הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 17

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ו' בחשון התשע"ו (19 באוקטובר 2015), שעה 13:30

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות, בהשתתפות השר לענייני דתות דוד אזולאי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

עליזה לביא

רחל עזריה

השר לענייני דתות דוד אזולאי

דניאל בר - דובר המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית

יובל טלר - רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר

הרב רפאל מזרחי - מנהל תחום בחינות והסמכה, הרבנות הראשית לישראל

הראל גולדברג - עו"ד, יועץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל

אפרת ברקו - מנהלת תחום משרדי הממשלה ויחידות סמך, נציבות שירות המדינה

ט.י. - פונה

א.ש. - פונה

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי עיכוב במתן תוצאות מבחני הרבנות וההסמכה לדיינות

שלום לכבוד השר לענייני דתות, השר דוד אזולאי, לאורחים שלנו, לרב מזרחי מנהל מחלקת הבחינות, חבר מועצת גבעת זאב. בחוץ שאלו אותי מה אני אומר על הריסת בית הכנסת בגבעת זאב, אמרתי 'זה תקדים מעניין, בא אדם וטוען שאבותיו היו בעלי האדמה אז צריך להרוס בית כנסת'. יש שני בנינים מאוד חשובים שצריך לפנות כי הנכדים של שייח' באדר יבואו ויטענו שזו אדמה שלהם: הכנסת ובית המשפט העליון, נצטרך לפנות כי יש יורשים. אני מניח שהשייח' באדר השאיר יורשים. גבעת זאב אפרופו.

אפרופו גבעת זאב, אני רוצה לספר לכבוד היושב ראש, היום היה דיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, דובר שם על הצעת חוק, "לא להקל בהוצאת מטלטלין בהוצאה לפועל לבתי כנסת, למסגדים ולכנסיות. אמרתי שאם יאשרו למסגדים ולכנסיות יאשרו גם לבתי כנסת.

כן אושר. כי בדרך כלל מסגדים וכנסיות סובלים בגלל בתי כנסת.

הפעם לשם שינוי, הפוך.

אנחנו רוצים לדבר כאן על בעיה קשה מאוד. היא קשה קודם כל מפניות ציבור לאזרח שלומד, נבחן, רוצה לדעת אם הוא הצליח או לא הצליח. אני זוכר שכשעשינו טסט, בלילה אחרי הטסט – אני מניח שזו תופעה קיימת – רוצים מאוד לדעת מה הטסטר יגיד מחר בבוקר. פה, שזה הרבה יותר חשוב, זה עניין של לימודים תורניים ודברים שאנשים מקדישים הרבה הרבה זמן והרבה כוח וזה כל החיים שלהם. על זה הדיון בפניות הציבור, על עיכוב במתן תוצאות הרבנות וההסמכה לדיינות. שאלתי אנשים שלמדו באוניברסיטה ועברו מבחנים באוניברסיטה – מדובר בעשרות ובמאות אלפי סטודנטים – אומרים לי שהסריקה של השאלות והתשובות זה עניין של יום-יומיים או מקסימום שבוע ואולי פחות. לכן התשובה שהסריקות זה משהו שצריך לקחת הרבה זמן לא מקובלת. עד כדי כך שקיבלנו פנייה שזה יותר משנה. אתם תכף תגידו לנו ששנה הוא לא קיבל תשובה על בחינותיו. השאלה מה עושים בעניין הזה.

כבוד השר אנחנו קיבלנו את החומרים של הרב רפאל מזרחי, הרבנות הראשית. אני מבין שהבעיה היא תקציבית. אם נדבר על העניין התקציבי לא נגמור. אני שואל אותך כבוד השר, אני רוצה לתת לך ראשון את רשות הדיבור כדי שתגיד לנו - - -

קודם כל הפונים.

מיד אחרי הפונים נפנה אליך השר. מה אני רוצה ממך כבוד השר, אני רוצה להיות מאוד מעשי, מה אנחנו עושים כדי שמבחן – "לא תהייה כוהנת כפונדקאית" – שיהיה לפחות כמו במבחנים מקצועיים אחרים. לא לוקח יותר זמן מאשר X. אסור שדווקא ברבנות, במבחנים תורניים זה יהיה Y. הפונה הראשון שידבר הוא י.ט. בבקשה.

אני הנציג של הלומדים במסלול טוענים רבניים מטעם מינהל בתי הדין. בעצם מה שאנחנו מעלים פה - - -

נציג של טוענים, מתי היו בחירות אצלכם?

לא. נציג של הלומדים.

מתי היו בחירות בין הלומדים שבחרו בך כנציג?

אני מדבר בשמם.

כוועדה לפניות הציבור אני מעדיף שאתה תדבר בשמך, זה הרבה יותר אותנטי.

בבקשה.

סליחה, טוענים רבניים אינם קשורים לרבנות הראשית. אבל הוא אמר שהוועדה בוחנת - - - טוענים רבניים לא קשורים אלינו בכלל.

זה בתי הדין הרבניים. הנהלת בתי המשפט.

האמת שהנושא כאן זה דיינים ורבנים. אם פתחת בדברייך תמשיך.

בעצם מה שאנחנו מעלים כאן זה שבמבחני ההסמכה של הטוענים הרבניים יש גם איזה קושי מסוים גם במתן התוצאות – עד שמקבלים תוצאה של כל מבחן לוקח ארבעה חודשים. למועד ב', אם לא עברת, זה לוקח שנה. כלומר, צריך לחכות שנה נוספת כדי להיבחן שוב. בעצם אנחנו מבקשים בקשה מאוד אלמנטרית. בהינתן איזה מועד של מבחן מסוים, שבאותו מעמד בו שכרו כבר חדר ויש כבר מקומות ישיבה, שיינתן מועד ב' לאותם אלה שלא עברו כדי לקצר את הזמן של ההכשרה, שלא יצטרכו לחכות עוד שנה. באותו מעמד של המבחן הבא בנושא, שיתנו במקביל גם מבחן לאלה שלא עברו. זה בעניין הזה.

עוד דבר שמאוד מאוד מציק, זה גם בנושא של הערעורים. בנושא של הערעורים עד היום, סטטיסטית-היסטורית, שום ערעור לא התקבל גם אם הייתה חסרה לך נקודה בשביל לעבור. לא עזר כלום, הם לא היו מוכנים. ברגע שהם החליטו על ציון מסוים, לא עברת, זהו צריך להיבחן שוב. שום ערעור לא מתקבל וזה לא מקובל בשום מקום.

אולי ידוע לך איך זה במבחנים במקומות אחרים? בנושאים אחרים יש אפשרות לערעור?

כן, יש אפשרות לערעור. אם באמת אתה יכול להוכיח, לפחות שיתנו אפשרות להוכיח למה אתה חושב שמגיע לך יותר כדי לעבור. פה הם לא נותנים את האפשרות להוכיח, הם לא נותנים אפילו אפשרות לצלם את המבחן. היום הייתי במינהל בתי הדין, אפילו לצלם, לראות את המבחן הם לא נותנים – זכות אלמנטרית של כל נבחן. לא נותנים לצלם.

במבחנים האחרים כן נותנים את מחברת הבחינה לכל אחד? אני מבין.

הם נותנים באותו חדר, במעמד האחראית באותו חדר, במעמד שלה אתה יכול להסתכל, אבל זה לא מספיק בשביל להפיק לקחים. אני רוצה לצלם, ללמוד את הטעויות שלי בשביל להפיק לקחים למבחן הבא. לא נותנים לי את הזכות הזאת. אני חושב שזו זכות - - -

אני שואל, באוניברסיטה, בכל מיני מקומות נותנים את האפשרות הזאת?

בטח. זו זכות אלמנטרית.

המרצים גם מחויבים לשבת עם סטודנט ולהסביר. אפשר לערער והיום זה גם מוגש דרך האינטרנט.

זאת אומרת שהמבחן הפרטי של האדם עולה לאינטרנט?

כן. מה שקורה, אתה מקבל קוד אישי- - -

אז כל אחד יכול לראות - - -

לא. יש קוד גישה. היום כמרצה אני מחויבת לכתוב את ההערות שלי. אם אני לא כותבת את ההערות שלי. גם אנחנו, בשיטת הבדיקה שלנו ההנחיות שונו. הסטודנטים יכולים לפתוח את המחברות או לבד בגישה טכנולוגית.

לפני כעשרים שנה כשלמדתי באוניברסיטה יכולתי לראות את המבחן עם הערות ויכולתי לערער.

כדי לחדד, דבר אלמנטרי של כל נבחן, ציון עגול, ציון מסוים שירשם מה קיבלת. גם את זה הם לא כותבים, הם לא כותבים ניקוד מספרי מדויק, הם כותבים חצי, שלושת רבעי, X. אני צריך לנחש כמה זה אמור להיות שווה. אני לא יודע ציון מדויק, אני לא יודע כמה אני רחוק מהסף. ביקשתי דרישה אלמנטרית, 'תרשמו בבקשה ציון בראש המבחן' ציון והנמקה למה הורדת לי חצי על השאלה הזאת, למה הורדת שלושת רבעי על השאלה הזאת – כדי שאדע להפיק לקחים למבחן הבא. זה מה שאני מבקש ואני חושב שזו דרישה אלמנטרית.

אני מודה לך. נפנה גם לא.ש. גם הוא פונה. בבקשה.

אני פונה באותו כיוון שלו.

מה הבחינות שאתה נבחנת?

גם כן טוען רבני.

אני ממש לא מבין למה אין כאן נבחנים לדיינים ורבנים. לפחות אחד מהם שיבוא, הוא אמר לי שהוא מתבייש. כנראה שהם מאוד מאוד צנועים או עסוקים.

אני יודעת שכמה פונים רצו להגיע, אבל הם חששו להגיע.

הם חששו שמא התלונות יהיו, כמו שקרה עם עובדי רשות השידור.

כן.

אני מקבלת הרבה מאוד פניות גם בנושאים - - -

נשמע מה הוא אומר ואחר כך נתייחס. כן.

גם אני בא מטעם מכון שעושה את המבחנים, גורם לקדם את העניין שאני אוכל לעשות את המבחן. עשיתי שש-שבע מבחנים. כמו שהוא אומר, אני ניסיתי, אני לא בדקתי את כל המבחנים שעשיתי עד היום. המבחן האחרון אני יודע כי עשיתי הצלבה בין המבחן שלי לבין מבחן של אחרים שכן עברו. ראיתי, או שהם לא בודקים מבחנים או שחלק הם בודקים וחלק הם לא בודקים. נעשה שם תוהו ובוהו. בכל מהלך המבחנים האלה נעשה תוהו ובוהו. אני מדבר על עצם המבחנים. מזלזלים במבחנים, הבנאדם משקיע, משלם כסף ובסוף הוא עושה את המבחנים ואז חלק הם בודקים וחלק לא בודקים. ככה זה נוצר.

למשל יש אחד שהביא לי דוגמה, אחד שגר ביבנה שהביא לי למשל דוגמה של מבחן אחד. הוא הלך לערער, הוא לא עבר, לא כתוב ציונים לא כתוב כלום, הוא לא עבר. הוא הלך לערער. בסדר, נתנו לו את המבחן כמובן תמורת תשלום כדי לערער. נתנו לו X. אחר כך הוא הראה להם שחור על גבי לבן שהם לא צודקים, אז נתנו לו חצי. מ-X זה עבר לחצי.

אני רוצה להבין, אתה שילמת על המבחן והייתיצריך לשלם על הערעור?

גם על הערעור עוד 400 שקל. יש כאן כמה X ופתאום זה נהפך מ-X לחצי, או מטוב לשלושת רבעי. בקיצור, נעשה פה תוהו ובוהו. אני שילמתי אלפי שקלים ואני לא יודע על מה. נקודה.

כמה זמן מאז הבחינה שלך?

הבחינות שלי כבר שנה וחצי. כל הזמן הם שולחים מכתב, "לא עבר, לא עבר, לא עבר, לא עבר" ואני שתקתי. אבל אחרי שאני התחלתי לבדוק וראיתי שזה שעבר כתב די קרוב למה שאני כתבתי והוא עבר ואני לא עברתי, מה זה אומר? זו שחיתות שאין כדוגמתה על הכסף שלי, על הגב שלי. אני שילמתי כסף, אלפי שקלים. אני רוצה את הכסף חזרה, לא רוצה את המבחנים, אני רוצה שאת הכסף יחזירו לי.

אתה חושב שהבוחן מכיר אותך או שהוא רואה רק מספרים?

לא חייב להיות שהוא מכיר אותי. מרוב שיש להם עומס חלק הם בודקים וחלק הם לא בודקים. אני לא יודע מה.

אני רוצה לחדד את זה. זה לא שהם לא בודקים, הם בודקים בצורה מאוד מאוד דקדקנית - - -

ויש חלק שהם לא בודקים.

כשאתה אומר שחיתות, זה עלול להישמע שהבוחן יודע מי אתה והוא לא רוצה לתת - -

אני לא יודע, אני לא יודע מדבר כזה. אבל אני יודע שחלק יש להם ככה וחלק - - -

סליחה, שאלת הבהרה בבקשה. אתם כותבים את השמות שלכם?

לא. כדי שהוא לא יהיה משוחד בבדיקה. יש לי פה עוד שפן גדול מאוד על השחיתות ועל זה בוודאי לא יהיה לכם מה לומר. יש פה איזה אחד, הוא לא נמצא פה, הוא לא רצה לבוא, הוא פחד לבוא – אבל אמרתי למזכירה פה את השם. המכון שהוא למד, הבן של מנהלת המבחנים, למנהלת המבחנים קוראים יונה - - -

תיזהר, אתה לא יודע מה אתה עושה. אם אתה אומר שם לפרוטוקול הכנסת, זה משהו מאוד פומבי, הנה הוא עורך דין והוא יוכל לומר שזה דבר שלא יעשה בשום ועדת כנסת. אז תיזהר. אני לא יכול לתת לך רשות דיבור אם אתה נותן שם.

תבקש בשמך למחוק את השם מהפרוטוקול.

אני מבקש בשמי לבטל את השם מהפרוטוקול.

מה הטענה שלך, אתה טוען שיש מישהו שהוא מנהל מכון והוא עובד שם- - -

והוא הבן של אחד מההנהלה במבחנים. כשהוא היה שם הוא קיבל הכול עבר, עבר, עבר, עבר. מאז שהוא עבר, יש לו פה הצהרה שהוא עובד שעות על גבי שעות, הוא משלם על זה הרבה מאוד כסף וכל פעם שהוא עושה את המבחן, לא עבר', 'לא עבר', 'לא עבר'.

אז הוא עזב את המכון הזה.

הוא עזב את המכון הזה. הוא החליט שהוא רוצה ללמוד לבד. הוא השקיע לא פחות מזה. אז משהו פה מושחת, זה בטוח.

אמרת שהשם שמור אצל המנהלת?

הוא היה אמור להגיע, הוא לא הגיע.

הוא דיבר, הוא נתן את השם. אדוני השר אני חושב שנשמע את האנשים שלך.

אני רק מבקש שוב להדגיש שטוענים רבניים לא קשורים לרבנות ולרבנות הראשית.

מה זאת אומרת, המבחנים לא נעשים אצלכם?

מה זה "הוועדה הבוחנת?"

נשיא והנהלת בתי הדין הרבניים ברשות המינהל - - -

גם דיינים לא שייכים לכם?

דיינים כן.

יש כאן בעיה, שלי.

הבעיה היא לא שלכם.

אנחנו עשינו דיון על רבנות ודיינות והבאתם לנו מהצד נושא אחר שלא קשור לאנשים האלה. זה ממש לא לעניין.

אדוני היושב ראש, אני אעשה סדר בעניין הזה.

קודם כל הנושא של טוענים רבניים באמת שייך לבתי הדין הרבניים. בתי הדין הרבניים עד לפני כחודשיים-שלושה לא היו בתחום שלנו אלא בתחום של משרד המשפטים. לפני כחודשיים הם עברו אלינו. המבחנים שמודבר עליהם ולשמם אנחנו נמצאים היום אלו מבחנים לרבנים, לדיינים, לרבני התיישבות, לרבני שכונות – אלה פחות או יותר המבחנים. אחד הדברים שאוכל לציין לשמחתי הרבה, קודם כל ברשותך בנושא של טוענים רבניים – אני ממונה גם על הנושא של דיינים – יכול להיות שזה נושא נפרד והוא בפני עצמו. אני מציע שבעניין הזה תכתבו לי, אבדוק את הנושא הזה ותקבלו תשובה. תכתבו אלי ואני אטפל בזה, אבדוק את זה. האופציה לפנות לוועדה לפניות הציבור תמיד קיימת, תמיד תוכלו לפנות ואין לי בעיה עם זה. בעברי ישיבתי במקום הזה, אני מכיר בזה, אני מכיר בחשיבות של הועדה הזאת ולכן גם באתי לכאן. אכן תפנה, לא קיבלת מענה האופציה הזאת תמיד קיימת בפניכם.

אני מחזיר את הדיון לעניין. העניין הוא, אקריא מתוך פניה שקיבלנו לפני שנה וחודש. "כ"ח אייר תשע"ד, נערך מבחן ברבנות הראשית להסמכה לדיינות" – זה כן הנושא שאנחנו עוסקים בו – " הנושא חושן משפט חלק ב', ועד היום לא הוחזרו תשובות לנבחנים". קיבלתי גם ממישהו שנבחן לרב שכונה וגם הוא שנה ויותר לא קיבל תשובה. זה נושא הדיון ועל זה אני רוצה תשובה.

אני יכולה לומר עוד דברים בדיוק בהקשר הזה. דוד סיימת?

אני עוד לא התחלתי. בבקשה תמשיכי.

אני רוצה קצת להגיד. בנושא של השכלה והלימוד בתחומים הללו, גם דיינות וגם רבנות, אני מקבלת הרבה מאוד פניות בנושא של הדיינים גם מאנשים שאומרים 'אנחנו לומדים, יש כאן בלגן וכאוס גדול בכל תהליך רכישת הידע'. גם המבחנים, כמו ששמענו את התיאור כאן, אין אמות מידה, אין קריטריונים. בכלל, גם למה ללמוד דיינות שיודעים מראש מי יהיה דיין. אנחנו מדברים היום על מערך הדיינות במדינת ישראל, קרוב ל-40% שייכים לאותן משפחות. אני לא הייתי מבטלת את הקשר בין התחלת התהליך לסופו. אדוני היושב ראש, יש לנו פה מקרה קשה מאוד. מקרה קשה מאוד של קשר בין התחלת תהליך לבוא, למוד ולרכוש, ושל מי ממיין ומי מאפשר למי להתקבל. אני לא סתם שאלתי את השאלה מה כתוב על הטופס ואיך כתוב על הטופס ומי בודק ומאיזה משפחה מקדמים ולא מקדמים. אנחנו רואים את מבחן התוצאה. מבחן התוצאה אדוני, זה שקרוב ל-40% מהדיינים הם בני אותן משפחות.

אגב, זו תופעה שקיימת גם בבתי המשפט.

לא באותו אחוז.

לא שאני מצדיק את זה. אני אתך בעניין הזה.

לא באותו אחוז. גם בעניין הזה, בפעם הקודמת ביקשתי משרת המשפטים הקודמת, נכנס באמת הנושא שלא תהייה אפשרות למי שנמצא בוועדה למינוי דיינים לבחור קרובי משפחה. לצערי שרת המשפטים הנוכחית ביטלה את זה. אנחנו ראינו שגם הפעם נבחרו דיינים בצורה הזאת. אני אומרת לך אדוני - - -

אני חבר הועדה למינוי דיינים, אני רוצה להגיד לך, אני אמרתי שאני מוכן לחתום על כל חוק שאוסר עבודה של קרובים בבתי הדין ודיינים ובתנאי אחד, שזה יכלול שופטים ודיינים גם יחד. זה היה התנאי. כלומר, אני בדעה שלך שקרובי משפחה עלולים להביא - - -

יש שני חוקים, לדיינים בנפרד וגם לשופטים. הרבה חברי כנסת מכל סייעות הבית חתמו בעקבות כל מה שקרה. ואנחנו הרבה פעמים רואים את זה. תראה, גם הרבה מאוד מהחברים, גם שופטים במקביל. אגב אני מזכירה לך אדוני, גם בוועדה למינוי דיינים, ארבע נשים, בחוק שלי וגם בוועדה למינוי שופטים שאמרו לי: "למה את רצה לשופטים, למה צריך גם זה ככה". אמרתי, 'לא, אני עובדת ביחד, גם דיינים וגם שופטים'.

אבל כאן צריך להבין את הקשר בין התיאור המאוד מאוד קשה שאנחנו שומעים כאן, כי יש קשר בין התחלת התהליך לבין סוף התהליך. אדוני צריך לשנות את זה, זה לא יכול להיות. אנחנו רוצים לחזק את בתי הדין. בדרך הזאת אנחנו רואים שיותר ויותר אנשים בוחרים שלא לעבור דרך בתי הדין ולא רוצים קשר עם בתי הדין. אם אנחנו כן רוצים, אנחנו צריכים לראות כאן איך את הרעה החולה הזאת באים ומתקנים. באמת מאפשרים שמי שיש לו את הכישורים ואת היכולת ואת ההשכלה התורנית, שיהיה באמת דיין ולא מי שנולד למשפחות מסוימות ועושים בשבילו את העבודה. כאן, בתיאור ששמענו עכשיו, עושים בשביל חלק מהאנשים את העבודה ואת חלק מהאנשים פשוט אף אחד לא סופר אותם. את מה שאנחנו ראינו כאן נראה בעוד כמה שנים במבחן התוצאה שימשיך אם אנחנו כמחוקק לא נבוא ונקדם את החוק. אני מזמינה אותך אדוני לבוא ולהצטרף להצעות חוק. אלו שתי הצעות חוק שאני בטוחה שאתה תסכים איתן, גם "חוק הדיינים" וגם "חוק השופטים". כן אדוני, גם בנושא הזה של השופטים לא יתכן שהשופט ברק ימנה את אשתו.

את רוצה לומר שההצלחה במבחנים תלויה בקרבה של הנבחן ל - - -

אני לא עשיתי על זה עבודת דוקטורט, אבל אדוני הסטטיסטיקה - - -

ממה שאמרת כך זה נשמע.

הסטטיסטיקה מלמדת אותנו. באמת. הסטטיסטיקה מלמדת אדוני. אדוני, בדוקטורט שלי חויבתי ללמוד סטטיסטיקה. כשאני רואה מי נופל ואני רואה במבחן התוצאה ש-40% שייכים לאותן משפחות, אדוני לא צריך פה לעשות - - -

במבחנים או במינויים?

במינויים.

מינויים זה משהו אחר.

זה לא משהו אחר, אנחנו מדברים על תהליך. אנחנו מדברים על תהליך.

אני מנהל את הדיון כי הנושא הוא חמור בעיניי בדיוק כמו בעינייך. אבל, מכאן ועד לבוא להגיד נבחרים שופטים ודיינים מאותן משפחות - - -

הדיון כרגע הוא לא על שופטים.

אני אומר שופטים כי אני יכול למנות לך את כל הקרבה המשפחתית של מערכת המשפט.

מערכת ההשכלה המשפטית היא הרבה יותר מסודרת מבחינת תהליך, תוצאה ותקנות. אני מסכימה, אני הראשונה שהכנתי את החוק הזה של השופטים. אבל המערכת כאן הרבה יותר פרוצה.

אני רק רוצה לציין שבנושאים אחרים הייתי אומר את אותם דברים שאת אמרת על מערכת הבחינות הזו. אם אני הייתי אומר את זה על מערכת בדברים אחרים הייתי נשמע מאוד קיצוני.

אני לא פורסת את כל הידע. אני ניזונה מהרבה מאוד פניות ציבור שיש לי. אני מקבלת פניות ציבור מאנשים חרדים שבאים ואומרים לי 'אין סיבה להתחיל ללמוד דיינות'.

בגלל שאין לו סיכוי להתמנות? בזה את צודקת, את זה סיכמנו. אבל זה שהמבחנים הם - - -

גם בגלל שאין סיכוי לעבור.

זה נושא חמור מאוד. הפרוטוקול רשם את הדברים. אנחנו ביקשנו את אחוז העוברים. תכף נדבר. אגב, עיריית ירושלים, שמעתי שרוב העובדים שם הם מאותן משפחות. תגידי לי אם זה נכון, כי כך אמרו לי.

בעיריית ירושלים יש פנינים כאלה, יש הרבה עבודה, אבל אני ממש לא דוברת עיריית ירושלים.

רק מתוך ניסיון.

לפעמים ככה לפעמים ככה, זה לא חד-משמעי.

אני מברכת על הדיון כי לדעתי זה נושא שפחות מקבל מענה. מי שבמקרה נכנס למסלול הזה, אני שומעת לא מעט, זה פשוט אנשים שהם בשוק. נניח המועד, המועד למבחן. אני לא הייתי בחלק הראשון ויתכן שדובר על זה. קובעים מועד, משנים את המועד, דוחים בחודש – מחליטים על עוד מועד. זאת אומרת, אדם מתחיל ללמוד והוא לא יודע מהן האפשרויות שלו ומתי הוא יכול להיבחן. אני מדברת על ההסמכה לרבנות. זה אחת. הדבר השני הוא זמן לקבלת התוצאות, זה לוקח בין חצי שנה לשנה – אין הצדקה לזה. לא רק זה, לא כל הנבחנים מקבלים את התשובות באותו זמן. אני קיבלתי פניות שא' עד ל' קיבלו תוצאות, מ' עד ת' לא קיבלו תוצאות.

אם יש את אותו מעריך שבודק את הכול ואומר שאני אשחרר בינתיים מא' עד מ', לא יודעת, כי גם אם זו התשובה זה לא רציני. צריך מועד שבו יהיה מבחן, מועד שבו מתקבלות התוצאות. זהו. גם אנשים לא יודעים מה קורה איתם, הרבה מאוד זמן לוקח ולא יודעים על מה בדיוק נבחנים. בדרך כלל היום בכל מבחן אתה יודע מה הרכב המבחן, בעצם בכל תחום אתה יודע מה ההרכב, כמה אחוזים לכול אחת מהשאלות, מהנושאים. אתה יודע. אפילו למבחנים לתואר שני שהם מבחנים בעל פה אתה עדיין יודע מה הסדר, איך זה עובד. גם אם הבוחן משאיר לעצמו, אני מבינה שבבחינות תורניות יש את העניין של הנפח עם ידע מאוד גדול, גם בתחומים כאלה עדיין יש סדר ואתה יודע למה אתה מצפה. העניין, להוריד את חוסר הוודאות מאוד חשוב כי אחרת אנשים לא מצליחים בגלל חוסר וודאות ולא בגלל שהם לא שולטים בחומר.

העניין של הערעורים, אני שמעתי סיפורים של אנשים שאומרים להם 'אם אתה רוצה להגיש ערעור', אנשים שיודעים שהם ענו נכון, 'אם אתה רוצה להגיש ערעור תפנה ככה וככה'. פונים, לא מקבלים מענה, לא עונים לטלפונים, עונים לטלפון סוגרים את הטלפון. מישהו סיפר לי שהוא הגיע בסופו של דבר למקום ואמר 'אני רוצה להגיש ערעור'. אמרו לו 'אה, הבוחן הבין כבר שהוא טעה אצלך, אתה לא צריך להגיש את הערעור'. אפילו לא הודיעו לו, הוא אפילו לא היה צריך להגיש את הערעור. בעצם הוא נשאר עם הציון הנמוך באחד הפרקים כשלא היה לזה שום הצדקה. כשהבוחן הבין שהוא טעה, הוא לא הצליח להגיע בכלל. זאת אומרת שזה מן - - -

נשמע כמו מערכת לא מסודרת.

שצריכה קצת סדר.

אני רוצה לבקש את הרב רפאל מזרחי מנהל תחום בחינות והסמכה שיגיד את דבריו, וגם את עורך הדין גולדברג היועץ המשפטי של הרבנות. אלו דברים מאוד קשים וארצה לשמוע.

סליחה אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להתייחס לדבריה של חברת הכנסת עליזה לביא לגבי הקשר בין הנבחנים לבוחנים. לא ידוע על קשר כזה, לא קיים קשר כזה. יחד עם זאת - - -

אמרתי - - -

למינויים.

המינויים זה נושא אחר.

האם אדוני מוכן לבדוק את זה?

אני לא מכיר. תביאו לי עובדות אני אבדוק אותן, אבל אלו דברים באוויר.

אלו לא דברים באוויר.

לגבי הנושא השני של דיינים שהם קרובי משפחה של חברים בוועדה למינוי דיינים. אני מדבר קונקרטית לגבי האירוע האחרון שחבר הכנסת אייכלר הוא חבר בוועדה למינוי דיינים. נכון, נבחרו קרובי משפחה ועתרו לבג"צ בנושא הזה. מה לעשות, העתירה נדחתה.

אתה יודע למה. כי הם רוצים גם בבית המשפט להמשיך עם זה.

העניין הזה, אני אומר לך שאם בנושא הזה הלכו לבג"צ ובג"צ קבע מה שקבע, אגיד לך שאני שמח מזה - -

השאלה שלנו היא האם יש קשר בין - - -

על החלטת בג"צ או שבעצם אתה רוצה - - -. אני חושבת שהכוח צריך להיות כאן, אם אנחנו חושבים שזה לא בסדר אנחנו צריכים לשים חוקים.

אם אדוני אומר עכשיו שבג"צ פסל את זה כי הוא רוצה למנות את המקורבים, את בני המשפחה שלו, אם זאת התשובה שלך - - -

זאת התשובה שלי.

בסדר, אבל אנחנו נגד זה. אני נגד זה.

זו הפעם הראשונה שבג"צ דוחה עתירה נגד רבנות.

אם בג"צ רוצה לדאוג לעצמו בזה שהוא דוחה את העתירה הזאת, תפקידנו כאן, ואני מזכירה לכולנו שאנחנו באים ורוצים לצמצם את כוחו של בג"צ.

חברת הכנסת לביא, אני לא נכנסתי למוחו של אותו שופט, אני לא יודע מה היו השיקולים שלו, אבל אני מציין עובדות. העובדות הן שבמקרה דנן נבחרו שני קרובי משפחה שהיו להם קרובי משפחה בוועדה למינוי דיינים. מה לעשות, בג"צ דחה אותם על הסף ובזה נגמר הסיפור. אם רוצים לשנות חקיקה, בוודאי. בשביל זה את חברת כנסת. אני מכיר את זה גם מאיזה מקום, פעם גם אני הייתי במקום הזה וחוקקתי חוקים. אם יאשרו את זה אני בהחלט מברך על כך. בעניין הזה ברשותך הייתי חייב להגיד את זה.

אין בעיה. בכלל זה לא קשור לדיון עצמו. אני כן רוצה עכשיו להיות ממוקד היות ונציג האוצר רוצה לצאת. אני חושב שאחת הנקודות העיקריות היא נושא התקציב. בבקשה הרב מזרחי, תתייחס קודם כל למה שאתם כותבים בעניין התקציבי, הבעיה מבחינת החוסר בבוחנים וחוסר באנשים כדי לספק את השירות הזה שעלה ל-6,000 נבחנים, עד לפני כמה שנים היו רק כמה מאות. בבקשה.

לגבי התקציב אני אסביר. בדפים ששלחתי כתבתי את ההיסטוריה, את מה שנעשה בשלוש השנים האחרונות. בזמנו בוועדת ביקורת המדינה דנו בזה ודיברנו. בזמנו דובר על הגדלת כוח אדם ברבנות הראשית במחלקת הבחינות, להפוך אותה לאגף ולהביא תוספת כוח אדם משמעותית לבחינות, תוספת מחשוב ודברים נוספים. בסופו של הדבר יצאנו במכרז למיקור חוץ, חברה חיצונית שתנהל חלק מהדברים. אני מקווה שהדברים יסתיימו השבוע, בעזרת ה'.

אני לא יודע אם זה טוב. זה ייקר לנבחנים את הבחינה. למה אתם עושים את זה על חשבון המבחן הזה?

מדובר כאן על העניין הפרוצדוראלי, הטכני לרישום הבחינות עצמן.

מבחינה כלכלית חברת המיקור חוץ תיקח על זה כסף, ממי היא תיקח את הכסף? מהנבחן? מי אומר שזה טוב.

האגרות שהיום משולמות. האגרות היום יועדו - - -

עד היום, לאן הולכות האגרות?

להכנסות המדינה.

מהי ההכנסה השנתית של הבחינות האלה?

לדעתי בשנה שעברה הייתה 1.7 מיליון שקל, משהו כזה. שנה שעברה יועדו - - -

והאוצר יהיה מוכן להוסיף למצבת הבוחנים אנשי הצוות מתוך המערכת כדי שלא נצטרך מיקור חוץ?

קודם כל אנחנו מוגבלים בהחלטת ממשלה שמגבילה את היקף הגידול בכוח אדם. במסגרת זו כמה שנים מצבת כוח האדם קבועה. בגלל הדבר הזה אנחנו - - - עניינים של כוח אדם במדינה. קיימים קשיים בתוספות של כוח אדם. במסגרת זאת נעשה דיון תקציבי עם הרבנות הראשית לפני כשנתיים-שלוש, משהו כזה, טרם תפקידי. בסיכום ובמהלך הישיבה התקציבית הגענו להסכמה. ההסכמה הייתה להעביר את הדברים האלה במיקור חוץ. חלק מהדברים כן במיקור חוץ, חלק מהדברים לא במיקור חוץ. הרב מכיר את הפרטים האלה יותר לעמוק. מבחינת הסיכום התקציבי היה סיכום שזה היעד שאליו אנחנו מגיעים. אני כן אגיד שאנחנו שמנו לפני כשנה עוד תוספת תקציבית נוספת בשביל למלא את החלל, בשביל למלא את הפער במספר הבחינות.

אבל אם יש עלייה ממאות נבחנים, המספר של 6,000 בשנה לא מחייב אתכם להקציב יותר כסף בשביל הבחינות האלה?

שוב, הכסף קיים. הוא קיים מהכנסות מדינה - - -

אם אתה לוקח את הנתונים ואתה רואה שבשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים, ההוצאה נשארה אותה הוצאה, לא הגדילו את התקציב, אבל מספר הנבחנים גדל בצורה מאוד משמעותית. אם מדובר בשנה מסוימת, כאן הנתון הוא לתשע"ב, שהיו כ-2,000 נבחנים, היום יש למעלה מ-6,000 נבחנים. זה לא בא לידי ביטוי.

אני אתקן שני דברים. דבר ראשון, היה גידול בתקציב. היה גידול בתקציב בעצם הסטת האגרות הקיימות, במקום שזה יכנס לאוצר המדינה זה מיועד לדברים האלה, מיועד לבדיקת הבחינות. אני גם אגיד באופן פרטני, אנחנו לא קיבלנו את תוצאות המכרז. תוצאות המכרז אמורות להתקבל בשבוע הבא. למיטב הבנתי תוצאות המכרז, שוב אם נראה - - -

תוצאות המכרז של מיקור החוץ?

כן.

הכסף הזה ילך למימון מיקור החוץ? לא ייקרו את האגרות לנבחנים?

לא מדובר על מיקור החוץ.

אתה אומר שמבחינה תקציבית ב- 1.6 מיליון האלה אפשר לתגבר את המערכת, רק שהם צריכים לעשות את המיקור חוץ באופן כזה. השאלה למה שנתיים זה לא נעשה? את זה אני צריך להחזיר - -

אני לא הייתי מעורב. ברגע שאנחנו מתקציבים זה הולך לעניין הרבנות הראשית והחשבות.

אני שמחה לדיון לעניין התקציבי, יש הרבה דברים שלא קשורים לעניין.

הוא צריך ללכת ולכן אני רוצה לסכם את העניין הזה. בעניין הזה מבחינתכם זה בסדר שיהיה מיקור חוץ ושאתם תוכלו לעמוד ב-6,000 נבחנים?

יש לנו עכשיו גם את הבטחת השר שאמר שיעמוד על זה שהאגרה לא תעלה ממה שהיא היום. גם היום זה סכום בסדר, מכובד לאברכים.

העניין הזה סגור. אני מודה לך שהיית פה.

גם על הערעור צריך לשלם. זה משהו ש- - -

ממילא אין ערעורים וגם אין אגרות על ערעורים.

הם אומרים שהם שילמו על ערעור.

עוד הפעם, הם מדברים על בתי הדין הרבניים.

לדיינות אין ערעורים? למה אין ערעורים?

כי יש לנו שני בוחנים לבחינות לרבנות ושלושה בודקים לבחינות דיינות.

נו, אז מה? אבל במיקור חוץ כן יהיה ערעורים?

אנחנו עוד נדבר על זה.

אני רוצה שתעשו את זה, אחרת - - -

באופן עקרוני המחשבה שלנו הייתה שכל עוד בחינה נבדקת על ידי גורם אחד – אם זה באוניברסיטה זה מרצה, מתרגל – במקרה כזה אם יש צורך בערעור, כשלנבחן יש ערעור, אבל כאשר מראש כל בחינה נבדקת על ידי שני בוחנים וכאשר הפער ביניהם גדול מדי, הבחינה מועברת לבודק שלישי בלי ערעור בכלל, באופן אוטומטי.

למה זה צריך להיות שונה מאשר בחינה רגילה?

זו הבחינה הרגילה אצלנו.

לא. למה צריך שלושה בוחנים? באוניברסיטה אין שלושה.

זאת ההחלטה של המועצה לגבי בחינות לדיינות. בבחינות לרבנות זה שני בוחנים.

לגבי דיינים זה כתוב "בחוק הדיינים" משנת ,1955: בחינות לדיינות יבחנו על ידי - - -

אז הטענה שלכם היא כאילו ששלושה זה כבר ערעור.

בדיוק.

אבל יכול להיות לפעמים טעות שהנבחן רואה במחברת והוא רוצה לערער על זה.

אם אתה מגיע לשלב של המחברת אתה כבר מצב מתקדם.

אז למה לא רואים את המחברת?

רואים את המחברת.

ברבנות?

ברבנות.

אם אתה מצליח להגיע לאן שהוא.

השאלה ששואלים פה היא למה אי אפשר לנבחן לראות את המחברת.

אנחנו נותנים לאנשים לראות את הבחינה, נותנים לאנשים - - -

אתם מפרסמים את זה?

פרסמנו את זה.

את שואלת אם הנבחן מקבל את זה.

אם הנבחן מקבל את האפשרות. זה שאתם כתבתם לוועדה שיש אפשרות לראות מחברת סרוקה, השאלה אם כל נבחן שניגש ונכשל ורוצה להתכונן למבחן הבא, האם אתם מיידעים אותו שיש לו את הזכות לראות את המחברת הסרוקה? זאת השאלה.

אני רוצה להוסיף לזה. זה רק אם מיידעים שיש לו את הזכות. מהסיפורים שאני שמעתי כל ניסיון ליצור קשר, להגיע ולראות משהו עולה בתוהו. למשל אם אדם רוצה להגיש ערעור והוא לא מצליח, ואז הוא מגלה שהעלו לו את הציון כי הנבחן הבין שהוא טעה והוא לא ידע ולא אמרו לו, זה ממש קפקאי.

אני לא הבנתי.

קיבלתי כאן פנייה של מישהו שנבחן בשנת תשע"ג, "לא קיבלתי שום הודעה על התוצאות. רק באתר הרבנות ראיתי את התוצאה בקוד" הוא מצרף לי את הקוד שלו וכתוב: "עבר בהצטיינות". אבל הוא לא זכה לקבל נייר אחד.

זה חלק מהסיבה שאנחנו יוצאים עכשיו למיקור חוץ. על החלק הטכני הזה - - -

אתה יודע מה זה משנת תשע"ג? שלוש שנים.

לשנת תשע"ג אנחנו שלחנו את כל התוצאות, אני לא יודע ספציפית לגביו. אני יכול לבדוק ספציפית את הפרטים שלו למה הוא לא קיבל. אולי הוא עבר כתובת או משהו אחר. כולם משנת תשע"ג קיבלו. יש לנו עיכוב של תוצאות של אנשים שלא קיבלו הבית, לא עיכוב שלא עברו.

הוא עבר בהצטיינות, זה כתוב באינטרנט.

אמרתי, יש לנו עיכוב של תוצאות שהיו לפני חצי שנה ולפני שנה. לזה אנחנו מחכים ומייחלים כעת לחברה שתגיע ותעשה את זה. זה יהיה חלק מהעניין.

רק עכשיו יוצאים למכרז.

לא. לא. ההליך הסתיים. זה יסתיים ב-26 בחודש, בשבוע הבא.

המכרז נסגר ויש מועמדים. יש שבע חברות שהגישו את מועמדותן.

הן חייבות להשיב תשובות עד תאריך מסוים?

אומרים לי עכשיו שעד שבוע הבא זה ייסגר ואז יקבעו מי הזוכה. אני מאוד מקווה שאכן הסיפור הזה ייגמר, נדע מי הזוכה ונצא לדרך.

רגע, התנאים נקבעו כבר במכרז? יש שם תנאי של תאריך מתן תשובות בתאריך מסוים?

המכרז מתייחס לחלק הטכני. החלק הטכני אומר: הליכי הרישום, קליטה עם אופציה גם לשירותי גבייה – זה החלק הטכני. החלק המהותי של: מי הם הבודקים, מי הם הבוחנים – זה מכרז שאנחנו מנהלים בעצמנו: מי הם הבוחנים, הליכי הבדיקה, זה נשאר בתוך הבית, תהליכי המכרז - - -

אין לנו שום עיכוב, אני לא יודע מאיפה הנתון. אין שום עיכוב בתוצאות.

יש לנו כאן מגוון מפלגות, אנחנו יושבות ולא תמיד מסכימות, כאן יש הסכמה מקיר לקיר - - -

מתי הבחינה האחרונה הייתה?

האחרונה הייתה אחרי יום כיפור.

אני מדבר על ניסן.

ניסן, יש כבר תוצאות מזמן.

ממתי יש תוצאות?

שלושה חודשים אחרי המבחן שהיה. בערך בתמוז.

אל תגיד לי בערך כי אני קצת מבולבל, באלול קיבלתי מאנשים שלא קיבלו תשובות.

לא קיבלו תשובות וגם לא יקבלו תשובות עדיין.

למה?

תשובות, אמרתי 'פרסמנו את התשובות'. אנשים התקשרו וקיבלו את התשובות. אני אומר שאת התשובות בדואר לא קיבלו, נכון.

למה?

זה מה שאמרתי, זה חלק מהעיכוב שיש לנו. זה העיכוב הטכני. זה לא שלא בדקו את זה. בדקו את המבחנים. ישנן תוצאות - - -

כן, אני שאלתי בוחנים, הם אמרו לי שלהם יש את השלושים יום שלהם והם מחזירים תמיד בתאריך, אבל באיזה מקום לנבחן לא מגיעה התשובה.

נכון, אמרתי ולא התכחשתי לזה עכשיו. אני אומר את זה במפורש. זה לא אומר שאין תשובות, זה לא שמבחנים מתעכבים אצלנו, שהם יושבים אצלנו במרתפים למטה ולא העברנו אותם לבדיקה.

וודאי. רגע, - - -

גם עברנו את הסרט הזה לפני כמה שנים.

אגב, מתי הבוחנים קיבלו את המבחנים?

מקבלים בתוך השלושה חודשים, שלושים יום אחרי הבחינה אנחנו מעבירים להם את הבחינות.

למה זה צריך לקחת שלושים יום?

כי אנחנו סורקים את המבחנים, מחלקים את המבחנים ומסדרים - - -

כמה זמן צריך לסרוק דבר כזה? באוניברסיטה סורקים ביום אחד.

צריך להכין את המספרים החסויים. הקצבנו לעצמנו 90 יום מיום הבחינה שאנשים יקבלו את התשובות ו-120 יום בדיינות.

אני חושב שזה הרבה זמן. תקבעו אחרת, שהשר יקבע שתוך 30 יום חייבים להעביר לבוחן, לדעתי צריך להיות שבועיים, זה מספיק זמן מהמערכת לבוחנים, לא?

בעניין הזה אני חייב להגיד, צר לי מאוד, אבל צריך לעשות סדר בעניין הזה. הרב מזרחי, אני חושב שצריך למצוא את הדרך הנאותה לתת תשובות בהקדם לאותם אנשים שנבחנו, כמו שמקובל במוסדות אחרים. אני חושב שזה דבר שצריך לשבת - - -

ברור לכם שמה שהיה לא יהיה. אני, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, וועדת פניות הציבור נכנסה לעניין. אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב כזה. חייבת להיות פה מהפכה, המהפכה היא בזמנים, במבחנים אנחנו לא מתערבים, אבל בלוגיסטיקה, בנגישות האנשים למבחנים ולתוצאות חייבת להיות מהפכה.

גם לגבי קביעת המועד שיש מבחן. שאנשים ידעו, שלא ישחקו עם המועד. כשיש תאריך יש תאריך, לא דוחים, לא משנים. תעשו שלוש-ארבע פעמים בשנה, סגור.

אין תאריכים?

הייתה דחייה של מבחן אחד. בסוף עשינו מבחן נוסף אחר כך.

אבל יש מועדים קבועים?

יש מועדים קבועים של סוף זמן חורף, מה שנקרא בלשון ישיבתי, זה אומר לקראת פסח וסוף זמן קיץ - - -

לא זמן. מועד, תאריך. תעשו מתחילת השנה. אנשים יודעים - - -

אין תאריכים? עד היום הסתפקתם בפעמיים בשנה? היום יש כל כך הרבה אנשים ואולי צריך לעשות ארבע פעמים בשנה. קצת לחשוב על הלומד.

זה מחייב תקציב.

בסדר, בשביל זה עשיתם מכרז. אמרתם שב-1.6 מיליון האלה אתם יכולים לממן את זה.

זה חלק מהמכרז, החברה החיצונית צריכה לקבוע אולמות, צריכה לקבוע מועדי בחינות ולפרסם את המועדים.

וכמה מועדים?

כרגע שני מועדים.

זה לא בסדר. אפשר עוד לשנות? אם יש לכם 6,000 אנשים במקום 600 אז אתם צריכים יותר מועדים. כבר שמעתי על הבלגן שהולך שם ביום המבחן, מכל הארץ מגיעים לאולם אחד ויש בלגן גדול מאוד.

זה עבר לבנייני האומה.

לא מצליחים להיכנס ויש בלגן. למה אתם צריכים, תחלקו את זה לארבעה.

שני מועדים, הכוונה למשל, סוף זמן קיץ סוף זמן חורף, אין הכוונה שכל ה-6,000 מגיעים ביום אחד בשני המועדים האלה. הכוונה לתקופה, סליחה הרב מזרחי, זה משהו כמו שבוע.

טוענים שיש רק שני מבחנים, מפגשים.

מועדים, אבל המועד הזה מתפרס על פני שבעה-שמונה ימים.

ואין הנבחנים יודעים באיזה יום הם?

הם מקבלים הזמנות מסודרות הביתה. זה חלק מהעניין של הטכניקה שעכשיו אנחנו עובדים על זה.

אנשים רוצים לדעת מתי, איך. המשפחה צריכה להיערך, יש ילדים. אתה יודע, זו לוגיסטיקה של להגיע לבוא.

את כל הלוגיסטיקה הזאת אנחנו רוצים שהחברה תעשה.

היות והזמן רץ, אני מציע ואני רואה שכולנו רוצים את אותו דבר ואין כאן חילוקי דעות. בואו נעשה, אני מבקש תוך חודש ימים לקבל בכתב נהלים חדשים שאתם מחוללים את המהפכה הזאת. אני מבקש שלפחות ארבע פעמים בשנה יהיו בחינות. אני רוצה שכבוד השר יעבור על הנהלים האלה: א, לגבי המועדים. ב', תוספת בוחנים – חייבים תוספת בוחנים, אין מספיק בוחנים. ג', התשובה תגיע לאדם בתאריך מסוים, אני לא יודע מה זה סביר בעינך כבוד השר, אולי 90 יום או חודש ימים שהוא יקבל את התשובה לבית ובגלוי. אגב, זה אברך שלא יודע בכלל מה זה אינטרנט, עד שהוא הגיע לשתי המילים "עבר בהצטיינות", לקח לו המון זמן לגלות בכל זאת שהוא יכול ושיש לו מספר, הוא ידע את המספר שלו וגילה שהוא עבר בהצטיינות. זה לא ניהול, זה לא נוהל גם אם זה קורה במשרד רגיל ובפרט ברבנות הראשית שצריכה להיות הרבה יותר. אם אנחנו יכולים לקבל - - -

ישיבת מעקב תוך חודש.

היועץ המשפטי, כמה זמן ייקח לך לבנות נהלים ברורים בעניין?

הרב מזרחי, חודש ימים זה זמן סביר.

קודם כל אני רוצה לקבל לוועדה נהלים ברורים. כבוד השר יתייחס לזה ואולי יוסיף לכם. תתייעצו אתו מה צריכים להיות הנהלים. תעלו דברים שאנחנו לא הבאנו פה. יש הרבה בעיות שאתם יודעים הרבה יותר טוב מאתנו. תעברו אחד אחד כדי להכניס את זה למכרז אם החלטתם על מיקור חוץ. תבואו אלינו עם דברים ברורים כדי שנוכל לקדש שם שמיים ולהגיד שמוסד רבני מתנהל לא פחות טוב ממוסדות אחרים.

אני מודה לכולכם שהייתם כאן.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.