הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ו (12 באוקטובר 2015), שעה 11:30

המחסור במזון ברשתות השיווק

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עיסאווי פריג' – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

אורי מקלב

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

עמר בר-לב

איתן ברושי

יעל גרמן

שלמה בן אליהו - מנכ"ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - מנהל תחום אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד אלירז - יועץ מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אריק בן-שמעון - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סרחיו דולב - מנהל היחידה למוצרים מן החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איתמר בר-עוז - עוזר מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

עודד פלוס - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

ארז מלול - ראש מטה לשכת מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

אלון מסר - רכז מים וחקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, משרד האוצר

שירה ברגמן - אגף תקציבים, משרד האוצר

ינון יוני - מנהל היחידה הוטרינרית בשירות המזון, משרד הבריאות

אוריין לביא - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

מרב דוד - מנהלת רגולציה, תנובה

אברהם ארליך - מנהל ענף הירקות, מועצת הצמחים

אורי וולמן - מועצת החלב

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות שיווק המזון, איגוד רשתות השיווק

אנדרי ניקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

גיורא זלץ - ראש המועצה האזורית גליל

ערן מאירי - היועץ המשפטי, שופרסל, רשתות שיווק

שאול עמיר - מנהל תחום טריות, שופרסל, רשתות שיווק

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דובי אמיתי - נשיא, התאחדות האיכרים

דויד היימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים

ישי פולק - סמנכ"ל, התאחדות האיכרים

אמיר שניידר - יועץ משפטי, התאחדות האיכרים

עדי אבן חן - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

מיכל קראוס - מנכלית, המועצה לענף החלב בישראל

יאיר ריינמן - יו"ר, המועצה לענף החלב בישראל

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

אלי אהרון - מזכיר ארגון מגדלי ירקות, ארגוני מגדלים

יצחק כהן - מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, ארגוני מגדלים

מרדכי אלקבץ - מנכ"ל ארגון מגדלי עופות, ארגוני מגדלים

פלג אוריון - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

חיים חבלין - רכז חקלאות, התנועה הקיבוצית, תנועות ההתיישבות

אלונה אריאלי להב - סמנכל תקשורת, דיגיטל ורגולציה, תנובה, נציגי מחלבות

יגאל עמר - חקלאי, יו"ר ועד מושב עמיעוז, שונות

צביקה וושלר - סמנכל המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

נטע שושן - ייעוץ תקשורת ולובינג, מועצת הדבש

יעל שביט - ייעוץ תקשורת ולובינג, מועצת הדבש

יפרח סבלדי - חקלאי

דוד קשאני - פורום לדיור ציבורי קול בשכונות

משה בר - תנו יד לחירש ונכים

מבשרת נבו - לוביסטית (גלעד), מועצת החלב

יגאל אטוברג - לוביסט (גורן עמיר)

אביבה ברעם - לוביסטית (פוליסטי), התאחדות האיכרים ותנובה

לאה ורון

שרון רפאלי

המחסור במזון ברשתות השיווק

שלום לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה השנייה היום של ועדת הכלכלה ביום הראשון של מושב החורף. כפי שכבר אמרתי אני מאוד שמח לחזור כבר לעבודת הוועדה. יש נושאים דרמטיים על סדר היום, וזה לא מופרך ומופרז לומר זאת. גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, צוות, חברי כנסת, אדוני המנכ"ל, מכובדי.

כותרת הדיון הזה היא המחסור במוצרי מזון בתקופת החגים. אני בטוח שלכל אחד מהדברים יהיה הסבר, אפילו הסבר מלומד, אפילו הסבר נכון ואפילו יהיה הגיוני. אבל לפני הכול זה היה אחד מנושאי השיחה המרכזיים בתקופת החגים האלה. ולפתע פתאום הסתבר לאזרחי מדינת ישראל שהחגים האחרונים "פרצו". כאילו לראשונה אנחנו מוצאים את עצמנו במצב הזה שבו חגים באמצע השבוע, ושיש בעיה עם שוחטים ועם עובדים. כאילו הכול התחיל השבוע. הרצון הוא לייצר מצב – לפחות לנסות – שייקבעו כללי משחק מאוד ברורים. זאת אומרת גם כשיכול להיות בלתי מתוכנן אותו בלת"מ הוא יבוא מתוך מערכת מסודרת. כי תמיד יכולות להיות תקלות, ותמיד יכול להיות משהו. השאלה לתוך איזו מערכת הוא נכנס. אני ארצה להזכיר לפחות שבוועדה הזאת בעקבות בקשה לדיון מהיר התקיים כאן דיון באולם נגב סביב משבר הבשר שכבר אז ראינו אותו; שכבר אז היה ברור עוד לפני שהחגים "פרצו" להם בהפתעה שמחירי הבשר הולכים לעלות. והוועדה הזאת הוציאה מכתבים, הוציאה הודעות. אישית דיברתי עם מנכ"לים, אישית דיברתי עם שרים, והזהרתי בשמה של הוועדה. יתרה מכך כיוון שסברנו שכל הפעולות בנוגע לבשר יכולות רק להקהות, דרשנו וביקשנו שתהיה התייחסות לבשר העוף, שתהיה מוכנות, שיתכוננו, שיידעו כבר להניח את הנושא הזה על סדר היום של הגופים שאמונים על העניין הזה. שוחחתי עם מנכ"ל משרד החקלאות אתמול, והוא גם הניח מסמך ויגיד את דבריו – ואני בטוח שהכול נכון. אבל חלק מהדברים שאני לא רוצה להתייחס אליהם בהרחבה עכשיו, אלא אחרי שתאמר את דבריך – אבל הסיפור הזה של מונופול השחיטה? יש כאן דברים שצריך לחתוך אותם. יש לנו אחריות לציבור. כשיש מחסור יש עליית מחירים. בשביל זה לא צריך להיות מומחה לכלכלה. אני אומר לכם, זה להגיע לחנויות, ופשוט אין כלום. זה היה אירוע מביך. אם יש מישהו שיכול להראות לי איזו הודעה מסודרת שיצאה על-ידי הגורמים המוסמכים – חקלאות, כלכלה, רשתות. יצאו הודעות מבולבלות שהכותרת של כולן: "החגים פרצו" – אם אני רוצה לבוא ולומר את זה במשפט שאולי מכמת בתוכו את הסיפור כולו. פרצו להם החגים. פתאום מסתבר שצריך שוחטים באמצע השבוע, פתאום צריך עובדים. ואנחנו חיים בדיוק בשכונה כל כך טובה, סבבה כזה, שהבעיות האלה התחילו השבוע.

אני אומר לך, דובי אמתי חברי, שהדיון הזה לא בא לפתור, למשל, את נושא העגבניות לעתיד. אני יודע את המחאה שביקשת להוביל או הובלת – אני הייתי בדיון אז אני לא יודע מה קרה. אבל אני כן יודע לומר לך שאני ארצה לדעת תשובות קודם כול לעכשיו. כשהרשת התמלאה בבדיחות על העגבניות זה היה תחושות של הציבור. בסוף מה אנחנו פה אם לא שליחי ציבור? כל אחד ואחת מכם – אנחנו שליחי ציבור. אנחנו לא עשינו את עבודתנו, לא עשינו את המוטל עלינו. חבר הכנסת בר-לב, לא עשינו כולנו, כל אחד במקומו. יכול להיות שאני הייתי צריך להפוך שולחן בזמנו ולוודא מקרוב - -

לזרוק עגבניות.

- - שמישהו עושה את עבודתו בדיוק על-פי ההסכם. אתה היית בדיון, חאג', כשעסקנו בעניין הזה. חבר הכנסת וקנין היה בדיון כשעסקנו בו והתרענו והזהרנו.

אני לא באתי עכשיו למקום שיטיחו האשמות אחד כלפי השני. כל אחד יציג את הדברים שלו, וכנראה, זה לא יהיה הדיון הראשון והאחרון. אנחנו נחושים לדעת בדיוק איך הדברים האלה קרו אחד לאחד. במה שנוגע לנו, אם אנחנו לא נעשה את המעשה – יש אירועים שאם אנחנו לא עושים הרבה, רק מאמירה, אנחנו שותפים. זה מונח לפתחנו, ואני מצפה שנדע לעשות את העבודה כמו שצריך.

חברת הכנסת יעל גרמן פנתה אלי במפגיע כבר אחרי שהוחלט לקיים דיון בעניין הזה, וביקשה לקיים דיון בעניין הזה. אני אתן לך את הזכות לומר כמה מילים בהקשר הזה. אחר כך נתחיל את הדיון. נפתח אותו קודם כול עם המנכ"ל ועם הגורמים הרלוונטיים שכל אחד בתחומו יציג את העובדות כפי שהוא רואה אותן. בבקשה, חברת הכנסת יעל גרמן.

כבוד היושב-ראש, אני מאוד מודה לך. זה אחד הדיונים החשובים. נכון שאנחנו נמצאים מעין הסערה. אני חוזרת עכשיו משער האריות, והמצב מאוד מתוח. אבל ביום-יום אנשים חיים מעגבניות, מפלפלים, מסלט ישראלי וממרק עוף ומעוף. זה האנשים הרגילים, מי שאין להם הרבה כסף. אנחנו ראינו במהלך שבועיים שאף אחד לא היה צריך להתפלא שתשרי בא אחרי אלול ושהחגים באים זה אחר זה. אני לא יודעת כמה שנים לפני כן - -

שנה ראשונה זה קרה.

שנה ראשונה שיום הכיפורים בא אחרי ראש השנה, ארבעה ימים לאחר מכן סוכות שנמשך שני חגים – חג סוכות וחג שמחת תורה. מה לא ידעו פה? לא ידעו גם שיש חג הקורבן? הכול היה ידוע מראש. וזאת לא השנה הראשונה. אני נסעתי לשוק הכרמל ולאחר מכן לסופרמרקט שלידי ולאחר מכן לחנות שהיא מעדנייה – ולא מצאתי עגבניות, לא מצאתי פלפלים, לא מצאתי מלפפונים. מה שמצאתי היה ברָרָה ובמחירים אסטרונומיים.

אני יכולה להרשות לעצמי לקנות עגבניות גם ב-20 שקל, ואכן קניתי 6 עגבניות לסלט. אבל כשרציתי לעשות מרק הילדים שלי והנכדים שלי – אין דבר כזה שבחג לא יהיה מרק עוף. זה חייב להיות, זאת מסורת. לא היה. לא יכולתי. זה לא צריך להיות. יש אוכלוסיות שזה מה שהם אוכלים. אז לא רק שלא היה להם, לא רק שלא יכלו להשיג, אלא אם הם רצו הם היו צריכים לשלם מחירי עתק. אלה דברים שאפשר היה לחזות מראש. ככלל מדינת ישראל לא צריכה לייבא. אנחנו צריכים לתמוך בחקלאים שלנו, והחקלאות שלנו היא, ללא ספק, ענף שצריך לתמוך ולחשוב איך מורידים את פערי התיווך. אבל אם יודעים שנוצר מצב שיש וירוס בעגבניות, ויש ביקוש בלתי רגיל, וההיצע לא יעלה על הביקוש, אז מה הייתה הבעיה לייבא חד-פעמית?

המנכ"ל יתייחס לזה תכף.

צריכים לתת לנו תשובות איך זה קרה, אבל יותר חשוב – איך זה לא יקרה בחג הבא עלינו לטובה בעוד חצי שנה – פסח.

בפסח לא תהיה בעיה בגלל ימי החג.

בפסח יהיו בעיות עם תפוחי האדמה.

סליחה, אף אחד לא מדבר מרגע זה לפני שהוא מקבל ממני רשות. פשוט כדי שנסדיר את העניין הזה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אני אתייחס לנושא שהוא כרגע אקוטי, ועדיין מורגש בו מחסור – הנושא של העגבניות. אחר כך אתייחס ליתר הדברים.

קודם כול בשורה לא משמחת בנוגע לעגבניות: המחסור בעגבניות, לפי ההערכות של המומחים שלנו יימשך עד תחילת דצמבר. היום אנחנו מוציאים מהחממות כ-60%-40% מהיבול של העגבניות, והדבר הזה לא ישתנה עד ל-1 בדצמבר. כל שבוע או כל כמה ימים יושבים אצלנו המומחים של המקצוע. הם נמצאים בשטח, הם יורדים לחממות, הם בודקים מה קורה. הדיווח האחרון מאתמול היה שזה יהיה עד 1 בדצמבר. יכול להיות שבשבוע הבא יקצרו ויגידו, עד 20 בנובמבר. כל שבוע אני מעדכן את התחזית מה הולך להיות. כרגע זה עד 1 בדצמבר, ומה הכמות שיש לנו אפשרות לייצר. זה ממוצע של כ-50%. זאת אומרת חקלאי ישראל יידעו לייצר עד 1 בדצמבר כ-50% מהביקוש של העגבניות.

זאת הפתעה?

אני אסביר מה קרה. גידול עגבנייה זה כ-70 יום. עכשיו אנחנו מתייחסים למה שנשתל לפני כ-70 יום או 90 יום. זה צירוף של ימים חמים ולילות חמים ברצף בצירוף של וירוס שהוא, אגב, לא מדבק בני אדם אבל מדבק בין עגבניות. הווירוס הזה הוא לא הפתעה. הוא קיים כשנה גם בישראל וגם באירופה, ועד עכשיו הוא נשלט. אבל כאשר הוא מצטרף לחום קיצוני גם ביום וגם בלילה הוא נהיה אלים כלפי החממות, כלפי גידולי העגבניות, והוא הוריד את היבול בצורה מסיבית. גם אם עכשיו אני אעשה את המאמץ הכי גדול, ואני אתן גם כסף למגדלים לא יביאו עוד עגבניות.

אפשר לייבא.

זאת הסיטואציה. כאשר זיהינו את הדבר הזה פתחנו את השוק לייבוא. צריכים לזכור משהו אחד: כשאני מביא עגבניות מאירופה מחירי הנמל ליבואן הוא כשמונה שקלים. כשהוא מעביר את זה לרשתות ולסיטונאים ואחר כך זה מגיע לחנויות המחירים גם יהיו גבוהים. לכן גם אם היום אני אעשה ייבוא ואציף את הארץ בייבוא של עגבניות אף אחד לא יחשוב שנגיע לעגבנייה במחיר של שישה שקלים או ארבעה שקלים. המחירים של העגבניות יהיו כ-12-10 שקלים. זה המחיר הריאלי. בפועל יהיו רשתות שיורידו את המחירים של העגבנייה, חלקם בגלל שעשו עסקה טובה עם יצואן מתורכיה ששם מחיר העגבנייה נמוך יותר ממחיר העגבנייה באירופה, וחלקם מכיוון שהם עושים מה שנקרא los leader, דהיינו הם גובים את ההפחתה ממחיר העגבנייה בטיטולים או במשהו אחר, אבל המחיר הכלכלי של העגבנייה זה המחיר, וזה מה שיהיה גם אם עושים ייבוא.

מה קורה ליבואנים? היבואנים קיבלו מאתנו אפשרות לייבא עגבניות, ולהפתעתנו הרבה, הם לא ייבאו עגבניות. זאת אומרת הם לא לקחו הרבה רישיונות ייבוא, אבל אלה שלקחו, ראינו שהם אפילו לא מממשים את רישיונות הייבוא שלהם. עשינו בדיקה איתם מדוע הם לא מממשים את רישיונות הייבוא ולא מייבאים. למה אתם לא מייבאים ללא מכס? עלו מספר הסברים, וכל אחד נתן הסבר אחר, אבל מבחינתם היה הסבר אחיד שמחירי העגבניות באירופה הם גבוהים, ואם הם יביאו את העגבניות לארץ במחירים גבוהים, ופתאום המחירים יירדו הם יהיו בפשיטת רגל. לכן הם אמרו שהם לא מייבאים. נוצר מצב שפתחנו את השוק לייבוא ללא מכס, ואין ייבוא.

הלכנו צעד אחד קדימה והצענו למשרד האוצר הליך של רשת ביטחון ליבואנים כך שאם מחיר העגבנייה ירד מתחת למחיר - -

- - -

חברים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל. הוא מספר דברים שהיו, לא שיהיו.

הסברתי את זה. אם אני אתן היום לכל מגדל עוד מאה אלף שקל זה לא יביא לי עוד עגבנייה אחת כי הווירוס לא משתכנע מהמענק שאני נותן למגדל. אני יכול למלא את המדפים בכך שאני גורם להביא את התוצרת מבחוץ. שימו לב, אי אפשר לייבא את התוצרת מירדן למרות שזה המקום הקרוב ביותר בשבילנו כי אנחנו לא צריכים שישה ימי השטה באנייה. תוך יומיים זה יכול להגיע לכאן. אבל גם בירדן יש אותה בעיה – העגבניות שם נראות על הפנים, גם להם יש הווירוס הזה, ולכן זה לא מעשי לייבא מירדן.

עד עכשיו חלק מהייבוא הגיע אלינו מתורכיה. בתורכיה הם לא מגדלים את זה בחממות, הם מגדלים את זה באדמה. לכן זה עגבניות עם טעם קצת שונה ממה שאנחנו רגילים, פחות איכותי. אבל אלה עגבניות שהן זולות יותר מאשר באירופה. וגם משם עד היום הבאנו עד עכשיו כמאתיים טון – זה כמעט כלום. המחסור שלנו כל שבוע הוא כאלפיים טון. לכן זה לא מכסה את זה. אם עכשיו אני אייבא ארבעת אלפים טון לשבוע מחירי העגבניות ירדו, והיבואנים לא ייבאו. גם המגדלים הישראלים, כשאני עושה הצף של ייבוא הם לא יגדלו. זאת אומרת כדי למצוא את האיזון, להשתמש בתוצרת שמגודלת בארץ ולהביא ייבוא מחוץ לארץ, המכסה בכל שבוע היא למשל אלף חמש מאות כי זה נותן לי אפשרות לשמור. אז כל שבוע אני שולט אם לעשות את זה אלף וחמש מאות, אלפיים או אלפיים חמש מאות. אז אני יוצר מצב שיש לי עגבניות בכל המדפים, ועדיין לא הורדתי את המחירים.

זה בעניין העגבניות. ברשותך אני רוצה לשמוע גם התייחסות לעניין מוצרי הבשר והביצים.

- - -

אתה המנכ"ל. היה מחסור, אתה האיש שאמון על העניין הזה מבחינתנו. נתת את ההתייחסות שלך לגבי העגבניות.

גם בעניין המלפפונים הייתה אותה בעיה לא של הווירוס, אלא של החום - -

איתן, אני מגדל ביצים. אולי אני אעזור קצת למנכ"ל.

מיד אחריו אני אתן לך.

אתם זוכרים שהיה פרק זמן קצר של מספר ימים מועט שהמלפפון קפץ למחירים אסטרונומיים. אחר כך הוא נחת, הוא לא ירד בהדרגה. הוא נחת מאחד-עשר שקלים-שנים-עשר שקלים ל-2.70, שקלים, לשלושה שקלים או לארבעה שקלים. מה קרה? מחזור הגידול של מלפפון הוא כ-20, לא כ-70 יום. לכן כשנגמרו ימי החום משק אחיטוב שהוא המשק הגדול ביותר לגידול מלפפונים – כ-80%-70% מהשוק – עשה שתילה מהירה, והחזירו לשוק את כל המלפפונים. לכן המחירים ירדו בבת-אחת לרמה הנורמלית.

תודה. חבר הכנסת וקנין הוא סגן יושב-ראש הכנסת, והוא צריך להגיע לנשיאות, אז בבקשה.

רבותי, אני אומר בכל ישיבה בנושא החקלאות – חקלאות זה לא דבר מובן מאליו. אני אומר את זה לפקידי האוצר, אני אומר את זה לכל מי שלא מבין מה זה להיות חקלאי. אני חקלאי, ואני אספר לכם סיפור מהחיים. לפני כחצי שנה קיבלתי להקת עופות. הלהקה הזאת חלתה במחלת הניוקסל. יכולתי לא להודיע את זה לשירותים הווטרינריים, אבל אני חבר כנסת, אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה.

ניוקסל - - - איך אפשר לא לדווח לשירותים הווטרינריים?

אני גם חבר כנסת אז אני יכול לממן משהו כי אני יכול להתפרנס ממשכורת אחרת, לא של חקלאי. הלהקה עלתה לי כשמונים אלף שקל. חיסלו את הלהקה. קיבלתי פיצוי. האכלתי אותה, היא כבר התחילה להטיל, ואז קיבלתי את המחלה. כשמקבלים את המחלה יש ירידה דרסטית בהטלה. חיסלו את הלהקה. ההפסד שלי נטו הוא כשלושים וחמישה שקלים. אף אחד לא יחזיר לי את זה. רכשתי להקה חדשה. כבר ארבעה חודשים אני מגדל את הלהקה החדשה. חטפתי שפעת עופות – הורידה לי את ההטלה. אני רק אסבר לכם את האוזן: משבעים תבניות של שלושים ביצים ירדתי לשלושים תבניות בשיא ההטלה. זה הפסד כספי. למעלה מ-50% מההטלה היומית אני מפסיד. לאט-לאט זה עולה ועולה. כבר חודשיים אני עם המחלה, והירידה היא ניכרת. הענף הזה הוא ענף מתוכנן. באותה מידה רוצים לבטל את כל האינטגרציה שיש בפטם. אנשים לא מבינים מה זה לבטל את האינטגרציה. זה שנעשה עודפים בשוק – החקלאים מחוסלים. לחקלאי אין אורך נשימה. הוא יכול להפסיד פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, ותדעו – החוליה החלשה ביותר היא החקלאים. אני אסביר למה כי לא מבינים את זה. אתם יודעים כמה חקלאים נושרים כל שנה? אני לא יודע אם מישהו מסוגל להבין את זה. מה שאתם רואים על המדפים זה לא מובן מאליו. אין נאום שלי, אין כנס של החקלאים שאני לא אומר שחקלאות זה לא דבר מובן מאליו. זה שרואים את הפלפל הירוק, הצהוב והאדום וכל השפע – זה לא מובן מאליו. אני אומר את זה לפקידי האוצר חזור ושנה. חבר'ה, אין סיוע לחקלאים. חקלאי שנופל נופל. אף אחד לא מסייע לו. אני מגדל אבוקדו. האגודה גידלה 730 דונם אבוקדו – כמה נשאר אתם חושבים? כמה מגדלים יש ביערה? תבדקו. מגדל אחד של אבוקדו. כולם עקרו את האבוקדו. הפסדנו שנה אחרי שנה – נגמר הסיפור. כמה אתה יכול להפסיד? נמאס כבר. לי נמאס לדבר את הדברים האלה, ואני אומר לכם –מי שחושב שהוא המציא את הגלגל הוא טועה. אם אנחנו רוצים לייבא – הכול אפשר לייבא היום. חוץ מבני אדם שנשאר לייבא מסין הכול אתה יכול לייבא. מה שאתה רוצה אתה יכול לייבא.

למה – גם את זה עושים, לצערנו.

אני אומר לכם – החקלאים משלמים את המחיר היקר ביותר. כאשר העגבנייה הייתה חמישה עשר שקלים החקלאי קיבל 1.80 שקל. מה אתם חושבים, שאנחנו עושים את הקופון? הרשתות עושות את הקופון, והמתווכים באמצע. אני הבאתי הצעת חוק פערי התיווך. מי הפיל אותה? שר הכלכלה לשעבר בנט ושר החקלאות הקודם. מה אמרתי כל הזמן? למה אני יכול לקבוע בביצה, בגבינה? כאשר ביטלו פעם אחת את הפיקוח על הגבינה הקוטג' עלה לשמונה שקלים, והגבינה הלבנה לשמונה שקלים. כאשר זה היה בפיקוח אז כל אחד הבין שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. החקלאי מקבל בקושי מה שמגיע לו. אני אומר את זה בכאב לב – יום אחרי יום חקלאים מתמוטטים. יום אחרי יום חקלאים יוצאים ממעגל הייצור. רמי לוי יכול למכור את העגבנייה בשמונים אגורות – זה עלות הייצור שלו? כמה עולה לייצר עגבנייה? אמרתי, אני לא רוצה שהחקלאי ירוויח יותר מדי, אבל גם שלא יפסיד את הנשמה שלו כל פעם. הוא יכול להפסיד פעם-פעמיים-שלוש – הוא מוריד את המכנסיים ונגמר הסיפור. הם לא מולטי מיליונרים, הם מלח הארץ, ויש לנו מזל שיש חקלאים שמוכנים להמשיך ולעשות את מה שהם עושים. תודה.

תודה.

רק תזכור שיש לו חוק הגליל, מה שלהרבה אין.

אני יודע. הייתי שם פיזית כשזה נחקק.

איפה לא היית.

מה לעשות. אני כבר זקן, רק נראה טוב.

אני שומע ולא בפעם הראשונה את חבר הכנסת וקנין מדבר מדם לבו. אני לא יודע כמה פעמים אמרתי כמי שעבד פעם במשרד החקלאות – כל פעם אני שומע את אותם דברים. זה דה-ז'וו לגמרי. אבל אנחנו באנו לעסוק באירוע מאוד מסוים ומוגדר. הבקשה שלנו היא איך מונעים או אם לא מצליחים למנוע, מה עושים כדי לפחות ליידע את הציבור על המצב.

מה זה אי אפשר למנוע? ודאי שאפשר למנוע. בתכנון.

ברור. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

לגבי הפטם – עוף טרי בחנויות – הנתון הוא שלא היה מחסור של עופות לשחיטה. לא היה מחסור שהיינו יכולים למלא את הצרכים של מדינת ישראל בעופות. היו מספיק עופות לשחיטה. הליך הגידול של פטם הוא 44 יום. הכול היה מתוכנן בכך שיודעים שיש חגים, ויש מספיק אפשרות לשחוט את העופות האלה כדי שתהיה מספיק תוצרת במרכולים. הסיטואציה שמשחטות מחליטות לא לבצע ימי שחיטה בחול המועד מכיוון ששוחטים לא מגיעים ופועלים בני עדות אחרות לא מגיעים בגלל חג אחר, ומרכזים את ימי החופשה שלהם בימים כאלה אין לי אפשרות חוקית לחייב משחטה לעבוד בחול המועד; אין לי אפשרות לחייב שוחטים לעבוד בחול המועד. מה שאני יכול לעשות זה לבקש ולדבר.

זה סוג של מונופול.

מה שעשינו זה לבקש מהמשחטות שיבטלו את ימי החופשה ויתחילו לעבוד; ביקשנו מאנשים ברבנות הראשית שיסכימו שהשוחטים ישחטו גם בחול המועד. ואכן הייתה היענות. היה מתוכנן שהשוחטים יעבדו בימים שלישי ורביעי בחול המועד - -

עזוב את השוחטים. הבעיה היא שוחטים? פונים אלי – כולם רוצים חופשים. הם יודעים שהחגים מגיעים.

זה מה שאומר לך אדם דתי. ואני אומרת – נותנים רישיונות לעבוד בשבת.

שוחטים לא יגיעו בשבת.

אולי תיתן לנו פריסה של משחטות לפי מגזרים. איפה הגויים הערבים יכולים לפתור את הבעיה?

- - -

זה לא יהיה כשר. זה יהיה טרף.

- - -

- - -

זה לא קשור לשוחטים.

חבר הכנסת מקלב, אתה מערבב שני דברים. זה לא ענייני דת.

נכון.

גם.

הוא אמר, ימי חופשה.

אבל למה דווקא של שוחטים? של המנהל.

אני פה כדי לעסוק בעובדות, לפחות כפי שביקשתי מהמנכ"ל להציג אותן. העניין היה שלא היו שוחטים. אתה יכול להגיד את מה שפספסת כשלא היית פה – החגים לא "פרצו".

אבל לא בעופות. דיברת על בשר שמשווק. השוחטים לא קשורים לכל הנושא. תבדיל בין השוחטים שנסעו לחו"ל - -

חבר הכנסת מקלב, אני מבקש שמנכ"ל המשרד יציג את הנתונים כמו שהם. אנחנו לא נצא מפה בלי מסקנות. זה לא יהיה עוד דיון שבאו, אמרו, הלכו. לא יהיה.

גם הרב הראשי וגם אנשי הרבנות עוסקים בדברים האלה. הם דיברו עם השוחטים, והם הסכימו לבוא ליום שלם בימים שלישי ורביעי. ביום חמישי מכיוון שהייתה להם חופשה מתוכננת הסיכום היה שמשחטה שתבקש שיבואו הם ישלחו שוחטים, ומשחטה שלא תבקש – לא ישלחו לה שוחטים. מנהלי המשחטות אמרו לנו שאם היו להם הפועלים בני עדות אחרות וגם השוחטים הם היו מפעילים את המשחטות. כיוון שלא היו להם לא זה ולא זה הם לא הפעילו את המשחטות. אין לי האפשרות החוקית לכפות על משחטה להפעיל משחטה.

חברי חברי הכנסת, אני לא אמרתי שאני מסכים למה שהוא אומר. אני בסך הכול ביקשתי שבשלב הראשון לפני שאנחנו נותנים את ההתייחסויות המלומדות – כל אחד עם נהג המונית שלו או עם הסופרמרקט שלו – אנחנו קודם כול רוצים לדעת מה היה. כדי שלפחות שגם כשנגיד את דברינו זה יהיה אחרי שהרגשנו את המחסור ומנסים להבין. זה שאני לא מגיב זה לא אומר שאני מקבל או לא מקבל, אני בסך-הכול רק מקשיב לדברים שהוא מציג. אז בבקשה.

אני סיימתי לגבי העופות. היו עופות, אבל לא הייתה פעילות במשחטות.

יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש, אני מניחה שצפיתם שיהיה מחסור – האם התקיימה ישיבת חירום כמו שנהוג לעשות במקרה כזה? אספתם את כל המשחטות? הצפתם את הבעיה?

מבעוד מועד מתוך משרד החקלאות נערכו דיונים לגבי זה וגם בעקבות הדיונים שהיו כאן בוועדה. לשבחה של הוועדה ייאמר, שבעקבות הדיון בוועדה בדקנו והתרענו בפני המגדלים להגדיל את מחזור הגידול. אמרתי קודם שזה 44 יום מהיום שהאפרוח בוקע מהביצה ועד שאפשר לשחוט.

השאלה שלי היא האם הייתה ישיבת חירום במשרד?

אולי מכיוון שהשר דתי, והוא לא - - - בשבת, זאת הבעיה.

לא, לא.

זה לא רק השוחט.

השאלה שלי אם הייתה ישיבת חירום במשרד שאספה את כל הגורמים, פרשה את הבעיה וניסתה למצוא פתרון?

בכל התקופה של החגים – של חג סוכות ולפני חג הסוכות – חלק מהעובדים הבכירים והזוטרים נקראו לעבודה. לא הייתה להם חופשה בחול המועד, והם עבדו בחול המועד סוכות כדי לפתור את הבעיות שנוצרו – לנסות לדבר עם כל משחטה, לדבר עם השוחטים וכדומה. כל מה שהיה צריך לעשות עשינו. תוך כדי החג גם הכנו את הנוהל המיוחד הזה של ייבוא עגבניות מחו"ל עם הבטחת שער ליבואנים. הכנו את הנוהל ואת הקול הקורא, הכנו את החוזים, הכנו את הרישיונות. הדברים נעשו. העובדים נקראו גם בחג לעבודה בנושא הזה.

תן לי פריסה של המשחטות.

אני אתן דוגמה: בכניסה ללקייה יש משחטה גדולה שמעסיקה מאות ערבים. בחול המועד אין בעיה לערבים לעבוד. יש למשחטה כזאת חלק?

היא עבדה או לא עבדה?

הוא שואל. הוא לא יודע, הוא רק שואל.

באותו יום חמישי עבדו כל המשחטות חוץ ממשחטה אחת ב"מילועוף" שלא עבדה, שמייצרת כ-20% מהסחורה.

סחורה לא כשרה, נכון?

לא, סחורה כשרה.

חוץ מהמשחטה הזאת יתר המשחטות עבדו. השוחטים עבדו.

חבר הכנסת עמר בר-לב שהוא יושב-ראש שותף של השדולה החקלאית צריך ללכת לדיון בוועדה. בבקשה, בקצרה.

כפי שהזכרתי, אני הייתי בכנסת הקודמת יושב-ראש השדולה החקלאית עם חבר הכנסת וקנין וגם בכנסת הזאת עם חברי כנסת נוספים: איתן ברושי וכן הלאה. אני מלווה את הנושא הזה כבר שלוש שנים. המנטרות שאני שומע בשלוש השנים האחרונות זה שוק חופשי, הכול פתוח, תחרות; מילים כמו כל מה שקשור בתכנון חקלאי וכן הלאה. זה קרטל, זה מונופול, נוגד את עקרון הכלכלה החופשית וכן הלאה. הדוגמה שיש לנו היום עם העגבניות או עם הפטם ודברים אחרים זה בדיוק דוגמה קטנה למה נושא החקלאים והחקלאות – לא כל הענפים, אבל חלק גדול מהם – הוא מאוד שונה מדברים אחרים. הכללים האחרים של מנטרות כאלה ואחרות שיכול להיות שבתחומים אחרים הן נכונות – במקרה הזה הן לא נכונות. מעבר לחשיבותו של הנושא החקלאי כבעל חשיבות לאומית צריך למצוא את השביל הדק אבל החשוב הזה בין תכנון לבין תחרות חופשית. כשדובר על מחירי העגבניות לא דובר על אותם חקלאים שהפסידו, כפי שהזכיר מנכ"ל משרד החקלאות, למעלה מ-50%. זאת אומרת במקרה הטוב יוכלו עכשיו אחרי ההתאוששות לספק 50% מהתצרוכת. זה אומר שעוד חקלאים הולכים ליפול. לכן במידה מסוימת סוג הדיון הזה מזכיר לי את הדיון בנושא הביטחוני. יש לנו דקירה אז כולם עוסקים בשאלה איך מונעים את הדקירה שהייתה היום בבוקר. יש כאן נושא מערכתי, ויש כאן נושא מערכתי שצריך להתייחס לחקלאות בצורה אחרת; הנושא של חופש ומצד אחד פתיחת מכסים ומצד שני אי מתן סובסידיות כפי שמקובל בעולם זה לא יכול להיות. אני בעד פתיחת מכסים, אבל אני גם בעד הגדלת הסובסידיות לענפים מסוימים שהם צורך לאומי שלנו עוד לפני שדיברנו על החקלאים עצמם. תודה רבה.

חבר הכנסת עמר בר-לב, אני מסכים אתך. בשולחן הזה אתם תכירו אותי שמים את הדברים על השולחן בצורה מאוד בוטה וחדה. יש שתי אפשרויות: יש אפשרות לעבוד בשוק מתוכנן כמו בשוק החלב, ולכן גם לא היה מחסור בחלב - -

אבל בביצים שזה שוק מתוכנן היה מחסור. וגם בעוף שהוא מתוכנן היה מחסור. לכן התכנון כשלעצמו בוודאי לא מהווה - -

- - -

אני מצטער, הייתי חייב.

ראיתי אותך עומד להתפוצץ כל רגע, ובגלל זה אפשרתי לך להשתחרר.

לא היה מחסור בחלב?

לא היה מחסור בחלב.

היה מחסור בקוטג'.

בחלב היה מחסור.

חברים, התכנסנו כאן כדי להבין.

אני אענה. היה מחסור זמני בקוטג', לא היה מחסור בחלב. קוטג' זה תהליך ייצור של 48 שעות, ויש בו תנאים מיוחדים. היו בו מחסור זמני.

לא היה וירוס?

לא.

בחלב לא היה מחסור, גברת קראוס?

לא היה מחסור בחלב. היה פשוט פחות ייצור ושיווק בנושא של הקוטג' בגלל חמישה ימי חג. מנכ"ל המשרד כבר הסביר את זה.

כי שוב "פרצו".

כדאי שיידעו שבשנה הבאה זה אותו דבר. תעשה להם הכנה כבר עכשיו. זה ניהול לא נכון. מה זה קשור למחסור?

בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד שאנחנו יודעים שנתיים-שלוש וגם חמש ושבע שנים מראש את מופע החגים. זה לא נפל עלינו כרעם ביום בהיר.

מסתבר שכן.

כאשר אנחנו רוצים שתמיד יהיה חלב בשוק אנחנו חייבים לייצר חלב בהתאם לעונות השיא. הרי אנחנו לא צריכים כל הזמן את התפוקה של עונות השיא אז אנחנו מייבשים חלב לאבקת חלב. אבל כדי לשלם על הייבוש של אבקת החלב הזאת, על התוצרת העודפת, אנחנו עושים משק מתוכנן. זאת אומרת מי שמדבר להוריד את יוקר המחיה בניגוד להליך התכנון צריך לדעת שאלה שני דברים שונים. אם אנחנו הולכים על שוק מתוכנן המחיר עולה, אם אנחנו מדברים על שוק לא מתוכנן אז עגבנייה יכולה להיות פעם אחת ארבעה שקלים ופעם חמישה עשר שקלים, ויש ייבוא.

צריך למצוא את השביל. אני לא אמרתי שחור או לבן, אבל צריך למצוא את השביל הנכון. נושא פערי התיווך הם באמת בלתי מתקבלים על הדעת - -

עמר, אני אמרתי לכם כבר פעם בדיון. כשאני עוסק בענייני משרד החקלאות הדבר היחיד שמשתנה שם זה הזבובים שאנחנו צריכים כל פעם לתת להם סוג של הדברה. אותן שאלות, אותם דיונים, אותו דבר, אותה מערכת ייצור, הפרחים, החלב. אנחנו נקיים כאן דיון גם עם השר. יש פה עניין עקרוני. זה לא רק מדיניות של ועדה. יש כאן עניין של תפיסת עולם. אם יש משהו שנטוע עמוק בתפיסת עולם, ויש שם מאבק גדול מאוד זה העניין הזה – האם אתה מסבסד חקלאות ועושה משק מתוכנן על כל חולייו – זה לא רק דברים טובים – או אם אתה הולך לשוק הפתוח על כל חולייו ולא חסר בשוק הפתוח חוליים. החוכמה היא שעדיין לצערי, המצאנו כל כך הרבה דברים ולא מצליחים למצוא נקודת איזון שלא נותנת פתרון של מאה אחוז. בחקלאות אי אפשר לתת פתרון של מאה אחוז בכל זמן נתון, אבל בסוף זה האם המדינה רואה בחקלאות ערך או נטל. אם היא רואה בה ערך אז היא עוצמת עין גם כשיש בעיות או יודעת לתת להם מענה. יהיה דיון של יום שלם שנקדיש לזה, אני כבר אומר לך, לאה. נעסוק בצורה מעמיקה בזה – לא בצורה שטחית.

תעשה את זה לפני חוק ההסדרים שגומרים גם עם ענף הפטם.

אני מקווה שנצליח לתת את המענה בלי לעשות את כל זה. אם אני אחכה לדיון – עזוב, אני אמצא לזה מענה גם ככה.

אדוני, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, אני מבקש ממך. אתה היית כמדומני גם בדיון הקודם, ואני רוצה שתקשיב היטב למה שאני אומר. הפדיחה – בלשון העם – שגרמה לעליית מחירי הבשר, כבר דנו בה בהרחבה. אני מקווה שנמצא פתרון לאותו ויכוח שהתקיים בין השוחטים לבין היבואנים ובתווך משרד המשפטים. מי שלא מכיר את החומר שיקרא בארכיון. אני מקווה מאוד, ואני רוצה את ההתייחסות שלך לעניין.

אבל אדוני גם זוכר – ויש לנו את זה גם בנוסח שהונח לפני כל חברי הכנסת בעקבות מסקנות הוועדה בדיון המהיר שכבר ראינו במו עינינו את הדברים עומדים לקרות – גם עליית המחירים – וביקשנו להיערך מבעוד מועד בכל הנוגע להגדלת ייצור העוף גם כדי לתת מענה למוצרי הבשר שחלק מהמשפחות, כפי שאמרת, יעל, לא יוכלו לרכוש כי המחירים מאוד גבוהים. זה תחליף ראוי, ברוך השם.

שמעתי את ידידי המלומד. אני אומר את זה לא בציניות, אלא בהערכה גדולה. אבל יחד עם זאת אני לא מקבל את זה. אני לא מקבל את זה באל"ף רבתי. אני אומר את זה עוד לפני שהעמדתי את השאלות הגדולות, ובוודאי כשאומר המנכ"ל שלא הייתה בעיה של עופות. זה לא קשור לדת, חבר הכנסת מקלב. השאלה היא איך לא ידעו? החג של המוסלמים מחד, החג של היהודים מאידך. שמיטה היא פעם בשבע שנים. זה לא דבר שקרה לפתע פתאום. אני מבקש לנסות לפחות לתת לנו תשובות ברורות. תודה.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שרלוונטיות אלי: הדבר הראשון זה הבשר. אכן קיימנו פה דיון. בערב החג היו פרסומים של רשתות השיווק שהוזילו את מחיר הבשר ב-30%. גם אני הסתכלתי. מצאו פתרונות, הביאו בשר מפולין בהיטס, וכל מי שפתח את העיתונים ראה 30% הנחה. בעיית הבשר נפתרה. אגב, עשינו בדיקה, ורצינו לדעת האם הסיבה שמחיר הבשר עומד לעלות היא בגללנו, נושא השוחטים. התברר לנו שבתוך המקררים במרכולים הבשר שעמד למכירה זה בשר מספטמבר 2014, בכלל משחיטה קודמת. השוחטים שוטחים, מכניסים את זה להקפאה ומוכרים את זה בשלב מאוחר.

סליחה שאני עוצר אותך. אני רוצה תרשים זרימה מדויק של מה שאתה הולך להגיד כי אתה מתכוון להגיד דבר שהתייחסנו אליו. חבר הכנסת וקנין לא פה. אתה זוכר מה חבר הכנסת וקנין אמר.

נכון. אני זוכר שחבר הכנסת וקנין אמר שהוא יבדוק ויביא את הנתונים ממשרד הכלכלה לגבי המלאים.

הוא אומר שזאת לא בעיה של שוחטים. מי שבא לסחוט כסף.

עזוב את השוחטים.

אתה מבין, לא בעיה של שוחטים, אלא בעיה שסוחטים.

חבר הכנסת מקלב, אנחנו עדיין בבשר.

הוא בא להגיד שזאת לא בעיה של שוחטים, אלא בעיה של סוחטים. מי שבא לסחוט כסף מהציבור בגלל כאילו מחסור שנוצר. זה מה שאתה בא להגיד?

לא. אני רוצה שתתחיל שוב את התהליך.

אני חוזר שוב על הסיפור של הבשר. קודם כול אני מדבר על השחיטה הקודמת שבעקבותיה התקיים הדיון באביב הקודם, ואני רוצה גם להתייחס לשחיטה הנוכחית. בשחיטה הקודמת היה לנו חודש ימים לשחיטה. בעקבות הדיון סיימנו את כל הוויכוחים עם משרד המשפטים, וכל השוחטים יצאו לעבודה וסיימו אותה. אני אומר שוב: לא היה מחסור בעקבות היציאה של השוחטים כי ברור לכולם שאנחנו מקיימים דיון חודש לפני ראש השנה. זה לא הבשר שנמכר במרכולים בראש השנה. הבשר שנמכר במרכולים בערב ראש השנה – בדקנו את זה – אתמול דיברתי עם הרב הראשי, והוא עשה בדיקה באופן אישי – היה בשר מספטמבר 2014, לא מ-2015.

זה לא בשר טרי.

אני מדבר על בשר קפוא. הבשר שאנחנו מדברים עליו שבא מארגנטינה הוא בשר קפוא, זה לא בשר טרי.

- - -

חברים, אני לא ביקשתי את הדעה של כולם. היה דיון כאן, אנחנו התעסקנו בעיקר בבשר הקפוא. העניין הוא שהעלויות של הבשר הטרי יותר גבוהות. לכן אנחנו מבינים על מה אנחנו מדברים. העיסוק המרכזי במשבר היה הבשר הקפוא.

אני חוזר שוב: הבשר שהיה במלאי נמכר, והמחירים ירדו. כל אחד יכול היה לראות את זה בעיתון.

כל התהליך שאתה מתאר – הבשר שהיה במרכולים מספטמבר 2014 – האם כל התכנון של הרשתות היה כדי להשתחרר מהמלאים?

לא יודע, אני לא נכנס לזה.

הוא מציין עובדות מבחינתו.

אנחנו מדברים על העבר, אבל גם חושבים על העתיד. עונת השחיטה הקודמת של הבשר בחו"ל, בעיקר בדרום אמריקה, הייתה קצרה. עכשיו אנחנו נכנסנו לעונת שחיטה חדשה לפני פסח. מכיוון שזאת שנה מעוברת קיבלנו עוד חודש. שלשום עשינו את ההגרלות אף על פי שרצינו להימנע מהגרלות, אבל לפי הוראה של משרד המשפטים ובית המשפט, עשינו הגרלה נוספת. סיימנו את ההגרלות, וכל צוותי השוחטים יכולים לצאת לעבודה. זה בעניין הבשר. בעניין העוף - -

אני אוסיף משהו לגבי הבשר. בשוק יש שינוי שיש מה שנקרא עכשיו בשר מצונן. זה לא הבשר המיושן ולא המופשר, דהיינו בשר שמגיע מפולין. אפשר להביא אותו גם בהיטס. זה לא טיסות מדרום אמריקה - -

מה מחירו?

עד היום כיוון שזה הייתה פתיחת שוק היבואנים מכרו את זה במחירים נמוכים. נוכל לראות במשך השנה איך מתייצב מחירו, אבל הם רצו לצאת בשיווק של זה, ולכן הייתה לנו לפני ראש השנה תחרות בין הרשתות, והמחירים ירדו.

זה בעצם בשר טרי שנמכר, כפי שהמנכ"ל אמר, במחירים נמוכים יותר מהבשר הטרי.

אני מכיר את זה. כמעט בכל סופר יש פינת מצוננים כמעט בכל סופרמרקט.

זה שווה שיחה בנפרד.

זאת הפעם הראשונה שמתחילים לייבא, וזה תקדים. בשל הורדת המכסים שנעשתה לפני כשנה שאנחנו רואים את הפירות של הדבר הזה, זה פעם ראשונה שזה קורה. זה תרם להורדת המחירים.

למה נמנעו מלעשות את זה קודם?

שאלה טובה, אבל בסופו של דבר עשו.

אני לא רוצה להגיד שתרמנו לזה, אבל חלק מהעניין הוא שחיפשו שוק חדש בגלל הבעיה של דרום אמריקה, ומצאו את השוק הפולני, והביאו משם בשר בקר.

כבל, אתה מבין מה שמדברים? לוקחים את המס מעובדים זרים, מסבסדים את הייבוא, ופה יסגרו את המשקים. ליתר ביטחון גם הורידו את המס על האלכוהול שאפשר יהיה גם לקנות אלכוהול בזול. המדינה הזאת איבדה את דרכה. לוקחים מס מעובדים זרים, נותנים רשת ביטחון לייבוא, ויושב פה אלון מסר ומבסוט – מתגשם החזון שלו – מביאים בשר.

ראשית כול, לא נותנים רשת ביטחון לייבוא.

אני יודע מה.

אני דיברתי אתך כמה פעמים. זה פשוט לא נכון.

איתן, תן לי לדבר בצורה מסודרת.

ברור לי.

אני רוצה לעבור לסוגיה של העוף. אני רוצה להסביר את התהליך: אנחנו אחראים על השוחטים; המשחטות אחראיות על העובדים שברוב המקרים זה בני מיעוטים שאמורים לעשות את עבודת ההכנה, ואז השוחט נכנס לתמונה ומבצע את השחיטה. למה אני מזכיר את זה? כי החגים נפלו – ואני אומר שוב, לא בהפתעה – כולנו פתחנו את לוח השנה, ואמר מר ברושי, שגם בשנה הבאה זה בדיוק אותו לוח זמנים. אותו יום ראשון ואותו ערב חג.

ליהודים, לא למוסלמים.

בכל יום שאפשר היה לשחוט, זאת אומרת לא בשבת, לא ביום כיפור ולא בראש השנה, בוצעה שחיטה. מנכ"ל משרד החקלאות אמר את זה קודם – הייתה הנחיה של הרב הראשי הרב דוד לאו לשחוט גם בחול המועד. אני גם שמעתי מאנשים שנמצאים פה שאכן הייתה שחיטה. זאת אומרת בכל הימים שאפשר היה לשחוט, שחטו. ביקשתי שיעלו לי על לוח השנה את כל הימים - -

בערבי חג עבדו?

ביום שישי 18 בספטמבר, למחרת ראש השנה, לא שחטו; בערב יום כיפור לא שחטו, ובערב חג סוכות ב-27 בספטמבר לא שחטו. אבל שחטו בחול המועד – ב-29, ב-30 וב-1.

הנקודה האחרונה מבחינתנו, שיש לה השפעה על הדיון פה היא הנושא של הירקות והפירות. אני גם עשיתי בדיקה. השנה הייתה לנו שנת שמיטה. אתמול דיברתי על זה עם הרב לאו, והוא אמר, שזאת אולי פעם ראשונה שהשמיטה לא גורמת למחסור בשוק, לכל ההכשרים – בגלל ההיערכויות. אני לא יכול לקשור לעצמי את הכתר על ההיערכות, כי זה נעשה לפני, אבל ההיערכות הייתה מתאימה, ולא היה מחסור בגלל השמיטה.

אדרבה, בגלל השמיטה היבואן שמביא כעת את הסחורה מתורכיה הוא אותו יבואן שייבא בשמיטה. אז היו לו קשרים עם המגדלים, ולכן הייבוא הראשון שהגיע לארץ - -

הארכתם לו את המכרז בלי לפתוח מכרז חדש.

תודה. חבר הכנסת מקלב, אתה צריך לצאת?

אני צריך לתת, אבל אני אתן לחבר הכנסת ברושי לדבר לפני.

בבקשה, חבר הכנסת איתן ברושי.

אי אפשר לדבר הרבה כי נדמה לי שאנחנו כבר בסוף המהלך הזה. דבר ראשון, אדוני היושב-ראש וחברי בן-אליהו, קודם כול המשבר הזה לא נוהל נכון. ככה לא מנהלים משבר, ולא חשוב מה הסיבות שלו. איך אני יודע שהמשבר לא נוהל נכון? כי התוצאות מעידות שהמשבר לא התנהל כמו שצריך כי היה מחסור בשוק. אני לא בטוח שהחגים האלה קורים פעם ראשונה. אבל פעם ראשונה לא הייתה מלחמה ולא הייתה סיבה למחסור בתוצרת טרייה בשוק. היו מצבים כאלה בעבר. מעניינת פה עוד שאלה אחת - -

לא היה וירוס - -

היו צרות אחרות. אחרי שוקנין יצא אני יכול להגיד שחקלאי בישראל צריך קשר עם הקדוש ברוך הוא ועם פקידי האוצר. עם שניהם זה מאוד קשה. כדאי לשאול עוד שאלה את פקידי האוצר: מה הנזק למשק הישראלי מעליית המדד בעקבות המחירים שהאמירו בשווקים. אני מניח שאנחנו נראה תוך כמה ימים השפעה על מדד יוקר המחיה, וכדאי שהכלכלנים יעשו חשבון – גם במחלקת המחקר של הכנסת – מה הנזק למשק הישראלי מהמחסור בירקות ועליית המחירים – ואני לא מדבר על נזק מורלי.

איתן, האחריות היא לא שלו. האוצר לא אחראי על החקלאות.

מה זאת אומרת? לא. ממש לא.

זה כן נכון.

לא, המדיניות היא גם של משרד האוצר, סליחה.

גם אני הייתי פעם במשרד החקלאות, ואני זוכר איזו בהלה הייתה כשהסתבר פתאום שיש מחסור. אלון מייצג פה את האוצר, והמדיניות של התערבות האוצר בכל דבר – מי כמוך יודע – הופכת אותם גם לאחראים. עד עכשיו הם לא ידעו שהם אחראים על הכול. הם מעולם לא שילמו מחיר על הטעויות. את המחיר שילמו החקלאים – הם עברו מתפקיד לתפקיד. מה שאני אומר כרגע הוא שיש מחיר בעליית המדד. כדאי לברר אותו, וועדת הכלכלה תעשה את זה.

איתן, אמרת פה דברים נכונים. הבעיה היא לא בפער התיווך. הפער הגדול יותר הוא בתפיסת העולם ובערכים. אני מכיר את הרפרנטים באוצר, ואני אומר את זה עם ביקורת, אבל לא אישית. אלון מייצג קבוצה שלמה שלא נבחרה בשום מקום לנהל את המדינה, והערכים שלהם לא קרובים לאיך שאנחנו חושבים שצריכה להתנהל המדינה. לכן הפער העיקרי פה הוא בערכים ולא פער התיווך. פער בתפיסת העולם הוא הבעיה. על פער התיווך אפשר להתגבר בחקיקה. לדעתי, לא אמרת פה שגם למשרד החקלאות יש הצעה, והיא נעצרה. הממשלה רוצה להעביר את החוק הזה ב-48 שעות. לכן, לדעתי, הוויכוח העיקרי הוא על תפיסת העולם, ונקודת המוצא היא לא כזאת שאפשר לומר שיש פה דיון שווה. פקידי האוצר שמכתיבים מדיניות זה שנים באים עם השקפות עולם אחרות.

מה הנקודה העיקרית? אי אפשר לנהל חקלאות בלי מעורבות ממשלתית. השאלה היא מהי המעורבות. היו פעם קרנות לפינוי, היו אלף ואחד דרכים. האוצר לא רוצה שני דברים: הוא לא רוצה תכנון, והוא לא רוצה הגנה מפני ייבוא. לכן לא תוכל לפתור איתם את הרפורמה בפטם. צריך לדחות אותה. בסופו של דבר הכישלון הוא בניהול. היה פה ניהול לא נכון של המשבר, ואי אפשר להימנע. האוצר לא יכול להגיד שהוא לא בעסק. אי אפשר לעשות ייבוא בלי האוצר. שנית, בן-אליהו, תפסיק להתאהב בייבוא. לפי השקפתך, ואמרת את זה גם, הייתם יכולים לתת רשת ביטחון לייבוא ותכנון לייבוא. אתם אומרים, לא נביא את כל הייבוא בבת אחת כי צריך תכנון, אחרת זה יירקב. פתאום צריך תכנון, ופתאום צריך רשת ביטחון. אבל את זה לא אמרתם למגדלים בערבה או לחקלאים בצפון. לכן הבעיה העיקרית פה היא מה אנחנו רוצים, ואיפה גבולות האחריות. לדעתי, יש פה בעיה של חוט שדרה, יש פה בעיה של ערכים, והבעיה הזאת לא תיפתר בדיון הזה. לכן לא יקרה מהדיון הזה שום דבר. אנחנו חוזרים לאותה נקודת מוצא שונה. אנחנו מדברים בשפה אחרת, הם מדברים בשפה אחרת, ויש פה קואליציה שיש לה רוב גם לקבל שטויות.

לכן צריך לקיים את הדיון שאמרת. אבל בבקשה, איתן, שעד אז לא יתקבלו החלטות. חוק ההסדרים לא יכול להתעלם ממה שאמרת. חוק ההסדרים הוא ביטוי לוויתור על השקפת העולם וריצה לקיר חלקלק. תודה.

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אי אפשר להתייחס למשבר או למחסור הזה כדבר שקורה מפעם לפעם. קודם כול היה כאן אוסף של מחסורים, הצטברות של משברים, ולא בכדי על אף החוקים והנושאים הרבים שמונחים על שולחנך בחרת לדון בנושא הזה. מכיוון שאי אפשר לפתור את העניין רק בטיפול שטיפלנו, טוב או לא טוב. צריך לחלק את זה בין הסיבות שגרמו לכך, ולבדוק איך טופל אחרי שזה קרה. אלה שני דברים נפרדים. קודם כול אנחנו צריכים לטפל בבעיה, למה זה קרה. כאן נשאל, מה היה? איזה שינוי היה בחגים, בשבתות בשוחטים שלא עובדים? הרי ההבדל בין הלוח העברי ללוח המוסלמי זה דווקא המענה לפתרון הזה. ההבדל בין הלוח העברי ללוח המוסלמי הוא שהלוח העברי מבוסס על עונות השנה. פסח תמיד יהיה באביב, וסוכות תמיד ייצא בסתיו. כך שהדברים שמשפיעים על החקלאות באים לידי ביטוי בחגים. בשנה שעברה לא הייתה בעיה של שוחטים. הם כן עבדו בחגים, הם כן עבדו בשבתות. זה הרי לא דבר שנוצר פתאום. לא הייתה כאן עת מלחמה או מחסור. אולי היה וירוס, אבל אלה דברים שקורים. לכן הבעיה היא שיש כאן משהו מהותי בהסתכלות. היום עובדים על הקשקש, עובדים עם החקלאים על המכסות המינימליות, על הכדאיות. זאת תוצאה של דברים כאלה. יכול להיות שביום יום זה לא בא לידי ביטוי, אבל זה בא לידי ביטוי בימים האלה שהם ימים מצומצמים. אני שילמתי 19.90 שקלים על קילו עגבניות, ועל קילו מלפפונים שילמתי 16.90 שקלים. זה לא דבר שקרה פעם. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שהציבור הצרכני בישראל שאל. שיחות החג גם בשיחות הרציניות וגם בשיחות ההווי היו על מחיר העגבנייה. זה יכול למלא ספר שלם, אם לא סרט שלם על ההווי הזה.

זה יקרה שוב מכיוון שזה לא קשור רק לחגים. כשעוברים על חלק מצומצם, כשעובדים באי כדאיות של החקלאים זה יקרה במוקדם. כל תופעה קטנה אחרת שתשנה את הסטנדרט, זה מה שיקרה - -

תודה.

לכן אנחנו צריכים למצוא פתרון. אין ספק שאם יש מצבים כאלה, כאן צריך להיכנס משרד החקלאות. איך פותרים את זה? אם היה מלאי של עופות לא היה צריך להגיע לשחיטה בחגים. מה היה חסר? מה הבעיה למלא מלאים של עופות?

מדובר על עוף טרי.

אבל גם בעוף הקפוא שהוא עוף טרי היה מחסור, מכיוון שהיום ההבדל בין העוף הטרי לבין הקפוא הוא הבדל דק.

אדוני היושב-ראש, בהחלט צריך להפריד בין הבעיה של הבשר. אתה אמרת את זה בדבריך, אבל זה לא מספיק חודד – הייתה בעיה של בשר קפוא בגלל רפורמה. עשו שינוי מהותי בתהליך השחיטה, וזה גרם למשבר בין היבואנים, בין השוחטים לבין המשרד לבין הרבנות הראשית. ניסו לפתור את המשבר ביצירת מחסור, ואתה היית עד לכך, אדוני היושב-ראש. ניסו ליצור לחץ על הגופים הרלוונטיים בעניין הזה ועל הרגולציה על-ידי לחץ של מחסור. אם היה נכון או לא נכון, אני לא יודע. בסופו של דבר, אנחנו מקווים שאנחנו אחרי זה, אבל בנושאים אחרים של העופות בשוטף ובנושא הפירות והירקות זה לא קשור לבשר. כאן אנחנו צריכים להיכנס לעניין ולטפל בשני הדברים: א', אנחנו צריכים לטפל בסיבות שזה קרה, ולדאוג שלא יקרה, ושנית, צריכים להתמודד עם זה כשזה קורה. לדעתי, לא הייתה מספיק הסברה והיא גם לא הייתה בזמן. גם אם זה נכון הציבור לא ידע. צריך היה להרגיע את הציבור ולהגיד איפה זה עומד. תודה.

תודה. יפרח סבלדי, בבקשה.

שלום. אני חקלאי ממושב צופר בערבה, חבר בעמותת מאבק החקלאים שמאגדת למעלה מ-3,000 חברים שהחתימות שלהם נמצאות פה. זה יועבר ליושב-ראש, וכבר עבר ליושב-ראש הקודם. אנחנו נאבקים כל הזמן למען החקלאים והחקלאות. בשבועות האחרונים אנחנו עדים לכל מיני פקידים ועסקנים שמסבירים לנו על הווירוס או על מזג האוויר ובגלל זה המחסור בעגבניות. הווירוס הוא לא בגידול; הווירוס הוא באלה שנותנים את ההסברים על הווירוס - -

לא, לא. סליחה. נכון, אתה חקלאי, ואתה גם נראה מחוספס, וזה בסדר גמור. יחד עם זאת אני לא מקבל את דבריך. אני מבקש שתחזור מדבריך.

אוקיי.

לא. אני רוצה שתגיד, אני חוזר בי מדברי.

הוא כל הזמן חוזר על אותה מנגינה.

חוזר מדברי.

הוא - - - הכי גדול.

סליחה, וקנין, אנחנו לא באנו פה לעלוב. לא סביב השולחן ולא במקום אחר.

מקובל.

תודה.

אני יכול להגיד שבמשך כל השנים תמיד יש בעיה של מחסור בירקות בתקופה של ראש השנה ופסח. זה מעבר בין חקלאות של צפון הארץ לחקלאות של דרום הארץ. תמיד יש מחסור, רק מה שקרה השנה בבת-אחת – חקלאים ירדו מחקלאות. זאת הסיבה למחסור. כי גם הווירוס או החום פגעו ב-40% מהתוצרת, כשמגדלים רק חצי מהשטחים הפגיעה הרבה יותר גדולה. עד לפני שנה או שנתיים לא יכולת למצוא בערבה יותר ממטר מרובע שאין עליו גידול כזה או אחר, והשנה 30% מאדמות הערבה לא מעובדות, ומדובר באלפי דונמים. הבעיה היא לא במחלות, אלא בכך שחקלאים לא מסוגלים להתקיים. פער המחירים לא נובע מהסיטונאים. אפשר להגיד על חברות השיווק - - - כי יש מי שנותן לגיטימציה לפער המחירים האלה.

אפשר להגיד שבערבה נפלה שלהבת.

תודה.

עכשיו ידבר חבר הכנסת חאג' יחיא, אחר כך אבו וילן, אחר כך איילת נחמיאס ורבין ודובי אמתי.

אני אתחיל בבשורה: מהיום עד עוד שלושים שנים החגים לא ייפגשו. כך שהעובדים הערבים לא יהיו חלק מהבעיה.

עשרים, למה שלושים?

שלושים שנים הם לא ייפגשו. אפילו יותר מזה.

בעוד חמש עשרה שנה זה ייפגש בפסח.

אני יושב פה, מקשיב בשקט וחושב. אחרי כל הדברים שדיבר כאן כבוד המנכ"ל חשבתי שהוא לא המנכ"ל. חשבתי שהוא פרשן פה. פרשן יכול לפרשן, אבל מנכ"ל הוא זה שצריך תכנן , לבצע ולדאוג שלא יהיו פשלות, שלא יהיה הכישלון הזה.

- - -וירוס?

בין היתר.

אני לא מסוגל.

טוב, אתה לא מסוגל. אני לא רוצה להגיד מה הווירוס, אבל זה עניין של תכנון, וזה לא הווירוס. יש עוד הרבה דברים, וגם לי יש מה להציע.

זה לא נכון.

אני אומר, מי שנכשל בתכנון תכנן להיכשל.

לא נכון. אני לא יכול לתכנון ימי חול, ואני לא יודע מתי הווירוסים יגיעו. אתה יכול לתכנן את הכמויות, לדאוג שיהיו כמויות אלטלרנטיבות גם בתחומי החגים.

אתה יכול לתכנן את הכמויות.

כיוון שהשוק הזה לא מתוכנן - -

בדיוק הנקודה – שהשוק הזה לא מתוכנן. לא ידעתם שזאת שנת שמיטה? ידעתם. לא ידעתם שזאת השנה מה הלאה?

לדעתי, יש אפשרות גם לתכנן לעתיד. במקום ללכת לטורקיה ולמקומות אחרים, מה הבעיה הייתה לתכנן מול הרשות הפלסטינית שיש בה הרבה שטחים והרבה אנשים שאין להם מקומות עבודה ? לתכנן לקבל מהם סחודה.

מקבלים.

לא מספיק. אני יודע שמקבלים, אבל לא מספיק. אז יש שם הרבה אנשים מובטלים. למה לא לתת גם יות ר מכסות מים למגזר הערבי שאנחנו פה? אני תושב טייבה, יש לנו אדמה חקלאית שאין לה אפילו מכסה למים. למה לא לתכנון את זה אפילו בשנה כזאת? למה לא לתכנן את זה ולהגיד, אתם תקבלו את הסובסידיה, תקבלו כמו אנשים חייבים לתכנן. כמה לולים יש במגזר הערבי? אפס.

אין? למה אין?

אלה שאלות שדורשות תשובות, למה אין מכסות לביצים במגזר הערבי?

יש אנשים שיכולים גם לעבוד. ברשות הפלסטינית ב-15 באוקטובר הם יוצאים לחופשה מבתי ספר בגלל מסיק הזיתים. למה? מכיוון שמסיק הזיתים לנו אולי לא כדאי, אבל שם חלק בסיסי מהחיים שלהם. גם אפשר לשפר את המצב הכלכלי שלהם, גם אפשר לקבל את הסחורה; אז בעבודה כזאת, האם משרד החקלאות מתכנן? האם הוא בודק או לא בודק? כן, בסדר, תמיד יש וירוס הזה, ותמיד יש קרה בחורף והחום בקיץ.

לכן העניין של המחסור אם מתכננים – הווירוס לא הגיע ביום אחד ולא בדיוק בערב החג. הווירוס היה גם קודם, אז יכלו גם לתכנן גם את הייבוא ודברים אחרים. לא יכול שהירקות האלה, שזה החלק החשוב ביותר לאנשים העניים. תבדקו כמה זה השפיע גם על האנשים העניים.

אדוני, אני רק רוצה להגיד לך שאנשי המקצוע המומחים בארץ לגידול עגבניות, שכל החיים שלהם השקיעו בעגבניות, והם יודעים בדיוק איך גדל כל שבר. המומחים המקצועיים אומרים לך שהשילוב של ימי החום ולילות החום שכבר היה שנה בארץ ובאירופה – בשילוב החום הוא גרם לפגיעה של 50%.

יש לתכנן את הייבוא במקביל. יש וירוס, יש חום – יש ייבוא.

הסברתי. פתחנו את זה ב-7 בספטמבר. אני מודע לכך שיש בעיה.

אני מסיים את השיח ביניכם. בבקשה, איילת.

אני מתנצלת. פשוט יש ועדת כנסת בעוד שלוש דקות. המשבר הנוכחי הציף משהו שחלק גדול מאתנו יודעים כבר הרבה זמן – שהמדינה נטשה את החקלאות ונטשה את החקלאים. זאת האמת, ולא צריך לייפות ולא צריך לצעוק. זה מה שקרה. המדינה הזאת שנים רבות לא הייתה מעוניינת בחקלאות. אנחנו רואים את מספר החקלאים שהלך ופחת, אנחנו רואים שבביטוח של החקלאים ההשתתפות של המדינה – כשכבר מגיעה – מגיעה באיחור, ואנחנו גם מפחיתים את ההשתתפות של המדינה. אנחנו רואים שבמקום לפעול במדינות בעולם, ובמיוחד באירופה אנחנו לא נותנים את הסובסידיות לחקלאים. אנחנו לא מחפשים איך לעזור לחקלאים. זה לא רק התצרוכת העצמית שלנו – שאני חושבת שהיא מאוד חשובה. אנחנו כל הזמן מדברים על ביטחון אנרגטי, בואו נדבר גם על ביטחון תזונתי. זה לא פחות חשוב. עם כל הכבוד, לדעתי, זה חשוב לפחות באותה מידה. נכון שיוקר המחיה זה נושא חשוב, וחשוב לתת עליו את הדעת, אבל אנחנו יודעים שיוקר המחיה לא נעוץ בחקלאים. ומה מטריד אותי? שבנושא המילואים שקרוב ללבך, איתן, דנים בדיוק בשתי דקות בשנה. כשיש מלחמה וכשיש מבצע. בשש אחרי המבצע ואחרי המלחמה כולם שוכחים אותם. זה מה שיקרה במשבר הנוכחי. אנחנו כולנו מאוד נסערים מהמחסור שיש על המדפים, אבל בשש אחרי המחסור – כשכבר נהיה בדצמבר – ואני מכירה את הווירוסים ואת המחלות, ואני יודעת, חבר הכנסת וקנין, אני יודעת שלא התכוונת להגיד קודם – אתה היית מדווח על הניוקסל לא רק בגלל שאתה חבר כנסת. אנחנו יודעים. זאת מחלה יותר מדי קשה. לכן ברור לנו שאנחנו נתעורר שוב בשש אחרי המחסור, נגלה שכבר אין מחסור, ונגיד לעצמנו שוב – אנחנו נדע שהחקלאים נאנקים תחת המצב הזה, ושוב אין סובסידיות ותמריצים כדי לגדל עגבניות ופלפלים, ואנחנו יודעים שפגעי מזג האוויר רק יחזרו על עצמם. אנחנו רק גמרנו את החום, והנה עוד רגע – כולנו זוכרים את הסופה של דצמבר לפני שנתיים. ואתם יודעים, זה עוד כלום יחסית לעומת הקרה של 2008. בקיצור, אנחנו לא יכולים שוב להתעורר. המדינה צריכה להחליט שחקלאות היא עניין אסטרטגי כמו תעשייה וכמו כל הדברים שהפכו את מדינת ישראל למה שהיא היום. תודה רבה.

תודה. יש לי בקשה מאנשי המקצוע. אני לא יכול לבקש את זה מחברי הכנסת. זה לא דיון לפתור את בעיות החקלאות. הסיכום שלי לא יהיה לפתור עכשיו את בעיות החקלאות. אנחנו נוגעים בעניין מאוד ממוקד. אני מנסה – ובינתיים ללא הצלחה – פה ושם קרעי עניינים – לנסות למקד את הדיון סביב המשבר. קל מאוד ללכת למחוזות אחרים כי בסופו של דבר אני רוצה להגיע לקבל תשובות, ואני עדיין לא מקבל אותן. אני שומע אותן, אני לא מקבל. אבו וילן, התאחדות חקלאי ישראל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין יצאה, אבל למען כבודך וכבודי, אדוני היושב-ראש, נזכיר לה שתיקנו את חוק המילואים והכפלנו את השכר שמקבלים הסטודנטים לשכר הממוצע במשק ועוד כמה דברים. הלוואי - -

נכון. היא התכוונה – אבל אני מבין מה שאתה אומר.

אבל בשנים האחרונות עשינו כמה דברים - -

גדולים מאוד. נכון.

בביטוח – לא רוצה לפרט הכול. עשינו שם שינוי די דרמטי.

עלה פה המושג של ביטחון מזון. הרי החגים האחרונים זה בדיוק העניין של המשמעות של ביטחון מזון למדינה כמו ישראל שיש לה גם מציאות ביטחונית. זה תמיד נשמע בתור סיסמה. קודם כול משבר העגבניות – המנכ"ל צדק בכל מילה. מה אתם מתנגדים, לתיאור המציאות? אבל יש דבר נוסף שנאמר קודם נכון על-ידי החקלאים. חקלאים הקטינו שטחים, חקלאים יצאו מגידול עגבניות. בשנה האחרונה מחירי הירקות בישראל ירדו ב-4.5% בממוצע. חלק מזה זה תנאים טובים וחלק מזה זה מזג אוויר. אבל באופן בסיסי תנאי הסחר של החקלאות בחמש השנים האחרונות הורעו באופן דרמטי במשקים המשפחתיים והקטנים, והמשמעות היא שנוצרים חוסרים. בענף החלב, לדוגמה, כל חג פסח וראש השנה יש תכנונים קפדניים איך מוציאים, כי יש בעיה של הובלה, של הפעלת המחלבות. עושים ישיבות שלמות כדי לתכנן את זה. ברוב המקרים גם כמעט לא שופכים חלב וגם כל המוצרים בשוק.

הפטם – אני רוצה להזכיר לך שהיה מחסור בחגים. כן שחטו, לא שחטו – הבנו את הכול. אבל מה יהיה בשנה הבאה? אם ההצעה של ביטול הפטור מהגבלים עסקיים לגבי מגדלי הפטם הקיבוציים תתקבל, ושלוש מאות מושבניקים ייצאו מהענף, תצטרך לייבא בשנה הבאה. וזה לא כשר. אנחנו יושבים עם האוצר ומתווכחים, והתפיסה האומרת, שוק חופשי זה נוגע לפטם של ראש השנה הבאה.

רק לציין, אבו וילן, ששני שווקים שבהם נרשם מחסור – הביצים והפטם – יש שווקים שמתוכננים היום. התכנון לא רק שלא פתר את הבעיה של המחסור, אלא גרם לזה שהצרכן הישראלי משלם מחירים יותר גבוהים במשך כל השנה - -

רציתי להגן עליך, אבל אתה מעלה אותי שוב להתקפה.

- - - קרטל הפטם רק יעזור כדי שמצב כזה לא יקרה בעתיד.

קרטל יש בקולומביה.

אתה קורא לו "קרטל". קח את המילה "קרטל" ושים אותה במקום אחר, לא פה. אני אגיד לך למה – שכנים שלי מגדלים פטם. לפני שלוש שנים הם הפסידו את המכנסיים שלהם בגלל עודפים. ייצרנו מעל הראש שלנו, השוק היה רווי. חקלאי לא יכול להיות במצב שהוא מפסיד פעם אחר פעם. אז לזה אתה קורא קרטל? מה זה "קרטל"?

רציתי להגיד שהתכנון שמתקיים היום בענפים האלה לא פתר את הבעיה של המחסור.

הם אימצו את הוראת שטרסלר. שטרסלר הוא המנחה שלהם.

לא היה שום מחסור בפטם. הלולים מלאים בפטמים.

סליחה.

איתן, הוא אומר דבר לא נכון.

אז מה אם הוא אמר? אתה לוקח את זה קשה הביתה? אל תדאג.

אני רוצה לומר משפט סיכום. א', אנשי אגף התקציבים באוצר עושים עבודה נאמנה. זה תפקידם - -

אתה לא אומר את זה ברצינות.

בואו נגיד את האמת – ב-85' כאשר הפוליטיקאים בחוסר אחריות קיצונית דרדרו את כלכלת ישראל אל פי תהום מי שהציל אותה היו אנשי האוצר והפוליטיקאים שקיבלו החלטות קשות. מאז נוצר חוסר איזון מסוים, שהכוח בידי אנשי האוצר הוא גדול מדי - -

נעזוב את זה עכשיו, אבוי. זאת לא עבודה אקדמית עכשיו.

לעניין עצמו: אני באמת חושב שבחקלאות הישראלית צריכים להיות ענפי בעלי חיים מתוכננים. אין ברירה אחרת במציאות של מדינת ישראל. דבר נוסף, בכל מדינות ה-OECD ממוצע התמיכה של שלושים ושש המדינות המובילות בעולם בענף החקלאות הוא 20%. בישראל זה 9%. לכן הוועדה צריכה לדאוג שהשיעור הזה יעלה – לא בבת אחת, ל-15%, ל-16%, ל-18%, והכול ישתנה.

- - - מקבלים מכסף, ודווקא תשע לוקחים במסים.

תודה רבה. דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אנסה לעזור לך – לא בטוח שאני אצליח – לצאת מפה עם בשורה. אני אנסה להיצמד לעובדות ופחות לאמוציות. החקלאים בישראל עומדים בראש הטכנולוגיה העולמית. החקלאים בישראל הם היעילים ביותר; התפוקה בייצור שלנו היא הטובה ביותר, ועל החלק שלנו, נדמה לי, אלון, שגם אתה לא תתווכח. אנחנו כן נתווכח כשאני שומע את דברי מנכ"ל משרד החקלאות כשהוא מתאר לך את הייבוא שיגיע לארץ בשישה-שבעה-שמונה שקלים לעגבנייה, בו בזמן שהוא יודע לא פחות טוב ממני שעלות הגידול של עגבנייה בישראל הוא שניים וחצי שקל בלבד. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים האלה אנחנו צריכים לשאול את השאלה, למה קרה הכשל הזה? כי במבחן התוצאה הוא כשל. כשאתה מתאר את המדפים הריקים הוא כשל. כרגע אני לא אומר מי נושא באחריות. זה כשל. כשחסרה תוצרת זה כשל. את זה אי אפשר לטשטש.

לכן לדעתי, לאורך זמן פגענו בחקלאות; אנחנו פגענו במשקים הקטנים והבינוניים. בכל העולם מנועי הצמיחה הטובים ביותר – לא רק בחקלאות, אלא גם בתעשייה – זה הקטנים והבינוניים. אנחנו במו ידינו בבית הזה לאורך זמן פגענו ומתכוונים לפגוע במשקים הקטנים והבינוניים. זאת פגיעה אנושה גם לחקלאות וגם לביטחון המדינה. משקים קטנים שפזורים בכל גבולות המדינה הם הגדר החיה במיוחד לימים כאלה שגל טרור כזה פוקד אותנו. תמיד היינו שם. הבית הזה מחסל אותנו. מהערבה לעוטף עזה ראינו תמונות קשות. אני לא יכול להירדם מתמונות קשות כאלה. לכן תכננתי לעלות היום עם 200 טרקטורים לירושלים, אבל לבקשתו של מפקד מחוז ירושלים, דחינו את זה לשגרה מתוך אחריות. ואנחנו ממשיכים ופוגעים במשקים הקטנים והבינוניים. המשק של ידידי וחברי נסגר. הוא ייבש מטע אבוקדו כי הוא משק קטן. יש עוד מאות כאלה בגבול הצפון. אנחנו חיסלנו את הדברים האלה, וממשיכים.

הפתרון מאוד פשוט, לא יעזור כלום. אם צריך לקחת את אלון ניקח אותו אתי על חשבוני לאירופה, לראות למה שם לא חסרים מוצרים על המדפים. למה בברלין זה נראה יותר טוב? אני אקח אותו – כי אני מעריך אותו. ניסע לשבוע ימים, ונראה לו איך מנהלים - -

אל תחזיר אותו.

לא, אני אחזיר אותו. ועוד איך.

אל תדאגו, בסוף הוא ישתלב אצלכם בעבודה כמו תמיד.

לסיכום: ניהול – בראש ובראשונה על משרד החקלאות בלבד. יש פה תקלה, וצריך לעשות בדק בית. צריך לומר את האמת. שנית, אנחנו חייבים תכנון, וזה במשרד החקלאות. אלה שני הגורמים שצריכים להיות במשרד החקלאות, ויש פה תקלה. בואו נאמר את האמת.

שלישית, במדינה כמו שלנו קל וחומר שחייב להיות תכנון. בסך הכול יש פה 9,000 חקלאים שצריך לנהל.

דובי, כולם פה דיברו על תכנון וגם אתה, וזה בסדר גמור.

אדוני היושב-ראש, מה זה קשור לגל הטרור?

אני אענה לך. מאז הקמת המדינה אבות אבותינו שפרסו את ההתיישבות בגבולות המדינה לקחו את החקלאים ואת המתיישבים, והם היו הגדר החיה בכל מלחמות ישראל שמנעו את כל הפולשים, את כל האויבים וכך גם יהיה.

מה זה קשור לתקופה הזאת?

- - -

כי בכל מקום שיש חקלאות - -

חבר'ה, עשו לי טובה. דובי, אני לא רוצה שאף אחד פה יהיה גיאוגרף. תעזבו את זה עכשיו. אנחנו רוצים להתעסק עכשיו בעניינים שלנו ולהתקדם. אני מבקש עכשיו ממולי לויט לומר את דבריו. אבל מולי, אל תיתן לי עכשיו את כל פרשת הפטם. כל אחד פה מביא אתו שקים של עניינים מהעבר. אני מבקש להתייחס למחסור שהיה, להתייחסות של מנכ"ל משרד החקלאות, להתייחסות של מנכ"ל משרד הדתות. בתווך. בלי הרצאות.

כבוד היושב-ראש, אתה יודע שאני לא מרצה, אני בא רק עם עובדות. מאחר שכל מה שאמר מנכ"ל המשרד מקובל עלי יש לי להוסיף רק שתיים-שלוש עובדות. א', שיירשם בפרוטוקול שעוף מצונן במדינת ישראל זה עוף שמרגע השחיטה יש לו חמישה ימים בלבד. לכן לאחר חמישה ימים אסור לשווק אותו כי הוא לא בריא למאכל. לכן כשיש רצף של חמישה ימים עם שחיטה מינימלית אנחנו נמצאים בבעיה.

זאת אומרת שהייתה בעיה עם שחיטה.

הייתה בעיית שחיטה, אין ספק - -

ההנחיות של משרד הבריאות השתנו באיזשהו תאריך?

לא. בעניין הפטם לא השתנה שום דבר.

העובדה השנייה היא שיש בארץ מלאי של בשר עוף קפוא שניתן לצריכה במקביל. העניין הוא שהציבור אוהב יותר את העוף המצונן, ופחות רוצה לקנות עוף קפוא. אבל היה מספיק; העובדה השלישית היא שלא היה שום מחסור של עופות בלולים; והעובדה הרביעית היא שביום שחיטה אחד של 6 באוקטובר ששחטו כמיליון עופות נגמר כל המחסור במדינת ישראל.

עוד פעם הייתה בעיה ב-6 באוקטובר? שוב הייתה הפתעה?

הבעיה נפתרה ב-6 באוקטובר. זה היום שחזרו לעבודה, והייתה שחיטה מקסימלית. נפתרה כל בעיית החוסר כי החוסר היה של יום עבודה אחד שלם של שחיטה. לכן הסיפור הזה של מחסור בפטם הוא לא נכון – להפך. אם הדוגמה שמשרד האוצר רוצה להביא - -

אני רוצה להבין. אולי אצלך במשק לא היה חוסר, אבל אצל הצרכנים היה חוסר.

אתה צודק.

תודה. אני מודה לאדוני.

על זה אני לא מתווכח.

אנחנו באנו לעסוק כאן לא במחסור שיש לך בלולים. אני בא להתעסק עם הצרכן. לצרכן היה מחסור דרמטי. אם אומר מנכ"ל משרד הדתות, בצדק, שהרשתות שיחקו משחק עם הבשר, ומה שהם מכרו היה מ-2014 - -

ודאי שהם שיחקו בזה.

אני רוצה שתעזור לי. אתם לא עוזרים לי. כל אחד מספר לי סיפורים.

אני לא מספר לך סיפורים, והעניין של ההגדרה של חוסר היא הגדרה יחסית כי אם החוסר מתמלא ביום אחד של שחיטה מלאה אז החוסר היה נקודתי בכמה מקומות. אני במקרה קונה בשר במגדל העמק ולא היה שם שום חוסר.

אתה מדבר על עופות.

כן, על עופות. לכן אני אומר שכל החוסר הנקודתי שהיה בעופות התמלא ביום שחיטה אחד מלא לאחר חג הסוכות. הניסיון של משרד האוצר לנסות לייחס את החוסר בימי שחיטה לנושא של תכנון בפטם לוקה בחסר כי לא היה שום חוסר בעופות.

זה לא ניסיון.

תודה. פלג אוריון, בבקשה. אחריו אלי אהרון, חבר הכנסת עיסאווי פריג', וננסה להתכנס כאן. אני רוצה להגיע להחלטה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שאולי זה אירוע מכונן כי יש כאן תמימות דעים שעולה פה כמעט מדברי כל הנוכחים בנושא התכנון. מנכ"ל משרד החקלאות יושב כאן ומספר לנו שהוא יודע להגיד בצורה די מוצקה שב-1 בדצמבר ואולי אפילו ב-20 בנובמבר כל בעיית העגבניות תיפתר. זה רק מוכיח שבקרה ותכנון הם הפתרונות שיובילו אותנו להבטחת המזון בישראל.

(היו"ר עיסאווי פריג', 13:13)

מה שלא יוביל אותנו לפתרון הזה זה הייבוא כי כולנו שמענו קודם, שככל הנראה, היבואנים מייבאים רק כשמתאים להם, נוח להם, וזה רווחי להם. לכן הם לא מימשו את רישיונות הייבוא כפי שאמר קודם המנכ"ל. לכן אי אפשר היה לפתור את הבעיה. יושב-ראש הוועדה אמר קודם בפתיחה שהיה רוצה להגיע למסקנות בסוף הדיון כאן. אז המסקנה כאן היא שאין תחליף לתמיכה ולתכנון בחקלאות כדי להבטיח לתושבים את המזון. הייבוא הוא לא פתרון. אין תחליף לפרי הארץ הזה, ואין גם תחליף לעבודת החקלאים. רק החקלאות היא הביטחון למזון במדינה.

אני רוצה לנצל את הבמה ולהגיד שאני מודה מכאן לשר החקלאות ולשר האוצר שהחליטו לצאת לדרך חדשה פעם ראשונה, ולנסות להגיע להסכמים מול התאחדות חקלאי ישראל למען עתיד טוב יותר לחקלאות. תודה.

תודה לך, פלג. כמובן, יש לנו גם הסתייגויות. הרי אתם מתכנסים לאותם דברים: תכנון, תמיכה וסובסידיה. צריכים לחשוב גם מעבר לזה.

הדובר הבא הוא אלי אהרון, ארגון מגדלי הירקות.

צהריים טובים לכולם. שמי אלי אהרון, אני מארגון מגדלי הירקות. אני גר במושב עמיעוז שבמועצה האזורית אשכול. אני בא, למעשה, מאסם העגבניות של מדינת ישראל. כולם מדברים פה על העגבניות, אבל אני בא משם. משנת 76' אני חקלאי. איך אני זוכר את השנה הזאת? יש לי פשוט 76 שערות לבנות שכל שנה אני סופר אותן. 50% מפתרון הבעיה זה לדעת להצביע על הבעיה, ולהגיד, זאת הבעיה.

אחרי ששים ושבע שנה בחקלאות עוד לא זיהו את הבעיה?

לא ששים ושבע שנה – ארבעים שנה. משנת 76'.

מ-76' עוד לא זיהית את הבעיה?

זיהינו. לכן אני בא להציג לכם אותה. אני באתי מאסם העגבניות, כמו שאמרתי. לכן רציתי להציג את הבעיה הזאת. אני גם מכיר את האנשים. אני חקלאי כבר 40 שנה. אני גם שימשתי מנהל עבודה חקלאית באשכול, הייתי עשר שנים סגן ראש המועצה באשכול, והיום אני בארגון מגדלי הירקות. אז אני מכיר את הבעיה מכל הכיוונים שלה. מי שיאמר שהמשבר הוא נקודתי איננו יודע על מה הוא מדבר. מדברים על הווירוסים, מדברים על החום וכו' – רבותי, ב-40 שנות עבודתי עברנו משברים של חום, חמסינים, וירוסים, מחלות ומזיקים, ולא הגענו למצב שהגענו אליו עכשיו. נכון, הייתה עליית מחירים כזאת ואחרת – לא במצב הזה שחווינו עכשיו. למה זה היה ככה? מכיוון שהיו מספיק חקלאים שיכלו לגבות את החוסר.

אני קצת חולק עליך. היו תקופות שהעגבניות והמלפפונים – אני גם ירקן בעברי. אבא שלי ירקן.

נקודתית זה הגיע לחמישה שקלים או לשבעה שקלים. אבל זה לא היה הגיע למצב של תשעה-עשר-עשרים שקלים.

הבעיה היא אחת ויחידה – מספר החקלאים לפני שלושים שנה היה שישים אלף. היום אנחנו מדברים על תשעת אלפים חקלאים. אין גיבוי הדדי, אין מספיק חקלאים שיעשו את זה. אני מזמין את כולכם. אתמול הסתובבנו עם ערוץ 10, הם רוצים לעשות הערב כתבה, והם ראו את החממות המתנפנפות - פשוט חקלאים סגרו את המשקים. למה זה קורה? - -

תודה לך, אלי. יש לך חצי דקה.

זה קורה משתי סיבות. דרך אגב, אני מגבה את מה שאני אומר בכתב. אני מוכן לשים את זה אצל היושב-ראש. הבאתי נתוני שיווק של החודשים יוני, יולי, אוגוסט – שלושה חודשים לפני המשבר הזה. יש פה חשבונות מכירה של עגבניות של שקל וחצי ברוטו.

כמה עלות הגידול? מי יכול לשרוד ככה? זה פשוט טירוף הדעת. לגדל עגבנייה ולקבל תשעים אגורות כשהעלות היא שניים וחצי שקלים – כמה אפשר להמשיך?

אני גם הבאתי נייר שהכינו אותו כלכלנים לגבי עלות גידול של כל ירק וירק - -

המנכ"ל ואלון התייחסו לזה.

לא וירוס ולא כלום – זאת הסוגיה החשובה ביותר – מה החקלאי מקבל.

שלושה שקלים עולה לחקלאי היום לגדל, וכשהוא מקבל שקל וחצי ברור לך מה קורה. מזה נובעת המסקנה מה אני מציע לעשות - -

תודה, אלי.

רק להגיד את זה.

לסיכום. המסר עבר.

המדינה עד לרגע זה ובזכותם של שר החקלאות עם מנכ"ל משרד החקלאות הורידו את נושא מס המעסיקים מהגזירות, אבל המדינה גבתה עד היום – והיא עדיין גובה – כחצי מיליארד שקל כל שנה מ

החקלאים רק על נושא העובדים הזרים דרך 10% מס מעסיקים, דרך שתיים ורבע ביטול נקודות זיכוי - -

תודה, אלי. המסר הגיע.

מה אני מציע? אם באמת רוצים לפתור את הבעיה ורוצים שיהיו לנו חקלאים – הורדת כל הגזירות והסדרה של כל נושא השיווק כך שלא יהיה מצב שחקלאי שיוצא כל בוקר משעה ארבע לא יפסיד כסף, אלא יוכל להתפרנס מעמל כפו. איך עושים את זה? תלמדו מהאירופים. בחלק ממדינות אירופה יש חוק שלפיו שום מקרה לא תימכר תוצרת במחיר פחות מעלויות הייצור שלה.

תודה, אלי. קיבלת שבע דקות.

חברים, אנחנו מתכנסים לסוף. אני רוצה לשמוע לקראת הסיכום שני אנשים שהם המהות: את המנכ"ל ואת אלון. דרכם ננסה להגיע לסיכום ותכלית הדברים.

אדוני המנכ"ל, עלו כאן כמה דברים בדיון: ראשית, סוגית התכנון, הסובסידיה והתמיכה ומצד שני הסוגיה של פערי מחירים ותיווך ורשתות. יש לי דעה בכל הסוגיות, אבל אני רוצה לשמוע אתכם. מה דעתך שאלון יענה לפניך? אלון, בבקשה.

רוב חברי הוועדה כבר לא נמצאים, אבל אני בכל זאת אני אומר למי שנמצא פה וגם לפרוטוקול בקצרה. בנושא העגבניות והעוף אנחנו באמת לא חושבים שרשת ביטחון לייבוא הוא צעד נכון. כנראה, יש חסמים יותר משמעותיים לייבוא שניתן לטפל בהם. קודם כול זה מהירות הטיפול במכולות של משרד החקלאות ומשרד הבריאות בנמלים; כמובן, הדרישה של משרד החקלאות לא לייבא עגבניות עם הגבעול שלהן מאוד פוגע ביכולת לייבא, ולדעתנו, לא נעשתה בחינה של עלות-תועלת כלכלית כדי לראות אם הדבר הזה אכן נכון.

זאת תועלת בריאותית.

- - - ה-OECD, אמר אבו וילן, לעומת התמיכה שקיימת אצלנו בחקלאות – 20% לעומת 9%. אני רוצה שתתייחס לזה.

אני באמת שמח על השאלה, אדוני היושב-ראש. במדינות OECD ובכל אירופה, שאנשים אמרו שהיינו רוצים להיות במצב שלה – אין תכנון. אין תכנון בחלב, אין תכנון בביצים, אין הסדרים כמו שיש בענף הפטם. אותם הדברים שאומרים שאנחנו צריכים לשמר ולחזק הם בדיוק מה שלא קורה באירופה. אני שמח שיש לנו צוות עם משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל לחשוב איך אנחנו משנים את מדיניות התמיכה. היום מצד אחד הצרכן משלם מחירים גבוהים בהרבה מאוד מוצרים שיש בהם תכנון לעומת העולם או לעומת מה שאפשר היה להשיג בישראל, ולא הכול מגיע לחקלאי. צריך למצוא מצב שהוא win-win – גם הצרכן ישלם פחות וגם החקלאי יקבל יותר. ואפשר לעשות את זה. אבל בשביל זה צריך לשנות את המדיניות הנוכחית של התכנון שקיימת כבר עשרות שנים בישראל. זה בדיוק מה שחלק מהאנשים פה לא מוכנים לעשות.

מה זה לשנות את מדיניות התכנון? היו שישים אלף חקלאים – אנחנו נמצאים בתשעת אלפים חקלאים. מה תענה להם?

אתה צודק. בדיוק בגלל שלא נעשה שום שינוי זה מה שקורה. לאט-לאט במשטר התכנון שכביכול נועד להגן על המשקים הקטנים חקלאים יוצאים החוצה. לכן זה לא עוזר.

אז התכנון יגדיל את מספר החקלאים, ויביא לרווחיות הענף?

להפך, ביטול התכנון – עם מעבר לתמיכות ישירות ונכונות בחקלאים שיישארו לעבוד – יוכל להעביר לשמירה ולפיתוח של החקלאות בישראל ולרמת מחירים נמוכה יותר לצרכן.

איפה נמצא נושא הסיוע לחקלאים?

אנחנו נמצאים בצוות של משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל כדי לראות האם אנחנו יכולים להגיע לשינוי כולל בנושא התמיכה בחקלאות – גם טיפול בפערי התיווך - -

הוקם צוות בנושא?

כן, הוקם.

מה המנדט שלו? מתי הוא אמור לסיים את עבודתו?

אני לא יכול להתחייב כאן על לוחות זמנים. אנחנו נפגשים באופן סדיר. רק אתמול ישבנו עד שעה מאוחרת מאוד בלילה בנושא הזה. אני מקווה שיהיה ברור שככל שנגיע להסכמות נעדכן.

- - -

אלון, תן לחברי הוועדה אינדיקציה לגבי הצוות שהוקם: מי החברים? מה הלו"ז? מה הולכים לעשות? מה הבשורה שהחקלאי שנים מחכה לה? ומה לגבי כל חוק ההסדרים והתקציב והסיוע? האם כל הדברים האלה מקבלים ביטוי?

הצוות הוא של הממשלה: משרד החקלאות, משרד האוצר והתאחדות חקלאי ישראל שמייצגים את החקלאים. אנחנו דנים בנושא המס על העובדים הזרים, העסקת העובדים הזרים באופן כללי; אנחנו מדברים על נושא הפטם לראות אם אפשר להגיע להסכמות. יש לנו רשימה של נושאים שלמים - -

ולוח הזמנים של המסקנות וההמלצות?

אין לנו כרגע לוח זמנים מוגדר. הסוגיות הן גדולות, כבדות משקל ולא פשוטות. אנחנו בפירוש דנים ועושים את זה באופן שוטף.

יש רפורמת הפטם בחוק ההסדרים, ואתם מקימים צוות שימליץ על סיוע לחקלאים. בינתיים הרפורמה רצה. איך זה התחבר עם זה?

לא התחבר.

חלק מהדיון היה לראות האם יש צעדים מסוימים או השלמות שצריך לעשות ברפורמה שבחוק ההסדרים, והיא נשארת בחוק ההסדרים. זה גם הסיכום שהיה. אנחנו, מן הסתם, מנסים לראות האם יש מעטפת שונה או צעדים משלימים שאפשר אולי לעשות ויקלו על משקים קטנים כאלה ואחרים. הנושא הזה בדיוק נמצא בדיונים.

אלון, שאלתי שאלה מאוד ממוקדת - -

שאלת את השאלה הכי טובה. אם הצעת האוצר תתקבל אני כנציג התאחדות חקלאי ישראל לא אוכל לדון על הנושא הזה כי אני אצטרך ללכת מיד ל"מעשיהו". שתבין איפה הדברים עומדים.

בשבוע הבא - - -

אבל זה כרגע מנסים לפתור. ולא – אתם תצטרכו להחליט. אבל באופן עקרוני הוא לא אומר פה. אנחנו אמרנו שהכוונה שלנו, בלי לעמוד עם סטופר, שעד סוף השנה יש נושאים מאוד כבדים - -

אבל התקציב יאושר ב-19 בנובמבר.

בסדר, אבל לא הכול כסף, אבל יש להם אפשרות בהחלט ללכת למסגרת - - - הם יכולים גם להזרים מכל מיני מקומות שאני לא רוצה כרגע לפרט, אם נגיע לתכנית כוללת. אפשר למצוא את המקורות גם לא מהתקציב הנוכחי. מה שכרגע יושב עלינו כאבן ריחיים זה מה שאתה אמרת לגבי הפטם שמקרין על כל המערכת כי הוא בעצם הופך מחצית מהמגדלים לעבריינים. לכן עד שזה לא ייפתר קשה מאוד להתקדם. אבל בגדול יש נכונות גם אצלנו וגם אצלם לנסות להגיע לתכנית כוללת, כולל משאבים.

אני שואל את אלון לפני שאני מעביר את זכות הדיבור למנכ"ל ולסכם את הדיון – רפורמת הפטם שנמצאת עכשיו על השולחן, והתקציב הכללי שאמור להיות מאושר ב-19מ בנובמבר – האם הצוות שהוקם יוכל להגיע למסקנות בהסכמה עם החקלאים עד 15 בנובמבר?

אני מקווה שכן, אני לא יכול להתחייב.

מה צריך לעשות כדי לתחום את זה לתאריך?

אני חושב שהנושאים מורכבים, גדולים וכבדי משקל - -

אבל ידועים.

נכון, הם יודעים.יחד עם זאת הנושאים בפירוש לא פשוטים, ואני לא יכול להתחייב - - -

אבל הדברים לא יתחדשו.

- - נסיים את הדברים הדחופים יותר.

אבל הדברים לא יתחדשו.

צריך לשבת, לדבר, להגיע להסכמה.

כל הנתונים ידועים לך. למה אתה לא תוחם את זה? במה זה תלוי?

זה תלוי ביכולת של הצדדים להגיע להסכמה.

זה תלוי בהשקפת העולם שלהם.

הוויכוח, מקורו בהשקפת עולם.

(היו"ר איתן כבל, 13:28)

חברים, תודה. שמעתי את סוף הדברים. אני מניח שכולם דיברו, עיסאווי.

כן. המנכ"ל יגיד כמה משפטים על פערי התכנון והתיווך.

אני רואה שינוי ניכר בהתייחסות של שחקנים במגרש. זאת אומרת הוועדה שמינו שר האוצר ושר החקלאות אומרת, בואו נגיע להסכם יחד – לא לכפות מעל הראש של החקלאים, אלא בהבנות – בכל הדברים שעומדים על הפרק ולא לזמן קצר, אלא לזמן ארוך. למה לזמן ארוך? כי כמו בכל עסק חוסר הוודאות בעסק הוא המכשול הגדול ביותר. אנשים לא משקיעים, אנשים רוצים להיכנס לעסק כשיש להם ודאות. כשיש ודאות העסק יכול לפעול. המשמעות היא של חתימה לאורך זמן. כמו שהיה במתווה לוקר בענף החלב עד 2019 – עכשיו השוק יודע ומתחיל להיערך מה יהיה אחרי 2019, אבל עד 2019 יודעים כולם מה יש. צריכים לגבש בסופו של דבר בחקיקה חלק מההסכמות האלה. כי אם זה לא יגובש בחקיקה, ורק בהחלטות, החלטות ניתנות לשינוי לפי הנסיבות התקציביות והקואליציוניות. לכן צריכים להגיע להבנות בכל הענפים. צריכים להגיע בהסכמה ובחקיקה. זאת המטרה.

אנחנו רואים סנונית ראשונה מאוד חיובית בהחלטה של שר האוצר ושל שר החקלאות – אבל בעיקר של שר האוצר – להוריד את המס על העובדים הזרים. אנשים נלחמו על זה הרבה זמן, וכל השולחן הזה ידע שזה נושא מאוד משמעותי. צריך להגיד תודה רבה למי שעשה את הפתיחה הזאת של ביטול המס על עובדים זרים – גם לשר האוצר וגם לשר החקלאות כי זאת פתיחה טובה. אם נצליח כמו שעשינו במס על עובדים זרים, להגיע להסכמות ביתר הדברים זה מתן תודה.

מה עמדתכם בקטע הזה?

אמרתי בדיון כאן בהתחלה שצריך לבחור אחד משניים: אם רוצים להוריד את יוקר המחיה המשמעות היא שזה לא יכול להיות מתוכנן. אם רוצים להבטיח מזון גם בזמן שפל – השוק הזה צריך להיות מתוכנן. זאת הבחירה. זה נכון שאומרים, נעשה את זה מדורג, נעשה את זה בענפים מסוימים ונראה. אבל זאת הבחירה. אי אפשר ללכת על שני הדברים ולהגיד, אני רוצה להוריד את יוקר המחיה, ומצד שני אני רוצה שזה יהיה מתוכנן. אין דבר כזה.

תודה, אדוני המנכ"ל. ברשותכם אסכם.

משפט אחד אחרון. בנושא של פערי תיווך – הנושא הזה עומד על המדוכה. הוגשה הצעה לתזכיר חוק בנושא הזה. זה נדון בשבוע שעבר במשרד המשפטים, והחלטנו להביא את זה גם לוועדה שיושבת מול החקלאים ולוועדה שיושבת עם משרד האוצר כדי לסגור את הנושא הזה. ברור לנו מה הכשל בנושא הזה. יש לנו כבר נוסחה להצעת תזכיר לתיקון חקיקה בנושא.

אוקיי. ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדברים. אני אתחיל מהדבר שכנראה, שמעתי בחצי אוזן. הצוות שהוקם על-ידי שר האוצר ושר החקלאות – זה היה בתיאום ועדת הכלכלה ואתי, ואני צריך למצוא את הדרך איך אנחנו חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה. זה חד משמעית – זה לא ליד, זה לא כאילו. זה היה חלק מהסיכום הכולל של העניין. אני מצר על כך שהודיעו לי, והייתי חלק מזה, רק לא אמרו לי מתי זה מתחיל לעבוד.

אתמול בלילה הם ישבו.

זה יפה.

ברשותכם, אני רוצה לחזור חזרה ולהתכנס. אמרתי לכם – אני יודע שכל פעם שעוסקים בענייני חקלאות יש נטייה לעוף מהנושאים שעליהם אנחנו דנים באותו יום, ושמים על המדוכה את כל בעיות החקלאות. אנחנו באנו להתמקד במשבר שהיה במהלך תשרי ובעיקר בא לשיאו בחג הסוכות. זה השיא של התהליך. הוא לא קשור ברגע זה לשאלה אם היה פער תיווך או לא היה פער תיווך; אם היו בלול יותר עופות או פחות עופות; האם יותר חלב שפכו או פחות חלב שפכו – אין לזה שום קשר. מנקודת המבט של האזרח שיושב בבית לא היה לנו מושג מה קורה. קודם כול ה-א'-ב' הבסיסי הזה לדעת. אדוני המנכ"ל, לפעמים כשאתה יודע אתה יודע איכשהו להתמודד עם זה. זה היה סוג של משבר לכל דבר ועניין. כמו שפתחתי ואמרתי לך – הסברים יש. כבר כשזה קרה הנחתי שיש הסברים לכל דבר ועניין. זה היה ברור לי. כל הנקודה היא כשאתה פועל במשבר בשתי נקודות: האם אתה פועל מתוך מערכת מאורגנת ומסודרת שיודעת לתת מענה ותשובות ברגע כזה או שאתה מתחיל לקושש טיפול בבעיות? ואם מצד אחד אתה לא מצליח לעשות את זה, ואתה רואה שאתה לא יודע לתת את המענה, אנא, עשה מסיבת עיתונאים, תודיע לעם ישראל שאין עגבניות עד 1 בדצמבר, הנה הסיבות. יהיו אנשים שיהיו מוכנים לקבל את זה, יהיו אנשים שיצעקו על זה, הרשתות תגעשנה או לא, אבל לפחות אנחנו יודעים איפה אנחנו עומדים. אותו דבר בפטם – שוחטים לא שוחטים, כן שישי, לא שישי – את מי זה מעניין? ביישוב שלך היה מחסור או לא היה מחסור – בגדול הודיעו שיש מחסור. ברוב המקומות שביקרתי בהם היה מחסור. התשובות לכל הבעיות האלה לא יכולות להינתן פה. פה זה כבר לא מעניין. לכן אני מתנצל – לא הבנתי מה קרה. עד לרגע זה לא הבנתי מה הייתה הבעיה עם השוחטים או לא; האם הייתה בעיה עם מחסור בידיים עובדים של אלה שמטפלים ומפרקים את העוף; אני לא יודעת אם זה בגלל שהחגים "פרצו" בהפתעה – כן או לא. יכול להיות שכל אחד מכם הבין – אני מתנצל, אני לא הבנתי. אני אומר לכם, שכל אדם בר-דעת שצופה בנו – אם יש כאלה – לא הבין בדיוק מה קרה. הוא שמע שיש פערי תיווך, הוא שמע שהביאו בשר מצונן מפולין, הוא שמע הרבה דברים - -

אתה יצאת, אדוני. אמרו שלא היו מספיק שוחטים לשחוט את העופות, אבל כנראה היו מספיק שוחטים לשחוט את החקלאים ואת החקלאות.

אני כבר אחרי הקטע הזה. אני אחד האנשים הכי קרובים בבית הזה לחקלאות. אתה יודע מה ההבדל? אני כבר אחרי המשפטים המחוזיים האלה. אנחנו כבר רוצים לתת את המענה. לכן ברשותך, אדוני המנכ"ל, ועיסאווי פריג', שגם אתה תתעסק בוועדה בכל נושא המזון – אני רוצה שיהיה צוות שאתה תרכז אותו. אני נותן לך חודש ימים. אני רוצה דוח מסודר. אני רוצה שתשב ותיתן לי תרשים זרימה כי אני חייב לדעת מה קרה פה. אני חייב בעוד חודש להוציא דוח מסודר כשאני יודע להצביע על הכשלים בסיפור הזה. אם צריך לשנות את החגים אז בשנה הבאה נשנה. אבל אנחנו חייבים לדעת מה היה פה. אם הסיפור עם השוחטים הוא הסיפור אז אנחנו נשים את הדברים כמו שהם. לא יהיה פה מונופול על כלום. זה לא מונופול של דת. אבל גם פה כשיש קבוצה קטנה שמחזיקה את כולם - -

אבל החגים זה כן מונופול של דת.

כן, מונופול שאנחנו אוהבים.

הבעיה היא שפה תצטרך לשנות גם חגים יהודיים וגם מוסלמיים.

עיסאווי, אתה תשב עם עוד שני חברי כנסת שנבחר. חבר הכנסת מקלב גם יכול להיות בצוות. יש לך שלושים יום מהיום לתת לנו את התשובה. אני מבקש – ואני כבר אומר את זה לך – אם אתה לא יודע לעשות את זה, אנא אמור לי עכשיו. אני אומר זאת בצורה ברורה. אני לא רוצה סיפורים של ההוא שהלך וההוא שתו לו, וההוא אכלו לו. אני רוצה לדעת סיפור דרך. סיפור דרך במשמעותו של כל שלב ושלב, מה היה באותו יום. אם בימי שישי השוחטים לא עבדו, ולא הייתה משמעות לעבודתם כי לא היה מי שיפרק – גם זה צריך להיאמר. בעצם כל מה שהיה צריך להיעשות חודשים לפני כן כדי לא להגיע למצב הזה זה שהייתה צריכה לצאת הודעה מבעוד מועד שלפיה, אנשים, אזרחי מדינת ישראל, דעו לכם, בתקופת זמן זאת וזאת יהיה יותר עוף קפוא מאשר עוף טרי או מצונן. טרי ומצונן זה שני דברים שונים?

אותו דבר.

אל תספרו לי סיפור, אני קונה את הדברים. יש שקיות שכתוב עליהן "עוף מצונן", ובשביל הטרי - -

טרי ומצונן זה אותו דבר.

אבל שנייה, בסדר. חברים יקרים, אני מבין מה שאתם אומרים. לא כל עם ישראל הוא יושב-ראש איגוד מגדלי הפטם. רובם אזרחים שמסתכלים במה שכתוב, ולא יודעים מה ההבדל. עכשיו הוא הולך להתמחות בכל דבר? אני אקח אותך לעולמות אחרים שאתה לא מבין בהם.

לכן מה אני מנסה להגיד? כשלי כתוב "מצונן", ואני הולך לדלפק לקנות ממנו – זה טרי. מצונן מבחינתי זה שהוא ישב כמה ימים במקרר. אני לא יודע – לא מעניין אותי עכשיו. אני רק אומר כדי לסכם את התהליך הזה שאני רוצה ממך תשובות הכי ברורות. גם אם אתה לא מצליח ללקט את התשובות, גם את זה חשוב לי לדעת. מבחינת הוועדה זה יהיה טסט קייס להתנהלות בנושאים שונים. אנחנו נטפל בדברים, נביא אותם וגם נצביע על אנשים כדי לומר איפה היה הכשל. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.