הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ב' בחשון התשע"ו (15 באוקטובר 2015), שעה 14:50

פרק ד' (מיסוי מקרקעין) סעיף 11 (הוראות לעניין הגדלת היצע הדירות) – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 (מ/951)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורן אסף חזן

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

מנחם אליעזר מוזס

רחל עזריה

מאיר אסולין - סמנכ"ל בכיר מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר

רואי זרנצסקי - רכז חולית השגות, רשות המיסים, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

יצחק יצחק - מנהל תחום מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

אייל כרמי - רכז חולית שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - מתמחה, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

צחי דוד - רכז תכנון, רמ"י והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

חובב ינאי - רכז משקיפים, המשמר החברתי

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

איל קופמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת

פרק ד' (מיסוי מקרקעין) סעיף 11 (הוראות לעניין הגדלת היצע הדירות) – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 (מ/951)

הסעיף האחרון בסדר היום הוא פרק ד' (מיסוי מקרקעין) סעיף 11 (הוראות לעניין הגדלת היצע הדירות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015.

צחי דוד, אני מבקש להוסיף בהצעת החוק הזאת את מה שהוספנו בקדנציה הקודמת שלי, בכנסת השמונה-עשרה, שני דברים: את זכאי משרד השיכון שלוקחים משכנתאות, שעלות המשכנתה שהם מקבלים, שהיא לא מהבנק המסחרי, תהיה באחוז אחד פחות מאשר בבנק המסחרי ושזה ייחשב כאילו זה כסף שבא מהבית, על מנת שיוכלו לקבל הלוואות יותר גדולות מכיוון שזה כסף בטוח שהם מקבלים אותו.

זה משכנתה 90%? זה נשמע כך.

בכנסת השמונה-עשרה כאשר העלינו את זה וזה נכנס בחקיקה בחוק ההסדרים, ואחרי זה היו דיוני מעקב, התברר שיותר ויותר אנשים לקחו משכנתאות, באופן דרמטי, יותר ויותר היתה להם היכולת לרכוש דירה. היום זה פחות משמעותי מכיוון שהיום שיעור הריבית נמוך, אבל אם הוא גדֵל זה הופך להיות כן משמעותי. התוספת שהוא מקבל למשכנתה – זה חשוב מאוד.

צחי דוד, אני מבקש את ההסכמה שלך.

אני כבר לא אחראי על הנושא. אני כן מכיר אותו כי הייתי אחראי עליו בעבר, כפי שאתה יודע. קודם כול אתייחס לעובדות. למרות שהוראת השעה של הוועדה בפעם הקודמת פגה, השארנו את זה 3% באופן מהותי, כלומר לא חזרנו ל-4%.

והמשכנתאות הן מכוונות?

כן. לא העלינו את זה ל-4% למרות שהוראת השעה פגה, נשארנו ב-3%.

ועדיין זה הרבה יותר יקר מאשר מה שקורה בגופים הבנקאיים וכדומה.

בגופים המסחריים, לא של המדינה.

אני אומרת לך, אני עושה עכשיו סקר משכנתאות והאמן לי, אני זכאית של משרד השיכון. אין סיכוי בעולם שאדם שיש לו אופציה אחרת ייקח הלוואה, שהיא גדולה יותר, שבסוף תקופה שווה מאות אלפי שקלים, מרצון. מי שנשאר בסעיף המשכנתאות המכוונות של משרד השיכון זה קהל שבוי שמחויב, כדי לקבל את המענק, לקחת את זה דרך המשכנתאות המכוונות. לכן אני גם רוצה לדעת כמה בכל שנה – תן לנו דוגמאות – נשאר שם, כמה זה מתוקצב בתחילת שנה, כמה יש שם רזרבות ולמה זה חוזר.

אין לי פה את הנתונים, לא התכוננתי לזה.

לעניין הבקשה שלך, אני צריך לבדוק את זה. היום זה לא תחום האחריות שלי. אם תרצה, אצא לבדוק ובינתיים אם תרצו תוכלו להתקדם עם התיקונים.

אפשר להגיש הצעת חוק, שבסעיף המשכנתאות המכוונות של משרד השיכון לא ייתכן שהריבית תהיה יותר מהריבית הממוצעת של המשכנתאות בגופים החוץ-ממשלתיים. אפשר לעשות את זה, ואז אתה תדאג שזה יהיה תמיד פחות.

הנושא הזה כבר נדון? זאת הפעם הראשונה שאני שומעת על זה.

ברשותך, אצא לבדוק. יכול להיות שלא תהיה תשובה היום.

את נגד זה? את צריכה לשאול מה משה כחלון אומר? את נגד להוריד את הריבית על המשכנתאות או שאת רוצה לבדוק מה אומר ראש המחלקה שלך?

צחי דוד, אני מאפשר לך לבדוק. בינתיים נקרא את הצעת החוק. אבל אל תחזור עם תשובה שלילית.

אז מה הטעם בבדיקה?

בין זה שאתה רוצה לענות תשובה בעוד יום ובין זה שאתה נותן מייד תשובה חיובית.

מי קורא את מה שצריך להקריא פה?

אני מרשות המיסים. לקרוא רק את הסעיפים שהשתנו?

אנחנו נעבור על הסעיפים שהשתנו.

בסעיף קטן 11(א), בפסקה (1) נמחקת ההגבלה, שיום הרכישה צריך להיות עד יום 6 בנובמבר 2001. למעשה מדובר בהקלה כי זה מרחיב את התקופה שבה יחול השבח המיטיב.

בפסקה (2), הוועדה ביקשה שיהיה שינוי, שבמקום "10 דירות" יהיה "8 דירות".

שינוי נוסף הוא עסקת הקומבינציה. הוועדה ביקשה שיהיה ברור שתהיה אפשרות גם לעסקת קומבינציה לגבי מכירה של 8 דירות, ולכן בפסקה (2) אתם יכולים לראות שיש שינוי, מ-"10" ל-"8", כפי שהיה בחוק הקודם. ביקשתם שזה יהיה חלק מעסקת קומבינציה, שגם עסקת קומבינציה תהיה לגבי 8 דירות, אז יש פה גם בסיפה: "או מכירה של חלק מזכות במקרקעין כאמור".

זה אומר שאדם שיש בידו קרקע מקבל בתמורה לקרקע למשל דירה של 4 חדרים? זו הכוונה? תסבירו מה היא עסקת קומבינציה.

עד עכשיו עסקת הקומבינציה לא היתה מוסדרת. עסקת הקומבינציה מבחינת התנאי המקורי התאפשרה, בתנאי ש- - -

תסבירו מה זה עסקת קומבינציה לפי החוק.

יש בעצם קרקע ומוכר הקרקע מתקשר למשל עם קבלן והעסקה ביניהם היא: כחלק מן התמורה עבור הקרקע שאתה מקבל ממני אני מקבל ממך דירות.

שירותי בנייה. לא דירות.

או אופציה כזו או אופציה כזו, שתיהן נחשבות עסקאות קומבינציה.

בשירותי הבנייה אתה מקבל בסוף דירות.

אתה נותן את החלק שלך מהקרקע והקבלן בונה לך את החלק שלך.

נכון שזה שירותי קרקע, אבל בסוף אתה מקבל בעין את הדירות.

זה היינו הך.

בעקבות בקשה של הוועדה יתאפשר עכשיו שתהיה עסקת קומבינציה גם אם לא ייצאו – כפי שהיה במקור – 8 דירות לשוק החופשי אלא תתאפשר הקומבינציה גם אם ייצאו ברמה העקרונית פחות מ-8 דירות לשוק החופשי, ובלבד שלגבי אותה תוכנית יאושרו לבנייה לפחות 8 דירות.

גם אם אושרו 8 דירות ולא נבנו 8 דירות?

בדיוק. התנאי של 8 דירות הוא תנאי בסיסי. לגבי השאלה כמה דירות במקרה של עסקת קומבינציה בסוף ייצאו לשוק החופשי, את זה בעצם לא קבעו. מינימום לא יהיה.

הרי רוב העסקאות הן עסקאות קומבינציה. היום אנשים קונים קרקע ומתקשרים עם קבלן שיבנה עליה. רוב בעלי הקרקע הם לא בעלי חברה קבלנית.

מה את רוצה להגיד בזה?

אני רוצה להבין למה יש שוני בין קומבינציה ובין עסקה- - -

הבנתי את השאלה שלה. אין שום שוני. הוא בונה לעצמו. הוא נותן לקבלן קרקע שלו.

אני פשוט לא מבין את הדיון הזה. בישיבה הקודמת דיברנו על כך שאנחנו מבקשים להכניס את זה, וזה נכנס.

אבל אין כאן מינימום בעסקת הקומבינציה.

יש מינימום.

אמרו שהקביעה על 8 דירות לא מחויבת בעסקת הקומבינציה.

אסביר. אם זה לא קומבינציה הוא צריך למכור קרקע לפחות ל-8 יחידות דיור. אם זה בקומבינציה, גם אם הוא מכר קרקע לפחות מ-8 יחידות דיור אבל בסופו של דבר ניבנו 8 דירות גם על החלק של הבעלים וגם על החלק של הקבלן, כשסך הכול נבנו 8 דירות אז הוא גם יקבל. בקומבינציה בעצם במקום הכול אני מוכר חלק.

הם הסכימו למה שביקשנו.

שמעתי שאין כאן מינימום אז תהיתי.

גישת המינימום של 8 הדירות קיימת בכל מקרה.

השאלה אם הקרקע מחולקת לשניים או לאחד.

יש פחות דירות לשוק החופשי. אם קבעו 8 וחילקו חצי חצי, זה גם בסדר.

מה המטרה של ההצעה הזאת? שאנשים עכשיו יתחילו לבנות דירות? מה המטרה?

הרי הבעלים בעצם לא מוכר את- - -. אם עשיתי עסקת קומבינציה בכל מקרה זה נספר.

אני שואלת עכשיו על המטרה של כל ההצעה, לאו דווקא בקומבינציה. המטרה היא שעכשיו יתחילו לבנות או המטרה היא שיתחילו לשווק דירות? מה המטרה?

שימכרו. שאנשים פרטיים יוציאו קרקע לקבלנים שיבנו דירות.

בגלל זה ביקשתי שיחזירו את מס הרכוש.

זה בקשה של ועדת הכספים.

זה כל הבקשה, חבר הכנסת גפני?

יש המשך.

יש לי עוד בקשה. אני רוצה, אם אפשר, שזה יחול מיום שהציעו את הצעת החוק.

מתי אתם מכניסים את ההסדר הזה לתוקף?

ב-1 בינואר 2016.

למעשה אנשים כבר הסתמכו על התוכנית הזאת עוד קודם לכן מכיוון שהיתה החלטת ממשלה בנושא הזה.

דיברנו על זה בישיבה הקודמת, שיש מי שפנו אלינו.

אנשים שהתחילו כבר בעצם בבנייה של הדירות.

בישיבה הקודמת דיברנו על משהו אחר, על הוראת השעה הקודמת.

אבל מעניין לעניין, זה באותו עניין.

לי נראה מוזר שאנשים הסתמכו, קנו לפני תחילת הוראת השעה דירות ורצו להסתמך על הוראת השעה לפני שהיא נקבעה. גם בהחלטת הממשלה היה כתוב בדיוק את התאריכים.

מה הטעם לתת כרגע הטבה למי שמכר כבר? הוא כבר שילם את המס שלו. אם הוא כבר מכר אז בְמה אני מעודד אותו?

ההסדר בפסקה (3) – שהפכה לפסקה (2) – עבר שינוי מבחינת רשות המיסים.

"(2) לגבי מכירה של זכות במקרקעין בקרקע שכלולה בשטח שתכנית הבנייה הקיימת לגביו מתירה בנייה של 1,000 דירות או יותר וביום המכירה, ניתנו היתרי בניה ל-10% או פחות מהדירות המותרות לבנייה בשטח שחלה עליו התכנית כאמור, או לגבי מכירה של זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של 1,000 דירות או יותר – המכירה של הזכות במקרקעין היא מיחיד לקבלן או למי שעסקו או חלק מעסקו בניית דירות על קרקע שבבעלותו, על-ידי קבלן, לשם מכירתן, והקרקע הנמכרת תהווה מלאי עסקי בידיו כמשמעותו בסעיף 85 לפקודת מס הכנסה; בפסקה זו, "היתר בנייה" – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), "קבלן" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס כמשמעותו באותו חוק."

אם תוכלו להסביר את מהות השינוי הזה ביחס לפסקה המקורית, מה הכוונה שלכם פה.

השינוי בעצם מבהיר את הכוונה של הפסקה המקורית. אנחנו בעצם נותנים הקלה גדולה מאוד למי שקונה קרקע בתוך שטח שחלה עליו תוכנית בנייה של 1,000 דירות או יותר, שאנחנו לא מתנים את המכירה בהגבלת זמן אם זה מכירה לקבלן. המטרה היא לקדם תב"עות כאלה.

מה זאת אומרת "לא תחומה בזמן אם היא נמכרה לקבלן"?

אם מוכרים את המקרקעין לקבלן, הקבלן יכול לפעול כשזה מלאי עסקי בידיו. אם תראו בסעיף הבא, יש לנו שם הגבלת זמן כדי לקבל את הטבה. בסעיף שאנחנו דנים בו עכשיו אין הגבלת זמן.

הקבלן לא תָחוּם בזמן?

בפרויקטים של יותר מ-1,000 דירות.

אז יכול להיות שהוא יחזיק בקרקע גם עוד 10 שנים ולא יבנה.

זו השאלה שרציתי לשאול, מה האפקטיביות של הדבר הזה?

עד 1,000 יחידות דיור אנחנו שמים מגבלת זמן. מ-1,000 יחידות דיור ויותר הגישה שלנו קצת שונה. תב"עות של 1,000 דירות ויותר הן תב"עות מורכבות מאוד. אם נשים מגבלת זמן – לא יהיה כלום. לכן פה אנחנו שמים מגבלה אחרת, שאומרת: אנחנו רק רוצים מכירה מיחיד לקבלן. אנחנו רוצים שאנשים שיודעים לעבוד מול עירייה, לעבוד בתכנון, לקדם תב"ע ולהביא אותה לזמינוּת ייקחו את הקרקעות האלה. היום בתב"עות של יותר מ-1,000 יחידות דיור – עשינו עבודה מקיפה מאוד וזיהינו שלא מחזיקים בהן גופים יזמים אלא מחזיקים פרטיים קטנים שמחזיקים שברירי אחוז, חלקם אנשים בחוץ לארץ, והתב"ע לא מתקדמת, אין מי שדוחף את זה. פה מגבלת זמן פשוט תהפוך את זה ללא אפקטיבי.

אבל אתם יכולים לקבוע מגבלת זמן ברגע ההיתר, אם אני מבינה נכון.

זה כבר פחות אפקטיבי.

למה?

כי אם עשית עסקה בעשרות או מאות מיליוני שקלים, לא משנה, והריבית בבנק "דופקת" אז זה פחות משנה.

אבל זה עניין עובדתי. לפעמים הם צופים דווקא עליית מחירים ושווה ליזם להחזיק את זה אצלו עוד קצת.

אנחנו חושבים שבגלל המורכבות של התב"עות האלה- - -. דרך אגב, זה המון יחידות דיור אבל לא המון תב"עות, כלומר אין מאות תב"עות כאלה בקרקע פרטית, אנחנו מדברים על כמה עשרות ברחבי הארץ. הרעיון הוא להניע אותן, זה הפן החשוב פה. בהקשר הזה פחות חשובה מהירות הבנייה, העיקר שהן יקרו. אלה תב"עות שתקועות לפעמים 10 או 15 שנים.

זה הוראת שעה?

כן, ל-3 שנים. זה למשל פרויקט בחוף התכלת עם 3,700 יחידות דיור, פרויקט בהוד השרון. צריך לקדם את התוכניות האלה.

כאן מדובר רק על מקרקעין, לא על הבתים.

רק מקרקעין, כן.

על זכויות מקרקעין.

על בעלות במקרקעין.

זה עדיין לא יכול להבטיח שום זירוז בהליך הבנייה אלא אתם משערים שאם זה יעבור מהידיים הפרטיות לידיים של קבלן אז יהיה לו אינטרס למהר.

עד 1,000 יחידות דיור יש מגבלת זמן.

מה מגבלת הזמן?

מדורגת, לפי גודל הפרויקט.

מה שהיה פה, סיכמנו על מגבלת זמן מדורגת.

היה פה דיון ארוך מאוד על זה בישיבה הקודמת והוועדה דווקא ביקשה להרחיב במקצת את המגבלות שאנחנו הבאנו, שהיו מגבלות קשיחות מאוד.

לגבי 1,000 יחידות דיור ויותר אנחנו מזהים שזה מורכבוּת מסוג אחר. מגבלת זמן לא תהיה אפקטיבית פה.

יש לכם נתונים לגבי כמה קבלנים מחזיקים בזכויות במקרקעין ולא בונים?

תשאלי כמה בעלי הון, לא כמה קבלנים.

בסדר, תשנו את הניסוח, אבל הבנת את השאלה.

יש עשרות אלפי יחידות דיור שמאושרות בתב"ע.

בתחילת משבר הדיור נעשתה עבודה כזאת, אם אני זוכר נכון, אגב ועדת טרכטנברג. בזמנו לקחו את הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות, שם יודעים בדיוק מה הקבלן מחזיק. אם אני לא טועה, משרד ראש הממשלה ביצע איזה פילוח, מה מחזיקים למרות שזמין ומה מחזיקים כעסק.

אז עשינו את התיקון, ואז ניסינו לחייב לבנות תוך שנתיים 25% מהיסודות, רק לא קבענו סנקציה. לא סתם אני שואלת את השאלה. לא קבענו סנקציה למי שלא בונה את 25% מהיסודות בתוך שנתיים. אמרנו: כדי לזכות אתם חייבים- - -

זה לא קרקע פרטית. מה שאת מדברת עליו היה בווד"לים, שזה קרקע מדינה.

בסדר, אבל לא קבעתם שם עונש למי שלא עומד בזמנים ולכן אנשים גם לא בנו אחרי שנתיים. הם המשיכו והחזיקו את הקרקע, למרות שזה לא קרקע פרטית, ולא בנו. אז קל וחומר כאשר הקרקע פרטית. איך נזרז אותם לבנות?

התחלתי לומר קודם, בזמנו היה זיהוי – והיה גם רעיון של הצעת חוק, שבסוף למיטב זיכרוני לא הבשילה, על היטל עיכוב בנייה.

אז זה "גולגל" כלפי הצרכנים האחרים.

באותה עת היתה תחושה שיש, לאור משבר הדיור, תב"עות שלא מספיק מתקדמות. למיטב ידיעתי, בבדיקות חוזרות, אנחנו כבר לא שם. אחרי משבר של 5 שנים, התחלות הבנייה כרגע הן בקצב שנתי של 50,000. הן עברו השנה קצב שנתי, לפי הנתונים של החציון הראשון, של 50,000. אנחנו לא במקום הזה שלא בונים. קבלנים לוקחים הלוואות כדי לקדם תוכניות.

שאלתי רק איך אנחנו מזרזים אותם בבנייה.

היה לנו כאן דיון ארוך. אנחנו ביקשנו מהם. אני משבח אותם שהם נעתרו לבקשת הוועדה.

אתה משבח בינתיים...

אני מודה לכם על כך שהתשובות היו חיוביות. השינויים שנעשים עכשיו הם בעקבות דיון ארוך. אני אומר לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, התקיים דיון ארוך על העניין הזה.

אתה יודע שבדרך כלל אני באה לכל הישיבות.

לכן אפשרתי לך לשאול, אבל אני רק אומר, דעי שהיה על זה דיון ארוך. אנחנו כאילו חוזרים על אותו דיון. מה שצחי דוד אמר עכשיו הוא אמר כבר אז. ביקשתי מחברת הכנסת רחל עזריה שלא תעלה גם את העניין של ירושלים שהיא העלתה בדיון הקודם.

רק נחדד לגבי התנאי הזה, שיהיה ברור. מדובר בשטח שלגביו יש תב"ע מאושרת של יותר מ-1,000 דירות. בשטח הזה יכולות להיות מספר זכויות במקרקעין. לדוגמה, אם 5,000 יחידות לגבי כל השטח הזה אושרו, תמיד יכולה להיות לנו זכות במקרקעין שאפשר לבנות עליה 2,000 יחידות דיור, זכות נוספת של 1,500 יחידות דיור ועוד זכות של 500 יחידות דיור. לגבי הזכות של ה-500, רק אם ניתנו היתרי בנייה לגבי כל השטח של 10% או פחות יידרש שהמכירה תהיה לקבלן והיא לא תהיה מוגבלת בזמן. אם לגבי אותה זכות במקרקעין של ה-500, על אותו שטח ניתנו כבר יותר מ-10% של היתרי הבנייה, אותו שטח של ה-500 נכנס כבר לתקופות הקובעות, למגבלת הזמן של הבנייה. כך קובעת פסקה (3).

בפסקה (4) – שהופכת להיות פסקה (3) – בפסקת משנה (א), חזרנו על הדרישה של תום התקופה הקובעת, 8 דירות. מכיוון שהמדרגות השתנו אז מ-8 ועד 251 דירות זה 42 חודשים, שזה השינוי שהוועדה הכניסה בישיבה הקודמת, ומ-251 דירות ויותר זה 48 חודשים.

פסקת משנה (ב) קובעת גם כן מה שהוחלט בוועדה בישיבה הקודמת, שההטבה לפי הוראת השעה תהיה הטבה יחסית, לפי מספר הדירות שהושלמו לגבי אותה זכות במקרקעין.

זה גם דבר שביקשנו, שלא יקרה שאדם בונה 5 בניינים, אחד או שניים הוא סיים ואז אומרים לו: רגע, אבל אתה צריך לסיים את כל הפרויקט. זה גם מעודד אותו לבנות את מה שהוא יכול לבנות.

זה גם נכון יותר מיסויית. נכון שבישיבה הקודמת הוועדה דיברה יותר על מספר בניינים, ואז חזרנו חזרה למספר דירות, בגלל ה-8, כך אני מניח.

מסעיף קטן (ב) ועד הסוף השינויים שתראו הם שינויים טכניים. לא צריך לקרוא אותם עכשיו. הם הוקראו כבר.

אבקש תשובה לגבי העניין הזה. אתה אומר שעד יום ראשון תהיה תשובה? שהתשובה תהיה חיובית. עם כל הכבוד, לא יכול להיות גפני ב' גרוע יותר מגפני א', ובגפני א' אישרתם.

השוק השתנה. זה לא קשור, זה לא אותו דבר.

מה השתנה? אני מחפש כל הזמן מה משתנה, למה לא הולך לי עכשיו.

אולי גפני נשאר אותו דבר והשוק השתנה, או אולי גפני השתנה, אני לא יודע.

לא, לא.

לגבי קק"ל, אנחנו צריכים תשובה מהירה כדי להודיע לחברים. אם ביום ראשון זה לא מתקיים---

אגש אליך עכשיו.

בסדר.

אין עכשיו הצבעה. ההצבעה היא בחוק ההסדרים.

אני רוצה לראות אם יש שינויים בעניין מה שאני מבקש, כי אז אצטרך לקיים עוד ישיבה רק על הנושא הזה. אני מבקש שתבחנו שוב את נושא התאריך. פנו אלינו רבים. אני רוצה לעזור לאנשים. אם אפשר, אני מבקש לבדוק את זה, האם אפשר שזה יחול מהתקופה שהגישו את הצעת החוק. תבדקו את העניין הזה, לגבי התאריך. אם אי אפשר – אי אפשר, אבל אולי אפשר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.