הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, כ"ה בתשרי התשע"ו (08 באוקטובר 2015), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/10/2015
פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
פרוטוקול
סדר היום
פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
סעיף 15 (נקודת זיכוי במס לאקדמאים) – (מ/951)
מוזמנים
¶
מיכה פרלמן - רכז תחום מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר
ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
מיכל גלברט - רפרנטית תחום מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר
עו"ד ספי זינגר - מחלקה פיסקאלית-כלכלית, משרד המשפטים
בני ביטון - ראש עיריית דימונה
רם שפע - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל
יונתן אבן טוב - אגף תקציבים, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
היו"ר משה גפני
¶
אני ממשיך את הדיון בסעיף הבא, שגם הוא המשך מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – פרק ה' (מסים) סעיף 15 (נקודת זיכוי במס לאקדמאים). מי מציג את העניין?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא, חוץ מהשנה שאתם רוצים להמשיך. כל שנה עניין של חצי נקודה, רבע נקודה, 19, אללה יוסטור. מה זה הדבר הזה?
מיכה פרלמן
¶
אז אני אסביר למה זה ואיך זה קורה. חשוב שתבינו גם את ההקשר.
בשונה משנים עברו, הפעם המסגרת של הדיונים סביב הנושא הזה היתה גם סביב דיוני התקציב ממש. בעצם, מי שזוכר פה את ההיסטוריה, התחלנו באיזושהי הצעה לקיצוץ מסיבי בתקציבי ההשכלה הגבוהה בהיקף של כ-260 מיליון שקל.
היו"ר משה גפני
¶
היות ואני לא למדתי היסטוריה לגבי העניין הזה, אבל אני את ההיסטוריה מכיר על בשרי, אני זוכר שבאתם ב-2011 עם החוק הזה, והצבעתי נגד וזה נפל. אם אתה מדבר על היסטוריה, היה טוב שלא היית מדבר על זה.
מיכה פרלמן
¶
בקיצור, סביב הדיונים על התקציב והקיצוץ הצפוי במערכת ההשכלה הגבוהה, עשינו דיונים גם אנחנו, יחד עם התאחדות הסטודנטים - - -
מיכה פרלמן
¶
אז אני מתחיל מההתחלה: במסגרת דיוני התקציב היתה הצעה לקיצוץ של 260 מיליון ש"ח בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. התחלנו דיונים עם ות"ת ועם התאחדות הסטודנטים על איך לעשות את הצעדים האלה בהסכמה ולחפש חלופות. זה היה צעד שעשינו עם כל משרדי הממשלה.
במסגרת הדיונים הללו הגענו לאיזשהו מתווה מוסכם שבו נמיר חלק מהקיצוץ בהוצאה בזה שנגדיל את הכנסות המדינה על-ידי הצעד שאנחנו דנים בו עכשיו, שזה הארכת הוראת השעה ושמירה על נקודת זיכוי אחת לסטודנטים - - -
מיכה פרלמן
¶
רק לשנה אחת. זאת אומרת, לפני הוראת השעה, על כל שנת לימוד לתואר ראשון, סטודנט היה זכאי לצבור נקודת זכות ואז בעצם היה לו את זה לשלוש שנים. אנחנו קטענו את זה לשנה, תואר שני חצי נקודת זכות - - -
מיכה פרלמן
¶
כן, זה הנושא. ולמעשה, בגלל הסיכום הזה הצלחנו לקצץ בקיצוץ,להוריד חלק מהקיצוץ בהוצאה ולהמיר אותו בהגדלת הכנסות. וכפי שאמרתי, העניין הזה היה על דעת הסטודנטים ובשיתוף פעולה אתם, חלק מההסכמות - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע, רגע, שנייה, עיסאווי. הוא אומר ותפקידו להגיד, אבל אני רוצה לדעת מי נמצא מהמל"ג ומי נמצא מהסטודנטים? מי מהמל"ג?
רם שפע
¶
אהלן, בוקר טוב. אני רם שפע, אני סגן יו"ר ההתאחדות הסטודנטים הארצית.
מן הסתם לא בחרנו להיכנס לתוך סיטואציה של אפשרות לקיצוץ, ואם היינו יכולים לבחור – ואני מניח שזה נכון גם לגבי האוצר – אף אחד לא היה רוצה להיות בסיטואציה הזאת. ואגב, חשוב להזכיר, כי דיברתם על היסטוריה – ההתאחדות נאבקה מאוד בזמנו בלרדת משלוש שנים לשנה אחת. מן הסתם, אני מסכים אתך שזה מאוד משמעותי.
בתוך הסיטואציה שנוצרה, כשאנחנו נמצאים בתוך משא ומתן של קיצוץ, אנחנו אכן, בסופו של דבר, הבנו שזה הדבר הנכון בשלב הזה.
מיכה פרלמן
¶
זה בערך המשלים, אבל לא מהשנה הראשונה. זה בערך 140 מיליון שקל - - -, אבל זה רק מ-2018, 2019. לוקח זמן להיכנס לזה.
מיכה פרלמן
¶
70 מ-2018. 2019 זה 140. במובן הזה כן יש פה הוצאה כספית של האוצר כדי לנסות לגשר על מסגרת הזמנים הזאת. זה לא אחד לאחד.
היו"ר משה גפני
¶
מיקי לוי, מיקי לוי. הוא לא שומע. מיקי לוי, הבקשה שלך לגבי הנושא של ההיטל של העובדים הזרים בוטל.
היו"ר משה גפני
¶
זה מה שאני הולך לעשות. ואני אאפשר לך גם כן.
רם, אם אנחנו מאשרים את ההחלטה הזאת, מה זה עושה לסטודנטים?
היו"ר משה גפני
¶
שנייה, עיסאווי. סבלנות. אתה יותר גרוע מגפני.
אני אסביר את השאלה: אם אנחנו לא מאשרים את החוק הזה, נכנס לתוקף לא המצב הקיים עכשיו, אלא מה שהיה נדמה לי לפני 2013. ואם אנחנו מחוקקים את החוק הזה שהממשלה מבקשת, משתנה המצב ממה שהיה בעבר והוא הולך להיות כמו שהיה עכשיו, שהוא יותר גרוע. מה זה עושה לסטודנטים?
כמו חברי פה שצריכים להצביע על זה, אני מייצג אתכם. תגידו מה זה עושה לכם, ולמה אתם רוצים שנצביע בעד, למה הגעתם לסיכום. אני לא נגד זה שהגעתם לסיכום. אבל תסבירו לנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אתה משכנע אותנו להצביע בעד, הא? איזה אבסורד. האוזן שומעת טוב? אתה משכנע אותנו להצביע בעד? - - -
רם שפע
¶
תן לי רגע לדבר.
הסיכום, מיכה ציין את זה עכשיו – מן הסתם המשא-ומתן היה בין הוות"ת להתאחדות הסטודנטים למשרד האוצר. אל תתבלבלו. אני לא שמח מהסיטואציה, לא מבסוט ממנה. אני חושב על סטודנטים בטוח לא פחות מכם, וגם על סטודנטיות. אנחנו עושים את זה יום-יום באלף מישורים. בתוך משא ומתן, כפי שאתם יודעים הרבה יותר טוב ממני, יש גם מצבים שצריך להסכים ולהבין. אני יכול לצעוק עכשיו ולהילחם בזה, השאלה היא מה זה טוב לי.
עפר שלח (יש עתיד)
¶
היות וברור שהדבר הזה דופק את הסטודנטים, כי במקום נקודות זיכוי לאורך שלוש שנים, יהיה להם רק לשנה אחת, תסבירו לנו מה קיבלתם. אולי גם אנחנו נשתכנע - - -
רם שפע
¶
עד כמה שידוע לי אני בינתיים לא מתכנן את הוראות השעה. נכון? הוראת השעה שקיימת עכשיו, מן הסתם ברור לכם שהייתי משנה אותה. נכון?
עפר שלח (יש עתיד)
¶
זו לא האשָמה. זו שאלה באמת. מה קיבלתם בשביל שתהיו בעד? אם קיבלתם משהו ששווה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני אגיד למה. אני עשיתי שיעורי-בית לפני זה וכנראה גם אתם. מה שקרה זה שהגיעו להסדר כולל שיש לו הרבה מרכיבים. לא עושים את הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, או שמקצצים את הקיצוץ, או שממזערים אותו. לא חשוב, אני לא נכנס לכל הפרטים. מכלול שלם של נושאים.
עכשיו, מאיפה מביאים כסף? אני יושב עם אגף התקציבים על אלף ואחד נושאים. גם על הטבות המס שישבתי אתמול, אז הם אומרים: בסדר, צריך להוסיף עוד כסף, אבל מאיפה מביאים אותו? בואו נחפש סעיפים מאיפה להביא.
הם אמרו למל"ג ואמרו גם לסטודנטים: אנחנו צריכים לעשות א', ב', ג', בשביל המוסדות להשכלה גבוהה, למנוע קיצוצים או למזער קיצוצים; מאיפה מביאים כסף, אמרו: נמשיך את ההסדר של מה שהיה לגבי הנושא של נקודת זיכוי לסטודנטים, נמשיך את זה בצורה הזאת, שזה יהיה רק שנה אחת, וזה לטווח של חמש שנים, בניגוד למה שהיה בשנה שעברה. בקדנציה הקודמת זה היה רק לשנה, ועכשיו לחמש שנים. המשמעות של העניין: חיסכון של כסף, בגלל שבעצם מה שיקרה, אני אומר לכם בלי תחזית נבואית, אלא תחזית פרקטית – הנושא הזה פשוט יֵרד מסדר-היום, שנה אחת אין לזה משמעות. בשנה הבאה, כשיבוא תקציב 2017, הסעיף הזה יימחק לחלוטין. זו תמונת המצב.
הסטודנטים עשו את החשבון שלהם, הגיען למסקנה שזה מה שצריך לעשות מכיוון שהמכלול הוא כזה, ואנחנו צריכים לקבל החלטה. אם אנחנו הולכים על זה, כן או לא. זה נורא פשוט.
עפר שלח (יש עתיד)
¶
היושב-ראש, הרי בסופו של דבר, את הדבר הזה ניתן להגיד על התקציב בכלל. כל התקציב זה בכלל סדרי עדיפויות. אז כל דבר אפשר להסביר בזה ששמו כסף במקום אחד - - -
רם שפע
¶
רק פרט קטן שנראה לי אקוטי. כשנכנסנו לתוך המשא-ומתן הזה, דובּר על קיצוץ של 263 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה. והוא ירד משמעותית ל-120 מיליון. כלומר, תעשו את החישוב. אנחנו לא מדברים פה על סיטואציה שאנחנו נכנסים לחדר: "קחו את נקודות הזיכוי".
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
מכיוון שאני מכיר את הנושא היטב, ואני פונה בעיקר לחברי חברי הכנסת – תראו, על פניו הדבר הזה נראה תמוה: איך זה יכול להיות שבעל עניין, מרצונו הטוב, מוותר על איזושהי הטבה? אבל אני רוצה לשים דברים בקונטקסט, וזה נורא חשוב. כי אם כל דבר נקודתי אתם תוציאו מהקונטקסט, גמרת את הסיפור. אין על מה לדבר. תמיד הצד האינטרסנטי צריך לקבל יותר.
אני כיהנתי כיושב-ראש הוות"ת מסוף 2009 ועד שנכנסתי למגרש הזה. אחד מעמודי התווך של מה שעשינו באותן שנים זה לבנות יחסי אמון עם שני גורמים קריטיים בהשכלה הגבוהה: אחד זה הסטודנטים והשני זה האוצר. וניהלנו משאים ומתנים על כל דבר. לא עשינו שום דבר שלא היה בהסכמת הסטודנטים. והיה מהלך מסוים, שאתה יודע היטב שיכולנו לעשות ולא עשינו אותו. כי אני אמרתי: ברגע שיחסי האמון נפגעים, נגמר כל הסיפור. זה מאוד עדין, הדבר הזה. ובלי לחלק ציונים, אני חושב שכולנו יחד הצלחנו להרים את ההשכלה הגבוהה למקום שהיא לא היתה קודם.
הנה בא התקציב החדש, ואני חייב להגיד פה לאוצר שנעשה מעשה שלא היה צריך להיעשות, ואני דיברתי עם שר האוצר על כך, ואני אעלה את זה שוב בדיון הזה, כי זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום. בפעם הראשונה בהיסטוריה באו עם קיצוץ רוחבי שהוחל על כל תקציב ההשכלה הגבוהה, שלא כבמשרדים אחרים, וזו איוולת, ועל האיוולת הזאת אני לא אצביע בעד. ואני אבקש מחברי הכנסת האחרים לא להצביע בעד, אלא אם כן יש מחויבות מפורשת של האוצר לתקן את האיוולת הזאת. ותיכף אני אפתחַ את הנושא.
אבל בעניין הזה צריך להסתכל על טובת ההשכלה הגבוהה והסטודנטים בכללותו. הסטודנטים, תאמינו לי, הם לא פראיירים, ויושב פה איציק שמולי שגם אתו ניהלנו משאים ומתנים מאוד ארוכים. ואם הם מסכימים, זה מכיוון שהחבילה כולה היא לטובתם ולטובת ההשכלה הגבוהה.
קודם כל, אני אומר לכם
¶
תכבדו את הסטודנטים, הם יודעים מה שהם עושים. ההשכלה הגבוהה כולה לא תקום או תיפול רק על ההטבה הזאת. יש חבילה של צעדים שנעשים, שבכללותם מיטיבים עם ההשכלה הגבוהה. זה מה שאני רוצה שנשֹים. אם לא, כל פעם נביא לפה משהו נקודתי וכל העניין יתבדר, וההשכלה הגבוה תיפגע. את זה אני אומר לכם באחריות.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אם כבר יש לי את זכות הדיבור, אני אגיד את זה ככה: מבחינתי הדרישה החד-משמעית שצריכה לצאת מהוועדה ה זאת, ובלי זה אי-אפשר להתייחס לנושא הזה זה הדבר הבא, ותרשו לי להסביר.
תקציב ההשכלה הגבוהה, שלא כתקציבים במשרדים אחרים, הוא תקנה אחת, בעצם שתיים, אחת בלבד, שכוללת את כל התקציב, נניח תשעה מיליארד שקל. באו ואמרו: קיצוץ רוחבי, 4% או מה שלא יהיה על התשעה מיליארד. אבסורד טוטאלי, הרי בכל משרד ממשלתי הקיצוץ הרוחבי מתייחס אך ורק לתוכנית הפעולות, שהוא 10%, 15% – תלוי באיזה משרד – של התקציב, כי כל היתר זה משכורות, מחויבויות וכולי.
אלא מה? שהוות"ת לא משלם משכורות. מי שמשלם משכורות זה המוסדות, וטוב שכך. ומה? הוות"ת יכול לקצץ בהתחייבות של המדינה לתוכנית האירופית או ל - - - או לדברים האלה? ודאי שלא.
ובלי זה, אני אומר לך, אני אלחם כנגד ההחלטה הזאת. וכל דבר שתביאו לכאן וחייב להיות שאתם מתחייבים התחייבות מפורשת להגדיר בצורה המתאימה על מה צריך לחול קיצוץ רוחבי מכאן ואילך, כאשר לקבוע את ההתחלה של כל דיון בעתיד יהיה כאן ולא בשום מקום אחר. אני מציע לכולנו כן להסכים להצעה הזאת כי זה חלק - - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
רציתי לשאול על הטבות המס, אם יש מיפוי מי נהנה מהטבות מס. זאת אומרת, גברים מול נשים. כי יש לי הרגשה שנשים כמעט לא נהנו מההטבה הזאת כיוון שיש לנו גם ככה את נקודות הזיכוי, והיכולת להשתכר במשכורת שמגיעה לרף המס, נראה לי, קטנה יותר.
דבר שני, אם אנחנו יודעים לגבי מקצועות ספציפיים. זאת אומרת, אם יש לנו איזשהו מיפוי מי נהנה מהטבת המס הזאת.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אבל זה בדיוק העניין, שנדמה לי שזה בוגרי מסלולים ספציפיים, במגדר מסוים, באוניברסיטאות מסוימות. אני שואלת: האם יש לנו איזה שהם נתונים בעניין ה זה? ולגבי נשים, אני כמעט בטוחה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
למען האמת, על פניו ואולי יותר מאשר על פניו, יש פה מפגן מאוד יפה של סולידריות בין המרכיבים השונים של ההשכלה הגבוהה, שבאים הסטודנטים ואומרים: אתם יודעים מה, אנחנו חרדים לגורלה של ההשכלה הגבוהה, ואנחנו מוכנים לקחת חלק מהנטל על עצמנו כדי שההשכלה הגבוהה לא תיפגע.
אבל כאן הראייה היא בוודאי ראייה של משחק סכום אפס. להגיד שאם זו באמת הנחת העבודה ואנחנו לא יכולים למצוא מקורות מימון אחרים כדי למנוע את הקיצוץ – אנחנו יודעים, אנחנו מצויים בסוגיה הזו מעט, ואנחנו יודעים שהקיצוץ הזה יכול לפגוע דווקא במרצים הזוטרים באוניברסיטה. זו אחת מהבעיות החמורות שעלו כאן: שהסגל הזוטר באוניברסיטה ייפגע באופן מיידי מהקיצוץ הזה.
אבל ריבונו של עולם, אני מבין ומעריך מאוד את הסולידריות, וכפי שאמרתי, מנו, מישהו אומר: אני מוכן לקחת על גבי חלק מהנטל, למרות שלי באופן מיידי ובמישרין לא יוצא כלום, אבל יוצא להשכלה הגבוהה. אבל אני חושב שעדיין קיימת כאן בעיה. אנשים הולכים לשלם מחיר. אפילו העוזרים הפרלמנטריים שלנו, שיש להם תארים אקדמיים - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אנחנו יודעים לדוגמה בשנה האחרונה, ומנו יאיר את עינינו בעניין הזה ויגיד: בגלל חוק התקציב המדינה אינה יכולה להגדיל את ההוצאות שלה, זה מה שאמר לנו לפני זמן מה כחלון - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
יפה מאוד. אז אם היא יכולה, אז, ריבונו של עולם, מדוע אי אפשר למצוא מקורות מימון אחרים של ה-120 מיליון שקל הנוספים הללו מבלי לפגוע בסטודנטים, ומצד שני, בלי לפגוע בסגל הזוטר?
ולכן, לטעמי, עם מלוא ההערכה לגבי הסולידריות שאתם מביעים, אני חושב שהפתרון שנמצא כאן הוא לא פתרון ראוי. תודה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני לא רוצה להאריך. מאוד רציתי לשמוע את החבילה שאתם מדברים עליה. אבל בכל זאת, חברים, יש אבסורד ודבר שמקומם: לקשור את ההטבה שאמור לקבל אותה הסטודנט עם התקציב של המועצה להשכלה גבוהה זה דבר חמור, ואתם משתמשים בכוח שלכם כאמצעי לחץ. אתם מנצלים, אתם לוחצים את הסטודנטים ושמים אותם בפינה, ומנצלים את הסמכות שלכם לא נכון.
יש מועצה להשכלה גבוהה שמגיע לה תקציב, שצריכה לקבל אותו בהתאם להתפתחות המשקית, בהתאם לסדר העדיפות שלנו, ויש סטודנט שאמור להיות הגורם החשוב בכל מנוע הצמיחה העתידי שאנחנו מדברים עליו. אנחנו לא יכולים, מצד אחד, לרצות צמיחה ולהשקיע במערכת החינוך, ולהשקיע בסטודנט, ומצד שני, לתת ולתת את הכאפה.
הדבר השני, ידידי הסטודנטים – אני שמעתי אותך בתדהמה – אני חושב שאתם טועים. אני חושב שלא מצאתי חוכמת יתר שאתם ממליצים על חוסר הטבה לציבור שאתם מייצגים. מגיע לכם את ההטבה הזאת, ואף אחד לא עושה טובה, כי השיטה של התנהלות הדברים, אנחנו מוחים עליה. ולשם כך אני ממליץ לחברים לא להצביע בעד, לא לקבל, אין לקשור.
עפר שלח (יש עתיד)
¶
- - שכדי להציל משהו אחר הכול בסדר. רק צריך להיות אפילו קשר לוגי בין הדברים.
אין שום קשר לוגי בין ההטבה שניתנת לבן-אדם שסיים לימודים אקדמיים, כדי שבשנים הראשונות שהוא מתחיל לעבוד אחרי שהוא סיים את הלימודים אנחנו רוצים לעזור לו בתחילת חייו, לתקציב של ההשכלה הגבוהה. מה זה שייך בכלל? התקציב של ההשכלה הגבוהה הוא בסדר עדיפות במדינת ישראל.
היו"ר משה גפני
¶
התכוונתי רק דבר אחד. בכנסת ה-18 הייתי פה יושב-ראש ועדה. הייתי בקואליציה אחרת. הם הביאו את זה, הצבעתי נגד, והפלתי.
היו"ר משה גפני
¶
בקדנציה הקודמת, בוועדה הקודמת, כשאני לא הייתי יושב-ראש, הייתי באופוזיציה, הביאו את זה וזה אושר. זה מה שרציתי להגיד. אתה איש הגון - - -
עפר שלח (יש עתיד)
¶
גפני, אנחנו מדברים כמו אנשים הגונים? בקדנציה הקודמת הגיע לפה תקציב שהיה תוצאה של גירעון אדיר, עם היסטריה שלא היתה של השלטון החדש של הכנסת הקודמת, אלא גם של השלטון הקודם, שאיבד את הידיים והרגליים שלו על הגירעון. אז אנחנו יכולים לחזור על זה הרי בכל דיון. מה זה משנה? אנחנו בסיטואציה קיימת.
עפר שלח (יש עתיד)
¶
הדבר הזה, אין בו שום קשר. אני אומַר לכם מתקציב אחר שאני מתעסק בו הרבה: אני לא ראיתי שבתוך הדיון על תקציב הביטחון, באו הנגדים שעכשיו מגיע להם הסכם – ואתה מכיר את הדבר הזה –ואמרו: לא, בשביל שייקנו טנקים, אנחנו מוותרים על השכר שלנו. זה לא שייך אחד לשני. ובזה, אגב, יש קשר לוגי הרבה יותר גדול מאשר מה שאנחנו נותנים לאקדמאי בשנים הראשונות לחייו.
אני גם לא בטוח במספר שמצוין פה, אבל את זה אני אומר בזהירות: את הדבר הזה צריך להחזיר למה שהוא היה. ואת תקציב ההשכלה הגבוהה, מנו, נילחם בשבילו.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני במבוכה קצת טבעית, אתם יכולים להבין למה – כי נתבשרתי על ההסכמה הזאת במסדרון, וזה פשוט הפיל אותי מהכיסא.
אני רוצה להתחבר לדברים שלך, מנו. אולי החטא הקדמון הוא שלי ושל הקדנציה שלי. כי זה נכון, אנחנו לא היינו פראיירים, ואנחנו היינו מאוד לוחמניים, וידענו מה אנחנו רוצים גם בהקשר של המדינה וגם בהקשר של מערכת ההשכלה הגבוהה. אבל בצד הלוחמנות הזאת, אנחנו היינו ממלכתיים. ואולי החטא הקדמון שלנו היה שהגענו לשולחן בזמנו לפני ארבע שנים בצורה ממלכתית, ונפלנו בקסם הזה של להסתכל על המערכת בצורה ממלכתית. כי מה שקרה כאן זה שכאילו היוצרות התהפכו.
ממלכתיות, אפשר לפרש אותה ואפשר לנהוג בממלכתיות סביב כל שולחן. אבל בסוף, כל ארגון צריך לדעת גם מה ייעודו. ובעיני, מה שמתחולל כאן זה אבסורד בהתגלמותו. ובואו נזכיר על מה אנחנו מדברים.
אין מפלגה אחת בבחירות האחרונות שלא דיברה על מצב הצעירים, על השכר שלהם שעומד במקום, על בעיית הדיור, על זה שכולם עושים פה את המסלול הנכון ולא מצליחים לבנות לעצמם חיים. בא דוח של בנק ישראל לפני כמה חודשים ואמר: מדינת ישראל היא המדינה שעוזרת לזוגות הצעירים שלה בצורה הנמוכה ביותר אולי בעולם המערבי. בא אחד העיתונים הכלכליים, לדעתי, "כלכליסט", ואמר: 87% מהצעירים שכבר עוזבים את הבית של ההורים שלהם, נעזרים בהם בסכום שנתי של 90,000 שקל בשנה.
אז לפגוע כאן דווקא באנשים האלה – ואתם יודעים מה האבסורד? אני שמעתי בדיוק כמוכם את שר האוצר לפני כמה שבועות עומד לא רחוק מכאן מעל בימת הכנסת ואומר: יש כסף, יש כסף לבירה - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני)
¶
עזוב, אני בכלל לא נכנס לפוליטיקה. עזוב את הפוליטיקה.
יש כסף לבירה, יש כסף למע"מ, יש כסף להכול. אבל לסטודנטים אין כסף.
ונקודה אחת אחרונה, אדוני היושב-ראש, גם אם אין בינינו הסכמה היום לגבי זה שהצעד הזה נדרש או לא נדרש, למה צריך לעשות אותו עד 2020? זה כמו חוק יום לימודים ארוך מספר 2. לפחות שתהיה פה הסכמה בשולחן, שגם סביב ההסכמה המגונה הזאת והדיל המכוער הזה שנעשה פה, על הגב של הסטודנטים בונים עכשיו את כל תלי התלים של ההשכלה הגבוהה – ואני אומר לכם משהו: את הסיפורים האלה על המעונות של ועדת טרכטנברג, אני אוכל מ-2011. ואתם נופלים בדיוק באותה הרשת, בדיוק באותה הרשת. גם לכם, בקדנציה האחרונה, מכרו את הסיפורים האלה על המעונות.
ולכן, אדוני היושב-ראש, בקשתי האחרונה היא שלכל הפחות ההסכמה הזאת לא תהיה עד 2020.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אבל עיסאווי, הוא איש פרקטי. הוא אומר: אם תהיה. אני לא בטוח שתהיה, אבל אם תהיה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
בקצרה לחלוטין.
אדוני הסטודנט, רם, לא ברור לי איזה סטודנטים אתם מייצגים. לא ברור לי איזה הסכם רע אתם הבאתם. לדעתי הגשתם לחי לסטירה. פשוט קיבלתם סטירת לחי מצלצלת, וזה לקשור מין בשאינו מינו.
ובכלל, אני אומר לאנשי האוצר, שאני מאוד מעריך אתכם ומזדהה אתכם לא אחת גם בוועדה הזאת, שיש לי תחושת קבס מכל המהלך הזה שנעשה גם מאחורי גבה של הוועדה עצמה.
הוכחתם שיש כסף. זה לא ה-39 מיליארד שקל שהיו חסרים בקדנציה הקודמת. פיזרתם כסף לכל המקומות. גם עודף גבייה של תשעה מיליארד שקל, גם ביטול מע"מ, גם ביטול בירה. יש כסף? אז למה המסכנים האלה? למה לפגוע דווקא בחינוך?
ואני אומר לכם, תשלומי היתר של האוצר לכל מיני סעיפים בתקציב 2015 – צריכים להתבייש שקיצצו בתקציב הזה. בכל מקרה, אם אנחנו נלך להצבעה זה לא יהיה עד 2020.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
- - ולכן אני אומר לך ש-4.4% גירעון אינם דומים לתשעה מיליארד שקל פלוס, מעבר לסיפור של ביטול המע"מ והבירה וכל הדברים האחרים. אתה תעזור לי עם האמהות החד-הוריות. אני לא אוותר להם.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. האמהות החד-הוריות זה לא קשור לזה. אני חשבתי שאני קושר את זה לזה, וזה כנראה יהיה בסעיף אחר. צריך לקשור משהו אחר.
אתה רצית להגיד משהו?
היו"ר משה גפני
¶
אבל תגיד את האמת. אל תתרגש ממה שצועקים פה נגד, בגלל שיש פה הרבה שצועקים נגד והם היו פעם בעד.
יונתן אבן טוב
¶
אני רוצה רק לומר שזה חשוב שכולנו נבין – ושוב אני אומר, זה לא במקום הסטודנטים, ולא בעדם או נגדם – שקיצוץ במערכת ההשכלה הגבוהה, ככל שיהיה, בתקציבים הקשיחים של האוניברסיטאות שמחייבים, כפי שנאמר פה, פגיעה בסגל או פגיעות מסוג אחר בהוראה עצמה ובפעילות האקדמית, היא פגיעה ממשית בציבור הסטודנטים - - -
יונתן אבן טוב
¶
אני מבקש רק להסתייג מהאמירה שנאמרת כאן כאילו אין שום קשר בין פגיעה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה לבין הסטודנטים, ואלו שתי מערכות נפרדות. למיטב הבנתנו, הדבר הוא לא - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
זה לא סטודנטים. זה לא סטודנט בכלל. אתה נותן לו - - - לחיים. אתה עושה להם חיים קלים.
יונתן אבן טוב
¶
אני השלמתי. המסר שרציתי להעביר הוא: אני מבקש לנהל את הדיון עם כל ההסתייגויות שעלו פה, שהן לגיטימיות וענייניות, ולא לייצר דיון שאומר: טובת הסטודנטים היא מישור אחד, קיצוץ במערכת ההשכלה היא מישור אחר, ואין ביניהם דבר וחצי דבר.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. תענה תשובות במהירות. אני רק רוצה שתענה גם כן: למה אצל ניסן סלומינסקי הבאתם את זה לשנה אחת ואלי אתם מביאים? - - -
היו"ר משה גפני
¶
אתם רוצים להעביר את זה לחוקה? אני לא הסכמתי. אני לא רציתי את זה פה. זה חוקה. תעבירו את זה שם בשנייה וזהו. בבקשה, מיכה.
מיכה פרלמן
¶
דבר ראשון, מי שמקבל את נקודת הזיכוי זה רק מי שמתפרנס ממשכורת שהיא מעל רף המס. זה לא הסטודנטים במהלך לימודיהם. זה ציבור קצת יותר חזק. מי שאקדמאי, יש לו שכר ממוצע גבוה יותר ממי שאינו אקדמאי. זו לא האוכלוסיה היותר-חלשה של החברה, אלא היותר-חזקה של חברה. זה הדבר הראשון שצריך לשים על השולחן.
לגבי עיקרי החבילה שנאמרה פה – דבר ראשון שחשוב להבין, זהו צעד פיסקאלי. כדי לכנס את התקציב הזה היינו צריכים 260 מיליון שקל. באנו במשא-ומתן כדי למנוע את הפגיעה המאוד-חמורה, כפי שנאמר פה, על מערכת ההשכלה הגבוהה, וחיפשנו דרכים אחרות.
אחד מהצעדים שהצענו זה הארכת השעה, שאם לא נאריך אותה בחמש שנים, אנחנו לא נגיע ליעדים הפיסקאליים הללו כי תחזית ההכנסות רק תגדל החל מ-2018. למה זה? אני יכול להסביר את זה בטבלאות מפורטות – בגלל שאנחנו לא נהנה בכלל, כאוצר, מהסיפור הזה בהגדלת הכנסות לפני 2018, 2019, 2020, ואפילו אחרי.
ולכן אנחנו צריכים, את פרק הזמן ה ארוך הזה כדי להשלים את הצד הפיסקאלי שעליו אנחנו מדברים. אז זה לגבי המועד.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אם הצפי, כפי שאתה אומר עליו הוא כזה שאין קיצוץ בהכנסות עתידיות, אז בשנה הבאה תביאו את זה עוד פעם ולא תהיה בעיה. נניח. בהנחה שה עובר היום.
מיכה פרלמן
¶
אבל גם אז ההשפעה של זה תהיה מאוד ארוכת-טווח, ולכן אני אומר לך שזה לא יהיה צעד מאוד אטרקטיבי, וכרגע אנחנו מציעים אותו לחמש שנים.
הנושא הראשון שהחבילה הזאת כוללת, שוב, היא הפחתת הקיצוץ מ-260 ל-120. זה דבר ראשון. דבר שני, כן הובטחו במהלך התקופה הזאת 120 מיליון שקל למעונות לסטודנטים. אפרופו עזרה לסטודנטים – הפחתת יוקר המחיה לסטודנט. כן נעשה פה צעד מאוד משמעותי. 120 מיליון שקל זה המון מעונות סטודנטים, המון מיטות.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לא. להתייחס לשאלה של חבר הכנסת שמולי: כמה מעונות, והוא נמצא באותה סיטואציה - - -
מיכה פרלמן
¶
לסיכום, בנושא המעונות נעביר את הנתונים בדיוק. כן הוקצו כמה מאות מיליוני שקלים לבניית מעונות. לא נבנה מספיק אבל הוקצה הרבה כסף.
בנוסף לצעדים הללו, הוקצה יחד, ות"ת והאוצר, כ-19 מיליון שקל לפרויקטים חברתיים שהתאחדות הסטודנטים מובילה, פרויקטים מאוד ראויים שאני חושב שראוי שיפרטו עליהם; נושאים שלדעתי, כל חברי הכנסת פה יזדהו אתם.
ולבסוף, בנקודה שגם חבר הכנסת טרכטנברג העלה, נושא הקיצוץ והמתודולוגיה של הקיצוץ – חלק מההבנות שהגענו יחד עם ות"ת, היא כן לבחון מחדש את הנושא הזה. זאת אומרת, בדיונים משותפים, משהו שלא היה קודם חלק ממשהו כתוב - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
יש דברים שהם בשוליים ויש דברים שהם מז'וריים. העניין הזה, לא יכול להיות שבכלל יהיה דיון על זה ושהדיון הזה יתקיים בעתיד. כלומר, כולנו מבינים שלא יתכן לנהל דיון מול ההשכלה הגבוהה על קיצוץ רוחבי מכל התקציב. אין דבר כזה. המינימום שצריך – בוא אני אציע לך הצעה - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אם הדבר הזה לא יהיה ברור כרגע – אני אומר לך, אני הולך לנהל מאבק כנגד כל הדבר הזה, כי זה לא יכול להיות. זה עוול שלא יתכן שהוא ישנו. אז אני אציע לך הצעה קונקרטית, שנקודת ההתחלה של הדיון שיהיה היא הממוצע של כל משרדי הממשלה. מאיפה מתחילים שם? 80%? 75%? תתחיל שם.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני שואל אותך ואת כל החברים: תאר לעצמך סיטואציה שמטילים מס מגזר ערבי, מס מגזר 1% מכל ערבי שישלם, ולקחת את המס הזה ולהשקיע בחברה הערבית.
שלומית ארליך
¶
לעניין הנוסח, כשתתקבל החלטה – ליאת, האופן שבו ינוסח התיקון, אנחנו סבורים שלא צריך לתקן מחדש את כל הנוסח כמו שהוא נמצא כרגע, אלא אפשר פשוט להתיישב על התיקון - - -
היו"ר משה גפני
¶
ככה. בגלל שלא מצביעים, כמו שלא הצבענו על הסעיף הקודם, כשהיתה הסכמה. על מה שאין הסכמה נצביע?
אני לא רוצה את כל המלל הזה. אמרה לי היועצת המשפטית - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יכול לחתוך את זה היום אם אני לא מביא את כל החברים להצבעה. ואני לא הולך לעשות את - - -
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אין בעיה.
אני מבקש כמה דברים. אנחנו נביא את זה, אם נביא להצבעה, אם אני אחליט לא לפצל את זה, או להפיל את זה, או להצביע בעד, לא חשוב מה, אני רוצה כמה דברים.
קודם כל, אני לא רוצה את כל המלל הזה. הוא מיותר לחלוטין. אתם מבקשים להאריך את הוראת השעה, אז תגידי איך שיהיה כתוב. אני לא הולך להתחיל להסתבך עם העניין הזה, עוד גם בתוך הבוץ, או אם אני בסוף אחליט להצביע בעד, אני צריך את המלל הזה?
תגידי מה צריך להיות כתוב בחוק.
ליאת גרבר
¶
פשוט הבנו שזה עניין של נסחות. אנחנו הבנו שהיתה בעיה עם הנוסח הקודם, כיוון שהוא לא נוּסח כהוראת שעה.
שלומית ארליך
¶
הוא נוּסח בדיוק אותו דבר: לגבי מי שסיים לימודים כאמור בסעיפים כך וכך, בתקופה שמיום עד יום. פשוט לשנות את: "עד יום".
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, אז זה הנסחות.
הדבר השני, להביא להצבעה – אף אחד מהחברים פה לא יצביע על חמש שנים. אף אחד. זה ברור לחלוטין.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, מאה אחוז. אני רק רוצה שתדעו. אין בעיה. מה שתביאו להצבעה – פה לא הולך לעבור חמש שנים. אני מבין את הרציונל, אני גם מקבל את מה שנאמר לגבי המוסדות להשכלה גבוהה. הכול בסדר. פה לא הולך לעבור חמש שנים, מכיוון שאני חייב להוכיח לעיסאווי פריג' שאני לא פחות טוב מניסן סלומינסקי.
לא יעבור פה חמש שנים, בגלל שחמש שנים, המשמעות של העניין, עדיף שתביאו הצעת חוק שאומרת: אין יותר נקודות זיכוי לסטודנטים. נקודה. זו המשמעות של חמש שנים. אם אתה אומר: שנה, אתה אומר פרק זמן לא ארוך, בכל אופן אנחנו עוד פה, אנחנו יכולים לשפר את זה כשיהיה מצב יותר טוב.
הדבר השלישי, אני בעצמי מתלבט בשאלה הזאת, אני מבין את הנושא של למצוא תקצוב לנושא הזה. אני יודע שעושים את זה כל הזמן. הם מנהלים אתי דיונים, מנהלים אתי משא ומתן – אמרתי זה גם קודם – על הטבות מס ליישובים שצריך להוסיף כסף, להביא את זה מסעיפים אחרים. אני מבין את זה. לא בטוח שזאת הדרך.
אבל הכיוון הוא, ליאת – תקבעו את הנוסח, לא את הנוסח הארוך הזה, לא נקריא אותו, אלא להביא מועד אחר. ואני מציע שתשקלו מחדש לקראת ההצבעה על כמה זמן מדובר. בגלל שאם מדובר על חמש שנים, אני כנראה אצביע נגד. כנראה. לא שאני בטוח. אני אומר: בלי נדר.
היו"ר משה גפני
¶
כן, זה ברור. הוא יודע את זה.
דבר נוסף שאני מבקש, ואני מבקש שתשקלו את העניין, וגם את זה אני רוצה להביא להצבעה – הנושא של שני בני-זוג, של נקודות זיכוי, שאם אחד מבני-הזוג מתאלמן, שהאישה נפטרה והבעל נשאר לבד עם הילדים, והוא מבקש את נקודות הזיכוי מכיוון שהוא מטפל בילדים – זה אותו דבר אם הם נפרדים והילדים נמצאים אצלו למשמורת – להעביר לו את נקודות הזיכוי.
מכיוון שאנחנו מדברים פה על נקודות זיכוי של סטודנטים, אני מבקש להכניס גם את העניין של המשמורת של שני בני-זוג, או שהתגרשו או שהוא התאלמן, שהוא יקבל את נקודות הזיכוי. ואם נצביע על זה, אני רוצה להצביע גם על זה. אני מבקש שתבדקו את העניין הזה ותתנו לי תשובה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אז יש בעיה. זה דיון בבית-משפט. זה סיפור שלם. כמה שאני ביקשתי בעניין הזה, זה עדיין לא נפתר. צריך לפתור את הבעיה הזאת. זה דבר הומאני מהמדרגה הראשונה.
היו"ר משה גפני
¶
ראיינו אותי גם ברדיו לפני כמה שנים על העניין הזה. אני הבטחתי לתקן את זה, אבל אני הייתי באופוזיציה, אז - - -
היו"ר משה גפני
¶
תבדקו את העניין ועוד נדבר על זה. תודה רבה. סיימנו את הדיון בעניין הזה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:15.