראשון, אבל הוא תהליך שנעשה ביחד עם האוצר. עשינו הרבה פגישות, לא הצעתי את הצעת החוק הפרטית הזאת בלי שיתוף פעולה. כמובן שהמספרים יבחנו ויבדקו. כרגע ההצעה שלי היא 5.5% מהסכום הבסיסי בעד ילד של הורה עצמאי שביום הקובע מלאו לו 14 ולא מלאו לו 18 שנה. זו ההצעה. תעשו את החשבון, זה יוצא כמעט 500 שקל לאם חד-הורית כל שנה מ-י' עד י"ב.

עבור כל ילד.

בוודאי.

מה שנקרא, בנימה אופטימית זו, חבר הכנסת ברושי אתה רוצה להתחיל או שאתה רוצה לשמוע את הארגונים החברתיים? מה שתחליט.

זה הדיון היחידי שלנו בנושא ביום העוני? רק לאימהות חד-הוריות?

לא. הם ביקשו דיון על מענק הלימודים. אם אנחנו במענק הלימודים נראה לי שנכון וראוי, במיוחד שביום ראשון זה עולה לוועדת שרים, לציין את זה בפתיחת דברי הוועדה הזאת.

נשמע את "פתחון לב", מי מכם שרוצה לדבר על מענק הלימודים מוזמן בבקשה.

אני אילנה קייסי ואני מנהלת פרויקטים חינוכיים ב"פתחון לב". אני רציתי לשאול, הגענו לוועדה הזאת ממש בדקה ה-90. רציתי לשאול, את אומרת שמעלים את זה ל-500 שקל לילד.

כ-500 שקל לילד.

לילד בתיכון. עד עכשיו בתיכון לא היה?

עד עכשיו, מ-א' עד ט'.

צריך לזכור שכיתה י' זה עוד "חוק חינוך חובה". י"א עד י"ב כבר לא בחוק. יש כאן הבחנה. "חוק חינוך חובה" חל עד כיתה י' כולל.

גם י"ב.

לא. התשובה היא לא.

לפי הצו של שר החינוך.

אני לא יודע את הצו, אני מדבר על החוק.

יש צו. יש את החוק עצמו ובכל שנה מאריכים את הצו. שמענו את זה בפתיחת שנת הלימודים.

אין הבדל בעלויות מבחינת המדינה?

אין הבדל.

אני מכירה את זה, אני הייתי מנהלת בית ספר.

גם אני עסקתי בזה. אני זוכר את ההבדל. במועצה האזורית היה לנו יותר קל לשלוט על המיפוי של ילדים עד כיתה י"א-י"ב. בזה הייתה יותר גמישות לכל צד. אבל את אומרת שאין הבדל בעלויות בין י', י"א, י"ב.

יכולים להיות הבדלים, זה משתנה ממקום למקום, מבית ספר לבית ספר, מעיר לעיר. ב-י"ב בדרך כלל ההוצאות הן יותר גדולות.

אני יודע ולכן אני שואל אם אין מקום לחלוקה בתשלום ולא אחיד.

ב-י"ב העלויות הן הרבה יותר מאשר ב-י'. השאלה אם יש מקום להפוך את זה למדרגי בין י' לבין י"א- י"ב ולעלות את זה ב-י"ב מול הסכום של 550 שקל לילד.

כ-500 שקל לילד. כנראה שזה פחות מ-500. אין אפשרות לעשות כי גם כך זה סכום נמוך. זה לא שיש לי 1,000 ואז אני אומרת אוקיי אני אתן 300. התקציב גם כך נמוך. זה משהו שהבאנו מן הגורן ומן היקב. לאור העבודה שגם ככה כל משרדי הממשלה, אתם יודעים שהם עברו קיצוץ של 3 מיליארד, לבוא ולהביא את מענק הלימודים מתוך מחשבה שיש עדיין תלמידים שנמצאים לאימהות חד-הוריות ולא מקבלים סיוע. בואו לרגע, איך אני אומרת 'זה רגל בדלת'. אם אנחנו נצליח להרחיב ל-י' עד י"א כמובן שנגדיל את סכום המענק. זו תחילת הדרך מבחינתנו.

יש לי שאלה נוספת, הסכום - -

שאלת אותי שאלה לפני כן. מ-6 עד 11 מקבלים 18% מהסכום הבסיסי, זה כ-1,500 שקל. בגילאי 11 עד 14 זה 10% מהסכום הבסיסי- וזה קרוב ל-850 שקל. מתקנים אותי כאן שזה 865 שקל. שאלות? יש לכם עוד משהו לשאול?

יש לי עוד שאלה. הסכום שמיועד האם הוא סכום מוגבל לתשלום בית הספר? כלומר, זה עובר ישירות לבית הספר?

ממש לא. שנת הלימודים, ההורים מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי.

דרך הביטוח הלאומי הם מקבלים. מתי?

מה זאת אומרת? בתחילת שנת הלימודים.

אני אוכל להגיב? אני זיוה מוועדת היגוי בעיריית ירושלים. ועדת היגוי למשפחות עצמאיות חד-הוריות. אני כאם חד-הורית הצטרפתי מהמקום להביא באמת שינוי במענק הלימודים. אני אימא לילד בן 14, השנה כבר לא קיבלתי את מענק הלימודים - - -

למה?

כי מבחינתנו זה הסתיים. הוא בכיתה ט' ולא מגיע לנו מענק לימודים.

אני יודעת איך אתם הולכים לעשות את זה, אבל אני חושבת שההוצאות בגיל ההתבגרות וההוצאות בלימודים בגיל החטיבה והתיכון הן הרבה יותר גבוהות מהיסודי. מבחינתי כל הנושא הזה הוא קצת דומה לתקופת המנדט שהיו מסיימים ללמוד בגיל 14 ומאז לא דנו בזה. אם אפשר קצת לדון אחרת מבחינת מענק ומה שאנחנו כאימהות חד-הוריות – 500 שקל, הרי אתם יודעים שזה לא מגיע אפילו לחצי מעלות הספרים.

נראה לי שהגעת לפה כנראה כדי לדבר על מענק לילדי כיתות י' עד י"ב. בפתח דבריי אמרתי שאנחנו הולכים לקדם את זה. נכון, זה לא הרבה כסף, אבל זה קרוב ל-27 מיליון, 26 מיליון ליתר דיוק, שכרגע לא נותנים אלא מקצצים. כמו שאמרתי בתחילת דבריי, זו תחילת הדרך. אני יודעת שזה לא מספיק. בתוך עמי אני חיה, אבל זו התחלה. אני מאוד מקווה שבשנת 2016 נוכל להגדיל את זה. זה ממש ההתחלה.

על זה אני רוצה להודות לך, בהזדמנות זאת על כך שלקחת את הכפפה ונגעת במקום שלא נגעו הרבה זמן. תודה.

תודה.

ומה קורה עם גילאי 14? היא טוענת - - -

מקבלים. מקבלים. עד ט' מקבלים.

כי לפי הדברים הבנתי שזה י'-י"ב, ט' לא מקבלים.

עולים לט' לא מקבלים. זה מניסיון של עכשיו ממש. עולים ל-ט' לא. את יכולה לבדוק את זה. עולים ל-ח' זה נכון, עולים ל-ט' זה כבר לא נכון. את יכולה לבדוק את זה. אני גם בדקתי את זה אישית.

אני אבדוק את זה.

מי אחראי על חלוקת ה- - -

המוסד לביטוח לאומי.

דרך הביטוח לאומי?

בוודאי.

אין בעיה, אנחנו נעביר ונבדוק את זה. זו הערה נבונה וחשובה מאוד. הילד שלך עלה לכיתה ט' השנה, הוא עבר את גיל 14 באוגוסט. אני, בתפיסת העולם שהם הציגו לי, מענק הלימודים ניתן על פי כיתות ואז זה מ-א' עד ט', 9 כיתות. את אומרת לי שנותנים לפי גיל. זו הערה נבונה ולקחתי אותה לתשומת לבי ואטפל בה.

הגיוני שזה לפי כיתות כי אם ילד נשאר בעברו הרחוק כיתה - - -

אני מסכימה. זה גם מה שהוצג לי. הגיל לא רלוונטי והכיתה כן רלוונטית. גם לפי הכסף שהם מקבלים מהאוצר זה אמור לתשעה מחזורים, תשע כיתות.

משרד החינוך, אתה רוצה להתייחס? לא. משרד האוצר, יעל? בסדר, אנחנו מדברות ומתקדמות. מי עוד מעוניין להתייחס. בבקשה חבר הכנסת ברושי.

אני לא יודע מה האחריות של משרד החינוך. לפי דעתי יש כאן בעיה מבנית של הממשלה. אני מכיר את זה גם ממקומות אחרים. כשזה מגיע לתוספת תקציבית או לשינוי הכול תלוי בפקידי האוצר. אני חושב שלא נכון שמשרד החינוך לא יהיה אחראי. אנחנו נתונים לאוצר עודף כוח, ואז מירב מנהלת את הדיון הזה עם שר האוצר או פקידיו במקום עם שר החינוך או יועציו. אני חושב שמי שאחראי על ביצוע "חוק חינוך" הוא משרד החינוך. משרד החינוך הוא השני בגודלו בתקציבי המדינה. אין כמעט שנה – ממה שאני מכיר מהעבר, את בנט עוד לא – שלא מחזירים כסף לאוצר כי יש כספים שלא מממשים אותם. יש התחייבות שלא --- מי שלא יודע, הדבר הכי לא טוב לממשלה או לרשות זה שחוזר כסף לאוצר. חוץ ממשרד הביטחון שיכול להוציא מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, רוב משרדי הממשלה מחזירים עודפים לאוצר. מי שנהנה מהם, בדרך זה הגדלת תקציב הביטחון על חשבון עודפים שלא נוצלו על ידי המשרדים האחרים בלילה האחרון של השנה.

אבל זה לא תקציב של משרד החינוך.

אני רק רוצה להגיד שזה לא תקין. זה לא תקין שלא שר החינוך אחראי על זה. זה לא תקין שזה עובר בין האוצר לביטוח הלאומי כאילו לחינוך אין אחריות. אני מכיר את זה גם מנושאים אחרים. אני אתן דוגמה, נזקים לרכבת הקלה, חושבים שלזה אחראי משרד האוצר. מי שאחראי לנזקים ברכבת הקלה זה ישראל כץ, חברי במקרה זה. הוא, הפרויקט של הרכבת הקלה צריך לממן גם את הנזקים אם יש כאלה. כמו כשהייתי במשרד הביטחון והיו צריכים לבות ממ"דים (מרחב מוגן דירתי) אז כולם חשבו שמשרד הביטחון בונה בבתי כנסת ובבתי התעשייה. למה לא משרד הכלכלה בונה ממ"ד למפעל כמו שהוא נותן לו מכונה? כמו שמשרד החינוך אחראי על החוק הוא אחראי גם על החוליות החלשות של החברה הישראלית ואין חינוך חובה בלי ילדי החד-הוריות. לכן הנימוק, שבכלל דיון חברתי כזה מתנהל עם פקידי אוצר שחלקם לא תשתית לקיים דיון כזה. אלו בכלל אנשים שגורמים נזק גדול למדינה בהרבה החלטות, אבל מעולם לא שילמו על זה כלום. הם פשוט עברו מתפקיד לתפקיד. אני רואה את זה גם בתחומים אחרים.

לכן אני חושב שהדיון צריך להתנהל עם משרד החינוך. משרד החינוך צריך לעזור מתקציבו ולא לומר 'תגמרו את זה עם האוצר'. למה כשבונים בתי ספר או גנים או חינוך עצמאי, מוכר או שלא מוכר וכל הסיפור הזה, זה הכול מתקציב משרד החינוך? לא חסר לו כסף. הבעיה בכלל לא בתקציב, זה לא כמה יש לך אלא איך אתה מחלק אותו. בתקציב תמיד חסר, אבל השאלה מה סדר העדיפויות. בצורה הזאת שהאוצר מנהל כל שקל והוא יכול להגיד לך 'כן תיתן לא תיתן' היא חולשה שלנו בכנסת. אני מתכוון לטפל בזה על ידי ניסיון להגיש הצעת חוק שתגביל את סמכויות הרפרנטים ותגדיר מחדש שיש לכל משרד שר ומנכ"ל והם נבחרו כדי לנהל את זה ולא כדי לקבל הוראות מהפקידים. במקרה הזה אני גם לא בטוח שלפקידות יש לה את הכלים להתמודד עם כל שאלה כזאת.

לכן אני מציע לומר שצריך לשקול כאן את התוספות. אני חושב שכיתה י"ב זו כיתה יותר יקרה תרתי משמע. דיברה איתי קודם גם פרופסור דינה רווה, אני אומר שיש בעיה עם חד-הורית וגם עם היכולת של הילדים שלהן להפוך לעצמאיים. משום שזה יהיה "דור לדור יביע אומר". כלומר, אנחנו מגדלים את הדור הבא של העוני או של הקשיים. זאת אומרת שאנחנו לא פוטרים את הדור הזה, כי אנחנו לא רואים את התמונה. אנחנו כבר יוצרים את הבעיה לדור הבא כי אנחנו לא עונים על הצרכים האמתיים. צריך להחליט מה רוצים פה. לפי דעתי, השאלה הזאת נשאלת גם בשאלה של התעסוקה אחרי הצבא. השירות בצבא הוא חובה לכולם, גם פה יש קשיים. אני יודע שהצבא רגיש לשאלות כאלה ואולי גם קצת עוזרים, אולי יעלו גם את המשכורת של החיילים בסדיר. אבל, מי שיגמור בגרות ואפילו במתמטיקה 5 נקודות, השאלה מה עושים אחר כך. אם הוא לא יכול ללמוד וגם לא יכול להתקבל גם כסטג'ר לעבודה, ייקחו עובד קבלן במקומו כי המדינה לפעמים הראשונה שהיא לא בסדר, אז אנחנו מחליטים שגם הדור הבא יהיה מאוד חלש.

היום זה יום העוני וצריך לצמצם ולעשות הכול שלא יהיו פה עניים. אני חושב שהשרשרת נבחנת כמו תמיד בחוליות החלשות שלה. אני מציע להעביר את המסר הזה למשרד החינוך ולהפסיק להתנות את ההחלטות החברתיות בידי שר האוצר ופקידיו. מי שאחראי על החינוך צריך לטפל גם בחד-הוריות. מי שאחראי על יציאה ממעגלי העוני והמצוקה צריך לחשוב גם על הדור הבא.

תודה רבה לחבר הכנסת ברושי. יש עוד התייחסויות?

יש לי שאלה. אני חושבת שלפני שנתיים עלה רעיון ששכר הלימוד בתי הספר יעבור דרך ביטוח לאומי. מה שקורה, זו יוזמה מבורכת וזה מבורך, המשפחות החד-הוריות במצוקה מאוד מאוד גדולה. יש להם קשיים עצומים והסכום שהן תקבלנה יכול להיבלע במצוקות האחרות שלהן ולא להגיע לייעודו. אני מבינה שה-500 שקל או סכום כזה אמור להיות לחינוך.

איך את מוודאת? תשמעי, מה שאת אומרת עכשיו זו גישה שונה, מה שנקרא 'נישה חברתית'. יש את הגישה הפטרנליסטית שאומרת 'אנחנו ניתן את הכסף ישירות, מה שנקרא, למוסדות. או הגישה שהיא חברתית-סוציאלית 'אנחנו ניתן לאימא או לאבא והם יחליטו מה לעשות עם הכסף'. אלו גישות. יש כל הזמן התנגשויות בין הגישות האלה. אני חושבת שלאם חד-הורית, זה בערך 97% ממשקי הבית בישראל, או אב חד-הורי לצורך העניין, שכן מקבלים צריך לתת להם את היכולת להחליט לאן להתוות את הכסף. נכון שלפעמים יש בחירות אחרות, אבל בעיני זו גישה שהיא מעין פטרנליזם. אני חושבת שהם מספיק אחראיים. נכון, לא כל ההורים החד-הוריים מנווטים את הכסף בדיוק, אבל רובם כן. לכן אני חושבת שהאחריות היא אחריות הורית ואנחנו צריכים לתת את הכסף להורה ושההורה יחליט. אנחנו נותנים פה איזה אימון בהורה שידע לנווט את הכסף לטובת הלימודים של הילד שלו.

אני מסכימה עם זה, אני רק מעלה בעיה שאני יודעת שהיא בשטח.

אני יודעת, אני מסכימה, אמרתי. את מייצגת גישה קיימת, חיה ומה שנקרא 'שומעים את דבריה' הרבה. אגב, יש היום מענקים שהם מוכוונים, אבל במקרה של מענק לימודים אנחנו צריכים לאפשר באמת להורים לנצל את הכסף לטובת הלימודים ולסמוך עליהם שזה מה שהם עושים.

למעשה כשבחרתי את הישיבה הזאת אני חשבתי שמדובר במלגות עבור האימהות החד-הוריות, כי יש עכשיו כמה מכללות שמציעות לאם עצמה שתצא ללימודים לעלות את איכות התעסוקה שלה. אז רציתי לחזק את המגמה הזאת של העלאת איכות התעסוקה של האימהות החד-הוריות. אם מדובר במלגות, אני עברתי למשל - - -

בואי נתמקד, לא מדובר על מלגות לאימהות חד-הוריות.

אומנם יש כאלה - -

כן, אבל זה לא הדיון. אני שמחה שהגעת. הדיון הוא על מענק לימודים לילדי משפחות חד-הוריות. אני מודה לך שבאת ושזה היה לך חשוב, כמובן את תישארי. הנושא עכשיו הוא הילדים. זה הזמן שלהם.

שלום, אני יפעת סולל "רבנים למען זכויות אדם". אנחנו עוסקים הרבה מאוד בנושאים של אוכלוסיות מוחלשות, אנשים שחיים בעוני. אנחנו חלק מהמארגנים של היום, של המאבק למען העוני בכנסת. אנחנו מודים לוועדה על הדיון הזה.

אני חושבת שהאבסורד היום בסיפור של מענק הלימודים הוא בדיפרנציאציה בין הגילים השונים. זאת אומרת, יש פה מצב שכאשר ילד נמצא בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים מקבלים עליו יותר כסף מאשר בכיתות הגבוהות יותר, כשההוצאות הן יותר גבוהות בכיתות הגבוהות יותר.

יופי, תמשיכי עם הקו הזה. תכף אשאל אותך שאלה.

ואנחנו בהגדרות של גילים במקום בהגדרות של כיתות.

את זה גילינו עכשיו פה. זה מעניין.

זאת אומרת שבעצם, אפילו אם ילד ממשיך ללמוד הזכאות של ההורה שלו נעלמת. בעצם יש גם הצעות כאלה על שולחן הכנסת. מה שאנחנו באמת חושבים שצריך לקדם זה שהמענק יהיה בסכום קבוע והגיוני - - -

אשאל אותך ותעצרי כאן, כי את בכיוון שלי וגם זיוה. אני רוצה לשמוע אותך גם.

הייתה הצעה להפחית, רגע רגע אל תדאגו, הכול פה על השולחן, אני לא אפגע בחד-הוריות ותאמינו לי זה בליבי. הייתה מחשבה להפחית את א' עד ו' ל- 1,200. שוב, לא 500 אלא להוריד 200-300 ולהעמיס אותם על י' עד י"ב. אתם צריכים להבין, יש לי עוגה והעוגה הזאת זה הכסף שיש לי. יש לי 25-26 מיליון, מהאוצר כאן ואני בדיונים אתם, אותה אני צריכה לחלק לכל החד-הוריות. באו ארגונים של חד הוריות ואמרו לי" 'מירב, לפי הגישה שלך, תורידו, אתם יכולים לעשות את זה כי בשינוי חקיקה' – שוב, אנחנו מדברים על להוריד 200 – 'ותנו לנו את זה מ-י' עד י"ב'. אני, החשש שלי, אגיד לכם בכנות, זה שהארגונים החברתיים ואימהות חד-הוריות ישמיעו את דברם ולא לטוב. אני שבאתי לברך, את יודעת, אבל מצד שני את שומעת את זה כל הזמן. את שומעת אימהות שאומרות: 'יכול להיות שאם הייתי מקבלת כאן 1,200 ופה 900', ויחד עם ה-25 מיליון 'והתוספת זה היה יותר מסתדר לי כלכלית'. החשש שלי שהם יגידו לי כמו שזיוה אמרה: ' מה רק 500 תוסיפי לי'. אבל אני באתי ואמרתי: 'כרגע רגל בדלת, תהליך של שנה-שנתיים להגדיל'. השאלה, אם ב-1 בספטמבר 2016 אותה אם חד-הורית שהילד שלה נכנס לכיתה א' לא הייתה מקבלת 1,200 והייתה יודעת כשהוא יגיע לכיתה ט' היא תקבל עוד 800-900 שקל שזה יותר מה-500. תגידי את ואחר כך אשמע את ההתייחסות של זיוה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על סכום שהוא סכום שווה, אבל הוא הסכום הגבוה. זאת אומרת להגיד שעכשיו מורידים מפה ומעלים לשם - - -

אבל אנחנו מעלים ומוסיפים. אל תתבלבלי, אני לא הייתי מורידה 300 ושמה את זה. אני לא בגישה הזאת, ממש לא. מראש היה לי בסיס. כשהלכתי לאוצר ניהלתי שיח על בסיס של כמה מיליונים ומשם אני מגיעה.

קודם לקבל את הכמה מיליונים ואחר זה להמשיך הלאה. קודם לקחת עוד.

אל תדאגי. זה, אנחנו שם.

קודם לקבל עוד ואחרי זה להמשיך הלאה.

תדעי לך, היא דיברה על זה ואני שמעתי. שמעתי אימהות.

אני חושבת שאם זה הקו, אם מורידים למישהו זה ייצר את הסטנדרט. מהניסיון שלי וממדיניות כלכלית, ברגע שמורידים מייצרים סטנדרט שהוא יותר נמוך. צריך להעלות, להעלות איפה שאפשר ואף פעם לא להוריד, ולהיאבק על ההמשך בדרך.

אני לא כלכלנית ואין לי מושג בתחום הזה. אני חיה את המציאות. אני חושבת שגם הורה שמקבל 4,000 שיורדים לו 3,000 ופתאום בבום יורד לו ל-1,000 שקל, אני חושבת שפה לפי הגילאים מבחינת הסכום שהם מקבלים, בהתחלה זה 1,500 ואחר כך זה יורד ל-800 ומשהו ואחר כך זה יורד לבום במקום לעלות. אני לא באה מהמקום של להוריד. אני חושבת שאם חד-הורית שמגדלת ילד בכיתה א' עד ד' או ה' שהוא מקבל והיא יודעת שגם בכיתה ט' היא תקבל סכום. אם מורידים? הרי לא מורידים, זה יחזור אליה. יורידו 250 או ל-200 שקל, אז יגדילו את זה להורים שהם עם ילדים בכיתה ט' שעולים לכיתה י'. אז במקום 500 יעלו להם את זה ל-800. כשהיא תקבל 800 או 750 זה עדיין שונה.

אני רוצה להתייחס גם לחלוקה, כי אם יש הורה שמקבל את הספרים מחבר אז הוא מייעד את זה לבגדים לילד לחורף. זה לא משנה. למעשה מי שחי את החד-הוריות יודע שהכסף, אנחנו למעשה הרבה פעמים למענם. זה גם מסתכם. פה אני כן מתחברת, כי את מורידה, אבל את אולי מורידה אותו זמנית. היא תקבל את זה בכיתה ט'. אני כן בעד להגיע 1,200-1,250 – יורד לי 250-300 שקל ולהעביר את זה לתיכון, כי כל הילדים האלה יגיעו יום אחד לתיכון.

הבעיה כשאתה מוריד, אתה לא מעלה. אני אומרת שנשאיר את זה נמוך - - -

אני אסביר. יהודית תנוח דעתך. אני לא מורידה עכשיו בחוק. החוק החדש כשהוא יצא זה יהיה כתוב. שוב, אנחנו עושים כאן איזו מחשבה. יהיה כתוב שאם חד הורית לילד מ-ה' עד ו', לה יהיה 1,250, נזרום עם זה. מכיתה ז' עד ט' יהיה לה 900 שקל – זה בחוק, ומכיתה י' עד י"ב יהיה לה נגיד עוד 900 שקל. זה לא נעלם, זה בחוק. אז בכלל תבוא אם, כשנכנס החוק הילד שלה כבר ב-י"א ועכשיו היא מקבלת, היא מקבלת עכשיו 900 שקל. היא כבר קיבלה בעבר. ב-י' היא לא קיבלה כי לא היה חוק. כעת אנחנו שמים חוק חדש. עכשיו היא מקבלת. לא ירד ממנה, לא ירד. תביני, היא אומרת בצדק ומבחינתי זה כן חשוב לי לשמוע את השטח. אני אומרת במילים שלה, זה כמו אשראי. עכשיו לצורך העניין אני אקבל פחות אבל זה עומד לי. את יודעת, לא אשראי, זה קופת חיסכון. זה עומד וזה יחזור אליה. זה מעוגן חקיקתית. אני מבינה את החשש שלך 'ייקחו לי את הכסף'. אבל בפועל החוק יעגן את הזכות שלה לקבל כסף ולא לקבל פחות מ-500 שקל. היא תקבל הרבה יותר כסף, מבחינתה זו קופת חיסכון. זה לא ילך ממנה.

שלום לחברת הכנסת סופה לנדבר.

אני עדיין - - -

את חוששת.

אני גם אומרת שאם יש X לכיתות הנמוכות עד ט', למה שאני אקל על החיים של האוצר ואני הוריד להן ואוסיף להן. ברגע שאני מורידה אני לא מוסיפה להן, אני מחלקת את זה לכיתות היותר גבוהות. לא, אני רוצה את ה-500 שקלים האלה, את המענק ואני רוצה שתגדילו את המענק. אני לא רוצה שתגדילו על חשבון הצעירים יותר. זה הכול, כי הצעירים האלה לא יקבלו יותר. אין מצב שב-1,250 תחזירו להם את ה-300 שקלים.

זה המצב. מה זה אין מצב? זה חוק. אנחנו עוסקים בחוק, אנחנו לא עוסקים כאן בהשערות או בהיפותזה. יש חוק כתוב. תגיע הגברת ב-1 בספטמבר 2016 עם הילד שלה שיגיע בעז"ה לתיכון בהצלחה ותקבל כסף שהיא לא קיבלה. אני לא שמה כאן - - -

אבל השאיפה שלך שה-500 יגדילו, אבל לא על חשבון הצעירים.

איך אמרתי, זו העוגה וזה התקציב שהונח לפתחי. יכולתי או להגיד 'עזבו, זה חסר משמעות'. או לומר 'כן, אני יכולה לתת כאן לאם חד-הורית קרוב ל-500 שקל'. עשינו עוד חשיבה עם האוצר ועם הביטוח הלאומי ובאו אלי מהביטוח הלאומי ואמרו לי 'מירב, יש כבר בתוך החד-הורית גישה שבאה ואומרת' היא לא באה מחלל ריק, 'יש גישה אצל החד-הוריות שאומרת ש-,1,500-1,600- מכיתה ג' זה בסדר'. אפרופו הגישה של התערבות, התפיסה הפטרנליסטית, 'בסדר אם תורידו לי ותשמרו לי את זה לתיכון'. אפילו לחטיבה כי עד לפני דקה גם לא היה תיכון.

זה הגינוי כי בתיכון ההוצאות הן הרבה יותר גדולות.

ברור שזה הגיוני.

רוצים לייצר סטנדרט של מענק שיינתן מדי שנה. כאשר אנחנו מורידים מהסכום של הקטנים בחיים לא נגיע לסכום היותר גבוה בשום שלב.

מה שאת אומרת הוא מאוד נכון בעיניי, שצריך להתחיל עם משהו ונמשיך בתהליך עד שנגיע למקסימום. ברגע שאת אומרת שהמקסימום הוא 1,250, לצאת מזה אחר כך בחזרה למעלה יהיה הרבה יותר קשה מאשר - - -

את יודעת שכבר ז' עד ט' זה כמעט 900. אין לך, אין לך אפילו מ-ז' עד ט' 1,200.

אני גם רוצה להציע לך משהו. אני מבינה שעשית משא ומתן עם האוצר - - -

זה קרוב לשלושה חודשים. תאמיני לי.

אני רוצה להציע משהו, אני לא יודעת אם זה יעבוד, אבל ברמת המתווה של התנהלות משא ומתן להציע מתווה על השוואת מענק שיהיה על פני כמה שנים. זאת אומרת, נותנים לך עכשיו 25 מיליון למשל לשנת 2016, בואו ננסה לייצר מתווה שאומר: 'אנחנו מעלים ב-2016 בעוד 100 שקל, ב-2018 עוד - - -

זה לא יקרה. אני כבר אומרת לך. לא רק, יכול להיות שאני לא אהיה פה. תחשיבי על המציאות. אין לי זמן למה יהיה ב- 2018. אני חברת כנסת חדשה, יש כאן חברת כנסת ותיקה שראתה כל כך הרבה חברי כנסת מתחליפים, אני לא יודעת איפה אהיה ב-2018. עכשיו אני פה, יש לי כסף - - -

אפשר לקבוע מתווה מעכשיו, סוללים דרכים וזה בסדר.

אל תדאגי, אני שמה את הרגל בדלת. אני מבטיחה שאם אני אהיה כאן זה יהיה המשך המשא ומתן. כל עוד זה מה שיש לי כרגע אני רוצה שהיא תקבל. אני לא רוצה שאני אאבד את הכסף הזה. אתם יודעים, באוצר אם אתה - - -

יפעת, אני מגיעה מהשטח. הבן שלי הולך לתיכון בעוד שנה, הוא רוצה ללמוד מוסיקה. עבור כל כלי מוסיקה אצטרך לשלם עבורו, זה לא ספרים ומחברות של כיתה א' עד ד'. רק כלי כזה עולה בסביבות 500 שקל. אני אומרת שה-500 שקל זה לכלי המוסיקה ובלי ספרים ובלי מחברות. זה כך ולא רק זה, גם מי שלומד תיאטרון ואמנות. בואו נבין על מה. אני הרי עברתי את כל הגילאים, הילד הצעיר היה בכיתה א' ואני עברתי את כל הגילאים, היום הוא עולה ל-ט'. אני יודעת עם שלושה ילדים מה קיבלתי ואיך זה עזר לי. אני חושבת שאם אני הייתי מקבלת עם שלושה ילדים 3,500 שקל והיום ממשיכה לקבל 2,000 שקל עבור שלושה ילדים בתיכון, נכון שזה עדיין לא אותו סכום שהיה, אבל זה הרבה יותר מעודד מאשר לקבל 1,000 שקל.

אני חושבת ששמענו את הדעות. בבקשה תציגי את עצמך.

טובית לייכטר, עובדת סוציאלית קהילתית, לשכת רווחה אזורית צפון ירושלים. מרכזת מרכז מיצוי זכויות. יחד עם נעמה אנחנו מרכזות קבוצה של נשים חד-הוריות בתחום של שינוי מדיניות. אתם יודעים, יש המון שינויי מדיניות בתחום חד-הוריות. אני מברכת על הוועדה ותודה לך.

אנחנו רואים את האישה החד- הורית שצורכת שירותים במגוון התחומים. כל תחום וכל משרד צריך לעשות את התפקיד שלו. בעניין הזה אני מאוד מסכימה עם הנושא של משרד החינוך ומקווה שיהיה שיתוף פעולה כדי לשנות את זה. מה אנחנו רוצות לדעת, מה ההמשך מבחינת המתווה ותוך כמה זמן אפשר להעביר את החוק הזה מבחינתך.

בעיקרון כל העניין מול האוצר, שזה הכי חשוב, כבר סודר. ביום ראשון בעז"ה זה יעלה לוועדת שרים לחקיקה. השרים יאשרו את זה, זה יבוא למליאה להצבעה טרומית, אחרי הטרומית יגיע לדיונים בוועדה. זה מאוד חשוב ואומנם זה כסף לבית ספר, אבל זה תקציב שמגיע לביטוח לאומי וזה ענייני רווחה ולכן זה יגיע לוועדת הרווחה והעבודה של הכנסת שאני חברה בה. אנחנו נעשה את הדיונים, נעשה את השיפוצים. תבואנה המשפחות החד- הוריות, חלק יגידו 'תורידי' וחלק 'תעלי'. יהיה דיון ולאחר מכן נחליט על המתווה. מה שאת יכולה להבטיח לנשים הוא שאני מאוד מקווה שעד ספטמבר 2016 ילדים לחד-הוריות גם בתיכון יוכלו לקבל כסף לטובת הלימודים שלהם. זו הבשורה וחשוב שהם ידעו ששמנו את זה לפתחנו, אני במיוחד כי זה חשוב לי. בתיכון לא נעלמות ההוצאות אלא להפך הן מכפילות את עצמן. את יכולה להעביר את הבשורה מפה.

עוד מישהו רוצה להעיר משהו? אני אסכם כי יש לי גם את זכויות הילד עכשיו, גם שם יש לנו חד-הוריות וגם שם צריך לטפל. בואו איתי ונדבר שם על למה חד-הוריות לא מקבלות קצבה אם הן יוצאות לעבוד. גם זה דבר שאני הולכת לטפל בו - - -

לא מקבלות את הגמלה של המזנות אם הן יוצאות לעבוד.

אל תדאגי, גם בנושא הזה והקיזוז, גם שם אני בעניינים.

סיכום הוועדה. ראשית אני מודה לכם שהגעתם, גם פורום מצומצם ואיכותי עדיף לפעמים לעשות כי אתה בו באמת אתה שומע מאשר פורום רחב שאתה לא תמיד מקשיב לאנשים שטרחו ובאו במיוחד לוועדה.

היום הוא יום העוני. הוא מצוין בכנסת. מבחינתי הדבר היותר חשוב ביום הזה הוא לא רק לדבר אלא גם לצאת אם בשורות לציבור. אנחנו יודעים, לצערי שכאתה מגיע ואתה שואל איך מתקדמים, אני דווקא שמחה שביום כזה יוצאות בשורות, לא רק מפה אלא גם מוועדות אחרות. יוצאות בשורות לציבור, כסף לציבור ובטח לנושא חד-הוריות. לצערן לעיתים הן נכנסות למלכודת העוני למרות שהן בכלל לא התכוונו להיות שם, אבל מציאות החיים הביאה אותן לשם. לכן גם ועדת החינוך ושאר ועדות הכנסת שמו היום לנגד עיניהן באמת את נושא העוני, הוא מורכב. ביניהם היה גם הנושא של החד-הוריות.

היה חשוב לי לנהל היום את ועדת החינוך הזו כדי לבוא ולהציג באמת בפניכם את הנושא החשוב הזה.

הצעת החוק תעלה ביום ראשון. מהצעת החוק יהיה מתווה מסוים, ישבו כאן הארגונים החברתיים, תשבנה כאן האימהות החד-הוריות, יבואו ובשיתוף פעולה ביחד אנחנו נקבע את המתווה. מה שחשוב כהגדרה הוא שמדינת ישראל מבינה שאם חד-הורית צריכה לקבל כסף לילדים שלה מ-י' עד י"ב. מכאן תתחיל הקונסטלציה, האם אנחנו נוריד האם נשמע את הדעות. בסוף, כרגע יש כסף, קרוב ל-25 מיליון לטובת כיתות י' עד י"ב. איך הוא יתחלק, איך זה יעבוד, כמה כסף? אני לא יודעת להגיד לכם עכשיו. אני אוכל לומר לכם שתהייה כאן ועדה, זה יפורסם לציבור ותהייה גם לכם הזדמנות לבוא להשמיע את דעתכם החשובה ואנחנו נתחיל. מה שאנחנו כן רוצים להבטיח כאן, שבספטמבר 2016 יהיה כסף לכיתות י' עד י"ב. זה מה שחשוב וזו הבשורה שצריכה לצאת ביום כזה שעוסק בעוני. אסור לנו כחברה, אגב זו טעות כשאתה שומע 'חד הורית' אתה חושב שהיא ענייה כי אז אנחנו שוב מנציחים את העוני. לא, אנחנו כחברה באים ואומרים שאם חד-הורית היא אם חזקה, היא אם עצמאית, היא אם שיש עליה כמובן מטלות יומיומיות רבות, אבל זה לא מה שהופך אותה לפחות ובטח ובטח לנחשלת. להפך בעיני וגם אוכל להגיד שגדלתי במשפחה חד הורית עם אם מאוד חזקה, יש משהו במשפחה כזאת שאנחנו כחברה אסור לנו למתג אותה כמשפחה שיש בה כישלון, אלא להפך כמשפחה של הצלחה. משפחה שאנחנו ככנסת וכממשלה צריכים באמת לעזור ולראות איפה אנחנו יכולים לתמוך בה שתצליח.

אני מאחלת לכולנו בהצלחה. תבואו לדיון בוועדת העבודה והרווחה שיהיה בנושא. אתם מוזמנים לבוא להשמיע את קולכם, זה חשוב לנו. שיהיה בהצלחה. שיהיה לך בהצלחה ונבדוק את הדברים שהבאת. תודה לכולכם שהגעתם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:18.