הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 54, 55, 56
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ו (13 באוקטובר 2015), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/10/2015
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע״ו-2015
פרוטוקול
סדר-היום
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2015;
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ה–2015;
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים) (ביטול), התשע"ה–2015.
מוזמנים
¶
רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת
איה בן-פורת - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
עמי גילה - סגן מנהל אגף בכיר כלכלה, משרד התקשורת
עדי קאהן גונן - יועצת מקצועית בכירה למנכ"ל, משרד התקשורת
עמנואל ברכפלד - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
נועה גונן - גורן עמיר יועצים, חו"ל מובייל
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
1. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2015;
2. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ה–2015;
3. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים) (ביטול), התשע"ה–2015
היו"ר איתן כבל
¶
בוקר טוב לכם, מנהלת הוועדה, היועצת, חברי חבר הכנסת, אורחים, ומי שמשעמם לו הבוקר וצופה בנו באינטרנט. תמיד אני אומר לעצמי: מי הגיבור הזה שעכשיו יושב בבית, גולש, ואומר: ואללה, אני חייב לראות את תקנות התקשורת. אז תחייכו ותתנהגו יפה.
ברשותכם, אני רוצה רק לומר לפרוטוקול בענייני פרוצדורה כדי שנהיה מסודרים. יש לנו שלושה נושאים על סדר-היום, תקנות, לא יום הרת עולם. כיוון שעשינו הפרדה בין תקנה לתקנה, כי היה אמור להגיע איזה נושא – לא אלאה אתכם בפרטים, זה פחות חשוב. מה שאני אומר לפרוטוקול, אדוני חבר הכנסת פרי, נעסוק בשלוש התקנות האלה כמקשה אחת.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אומר את החשיבות מבחינתי לפרוצדורה, שאם יש חבר כנסת שלא ידע והתכוון ואחרי זה - -
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אני רק מציע לך הצעת חבר, שזה לא יהיה אחרי 11:00. הדיון השלישי היה צריך להיות – יש דיונים ב-10:00, ב-10:30 וב-11:00. זאת אומרת, אם הוא בא ב-11:05 והוא ירצה אז - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תודה לכם. בואו נתחיל. יש לנו את תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ה–2015; נושא שני, תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים) (ביטול), התשע"ה–2015; ותקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2015.
מי, בבקשה, מציג את הדברים?
איה בן-פורת
¶
ברשותך, אתן רקע קצר לתהליך ההסדרה שהתקנות האלה מסכמות. באופן היסטורי עם ההתפתחות הטכנולוגית והתחרותית בעולם התקשורת נוצרו כמה סוגי רישיונות כלליים שניתנו לפי חוק התקשורת. היה רישיון אחד למתן שירותי "בזק בין-לאומיים", שזה כשאתה מחייג את 014 או 018 ומתקשר לחו"ל.
איה בן-פורת
¶
או 00, אבל זה כבר נושא להרצאה שלמה אחרת. מי שנותן לך את שירות השיחה לחו"ל זה מישהו שצריך לקבל רישיון לפי חוק התקשורת, שזה רישיון למתן שירותי "בזק בין-לאומיים".
בנוסף, יש שירות נוסף שנקרא מפ"א כללי ייחודי. מה זה מפ"א כללי ייחודי? זה סוג רישיון כללי. מפ"א כללי ייחודי זה שירות של טלפון נייח כמו "בזק" ו"הוט", אבל לא "בזק" ו"הוט". תכף אסביר מה משותף לשלושת הרישיונות האלה, אבל אלו רישיונות כלליים למתן שירותי טלפוניה נייחת, כמו ל"סלקום" ול"פרטנר" שיש שירות שאפשר ממש בטלפון בבית לקבל שיחות. סוג הרישיון השלישי הוא יחסית החדש מבניהם.
איה בן-פורת
¶
סוג הרישיון השלישי, שהוא היותר חדש ביניהם, זה MVNO - רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, שזה בעצם מפעיל רט"ן וירטואלי, מישהו שנותן שירותי טלפון נייד - - -
איה בן-פורת
¶
וזה בדיוק מה שמשותף לשלושת הרישיונות האלה. שלושת הרישיונות האלה הם רישיונות כלליים שאין בתוכם חובה לפריסה כלל ארצית של רשת. זה ההבדל ביניהם למי שנותן שירותים אחרים, למשל "רמי לוי" ו"גולן". ההבדל הוא של"גולן" ברישיון יש חובה לפרוס בכל המדינה רשת ול"רמי לוי" אין. הוא יכול לקנות או לשכור מתג ולתת את כל השירותים על מישהו אחר לעד.
איה בן-פורת
¶
על העיקרון. למשל, "סלקום" ו"פרטנר" יכולות לתת שירותי טלפוניה נייחת רק בתל-אביב אם הן רוצות.
איה בן-פורת
¶
אין חובת פריסת רשת בכל המדינה, זה מה שמשותף לשלושת סוגי הרישיונות. בשנים האחרונות התחלנו מהלך של הסדרה לחיבור כל שלושת השירותים האלה ביחד לרישיון אחד.
איה בן-פורת
¶
MVNO - נייד על רשת אחרת, בין-לאומי ומפ"א כללי ייחודי, שזה שירותי טלפוניה נייחת שאינם עם חובת פריסה כלל ארצית.
עדי קאהן גונן
¶
אבל דווקא תתפלאו שלטלפונים של "בזק" ושל "הוט", בעיקר של "בזק" שזה לא ב-VOB, יש ביקוש בגלל שכשיש הפסקת חשמל הקו לא מתנתק, ואנשים פחות סומכים בעתות חירום, במלחמה על הנייד. אנשים רוצים שיהיה להם ליתר ביטחון גם טלפון קווי.
איה בן-פורת
¶
זה נכון. בין-לאומי אף פעם לא צריך לפרוס כלום, יש לו מתג בדרך כלל, אבל יש לו תשתית. הוא היה מחויב במתג, וחלק מחובת התשתית שלו הייתה לחקור חלק מכבל בין-לאומי.
איה בן-פורת
¶
תעבור לקו קל. אם יורשה לי להמשיך, אלה שלושת סוגי הרישיונות. לכל אחד מהרישיונות האלה היו תקנות הליכים ותנאים שהגדירו מהם התנאים למבקש רישיון, מה צריך לכלול בבקשה, מהותית מה צריך להיות מבקש כזה. איחדנו אותם השנה לסט של תקנות אחד; ביטלנו את תקנות הליכים ותנאים של מפ"א כללי ייחודי ושל בין-לאומי; השארנו את תקנות MVNO ותיקנו אותן, שידרגנו אותן, שהן יהפכו לתקנות הליכים ותנאים לרישיון כללי אחוד, שזה הרישיון החדש.
איה בן-פורת
¶
מה שעשינו זה יישור קו באופן כללי בין שלושת סוגי התקנות, כמעט ב-99% מהמקרים באופן מקל על המבקש. והדבר העיקרי, כמו שעדי הזכירה, הסרנו חסמים מאוד מאוד משמעותיים, הפחתנו את סכום הערבות, זה בעצם החסם המשמעותי.
איה בן-פורת
¶
כן, אתה צריך לשים ערבות. כל אחד מהם, מהרישיונות, היה צריך לשים ערבות של 10 מיליון שקלים, וזה היה הרבה מאוד כסף. עכשיו אתה מבקש רישיון אחד.
איה בן-פורת
¶
להסיר חסמים כדי שיכנסו מתחרים חדשים, שתהיה יותר תחרות בין נייד, נייח ובין-לאומי בלי שצריך לפרוס תשתית בכל הארץ. יכול לבוא מפעיל קטן בלי מאות מיליוני שקלים לפרוס רשת - זו המטרה העיקרית.
איה בן-פורת
¶
הערבות, לא רק שהיא אוחדה במקום שלוש פעמים 10 מיליון, גם הפחתנו את סכום הערבות. יש עכשיו שתי מדרגות ערבות, המקסימום שצריך לשים זה 5 מיליון, והמדרגה השנייה לדעתי היא 2 מיליון לפי מספר מנויים.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
רציתי לשאול אם מישהו יכול לענות לי בנושא של מדיניות. האם מדיניות משרד התקשורת – אני לא שואל שאלה מטעמים פוליטיים, אלא מטעמים פרקטיים לחלוטין – היא להכניס עוד מתחרים לשוק? כי כשאתה עושה מהלך של הסרת חסמים הוא מאוד יפה או משהו כזה, החסמים היו כבר בעבר, היו כאלה שרצו להיכנס ולא יכלו בגלל החסמים. בינתיים זה מה שיש לנו בשוק התקשורת, האם ישנה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
בעקבות השאלה שאתה שואל ומקצת מההתעסקות שלי פה בעניין, אני שואל את עצמי: האם יש הצדקה להכניס מתחרים, אם זה לא יכול אחר כך לגרום למערכת לקרוס?
עדי קאהן גונן
¶
קודם כול, המהלך הזה כמו שאתם יודעים לא התחיל בקדנציה הזאת. לעניין המדיניות של הקדנציה הנוכחית, היא כרגע בהתהוות. אבל בכל מקרה מבלי לתת תשובה חד-משמעית, יש במהלך הזה כדי להקל גם על שחקנים שכבר נמצאים בשוק ורוצים להיכנס לתחום פעילות חדש, שלא יצטרכו לתת ערבות. בנוסף לזה, יש כאן איזו האחדה של הרגולציה שגם מקלה עלינו כגורם מסדיר ומפקח.
עדי קאהן גונן
¶
כן. אנחנו פשוט יוצרים איזה level playing field, והרבה יותר קל לנו להיות בדין ודברים עם מפעיל כזה שאין לו רשת ונותן שירותים בכל מיני תחומים. אנחנו עושים בעצם האחדה של הרגולציה בין התחומים, לדוגמה, מפעיל כדוגמת "טלזר" שהיה ספק בין-לאומי, אחר כך הוא נכנס כספק MVNO בשם "עזי", ועכשיו בעצם הוא איחד את הרישיון שלו והוא יכול לספק גם שירותים בתחום הנייח, ככל שהוא רואה בכך רווחיות. אז לא מדובר כאן על הכנסת מתחרים שצריכים להשקיע בהיקפים מאוד גדולים.
איה בן-פורת
¶
גם על קיימים שלא רוצים להיכנס לתחום פעילות חדש. זאת אומרת, אם למשל לקבוצת "פרטנר" יש שלושה רישיונות מהסוגים האלה, הם פשוט מפחיתים ערבות מ-30 מיליון ל-15 מיליון באבחה אחת של לבוא לשים את זה על השולחן שלנו.
היו"ר איתן כבל
¶
בכלל, האמת שנושא סוג של איחוד רגולציות זה השלב החדש שצריך להתחיל לעבוד עליו, כי לדעתי גם השירות הציבורי או המערכות כאן כבר התבלבלו, מעודף רגולציה אתה צריך רגולציה.
עדי קאהן גונן
¶
אבל עד עכשיו כל הסיפור של ההליך והרישיון והערבות זה לא מה שעומד לפתחנו היום, זה כבר אושר.
איה בן-פורת
¶
זה היה מהלך שכבר הסתיים בפברואר, תקנות הליכים ותנאים של רישיון אחוד תוקנו. כבר בעלי רישיונות קיימים רבים באו להחליף את הרישיונות כדי להפחית את הערבות. בעלי רישיונות חדשים עדיין לא התקדמו עם בקשות, כי כולם חיכו לתקנות של היום.
מה זה התקנות של היום? לכל תקנות הליכים ותנאים של כל אחד משלושת הרישיונות הקודמים היו צמודות תקנות אגרה. רוצה רישיון בין-לאומי - אגרה של מיליון שקל; רישיון מפ"א כללי ייחודי - אגרה מיליון שקל; אותו דבר עם MVNO - מיליון שקל. מה אנחנו עושים היום?
איה בן-פורת
¶
אגרה היא תשלום חד-פעמי, משלמים אותו עם קבלת הרישיון בדרך כלל, ומקבלים רישיון וזהו. מה שאנחנו עושים פה בתיקון המוצע, זה מאחדים את שלוש תקנות האגרה הקיימות: זאת אומרת, את הבין-לאומי והמפ"א הייחודי אנחנו מבטלים כמו שעשינו בהליכים ותנאים; ואת תקנות האגרה של MVNO אנחנו הופכים לתקנות אגרה לרישיון כללי אחוד, שגם הם נשארו מיליון שקל. זאת אומרת, אנחנו מאחדים.
1. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2015
איה בן-פורת
¶
כן, המרכזי.
"תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון),
התשע"א" – זה צריך להיות תשע"ו עכשיו, כי מאז שפנינו לוועדה השתנה התאריך – 2015.
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג ו–59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן –
החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובאישור ועדת
הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
שינוי השם –
בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת), התש"ע–
2010 (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, במקום "רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת"
יבוא "רישיון כללי אחוד".
איה בן-פורת
¶
"החלפת תקנה 1. במקום תקנה 1 לתקנות העיקריות, יבוא: הגדרות - בתקנות אלה:
"אגרת רישיון" – תשלום חד-פעמי שמשלם בעל רישיון בעד מתן רישיון אחוד לפי תקנה 2(א);
"בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון אחוד לפי תקנות רישיון אחוד;
"בקשה", "מבקש" ו"רישיון אחוד" – כהגדרתם בתקנות רישיון אחוד;
"הודעה" – הודעה שמסר לשר בעל רישיון רט"ן בר"א, לפי רישיונו, בדבר הגעה להסכם עם בעל
רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, אשר שימוש בו יאפשר לו
לתת שירות לפי רישיונו, או הוראה שנתן שר התקשורת לפי סעיף 4(א4)(2) לחוק;
"חברה בעלת זיקה" – חברה שבעל הרישיון הוא בעל עניין בה, חברה שהיא בעלת עניין בבעל
הרישיון, או חברה שבעל עניין בה הוא בעל עניין בבעל הרישיון;
"יום מתן ההודעה" – היום שבו בעל רישיון רט"ן בר"א מסר או קיבל הודעה, לפי העניין;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מזמן לזמן;
"רישיון רט"ן בר"א" – רישיון שניתן לפני יום תחילתן של תקנות התקשורת (בזק ושידורים)
(הליכים ותנאים לקבלת רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת) (תיקון), התשע"ה–2014;
"השר" – שר התקשורת או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
"תקנות אגרות מפ"א ייחודי" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי
ייחודי), התשס"ה–2005;
"תקנות אגרות מב"ל" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי
בזק בין-לאומיים), התשס"ה–2005;
"תקנות רישיון אחוד" – תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים
ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע–2010".
מה שאנחנו עושים פה זה מחליפים את כל סעיף ההגדרות.
איה בן-פורת
¶
בר"א זה ברשת אחרת. מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו מבקשים להחליף את כל סעיף ההגדרות, כי אחרת זה היה - - -
לאה ורון
¶
אפשר לשאול למה אתם לא רושמים את זה כמילה מלאה אלא בראשי תיבות? כדי שנצטרך ללכת לתקנות העיקריות או לחוק המסמיך למצוא?
אביטל סומפולינסקי
¶
איפה מוגדרים הבקשה, המבקש והרישיון האחוד כשאת אומרת: "כהגדרתם בתקנות רישיון אחוד"?
איה בן-פורת
¶
בתקנות הליכים ותנאים. תקנות רישיון אחוד זה תקנות הליכים ותנאים שתקנות האגרה צמודות אליהן.
איה בן-פורת
¶
"החלפת תקנה 2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות, יבוא:
אגרה בעד רישיון אחוד –
בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בסכום של מיליון 1,000,000 שקלים חדשים; בעת הגשת הבקשה, יפקיד המבקש בידי חשב משרד התקשורת סכום של שלוש מאות אלף 300,000 שקלים חדשים, מקדמה על חשבון אגרת הרישיון (להלן-המקדמה); בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מסכום אגרת הרישיון עד מתן הרישיון ואת יתרת סכום האגרה המעודכן לפי תקנה 3, לא יאוחר משנה מיום מתן הרישיון.
סכום המקדמה יוחזר למבקש שלא קיבל רישיון, כשהוא צמוד למדד לפי תקנה 3, בשינויים המחויבים."
אנחנו משמרים כאן את מה שקיים היום מבחינת שני דברים: אחד זה שכשמבקשים בקשה צריך לשלם 300,000, גם אם לא תקבל רישיון בסוף, תקבל חזרה את המקדמה, אבל מקדמה בשביל רצינות זה 300,000.; וחוץ מזה יש מנגנון של שני תשלומים.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אני כאן לא מבין משהו. סעיף 2 שהקראת, המילים האחרונות הן: "כשהוא צמוד למדד לפי תקנה 3", ואחר כך ב-4 משנים את תקנה 3.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אומר, אתה רואה את זה בעיקר בתקנות של משרד הפנים. אני טוען, "או כפי שייקבע מעת לעת". למה אני אומר את זה? כי בשלב מסוים להצמדה אין משמעות, זאת אומרת, יש כל מיני סוגי התנהלות כלכלית של השוק שאתה לא צופה, ופתאום אתה מוצא את עצמך במצב אחר.
אביטל סומפולינסקי
¶
אבל קביעת תקנות ואגרות חייבת להיות באישור ועדת הכלכלה, אז אם הוא משנה – אם עכשיו נכתוב את זה עם מנגנון שהוא לא ההצמדה אלא באמת משהו שייקבע מעת לעת - - -
היו"ר איתן כבל
¶
ברור לי שהוא צריך לבוא לפה אם הוא משנה סכומים. הנקודה היא שאני רוצה כבר לתת לו את הכלי שאני אומר לו מראש: דע לך, הנה, יכול להיות שבעוד שנתיים להצמדה אין שום משמעות. לא יודע איך - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
אם כבר, סביר להניח שהסכום הזה יהיה מאוד מאוד נמוך בשלב מסוים למשרד התקשורת, אז הם יחזרו אליך.
היו"ר איתן כבל
¶
תראי, את יודעת כמה כל מיני קנסות או תשלומים שמונחים באיזשהו מקום – ואתה חושב שיש לך פקיד במשרד שכל היום עובר ועושה את זה? זה מתגלגל בתוך זה, זה קורה כל הזמן, פעם בעד האזרח, פעם נגד האזרח.
היו"ר איתן כבל
¶
בדרך כלל נגד, כן. אבל אני אומר את זה כי אני חושב שצריך – אני מציע לכם, אם תגידו לי: תשמע, כבל, עשה לנו טובה, עזוב, תתקדם, אני אתקדם – לחשוב על זה, כי זה נראה לי, מיליון שקל ו"צמוד למדד", זאת מילת קסם כזאת, את יודעת.
איה בן-פורת
¶
אני רוצה להסביר. כשנגיע לתקנה 3 שזה עכשיו, אתם תראו שאנחנו מחליפים בעצם מנגנון הצמדה אחר מאוד מורכב. יש כיום בתקנות מנגנון הצמדה שאני לא יכולה להסביר אותו – בגלל זה הבאתי כלכלן – שהוא כל כך מורכב ומסובך שאף אחד לא מצליח להבין אותו, וכל שנה צריך לפרסם איזושהי הודעה שבדרך כלל זה גם יכול ליפול בין הכיסאות. ודווקא עם הצמדה למדד יש לנו ניסיון ברישיונות תקשורת – אני לא יודעת על דברים אחרים, קנסות ודברים כאלה – וברישיונות תקשורת יש לנו ניסיון מאוד טוב. הרישיונות האלה, התקנות האלה, אתה רואה, זה הכול דברים חדשים, מתעדכנים כל הזמן העדכונים הטכנולוגיים והרגולטוריים.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 3 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (רישיון כללי אחוד) אושרה.
איה בן-פורת
¶
"תקנה 4. החלפת תקנה 3. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות, יבוא:
הצמדה – הסכומים הנקובים בתקנה 2, יהיו צמודים למדד ויתעדכנו בשיעור שינויו מן המדד
שפורסם בינואר 2015, אם שונה, לעומת המדד האחרון שפורסם לפני תשלומם בפועל בידי בעל
רישיון או המבקש, לפי העניין."
עמי גילה
¶
אין בעיה. המנגנון החדש בעצם אומר שמנגנון ההצמדה הוא מנגנון שבכל פעם כשמישהו מגיע למשרד ומבקש רישיון, בודקים בדיוק את ההצמדה בהשוואה למדד הבסיסי של ינואר 2015. המנגנון הקודם היה מנגנון שאחת לשנה בודקים את ההצמדה, מפרסמים הודעה מיוחדת שבשנה הקרובה מצמידים כמובן, מפרסמים הודעה שבשנה הקרובה הסכום יהיה כזה וכזה.
איה בן-פורת
¶
כשזה רישיונות גדולים יש שנים שבכלל לא בא אף אחד לקבל, זה רישיונות גדולים שעולים הרבה כסף יחסית. נכון שעכשיו הפחתנו, אבל זה לא רישיון שכל שני וחמישי בא מבקש.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 4 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (רישיון כללי אחוד) אושרה.
איה בן-פורת
¶
" תקנה 5. הוראות מעבר –
מאגרת הרישיון יופחת סכום ששילם מי שקיבל רישיון כדין לפי תקנות אגרות מפ"א ייחודי, תקנות אגרות מב"ל, או התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה (להלן - האגרה המקורית); סכום האגרה המקורית ששולם כאמור יופחת בערכו הנקוב.
על בעל רישיון רט"ן בר"א שרישיונו תוקן לרישיון האחוד וטרם שילם את מלוא אגרת הרישיון יחולו הוראות אלה:
אם בעל הרישיון מסר הודעה או שניתנה לו הודעה, המועד להשלמת תשלום אגרת הרישיון הוא עד 14 ימים מיום מתן ההודעה;
אם טרם נתן בעל הרישיון הודעה או שטרם נמסרה לו הודעה, המועד להשלמת תשלום אגרת הרישיון הוא 14 ימים מיום שתוקן רישיונו לרישיון אחוד;
בעל הרישיון רשאי לשלם מחצית מאגרת הרישיון עד התאריך האמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, ולהשלים את יתרת סכום אגרת הרישיון המעודכנת לפי תקנה 3 לתקנות העיקריות לא יאוחר משנה מהמועד שבו היה אמור לשלם את האגרה לפי אותן פסקאות."
איה בן-פורת
¶
זאת הוראת מעבר לגבי רישיונות קיימים, ואני רוצה להסביר. בתקנות אגרה MVNO יש חור קטן שלא צפינו אותו כשתיקנו את התקנות. החור הוא שבעצם יכול לבוא מבקש, לשים מקדמה, לקבל כבר רישיון, אבל מעולם לא לתת שירות, ולא לשלם את שאר האגרה אף פעם. למה? כי MVNO תלוי בהסכם שיתוף.
איה בן-פורת
¶
כן, הסכם אירוח עם מפעיל שיש לו תשתית. רצינו לא להעיק על מפעילים חדשים שבאים ורוצים לתת רישיון רדיו טלפון נייד על רשת של מישהו אחר, אבל הם עוד לא הגיעו להסכם, לא רצינו להלחיץ אותם עם התאריך, אמרנו, בסדר.
איה בן-פורת
¶
ניתן לכם זמן או שתגיעו להסכם אירוח – שזה ביום ההודעה, בהגדרה של הודעה זה מוגדר – או שתודיעו לנו שהגעתם להסכם אירוח, או שתגידו לנו, לשר: לא הצלחנו להגיע להסכם אירוח, תכפה על מישהו לארח אותנו. יש אפשרות כזאת בחוק.
איה בן-פורת
¶
ואז, מהרגע שהוא הודיע את אחד הדברים האלה אנחנו יודעים כבר שהוא הולך לתת שירות אז אפשר כבר לגבות ממנו את יתר האגרה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
מה קורה אם הוא לפני כן כבר שילם חלק פה מהסעיפים הקודמים והחליט לסגת? הוא לא מקבל את הכסף חזרה, נכון?
היו"ר איתן כבל
¶
אבל אם יש מצב כזה, פרי, שבו מפעיל, או לא חשוב איך תקרא לו עכשיו לפי התקנות, זה כמו אחת החברות גם מעולם התקשורת שהעדיפה לשלם קנסות עבור זה, גם כשזה עלה לה מיליון ומשהו שקל, מאשר לעמוד בכללים.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
נכון. אם אתה לא רציני אז אל תיגש. ואם אתה לא רציני וניגשת אז נגרם לך נזק. זה בסדר גמור.
איה בן-פורת
¶
וגם אנחנו צריכים להתייחס לבעלי הרישיון האלה כבעלי רישיון לכל דבר. היו בעלי רישיון רט"ן ורשת אחרת רבים שבאו, ביקשו רישיון, שמו את המקדמה וקיבלו את הרישיון. זאת אומרת, ה-300,000 כבר שולמו.
היו"ר איתן כבל
¶
לפעמים מה קורה, כשאתה מחליט להגיע, אתה גם במצב כלכלי ואתה מנתח את השוק במצב א', פתאום מסתבר לך שאתה במצב אחר.
עדי קאהן גונן
¶
זה בדיוק מה שקרה בשוק הזה. הם חשבו שהם יכנסו, 11 ביקשו רישיון, נכנס "גולן", המחירים ירדו ואז זה מסתכן.
היו"ר איתן כבל
¶
לא משנה, הוא לא בא מהמקום בעניין של על מה הוא מתחרה, אלא בנקודה הזאת שאתה עושה לעצמך ניתוח כלכלי, ניתוח שוק שנכון להיום ופתאום – שמעת את זה אתמול, דיברנו על הרפורמה בחברת החשמל, מה בעצם הוא אומר? הרפורמה כבר לא משיגה את היעדים.
היו"ר איתן כבל
¶
בדיוק. זה כמו שבפגרה יצאה הודעה בוויכוח שמתקיים בין משרד התחבורה למשרד האוצר על כך שהיעדים של הרכבת התחתית, הרכבת הקלה כבר לא מתאימים. אתה אומר: אלוהים ישמור, כבר שמו מיליארדים. אתה מבין, ופה זה מקרים קיצוניים.
איה בן-פורת
¶
עדי מבקשת שאוסיף דבר נוסף. הרישיונות האלה מטילים עלינו נטל רגולטורי. כשעושים שימוע בעל-פה הם מגיעים, אפילו שהם לא נותנים שירות. נותנים רישיון שהם לא עושים אתו כלום. זאת אומרת, זה בעל רישיון שבעצם לא תורם שום דבר לציבור, הוא לא נותן שירותים לאף אחד, והוא רק, סליחה, בא אלינו לבלבל את השכל.
מה שאנחנו רוצים לעשות זה לא שהם יוותרו על הרישיונות, להפך, מה אנחנו מנסים לעשות במהלך הזה של רישיון אחוד? להגיד להם: בואו, תשלמו את שאר האגרה, ועכשיו יש לכם שלושה במחיר אחד. נכון, באתם לבקש MVNO ונפלתם על הפנים, בואו תיתנו אינטרנט, תיתנו טלפוניה נייחת, תיתנו בין-לאומי.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
את אומרת, את הופכת את אותו אחד כביכול שלא עושה כלום, את תופרת לו חבילה יותר אטרקטיבית. אולי הוא יתפתה ויעשה משהו.
איה בן-פורת
¶
נכון, אני נותנת לו כרטיס כניסה לעוד שני תחומים שלמים כולל אינטרנט ונס"ר, שהם גם תחומים גדולים בארץ.
אז עכשיו להוראת מעבר ולשאלה של אביטל. בעצם כל הוראת מעבר כמובן באה לטפל בבעלי רישיון קיימים. ההוראה הראשונה אומרת: מי שכבר פעם קיבל רישיון או מב"ל או MVNO או מפ"א כללי ייחודי לא צריך לשלם עכשיו כשעשיתי תקנות חדשות יפות אגרה עוד פעם. האגרה הקודמת נחשבת לו.
איה בן-פורת
¶
את "ערכו הנקוב" עמי יסביר, אבל זה יוצא פחות או יותר אותו סכום. מה זה "ויופחת בערכו הנקוב"?
היו"ר איתן כבל
¶
מה זה מיליון ריאלי? יש מיליון ריאלי לתקופה מסוימת, אם אין לך שום מנגנון שיודע לשמור על הערך של המיליון.
אביטל סומפולינסקי
¶
בתקנה 3 אתם אומרים שצריך להצמיד, לכאורה, אבל אם הוא שילם מיליון שקלים או 3 מיליון שקלים, עכשיו הוא לא ישלם כלום.
איה בן-פורת
¶
זו הכוונה, הוא לא ישלם שקל, די, הוא שילם כבר על הרישיון הזה, אני מחליפה לו לרישיון חדש.
איה בן-פורת
¶
תחשבי, נגיד חברה כמו "פרטנר" שיש לה שלושה רישיונות, היא לא ישר באה מחליפה את שלושת, היא באה להחליף את זה בנפרד ואת זה בנפרד ואת זה בנפרד, ועל האיחוד שלהם עוד נדבר אתם. זאת הוראה אחת.
ההוראות השניות בעצם באות לסתום את החור שדיברנו עליו קודם. ככל שיש לי בעל רישיון MVNO שרק שם את ה-300,000 ולא שילם את השאר, אני אומרת לו: בוא תשלם את היתר תוך 14 יום ממועד שקבעתי פה, זאת אומרת, די מייד מהרגע שמחליפים לו את הרישיון לרישיון אחוד, אבל הסידור של שני התשלומים שיש בתקנה 2 עדיין חל עליו. זאת אומרת, הוא לא חייב לשים בבת אחת את כל ה-700,000.
איה בן-פורת
¶
ההבדל היחיד הוא המועד, מתי הם צריכים לשלם, אבל שניהם חייבים לשלם את השארית, גם מי שהיה חייב לנו לפני התקנות האלה וגם מי שלא היה חייב.
אביטל סומפולינסקי
¶
ה-14 יום זה מי שבעצם היה כבר מזמן צריך לשלם כי הוא נתן הודעה או כי נתנו לו הודעה.
איה בן-פורת
¶
שניהם זה 14 יום. אחד מהם זה 14 יום מיום מתן ההודעה, כי הוא כבר נתן הודעה. בעצם הוא היה כבר צריך לשלם, אבל השני - - -
אביטל סומפולינסקי
¶
הוא יזם את התיקון. אבל אם הוא עוד לא יזם את התיקון, אז זאת השנה? הוא צריך ליזום את התיקון בשביל ליצור.
איה בן-פורת
¶
אנחנו מתאמים אתו. אנחנו רואים עכשיו את זה איך שזה קורה בפועל - בעלי רישיון באים אלינו לבקש כבר להחליף כי זה משתלם להם מאוד בערבות. ההבדל בין שניהם זה המועד ממתי סופרים.
אביטל סומפולינסקי
¶
שאחד זה 14 ימים באמת, ואחד זה 14 ימים פלוס תקופה שאתה יכול להיערך עד שמתקנים לך.
איה בן-פורת
¶
נכון. איך שזה קורה בפועל, הם באים ואומרים: בבקשה תחליפו לי כבר, אני רוצה את הערבות שלי של 10 מיליון חזרה, ואנחנו מתאמים אתם מועד, מביאים את כל השטרות ואת כל המסמכים, והם מחליפים.
איה בן-פורת
¶
את ג' לא הקראתי. אנחנו מבקשים לוותר על תקנה ג', היא אינה רלוונטית. זה מאוד מאוד מורכב להסביר את זה.
איה בן-פורת
¶
זה מתוך מחשבה על בעלי רישיון קיימים שהיו מבקשים רישיון. מהרגע שפרסמנו את השימוע עד עכשיו רצינו לעשות איזשהו החזר אגרה. אף אחד לא בא לקבל רישיון בתקופה הזאת. רצינו להתחשב במי שבתקופת הביניים ייקח רישיון עד שנסדיר את התקנות החדשות, ואף אחד לא הגיע, אז זאת פשוט קבוצה ריקה. ברגע שאנחנו מתקנים כבר את התקנות אין בה צורך.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 5(א) ו-(ב) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (רישיון כללי אחוד) אושרה.
היו"ר איתן כבל
¶
התקנה אושרה.
2. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ה–2015
איה בן-פורת
¶
"תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ו–2015, בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
ביטול –
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון ייחודי התשס"ה–2005, (להלן – התקנות העיקריות) – בטלות.
הוראת מעבר –
על אף האמור בתקנה 1, מי שערב תחילתן של תקנות אלה, החזיק רישיון לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי התשס"ד–2004 כדין, יחולו עליו התקנות העיקריות, כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה, עד למועד שיורה השר."
אני רוצה להסביר מה זה "מועד שיורה השר". תקנות האגרה החדשות מתחילות לחול על בעל רישיון קיים רק כשמחליפים לו את הרישיון. אנחנו לא רוצים להחמיר את מצבו של בעל רישיון MVNO למשל, ששילם רק חלק, אבל היה מותר לו לשלם רק חלק עוד לפני שהחליפו לו את הרישיון למרות שהתקנות כבר בתוקף. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים להם שלא לשלם את היתר לפי התקנות הקיימות עד שיחליפו לו את הרישיון לרישיון אחוד, זה בד-בבד. זאת אומרת, אנחנו אומרים לו: תשלם את היתר כי יש לך רישיון יותר חדש וטוב, ואתה יכול להיכנס לתחומים אחרים.
איה בן-פורת
¶
היה לנו דיון על זה עם משרד המשפטים, והם העדיפו שלא נכתוב שם "עד שיתוקן רישיונו לרישיון אחוד", אלא "עד למועד שיורה השר". המנגנון שאנחנו עושים עכשיו בתקנות הליכים ותנאים, שגם שם אנחנו מחילים את תקנות הליכים ותנאים החדשות במועד שיורה השר, כי רק כאשר מוחלף הרישיון התקנות מתחילות לחול, ואנחנו עושים הודעה מאת השר לבעל הרישיון שהתקנות החדשות מתחילות לחול עליו.
אביטל סומפולינסקי
¶
ההגדרה היא שזה יכול להיות "השר או מי שהוא מינה לעניין תקנות אלה", זה לא חייב להיות השר.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד התקנה?
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות 1 ו-2 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי ייחודי) (ביטול), התשע"ה–2015, אושרה.
היו"ר איתן כבל
¶
תקנות 1 ו-2 אושרו. כל התקנות אושרו בעניין אגרה בעד רישיון כללי ייחודי.
3. תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים) (ביטול), התשע"ה–2015
איה בן-פורת
¶
אתחיל מהתחלה: "תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים)
(ביטול), התשע"ו–2015; בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים),
התשמ"ב–1982 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה–1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
ביטול –
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס"ה–2005 (להלן – התקנות העיקריות) – בטלות.
הוראת מעבר –
על אף האמור בתקנה 1, מי שערב תחילתן של תקנות אלה, החזיק רישיון לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים), התשס"ד–2004 כדין, יחולו עליו התקנות העיקריות, כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה, עד למועד שיורה השר."
היו"ר איתן כבל
¶
כן. מעניין לעניין באותו עניין. מי בעד אישור התקנות 1 ו-2?
הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות 1 ו-2 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים) (ביטול), התשע"ו–2015, אושרו.
היו"ר איתן כבל
¶
פה אחד. האם אני יכול לומר לסיום שאנחנו מצפים ומקווים שאישור התקנות האלו יקלו על ההתנהלות, או שאנחנו מצפים שהאיחוד של התקנות האלה ייצר מוטיבציה יותר טובה ויותר בריאה אצל כוחות כלכליים להיכנס ולהשתלב בשוק התקשורת?
היו"ר איתן כבל
¶
כן. אני מביע את התקווה של הוועדה לעניין הזה שאכן כך זה יהיה. תודה רבה לכם, ורק בשמחות.
הישיבה ננעלה בשעה 10:58.