הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ו (13 באוקטובר 2015), שעה 12:00

מחסור בקציני הביקור הסדיר (קבסי"ם) והסדרת מעמדם

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מאיר כהן

מרדכי יוגב

ידידי דיקשטיין - אגף תקציבים, משרד האוצר

צהלה עבודי - משרד האוצר

סער הראל - מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום עלויות, משרד החינוך

כמאל עטילה - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך

אורלי טרי - מנהלת מחלקת קבסים ויו"ר וועד קב"סים ארצי

אברהים בויראת - קצין ביקור סדיר

אתי אטיאס לוין - קצינת ביקור סדיר

אלעזר כהן - קצין ביקור סדיר חרדי

אורלי מאירוף - קצין ביקור סדיר

אלגאלי מנשה - קצין ביקור סדיר

רפאל יעקב הורוביץ - קצין ביקור סדיר

ואיל חכארשה - קצין ביקור סדיר

נעמה שימקו - מנהלת תחום ביקור סדיר

עדי צמח - נציגת ועד קב"סים

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה במש"מ, מרכז השלטון המקומי

סימונה מורלי - מנכ"ל הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות

אבי קמינסקי - יו"ר האיגוד, איגוד מנהלי מחלקות חינוך

נאוה קרניאל - הסתדרות המורים, ארגוני מורים

מימי אקרמן - ראש תחום הדרכה ותורה

טלל דולב - מנהלת התוכנית הלאומית

יהודית גידלי

יפעת קדם

מחסור בקציני הביקור הסדיר (קב"סים) והסדרת מעמדם

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. על סדר היום: מחסור בקציני ביקור סדיר, מה שנקרא קב"סים, והסדרת מעמדם.

הסוגיה הזאת הועלתה בפני, ואף נפגשתי עם חלק מנציגות הקב"סים כבר בתחילת הקדנציה עם כניסתי לתפקיד. אני מבין למה יש מחסור. אל"ף, מעמדם לא מוסדר. אנחנו לא בעידן הפוסט ציונות. אני מקווה שאף פעם לא נהיה שם. אם הבנתי נכון, תנאי הסף להגיש, להתקבל, להתמודד על משרת קב"ס הוא להיות מורה.

כן.

הוא חייב להיות עם תעודת הוראה.

עם תעודת הוראה.

עם ניסיון של 3 שנים.

הוא מורה. אני לא מבין איזה רציונל יש בכך. אם קב"ס חייב להית מורה, אין בעיה, לפחות שהתנאים, המסלול, הקידום יהיו. אני לא מכיר אנשים שהולכים למכרז כדי לרדת במעמד או בסטטוס. הם ניגשים למכרז כדי להשתדרג. כדי לרדת לא צריך מכרז. מבקר המדינה לא יבקר אף אחד על כך שהוא קיבל משרה פחותה יותר ממה שהייתה לו. אני מבין למה יש מחסור.

בואו נעזוב את המחסור, נעזוב את השכר, ניגע בעוד נקודה. כמה הקב"סים, בלי לפגוע באף אחד, יכולים למלא את הייעוד שלהם מעבר מלעבוד לפי הפרוטוקול? אם יש מחסור, העומס הוא עלינו. התקן של קב"ס למספר התלמידים, את כל זה אני משער. אני בכוונה מציף את הדברים, כדי לשמוע מכם, לראות מה אנחנו עושים. אולי יש תכניות, אולי אנחנו מתפרצים לדלת פתוחה. לא מיהרתי לכנס את הדיון. אמרתי לכם שנפגשתי. הזעקה עולה, ממשיכה ועולה ועולה ועולה. אנחנו יודעים שאם היו די קב"סים שהייתה להם מוטיבציה, אם היו להם תנאי עבודה הוגנים והולמים, יכולנו לטפל בהרבה בעיות טרם הגעתן למחלקות המשפטיות או לוועדות השמה שבהן אומרים - הילד הזה בנשירה סמויה, כל האמירות הקרות האלו. אני לא יכול לבוא בטענות. הייתי רוצה שנציגי הקב"סים יתנו לנו סקירה.

יש היום 660 קב"סים. המציאות קשה מאוד עכב זה שיש את הקושי הגדול באיוש התקנים. יש קושי גדול עכב עזיבת קב"סים. כל יום אני מתמודדת עם בקשות של קב"סים לעזוב. אף אחד לא יכול להסתדר במשכורת הקיימת. מעבר לכך, התפקיד מצריך עבודה מאוד מאוד קשה, רצינית, שיש בה אפילו סיכון, בלי שום תגמול עליה. בגלל המצב הקיים יש מקומות רבים שלא מכוסים על ידי קב"סים, לא מטפלים שם בתלמידים רבים.

תני רקע. מה עבודתו של קב"ס?

עבודתו של הקב"ס היא במניעת נשירה ובטיפול בנשירה גלויה. מדובר בתלמידים שנמצאים בתוך מערכת החינוך ונמצאים בסיכון של נשירה, ובתלמידים שהורחקו, יושבים בבית ואין להם מסגרות.

או שלא באים מרצונם.

או שלא באים מרצונם.

מה אתם עושים?

תפקידנו לדאוג שכל ילד במדינת ישראל מגיל 3 עד גיל 18 יהיה בתוך מסגרת לימודים ויתפקד בה.

אני הייתי מחליף את התואר. המילה "קצין" נראית לי יותר מידי מיליטריסטית.

הבעיה היא לא עם הכותרת.

מעבר לסיסמאות, מה אתם עושים ביום יום לגבי נשירה סמויה?

ביום יום קב"ס מתמודד עם קושי רציני. אני מדברת כרגע על הקב"סים שכבר עובדים, לא על כאלה שלא מצליחים להכניס אותם.

בוא נאמר שהכל אוטופיה.

אני רוצה לתת לכם דוגמה מאוד מאוד מוחשית למקרה שאני אישית מטפלת בו כרגע. ילדה בת 5 נעדרת מגן הילדים, אינה מגיעה לגן הילדים. היא עוברת מעיר לעיר, בורחת עם האימא שלה מעיר לעיר, בורחת מהרשויות, אם זה מהמשטרה, מהרווחה. אנחנו מחפשים אותה היום. אני מראה פה דוגמה לילדים שלא נמצאים בסיכון נשירה.

אני רוצה לצלול לתוך הסוגיה. ילדה שנעדרת זה דבר שצף. עזבי עכשיו את המקרים הצפים.

אנחנו הולכים לביקורי בית.

ניקח כיתה נורמטיבית שלא קיבלת לגביה התראות על היעדרויות. איזו פעילות את עושה בכיתה רגילה?

גם כשאני לא מקבלת התראות, אני יוזמת בדיקות על תלמידים ונוער בסיכון, אני יוזמת פניות לבתי ספר, מחפשת את הילדים האלה. אני עובדת מול משרד החינוך ברשימות שמגיעות אליהם על תלמידים שנפלטים. אני כותבת מכתבים לבתי הספר, מחכה לשמוע מה שלום התלמידים שלי. במקרה אני עובדת בבני ברק, לכן אני מתעניינת בתלמידים שלי. אני מתעניינת גם מחוץ לעיר. יש לנו ביקורת יומנים מחויבת מטעם חוזר מנכ"ל. אנחנו פונים, נכנסים כיתה כיתה ובודקים אחד אחד אם הוא נמצא, אם הוא לא נמצא, אם כן הגיע, לא הגיע. אנחנו קוראים את השמות. אנחנו לא מחוסרים בעבודה. שלא תהיה כאן תחושה שאנחנו מחפשים את הילדים. אין לי בקושי זמן לעשות את הבדיקות האלו, אני מוצפת בעבודה, אני מוצפת בפניות רבות של תלמידים, אני פשוט קורסת.

כמה תקנים של קב"סים חסרים?

הייתי מכפילה ומשלשת את כל מה שיש.

לא מה שאת רוצה, אלא מה המדינה הגדירה שצריך להיות.

הצורך הוא עצום בכל המגזרים. במגזר החרדי זו בכלל בדיחה. רק בבני ברק יש לי 60 אלף תלמידים. מה יש לי בבני ברק? 4,5 קב"סים. זו פשוט בדיחה עניין התקנים. יש לך אזורים שלא מכוסים במגזר החרדי. תיקח את חולון. בחולון אין לי בכלל תקן.

בבני ברק אין נושרים, אין נשירה?

יש נשירה רבה במגזר הזה. המגזר הזה הוא הכי פגוע. גם המגזר הערבי. הצרכים הם פשוט בשמיים.

מה הציפיות שלכם?

הציפיות שלנו, מעבר להגדלת תקנים, הוא קודם כל לעשות שינוי מידי בשכר של הקב"סים כדי שאלה שנמצאים לא יעזבו, אחר כך לטפל באלה שרוצים להיכנס או לא להיכנס. אנחנו רוצים שאלה שכרגע עובדים לא יקומו ויעזבו. אנחנו נמצאים היום במצב של סכנה כי לא יהיה מי שיטפל בילדים ובנוער הזה.

אתם מאורגנים באיגוד מקצועי?

כן, בוודאי.

עצמאי?

המייצגים שלנו כרגע הם הסתדרות המורים.

איפה הייתם קודם?

בהסתדרות הכללית. עברנו דרך ארוכה עד שהגענו ליום שעברנו להסתדרות המורים במקום ההסתדרות הכללית. אנחנו לא פקידים. התייחסו אלינו כאל פקידים.

אתם גם לא מורים.

אנחנו מורים. אין קב"ס שאין לו תעודת הוראה. אתה צודק, במשכורת אנחנו לא מורים.

האם בהסתדרות המורים אתם שווים בני שווים?

ממש לא. זאת הזעקה. הסתדרות המורים עובדת עכשיו בשבילנו יחד עם משרד האוצר על מנת לתקן את העוול זה. זה פשוט עוול נורא. אני רוצה לציין את אותו מקרה שהדגשתי ואני מטפלת בו בפועל, של אותה ילדה בת 5. אני מציינת את זה כדוגמה. לא רק שהקב"סים עוסקים בנושא של סכנת נשירה, אנחנו בתוך המקרים הקשים של סכנת נשירה פועלים בסכנת חיים. לא ידוע מה יהיה עם אותה ילדה. שלא תהיה לנו רוז מספר 2, חלילה וחס. אתם לא יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים. המשטרה עצמה בדאגה גדולה וחרדה. המקרים מאוד מאוד קשים ולא מתוגמלים.

אני רוצה לחדד כמה דברים. תפקיד הקב"ס הוא תפקיד מהותי מאוד, משמעותי מאוד, כמעט קריטי ביכולת שלנו להתמודד עם תופעת הנשירה על שני ההיבטים המרכזיים שלה: גם בנשירה הגלויה, וגם בנשירה הסמויה. בתוך בתי הספר - מניעת הנשירה הסמויה, מחוץ לבתי הספר - בילדים מנותקים בלי סמלי מוסד. יש מעל ל-20 אלף ילדים כאלה. דרך אגב, הקב"סים בארץ מטפלים ב-66 אלף ילדים.

כמה ילדים בלי סמלי מוסד?

23,753.

הם שקופים?

לא, הם לא שקופים. הם ילדים שלא נמצאים בתוך בתי ספר. אנחנו מטפלים בהם.

הם ידועים לכם?

רובם ידועים לנו.

זה בגלל תחילת השנה?

לא רק בגלל תחילת השנה. זה מספר מצטבר. יש כאן הרבה מאוד נסיבות. אם תרצה, אנחנו נדון בנושא הנשירה בכלל.

יש הבדל בין תחילת שנה לאמצע השנה?

כן, יש תמיד הבדלים. התפקיד המהותי של הקב"ס הוא גם טיפול באותם ילדים מנותקים. מה התפקיד שלו? מציאת מסגרות, השמה. הוא בעצם ה"קייס מנג'ר" של אותו ילד מנותק מבית ספר. באותה מידה הוא עושה עבודה מקצועית בתוך בית הספר על סוג הנשירה הסמויה. למה אני נותן את ההקדמה הזאת? דרך אגב, זה הפער. יש לנו ידיעה של קב"סים לפי המערכת הממוחשבת. אנחנו מטפלים בקרוב ל-66 אלף ילדים. קב"ס מטפל גם בילדים רשומים, לא רק בילדים לא רשומים. יש נטייה לחשוב שקב"ס מטפל רק במנותקים. קב"ס עובד בתוך בית הספר, על המצגות של בית הספר. הוא עובד במאמץ העיקרי של המשרד, שזה מניעת נשירה מבית ספר. הוא גורם מכריע. מהשנה עשינו כמה פעולות משמעותיות בוועדות ההתמדה.

התמדה זו עבודה טכנית, סליחה על הביטוי. יש יומנים, יש דיווח. כשאתה אומר לי שפועלים למניעת הנשירה, איזו פעולה עושים?

יש כמה פעולות מרכזיות. אחת, קב"ס עושה ניטור עמוק בתוך בית הספר, כשהביטוי שלו הוא התמדה. בכל בית ספר אמורה להיות ועדת התמדה שבה יושבים אחת לחודש וחצי, חודשיים על רשימת התלמידים יחד עם יועץ בית הספר.

יש ילד שהוא מתמיד.

התפקיד של הקב"ס הוא תפקיד פדגוגי.

הילד לא נעדר, הוא מגיע כל יום לבית הספר, אבל תכל'ס אין כלום. אם תפתח את המחברות שלו, אתה תראה איזה שרבוט של משפט וחצי בעמוד הראשון, בעמוד השני עוד משהו. עברה מחצית או שליש אבל לא נעשה כלום עם הילד הזה. אני אגלה לך עוד משהו - הוא לא יודע איך נראים הקב"סים של המועצה שלו.

ברוקדייל 2014 עוסק כל כולו בנשירה סמויה. אנחנו ניקח את הדיון טיפה אחרת מהקב"סים כשנצלול לנתונים שם.

אני רוצה להישאר בקב"סים. אני לא עושה דיון אקדמי. במה שמונח לי על השולחן אני רוצה להשתמש. המשאבים הם רבים, העבודה היא אדירה, יודעים כמעט הכל, הממשלה מתקצבת, מעבירה, אבל אין לנו בקצה את התפירות, את ה"פיניש" הזה.

זאת אמירה כללית מידי. כמו שאמרתי, עבודת הקב"סים היא עבודה פדגוגית, היא לא עבודה פקידותית. הוא עוסק בשני דברים מהותיים.

אל תדברו איתי על נוכחות, סיימנו עם הקטע של הנוכחות. זאת תורה ידועה.

ניקח לדוגמה ילד שנכנס לכיתה אבל לא לומד. לאורך זמן הוא מתחיל להצביע ברגליים, כי ילד שלא לומד בהתחלה ומרגיש חסר משמעות, בפעם הבאה שהוא ייכנס לכיתה זה יהיה לפחות זמן, או שהוא לא ייכנס בכלל.

זה לא מדע מדויק.

זה לא מדע מדויק, אבל יש על זה נתונים מאוד מעניינים. יש מחקר מאוד מעניין שיצא. אני לא רוצה להיכנס לעניין הנשירה, זה באמת נושא מרתק. אני רוצה לדבר על הקב"ס.

תן לי, כדי שאני מיד אגש למהות הדיון, את עבודתו של הקב"ס במקרה הספציפי שציינתי בפניך, של ילד שמתמיד - אני לא רוצה להגיד באיזו שכבה הוא - ועברה מחצית בלי שהוא יודע איך נראה הקב"ס, הוא לא ראה אותו.

הוא לא בהכרח צריך לדעת. אם אנחנו הולכים לסיטואציה הצרה או הרחבה, תלוי איך מסתכלים עליה, של ילד שמתמיד אבל לא מרגיש משמעותיות לבית ספר, ואתה שואל אותי איפה נכנס הקב"ס, אז הקב"ס ייכנס באופן ברור בעבודה הפדגוגית של בית הספר דרך רכז השכבה, היועצת והמחנכת.

זה בהגדרת תפקידו?

כן. כשבית ספר בא ואומר: יש לי ועדת התמדה שבה אני רוצה להעלות יחד עם הקב"ס את אותם תלמידים שאני יכול להגיד עליהם שלתחושתי ולהבנתי המקצועית הם בסכנת נשירה, בגלל שהם לא משמעותיים, בגלל שהם לא עושים עבודה - -

מי מביא את זה בפני הקב"ס?

יועצת בית הספר, מנהל בית ספר. הם אנשי מקצוע. הקב"ס הוא איש צוות, אבל הוא לא איש צוות שחי בתוך בית הספר. זה בכוונה ככה. הוא גם איש שעובד בקהילה, שזה היתרון שלו.

מנהלי בתי הספר עושים עבודת קודש, המורים עושים עבודת קודש, המעט יועצות כשהן נמצאות והן לא מורות עושות עבודה נהדרת. אני מכיר יועצת שמי שעובר תחת הידיים שלה לא צריך לשלוח אותו לאבחון, היא עושה לו רנטגן. יש גם כאלה. אני אומר לך, זה לא מה שהיה בתקופות שלנו. אני חטיאר משנות ה-70. הנשירה אז הייתה משהו קליל. נשירה סמויה זה לאו דווקא שהתלמיד מתחיל להיעדר. יש ילדים שלא מפריעים בכיתה, הם מסוגלים לשרוד את הישיבה הלא משמעותית בכיתה. הילדים האלה לא שקופים, אתה יודע למה? כי בדרך כלל הם מאובחנים עם הקשיים האובייקטיבים שלהם והמדינה מקצה משאבים, אבל אף אחד לא טורח לבדוק ב-6 חודשים מה התפוקות של הילד, אם מה שנתנו לו מיושם.

בחלק אנחנו בודקים.

אתם לא מצליחים לבדוק הכל, אתם יודעים למה? כי יש מפקחת מחוזית אחת על חינוך מיוחד. כשיש מפקחת מחוזית אחת על כל כך הרבה בתי ספר שאין לה אנשים שיפקחו, אי אפשר לבדוק הכל. אני חוזר לעניין של הקב"סים.

הלינק הישיר של הקב"סים הוא להיבט של הנשירה. אחד המאיצים של נשירה הוא סיכון.

אני מנסה להוציא אותך מההגדרה של הנשירה. יש נשירה שהיא בתוך בית הספר.

אני חושב שאנחנו צריכים לבקש דיון נוסף על הטיפול בילדים ובנוער הנושר לא רק עם האגף העוסק במלאכה, אלא עם מדיניות משרד החינוך. יכול מנהל האגף להגן על אגפו, אבל אנחנו רוצים לתפוס את ההגדרות. אומרת הגברת טרי שיש רק 660. היו שנים שעבדתי בירושלים עם נוער בסיכון. אני זוכר שראיתי קב"ס אחד, שלמה חסידים. כשהבאתי נער, הוא אמר לי: "הוא צולע, יש לו פגיעה ברגל". אמרתי לו: "זה מה שאתה רואה?" הוא אמר לי: "יש לי אלף". היום בעידן המחשבים כל ילד כזה, ואני אומר למנהל האגף, צריך להופיע. כמו שבמשרד החינוך יודעים כמה כיתות יש בכל הארץ, כך ה-x ילדים של ביקור סדיר יכולים להיות במחשב.

יש, זאת לא הבעיה.

כל אחד והסיווג שלו.

יודעים את זה.

אני חושב שעבודת הקב"ס חשובה ביותר. הם גדרו את עצמם כקצין ביקור סדיר או מנהל ביקור סדיר אם הוא לא מבקר באופן סדיר בבית ספר. התוך בית ספר הוא ליועצות, למנהלים ולמורים. ההפרדה הזאת היא שאלה נוספת, אם היא נכונה או לא נכונה.

אין הפרדה.

כיוון שטיפלתי ישירות בכ-20 בני נוער באופן פרטני, אז אי הטיפול בשלב הזה עולה ויעלה למדינה הרבה יותר בשלב הבא. הטיפול בשלב הזה יביא אותם לתורמים יותר. כל אחד שמצליחים להציל ולהביא להעשרה ולהכשרה ולהיות יותר מסגרתי - - 660 זה מספר נמוך מאוד להיקף ארצי, זה מבהיל אותי. צריך לדרוש ממשרד החינוך לקיים דיון עומק בסוגית כל הטיפול בילדים ונוער בסיכון, מה הוא המענה, בטח בכל הקשור לקב"סים ותפקידם, התקן שיהיה לגבי כמות התלמידים המנותקים במועצה.

עוד חוויה קטנה כסיפור. הייתי סגן ראש מועצת בנימין. ביקש ממני עצה האחראי על הנוער במועצה אזורית חבל יבנה. כששאלתי אותו כמה ילדים מנותקים יש לו, הוא אמר לי 4, בשעה שאצלנו נרשמו 400. אמרתי לו - אשריך. ביחידות קטנות של מושבים או קיבוצים, אולי לא יותר מ-6,7. מה התקן שנכון שיהיה? מה נכון שיהיה שכרם לאור עבודתם? אני חושב שקודם כל צריכה להיעשות העבודה בתוככי משרד החינוך, במשאבים של משרד החינוך ביחס הנטען לנוער נושר או לנוער שבצד, אחר כך אם לפרוץ גדרות או לא לכיוון של משרד האוצר. אם אתה שואל, מה התפוקות הנדרשות? בהחלט גם זה כדיווח. בעיני זה דיון חשוב מאוד מה ההקצאה לחבורת הנוער הזאת שקשה לה יותר כדי להביא אותה למקומות גבוהים יותר. בסוף צריך לראות את הילד דרך הקב"ס.

אנחנו רואים את הילד בהתחלה, את הקב"ס בסוף.

שהקב"ס יוכל לעזור לו יותר.

החובה הראשונית והבסיסית שלנו זה קיום חוק חינוך חובה. כל נושא הרישום והשמתו של התלמיד בתוך מוסד חינוכי נופל על כתפי הרשות המקומית על פי חוק. מנהל אגף חינוך הוא הרשם הראשי באותה רשות מקומית. אנחנו נזעקים ונזעקנו לעניין ככאלה שמחויבים לקיים את חוק חינוך חובה על כל המשתמע מכך.

תפקיד הביקור הסדיר הוא תפקיד מאוד משמעותי בתוך רשות החינוך המקומית. הוא בעצם תפקיד של סנסור שבא. אנחנו יודעים, על פי מה שנמסר לנו על ידי הקב"סים, שהם מגיעים לבתי הספר יותר מאשר מנהלי אגפי החינוך. מתוקף העניין שלקב"ס יש מספר בתי ספר מוגבל על פי כל אמות המידה, וגם לנו יש נושאים נוספים, הוא סנסור מאוד משמעותי סביב העבודה של החלק הפחות מיינסטרים של בית הספר. בתפקוד הנורמטיבי של תלמיד, על כל המשתמע מכך, לקב"ס אין הרבה מה לעשות מאשר ליצור את האווירה, ליצור איזה שהוא מומנטום של החזקת התלמיד בצורה מסודרת, בצורה חינוכית, בצורה ראויה בתוך מוסד חינוכי. אנחנו, לצערנו הרב, נמצאים בבתי ספר - אני לא רוצה להגיד את המילה "שוליים" – עם אותם תלמידים שזקוקים לסיוע שלנו. הסיוע שלנו בא לידי ביטוי בכמה דברים: או באמת בעזרה וסיוע לימודי, כאשר יש מערכת נוספת כמו החינוך המיוחד, כמו יועצות, כמו שירות פסיכולוגי.. כדי לומר ולסבר את האוזן, מדינת ישראל לא מקצה שירות פסיכולוגי לתיכונים. לכיתות י' עד י"ב אין פסיכולוגים במדינת ישראל. זאת התמונה. התמונה היא שיש רק ב-17% מבתי הספר התיכוניים פסיכולוגים. יש יועצות וכמובן גם קב"סים, על כל המשתמע מכך. הקב"ס הופך להיות איזה שהוא מישהו מתוך בית הספר שנמצא בחוץ אבל הוא בעצם בתוך בית הספר.

הוא יותר במועצה או ברשות המקומית?

ממש לא.

הוא בבית ספר כשצף משהו.

הוא מטפל והוא הסנסור של בית הספר. בית הספר בא ואומר לקב"ס: יש לי מצוקה, הילד כזה וכזה, מה עושים. ברגע הזה הקב"ס הפך להיות אינטגרטור משמעותי, ציר משמעותי לחיבור של התלמיד לכל הצרכים שלו.

אבי, אני איתך. גם אתה מחזק ואומר שהוא בבית ספר אחרי שהמנהל או היועצת פנתה ואמרה.

גם.

אין משהו יזום שלו.

יש.

לפעמים גם יזום של הקב"ס.

הקב"סים נמצאים בבתי הספר.

הוא איש שטח.

הוא נמצא פחות ברשות המקומית, למרות שהוא מחויב להיות ברשות המקומית כי יש לו הרבה מאוד עבודה אדמיניסטרטיבית, קבלת הורים ואלף ואחד נושאים. הוא בבית הספר, הוא בביקורי בית, הוא במפקד יומנים. זה נכון, הוא נכנס למפקד כיתה, עושה את מה שהוא עושה. אם יש למחנכת מצוקה כלשהי, היא בהחלט פונה לרכזת השכבה או למנהל בית ספר, ואז מנהל בית הספר בא ומציף את הקושי הזה. בפגישה השבועית או הדו-שבועית של הקב"ס עם מנהל בית הספר הדברים צפים. זה בעצם הופך להיות המדרגה הראשונה לטיפול.

אם היו תקנים נכונים, וכל התקנים היו מאוישים, מן הסתם היה פחות עומס והם יכלו ליזום יותר פעולות אקטיביות מעצמם.

אין ספק.

בוודאי.

צריך לעשות הפרדה בין מגזרים, אבל נכון מאוד.

אני מדבר כללית.

גם כללית. יש מקומות שאנחנו במצוקה גדולה יותר, יש מקומות שאנחנו במצוקה קטנה יותר. זה לא כל כך קשור למספר. אנחנו חושבים מהותית שכל הפרופסיה הזאת, איכות האנשים שמגיעים משם, השדרוג שלהם, ההשתלמויות וההכשרות שהם עוברים, בהחלט ייצור לאורך זמן פעולה הרבה יותר אפקטיבית. כמובן שזה נגזרת גם של הכשרות מקצועיות, שכר, מעמד.

אני מסכים, אגב, עם מה שאומר עמיתי, חברי, ד"ר סער הראל, אני רק אומר שבקונסטלציה הקיימת היום, אל"ף, לא מגיעים קב"סים. בי"ת, כשמגיעים קב"סים, וחייבים קב"ס, מתפשרים מאוד מאוד. מה שאנחנו רוצים להגיע אליו זה שיהיה כוח חלוץ אמיתי בדיוק לאותה נקודה שהיא מרכזית ועולה על בטן רכה של החברה הישראלית.

מה צריך כדי שתגיע למצב הזה?

אל"ף, שינוי בתקנים, ובי"ת, הסכם שכר חדש. לצערי הרב זה מה שקרה. נזעקתי לזה מהסיבה הזאת. למה? זה לא בגלל שאני כרגע מייצג את הקב"סים מבחינת הסכם השכר שלהם. אני מייצג אותם כמנהל איגוד מנהלי אגפי חינוך. התנאים הראשונים היו עד לפני 8 שנים. היו מורים שרצו אחרי תקופה מסוימת לעשות משהו אחר. נגע להם יותר הנושא של הקב"סות, אז הם הלכו לקב"סות עם הסכם שכר כזה או אחר. אז הייתה התקופה שנכנס הסכם אופק חדש ועוז לתמורה. אם אותם מורים הולכים היום להסכם השכר הקיים של הקב"סים, הם בעצם מפסידים 40%. תודה לאל, השכר של המורים עלה ואנחנו יכולים טיפה להתכבד בשכרם, אבל במקום הזה, בפער הזה שנוצר אין קב"סים, לא מגיעים קב"סים. אני רוצה לראות קב"סים אחרים ברמה מקצועית טובה יותר.

האם על שולחן האוצר בקשה לבחון, לטפל בשינוי הסכם השכר עם הקב"סים? הסתדרות המורים פנתה אליכם בסוגיה הזאת, זה נמצא באיזו מגירה כלשהי, אנחנו בכיוון כלשהו? שמעת את הצורך.

שמעתי. הסכמי השכר במשק מתגבשים כרגע. יש מו"מ כללי. לאחר שנקבעים כללי המבחן בהסכמי המסגרת ועלות השכר, יהיה אפשר לרדת במובן הזה לשכבות ולייצוגים האחרים, כולל הקב"סים. את הטענות אנחנו מכירים.

אני אגלה לך סוד - שלא יספרו לך שם בממונה על השכר - שעד שמתגבשים ועד שיש הסכמי שכר יש קבוצות לחץ שמצליחות לשנות. השאלה אם יש נקודת טיפול ספציפית בקב"סים. יש נכונות?

אני עובדת כבר הרבה שנים בממונה על השכר, אני מכירה את מה שאתה אומר. בכל מקרה יש כללים. החוק מסמיך את שר האוצר. שר האוצר הסמיך את הממונה על השכר. יש כללים להסכמי שכר. במסגרת הסכמי השכר הארציים והסכמי המסגרת יטופלו גם הקב"סים.

באשר לנושא של הקב"ס לעומת עוז לתמורה ואופק חדש. בעוז לתמורה ובאופק חדש היו שינויים, עבודת המורים השתנתה, השעות השתנו, דובר על רפורמה. יש שם רפורמה בפני עצמה. היו שם את הנתינות שלהם. לקב"סים היו את הנתינות שלהם במסגרת הסכמי השכר הספציפיים. הם שייכים לדירוג חינוך ונוער. גם לגבי הנושא של הייצוג, אנחנו נשמח להבין מי מייצג אותם לפי החוק. צריך, נדמה לי, שליש של חברים. אם זה הסתדרות המורים או מישהו אחר, זה פחות משנה לנו, אנחנו רק צריכים לדעת מול מי לשבת.

הארגון היציג של הקב"סים הוא הסתדרות המורים.

את אומרת לי שכרגע שום דבר שקשור לקב"סים לא נמצא על שולחן הממונה על השכר באוצר.

אנחנו מודעים לדברים. חברי מאגף תקציבים בדק מדוע אותם תקנים לא מאוישים.

צריך להיות מזוכיסט או מישהו שלא רוצה למלא את תפקידו באמונה כדי לעבור מהוראה להיות קב"ס. זה מדע לא מדויק. לא ראיתי שעומדים בתור.

הצעתי למשרד החינוך לבדוק את סף הדרישות לתפקיד כיוון שזה לא מורה רגיל פרונטלי. אולי אפשר לפתוח את זה לעוד - -

זה לא קשור.

זה לא הדיון.

לפי מה שאני מבינה מאגף תקציבים העניין הוא לא השכר.

כשמדברים על 660 קב"סים זה לא 660 תקנים. חלק מהם עובדים חלקיות משרה ומשלימים ל-100% משרה כמורים - את זה צריך לציין - כולל אותי במקרה הזה.

אנחנו נפנה ליושב-ראש ההסתדרות שייצג אותך.

יש לנו פגישה בנובמבר. אנחנו נוציא גם מכתב לאוצר מטעם מזכ"ל הסתדרות המורים בעניין הזה.

עד עכשיו לא הייתה פנייה?

אנחנו נכנסנו להסתדרות המורים רק לפני כחודש וחצי.

הם לא היו בהסתדרות המורים, הם היו בארגון אחר. התפישה הייתה תפישה של פקידים.

איך הם מרגישים באכסניה החדשה? הבנתי מיד איך הם מרגישים באכסניה החדשה.

הקב"סים חסרים ברשויות החלשות בעיקר. זה לפי הנתונים שבידנו. נקודה אחת שלא עלתה פה זה הנושא של המצ'ינג. הקב"ס לא ממומן לגמרי על ידי משרד החינוך.

אני חוזר לנקודה של הפיקוח. על אותן רשויות חלשות, ואני אומר את זה כמעט בכל דיון, אנחנו שמים את הפוקוס. אנחנו פוחדים לומר להם שמדובר בתלמידים בשוליים. אנחנו לא רוצים להגדיר אותם. אלה תלמידים שצריכים אותנו, צריכים את המשרד, הם צריכים תשומת לב כפולה, עיניים פקוחות. אם הייתי שר חינוך, גם אתה ברמת ראש אגף היית יכול לקבוע מדיניות כזאת. אני חוזר על זה כמעט בכל דיון. אם עירייה, רשות חינוך מקומית יגישו לי בקשות לתקנים, לתמיכה או לתקצוב, אני אבדוק קודם כל איך הן מתפקדת בסעיפים האלה. אם אין לכם מבחן תמיכה כזה, אין לכם פרמטר כזה, אנחנו נמצא את עצמנו כל הזמן במצב שהחלשים לוקים כפליים. רובם המכריע נמצאים ברשויות חלשות, הם צריכים את הצרכים. אני לא רוצה להגיד לך איפה הרשויות החלשות מעדיפות לשים בצוק העיתים שלהן את התקציבים. הן לא מגייסות קב"ס. יש דברים שאתם צריכים לקבוע. כמו שאתם מתנים קבלת רישיון למוסד חינוכי בא',ב',ג',ד', כך אתם צריכים לקבוע תנאי סף לרשות מקומית שבכלל תוכל להקיש בדלת במשרד החינוך. אני חושב שזה כלל, זה טופס למנהלי מחלקות חינוך.

יש השתתפות לרשות המקומית, נדמה לי 25%. ממה שאנחנו יודעים, ה-25% מכבידים לפעמים על רשויות חלשות.

אתה יודע מה הפרמטר? הרשויות החלשות. אני אומר לך בלי בדיקה מדוקדקת, אני לא רוצה לחטוא בלשוני ולהכליל, אבל בסייעות בגנים אין מחסור, בפונקציות אחרות אין מחסור. מישהו מבין למה?

בנושא של המצ'ינג משרד האוצר מנסה לעזור לרשויות החלשות עם הדיפרנציאציה, תלוי כמה חלשה הרשות. הרשויות החלשות יצטרכו לשלם פחות. זה יעזור להן לפתור את הנקודה הזאת.

זה לא פותר את הבעיה.

בדוק שנושא הדיפרנציאציה מסייע. גם אם נסייע בדיפרנציאציה, נמצא שהרשויות החלשות לא עשו. ודאי שזה מסייע, ודאי שזה מקל על הרשויות.

בתפקידי הקודם כשר הגעתי עם מינהל השכר באוצר לגבי סקטור מסוים שנמצא בתחתית, הוא לא נמצא בכלל ברף. הרף של השכר הנמוך במשק לא קיים, הוא נמצא מתחת. יש סקטורים כאלה. הבלניות לא מגיעות אפילו לרמה של עובדות הניקיון ברשויות המקומיות. לאוצר היה קשה לקבע לעובדי הניקיון כי זה עשה להם השלכות רוחב. הגעתי להסכמה. לא צריך הרבה שכל, היגיון, צדק ויושרה כדי להגיע. נתקעתי באגף התקציבים. זה לא יושם עד היום. לי אין ספק, ואני יודע מבפנים שהממונה על השכר באוצר למרות החששות שלו מהשלכות רוחב מעדיף עבודה של הסכם קיבוצי, לא פתיחה פה ופה שכל אחד מושך לכיוון אחר. בסוף זה נתקע באגף התקציבים למרות הנכונות. זה לא לך, זה לקודקודים הבכירים.

ברשויות שבהן חסרים הקב"סים יש בעיות נוספות שמונעות את איוש התקנים. זה לא רק הסכם שכר.

ברגע שאתה אומר לי שרוב התקנים הלא מאוישים נמצאים ברשויות החלשות, זה לא בגלל השכר.

רוב התקנים הם ברשויות החלשות, ברשויות הערביות וברשויות החרדיות. זה מבדיקה של אגף התקציבים. זה לא עניין של שכר.

זה לא נכון.

כמה קב"סים צריכים להיות באום אל-פחם?

יש לנו 6.5 תקנים.

כמה מאוישים?

8.

אתם מעל. כולם במשרה מלאה?

כן. הם עובדים עבודה מסורה, עבודת קודש במניעת נשירה גלויה ובמניעת נשירה סמויה. אני רוצה להתייחס למה שאמר נציג האוצר. המצ'ינג ומה שמזרים משרד החינוך זאת לא הבעיה. הבעיה היא הסכם השכר שלנו. אפילו שהמצ'ינג יהיה מיליון דולר לקב"ס, זה לא יעזור לשכר הקב"סים.

המידע שהוא נתן הוא חשוב. זה לא מאפיין את מה שאתה הולך לומר. דיברנו על התקנים הלא מאוישים. זה לא אצלך. אם ניקח רשות מקומית אחרת במגזר החרדי, במגזר הערבי שהיא חלשה מבחינה סוציו אקונומית וכתוצאה מכך גם תקציבית, או ההתנהלות בה לא תקינה, בדרך כלל אותה רשות חלשה לא יכולה לאייש או שבסדרי העדיפויות שלה היא מעדיפה לעשות דברים אחרים. זה לא קשור. אתה צודק שישנה בעיה. לא אום אל-פחם היא הדוגמה לזה, כי אתה בעצמך אומר שיש לך 6 וחצי תקנים אבל אתה מאויש ב-8. זה לא המאפיין של הבעיה.

שכר הוא חלק מהותי במוטיבציה של אנשים להגיע לתחום הזה. נכון שהוא לא החלק הבלעדי, אבל הוא חלק מהותי. אני רוצה להפריד בין שני דברים: בין אי איוש של תקנים במגזרים מסוימים בגלל נסיבות שהן נסיבות של שכר, לבין עוד נסיבות – בדרך כלל אנחנו מדברים על הפזורה הבדואית, על החרדים. בגלל שהתפקיד הוא כל כך רגיש, כל כך מורכב עד כדי סכנה ואיום על החיים של הקב"סים במקומות מסוימים, אנחנו מתקשים במקומות מסוימים לגייס.

אם היה שכר הולם והוגן - -

שכר הולם והוגן היה נותן לזה מענה. צריך להבחין בין איוש של משרות לבין תנודתיות בתוך המשרות הקיימות. ההסתדרות מנהלת עכשיו מו"מ בעניין, הם בתוך הנושא הזה.

גם אני מורה לשעבר. אני אוהבת את המקצוע ואוהבת את הטיפול בילדים בסיכון, בנוער בסיכון, בכל מה שכרוך בזה, כי אני מרגישה שזאת שליחות. אני כל השנים מתמודדת עם השאלה מצד בעלי, מצד הסביבה, מצד כולם: איך אני מביאה כזאת משכורת הביתה. יש לי תואר שני, יש לי תעודת הוראה, אני מורה, אני גננת. אני יכולה ללכת היום לעבוד בתור מורה, לקבל את כל השכר מתוקף הסכמי השכר. יש לי כבר 20 שנה ותק. אני אגיע למשכורת של פי 2 או פי 3. אני שוקלת את זה עכשיו. לאור מה שאני רואה פה אני וכל החברים שלי נשקול את זה, כי אני לא רואה שיש פה איזו שהיא נכונות לבוא לקראתנו.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין למה הגענו לתוצאה הזאת.

אנחנו מאתרים בשטח, אנחנו יוצאים לסיורי שטח, אנחנו מאתרים באופן עצמאי בתוך קריית גת. עיריית קריית גת מקצה לי רכב לעשות את הדברים האלה. בשאר העיריות שמסביבי אין רכב כדי לנסוע לפנימיות, אין רכב כדי לראות בקדמה, בסילבר.

אמרנו שהחלשים לוקים פעמיים.

נכון, זאת הבעיה. כדי לאתר ילד שבית ספר מדווח עליו ואתה צריך לעשות את זה באופן עצמאי, אתה צריך את המשאבים.

כל הזמן מדברים על האוכלוסיות החלשות, על האזורים המוחלשים. במודיעין מכבים רעות לומדים למעלה מ-1800 תלמידים בבתי הספר התיכוניים.

תבנו עוד קמפוסים, מה הבעיה? יהיו בתי ספר של 900, יהיו עוד משרות.

אנחנו נמצאות באופן אינטנסיבי יום יום בבתי הספר. הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן הן בעיות שונות.

הדיון היום הוא על השכר.

אנחנו נמצאות הרבה מאוד בשטח. אנחנו שם, כי גם אצלנו יש הרבה מאוד עבודה.

ודאי. קב"ס הוא אותו קב"ס, לא משנה איפה, רק אופי העבודה שונה.

זה לא בהכרח לאוכלוסיות מוחלשות.

אל תדאגי, אם נצליח לשפר את שכר הקב"סים, זה יחול גם על הרשויות החזקות.

הנושא הזה הוא כאילו נושא פנימי של מדיניות ושל שכר שלא קשור. אני רק רוצה לחזק פה את האמירה שלקב"סים יש תפקיד מאוד מאוד חשוב. היכולת בתוך הישוב לאתר את הילדים, לחבר אותם לתכניות, לעשות את העבודה שיותר קשה למורים לעשות ביום יום, היא מאוד מאוד חיונית. אני מקווה שבאוצר ישמעו את זה.

יש ביניכם אוטוסטרדת מידע?

כן.

אתם מעדכנים?

יש לנו מערכת מידע.

התכנית הזאת עוברת בתוך משרד החינוך.

התשובה, אדוני, היא לא. אם אתם מגלים ילד שעוסק בזנות, אתם מעבירים את זה לבית הספר? התשובה היא לא. קב"סים לא מתעסקים בסוגיה הזאת.

זה לא בהכרח צריך לעבור לבית ספר.

אני לא אבוא ואגיד שזה מושלם. יש לנו מערכת מידע שאנחנו לאט לאט מפיצים ועובדים יותר גם מחוץ למה שספציפי נמצא בתוך התכנית עצמה. המערכת מאפשרת לבתי ספר להיות יותר עם היד על הדופק.

אין ספק שישנה במידה מסוימת, אבל כשאני שואל אני רוצה שזה יהיה לנגד עיניכם. אנחנו יכולים לשפר את המעורבות של הקב"סים אם יהיה מידע הדדי במה שאפשר להעביר. לא תמיד אפשר להעביר מידע.

גם לא תמיד צריך להעביר את המידע. התכנית הזאת פועלת בתוך האגף במשרד החינוך. איפה שיש צורך בלהעביר מידע המידע עובר. ברור שצריך לשפר את זה עוד. לא בהכרח כל בית ספר צריך לדעת מה כל תלמיד עושה. הקב"ס הוא חלק מהאיתור בהקשר הזה. המידע קיים בתוך האגף. התכנית עובדת בתוך האגף.

הוועדה שמעה על מצוקתם של הקב"סים, הן מבחינת איוש תקנים, הן מבחינת סולם השכר. אין ספק שיש פרדוקס מובנה לאחר הרפורמות של אופק חדש ועוז לתמורה. אני כבר הלכתי לאיבוד מרוב רפורמות. יש פרדוקס. אם קב"ס יכול להתמודד רק עם מישהו שהוא מורה עם ניסיון בהוראה, עם השכלה של מורה, עם הסמכה של מורה, כאשר השכר שלו נמוך ממורה, אני לא אראה אנשים עומדים בתור להיות קב"סים.

אני קורא להסתדרות המורים להיכנס למהלכים אקטיביים, לעדכן אפילו את מזכ"ל הסתדרות המורים. אם צריך ויטמינים, אנחנו פה, כי נראה לי שהעסק רדום בתחום הזה. כשאת אומרת לי שרק מתכוננים לעשות, אני יודע שלא עושים, שלא תכננתם לעשות. אני מבקש להיכנס לאקטיביזם מול הממונה על השכר באוצר. הממונה על השכר באוצר אמר לך את נוהל העבודה הקר: תחכי שייכנסו הסכמי השכר הקיבוציים. זה לא יהיה.

ארגון הקב"סים, קחו את עצמכם בידיים. אני לא רוצה לקרוא לכם להשבית את המערכת, לשבות, אבל אתם די חכמים כדי שיתחילו לספור אתכם. מהניסיון הרב שנים שלי בכל המערכות זה צריך טיפול מעמיק. כנראה שיש לזה גם השלכות רוחב. ברגע שישפרו לכם, מיד יעוטו על זה כאלה שקשורים איתכם. תפעילו את הלחצים שלכם. אני קורא למשרד החינוך ולשר החינוך באמצעותכם, אל"ף, להוביל דיון אצל הממונה על השכר באוצר בסוגיית הקב"סים ולהיות אוהד בקטע הזה של העלות התקציבית. זו עלות תקציבית. מי שרוצה סיוע מאיפה להביא את זה - אני בקי, ראיתי את החוברות שהוגשו יחד עם התקציב - אני יכול לסייע לו בסוגיה הזאת. הוועדה רואה בחומרה ועוקבת בדאגה אחר מצב הקב"סים. תהיה ישיבת מעקב, אנחנו נעקוב אחרי זה. אני מבקש מכל הגורמים שפניתי אליהם, הן הסתדרות המורים, הן ארגון הקב"סים והן משרד החינוך, לעדכן אותנו מה נעשה בסוגיית שיפור שכרם של הקב"סים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.