הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"ב בחשון התשע"ו (25 באוקטובר 2015), שעה 9:30

סיור ודיון בשכונת גילה בנושא הטיפול בנפגעי הגז בשכונת גילה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אורי מקלב

מיקי לוי

סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי

יהודה גסנר - מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד התשתיות, האנרגיה והמים

אוהד מעודי - מנהל ביטוחי רכוש, שוק ההון, משרד האוצר

גרייס ג'ראיסי-איוב - מפקחת מחוזית, שירות פרט ומשפחה, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עידו לבנה - ממונה רשויות מקומיות, משרד הפנים

ליאורה לבקוביץ זיידמן - מנהלת מינהל הנדסה ביצוע, משרד הבינוי והשיכון

רונן כהן - סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ניר נסים - גילה, מרחב מוריה, משטרה

שלמה אשכול - מהנדס העיר, עיריית ירושלים

עופר ברקוביץ - סגן ראש עיריית ירושלים

עופר איובי - יו"ר המינהל הקהילתי בגילה ירושלים

יפה שטרית - מנכ"לית מינהל קהילתי גילה, ירושלים

מרגלית גלייזר - סגנית מנהלת, מינהל קהילתי גילה ירושלים

מיקי אברהם - סגנית מנהלת, מינהל קהילתי גילה ירושלים

רחל נצר - מתכננת אורבנית שכונתית, מינהל קהילתי

גילת בוגנים - יועצת משפטית, חברת סופרגז, חברות גז

אילן בק - מנכ"ל של חברת הביטוח, חברת סופרגז, חברות גז

ברק גלדקוב - סגן מנהל החטיבה הביתית, חב' דור אלון טכנולוגיות גז, חברות גז

אבנר אופק - אדריכל מטעם חברת מוריה

שמואל מהלה - מהנדס מטעם חברת מוריה

רוני אופק - שמאי מקרקעין מטעם חברת מוריה

שי אדרעי - מנהל פרויקטים, חברת מוריה

אלי שמואליאן - סמנכ"ל, חברת מוריה

יוסי בן דור - עו"ד, מייצג את הדיירים שנפגעו

גדי יהושע - מחוסרי דיור, דירה 16

אדריאנה יהושע - מחוסרי דיור, דירה 16

יהודה רחמים - דייר בשכונת גילה ירושלים

פנינה לב - דיירת שכונת גילה, ירושלים

מאיר קדוש - דייר בשכונת גילה ירושלים

סימה קדוש - דיירת בשכונת גילה בירושלים

אהרון ברום - דייר בשכונת גילה ירושלים

אסתר ברום - דיירת בשכונת גילה ירושלים

גיא אפללו - דייר בשכונת גילה ירושלים

יוכבד אפללו - דיירת בשכונת גילה בירושלים

שלמה קול - קבלן

ויצמן טופן



דייר בשכונת גילה בירושלים

נטלי נוביצקי - כתבת, ידיעות ירושלים

לירון אדלר-מינקה

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור ודיון בשכונת גילה בנושא הטיפול בנפגעי הגז בשכונת גילה

(סיור)

מיום 20 בינואר, עברו 21 חודשים, עד היום לא קרה דבר. כולם עשו פה מסעי יחסי ציבור, כמו שאנחנו מצטלמים פה. להבדיל, אתם לא באתם במסע יחסי ציבור, וזה הוכח, כי זו פעם שנייה שהוועדה מתכנסת רק לנושא הזה, כל אחד בא לעשות פה יחסי ציבור, הצטלמו ומאותו יום נעלמו. כל הגופים המוסדיים, הציבוריים, שפנינו אליהם, אטימות מוחלשת, גם רגשית וגם כלכלית. אין רחמים, אין עזרה כלכלית, לא בסיוע בשכר דירה, לא בסיוע לשיקום הבניין, פשוט הזניחו את האנשים האלה, זרקו אותם. אני לא רוצה להתבטא באסרטיביות, אבל זו ההרגשה, וכל שעה וכל דקה וכל זה עובר עליך כנצח. אני מקווה שהיום, בעזרתכם באמת, ועל זה אני מודה לכם, לכל ועדת הפנים שבאמת לקחה את זה ואני מאמין באמת שאתם תביאו את זה לסיום, אנחנו כבר לא רחוקים, התקדמנו הרבה גם עם חברת הגז, גם עם עניין המימון. חסר לנו חלק מה - - - אני מקווה שבכוח ההשפעה שלכם והיכולות שלכם באמת נגיע לסוף הסיפור הזה. זה דבר אחד.

אני מצפה גם מהוועדה שתתכנס להבא, שדברים כאלה, באסונות מהסוג הזה, אל"ף, שלא יקרו, לעבוד על התקנים האלה של חברות הגז, שזה פשע איך שחברות הגז היום מתנהלות. אין תקנים, לא עובדים על פי תקנים, לא מתייחסים לתקנים. ועוד דבר, שאם יקרו אסונות כאלה, אני מקווה שלא, אבל תאמינו לי שכל המדינה הזאת על חבית חומר נפץ שנקרא גז. אם יקרו דברים כאלה, שדיירים לא יהיו במצב הזה יותר, שתהיה קרן לטובת זה, שיהיו חוקים. אני מציע עכשיו שנתרשם מקרוב, כדי שתוכלו להבין על מה המדובר.

(המשך סיור)

הבת, שמה לינדה, היא נפגעה, הייתה יומיים בטיפול נמרץ והלכה לעולמה. לצערנו. האבא משברון לב בחול המועד סוכות, משהו כמו תשעה חודשים לאחר המקרה, הלך לעולמו גם. נותרה כרגע האישה ניצולת שואה בודדה בעולם, לא בעל ולא ילדה. בדירה הצמודה גרה משפחת טופן. כל המשפחה נהרגה בפיצוץ. זה לא שלושה אנשים, זה זוג עם ילד והאמא הייתה בהריון. לדידי זה ארבעה שהלכו לעולמם. זאת אומרת במקום הזה, עם מקס שוורץ שנפטר משברון לב, הלכו שישה אנשים וזה נורא ואיום.

שימו לב איך זה נראה, 21 חודש אף אחד פה לא לקח אחריות. דודי, ז'קי, אף אחד לא לקח אחריות. איך ייתכן דבר כזה במדינת ישראל? כשהיה האסון בנפאל, איזה יופי, ארגנו 60 מיליון תוך 24 שעות. פה כמה מיליוני שקלים זעומים, אף אחד לא מסוגל לארגן אותם, למה? למה? עניי עירך קודמים. סליחה, אלה אנשים ששילמו את חובם לחברה, אלה אנשים שעשו צבא, אלה אנשים שלא נשענו על רווחה מעולם, ההיפך, מהמיסים שהם שילמו כל חייהם עזרו לאנשים אחרים. למה? למה ככה לזרוק אותם לרחובות?

החקירה עדיין תקועה. כתב האישום עדיין תקוע, הכסף מחברות הביטוח לא מגיע.

כל פעם שאנחנו לוחצים ואנחנו ב-21 חודש לא עוזבים את הנושא הזה, ובאמת תודה פה גם אני אומר לרדיו ירושלים שעושה עבודה נפלאה באמת ולא עוזב ועוזר לנו שבוע שבוע להעלות את זה. כל פעם שאנחנו לוחצים, מה שקורה, הפרקליטות, התיק נמצא שם, הופ, רואים שזה גחלים לוחשות, לא נוח להחזיק בהן, זורקים למשטרה להשלמת חקירה. אני מדבר עם המשטרה, אני לא רוצה לצטט את הבן אדם שמטפל בזה, כי הוא פוחד, הוא אומר 'אין לי מה להשלים, הם סתם כל פעם זורקים'. צריך לעשות לזה סוף.

מה הנקודה של הסבך הבירוקרטי, התיאום בין חברות הביטוח - - -

הסבך הבירוקרטי של חברת הגז שאומרת 'אני לא אשמה, אני מוכנה לעזור מטוב לב. אני לא אשמה'. הסבך הבירוקרטי - - -

מה הגורם שאתם רואים כאחראי? ביטוח לאומי אחראי?

אני אומר, כל מי שמספק גז הוא אחראי. לא ייתכן, ואמר את זה דודי הכי יפה, לא ייתכן שאחד גם - - - נניח שזו אשמה של בן אדם אחד, 100 צריכים לסבול? בשביל זה יש את חברת הגז, היא צריכה לקחת אחריות, לטפל בכל הנפגעים מסביב והנפגעים הפרטיים פה ולהביא את זה לסיום.

כמה דירות היו מבוטחות מתוך כל ה - - -

פחות מחצי, וגם הביטוח הוא ביטוח מינימלי. פה יש נזק של מיליון שקל לכל דירה, זה ביטוח בסך הכול של 200,000-250,000 שקל.

ולא כולם מבוטחים גם למקרים כאלה?

לא.

איך הם מגדירים את זה? כאסון - - -

אנחנו באנו להתרשם קודם כל ונעשה את הדיון שם, אבל תראה לנו את הדירות.

כל הדירות האלה.

יש 12 דירות, כל הטור הזה.

זאת האחרונה, כל השורה הזאת.

ואני רואה שגם אלה.

אלה נפגעו, אבל שופצו - - -

על ידי מי? על ידי הדיירים עצמם?

על ידי עצמם, על ידי הביטוחים. הם חזרו לגור, אבל יחד עם זה יש פה את הסכנה, שכל 4 הדירות האלה נתלות - - -

גם אלה פונו?

אלה לא פונו, עכשיו החזירו אותם, אבל לדעתי זה סיכון, גם צריך מהר לפתור את הבעיה הזאת, כדי שלאלה לא יקרה אסון. אתה רואה איך זה נראה, על מה זה נשען.

הבנתי. כאן יש כרגע 12 משפחות.

12 דירות, 12 משפחות מחוץ לביתן.

זה לא אירוע של ספורט, זה לא חגיגה של זמרים, יש פה 12 משפחות שחרב עליהן עולמם, הוא צריך לבוא ולהוביל את העסק הזה. לא יושב ראש ועדת הפנים של הכנסת צריך לבוא לכאן, עם חבר הכנסת שיזם את זה, בעצם מיקי לוי ואורי מקלב, לבוא לכאן ולהתחיל לנהל את האירוע הזה. זה התפקיד של העירייה, בכל עיר ראש העיר אחראי כלפי הדיירים שלו. אני לא אומר - - -

בכל זאת באתם, אז מה אתם מתכוונים לעשות?

דרך אגב, עשיתי. זה כבר דיון שני שאנחנו עושים ואני לא ארפה בנושא הזה עד שהרשויות יבואו, העירייה תוביל את זה מול משרדי הממשלה, יאגמו את המשאבים כדי לפתור את העניין. זאת היא בעצם המשימה.

קודם כל זה שיושב ראש הוועדה הרים את הכפפה הזו וכינס ועדה חשובה מאוד לדיון מהיר, שאפו גדול, זה לא דבר של מה בכך. אנחנו שנתיים מיום האירוע, כולם התייצבו ביום הפיצוץ לאור הזרקורים והמצלמות ושום דבר לא זז. שום דבר לא זז. מה שעשה יושב ראש הוועדה, זה פשוט, נכון שיש שני חברי כנסת שהרימו את זה לראש סולם העדיפויות. אחרי הפגישה בוועדה אנחנו עשינו מעשה נוסף, הלכנו, סגן שר השיכון, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואני, קבענו פגישה עם מנכ"ל סופרגז, באנו כולנו לקראת מלחמה, הגיע מנכ"ל סופרגז ואומר 'אני עם ידיים נקיות, אני רוצה לשלם את הכסף עבור שיקום ההריסות'. יש התחייבות שלו.

זה לא נכון.

רגע, עופר, שמע. עופר, אתה רוצה להמשיך כך? אנחנו ניתן לך לטפל. הבחור ישב יחד עם סגן השר ויחד איתי.

זה לא מספיק.

נכון שזה משולב עם כספי הפיצויים של חברות הביטוח, נכון שרוצים שיהיה כאן איזה שהוא יזם כדי שיבנה עוד שתי דירות, אנחנו מחכים לעיריית ירושלים. ראש העיר מגיע לכנסת לפגישה איתי, אני אבקש גם מדודי וגם מסגן השר להצטרף כדי לסכם את זה. אם רוצים להמשיך ול - - -

מיקי, אתה צודק, רק אתה לא מעודכן עד הסוף, שהחלופה הזאת של התמ"א - - - בישיבה אני אעלה את זה. אתה לא מעודכן, אני אגיד את זה. הם לא עדכנו אתכם.

אנחנו עכשיו נכנס ישיבה לגבי הנושא של הפרטים, דבר אחד ברור, שמי שצריך להוביל את האירוע זו עיריית ירושלים, ראש עיריית ירושלים, כאירוע מז'ורי כזה, אירוע דרמטי מהסוג הזה. דרך אגב, כשהיה אסון ורסאי מי שהוביל את זה הוא ראש עיריית ירושלים דאז. יש אירועים שהם ברמת ראש עיר, זה לא ברמת פקיד כזה או אחר. כאן ראש העירייה, אני מניח שאם זה היה מרתון הוא היה פה, אם זה היה איזה אירוע ספורטיבי, הוא היה פה. כשמדובר ב-12 משפחות שחרב עליהן עולמן הוא מהאו"ם, כאילו לא קיים. זה לא הגיוני. לכן אנחנו עכשיו הולכים לעשות את הדיונים על הפרטים כדי לנסות לסגור את הקצוות, גם מול עיריית ירושלים.

תודה רבה.

מדינת ישראל שלחה משלחת לנפאל ברעידת האדמה שעלתה עשרות מיליוני שקלים למדינת ישראל - - -

50 מיליון שקל, הנה אני אומר לך, הייתי באוצר. ותוך כמה זמן? 24 שעות.

אני חושב שהמדינה פתוחה לרעיון, רק מישהו צריך להוביל את זה. מה מצפים? שהגברת הזאת תבוא עכשיו, תיסע למשרד האוצר, תדפוק בדלת ותגיד לשר כחלון 'אני רוצה לדבר איתכם על הבית שלי'? הרי זה לא הגיוני. בשביל זה יש עירייה, זה התפקיד של העירייה. עכשיו לסיור הזה אפילו מנכ"ל העירייה לא מגיע.

בשנה שעברה - - - ארנונה כדי לשלם על הבתים.

בוודאי. אמרתי את זה כבדיחה, אז אני מעריך ש - - - אני אומר, זו טעות שמישהו בעצם לא ידע, זה לא הרעיון. הרעיון הוא שעירייה צריכה לבנות את המהלך, לקחת אותו לידיים שלה, להבין שהדיירים האלה, חייבים לפתור את העניין שלהם. כרגע הם הומלסים, כל אחד עם המזוודה שלו, מסתובב בין לבין. בן אדם בגיל שלה, אנשים בגיל שלהם - - -

יש דיירים ש - - -

יש פה אנשים ש - - - בוועדה, אתם תראו את זה. הם צריכים ללכת בין לבין כאילו איזה פליטים עכשיו באירופה? כאילו עכשיו הם יצאו מסוריה ועכשיו הם מתחילים להסתובב בין הבתים? זה לא נשמע הגיוני בכלל.

שורה תחתונה כסף כסף כסף. וזה לא הרבה כסף. בשניות יכולים לארגן את זה ולפתור את כל הבעיה הזו.

אתה יודע שחודש כסלו, החודש הבא, קוראים לו כסלו, כיס ולב, למה? כי כסף לבד לא, צריך להיות גם לב מחובר אל הכיס. אנחנו דורשים מעיריית ירושלים מה שאנחנו דורשים מכל העיריות, דבר ראשון לעשות ואחרי זה לטפל במי שצריך ובאמת לעזור. במיוחד עיריית ירושלים שהיא מקבלת 300 מיליון שקל כמענק בירה, היא יכולה עוד להקצות כמקדם של טיפול בבעיה הזאת ואחרי זה לבוא למשרדים הממשלתיים לדרוש את מה שהם צריכים לתת.

בפיצוץ הוא ידע לבוא ולהגיד להם 'אה, מסכנים, מסכנים'. מאז לא ראו את הפרצוף שלו.

אנחנו נמשיך את הדיון.

(ישיבת הוועדה)

צהריים טובים. קודם כל אנחנו נוהגים בדרך כלל לפתוח בשבחה של אכסניה, אז באמת תודה רבה למינהל הקהילתי, לעופר איובי, יושב ראש המינהל, למנהלת המינהל, לעובדים, באמת על האירוח, קבלת הפנים ושאפו, עופר, ותודה לך, וכמו שאמרנו, לעובדים.

הכבוד הוא שלנו.

אני רוצה גם לברך את חברי הכנסת שמשתתפים בוועדה. אני רוצה לספר לכם, היום יום ראשון, ביום ראשון בדרך כלל אין ועדות, אין סיורים, לחברי הכנסת יש מספיק דברים לעשות שלא קשורים רק לפעילות הכנסת. ביום ראשון זה יום שבדרך כלל לא מתכנסות הוועדות בכנסת, בדרך כלל הח"כים והמפלגות, יש להם עיסוקים נוספים חוץ מהעבודה הפרלמנטרית בכנסת, יש להם מפלגות וכו'. יש פה חברי כנסת שבאמת מלווים את הנושא הזה באופן אישי, הם העלו את זה גם בפניי, הם היו הטריגר לכל הנושא הזה. זה גם חבר הכנסת מיקי לוי וגם חבר הכנסת אורי מקלב, שמעבר לזה שירושלים זה בנשמה שלהם, הם גם אנשים מאוד חברתיים ובאמת הדברים החברתיים חשובים להם מאוד. הם עזבו את העיסוקים שלהם, כמו שאמרתי, ביום ראשון, ובאו והצטרפו לסיור בוועדה. תודה רבה לכם ושאפו. דרך אגב, חבר הכנסת מיקי לוי הוא לא חבר בוועדה ובכל זאת הוא מלווה את הנושא ומשתתף בכל הדיונים בנושא הזה.

כמובן שיש לנו פה את סגן השר, אחי ורעי ז'קי לוי, שבא מבית שאן בבוקר. אני גר במעלה אדומים, אבל הגעתי לכאן ב-9:20 ואמרו לי 'כבר ז'קי למעלה שותה קפה'. אז באמת ז'קי יצא מהבית כנראה ב-6:30 כדי להגיע בכל הפקקים ובאמת שאפו. תודה רבה, ז'קי.

היות שהנושא כבר נדון בישיבת ועדת הפנים של הכנסת, בדרך כלל בוועדות הכנסת לא עושים דיונים רציפים, יש דיון ובזה נגמר האירוע, אנחנו מתכוונים לעשות דיונים רציפים בנושא עד שאנחנו נפתור אותו. צריך להבין, לוועדות הכנסת אין סמכויות אופרטיביות, אם זה היה אצלנו ביד, אז תאמינו לי, אחרי הדיון הקודם כבר היה פתרון, בגלל שאני כבר יודע מה כיוון הפתרון ומה צריך להיות בו. אלא אנחנו, התפקיד שלנו זה להציף את זה כל הזמן בקטע הציבורי, לדבר גם עם המשרדים הממשלתיים, עד כמה שהדבר ניתן. אבל כפי שציינתי בסיפור, בסופו של עניין הפיבוט, הבן אדם שאמור לתכלל את כל האירוע הזה, זה עיריית ירושלים, אף אחד לא יכול לעשות את זה במקום עיריית ירושלים. צריך להבין, זה התפקיד שלה, זה תפקיד של ראש עיריית ירושלים בכבודו ובעצמו והוא צריך להנחות פקיד ברמת הדרג הכי בכירה בעיריית ירושלים, קרי מנכ"ל העירייה, כדי לתכלל את כל הגורמים, גם הממשלתיים וגם העירוניים כדי להביא את הנושא הזה לכלל סיום.

עשינו את הדיון במושב הקודם, ב-22.7 עשינו דיון בנושא, אני אתן קצת התייחסויות למספר אנשים ואחרי זה נעבור בעיקר לנושא עיריית ירושלים, נראה איך הם מקדמים את זה ואחרי זה נסכם שוב את הישיבה. אז הייתי מבקש קודם את יושב ראש המינהל, הוא בעצם מארח אותנו פה, לומר מספר דברים.

הוא גם פעל רבות.

אני רוצה להגיד משהו לגבי עופר איובי. אני מכיר את עופר איובי הרבה מאוד שנים, אין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל מקצת אני יכול להגיד. בן אדם עם הרבה נשמה, הרבה אכפתיות, איש שהמצוקות הקטנות חשובות לו מאוד, איש שתורם מכספו, אני יודע את זה באופן אישי, מכספו הפרטי להרבה מאוד ארגוני צדקה. כל נושא של צדקה הוא נמצא בפנים והוא באמת איש של נשמה גדולה. אז, עופר, מזל שאתה פה במינהל הקהילתי, נמצא בראש המינהל ומוביל את זה, בגלל שאחרת אם היה לנו מישהו אחר יכול להיות שהיינו נתקלים בעוד בעיה כמו בעיריית ירושלים. אז באמת שאפו ואני מודה לך אפילו בשם התושבים בנושא הזה. בבקשה, עופר.

תודה רבה על המילים החמות, מקצתן זה קצת - - - קודם כל אני רוצה להודות לוועדת הפנים, לחבר הכנסת מיקי, לאורי מקלב, לז'קי לוי, ולחברי דודי אמסלם, כיושב ראש ועדת הפנים, שבאמת לקחו את העניין הזה לא כמסע של יחסי ציבור, לעומת האחרים, ואני לא אנקוב בשמות מי ומה, פשוט לקחו את זה באמת מתוך רצון לסייע ולהביא את הנושא הכאוב הזה לסיום. אני באמת רוצה להודות לכם, קודם כל בשם התושבים המסכנים שנמצאים 21 חודשים מחוץ לביתם, 21 חודשי סיוט, 21 חודשים שכל שעה, כל דקה, כל שנייה נראים להם כנצח, ואפשר להבין גם למה. אף גוף מוסדי, כלכלי, עברנו על זה, אני לא אלאה אתכם בדברים האלה, אני אגיע באמת למה שהגענו מבחינת החלופות. אף גוף לא הרים את הכפפה, לא גוף מוסדי, לא גוף ציבורי, כולם אטומים, פשוט אטומים, כלכלית ועוד יותר רגשית, אף אחד לא מרחם עליהם, כל אחד בא ואומר את דברו ונעלם. על כך מגיע לכם באמת שאפו גדול שאתם הוכחתם ומוכיחים בחודשים האחרונים שהתגייסתם לסיפור הזה שלא ככה העניין, שבאמת אתם רוצים להביא את זה לסיום ותודה רבה על כך, בשמי, בשם התושבים, בשם המינהל ובשם תושבי גילה בכלל ואני חושב שגם בשם תושבי מדינת ישראל. אני חושב שכל איש במדינת ישראל יהיה שמח לשמוע שהנושא הזה הגיע לפתרון על הצד הטוב ביותר ולהחזיר את האנשים האלה לביתם במהרה. חשוב להדגיש שכל הדיירים שמדובר בהם, החבר'ה שדיברת איתם, אלה הצעירים שבחבורה, כולם גיל 65 ומעלה, אנשים שבאמת רוצים לעשות את הפנסיה שלהם בכבוד ולא צלח בידם, עקב האסון הזה, אבל אני מקווה שאתם תתרמו לזה.

אני רוצה לדבר דווקא על החלופות. הוצעו הרבה פעמים חלופות, בהתחלה הנזק היה באומדן של 15 מיליון שקלים. מיקי, זו התייחסות בעיקר לדבריך, הוצעו חלופות לגבי תמ"א 38, האלטרנטיבה הזו נבדקה מספר פעמים, אבל יש לי את התחושה, כל פעם שמופעל לחץ על גורם זה או אחר, במיוחד סופרגז, ישר הם מגיעים לעירייה ומחפשים חלופה כדי למזער את הנזק. הרי הם לא עושים את זה מאהבת מרדכי, הם רוצים פשוט למזער את הנזק, כמה שפחות להוציא מכיסם. החלופה הזו נבדקה שוב פעם ובסופו של יום הוצגה לנו החלופה הזאת ביום שלישי שעבר ונמצאה אלטרנטיבה לא מציאותית, כי זה משהו כמו חמש שנים, כל התהליך הזה, והעלות שלה היא הרבה יותר גבוהה מחלופה של שיקום. הגענו לעניין הזה שהחלופה של שיקום היא בן 6.5 ל-7 מיליון שקלים. חברת הגז, מה שהיא מנסה זה כל הזמן למזער והיא כל הזמן טוענת 'אנחנו לא אשמים, אנחנו באים מתוך אחריות ציבורית, שעיריית ירושלים גם תגלה אחריות ציבורית'. אני רק לא יודע אם עיריית ירושלים השתתפה ברווחי הגז מהחשבונות שהתושבים האלה שילמו.

צריך לאלץ את חברת הגז. מאחר שבאמת הבאנו את המספר הזה, זו הנקודה שאני רוצה להתמקד הזה, הבאנו את המספר הזה, מ-15 מיליון שקלים ל-7 מיליון שקלים. מיקי, שלא יספרו לך סיפורים וזה לא הסיפור שהתושבים לא רוצים לשים את הביטוח שלהם. זה בלוף. כל פעם שיש לחץ ציבורי, ואתם עכשיו עושים את הלחץ והם מרגישים את זה, הם פשוט מחפשים פתרונות וממציאים רעיונות. זה לא. אני אומר לך, סופי זו חלופת השיקום, 7 מיליון שקלים. הם מוכנים לשים 4, 4.5, 5, אנחנו לא רחוקים, אנחנו רחוקים סך 2 מיליון שקלים ואני מבקש שוועדת הפנים ואתם, באמת כאנשים בעלי השפעה וכוח, להשפיע עליהם לשים את ה-2 מיליון האלה ולגמור את הסאגה הזו. צריך להבין שבזה הם חוסכים הרבה, כי כל התהליך הזה שהתיק עובר מפרקליטות, משטרה, משטרה לפרקליטות, רק חברת הגז נהנית מזה, כי אם היו מוצאים אותם אשמים אז הם היו באים מהר ושמים את כל הכסף ויתרה מכך גם את עוגמת הנפש. הם מאלצים אותנו היום, התושבים המסכנים האלה אפילו לא יכולים לתבוע אחרי את עוגמת הנפש שהם היו בה כל ה-21 חודש ומגיע להם.

וההוצאות.

וכל ההוצאות שהיו. כל זה נמחק רק על ידי הסכמה שהם יביאו את הכסף לחלופת השיקום. הם רוצים להביא 4.5-5, לנו זה לא מספיק. אני מבקש שתשפיעו על חברת הגז להביא את כל ה-7 מיליון שקלים ולהביא את הנושא הזה לפתרון ולסיום. שתוך חודש-חודשיים, בעזרת ה', בסך הכול חלופת השיקום היא 10 חודשים, היא לא יותר מזה, תוך 10 חודשים הם יכולים לחזור הביתה. החלופה הזו, דרך אגב, נבדקה על ידי שני מהנדסים במקביל שלא מכירים אחד את השני, שניהם הגיעו לאותו סכום. אז אני חושב שעל זה אני לא רוצה להעלות את כל הדברים כי אתם מכירים, אבל זה לב העניין, כך אפשר להחזיר אותם.

תודה רבה, עופר.

הייתי מבקש את ההתייחסות של ז'קי.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שלקח את הנושא ומוביל אותו, את חבר הכנסת מיקי לוי ואורי, שבאמת נרתמו וכל הזמן הם בתוך הנושא, ועופר. אני חושב שמי שהיה פה היום צריך להבין שני דברים, אחת, בוא נפריד את הפתרון מהבעיה של הדיירים, צריך לפתור מיידית את בעיית הדיירים, העירייה צריכה לקחת אחריות, כולנו נירתם ונגייס את הכסף שצריך. הדיירים לא בני ערובה, הם מספיק היו בחוץ והם לא צריכים להמשיך בלי לראות אופק ונחמה.

אני יכול להגיד לכם כראש עיר לשעבר, זה באחריות העירייה. היא הפטרון, היא בעל הבית, היא צריכה לפתור את הבעיה. את הכסף, כולנו נמשיך להירתם להביא את הכסף, מיקי גייס אותי, היו לנו כמה פגישות, ישבנו עם מנכ"ל הגז, הוא אמר שהוא מוכן לתת 5 מיליון ומי שפותח ב-5 מיליון אפשר לגייס אותו ליותר אם הוא רואה פתרון סופי. אבל עוד פעם אני חוזר לנושא, לא לתפוס את הדיירים בני ערובה, צריך לפתור את הבעיה.

הדבר השני שאני חושב שמחייב אותנו כחברי כנסת ואת ידידי כראש ועדה, זה להוביל פתרון לעתיד. חייבת להיות קרן של המדינה. הנושא הזה הציף והשאיר אותנו ערומים והוא הוכיח לכולנו שאם חס וחלילה יהיה אסון אנחנו לא מכוסים. הפתרון העתידי זה ליצור מה שנקרא משהו באחריות המדינה. לא יכול להיות שבמשרד השיכון אין תקנה, לא יכול להיות שאין במשרד האוצר, ואם מיקי לא היה מעלה שאילתה והייתי עולה לא הייתי יודע. אני בעצמי הלכתי למשרד ובדקתי, אין. מדינת ישראל לא לקחה את זה בחשבון וצריך לקחת את זה גם ב - - - לא יודע בכמה אגורות בגז ושתהיה קופה לאומית לצרות כאלה. עד אז צריך לפתור את הבעיה מיידית בפתרון שהעירייה לוקחת אחריות ומאשרת לקבלן את הסכום ולהתחיל לעבוד.

כולנו נתגייס לגרום שהפער יצומצם ויהיה כסף. אבל הדיירים לא צריכים להיות בני ערובה, הרשות לא יכולה לשבת מהצד. זו אחריות שלה, אלה הדיירים שלה, זה חלק בלתי נפרד מהאחריות של רשות.

תודה רבה, ז'קי.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אחרי זה מיקי.

יושב ראש הוועדה, סגן השר, עופר יושב ראש המינהל, מיקי חברי, חבר הכנסת, מהנדס העיר, עופר ברקוביץ, יש כאן חבר ועדת הפנים, הצוות, וכל הדיירים שנמצאים פה וכל מי שקשור לעניין. בפרפראזה אומרים תמיד טוב מראה עיניים, כאן אנחנו רוצים להגיד רע מראה עיניים ומשמע אוזניים, לראות את חורבן הבתים האלה, מצד אחד כבר מעלים אבק, אפר וזכוכיות מתנפצות וביחד לראות את הקפה ואת כוס הקפה שבאמצע, זה דבר שנשאר ומשאיר רושם מאוד קשה. אנחנו יודעים שלראות דברים כאלה, גם בתקופות כאלה, זה לא סנגוריה, זה קטגוריה. לראות דבר כזה שתקופה ארוכה לא ידענו למצוא את הפתרון בעניין הזה, זה דבר שצריך להגיד 'אנחנו', אנחנו מרגישים אחריות בעניין הזה, אני רק אומר לכם, גם דודי לימד אותנו חצי מילה על פרשת השבוע.

אנחנו עסקים בפרשת השבוע הזה, על לוט, על סדום, שהקדוש ברוך הוא הפך את סדום, למה? הם עשו מעשים רעים וחטאים. כפי שלימדו אותנו כבר מהגן, לקחו אנשים קצרים, כשרצו לארח אותם משכו אותם, אנשים ארוכים שלא התאימו למיטה חתכו אותם. יש סדר, הם אמרו, ויש חוקים. ככה היה בסדום ולכן הם עשו מעשים רעים, הכול עבד לפי קריטריונים. נשאלת השאלה, בסדר, למה הוא הפך אותם עכשיו, היה צריך להפוך אותם בהתחלה, עשרות שנים ככה היא הייתה קיימת. ההבדל היה שעד עכשיו ידעו להסתדר. גם כשיש קריטריונים, גם כשיש נהלים, היה מי שהסתדר, כשהגיע לוט, איך כתוב שם? הוא בא ואמר לא, דין זה דין ומה שדינה דמלכותא אסור, אין לעגל פינות, מה שכתוב, מה שיש בנהלים, הוא קם ואמר יום אחד 'אי אפשר להמשיך ככה'.

כשרואים כזה חורבן אנחנו אומרים, אנחנו עדיין עסוקים, כל אחד מי אחראי ומי יעשה את זה. זה דבר שאסור לנו להרשות אותו. זה סבך בירוקרטי. להתיר סבך, יש שתי דרכים איך לטפל בסבך. אנחנו יודעים, כשהיינו ילדים יש לנו חבל קשור או כל צינור שקשור, יש אפשרות להתחיל להתיר אותו, זה המסלול הראשון, להתחיל אולי לנסות להתיר, אבל אם לא מצליחים להתיר את הסבך הזה, בסוף צריך לחתוך אותו. אנשים שקשורים והם לא יודעים להתיר ואנחנו לא מצליחים להתיר ביניהם ואנחנו לא מצליחים לסדר את זה, אנחנו צריכים באמת את האחריות שלהם. אם גורם כמו עירייה שמקבלת מהמדינה מאות מיליונים, יותר מעיריית בית שאן, עבור תקנת ירושלים, שיש לה הרבה דברים תרבותיים, וזה חשוב, אין שקל אחד שלא חשוב, אבל כשלא יודעים, הגורם המחולל, לקחת לעצמו את האחריות לפעול, קודם כל נעשה ואחרי זה נראה מי כאן צריך לשלם את זה. זה הכלל.

זה כלל. אנחנו, הוועדה מטילה את זה בדברים אחרים, כשיש הסעות בחינוך מיוחד ויש ויכוחים בין משרדי ממשלה, קודם כל העירייה, זה עניין שלך, תעשי. אנחנו רואים את זה בקל וחומר בדברים כאלה. ואנחנו יודעים שהעירייה, זה לא איזה גוף שנמצא למעלה, איזה משרד ממשלה. יש ועד בית, כשוועד בית לא יכול לטפל בדברים מעבירים את זה למקום שיש מינהל מוצלח, כמו בגילה, אז המינהל מטפל, כשזה גדול על המינהל אז יש מישהו שלוקח את העול, הוא הגורם המחולל בעניין הזה.

אני רוצה להגיד לכם משפט אחד. לכם צריך לבוא פתרון, על ידי שצריך מיד לקבל - - - אנחנו צריכים לגרום לכך ולדרבן לעשות ולפתור את הבעיה. חוסר הוודאות שיש לאנשים והטלטולים האלה, שאדם נע ונד, זה דבר גרוע מאוד. אסור לנו לעשות את הדברים האלה כלפי הדיירים. אני מבקש מיושב ראש הוועדה וחבריי, הדבר הזה לא יכול לחזור על עצמו, אנחנו צריכים, האחריות שלנו למצוא, כמו שאמר ז'קי, אנחנו צריכים למצוא פתרונות, כשקורה דבר כזה, שלא יגיד כל אחד שזו הבעיה של הדייר. יש דברים שהאסון הפרטי הופך לאסון ציבורי. אי אפשר להטיל על הפרט, המדינה צריכה לדעת לצאת מהמסגרת הזאת, מהקיבעון הזה. יש דברים, זה קשור אליהם, נכון, זה משפחה ובסך הכול 12 משפחות, אבל הדבר הזה הופך אותו לציבורי. אפילו דייר אחד לא יכול להתמודד, קל וחומר כשמדובר על 12.

ואני באמת רוצה גם להודות לך, אדוני יושב ראש המינהל, אתה יושב ראש מוצלח, מסור, אחראי, אתה מדבר, אתה עומד מאחורה, רואים את האכפתיות ואני בטוח שבדבקות, כפי שגם בקדנציה הזו, עם חברי הוועדה וחבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו נעשה ובעזרת ה' גם נצליח.

תודה רבה, אורי.

אני מתנצל, אני צריך את הזמן ואני ארצה לשמוע את האנשים, מה שיותר חשוב ממני, אז באמת קודם כל תודה רבה, על הרמת הנושא וההצפה שלו על ידי ועדת הפנים ועל ידי יושב ראש הוועדה. תושבים יקרים, זה לא דבר שלא מה בכך. אני אומר לכם את זה, אני חי שם כבר שלוש שנים. אז שאפו לעניין ואנחנו לא ניתן לנושא הזה לרדת מסדר היום עד שהוא יבוא לכדי סיכום.

בכל הנושאים שלנו, אחרי שנפגשנו אצלך בוועדה, המשכנו לנהל עניינים בשקט ונפגשנו, סגן השר, חברת הכנסת אבקסיס ואני, עם מנכ"ל סופרגז בתל אביב. שם פעם ראשונה שאני רואה מגיע אדם, בעל ערכים, אני אומר לך חד משמעית, מג"ד, סגן אלוף, היה מג"ד של אחת היחידות היותר טובות במדינת ישראל, עם ידיים נקיות, ואומר 'אני רוצה לעזור'. ביום חמישי, לפני שבאתי לכאן, אדוני היושב ראש, ניהלתי איתו שיחה ארוכה, ביום חמישי בערב. יש נכונות לתת את הכסף. אני לא יודע, עופר, אם חסרים 2 מיליון, אם חסר מיליון, מחובתנו להביא את הכסף. עזוב אותך, מנכ"ל סופרגז הוא בן ברית שלי, ככה צריך להסתכל עליו, כי אם אני אדחף אותו לפינה אז גם מה שהשגנו לא נקבל.

לכן אני אומר לכם, יכול מאוד להיות, אדוני היושב ראש, שצריך להזמין אותו אליך למשרד, לא עם כל הוועדה, הוא די חושש מכל העניין הזה, לשיחה בחמש, בשש זוגות עיניים, שמונה, בארבע זוגות עיניים, אפילו אתה והוא, כדי לראות אנה אנחנו הולכים. הוא מודע לזה שיש 5 מיליון דולר ביטוח שהחברה מחויבת לעשות על פי הוראות מדינת ישראל. הוא מודע לזה, כל שקל שהוא ישלם הוא יקבל בסופו של דבר חזרה, עד שההליך הזה ייגמר. מאוד יכול להיות שחסר מיליון או שניים לא יודע מה, יש פה עיריית ירושלים, יש פה סגן ראש העיר וביום שני ראש העיר אצלי במשרד בכנסת. אז אם עד אז תהיה לי תמונה כוללת אני גם אלחץ את ראש העיר, אלה תושבים שלו. אנחנו באנו כירושלמים, כי אכפת לנו, כי זה בנפשנו, העניין הזה, ואנחנו צריכים לשאוף לקראת פתרון להוריד את גובה הלהבות.

אין להבות.

עופר, אתה האיש הכי יקר והכי אכפתי - - -

אין להבות בכלל. זה כסף, זה הכול.

הכי אכפתי. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לסגן ראש העיר, עופר ברקוביץ, ואני רוצה לפני כן לומר מילה. עופר מלווה אותנו בוועדה. הוא בא בכובע של אזרח, לא כסגן ראש עיר אלא כאזרח וזה חשוב לו מאוד גם ולכן הוא גם השתתף בכל הדיונים. קודם כל שאפו על זה ובבקשה, עופר.

תודה, דודי, על כינוס הוועדה, תודה לעופר איובי שעושה עבודה נפלאה במאבק הזה ומשאיר אותו על סדר היום, ותודה לחברי הכנסת שרואים שהדבר חשוב לכם ונוגע בלבכם. אני מכיר את מיקי היטב, אני יודע כמה הדבר חשוב לו ואני רואה גם את אורי ואת ז'קי ותודה. זה חשוב להגיד את זה גם כן.

לפני יום כיפור האחרון אני רוצה להגיד לכם שכתבתי, מה שנקרא איזה שהוא דין וחשבון פנימי עם עצמי ואמרתי שאם יש נושא שאני מרגיש לא בנוח שאנחנו לא מצליחים להביא תוצאה ויש דברים שנבחרי ציבור לא מצליחים להביא תוצאה זה הנושא הזה. זה שיושבות פה עדיין 12 משפחות שנתיים כמעט אחרי ללא בית, זה צריך להיות דין וחשבון עמוק שלנו, של נבחרי הציבור, של ממשלת ישראל, של עיריית ירושלים, איך יכול להיות שבנינו מדינה כל כך יפה וחזקה עם ערבות הדדית כערך עליון ועדיין לא מצליחים להביא פתרון לנושא הזה. זה ממש יום כיפור מבחינתי של איך מסתכלים על מקרים, שהם לא עומדים בחוקים הרגילים והם לא עומדים בבירוקרטיה הרגילה ולא מקבלים את המענה הראוי.

נאמרה פה ביקורת כלפי עיריית ירושלים. אני רוצה להגיד, אני מקבל את הביקורת. אני אמנם לא הנציג הרשמי של העירייה, אני חושב שהעירייה צריכה לעשות יותר בלחולל את התהליך מול כל הגורמים כדי להביא לסיום התהליך. אני חושב שהביקורת הזאת נכונה, קודם כל. פה אני לא נכנס לענייני המשאבים שעיריית ירושלים מקבלת, אורי הזכיר אותם, עיריית ירושלים מקבלת מענקים גם כי יש מדיניות רווחה של ממשלת ישראל שמאפשרת 600 מיליון שקל שלא נכנסים בכל שנה לתמונת העירייה. צריך לזכור שהתמונה היא יותר מורכבת, אבל אני כן מקבל את האחריות להובלת התהליך. אלה התושבים שלנו, האנשים האלה שאני מלווה אותם, את אסתר ואת המשפחות היקרות, משפחת קדוש, הם אנשים שלנו, הם עבדו קשה כל החיים, הם צריכים לקבל מהמדינה ומהעירייה את כל הסיוע הנדרש.

אני חושב שהכיוון לפתרון הוא כזה. אנחנו דיברנו על זה בפעם הקודמות, דודי, אני חושב שלשם צריך ללכת. חברת סופרגז, אני שמח שהיא מביעה נכונות, גם בפניי, במהלכים מוקדמים הם הביעו נכונות, לא יודע להגיד מה גודל הסכום, אם למיקי יש נתון מעודכן, על הכיפק, ברגע שמשרד האוצר, משרד השיכון יגידו שהם שמים חלק יחסי שלהם, ומדובר בפרויקט קטן, אנחנו מדברים על בין 7 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל, 11 מיליון שקל, אני לא נכנס למספר הסופי, אבל מדובר פה בסכום שאנחנו יודעים להתמודד איתו. משרד האוצר יגיד, משרד השיכון, אני אומר שעיריית ירושלים צריכה גם כן להגיד את החלק שלה, עם חברת סופרגז, הנה נגמר, יש פה ארבעה גורמים כבדים שיש להם כספים, שיש להם משאבים, שבמקרה המיוחד הזה כל אחד מהם ייתרם, ישים את חלקו וישימו סוף לסאגה הזו.

אחרי זה באמת נכון, הזכרת את זה, חבר הכנסת וסגן השר לוי, צריך ללכת לטפל במה קורה במקרים הבאים ואיך חקירות משטרתיות בעניין הזה לא מתנהלות במשך שנתיים והליכים משפטיים שבכלל לא מתחילים וחברות ביטוח שמקשות על דיירים ששילמו כל החיים שלהם - - -

עופר, ברשותך, אני רוצה להתקדם.

מאה אחוז.

אני רוצה לשאול שאלה. אנחנו עשינו דיון ב-22.7, כל מה שנאמר כאן עד עכשיו מבחינתי זה דברי נימוסין וכו', אנחנו הוצאנו פרוטוקול ביצוע. אני לא מדבר סתם, אנחנו בסוף מתחילים להתקדם. אני מקריא לך, 'הוועדה רואה בעיריית ירושלים גורם האמור לתכלל ולרכז את עבודת המטה מול משרדי הממשלה והגופים השונים'. מה העירייה עשתה עד עכשיו? אני באתי לבדוק, לא האם הם צודקים או לא, זה כבר דיברנו אז. מה העירייה עשתה עד עכשיו? עברו חודשיים, מה עשיתם עד היום?

כלום, אפס, כלום.

אדוני, שאלתי את העירייה. הוא מבלבל אותי, למה הוא מבלבל אותי? מצד אחד הוא בא כבן אדם פרטי, או כמפלגה פוליטית, מצד שני הוא סגן ראש עירייה, אז אני לא יודע באיזה כובע הוא מדבר. אם אתה מדבר בכובע סגן ראש העירייה אז אני מפנה אליך את השאלה. אם לא, מתקפלים.

אני אגיד כך, אני לא קיבלתי את המנדט מראש העיר להוביל את התהליך ואם כן, אז הייתי מפרט לך את הפעולות. אני יכול להגיד מה אני יודע שנעשה. נעשות בדיקות היתכנות במוריה, ויפרטו את זה, אני מניח, אחריי, לנושא של תמ"א 38 כדי להגדיל את הערך הכלכלי של הפרויקט. אני עשיתי פניות לשר האוצר ולשר השיכון, כדי לקבל סיוע ממשלתי לעניין הזה, ועוד לפני שהחברים המכובדים נפגשו עם מנכ"ל סופרגז אני כבר חודשים ארוכים נפגשתי עם מנכ"ל סופרגז, קיימתי איתו פגישות והגעתי להבנות איתו. הסכומים היו יותר נמוכים מהסכומים שהוזכרו פה. זה מה שאני עשיתי, לא כנציג עיריית ירושלים, אלא כמישהו - - -

תודה, עופר. דרך אגב, תראה מה קורה פה, בגלל שהעירייה לא לוקחת את האחריות כל אחד פה נפגש עם הנציג של הגז. הנציג של הגז הוא אחלה בן אדם, בכלל שהוא נפגש איתם. זה לא הגיוני. חנות מכולת לא מתנהלת ככה, כל מי שיש לו יוזמה טובה, בן אדם שבאמת רוצה לקדם, אבל ככה לא מתנהלים. יש גורם אחד שקוראים לו עיריית ירושלים, שהוועדה קבעה שזה הוא, שהוא צריך להוביל את העניין.

עכשיו אני רוצה רק לומר, ואני רוצה להיכנס לדיון היותר מקצועי, ברשותכם, אנחנו הוצאנו פרוטוקול, במסגרת הפרוטוקול הקראתי את מה שהקראתי וגם ביקשנו משר השיכון לבנות מה שנקרא ועדה בין משרדית, בראשה יעמוד מנכ"ל משרד השיכון, שתכלול את משרד הפנים, משרד התשתיות, משרד המשפטים ועיריית ירושלים, לגבי הנושא של טיפול במקרים, לא המקרה הזה, אלא מקרים בכל הארץ. שר השיכון ענה לי, בניגוד לראש עיריית ירושלים, מר ברקת, הוא עשה עבודה, הוא ענה, הקים את הצוות, ביקש עוד 60 יום כדי לפתור את הנושא ולהגיש איזה שהוא מסמך ארצי שלא קשור לאירוע הספציפי הזה. שר השיכון קידם את הנושא, בדיוק כמו שחשבנו שצריך.

כרגע אני בא לעיריית ירושלים שאותה אני רואה כפיבוט. אני כרגע לא נכנס לכיוון הפתרון, זה לא דיון מקצועי. אנחנו לא מנהלים עכשיו שיחות עם חברות הגז, אני כרגע לא בא לבדוק אומדנים ודרכי פתרון, אני רוצה להפנות את השאלה למהנדס העיר, למרות שהוא בא מהצד הטכני, הוא לא אמור לתת את עבודת המטה היותר מקיפה, בוודאי שהוא לא אמור לשבת עם שר השיכון ושר האוצר, אני רואה את זה כתפקיד של ראש העירייה/מנכ"ל עירייה. מהנדס העיר בא מהכיוון של ההנדסה, אבל היות, פעם הבוס שלי אמר, שמרביצים לילד שבא לבית ספר, זה שלא בא לבית ספר בכלל לא מרביצים לו, אז אני מפנה כרגע גם את השאלה וגם את זכות הדיבור למהנדס העיר, כדי שיכוון אותנו לאן העירייה הולכת, אם הוא בכלל - - - בתחום שלו הוא בוודאי יודע, אבל בתחומים האחרים, אם הוא יודע בבקשה, אם לא, אז נראה מה נעשה.

תודה, קודם כל. המצב שלנו הוא כזה, פועל צוות מקצועי, הוא לא נמצא פה, באחריות חברת מוריה, ובחודש האחרון בשולחני שלי, שבוחן את ההיתכנות ההנדסית והאדריכלית למסלול שהולך להתפתח לשיקום. הצוות הזה מתקדם מאוד בעבודתו, אני אבקש משמוליק מהלה מיד לפרט איפה זה נמצא, הוא עוד בתהליך של בדיקות מעבדה, רק מחכים כדי לראות שההצעות שאנחנו מציעים אכן יהיו. להערכתי מדובר בתקופה קצרה ביותר, אני מניח כחודש ימים, וקבענו גם אז את התהליך מבחינת הרישוי, איך נעשה את זה.

ציינת, דודי, בתחילת דבריך, לגבי התהליך הארוך שהיה עד היום. אני מתייחס למה שאנחנו עושים בימים אלה, אנחנו עושים אותם בקפדנות רבה. ברגע שנדע את זה ואנחנו קרובים מאוד לדעת את הפתרון, נוכל גם לכמת אותו מבחינת התקציב. כיוון שכולם מדברים עם כולם, מטבע הדברים אתם מבינים שגם אני מדבר עם כולם, אני אחזור למנכ"ל שלי ולראש העיר שלי ואנחנו נמצא פתרון שהייתי אומר בעדינות, כי עדיין אין לי תוצאות מעבדה, אבל מהניסיון של עשרות השנים של כולנו, אני חושב שזה יקרה מהר מאוד.

הכיוון הוא שיפוצים?

אני בכוונה אומר - - -

לא הריסה ובנייה מחדש, אלא שיקום?

הייתי אומר ככה, אנחנו בודקים את כל החלופות שישנן, אנחנו מייחסים להן חשיבות בפן ההנדסי, התקציבי, הפרמטר החשוב ביותר, ופה אני אומר לפחות כרגע, מבחינתנו זה שהפתרון יהיה הכי מהיר שאפשר ושהמשפחות יוכלו לחזור לביתן הכי מהר בעולם.

אני אבקש משמוליק מהלה שיושב פה - - - יושב כאן האדריכל, השמאי, המהנדס, מנהל הפרויקטים, המנהל לקשר עם הקהילה, ביקשתי מכולם להגיע, אם יהיו לכם גם שאלות.

בבקשה. שמוליק, בוא תתקדם לשולחן, כי זה מוקלט.

אני מהנדס מטעם חברת מוריה. התבקשתי על ידי מהנדס העיר ועל ידי הגורמים המתאימים במוריה לבדוק את החלופות הרלוונטיות במבנה כדי להביא פתרון ברמה מפורטת באופן כזה שאפשר יהיה, אחת, להגדיר את שלבי הביצוע ואת ההיתכנות מהבחינה הטכנית, מבחינת השלבים שאנחנו צריכים לבצע, מה אנחנו צריכים לעשות אחד אחרי השני, והדבר השני, לייצר אומדנים כדי שאפשר יהיה לדון במסגרות שאני לא שותף להן, אבל המסגרות האחרות גם עוסקות בעניין הזה. הצוות שאני אחד ממנו, אני המהנדס, יש שמאי בצוות ויש אדריכל, אנחנו קיבלנו אישור לעבוד ברצף בלי קשר לשאלות הגדולות. אנחנו לא עוסקים בשאלות מה אמור לקרות בסופו של יום, אנחנו נתבקשנו לבדוק את האופציות ולקדם אותן ברמת הביצוע כך שאפשר יהיה להפוך אותן לזמינות.

מה שאנחנו מבצעים כרגע, מה שהתבצע כבר, השלב שרובו כבר התבצע, זה מדידות בתוך הדירות, מדידות פנים שתכליתן לזהות באופן מוחלט את הגיאומטריה של הדירות שישנן ולהיות גם תשתית להיתר, כשאנחנו בכל חלופה נצטרך להוציא היתר בנייה. בעצם אנחנו יוצרים את התשתית לייצר פתרון. המדידות האלה עומדות להסתיים. המדידות הן מדידות פנים כיוון שכל הפעילות תצטרך להיעשות בתוך הבניין עצמו, מעבר למדידות המקובלות והרגילות שכולנו מכירים, שבדרך כלל מתייחסות לפיתוח מסביב המבנה. זה השלב הראשון.

השלב השני שנעשה, והוא ייכנס בעקב של המדידות, לוקחים את הקובץ של המדידות, נותנים אותו למעבדה, יש תהליך דומה בתמ"א 38, בעצם עושים שחזור של הקונסטרוקציה הקיימת באופן ממוחשב ומלא, את השחזור הזה עושים באמצעות בדיקות הורסות ובדיקות לא הורסות. לא להיבהל, בדיקות הורסות, הכוונה היא שמגלים נקודות שיש בהן בטון ואין בהן בטון, ואחר כך עושים בדיקות לא הורסות באמצעות רדאר כדי לזהות את כיווני המתיחה, את הסכימה הסטטית של הבניין והמעבדה עוברת אחר כך לשלב השני של זיהוי מעטפת ההרס. בעצם כדי שאנחנו נדע לרפא את החולה אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה גבולות הנזק שנגרם לו. הקביעה הזו היא קביעה שחלקה אי אפשר לראות בעין, אנחנו יודעים שישנם נזקים שהם נזקים בתוך הרכיבים עצמם, המעבדה אמורה לתעד את החלק הזה.

אחרי שיש לנו את שני הרכיבים האלה אנחנו יכולים לבוא ולהציע פתרון, גם פתרון ההריסה וההקמה מחדש מחייב היכרות אינטימית עם המערכת, אבל גם כל פתרון שיקום מחייב לזהות באופן מדויק מה הוא הנזק. הרכיב השלישי של צבירת בסיס המידע, אנחנו עושים שם סקר מצולם בכל הדירות. נכנסנו לכל הדירות, בעצם בסיס הסקר ישנו, כיוון שישנם הרבה נזקים הם לא נזקים - - - אתם התרשמתם מאוד מהנזקים של הקונסטרוקציה, אבל יש הרבה מאוד נזקים שהם לא נזקים קונסטרוקטיביים והם מונעים היום מאנשים לחזור ולהתגורר בבניין. אנחנו מתעדים את הנזקים האלה כדי שבבוא היום מישהו יצטרך לתת להם את המענה. חלק מהנזקים האלה גם משפיעים על המערכת כולה, לא רק בתוך הדירות.

לפני התהליך. שמוליק, אני רוצה לעבור לאלי. מה הצ'רטר שקיבלתם מעיריית ירושלים?

אנחנו קיבלנו הנחיה ממהנדס העיר להקים צוות מקצועי, שכולל את כל מי שאמור ויכול לתת פתרון לבעיה הזאת, כדי שנוכל להציג גם פתרון תכנוני וגם אומדנים. אני אסביר. כולם דיברו על מספרים, אבל אתה לא יכול לדבר על מספרים לפני שלקחת אדריכל, לפני שלקחת קונסטרוקטור, לפני שלקחת שמאי ולפני ששמת מנהל פרויקט שיתכלל את כל הסיפור הזה, וכל האופרציה הזאת נעשתה. איש צוות שלם, אדריכל, שמאי, קונסטרוקטור, מנהל פרויקט, הם כבר עשו בדיקות. יש לנו גם כיוונים לפתרון, גם אנחנו ישבנו עם מהנדס העיר ועם מנכ"ל חברת סופרגז ואנחנו נמצאים בשלב עכשיו שאנחנו אמורים לקבל את בדיקות המעבדה, שכמו ששמוליק אמר, שבדיקות המעבדה יתַקְפו עד איפה נגרם הנזק כדי שנוכל לטייב.

את זה הבנתי. נניח שיש לנו את כיוון הפתרון, שלמה, איך אנחנו מתקדמים ממנו. אני אשאל את השאלה קצת שונה, האם העירייה לקחה אחריות והתחילה כבר לפעול למטה או שהיא כרגע, רק בגלל הלחץ, מפעילה מלמטה איזה שהוא מהלך ואחרי זה היא תעצור?

לא, אני רוצה להגיד שאנחנו לוקחים עכשיו את מלוא האחריות של הבדיקה ההנדסית, ולאחר מכן, כמו שאמר אלי וגם שמוליק, איך להפוך את זה למהירות ביצוע. הליך היישום, כן תמ"א, לא תמ"א, אני לא אלאה אתכם. העירייה מממנת את הצוות הזה, הוא באחריותנו, אני אחראי עליו במישורים המיניסטריאליים שלנו, עד כמה שזה מיניסטריאלי, ואני מניח שבתוך תקופה קצרה מאוד, שמוליק אמר לי שלושה שבועות - - -

חודש.

שיהיה לנו כיוון ביצוע ואומדנים.

- - - לנו הכול ואז, דודי, אנחנו נסגור גם את התקציב.

כשאתה אומר באופן בסיסי מה שאתה אומר לי, שאחרי שיהיה לנו את כיוון הביצוע והאומדנים נקרא אז, למעשה העירייה תעשה עבודה מטה, מול חברות הגז, מול משרד השיכון - - -

היא עושה את זה במקביל.

מי מוביל את זה, שלמה? אתה, או שיש גורם אחר שמוביל את ההתנהלות הכספית?

אני אומר ככה, כל מה שקשור לסטטוטוריקה ולבדיקות ההנדסיות זה בתחום שלי. אני גם אמרתי, כי אמרת לעופר - - -

דרך אגב, שלמה, אני רוצה להגיד משהו באמת, את שלמה אני מכיר הרבה שנים, שלמה זה בן אדם, איש של חמלה, איש של אנשים, איש של האנשים הקטנים, לכן הוא מתחבר ברמה הרגשית.

הלוואי שהתקציב היה לו בידיים.

באמת, אם זה היה תלוי בו היינו במקום אחר. בבקשה, שלמה.

אני מצטרף לדברים של דודי.

אני מקווה שראש העיר לא יפטר אותו אחרי מה שאני אומר.

אני מבקש להגיד ככה, אנחנו עושים את כל הפעולות במקביל. אמרת מקודם, מיקי, דבר, בתקופה הקצרה שאני מנהל את זה אני מנסה לשמור על איזה שהוא שקט, כי נדמה לי שהרצון הטוב שבא לידי ביטוי כבר באווירה, טוב לו לעבוד באטמוספרה של שקט. אני אומר לכולם, לחברי הוועדה, לאנשי המקצוע ובייחוד לתושבים, הפרמטר שמנחה אותי זה מה הוא הפתרון הכי מהר שהם ייכנסו לבתים שלהם, והוא ביד שלנו. תרשו לי, אני מעריך את המערכת, איך עובדים, את הבירוקרטיה, לאחר הפגישה הזאת אני אדווח לראש העיר ולמנכ"ל, אני מניח שהם יזמנו בתוך שבוע-שבועיים דיון שבו יוגדר - - - להערכתי יותר מהר ממה שאנחנו חושבים יהיה לנו את האפשרויות לבוא לתושבים ולהגיד 'יש לנו בשורה'. אני מודה על המחמאות, אבל אני לא חושב שאני ראוי להן או זקוק להן. אני אומר, לפחות פה במישור הזה אנחנו עושים את כל המאמצים, לכן ביקשנו מהצוותים המקצועיים שלנו לבוא ולתת את ההנחיה הכי בסיסית שישנה, כדי שאותן 12 משפחות בתוך תקופה קצרה ביותר יהיו בפנים.

תודה, שלמה. אני, אל"ף, שמח על הדברים שאתה אומר. הייתי רוצה להעביר את זכות הדיבור ליוסי בן דור, אבל בקצרה. בסך הכול היום מבחינתי כבר התקדמות.

אני רוצה להתרכז רק בפן הכספי, כי אני חושב שכל הדברים כבר נאמרו והיום אנחנו במצב שבו יש ידיעה לאור עבודת מטה שנעשתה על ידי עיריית ירושלים שהפתרון הוא בפן של שיקום הדירות ולא בפנים היזומים של תמ"אות וכדומה. אנחנו יודעים היום, על יסוד פגישות שנערכו אצל מהנדס העיר, לרבות בשבוע שעבר, שניתן ואפשר לשקם את הבניין בפרק זמן של כשנה פלוס מינוס.

אבל למה אתה נכנס לזה? אם יש לך משהו לקדם אותי מעבר ל - - -

כן, אז אני רוצה לומר.

תהיה קונקרטי.

הכי קונקרטי שאפשר. נכון להיום, במסגרת המגעים שלנו, כאשר אנחנו יודעים שהתקציב הוא כ-7 מיליון שקלים, אנחנו מצליחים להגיע במגעים מול חברת הגז - - -

לא, לא, לא - - -

אני רוצה להסביר.

עצור, לא, אני לא רוצה שתלך לשם. מהנדס העיר אומר לי - - -

שאלת לעניין התקציב.

לא שאלתי כלום, אני שאלתי אם יש משהו להוסיף דיון. אני אסביר. מבחינתי האירוע הסתיים ברגע שמהנדס העיר אמר את מה שאמר, אני יכול כבר להתקדם לכיוון הסיכום, אלא אם כן יש לך משהו חדש לומר לי.

כן, זה.

כרגע מהנדס העיר אמר לי, 'דודי, אני צריך עוד חודש כדי להציג בפני הוועדה את תמונת המצב השלמה'.

אבל מה שהוא לא אמר לך - - -

אני לא שואל מה הוא לא אמר, הוא לא אמר הרבה דברים.

אבל אתה רוצה שאני אשלים.

לא, חשוב לי לשמוע בעוד חודש את כל התמונה המקצועית. אני מניח שבדרך כלל, כמו שאמר אלי שמואליאן מחברת מוריה, סמנכ"ל חברת מוריה, בדרך כלל, ואני אומר לך את זה מניסיון, הכיוון גוזר את העלויות, לא הפוך. אז לכן היות שהם בבדיקות, גם אם הם מגובשים 90%, אין להם את הבוטום ליין, הם לא הציגו פה, הם אמרו 'חבר'ה, אנחנו צריכים עוד שלושה שבועות-חודש'. אז בואו נמתין שלושה שבועות ונראה.

אני אתרגם את דברי היושב ראש. אני מקבל את מה שאומר היושב ראש - - -

- - - לרוץ במקביל ולא לחכות עוד חודש, אז מה שרציתי לומר לך, שבמקביל הזה נכון להיום, לפחות מול חברת הגז, לא מצליח לייצר את הסכום שאנחנו חושבים שצריך ואנחנו לא רוצים לחכות עוד חודש כדי בעוד חודש להגיד שחסרים לנו 2 או 3 מיליון שקלים. זה דבר שניתן לעשות אותו עכשיו, אם אנחנו יודעים שיש לנו לצורך העניין בור תקציבי שנע בין 2 ל-3 מיליון שקלים, אין שום סיבה לא לקדם את החוסר הזה היום.

רק בשביל הנימוס אני אשאל אותך, אם יש 2 מיליון שקל חוסר, איך אתה תורם לו בדיון עכשיו? נניח שיש, מה אתה רוצה שנעשה?

אני חושב שלהתחיל משא ומתן עם חברת הגז, אבל זה - - -

עכשיו, אני מנהל משא ומתן עם - - -

זה משא ומתן עקר.

זה משא ומתן שאנחנו מנהלים אותו.

לא, לכן אני אומר - - -

- - - נציגת חברת הגז - - -

עוד מעט.

אבל שאלת איך לקדם, אני רוצה - - -

לא שאלתי איך לקדם, אני רציתי לדעת אם יש לך מה להוסיף בדיון, בגלל שבסך הכול, אחרי שאני שמעתי את מהנדס העיר, מבחינתי, אני אמרתי, אני כבר ערוך ומוכן לסיכום. אלא אם כן יש לך משהו בבטן שאתה רוצה להגיד, אחרי מה שמהנדס העיר אמר, ואתה חושב שאם תוסיף אותו זה ישנה לי קצת את הסיפור.

אני אתרגם את מה שאתה אומר לאידיש, יש פתגם באידיש, עד שמגיעים לבית המרזח גם צריך כוסית של משקה. הוא שואל אם עד שנגיע לבית המרזח, אם יש לך בקשה של איזה כוסית משקה שאנחנו יכולים לעזור. לזה התכוון היושב ראש. משהו שאתה מדבר עד התקופה הזאת.

בשביל הנימוסים וההליכות כמה משפטים. הדיירים, אין צורך שאתם תדברו, בגלל שמה שראינו, שמענו אתכם, ראינו את הכול, אתם לא צריכים להוסיף מילה אפילו, תאמינו לי. איך אמרתי? שרק כל אחד יחשוב שזה אבא שלו או אח שלו. זהו.

אני עורכת דין גילת בוגנים, אני היועצת המשפטית של סופרגז ואני רוצה להתייחס בקצרה לכמה דברים שקצת צרם לי לשמוע פה את האמירות. כמו שנאמר, חברת הגז והמנכ"ל שלנו, אם שמתם לב, זה חזר בכמה מקרים, הוא מוביל פה ובסיוע ולמרות שכרגע ובשלב הזה אנחנו מדברים על תאונה טרגית, אבל לפי הבדיקות שלנו ובדיקות של גורמים מקצועיים אחרים, ולמיטב ידיעתנו זו תאונה שכנראה אירעה בגלל איזה שהיא פעולה בבית של צרכן כזה או אחר, פעולה שלא דיווחו לנו, לא ידענו - - -

סליחה - - -

אני אומרת, למיטב הבדיקה שלנו.

לא, לא, הבדיקה של - - - לא, שלא תגידי - - -

סליחה, אני לא נכנסת - - - אני אומרת - - -

- - -

חברים, חברים.

אני מוחה, דברי על העניין הזה.

אני לא רוצה להיכנס לעניינים של חקירה ואני חוזרת.

ברשותכם, אין לי את הפטיש פה, תחשבו שאני דופק עם הפטיש. שנייה, ברשותך - - -

אני לא נכנסת, אני רק רוצה לומר שבשלב הזה - - -

לא, דקה, דקה.

לא, אבל חשוב לי לסיים כמה מילים.

את תסיימי. רבותיי, אני מבקש מכל הנוכחים, תקשיבו, הרבה דיונים או בכל דיון יש הרבה פעמים דברים שאני לא מסכים איתם אבל אני לא מתייחס אליהם בגלל שהם לא רלוונטיים לסיכום. בסוף הסיכום, זה מה שחשוב.

אז חשוב לי להגיד שבשלב הזה אנחנו כן, מהיום הראשון, נתנו כספים וסייענו, קודם כל בפתרון נקודתי ומהיר כדי שתהיה עזרה בכספי שכירות לדיירים ולמרות שעדיין, עדיין, כמו שאני אומרת, עדיין, נכון, בשלב הזה לא קבעו איזה שהיא אחריות. מעבר לזה אנחנו, כמו ששמעתם פה, מקדמים פתרון ארוך טווח ופתרון קבע, אמיתי, עם מיליוני שקלים שהחברה בסיוע חברת הביטוח, בין אם בהחזר מלא ובין אם לא, אנחנו כן מקדמים וכן מנסים, אבל חשוב בהקשר הזה להבין שגם חברת הגז וגם המבטחים של חברת הגז צריכים סיוע כספי, לא רק מחברת הגז. צריך למצוא עוד גורמים, כמו שנאמר פה, בין אם משרד השיכון, בין אם עיריית ירושלים, שייתנו את הפערים שנוצרו בין הסכום שחברת הגז והביטוח שלה מוכנים היום לשים מבלי שעדיין נמצאו אחראים, וזה משהו שחשוב. זה לא על חשבון הדיירים, חלילה. אנחנו לא אומרים שזה על חשבון הדיירים, לא סתם יש לנו אחריות חברתית ואנחנו שמים כספים עוד לפני שנמצאנו אחראים משפטית.

תודה רבה. לפני הסיכום שלי, יש מישהו שבוער לו לומר משהו?

כן, אני רוצה רק ממש השלמה. קודם כל חשוב לדעת, אני לא רוצה להתייחס למה שהיא אמרה או לא, אני מכבד את מה שביקשת ואני לא נכנס לזה, חשוב לדעת שהתושבים האלה קיבלו עזרה בחצי השנה הראשונה בשכר דירה ותו לא. המשרד שלך, ז'קי, יושב פה רונן כהן, הסכים להעמיד חצי משכר הדירה למשך שנה לכל התושבים בתנאי, הוא התנה את זה, שיהיה מצ'ינג מעיריית ירושלים על החצי השני. אני כל כך שמחתי, זה היה לאחר דיון של שלוש שעות, כי עלינו לטונים, אני ורונן כמעט מכות הלכנו על העניין הזה, אבל בסוף זה נגע ללבו והוא העביר את ההחלטה הזו, אף על פי שהוא אמר שזה קשה. הייתי בטוח שאני הולך לעיריית ירושלים ובשניות הכסף זורם. יצאתי כל כך שמח. עד היום, וחבל שעופר ברקוביץ הלך, ואף שעופר ברקוביץ הסכים להעביר את זה, אמרתי 'אני מוכן', אמרו לי 'זה לא חוקי', אמרתי 'תעבירו למינהל כתקציב נוער, חינוך, אני אשא באחריות ואתן לתושבים, שיתבעו אותי אחרי זה'. עד היום, 162,000 שקלים, כדי לעזור להם, שבמשרד השיכון יושב כסף בסך 162,000 שקלים ועוד 162,000 שקלים שעיריית ירושלים הייתה צריכה לתת למצ'ינג, אף אחד לא מוצא את הסכום המזערי הזה כדי קצת קצת, זה לא פתרון, אבל קצת להרים את האנשים האלה מהקרשים. בושה וחרפה. בושה וחרפה.

תודה רבה.

162,000 שקלים כדי שהם רק - - -

יש להם לפורמולה, לעשות את הפורמולה בירושלים ולשלוח במדינות אחרות - - - בשבילנו אין להם כסף, בשביל הג'אחה, בשביל שיראו אותו בטלוויזיה, שיראו את ראש העיר, שיראו כמה הוא עושה, אבל הוא לא עושה כלום למען התושבים. אני עובדת עירייה, אני פנסיונרית של עיריית ירושלים, עם משכורת של 3,000 שקל בחודש, אני יכולה ללכת ולשכור דירה? איפה אני יכולה להביא כסף? אני כמו הומלסית, אני כבר שני לילות עוד פעם לא ישנה, כי ישנתי אצל הבן שלי, במיטה הקטנה של הבת שלו. אין לי חיים, אין לנו חיים כבר, אין לנו חיים, איפה המדינה, איפה עיריית ירושלים? כל החיים שלנו נתנו, הגענו לגיל הפנסיה אז אנחנו צריכים להיות זרוקים? אף אחד לא מסתכל עלינו. מה עשינו? מה עשינו? כל החסכונות שלנו, כל מה שהיה, אני שמתי בבית שלי. אני הייתי אחרי גירושים קשים ואת כל מה שהיה לי אני שמתי בבית. אני חיה מ-3,000 שקל של עיריית ירושלים.

תודה רבה לך. אני ממש מתחבר ומזדהה עם כל מילה שאמרת, בגלל זה אנחנו פה. את רוצה להוסיף עוד משהו?

אני רוצה להגיד כמה דברים. העולם שלנו התהפך בתוך חלקיק שנייה באמצע הלילה. אני רואה אשמים בזה, מי שלא עשה את עבודתו עד הסוף, למרות שהם טוענים שהייתה סיבה לזה, אבל מישהו בא ולא עשה את העבודה שלו כמו שצריך היה, עם ראש גדול. גז הורג, זה לא מים, זה לא חשמל, כי כל דבר כזה, מי שבא, דבר ראשון מנתק שלטר או שיבר, או מה שלא יהיה. בעשר בלילה זה מה שהוא היה צריך לעשות, כדבר ראשון לכל דבר. זה דבר אחד.

רק לדייק, סופרגז אכן נתנה לנו איזה שהוא סכום בחצי השנה הראשונה, שלא כיסה כל חודש, שלא תחשבו שזה כיסה לנו את ההוצאות. גם דברים נפלו עלינו, היינו צריכים לעשות את המעבר הזה בחופזה, פצועים, חתוכים ולמצוא דירות בצורה מטורפת, שאי אפשר להסביר את זה, באמצע החורף כשאין היצע, המצב שלנו נפשית היה על הפנים. לא כולנו התאוששנו לגמרי מאז. סופרגז, תודה רבה על מה שהוא נותן, אבל יש לי הרגשה שהוא מאוד ממהר לסגור איתנו כי לי יש הרגשה שייטב לו אם הוא יסגור איתנו על אי אילו מיליונים. ותודה רבה לכל מי שרוצה לעזור, אבל אני חוששת שאם זה ייקח עוד קצת זמן הוא יצטרך לתת הרבה יותר מעבר לזה.

עוד דבר אחד. במדינה שלנו, כולנו ישראלים, אנחנו יודעים שלא כך פועלים הדברים, שמישהו אומר מילה והוא עומד בזה. והפעם, דודי, לך, תודה רבה. למיקי ולעופר ולז'קי ולכל מי שעוזר - - -

לאורי מקלב.

לכל מי שעוזר, אבל במיוחד לך, שאתה לקחת את זה, הרמת את זה, אמרת ארבעה חודשים, אני לא נתקלת בזה לעיתים קרובות שמישהו אומר יום וזהו זה, ואתה קיימת את זה. זה עודד אותנו מאוד וחיכינו וביקשנו להשהות דברים, אפילו שהתחילו טיפ טיפונת לזוז דברים. אז לך תודה וגם לאחרים.

תודה רבה.

מהיכרות אישית את דודי - - -

לא צריך, לא צריך.

אני יודע שאתה לא אוהב את זה, אבל הוא לא יעזוב את זה. מהיכרות אישית של שנים, כשהוא לוקח משהו ליד זה בסוף מסתיים טוב.

טוב, תודה רבה. באמת תודה רבה לכולם. אני רוצה לסכם, אבל לפני הסיכום אני אגיד דבר תורה קטן, שהוא גם מתחבר לעניין. אברהם אבינו מסמל את יסוד החסד, מדוע? יש לנו את הסיפור, עכשיו אנחנו נמצאים בדיוק בפרשת השבוע, שכתוב שאברהם אבינו היה אחרי המילה, אחרי היום השלישי, ורש"י אומר שהיום השלישי זה היום הכי קשה במילה. הוא ראה שלושה אנשים מרחוק, קם, רץ לעדר, שחט כבשים, אירח אותם. כמה פסוקים אחרי זה יש לנו את הסיפור של לוט. ללוט באו המלאכים, כל העיר צרה עליו, רצו להרוג אותם והוא אומר להם 'חבר'ה, תיקחו את הבנות שלי, תיקחו את מה שאתם רוצים, עזבו את האורחים', כאילו בסוף רצה להקריב אפילו את המשפחה שלו, אברהם אבינו, איך שלא תביאו את זה, בסוף שחט כמה כבשים, למה הוא לא מסמל את יסוד החסד? אלא הרעיון הוא מאוד פשוט וזה מתקשר גם לפה, אברהם אבינו חשב שזה שלושה ערבים, לוט ידע שזה שני מלאכים. באירועים מהסוג הזה, גם עם הטלוויזיות, אתה צריך להתחבר אליהם בגלל שזה צודק, לא בגלל הטלוויזיה והרעש וכו'. זה מתחבר באמת לפרשת השבוע ואני רוצה לסכם את האירוע, ברשותכם.

הנושא הזה לטעמי הוא נושא אנושי ממדרגה ראשונה. איך אני תמיד אומר? לכל אחד בחיים זה יכול לקרות. כל בן אדם מאיתנו יכול לקום באיזה בוקר וזה קרה אצלו, הוא לא צריך להיות בן אדם חסר אחריות, רשלן וכו', ולכן צריך להסתכל על הזווית הזו וככה גם להתקדם לכיוון הפתרון, שכל אחד גם יחשוב שזה קרה לו או לבני משפחתו ואז אתם תראו שהדברים היו מתנהלים כנראה אחרת אצל מי שמקבל את ההחלטות.

אנחנו עשינו דיון בנושא, כמו שדיווחתי, שר השיכון, השר גלנט, שהוא איש רציני מאוד, לקח את הסיכום, התקדם איתו, הקים ועדה בין משרדית שהיא אמורה לתת פתרון לנושא בעיות הדיור במדינת ישראל באסונות כאלה ואחרים. זה כמו מחר יכול להיות רעידת אדמה וייפול בניין אחד. דרך אגב, תבדקו, ככל שהבעיה יותר גדולה מדינת ישראל נכנסת. אם הבלון הזה של הגז היה מפוצץ פה 3,000 בניינים, אני מבטיח לכם, כל המדינה פה.

קח את אסון הכרמל.

אם היו נשרפים ארבעה בתים לא היה קורה כלום, נשרף כמעט כל הכרמל עם כל זה, ישר תקציבים ומטוסים וכו'. ככה זה עובד. לכן אני אומר, בגדול, השר גלנט, כמו אמרתי, הוא איש רציני מאוד, לקח את הנושא, הקים ועדה בין משרדית, ביקש עוד 60 יום, אנחנו ניפגש איתו בוועדה, נזמן את המשרד, בגלל שחשוב לי מההיבט הקטן להיכנס להיבט של המדינה כדי לפתור נושא מז'ורי שבכל המדינה. אז מה שנקרא מעז ייצא מתוק. אנחנו נכנס את הוועדה, בעזרת ה', לא קשור אליכם, אבל נבדוק שיש פתרונות כאלה לכלל המדינה. מדינת ישראל צריכה לתת פתרונות כאלה ויש ארסנל של דברים ופתרונות שאפשר גם לא להשית את זה על המדינה, אפשר לעשות ביטוח קטן, כמו שאמר עופר, במחיר הזה ואפשר - - - אפשר לפתור את הנושא.

אני דיברתי עם מנכ"ל חברת ענבל, ואני גם אעשה דיון בנושא, שברעידות אדמה, הפלא ופלא, מדינת ישראל ביטחה את כל המבנים שלה, רק לא את של התושבים. אם חס ושלום יש לנו רעידת אדמה במדינת ישראל, המתנ"ס הזה מבוטח אבל הבתים לא. אז לכן גם פה אנחנו צריכים להיכנס לנושא הזה ולנסות, אמרתי, בעקבות המקרה הזה גם ללכת למקומות אחרים ולנסות לפתור את כל הנושאים הבעייתיים שבסופו של עניין התושב הרגיל, כשהוא כבר נמצא באירוע, הוא עצמו לא יכול להתמודד עם זה, זה גדול עליו בעשרים מידות. את זה אנחנו נעשה, בעזרת ה', ניתן לשר גלנט את ה-60 יום שהוא ביקש, נעשה את אפילו 90 יום, איך אני אומר? שייצא גם לחופשה קצת, אבל בתחילת ינואר, בעזרת ה', אנחנו נעשה דיון בנושא הזה.

לגבי הנושא הספציפי שעוד בפנינו. קודם כל שמחתי לשמוע את מהנדס העיר, אחי ורעי, שבסך הכול עיריית ירושלים התחילה לקדם את הנושא של התכנון. קודם כל לעשות הבחנה בכלל מה הכיוון שצריך ללכת אליו ובסופו של דבר לחתוך את הנושא של הכיוון, להיכנס לתכנון מפורט ולתת את האומדנים. מבחינתנו בתהליך יש גם את הנושא של התכנון, גם של הביצוע, שבשוליו אחרי זה צריך, בלי קשר לזה, לדון בסוגיית המימון. אני גם מסכים שהעירייה צריכה להוביל את זה, אבל בוודאי ובוודאי העירייה לא צריכה לממן את הכול מכיסה. לכן אמרנו, אני חושב שעיריית ירושלים צריכה לקיים דיון בשני מסלולים, מסלול אחד הנושא של התכנון והמסלול השני הנושא של הביצוע והמימון, שזה הולך ביחד.

תכנון ואישור.

בוודאי, הכול מדובר, אין תכנון בלי אישור. כאן העירייה צריכה, לדעתי, לעשות עבודת מטה, כמו שאמרתי, מול משרד השיכון ולהוביל את זה.

צריך להבין שכלכלית הם לא מוכנים לתרום אגורה.

שנייה. אחד, הנושא של חברת הגז, משרד השיכון ולדעתי גם לזמן את משרד המשפטים והאוצר כדי לבנות חבילה במקרה הספציפי הזה. לגבי שאר המדינה, כמו שאמרתי, אני אעבוד על זה במהלך שנה הבאה, בתחילת שנה הבאה, כדי לייצר פתרונות לכלל הציבור ולכלל האיומים שמתרגשים ויכולים לעמוד בפניו.

במקביל, ז'קי, פה אנחנו צריכים את העזרה שלכם, עד שזה יקרה בינתיים הם צריכים לגור באיזה שהוא מקום. מה שנקרא בטווח הקצר, האישה צריכה לשכור לעצמה דירה וכו'. אני מבקש שמשרד השיכון ביחד עם עיריית ירושלים, היות שבעצם הנכונות של משרד השיכון קיימת והיות שיש לכם גם עוד עסקים עם עיריית ירושלים, כנראה שעיריית ירושלים לא נכנסת לנושא, אז בואו תובילו את זה אתם, תקראו לעירייה, תגידו להם 'רבותיי, אלה תושבים שלכם, אבל כנראה אתם עסוקים, אין לכם זמן, יש לכם הרבה אירועי ספורט, אירועים בקיץ עכשיו, אולי בחורף' - - -

עסוק.

עסוק, יכול להיות, אני מבקש לייצר פתרון לאנשים בטווח הקצר. עזוב צודק/לא צודק, עזוב חוקי/לא חוקי. ביקשתי מעורכת הדין של הוועדה שלנו, לירון, לייצר לנו את הפלטפורמה, אם צריך לעשות שינוי חקיקה בנושא הזה אני מבטיח לכם שאנחנו בוועדה נעשה את זה. אני אגיש את הצעת החוק בשם כל חברי הוועדה, אני בטוח שכל חברי הוועדה יחתמו על הצעת חוק שנדרשת כדי לשחרר איזה שהוא פלונטר משפטי כזה או אחר, כדי בעצם להוביל את הנושא הזה. אני ביקשתי מלירון, ניתן לה שבועיים-שלושה להיכנס לתמונה, לבחון את כל הנושאים האלה, החוקיים, ולייצר לנו בסוף את הכיוון. יכול להיות שאין צורך בחקיקה והפתרונות נמצאים, אבל אם יש חסם כזה או אחר, אז היא תציע לי ואנחנו נקדם את זה.

אני גם ממשרד התשתיות, כרגולטור על חברות הגז, ובלי קשר לאירוע הזה, לבנות תקנות לנושא הגז. נושא הגז במדינת ישראל, אני אומר לכם, פרוץ באופן קיצוני. אני אתן סתם דוגמה. מכלי הגז, לא הצובר, היום התפוצץ בלון גז באיזה דירה, יש פה מכלי גז שאם הם מתפוצצים הם מרימים רבע שכונה. הם נמצאים בשטחים ציבוריים, דרך אגב, ללא שום בטיחות ושום אבטחה, אני אומר לכם את זה עכשיו מהכובע שלי בעיריית ירושלים. יושבים בשטחים ירוקים, ברובם, בשטחים של העירייה, העירייה אפילו לא יודעת איפה הם נמצאים. לכן אני אישית חושב ששר התשתיות צריך למנות צוות מבחינתו בנושא הזה כדי לפתור את הנושא בכלל מדינת ישראל. צריכים להיות תקנות, צריכים שיתייחסו גם לנושא הבטיחות, איפה בכלל מניחים את הצוברים, באיזה שטחים, האם חברות הגז משלמות, כן או לא, ובכלל נושאים אחרים - - -

אני פשוט נכנסתי לעניין הזה, כי פנו אליי מאחת מערי הארץ, גם בתקנות הבנייה כשאתה בונה בניין אחד אתה בצינור תת קרקעי לא חוקי מעביר לצובר במקום אחר. קטסטרופה, אין מיפוי של הצוברים, למה? כי כל חברת גז שומרת לעצמה, דודי, את הנתונים קרוב לחזה ואז כשקורה משהו לא יודעים איפה, מתחילים לחפש.

הם גם לא מעבירים את המידע.

אני מבקש, כמו שאמרתי, להקים, לעשות עבודת מטה מסודרת, שייקח את המומחים הראויים כדי לבנות את החבילה וגם שם אנחנו נקרא לו אלינו לוועדה כדי לבדוק את הנושא הזה בעוד מספר חודשים.

אני אקיים דיון חדש בוועדה בנושא הזה, שלמה אמר חודש? ניתן חודשיים. למה? הפקידים בעירייה גם צריכים לנוח קצת, ראש העיר צריך לצאת לחופש קצת, עבד קשה. אנחנו ניתן חודשיים. אני אזמין דיון בוועדה באזור סוף דצמבר, תחילת ינואר, כדי לבדוק מה העירייה עשתה, לאן היא התקדמה ואם היא זקוקה לעזרה שלנו, בשביל זה אנחנו נמצאים. אם יש בעיה במשרד כזה או אחר אז אתם יכולים להפעיל אותנו כדי לבוא למשרד, לזמן אותו ולהגיד לו 'אדוני, מה קורה?'

לפני שאני נועל את הדיון הייתי מבקש מהממונה על הביטוח לדווח לנו, ביקשתי ממך שני דברים, אני רק ארענן את זיכרונם של האנשים, אני בטוח שאתה זוכר. אחת, אנחנו דיברנו על חוקיות אי מימוש פוליסות ביטוח ערך הקרקע דרך חברות הביטוח והדבר השני זה תפקיד משרד התשתיות הלאומיות כרגולטור באילוץ חברות הגז להפעיל את הפוליסה שהם מתחייבות לה כתנאי לחידוש רישיון העסק שלהם. אז בוא תספר לנו.

לגבי הנושא של ערך קרקע. פוליסות הדירה, התנאים הישנים דרשו שהמבוטח יעביר את הזכויות בקרקע לחברת הביטוח ואז היא תבצע לו את ההשלמה של אותו פער, בין סכום הביטוח לבין שווי הדירה. באוגוסט נכנסו תנאים, לאור תקנות שפרסמנו, בשביל להסיר את אותם חסמים, שתשלומי העברת הכספים יהיו הרבה יותר מהירים, הדרישה של העברת זכויות בקרקע ירדה מהעניין הזה ולכן תשלומי הכספים אמורים להיות הרבה יותר פשוטים. אחד הדיירים עדיין היה עם הפוליסה הישנה, מר אבי ישעיהו, מה שיכולנו, דיברנו גם עם חברת הביטוח בשביל לנסות לסייע לו, ממה שאני הבנתי, כמעט כל הדברים נסגרו - - -

אני אדבר. זה נושא, כן, כי רוצים לחתום על הסכם פשרה עם חברת הגז. אנחנו כבר יוצאים מהדירה כי הדירה שייכת לחברת הביטוח, אנחנו נפגענו במאות אלפי שקלים, מי יפצה אותנו? אנחנו אזרחים שאחראים, עשינו ביטוח, שילמנו במשך שנים הרבה כסף, אתה יודע את זה בעצמך, והיום אנחנו נצא. כולם קיבלו מקדמה של חברת הביטוח, יקבלו בית, אלה שהיו - - -

יש לי רעיון. אוהד, אני מציע, תזמין את הבחור אליך לפגישת קפה - - -

אין שום בעיה, גם הייתי איתו בקשר - - -

אין בעיה. אתה בעצם הפיבוט מול חברת הביטוח. חברות הביטוח מאוד מאוד מתרגשות מכם, זה אני מספר לך, לכן יש לך מנוף עליהם - - -

חשוב לי להגיד, יש לנו מנוף, אבל כל הדברים, כמה שהם כתובים, מעבר לסמכות שלנו אין לנו תמיד יכולת לעשות. גם אם זה מגיע לבג"צ זה לא עומד בבג"צ, אבל לפעמים המנוף עוזר.

אבל אני אתן לך את התשובה, אני אספר לך, איך אמרתי? אני שלושים שנה פקיד, בדרך כלל אף אחד לא רוצה לריב עם הרגולטור, גם אם הוא לא צודק. לכן אני אומר, במקרה דנן תקרא לבחור, תרים טלפון להוא, תסגור את הפינה ובזה התקדמנו.

אבל לשאלה הרוחבית הפוליסות תוקנו, כל מי שקנה פוליסת דירה באוגוסט וקונה את ההרחבה הזאת אין את עניין העברת הזכויות.

תודה רבה. קודם כל באמת תודה רבה לך, אוהד. אני באמת רוצה שוב פעם, חברים, להודות לעופר, לכם על קבלת הפנים, אנחנו נעשה דיון, כמו שאמרתי, בעוד חודשיים פלוס מינוס מהיום, אנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה עד שהוא יבוא לידי פתרון, מבטיח לכם, גם אם אני אעשה כל חודשיים דיון או כל חודש בנושא הזה. אבל תזכרו שבסוף, זה אני מספר לכם, אין לנו קופה קטנה, אני לא יכול לייצר החלטה אופרטיבית, בגלל שאם זה היה, אמרתי, כבר היה פתרון בישיבה הראשונה. לכן פה אנחנו צריכים יותר סבלנות ובעזרת ה' עוד חודשיים נעשה את הדיון, כמו שאמרתי, ואני מקווה באמת ששאר הגופים בעוד חודשיים יציגו לנו פתרונות אופרטיביים מעשיים ולא עדיין 'אנחנו בעבודות מטה' וכו' וכו'. אז אני רוצה להודות לכולם, לאחל לנו שבוע טוב וחורף בריא. תודה רבה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.