הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 20

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"ט בתשרי התשע"ו (12 באוקטובר 2015), שעה 10:00

1. סקירה על מצב הזנות בישראל

2. הקמת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

זהבה גלאון

שולי מועלם-רפאלי

רחל עזריה

אפרת שרעבי - סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מריה פודגייצקי - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נוגה שילוח - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רפ"ק שי גרוץ - ראש מחלקת מוסר, ימ"ר תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רובי קיים - קצין חוקרים ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פםנים

פקד דניאל לב ארי - סגן ראש מחלק מוסר, ימ"ר תל אביב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

בוסנה ירדני - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

נועה עמיהוד - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

כנרת אלמליח - מרכזת בכירה תכנון ומדיניות, המשרד לביטחון פנים

מירב שמואלי - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם (בפועל), משרד המשפטים

סיגלית זוהר - עורכת דין, ממונה תחום סחר בבני אדם, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

איילת דהאן - עוזרת ראשית למתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אביגיל סון-פלדמן - ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

יעל דייג - מתמחה, משרד המשפטים

עמרי פז - מתנדב, משרד המשפטים

אורן רימון אור - מתנדבת שירות לאומי, משרד המשפטים

תמר פרוש - ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה

לילך שלום - עורכת דין, פרקליטות המדינה

רחלי לוי - עורכת דין, פרקליטה, פרקליטות המדינה

נועה יניב - פרקליטות המדינה

יעל גור - מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות

נטע ידיד - מדריכה ארצית ביחידה לחינוך למיניות, משרד החינוך

אושרה לרר - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

איריס מנדה בן יעקב - ממונה על חינוך למיניות, משרד החינוך

שלומי אסטרוגו - מנהל אגף א' ברשות המיסים, משרד האוצר

מיכל יוספוף - ראש תחום ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

אורלי דהן - עורכת דין, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ורד סויד פאר - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

בתיה כהן - מנהלת תחום מזונות, המוסד לביטוח לאומי

נעמה ריבלין - קרימינולוגית, מנהלת סלעית - מרכז סיוע לנשים במעגל הזנות

מיכל ליבל - עורכת דין, מנהלת מטה המאבק לסחר בנשים

ראומה שליזנגר - רכזת, מטה המאבק לסחר בנשים

מוחמד יונס - יו"ר אופקים - אופק לשלום ודו קיום

כלב מאיירס - עורך דין, מייסד מכון ירושלים לצדק

פלביה סוולדה - מנכ"לית מכון ירושלים לצדק

לילך צור בן-משה - מנכ"לית עמותת הופכות את היוצרות

לימור סגל - עובדת סוציאלית, עמותת הופכות את היוצרות

אסתר אמי סער - מנהלת המאבק בסחר בבני אדם וקשרי ממשל, מוקד לסיוע לעובדים זרים

יסמין קונפינו - עורכת דין, מנהלת המסגרות, מעגן - מקלט לקורבנות סחר

הרב שמואל סלוטקי - צהר לחקיקה, ארגון רבני צהר

עידית הראל שמש - מנהלת מיתוס - ליום שאחרי הזנות

רבקה כהן בנלולו - פעילה חברתית, אחותי - למען נשים בישראל

מריה רבינוביץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת מימון

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

1.סקירה על מצב הזנות בישראל

2.הקמת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

המושב נפתח אחרי הצהריים ואי אפשר להתעלם מהעובדה שכבר התחלנו לעבוד וכבר אנחנו נמצאים. אני מאד מאד מקווה שהמושב הזה יהיה – למרות שזה נשמע קצת הזוי בימים האלה – יותר רגוע מהמושב הקודם.

אל תבני על זה.

אני אמרתי, זה נשמע הזוי, אבל בכל זאת, זאת תקוותי וזו משאלת ליבי. אני מקווה שאנחנו נוכל לעשות עבודה פורייה למען כלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

אני חייבת להגיד שאנחנו פותחים את המושב הזה בלב כבד. אי אפשר להתעלם מהעובדה שכולנו בתוך המערבולת שנכנסנו אליה בימים האחרונים, או כבר יותר משבוע, עשרה ימים. אי אפשר. בימים קשים כנראה קשה לחשב את הזמן.

קודם כל אני מביעה צער על שפיכות הדמים שקורית בימים האחרונים ואני חושבת שמגיע לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל לחיות במצב בלי פחד, בלי סכנה, בלי הרגשה שהסכנה אורבת בכל מקום ובכל פינה. לצערי הרב אנחנו נמצאים במצב הזה בימים האחרונים – גם יהודים וגם ערבים, ואני לא יכולה לא להגיד ששנים כבר הזהרנו שאנחנו לצערנו הרב, אם נמשיך במדיניות הקיימת, במדיניות שמתנכרת לעם אחר ולזכות של עם אחר, אנחנו נגיע לצערי הרב למצב שיש פה אלימות שסובלים ממנה שני העמים ומשני הצדדים, ואני מאד מאד מקווה שנצליח לעצור את ההתדרדרות הזאת במימד המיידי והעכשווי, אבל גם כן לעלות על דרך השלום, דרך הזכויות, זכות כל העמים לחיות בעולם וביטחון. תודה לכם.

אני חייבת לפתוח ולהגיד שסביב הנושא שאנחנו מטפלות בו היום ומתמקדות בו היום, הייתה הרבה עשייה בעבר. כנראה נצטרך שתהיה עוד הרבה עשייה בעתיד. למרות שעברנו כברת דרך וצוינו לאורך השנים צעדים מאד חשובים בעיני, בדרך של מיגור התופעה ושל הגנה על הנשים אשר מנוצלות ובעצם עוברות את החוויות הכי קשות ואת הטראומות הכי קשות דרך ניצול גופן וניצולן הנפשי וניצול כל האפשרויות שלהן לצאת מהמעגל הזה, אני חושבת שעצם העובדה שקבענו את הישיבה הזו, ולפניה אני ישבתי גם עם הקואליציה למאבק בזנות, ושמעתי מכלל הפעילות בשטח והנשים שעובדות יום ולילה עם הנשים הנפגעות, עם הנשים – ואני אגיד מועסקות ולא אגיד עוסקות, אלא מועסקות בזנות ומנוצלות על ידי כל מיני גורמים. אני הדגשתי בפגישה הזו שלמרות שישנה הפרדה שהיא יותר טרמינולוגית, שמשתמשים בה כדי להפריד בין שתי תופעות או בין שתי אוכלוסיות שונות.

כאשר מדברים על סחר בנשים, מתכוונים יותר בטרמינולוגיה, כאילו סחר בנשים שהן זרות, שמיובאות ארצה כדי לסחור בהן ובגוף שלהן, לבין תופעת הזנות, כאשר מדברים על נשים שהן אזרחיות המדינה. אני מבינה מאיפה החלוקה הזו באה, למען יותר הבנה של החקיקה ושל איך מסתדרים עם שתי התופעות, אבל בעיני, אמרתי את זה ואני עוד מדגישה – בשבילי שני המצבים הם סחר בנשים. שני המצבים הם סחר בגוף האישה והינם אולי מהצורות הכי קשות של הניצול.

היום ננסה קודם כל לבדוק איפה אנחנו עומדים מבחינת המאבק בתופעות עצמן ומה קיים בשטח ומה עוד אפשר ועומד כאתגרים מולנו. אנחנו נרצה לשמוע דיווחים מהגורמים, אם זה גורמי האכיפה או גורמי הטיפול והסיוע ומהארגונים המטפלים בנושא, כדי להחליט איך אנחנו ממשיכות ומה יעמוד על סדר יום הוועדה הזו הלאה.

אני יודעת שישנה התכנית הבין משרדית למאבק בזנות וישנו התפקיד החשוב של מתאם או מתאמת בין משרדים בנושא סחר בנשים ואני יודעת שהייתה עד סיום הקדנציה הקודמת של הכנסת, עד סיום הכנסת ה-19 – ועדת משנה שעבדה בצורה נפלאה, לפי הדו"חות שקראתי.

לפי הצעדים שבוצעו על ידי הוועדה, אני יודעת שבשנת 2005 התחילה הוועדה כוועדת משנה לסחר בנשים, במסגרת הוועדה לביקורת המדינה - - -

לא, לא, במסגרת ועדת החוקה.

אז כנראה שזה מה שמופיע ברישום. אני יודעת שאת ההיסטוריה המהלכת. תאמיני לי, אני יודעת זהבה, אבל אני ציטטתי מהפרוטוקולים שעמדו בפני. אז אם ישנה טעות – אני מסיבה את תשומת ליבם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיתקנו את העובדה הזו, אותה לקחתי בעצם מתוך הפרוטוקולים או מתוך המסמך שניתן לי. אנחנו נצטרך לבדוק את העובדה, אבל אם חברת הכנסת גלאון אומרת, אז אני מקבלת. אני יודעת איזה תפקיד היה לך בהקמתה ואחר כך בניהולה, את עמדת בראשה ואחר כך חברת הכנסת אורית זוארץ ובכנסת האחרונה – חבר הכנסת דוד צור, ואני יודעת איזו עבודה נעשתה, גם בתחום החקיקה, גם בתחום האכיפה וההגנה על הנשים – נעשתה, וכמובן גם מניעה בנושא זהה.

אני רק רוצה לברך על עצם הגעתכם לדיון. לפעמים אומרים שבמצבים קשים כדאי לדון בעניינים שהם בשגרה, כדי לצאת קצת מהמצבים הקשים. אני הייתי רוצה לדון בשגרה אחרת, לא בשגרה קשה לא פחות, אבל אנחנו נצטרך לעשות את העבודה המוטלת עלינו והעומדת בפתחנו בימים כתיקונם, כדי להמשיך הלאה.

אני מברכת על זה שחברת הכנסת גלאון וחברת הכנסת בן ארי נמצאות איתנו והייתי רוצה להתחיל עם הגברת מירב שמואלי, מתאמת המאבק לסחר בבני אדם, שתיתן לנו סקירה ראשונית ואחר כך נעבור על כל הגורמים. לפני הישיבה הזו אני ביקשתי גם מהמשטרה וגם מהפרקליטות להכין דו"חות וכמובן יש את הקואליציה.

ראשית נביא את הסקירה ואחר כך נתחיל בדיון. בבקשה. כמובן לא יותר מ-4-5 דקות.

כדי למהר, בוקר טוב. אני אתחיל מהסחר למטרת זנות ואני בהחלט חושבת שכל צורות הזנות צריכות להיות מטופלות בוועדה הזאת. אני רק אגיד בעניין הטרמינולוגיה שהזכרת, גם אישה ישראלית יכולה להיות מוכרת כקורבן סחר. ההבחנה – זה לא תלוי אם היא זרה או ישראלית, אבל אני אתמקד עכשיו בהבחנות של חוק העונשין שעושה הפרדה ובסחר למטרת זנות על פי חוק העונשין.

זה תחום שבמהלך השנים היו בו הרבה מאד שינויים ועשינו כברת דרך. אני לא רוצה לתאר את כל ההיסטוריה, כי זה הוצג המון פעמים פה בוועדה וכדי להיות ממוקדת אתייחס למה שיש היום. ובכל זאת, צריך להגיד שיש הבדל מאד גדול, כי כל הפעילות של הממשלה בתחום הזה, התחילה כאשר הייתה פה תופעה מסוימת של סחר בנשים למטרת זנות. דובר על היקפים מאד מאד גדולים, אלפי נשים בשנה, ודפוסי ניצול מאד קשים, שהם דוגמא מובהקת של עבדות מודרנית, כולל החפצה, שעבוד חוב, אלימות, עיכוב דרכון, איומים, כליאה, עבודה "סביב השעון", שליטה מוחלטת מצד הסרסורים 24 שעות ביממה וכאמור הרבה מאד נשים.

בגלל פעילות מאומצת של הרבה מאד גורמים, הכנסת כמובן, החברה האזרחית וגם הממשלה – אז אנחנו רואים החל מאמצע שנות ה-2000 שינוי מהותי בעניין הזה. למעשה את התופעה שתיארתי עכשיו, אנחנו היום כבר לא רואים. גם מבחינה מספרית, אין לנו את אלפי הנשים שמובאות מדי שנה, זה הרבה הרבה הרבה פחות וגם מבחינת הדפוס שבו זה קורה.

אז מה אנחנו רואים היום? אנחנו רואים עדיין נשים שמגיעות לישראל למטרת זנות ובעיקר מרוסיה ואוקראינה, אם כי יש גם מקרים ממדינות אחרות, אבל זה הרוב. אני בטוחה שחברתי – מנהלת המקלטים לקורבנות סחר יכולה לאשש את זה בנתונים – אבל אנחנו רואים את המקרים ולצערי בתקופה האחרונה, אפילו הייתי אומרת עלייה. הייתה תקופה מסוימת שכמעט כמעט לא אותרו מקרים ופתאום אנחנו רואים עלייה ויש גם תחושה בשטח שהדבר הזה מתרחש. כלומר, נשים באות לישראל למטרת זנות מהמדינות האלה.

הקושי גם בזיהוי, גם בטיפול וגם באכיפה – נובע מזה שאלף הדפוס הוא שונה במובן הזה שאין את האלימות, עיכוב הדרכון, הכליאה, ההחפצה המוחלטת 24 שעות ביממה. הנשים כן מרוויחות כסף, כן יכולות להסתובב נניח בחופשי בחוץ, יחסית מרוצות מהמצב. נקודה מאד קריטית היא שהן באות לתקופה מוגבלת, הן באות עם אשרה של תיירת באופן חוקי, לא דרך הברחה דרך סיני, לא עם דרכון מזויף, הן באות באופן חוקי עם הדרכון שלהן לתקופת האשרה, לשלושה חודשים, לעשות כסף ולחזור הביתה. לכן קשה לאתר ולזנות את הדברים.

בשנים האחרונות בוטלה דרישת האשרה מאזרחי רוסיה ואוקראינה והשנה מולדובה ובלרוס. לדעתי זה מסביר, זה אחד ההסברים, כי הן לא עוברות את המסננת של משרד החוץ ופשוט הרבה יותר קל להביא נשים בצורה הזאת לישראל. וברור שהן לא באות עצמאית, אלא זה משהו מאורגן ושיטתי ומישהו עומד מאחורי זה ומרוויח מזה כסף.

את יכולה להגיד למה לדעתך נובעת העלייה? האם זה רק העניין של הויזות?

אני לא יודעת אם זה רק העניין של הוויזות, אבל אני בטוחה שיש לזה תרומה. אני כן יכולה לומר שמבחינת מנגנונים שפועלים בכל משרדי הממשלה, הדרכות באופן קבוע מתבצעות לבקרי גבול לכל הגורמים ברשות ההגירה, למשטרה. כולם יודעים, מכירים, אבל עדיין קשה לעלות על זה.

אנחנו זיהינו למשל את ענף התיירות, מגזר התיירות, כאיזה שהוא מוקד שבו צריך לתת יותר דגש עכשיו וזה נעשה בשנתיים האחרונות. משרד התיירות הצטרף לאחרונה לפעילות הבין משרדית בתחום משום שהן מגיעות כתיירות. לפעמים זה ממש בקבוצה מאורגנת כזאת של מטיילים, לכאורה, והן באות לבתי מלון. הכל מוסדר אפילו מראש בחבילות נופש. לכן חייבים לגייס את ענף התיירות, גם מבחינת זיהוי, מניעה, דיווח וכו'. אז משרד התיירות מגויס.

זה יותר קשה מול גורמים פרטיים כמו התאחדות המלונות, בעלי בתי מלון, התאחדות סוכני הנסיעות, שלכאורה זה כאילו לא קשור אליהם והם אמורים רק להרוויח כסף. יתרה מזאת, בתקופה כזאת, שענף התיירות הוא בהרבה מאד קשיים, עוד יותר קשה כביכול לבוא ולדרוש מהם עוד פעולות, אבל במפורש אנחנו פועלים בתחום הזה. אני הייתי באילת בביקור עם משרד התיירות, אבל זו אחת הבעיות.

אני אעבור מהר הלאה, כי אני רואה שאתם מסמנים לי. זאת התופעה וזו תופעה מאד קשה שנובעת מזה שאין תיירות. מבחינה משפטית, אולי נציגות הפרקליטות יסבירו מדוע ברוב המקרים, כשמוגש תיק במקרים האלה זה לא בעבירת הסחר בבני אדם, אלא בעבירה של גרימה לעזיבת מדינה למטרת זנות או בעבירות סרסרות, כי מאד קשה גם לבסס את זה משפטית, אבל ברור שזה באותה משפחה, גם אם מבחינת העבירה זה מוגדר אחרת.

עכשיו אני רוצה לקפוץ לעניין אחר. סחר זה לא רק זנות. סחר בנשים יכול להיות למטרות רבות אחרות. חשוב להדגיש את זה, דווקא שעד כה לא ברור לי אם הוועדה לעובדים זרים הולכת לדון בעניינים האלה ויש הרבה דברים שקשורים לסחר למטרות עבודה, עבדות, עבודת כפייה - - -

אין ועדה כזאת.

אין ועדה? אז זה עוד יותר מצדיק את זה שבוועדה הזאת ידונו גם בדברים האלה. נשים הן מאד פגיעות גם לסוגי ניצול אחרים. על עובדות סיעוד אני לא צריכה להרחיב, אבל בכל ענפי העבודה, עובדות זרות בעיקר הן פגיעות מאד, הן זו פגיעה מינית, סוגי ניצול שונים וגם עבדות ועבודת כפייה ואנחנו חייבים לדון גם בזה. היו כמה תיקים בישראל, אבל עכשיו בגלל קוצר הזמן אני לא אכנס לזה. אני רק אגיד שמבחינת מספר תיקים שיש היום בבתי משפט, אפשר להגיד אולי שזה אפס, כלומר זה ממש מעט, אבל אנחנו לא מסתפקים בשורה התחתונה הזאת ויש סדרת ישיבות בין משרדיות שוטפת, כדי לנסות לאתר את החסמים בזיהוי.

את יכולה להסביר, את או הפרקליטות, איך זה יכול להיות שמספר התיקים בבתי המשפט הוא אפס?

אפשר להסביר את זה. אתם רוצים להסביר? קודם כל בגלל שידוע שאלה קורבנות שלא מתלוננים, קשה מאד להגיע לעבירות. הקורבן בדרך כלל לא רואה בעצמו קורבן. אם הוא בא, הוא מספר על איזו שהיא הלנת שכר קטנה, לא יספרו את כל הסיפור. כלומר, הרבה פעמים הסיפור מתגלה רק בהדרגה ותוך מאמץ וזה בכל העולם. זה ידוע. זה מאפיין את התיקים האלה.

בסדר, אבל זאת.

דבר שני, העבירות הן מאד מורכבות ולכן גם כשיש תלונה או כשיש זיהוי וזה מגיע לרשויות, במבט הראשון זה לא נראה כמו עבדות. זה נראה כמו כל מיני דברים אחרים, ניצול מדיני עבודה, דברים אחרים, אולי אפילו שהם לאו דווקא עבירה פלילית וזה דורש מיומנות. כדי לתת לזה מענה, אז שוב, אנחנו כל הזמן עושים את אותן הכשרות מקצועיות ובכל זאת תמיד נדרש להעמיק את הידע.

דבר שני, אני חושבת שבאמת יכול להיות שיש ירידה בהיקף התופעה בגלל שהממשלה עשתה כל מיני פעולות, מאז שהתחילו להגיע לעובדים זרים לישראל, כל מיני פעולות של מניעה והרבה מאד אכיפה בהקשר של דמי תיווך והיו כמה תיקים גדולים בכל מיני מושבים בעבירות של עושק, מרמה, עיכוב דרכון וכו'. אולי זה יצר הרתעה מסוימת, אני לא יודעת, אבל בכל מקרה אנחנו נשארים עדיין עם - - - וגם כשמגיע כבר תיק ונחקר, להגיע לפסק דין פלילי – מאד מאד קשה בגלל שיש קשיים ראייתיים רבים, אז אם כבר זה הרבה פעמים נסגר בעסקת טיעון.

כלומר התחום הזה הוא בעייתי לא רק בארץ אלא גם בעולם ובכל זאת אנחנו לא מסתפקים בקביעה שאין תיקים אז הכל בסדר, אלא עושים הרבה מאד דברים אקטיביים כדי לנסות ולהגיע. דיברתי עם מתורגמנים של הקו החם של התאילנדים על כל מיני דברים, כדי שכולם יידעו לזהות, לאתר, למי לדווח וכו' וכו' וכו', אבל זה תחום סבוך. זה תחום שדורש דיון קבוע ומתמשך גם בכנסת ושלא ייעזב לנפשו כאילו הכל בסדר.

אני רוצה לשאול עוד שאלה. אישה שכמו שסיפרת כאן מגיעה בקבוצה של תיירות כביכול, פעילה בזנות באילת לצורך העניין, או לא יודעת איפה במלון במשך שלושה חודשים, נתפסת ובסוף איך שהוא הצלחתם להגיע לעסקת טיעון למרות שהתשתית הראייתית כמו שאת אומרת היא סבוכה. האם מבחינתנו, מבחינת הרשויות, חלק מעסקת הטיעון היא שהאישה לא יכולה לחזור לעולם יותר לישראל? יש לנו איזו שהיא סמכות כזאת?

אני לא יודעת אם טיעון כזה. יש דבר כזה?

או שהיא יכולה לחזור לארץ שלה ו - - -

לא מוכר לי סעיף בעסקת טיעון שאומר שאסור לה אף פעם להגיע לישראל.

כי יש מדינות מסוימות שכשאתה עובר על עבירה מסוימת, אתה לא יכול - - -

לא בישראל. היא לא נחשבת עבריינית, היא נחשבת נפגעת עבירה. לא מטילים עליה סנקציה כזאת. אין דבר כזה.

ורבות מהן חוזרות.

כן, רבות מהן חוזרות, אבל אין הסדר כזה. היא הקורבן, היא לא העבריינית.

כן, חלילה, אני לא אומרת. בסוף גם אם את הקורבן, השאלה אם זה מונע ממך להגיע שוב.

את רוצה להסביר את זה? אומרים לי פה גם שאין סמכות לדבר כזה בעסקאות טיעון.

אני רוצה בכל זאת להגיד שיש עוד קבוצות שנכנסות לעולם הסחר, זה לא רק העובדים הזרים, לא רק הנשים שמובאות למטרת זנות. מבין מבקשי המקלט, המהגרים, איך שלא יקראו להם, ישנם אנשים שעברו דברים חמורים ביותר בדרך לישראל, עוד בסיני וחלקם הוכרו כקורבנות סחר ועבדות, קיבלו טיפול בישראל. היום אנחנו במצב שכבר כמעט לא נכנסים אנשים חדשים, אבל מובאות פתאום תלונות של אנשים שנכנסו מזמן לישראל ועכשיו רק מספרים על ההתעללות. חשוב לי להדגיש שלא משנה כמה זמן עבר, אנחנו יודעים שקורבנות ובעיקר של תקיפה מינית, לא מספרים מיד, אז הדברים צריכים להיבדק ברצינות רבה גם אם עבר הרבה מאד זמן.

עוד דבר. אנשים שנמצאים פה בארץ מקרב האוכלוסייה הזאת, זה ברור שהם מאד מאד פגיעים לסוגי ניצול רבים כולל ניצול, כולל שעבוד ואנחנו בקשר עם החברה האזרחית ועם מרפאת לוינסקי ועוד גורמים כדי לוודא שנשים בקהילה הזאת לא נופלות לזנות, לזהות, למנוע וכו'.

אני לא אדבר על כלות בהזמנה, על סחר לנטילת איברים, על פונדקאות, על עבדות באמצעות כתות, אלה רק נקודתית דברים שבגללם צריכה להיות ועדה ייעודית לנושא שתדון בהם, כי אלה נושאים מאד מסובכים וקשים שיש שם ניצול מאד חמור.

אני רק רוצה לסכם. התחום הזה הוא מאד דינאמי. מאז שהממשלה התחילה לפעול, כל הזמן חלים שינויים. לכן בימים אלה אנחנו עובדים על עדכון התכנית הלאומית של המאבק בסחר בבני אדם. התכניות הן משנת 2007, חלו המון שינויים אז בשיתוף כולם אנחנו נעשה סדרת ישיבות כדי לעדכן את התכנית.

אני רוצה לומר שישראל הגיעה להישגים מאד גדולים בתחום הזה וזה מוכר גם במישור הבינלאומי כבר שנה רביעית ברציפות, זה מוכר בדו"ח האמריקאי בתחום הזה ואנחנו יכולים להיות גאים. באות אלינו משלחות מחו"ל כדי ללמוד מהניסיון שלנו.

יחד עם זאת, יש פה איזו שהיא סכנה של לא להיתפס לערנות. האתגר הכי גדול שלי היום הוא אולי לשכנע שלמרות הדירוגים האלה, יש עדיין הרבה מאד עבודה, הרבה מאד בעיות. אסור לצמצם את המשאבים ואת הערנות בקרב כל הגורמים ואני רוצה לומר גם בכנסת, הדבר חייב להיות בדיונים מאד רציפים.

תודה מירב. ני חושבת שהמשפט האחרון שאמרת, או המשפט לפני האחרון הוא מאד חשוב – שאסור להרגיש בנוח עכשיו, כשהדירוג הוא יותר טוב, כאילו הבעיה נגרמה וכאילו אנחנו עלינו על הדרך הנכונה, ואז בלי לשים לב באמת נחזור אחורה.

אני מזמינה את רב פקד רובי קיים, קצין פשיעה וסחר בבני אדם, מדור סיוע חקירתי, משטרת ישראל. אני מאד מבקשת להתמקד בנתונים שביקשנו, איפה אנחנו עומדים, מה בדיוק המשטרה עושה ועד כמה היא עושה כדי לאכוף את החוק וגם כדי להגן על האנשים. בבקשה.

ראשית אתחיל במה שביקשתם. הנושא הזה הוא נושא מאד מורחב, לכן אני אתחיל במה שביקשתם, בנתונים. דיברתי עם דלית לגבי נתונים משנת 2012. המספרים הם כאלה – מכל העבירות שבעצם קשורות לעבירות סחר בבני אדם, נשים ועבירות נלוות, שזה סרסרות לזנות, הבאת אדם לעיסוק בזנות, ניהול בתי בושת, פרסום שירותי הזנות וכמובן סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, בשנת 2012 נפתחו 298 תיקים. עדיין נמצאים בפרקליטות 120 תיקים. 176 תיקים נסגרו בעילות שונות, יש הרבה עילות סגירה ויש עוד שני תיקים בחקירה.

יותר מ-50%, אפילו יותר. 60%.

כן. שוב, עילות הסגירה, נכון שמי שבעצם מחליט על עילות סגירה זה הפרקליטות, אבל הם בעצם מחליטים על סמך הראיות שיש בתיק וברוב המקרים, בגלל קשיים אכיפתיים שהם למכביר, בחלק גדול מהתיקים אנחנו לא מצליחים להגיע לראיות בשל אי שיתוף פעולה והמון סיבות אחרות. בהמשך, יש פה חברה ממחלק מוסר ימ"ר תל אביב, שהם אנשי השטח העיקריים שמטפלים בזה והם יוכלו לפרט הרבה יותר על הקשיים.

אני עובר לשנת 2013. בשנת 2013 נפתחו 316 תיקים, כאשר עדיין בתביעה יש 100 תיקים. 196 תיקים נסגרו ו-20 תיקים עדיין בחקירה. בשנת 2014 נפתחו 236 תיקים. 103 תיקים עדיין בתביעה, 93 תיקים נסגרו ו-37 תיקים בחקירה. בשנת 2015, עד אתמול בעצם, נפתחו 179 תיקים, תיקים 54 בפרקליטות, נסגרו 15 תיקים ו-110 תיקים עדיין בחקירה. אלה הנתונים המספריים.

משטרת ישראל בשנים האחרונות, אני יכול להגיד מתחיל שנות ה-2000, מתחילת יישום חוק סחר בבני אדם, נתנה לזה דגש מאד חזק וביחד עם שיתוף הפעולה של שאר הרשויות - כולל בתי המשפט – ובכוונה אני מדגיש את זה, היו הצלחות בעבירות של סחר בנשים. מה שאנחנו כרגע לא רואים, לפחות בשנים האחרונות, בעבירות הנלוות. עיקר ההתמודדויות שלנו הן בסגירות מנהליות של בתי בושת. יש לנו קשיים מאד מאד גדולים בנושא של סגירות בתי בושת. אנחנו יודעים על מקומות, אנחנו מבצעים פשיטות. נכון שרוב העבודה היא בתל אביב, אבל זה בכל הארץ ולצערי בתי המשפט פותחים את זה ויש לנו דוגמאות, וחלק מהטענה - - -

אנחנו עכשיו באמצע הליך כזה.

בדיוק. באמתלה של חופש העיסוק. זה כתוב שחור על גבי לבן. אז אני אשתמש במילים עדינות – זה מתסכל, אבל זאת העבודה וממשיכים. אנחנו ממשיכים לפעול נגד בתי בושת פעילים, אבל בסופו של דבר יש לנו איזו נקודת קצה שאנחנו מגיעים בעצם לתוצאות שליליות מבחינת האכיפה שלנו. אחרי זה אבקש מהחברה של ימ"ר מוסר תל אביב שירחיבו בנושא הזה.

אני חייב להתייחס למה שמירב אמרה לגבי הנושא של עבדות ועבודות כפייה – מיעוט התיקים. אז כמובן שאחרי שזיהינו ביחד עם משרד המשפטים את הבעיה של מיעוט התיקים, ניסינו לבחון את הבעיה. אנחנו מקיימים שולחנות עגולים עם משרד הכלכלה, עם רשות האוכלוסין ומנסים איך שהוא לקדם תיקים כאלה. זה לא בדיוק אפס, אבל זה מספרים נמוכים.

אני רוצה לשאול. מספר התיקים שנאמר שעומד על אפס, זה אפס בבתי משפט או גם כן אפס שהוגש לפרקליטות? כי לפי קצב סגירת התיקים פה, שהוא מגיע עד 60%, אני הייתי רוצה לדעת מה המצב עם התיקים בסחר - - -

לא הבאתי את הנתונים האלה. אני פשוט קצת זוכר אותם, כי המספרים הם נמוכים, אבל השנה היו שישה תיקים בסחר בעבדות כפייה ובשנה שעברה שניים. אבל שוב, אלה עבירות נטו של החזקה בתנאי עבדות לצורך עבודות כפייה. יש הרבה עבירות אחרות כמו עיכוב דרכון ועושק, בעיקר גביית דמי תיווך. יש פרשיות שמתנהלות בזמנים האלה. יש עבודה בתחום. נכון שזה לא אותם מספרים כמו שהיו בעבר.

ברשותך, דבר אחרון שאני רוצה להגיד הוא בנושא ההכשרות. בנושא ההכשרות במשטרת ישראל בשנים האחרונות – אין כמעט שוטר שלא עבר הכשרה בצורה כזאת או אחרת, אם זו הכשרה של שעה ואם זה הכשרות של חמישה ימים של השתלמויות בנושא של סחר בבני אדם. פערים קיימים, זה ברור. אנחנו כל הזמן מחדשים את הנושא של ההכשרות. אני בעצמי גם מעביר הדרכות לגופים אחרים ברשות האוכלוסין ויש שיתוף פעולה מלא בנושא הזה.

אלה הדברים באופן כללי. שוב, יש המון מה לומר בנושא הזה. אם את רוצה שאני אתן לחברה של ימ"ר תל אביב, מחלק מוסר לדבר קצת על הקשיים באכיפה, אני אשמח לעשות זאת.

בדיוק רציתי לשאול שאלה שאולי תהיה קשורה לקשיים באכיפה. האם המשטרה הגיעה לאיזה שהן תוצאות של בדיקה למה לא מגיעים עד כדי כך להכנת תיק שהפרקליטות כן יכולה להמשיך אותו?

שוב, הבעיה שלנו היא לא הפרקליטות.

שנייה, אני לא מדברת שהפרקליטות היא הבעיה, להיפך. אני מכוונת ושואלת את המשטרה – כאשר המשטרה מכינה תיק ומעבירה אותו לפרקליטות, אם הפרקליטות הגיעה לסגירת תיקים של 60%, זאת אומרת התיק שהגיע אליה אינו מוכן מספיק, הוא לא עם מספיק ראיות שהיא תוכל לרצות איתן לפעמים לבתי המשפט. כך הבנתי את זה. השאלה שלי היא, האם אתם בדקתם את העניין והאם יש לכם תובנות לגבי זה ומה הולכים לעשות.

בדקנו. אז שוב, אני חייב לציין שהסגירות הן לא רק מחוסר ראיות, יש גם עילות אחרות בחוק העונשין. אז נכון שהרוב או חלק נכבד זה חוסר ראיות. זה חוסר שיתוף פעולה של הבנות שנמצאות במקום. זה חוסר שיתוף פעולה של הלקוחות. זה הרבה דברים אחרים. אני יכול להגיד שכשאנחנו מגיעים זה גם הנושא של בתי המשפט. אם אנחנו רוצים לסגור בצו מינהלי אז זה בעייתי. דניאל, אולי אתה רוצה להרחיב?

כן, אני אשמח. אני סגן ראש מחלק מוסר בימ"ר תל אביב. זו יחידה ייעודית שמטפלת בתופעת הזנות ובתופעות נלוות.

אני רוצה להוסיף לחברי ולהגיד מספר דברים. קודם כל אני רוצה להגיד שיש דוגמאות, אם מסתכלים על תופעת הסחר בשנות ה-2000 אז רואים שהייתה התגייסות כלל מערכתית. כלל הרשויות התגייסו, הרשות המחוקקת חוקקה חוקים - - -

זה לא בסדר עדיפות.

הפרקליטות הציבה רף מאד גבוה של ענישה ובית המשפט נתן עונשים דו ספרתיים לכל המעורבים בעבירות הסחר. בעבירות הזנות של הסרסרות וניהול בתי הבושת, ההתייחסות היא קצת שונה. התהליך הוא קצת אחר. יש חוקים, החוקים האלה, בחוק העונשין למשל, הענישה היא בין 5 ל-7 שנים, ומה שאנחנו רואים למעשה זה שאין את אותה התגייסות כמו שהייתה בשנת 2000 ויש לכך הרבה סיבות.

תיקי הסחר הוגדרו תיקי מעצר, זאת אומרת שמרגע שנפתח תיק זה תיק מעצר לכל דבר. תיקי מעצר, אני רוצה להבהיר מה זה, זה תיק שכל ההליך הפלילי בו מתנהל כאשר החשוד הוא במעצר ולכן יש שעון חול שחייבים לגבש ראיות כדי להגיש כתב אישום. ולכן ברגע שיש תיק מעצר כזה, מתמנה פרקליט מלווה, הוא מלווה את התיק ויש קשר על בסיס יום יומי לקידום התיק, עד הגשת כתב האישום.

תיקי הסרסרות זה תיקים שהם לא תיקי מעצר. זאת אומרת יש פער זמנים שנוצר מהרגע שהסתיימה החקירה עד לרגע שמוגש כתב אישום ולפעמים הפער הזה הוא פער של חודשים ויש לזה משמעויות מבחינת הגשת כתב האישום. גם לגבי תופעת הסחר, נשים הרבה פעמים לא נשארות בארץ, אי אפשר לכפות עליהן להישאר בארץ ויש לזה משמעויות מבחינה ראייתית.

גם בית משפט, שזה הצד השני של המטבע, לא רואה עין בעין לפעמים עם המחוקק, נקרא לזה, ולגבי הענישה אפשר לעשות השוואה מבחינת הרשעות מול מה שכתוב בספר החוקים ויש פער שאני חושב שחשוב שהוועדה הזאת תדע, כי נושא של אכיפה בסופו של דבר מורכב מכמה דברים ואחד מהם זה המהירות שבה מהרגע שמוגש כתב אישום דרך ההליך הפלילי עד שבעצם העבריין מקבל את עונשו, יש משמעות לזמן שעובר ולעונש שהוא מקבל בסוף. כי צריך להבין, בתחום הזה יש הרבה מאד כסף. זה תחום שיש בו הרבה מאד כסף וברגע שאין ענישה הדבר גורם לעבריינים לא להירתע ולעסוק בזה.

אני רוצה להוסיף גם שעבריינים הם מאד מאד מתוחכמים. כל האנשים שמתעסקים בתחום הזה זה ברמת תחכום של ארגוני פשיעה. הם נזהרים בטלפונים ויש להם לצורך העניין מה שנקרא "קופים", אנשים שהם עובדים בשבילם ויש רמת תחכום מאד גבוהה. החקירות האלה דורשות משאבים רבים מאד להגיע לאותם אנשים שעומדים בראש הפירמידה וכל תיק כזה הוא תיק שצריך להשקיע בו באופן מאד אינטנסיבי, עד שבעצם מגיעים לאותם אנשים ומגבשים נגדם ראיות.

כמה אנשים יש במחלקה אצלכם בתל אביב?

אנחנו מונים 11 שוטרים שמטפלים בכל מחוז תל אביב וזה לא רק תחום הזנות, אנחנו עוסקים גם בתחום ההימורים.

טוב, זה עונה על העניין.

עוד פעם, זאת הסיבה שעוד פעם - - - יכול היות שאם מדברים פה ואני מוצא שזו הבמה גם להגיד את דעתי האישית - - -

רק בקצרה.

בקצרה מאד. לדעתי, מהניסיון שלי בשטח, אם באמת רוצים לטפל בתופעת הנשים, אני לא בטוח שההליך הפלילי הוא ההליך הנכון. להליך הפלילי לוקח הרבה מאד זמן והוא טוב לעבירות כמו רצח. זה תותח שאתה מצדד אותו באיטיות, אבל כשהוא יורה, אז ברצח הוא מקבל מאסר עולם. זה יוצר הרתעה. הליך פלילי לוקח הרבה מאד זמן ובסוף הוא מקבל טפיחה על השכם או איזו סטירה קלה. זה לא יוצר הרתעה. צריך אולי להשתמש באמצעים אחרים, מנהליים אולי, קנסות מאד גדולים.

במקרה הזה, למה לא נאכף צו הסגירה על הבית בירקון?

היה צו סגירה בעבר.

היה ל-30 ימים, נאכף לאורך 30 שנים? ממה שהבנתי לא.

עוד פעם, מה השאלה? הוא נאכף בוודאי. אנחנו, מחלק מוסר, היינו במהלך צו הסגירה 4 פעמים במקום והמקום היה סגור. קראנו בעיתונות שהמקום היה פתוח, אבל בכל פעם שאנחנו עשינו בדיקה – המקום היה סגור.

בגלל זה אני שואלת.

אז אני אומר לך. אנחנו היינו שם והמקום היה סגור. כשאנחנו היינו שם.

כשאתם הייתם שם. שמענו בהתחלה את כל ההקדמה על התחכום של האנשים שמנהלים את המקומות האלה, אבל אני חושבת שב- 30 יום 4 פעמים זו לא ממש אכיפה.

בפעם האחרונה הייתה פעם נוספת שהיינו. היינו גם שלשום והמקום סגור. זאת אומרת אחרי הצו השיפוטי היינו שוב.

טוב.

אפשר להעיר כמה הערות?

עכשיו? כי יש עוד דוברים מהפרקליטות. הבנתי שהפרקליטות לא שלחה לנו את הנתונים שביקשנו לפני הדיון הזה, כפי שביקשנו גם מהמשטרה.

הפנייה הגיעה אלינו אתמול בצהריים ולכן לא יכולנו בלוח הזמנים הזה - - -

מעניין מאד, כי המייל יצא אליכם ואל המשטרה באותו יום ולמשטרה הגיע וקיבלנו נתונים. אליכם כנראה היה פקק בדרך.

קיבלנו ביום חמישי בלילה. אצלנו כנראה - - -

זה ממש לא מובן. אני חושבת שכדאי מאד שבמשרד ואני לא יודעת אם זה היה אמור להגיע אליכם באופן ישיר או שזה עוכב במקום אחר, אבל המידע הזה היה צריך להיות מונח היום על שולחן הוועדה כדי שנוכל לדון, במיוחד כאשר אנחנו שומעים על המצב.

סליחה כבוד יושבת הראש, אני מתארת לעצמי שזו לא הפעם הראשונה שהמידע הזה מבוקש, אז אם אתם יכולים לתת סקירה, גם אם היא סקירה לא מלאה ומדויקת במאה אחוז, אנחנו נשמח.

אני בדיוק התכוונתי לבקש.

מעולה.

למרות זאת היה צריך להביא את הנתונים.

אני מסכימה לגמרי.

אני אתן לפרקליטות להביא את הסקירה שאני מקווה שתהיה מעודכנת, למרות שהיא לא נמצאת על נייר אצלנו, אבל היה צריך להדגיש את העובדה שמאד מוזר לי שהמייל הגיע אליכם רק אתמול.

אז שוב, אני מתנצלת, אבל באמת אני לא יודעת מה מקורה תקלה, אבל זה באמת היה לוח זמנים שלא יכולנו לעמוד בו.

אני רוצה לעשות סקירה קצרה של הדברים המרכזיים שטיפלנו בהם בסביבות השנה האחרונה, אבל קודם כל אני רוצה במילה להתייחס בכל זאת לנתונים של המשטרה. אפשר להבין את הנתונים, את כמות התיקים הסגורים כתיקים שמגיעים לפרקליטות עם המלצה להגיש כתב אישום והפרקליטות סוגרת את התיקים האלה. לא זה המצב.

מכיוון שסמכות הסגירה של התיקים האלה היא של הפרקליטות, אז כל התיקים האלה, גם תיקים שהמשטרה לא הצליחה לאסוף בהם ראיות, למשל תיק שנפתח בעקבות ידיעה מודיעינית, שלא הניבה שום דבר בעקבות שנעשה על ידי המשטרה, מגיע לפרקליטות לסגירה, עם המלצת סגירה ומופיע בנתונים כתיק שנפתח והפרקליטות סגרה אותו. אז זה דבר שהיה חשוב לי להבהיר, בכדי שתהיה תמונה יותר מדויקת של העניין.

אז כמה כאלה שהגיעו עם המלצה ובכל זאת נסגרו?

אז אלה הנתונים שאין לי. אנחנו נביא אותם לישיבה הבאה. אין לי נתונים - - -

לא, לא, אתם תשלחו את הנתונים מחר בבוקר אלי, לוועדה.

טוב.

אני בטוחה שהם קיימים במשרד וקיימים אצלכם ואני רוצה אותם מחר בבוקר.

אוקיי. לכן אני לא יכולה להתייחס כרגע למספרים, אבל אני כן יכולה להתייחס באופן כללי לעבודה של הפרקליטות.

אז קודם כל חשוב לי לציין שבכל מחוז ומחוז של הפרקליטות יש רפרנטית לתחום הזה של סחר בבני אדם ועבירות נלוות, מכיוון שהתפיסה של הפרקליטות היא שזה הוא תחום שדורש התמקצעות משפטית ואותם רפרנטים הם הכתובת של כל מחוז ומחוז. בשנה האחרונה יש לנו גם רפרנטיות מהפרקליטות האזרחית, שתיכף נרחיב בעניין הזה של האכיפה המשולבת – פלילית-מנהלית-אזרחית – שנקטנו בה השנה.

אנחנו עורכים ישיבות עתיות בין הרפרנטיות, יחד עם המתאמת, ד"ר שמואלי, יחד עם המשטרה ושם אנחנו מלבנים סוגיות משפטיות שמתעוררות וגם זה חשוב לנו בשביל ליצור מדיניות אחידה בין כל המחוז של הפרקליטות.

בדו"חות מחמ"ד האחרונים של מחלק המדינה, שדרגו את ישראל בדירוג של TIR 1, עבודת הפרקליטות מצוינת לטובה בדו"חות האלה, ואני חושבת שאין גם מחלוקת בחלקה של הפרקליטות, בהצלחה שהייתה לנו בצמצום הדרמטי של תופעת הסחר בבני אדם למטרות זנות, בדפוסים הקשים שהיו מוכרים לנו פעם.

אני אמנה מאד בקצרה כמה מהעניינים הבולטים שעסקנו בהם סביב השנה האחרונה. קודם כל הייתה לנו הרשעה בעבירה של סחר בבני אדם בתיק לא פשוט של אזרח ישראלי שניצל ילדה בגיאורגיה בשיתוף פעולה עם אמה של הילדה. האם הועמדה לדין והורשעה בגיאורגיה, בעוד שהאזרח הישראלי הועמד לדין בישראל ונידון לעונש של 16 שנות מאסר. אנחנו סברנו שהעונש הזה קל מדי והגשנו ערעור על קולת העונש.

אני ממש עוברת בכותרות. לגבי זנות קטינים, חשוב לי להדגיש שאנחנו מתייחסים לתחום הזה כאל תחום של סחר בבני אדם בדפוסים הקשים. אנחנו מדווחים על התיקים האלה גם במסגרת הדו"ח למחלקת המדינה. אני חייבת לציין שבתחום הזה יש פעילות נמרצת של המשטרה, מה שהביא למספר כתבי אישום משמעותיים שהוגשו בשנתיים האחרונות.

חלק מכתבי האישום שאנחנו הגשנו בתחום הזה היו תקדימיים ולא פשוטים מבחינה משפטית. אני אתן שתי דוגמאות. דוגמא אחת היא לכתב אישום שאנחנו הגשנו בניצול קטינות לזנות, כאשר האתנן שהקטינות קיבלו לא היה בדמות כסף, אלא בדמות מתן אפשרות להתקרב למושא הערצתן. תיק לא פשוט מבחינה משפטית, הוא הסתיים בהרשעה במסגרת הסדר טיעון. תיק נוסף שאנחנו הגשנו בעבירה של דין לקוחו של קטין, במקרה שבו העבירות התרחשו כל כולן במרחב הווירטואלי - לא היה שום מגע בין העבריין לבין הקורבנות. אנחנו הגשנו כתב אישום על דין לקוחו של קטין והתיק נגמר בהרשעה.

מה אחוז ההרשעות שיש לכם בתיקים שאתם מגישים?

שוב, יש שני סוגים של הרשעות. יש הרשעה בעקבות ניהול הוכחות ויש הרשעה במסגרת הסדר טיעון, אז אין לי את האחוזים, אבל אני מניחה שזה נכנס לסטטיסטיקה הכללית של ההרשעות בפלילים, שהוא גבוה. לא ידוע לי שבתחום הזה דווקא יש אחוז נמוך מכלל התיקים.

בסדר, אז כדי שלא נניח ונדע, אני מקווה שמחר – בין המידע שאני אקבל – יהיו גם אחוזי ההרשעות, מחולקים לפי שני הסוגים של ההרשעות – גם לפי עסקת טיעון וגם לפי הוכחות.

בסדר. אז שוב, אני לא יודעת אם המערכת הממוחשבת שלנו מסווגת את סוגי ההרשעות, אבל אם כן – אנחנו נביא גם את הנתון הזה.

אני בטוחה שכן.

לגבי סחר באיברים, בשנים האחרונות אנחנו ניהלנו מספר תיקים בעבירות של תיווך לסחר באיברים לפי חוק השתלת איברים. אלה תיקים מאד מורכבים מבחינה משפטית. השנה גם הגשנו כתב אישום בפרשה ענקית של סחר באיברים, עבירות שבוצעו בין השנים 2008 עד 2014 ברחבי העולם – בקוסובו, באיזרביז'אן, בסרילנקה ובתורכיה. מפרקליטים שלנו שמשתתפים בכנסים בין לאומיים, אני שומעת שישראל זוכה לשבחים רבים על האופן שבו היא מטפלת בתופעה של סחר באיברים ומדינות אחרות גם מבקשות ללמוד מהניסיון שישראל צברה בתחום הזה - גם בתחום של אכיפה וגם בתחום של חקיקה.

בתיק של החזקה בתנאי עבדות של ירושלים, במסגרת כאילו משפחתית, אנחנו הגשנו ערעור על עונש של 26 שנות מאסר. הפרקליטות חשבה שהעונש הזה הוא קל. הנאשמים ערערו גם הם והתיק אמור להידון בבית המשפט העליון בחודשים הקרובים.

בנושא של גביית יתר של דמי תיווך, אני שוב בוחרת את הדברים שהם יותר אתגריים מבחינתנו והם באמת - - -

אבל בינתיים זה יותר סקירה מאשר ניתוח של האתגרים האמיתיים שעומדים בפניכם.

למה?

כי אני שומעת על התיקים שאני גם כן קראתי עליהם בעיתונות. הייתי רוצה לשמוע מה האתגרים האמיתיים שעומדים ובמה אתם מתמקדים השנה.

אוקיי, אז אולי אני אבקש מעורכת הדין לילך שלום מפרקליטות מחוז תל אביב, לדבר אולי קצת על הנושא של אכיפה משולבת, שהיא לא רק פלילית, כי כמו ששמענו פה פלילי זה לא תמיד מספיק. אכיפה שהיא גם אזרחית ומנהלית וגם על הנושא של סגירת מקומות, שאני מבינה שזה נושא שמעניין את הוועדה.

בסדר. אני אתן לך לדבר אחר כך, כי זה באמת מעניין. אי אפשר כל פעם להתחיל את הדיון בלסקור שנים אחורה, אלא ממש איפה אנחנו עומדים היום ומה המאמצים החדשים או השכלול שאנחנו עושים בעבודה שלנו כדי לעמוד מול האתגרים.

אז אני אתן קודם כל לחברת הכנסת גלאון להתייחס, לפני יציאתה לעוד ועדה ואחר כך נמשיך.

תודה גברתי, אני צריכה ללכת לוועדת החינוך.

קודם כל אני רוצה לברך אותך על קיום הישיבה. זה לא מובן מאליו שבימים שהכל מתפוצץ כאן, הוועדה עוסקת בנשים הכי מוחלשות בחברה הישראלית.

אני רוצה לברך אותך על זה. אני רוצה ברשותך להעיר הערה, זה לא בדיוק הערה, אבל בקשה. כשאת שואלת את הנציגים מהממשלה, את נציגי הפרקליטות, המשטרה, אני רוצה להציע לך הצעה. אני יודעת שזה נשמע קצת חצוף. אני מציעה לך להנחות אותם. אני ממש מתכוונת לזה. אמנם הם לא מקבלים אצלך הוראות, אבל הוועדה יכולה להנחות אותם לגבי - - -

חברת הכנסת גלאון, אני יודעת ותודה על ההערה, למרות שאני יודעת את זה והם קיבלו את ההנחיות בכתב לפני שהם הגיעו.

למה אני אומרת את זה, כי אני רוצה להגיד שאני חושבת שהרשויות עושות עבודה טובה, אבל אני לא סומכת עליהם. באיזה מובן? רק לפני שבועיים הממשלה קיבלה החלטה, היועץ המשפטי לממשלה מוציא הנחיה שאסור להביא עובדי בנייה סינים כי זה מנוגד לחוק איסור סחר בבני אדם. את חושבת שהממשלה מקשיבה ליועץ המשפטי לממשלה? היא קיבלה החלטה להביא פועלים סינים, למרות שיש כאן במובהק עבירה של סחר בבני אדם.

אז אם אנחנו נסמוך רק על מה שהממשלה עושה, אז אנחנו לא נגיע רחוק.

אני האחרונה שאעשה את זה.

אני יודעת. במקרה הזה אני יודעת. אין בדברים שלי כדי להמעיט מהעבודה החשובה שעושים כאן ונעשתה כאן במשך השנים עבודה מאד מאד משמעותית, אבל אני חושבת שצריך לקחת בחשבון שהשתנו הזמנים, השתנו דפוסי הפעולה. מה שהיה פעם בגדול הסחר הגדול בנשים ממדינות אחרות כבר השתנה, וגם אם עכשיו ארגוני פשיעה מנצלים את הסיטואציה החדשה של ביטול הויזות ומביאים נשים בדרך כזו או אחרת - שזה חמור ביותר, אני לא מזלזלת בזה – זה לא המאסה הקריטית שהייתה בזמנו ואני חושבת שצריך להתייחס לזה ולמאסה הקריטית בעיקר של נשים ישראליות בזנות וההפרדה הזאת – ואני מאד מזדהה עם הדברים שלך – בין סחר בנשים בזנות היא כבר לא הפרדה. סחר בנשים זה תת קטגוריה של הזנות. היא כבר לא הבחנה רלבנטית וכאן צריך לשנות את הראש.

אני חושבת שכל החוקים קיימים. האם אוכפים אותם יותר, פחות, לא חושבת שזה הסיפור. צריך לשנות את הראש וצריך לעשות במחוללי הפשיעה ומחוללי הפשיעה זה אותם משתפי פעולה עם תופעת הזנות והסחר בנשים שזה הצרכנים, מה שאנחנו קוראים להם "קליינטים" או לקוחות, "הלקוחות" של תעשיית הזנות. אני מכניסה את המילה הזו למירכאות כמובן. אנחנו לא רואים בזנות עיסוק, לא רואים בזה מקצוע ואני חושבת שגם הרשויות צריכות לשנות את החוק. וכשאני אומרת להנחות את הרשויות, ככל שיהיו כאן יותר דיונים בהקשר הזה, זה מנחה את הרשויות. כי את יודעת, ואני באמת לא אומרת את זה כדי לפגוע או לזלזל, אני אומרת את זה בהרבה הערכה – הן עוד בסיפור הקודם. זה לוקח זמן. המערכת מסתגלת באיטיות, החוקים הם גמלוניים, לוקח זמן להפנים אותם ועכשיו אנחנו בסיטואציה חדשה.

אני הנחתי בזמנו ביחד עם עוד קבוצת חברי כנסת הצעת חוק, במשך שנים ניסיתי לקדם את זה, הצעת חוק להפללת לקוחות הזנות שלא כל כך עמדה במבחן. יש הצעה חדשה שאני מתכוונת לקדם עם חברותי שנמצאות כאן ועם חברות אחרות. צריך יהיה לחשוב על זה, אבל אני חושבת שהדגש צריך להיות על אותם מחוללי פשיעה, על אותם אלה שהיום גורמים למצב הזה, לאותם אלה שמצליחים להבריח נשים לארץ בדרכים מתוחכמות.

אני רוצה להעיר עוד הערה. מצפים שכל הרשויות ישתפו פעולה – בתי המלון, הגופים האלה ואחרים. כולם מתפרנסים מתופעת הזנות, צריך לשים את זה על השולחן. איזה אינטרס בדיוק יש להם לשתף פעולה? כולם מתפרנסים מזה. זו רשת מסועפת שיש בה שרי אלפים, שרי מאות וכו' וכו'. אז כולם נהנים מזה, ולצפות שהם יעסקו בזה, או לצפות מהם – אז אני מציעה שתשכחו מזה.

אני חושבת שהכנסת צריכה להגיד את דברה באופן מאד מאד ברור. אני חושבת שהדברים נאמרו על ידי יושבת ראש הוועדה בצורה מאד ברורה. אני אפילו הייתי רוצה להציע לך להקים ועדה מתמדת תחתייך לטיפול בתופעת הזנות והסחר בנשים.

זה אחד מהסעיפים לדיון בוועדה.

כן, כי אחרת זה לא יהיה. זאת אומרת יש לך כל כך הרבה דברים שוטפים בוועדה, אחרת לא יהיה מי שיעמוד להם על הראש, כמובן בהנחייתך בדבר הזה וזה הכיוון שצריך ללכת עליו לדעתי. תודה רבה.

תודה לך.

אני רוצה לשמוע את הקואליציה למאבק בזנות, עורכת הדין מיכל ליבל, בבקשה.

תודה רבה.

אפרופו לסמוך על, יש לי בדרך כלל נטייה לסמוך על ארגוני שטח ויש לי הרגשה תמיד שהם מקדימים את הממסד בכמה צעדים ולכן נתתי לך להציג ולהעמיד אותנו על האתגרים העכשוויים שהארגונים מטפלים בהם ומודעים להם ואחר כך נרצה התייחסות בנושא.

אז קודם כל אני רוצה להציג את הקואליציה למאבק בזנות. זו קואליציה שכוללת בעצם את כל ארגוני השטח הממשלתיים והלא ממשלתיים – אופק נשי חיפה, אישה לאישה חיפה, בשבילך באר שבע, הופכות את היוצרות, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות שאותו אני מנהלת, מיתוס ליום שאחרי הזנות, שעידית שיושבת פה לידי הקימה, מכון ירושלים לצדק שגם נמצאים כאן, מכון תודעה, מרפאה ניידת חיפה, מרפאת לוינסקי, על"ם ותכנית סלעית. יש כאן עוד נציגות מלבדי. אני אפתח ואני מניחה שיהיה להן מה להוסיף.

בשנה האחרונה אנחנו ערכנו מיפוי גם של כל הבעיות וגם רכזנו לעצמנו תכנית עבודה, כי אם דיברת על ההקדמה של הארגונים, אחת המסקנות שלנו היא שצריך להרחיב את המאבק בזנות ולהפוך אותו למאבק שיהיה ממוקד וייתן מענה לכמה היבטים.

אני רוצה לדבר קצת על הצעת החוק שזהבה גלאון הזכירה, כי מבחינתנו היא באמת מבטאת את מה שאנחנו חושבות שצריך לקרות בתחום הזנות. נדבך אחד שלה זה הנדבך הפלילי ונדבך האכיפה, שהוא מורכב גם מאיסור צריכת זנות, כי אם אנחנו מסתכלים באמת על תעשיית הזנות כעל תעשייה ועל שוק ועל מקום שמגלגל הרבה מאד כספים, צריך להסתכל עליו גם בניתוח שוק. אין ספק שיש פה עניין של היצע וביקוש, וגם היום הביקוש לצריכת זנות הוא יותר גדול מההיצע בפועל, בגלל זה עוד ועוד נשים נשאבות אל תוך עולם הזנות.

זה לא הדבר העיקרי פה, אבל בצינור לילה - - -

אפילו יש להם מחאת צרכנים.

כן, יש להם מחאת צרכנים ובצינור לילה עשו תחקיר מעניין. הם התקשרו למקומות והעיתונאית שלהם ביקשה לשמוע פרטים על כניסה לעבודה בזנות והציעו לה לבוא לעבוד היום בערב. זאת אומרת קל להישאב אל תוך עולם הזנות וזה אומר שאנחנו באמת צריכות להילחם בביקוש. לא מספיק רק להפליל לקוחות. אין ספק - וזה בהתייחס למה שאמר נציג המשטרה, דניאל – שהעבירות הנלוות לזנות הן לא מספיק חמורות, הן לא נותנות כלים אפקטיביים. גם הנחית היועץ המשפטי לממשלה בעצם אומרת – אם אין דברים אחרים – אז זנות כשלעצמה לא מאד מטרידה אותנו ולא מאד מפריעה לנו, רק אם יש סמים, רק אם יש מטרד לציבור, קטינים, פשיעה נוספת.

בעצם מה שאנחנו שומעים הוא שזנות כשלעצמה היא לא בעיה ולא כל כך איכפת לנו ממנה.

זאת פרשנות של ארגונים להנחיה.

בשביל זה הם קיימים.

בסדר גמור.

וזה בלי לזלזל בדברים שהם כן עושים, כי אני מאד מעריכה את מה שכן עושים. ולכן אנחנו חושבות שצריך לעשות התאמה ועדכון של העבירות הנלוות לזנות. זה חלק אחד של הצעת החוק, שמטרתה להפוך את האכיפה ליותר אפקטיבית ולתת כלים לגופי האכיפה.

חלק נוסף של ההצעה הוא הקמת יחידה מתאמת, רשות לאומית, איזה שהוא גוף שיתאם בין כל הפעולות. כי אחד הדברים שאנחנו רואות בזנות ואני חושבת שהיה מאד ברור בדיונים של הוועדה בכל השנים, זה שהזנות היא בעיה שהיא תמיד מורכבת מבעיה פסיכו-סוציאלית, כלכלית, פוסט-טראומתית, תחלואה כפולה מכל הסוגים, שתעסוקה, הכשרה מקצועית, אני יכולה להגיד לכם שאני מעבירה קבוצה באופק נשי בחיפה – 60% מהנשים לא יודעות קרוא וכתוב בעברית. איזה עתיד יכול להיות לך מבחינה מקצועית כשאת לא יודעת קרוא וכתוב בעברית?

ולכן אנחנו חושבות שצריך להיות גוף שיתאם בין כל משרדי הממשלה, בדומה ליחידת התיאום במאבק בסחר, שאני חושבת שזה הדבר המרכזי שלה. כשכל הגופים רתומים וכשיש מי שמתאם ביניהם – אפשר לעשות שינוי.

חלק נוסף ולא פחות חשוב זה החלק של תמיכה וסיוע לנשים בזנות. זאת אומרת אנחנו חייבים את זה לאוכלוסייה של הנשים שנמצאת היום בזנות – לתת להן כלים לצאת מהמצב שבו הן נמצאות. כי אמנם זנות היא לא עבודה, אבל אין ספק שזנות היא דרך לשרוד בעולם שבו אין חיות ואנחנו חייבות להן את זה, את האלטרנטיבה.

זה מבחינת מה שאנחנו חושבות על איך צריך להתמודד עם הבעיה באופן כללי. יש לי פה גם שורה ארוכה של נושאים, כמעט 30, של בעיות ספציפיות – החל מאלימות כלפי נשים, תמותת נשים, זנות במועדוני חשפנות, העלאת מודעות בקרב שופטים, פרקליטים, שוטרים. זנות ותיירות, זנות קטינים, זנות גברים, זנות טרנסים שאין לנו מענה כמעט בכלל, חוץ ממעט שירותים שכן ניתנים היום. אין שום הוסטל לגברים ולטרנסיות. יש עוד הרבה. אני בטוחה שחברותי לקואליציה יוכלו להרחיב על הנושאים השונים.

אני חייבת להגיד שקראתי את החומר, את נייר העמדה ששלחתם ואני חושבת שרואים בדיוק כמה הבעיה הזו מסועפת ויש עוד הרבה מה לעשות איתה, אבל אני חייבת להגיד שכל הנושא של המאבק לסגירת הבית בירקון ולקחת את זה לבית המשפט, אני רואה אותו כצעד מאד חשוב, שאולי מעלה בדרגה את כל המאבק נגד התופעה הזו וזה אקט אקטיבי יותר, שלא לסמוך רק על האכיפה הכללית אלא גם שהארגונים בעצמם ייקחו חלק באכיפה הזו, דרך התביעה שהוגשה.

בגלל זה ראיתי לנכון לבקש להצטרף כידידת בית המשפט, ושמחתי לדעת, כאשר פניתי לחברות הכנסת ולחברי הכנסת, ו-11 חברי וחברות כנסת, כאשר רובן חברות כנסת, אני חייבת להגיד. אם שולי הייתה כבר חברת כנסת מושבת היינו 12, אני בטוחה. הצטרפנו כידידי בית משפט.

הצטרפתי.

כן, אבל לא כחברת כנסת. אני מדברת על מספר חברי וחברות הכנסת. אני חושבת שזה צעד מאד חשוב.

דיברנו הרבה עד עכשיו על אכיפה ועל ניסיון להגן על נשים, אבל לא דיברנו על נושא שיקום ועזרה לנשים לצאת מהמעגל הזה. הייתי רוצה לתת לגברת אפרת שרעבי, סגנית מנהל השירות לרווחת הפרט והמשפחה את זכות הדיבור. אני רוצה לשמוע על התכנית הבין משרדית ואיפה זה עומד היום ומה קורה עם התקציבים, במיוחד כשאנחנו באווירת אישור תקציב. אני יודעת שהאישור לתכנית היה מועט, רובו נפל על משרד הרווחה. מה קורה מבחינת השנה הבאה – האם תהיה תוספת, לא תהיה תוספת, מה קורה?

טוב, אני שמחה לציין שאני אשת בשורות היום, אבל אני אשאיר את זה לסוף. אני כן רוצה לתת סקירה - - -

למה? למה? עד שיש בשורות, את משאירה אותן לסוף?

כך אתם תקשיבו לי ממש טוב.

אני מקשיבה, בבקשה.

אני רוצה להתחיל ממש מהכאן ועכשיו ולתת סקירה נכון לגבי שנת 2014, אלה שירותים קיימים שמשרד הרווחה נותן בתחום הטיפול בנשים במעגל הזנות.

יש לנו בעצם רצף של מסגרות בתל אביב ובחיפה שכולל דירת חירום, מרכז יום והוסטל בתל אביב ובחיפה כמו שציינתי.

וניידות?

ניידות כן, זה של משרד הבריאות. על הניידות תדבר הנציגה של משרד הבריאות, אבל ללא ספק זה חלק מהתכנית הלאומית. יש גם אלמנטים מסוימים במשרד החינוך ובמשרד ראש הממשלה. כפי שציינת, באמת החלק הארי של הטיפול והשיקום הוא באחריות משרד הרווחה.

בנוסף לזה יש לנו בבאר שבע איזו שהיא מסגרת שאנחנו נרחיב אותה לקראת שנת העבודה 2016. באילת היו ניסיונות לא מעטים להקים שם משהו, ליצור איזה שהוא מענה. הזנות באילת היא עם מאפיינים ייחודיים, שונים ממה שאנחנו מכירים בתל אביב ובחיפה ובבאר שבע ולכן אנחנו עם חשיבה מחוץ לקופסה נמשיך וננסה לפתח מענים שמותאמים לאילת, בעזרת המידע ואנשי המקצוע שעובדים בתחום הזה.

מבחינת נתונים – ואני מחשיבה כרגע את המסגרת בבאר שבע כדירת חירום, למרות שהיא לא פר-אקסלנס דירת חירום – אנחנו טיפלנו בשנת 2014 בקרוב ל-310 נשים. במרכז היום טופלו קרוב ל-200 נשים ובהוסטל בסביבות 70 נשים. אני מדברת על נתונים ארציים. סך הכל בסביבות 580 נשים טופלו בכל הרצף של המענים שלנו בשנת 2014 וזה מהווה גידול של כ-10% מהשנה שקדמה לה, שנת 2013. זה מבחינת הנתונים.

מוזר שהמילה סקר לאומי לא עלתה כאן, אבל אני כבר אקדים ואומר שהסקר הלאומי שפועל בערך ב-4-5 השנים האחרונות, אני ממש שמחה ונרגשת להגיד ששלב הנתונים הושלם, שלב העיבוד הושלם. אנחנו בישרות האחרונה ביותר. ביום רביעי הקרוב יש לנו ועדת היגוי אחרונה, שבה יוצגו התוצאות ונעשה איזו שהיא הגהה ועיבוד סופי של הנתונים לקראת ההצגה שלהם. עד לסוף השנה הנוכחית אנחנו נציג את הנתונים בכל - - -

עד לסוף השנה אתם תציגו?

עד לסוף השנה אנחנו נציג את הנתונים.

אנחנו נשמח לקבל אתכם פה בוועדה.

אנחנו יכולים כבר לתאם מועד להביא את כל הנתונים. אני גם לא יודעת אם מפגש אחד יספיק, משום שהסקר מכיל ארבעה חלקים. זה גם סקירת ספרות, גם סקר לאומי לאומדן התופעה ומאפיינה, שזה החלק הכי מורכב ומהותי. גם סקר עמדות הציבור שכבר הוצג כאן בשלהי הכנסת הקודמת וגם הערכת תכניות, שזה בעצם איזה שהוא סקר שמעריך את התכניות הקיימות ובודק את האפקטיביות שלהם – מה חסר, מה צריך עוד.

אני ללא ספק מניחה שבעקבות הממצאים של הסקר הלאומי אנחנו נעשה חשיבה לראות מה חסר, אם חסר, איפה ומה בדיוק צריכים להשלים בכל המערך הזה של טיפול בזנות.

אמרתי שאני אשת בשורות וזה נוגע לשלושה היבטים. קודם כל משרד הרווחה, במסגרת התעדוף התקציבי שלו הוסיף 1.5 מיליון שקלים לטיפול בנשים בזנות, שאנחנו - - -

לשנת 2015?

לשנת 2016.

מה עם שנת 2015?

אנחנו באוקטובר.

אני יודעת, אבל אתם עובדים על התקציב של 2014. אנחנו עכשיו מאשרים את התקציב של השנים 2015 ו-2016.

אז אני אברר את זה.

יכול להיות שהתוספת עובדת לשנה ואם כך אז צריך להתחיל להוציא אותה, לפני שיהיו לכם עודפים.

אני אברר. זה המידע שקיבלתי. בכל אופן זו הבשורה, שקיבלנו 1.5 מיליון שקלים נוספים - - -

מצוין. אתם מגיעים ל-8 מיליון שקלים.

אנחנו מגיעים לקרוב ל-8 מיליון שקלים, נכון.

קרוב ל-8 מיליון שקלים. בעצם זה היה התקציב הכולל של התכנית. עכשיו הרווחה לבד תורמת 8 מיליון שקלים ואנחנו נשמע מהאחרים כמה הם תורמים.

זה 8 מיליון שקלים, כאשר ה-SOS כרגע זה באמת לפתח מענה יותר ממוסד ויותר מותאם לכל אזור הדרום, לא רק לבאר שבע, ולהפוך את המסגרת שיש שם למשהו יותר מובנה ומסודר. חוץ מזה אני יודעת שכל מה שקשור בתעריפים של השכר, כפי שהמשרד נותן לעובדים סוציאלים, הם נמוכים, הם לא מספיקים.

בוועדת הכספים זה הדיון עכשיו.

אז זהו, אז אני התבשרתי שבעקבות הסכם עם ההסתדרות יתבצע עדכון תעריפי שכר לעובדים סוציאליים גם החל משנת 2016, אז תהיה איזו שהיא תוספת מסוימת לתעריפים של שנת 2016.

הדבר האחרון - - -

אני לא מבינה. למה התעריפים של העובדים הסוציאליים אינם שווים לשאר? הם לא מושווים להסכם שנחתם?

כן, אבל אני חושבת ש - - -

הם עברו דרך עמותות.

לא רק דרך עמותות. לפי מה שהתבשרתי - - -

גם דרך עמותות מקבלים אותו דבר. כמנכ"לית עמותה שהפעילה מקלטים – אני יודעת טוב מאד שזה היה חלק מההסכם.

אני לא בקיאה ברזי ההסכם עם ההסתדרות, אבל הבנתי שיש כל מיני החרגות ויש כל מיני סקטורים שיש להם הסכמים נפרדים. הבנתי שהעובדים הסוציאליים אמורים להיות משופים בהעלאה של תעריפים, אז זה יתגלגל גם לעובדים במסגרות השונות שמקבלים עדכוני שכר של עובדים סוציאליים.

הדבר האחרון שרציתי לציין, זה שאנחנו בימים אלה נמצאים בקורס הכשרה למטפלים בתחום הזנות, קורס הכשרה שנמשך 11 מפגשים. בעצם המון שנים לא היה קורס כזה שהוא גם נכון מבחינת קבוצת השווים שמטפלים בתחום הזנות, להביא רעיונות, להביא רשמים, לקבל מידע על טיפול בגברים בזנות, בטרנס ג'נדרים, בכל מיני מיומנויות טיפול בנשים, העברה נגדית, כל מיני טיפולים וגם בכלל דברים מאד עדכניים וחדשניים, וזה בימים אלה כבר מתבצע.

טוב, תודה.

אנחנו מתחלים להידחק מבחינת הזמן. אני מבקשת לקצר. היה חשוב לי לשמוע על התכניות באופן כללי במשרדים. אני רוצה לתת עכשיו את רשות הדיבור לגברת נעמה ריבלין, מנהלת פרויקט סלעית, בבקשה.

תודה. באמת הסקירה של אפרת נתנה מטריה רחבה לתכנית השיקום שקיימת בארץ. אני אתמקד בתכנית התל אביבית שאני מנהלת אותה 7 שנים מאז הקמתה.

אם אפשר לבקש לא להתמקד יותר מדי בסקירה מה קיים, אלא לכוון אותנו למה צריך, מה חסר.

לגמרי. אני רק כן אומר שבמהלך שש שנים, הנתונים מראים שהיינו בקשר עם 904 נשים שונות על כל רצף הזנות, רובן עדיין בזנות פעילה. מתוך ה-904 נשים – 30% נכנסו לתוך המעגל השיקומי, אבל רוב הנשים שסלעית בקשר איתן זה נשים שעדיין בזנות פעילה, שנמצאות בזירות הזנות. אנחנו מגיעות לדירות דיסקרטיות, מכוני ליווי, שומעים מהנשים עצמן את המחסומים שלהן ביציאה ממעגל הזנות.

אני לא מחדשת פה לוועדה, אבל אין ספק שהמאפיין המרכזי של הישאבות למעגל הזנות והנתון בסלעית לפחות הוא נתון מאד גבוה של 95% נשים נפגעות תקיפה מינית, שזה בערך הגורם המרכזי הלא מודע הרבה פעמים של נשים להישאב למעגל הזנות, אבל ברמה המוצהרת ההישאבות היא בעיקר בגלל קשיים כלכליים וחובות, עוד לפני כניסה למעגל הזנות. "באורח פלא" הזנות מייצרת עוד ועוד חובות, בשונה ממה שחושבים שנמצאים בזנות ועושים כסף, אז נמצאים בזנות ומייצרים עוד ועוד חובות כנראה בשביל הפיצוי העצמי והחובות שהולכים ומתגלגלים, חלקם בשוק האפור.

המחסום העיקרי כמעט תמיד כשאנחנו נכנסות לזירות זנות, ודרך אגב, כרטיס הביקור שלנו, שאנחנו נכנסות ודופקות בדלת, אנחנו לא מספרות להן על שיקום לעבר הזריחה ושיקום תעסוקתי, אנחנו באות, דופקות בדלת ואומרות – סיוע משפטי, הוצאה לפועל, עזרה בנושא של חובות ואז אנחנו בעצם מייצרות איתם את הקשר הראשוני. בהתחלה הן לא רוצות לשמוע. כשאנחנו מציעות את העזרה בחובות, אנחנו יוצאות משם עם 3-4-5 מספרי טלפון מנשים שמוכנות להיות איתנו בקשר.

המחסום העיקרי ליציאה ממעגל הזנות הוא הנושא הראשוני, הכלכלי. הן אומרות אוקיי, אני רוצה לצאת מזה, אני מיואשת, אני לא רוצה יותר שאף גבר יגע בי, אבל מה אני אעשה? יש לי או ילדים, או חובות, או הוצאה לפועל, מה אני אעשה בדבר הראשון הזה? ברור שזה גם הרבה מאד עבודה טיפולית רגשית, כי יש פחד מאד גדול לצאת מהמוכר והידוע. זה נשים שהרבה שנים במעגל הזה, מגיל העשרה, חלק מהנשים כבר מגיל 15-16 התחילו את המעגל. אז כמובן שאנחנו יוצרות איתן קשר עוד בהיותן בזנות.

זה חלק מאד משמעותי בעבודה בסלעית, למרות שהתכנית מיועדת, היא כתובה במסגרות שלה כדירת חירום, הוסטל, אבל אנחנו בעצם מתחילות לתת את הטיפול ואת הקשר הרבה קודם.

אז אני מעלה סוגיות שבאמת מעלות קשיים ביציאה ממעגל הזנות. הנושא של סל שיקום, אין שום הגדרה היום לאישה במעגל הזנות בביטוח הלאומי. שוב, צריך להגדיר אותה כנפגעת תקיפה מינית כדי להיות אולי זכאית לנכות הנפשית וגם זה תהליך מאד ארוך ומייגע. אני חושבת שכל הארגונים שיושבים כאן יחד צריכים למצוא איזו שהיא דרך לסמן שזנות היא בעיה שיש לה איזה שהוא סימון. משהו שדרכו מקבלים עבורו תקציב.

נשים שנמצאות במרכז יום זכאיות להבטחת הכנסה של 1,400 שקלים, אבל איך אפשר להשכיר דירה עם 1,400 שקלים? חלקן פשוט מעדיפות לא לבוא למסלול הבוקר, כי הן צריכות לעבוד ולפרנס את עצמן. כמובן שהן צריכות את השיקום היותר רחב.

לא כולן מגיעות להוסטל ולא כולן יכולות להשתקם בהוסטל. הוסטל מצריך איזו שהיא יכולת להיות בתוך קבוצה - - -

אנחנו חייבות לקצר. הבעיה היא הנושא הכלכלי, התמיכה הכלכלית, כדי לעזור להן להשתקם.

מענק חד פעמי. צריך לחשוב על זה.

אני ראיתי שסימנתם את הנושא של מענק חד פעמי ביציאה מההוסטל ו - - -

ונכות. נכות או הגדרה של זנות, כי אין את זה היום בביטוח הלאומי ולא בשום מסגרת אחרת. יש שימוש בסמים, יש הרבה מאד נושאים, אך זנות לא מוגדרת כאיזה שהוא תהליך שדרכו ניתן לקבל איזה שהוא מענק ממסגרת המדינה.

אני כן אתן עוד שתי תכניות שאנחנו ציינו מהיום שהתכנית הוקמה. ציינו את נושא האימהות בזנות וילדיהן. היום אישה שנמצאת במעגל הזנות, בדומה למקלטים עם ילדים קטנים, לא יכולה לבוא, גם אם היא רוצה לבוא להשתקם בהוסטל, היא לא יכולה לבוא להשתקם בהוסטל. ההוסטל לא מיועד לתת מענה לנשים עם הילדים שלהן. המבנה לא בנוי לזה, כוח האדם לא בנוי לזה, ואישה שנמצאת עם ילדים קטנים ולא רוצה להיפרד מהם לאומנה או יכולה לקבל אותם חזרה מאומנה, תעדיף לא לבוא להוסטל להשתקם - - -

ההוסטל לפי ההוראות שלו לא מקבל ילדים, או שפשוט התנאים של ההוסטל?

זה גם וגם. לא מאפשר היום.

זה מאד מוזר.

אפרת שרעבי יודעת, אנחנו מעלים את הנושא הזה כמעט בכל ועדה. יצרנו קשר גם עם השירות למען הילד ונוער. כדי לייצר איזה שהם מענים מתאימים אנחנו חושבות שצריך להקים דירת מעבר לאימהות וילדיהן. יש לנו את הידע המקצועי, אנחנו צריכים גם כלים וגם תקציב.

אני חושבת שזו תפיסה מוטעית לבנות תכנית לנשים להשתקם - וזה יוצא מנקודת הנחה שכל הנשים המועסקות בזנות, לצערי הרב, הן נשים כאילו יחידות, הן לא אימהות, לא רואים אותן כאימהות, לא רואים אותן כבעלות משפחה וזו תפיסה מוטעית בבסיסה, שאני לא הייתי רוצה לחשוב שהיא גם כן משליכה אולי על אופן הטיפול. כי אי אפשר לבוא ולבקש מאישה לוותר על הילדים כדי שהיא תגיע ותקבל את ההזדמנות להשתקם.

אני חושבת שכדאי מאד שמשרד הרווחה יבדוק את העניין הזה, ואנחנו נעמוד על זה. אני יודעת שזה כרוך גם כן בתוספות תקציביות כאשר הילדים נכנסים, אבל הנה, קיבלתם תוספת תקציבית. אולי נחשוב על זה.

לא, אבל צריך לזכור שאצל חלק מהאימהות הילדים ממילא לא ברשותן, הם ברשות המשפחות.

אבל יש כאלה שהילדים ברשותן. גם הנשים המוכות, חלק מהן הן בלי ילדים וחלק מהן הילדים לא ברשותן, אבל בכל זאת המקלטים בנויים כדי לקלוט נשים וילדיהן ואני לא רואה שום סיבה שההוסטל לא יהיה כזה.

טוב, בסדר, זו סוגיה לדיון בפני עצמו.

כן, אני מעלה את הסוגיות. דבר נוסף זה הנושא של הכשרות מקצועיות. זאת אומרת הנושא של תעסוקה - - -

אני חייבת להפסיק אותך פה. הנשים חייבות הכשרות מקצועיות כדי להתחיל - - -

אין תקציב ספציפי לזה.

אני מאד מצטערת.

כן, בבקשה, גברת יעל גור, מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות. נא לנסות לקצר.

אני אגיד ממש בקצרה. אז באמת אנחנו חלק מהתכנית הבין משרדית, החלק של משרד הבריאות. תמיד שמדברים על התכנית הלאומית, התכנית הבין משרדית פונים לרווחה, כי זה נראה כאילו שהרווחה מחזיקה את הכל, אבל אני חייבת להגיד בשם הפרויקטים שמסונפים גם לחינוך וגם לבריאות וגם לארגונים הלא ממשלתיים, אנחנו כולנו משוועים לאיזו היא רשות מתאמת, שתתכלל את הפעולות שלנו.

נכון, הקמנו קואליציה, הקואליציה היא ביטוי לשיתוף אמיתי של שירותי וארגוני השטח, אבל ברמת המטות וברמת ההנהלות של המשרדים ושל הגופים השונים שמטפלים בבעיה – משטרה, פרקליטות, בתי משפט – חייב להיות גוף מתאם. כמו שמירב שמואלי מתאמת את נושא הסחר, אנחנו מאד היינו רוצים לראות משהו דומה עבור טובת העניין.

יש הרבה פערים בשפה, באג'נדות ומוכרחים לראות איזו שהיא רשות מתאמת. לא מספיק רק הקואליציה של אנשי השטח.

עכשיו לגבי כסף. הייתה פה בשורה. לצערי אין כאן אף נציג ממשרד הבריאות, אבל אני יודעת, כי אנחנו דיברנו עם נציגת משרד הבריאות, המפקח ישראלה דנינו. אין בשורה במשרד הבריאות. התקציב שלנו נשחק משנה לשנה. אנחנו עומדות על אותו תקציב שהתחלנו לעבוד איתו לפני 7 שנים. צריך להגיד שבמרפאת לוינסקי התחלנו עוד הרבה שנים קודם, אנחנו כבר 14 שנה עושות את זה מתקציבי מרפאת לוינסקי עצמה, שעדיין נותנת מטצ'ינג לכסף שמגיע מהרשות לקידום מעמד האישה, שהיום מועבר למשרדים.

שאני מפחדת שגם שם אין אפשרות. התקציב ירד.

התחלנו בלוינסקי עם 995,000 שקלים בשנה, אחרי שנה זה ירד ל-855,000 שקלים בשנה וזה נשאר ככה. זה ברור שזה נשחק. בחיפה נוגה אומרת שהן עומדות עם 717,000 שקלים משנת 2009. התקציב לא השתנה וצריך להגיד שמה שהספיק לפני 7 שנים הוא מספיק להרבה פחות היום.

אפשר לראות בדו"ח שהגשנו שהיקף סיורי השטח שלנו לא נפגע, מכיוון שאנחנו מוציאים כסף ממרפאת לוינסקי, שהיא מרפאה שפונה לקהל הרחב בנושא מחלות מין ו-HIV, ומעבירים אותו למרפאה הניידת כדי שהגוף הזה לא ייפגע, אבל זה לא הגיוני שזה יקרה.

ואנחנו על סף סגירה. זאת אומרת כי אין לנו מטצ'ינג עם לוינסקי. לכן אם לא יגיע איזה שהוא פתרון לשנת 2015 – כפי שאת שאלת – פתרון שיאפשר לנו לגמור את השנה, אנחנו עוד חודש - - -

מה שקרה בשנה שעברה זה שנוגה ואני פנינו לוועדת הכספים של הכנסת עם עזרה של חברי כנסת שרואים את הפרויקטים האלה כחשובים וביקשנו שאריות תקציב, כמו קבצניות, וזה עזר לקנות קצת ציוד לשנה הזאת ולגמור לא בגירעון את השנה שעברה. אבל אנחנו עובדים ככה כל שנה.

יש לנו אגודת ידידים שיש בה חברי כנסת לשעבר ואנשים שהיו מנכ"לי משרד, ממש ככה, שעוזרים לנו לקבץ נדבות, אבל אני רוצה להגיד שהפעילות לא נפגעת. זה כמו רחם של אישה, שהאישה יכולה לרזות, לרזות, לרזות כי היא רעבה, אבל התינוק מקבל את מה שהוא צריך. המצב הזה פשוט לא יכול להימשך ככה.

צריך להגיד עוד דבר בנושא שלא עלה פה, זה עניין הרישומים הפליליים שמהווים חסם משמעותי לנשים למצוא פרנסה, כשהן רוצות לצאת מהזנות. אנחנו פוגשות את זה לא רק בלוינסקי, בכל השירותים. יש עכשיו תהליך שמקדם אותו המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבלט, של שיח עם הגורמים השונים במשטרה ובמשרד המשפטים. אנחנו מקווים לראות שם בשורות, כי יש כאן גם עניין חקיקתי שאמור להשתנות. כשהוא יגיע, אני מקווה שתהיה לו תמיכה גם מהוועדה.

ברור. תודה.

בעניין התקציב שלכן, הייתי רוצה שנעקוב אחרי הנושא הזה והוועדה תעזור כדי לקבל לא שאריות, אלא להעלות אולי את התקציב המיועד.

עורך הדין מאיירס ממכון ירושלים לצדק.

תודה רבה. אני רוצה לדבר שנייה על הצד של הביקוש, דווקא. שמענו שהביקוש הולך וצומח והוא כבר הרבה יותר גדול מההיצע. הביקוש לזנות לא מתחיל בחלל ריק ולפי מחקרים בין לאומיים גיל הכניסה לצפייה בפורנוגרפיה, שבדרך כלל הופכת להתמכרות לפורנוגרפיה, הוא גיל 11. אז אני חושב שוועדה מכובדת כזאת חייבת להתייחס להיבט החינוכי גם.

במכון ירושלים לצדק התחלנו פיילוט עם בתי ספר אנקורי, לשם נכנסנו והעברנו סדרה של שיעורים והסברה נגד זנות, נגד פורנוגרפיה, נגד החינוך הזה שבעצם הופך את הגוף של כל אישה לחפץ מיני בלבד ויחסי מין כדבר אלים ומעוות.

אנחנו חושבים שבמסגרת הוועדה הזאת, או ועדת משנה, כמו שהוזכר קודם, יקדמו רעיונות של חינוך נגד זנות, כולל תקציבים ייעודיים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, בשביל להתייחס להיבט הזה, כי אחרת הביקוש הזה רק ילך ויגדל. אנחנו נשמח ליטול חלק ולהמשיך את העבודה הזאת. תודה רבה.

תודה.

גברת עידית הראל שמש – מיתוס ליום שאחרי הזנות, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה ממש בקצרה להמשיך את הדברים עליהם דיבר עורך הדין מאיירס, וזה באמת הנושא של מניעה. איך מונעים, איך גורמים קודם כל לילדים, לבני נוער בכיתות י"א-י"ב להבין שזנות היא לא אופציה ומה קורה לגוף ולנפש של אישה שחודרים אליו אנשים זרים ומשלמים על זה כסף; ומצד שני איך עוצרים את דור הלקוחות הבא, איך מפסיקים עם התולדה של דורות חדשים.

כרגע, לפי מה שלי ידוע, ואני מלווה את הנושא כבר למעלה מ-10 שנים, התכנית הלאומית להוצאת נשים ממעגל הזנות תקצבה את הפעילות החינוכית של משרד החינוך ב-150,000 שקלים, שזה, אני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה. אני שמחה לשמוע שיש שיתוף פעולה עם מכון ירושלים לצדק, אבל אני לא יודעת, כמי שנמצאת כל היום ומכירה את הנושא היטב – מה נעשה בתוך בתי הספר, שלא במסגרת כבוד האדם או סחר - אלא לדבר על הזנות – מה היא זנות, איך היא נראית, מה יקרה לנערות אם הן תכנסנה לשם ואיך באמת מונעים את דור הלקוחות הבא.

נושא נוסף זה קמפיינים. מאז שנת 2005 כשאני הצטרפתי, לא היה ולו קמפיין אחד שפונה לציבור באיזו שהיא צורה ואומר מה היא זנות ומה אתה עושה לאישה, כשאתה צורך את הגוף שלה ובעצם, סליחה על הביטוי, חודר לתוכה ומשלם על זה כסף. ידוע לי שהיה תקציב של 300,000 שקלים. אנחנו, ארגוני השטח, לא יודעים איפה התקציב הזה, מה נעשה איתו ולמה.

דבר נוסף קטן שלא עלה פה, שלפי הנתונים שאנחנו אספנו, למעלה מ-50% מהנשים בזנות הן דוברות רוסית. אני חושבת שיש פה איזה שהוא כשל. אני חושב שמשרד הקליטה חייב להיות חלק מהפורום הזה ולשאול אותו איך הם מתכוונים להתמודד עם הנושא הזה.

אני רוצה לציין את הדרכות השופטים, שרב פקד רובי קיים דיבר על זה, זה מאד מאד חשוב. אם שופט בא ואומר תשמעו, אני לא רוצה לסגור את המקום כי עדיף להן דירות מסודרות ושלא תגענה לרחוב, סימן שהוא לא מכיר את התופעה והוא לא יודע שהזנות היא קשה והיא אלימה בתוך הבתים האלה, בדיוק כמו ברחוב. אז זה דבר מאד מאד חשוב.

לא, הם מודאגים איפה הנשים ילונו. אני אומרת את זה ולא שאני מסכימה לזה.

מילה אחרונה, חברת הכנסת, אני רוצה להגיד כמה שאנחנו מברכות ומעריכות את ההתגייסות שלך. אנחנו כן רואות בנחיצות של הקמת ועדה שתתמקד בנושא. פשוט ההצלחות היו כל כך גדולות עם ה -- -. ועוד דבר, אני רוצה לציין את אריאלה אהרון, שליוותה את הוועדה כל כך הרבה שנים והיא באמת הניעה, היא הייתה המנוע והטרקטור או הדחפור שהניע את כל הנושא הזה, ואני פשוט רוצה שנצליח להנות - - -

על כל דחפור וטרקטור בימים האלה, בואו נגיד - - -

המנוע.

המנוע, הרוח המובילה. זה גם לא מתאים להגיד כך על אריאלה. תודה.

כן, חברת הכנסת עזריה, בבקשה.

קודם כל צהריים טובים. אני חושבת שיש לנו פה איזה שהוא רגע משמעותי. זאת אומרת אנחנו רואים שיש מחקרים שמראים מתי מגיעים לנקודה שבה מתחולל השינוי. אני חושבת שאנחנו בדרך לשם. זאת אומרת השפה שמדברים היום על הנושא של זנות, זו לא השפה שדיברו לפני 10 שנים וזה בזכות עבודה מאד מאד קשה של הרבה מהארגונים שיושבים סביב השולחן וגם של הרבה חברות כנסת, אני אמנם חדשה בכנסת, אבל חברות כנסת שעבדו בעבר.

אני חושבת שיש לנו פה רגע שאני חושבת שככל שאנחנו נהיה מכווננות יותר למה בדיוק ההישגים שאנחנו רוצים להשיג בשנה-שנתיים הקרובות – ככה יקל העניין. אני יכולה לומר לכם, אני במפלגה של שר האוצר, אני דיברתי איתו על הנושאים האלה ולא רק אני, יש עוד חברות כנסת שמדברות על זה. זאת אומרת ככל שנהיה ברורות יותר עם מה צריך, היכולת להצליח תהיה גדולה יותר.

דיברתן על המענק, על הדירה, ואני יודעת שגם בבאר שבע יש בעיה ואני יודעת גם על העניין של דירה לאימהות שמגיעות עם הילדים - - -

גם בירושלים אין כלום.

בירושלים אין כלום. בררתי את העניין של ירושלים וטענו שירושלים היא פחות, זאת אומרת זו הייתה הטענה ששמעתי, כאילו פחות מטרופולין לנושאים האלה, אבל אפשר לדבר על זה.

זה בדיוק מה שסיפרתי לך.

רחל, בדיוק כמו שהבעיה לא קיימת באוכלוסייה הערבית.

בסדר. זה מה שנאמר לי. אם יש אנשים שחושבים אחרת או רוצים לומר דברים אחרים, אני אשמח לשמוע. אני יודעת שיש בעיה קשה בבאר שבע. בכל מקרה, ככל שהנושאים ממוקדים יותר – ככה זה קל יותר ואני אשמח לקבל נקודות ממש ספציפיות ואני חושבת שאותו דבר גם עם חקיקה. ככל שברור יותר מה לעשות, יותר קל לעשות את זה.

אני מבינה שהסיטואציה מאד קשה ושגם מאד קשה להתקדם, אבל אני חושבת שלהגדיר יעדים קצרי טווח זה מאד יקל ומבחינתי אני אשמח לעסוק בנושא ולקדם אותו. בקיצור, אני יודעת לקדם דברים. סליחה שאני אומרת את זה על עצמי.

אנחנו יודעות שאת יודעת לקדם דברים וחוץ מזה את נמצאת גם כן בקואליציה ואנחנו נרצה לשתף פעולה כדי - - -

אני במפלגה של שר האוצר, אז בואו תדברו ונעבוד.

כדי להגיע לשר האוצר יותר קרוב ללחוש לו מה אנחנו צריכות. אני בטוחה שאת תעזרי לנו מאד.

אז אני אשמח. אני מתנצלת, אני צריכה לחזור לוועדת כספים.

אוקיי. נמצאת איתנו גברת אמי סער מהמוקד לפליטים ומהגרים. אני מבקשת לדבר 2-3 דקות מקסימום כי אנחנו צריכים לשמוע גם את הפרקליטות.

אני אמי סער מהמוקד לפליטים ומהגרים, עמותה שמטפלת לא רק בנשים וגם בכל מיני נושאים אחרים שקשורים להגירה. התפקיד שלי הוא לטפל בקורבנות סחר ועבדות ואני רוצה להזכיר שניים שלושה נושאים שאנחנו מטפלים בהם ושלא קשורים דווקא לזנות. אז קודם כל הזכירו פה קודם את מחנות העינויים בסיני, שנחטפו לשם אלפי אריתראים ואריתראיות. כמעט כל הנשים שנחטפו לשם סיפקו שירותי זנות ומין לשובים שלהם.

סיפקו או נאנסו?

נאנסו. הכריחו אותן. זה לא היה אונס, זה היה לקחת מישהי ולהביא 4 גברים שהיא תשרת אותם. היו נשים שהיו שם כמה חודשים, לא עניין של יום יומיים. יש כל מיני, זה מנעד מאד רחב, אני לא הולכת לפרט פה.

אותן נשים שבאות ומספרות ומוכרות, מגיעות למקלטים. אני חושבת שהמקלטים היום, ואין פה הזדמנות לדבר על זה היום, אבל יש שם חלק גדול מאד מהנשים שהן קורבנות. בזמן שהן נמצאות במקלט הן מקבלות טיפול מאד מאד טוב, אבל הבעיה שלהן היא מה קורה עם אותן שורדות סחר כשהן מסיימות את השהייה במקלט ונשארות בארץ מאחר שהן מבקשות מקלט, ובניגוד לאותן נשים שהגיעו מברית המועצות לפני 10 ו-15 שנים ונשלחו בחזרה למדינות שלהן, הן נמצאות פה ללא כל שירותי שיקום וטיפול, בזמן שהן בלי אשרה נורמאלית, בלי תמיכה, וזה אחד הנושאים שאני חושבת שצריך לטפל בו, אותן נשים שנשארו.

קבוצה אחרת היא קבוצה של נשים, אותן נשים שהגיעו לארץ לפני 10 ו-15 שנים, הובאו לכאן כקורבנות סחר והן נשארו כאן, לא גורשו. אני חושבת שיש מאות בודדות של נשים שנמצאות ואנחנו וארגונים אחרים נתקלים כל פעם במישהי שמגיעה. חלקן קורבנות אלימות במשפחה, חלקן אמהות לילדים, חלקן עדיין עובדות בזנות. הן לא מטופלות, גם כשהן באות ומבקשות אשרה, אז יכול להיות שייקח שנים עד שישקלו את הטיפול במתן אשרה מטעמים הומניטאריים. באותן שנים אין להן איך לחיות והרבה פעמים הן נאלצות לשוב ולעבוד בזנות.

אני חושבת שזו עוד קבוצה. ניסינו לטפל בה בוועדה שהייתה, עם דוד צור. הצענו לתת לאותה קבוצה של נשים ב/1 ואיך שהוא הטיפול נפסק באמצע.

קבוצה שלישית היא קבוצה של נשים אריתראיות, שהן היום עוסקות בזנות. מאד קשה לאתר אותן ומאחר שקשה לאתר, קשה לטפל. אני רוצה להגיד שחלק גדול מהנשים האלה עוסקות בזנות, מאחר שכשהן היו בסיני, המשפחות שלהן שילמו כופר של אלפי שקלים, זה הגיע ל-40,000-50,000 דולר והן נאלצות לעזור למשפחה להחזיר את הכסף וזו קבוצה לא גדולה שזקוקה לטיפול.

תודה. עורכת דין לילך שלום, בבקשה. אני מבקשת להגיד לנו בקצרה מה הם עיקרי התכנית הזו, של השילוב.

מה אנחנו מתכוונים לעשות בעתיד, מה אנחנו מתכוונים לעשות בשנה הקרובה בתכנית המשולבת, בקצרה.

בקצרה, ואולי אחר כך נקבל לדיונים הבאים איזה שהוא מסמך שמסביר את זה בצורה יותר רחבה.

אם גברתי תרצה, אנחנו נשלח, אין בעיה.

אני רק אומר שבמחוז תל אביב פעלו שני דברים במקביל, אחד זה שאנחנו החלטנו לצאת לתכנית מאורגנת מול משטרת מחוז תל אביב בשיתוף פעולה, כדי לנסות ולהסדיר את נושא בתי הבושת בעיר. במקביל, החליט היועץ המשפטי על פרויקט מניפה, שזה אכיפה משולבת ותחום הזנות ובתי הבושות והסרסרות נכנס לפרויקט בראשות עורכת הדין דליה אברמוב, שהיא מפרקליטות מחוז תל אביב.

האכיפה המשולבת בעצם היא שיתוף פעולה של הפרקליטות הפלילית, הפרקליטות האזרחית, מחוז תל אביב במשטרה, שלהם יש מומחיות משלהם לזנות ועיריית תל אביב וגורמים נוספים, שאנחנו עושים איתם שיתוף פעולה במקביל להליך הפלילי.

המטרה היא, כמו שדניאל אמר, אחת הבעיות העיקריות היא האיטיות בהליך הפלילי והעדר ההרתעה, כי בסופו של דבר, אחרי הליך ארוך מאד אנחנו מגיעים למאסר על תנאי וקנס של כמה עשרות אלפי שקלים, במקרה הממש יפה. לכן התחלנו בצווים מנהליים. בהתחלה המשטרה הלכה לצווים מנהלים. אחרי שראינו שבית המשפט מערים קשיים, בית משפט השלום בתל אביב, וזה לא רק השופט הרמלין, אלא גם שופטים אחרים שמקצרים את תקופת המצב המנהלי כי אנחנו פוגעים בחופש העיסוק.

הפרקליטות האזרחית והפלילית מלווה את התיקים האלה בבקשה לצווים שיפוטיים. זאת אומרת היא יודעת כי היא הייתה באחד הדיונים בעניין של הירקון 98, אבל זה בוודאי לא המקרה היחיד. אנחנו הולכים בכל התיקים, כולל בתיק מול השופט הרמלין, ששם הגשנו גם נייר עמדה והעובדת הסוציאלית נעמה ריבלין כתבה תצהיר שיוגש לבית המשפט ואנחנו החלטנו למצות את ההליכים האלה במלוא המרץ.

במקביל אנחנו רוצים לפעול מול פרסום, מול כרטיסי הביקור שזו תופעה מאד קשה. מול הפרסום אנחנו - - -

כרטיסי הביקור, זה מה שיצא לי מהנוכחות בבית המשפט. חזרתי עם כרטיסי ביקור על האוטו.

אז אנחנו עושים שני דברים. ראשית, אנחנו עושים מאמץ להילחם בפרסום באינטרנט ובעיתון בננה. אנחנו הגשנו כתב אישום נגד שני המקורות המרכזיים לפרסום – זה סקס אדיר אתר והעיתון בננה. הגענו איתם להסדר טיעון שהוא עוד לא סופי, עוד אין גזר דין, אבל יהיו מאסרים על תנאי. זה תיק תקדימי ויהיו קנסות של כ-100,000 שקלים כל אחד, שזה סכומים מאד יפים – יחסית להליך הפלילי. מבחינתנו, מה שחשוב שברגע שיהיה גזר הדין נוכל לפעול אם יהיה המשך פרסום, כי אנחנו שיש המשך פרסום ואז המאסרים על תנאי יהיו כבר מאסרים בפועל.

בעניין כרטיסי הביקור, יש שיתוף פעולה בין פרקליטות תל אביב לעיריית תל אביב. יש שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב לעיריית אילת. אנחנו גילינו שבעיריית אילת עשו מבצע, לפי חוקי העזר העירוניים והאכיפה הצליחה. זה לא אומר שאנחנו מצליחים למנוע פרסום, כי כמובן יש דרכים אחרות שמגיעים אליהם וזה אפליקציות ואינטרנט, לא באמת צריך את כרטיסי הביקור האלה, אבל אנחנו כן רוצים ללמוד מהניסיון של עיריית אילת וליישם אותו בתל אביב, ששם באמת התופעה היא גם קשה ולהשתמש בחוקי העזר.

אמרו פה קודם החוקים מספיקים. יש דברים שצריכים לתקן. צריכים לתקן את חוקי העזר העירוניים, את החוק להגבלת שימוש מקום לצווים מנהליים צריך לתקן, יש עוד הרבה חוקים שיעזרו לנו ויתנו לנו כלים.

אגיד עוד מילה, שאנחנו גם עוסקים באכיפה כלכלית, כלומר אנחנו מגישים כתבי אישום נגד סרסורים גם על עבירות הלבנת הון וגם בעבירות של מיסים, שככה זה יכפיל את הענישה וזה מאפשר גם חילוט. יש לנו תיק של 47 מיליון שקלים, העלמת מס של נאשמת בשם עינת הראל ועוד אחרים. זו הדרך שלנו להתמודד.

אני חושב שזו גם פריצת דרך לחשוב על דרכים אחרות כדי להצר את הצעדים של האנשים שעוסקים בעניין הזה ואני מברכת על זה, למרות שהייתי רוצה לשמוע ואולי להביא עוד רעיונות איך אפשר לעשות את זה.

בבקשה, חברת הכנסת בעוד כמה שעות.

כבר חברת כנסת מיום חמישי.

אוקיי, חברת הכנסת. אני שמחה לדעת שהדיון הראשון שלך הוא אצלי בוועדה. ברוכה הבאה.

תודה. זה בדיוק מה שרציתי לומר, מכירות אותי ומכירים יושבי השולחן הזה וגם את ואני הספקנו להכיר. בדרך כלל אינני מהיושבות ושותקות, אבל באתי לדיון הזה היום, וממילא הייתי באה אליו, גם אם לא הייתי נכנסת כמו שסיכמנו מראש, אבל אני באמת מאד נרגשת להיות בדיון הראשון שלי שוב כחברת כנסת, בדיון המאד מהותי והמאד משמעותי הזה, שכמו שאני רואה את כל הנושא הזה, הוא סוג של תהליך. היו שם לפנינו, יהיו שם אחרינו ואנחנו חייבים לעשות במשמרת שלנו את כל מה שאפשר ויש הרבה דרכים, חלקן מוכרות, חלקן עוד נכיר.

רק לומר דבר אחד חשוב, גם אם לפעמים נדמה סביב השולחן הזה שיש פה איזה סוג של פינג פונג, של התנגחויות או משהו, נקודת המוצא שאני מבקשת להביא, דווקא אחרי חברות מאד אינטנסיבית בשנתיים הקודמות בכנסת הקודמת, זה הידיעה הבאה שכולם פועלים למיגור סחר ומיגור זנות. יש לנו עוד הרבה עבודה בזה.

תודה רבה.

קודם כל אני מברכת על ההתגייסות ועל ההגעה לישיבה. חברת הכנסת מועלם אמרה שהיו לפנינו ויהיו אחרינו ואנחנו צריכים לעשות את מה שביכולתנו במשמרת שלנו ואני חושבת שהיום התחלנו את העשייה במשמרת הזו. בגלל זה התעקשתי תוך כדי דיון שלא תתחילו מהתחלה, כאילו עכשיו מתחילים את הדיון. כל פעם נרצה בדיונים האלה לבדוק איפה אנחנו עומדות היום ולאן אנחנו ממשיכות, אחרת אנחנו נמשיך לדבר בסיסמאות לדבר היסטוריה ולדבר על מה שהיה ולא על מה שאנחנו רוצות שיהיה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה שוב ולרשום בפנינו שגם המשטרה וגם הרווחה וגם הפרקליטות וגם משרד החינוך – שלצערי לא הספקנו לשמוע היום – התגייסו והגיעו וגם הארגונים.

הוועדה דורשת לקבל את נתוני פרקליטות המדינה בנושא הטיפול בתיקים בסחר בבני אדם ובזנות, לפי הפילוח שביקשנו – שני פילוחים בעצם: פילוח לכלל נתוני הסגירה ועילות הסגירה – אם זה תיקים שהגיעו בלי המלצה או עם המלצה לסגור ואם זה תיקים שנסגרו, למרות שהייתה המלצה להמשיך בהם. ובנוסף גם את הנתונים על אחוזי ההרשעות שהיו לפי עסקת טיעון או לפי הוכחות. נרצה לקבל את החומר הזה ועדיף היום לפני מחר, אבל מקסימום מחר.

הדבר השני, אנחנו נקיים ישיבה בה נרצה לשמוע את תוצאות הסקר הלאומי בנושא ואולי אף נרצה לקיים דיון קצת יותר רחב בנושא הזה.

אני חושבת שנושא התקציבים הוא נושא מאד אקוטי עכשיו דיון חירום, לאור העובדה שדנים בתקציב המדינה ובתקציבי המשרדים השונים. אני מברכת על זה שמשרד הרווחה הוסיף ואני מקווה שזו תוספת שקיבל המשרד ולא משהו שנלקח מסעיף אחר שהוא גם כן חיוני.

אני רושמת בפני שאנחנו צריכים לברר מה קורה עם תקציב הרשות, למרות שאני מודאגת מאד כי נרשם שם תקציב שהוא מזערי לרשות לקידום מעמד האישה.

אנחנו נרצה לעקוב גם אחרי התקציב של משרד הבריאות בנושא הזה. אין מה לדבר על משרד החינוך, זה פשוט שערורייה שזה התקציב שמקצה המשרד לנושא הזה. הקצאה יותר טובה ועבודה יותר טובה של משרד החינוך יכולה לחסוך למשרדים האחרים לטפל בתוצאות של התופעה, אחרי שהיא כבר קורית, וזה יחסוך בעיקר סבל של אנשים.

הוועדה רושמת בפניה כי משרדי הממשלה עובדים כרגע על עדכון כל התכנית הלאומית של המאבק בסחר בבני אדם ומבקשת שתוצג בישיבות הבאות - הוועדה והעדכונים שחלו עליה – כדי שנדע במה מדוע. הייתה הודעה כזאת כעת.

עלו כמה רעיונות בענייני חקיקה. בנושא החקיקה שיוזמת חברת הכנסת גלאון בנושא הפללת לקוחות – אנחנו נתמוך בה, אנחנו ננסה לדחוף את ההצעה כמה שאפשר. יש גם אפשרויות חקיקה אחרות.

אנחנו נעקוב אחרי הנושא של הביטוח הלאומי ונבדוק את האפשרויות – האם זה מחייב בחקיקה או האם זה אפשרי בלי חקיקה, דרך נהלים פנימיים.

אני מודיעה שהתחלתי לעבוד על שינוי, או הצעת חוק העונשין, תיקון סחר בבני אדם למטרת נישואין. אנחנו נכניס גם סעיף שקשור בכל הנושא של ייבוא כלות, ובעצם זה יכול להיכנס תחת סחר בנשים.

אני יודעת שנתבקשתי ונדרשתי ושלחו אלי שליחים בנושא של ועדת משנה ואני יודעת את החשיבות, ככל שאני קוראת יותר לגבי העבודה שנעשתה בוועדת המשנה הקודמת. אני כבר הודעתי בוועדה הזאת שאני אקים ועדת משנה, אני רק רציתי ללמוד יותר את הנושא ורציתי ללמוד את הנפשות הפועלות ורציתי לדעת במה צפויה הוועדה הזו להתמקד, כדי שכשאשר אני אקים את הוועדה, אני הרי אמור הלתת לה את המנדט, ולכן אני צריכה לדעת איזה מנדט הייתי רוצה לתת לוועדה ובמה להתמקד.

אני מאד מודה על הסבלנות והסובלנות שהרבה גורמים גילו בנושא הזה. אני אומת לכם שהוועדה תקום. תנו לי רק עוד קצת זמן. אתן רואות שהעניין הוא בסדר עדיפות מאד גבוה אצלי, למצוא את הדרך הכי טובה שהוועדה הזו תעבוד ואת המנדט הכי טוב כדי לקדם את הנושא.

בינתיים, אני מודיעה פה שכל שבועיים תתקיים ישיבה של הוועדה בנושא הזה, כדי שנעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות בנושא. אני מקווה שזה קצת מרגיע את הרוחות.

אנחנו עכשיו מתחילות את המשמרת שלנו בנושא הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.