הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, א' בחשון התשע"ו (14 באוקטובר 2015), שעה 9:30

הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015

תקציב משרד הפנים לשנות התקציב 2015 ו-2016 – בהשתתפות שר הפנים סילבן שלום

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

רחל עזריה

נורית קורן

מיקי רוזנטל מיקי

יוסי יונה

המשנה לראש הממשלה ושר הפנים סילבן שלום

מרדכי כהן - ראש מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

אמנון בן עמי - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אליהו אלפסי - תקציבן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

גילת מימון - יועצת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

סבין - דוברת רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

גון קמני - מנהל הרשות הביומטרית, משרד הפנים

מאיר גופשטיין - מנהל אגף הגנת הפרטיות, הרשות הביומטרית, משרד הפנים

עמיר אריה - מנמ"ר, הרשות הביומטרית, משרד הפנים

יהודה זמרת - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

אלי מועלם - מנהל אגף פסח, מינהל החירום, משרד הפנים

עפרה ברכה - מנהלת אגף ביקורת, משרד הפנים

יעקב סלאמה - מנהל אגף עדות, משרד הפנים

דלית זילבר - ממונה מחוז ירושלים, משרד הפנים

רות יוסף - ממונה מחוז מרכז, משרד הפנם

אבנר כהן - ממונה מחוז יהודה ושומרון

פאיז חנא - סגן ממונה מחוז חיפה, משרד הפנים

יוסף ברון - מפקח ארצי על הבחירות, משרד הפנים

סיון להבי - אגף התקציבים, משרד הפנים

שיר פרי - צוערים לשירות המדינה, משרד הפנים

נתן חפץ - צוערים לשירות המדינה, משרד הפנים

עידן מגידיש - לשכת שר הפנים

מאיה שרון כהן - יועצת מנכ"לית משרד הפנים

טל קמיר - יועץ מנכ"לית משרד הפנים

עירית טויג - עוזרת סמנכ"ל משרד הפנים

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אריאל יוצר - אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

יונתן אייקנבאום - מנהל קמפיינים, גרינפיס ישראל

מוטי רוחאם - קבוצת תמוז

איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה

אייל קופמן - רכז מחקר כלכלי, מרכז המידע והמחקר, הכנסת

תמיר אגמון - כלכלן, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

צחי סמייה - שדלן, מטעם לשכת שמאי המקרקעין

יובל יפת - לוביסט

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים

הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015

בהשתתפות שר הפנים סילבן שלום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו את הכבוד לארח בוועדה את שר הפנים סילבן שלום. אנחנו נמצאים בעיצומו של מרוץ אחרי הזמן כדי להספיק להעביר את התקציב. אתה מתאר לעצמם שכאן הוועדה מעניינת.

הייתי כאן כמה עשרות שנים.

אנחנו צריכים להעביר את תקציב המדינה בפרק זמן לא ארוך, עם חוק הסדרים גדול שיש בו דברים רבים ועוד לקחנו על עצמנו גם את הנושא של הטבות המס לישובים שהממשלה לא קיבלה החלטה בנושא הזה, ואם אנחנו לא נחוקק את החוק, המשמעות של העניין היא שב-30 בנובמבר חמישה ישובים מאוד משמעותיים יוצאים מההסדר של הטבות המס ויתכן שבהמשך החוק הזה ייפסל. אנחנו מנהלים מרוץ נגד הזמן כדי לנסות להעביר את החוק הזה, על אף שהממשלה לא עשתה את זה. עומד על הפרק – ועלה כאן כבר כמה פעמים – הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי ששנוי במחלוקת בשלטון המקומי ואתה, אדוני שר הפנים, בוודאי מודע לעניין הזה.

התפקיד הזה של שר הפנים הוא תפקיד מאוד מאוד משמעותי גם בכלכלה הישראלית ובעיקר בחברה, בהבדלים שבין הרשויות השונות, הסיוע להם וכולי, ואני שמח שאתה כאן וכי נעתרת לבקשתנו להשתתף בדיון שאמנם לא יהיה ארוך כי היום יום רביעי, אבל התאריך תואם אתכם, ובשעה 11:00 מתחילה המליאה אבל טוב זה מאשר בכלל לא. אני שמח על כך ואני מעמיד את הבמה לרשותך. בבקשה, אדוני השר.

בוקר טוב.

הצעה לסדר, בבקשה, אדוני. אני מתנצל אדוני השר. אני לא יודע אם זאת הצעה אבל אני רוצה להביא לידיעה.

כל בוקר הוא מביא הצעה.

בדרכי הבוקר מוקדם ללשכתי, התקבלו מספר פניות מכמה עשרות אזרחים על כך ש"ידיעות אחרונות", אדוני, לא חילק היום למנויים את העיתון בירושלים. כאשר ביקשתי לדבר עם כמה בכירים, מתברר לטענתם – אני עוד אבדוק את זה – שכל המחלקים הם מחלקים ערביים, מה שנראה לי מאוד מאוד משונה כי אני יודע שזאת עבודה נדרשת.

שיקראו את "יתד נאמן".

אני לא יודע אם אפשר לדון בזה בוועדה. אולי באמת הפתרון הוא לקרוא את "יתד נאמן" ואכן זאת הצעה טובה מאוד, אדוני, אבל "ידיעות אחרונות" לא חולק היום בירושלים.

למה אתה מעלה את זה כהצעה לסדר?

אמרתי בתחילת דבריי שאני לא בטוח שזאת הצעה לסדר אלא אם כן אתה רוצה לדון בזה שנחליף את "ידיעות אחרונות" ב"יתד נאמן" ואז זאת תהיה הצעה לסדר.

לא.

אני מסתפק בזה.

מה אתה רוצה להגיד בזה?

יש לי הרגשה שחבר הכנסת לוי לא קיבל את העיתון הבוקר.

גם נכון. יום טוב ובוקר טוב.

אתמול הוא צבע את החמסה והיום לא ראה ברכה בעבודה.

תודה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני שמח להיות כאן עם כל הצוות הבכיר של משרד הפנים מכל רחבי הארץ, מנהלי המחוזות, מנהלי המינהלים, המנכ"לים, יועצים משפטיים, כולם נמצאים כאן, מוכנים וערוכים לשאלות ולהערות.

נתחיל אולי בחדשות של אתמול. מעבר לעניינים הביטחוניים של פעילות צה"ל והמשטרה, אתייחס לתחום שאני מופקד עליו. אתמול הייתה ישיבת קבינט ארוכה שהחלה ב-3:30 אחר הצהרים והסתיימה ב-1:30 בלילה עם הפסקה קלה באמצע אבל בסופו של דבר הייתה ישיבה מאוד ארוכה ומאוד ממצה ויסודית. במסגרת הזאת דיווחתי על כך שיש בכוונתי לשלול את התושבות של כל תושבי מזרח ירושלים אשר מעורבים בטרור. הדבר הזה הוא דבר מתחייב. אני חושב שהעובדה שאנשים מנצלים את הנגישות שלהם בירושלים לאפשרות של ביצוע פיגועים כדי לבצע את אותם פיגועים, צריכה להביא גם לצעדי ענישה ולצעדי גומלין. אני חושב ששלילת תושבות, זה עונש מרתיע, עונש קשה לא פחות מאשר הריסת בתים. אנחנו כבר התחלנו במהלך הזה ושני הראשונים כבר קיבלו הודעה על כך אתמול.

מעבר לזה, גיליתי אדוני היושב ראש דבר מדהים. עשרה מקרים שבדקנו באופן אקראי לגמרי של הפיגועים האחרונים, שבעה מתוכם הם תוצאה של איחוד משפחות. זאת אומרת, אחד ההורים הגיע מהשטחים, או מיהודה ושומרון או מעזה או מירדן או ממקומות אחרים אבל בסופו של דבר זאת תוצאה של איחוד משפחות. זה מלמד אותנו שההשפעה של אחד ההורים קיימת, ההשפעה של המשפחה קיימת, הם הולכים לבקר את הסבא ואת הסבתא ואת הדודים ואת בני הדודים, ולכן ההשפעה הזאת מאוד מאוד חזקה עליהם ומביאה אותם לבצע את הפעולות האלה. שבעים אחוזים. אמנם אלה עשרה מקרים, אבל אני חושב שזה מספר מדהים ובחנו את זה באופן אקראי לחלוטין. עשרה ראשונים שהיו ברשימה, אותם בדקנו. גם הדבר הזה מעלה כמובן שאלה גדולה לגבי איחוד המשפחות כולו.

איחוד המשפחות הוא כמובן דבר שהיה דבר אוטומטי. בשנת 2002, בזמן האינתיפאדה השנייה, הוחלט להגביל את זה לנשים מעל גיל 25 ולגברים מעל גיל 35, אבל בוא נאמר שמאז העניין הזה הותקף פעם אחר פעם כאילו אנחנו מגבילים את האפשרות של האנשים להינשא, אז לא. הוא יכול להתחתן עם מישהי ממצרים, מישהי מירדן, מישהי מתורכיה ואין בעיה.

עשינו תיקון.

לא. זאת הארכת הוראת השעה. אני אומר שכל הזמן תוקפים את זה בבג"ץ. גם כאן אני מתכוון להביא תיקון לחוק, לשנות את הגילים של 25 ו-35. אין שום סיבה שהגיל יהיה 25 ו-35 אלא יכול להיות גם שלושים וארבעים. בינתיים נפעל בזמן הזה להקפיא את כל הפעילות הזאת. אני חושב שזה חשוב.

שלילת התושבות כמובן שוללת את ההטבות הכלכליות ולכן אנחנו קשורים למה שנמצא כאן, מעבר לפעילות שלי. ההטבות הכלכליות נמנעות מהאנשים. מעבר לזה, בתחומים שלא שייכים אלי, אבל לא יכול להיווצר מצב שאם מרצח נהרג תוך כדי הפעולה, ההורים שלו מקבלים קצבת שאירים. לא יכול להיות שאם הוא נפצע, הוא מקבל קצבת נכות. אלה דברים על גבול ההזויים וגם כאן יש בכוונתנו לעשות שינוי דרמטי בחקיקה מהירה שתוביל לתיקון הדבר הזה ולא רק זה אלא הוחלט שגם נלך אחורה לבדוק האם יש משפחות שמקבלות קצבאות שאירים בגלל שהאבא יצא לפעולת רצח ביהודים ונהרג תוך כדי או שהוא יושב בבית הסוהר, הוא פצוע, והוא מקבל קצבת נכות כתוצאה מזה.

גם כאן אני מציע שתלווה את זה בעניין של ההטבות הכלכליות שניתנות.

לגבי שלילת אזרחות לערביי ישראל. זה כמובן מהלך יותר מורכב אבל בסופו של יום גם כאן אנחנו מתחילים בפעולה.

לגבי איחוד המשפחות, נבחנת האפשרות לשלוח את אותו אחד שהגיע מבחוץ בחזרה למקום ממנו הוא בא. זה לא אומר שאשתו לא יכולה ללכת אתו או שבעלה לא יכול ללכת אתה. בכלל, כדאי שתדע, המקום היחיד בעולם המוסלמי שבו הגבר הולך לגור היכן שהאישה גרה, זה רק אצלנו. זה לא קיים בשום מקום בעולם המוסלמי. אצלנו זה קיים. הגבר הוא מג'נין, האישה מאום אל פאחם – כמו שהיה הפיגוע עכשיו בגן שמואל – והוא עובר לגור באום אל פאחם. לכן גם כאן הדברים האלה ייבחנו.

אני אכנס לאחר מכן לשורה של דיונים על המשך החקיקה בעניין הזה. יש לנו ישיבות נוספות בימים הקרובים ואנחנו כמובן נעשה את זה.

אני רוצה להמשיך הלאה. יש את האתגרים העיקריים של משרד הפנים שאני רוצה לשים על סדר היום ועכשיו אנחנו נכנסים לעניינים הכלכליים.

אני רוצה לעשות רפורמה בתחום הארנונה. דרך אגב, כבר קבעתי תקדים עת נכנסתי לתפקיד לפיו אין העלאה אוטומטית של הנוסחה, דבר שלא הייתה לי אפשרות למנוע כי הייתי שבועיים לפני המועד של ה-30 ביוני.

שיעור העדכון.

שיעור העדכון. כמה הוא היה? 1.2?

1.27.

הדבר הזה אוטומטי. הדבר האוטומטי הזה מאפשר לכולם. כששואלים את ראשי הערים מה קורה, מה הם אומרים? זה לא אנחנו, זה משרד הפנים. אני אומר, אין שום בעיה, מעכשיו אתה רוצה להעלות? סמכות עם אחריות. אתה רוצה להעלות, זאת החלטה שלך. אם לא תעלה, זאת גם החלטה שלך אבל ידע הציבור שזאת החלטה שלך. בסופו של דבר היה כמובן זעם אדיר של כולם, איך יכול להיות שאני עושה דבר כזה, אבל כל אחד, אם הוא רוצה להעלות, יש לו את הסמכות להעלות אבל הוא נושא באחריות.

ראש הרשות יוכל להעלות את הארנונה כמה שהוא רוצה?

לא. אין העלאות חריגות.

הוא מוגבל בחוק.

יש שני דברים. שיעור העדכון נובע מהמדד ומהגידול בשכר. חמישים אחוזים וחמישים אחוזים, יש נוסחה מסוימת.

בשכר הציבורי.

בשכר הציבורי, בוודאי לא בשכר הפרטי. בשכר הציבורי. בסופו של יום מגיעים למספר. המספר היה 1.27 אחוז. זה דבר אוטומטי שעכשיו אני אומר שאתם לא תקבלו את זה באופן אוטומטי. אתם רוצים? תעלו. אתם לא רוצים, אל תעלו. אני חייב להגיד לכם שהיו כמה ראשי ערים שלא העלו כתוצאה מהעובדה שהם נאלצו לעמוד מול הציבור, מול האופוזיציה, מול אחרים.

תמיד הדרישה של ראשי הערים היא להעלות.

בוודאי. אני אומר שאם אתה רוצה להעלות, תישא באחריות. יש העלאות חריגות ואת זה אני לא מוכן לאשר. מעלים העלאות חריגות, כל אחד מבקש שלושה אחוזים, חמישה אחוזים, שבעה אחוזים, תשעה אחוזים, עשרים אחוזים – אין.

מהבחינה הזאת צריך להבין ואת זה אני אומר לכם כאן כחברי כנסת, אחרי הרבה מאוד שנים של ניסיון כי אני כאן באמת משנת 1984 וזה ממש עידן ועידנים. משרדי הממשלה, לצערי הרב, לאורך כל השנים – וזה לא משנה איזו ממשלה – תמיד מתייחסים ללקוח עליו הם ממונים ולא למשתמש הסופי שזה האזרח. זאת אומרת, משרד החקלאות מתעסק עם החקלאים וזה מה שהוא רואה, את החקלאים, משרד הבינוי רואה את הקבלנים, משרד התיירות רואה את בתי המלון, משרד הכלכלה רואה את התעשיינים וכך הלאה וכך הלאה וכך הלאה.

אדוני, תרצה לכל נושא שאלות באותו רגע או בסוף?

אני מציע שהשאלות יהיו בסוף.

אמרתי שכל משרד מרגיש שהוא צריך לסייע. משרד האנרגיה צריך לסייע לחברת חשמל. לא. כשאני הייתי שר האנרגיה הוזלתי את החשמל בעשרה אחוזים, הוזלתי את המים ב-15 אחוזים ועכשיו יש התחייבות שהייתה כבר אז שעם אישור התקציב יהיו עוד עשרה אחוזים במים ותעמדו על זה, למרות שמקורות הייתה נגד וכך גם חברת החשמל.

למה אני אומר את זה? כי גם כאן במשרד הפנים הלקוח שלי הוא האזרח ועליו אני צריך להסתכל. כך זה צריך להיות.

אנחנו מדברים כאן על שורה של דברים ונתחיל להיכנס לכל הפעילות. המינהל לשלטון מקומי אחראי על כל מה שקורה בשלטון המקומי. אישור התקציב, אישור תקני כוח אדם, נכסים, מכירת נכסים, חוזים מיוחדים, חוקי עזר שצריך לאשר וכך הלאה וכך הלאה. הוציאו את התכנון ממשרד הפנים. זה היה בהסכם הקואליציוני ונכנסתי לזה. האמת היא שכאשר אתה שר אוצר, אתה אמנם מתעסק בכל אבל אתה לא יורד עד עומקם של דברים. היום אני מבין מה היה ההיגיון שהתכנון היה במשרד הפנים. למה? כי יש כאן מינהל לשלטון מקומי שמטפל בצד ההוצאה, זה צד התקציב, והתכנון מטפל בצד ההכנסה. זאת אומרת, היכן יהיה מרכז מסחרי, אזור תעשייה, בנייה למגורים. עכשיו יושב חבר מועצת עיר, הוא צריך לקבל את שני הדברים כשהוא בא לאשר, גם את צד ההוצאה וגם את צד ההכנסה. הממונים על המחוזות שיושבים כאן, הם היו דנים במכלול. הם יודעים למשל שאם הם מאשרים קניון לעיר א', לעיר ב' הם יאשרו לידה אזור תעשייה, שתהיה גם חלוקה של הכנסות. הם גם יודעים את מצב הרשויות וכך הלאה וכך הלאה.

היום, זה כמו שיהיה שר אוצר להוצאות ושר אוצר להכנסות. לא קיים. לדעתי זה מודל לא נכון אבל זה קיים כרגע. אני לא מאמין שזה יישאר לטווח הארוך כי זה לא מובנה במשרד האוצר והוא לא יודע איך להתעסק בזה. היינו ברחובות, עשיתי עכשיו הרמת כוסית לחג עם המחוזות, וראש העיר אירח אותנו ואמר שהוא יודע שכאשר יש לו בעיה, יש לו את רות יוסף הממונה על מחוז המרכז שנמצאת כאן - הייתה פקידה בכירה באוצר עת עבדתי באוצר יחד לפני הרבה מאוד שנים – והוא פונה אליה. הוא אומר שהיום, לגבי תכנון, הוא צריך לפנות לשי באב"ד. הוא אומר שהוא מתקשר, לא מכירים אותו, לא יודעים מי הוא ואין אפשרות להגיע.

אני חושב שבעניין הזה צריכה להיות חשיבה אבל זה יותר לעניין של הטווח הארוך.

במדינת ישראל יש 257 רשויות ומתוכן מאתיים רשויות מקבלות מענק איזון מתוך 257 רשויות, מאתיים מקבלות מענק איזון. מספר עגול. מאתיים. 57 לא מקבלות. אנחנו רוצים כמובן להגיע לצמצום הפערים.

אגב, היום יש שקט עם מענק האיזון. כל שנה היה רעש גדול כאשר היה חסר כסף.

כי הפעם הצלחנו להגדיל את מענק האיזון בצורה דרמטית ל-3.100 מיליארד שקלים, אבל אני רוצה להגיד לך שלמרות שכולם מברכים על ההישג האדיר, ולמרות שזה הישג גדול, זה עדיין לא נותן מאה אחוזים של הנוסחה של מענק האיזון שהייתה אמורה להינתן לכולם. זאת אומרת, אני מתכוון שאם ניקח את נוסחת מענק האיזון ונכמת אותה לכסף, כמה היו צריכות לקבל כל הרשויות, היינו צריכים להגיע לשלושה מיליארד ו-250 מיליון שקלים. זה שכל שנה היה 2.750 ואצל פורז הוא בכלל הוריד ל-2.400 וטען שהן בזבזניות.

שלא צריך את זה.

שלא צריך את זה ולכן לא צריך לתת להן. אני אומר לך שגם היום, כשזה שלושה מיליארד ומאה מיליון שקלים, באמת, לא שאני טופח לעצמי על השכם, מעולם זה לא עבר שלושה מיליארד בכלל, לא התקרב לסכומים האלה, עדיין זה לא נותן מאה אחוזים מהנוסחה. זאת אומרת, עדיין הישובים האלה נמצאים בחסר.

אני רוצה להגדיל את העצמאות של הרשויות החזקות. אין צורך להתערב בכל דבר. אתה יודע, אנחנו מתערבים, יש 857 ועדים מקומיים של מושבים כאלה ואחרים. כל העלאת מס של מושב, מושב מחליט להטיל מס, מעלה אותו בעשרה שקלים, אישור שר הפנים. זה הרי דבר אבסורדי. אבל מה, אומרים, לא, זאת העלאת מיסים, אי אפשר לתת לו העלאת מיסים. אני אומר שאני מאשר למועצה האזורית ולמה אני צריך לאשר לכל ועד מקומי? גם את זה אנחנו נבחן. יכול להיות שאנחנו נעשה את זה בבחינה אחרת אבל כל העניין שכל היום מושב – ואני לא רוצה לנקוב בשמות – א', ב' ו-ג' מצלצלים ואומרים שלא אישרו להם, כן אישרו להם, זה דבר בעייתי.

אגב, מה שמופיע אצלכם, הסכום הסופי של מענק האיזון, זה לא התחיל כך. הפעם זה מתחיל בזה.

כן.

כאן זה התחיל בהרבה פחות. אנחנו היינו צריכים לקיים כאן הרבה דיונים עם הרבה פגישות.

ב-2016 יהיו לנו שלושה מיליארד ומאה מיליון שקלים.

לראשונה.

לראשונה. לא רק זה אלא שהתוספת הזאת היא משמעותית עוד יותר בגלל שהממשלה החליטה לתת מאה אחוזים מענק איזון לרשויות הערביות, לפני האירועים ובלי קשר, ומאה אחוזים מענק איזון לרשויות הדרוזיות. כך שמהבחינה הזאת הם אפילו נהנים מהנוסחה עוד יותר וזה גם כסף תוספתי.

דבר נוסף. גם לגבי תקציבי הפיתוח, אני רוצה להפוך את המשרד הזה גם למשרד ביצועי. מה זאת אומרת? אנחנו היינו במשרד נגב וגליל במשך שש שנים וכולם אמרו איזה אוצר יש לך במרתפים ומאיפה הכסף שאתה מביא. לא. אפילו אדוני פנה אלי מפעם לפעם כדי לעזור ולסייע לישובים כאלה ואחרים.

נכון וגם עזרת.

וגם עזרתי. זה לא שיש לי קופה פרטית. אנחנו ידענו לעשות איגומי משאבים, ידענו להביא גם גופים ממשלתיים, גם גופים חוץ ממשלתיים וביחד לעשות פרויקטים אדירים מכיתות חכמות שיש רק בנגב ובגליל. אין את זה בתל אביב. אין יותר גיר ולוח שחור ומורה שאומרת תיזהרו יש לי עיניים בגב אלא הכול מסכים צבעוניים, ילדים עם לפטופים, פרויקטים של סיסמא לכל תלמיד.

גם עם תקציב חוץ ממשלתי?

חלקו ממשלתי אבל מכל שקל שהיה עשינו חמישה שקלים או שבעה שקלים. עשינו מנופים של פי חמישה או פי שבעה. גם כאן, קודם כל הגדלתי את תקציב הפיתוח מ-210 מיליון שקלים ל-360 מיליון שקלים. אבל אני רוצה את הכסף הזה לנסות לעשות אתו מכפלות. זאת אומרת, עכשיו אני בא לכל שרי הממשלה ואני אומר להם: תראו, גם אם תתאמצו ותעבדו לא 24 שעות אלא 25 שעות ביממה, לא תצליחו להתקרב ל-99 אחוזי הוצאה. לא יעזור לכם כלום. לא תצליחו וזה גם בגלל שאתם עדיין על אחד חלקי 12, גם בגלל שתקציב המדינה לא אושר ועכשיו בחודשים האלה תוציאו מה שיש, תוציאו כי בסופו של דבר לא תצליחו לעשות שום דבר. מי שחושב לשמור, אני מסביר לו שתמיד יישאר לו ואף פעם הוא לא יוציא מאה אחוזים. לכן אפשר לעשות את הדברים האלה בצורה נכונה, בצורה טובה, בשיתוף פעולה ראוי ובשיתוף פעולה כזה שמאפשר לנו לעשות הרבה מאוד דברים באפס כסף. אתה עושה למשל מגרש ספורט רב תכליתי, זה מגרש של קט-רגל, כדוריד, כדורסל על הרוחב, תאורה, איזה ארבע שורות של טריבונה קטנה, משעה 3:00 אחר הצהרים בכל ישוב – ואין בנגב ובגליל ישוב שאין אותו – עד 10:30 בלילה, ההוא רוצה לכבות את האור ולא נותנים לו. בשעה 3:00 באים הילדים, ב-5:00 בא הנוער ובשעה 7:00 באים המבוגרים ומשחקים וזה המקום היחיד. כל אחד אומר לי בישוב שיש אור אחרי 7:00 בערב. זה המקום היחיד בו דולק האור.

אני אומר שאת זה אתה עושה עם משרד התרבות והספורט, אתה יכול לעשות עם טוטו וכולי. להביא גופים נוספים ולעשות באפס כסף. אתה עושה מרכזי מצוינות באפס כסף. לא משנה, הרבה מאוד פרויקטים שאולי ניכנס אליהם בהמשך.

יש כמובן את תכניות ההבראה. דרך אגב, היום אין לנו שום רשות חדשה שנמצאת במועצה ממונה, בוועדה קרואה. אנחנו הולכים לבחירות בשבוע הבא בטייבה, בתקווה שניתן יהיה לעשות אותן. לא כאן המקום לפרט אבל יש קצת בעייתיות ואני מקווה שיהיו בחירות. יהיו בחירות. תושבי טייבה ששומעים אותנו עכשיו, יהיו בחירות. אני בעד בחירות, דמוקרטיה, לתת לתושבים. כולם אומרים לי, מה פתאום? שר פנים רוצה מינויים, ראשי ועדות קרואות, אבל אמרתי, מה פתאום? צריך לדאוג לתושב וזה מה שחשוב.

מענק השר. כמובן אותו הדבר.

מענק הבירה גדל בצורה משמעותית ולפני האירועים האחרונים הגדלנו אותו בצורה משמעותית.

כאן יש בעיה. תקציב הנגשת מוסדות ציבור, זאת בעיה קשה. כולנו נמצאים במצב שעוברים על החוק. האוצר לא נותן לזה את הכסף המתאים. אמנם אנחנו ממונים רק על מבנים מסוימים של העיריות, של השלטון המקומי. אני לא ממונה על הנגשת בתי ספר, על הנגשת ביטוח לאומי או על הנגשת טיפת חלב. כל אחד והמשרד שלו. אבל מדובר על חוסר של כשני מיליארד שקלים. כמה?

המחמירים, חמישה. המתונים, 1.5.

רק בתחום שלך.

תבינו עד כמה אין כאן טיפול אמיתי וזה אולי דבר שעכשיו במסגרת אישור התקציב, אם תוכל לעשות את זה, טוב.

יש לנו את זה בהסכם הקואליציוני, בו אנחנו דורשים את זה. בסדר. אתה צודק, זה הרבה כסף.

עשרה מיליון שקלים, זאת בדיחה.

נכון. זאת לא בדיחה אלא זאת בדיחה גרועה.

אני יודע.

איפה משרד החינוך לגבי בתי הספר?

גם העיריות שרובן שוכנות במבנים ישנים.

לא, אין שם מענה. ודאי שאין מענה. אני תכף אראה מה עשינו בעניין הזה בחופי הרחצה ואז תבינו כמה אפשר לעשות.

סיוע לרשויות במגזר הדרוזי. יש סיוע מאוד מאוד משמעותי עליו דיברתי של מאתיים מיליון שקלים ועוד שורה של דברים נוספים ברשויות במגזר הערבי. יש החלטה לסייע לעיר חריש. צדק חלוקתי.

אני מאמין שיש צורך לעשות את שינוי ההכנסות. הדברים האלה באים לידי ביטוי במספר דברים אבסורדיים. יש ישובים, לא בגלל שהם מועצות אזוריות, גם ישובים אחרים, אבל עיר עולים מ-1953 ואין להם שום קשר לעלייה, לא בא אליהם עולה חדש אחד אבל הם עיר עולים. מה ההגדרה של עיר עולים? את זה כדאי שתדעו. כל מי שמוכרזת כעיר עולים, מקבלת מאה אחוזים מהארנונה הממשלתית. זאת אומרת, אם יש שם בסיס צבאי או יש שם בניין של הקריה בתל אביב, זה לא משנה, משרד ממשלתי, מאה אחוזים. כל הערים האחרות, שלושים אחוזים.

בית חולים.

בית חולים. כל דבר. זאת אומרת, הוא מקבל פי שלושה. יש כאן כמה עיוותים.

לאחרונה כתבה לי מרים פיירברג. היא רוצה דיון על העניין הזה. היא אומרת למה אחרים עיר עולים והיא לא עיר עולים ואצלה באמת יש עלייה. היא רותחת מזעם.

בעניין הזה היא גם הלכה לבג"ץ. תראו, בסופו של דבר גם כשאנחנו רוצים לשנות את זה, ואנחנו רוצים לשנות את זה, צריך להבין שיהיו רשויות שייפגעו בצורה דרמטית וביום אחד הן יכולות להתחסל כי כל השנים הן מקבלות כעיר עולים.

כמה רשויות מוכרזות כעיר עולים?

62.

לדוגמה, רמת השרון. עיר עולים ידועה שמקבלת מאה אחוזים.

אפשר לשנות את הקריטריונים ולראות באמת אם זאת עיר עולים או לא, כמו שעושים עם הטבות המס.

נכון.

היא לא לנצח עיר עולים.

אני לא מאמין שהמפלגה שלך תסכים כי הרוב אלה מועצות אזוריות שייפלו.

מה אכפת לי המפלגה שלי? מה זה משנה עכשיו המפלגה שלי? אני מדבר על הציבור.

אמרתי לך את זה בלחישה.

אני אמרתי את זה בצעקה.

אדוני השר, אדוני המשנה לראש הממשלה, אני רוצה לדעת לא בהקשר לזה. אתה מתכוון לטפל בעניין הזה?

בוודאי.

אבל לטפל לטפל. זאת אומרת, לקחת את ה-62 רשויות ולבדוק.

עשינו את זה עם האוצר. באנו ביום התקציב בלילה לאשר את הדבר הזה וברגע האחרון, בוא נאמר שהוחלט על הקמת ועדה. הוחלט לעשות בדיקה. היו לחצים.

המפלגה שלי לא הייתה שם.

אני הולך לקיים על זה דיון. מה שהממשלה לא עושה, אנחנו עושים.

מצוין.

ואנחנו עושים יותר ויותר. זה אומר שהממשלה עושה פחות ופחות.

זה חשוב מאוד. יש כאן מישהו מהאוצר?

כן, בוודאי.

יוצר, איש צנוע. האוצר תמיד מתחבא.

יוצר, מה סוכם בסוף הישיבה כאשר הוחלט לא להעלות את זה להצבעה?

ב-4:00 בבוקר לא סוכם כלום.

לצערי הרב.

לממשלה אין אומץ.

לא. אנחנו הבאנו הצעה של 21 ישובים לשינוי הקריטריונים.

הצעה לשינוי הקריטריונים. מה שהשר אומר, באותו ערב היה לביטול.

לא, ביטול זה לא הגיוני. מתחילים בשינוי קריטריונים.

צריך להציג תמונה מלאה. לא הובאה הצעה לביטול.

לביטול ערי עולים ולייעוד התקציב לחלוקה לרשויות חלשות ולא על פי הקריטריונים של ערי עולים.

בדיוק.

זה מה שהשר אמר בהתחלה.

אדוני השר, אני אוכל לקבל את הטיוטה של הקריטריונים או שזה עדיין אצלכם בדיון פנימי? אני הולך לקיים על זה דיון. אני לא יודע מתי, אבל אני הולך לקיים על זה דיון.

אני אשמח שתקיים על כך דיון. האוצר לא אהב את הקריטריונים שעשינו, ובוא נגיד גם את האמת. בסופו של דבר אנחנו צריכים להסתכל על כך שהפגיעה לא תהיה אנושה. אם מועצה אזורית מרחבים או מועצה אזורית ברנר או כפר יונה, רמת נגב או אחרות הולכת להיפגע בצורה שאתה פתאום מוריד 15 מיליון שקלים למרחבים, באותו יום הוא צריך לסגור.

לא עושים את זה בגרזן.

לכן הבאנו הצעה.

אני לא בעד לפגוע במרחבים שנמצא בעוטף עזה.

נכון. לכן הבאנו הצעה, בעיקר אתה שמכיר את מרחבים מקרוב מאוד.

נכון.

גרת באופקים הרבה שנים.

נכון.

אנשים כאן לא יודעים ולכן אני אתן סקירה היסטורית קצרה של חבר הכנסת גפני שהיה שכני באופקים במשך הרבה שנים.

נכון.

אנחנו אמרנו שאנחנו נעשה קריטריונים שתהיה פגיעה כמובן, כי אתה חייב לעשות, אבל הקריטריונים יהיו כאלה שהפגיעה תהיה מידתית. שלא תהיה פגיעה אנושה, כי אם אחד כמו כפר יונה – אני לא רוצה לקחת מועצות אזוריות - שיורד פתאום בשבעה מיליון שקלים, ישוב כמו כפר יונה באותו יום סוגר את הבסטה. באותו יום הוא נסגר. שבעה מיליון שקלים לישוב כמו כפר יונה, זה כמו בתקציב המדינה שבעה מיליארד שקלים. זה משהו מטורף. לכן אנחנו רוצים לעשות את זה. יש ועדות חקירה ואתמול היה אצלי שלמה מעוז שעומד בראש שתי ועדות, הגיש לי את ההמלצות. יש את הוועדה של קריית יערים.

יש לך גם חוות דעת של ארז קרייזלר.

זאת ועדה אחרת.

אני יודע.

ישבנו גם על קריית יערים ומטה יהודה יחד עם פנחס ולרשטיין שעומד בראש הוועדה הזאת. יש הרבה אנשים שעומדים בראשות ועדות. אתמול קיימנו דיון על תל אביב, על בת ים. היה אצלנו ראש עיריית בת ים יחד עם הסגנים שלו והאנשים שלו. הייתה הממונה על המחוז, גילה יחד עם מרדכי ועם אורנה המנכ"לית כדי לדון מה עושים עם בת ים עם שמונים מיליון שקלים גירעון מובנה, האם אנחנו מאחדים אותה עם תל אביב, עם ראשון, עם חולון, האם אנחנו עושים חלוקת הכנסות שונה, האם לוקחים מערים אחרות ונותנים להם. כמובן כל החלטה היא החלטה לא פשוטה וכל החלטה תהיה בבג"ץ. כמו שאומר לי ראש עיר מסוים שאם אתה רוצה לקחת ממני את הכסף, אני רוצה לתת אותו לבקעא אל גרביה, אתה תגיד לי לתת אותו לבת ים? אני רוצה לתת אותו לעיר אחרת. אנחנו נצטרך לקבל החלטות שיעשו את העניין ואני מתכוון ללכת על זה חזק.

נרצה לדעת האם יהיה אפשר דרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במועצות האזוריות להביא את המצב הסוציו אקונומי של כל מושב.

של כל מושב? אני לא יודע אם יש.

נהיה חייבים לעשות את זה.

יש של ישוב, של מועצה אזורית.

אבל במועצה האזורית יש ישובים.

כן, יש בה מגוון ישובים.

לא יודע. אני לא אחראי על העניין הסוציו אקונומי.

מי אחראי על זה?

אנחנו לא בפילוח הזה של כל מושב. אנחנו בכל רשות.

נהיה חייבים לשים את זה בחוק.

מי שמבצע את העבודה בפועל, זאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אבל אנחנו לא עושים את זה פר רשות.

אנחנו נדרוש את זה כי אחרת איך יהיה אפשר לעשות?

זה רעיון טוב.

ההמשך יהיה שיעשו לכל רחוב בתל אביב. אם זאת תהיה החלוקה, צריך להגיד לגפני, ואמרתי לו את זה השבוע.

כן, אבל המשמעות של העניין היא שמועצה אזורית, המצב הסוציו אקונומי שלה יהיה 8-9, והיא תהיה מחוץ להטבות המס, כאשר שליש מהישובים שם הם במצב סוציו אקונומי.

אבל יש גם מצב הפוך.

נכון.

אם שר הפנים כאן, אני מציע לא לעכב את ההחלטה על ההטבות בשינוי כזה דרמטי של סוציו אקונומי. דרך אגב, כל הסוציו אקונומי, הוא לא דבר אמין. כדאי להיפרד מדבר אנכרוניסטי כזה.

בואו נמשיך. אני אשמח שתעשו על זה עוד דיונים. אנחנו רוצים לקדם את הדברים האלה.

לגבי חופי רחצה וכאן אני רוצה לחזור שורה אחת לעניין של הנגישות. החלטתי לרכוש שני כיסאות מיוחדים לנכים ולקשישים לכל חוף במדינת ישראל. זאת אומרת, היום נכה לא יכול להיכנס למים וגם קשיש שעומד על רגליו אבל פוחד ליפול במים ולהיפצע. מדובר בכיסא מיוחד שיש לו גלגלים מיוחדים שיכולים לנוע בחול ים, גלגלים גדולים, ומובילים אותו עד המים ובמים הוא יושב כמה זמן שהוא רוצה. פניתי לכל ראש רשות, לכל מי שיש לו חוף, ושאלתי אותו אם הוא רוצה, ואם הוא רוצה – עלינו. למה? כי זה שירות לאזרח. בסופו של דבר מבחינתי הכול מתחיל ונגמר באזרח. שירות לאזרח.

כמובן בפעם הבאה אני רוצה לבטל את דמי הכניסה לחופים. זאת אומרת, אין דבר כזה שיהיו חופים מיוחסים שם גובים דמי כניסה. אנחנו נפעל כדי למגר את התופעה הזאת.

הלוואי שתצליחו.

אתה צודק. זה לא מאבק קל.

עשרים שנים אני כבר עוסק בזה.

אבל אז גם תגיד מי אחראי על תחזוקת החוף. הרי לא תכניס בחינם למקום מזוהם. השיטה של המדינה היא לתת אגוזים למי שאין שיניים, היא לא דבר חדש.

מה עושה עיריית נתניה?

תוריד להם את הארנונה.

רגע. למה היא צריכה להחזיק ובעיריית תל אביב צריכים לגבות או בקיסריה צריכים לגבות? למה?

זה כולל גם את חופי הכינרת.

אני ראיתי שגם לבתי שימוש ציבוריים גובים דמי כניסה.

אבל בסופו של דבר לא גובים את זה מהאזרח. צריך למצוא פתרון בין הרשויות.

גפני, אתה מומחה לפתרונות.

עוד דבר שאני מתכוון להביא בחופים, אבל זה לא בסמכותי אלא זה יחד עם שר הכלכלה ואנחנו מנסים לשכנע את משרד הכלכלה שכרגע לצערנו לא משתכנע. אני רוצה לקבוע מחירים אחידים של כל המוצרים שניתנים בחוף הים. כיסא נוח יעלה חמישה שקלים, מים יעלו חמישה שקלים, ארטיק יעלה חמישה שקלים, סנדביץ' יעלה חמישה שקלים וקפה יעלה חמישה שקלים. יהיו שישה מוצרים שיעלו חמישה שקלים. אבל מה קורה? הרשויות הרי נותנות את המכרז למי שמציע הכי הרבה כסף ואם הוא מציע הכי הרבה כסף, הוא צריך לגבות אחרי כן בחזרה. מסתכלים רק על צד ההכנסה ולא לאחר מכן כמה זה עולה. אני אומר, לא. אתה בא למשרד הכלכלה ואומרים שזה פוגע בתחרותיות. אני שואל איזו תחרותיות? יש שם קפיטריה אחת ויש שם אחד שאחראי על הכיסא. אתה מתערב במשק. איזה מתערב? אני רוצה שישה מוצרים בפיקוח כך שמי שיגיע לים, יוכל להגיע לים.

למה משרד הכלכלה לא מסכים?

למה? כי הם טוענים שזאת פגיעה בתחרותיות הקדושה. אני שואל, איזו תחרותיות יש שם? זה אותו מזנון שמתחרה עם עצמו. עם מי הוא מתחרה שם?

תציע להם לעשות מונופול, אז הם יגידו לא.

מינהל החירום זה משהו שהוא חשוב בפני עצמו אבל אין כאן הסדרה. אנחנו אחראים, אם מחר חס וחלילה יש רעידת אדמה. גם היום, כאשר יש הרוגים, אבל נגיד שיש רעידת אדמה, אנחנו צריכים להיות אלה שדואגים לכל הפעולה אבל הפעולה למשל שתהיה פעולת זיהוי במקום מסוים, להוביל אותם מהמקום עד לבית העלמין, אין מי שיעשה את זה. להוביל אותם עד אלינו למרכז ממקום רעידת האדמה, אין בחוק מי שיעשה את זה. אם אתה רוצה באמת, וזה חשוב כי עניין של קדושת החיים הוא חשוב אבל גם נושא המוות הוא חשוב, בסופו של יום לפתור את הבעיה ולהטיל אחריות על כל אחד בתחום שלו. אם זה פיקוד העורף שנכנס לזה בהתחלה. מי יכול לענות כאן לשרת המשפטים?

צביקה.

בכל מקרה, אני לא רוצה להיכנס לזה הרבה, אבל יש לנו דברים שצריכים לעשות.

הפיקוח הארצי על הבחירות. אנחנו כמובן אלה שעושים את הבחירות במדינת ישראל, אם אלה הבחירות הכלליות לכנסת ואם אלה הבחירות לשלטון המקומי.

זאת ההזדמנות שלך לאפשר לסטודנטים לבחור במקום הלימוד שלהם.

אני בעד.

יותר מזה.

כדי שלא ירוצו ממקום למקום.

לא. הם לא רצים. בקלפי כבר לא שואלים. אני מסתובב שם. יש קלפי מיוחדת לבעלי מוגבלויות שאתה לא צריך לנסוע לעיר המגורים שרשומה לך. הסטודנטים באים לשם וכבר לא שואלים אותם. הם באים ומצביעים.

אבל בקמפוסים?

זה לא פשוט.

ניסינו לשנות את זה ולא הצלחנו.

רק מי שמעז לעשות דבר כזה. רוב הסטודנטים לא ילכו למקום של בעלי מוגבלויות.

הסטודנטים שבאים, אלה מהקלפי מאפשרים להם להצביע כאילו הם בעלי מוגבלות.

היה חוק של בועז טופורובסקי שנפל וזאת הזדמנות כי אתה נמצא באמת במקום הכי רגיש.

אדוני המפקח, העניין של הסטודנטים, אני מבקש שיטופל.

כמו שאמרתי, ביום שלישי הקרוב יש לנו בחירות בטייבה ויש לנו בחירות בבקעה אל גרביה, בג'ת, מועצה אזורית מגילות וים המלח. הכול בשלושת השבועות הקרובים.

זה התקציב. נמשיך הלאה. האגף לעדות דתיות. כל הנושא של העדות הלא יהודיות נמצא במשרד הפנים. כל הנושא של האימאמים, הנושא של הכנסיות, הנושא של המסגדים, כל הנושא של החילווה, בית התפילה של הדרוזים. כל העניין הזה נמצא אצלנו. עכשיו הנושא הזה נמצא תחת מעקב ופיקוח כדי שהאימאמים לא יהיו אלה שמתסיסים את האווירה במסגדים. כמובן כל אחד שיעשה את זה, אפס סובלנות. הוא לא יכול להיות עובד מדינה, לקבל שכר ולעשות זאת.

מר כהן, הישיבה ממשיכה. אני לא עושה הפסקה. אני מחכה לשר. אצלנו זה קריטי הדבר הזה. מי אחראי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? אני חוזר עכשיו למועצות האזוריות. אצלי זה קריטי כי זה יכול ליצור בעיה אמיתית.

אדוני היושב ראש, אם השאלה היא האם הנתונים קיימים, אכן קיימים וזה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האם אנחנו מוציאים לכל ישוב סוציו? לא. אנחנו משקללים.

לא שאלתי את זה. אני חוזר על שאלתי באופן מדויק. אם אנחנו נבקש, בהקשר אחר שלא קשור אליכם.

את הנתון עצמו?

כן.

אפשר לקבל.

זה הכול. לא צריך יותר מזה.

אפשר לפנות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מי אחראי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

משרד ראש הממשלה.

יש מספר גדול מאוד של סטודנטים שלומדים לא בקרבת המקום שם הם רשומים. יקר להם לחזור הביתה ולהצביע ולא כדאי להם ולכן הם לא מצביעים. זה ציבור גדול. יש 300 אלף סטודנטים במדינת ישראל.

אין כאן בעיה. זה רק עניין של כסף. השר יחליט שהוא בעד, נפנה את זה לאוצר ונלך לחקיקה.

אין לנו הרבה זמן. אני מבקש מהשר לתמצת יותר.

אני מצטער על ההפרעה. אישרת לי את היציאה.

כן.

תודה רבה. זה היה חשוב.

אני עובר הלאה. היושב ראש רוצה שאני אתקדם. תקציב הפעולות, את זה אתם תראו אחר כך.

תעברו הלאה. המחוזות. יש לנו את המחוזות בכל המקומות. יש לנו את המחוז של איו"ש. נמצאים כאן מנהלי המחוזות וכל אחד שרוצה לשאול, יכול לשואל.

אני מגיע לרשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו עוסקים בשלושה דברים מרכזיים כאשר האחד הוא נושא של העובדים הזרים בכלל, כמו הנושא של הסינים עכשיו, שאני באופן אישי מתנגד לעובדים זרים אבל זאת החלטת ממשלה, הנושא השני הוא הנושא של הסיעוד והנושא השלישי הוא נושא המסתננים.

יש כמובן גם את כל מערך הגבולות. אנחנו אחראים והחלפנו את המשטרה בשדה התעופה בן גוריון ובמקומות האחרים. אנחנו אחראים על הדברים האלה.

אני רוצה להתעסק בראש ובראשונה בשיפור השירות. יש היום מצב בלתי אפשרי. כולנו זוכרים את המקרה הטרגי של מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב שהתאבד בגלל שמישהי אמרה שהיא לא קיבלה טיפול כי היא שחורה. מי שנמצא בתל אביב בבניין המרכזי רואה שזה פשוט בלתי נסבל. מי שנמצא כאן בירושלים, יש בחוץ 250 מטרים תור של אנשים וזה בלתי נסבל. אנחנו החלטנו לעשות מהלך וקיבלנו את תמיכת האוצר למהלך הזה בו נפתח עוד שלושים לשכות חדשות. דרך אגב, בתל אביב היו פעם שתי לשכות, הייתה ליד משרד כרטיסים קסטל ברחוב פנקס, זה נקרא רחוב הבשן אבל סגרו אותה ונשארה אחת. אבל עשו עוד דבר. כדי לשפר את השירות כביכול אפשרו לכל אחד להגיע לכל לשכה שהוא רוצה. מה שקורה זה שבתל אביב יש עומס בלתי אפשרי ובירושלים יש עומס בלתי אפשרי, וכך גם בחיפה ובבאר-שבע. למה? כי כל אלה שלפני כן הלכו ללשכות באזור הבית שלהם, עובדים במקומות האלה והם באים לשם. אנחנו הולכים לפתוח עכשיו, כדי להקל על באר-שבע, ברהט, באופקים, בנתיבות, בשדרות, בקריית גת.

גם בירושלים יהיו עוד לשכות?

בירושלים פתחנו בבית שמש ואנחנו עושים עכשיו אחת בהר חומה.

יש בקריית יובל.

לא. יש בגילה אבל היא רק לתושבי שכונות מסוימות.

אנחנו עכשיו הולכים להר חומה, ואם יהיה צורך, אמרתי גם לאמנון, פסגת זאב, שיבדוק שם גם את הצד השני. אנחנו נעשה את זה. קיבלנו לצורך כך תקנים אבל יש כאן מבנה מסוים יחד עם הרשויות שהן צריכות לתת את המבנה, הן צריכות לתת את האפשרות ואנחנו לא אמורים לשאת בעלויות האלה.

כמובן חיזקנו את האפשרות לעשות הכול מהבית, דרך האינטרנט. הרבה פעמים אנשים יכולים לקבל היום את הדרכון הביתה ומקבלים אותו ועושים את כל מה שצריך. צריך להבין שהשירות במינהל האוכלוסין הוא מיום הלידה, להוציא תעודת לידה, עד לצערנו להוצאת תעודת פטירה. לאורך כל הדרך. הכול. כולם באים בחודשי הקיץ, למה? כי יש הרבה אנשים שעוברים דירה וצריכים לרשום את הילדים שלהם לבית הספר ואם לא כתוב להם מקום המגורים החדש בתעודת זהות, הם לא יכולים לעשות זאת. הם נוסעים הרבה לחוץ לארץ, צריך דרכונים.

החלטתי קודם כל לעשות הפחתה של המחיר בחורף, מחיר דרכונים.

היה על זה דיון. אני רואה בחומר ששלחת אלינו שיש הפחתה במחיר.

יש הפחתה.

גם בנתב"ג.

גם בנתב"ג. הורדתי מ-1,200 שקלים ל-700 שקלים. אמרו לי שגם 700 שקלים זה יקר, אבל מה שקורה זה ששם אנחנו מחזיקים שירות ייחודי אקסלוסיבי בעולם של 24/7. הורדתי את המחיר ב-42 אחוזים אבל צריך לכסות את העלויות. שם האנשים האלה עובדים שם 24 שעות ביממה וכדי למנוע מצב שכולם יגידו שאם לא יחדשו את הדרכון בלשכה אלא יבואו לנתב"ג ויחדשו שם. אז אנשים לא יעמדו בזמנים, יהיו בעיות עם הטיסות. לא. שכל אחד יבוא. לחיילים הורדתי בחמישים אחוזים. חייל שרוצה להאריך את הדרכון או להוציא דרכון, חמישים אחוזים הנחה.

חיילי מילואים שבאים לנתב"ג ועושים דרכון, משלמים פחות מחיילי חובה.

לא. עכשיו יש השוואה. חמישים אחוזים לחיילים וחיילי מילואים.

בנתב"ג.

בכל שירותי מינהל האוכלוסין.

היה שם עיוות לא מובן.

איתן, אתה רושם את ההישגים של ועדת הכספים. אנחנו ביקשנו בדיון ההוא שבנתב"ג מחיר הדרכון יהיה 700 שקלים וזה מה שהשר עשה. הגיעו אלינו התקנות עליהן הוא חתום. זה עוד דבר שהוועדה ביקשה וקיבלה.

אתה רואה שליושב ראש ועדת הכספים יש השפעה.

זה לא היושב ראש. אלה החברים.

עכשיו אנחנו מבינים למה אתה כל פעם חוזר לתפקיד.

אנחנו עוסקים גם בהבאת כל אותם יהודים ממקומות נידחים ודווקא עכשיו לדעתי צריך להביא כי הרבה פעמים הדבר שהכי כואב לצד השני זה כאשר מביאים לכאן עוד יהודים. זה באופן חד משמעי. לכן, לגבי בני הפלאשמורה אנחנו הולכים עכשיו לעוד מהלך של בדיקת העניין וכך גם לגבי בני המנשה.

לגבי זרים. יש בארץ 77 אלף עובדים זרים חוקיים מתוכם 45 אלף בסיעוד ובחקלאות 21 אלף. יש בבניין, יש מומחים. זה כמובן לפני ההחלטה לגבי הסינים.

זה המצב נכון להיום.

נכון להיום. עד היום זה היה רק בהסכמים בילטרליים בין המדינות כדי למנוע את אותן חברות תיווך, חברות כוח אדם, שהיו עושקות. לצערי הרב הממשלה החליטה להביא עובדים סינים בדרך שונה, כדי לתת מענה למצוקת הדיור. אני באופן עקרוני תמיד נגד עובדים זרים. עת הייתי שר אוצר הכנסתי סעיף שעד היום קיים לפיו כל מכרז שהמדינה מפרסמת, התנאי לזכייה במכרז הוא העסקת עובדים ישראלים בלבד. עד היום. אומר לי יושב ראש ארגון הקבלנים לפני כחודש חודשיים: זה אתה, אנחנו תמיד מחפשים מי עשה לנו את זה. אני אומר שזה הדבר שמחייב בסופו של דבר גם בחינה שלכם, כי לא יעזור, עובדים זרים לוקחים את מקומות העבודה של הישראלים. תמיד אומרים לי שלא רוצים לעבוד אבל אני אומר מה המקום הכי מבוקש בעיריית תל אביב? מלחמת עולם עליו – אשפה. תברואה. למה? כי הם מקבלים שכר גבוה. נלחמים שהילדים שלהם ייכנסו.

אני קיבלתי פניות. מבקשים פרוטקציה.

ממש. פרוטקציה להתקבל לתברואה. בעבר היו אפילו מלחמות ויריות.

מספר העובדים הפלשתינים. דרך אגב, המספר עלה אתמול שוב.

זה ממוצע כי יש ימים של סגר.

רגע. עוד פעם זה עלה אתמול. זה שכפוף אליו אמר לי 120. אמרתי שאצלי אמנון בן עמי אומר את המספרים. יש עוד עשרות אלפים שעובדים בהתנחלויות ולצערנו יש עשרות אלפים שהם שב"חים, כך שאנחנו מגיעים למאה ומשהו אלף. זה ימי הגולדן אייג' של שנות ה-80, אז היו 140 אלף פלשתינים שעבדו בישראל. אנחנו הגענו לזה. לפי טענת מערכת הביטחון, המספר הוא אפילו מאתיים אלף.

כי אתה סופר גם את אזורי התעשייה. שם הרי אף אחד לא רושם.

הכול. אני סופר הכול.

יש עובדים מעזה?

אלה שעברו אתמול את הגדר.

מעזה יש. בודדים. אם המספר הוא מאתיים אלף, זה אומר לפחות מיליון אנשים – מספיק משפחה עם שלושה ילדים ולדעתי זה יותר – מיהודה ושומרון שסמוכים על עבודה בישראל ועבודה בהתנחלויות. מיליון אנשים. זה מספר מדהים.

תופעת ההסתננות היא תופעה מאוד מאוד קשה. רק שלשום הגיעו עוד 29. זה לא במספר הזה.

זה כולל. ביקשת עדכון.

נכון. הגיעו נוספים. לצערי הרב הפסיקה האחרונה של בג"ץ ששוב ביטלה את החוק הביאה לכך שמצד אחד יש כניסה מחדש ומצד שני פחות יציאה של אנשים. עוד מעט אני אראה לכם את מספר היוצאים.

הנכנסים היום פורצים את הגדר?

לא. הם קופצים מעל הגדר, נפצעים, מחכים להם שם, לוקחים אותם באמבולנס לסורוקה או לבית החולים יוספטל והכול בסדר. הם באים בקבוצות. פעם היו בודדים, אחד או שניים או שלושה, אבל היום אלה תמיד עשרים ושלושים. הם באים בקבוצות, לוקחים אותם כל הדרך. דרך אגב, הדבר הכי מדהים הוא שיש כאלה שיצאו מכאן ביציאה מרצון, קיבלו מענקי יציאה וחוזרים כל הדרך והגיעו שוב.

הגדר לא עוצרת אותם?

עצרה אותם בעבר כי הם ישר היו במצב שהם לא יכלו, גם נכנסו לסהרונים, אבל ברגע שהחליטו לעשות רק 12 חודשים וברגע שביטלו את החוק, זה מיד נותן איתותים להגיע שוב. הנה, תראה, ב-2013 היו 43, ב-2014 היו 21 ועכשיו, בעקבות ביטול החוק בבג"ץ, יש 171. גם היציאה מרצון, משום מה אני לא רואה כאן את העמודה

אבל יש ירידה במספרי היוצאים.

ירידה דרסטית.

בטח. השנה יוצאים רק אלפיים לעומת 6,000 בשנה קודמת שזה מספר מטורף.

אנחנו נמצאים יחד עם שרת המשפטים במאבק מאוד גדול על העניין הזה. אני חושב שהבעיה הזאת היא בעיה מאוד מאוד קשה. זה גם לקיחת מקומות עבודה, יצירת אבטלה, אבל המספר שאנחנו רואים כאן הוא מספר טכני. למה הוא טכני? 44,600, אלה כאלה שנכנסו לכאן ואנחנו יודעים שהם נכנסו. לא יודעים כמה נולדו מאז ולא יודעים כמה הגיעו כתיירים עם אפשרות של אשרה ולא יצאו. הגיעו כתיירים ולא יצאו. כך שמהבחינה הזאת, יש עוד כמה עשרות אלפים שצריך להוסיף למספר הזה. כשאומרים לי, תשמע, אי אפשר להכיל שבעים-שמונים אלף, אני אומר שהיום אלה שבעים-שמונים אלף, אבל אני צריך לחשוב מה יקרה בעוד עשרים-שלושים שנים. אם בעוד שלושים שנים הם יהיו חצי מיליון בני אדם, 400-500 אלף, מדינת ישראל תהיה מדינה אחרת לגמרי. לכן המאבק הוא מאבק אחר. אני מאוד מקווה שנוכל להמשיך את הפעולות שאנחנו עושים יחד עם משרד המשפטים, יחד עם המשטרה, יחד עם כולם.

ביטלתי את קריטריון הוותק. פעם אמרו שמי שהוא חדש, לא צריך להיכנס לחולות אלא רק הוותיקים. אמרתי, מה זה הדבר הזה? כל אחד צריך להיכנס. מה מתברר? בחוק, גבר או אישה שיש להם ילדים סמוכים על שולחנם, קרי עד גיל 18, לא יכולים להיכנס למתקן שהייה. אמרתי, מילא אישה, אני מבין, אני לא רוצה שהיא תיכנס לשם עם הילד שלה, אם הוא בן שנתיים, שלוש, אפילו שש-שבע, במקום שילך לבית הספר, אבל גבר? אם עוצרים גבר ישראלי שעשה עבירה, בגלל שיש לו ילד הוא לא הולך למעצר? או בגלל שיש לו ילד הוא לא הולך למאסר? איזה דברים אלה? תהיה לו עדיפות על פני ישראלי? אמרו, תשמע, איך הוא יכול? אמרתי, חבר'ה, לא יעזור. על זה אלה מאבקים. כל דבר כזה הוא מאבק עצום ואנחנו מתכוונים לשנות חלק גדול מהחקיקה. אני מתכוון להביא את זה לכנסת. זה לא אצלכם, נכון? זה יהיה בוועדת הפנים.

כן. זה יהיה בוועדת הפנים.

לגבי התיעוד הביומטרי החכם. הייתי עכשיו במשרד החוץ, החלפתי דרכון, כי תמיד שאתה משנה את הטייטל שלך, אתה עובר ממשרד למשרד, אתה צריך דרכון חדש. הלכתי למשרד החוץ, נתתי טביעות אצבע ולא הייתה בעיה. אני יודע שיש כאלה שמתנגדים לכך. יש בעייתיות, אני לא אומר שלא, אבל תכף אני אגיע לזה עת אני אגיע לעניין של הרשות הביומטרית.

אתה מגיע למספרים אדוני השר? יש לך מספרים? תקציב וכולי.

בעבר, לפני שנכנסת. רשויות ערביות ורשויות דרוזיות, השנה מאה אחוזים ממענק האיזון. מאה אחוזים מהנוסחה.

זה מופיע בחוברת.

זה קבוע באופן מלא. השנה באופן מלא.

שינויים בתקציב, הלאה. פילוח תקציב, הלאה. הרשות לניהול ביומטרי. אני צריך לקבל החלטה עד סוף מרץ לגבי הנושא של נחיצות המאגר, כן או לא, ואם כן, האם אלה טביעות אצבע, תווי פנים או האם אלה שניהם.

רבים לא אוהבים את זה ואני בתוכם. המאגר הוא בעייתי. אני סומך על שיקול דעתך.

כן. יש על זה כמובן מחלוקות.

אם תשאל את משטרת ישראל ואת השב"כ, זה הדבר הכי נחוץ והדבר שיסייע למנוע פגיעה בחיי אדם ויאפשר לעשות סיכולים ויאפשר לעצור מחבלים ועוד הרבה מאוד דברים. אם תשאל אנשים אחרים, יגידו לך שתווי פנים זה מספיק. אבל אתה היית בארצות הברית, נכון?

לא.

לא היית.

לא. מה יש לי לחפש שם לפני שפתרתי את הבעיות כאן?

בסדר.

גפני הוא אסיר ציון.

כל מי שהיה בארצות הברית, שם עשר אצבעות ולא שתיים. מצלמים את תווי הפנים שלו.

רק מי שנכנס.

כן. מי שנכנס. גם האזרחים. כל מי שעושה רישיון מדינה, ב-37 מדינות מתוך חמישים, התעודה ביומטרית.

השאלה היא לא התעודות אלא השאלה היא המאגר.

המאגר.

אנחנו בעד תעודות.

המאגר. רובנו כאן התגייסנו לצה"ל וכל אחד מאתנו שהתגייס לצה"ל, שם טביעות אצבע וטביעות האצבע האלה נמצאות במאגר הצבאי. נכון שזה חס וחלילה למטרות זיהוי של חללים ודברים אחרים, אבל זה מאגר. לגבי תווי פנים, יש במשרד התחבורה פנים של כל אחד מאתנו כי לכל אחד יש רישיון נהיגה עם תמונה. במשרד התחבורה יש תווי פנים של כולם.

למען האמת, בתווי פנים, כל מי שיש לו פייסבוק או שהוא מעלה באופן עצמי או שמעלים אותו כי צילמו אותו יחד עם מישהו. בפייסבוק אתה יכול למצוא פנים של כולם. אין מצב שאין פנים.

מאגר ממלכתי.

במשרד התחבורה יש מאגר של פנים.

ממשרד הפנים דלפו הכי הרבה מאגרים. בוא נאמר את האמת. הכתובות, היחסים בין האנשים וכולי. דלפו ואנשים עשו בזה שימוש מסחרי ופגעו באנשים. מצה"ל עוד לא דלף אף מאגר.

בואו לא נפתח את הדיון הזה.

אני מסיים. עד סוף מרץ אני צריך לקבל את ההחלטה. ישבתי כמובן עם המשטרה, עם השב"כ ועם המוסד מצד אחד ולא כולם חושבים אותו הדבר דבר שהוא ברור מאליו וברור גם למה. יש את הצד השני שהם הפרופסורים שמתנגדים. פגשתי את כולם. פגשתי את הוועדה שהחליטה שזה יהיה רק תווי פנים. יש ועדה שהחליטה שיהיו רק תווי פנים. בסופו של דבר, עד סוף מרץ נקבל את ההחלטה.

שאלה אחרונה שהיום אנחנו מקיימים בה דיון, כדי להחליט לגבי הנושא הזה של הפוטו וולטאי.

כן. אני רוצה שתראו מה אין במאגר הזה. אין מספר זהות, אין פרטים ביוגרפיים, שם, טלפון וכתובת, אין לאום, דת ומין, אין DNA, אין מידע על חשבונות בנק, אין מידע על בעלות על נכסים, אין מידע על הרשעות פליליות, אין מידע על דוחות חניה, אין מידע על רישיון נהיגה. כל זה לא נמצא במאגר הביומטרי.

על זה יהיה עוד דיון. אני לא רוצה להיכנס לזה כי אין לנו את הזמן הזה. רק לגבי הפוטו וולטאי. רק שתדע מה היה עד עכשיו גם עם האנשים שלך. אנחנו מתכוונים לתקן את החוק בחוק ההסדרים שעד מאתיים מטרים יהיה פטור. הרי יש את הבעיה מבחינה חוקית ואמרו במשרד הפנים שיש בעיה ואנחנו רוצים את התקנות של התעריפים עליהם מדובר כי לא יכול להיות שהמדינה שמעודדת את זה, ללכת לאנרגיה ירוקה וללכת לאנרגיה שלא מזהמת את האוויר, בסופו של דבר יש מצבים אבסורדיים שלא התאימו את העניין הזה. אני מבין שאתה העברת החלטה בממשלה כדי לקבל את זה ואנחנו רוצים את התקנות.

יש כמובן את ההבחנה בין רשויות חלשות לבין רשויות יותר חזקות, בין אלה שיש להן שטח עצום לבין אלה שיש להן שטח יותר קטן כדי לקבל את האפשרות של הארנונה וגם לגבי אותם אלה שאנחנו רוצים לעודד את האנרגיות הירוקות, האם אנחנו לוקחים מהם סכומי ארנונה שהם כמעט בלתי אפשריים.

אני רוצה לשבח את משרד הפנים ואותך על כך שהלכתם אתנו בעניין הזה. שר האוצר הסכים לחתום על התקנות.

טרם חתם.

בסדר.

אני מבינה שבימים הקרובים אתם חותמים.

תודה רבה. אני הולך לפי הרשימה. איתן ברושי, יוסי יונה, מנואל טרכטנברג. אחרים עוד לא נרשמו. אני מאוד מבקש מהחברים לא להאריך. אין לנו את הזמן וגם מגיע נשיא הודו היום. ביקשתי אורכה עד 11:30.

אני רוצה קודם כל לברך. אדוני השר, אתה היית עד לא מזמן שר הנגב והגליל והטבעת שם חותם.

תודה.

אני כראש רשות לשעבר, ואומרים שעשיתי את זה לא רע, אני חושב שחסר כאן בהגדרת היעדים היעד המרכזי. בסופו של דבר שר הפנים עוסק באוכלוסייה. מה היעד של הממשלה - לא ראיתי אותו גם במקומות אחרים – ומה הגדרת המטרה בנושא האוכלוסייה? השר סילבן שלום, אתה הרבה שנים בממשלה, אין כאן יעדי אוכלוסייה. לא ראיתי את זה גם למשל בסקירה של השר דרעי.

איזה יעדים? מספר אוכלוסין?

כל אחד שמנהל גוף כזה כמו עירייה או מועצה אומר שהוא צופה, הוא רוצה. אתה דיברת כאן על ריכוז העם היהודי והעלייה. אני חושב שחסר כאן הנתון שהיום ישראל מונה ככה ובעוד שנה-שנתיים היא תמנה ככה ועל מה זה מתבסס. מזה נגזרים גם התקציבים.

יש.

לא בחוברת שלך.

אני רוצה להסביר. משרד האוצר, כשהוא עושה את התקציב, יש דבר שנקרא טייס אוטומטי. הטייס האוטומטי לוקח בחשבון את כל נושא הגידול באוכלוסייה שנובע משיעור ילודה ונובע מעלייה ממוצעת ובסופו של דבר הוא יודע בשנה הבאה כמה יהיו.

אני מדבר על המשרד שאתה עומד בראשו.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נותנת את הנתונים.

עם כל הכבוד, רגע. אני אגיד למה זה חשוב. אני חושב שהיעד של גידול האוכלוסייה, כפי שאמרת, ריבוי טבעי ועלייה, ולא פחות מניעת הגירה שלילית, תוך כדי מתן דגש לנגב ולגליל, שאתה כל כך עסקת בזה, ואתה נקבת אז במספרים, משום שהמספרים שאנחנו רוצים לשאוף אליהם, של כלל האוכלוסייה, יהודים וערבים, ודאי בנגב ובגליל, מזה מתחייבים גם תקציבים, גם יצירת מקומות עבודה, גם גבולות מוניציפאליים של קליטה וגידול וצירוף אוכלוסיות כי בסופו של דבר היעד של הממשלה הוא שיהיה כאן ריכוז של מרבית היהודים בישראל וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל וכל הדברים שאתה יודע עליהם.

אני חושב שזה קשור גם בשאלה של משאבים ותקציבים. אני לא רואה את זה בקווי היסוד, נקרא לזה, של המשרדים ולא של הממשלה. לכן לפי דעתי תפקיד משרד הפנים, כמו תפקיד העיריות, שאתה בא לעיר ואתה שואל איך מגדילים בה את האוכלוסייה, נייר הלקמוס של מדינה ושל מועצה ושל ישוב, הוא הגידול שלו. אם המדינה גדלה, סימן שהיא פועלת נכון. אם הישוב צומח, סימן שהוא נותן תשובות לתושבים. זאת לא מדינה שמודיעים בלילה לחבר'ה לאן ללכת בבוקר.

בדרך כלל זה לא מדויק כי במצרים המדינה גדלה במספרים גדולים.

בוא נפתור את הבעיות שלנו.

אתה אמרת שבדרך כלל כאשר מדינה גדלה באוכלוסייה שלה.

אני מדבר על ישראל.

הדבר השני שאני רוצה להגיד. לפני שעוסקים בצדק חלוקתי שמי מתנגד לי, אלה קריטריונים לסל. מהו סל השירותים שהמדינה חושבת שהרשות צריכה לתת לתושבים? גם סל חינוך? ומאיפה זה יבוא? זה יכול לבוא משני מקומות, או מהקטנת ההוצאות או מהגידול בהכנסות. למשל, מפת ההטבות שגפני לקח אומץ ועוסק בה, היא מרכיב חשוב בחוסן של כל ישוב ומהווה מרכיב בהקטנת ההוצאות. כמו שההטבות בעוטף עזה, זה מגנט שמתגבר על הפחדים של העוטף. לכן, כאשר עוסקים בצדק חלוקתי, זה לא רק שאלה שמתייחסת לארנונה אלא זאת שאלה שמתייחסת למשל למפת ההנחות בקרקע, למשל למפת הסיוע בהשקעות הון בתעשייה, תיירות וחקלאות, למשל בהטבות המס. זה משום שצריך לראות את התמונה בשלמותה. בסופו של דבר, את הצדק החלוקתי הקל ביותר לעשות, זה מתקציבי המדינה. לכן זה הרבה מאוד תלוי בממשלה.

אני מסכים למונח של עיר עולים שזה דבר אנכרוניסטי אבל זה לא הדבר היחידי. אני אומר לך כמי שכבר ביקש מזמן שתבדקו גם את המושג הזה סוציו אקונומי שבנוי על כלים שכבר מזמן לא רלוונטיים. גפני, אני אתן לך עוד יוזמה. לפני שקובעים גורלות של ישובים על קריטריון לא רלוונטי, כדאי לבדוק את הקריטריון לפני שגוזרים גזרות.

לסיכום. אני חושב המחסור במשאבים תמיד יהיה אבל השאלה היא האם ניתן בתקציב 2015 – לא שמעתי כי לא הייתי כאן ואולי אמרת - והאם אתם מצפים מאתנו, מהוועדה, לשנות משהו בתקציב 2015-2016 כי זה תפקידנו. אם יש נושא שלא מטופל נכון על ידי הממשלה ואגף התקציבים, האם אנחנו, ועדת הכספים, יכולים לשנות? לפי דעתי הייתי רוצה לעזור לך.

תודה. יוסי יונה. אני מבקש הפעם לעשות את זה טלגרפית. אנחנו הזמנו את השר להיות אתנו עד 11:00.

אדוני היושב ראש ואדוני השר, אני מאוד שמח להיות נוכח בפגישה הזאת ואני שמח על הסקירה הרחבה שנתת. בוודאי שיש פה ושם מחלוקות אבל אני בהחלט רוצה לציין לשבח את העובדה שאחד מהעקרונות, ואפילו העיקרון הראשון שמנחה את תכנית העבודה שלך, זה הדגש על צדק חלוקתי. כמי שעומד בראש השדולה לצדק חלוקתי יחד עם חברת הכנסת אורלי אבקסיס ומיקי זוהר, אנחנו יותר מאשר נשמח לשתף פעולה אתך בקידומן של חלק מהיוזמות החשובות הללו.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר)

אדוני היושב ראש, כפי שרבים מאתנו יודעים, קיימים באמת עיוותים שהם בלתי נסבלים בתחום הזה של תשלומי ארנונה שלא למגורים. בכל אופן, אנחנו בעבודה שהתחלנו לעשות במסגרת השדולה, באמת זיהינו עיוותים. עכשיו אחד מיושבי ראש השדולה לצדק חלוקתי מנהל את הישיבה וזה רק הולם שכך יהיה.

כבר אמרתי לך, כל מחמאה שלך, זה לפחות פחות מאה מתפקדים שלי.

בעצם ההצעה הוא כבר קיבל איומים על אי הצבעה.

תאמין לי, זה רק עוזר לך. המחמאות מאתנו רק עוזרות לך.

כפי שהתחלתי לומר, ובאמת אני רוצה באופן טלגרפי לציין מספר נקודות, על פי העבודה שאנחנו עשינו בשדולה, אנחנו מזהים עיוותים בחמישה תחומים, גם בארנונה שמוענק על ידי משרד הביטחון לישובים שם זה דבר ממש מקומם. אם אתם רואים את ההבדלים בין עקרון לבין מושב קדרון בו צה"ל מעניק לישוב אחד את מלוא הארנונה וישוב אחר אינו מקבל מאומה. כך זה גם קורה במועצות אזוריות בגליל בבסיס פילון כאשר חצור הגלילית לא מקבלת כלום וראש פינה מקבלת את מלוא הארנונה. אלה דברים שצריכים לתקן אותם מן היסוד. זה אחד מן המקרים בהם אנחנו כן רוצים לשתף פעולה ולראות איזה קידום של חקיקה או תקנות במסגרת משרד הפנים כדי להביא ליישור ההדורים שם.

גם במבני ציבור קיימת הבעיה הזאת. תראו ערים גדולות, יש להם את הפריבילגיה כאשר מבני ציבור נמצאים בתוכן, האם זה צודק לחלוטין שכל הארנונה שהמדינה משלמת לקריית הממשלה נניח בתל אביב או בירושלים? אני מתכוון למבנים ציבוריים.

כמו כן, ארנונה לעסקים. הועלו כל מיני הצעות מאוד מאוד מעניינות. שר הפנים יודע לדוגמה שבתחרות בין רעננה או כפר סבא אל מול טבע, אופקים מפסידה. זאת אומרת, ברור שהוא יקים שם. בתחרות ביניהם, כל אחת מציעה לו הטבות מפליגות גם בתחומים הללו. לכן יש מקום לחשוב על איך אנחנו יכולים לארגן את כל הנושא הזה, גם של ארנונה מעסקים, כך שכל הישובים בארץ וכל אזרחי ואזרחיות ישראל ייהנו. בוודאי גם במועצות האזוריות אנחנו יודעים על עיוותים מאוד מאוד גדולים ואנחנו הצענו, דרך אגב, הצעת חוק שלמעשה במקור היא הובאה על ידך, אדוני השר. אנחנו מאוד נשמח כי רוח חדשה מנשבת בבניין הזה.

מה שרואים מכאן, לא רואים משם.

לא. אני בטוח שבתחום הזה השר וכל החברים החתומים על הצד החברתי, רואים בעין אחת.

בעניין הזה אני יכול לומר שיש לנו שר חברתי ביותר, כך שאנחנו יכולים להיות רגועים.

אני אסיים בעוד נקודה אחת. אתה גם ציינת את העיוות הגדול הזה בנושא של ישובים קולטי עלייה שלדעתי מאז שנות ה-50 לא הובא ולו עולה אחד לשם והם עדיין נהנים ממאה אחוזים.

המפה נקבעה ב-1953.

בדיוק. לפחות בתחום הזה יש לנו עבודה מאוד מאוד רבה. אני שמח על כך שלקחת את הדגל הזה, אדוני שר הפנים, תחום של צדק חלוקתי ונראה לי שנכונה לנו תקופה של שיתוף פעולה מאוד פורה כדי באמת להביא ליותר צדק וליותר סולידריות בחברה הישראלית.

תודה רבה חבר הכנסת יוסי יונה. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג.

חברי השר, תודה רבה על הסקירה. אני אהיה מאוד טלגרפי. העניין של העסקת עובדים זרים שלא במסגרת של הסכמים בילטרליים. תראה, ההסכמים האלה, זה היה הישג גדול והביא בשורה. די עם דמי התיווך ועם הסחר בבני אדם וכולי. הנה הממשלה חוזרת אחורה. זה כרסום מאוד רציני ואי אפשר להשלים עם זה. אני רוצה לשמוע ממך איך הכנסת קודם כל יכולה לעזור בעניין הזה. אתה בממשלה ואנחנו באופוזיציה, אבל אני חושב שזאת מטרה משותפת. אי אפשר לתת למשבר שהוא נכון – בבנייה או במקום אחר - לכרסם בהחלטה היסטורית זאת.

נקודה שנייה, העניין של בני הפלאשמורה. הצגת את זה ואמרת ועדה וכולי. תראה, אני לא צריך להסביר לך את הנושא הזה. העובדה שהנושא הזה שקט עכשיו, זה לא אומר כלום. הגחלים שם רוחשות. עלינו להציג לוח זמנים ברור. שבענו מוועדות ואתה ראית את כולן.

אתה מכיר. עמדת בראש ועדה אחת.

לכן אני אומר. אני הייתי רוצה לשמוע מכם לוח זמנים לטיפול בעניין הזה, מתי מתחילים, מתי מסיימים ואיך מתקדמים.

דבר שלישי, שני דברים נקודתיים שאני רוצה בכל זאת להעלות. מיקי העלה את העניין של הצבעת הסטודנטים וזה יטופל, בסדר. בהקשר של האקדמיה, ואנחנו היינו בקשר ואמנון באמת עזר לנו אבל עדיין לא פתרו את הכול. יש מטרה לאומית, אתה מכיר את זה, לעודד הבאת סטודנטים מחוץ לארץ, מסין, מהודו, ויש החלטת ממשלה על כך. פוסט דוקים. אנחנו רוצים גם חוקרים ומרצים. אנחנו כל הזמן נתקלים בבעיות ולפעמים לא עם הסטודנטים עצמם אלא עם בני המשפחה שלהם. לא ניכנס לפרטים אבל צריך לעשות כאן מאמץ מרוכז לבוא עם פתרונות כוללים לעניין הזה.

נקודה אחרונה. ראיתי את הנתון הזה של 91 אלף זרים, תיירים שתוקף אשרת הביקור שלהם פגה והם לא חוקיים. צריך פילוח של זה. צריך להבין מה התופעה הזאת ועל מה מדובר. מדובר על חודש ואז מחדשים או שמא זאת דרך כניסה והם נכנסים בדלת האחורית?

יש לנו פילוח.

המספר הוא מספר גדול מדי. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה אדוני השר על הסקירה. את נושא הסטודנטים כבר הזכרנו ולכן אני לא אטפל בו. אני שלחתי לך מכתב בנושא העסקים לאורך תוואי הרכבת הקלה. שלחתי את המכתב גם לראש עיריית תל אביב. אני מטפל בכל העסקים לאורך תוואי הרכבת הקלה, הן ברמת גן והן בתל אביב ויש עסקים שקורסים. אם אנחנו רוצים להחזיק אותם טיפה באוויר עם ראש מעל המים, צריך לבוא לקראתם בנושא הארנונה כי המחזורים שלהם ירדו בצורה בלתי רגילה. הייתי מאוד שמח לשמוע את דעתך בעניין הזה ולקבל אולי את תמיכתך כדי לעשות משהו. אחרי שש שנים זה אמור להסתיים, אבל יש לי ניסיון מהרכבת הקלה בירושלים ואני יודע שזה לא יסתיים בשש שנים. יש לי ניסיון עם העסקים הקטנים בירושלים והבינוניים, והם נפגעו בצורה שאחר כך אי אפשר להרים את העסק בחזרה. חלק מהמקומות הפכו למקומות ללא עסקים.

הדבר השני הוא השתתפות ייעודית של הממשלה במסגרת תכנית כלכלית ל-2015-2016, החלטת ממשלה מספר 361, לפיה יתוגברו שירותי החינוך והרווחה ברשויות חלשות על חשבון רשויות חזקות. הקמתם צוות שראש אגף התקציבים באוצר משתתף בו יחד עם השלטון המקומי. הם צריכים לתת את התשובות ב-1 בנובמבר 2015 שמגיע בעוד כמה ימים. האם ידוע לך מה נעשה? אם לא, אני אשמח, גם אל לא תהיה תשובה, לקבל תשובה ברורה יותר כי זה נושא קריטי.

העיתון עדיין לא הגיע?

העיתון הגיע. לאחר הצעקה שיצאה מכאן בצהרים, יחלקו אותו בכל ירושלים. הם תכננו לחלק אותו בעוד יומיים.

תודה רבה. הגיע תורי לדיבור ולכן אני רק אומר לשר שראשית, כולנו מאמינים בדרך שלך, בדרך החברתית שאתה הולך בה לאורך כל שנותיך כנבחר ציבור ואנחנו שמחים על העובדה שאתה משמש כשר הפנים. בטח ובטח אנחנו גאים, כחברי סיעת הליכוד, סיעתך. אני, כסגן ראש העיר לשעבר וחבר מועצה וכמי שמגיע מהתחום המוניציפאלי רוצה לפנות אליך בהמשך לדבריו של חברי חבר הכנסת יוסי יונה וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אל תחמיא לי. תמיד זה עושה בעיות.

לא מחמיא. אני רק יכול להגיד שאתה חבר אמיתי. שניהם יחד אתי בשדולה. אני רוצה להתייחס לנושא חלוקת ההכנסות. אני חושב שזאת תהיה מהפכה שאם תוביל אותה, זה ייזכר לאורך שנים ויזכרו את העשייה הזאת כי בסופו של דבר יש רשויות, במיוחד בפריפריה, במצב סוציו אקונומי נמוך שמתקשות לתת מענה בחינוך וברווחה בעיקר , וגם זה נושא בו אנחנו עוסקים.

הוא צריך לעמוד בפני הרשויות החזקות.

אל תדאג. אתה כנראה עוד לא מכיר מספיק טוב את השר סילבן שלום.

אנחנו באמת מאמינים, בטוחים ויודעים שאתה תביא למהלכים האלה.

חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

אני מצטרפת לדברי הברכה של חברי מיקי זוהר. אני אקצר כי עוד מעט אנחנו צריכים לעלות למליאה. אני דווקא רוצה לדבר על חופי הרחצה ועל ההנגשה. כמה שאנחנו מדברים, וכולם מדברים, על כך שהחופים יהיו פתוחים, החופים עדיין סגורים אם זה על ידי חניה, על ידי מפעילים של חניה או מפעילים של המזנון שמאלצים אותך לקנות במזנון כדי לקבל איזה כיסא, אין שירותים ואין שום דבר. המצב הזה עדיין נמשך. אני רוצה לומר לך שגם חברות ממשלתיות גובות הון תועפות בכניסה וזה ממש לא בסדר כי אנחנו רוצים להנגיש את החופים לכל עם ישראל.

לא היית כאשר דיברתי על זה.

ראיתי את השקף ואני מתנצלת שלא הייתי קודם.

אני אחזור שוב על הדברים.

יש עוד ועדות שאני חברה בהן.

זה בסדר גמור. דיברנו על הנושא באריכות.

אני רוצה לתת לדוגמה את בית ינאי שזה חוף מאוד מבוקש ואתה לא יכול להיכנס לשם כי החניון מאוד מאוד קטן וגם הסכום שאתה משלם בכניסה מאוד מאוד גבוה.

הוא של הרשות.

אני יודעת. רשות הטבע והגנים. אמרתי, חברה ממשלתית, רשות הטבע והגנים. זה לא בסדר כי היא גם מתוקצבת.

אני אומר זאת לשר.

למי שייך החוף הזה?

החוף הזה שייך לציבור.

אני לא יכול לקבוע להם?

לא אתה, השר.

איך הם יכולים לקבוע באופן בלעדי?

צריך לבדוק מה המניעים שהם נותנים את הבעלות שם.

הוא שם סככה, בערב כסף. מה הסיפור? כל אחד לוקח שם הון עתק ודווקא בחוף הזה.

גם אם זה לא שייך למשרד, המשרד יכול לפעול ולדבר עם השר השני ולפעול לכך שהמקום יונגש לציבור. כשעושים הנגשה בחוף ופוגעים בחוף, גם זה לא בסדר. צריך לדאוג למינימום פגיעה ולראות שכולם יוכלו ליהנות. ראיתי בשקף שכתוב שיהיה מקום לשים כיסאות לכולם או שזה יהיה רק לאנשים עם מוגבלות.

כיסאות הנכים הם לאנשים עם מוגבלות. אני אדבר על זה בהמשך ואומר כמה דברים.

אני אשמח. פיקוח על עסקים ורישוי עסקים. נכון שהדבר הזה לוקה בחסר וזה לוקח המון זמן עד שמקבלים רישיון עסק ועדיין הרפורמה לא יצאה אלא רק התחילה. אני חושבת שצריך להיות פיקוח על מקומות עסקים כדי שלא נראה עוד פעם מה שקרה בשנה האחרונה שמנורה נופלת על אנשים באולם שמחים. אני יודעת שאין הרבה פקחים, את כל הדברים האלה אני יודעת, אבל זה שאין תקנים, זה לא בסדר. צריך לסדר את הדברים האלה. אנחנו צריכים להיות ערוכים מראש. כמו שבמדינה שלנו עשו ואחר כך חשבו, הגיע הזמן שנעשה חושבים ואחר כך עושים.

את מדברת על הציווי האלוקי, נעשה ונשמע.

נכון.

אנחנו בליכוד בדרך כלל הולכים אחרי הציווי האלוקי.

אנחנו הולכים על הציווי האלוקי אבל כאן צריך גם לחסוך בנפשות כך שלא ייפלו עוד נפשות, קורבנות תמימים. אנחנו כן צריכים קודם לחשוב, ואם צריך עוד תקנים, להוסיף את התקנים לפיקוח כדי שלא יקרו מקרים כאלה.

תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

תודה. ראשית, אדוני השר, אני באמת רוצה לאחל לך הצלחה גדולה, לפחות כמו שעשית במשרד הנגב וגליל. כמי שגרה בפריפריה הצפונית, אני יודעת על העבודה הברוכה שלך. את האג'נדה שלך אני בטוחה שאתה מביא עכשיו גם למשרד הפנים.

שמחתי לראות שגם בתוך העקרונות של המשרד עומד העניין של הצדק החלוקתי. הגיעה העת לתקן את העוולה ההיסטורית הזאת. לא יתכן שאנחנו נמצאים במקומות בהם אזורים ענקיים, שמספר התושבים שם מועט, נהנים מתקציבים גדולים מאוד, מארנונה על אזורים שאולי קרובים יותר דווקא לעיירת הפיתוח הסמוכה שהוקמה אז.

עוד לא גירשו אותך מהקיבוץ?

בתהליך.

היא משתלטת על הקיבוץ. אף אחד לא יגרש אותה.

לא. צריך להבין. חלו שינויים מסוימים. אני כילדה, עת הייתי באה, לא הייתה כניסה. היה שם שלט בו היה רשום, אולי פיראטי, שאין כניסה לבית שאנים. יכול להיות שאני עושה איזשהו תיקון לילדה שהייתי אז והיום דווקא אני באה לשם.

בזכות זה, שתדעי, הקמתי את מכון הכושר בבית שאן ולאחר מכן ברחבי הארץ.

נכון.

כי יש בארץ ישובים שאין בהם מכוני כושר. כשהייתי בבית שאן התברר לי שהם אומרים להם, כשהם רוצים ללכת למכון הכושר בקיבוץ, שהעלות היא 5,000 שקלים כדי שלא יבואו וגם מי שכבר מגיע עם הסכום המטורף הזה - עוד פעם, זאת הרגשה פנימית שלהם - אמרו שהם מרגישים שם כמו חייזרים, מסתכלים עלינו כמו על חייזרים.

עכשיו עשו עוקף והכניסה רק לחדר הכושר כך שחלילה וחס לא יטיילו להם שם בתוך הקיבוץ.

אני מקווה שחדר הכושר עדיין נמצא בבית שאן.

נמצא ופעיל מאוד.

יפה. בזכות זה הקמנו את חדר הכושר בבית שאן ובזכות זה עשיתי את זה ברחבי הארץ.

זה היה רעיון מצוין.

בדיוק בזכות אותה הרגשה ואותה אמירה.

זה אפרופו הנגשת שירותים. גם אם באופי של התפקוד של המשרד שלך לא היה אמור להיות, זה חלק מהשירותים שאנשים שצורכים ולצערי הרב מבחינה אולי של השקעה פרטית של אנשים, די דואגים או מפחדים מהייתכנות הכלכלית שלהם בהמשך. עשית עבודה מצוינת בנושא הזה ובנושאים אחרים.

אני רוצה לומר שהצעת החוק שלך, שבמקור היא שלך, שאנחנו אימצנו אותה, השדולה לצדק חלוקתי, גם חבר הכנסת זוהר וגם חבר הכנסת יונה ואנכי, באמת באה לתקן את העוולה הזאת. אם אתה תעזור לנו, אנחנו נעזור לך, אופוזיציה וקואליציה. יש חברים נוספים שתומכים ברעיון הזה. לא יתכן שילד מעיירת פיתוח יקבל חינוך לקוי.

תדעי שיש התנגדות מהאופוזיציה ומהקואליציה. הם עושים יד אחת כדי להתנגד לזה.

כי יש כאלה שרוצים לשמר את עמדות הכוח שהם חושבים שניתנו להם מלידה. אני מנסה לצנזר את המילים שאני אומרת. אמנם אני כבר הרבה שנים, אולי מגיל 19, לא תושבת בית שאן, אבל לעולם אהיה הנציגה של המקום. בינינו, גם צעירים שהצליחו לצאת, לרכוש השכלה, להביא משכורות טובות ויפות הביתה - לערים האלה אין הרבה מה להציע לאותם ילדים חוזרים. אולי בקיבוצים יש מה להציע, יש את הזכויות של שיוך דירות, יש זכויות יורשים, יש קרקע לבן חוזר, אבל את זה אין בעיירות הפיתוח, לצערי הרב. אין משהו שיביא את האוכלוסייה החזקה להישאר שם. כאשר אנחנו מסתכלים, אנחנו רואים ששירותי הבריאות, שירותי החינוך ושירותים נוספים בפריפריה באמת לוקים בחסר. כאן זה הזמן שלך ביחד עם משרדים נוספים לבוא ולתקן את זה. אנחנו רוצים ליישב את הנגב והגליל אבל אם לא נעשה פעילות של הממשלה במקומות האלו, לא נצליח להתחרות, בטח לא במרכז הארץ, על הזוגות הצעירים החזקים.

(היו"ר משה גפני)

בטבלה אני מסתכלת על שחיקת מענקי האיזון ועל הכוונה שלכם להעלות את זה בחזרה. עדיין זה תחת לנוסחת גדיש, לצערי הרב. איך מטפלים בזה? מה ניתן לעשות? הרי באותם אזורים שאנחנו מדברים בהם, שכרגע דיברתי בהם, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה, יש לא מעט אזרחים שמקבלים הטבות בגלל מצבם הסוציו אקונומי או בגלל גילם המופלג וההטבות הן פטורים מארנונה וממיסים אחרים שזה צודק מאוד, אבל המדינה לא באמת משפה. מה שקורה זה שאותו ראש רשות מסוימת לא מצליח לתת את השירותים האלמנטריים הבסיסיים ביותר ולכן לא נשאר לו עודף, בטח לא להשקיע אקסטרה בחינוך, לא להשקיע אקסטרה בפיתוחים נוספים וכדומה.

צריך לעודד בנוסף גם הקמת מפעלים בפריפריה. יש את חוק עידוד השקעות הון שלצערי הרב ההצהרה שלו היא אחת והביצוע שלו הוא אחר. כביכול באים ואמורים היו להשקיע בפריפריה אבל מה שקרה הלכה למעשה זה שרוב הכספים הגיעו לאותן חברות שהשקיעו דווקא במרכז הארץ. יש כאן עיוות ואת העיוות הזה צריך לתקן ואני אשמח מאוד שזה יקרה במהרה.

בהתחלה, כשלא היית, אני שיבחתי את השר. תמיד עברנו כאן עם מענקי האיזון מאבקים. היו מורידים את זה ממש. עכשיו יש שלושה מיליארד ומאה מיליון שקלים.

חבר הכנסת באסל גטאס, אחרון הדוברים.

כבר אין הרבה זמן ולכן אני אדבר בראשי פרקים. שאלה אינפורמטיבית. מינהל התכנון עבר מהמשרד באופן סופי?

ביום הראשון.

הוא אמר והוא אמר שזה לא בסדר.

הוא גם אמר שזה יחזור.

לא בקדנציה הזאת.

לפי דעתו זה יחזור. הוא עבר מסיבות פוליטיות.

הוא צודק. אין לזה שום סיבה.

מופיע כאן מינהל התכנון.

אולי לשנת 2015.

בספר זה לשנת 2015.

אדוני השר, השאלה הנצחית היא איך מגדילים את ההכנסות של השלטון המקומי הערבי ואיך מגבירים את היכולת שלו להיות יותר סומך על עצמו מאשר על מענקי האיזון. אני הייתי סגן ראש מועצה מקומית בראמי, עת הייתי בן 25, בשנת 1983. הייתי מהנדס בניין טרי. אין לי אלא שתי דרכים. אני אומר את זה כמישהו שעוסק בזה כבר מאז. דרך אחת היא חלוקה יותר הוגנת של תקציבי הארנונה בראייה מרחבית ולא בראייה מקומית. אני מביא לך כדוגמה את העיר כמו נצרת שמאבדת מפעלים. היום נצרת מאבדת מפעלים שקיימים באותם אזורים קטנים שקשה לקרוא להם אזורי תעשייה. מפעל מפואר או כזה שהמוצר שלו מפואר כמו טחינת אל ארז שאוכלים אותה בכל המסעדות הכי יוקרתיות בישראל, אבל הוא עבר לאזור תעשייה שגיא 2000 בעמק יזרעאל.

מגדל העמק ועמק יזרעאל, ביחד.

מי נהנה מהארנונה שלו?

תשאל קודם מי נהנה מהטחינה שלו.

כולכם אוכלים ונהנים.

הנזק הכי גדול לעיריית נצרת זאת ההפגנה שעשו שם.

עזוב. בחייך.

לא יבואו לשם.

תהיו רציני.

המפעל עבר לשם.

תהיה רציני.

אני רציני.

זאת הסתה.

די. נשארו לנו חמש דקות.

ראש העיר מסית?

תכבד את המעמד.

די. לא אצלי בוועדה. נשארו חמש דקות לישיבה. דווקא אני רוצה מאוד לשמוע אותך אבל לא עכשיו.

הוא מפריע.

באסל, אתה רוצה עוד משפט? אני רוצה שהשר ישיב.

אני רוצה שבעניין הזה הוא ייתן את הדעת. יש אזורי תעשייה חזקים בסביבה של ישובים ערבים מושכים תעשייה מתוך המגזר הערבי אבל אין תשתיות ואין אזורי תעשייה. במקום לדבר על עוד עשר שנים להקים אזורי תעשייה, אנחנו יודעים שבנצרת לדוגמה לא יהיה או בסחנין, לקחת את אזורי התעשייה הקיימים. אדוני השר, כאשר נעשה בשנות ה-90 – ליוויתי את זה – אזור תעשייה ענק שנקרא ציפורית - - -

באסל, אני לא רוצה להפריע לך אבל הוא לא אחראי על אזורי תעשייה.

למה לא?

כי הוא לא. מה אתה רוצה ממנו?

על הארנונה הוא אחראי?

על הארנונה, כן.

רבותיי, ביטלו שתי שאילתות במליאה והולכת עכשיו להיות חקיקה. אני מאוד מבקש לסיים.

הדבר השני הוא העצמה כלכלית של המועצות המקומיות. אפשר ללכת על מודלים קיימים של חברות כלכליות, ואני יודע שזה בסמכותך, עם השלטון המקומי, אבל לתמרץ. לא סתם להגיד להם שאני נותן לכם חצי מיליון שקלים ולכו ותקימו חברה כלכלית, כי מה יעשו עם החברה הכלכלית הזאת בישוב ערבי? צריך להעצים אותם, לתת להם כסף התחלתי כדי שייצרו כסף. אתה יודע מה? אתה יכול להגיד להם שעל כל שקל שהם מייצרים מקומית, אתה נותן להם שקל מצ'ינג בצורה הנכונה. תמרץ אותם. זאת הדרך. לחלק את הארנונה בצורה הוגנת יותר, לעמוד בפני הרשויות החזקות ולהגדיל את העוגה, שלא יפחדו. אזור תעשייה שייך למשגב והתחלק עם סחנין, אתה נותן לו בדברים אחרים.

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.

בקצרה, לסכם את הדברים.

רבותיי, יש לנו כאן שר נחמד. למה אתם מפריעים?

קודם כל, אני אשמח כמובן שתעזרו ותסייעו. אמרתי מה לדעתי היה צריך להיות אבל אני כמובן לא אוהב לעשות את מה שעשו לי עת הייתי שר אוצר, כאשר באו לכאן שרים, אחרי שלא הצליחו בממשלה, והסבירו בוועדת הכספים כמה הדברים הם לא נכונים ולא טובים וניסו דרך ועדת הכספים לבטל את רוע הגזרה שהייתה. אני לא עושה את הדברים האלה. זאת לא דרכי.

אני חושב שאנחנו בכל מקרה, בנושא העובדים הזרים, צריכים לעשות עבודה שהיא עבודה נכונה ושהיא עבודה ראויה. אנחנו נבצע את החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה למרות חוסר הנחת האישי שלי, אבל זה לא עניין פרטי שלי אלא זה עניין של החלטת ממשלה. כמו שאמרתי, כל עובד זר שנכנס, הוא על חשבון עובד ישראלי אחר והטענה הזאת שאנשים לא רוצים לעבוד - - -

חוץ מחקלאות.

גם בחקלאות. הטענה שישראלי לא רוצה היא מגוחכת. זה פשוט עניין של תשלום. תשלם יותר, יבואו. לא תשלם, לא יבואו ואני אחזור בפעם האלף על הדוגמה של עובד האשפה בעיריית תל אביב שם יש מלחמת עולם להכניס את הילדים הממשיכים ואת הנכדים לעבוד, כפי שנקרא לעבוד בזבל. כאשר משלמים, כולם רוצים לבוא. כשלא משלמים, לא רוצים לבוא. הרי ברור שמביאים עובדים זרים כדי לשלם להם פחות מאשר משלמים לישראלים.

אתה יודע שהקבלנים אומרים שהעובד הזר הסיני מקבל עשרים אלף שקלים בחודש.

כי הוא עובד עד 2:00 בלילה.

עזוב. זה דיון אחר.

לגבי הפלאשמורה. אני בדעה להביא את כולם. אני עובד מאוד הדוק עם הרב מיכאל פרוינד כדי להביא את בני המנשה ולהביא את הספרדים האנוסים ולהביא את כל מי שאפשר להביא לכאן. תראו מה עשתה לנו העלייה מחבר העמים. תראו איזו תרומה אדירה היא נתנה כאן לכלכלה, לצמיחה, לפעילות, לתרבות, לצה"ל, למדע, לכל דבר שאפשר לחשוב עליו. לכן צריך לעשות הכול כדי להביא את כולם וכשהם נמצאים כאן, הם רוצים להתגייר. זה חלק מהעניין של ההתחברות לעם היהודי. אני עובד מאוד קרוב עם חבר הכנסת אברהם נגוסה ואנחנו עובדים על זה ביחד. אני לא יכול להגיד שאוהבים את העניין הזה. אני תמיד אומר, עוד עת הייתי שר האוצר, משרד האוצר לא אוהב כי זה עולה כסף, משרד הפנים לא אוהב כי הוא צריך להכין רשימות ולבדוק זכאות של כל אחד, משרד הקליטה לא אוהב כי הם באים למרכזי קליטה והם לא באים בקליטה ישירה, כך שאין בדיוק התלהבות גדולה לעשות את זה. בסופו של דבר אני, כשאני יושב במשרד הפנים היום, יש התלהבות גדולה ותהיה התלהבות גדולה. כאשר הוקמה ועדה, הוועדה הזאת אישרה ל-260 אנשים להגיע וזאת ועדה שבודקת. זאת בדיחה. לא בדיחה, סליחה, הוועדה הייתה מצוינת אבל המספרים הם מספרים קטנים מאוד. לכן אנחנו נמשיך ונעשה את זה.

לגבי צדק חלוקתי. זה ייעשה. זה חלק מרכזי באג'נדה שלי. אני מאמין בזה ובסופו של דבר אני אבצע את זה.

אני מאמין שלא יכול להיות שהחלטות שניתנו לפני שבעים שנים, שמונים שנים ותשעים שנים תקפות גם היום. עם כל הכבוד, איתן, לא יכול להיות שאזור התעשייה של שער הנגב יושב על שדרות, כל העובדים באים משדרות, שדרות לא יכולה להתפתח כי יש חסימה ובסופו של דבר מי שמקבל את הארנונה, זה שער הנגב ואני בעד שער הנגב וסייעתי מאוד לשער הנגב. יגיד לך ראש המועצה כמה עזרנו לשער הנגב כאשר הייתי. אם זה בקריית שמונה, אז תל חי יושבת על גבול קריית שמונה.

ואם זה בת ים-תל אביב, אותו הדבר.

אותו דבר.

אז תגיד כך.

אותו דבר.

קודם הייתה כאן השתלחות שלא הגבתי עליה ואני לא מקבל את מה שאמרת על המעקף שנעשה במקרה של חדר הכושר ואמרה גם אורלי. אני מציע לטפל בכל הבעיה.

הוא דיבר על זה.

ודאי. אמרתי את זה בצורה מפורשת.

אני בעד זה. חתמתי על זה.

גם לגבי חולון-בת ים, גם לגבי כולם. אנחנו נעשה את זה.

תעשה לכולם.

אנחנו נעשה את זה. מילה אחת על החופים. אמרתי כבר קודם ולא אחזור. אני רוצה לדאוג לכך ואני פועל לקראת עונת הרחצה הבאה כי על פי חוק בשבוע שעבר הסתיימה עונת הרחצה הנוכחית. בעונת הרחצה הבאה, אני אפעל לכך שכל החופים יהיו ללא תשלום.

כל הכבוד.

כמובן שזה יצריך מאבק וזה לא דבר פשוט.

לגבי העניין של הנגישות. דיברתי על זה ואמרתי שהבאנו שני כיסאות נכים.

גם החניה?

בסופו של דבר חניה היא לא תכלית. משתמשים בזה.

אם הוא יעשה מחיר אחיד, נורמלי ושפוי, אפשר לשלם.

נכון. דיברנו על זה.

אדוני השר, אתה עוד לא הולך כי אני רוצה להודות לך. הדיון אמנם היה קצר מדי.

לא התייחסת לארנונה.

רגע. אני רוצה להודות לך. הסקירה הייתה מאוד מעניינת. אני מתנצל שהייתי צריך לצאת כי אגף התקציבים שלכם עושה לי בעיות והייתי צריך לרוץ לוועדת הכנסת לכמה דקות.

הסקירה הייתה מאוד מעניינת. אנחנו עוד נרצה אותך כאן בוועדה.

בבקשה.

גם לגבי הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי ויתקיים כאן דיון בנושא הזה.

אני שמח מאוד לגבי הנושא של מענקי האיזון. יש לנו כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים להידרש אליהם וברוך השם לא לזה.

הסכום עלה בצורה משמעותית.

אני יודע. אנחנו כאן עקבנו אחרי זה בשנים האחרונות ואני מברך אותך על כך. שוב אני חוזר ואומר לגבי הנושא של התקנות של הפוטו וולטאי. אנחנו מבקשים את התקנות כמה שיותר מהר.

כבר חתמתי על התקנות.

בסדר. אני רק מבקש לזרז.

תודה רבה אדוני השר על הסקירה שלך. אני מודה לך.

אני מבקש מהחברים להישאר עוד דקה.

יש מנכ"לית אבל היא לא הגיעה היום.

יש דברים עליהם לא קיבלנו תשובות.

תודה רבה אדוני השר. אני מודה לך. הישיבה עוד לא נעולה.

רבותיי, בדיון שהיה על הפוטו וולטאי, אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין הצעת חוק ושהצעת החוק תאמר שעד מאתיים מטרים לא יהיו חייבים בארנונה. עם העניין הזה הייתה בעיה.

גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש להקריא נוסח.

אני אקריא נוסח. אחר כך נתאם אותו עם היועצים המשפטיים.

כן, נתאם אחר כך, הכול בסדר. אני מבקש להקריא את הנוסח.

זה ייכנס בפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורים) מ-1938, בסעיף 5ג(ה) שעוסק בפטורים ויאמר:

מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו וולטאית או תרמו סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בפסקה (2) להגדרת מתקן אנרגיה מתחדשת שבסעיף 1 לכללי משק החשמל, עסקאות עם ספק שירות חיוני, התש"ס-2000, הממוקמת על גג נכס או קרקע תפוסה, המשמשת למערכת סולרית שאינה ממוקמת על גג והכול על שטח שאינו עולה על מאתיים מטרים.

רק על גג.

פוסילים רק על גג?

רק על גג. אין פרטיים שיש להם.

אתם לא צריכים לכעוס עלי כל הזמן. עם כל הכבוד, אני מתכוון לטובה.

המטרה הייתה לתת את זה לצרכן ביתי.

אני רוצה להגיד לחברי הוועדה ולכם מה אני רוצה עם הדבר הזה. אני מחכה לתקנות שלכם שלא כלולות בחקיקה. אתם אמרתם בישיבות הקודמות שאין אפשרות היות ויש את החוק. כך אמרתם ויועצים משפטיים זה הרי מדע ואני דווקא אוהב את המדע המשפטי כי הוא גמיש.

אני ביקשתי עד מאתיים מטרים יהיה פטור אבל אמרתם שאי אפשר. לכן אנחנו מצרפים לתקנות שאתם מביאים את החקיקה הזאת שאני אצביע עליה - אני מבקש להצביע עליה – כאשר תהיינה כאן הצבעות על חוק ההסדרים.

אני מבקש עד אז לבוא בדברים האם זה רק על גג או אם בן אדם רוצה לשים את זה על קרקע, את אותם מאתיים מטרים, הוא שם את הפוטו וולטאי.

זה לא השימוש הפרטי.

אני לא מקיים דיון על זה.

למה זה לא שימוש פרטי?

אני רק מבקש גם מהיועצים המשפטיים וגם מהאנשים הבכירים במשרד הפנים.

השר אמר שהוא לא רוצה להתעסק בכל שטות. הוא רוצה להוריד את זה ואתם רוצים להתעסק בכל שטות.

כן. תורידו.

משפט לאותו עניין. העירייה והרשויות מוציאות צווי ארנונה בטרם אישור חוק ההסדרים בסוף השנה או התקציב. לכן יכולה להיווצר כאן סתירה כי בינתיים מוציאים הודעות חיוב לארנונה. המליאות של העיריות מאשרות את זה לא בכפוף ללוח הזמנים של גפני. לכן יש פה עניין מאוד דחוף. כדאי לתת הודעה.

אתה יודע שלשנה הזאת אנחנו כבר אחרי יולי לא מאשרים.

אני מדבר על 2016.

איתן, זה לפי סיווגים קיימים. הם מנצלים סיווגים קיימים שלא מתאימים.

זה מה שאני אומר לגפני. גפני שלא נהיה בגדר איש ציבור שבא לברך ונמצא מקלל.

הבנתי. בסדר.

נעשה כרגע עוול בשטח. גובים ארנונה לפי סיווגים של מתקני חשמל שנועדו במקור למתקנים של חברת חשמל.

אנחנו ביקשנו בישיבה הקודמת שלא לעשות את זה.

אדוני, זה צריך להיות בפרוטוקול ואנחנו נעביר את זה.

בישיבה הקודמת זה היה ואני חוזר ומבקש את זה גם עכשיו. אנחנו מדברים על התקנות עם התעריפים הנמוכים. מה שדיברנו בפעם הקודמת, אני רוצה את שני הדברים לצרף יחד.

אני מודה לכם על הגמישות שאתם עומדים לגלות לגבי העניין הזה של הגג והקרקע. אני מודה לכם על זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.