הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 86

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ה בתשרי התשע"ו (08 באוקטובר 2015), שעה 11:30

פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

סעיף 15 (נקודת זיכוי במס לאקדמאים) – (מ/951)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

יוסי יונה

שלי יחימוביץ'

עיסאווי פריג'

עפר שלח

איציק שמולי

מיכה פרלמן - רכז תחום מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

מיכל גלברט - רפרנטית תחום מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר - מחלקה פיסקאלית-כלכלית, משרד המשפטים

בני ביטון - ראש עיריית דימונה

רם שפע - סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל

יונתן אבן טוב - אגף תקציבים, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

שלומית ארליך

ליאת קרפטי

אילנה זינאתי

הדר אביב

פרק ה' (מסים) למעט סעיפים 13(12)(א), 16(3)(א) ו-24(2)(א) (קנס גירעון) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

אני ממשיך את הדיון בסעיף הבא, שגם הוא המשך מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – פרק ה' (מסים) סעיף 15 (נקודת זיכוי במס לאקדמאים). מי מציג את העניין?

אני אתחיל.

למה אתם נגד סטודנטים?

חס וחלילה. אנחנו בעד סטודנטים - - -

למה כל שנה משנים את המדיניות? שזה הכי גרוע.

ההיפך. עכשיו אנחנו ממשיכים.

לא, חוץ מהשנה שאתם רוצים להמשיך. כל שנה עניין של חצי נקודה, רבע נקודה, 19, אללה יוסטור. מה זה הדבר הזה?

לראיה, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים פה ביחד אתנו בהסכמה מלאה.

ארדיטי?

לא, אני רם. אני הסגן של ארדיטי.

ארדיטי התקשר אלי, וניסיתי לחזור אליו ולא הצלחתי.

אז הנה, סגנו הגיע כדי להביע תמיכתו בנושא - - -

מאיפה אתה יודע שהוא תומך?

דיברתי אתו לפני – אני אגלה לך סוד קטן.

טוב, תיכף נשמע. בבקשה.

אז אני אסביר למה זה ואיך זה קורה. חשוב שתבינו גם את ההקשר.

בשונה משנים עברו, הפעם המסגרת של הדיונים סביב הנושא הזה היתה גם סביב דיוני התקציב ממש. בעצם, מי שזוכר פה את ההיסטוריה, התחלנו באיזושהי הצעה לקיצוץ מסיבי בתקציבי ההשכלה הגבוהה בהיקף של כ-260 מיליון שקל.

היות ואני לא למדתי היסטוריה לגבי העניין הזה, אבל אני את ההיסטוריה מכיר על בשרי, אני זוכר שבאתם ב-2011 עם החוק הזה, והצבעתי נגד וזה נפל. אם אתה מדבר על היסטוריה, היה טוב שלא היית מדבר על זה.

אבל ב-2013-2014 זה בכל זאת עבר.

ב-2013-2014 אני לא הייתי.

בכל מקרה, כחלק מהדיונים על הקיצוץ הזה, וכדי לנסות להגיע לצעדים מוסכמים - - -

התחלתם את הדיון של נקודת זיכוי?

כן.

אתה המושיע של הסטודנטים.

למה?

ככה נראה. אתה נגד זה, נכון?

עוד לא התחלנו וכבר אתה יודע מי המושיע?

מקודם דיברנו על המשיח, עכשיו המושיע.

בקיצור, סביב הדיונים על התקציב והקיצוץ הצפוי במערכת ההשכלה הגבוהה, עשינו דיונים גם אנחנו, יחד עם התאחדות הסטודנטים - - -

אין לנו הרבה זמן לסעיף הזה.

למה? יש לנו.

אין לנו. עד 12:00.

למה? למה? למה?

ככה. מה לעשות? אין לנו.

כבר לקחת שלוש דקות, מהשאלות שלך.

זה נושא חשוב.

אם זה יהיה נושא שנצטרך להמשיך את הדיון בו, נמשיך את הדיון. אבל לזה מוקצבת חצי שעה.

אל תקבע מראש.

חצי שעה. אם לא יספיק, אנחנו נמשיך את הדיונים.

אז אני מתחיל מההתחלה: במסגרת דיוני התקציב היתה הצעה לקיצוץ של 260 מיליון ש"ח בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. התחלנו דיונים עם ות"ת ועם התאחדות הסטודנטים על איך לעשות את הצעדים האלה בהסכמה ולחפש חלופות. זה היה צעד שעשינו עם כל משרדי הממשלה.

במסגרת הדיונים הללו הגענו לאיזשהו מתווה מוסכם שבו נמיר חלק מהקיצוץ בהוצאה בזה שנגדיל את הכנסות המדינה על-ידי הצעד שאנחנו דנים בו עכשיו, שזה הארכת הוראת השעה ושמירה על נקודת זיכוי אחת לסטודנטים - - -

שנה אחת.

רק לשנה אחת. זאת אומרת, לפני הוראת השעה, על כל שנת לימוד לתואר ראשון, סטודנט היה זכאי לצבור נקודת זכות ואז בעצם היה לו את זה לשלוש שנים. אנחנו קטענו את זה לשנה, תואר שני חצי נקודת זכות - - -

שנה זה כמעט לא קיים. מה בשנה עושים הסטודנטים? - - -

כן, זה הנושא. ולמעשה, בגלל הסיכום הזה הצלחנו לקצץ בקיצוץ,להוריד חלק מהקיצוץ בהוצאה ולהמיר אותו בהגדלת הכנסות. וכפי שאמרתי, העניין הזה היה על דעת הסטודנטים ובשיתוף פעולה אתם, חלק מההסכמות - - -

הבנו. הבנו.

מה זה, על דעת הסטודנטים? - - -

רגע, רגע, שנייה, עיסאווי. הוא אומר ותפקידו להגיד, אבל אני רוצה לדעת מי נמצא מהמל"ג ומי נמצא מהסטודנטים? מי מהמל"ג?

הוא צריך להגיע. הוא בדרך. בעוד כמה דקות הוא יגיע.

טוב. נציג הסטודנטים, בבקשה.

אהלן, בוקר טוב. אני רם שפע, אני סגן יו"ר ההתאחדות הסטודנטים הארצית.

מן הסתם לא בחרנו להיכנס לתוך סיטואציה של אפשרות לקיצוץ, ואם היינו יכולים לבחור – ואני מניח שזה נכון גם לגבי האוצר – אף אחד לא היה רוצה להיות בסיטואציה הזאת. ואגב, חשוב להזכיר, כי דיברתם על היסטוריה – ההתאחדות נאבקה מאוד בזמנו בלרדת משלוש שנים לשנה אחת. מן הסתם, אני מסכים אתך שזה מאוד משמעותי.

בתוך הסיטואציה שנוצרה, כשאנחנו נמצאים בתוך משא ומתן של קיצוץ, אנחנו אכן, בסופו של דבר, הבנו שזה הדבר הנכון בשלב הזה.

מה זה, הבנת ש- - -?

שנייה, עיסאווי. יש לי פריבילגיה. שנייה.

מה, אני לא מבין - - -

- - -

אתה מייצג את הסטודנטים פה עכשיו, לצורך העניין. אתה המייצג הבכיר ביותר.

בהחלט. גם את הסטודנטים.

אגב, כמה חיסכון כספי זה - - -

זה בערך המשלים, אבל לא מהשנה הראשונה. זה בערך 140 מיליון שקל - - -, אבל זה רק מ-2018, 2019. לוקח זמן להיכנס לזה.

אני לא מבין. זה לא מדויק, אדוני.

כמה? כמה?

70 מ-2018. 2019 זה 140. במובן הזה כן יש פה הוצאה כספית של האוצר כדי לנסות לגשר על מסגרת הזמנים הזאת. זה לא אחד לאחד.

בסדר. השאלה מאיפה אתה מסתכל על זה. ממה שהיה – מה שהיה זה קיצוץ - - -

- - - 39 מיליארד שקל. עכשיו יש תשעה מיליארד שקל פלוס, אז - - - מכל מי שאפשר.

מיקי לוי, מיקי לוי. הוא לא שומע. מיקי לוי, הבקשה שלך לגבי הנושא של ההיטל של העובדים הזרים בוטל.

אני שמח. סוף-סוף הודיתי שעשינו טעות. אתה רואה?

באמת באומץ אמרת את זה פה.

אני מבקש לקבל הסבר למה ששמעתי.

זה מה שאני הולך לעשות. ואני אאפשר לך גם כן.

רם, אם אנחנו מאשרים את ההחלטה הזאת, מה זה עושה לסטודנטים?

נראה לי שההשלכות של זה ברורות.

קודם כל, לא משנים את ההחלטה. מיכה ציין. הוראת השעה מתארכת.

מה זה, לא משנים?

שנייה, עיסאווי. סבלנות. אתה יותר גרוע מגפני.

אני אסביר את השאלה: אם אנחנו לא מאשרים את החוק הזה, נכנס לתוקף לא המצב הקיים עכשיו, אלא מה שהיה נדמה לי לפני 2013. ואם אנחנו מחוקקים את החוק הזה שהממשלה מבקשת, משתנה המצב ממה שהיה בעבר והוא הולך להיות כמו שהיה עכשיו, שהוא יותר גרוע. מה זה עושה לסטודנטים?

כמו חברי פה שצריכים להצביע על זה, אני מייצג אתכם. תגידו מה זה עושה לכם, ולמה אתם רוצים שנצביע בעד, למה הגעתם לסיכום. אני לא נגד זה שהגעתם לסיכום. אבל תסבירו לנו.

אתה משכנע אותנו להצביע בעד, הא? איזה אבסורד. האוזן שומעת טוב? אתה משכנע אותנו להצביע בעד? - - -

עם מי הגעתם לסיכום? אני יכול להבין עם מי הגעתם לסיכום?

בינתיים, אם אני לא אסביר את עמדתי, אז יהיה לכם קשה לשמוע.

עם מי הגעתם? - - -

תן לי רגע לדבר.

הסיכום, מיכה ציין את זה עכשיו – מן הסתם המשא-ומתן היה בין הוות"ת להתאחדות הסטודנטים למשרד האוצר. אל תתבלבלו. אני לא שמח מהסיטואציה, לא מבסוט ממנה. אני חושב על סטודנטים בטוח לא פחות מכם, וגם על סטודנטיות. אנחנו עושים את זה יום-יום באלף מישורים. בתוך משא ומתן, כפי שאתם יודעים הרבה יותר טוב ממני, יש גם מצבים שצריך להסכים ולהבין. אני יכול לצעוק עכשיו ולהילחם בזה, השאלה היא מה זה טוב לי.

מה קיבלתם? מה קיבלתם?

היות וברור שהדבר הזה דופק את הסטודנטים, כי במקום נקודות זיכוי לאורך שלוש שנים, יהיה להם רק לשנה אחת, תסבירו לנו מה קיבלתם. אולי גם אנחנו נשתכנע - - -

אבל זה המצב. אני לא מבינה - - -

זה לא המצב. זה ממש לא המצב. זה המצב בהוראת שעה.

- - - מה קורה כאן?

עד כמה שידוע לי אני בינתיים לא מתכנן את הוראות השעה. נכון? הוראת השעה שקיימת עכשיו, מן הסתם ברור לכם שהייתי משנה אותה. נכון?

אתה סטודנט למה, אדוני?

אני סטודנט לחינוך.

זו לא האשָמה. זו שאלה באמת. מה קיבלתם בשביל שתהיו בעד? אם קיבלתם משהו ששווה - - -

- - -

רבותי, אבל מה קרה? מה נהיה פה?

לא, זה לא יאומן. התהפכו היוצרות. התהפכו היוצרות.

אנחנו קצת לא נוהגים בהגינות כלפיו. קצת.

זה בסדר.

אני אגיד למה. אני עשיתי שיעורי-בית לפני זה וכנראה גם אתם. מה שקרה זה שהגיעו להסדר כולל שיש לו הרבה מרכיבים. לא עושים את הקיצוץ בהשכלה הגבוהה, או שמקצצים את הקיצוץ, או שממזערים אותו. לא חשוב, אני לא נכנס לכל הפרטים. מכלול שלם של נושאים.

עכשיו, מאיפה מביאים כסף? אני יושב עם אגף התקציבים על אלף ואחד נושאים. גם על הטבות המס שישבתי אתמול, אז הם אומרים: בסדר, צריך להוסיף עוד כסף, אבל מאיפה מביאים אותו? בואו נחפש סעיפים מאיפה להביא.

הם אמרו למל"ג ואמרו גם לסטודנטים: אנחנו צריכים לעשות א', ב', ג', בשביל המוסדות להשכלה גבוהה, למנוע קיצוצים או למזער קיצוצים; מאיפה מביאים כסף, אמרו: נמשיך את ההסדר של מה שהיה לגבי הנושא של נקודת זיכוי לסטודנטים, נמשיך את זה בצורה הזאת, שזה יהיה רק שנה אחת, וזה לטווח של חמש שנים, בניגוד למה שהיה בשנה שעברה. בקדנציה הקודמת זה היה רק לשנה, ועכשיו לחמש שנים. המשמעות של העניין: חיסכון של כסף, בגלל שבעצם מה שיקרה, אני אומר לכם בלי תחזית נבואית, אלא תחזית פרקטית – הנושא הזה פשוט יֵרד מסדר-היום, שנה אחת אין לזה משמעות. בשנה הבאה, כשיבוא תקציב 2017, הסעיף הזה יימחק לחלוטין. זו תמונת המצב.

הסטודנטים עשו את החשבון שלהם, הגיען למסקנה שזה מה שצריך לעשות מכיוון שהמכלול הוא כזה, ואנחנו צריכים לקבל החלטה. אם אנחנו הולכים על זה, כן או לא. זה נורא פשוט.

היושב-ראש, הרי בסופו של דבר, את הדבר הזה ניתן להגיד על התקציב בכלל. כל התקציב זה בכלל סדרי עדיפויות. אז כל דבר אפשר להסביר בזה ששמו כסף במקום אחד - - -

כן, זה המצב.

אז אם ככה, אין שום משמעות לשום דיון כלכלי. הדיון הכלכלי הזה הוא בנקודה הזאת.

רק פרט קטן שנראה לי אקוטי. כשנכנסנו לתוך המשא-ומתן הזה, דובּר על קיצוץ של 263 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה. והוא ירד משמעותית ל-120 מיליון. כלומר, תעשו את החישוב. אנחנו לא מדברים פה על סיטואציה שאנחנו נכנסים לחדר: "קחו את נקודות הזיכוי".

הגנתי עליך.

- - -

פראיירים. אתה יודע כמה כסף הוציאו לשטויות בסיבוב הזה?

לצערי, אני לא שולט בזה.

למה לא ייעצת לו לפני? מה אתה עכשיו? - - -

רבותי, מה ההתלהבות הזאת? חבר הכנסת טרכטנברג, בבקשה.

- - - זו לא אשמתך. אתה יודע, אני אוהב אותך.

מיקי לוי, טרכטנברג ברשות דיבור. בבקשה.

מכיוון שאני מכיר את הנושא היטב, ואני פונה בעיקר לחברי חברי הכנסת – תראו, על פניו הדבר הזה נראה תמוה: איך זה יכול להיות שבעל עניין, מרצונו הטוב, מוותר על איזושהי הטבה? אבל אני רוצה לשים דברים בקונטקסט, וזה נורא חשוב. כי אם כל דבר נקודתי אתם תוציאו מהקונטקסט, גמרת את הסיפור. אין על מה לדבר. תמיד הצד האינטרסנטי צריך לקבל יותר.

אני כיהנתי כיושב-ראש הוות"ת מסוף 2009 ועד שנכנסתי למגרש הזה. אחד מעמודי התווך של מה שעשינו באותן שנים זה לבנות יחסי אמון עם שני גורמים קריטיים בהשכלה הגבוהה: אחד זה הסטודנטים והשני זה האוצר. וניהלנו משאים ומתנים על כל דבר. לא עשינו שום דבר שלא היה בהסכמת הסטודנטים. והיה מהלך מסוים, שאתה יודע היטב שיכולנו לעשות ולא עשינו אותו. כי אני אמרתי: ברגע שיחסי האמון נפגעים, נגמר כל הסיפור. זה מאוד עדין, הדבר הזה. ובלי לחלק ציונים, אני חושב שכולנו יחד הצלחנו להרים את ההשכלה הגבוהה למקום שהיא לא היתה קודם.

הנה בא התקציב החדש, ואני חייב להגיד פה לאוצר שנעשה מעשה שלא היה צריך להיעשות, ואני דיברתי עם שר האוצר על כך, ואני אעלה את זה שוב בדיון הזה, כי זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום. בפעם הראשונה בהיסטוריה באו עם קיצוץ רוחבי שהוחל על כל תקציב ההשכלה הגבוהה, שלא כבמשרדים אחרים, וזו איוולת, ועל האיוולת הזאת אני לא אצביע בעד. ואני אבקש מחברי הכנסת האחרים לא להצביע בעד, אלא אם כן יש מחויבות מפורשת של האוצר לתקן את האיוולת הזאת. ותיכף אני אפתחַ את הנושא.

אבל בעניין הזה צריך להסתכל על טובת ההשכלה הגבוהה והסטודנטים בכללותו. הסטודנטים, תאמינו לי, הם לא פראיירים, ויושב פה איציק שמולי שגם אתו ניהלנו משאים ומתנים מאוד ארוכים. ואם הם מסכימים, זה מכיוון שהחבילה כולה היא לטובתם ולטובת ההשכלה הגבוהה.

תכבדו את הסטודנטים, הם יודעים מה שהם עושים. ההשכלה הגבוהה כולה לא תקום או תיפול רק על ההטבה הזאת. יש חבילה של צעדים שנעשים, שבכללותם מיטיבים עם ההשכלה הגבוהה. זה מה שאני רוצה שנשֹים. אם לא, כל פעם נביא לפה משהו נקודתי וכל העניין יתבדר, וההשכלה הגבוה תיפגע. את זה אני אומר לכם באחריות.

רגע, מנו, לא הבנו. אתה אומר: היה הסכם כולל, אבל מה ההסכם?

- - -

אם כבר יש לי את זכות הדיבור, אני אגיד את זה ככה: מבחינתי הדרישה החד-משמעית שצריכה לצאת מהוועדה ה זאת, ובלי זה אי-אפשר להתייחס לנושא הזה זה הדבר הבא, ותרשו לי להסביר.

תקציב ההשכלה הגבוהה, שלא כתקציבים במשרדים אחרים, הוא תקנה אחת, בעצם שתיים, אחת בלבד, שכוללת את כל התקציב, נניח תשעה מיליארד שקל. באו ואמרו: קיצוץ רוחבי, 4% או מה שלא יהיה על התשעה מיליארד. אבסורד טוטאלי, הרי בכל משרד ממשלתי הקיצוץ הרוחבי מתייחס אך ורק לתוכנית הפעולות, שהוא 10%, 15% – תלוי באיזה משרד – של התקציב, כי כל היתר זה משכורות, מחויבויות וכולי.

אלא מה? שהוות"ת לא משלם משכורות. מי שמשלם משכורות זה המוסדות, וטוב שכך. ומה? הוות"ת יכול לקצץ בהתחייבות של המדינה לתוכנית האירופית או ל - - - או לדברים האלה? ודאי שלא.

ובלי זה, אני אומר לך, אני אלחם כנגד ההחלטה הזאת. וכל דבר שתביאו לכאן וחייב להיות שאתם מתחייבים התחייבות מפורשת להגדיר בצורה המתאימה על מה צריך לחול קיצוץ רוחבי מכאן ואילך, כאשר לקבוע את ההתחלה של כל דיון בעתיד יהיה כאן ולא בשום מקום אחר. אני מציע לכולנו כן להסכים להצעה הזאת כי זה חלק - - -

אבל מנו, זה במידה מסוימת על הגב - - -

רגע, איציק, שנייה. תודה רבה. קודם רחל עזריה - - -

- - -

זאת בדיוק הבעיה. זה מה שנוצר פה, זה מצב אבסורדי.

בסדר, גם במצב אבסורדי צריך להגיד שיש פה אבסורד.

חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה. אם אפשר רק לקצר.

רציתי לשאול על הטבות המס, אם יש מיפוי מי נהנה מהטבות מס. זאת אומרת, גברים מול נשים. כי יש לי הרגשה שנשים כמעט לא נהנו מההטבה הזאת כיוון שיש לנו גם ככה את נקודות הזיכוי, והיכולת להשתכר במשכורת שמגיעה לרף המס, נראה לי, קטנה יותר.

דבר שני, אם אנחנו יודעים לגבי מקצועות ספציפיים. זאת אומרת, אם יש לנו איזשהו מיפוי מי נהנה מהטבת המס הזאת.

כולם.

לא, זה לא כולם. זה לא כולם.

מי שמגיע לרף המס.

בוגרי מינהל עסקים בעיקר.

אבל זה בדיוק העניין, שנדמה לי שזה בוגרי מסלולים ספציפיים, במגדר מסוים, באוניברסיטאות מסוימות. אני שואלת: האם יש לנו איזה שהם נתונים בעניין ה זה? ולגבי נשים, אני כמעט בטוחה.

אל"ף, באופן כללי, מי שיש לו את הנתון הזה פה זה רשות המסים.

תודה. חבר הכנסת יוסי יונה, ואחריו חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

למען האמת, על פניו ואולי יותר מאשר על פניו, יש פה מפגן מאוד יפה של סולידריות בין המרכיבים השונים של ההשכלה הגבוהה, שבאים הסטודנטים ואומרים: אתם יודעים מה, אנחנו חרדים לגורלה של ההשכלה הגבוהה, ואנחנו מוכנים לקחת חלק מהנטל על עצמנו כדי שההשכלה הגבוהה לא תיפגע.

אבל כאן הראייה היא בוודאי ראייה של משחק סכום אפס. להגיד שאם זו באמת הנחת העבודה ואנחנו לא יכולים למצוא מקורות מימון אחרים כדי למנוע את הקיצוץ – אנחנו יודעים, אנחנו מצויים בסוגיה הזו מעט, ואנחנו יודעים שהקיצוץ הזה יכול לפגוע דווקא במרצים הזוטרים באוניברסיטה. זו אחת מהבעיות החמורות שעלו כאן: שהסגל הזוטר באוניברסיטה ייפגע באופן מיידי מהקיצוץ הזה.

אבל ריבונו של עולם, אני מבין ומעריך מאוד את הסולידריות, וכפי שאמרתי, מנו, מישהו אומר: אני מוכן לקחת על גבי חלק מהנטל, למרות שלי באופן מיידי ובמישרין לא יוצא כלום, אבל יוצא להשכלה הגבוהה. אבל אני חושב שעדיין קיימת כאן בעיה. אנשים הולכים לשלם מחיר. אפילו העוזרים הפרלמנטריים שלנו, שיש להם תארים אקדמיים - - -

אבל זה רק בשנה הראשונה.

אנחנו יודעים לדוגמה בשנה האחרונה, ומנו יאיר את עינינו בעניין הזה ויגיד: בגלל חוק התקציב המדינה אינה יכולה להגדיל את ההוצאות שלה, זה מה שאמר לנו לפני זמן מה כחלון - - -

לא בתקציב הזה, יוסי. בתקציב הזה נאמר שהיא יכולה להגדיל את ההוצאות שלה.

הם גם הוכיחו, יוסי. - - - מפזרים כסף בכל מקום.

יפה מאוד. אז אם היא יכולה, אז, ריבונו של עולם, מדוע אי אפשר למצוא מקורות מימון אחרים של ה-120 מיליון שקל הנוספים הללו מבלי לפגוע בסטודנטים, ומצד שני, בלי לפגוע בסגל הזוטר?

ולכן, לטעמי, עם מלוא ההערכה לגבי הסולידריות שאתם מביעים, אני חושב שהפתרון שנמצא כאן הוא לא פתרון ראוי. תודה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', ואחרי עפר שלח.

אני לא רוצה להאריך. מאוד רציתי לשמוע את החבילה שאתם מדברים עליה. אבל בכל זאת, חברים, יש אבסורד ודבר שמקומם: לקשור את ההטבה שאמור לקבל אותה הסטודנט עם התקציב של המועצה להשכלה גבוהה זה דבר חמור, ואתם משתמשים בכוח שלכם כאמצעי לחץ. אתם מנצלים, אתם לוחצים את הסטודנטים ושמים אותם בפינה, ומנצלים את הסמכות שלכם לא נכון.

יש מועצה להשכלה גבוהה שמגיע לה תקציב, שצריכה לקבל אותו בהתאם להתפתחות המשקית, בהתאם לסדר העדיפות שלנו, ויש סטודנט שאמור להיות הגורם החשוב בכל מנוע הצמיחה העתידי שאנחנו מדברים עליו. אנחנו לא יכולים, מצד אחד, לרצות צמיחה ולהשקיע במערכת החינוך, ולהשקיע בסטודנט, ומצד שני, לתת ולתת את הכאפה.

הדבר השני, ידידי הסטודנטים – אני שמעתי אותך בתדהמה – אני חושב שאתם טועים. אני חושב שלא מצאתי חוכמת יתר שאתם ממליצים על חוסר הטבה לציבור שאתם מייצגים. מגיע לכם את ההטבה הזאת, ואף אחד לא עושה טובה, כי השיטה של התנהלות הדברים, אנחנו מוחים עליה. ולשם כך אני ממליץ לחברים לא להצביע בעד, לא לקבל, אין לקשור.

תודה. עפר שלח ואחריו איציק שמולי.

אני רוצה להמשיך את הדברים של עיסאווי. בתקציב הרי אפשר להגיד על כל דבר - -

נכון. אומרים את זה על כל דבר.

- - שכדי להציל משהו אחר הכול בסדר. רק צריך להיות אפילו קשר לוגי בין הדברים.

אין שום קשר לוגי בין ההטבה שניתנת לבן-אדם שסיים לימודים אקדמיים, כדי שבשנים הראשונות שהוא מתחיל לעבוד אחרי שהוא סיים את הלימודים אנחנו רוצים לעזור לו בתחילת חייו, לתקציב של ההשכלה הגבוהה. מה זה שייך בכלל? התקציב של ההשכלה הגבוהה הוא בסדר עדיפות במדינת ישראל.

עפר – אתה יודע מה? אני לא אגיד.

זה שזה נעשה במשא-ומתן - - -

את ההטבה החרדית נקשור במשהו. בסדר?

קודם כל, קושרים. כל הזמן קושרים. ואני לא רוצה לדבר. לא על זה התכוונתי.

- - -

התכוונתי רק דבר אחד. בכנסת ה-18 הייתי פה יושב-ראש ועדה. הייתי בקואליציה אחרת. הם הביאו את זה, הצבעתי נגד, והפלתי.

ועכשיו תצביע נגד.

אתה, אל תגיד לי מה להצביע. אני צריך להתייעץ עם זהבה גלאון.

זה בסדר. היא אמרה לי שאתה נגד.

בקדנציה הקודמת, בוועדה הקודמת, כשאני לא הייתי יושב-ראש, הייתי באופוזיציה, הביאו את זה וזה אושר. זה מה שרציתי להגיד. אתה איש הגון - - -

ואתה ואני הצבענו נגד.

אבל אני הצבעתי נגד כשהייתי יושב-ראש ועדה.

גפני, אנחנו מדברים כמו אנשים הגונים? בקדנציה הקודמת הגיע לפה תקציב שהיה תוצאה של גירעון אדיר, עם היסטריה שלא היתה של השלטון החדש של הכנסת הקודמת, אלא גם של השלטון הקודם, שאיבד את הידיים והרגליים שלו על הגירעון. אז אנחנו יכולים לחזור על זה הרי בכל דיון. מה זה משנה? אנחנו בסיטואציה קיימת.

בסדר. אני מתנצל שאמרתי את זה.

אנחנו לא כועסים.

בסדר, אנחנו עקביים לפחות.

אתם עקביים.

הדבר הזה, אין בו שום קשר. אני אומַר לכם מתקציב אחר שאני מתעסק בו הרבה: אני לא ראיתי שבתוך הדיון על תקציב הביטחון, באו הנגדים שעכשיו מגיע להם הסכם – ואתה מכיר את הדבר הזה –ואמרו: לא, בשביל שייקנו טנקים, אנחנו מוותרים על השכר שלנו. זה לא שייך אחד לשני. ובזה, אגב, יש קשר לוגי הרבה יותר גדול מאשר מה שאנחנו נותנים לאקדמאי בשנים הראשונות לחייו.

אני גם לא בטוח במספר שמצוין פה, אבל את זה אני אומר בזהירות: את הדבר הזה צריך להחזיר למה שהוא היה. ואת תקציב ההשכלה הגבוהה, מנו, נילחם בשבילו.

תיכף אתם תענו גם לנושא התקציב. איציק שמולי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאני במבוכה קצת טבעית, אתם יכולים להבין למה – כי נתבשרתי על ההסכמה הזאת במסדרון, וזה פשוט הפיל אותי מהכיסא.

אני רוצה להתחבר לדברים שלך, מנו. אולי החטא הקדמון הוא שלי ושל הקדנציה שלי. כי זה נכון, אנחנו לא היינו פראיירים, ואנחנו היינו מאוד לוחמניים, וידענו מה אנחנו רוצים גם בהקשר של המדינה וגם בהקשר של מערכת ההשכלה הגבוהה. אבל בצד הלוחמנות הזאת, אנחנו היינו ממלכתיים. ואולי החטא הקדמון שלנו היה שהגענו לשולחן בזמנו לפני ארבע שנים בצורה ממלכתית, ונפלנו בקסם הזה של להסתכל על המערכת בצורה ממלכתית. כי מה שקרה כאן זה שכאילו היוצרות התהפכו.

ממלכתיות, אפשר לפרש אותה ואפשר לנהוג בממלכתיות סביב כל שולחן. אבל בסוף, כל ארגון צריך לדעת גם מה ייעודו. ובעיני, מה שמתחולל כאן זה אבסורד בהתגלמותו. ובואו נזכיר על מה אנחנו מדברים.

אין מפלגה אחת בבחירות האחרונות שלא דיברה על מצב הצעירים, על השכר שלהם שעומד במקום, על בעיית הדיור, על זה שכולם עושים פה את המסלול הנכון ולא מצליחים לבנות לעצמם חיים. בא דוח של בנק ישראל לפני כמה חודשים ואמר: מדינת ישראל היא המדינה שעוזרת לזוגות הצעירים שלה בצורה הנמוכה ביותר אולי בעולם המערבי. בא אחד העיתונים הכלכליים, לדעתי, "כלכליסט", ואמר: 87% מהצעירים שכבר עוזבים את הבית של ההורים שלהם, נעזרים בהם בסכום שנתי של 90,000 שקל בשנה.

אז לפגוע כאן דווקא באנשים האלה – ואתם יודעים מה האבסורד? אני שמעתי בדיוק כמוכם את שר האוצר לפני כמה שבועות עומד לא רחוק מכאן מעל בימת הכנסת ואומר: יש כסף, יש כסף לבירה - - -

- - -

עזוב, אני בכלל לא נכנס לפוליטיקה. עזוב את הפוליטיקה.

יש כסף לבירה, יש כסף למע"מ, יש כסף להכול. אבל לסטודנטים אין כסף.

ונקודה אחת אחרונה, אדוני היושב-ראש, גם אם אין בינינו הסכמה היום לגבי זה שהצעד הזה נדרש או לא נדרש, למה צריך לעשות אותו עד 2020? זה כמו חוק יום לימודים ארוך מספר 2. לפחות שתהיה פה הסכמה בשולחן, שגם סביב ההסכמה המגונה הזאת והדיל המכוער הזה שנעשה פה, על הגב של הסטודנטים בונים עכשיו את כל תלי התלים של ההשכלה הגבוהה – ואני אומר לכם משהו: את הסיפורים האלה על המעונות של ועדת טרכטנברג, אני אוכל מ-2011. ואתם נופלים בדיוק באותה הרשת, בדיוק באותה הרשת. גם לכם, בקדנציה האחרונה, מכרו את הסיפורים האלה על המעונות.

ולכן, אדוני היושב-ראש, בקשתי האחרונה היא שלכל הפחות ההסכמה הזאת לא תהיה עד 2020.

אני עוד לא יודע אם יש הסכמה בכלל.

לא, בכלל שלא תהיה. בכלל - - -

רק בהנחה ותהיה.

בסדר, אבל עיסאווי, הוא איש פרקטי. הוא אומר: אם תהיה. אני לא בטוח שתהיה, אבל אם תהיה.

גפני, אם אתה רוצה להפיל את זה, תצביע עכשיו.

לא. תודה, איציק. מיקי לוי, אם אפשר בקצרה.

בקצרה לחלוטין.

אדוני הסטודנט, רם, לא ברור לי איזה סטודנטים אתם מייצגים. לא ברור לי איזה הסכם רע אתם הבאתם. לדעתי הגשתם לחי לסטירה. פשוט קיבלתם סטירת לחי מצלצלת, וזה לקשור מין בשאינו מינו.

ובכלל, אני אומר לאנשי האוצר, שאני מאוד מעריך אתכם ומזדהה אתכם לא אחת גם בוועדה הזאת, שיש לי תחושת קבס מכל המהלך הזה שנעשה גם מאחורי גבה של הוועדה עצמה.

הוכחתם שיש כסף. זה לא ה-39 מיליארד שקל שהיו חסרים בקדנציה הקודמת. פיזרתם כסף לכל המקומות. גם עודף גבייה של תשעה מיליארד שקל, גם ביטול מע"מ, גם ביטול בירה. יש כסף? אז למה המסכנים האלה? למה לפגוע דווקא בחינוך?

ואני אומר לכם, תשלומי היתר של האוצר לכל מיני סעיפים בתקציב 2015 – צריכים להתבייש שקיצצו בתקציב הזה. בכל מקרה, אם אנחנו נלך להצבעה זה לא יהיה עד 2020.

אתה נגרר אחרי - - -

לא.

אמרתי: אם.

דבר נוסף, אני מבקש לקבל את תנאי ההסכם. גפני, אני יודע בדיוק מה אמרת - -

זה נכון. אתה צודק. לא חשוב, אני רק אומר שהבניין הזה הוא עגול.

- - ולכן אני אומר לך ש-4.4% גירעון אינם דומים לתשעה מיליארד שקל פלוס, מעבר לסיפור של ביטול המע"מ והבירה וכל הדברים האחרים. אתה תעזור לי עם האמהות החד-הוריות. אני לא אוותר להם.

תודה רבה. האמהות החד-הוריות זה לא קשור לזה. אני חשבתי שאני קושר את זה לזה, וזה כנראה יהיה בסעיף אחר. צריך לקשור משהו אחר.

אתה רצית להגיד משהו?

שמי יונתן אבן טוב מאגף תקציבים בוות"ת. רציתי רק להדגיש - - -

אבל תגיד את האמת. אל תתרגש ממה שצועקים פה נגד, בגלל שיש פה הרבה שצועקים נגד והם היו פעם בעד.

יש גם להיפך.

אני לא דובר הסטודנטים, כבוד היושב-ראש. דובר הסטודנטים פה לצדי.

אני מעריך את האומץ לבוא לכאן ולהגיד את זה.

אני רוצה רק לומר שזה חשוב שכולנו נבין – ושוב אני אומר, זה לא במקום הסטודנטים, ולא בעדם או נגדם – שקיצוץ במערכת ההשכלה הגבוהה, ככל שיהיה, בתקציבים הקשיחים של האוניברסיטאות שמחייבים, כפי שנאמר פה, פגיעה בסגל או פגיעות מסוג אחר בהוראה עצמה ובפעילות האקדמית, היא פגיעה ממשית בציבור הסטודנטים - - -

אבל זה מאבק אחר. מה אתה קושר את זה עם - - -

עיסאווי, אנחנו סיימנו את הדיון בזה.

אתה רוצה שהסטודנטים יממנו אתכם? זה מאבק אחר, חברים.

חבר הכנסת פריג', אנחנו סיימנו את ה דיון.

כן, אבל הוא חוזר על זה. זה מעצבן.

מה פירוש? הוא נציג הוות"ת, הוא חייב להגיד את דברו.

אני מבקש רק להסתייג מהאמירה שנאמרת כאן כאילו אין שום קשר בין פגיעה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה לבין הסטודנטים, ואלו שתי מערכות נפרדות. למיטב הבנתנו, הדבר הוא לא - - -

זה מאבק אחר.

מה זה שייך לסטודנטים?

- - -

לי חשוב לומר.

למה על הגב שלהם? למה כל סטודנט צריך לשלם 2.000 שקל, 5,000 שקל?

- - -

זה לא סטודנטים. זה לא סטודנט בכלל. אתה נותן לו - - - לחיים. אתה עושה להם חיים קלים.

זה מאבק אחר. למה?

נו, אבל מה קשור שאם אתה פוגע במערכת ההשכלה הגבוהה פגעת גם בסטודנטים?

אה, תעשה לי טובה.

- - -

אתה זורה חול בעיניים - - -

זה מאבק אחר. תפסיקו.

אם מבטלים את כל המלגות וההשכלה הגבוהה, זה נראה לך בסדר?

מיקי, לקצץ הרבה מאוד כסף במערכת ההשכלה הגבוהה, במי זה פוגע? - - -

אבל זה לא קשור - - -

מיכה, אם אתה מתערב, אני מצביע עכשיו ומצביע נגד. תאמין לי. אתה עוזר לי עכשיו - - -

- - -

- - - תתחייב על אלה שהולכים לחיים - - -

מיכה, לא לענות עכשיו. תענה בתורך. הסתיים העניין?

פשרה. שנה.

מה זה שנה? והיושב-ראש הבטיח שהוא מוריד את זה.

הסתיים העניין? בבקשה, תשלים את הדברים שלך. ואני מבקש לא להפריע לו.

אני השלמתי. המסר שרציתי להעביר הוא: אני מבקש לנהל את הדיון עם כל ההסתייגויות שעלו פה, שהן לגיטימיות וענייניות, ולא לייצר דיון שאומר: טובת הסטודנטים היא מישור אחד, קיצוץ במערכת ההשכלה היא מישור אחר, ואין ביניהם דבר וחצי דבר.

תודה. בבקשה, מיכה. אתה צריך לענות גם לחברת הכנסת עזריה.

את זה אני אצטרך להביא במועד אחר.

בסדר. תענה תשובות במהירות. אני רק רוצה שתענה גם כן: למה אצל ניסן סלומינסקי הבאתם את זה לשנה אחת ואלי אתם מביאים? - - -

- - -

זה בגלל היציבות השלטונית.

בדיוק. זה יבטיח יציבות שלטונית.

- - -

אתם רוצים להעביר את זה לחוקה? אני לא הסכמתי. אני לא רציתי את זה פה. זה חוקה. תעבירו את זה שם בשנייה וזהו. בבקשה, מיכה.

דבר ראשון, מי שמקבל את נקודת הזיכוי זה רק מי שמתפרנס ממשכורת שהיא מעל רף המס. זה לא הסטודנטים במהלך לימודיהם. זה ציבור קצת יותר חזק. מי שאקדמאי, יש לו שכר ממוצע גבוה יותר ממי שאינו אקדמאי. זו לא האוכלוסיה היותר-חלשה של החברה, אלא היותר-חזקה של חברה. זה הדבר הראשון שצריך לשים על השולחן.

לגבי עיקרי החבילה שנאמרה פה – דבר ראשון שחשוב להבין, זהו צעד פיסקאלי. כדי לכנס את התקציב הזה היינו צריכים 260 מיליון שקל. באנו במשא-ומתן כדי למנוע את הפגיעה המאוד-חמורה, כפי שנאמר פה, על מערכת ההשכלה הגבוהה, וחיפשנו דרכים אחרות.

אחד מהצעדים שהצענו זה הארכת השעה, שאם לא נאריך אותה בחמש שנים, אנחנו לא נגיע ליעדים הפיסקאליים הללו כי תחזית ההכנסות רק תגדל החל מ-2018. למה זה? אני יכול להסביר את זה בטבלאות מפורטות – בגלל שאנחנו לא נהנה בכלל, כאוצר, מהסיפור הזה בהגדלת הכנסות לפני 2018, 2019, 2020, ואפילו אחרי.

ולכן אנחנו צריכים, את פרק הזמן ה ארוך הזה כדי להשלים את הצד הפיסקאלי שעליו אנחנו מדברים. אז זה לגבי המועד.

אפשר להביא את זה עוד פעם בשנה הבאה. - - -

אמרנו: עכשיו לקבע את זה לחמש שנים.

אם הצפי, כפי שאתה אומר עליו הוא כזה שאין קיצוץ בהכנסות עתידיות, אז בשנה הבאה תביאו את זה עוד פעם ולא תהיה בעיה. נניח. בהנחה שה עובר היום.

אבל גם אז ההשפעה של זה תהיה מאוד ארוכת-טווח, ולכן אני אומר לך שזה לא יהיה צעד מאוד אטרקטיבי, וכרגע אנחנו מציעים אותו לחמש שנים.

הנושא הראשון שהחבילה הזאת כוללת, שוב, היא הפחתת הקיצוץ מ-260 ל-120. זה דבר ראשון. דבר שני, כן הובטחו במהלך התקופה הזאת 120 מיליון שקל למעונות לסטודנטים. אפרופו עזרה לסטודנטים – הפחתת יוקר המחיה לסטודנט. כן נעשה פה צעד מאוד משמעותי. 120 מיליון שקל זה המון מעונות סטודנטים, המון מיטות.

יש לך נתונים, כמה מעונות סטודנטים נבנו מאז 2011?

לא מספיק.

כמה? כמה?

לי יש, אם תרצו.

הבטיחו 20,000.

וואי, וואי, האוצר היום עשיתם כאילו - - -

מיכה, אני אבקש שתעבירו לאיציק את הנושא הזה. אני רוצה לסיים. בבקשה.

לא. להתייחס לשאלה של חבר הכנסת שמולי: כמה מעונות, והוא נמצא באותה סיטואציה - - -

אז אמרתי: שיעבירו את הנתון הזה.

יש מלא נתונים, ואני מזדהה פה עם איציק מאוד. ברור שלא נבנו מספיק. חד-משמעית.

בסדר. אז אני מבקש להעביר את הנתונים, מיכה.

לסיכום, בנושא המעונות נעביר את הנתונים בדיוק. כן הוקצו כמה מאות מיליוני שקלים לבניית מעונות. לא נבנה מספיק אבל הוקצה הרבה כסף.

בנוסף לצעדים הללו, הוקצה יחד, ות"ת והאוצר, כ-19 מיליון שקל לפרויקטים חברתיים שהתאחדות הסטודנטים מובילה, פרויקטים מאוד ראויים שאני חושב שראוי שיפרטו עליהם; נושאים שלדעתי, כל חברי הכנסת פה יזדהו אתם.

ולבסוף, בנקודה שגם חבר הכנסת טרכטנברג העלה, נושא הקיצוץ והמתודולוגיה של הקיצוץ – חלק מההבנות שהגענו יחד עם ות"ת, היא כן לבחון מחדש את הנושא הזה. זאת אומרת, בדיונים משותפים, משהו שלא היה קודם חלק ממשהו כתוב - - -

אבל האמירה "לבחון מחדש" היא לא מספקת, כי האמירה הזאת היתה גם קודם.

לפני הסיכום הזה היא לא היתה.

יש דברים שהם בשוליים ויש דברים שהם מז'וריים. העניין הזה, לא יכול להיות שבכלל יהיה דיון על זה ושהדיון הזה יתקיים בעתיד. כלומר, כולנו מבינים שלא יתכן לנהל דיון מול ההשכלה הגבוהה על קיצוץ רוחבי מכל התקציב. אין דבר כזה. המינימום שצריך – בוא אני אציע לך הצעה - - -

אני יודע, אני מכיר את הסיכום הזה.

אדוני היושב-ראש, אם הדבר הזה לא יהיה ברור כרגע – אני אומר לך, אני הולך לנהל מאבק כנגד כל הדבר הזה, כי זה לא יכול להיות. זה עוול שלא יתכן שהוא ישנו. אז אני אציע לך הצעה קונקרטית, שנקודת ההתחלה של הדיון שיהיה היא הממוצע של כל משרדי הממשלה. מאיפה מתחילים שם? 80%? 75%? תתחיל שם.

יש לי שאלה.

בקצרה, בקצרה.

אני שואל אותך ואת כל החברים: תאר לעצמך סיטואציה שמטילים מס מגזר ערבי, מס מגזר 1% מכל ערבי שישלם, ולקחת את המס הזה ולהשקיע בחברה הערבית.

אבל זה לא המקרה.

זה אותו מקרה. לקחת מס מהסטודנט ולתת - - -

אבל זה לא המקרה.

היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

לעניין הנוסח, כשתתקבל החלטה – ליאת, האופן שבו ינוסח התיקון, אנחנו סבורים שלא צריך לתקן מחדש את כל הנוסח כמו שהוא נמצא כרגע, אלא אפשר פשוט להתיישב על התיקון - - -

לא, אז תגידי. תגידי מה שאת אומרת. רק שנייה. אנחנו לא מצביעים היום.

למה לא מצביעים?

בגלל שלא מצביעים.

למה?

ככה. בגלל שלא מצביעים, כמו שלא הצבענו על הסעיף הקודם, כשהיתה הסכמה. על מה שאין הסכמה נצביע?

אני לא רוצה את כל המלל הזה. אמרה לי היועצת המשפטית - - -

זה ל הכול מבחינתך, גפני. תחתוך את זה היום.

אני לא יכול לחתוך את זה היום אם אני לא מביא את כל החברים להצבעה. ואני לא הולך לעשות את - - -

מה ההבדל בינך לבין סלומינסקי? עכשיו תגיד לי, מה ההבדל בינך לבין סלומינסקי?

זו אמירה - - -

- - -

מה ההבדל? לא, באמת, מה ההבדל? אין הבדל.

האמת היא שאין הבדל. אני לא כזה מגלומן שאני יכול להגיד על ניסן סלומינסקי - - -

אתה רואה. זה לא הגון מה שאתה עושה.

- - -

החלפת לנו את הפטיש במקום שעון? זה ההבדל? גפני, תחליט היום.

בסדר, הבנתי. קיבלתי את ההצעה, אבל אני לא הולך לעשות אותה.

ציבור הסטודנטים תולה תקוות בך.

בסדר, אין בעיה.

אני מבקש כמה דברים. אנחנו נביא את זה, אם נביא להצבעה, אם אני אחליט לא לפצל את זה, או להפיל את זה, או להצביע בעד, לא חשוב מה, אני רוצה כמה דברים.

קודם כל, אני לא רוצה את כל המלל הזה. הוא מיותר לחלוטין. אתם מבקשים להאריך את הוראת השעה, אז תגידי איך שיהיה כתוב. אני לא הולך להתחיל להסתבך עם העניין הזה, עוד גם בתוך הבוץ, או אם אני בסוף אחליט להצביע בעד, אני צריך את המלל הזה?

תגידי מה צריך להיות כתוב בחוק.

זה פשוט לתקן, להיכנס לתיקון של חוק ההסדרים שנת 2013–2014 - - -

פשוט הבנו שזה עניין של נסחות. אנחנו הבנו שהיתה בעיה עם הנוסח הקודם, כיוון שהוא לא נוּסח כהוראת שעה.

הוא נוּסח בדיוק אותו דבר: לגבי מי שסיים לימודים כאמור בסעיפים כך וכך, בתקופה שמיום עד יום. פשוט לשנות את: "עד יום".

בסדר, אבל הבעיה היתה במקור.

בסדר, אנחנו נפתור את זה.

בסדר, אבל זה עניין של נסחות.

בסדר, אז זה הנסחות.

הדבר השני, להביא להצבעה – אף אחד מהחברים פה לא יצביע על חמש שנים. אף אחד. זה ברור לחלוטין.

אבל הסברתי - - -

בסדר, מאה אחוז. אני רק רוצה שתדעו. אין בעיה. מה שתביאו להצבעה – פה לא הולך לעבור חמש שנים. אני מבין את הרציונל, אני גם מקבל את מה שנאמר לגבי המוסדות להשכלה גבוהה. הכול בסדר. פה לא הולך לעבור חמש שנים, מכיוון שאני חייב להוכיח לעיסאווי פריג' שאני לא פחות טוב מניסן סלומינסקי.

לא יעבור פה חמש שנים, בגלל שחמש שנים, המשמעות של העניין, עדיף שתביאו הצעת חוק שאומרת: אין יותר נקודות זיכוי לסטודנטים. נקודה. זו המשמעות של חמש שנים. אם אתה אומר: שנה, אתה אומר פרק זמן לא ארוך, בכל אופן אנחנו עוד פה, אנחנו יכולים לשפר את זה כשיהיה מצב יותר טוב.

הדבר השלישי, אני בעצמי מתלבט בשאלה הזאת, אני מבין את הנושא של למצוא תקצוב לנושא הזה. אני יודע שעושים את זה כל הזמן. הם מנהלים אתי דיונים, מנהלים אתי משא ומתן – אמרתי זה גם קודם – על הטבות מס ליישובים שצריך להוסיף כסף, להביא את זה מסעיפים אחרים. אני מבין את זה. לא בטוח שזאת הדרך.

אבל הכיוון הוא, ליאת – תקבעו את הנוסח, לא את הנוסח הארוך הזה, לא נקריא אותו, אלא להביא מועד אחר. ואני מציע שתשקלו מחדש לקראת ההצבעה על כמה זמן מדובר. בגלל שאם מדובר על חמש שנים, אני כנראה אצביע נגד. כנראה. לא שאני בטוח. אני אומר: בלי נדר.

אדוני היושב-ראש, אל תיקח את העניין של מה שאני אמרתי - - -

כן, זה ברור. הוא יודע את זה.

דבר נוסף שאני מבקש, ואני מבקש שתשקלו את העניין, וגם את זה אני רוצה להביא להצבעה – הנושא של שני בני-זוג, של נקודות זיכוי, שאם אחד מבני-הזוג מתאלמן, שהאישה נפטרה והבעל נשאר לבד עם הילדים, והוא מבקש את נקודות הזיכוי מכיוון שהוא מטפל בילדים – זה אותו דבר אם הם נפרדים והילדים נמצאים אצלו למשמורת – להעביר לו את נקודות הזיכוי.

מכיוון שאנחנו מדברים פה על נקודות זיכוי של סטודנטים, אני מבקש להכניס גם את העניין של המשמורת של שני בני-זוג, או שהתגרשו או שהוא התאלמן, שהוא יקבל את נקודות הזיכוי. ואם נצביע על זה, אני רוצה להצביע גם על זה. אני מבקש שתבדקו את העניין הזה ותתנו לי תשובה.

אבל יש מצב דומה היום, שבעל מקבל נקודות זיכוי כשהילדים נמצאים בחזקתו.

כן, אז יש בעיה. זה דיון בבית-משפט. זה סיפור שלם. כמה שאני ביקשתי בעניין הזה, זה עדיין לא נפתר. צריך לפתור את הבעיה הזאת. זה דבר הומאני מהמדרגה הראשונה.

אני אתך.

ראיינו אותי גם ברדיו לפני כמה שנים על העניין הזה. אני הבטחתי לתקן את זה, אבל אני הייתי באופוזיציה, אז - - -

אתה מקבל היום "לייקים" חופשי-חופשי.

תבדקו את העניין ועוד נדבר על זה. תודה רבה. סיימנו את הדיון בעניין הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.