הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ו' בחשון התשע"ו (19 באוקטובר 2015), שעה 11:40

פתיחת שנה"ל האקדמית תשע"ו

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

סופה לנדבר סופה

יוסי יונה

עליזה לביא

לימור ניסן - מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, משרד הכלכלה

מיכל גלברט - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נצ"ב מוריס חן - רמ"ח חירום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פרופ' מנחם בן-ששון - נשיא האוניברסיטה העברית, ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

מיכל נוימן - סמנכ"ל אגף אקדמי ומזכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

רעות אופיר - מתאמת פעולות ודוברת ועד ראשי המכללות האקדמיות

רם שפע - סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים

עינב ליבנה - דוברת התאחדות הסטודנטים

עדי משניות - ראש מחלקת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

טל ריפא - רכז אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

דיראן שלאבנה - רכזת המגזר הערבי

ענת וולפמן - נציגת פורום המכללות הטכנולוגיות

שמעון חננאל - המשמר החברתי

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית, מייצגת את ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

קרן בכר - לובינג, מייצגת את ועד ראשי המכללות האקדמיות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון - חבר המתרגמים

פתיחת שנה"ל האקדמית תשע"ו

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-19 באוקטובר 2015, ו' בחשון התשע"ו. על סדר היום פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ו.

אומר לכם בכנות שהנוכחות הדלילה מדברת בעד עצמה. אין ספק שבעייתי ליפול על ראשי האוניברסיטאות ועל ראשי המכללות בפתיחת שנת הלימודים, להביא אותם לכאן בזמן שבימים הראשונים הם עסוקים והיינו צריכים לקיים את הדיון שבוע-שבועיים לפני כן או לתת שבועיים ללכת קדימה. לכן ההיעדרות מתקבלת באהבה ובהבנה. אין ספק שאנחנו נצטרך לעשות ישיבה ואני מבקש מנציגת המל"ג, ות"ת או מל"ג?

מל"ג.

עבורי ות"ת ומל"ג, אחד. מי שמבין, מבין, ומי שלא הבין, לא הבין.

יש כאן נציג של ה-ות"ת?

היא מה-מל"ג.

אפשר היה גם להביא נציג של ה-ות"ת.

כן. לכן אמרתי שזה גוף אחד. לא משנה. זאת תורה אחת, משנה אחת, גוף אחד. לא חייבים להסכים אתי.

אנחנו נקיים דיון בנוכחות ראשי המל"ג וה-ות"ת. הגיע הזמן.

הם הוזמנו לישיבה?

כן. אבל הפעם ההיעדרות מתקבלת באהבה.

בהבנה.

גם באהבה וגם בהבנה, לאור הנסיבות. בסדר. הובאו בפני הנסיבות. אני אומר שלא יתכן שמתחילת הקדנציה הזאת לא מצאו הקודקודים להגיע ואפילו לא לדיון אחד. עם כל הכבוד לסגל המקצועי שמגיע לכאן ויש תשובות מקצועיות. כאשר אנחנו מדברים על מהות תפיסת עולם, אנחנו רוצים לשמוע כאן גם את הקודקודים ורוב הדיונים שהיו בנושאים האלה כאן, היו לגבי תפיסת עולם.

אני רוצה להעיר שכאשר היו כאן דיונים על התקציב, כולם היו כאן.

כן.

זה קשור לכסף של המוסדות.

כן, אבל לא הראשים. הראשים לא היו. היה המנכ"ל.

היו. פרץ לביא ישב כאן לגבי תקציב האוניברסיטאות והמכללות.

התכוונתי לקודקדים. אני אפילו מכוון מעל המנכ"ל. הבנתם אותי. נכון? אני מבקש להעביר את זה.

אנחנו באווירה חגיגית של פתיחת שנת הלימודים האקדמית. משחר ילדותנו אנחנו שואפים להביא את הבנים לנקודה הזאת שיגיעו לקו הזינוק הזה, לכניסה לאקדמיה. החלום שלנו והשאיפה שלנו להביא את כולם במתן הזדמנות שווה כמה שיותר, ואני מדגיש כמה שיותר, לנקודת הזינוק הזאת, כניסה ברגל ימין לעולם האקדמי, ללימודים האקדמיים.

אלה מילות הפתיחה לפני שאני אתן את רשות הדיבור להתאחדות הסטודנטים.

הסטודנטיות והסטודנטים.

מאחר ולא אני הגורם המממן, הסמנטיקה לא הבעיה.

שמתי את הדגש ואמרתי לכולם וכמה שיותר וכאן נקודת החיכוך שלנו. כשאני אומר לכולם וכמה שיותר, נקודת החיכוך כי אני שומע לאחרונה מנגינות כאלה שהגענו לאיזה רף מסוים ומכאן אנחנו צריכים להתחיל לחדד, לשים עוד בלאנסים, עוד תחנות סינון. אנחנו נמצאים בנושא הזה עם ה-ות"ת ועם המל"ג בוויכוח. אני חושב שעדיין לא הגענו לרוויה ועדיין לא הגענו לאחוזים – הן בקרב אוכלוסיות מיוחדות, קרי, חרדים וערבים – וצמד המילים האלה הולך שנים רבות ביחד, לצערי הרב - שמתקרבים לאוכלוסייה הכללית ואתה יודע מה? גם באוכלוסייה הכללית. עוד מעט נתחיל לבקש ממאבטח בקניון – ואני לא מזלזל בשום מקצוע – תואר ראשון וזה לא מספיק. מרוב הדרישות, כמעט גרמנו גם זילות לתואר ראשון. זה הפך להיות נדרש כמעט בכל מקצוע. מצד אחד זאת ברכה אבל מצד שני לא הגענו לאחוזים ניכרים. אם אנחנו דורשים את זה כמעט בכל מקצוע, אני חושב שבסוף זה יצטרך להיות כמעט במעמד שווה לתעודת הבגרות.

אנחנו לא נמצאים שם ואנחנו עדיין צריכים לשאוף ולדחוף. אנחנו מדברים הרבה הרבה, מדברים גבוהה גבוהה, יש החלטות ממשלה, מדברים על שילוב חרדים באקדמיה, על שילוב ערבים באקדמיה, ועושים פעולות הפוכות שהולכות ומקשות על אותן אוכלוסיות. זה לא סוד, יש ויכוח היכן אנחנו צריכים לשים את הדגש על האיכויות ועל מצוינות.

שוב, אני מצהיר בתחילת הדיון שאין לנו שום עניין להוריד את הרמה. אין לנו שום עניין להוציא תחת ידינו בעלי תארים שלא ראויים להתברך בהם ולהתפאר בהם. ההפך הוא הנכון. אין לי בעיה ששום מוסד אקדמי לא יוציא מתחת ידו בעלי תארים שהם לא ברמה שהם שואפים לה. הפוך הוא. שיעלו את הרמה אבל מתן הזדמנות שווה, תנו כמה שיותר לכולם. תכניסו אותם. שנה ראשונה היא הפרמטר. אם סטודנט רוצה, שיתמודד, שייכנס ויתמודד. אני לא מדבר על מקצועות שם הוא תופס כיסא או תופס ספסל באקדמיה, אני מבין שהיכן שיש מקצועות שהוא תופס כיסא או תקן או ספסל, אבל לא יתכן שגם תעודת בגרות כבר לא שווה במדינת ישראל. אם היא לא שווה, בואו נבטל אותה. אנחנו מבזבזים לתלמידי ישראל כמעט שנה וחצי במרוץ אחרי תעודת הבגרות, מכניסים את מנהלי בתי הספר לאיזה מסלול התמודדות ושמים אותם במבחן של אחוז זכאי הקבלה – גם זאת תרמית אחת גדולה שצריך לטפל בה אחת ולתמיד – וזה דיון שצריך להתקיים והוא יתקיים. לכן אני משאיר את זה לדיון הבא, עת יהיו כאן ראשי המל"ג, ראשי ה-ות"ת, שר החינוך, מנכ"לית משרד החינוך וראשי האגפים המתאימים במשרד החינוך. אנחנו נקיים דיון על זה.

אני אשנה ממנהגי. בדרך כלל אני נותן את רשות הדיבור לחבר כנסת ואחר כך לאורח וחוזר חלילה, אבל אני רוצה שנוכל לשמוע את חברי הכנסת הממהרים לדיונים אחרים.

חברת הכנסת מירב בן ארי שהיא גם יושבת ראש השדולה.

אני וחברת הכנסת לביא ביחד יושבות ראש השדולה. תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אצא להצביע בוועדת החוקה אבל אחזור כי הדיון הוא מאוד חשוב.

חבל לי על מיעוט המשתתפים. ייאמר לזכות גדי פרנק, מנכ"ל ה-ות"ת, שברגעים אלה ממש נמצא בפתרון המשבר עם הסטודנטים שלומדים פיזיותרפיה וקלינאי התקשורת. יש עכשיו משבר שמטופל מול משרד הבריאות. ברגעים אלה הם בפגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות. אני גם קיימתי אתו שיחה לפני כן, כך שאנחנו יודעים שהוא שם והוא מטפל בנושא כי יש שם שביתה.

קודם כל, השנה היא שנה מאוד מרכזית להשכלה הגבוהה כי התכנית הרב שנתית מסתיימת והתכנית הרב שנתית שתסתיים באוקטובר 2016 דורשת גם שאנחנו צריכים להיות מעורבים, גם כמובן השדולה שלנו תהיה מעורבת, בקביעת אותן משימות. זאת תכנית לאומית. זאת תכנית שנוגעת בסופו של דבר בכל האוכלוסייה במדינת ישראל. אם בתכנית הרב שנתית הקודמת שמו גם את הקידום של המגזר הערבי וגם את הקידום של המגזר החרדי ובאמת הצליחו, בנוסף לכל שאר המשימות שהוגדרו בתכנית הרב שנתית, נראה לי, ואני בטוחה שאת תדברי על זה - - -

מתי התקבלה התכנית הרב שנתית?

בתשע"א על 2010 עד 2016, לשש שנים. תכנית שהייתה בתקופה של שר החינוך גדעון סער.

בשנת תשע"ג ותשע"ד התקבלו החלטות שסותרות את התכנית הזאת.

לתכנית הרב שנתית היו מספר מטרות, גם למצוינות המחקרית האקדמית, גם להגביר את הנגישות לערבים ולמגזר החרדי ובכלל למיעוטים, ויש שיפור. יש היום אקדמיות שבאמת עוסקות - מה שלא היה בעבר – בנושא הזה.

הנושא הזה, אני מניחה שהוא לפתחה של המל"ג ואנחנו כוועדת החינוך צריכים לעקוב אחר התכנית הרב שנתית כי אנחנו לא חותמת גומי אלא אנחנו מאוד מעורבים ורוצים להיות מעורבים בקביעת המטרות של התכנית הרב שנתית הזאת.

בעיני אחד הדברים מתוך הדברים שחשובים גם הם בשנת הלימודים האקדמית, ואני עובדת עליהם ללא הרף, הוא הנושא של המכינות הקדם אקדמיות. צריך לסיים עם זה. היום דיברתי עם גדי והיינו בפגישה.

אם היה לנו סטטוס של ערכאה משפטית, הם היו עוברים על ביזיון בית המשפט.

לגמרי. מי שכרגע המפתחות בידו, למרות שגדי היה שם במספר פגישות, זה משרד הביטחון, היחידה להכוונת חיילים משוחררים. אני נתתי לה אולטימטום כי זה פשוט לא יכול להיות.

הם הצהירו כאן.

כן, הם הצהירו. יצוין שגם אחרי ישיבת הוועדה התכנסנו במשרדי המל"ג כדי לקדם אבל זה עדיין תקוע. זה בעיקר בגלל משרד הביטחון. זה משהו שאנחנו כוועדה חייבים לשחרר. התחלנו את זה כאן בוועדת החינוך.

מה הייתה התשובה?

יש איזשהו עיכוב כרגע. זה בעיקר אצל היחידה להכוונת חיילים משוחררים. אם תרצי, אני אסביר.

תקציבית.

לא. יש כסף.

אמרו שיש והם מוכנים לגמור את זה?

כן. הם פשוט לא מתקדמים אבל הם ייקחו בחשבון שאם זה לא יבוא מהם, זה יבוא מהמל"ג, המכינות הקדם אקדמיות ואנחנו נוציא את זה משם אחת ולתמיד. זה יסתיים מה גם שוועדת החינוך לקחה את זה ושמה את זה כמשימה.

דבר שני, וגם שמנו עליו כסף בתקציב, גם ב-2015 וגם ב-2016, כל הנושא של מעורבות חברתית. הובטח לי על ידי המל"ג שיצא קול קורא לכל המכללות והאוניברסיטאות להגביר את הנושא של מעורבות חברתית של סטודנטים בקהילה. יש לזה תקציבים. המכללות והאוניברסיטאות צריכות לדעת שהן יכולות להגדיל את הפעילות של המעורבות החברתית ויש לזה תקציב.

חלק ממעורבות הסטודנטים הוא הקמה של כפרי הסטודנטים. העיר הראשונה שנבחרה היא קריית שמונה ועכשיו אנחנו בתהליך מול שכונת התקווה ויפו ד' בתל אביב. זה עוד פרויקט שהתחלנו כאן בוועדת החינוך ואני באמת מקדמת את זה כדי להעביר את כפרי הסטודנטים.

הנושא המרכזי בעיני שגם הוא היה כאן בוועדת החינוך זה נושא המעונות של הסטודנטים. המעונות עצמם שתקועים בפקק – אפרופו ביזיון בית משפט – גם כאן עשינו ישיבה מצומצמת ב-ות"ת. גם כאן יש לנו פקק. יש לנו מכללות שתקועות מוועדה מחוזית לוועדה מקומית והן תוקעו את המעונות של הסטודנטים. יש לנו בסך הכול חמישה מעונות שהתחילו את הבנייה שלהם ועדיין גם כאן אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק. הכנסנו עכשיו גם את דירה להשכיר וכמובן יש את המעורבות של ההתאחדות במעונות.

הכול התחיל כאן. הכול התחיל בוועדת החינוך ואין ספק שהעלינו את זה.

הדבר האחרון מבחינתי הוא הנושא של ההנדסאים, הנושא של המכללות הטכנולוגיות. גם האוצר וגם משרד הכלכלה, שגם הוא רואה כיעד מאוד מרכזי לבוא ולקדם גם את המצב של ההנדסאים במדינת ישראל אבל גם את המצב של המכללות הטכנולוגיות שבאופן קבוע ומשום מה – בגלל עוול היסטורי – סובלות מפערים בניגוד למכללות אחרות.

עוד דבר אחרון כי אני חייבת ללכת להצביע. היה סקר של שביעות רצון של סטודנטים במדינת ישראל. הסקר נעשה על ידי התאחדות הסטודנטים. בסקר – וזה חשוב לי שתשמע מנחם – יצא שהמרכז הבינתחומי הוא מספר אחד במדינת ישראל. לא בגלל אני בוגרת תואר ראשון ותואר שני, והייתי יושבת ראש אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי, לא בגלל זה – שימו את זה רגע בצד.

מה שכר הלימוד שם?

שכר הלימוד שם הוא קרוב לארבעים אלף שקלים. אל תיכנסי אתי לפינה הזאת.

זה חלק מהעניין.

גם במכללה למינהל זה אותו שכר לימוד ועדיין המכללה למינהל לא הייתה מספר אחד בסקר. גם שכר הלימוד במכללת נתניה הוא קרוב לשלושים אלף שקלים. גם במכללת שערי משפט. יש עוד מכללות ששכר הלימוד מתקרב לסכום הזה. המכללה למינהל נושקת לסכום הזה והיא עדיין לא במקום הראשון.

אני רוצה להגיד לך משהו אחד. אני מאמינה, מנחם, שקראת את הסקר הזה בדאגה.

כן.

זה לא בגלל ההנחות ותמורת כסף. התנאים יותר טובים, הכיתות יותר טובות, אבל הרבה פעמים המרצה שמלמד בבינתחומי – ואני יכולה להגיד לכם על פרופסור אהרן ברק, על פרופסור קדמי שלימד אותי דיני ראיות – הם גם מלמדים באוניברסיטאות ועדיין יש משהו במכללות שנותן כנראה לסטודנטים להרגיש יותר טוב. אתה התייחסת לסקר הזה, לא פרץ לביא. אני ממליצה לכם לקרוא את הסקר שפרסמה התאחדות הסטודנטים. 66 אחוזים מהסטודנטים לומדים היום במכללות. מה שבעיני הכי חשוב לקחת מהסקר הזה זה פשוט לבוא וללמוד איך זה שבמכללות יש משהו שגורם לסטודנטים להרגיש יותר טוב וזה משהו שלא קשור באמת לאוניברסיטה ואין לי ספק שהרמה שם וטיב המרצים לא נופלים משום מוסד, להפך, יותר.

אני חייבת לצאת להצביע אבל אני אחזור לאחר מכן.

אני מודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. רשות הדיבור לחברת הכנסת ד"ר עליזה לביא. לאחר מכן התאחדות הסטודנטים.

תודה. גם לי היה חשוב להיות כאן הבוקר יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי. אכן אנחנו ייסדנו את השדולה. מירב לוקחת את הנושאים החברתיים אבל אני לוקחת את הנושאים של המצוינות האקדמית שהם נר לרגליי. לצערי הרב, בהמשך לסקר שהוזכר כאן, באמת צריך לראות, אבל גם למתוח הבחנה בין המכללות ותפקידן לבין האוניברסיטאות והתפקיד שהן אמורות להוביל במצוינות האקדמית ובהתקדמות של ההשכלה.

יש לנו צניחה משמעותית בדירוג של האוניברסיטאות במדינת ישראל. אנחנו רואים את זה במדדים השונים, גם הבינלאומיים. למה? מה קרה? על מה אנחנו נמדדים ואיך אנחנו מגיעים למקומות הללו?

מצד אחד. מצד שני הוזכרו שתי אוניברסיטאות לשבח בתחומים מסוימים.

האוניברסיטה העברית קיבלה. הטכניון צנח.

בן גוריון.

אנחנו יכולים לנתח את זה, אבל גם הנושא של התכנית הרב שנתית, אני הייתי מאוד מאוד שמחה שנבוא ונלמד את ההשלכות ואת המשמעות, מה היה כאן בשש השנים האחרונות וגם מה לא היה. לפני שאנחנו רוצים לבוא ולשמוע מה כן לעתיד, לבוא ולנתח ולראות. אתה אדוני הזכרת שתוך כדי גם היו שינויים והייתי שמחה מאוד אם תהיה כאן ישיבה שתבוא ותנתח את מה שרצינו שיהיה בתכנית הרב שנתית, מה התבצע, מה לא התבצע, מה אנחנו לומדים ומה בעצם יהיה כאבני בסיס לתכנית הרב שנתית הבאה שאנחנו רוצים לקדם.

הנושא השני שמאוד מטריד אותי הוא כל הנושא של מקצועות שסטודנטים שלנו רוכשים ולומדים ויש הרבה חוסר התאמה לעולם התעסוקה של המחר. אני לא באה ואומרת שצריך לבחור לאנשים אבל יש הרבה שינויים שכן צריכים לעבור גם בתוך מערכת החינוך בבתי הספר. דווקא במגזר הערבי אנחנו רואים את הכיוון של הסללה בשונה מהמגזר היהודי. זה גם בהקשר המגדרי ואני מציינת את זה לטובה. הרבה מאוד כלים ניתנים לחשוב על המסלול הבא, לחשוב על הדבר הבא שאני רוצה לרכוש וללמוד. דיברנו על המכינות אבל הרבה מאוד מהצעירים שלנו, שנתיים ושלוש צריכים לבזבז כדי לרכוש את הידע ואת הדעת כדי לבוא ולנסות שוב להתקבל. אלה שנים בהן הם שוב ושוב מנסים. אין להם את הכלים שהיו אמורים להכניס אותם אל תוך העולם האקדמי. נכון שצריך לבוא ולאפשר אבל אני כן הייתי, ודווקא בגלל התרומה האדירה של המכללות במדינת ישראל, מותחת קו בין תפקידן של המכללות להשכלה ובהנגשה של הידע לציבור הרחב אבל גם על המקום של האוניברסיטאות ועל פיתוח המצוינות והמקום שהן צריכות להמשיך ולהוביל במחקר. לראות איך אנחנו משמרים את מה שקיים.

בהיבטים המגדריים שמענו ואני אשמח אם תזמין גם את פרופסור מרית ירמיה שהיא המדענית הראשית של משרד המדע. הקמנו את המועצה לקידום נשים במדע והיא ערכה בדיקה במחלקות השונות בשמונה אוניברסיטאות מחקר בישראל. בכל המחלקות יש תת ייצוג לנשים. 37 מהמחלקות, שיעור הנשים נמוך מעשרים אחוזים, גם בקרב הסטודנטיות וגם בקרב סגל המרצות. בעשרים מחלקות במחקר שהיא פרסמה אין אפילו חברת סגל אחת. בכל מה שקשור לנושא של קידום אקדמי, של כל החסמים שעומדים בפני נשים על המסלולים האקדמיים, בכל הנושא של מלגות, בתנאים הנדרשים להתקדם - - -

צריך לקחת מיקרוסקופ כדי לבדוק תנועתיות בתוך הסגלים.

אני יכולה לציין לחיוב את הטכניון שלמשל נשים שלומדות שם ויולדות ילדים, בשנה החמישית הן מקבלות את השנה חינם כדי לבוא ולהשלים את התואר. האפשרות הזאת לא קיימת באף אוניברסיטה נוספת במדינת ישראל. כאן אני רוצה לציין את הטכניון. ראוי גם כאן בוועדה הזאת לראות איך אנחנו כן נותנים את הכלים בהיבטים הללו ומקדמים.

כמו שאמרתי, בשדולה שלנו אנחנו ניתן את המענה גם לסוגיות שעולות לשיפור אבל גם מהמקום של המצוינות האקדמית לכולם ולכולן. תודה אדוני. אני פשוט חייבת לרוץ הלאה.

תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא.

אני מברכת ושתהיה שנת לימודים פורייה, שקטה, בטוחה ושיהיו ימים שקטים.

תודה. התאחדות הסטודנטים. שבע עד שמונה דקות. לאחר מכן נשמע עוד חבר כנסת ולאחר מכן את אורח הכבוד שלנו, פרופסור בן ששון.

יש נציגים של המשרדים כמו משרד האוצר?

כן.

יושב אתנו גם ראש ור"ה לשעבר ונשיא האוניברסיטה העברית שייתן לנו נקודת מבט איך הם רואים את זה, איך האוניברסיטאות וראשי האוניברסיטאות רואים את זה, ואדרבה, הדיון הזה, כפי שאמרתי, הוא דיון מקדים לדיון האמיתי וכנראה נשלב את הדיון על התכנית הרב שנתית הקודמת שמסתיימת בתשע"ו כדי שנסייע במגבלות החופש האקדמי ושלא ניגע בקודש הקודשים.

התאחדות הסטודנטים.

צהרים טובים. אני סגן יושב ראש ההתאחדות. גלעד ארדיטי, היושב ראש, יצא הבוקר למילואים ולכן אני נמצא כאן.

מפרגנים לו ומחזקים את ידיו שיחזור בשלום.

נדמה לי שזה משמעותי.

קודם כל, תודה על הדיון המשותף והחשוב הזה. אנחנו רוצים בדקות הקרובות להציג את התפיסה שלנו את מקומם של הסטודנטים בחברה. רצינו להציג מצגת אבל כידוע יש דברים שלא מסתדרים. הגענו מוכנים ולכן יש לפניכם את התפיסה שלנו.

למעשה אני הולך להציג את קווי היסוד של ההתאחדות, שהם שילוב בין החזון שלנו למטרות כדי לראות איך אנחנו מצליחים לייצר פרקטיקה ולא רק שאיפות. הבסיס של כל התפיסה הזאת מתייחס לסטודנט כאל מכלול ולא רק איזה תואר הוא מקבל ואיזה ציונים יש לו והיכן הוא מרוצה מכך שהוא הבריז מאחוז ניכר של השיעורים וקיבל ציונים נחמדים, אלא איזה אדם הוא יוצא. לכן אנחנו משתדלים להתייחס להיבטים הכי רחבים שאנחנו יכולים. אם יש לכם אימפוטים על פינות אפלות שלא הצלחנו להגיע אליהן, מעולה.

העיגול הימני, הצרכני כלכלי, אחד הנושאים שהכי מטרידים את הסטודנט והסטודנטית בחברה. מצוין כאן נושא הפנסיה. אני מאוד מקווה שכולכם וכולכן מכירים את ההסדר התקדימי שיצרנו יחד עם מיט"ב ד"ש. בשורה התחתונה, הסדר שיכול לחסוך לכל סטודנט מאות אלפי שקלים, וזאת לא סיסמה, במהלך חייו. בקיצור, מאות מיליוני שקלים עברו כבר מחברות הפנסיה לסטודנטים בכמה חודשים ועוד ידינו נטויה ואנחנו ממשיכים.

בית אקדמי. אני לא אציג כל נושא כי זה ייקח לנו יותר מדי זמן אבל גם בנושא הדיור הקמנו איזושהי חברה שמסוגלת לחסוך לסטודנטים ולסטודנטיות הרבה מאוד כסף בדירה הראשונה שהם רוכשים.

כל נושא חיי היום יום, העיגול שמסומן בירוק. למעשה גם בבתי דיור אחרים, היבטים של שכירות הוגנת, חוק לשכירות הוגנת. ידוע לכולם שהסטודנטים היום גרים בדירות לא דירות שאף אחד מאתנו לא היה רוצה לשלוח לא את עצמנו ולא את הילדים שלכם לשם. גם בזה אנחנו מטפלים. מירב התייחסה לנושא המעונות. נהדר. כבר במשך שנים משרד האוצר מתקצב את קיומם של המעונות וזה מדהים, אבל בפרקטיקה ובפועל כמות הדירות שנבנות מעטה. דיברת עכשיו על דירה להשכיר וזה מעולה ומחפשים המון פתרונות אבל השורה התחתונה היא שכמעט ולא בונים. גם אם עכשיו יש איזושהי תחושה של תנופה, יש לנו עוד המון המון המון עבודה לכולנו ללחוץ כדי שזה יתקדם.

יש מי שמאשים אתכם שבערים מסוימות שאתם הקטליזטור לעליית מחירי השכירות. זאת ברכה.

מעולה. בדיוק. אין בעיה, שיבואו לדבר אתנו ואני אסביר להם את התמונה מנקודת מבטנו.

כמובן שגם בנושא התחבורה הציבורית יש שלל נושאים שצריך לעסוק בהם, גם במחירים וגם בהיבטים של שירות. יש עוד הרבה במה להשתפר. הסטודנטים צורכים תחבורה ציבורית.

מה שיעורי ההנחות? האם זה משמעותי או לא משמעותי?

שיעורי ההנחות משמעותיים ועם זאת אנחנו קיווינו לשיפור בשנה הזאת אבל לא הצלחנו להגיע אליו.

יש לך מספר האחוזים ברכבות ובתחבורה הציבורית?

33 אחוזים למי שמטעין את פרופיל הסטודנט שלו, שמצוין כסטודנט, ויש כל מיני תכניות שנתיות וחצי שנתיות אפשרות גם לחמישים אחוזים. זה אמור לגבי הקווים הבין עירוניים והעירוניים. זה הישג של ההתאחדות מלפני כמה שנים אבל גם אותו אפשר לשפר, אם לא השנה, אז בשנה הבאה.

אני לא הולך לעיגול האמצעי אלא לעיגול התחתון משמאל, כל הנושא של ליווי והכשרת אגודות פחות נוגע לכם אבל רלוונטי שתכירו את ההתעסקות שלנו בזה. למעשה אנחנו מייצגים את כל הסטודנטים והסטודנטיות אבל מי שבסוף עוזר לסטודנטים בשטח אלה הן אגודות הסטודנטים המקומיות שלהם ולכן תפקידנו הוא גם לחזק אותן כמו בכל ארגון היררכי נכון. אם האגודות יהיו חזקות, הסטודנטים יהיו יותר חזקים ואנחנו משקיעים בזה הרבה מזמננו.

העיגול השמאלי מלמעלה. למעשה העיגול של אזרחות פעילה. אין סוף דברים שאפשר לעשות. שוב, זה מתייחס לסוגיה שהצגתי בהתחלה לגבי הסטודנט כמכלול ולא כמישהו שרק מקבל ציונים. גם כאן לראות איך הסטודנט מצליח במהלך התואר שלו לייצר עשייה משמעותית. מירב ציינה את ההתפתחות של הקהילות, פחות כפרים ויותר קהילות בסמנטיקה שלנו. יש שאיפה להתפתחות בעוד כמה ערים. אנחנו רוצים לצאת בעוד כמה פרויקטים שקשורים למעורבות חברתית וגם כאן סביב ההסכם של הקיצוצים בהשכלה גבוהה, יש גם כסף שמיועד לזה ובתקווה נצליח לייצר ממנו דברים אפקטיביים כבר בחודשים הקרובים.

חיבור של המגזרים. דיברת על זה ואני רוצה לגעת בנקודה אחת. דיברת על נגישות.

אני יכול לומר לך שבבאר שבע אתם עושים עבודה נפלאה בשכונות. לא נופל מלוד, אבל אתם עושים.

דוגמה מעולה. מי שעושה את העבודה הנפלאה בבאר שבע, זאת אגודת הסטודנטים בבאר שבע, כמובן בסיוע שלנו. זה גם דבר מדהים.

נקודה שנגעת בה לגבי הנגישות ואני רוצה להתייחס אליה. קל מאוד להציג נתונים על כך שיש נגישות מדהימה בישראל ואנחנו במקום שני ב-OECD בנגישות וזה נכון שיהיה כך ואנחנו בחמישים אחוזים.

אתה מדבר על נגישות לאוכלוסיות או על הנגשה של ההשכלה הגבוהה?

נגעת בנקודה. אני אומר שעל פניו במספרים מוחלטים ההשכלה הגבוהה מונגשת וחמישים אחוזים מהאוכלוסייה מגיעה להשכלה הגבוהה. עם זאת שני ציבורים משמעותיים ביותר נמצאים בתת ייצוג. אגב, גם האוכלוסייה האתיופית ועוד יש לאן להתקדם בייצוג שלה.

מה עם הערבים?

אמרתי. גם חרדים וגם ערבים. אמרתי, שתי חברות, גם החברה הערבית וגם החברה החרדית, יש עוד הרבה לאן להתקדם בנושא הזה.

יחסית לאוכלוסייה הכללית, אני טוען שגם באוכלוסייה הכללית, לגבי החמישים אחוזים, אמר לי בכיר ב-ות"ת שהמכללות נלחמות זו בזו על סטודנטים כי אין מהיכן לקחת. זה לא נכון. לא מיצינו את הפוטנציאל הזה.

אני מחזק אותך מאוד.

חמישים אחוזים, זה עדיין מספר נמוך.

יש הרבה לאן להתקדם בחברה הערבית והחרדית ואנחנו עושים את זה ואני מקווה שהוועדה תתמוך בזה.

אני מדגיש את האוכלוסייה הכללית.

גם בכללית.

אתה חוזר לאוכלוסייה הערבית והחרדי.

כי זה נתון לוויכוח. יש גם איזשהו גג שצריך לראות מתי מתעסקים במצוינות ושיפור ולא רק בהנגשה של האוכלוסייה הכללית.

אני מגיע לעיגול האחרון שלמעשה אולי הוא הליבה המשמעותית של ההתייחסות שלנו וזה למעשה כל מהלך התואר, מהלך הלימודים של הסטודנט והסטודנטית. יצרנו איזושהי תפיסה מאוד רחבה, עבדנו על זה במשך חודשים עם המון ניירות עמדה ומסמכים עמוקים ומחקרים של מחלקת המחקר שלנו, כדי לייצר כאן תכנית משמעותית. בעצם חילקנו את התכנית לשלושה חלקים ובעוד רגע אני אתן לעדי שתציג את עצמה וגם תציג כמה דברים ספציפיים. למעשה התייחסנו לכל מה שהסטודנט והסטודנטית עוברים לפני שהם מגיעים לתואר ולא רק מה שקורה בשנייה שהם מגיעים. איך הם בוחרים את התואר, איך אפשר למנוע נשירה ומעבר בין תארים, מה לגבי פסיכומטרי.

אני רוצה שתתייחסו - גם מנקודות שעלו בדיון - לתלמידי ישראל שבאים לאקדמיה והם מרגישים שלא הוכנו כראוי ללימודים אקדמיים. עם כל ההשקעה רבת השנים, אין מסלול שהוא מביא את בוגר החינוך התיכוני לנחיתה רכה לתוך האקדמיה. אז מתחיל התיעוש ושוב, עוד קורסים ועוד קורסים ועוד התאמות וכאילו אני עכשיו הגעתי כעולה חדש וכל 12 השנים שהשקעתי, כאילו לא היו. גם אחרי שאני יוצא עם תעודת בגרות, עדיין אני צריך לעבור עוד כמה משוכות. תעודת הבגרות היא לא תכלית הכול אלא רמת הידע.

אני הרבה יותר ממסכים אתך.

אני חושב ששם אתם צריכים לפעול.

אני אגיד שחלק מהתכנית שלנו – וזה בהחלט מצוין בה – גם העיסוק ברצף למידה. התלמידים למעשה מסיימים בגיל 18, רבים מהם, מי שהולך לשירות הצבאי, מתחיל ללמוד בגיל 23, 24, 25 כך שהרצף נקטע וגם מה שכבר למדת, אתה לא מגיע אתו מוכן.

אני לא יודע, יכול להיות שזה קיים, ואם הוא קיים וזאת התוצאה, כנראה שהוא לא קיים נכון או לא קיים במידה מספקת. אין תיאום מערכות בין ההשכלה הגבוהה למערכת החינוך בישראל. אני חושב שצריך להיות תיאום ציפיות ותיאום מערכות. בפועל מערכת החינוך בישראל היא בית היוצר לאותם סטודנטים. אם אני לא שואף להביא אותם לרמה מסוימת שבאקדמיה הם נכנסים ונשאבים לתוכה כבר בשנה הראשונה ברמה גבוהה, כנראה שמשהו חסר כאן.

גם כאן אני מסכים אתך שיש הרבה לאן להתקדם. צריך לזכור שיושב ראש המל"ג הוא שר החינוך ובסוף זאת מערכת שיכולה לפעול ביחד טוב יותר.

דיברתי על מה שקורה לפני התואר. מן הסתם גם במהלך התואר, הליבה של העניין, יש לנו הרבה מאוד לאן להתקדם במערכת. דיברתם על המיקום שלנו במדרגים העולמיים. כל נושא איכות ההוראה, הטכנולוגיות בהוראה – אנחנו מתקדמים ועם זאת יש לנו המון המון המון עבודה. לצערי סטודנטים רבים לא מספיק מתעניינים במה שקורה במהלך הלימודים שלהם וזאת גם תולדה של מערכת שצריכה להשתפר. כמובן גם מה שקורה אחרי התואר, איך קולטים את הבוגרים ואיך מכשירים אותם. אני אשתף רק משיחה שלי אתמול בערב בנקודה קטנה. אני סטודנט לחינוך ואני עושה עכשיו סטאז'. ישבתי עם החברים שלי שהתחילו את הסטאז' שלהם ופשוט התחלנו להעלות על דף עשרות הצעות שיש לסטאז'ר המתחיל של שכר שלא מגיע אליו ושל תנאים שאין לו מושג מה הם. אני לא אלאה אתכם, אבל באמת המצב בעניין ההכשרות הוא לא מספיק טוב. אני אתן לעדי להרחיב על זה.

לפני שעדי תתחיל. בדיונים קודמים עלתה הסוגיה הזאת של שיתופי פעולה ותיאום עם הסגל הבכיר. השאלה אם יש שיפור והאם אתם שותפים בתכניות הלימודים - אני לא אומר תכנים, מגמות ושינויים שנעשים – או שזה חד צדדי.

שיפור קל.

יש קנאות מובנית.

נמצאת אתנו לימור, והתייחסת לנושא ההנדסאים, ואני חייב להגיד שגם כאן יש המון עבודה כדי לשפר בעיקר את התודעה של ציבור ההנדסאים בישראל, ציבור חיוני וקריטי למערכת ועם זאת עדיין הסטודנטים לא מספיק רוצים ללכת ללמוד את זה וזה חבל.

האכסניה של כל סוגיית ההנדסאים, גם בכלכלה וגם בחינוך. דבר שני, אקרדיטציה. לא יתכן שהנדסאי שרוצה להמשיך במסלול אקדמי, זורק מאחוריו את כל מה שהוא השקיע בלימודי הנדסאות ומתחיל הכול מחדש. זה לעג לרש בנקודות הזכות שהוא מקבל, בנקודות הקרדיט שהוא מקבל וזאת סוגיה שהיא מונחת לפתחנו ואנחנו בהמשך נתקוף אותה מכמה זוויות.

חבר הכנסת דוקטור יוסף ג'בארין.

תודה ליושב ראש הוועדה. אתה רוצה שעדי תדבר?

אמת.

אולי ניתן לה להתייחס. בסדר?

בבקשה.

שלום לכולם. אני ראש המחלקה למדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. באמת הזמן קצר. אני רק רציתי לתת שתי דוגמאות שאני חושבת שהן מבהירות את כל התפיסה שלנו כלפי התכנית הרב שנתית שאנחנו מקדמים בה את האינטרסים של הסטודנטים בעולם ההשכלה הגבוהה, באמת מתוך ראייה שהאינטרס הוא לא רק של מי שנמצא במערכת והמענה שהוא מקבל באותו רגע, אלא גם מי נכנס למערכת הזאת, מי מסוגל להיכנס למערכת הזאת ואיך הוא יוצא ממנה.

שתי דוגמאות. תהליך שנמצא כרגע דווקא בשלבים מתקדמים יחסית. שמנו לב שיש בעיה מאוד קשה לאותם אנשים שנאלצים לעבוד במשרה מלאה כבר מגיל צעיר ולא יכולים למעשה לפנות את הזמן הדרוש בשביל תואר ראשון - שהיום מבחינה רגולטורית דורש נוכחות מוגברת במוסד שלא מאפשרת את ההשתכרות הזאת - והם נמצאים בבעיה מאוד קשה. למעשה אין להם אלטרנטיבה אלא לפנות למוסדות פרטיים שגובים שכר לימוד משולש ואפילו לפעמים יותר משכר לימוד ציבורי. דווקא המערכת הציבורית לא נותנת לאותם אנשים מענה כדי לשדרג גם את ההשכלה שלהם, גם את ההכשרה שלהם וגם את האפקטיביות שלהם בתוך שוק העבודה.

לכן יזמנו לפני מספר חודשים איזושהי הצעת החלטה מול המועצה להשכלה גבוהה בניסיון לפתוח את החסמים שעומדים בפני המל"ג ובפני מוסדות שרוצים לפתוח מסלולים כאלה שיאפשרו אלטרנטיבות עבור האנשים האלה. אנחנו שמחים מאוד להגיד שזה נמצא כרגע בשלבים מתקדמים. כמובן שצריך יהיה לראות איך זה ייושם בשטח והאם אכן זה יוחל, אבל אני חושבת שזאת דוגמה באמת לדבר מאוד משמעותי שיכול לתת להרבה מאוד אנשים גם לשפר בצורה משמעותית את כושר ההשתכרות שלהם מצד אחד וגם לתרום למשק על ידי אנשים שהם מוכשרים יותר בתחומם ובכלל.

הנושא השני הוא נושא שאני חושבת שאנחנו ממש בתחילת הדרך שלו ואני חושבת שזה נכון וראוי להעלות אותו היום וכאן. זה נושא ההתמחויות. זה מתוך הבנה שלנו כהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, ומי שמבינים את כל האנשים שניגשים למערכת, לכך שהיום בסופו של דבר לתואר הראשון – וכמו שאמרת גם בפתיחת דבריך – בעצם זה איזשהו בסיס כדי להיכנס למעגל התעסוקה ואנשים מחפשים לצאת מוכשרים גם בפרקטיקה ולא רק בתיאוריה של הדברים. לכן התמחויות במובן הרחב יותר שמכסה לא רק את המקצועות הממש ספציפיים שהיום נמצאים בו, זה דבר שאנחנו כן רואים אותם קורה בעולם, באירופה ובארצות הברית בצורה כבר יותר רחבה ויותר מושרשת, כאשר אנשים יכולים לקבל הזדמנות להתנסות כבר במהלך התואר, לבוא עם ניסיון תעסוקתי וקורות החיים שלהם. זה מעלה את הסיכויים שלהם אחר כך להיכנס לתלם. שוב, כמובן מתוך ההבנה שבגלל המצב ובגלל שאנשים נאלצים לעבוד במהלך התואר, הם לא יכולים תמיד להתנסות בתחומם כי הם צריכים להתמודד עם יוקר המחייה וזה לא מתאפשר כשאתה לומד לתואר שהוא בהיקף מלא.

הסיפור הגדול עם ההתמחויות ואנחנו סבורים שצריך להרים את הכפפה לגביו הוא זה שבישראל אין למעשה מעמד חוקי של מיהו המתמחה. למרות שמקיימים התמחויות כבר היום בארץ – אני חושבת שכל חבר כנסת מכיר את הסטודנטים שמגיעים לכאן – אין הסדרה לא של המעמד החוקי שלו ויותר מזה, לא של המעמד הביטוחי שלו שזה דבר שממש מרתיע מעסיקים מלקחת אליהם מתמחים כי בעצם בן אדם נוסע לעבודה – כשהוא סטודנט, בתוך מוסד הלימודים הוא מבוטח ואם הוא הולך לעבוד בעבודת המשמרות שלו, לרוב הוא מבוטח – בהתמחות וקורה לו משהו, המעסיק פתוח לתביעות, ושנית, הסטודנט שלא בהכרח יש לו גב משפטי מאחוריו, יכול להיקלע למצב מאוד בעייתי. זאת סוגיה אחת שהיא מאוד חשובה להסדרה.

בהמשך לכך מדובר כמובן על כל נושא התנאים. כיוון שמעמד המתמחה לא מוסדר ואין אפשרות לעשות איזשהו הליך מהיר שיאפשר לסטודנט נניח להגיע לקיץ אחד, לחודש אחד, לעבוד ולחזור בחזרה ללימודיו, צריך לחתום חוזה אישי מול המעסיק וזה דבר שגם הוא כמובן מרתיע מעסיקים כי מדובר בבירוקרטיה שמאוד מקשה על התהליך.

לבסוף, זה משהו שאנחנו חושבים שהוא קשור יותר למועצה להשכלה גבוהה כאיזושהי מעטפת להסדרה החוקית של הדבר, צריך כמובן בכל הסדר שעושים של התמחות לתת איזשהו הסדר של אפשרויות תגמול הולם לסטודנט, בין אם זה יוצא באיזושהי צורה של נקודות זכות כחלק מתכנית הלימודים, כחלק מאיזשהו קורס שמשלב פרקטיקה.

היום סטודנט שלא התמחה וסטודנט שהתמחה, אותן מטלות מוטלות עליו. זה לא נותן לו כלום.

זה תלוי. יש הסדרים שונים. אני חושבת שהסיפור הוא באמת שאין מעמד חוקי ואין יד מכוונת. הם לא יודעים מה הזכויות שמותרות להם ומה לא.

זה בצד הזכויות. השאלה מבחינת ההכרה של המוסד. אין מתן נקודות נוספות למי שמתמחה?

אנחנו מדברים על מקצועות שאין בהם התמחות כחלק מהתואר. לא מדובר על סטודנטים לתזונה או פיזיותרפיה או משפטים שזה חלק מהתואר שלהם. אנחנו מדברים לדוגמה דווקא על סטודנטים לתקשורת.

התמחות שהיא חלק מהתואר, השאלה שלי לא מתייחסת לזה וזה מובן מאליו.

על הסטודנטים לתקשורת או למדעי המדינה שרבים מהם מגיעים לכאן לעשות התמחויות בלשכות של חברי כנסת. כחלק מהתואר הם יכולים לקבל שתי נקודות זכות בגין ההתמחות שלהם כאן בלשכות של חברי הכנסת.

שתי נקודות זכות.

שתי נקודות זכות על התנדבות לאורך השנה, שזה מקובל וזה בסדר אבל כן צריך לבחון איך הם שומרים על זכויותיהם. דבר שלא קיים אלה ההתמחויות בקיץ, כפי שעדי אמרה. זה דבר שנעשה הרבה באירופה ובארצות הברית כאשר סטודנטים במהלך חופשת הקיץ, ברגע שהם באים לחודש מרוכז למקום תעסוקה ובאמת נכנסים אליו, גם הרווח התעסוקתי שלהם וההבנה של איך הדברים עובדים הוא גדול יותר. באמת אבסורד שהסטודנטים שאנחנו מכירים נוסעים מישראל בחופשת הסימסטר שלהם לארצות הברית והולכים לעשות התמחות בקיץ, אם זה בחברות או בקונגרס האמריקאי. הם עושים ממש התמחות בשכר למשך חודש אחד. במקרה כזה התמורה היא רחבה יותר מאשר יום בשבוע.

עדי, סיימת?

כן.

אתה רוצה קודם לשמוע או להתייחס תוך כדי?

איך שתחליט, זה יהיה בסדר.

בסדר. דוקטור יוסף ג'בארין.

תודה לכבוד היושב ראש. פעם אחרונה שנפגשתי עם פרופסור בן-ששון הייתה עת היה יושב ראש ועדת החוקה בכנסת ואני הייתי אורח שלה.

דוקטור ג'בארין היה איש קבוע בעבודה יום יומית בעיצוב חוקה לישראל. גם נפגשנו בחזיתות במגזר. בילינו יחד עשרות שעות.

כן. בדרך כלל באותה חזית.

גם קילומטרים.

כן. אני רוצה לברך את הסטודנטים ואת התאחדות הסטודנטים והאגודות על תחילת שנת הלימודים. יש לכם ידידים כאן בוועדת החינוך החל מהיושב ראש שלה וכלה בכל החברים. אני קורא לכם לנצל את הידידים הללו כדי לקדם את הנושאים שלכולנו הם חשובים ובאמת הם בנפשנו.

כמה הערות. לגבי תכנית החומש. אני חושב, כבוד היושב ראש, שהידידה מהמל"ג לא הציגה את עצמה.

בהמשך ניתן לה את רשות הדיבור.

רק כדי לדעת מי היא ומה תפקידה.

שמי מיכל נוימן ואני סמנכ"ל לעניינים אקדמיים ומזכיר המל"ג.

תודה. אני חושב שאחד הדברים המאוד חשובים שקרו בשנים האחרונות באקדמיה, זאת התכנית הרב שנתית, הן לקידום ההשכלה בקרב האוכלוסייה החרדית והן לקידום ההשכלה או להרחבת ההנגשה בקרב האוכלוסייה הערבית. אני חושב שכבוד היושב ראש, היום, אחרי חמש-שש שנים, אולי נייחד בהזדמנות הקרובה דיון משותף על תכנית החומש.

אתה צריך לקרוא לה תכנית רב שנתית. זאת תכנית לשש שנים.

יהיה מעניין לשמוע מה ההישגים והיכן עמדנו, כי יש לי את התחושה שיש מקום גם לתקצב אותה יותר.

אל תדאג. זאת לא הבעיה כאן.

בסדר. זה אחד הדברים שנוכל לראות אולי באותו דיון.

לפני כמה חודשים היה לנו דיון בסוגיית המעונות, בניית מעונות, ויהיה מעניין אולי באותה הזדמנות לראות איך זה מתקדם והיכן זה מתקדם כי זה נושא מאוד חשוב. אני מציע לקיים דיון חוזר בסוגיה הזאת. אני שומע שהנושא הזה מאוד חשוב ואני לא מסתיר שזה חשוב במיוחד לסטודנטים מקבוצות מיעוט שבדרך כלל המוסדות האקדמיים הם קצת מרוחקים ולכן הנושא של קבלת מעונות הוא מאוד חשוב להם.

אני אשמח אם נציגת המל"ג תוכל להתייחס אבל אני טענתי בכל מה שקשור לתכנית הרב שנתית שקשה לדבר על הרחבת נגישות בתוך החברה הערבית כאשר אנחנו לא מקדמים מוסד להשכלה גבוהה בתוך ישוב ערבי. כפי שאנחנו יודעים, יש יוזמה, לדעתי מאוד מבורכת.

אין מכללה אקדמית במגזר הערבי?

לא כזאת שנותנת תארים. התשובה היא שיש הכשרת מורים.

יש את המכללות להכשרת מורים.

נכון. כיום יש יוזמה ספציפית.

אולי אתה לא מכיר ואני מכיר את זה אבל יש קווי דמיון משותפים לגבי המכללות להכשרת מורים. כך זה גם במגזר החרדי.

בכל זאת יש הבדל. מוסד אקדמי שנותן תארים, ואולי גם תואר שני וכדומה.

למה אתה מרגיש צורך לעשות בידול כזה ולעשות מוסד רק של ערבים?

לא רק של.

אני לא אמרתי של ערבים.

לכאורה את שואלת שאלה שהיא מתבקשת, אבל כאשר אנחנו מדברים על הנגשה של אוכלוסיות שלמות, סימן שיש כמה דברים שמהווים חסמים ויש חסמים. לא כולם יוצאים מהבית, במיוחד באוכלוסיות מסורתיות. לא כל אחד מרשה לילדים שלו לצאת. כמה מכללות ואוניברסיטאות יש בארץ?

אתמול היו 63.

מוסד אקדמי אחד לא יכול להיות במגזר הערבי? אני שואל שאלה והיא תישאר באוויר. לא ראוי שמוסד אקדמי אחד יהיה במגזר הערבי?

אני דווקא לא מסכימה אתך.

הרי רוצים לדבר על הנגשה והשילוב חשוב מאוד.

כמה חרדים לומדים בקרית אונו?

כאשר מדברים על תקופה של הנגשה, אם הצבנו לנו יעד שבעשור הקרוב אנחנו מביאים את האוכלוסייה הערבית ואת האוכלוסייה החרדית לאחוז סביר מתוך אוכלוסיית הסטודנטים במוסדות האקדמיים, אנחנו צריכים לדעת שבעשור הזה אנחנו מורידים את המשקפיים הרגילות – אם זה לא ברור לאנשים – ושמים אותן בצד ומשתמשים במשקפיים שמתאימות לאותן אוכלוסיות, לא על חשבון הרמה, לא על חשבון שום דבר אחר, לא על חשבון המצוינות. אני שם את זה כי תמיד אוהבים לשים לי את זה. לא על חשבון המצוינות ולא על חשבון הרמה אלא פשוט להיפתח. להפסיק בקנאות. הגופים שאמורים לקבל החלטות הם קנאים מדי. יש קנאות יתר. אני חושב שאם סימנו עשור מסוים לקידום האוכלוסיות האלה, צריך להסתכל אחרת. לא יעזור כלום. אם אנחנו נרצה להעביר אותם את אותם מסלולים, את אותן שעות, את אותם מבחני כניסה וכולי, לא נביא אותם. לכן אם אחד הפרמטרים הוא לתת מוסד אקדמי במגזר הערבי, אז צריך לעשות את זה. אתם יודעים מה? גם למראית עין זה לא נראה טוב.

הייתה התקדמות משמעותית בכל מה שקשור לסיפור של המכללה בנצרת ואנחנו בטח נשמע התייחסות אבל אני מנצל את הדיון הזה לקרוא למל"ג לשים את הנושא הזה בראש מעייניה. אני מודע לטיעונים בדבר ההתבדלות ואני שותף לחששות הללו, אבל אני גם חושב שאנחנו נוכל באמת לקיים מוסד אקדמי לא רק שיהיה ערבי אלא ערבי-יהודי וירצו בו גם מרצים יהודים וחלק מהשיעורים יהיו בשפה העברית והערבית מה שממילא קורה אפילו במכללות להכשרת מורים. לכן אנחנו מדברים על מוסד שיהיה דו לשוני ויהיה פתוח לשני הקהלים.

יש גם מציאות שצריך להכיר אותה. מירב, יש גם מציאות ואני לא יודע עד כמה את מודעת לה. היום אנחנו מדברים בחברה הערבית על כ-10,000 סטודנטים.

16 אחוזים מהחברה הערבית הם סטודנטים. תאמין לי שמספרים אני יודעת.

תקשיבי לי עד הסוף. עוד לא סיימתי.

בעיני זה נוראי לעשות מכללה רק בשביל ערבים. נעשה מכללה של דרוזים, של צ'רקסים, של בדואים? יושב ראש הוועדה, החרדים לומדים בקריית אונו.

אני אסביר לך למה. את יודעת למה? הקמפוס נפרד. אל תצבעי את זה בצבעים ורודים. הם בקמפוס נפרד.

את לא שמעת את סוף המשפט.

סליחה, אני אעזור לך, החברה החרדית לא רוצה לשנות את אורחות החיים של הסטודנטים בישראל. בעשור הזה כדאי לתת את המקפצה הזאת דרך קמפוסים ייעודיים כדי לפתוח את החברות האלה לנושא האקדמי. אני לא נבהל מזה. מתוך שישים ומשהו מכללות, תהיה מכללה אחת. תאמיני לי, איפה שיש יהודי אחד יש כמה דעות וגם אצל הערבים. תהיה מכללה, זה לא אומר שכל הערבים ילכו ללמוד בה. אני לא נבהל מזה.

רציתי לומר למירב וכמובן גם לנוכחים. המספר הזה, 10,000 סטודנטים, מה זה? את יודעת למה התכוונתי? לא. 10,000 סטודנטים ערבים שלומדים בירדן ובגדה המערבית.

כמה סטודנטים ערבים לומדים במוסדות ישראליים?

16 אחוזים.

מה הנתון הכי מעודכן? דיראן.

בערך 35 אלף סטודנטים, לא כולל 10,000 סטודנטים שנמצאים בגדה המערבית.

כמה מתוכם לומדים חינוך?

אני חושבת שאחוז הלומדים בחינוך עומד על מעל שלושים אחוזים.

כן. במכללות להכשרת מורים.

עדיין זה יותר טוב מאשר אצל החרדים.

אני מדגיש את המספר 10,000, כי אלה ממילא לומדים בשפה הערבית, במוסדות ערביים וכדומה. אני אישית הייתי מעדיף דווקא שמוסדות אקדמיים בתוך ישראל יקלטו אותם ויכינו אותם לשוק העבודה ולמציאות הישראלית ושלא יהיה מצב שאלפים לומדים בירדן וחוזרים בלי שום הכנה למציאות כאן.

כמה סטודנטים יהודים לומדים במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל?

זה לא אותו היחס. אין מה להשוות מבחינת היחסים.

סתם מעניין אותי.

אני אומר לך, תחשבי על כך ש-10,000 סטודנטים ערבים שלומדים מחוץ לישראל ותראי שאלה כמעט ארבעים אחוזים מכלל הסטודנטים הערבים בישראל. זה אחוז מאוד משמעותי. גם את המציאות הזאת צריך לקרוא ולדעת איך להתמודד אתה.

כדי לקצר. בשיח שלי על האקדמיה, אני מדבר הרבה - וזאת פנייה שלי גם לאגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים – על קמפוסים רב תרבותיים. גם אם תקום מכללה ערבית, ברור שהנוכחות של הסטודנטים הערבים תישאר נוכחות משמעותית וגדולה בתוך המוסדות. לכן אני מדבר על כמה רבדים של קמפוסים רב תרבותיים. קודם כל, אני קורא להתאחדות הסטודנטים למצוא את הדרך איך להבטיח ייצוג לסטודנטים הערביים בהתאחדות ובאגודות. יש לנו בעיה בכמה אגודות סטודנטים שזה הולך לנציגים של פקולטות ואז בדרך כלל הסטודנטים הערבים הם מיעוט בתוך הפקולטה ואין להם נציגים באגודה. צריך למצוא שיטה יצירתית איך מבטיחים את נוכחותם. למשל, אוניברסיטה כמו חיפה, הסטודנטים הערבים בה הם יותר משלושים אחוזים אבל הם כמעט לא מיוצגים באגודת הסטודנטים. למה? שוב, כי הבחירות הם לפי נציגי פקולטות והם מיעוט בכל פקולטה. לכן אין להם ייצוג ברמת האגודה ואם יש, אולי זה ייצוג מזערי ביותר. לכן צריך לחשוב איך נוכל לקדם רעיונות יצירתיים להבטיח שהסטודנטים הערבים שותפים לעשייה הסטודנטיאלית. זה מאוד חשוב.

אני קורא לאוניברסיטאות, ואולי האגודות יתמכו בזה, שבכל אוניברסיטה לפחות יהיה קורס אחד של דיאלוג, מפגש יהודי-ערבי, מה שלצערי בהרבה מקומות לא מתקיים. אני לימדתי בחיפה, זה לא התקיים. לימדתי במכללה בתל חי, זה התקיים וזה היה מאוד מרשים. אגב, לזכותו של פרופסור בן-ששון והאוניברסיטה העברית, נשלחה איגרת לכל הסטודנטים והנוסח היה גם בשפה הערבית. זה נתן תחושה מאוד טובה לסטודנטים הערבים שקיבלו איגרת מהאוניברסיטה בשפה הערבית, בנוסף לתוכן שדיבר על דיאלוג וכבוד הדדי.

אני אעבור בקצרה על הדברים. לדעתי צריך גם להוסיף כיתוב בשפה הערבית בשילוט בתוך האוניברסיטאות, כך שתהיה תחושה של שייכות.

הדברים שאמרה מירב ואמרה וגם עליזה בענייני נשים, הוא נכון לענייני ערבים ואפילו קיצוני יותר. הייצוג של המרצים הערבים בקרב המרצים הוא עדיין שניים-שלושה אחוזים לכל היותר ובקרב הסגל המינהלי המצב אפילו הרבה יותר גרוע והאחוז עומד על פחות מאחוז אחד. זה נתון שמאוד מדאיג אותי כי זה אומר שאין את האינטגרציה הזאת בתוך המוסדות להשכלה גבוהה וצריך לעבוד לכיוון הזה.

הדבר האחרון, ההכרה בחגים של הסטודנטים הערבים, של העדה הנוצרית, של העדה המוסלמית. כאן יש יוזמות טובות. חיפה לפני שנתיים הכירה בשלושה ימי חג, האוניברסיטה העברית בשנה שעברה גם הצטרפה והכירה ביומיים-שלושה כימי חג. יכול להיות שהמל"ג צריכה לחשוב איך אפשר לעשות משהו יותר מסודר וארצי שיחול על כל מוסדות ההשכלה הגבוהה. תודה.

תודה רבה. נמצא אתנו רמ"ח חירום של משטרת ישראל ומאחר והוא צריך לצאת, אני נותן לו את רשות הדיבור.

צהרים טובים לכולם. אני ראש מחלקת חירום. חוק הסדרת הביטחון, למעשה מסדיר את כל נושא אבטחת מוסדות ההשכלה הגבוהה שזה כולל את האוניברסיטאות ואת השלוחות שלהן בלבד. הוא לא כולל את כל המוסדות הפרטים. משטרת ישראל למעשה אחראית על כל תחום ההנחיה. ההנחיה כוללת בעיקר בקביעת תרחישי ייחוס ובעיקר בתחום של פיקוח ובקרה על החברות.

אני יכול להגיד לך שבשיחה קודם לכן עם החטיבה הרלוונטית אצלנו באגף המבצעים, למעשה בוצעו בקרות תהליכיות לקראת פתיחת שנת הלימודים ולא רק. אין פערים מהותיים בכל האוניברסיטאות על שלוחותיהן. זה הדבר המרכזי.

אתה מדבר על ההנחיה. היא חלה רק על האוניברסיטאות כולל המכללות?

לא. המכללות הפרטיות לא. השלוחה בדרום, בשדה בוקר, של באר-שבע – כן.

מכללת ספיר, מכללה גדולה.

שוב, לא ספציפית. אם המכללה הזאת היא שלוחה של אוניברסיטה.

בסדר. אני שואל שאלה. תקן אותי. אני לומד. כל החיים שלי בכנסת אני לומד. מכללת ספיר, מספר הסטודנטים שם הוא גדול מאוד.

9,000 סטודנטים.

יש שם קב"ט ויש אבטחה. מי מנחה אותם לגבי כללי האבטחה, תקנים, סדרי האבטחה שלהם?

שוב, כפי שאמרתי. בהנחה שהם נכנסים לתוקף של החוק – במקרה הזה לא – אנחנו כגוף מנחה. הממשלה קבעה איזה גופים הם גופים מונחים.

ואתם מנחים את המכללות האלה.

את המכללות האלה, כן, בהנחה שהן שלוחות של אוניברסיטאות. במידה ולא, לא.

נראה לי שצריכה כאן הבהרה. רוב המוסדות בישראל הם לא שלוחות של האוניברסיטאות. רוב המכללות הציבוריות ויש כאלה עשרות, הן לא שלוחות של האוניברסיטאות.

אין לך ויכוח אתי.

תרמת את חלקך. מתוך ה-הן, שמענו את ה-לאו.

נכון.

כנראה מאז נקבעו הכללים, מישהו בסוגיה הזאת שימר את הדבר המנדטורי הזה.

נכון. בהחלט יש מקום לשנות.

אין ספק. אנחנו יודעים מה הפוטנציאל ואני חושב שזאת נקודה צריך להתייחס אליה. תודה רבה לך.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, רוצה להוסיף?

כן. שתי דקות. אני מצטרף לברכות. מאחלים לכל הסטודנטים שנה אקדמאית פורייה, בהצלחה, וגם שנה שקטה. אני חושב שאנחנו לא יכולים בפתיחת השנה האקדמאית שנפתחה אתמול לדלג על המצב המתוח. באוניברסיטאות יש ערבים ויש יהודים, ולפי דעתי על המל"ג, על האוניברסיטאות, על כולם לדאוג לזה שבאמת כל התלמידים ירגישו בביטחון. יש סטודנטים ערבים, סטודנטים שמפחדים או במיוחד סטודנטיות שלובשות את הלבוש הדתי המסורתי והן מפחדות. אתם רואים מה קרה אתמול עם הנתין האריתראי שחשבו שהוא מחבל. המצב לא פשוט ואנחנו לא יכולים לדלג עליו. אני מקווה שמוועדת החינוך תצא הקריאה לעשות הכול כדי שהשנה הזאת תהיה שנה שקטה כדי שבאמת האווירה בכל אוניברסיטה תהיה אווירה שקטה ובטוחה כך שכולם ירגישו בטוחים ולעשות הכול לשם כך, אם על ידי חברות האבטחה והשמירה שם שידאגו לאבטחת הסטודנטים האלה.

הנקודה השנייה והאחרונה, בקשר לתכנית ות"ת לגבי הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הערבית. התחילו בה בשנה שעברה או לפני שנתיים ושמעתי שהאוצר מקצץ בה. אני שואל האם זה נכון או לא נכון.

בהמשך נשמע את המל"ג.

פרופסור מנחם בן-ששון, לשעבר יושב ראש ור"ה ובהווה נשיא האוניברסיטה העברית, לשעבר יושב ראש ועדת החוקה של הכנסת, בבקשה.

תודה רבה. כשמסתכלים לטווח הרחוק, ובתחילת שנת לימודים או בתחילתה של שנה, אתה מסתכל אחורה ורואה מה היה עד היום וקדימה כדי לראות למה אתה שואף. אנחנו מסתכלים קדימה לשאלות הגדולות, המשך העידוד של קליטתם של חברי סגל חדשים, דבר שהיה במוקד תשומת הלב הציבורית, בתכנית החומש הקודמת לא הצלחנו להביא את מה שציפינו, ה-ות"ת והמל"ג ציינו את הדבר. המוסדות הוותיקים – אני מדבר על מכללות ועל אוניברסיטאות – מוסדות שהם בני גיל מבוגר, אני מדבר על הבניינים ולא על האנשים, סובלים מבעיה קשה מאוד של תשתיות. זה בא לידי ביטוי כבדרך אגב – והחברים ציינו כאן - בבעיות של כיתת לימוד גדולה או חדרי לימוד מאוכלסים ביתר או מסכים שלא רואים אותם. זאת אומרת, זה דבר שהוא נספר כבדרך אגב ואנחנו מרגישים את הדבר. אני מדבר עכשיו בעשרות מוסדות ותיקים מתוך 63 מוסדות .

תשומת לב רבה ניתנה, לפי הבנתנו, למוסדות צעירים בתכניתה חומש הקודמת. תשתית היא עניין קריטי, ראשית, ללימוד, ולאחר מכן גם לעבודה ומיד אני אומר עליה כמה משפטים.

אני מפריע לך. הייתי לא מזמן בסיור באחת האוניברסיטאות בארץ, בבניין שכולו מחקר לחקר הסרטן, ואני אומר לך את האמת – בתקופת השירות הצבאי שלי שהיתי במבנים שנראים יותר טוב.

יש לנו מוסדות שהם בני מאה.

לא בני מאה. ראשי האוניברסיטאות עושים עבודת קודש בגיוס משאבים ובדרך כלל תורמים אוהבים להקים ולא אוהבים לשפץ. תרומות מגיעות לבנייה אבל לא לשיפוץ. אין ספק שצריך לתת את הדעת גם על תחזוקה ועל שיפוצים והתאמות.

אדוני היושב ראש, לכך התכוונתי. בחלק מן המוסדות הוותיקים יש בעיה של מחויבויות אקטואריות בגין פנסיות ישנות כאשר מדובר בעובדים ותיקים. אנחנו קראנו הרבה מאוד בחודשים האחרונים על הסוגיה באופן כללי, על צה"ל, על הרשויות המקומיות, אבל חלק מהמוסדות נמצאים בבעיה כזאת ואז יש לך מוסד שמקבל שקל ומוסד אחר שמקבל שקל – אני מדבר על כספי מדינה – והמוסד האחד שמקבל שקל, השקל שלו הוא שקל שנועד להוראה, למחקר, לשיפוץ כיתות לימוד, ולמוסד האחר, שליש שקל נועד לתשלומי פנסיות ותיקות בנות תשעים שנים ושני שלישים מיועדים בלבד. יש מקומות שם זה אפילו לא שני שלישים אלא באחוזים אחרים, ארבעים אחוזים ושישים אחוזים.

מעונות סטודנטים, בחלק מן המוסדות לא נבנו בשנים עברו. ההנחה הייתה שהסטודנטים הם בני העיר, בני האזור, שהמגורים הם מגורים נוחים. התחיל מהלך שאנחנו רואים לנגד עינינו כחיוני. אני אומר שתי מלים גם על הביטחון ואולי אני אומר אותם לפני שאדוני עוזב. אני עוצר את דבריי כדי לומר משהו על הביטחון.

חלק מהחברים לא נמצא כאן משום שהימים הראשונים בשנה הם הימים הקשים ביותר. כמו שאמרו חברי הכנסת, כל אחת בצורה שלה וכל אחד בצורה שלו, ביטחון הוא לא רק השאלה של המערך מסביב, ומיד אני אתייחס, אלא זאת גם ההוויה של החיים הסטודנטיאליים וגם אנשים שנמצאים בקמפוסים. הקמפוסים באוניברסיטאות הגדולות, אני מדבר על עיר של 25 אלף אנשים, של שלושים אלף אנשים. שכונה בצפיפות. מסביב לקמפוסים העלויות הביטחוניות מושתות על האוניברסיטאות ועל המכללות. יש כאלה שהתמזל מזלן והם משלמים שלושה מיליון שקלים בשנה – האוניברסיטה ממנה אני בא משלמת 32 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת, החלוקה הזאת של הכספים – ואנחנו הלכנו משר לשר והסברנו שמה שקורה באל על, הוא הפתרון הנכון. אם אתה חושב שהאוניברסיטה היא משאב לאומי – ואני חושב כך – אם אתה חושב שהעתיד של המדינה והעתיד של הדור תלוי באוניברסיטאות, היעלה על הדעת שתיקח כסף טוב שהוא כסף של מחקר ותשלח אותו לביטחון? כמו שאתה מגן כאן, תגן שם. כמו שאמרתי, אפשר להגיע לסיכום אבל חייבים למצוא פתרון לסוגיה הזאת שנקראת ביטחון. אם אפשר להגיע לסיכום היום, ביטחון הוא האווירה בפנים ואומר משהו על מה שאנחנו עושים וכבר הזכירו את זה.

מחר יש לנו דיון מקיף על אבטחת מוסדות חינוך ונכניס גם את הסוגיה של האקדמיה.

כל אחד נמצא בחזית שלו. אנחנו בזמנו ביקשנו והתשובה שקיבלנו הייתה: אי אפשר להוסיף לכספים. ות"ת מקבלת כסף למחקר והיא צריכה לדעת איך לסדר את זה. אני אומר שבמקום מתוקן צריך הביטחון להיות מוטל על כספי משלם המיסים עוד יותר מאשר שאלת ההשכלה הגבוהה ולא לבוא חשבון. הם מחלקים לפי תפיסת מצוינות, הם מחלקים לפי תפיסת ביצוע, הם מחלקים לפי מספרי תלמידים. אלה שאלות שהמדינה הציבה בפני מל"ג-ות"ת את האתגרים והם מתרגמים את הדברים למספרים. אבל הביטחון צריך להיות לפני הכול ולא חזות הכול. אני חושב שעכשיו לא צריך להפריע לאנשי הביטחון ללכת אבל אם אוניברסיטה משלמת 35 מיליון שקלים בשנה לתקציב ביטחון, זה כסף שהלך ממחקר, משיפוץ, ממלגות ואת הדבר הזה צריך לפתור.

אני חוזר בחזרה לסדר הדברים. שיבשתי אותם כדי לאפשר לחיילים להיכנס מחוץ לתור.

מעונות לסטודנטים. הנגשה פיזית. התחיל מהלך שהוא חיוני. אנחנו מדברים על אנשים שהם מוגבלים במגבלה פיזית וגם במגבלות האחרות כי הם חלק מהחיים שלנו. אם לא נדע לתת פתרון לאנשים שמאותגרים, נפסיד אותם אחר כך. כמו שהבנו שאסור להפסיד חמישים אחוזים מהאוכלוסייה, נשים, וכמו שאנחנו מנסים לעשות פתרונות כדי לשבור את תקרת הזכוכית – במקרה הזה ועדת החינוך עוסקת בהשכלה גבוהה וזה אתגר.

אני אומר משפט ולא מתוקף תפקידי כיושב ראש ועדת החינוך. בקדנציה הקודמת הייתי חבר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והייתי יושב ראש תת ועדת משנה להנגשת ההשכלה הגבוהה. יש התקדמות. יש התקדמות רבה. התקנות מחייבות עוד הרבה עבודה. אתם, בשונה מאחרים, תוקצבתם בכ-190. המל"ג-ות"ת תקצבה ב-190 מיליון שקלים שהם לא מספיקים.

יש 300 אלף סטודנטים.

הסכום לא מספיק. המדינה, למורת רוחי, אפשרה את ההארכה הזאת ל-2017-2018 ולכן הדיונים נתקעו. אנחנו בדרך הנכונה. לאט אבל בדרך הנכונה.

אנחנו בפתיחת השנה. הוראת הטכנולוגיות והמדעים, אתגר של השר לפני הקודם, אתגר של השר הקודם ואתגר של השר הנוכחי. אנחנו יודעים איך לעשות את זה. יש לנו גם הצעות איך עושים את זה בבתי הספר. יש לנו גם ניסיון. חלק ניכר מהפרופסורים הולכים לעשות את העבודה הזאת בהתנדבות. אנחנו לא חברה שרק מסתכלת על תכלית הלימוד, האם יש פרנסה בסופו כמו שאמרה חברת הכנסת הנכבדה קודם לפני שיצאה. אנחנו יודעים שחלק מדמותו של הבוגר בחברה חייב להיות – והיושב ראש פתח בזה ונתן את הדוגמה של האיש שפותח תיקים בקניון – אבל בחברה מתוקנת, וזה כוחה של החברה הישראלית, הבוגר הוא בוגר של לימודים אקדמיים. הלימודים האקדמיים הם כושר ביקורת, זאת יכולת הפנמה, אלה עולמות תרבותיים, זאת סבלנות לאנשים ותכנים אחרים. אפילו אם אין בזה התכלית המידית, אבל הוראת הטכנולוגיה והמדעים נמצאת היום בסדר עדיפות מרכזי וזה בא לידי ביטוי גם בשאלה מה אנחנו – וכאן מענה חלקי לשאלה שרמזת עליה – ואנחנו היום עשינו, אנחנו בשלב ראשון של הרפורמה באוניברסיטאות, לקבל את התלמידים גם ללא בחינה פסיכומטרית. עשינו מהלך שהוא מהלך ענק בשנה זו ואנחנו עושים צעד נוסף לקראת השנה הבאה. הסטודנטים יראו אותו ורואים אותו ואנחנו פוגשים את הסטודנטים ובודקים ומקווים שהם לא ינשרו.

קידום הנשים בסגל האקדמי. יש לנו מיפוי מדויק ואמרו את הדברים קודם לכן יותר מחבר וחברה אחת. אנחנו יודעים היכן נקודות התורפה ואלה נקודות התורפה בעולם כולו – כלכלה, פיזיקה, כימיה. לעומת זאת, אין בעיה במשפטים, אין בעיה בעבודה סוציאלית, אין בעיה בחינוך, אין בעיה בהיסטוריה. אתה עובר מחלקה-מחלקה ואפשר לבדל את הדברים. זאת אומרת, אנחנו יודעים איפה אנחנו צריכים לשנות את התמונה.

מדעי החברה והרוח בקשיים. ברפואה התקינה נמוכה לעומת הצרכים כי שם אתה לא יכול לקבל אם אין לך מיטה להתמחות.

אדוני היושב ראש, מספר 11 בדיווח שלי הוא הרפואה.

יפה. נמתין לו.

אני יכול לדלג ולהגיע אליו.

לא. אני לא ממהר לשום מקום.

אני רק רוצה לומר לגבי מקומן של הנשים בסגל האקדמי. באוכלוסיית המיעוטים מאוד בולטת הנוכחות של הנשים. אתה יכול לראות, כמו שאמרנו, הן גם מסומנות, אבל זה לא רק כך אלא תספור את האנשים, תספור את הנשים. בשנה שעברה סיימו 400 מקבלי דוקטור באוניברסיטה העברית, בערך ארבעים אחוזים מכלל הדוקטורנטים בישראל ואולי קצת פחות, אבל האוניברסיטה היא זו שמכשירה את מרבית הדוקטורנטים – למעלה מחמישים אחוזים הן נשים. אתה יודע עכשיו למקד שהן לא יוצאות לשנים של השתלמות פוסט דוקטורט. אנחנו יכולים למצוא פתרון לזה במסגרת התכניות הבאות ואנחנו מוצאים לזה בינתיים פתרונות באמצעות תורמים שחושבים שהנושא חשוב.

הן חייבות לנסוע לחוץ לארץ?

גם זה לא.

כבר לא.

גם זה לא. מצאנו פתרונות.

אם זה כך, זאת הקלה.

מצאנו פתרון שפוסט דוקטורט ברמה גבוהה בארץ יכול להוות חלופה והם נוסעים לתקופות קצרות לחוץ לארץ.

אני אדלג. תכניות הנאנו טכנולוגיה, תכניות בסיס. הן תכניות בסיס לכל תחום מדעי במדעים הניסויים. גם בצדדים של המכללות המקצועיות, גם בצדדים של המכללות האקדמיות, גם בצדדים של האוניברסיטאות, זה תחום פיתוח.

לימודי רפואה. אדוני הקדיש לנושא ישיבה. לצערי לא יכולתי להגיע אליה למרות שאני בעל אינטרסים, בית הספר הראשון לרפואה, האב והאם של כל בתי הספר בארץ. הייתי צריך לבוא אבל קיבלתי את ההדים של הדיון. אדוני, באוניברסיטאות בארץ מלמדים רפואה ברמה הגבוהה ביותר. חסרים בישראל רופאים. לפני שהולכים לעשות מהלכים, בואו נבדוק האם אנחנו לא יכולים לקלוט עוד מאתיים סטודנטים לרפואה במסגרות הקיימות.

תודה רבה.

אדוני, התשובה היא כן.

תודה רבה.

אנחנו יודעים את זה בוודאות. אני אומר את הדבר כי אדוני יישאל בכנסת ביום מן הימים, ועל ידי משרדי הממשלה ביום מן הימים, ועל ידי לחצים כאלה ואחרים. מכיוון שאני יודע את רמת הרפואה בישראל ואתה יודע שאנשים באים לכאן ורמת המחקר שלנו היא מן הגבוהות ביותר - - -

בוועדות הכנסת אנחנו מתמידים באמירה שיש לנו מערכת רפואה טובה מאוד למרות הממשלה. זה קורה בזכות ההון האנושי הקיים.

אני לא רוצה לדבר על הממשלה.

לי מותר. לי יש חסינות אבל לגביך אני לא יודע.

יש לי חופש אקדמי וחופש דיבור במדינה שנותן לנו לדבר מול הממשלה. אנחנו מוטרדים מרמת ההוראה בכיתות, אנחנו רוצים שההוראה תהיה טובה יותר. אנחנו מוטרדים מרמת המגורים - ואני מדבר עכשיו על האוניברסיטאות – בחלק מן המקומות ואנחנו רוצים שהמצב ישתפר. אנחנו יודעים שאנחנו לא הראשונים בתור לקבל את הסכומים לתשתיות, וקיבלנו את הדין בעבר שקודם כל צריך לתת למקום שבו נעשה הגידול העצום במספרי התלמידים והוא גידול ברוך אבל בואו נלך אל החיים האמיתיים.

יש הבדל – וזוהי הוועדה לדבר על הנושא הזה – בין מחקר לבין הוראה. מתחילה שנת לימודים היום, שנת המחקר היא 365 ימים בשנה. אנחנו לא צריכים להיות נעלבים אם אנחנו מאכילים את חיות הניסוי שלנו גם ביום כיפור. אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים אם הכוח והאנרגיה שמפעיל את כל מערכת הניסוי במדינת ישראל עובד גם בראש השנה. זאת שאלה של חיים או מוות. המחקר הוא סוד העתיד של המדינה. הסטרט-אפ של הסטרט-אפ ניישן הן האוניברסיטאות. הטכניון והאוניברסיטה העברית. השנייה הייתה הראשונה והראשון היה שני. אין מדינה בעולם שקודם גדלו מוסדות המחקר וההוראה ואחרי כן קמה המדינה.

בתקצוב ההשכלה הגבוהה, האוצר דרך המל"ג צובע לכם את תקציבי המחקר?

הוא צובע לנו מה הגיע לנו בגין מחקר. החופש האקדמי שלנו בניהול המוסדות מתיר לנו לקחת את האגורה שנתנו לנו, וזה היה האבסורד שהצבעתי עליו קודם. למה ניתן את האגורה הראשונה – שמעתם. היא ניתנת לגדר בצד הדרומי מול עיסאוויה. למה ניתנת האגורה השנייה? לאבטחה.

אתה סוברני לעשות בתקציב שלך מה שאתה רוצה.

מה שאני רוצה.

נסכם. אני יודע שהארכתי. אני אסכם את הדברים שלי. 300 אלף סטודנטים, אדוני היושב ראש, זאת חגיגה. 300 אלף סטודנטים, זאת תעודת כבוד לחברה בישראל, ערבים, חרדים, חופשיים, חילוניים, יהודים ולא יהודים. הכול. אין דבר כזה בעולם, לפי מספר האזרחים, מספר כזה של סטודנטים.

החרדים בטל ברוב. לא הייתי מזכיר אותם.

תוסיפו. נדבר על זה. אם לא יהיו קיצורי דרך, יהיו הרבה מקומות. התחושה שלנו היא שזה יום של חג אבל אנחנו חוזרים ומשננים כראשי אוניברסיטאות המחקר שאל תשכחו, אם לא ניצור ידע, נהיה מדינה נחשלת. אם נלמד רק מה שאחרים רוצים, לא נוכל להיות משפיעים בסטוק מרקט מבחינת ההמצאות ולא יהיה מוביל איי, לא תהיינה תרופות לסרטן שאנחנו ממציאים ולא תהיינה עגבניות שרי, כל הדברים שהם טובים לנאומים. זה נעשה כאן בארץ במחקר במשך 365 ימים בשנה. האוניברסיטאות מחזיקות את המחקר וזה לא כמו במקומות אחרים. לא נשפוך את התינוק עם המים. נעזור מאוד להוראה, נעזור למה שצריך בתשתיות והאמינו לי, אנחנו נעשה מה שאנחנו לא מאמינים היום אבל אנחנו מסוגלים לזה.

אין ספק, חזרת בדבריך, לפחות בסיום, על חשיבות האוניברסיטאות והמחקר. אף אחד לא רוצה לפגוע במחקר במדינת ישראל אבל שוב, יש לכם את חופש הפעולה. אנחנו באמת רוצים לדאוג שהתקציבים שמיועדים למחקר, אכן ילכו למחקר ואף יגדלו. אנחנו רוצים לקבוע את זה במסלול עלייה, במסלול שהולך ועולה ולא פוחת, כמו נרות חנוכה. כך צריך לעשות אבל צריך שיהיה מצב בו, כפי שאומרים, זה נהנה וזה לא חסר מבחינת צורכי החברה בישראל.

לי ראוי ולי נאה לומר שאמנון רובינשטיין וחבריו זכורים לטוב בקטע הזה של הפתיחה וההנגשה. זה לא פגע ברמת המצוינות של האוניברסיטאות. אדרבה. הנה, אני יעקב מרגי מ-ש"ס אומר שהם זכורים לטוב. אני לא רואה שזה פגע אלא אדרבה, קנאת סופרים תרבה חכמה. היא הנותנת. צריך התאמות ולכן אני מאלה שלא מקבל שכך היה וכך צריך להישאר. תוך כדי הליכה צריך לעשות התאמות, צריך לשמור שאכן העיקר לא יחסר. באמת המחקר הוא תכלית ואולי צריך לסייע, אבל זה לא מונע ממני בד בבד לחזק את המוסדות האחרים ולהנגיש אותם גם לאחרים. אני לא אוהב שאני מדבר על הנגשה וכשאני מדבר על התאמות, מדברים אתי על מצוינות ועל מחקר. לא. אני לא רוצה לפגוע במחקר אלא רוצה לחזק אותו כי אני חושב שתרומתו רבה כמעט בכל צעד ושעל במדינת ישראל וחשוב להתפתחותה של מדינת ישראל ועתידה של המדינה. אבל זה חייב להיות תוך כדי שאנחנו מקדמים גם את הגופים האחרים. יש כסף ואנחנו כאן כדי לזעוק את זעקתכם. כשהיה איום ורצו לקצץ את התקציב, אנחנו הראשונים שנזעקנו ואנחנו נעשה זאת. תודה רבה.

אני מתנצלת בשם פנחס חליוה, מנכ"ל ור"מ, ועד ראשי המכללות, שלא היה יכול להגיע. אנחנו ארגון של עשרים המכללות האקדמיות הציבוריות עם 58 אלף סטודנטים לתואר ראשון. שנת הלימודים נפתחה כסדרה, חוץ מהעניינים הביטחוניים וההיערכות המוגברת. זה נכון מה שנאמר כאן. התכתבתי עם פנחס והוא עדכן שבאמת עד עכשיו המכללות לא נכללו בחוק של מוסדות מונחים.

מי שאמר את זה היה רמ"ח חירום ופנחס חליוה הוא דוקטור פנחס חליוה.

נכון. נציג המשטרה ציין שהמכללות לא מונחות ואכן זה נכון כי החוק תוקן רק בימים אלה וכרגע זה משתנה.

זה משתנה.

כן. בהתאם לחוק.

לקראת פתיחת שנת הלימודים חתמו כל נשיאי המכללות על אמנה שקוראת להרגעת הרוחות ולדו קיום במוסדות. יש לנו גם מוסדות יותר מעורבים, בעיקר בגליל ובצפון הארץ. קראו ליצור שיח מכבד ובאמת יצא מכתב לכל הסטודנטים במוסדות שמדבר על העניין הזה.

רציתי להתייחס לכמה דברים. בהקשר של המעונות. בדיון האחרון שהיה כאן, אנחנו לקחנו את זה באופן רציני לקדם את הנושא הזה אבל אנחנו קצת נתקלים בחסמים. אנחנו גם בקשר מול חברת הכנסת בן ארי בהקשר הזה והיא עוזרת לנו לקדם את הדברים. יש שתי בעיות מרכזיות כאשר האחת היא הנושא התקציבי כאשר בעיקר בפריפריה לא ניתן לבנות בתקצוב שקיים היום כי התקצוב הוא לא דיפרנציאלי. אני לא רוצה לפרט כי יהיה דיון על כך, אבל שכרנו יועץ וכתבנו נייר עמדה לעניין הזה. זה משתנה בהתאם לגובה שכר הדירה. בפריפריה – תל חי, ספיר, אשקלון - - -

דיברנו על זה בדיון הקודם.

כן אבל אני רק מעדכנת ואומרת שזה לא מתקדם לאור זה שלא קיבלנו תקציבים. יש את הנושאים שלא קשורים לתקציב, הנושאים הבירוקרטיים, שגם הם די תקועים כי אין לנו מישהו שיכול לעזור לנו ולשחרר את החסמים. גם דירה להשכיר עדיין לא קיבלו את הסמכות.

אנחנו נקיים דיון נפרד על זה ונציף שוב את הבעיות.

שני משפטים בנושא של שוק התעסוקה, נושא שדיברו בו. גם הסטודנטים הזכירו את זה. יש בעיה בנושא של המתמחים ויש בעיה עקרונית שאין תכנון לאומי בנושא של פתיחת תכניות לימודים. זאת אומרת, ההצפה שיש בפיזיותרפיה, אנחנו גם הלנו על זה ואנחנו אמרנו את זה גם במל"ג, חסרים מקומות התמחות וזה כי פותחים תכניות לימודים למוסדות לימוד ולא מתאימים את מקומות ההתמחות כך שנוצר עומס על המערכת. מאשרים תכנית לפיזיותרפיה אבל לא בודקים אם יש מקומות התמחות. מאשרים תזונה, לא בודקים אם יש מקומות התמחות ואז הסטודנט מגיע לסוף התואר ובאמת נתקל בחסם הזה. גם זאת סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת.

אני לא רוצה להיות מקובע ומובנה כמו ברפואה. אין לי שוליים רחבים. אני גם צריך לתת שיקול דעת ודלתא מסוימת למי שבוחר ללמוד מקצוע מסוים ולוקח את רמת הסיכון הזאת של העשרים אחוזים. אני לא יכול להיות אחד על אחד כמו ברפואה. אני חושב שמה שקורה במשפטים זה מוגזם אבל אי אפשר להיות אחד על אחד, לפי מקומות העבודה. אדם הולך למסלול לימודים מסוים והוא צריך לקחת רמת סיכון מסוימת סבירה, לא של מאתיים אחוזים כמו במשפטים אבל רמת סיכון סבירה. צריך למצוא את קו האמצע.

משפט אחרון לגבי נושא ההנגשה, שוויון זכויות והנושא של תעודות בגרות לאלה שלא מצליחים לסיים בית ספר תיכון. כאן בדיוק הנקודה היא המכינות ואנחנו מברכים על המהלכים שעשיתם כדי שהדבר הזה יהיה.

לא יעזור לאף אחד כלום, אנחנו נסיים את זה.

זה הפתרון של כל מה שהעלינו, ההנגשה, החרדים, ההתאמה.

אני חושב שבוגרי המכינות, אנחנו מרוויחים אתם שני דברים. ראשית, בדרך כל כאשר הם מסיימים, הם מסיימים בציון גבוה, ושנית, הם כבר נכנסים לאווירה האקדמית של מוסד אקדמי.

והם לא נושרים.

הם לא נושרים. זאת ברכה. כנראה אנחנו אלופים לקלקל דברים טובים, אבל בסדר.

דיראן שלאבנה. אמרתי נכון?

אתה הראשון שאומר את זה נכון.

אני ראש המדור לקידום סטודנטים ערבים בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות. אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת בן ארי בנוגע להקמת מוסד לימודים בעיר ערבית. אחד היעדים שהציבה התכנית הרב שנתית היא הקמת מוסד בעיר ערבית. מעבר לחשיבות במתן מענה לצורך בהנגשה פיזית של סטודנטים ערבים, זאת תחבורה ציבורית וחוסר מענה שקיים היום, זאת גם החשיבות הסימבולית. כלומר, על מנת לאפשר באמת השתלבות מוצלחת של סטודנטים ערבים בקמפוסים מעורבים, יש באמת לתת מענה שהוא ייחודי לסטודנטים הערבים.

בנוגע למספר הסטודנטים שלומדים היום בגדה המערבית ובירדן.

סליחה. תארו לכם שאנחנו נקים מוסד אקדמי בתוך המגזר הערבי ויהיו בו בשלב ראשון 4,000 סטודנטים. הסטודנטים האלה מפנים פלח בשכירות, נושא תחבורה, כל הסוגיה הזאת שדנו בה בוועדה כמו שיבוץ הורים ומורים. אנחנו נפתור הרבה דברים מעבר להנגשה. זה יוסיף עוד נתח שאנחנו רוצים אותו בתוכנו.

בדרך כלל אין כמעט נושא שאני חולק על מירב בן ארי, אבל הפעם כן.

כן. בדיוק חשבתי על זה.

בדיוק מאותה סיבה שמקימים מוסדות לימוד בפריפריות, ראוי להקים גם בישובים ערביים.

ולסיכום.

אני אסכם בנקודה האחרונה. בנוגע למספר הסטודנטים שלומדים בגדה המערבית ובירדן, אני חושבת שעיקר הסיבות טמונות במניעים - - -

הגדה המזרחית.

הגדה המערבית, ברמאללה, בג'נין.

הגדה המערבית של הירדן. בסדר. צודקת. תלוי מאיפה רואים את זה.

אני חושבת שזה באמת טמון במסלולי הקבלה היום שמאוד מאוד מקשים על סטודנטים ערבים להשתלב, אם זה הפסיכומטרי שלא מותאם תרבותית. היום שיעור הסטודנטים הערבים שנמצאים במכינות עולה אבל נראה שבאמת שילוב יותר ויותר סטודנטים ערבים במכינות מאפשר להם להמשיך בזמן לימודים תקין, לא לגרור את הלימודים, לא לנשור ואנחנו – אם נתייחס רק לאמירה של חבר הכנסת ג'בארין – בהתאחדות הסטודנטים עובדים באופן שוטף מול אגודות הסטודנטים ומול המוסדות. כבר בשבוע הבא אתה מגיע לפורום של הסטודנטים הערבים להרצות לנו. זה פורום שאנחנו בהתאחדות הסטודנטים הקמנו, של הרכזים הערבים והגופים הסטודנטיאליים.

תודה. תם ולא נשלם. כפי שאמרתי בפתיח, יהיה המשך. אני מודה לכל מי שבא ותרם את חלקו לדיון.

נציגת המל"ג לא התייחסה.

נכון. סליחה.

בכמה מילים. הנושאים שעלו כאן הם נושאים שכולם טופלו בתכנית הרב שנתית הקודמת והם נמצאים על סדר היום שלנו. חלקם מאוד מורכבים, חלקם ברור לכולנו שחייבים לקבל מענה. נושא המכינות, אני יותר מאשר מסכימה אתך ולא רק שצריך לטפל בו אלא צריך לטפל בהכרה הדדית בין מוסדות. יש סטודנטים שעושים מכינה במכללה או באוניברסיטה מסוימת ואוניברסיטה שנייה או מכללה שנייה לא מכירה בזה.

זה כמו שרי ממשלה שעולים לתקשורת ותוקפים את הממשלה. זה תלוי בכם.

לא. לא תלוי בנו. לכן אנחנו מתגייסים לעניין שזה יהיה בתוך התכנית הרב שנתית.

יש לכם מה לומר בנושא.

זה קיבל מענה. אני אתייחס – כי זה עלה מכמה מקומות – לנושא של ההנגשה לאוכלוסיות שאין להן ייצוג ראוי בהשכלה הגבוהה. חד משמעית הנושא טופל על ידינו בשנים האחרונות. הוא צריך להיות מטופל יותר ואכן עומד לצאת מאוד בקרוב קול קורא להקמת מוסד. זה לא יהיה בהכרח מוסד אלא זה יכול להיות או מוסד או קמפוס באחריות אקדמית או קמפוס של מוסד להשכלה גבוהה.

אני אומר לך מראש מה יהיה. זה הקו החדש של טרכטנברג שממשיכה אחריו פרופסור חגית מסר ירון. הפטרון שלך תהיה אחת האוניברסיטאות ולא יהיה משהו אחר. אני לא רוצה תגובה לזה. אני לוקח את זה ממקום אחר.

עומד לצאת קול קורא. זה מאוד מאוד קרוב. בשבועות הקרובים יצא קול קורא להקמת מוסד ביישוב ערבי. אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה.

צריך לקדם את נושא הנשים. דרך אגב, נושא הנשים בקרב הסטודנטים טופל. למעלה מחמישים אחוזים מהסטודנטים הן נשים. הבעיה שלנו עדיין נותרה בקרב סגל ההוראה והנושא טופל, מטופל ויטופל. יש שיפור. חד משמעית הנושא יטופל בהמשך.

בבניית התכנית הרב שנתית פנינו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, לשוק העבודה ואנחנו נעשה ניסיון לסנכרן בין הצרכים הלאומיים במשק לבין יעדי ההשכלה הגבוהה. אלה האתגרים המשמעותיים.

יש לי כאן עוד כמה דברים, אבל מפאת הזמן לא אתייחס להם עכשיו.

תודה רבה. שוב, אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון, לכל חברי הכנסת ולאורחים הנכבדים.

אני מסכם את הדיון.

על הוועדה רשמה בפניה את הודעת ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה פתיחת שנת הלימודים תשע"ו.

הוועדה תקיים דיון בהשתתפות שר החינוך, יו"ר המל"ג, יו"ר ות"ת, נציגי משרדי החינוך, כלכלה והמדע, וכן ראשי המוסדות האקדמיים וראשי התאחדויות סטודנטים על מגמות ההשכלה הגבוהה בשנים הבאות ועל תכנית החומש הבאה. כמו כן נדון גם בתכנית הרב שנתית הקודמת, מה השגנו בה ומה לא השגנו בה.

הוועדה תקיים דיון על הסרת החסמים ודרכים לעידוד נשים וקידום באקדמיה.

הוועדה קוראת לתיאום טוב יותר בין מערכת החינוך לבין מערכת ההשכלה הגבוהה למען ישולבו התלמידים בוגרי מערכת החינוך בצורה מיטבית וקלה יותר.

הוועדה תבקש ממל"ג לתת דעתה על נושא המתמחים, מעמדם, שכרם והביטוח שלהם.

הוועדה מבקשת מהמל"ג לתת דעתה על נושא אקרדיטציה של הנדסאים באקדמיה.

כמו כן הוועדה רשמה לפניה בסיפוק את הודעתו של פרופסור מנחם בן-ששון שמערכת ההשכלה הגבוהה הנוכחית יכולה לקלוט לפחות עוד מאתיים סטודנטים נוספים לרפואה - הבנו את הרמז - ובלי להקים פקולטות חדשות.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת המל"ג שיפעל להכרה הדדית של תארים בין מוסדות אקדמיים.

הוועדה מקבלת בסיפוק את ההודעה של המל"ג שתקדם הקמת מוסד אקדמי בישוב ערבי.

תודה רבה. תם ולא נשלם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.