הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 50

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, ז' בתשרי התשע"ו (20 בספטמבר 2015), שעה 10:30

סיור בעיר דימונה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעל גרמן

דניאל עטר

ערן בן ישי - ממונה רשויות מקומיות, מחוז דרום, משרד הפנים

לילי פיינטוך - מנהלת אגף בכיר לבקרה, תקציב ופיתוח, משרד הפנים

עטרה מרכוס - סגנית ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

ישראל בודיק - מנהל מחוז דרום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן כץ - תקציבאית, מחוז דרום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

בת אל כספי - מפקחת כוללת מחוז דרום, משרד החינוך

בועז כבל - יועץ במש"מ, מרכז השלטון המקומי

בני ביטון - ראש עיריית דימונה

אילנה אזולאי - ממלאת מקום ראש העיר וממונה חינוך ורווחה, עיריית דימונה

אראל ללוש - סגן ראש העיר, עיריית דימונה

שוקי קליין - ראש מינהל כללי/מזכיר, עיריית דימונה

שמעון חיון - עוזר ראש העיר, עיריית דימונה

אדו מאנקיטה - מנהל אגף רווחה ושירותיים חברתיים, עיריית דימונה

מוטי כהן - סגן מנהל אגף הביטחון, עיריית דימונה

נחום משה - ראש מינהל חינוך, עיריית דימונה

עמוס שריג - דובר עיריית דימונה

מאיר חזן - מנהל אגף התרבות, עיריית דימונה

דביר שץ - מנהל יחידה אסטרטגית, עיריית דימונה

רפאל בן ישראל - איש קשר בין הקהילה העברית לעירייה, עיריית דימונה

מצאל בן יהודה - דובר הקהילה, קהילת העבריים

הנסיך עמנואל בן יהודה - נציג, קהילת העבריים

אדיב בן יהודה - נציג דובר, קהילת העבריים

עמנואל בן יהודה - נציג, קהילת העבריים

טירון הילס - מנכ"ל עמותת 'חברים בעולם טוב יותר'

אלין הילס - נציגה, עמותת 'חברים בעולם טוב יותר'

ירמיהו יוסף - מנהל פרויקט, עמותת 'חבריםבעולם טוב יותר'

לירון אדלר-מינקה

לאה קריכלי

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור בעיר דימונה

בוקר טוב. קודם כל אנחנו מקדמים את ועדת הפנים של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת דודי אמסלם, ברוך הבא לדימונה, וחבר הכנסת דני עטר, שהיה ראש מועצה. אמרתי לו כשחלפנו שאני הולך לחקות את מה שהוא התחיל, את הקמת ההיפודרום, ברוך הבא, את כל חברי הוועדה שנמצאים אצלנו. ברשותך אני אעשה סבב היכרות, שכל אחד יציג את עצמו ואת תפקידו ואחרי זה אני אתן קצת סקירה על הנעשה בדימונה וכמובן נעלה מספר נושאים שביקשתי, לאחר מכן נצא לסיור ונראה לכם את התפתחותה של העיר דימונה קצת. בבקשה, גברתי, ממלאת מקום ראש העיר, נתחיל מימין לשמאל. .

(סבב נוכחות).

ברוך הבא לכולם, אמרתי. ברשותכם, אני אתן סקירה טלגרפית על דימונה ואחרי זה נדון במספר נושאים שאנחנו רוצים להעלות על הפרק. דימונה נוסדה בשנת 1955, 36 משפחות באו מצפון אפריקה והקימו את העיר. דימונה היום בת 60 ויום, אתמול היה יום הולדת, באתם בעיתוי מושלם, אנחנו בעיצומן של חגיגות ה-60 בדימונה.

אני נבחרתי בנובמבר 2013, אני עוד מעט סוגר שנתיים כראש עיריית דימונה. יש לי המון ניסיון במוניציפאלי, דודי מקביל שלי בעיריית ירושלים, התחלתי כמנהל אגף שפ"ע, גם דודי היה מנהל אגף שפ"ע בעיריית ירושלים, הייתי עוזר ראש העיר, סגן ראש העיר ופעמיים ניסיתי להיבחר לראשות העיר ולא הצלחתי ובפעם השלישית, כשלא רציתי הצלחתי, אז ברוך ה'. כשנבחרתי היו לי שלושה יעדים, הראשון זה היה תעסוקה, השני היה דיור בר השגה והשלישי זה תרבות הפנאי.

ברשותכם, אני לא יכול להתחיל בשלושת היעדים אם אני לא מתחיל בסיירת המטכ"ל שלנו, זה מערכת החינוך לתפארת. נמצאת פה בת אל כספי, שהיא גם המפקחת שלנו. מערכת החינוך שלנו, אנחנו משקיעים המון במערכת החינוך. 50% מתקציב עיריית דימונה הולך לחינוך. כשאני נכנסתי להיות ראש עיריית דימונה, דימונה השקיעה 5,000 שקל פר תלמיד, היום אנחנו משקיעים 10,000 שקל פר תלמיד, אנחנו בעשירייה הפותחת במדינת ישראל. איך אני אומר ליושב ראש שלי, חיים ביבס, שאני הסגן שלו, אתה 9,600, אני 10,000 שקל. אני חושב שחינוך זה הדבר החשוב ביותר. יש לנו חמישה בתי ספר תיכוניים אצלנו בדימונה, הגענו לפסגה. איך אני אומר? בעשור האחרון דימונה זכתה בשני פרסי חינוך. בשישה בתי הספר הממוצע, בשניים-שלושה בתי ספר אנחנו נושקים ל-90% בגרות, אנחנו כבר בטופ של הטופ, יש לנו את כל המגמות בבתי הספר שלנו, מממר"ם, צמרות, הדרים, רפואה, 10 יחידות בפיזיקה. איך אנחנו אומרים? אנחנו מלבישים את החליפה לתלמידים שלנו. יש לנו אחד-עשר בתי ספר יסודיים אצלנו בדימונה, כשהשנה פתחנו את אזורי הרישום שלנו בבתי הספר שלנו, כל בית ספר הפך להיות בית ספר ייחודי. אני אתן דוגמאות, בית ספר לתקשורת, בית ספר לשפות, בית ספר לאמנויות. אני חושב שהייתה פתיחה יחסית חלקה, כל אמא שהבן שלה הלך לכיתה א', כמובן מנילה, לא כמו בצבא, אבל פחות או יותר דומה.

מה זה עשה מבחינת ניידות של תלמידים?

זה עשה לנו ניידות טובה, זה עשה לנו גם קשיים כפוליטיקאים. שאל חבר הכנסת דני עטר מה זה עשה, אני אומר שלא היה פשוט. ישבנו, גם אילנה, גם משה, גם כל צוות החינוך, אני אומר כפוליטיקאי, לבוא ולפתוח את אזורי הרישום, דני, מי כמוך יודע, ברשות קטנה, זה לא תל אביב, 'אני בחרתי', 'מה, הבן שלי, אתה לא יכול להכניס אותו?' ייאמר לזכותו של מנהל אגף החינוך, הוא הבין את המשחק, היה לנו מתוך כל התלמידים בין 40 ל-50 בעיות, הצלחנו ופתחנו כיתה נוספת בבית ספר בגין, שהוא היה באמת בית ספר מוביל וזה פתח לנו את כל התפר.

לקראת שנה הבאה אנחנו הולכים ומכניסים הרבה יותר משאבים לנושא פתיחת אזורי הרישום, כי אנחנו רואים בזה תכנית דגל אצלנו. גם הפיקוח וגם המחוז שלנו וגם האגף שלנו, אנחנו רואים בזה תכנית דגל. יש לנו 62 גני ילדים בדימונה.

גם שם יש פתיחת אזורי רישום?

לא, בגני ילדים זה הולך לפי המקומות שלהם. בבתי הספר, למה נתנו את זה? כי בבתי הספר התיכוניים יש את התחרות של הבגרויות. אני רק אמרתי את התוצאות, הממוצע הארצי הוא 64, אנחנו בממוצעים כרגע ב-71.2. יש לנו גם את החרדים וגם את בתי הספר המקצועיים, אם אנחנו מנטרלים אותם הגענו לתקרות הזכוכית, כמו שוהם וכמו - - - ומי שמבין קצת בחינוך, ויושב פה ראש רשות וגם איש שעבד בעירייה, רבותיי, בתי הספר התיכוניים שלנו הם בתי ספר מקיפים, זה כולל חינוך מיוחד, זה כולל ההזנק, זה כולל הכול. זה לא בית הספר הסלקטיביים כמו ברעננה ובכפר סבא, שהולכים רק לזה, אצלנו כל תלמיד ניגש לבחינת בגרות, 100% תעודות חברתיות אצלנו, רבותיי. אני חושב שזו מהפכה, שלושה בתי הספר השנה, שני בתי הספר זכו בעשירייה הפותחת של בתי הספר האיכותיים במדינת ישראל, רבותיי, שזה הישג אדיר. אחוז הגיוס לצה"ל אצלנו הוא 98%. אחוזי נשירה בבתי הספר שלנו פחות מ-1%, שזה הישג אדיר למערכת החינוך שלנו.

חזרתי לגני הילדים. אצלנו בגני הילדים לומדים תקשורת, לומדים מוזיקה, אנחנו משקיעים. השנה עשיתי קצת מהפכה יחד עם צוות החינוך שלנו. כשעושים מהפכה צריכים לעשות את המהפכה הכוללת. אמרתי שאין חול יותר בגני הילדים והלכנו לדשא סינתטי. אז אמרנו שתהיה תכנית תלת שנתית. עם האוכל בא התיאבון, אנחנו נסיים אותה בתכנית דו שנתית, אפילו אני קורא לזה שנה אחת, נגמור עד סוף שנת הלימודים, נגמור את כל גני הילדים שלנו, איך אמר לי ילד אחד ששלח לי בווטסאפ, הוא אמר לי 'עשית לנו פארק', אמרתי לו 'למה פארק?' הוא אומר 'עשית לנו דשא סינתטי בגן'. אנחנו מגיעים לגני הילדים, אתה רואה אותם מטופחים, כי אני חושב שהחינוך האמיתי מתחיל בגיל הרך. מי שמבין בחינוך, החינוך מגיע מהגיל הרך.

סטודנטים. יש לנו 1,650 סטודנטים, שזה 7% מעל הממוצע הארצי, רבותיי. אבל איך אני אומר לידידי וחברי ראש עיריית תל אביב? נמאס לי לייצא את הילדים למדינת תל אביב. אנחנו משקיעים בהם בבית הספר, משקיעים בהם בצבא, אחרי זה משקיעים בהם במלגות, חילקנו השנה, רק לסבר את האוזן, 3 מיליון שקל מלגות לכל סטודנט בדימונה. כל סטודנט שהיה מוכן לעשות פר"ח, מיליון שקל היה על חשבון מפעל הפיס, מיליון שקל היה על חשבון ים המלח, כימיקאלים לישראל, ועוד מיליון שקל לפר"ח. מה שזה נתן לנו, זה נתן לנו 28,000 שעות בהתנדבות לקהילה, שזה הישג אדיר. אני אומר לכם, הישג חסר תקדים, שכל הסטודנטים האלה באים ונותנים לחינוך, לרווחה, למועדוניות, לכל מיני דברים, וזה גם עזר לנו המון המון בנושא ההתנדבותי אצלנו בדימונה.

הגענו לשלושת הפרמטרים שאני סימנתי אותם כנושאי הדגל שלי. אחד מהם זה נושא התעסוקה. רק לסבר את האוזן, בעשר שנים האחרונות לא הוקם בדימונה מפעל. שאלו אותי, הייתי בערוץ 2 ביום שישי והייתה כתבת תחקיר על ראש עיריית דימונה, רק להגיד לכם, אנשי דימונה, שמכירים את כל התחקיר הזה שנעשה בדימונה, אני בעד הקמת המפעלים, אני מאוד מאוד רציתי, פשוט היזמת אמרה שאנחנו, עיריית דימונה והעומד בראשה, הגיעה גם לדודי, היא הגיעה גם לוועדת הפנים, הגיעה לכולם, בסופו של דבר מי שראה את זה, אמנם בני ביטון לא יצא טוב בתכנית, אני אומר את זה ואני לא מתבייש להגיד, כביכול שבני ביטון אומר 'מצפצף על החוק', אני לא מצפצף על החוק, החוק הוא מעל כולנו, אנחנו נציגי ציבור, הסברתי, דברים יצאו מהקשרם שם. אתם יודעים כשעורכים דברים, ההקלטה הזאת הייתה לפני שנה וחודשיים, אבל זה לקח לכולם, תיזהרו מהמכשירים האלה, תיזהרו לדבר במכשירים. גם פה, כשאנחנו יושבים, תבינו שכל בן אדם מקליט אותנו, אבל בשורה התחתונה המטרה שלנו היא כל תעסוקה בדימונה והיא חשובה.

מאז שנכנסתי קרוב לשבעה מפעלים בשלבי הקמה בדימונה, הראשון ביניהם זה מפעל של מגבונים, משואות יצחק, שעד סוף השנה יתחיל לקלוט בין 60 ל-70 עובדים. המפעל השני של יצחק תשובה זה דלק סן, הנחת אבן הפינה תהיה אחרי סוכות. המפעל השלישי של ברן מילר. ברן מילר זה נושא אנרגיה סולרית, זה נושא חשוב מאוד שיעסיק קרוב ל-1,500 עובדים. כל המו"פ שלו כבר עבר אלינו, מקיסריה לדימונה, כל התכנות, כל הדברים האלה. המפעל הרביעי של דוד פטאל. אני קורא לזה מפעל, זה סנטר שלו של 250 עובדים מרמת גן, עובר אלינו לדימונה. זה מ'שלום, מדברים מרשת פטאל' ועד אנשי ההיי טק שלו. אני חושב שזה דבר חשוב, זו בשורה חשובה מאוד. כרגע, ברגעים שאנחנו מדברים, נמצא בונדי, תעבורה, בבית המשפט כדי לרכוש את הקרקע ממפעל סיליקה, הוא התחייב שבתוך 3 שנים הוא יעסיק 230 עובדים. אני מקווה שהוא יעבור את התהליך של בית המשפט. מפעל אבגול, שהוא מפעל בורסאי שהיה בברקן, הוא עובר אלינו לדימונה. רכבת ישראל קולטת 250 עובדים. יש רכבת בדימונה, אבל מה הפרדוקס? הרכבת היא ב-2.5 קילומטר מדימונה. ברוך ה' יש לנו שר טוב, שר פּוּשר, היה פה בדימונה, צבע 320 מיליון שקל. הרכבת עד ינואר 2017 תיכנס לפאתי דימונה, תוקם בדיוק בכניסה לדימונה, זה יהיה מרכז תחבורתי, זה יהיה תחנת רכבת, תחנת אוטובוס ותחנת מוניות וליד זה רצו שנקים עוד קניון נוסף, אמרתי להם 'לא, תקימו מרכז היי טק', חשוב, גם אם אנשים יגיעו בשעה ורבע, אנחנו נאסוף את תושבי באר שבע. דימונה תהיה התחנה האחרונה ותהיה תחנה גם לפני אחרונה לכיוון אילת. אמרתי 'אל תערבו את שני הדברים האלה', ברגע שמדינת ישראל תחליט, והיא החליטה, להקים את הרכבת לאילת, היא תשולב עם התחנה שלנו, אנחנו משלבים את שני הדברים ביחד.

מעבר לזה השר השקיע פה שתי כניסות נוספות, כביש דימונה-באר שבע יקוצר ב-7-8 קילומטרים, הכניסה הראשית תהיה מצומת ערוער, נעשה סיבוב לשכונת הר נוף, אני קורא לזה שכונת בוורלי הילס, כשאני אדבר על הדירות אני אגיד לכם, משכונת ממשית יהיה עוד גשרון לכיוון 25 ויהיה כביש טבעתי סובב דימונה עם שמונה כניסות. כל הפרויקטים שאמרתי בעלות של 320 מיליון שקל. איך אני אומר לכולם? כששאלו אותי, יסלח לי ידידי וחברי דני עטר, אמרתי, 'אני לא בוכה', הממשלה, לא משנה, צריך להזכיר את כולם, השקיעה מאז שאני ראש עיריית דימונה 720 מיליון שקל בעיר דימונה. אני חושב שזה הישג חסר תקדים לראש עיר בעיירות הפיתוח - - -

אנחנו רק מברכים.

אני יודע, דני, אני יודע מי אתה, אני מכיר אותך. כיושב ראש פורום ערי הפיתוח אני כל היום הולך ומתגאה ולא בוכה. אנחנו לא בוכים, אנחנו עיר של מצוינות.

הדבר השני שקיבלתי עליי זה דיור בר השגה. מרכז הארץ מתפוצץ, גדרה-חדרה מתפוצצת, דימונה בונה 9,000 יחידות דיור. רבותיי, זה חסר תקדים. אמרתי ליושב הראש הדיור הציבורי, לאדון אביגדור יצחקי ולאדון כחלון, בואו אלינו ותיתנו. לא יכול להיות שבמחיר למשתכן דינה של באר שבע, או קרית גת או יקנעם יהיה כמו דימונה, ירוחם או מצפה. אז יש לכם הפתעה, בנובמבר תהיה הפתעה, נתנו לנו באמת - - - אני יושב בקבינט הדיור ובקבינט התעסוקה, אני, אריה דרעי ואדון כחלון, פעם בשבוע אנחנו יושבים בשולחן עגול יחד עם חיים ביבס, כדי להוריד את עלויות הדירות במיוחד בפריפריה וכמובן גם במרכז הארץ. אני חושב שמחירי הדירות בכלל במדינה, יש לנו את שכונת השחר שממחר אתם תראו בטלוויזיה את מנכ"ל חברת ערים ואנוכי מככבים ב-26 תשדירים שם, בואו לגור בשכונה הירוקה בדימונה, בשכונה היפה ביותר. זו שכונה של 3,200 יחידות דיור, כשהצלחנו כבר לשווק 1,200 יחידות דיור. מכל דירה שאנחנו שיווקנו היו בין 4 ל-5 קופצים. יש גם דירות לצה"ל, יש דירות למשטרת ישראל וכמובן זו השכונה היחידה שלא תאוכלס עד שלא יהיו מוסדות ציבור ועד שלא יהיו בתי ספר וגני ילדים ובריכות שחייה וכל הדברים האלה, הם לא יקבלו טופס 4. כל זה רשום בתב"ע. שכונה יפהפייה.

מה יעד האכלוס של העיר?

יעד האכלוס של העיר, אני שואף להכפיל את התושבים ל-80,000 תושבים ב-6-7 השנים הקרובות. אני אחרי זה אתייחס, זו שאלה טובה ששאלת.

ליד זה יש את שכונת ממשית, 1,000 יחידות דיור נבנות שם, אין שם דירה פנויה. נכנסתם בכניסה הראשית של דימונה, רואים את הירושלמי שבונה, אילן רג'ואן, 504 יחידות דיור, מתוך זה הוא שיווק ארבעה בניינים שלו. מצד שמאל מפעל כיתן המיתולוגי, ואני קורא לו המיתולוגי, הפך להיות ל-1,600 יחידות דיור פלוס אחד מהביגים הגדולים ביותר בדרום, 16,000, משה אדרי ולאון אדרי פותחים בתי קולנוע שם, אנחנו הולכים לרכז את המסחר ואת חיי התרבות שלנו שם. כשאני אומר 1,600 מתקן אותי מי שמנהל את הפרויקט, בטח כולם מכירים את האלוף יוחנן לוקר, הוא מנכ"ל כלל תעשיות היום, הוא אומר 'לא, תגיד 1,300', 300, הוא מביא אנשי חיל האוויר לשם, זו תהיה גם שכונה של אנשי חיל האוויר. אני אתייחס בהמשך לנושא נבטים ולנושא ועדת הגבולות שקשורה גם לוועדת הפנים.

למעלה, אנחנו עולים למעלה, 500 יחידות דיור בני ביתך, שאין דירה אחת פנויה, כולן שווקו. נבנו כרגע 200, מחכים לשלב ג', ד', ה' ו-ו' שם, אתם תראו שכונה יפהפייה. אני אומר לכם, כל שר, כל חבר כנסת, כל אורח שמגיע, זו תצפית על דימונה, אחת השכונות היפות ביותר במדינת ישראל. דירה שם הגיעה למיליון דולר.

הצד הצפון מערבי של העיר?

בצפון למעלה, צפון מערב של העיר.

איך אתה רוצה שאני אעבור מהמרכז לפה?

אמרתי זה בני ביתך, רבותיי. לשכונה של 4 חדרים לא תעלה דירה יותר מ-650,000-700,000 שקל. ליד זה עוד 1,200 יחידות דיור בנחל דימונה, שזו פעם ראשונה שהחברה הכלכלית שלנו, אנחנו מפתחים את השכונה. אני חושב שמחירי הדירות, לאור כל מה שאני מדבר, לקנות מגרש זה בסדר גודל של 600,000 שקל, לקנות מגרש בשכונת השחר זה 250,000 שקל. שימו לב, לפי ההיצע והביקוש.

הדבר השלישי שאמרתי שהוא חשוב, תרבות הפנאי בעיר דימונה. דיברתי על חינוך, דיברתי על תעסוקה, ואני רואה בנושא תרבות נושא מאוד מאוד חשוב. יש לנו את האגם שלנו, 35 דונם, אתם תראו אותו, אנחנו הולכים לחנוך אותו באפריל. הייתי צריך לחנוך אותו באוקטובר, בגלל מה שאנחנו הולכים ומפתחים, כל פעם מביאים מיזם חדש לשם, מדובר על אגם של 35 דונם, מדובר על אמפיתיאטרון של 4,000 מקומות שם, מדובר על מזרקה אלקטרונית, כמו באילת או כמו בברצלונה, במיליון וחצי דולר, מדובר על קיאקים, מדובר על בתי קפה, על מסחר שם, 1,000 מטר של בתי קפה, של מסעדות, של כל הדברים האלה. מדובר על מיזם של מגרשי משחקים בעלות של 2.5 מיליון שקל. אנחנו הולכים לשנות את חיי התרבות בדימונה, שהילדים יגידו להורים שלהם, 'בואו לשם, בואו תראו את המיזם שלנו'.

מצד שמאל אנחנו מקימים, סוף סוף יהיה קאונטרי קלאב בדימונה. עד היום לא הייתה בריכה מחוממת, חוץ מאשר יזם. יש לנו את הבריכה הקיצית, אנחנו פותחים את הבריכה החצי אולימפית ובעוד חצי שנה אנחנו נפתח את הבריכה ההידרותרפית לצרכים מיוחדים ומעליה נפתח את חדר הכושר, את הג'קוזי, סאונה, כולל מסעדה. הפרויקט הזה יהיה פתוח משש בבוקר עד עשר בלילה, למה? כי תושבי דימונה רובם הם אנשים שעובדים במפעלים באזורים האלה.

יש לנו את החווה החקלאית, שם, אפשר להגיד, אדוני מנהל האגף? בסוכות אנחנו חונכים את גן החיות הקטן הזואולוגי שלנו בהשקעה של חצי מיליון שקל. אנחנו גם נפתח חוות סוסים טיפולית, לא צריכים לנסוע לנבטים ולא לבאר שבע ולא לקרית גת, אנחנו מתרגלים שדימונה תהיה מטרופולין של הנגב, בירת הנגב המזרחי. מאחורה, גם בסוכות, אנחנו פותחים את המשטח, לא צריך לנסוע, לא לאילת ולא למטולה, משטח החלקה יהיה לנו בעלות של 1.6 מיליון שקל.

אנחנו הגענו מוקדם בשנה.

אתה עובר דירה עוד מעט.

למה אני מספר את כל הסקירה היפה הזאת, דודי ודני? אני מספר על זה, 35,000 חיילים יורדים אלינו. רבותיי, זו פעם ראשונה שמדינת ישראל הבינה שהמדינה לא מסתיימת בגדרה או בחדרה. אני, כיושב ראש פורום ערי הפיתוח, לא רק של הדרום, גם של צפון, אני חושב שהגיע הזמן שהפריפריה תקבל. אנחנו לא מסכנים, סיפרתי על החינוך, סיפרתי על הכול, זו הביצה והתרנגולת, נכון שהכבישים מתקצרים, אז זוג צעיר שרוצה להגיע אלינו לדימונה שואל מה עם מערכת החינוך, אנחנו יכולים להגיד לו 'סמן וי', מה עם דיור בר השגה? אמרתי לכם, דיור לזוגות צעירים לא יעלה יותר מ-650,000-700,000 שקל דירה של 4 חדרים, בנושא של תרבות הפנאי הוא יכול לסמן וי, בנושא של תעסוקה הוא יוכל לסמן חצי וי, אנחנו עדיין לא פתרנו את כל בעיות התעסוקה, צריכים גם להגיד את הדברים. אנחנו הולכים להקמת אזור תעשייה אזורי. הראייה שלי היא ראייה אזורית, היא לא רק של דימונה. אז הוא יכול לסמן וי.

הדבר הנוסף שאין, לא בבאר שבע ולא בקרית גת, זה הטבה במס. 18% הטבה במס בדימונה לבעל ואישה, זה 5,000 שקל במשכורת, ואם יש לו ילד בגיל 3, זה עוד 2,000. הנה לכם 7,000 שהוא יוכל לשלם את המשכנתא וישאיר את הדירה שלו. מחירי הנדל"ן בדימונה עלו בשנתיים האחרונות ב-62%.

למה אתה לא מספר - - -

אני אמרתי את זה. שאלת אותי, אני חושב שזה צריך להיות, זו התפיסה שלי, זו הראייה שלי, אני אמרתי את זה. אני אמרתי גם לראש מועצת ירוחם, שהוא ראש מועצה מצוין, אני אומר לכם, בשלטון המקומי נבחרו 100 ראשי רשויות מתוך 265 ראשי רשויות, יש מהפכה. היום ראשי רשויות באו לעבוד, זה לא מה שהיה פעם, פחות עסקנים, יותר אנשי ביצוע. הנה יש פה שניים שעבדו במוניציפאלי, אחד היה ראש רשות ואחד - - - תאמינו לי שהתפקיד המאתגר ביותר היום זה להיות ראש עיר או ראש רשות. אין מה לעשות. נכון, דני כבר שנים בעשייה, דודי שנים, רצו לקפוץ למגרשים הגדולים, הנה אני מצהיר, אני לא קופץ לליגה הלאומית, אני נשאר בליגה נמוכה יותר. תרתי משמע, אני חושב שהשלטון המוניציפאלי הוא השלטון היציב היום במדינת ישראל.

אז שני המיזמים שאני מדבר עליהם, שהשבוע ישבנו, ואפשר להגיד, בטח כולם קראו כלכליסט, ראש הממשלה קיבל החלטה על הקמת מכללת סייבר בדימונה. נכון שמרכז הסייבר הוא בבאר שבע, אבל מרכז האקדמיה יהיה בדימונה. הייתה לנו ישיבה בלשכת ראש הממשלה עם סגן נשיא האוניברסיטה, קשה להם, יש בשורה טובה שאפשר להגיד, שאוניברסיטת בן גוריון קיבלה, או שעדיין לא קיבלה, אני רוצה להיות זהיר בלשוני בדברים האלה, שתהיה שלוחה בדימונה.

לנו חשוב שאוניברסיטת בן גוריון תיתן חסות לסיפור הזה, אם היא לא תיתן חסות יש את הטכניון, אם לא הטכניון יש אוניברסיטת תל אביב, אם לא אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטאות מחו"ל מתקשרים אלינו, מוכנים להיות הראשונים, אבל אנחנו רוצים את אוניברסיטת בן גוריון. ישב איתנו סגן הנשיא שם, ישיבה מצוינת, לימד אותנו שאין תואר ראשון בסייבר, יש תואר שני, אמרתי לו תואר שני, אז תואר ראשון כנראה יהיה באווירונאוטיקה, ויש את זה רק בטכניון, אנחנו נעביר את זה אלינו לדימונה. אחרי החג אני נפגש עם נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, אני שמתי בורד גם לסיפור הזה, שמתי אנשי מפתח, יושב ראש הבורד הוא האלוף יוחנן לוקר, שהוא גם הקים את הסייבר במדינת ישראל, השני יהיה האלוף עמי שפרן, שהוא גם אחד מגדולי הסייבר, השלישי יהיה מנכ"ל קמ"ג, הרביעי פרופ' איליה מבית החולים סורוקה. שמתי אנשים שבאמת ייתנו לנו כבוד וירימו את הסיפור הזה. איך אומר משה נחום? זה משהו מחולל, אתה יכול לבנות דירות, אתה יכול להעלות את מערכת החינוך שלך, אבל זה, שיהיו 1,000 סטודנטים, כולל קמפוס בדימונה, כולל משהו ייחודי, שאנחנו לא מתחרים עם אוניברסיטת בן גוריון ולא עם תל אביב, משהו שלנו שכל מי שירצה לבנות סייבר יבוא לנגב, יבואו מחוץ לארץ. חנכנו את הרכבת, שואל אותו נסים קינן, 'נו?' הוא אומר לו 'סייבר זה כבר אחרינו, תגידו לבני מה הוא מבקש, מה הבקשה הבאה'. אני לא מבקש ממך כלום, אדוני ראש הממשלה, תקים לנו את הסייבר.

דבר שני שאני הולך להקים זה בזכות האיש היקר הזה, שלמדתי ממנו, דני עטר, הוא ההוגה הראשון של הרעיון להקמת ההיפודרום בגלבוע. הוא הראשון. לצערי הרב מדינת ישראל לא השכילה, דני הלך, עשה, ביצע את זה, אבל אני קצת שכללתי את זה, הכנסתי לתמונה את מפעל הפיס ואת הטוטו. ישבתי עם מנכ"ל הטוטו והוא אמר לי 'תביא החלטת ממשלה, החלטת מחליטים'. לקחתי את ההחלטה של דני עטר, כולל את החלטת שר האוצר, כולל החלטה של ביבי נתניהו שהיה אז שר האוצר ואנחנו מאמצים אותה. אחרי החג זה יבוא לממשלה, יבוא להחלטת מחליטים ואני בחודש הבא נוסע יחד עם המהנדס לראות את ההיפודרום ואנחנו מתחילים. אנחנו כבר הקצינו 500 דונם, זה כבר באישור בוועדה המחוזית, בתהליכים, איך אמר לי מנכ"ל הטוטו? ברור, זה ווין-ווין, תן לנו, לקחנו גם יועצים, היינו בצרפת, למדנו את כל הנושא. איך אמר לי דוד פטאל? אם אתה הולך להקים, אני הולך להקים בית מלון של 5 כוכבים. אנחנו גם משכללים והולכים להקים בית חולים וטרינרי שם. שימו לב, זה כביש 25, שבין מיליון וחצי ל-2 מיליון רכבים עוברים בכביש הזה. זה ישנה, סוף סוף יגידו שיש תיירות בנגב ויש על מי לסמוך.

בקיצור, דיברתי יותר מדי, אדוני היושב ראש. כשאני מדבר, אז אומרים לי 'איפה קונים את הדירות, איפה נרשמים, איפה הולכים?' אז אנחנו באמת צוות של העירייה שלנו, של מנהלי האגפים, של הסגנים שלנו, צוות מאוד מאוד מנוסה, מאוד מאוד רעב, רוצה לעבוד, לא בוכים, לא שתו לי אכלו לי, אנחנו יודעים להתמודד. בא להם ראש עיר מנוסה, מחובק עם השלטון למעלה, לטובה אני אומר, לא לרעה, גם בדברים האלה דני יודע וגם דודי, גם תשובה שלילית היא תשובה, רבותיי, אבל כדי לקבל את התשובות האלה לפעמים לוקח הרבה זמן לראשי רשויות כדי לקבל אותה.

ומילה אחת על הקהילה המפוארת הזאת, הקהילה שלנו, שמשנת 74' נמצאת אצלנו בדימונה. סוף סוף מדינת ישראל, משרד האוצר, משרד השיכון, מקים שכונה לתפארת לקהילה, אני אומר לקהילה, באמת שכונה לתפארת. מה שהם גרים כרגע, סליחה על הביטוי, זה סלמס. אם מותר לי להגיד, הייתי בניו יורק, זה יותר מהארלם, אבל הם יודעים לשמור על זה, הם יודעים לטפח את זה. הנשיא נפטר, זיכרונו לברכה, אבל יש המשכיות, איך אמר לי הנסיך עמנואל? אנחנו ממשיכים את המורשת שלו, אנחנו נמשיך, אנחנו נעזור. בשני שלבים צריכים את עזרתכם פה, העזרה הראשונה זה השלב הראשוני של הדיור והעזרה החשובה ביותר, שהתחיל השר גדעון סער, ואני אמרתי את זה גם לאדוני שר הפנים וגם אתה, יושב ראש ועדת הפנים, זה נושא תעודות הזהות והאזרחות לאנשים שנמצאים פה. מי שעשה צבא קיבלנו החלטה שיקבל באופן אוטומטי את תעודת הזהות שלו והולכים בנושא ההגירה, באמת היום זה רץ, אבל לא כל כך, צריך לתת לזה יותר מענה. יש דבר שני, שמבוגרים שאין להם ילדים שעשו צבא, זו הבעיה האמיתית, אנשים נמצאים משנת 74' במדינת ישראל, רבותיי, הם אחים מאחינו, הם משולבים אצלנו היום.

שים לב, יש פה רכז של הקהילה, יש עובדת סוציאלית, הם משולבים אצלנו, הם בשר מבשרנו. אנחנו נסייר אצלם במקום ואנחנו נבין. יש דבר נוסף שהם העלו בפניי ובצדק, יש חלק שלא רוצים לגור בקהילה ורוצים לגור מחוץ לקהילה ורוצים גם לקנות דירות. אני דיברתי עם השר גלנט על הסיפור הזה והשר גלנט אמר לי 'בני, צריך לחשוב', כי ההחלטה של משרד האוצר הייתה נקודתית לגבי בניית הדירות בשכונות. אני מדבר על משכנתאות. יש לזה חשיבות אדירה אם אנחנו נפתח גם את הדברים לאנשים לא רוצים לגור בתוך הקהילה, ואיך אומרים? אנשים צריכים להיות היום פתוחים, אנחנו גם מבינים. הילדים היום הולכים לצבא, יש 100% גיוס לצבא שם, יותר מאיתנו, יש להם בית ספר שלהם. אתם תבואו ותראו, השקעה אדירה בחינוך מושקעת שם. אז אני אומר, צריך לחשוב, אדוני היושב ראש, צריך אולי איזה דיון פנימי של תת ועדה, גברתי מנהלת הוועדה, או משהו מהסוגיה הזאת, להזמין גם את שר הפנים, אנחנו בדיאלוג מצוין איתם. אנחנו לא באים לריב, אנחנו לא רוצים תקשורת, אנחנו רוצים שייתנו מענה לקהילה המפוארת הזאת והטובה.

עוד דבר אחד נוסף, ברשותך, שקשור גם אליך, שאתה גם יושב ראש הוועדה. יש פה תהליך מאוד מאוד רציני בנושא איכות הסביבה. זאת עיר שממחזרת, זאת עיר שעושה מהפכה, בטח ראיתם בערוץ 10. דימונה משקיעה, באמת המשרד לאיכות הסביבה השקיע קרוב ל-12 מיליון שקל בנושא מחזור האשפה, הקמנו גם אתר חדש עכשיו. מה שאני מבקש, באמת חשוב, שימשיכו לתת את המשאבים והתקציבים, במיוחד בערי הפיתוח. ערי הפיתוח זה חשוב.

באתי מסיור לא מזמן מברית ערים תאומות מגרמניה, ראינו את פסי המחזור שם, ראינו שם, ראינו את הדברים היפים שם. באמת, שימשיכו. נכנס שר חדש, שר עם הרבה אמביציה, אבי גבאי, דיברתי איתו ברמה האישית, אחרי החג הוא צריך להיות אצלנו, אבל איך אמרתם, דודי ודני? איך אומרים? שני אלה מניעים את הוועדה, אלה הבולדוזרים של הוועדה. אני משתתף לפחות פעם בחודש או פעמיים בחודש בוועדות שלהם, אני רואה את קבלת ההחלטות, אני רואה איך השרים - - - רק שתבינו, זו אחת מהוועדות, לדעתי, אחרי ועדת הכספים, אם לא יותר חשובה, לי בתור ראש רשות זו הוועדה הכי חשובה בנושא המוניציפאלי.

הנושא השלישי שהוא הנושא הכאוב שלנו זה נושא ביטחון הפנים. דיברתי גם עם השר גלעד ארדן. דימונה גדלה, התקנים שלנו הם תקנים קטנים ואמרתי לו וחשוב באמת, דימונה אחת מהערים המובילות בנושא המוקד העירוני, בנושא השיטור העירוני, בנושא המצלמות, אנחנו בין שלוש הערים המובילות לפי הסקר שהמשרד לביטחון פנים ביצע. חשוב, אתם רואים מה קורה היום בירושלים, אתם רואים מה זה, ראשי רשויות הפכו להיות חוד החנית בדברים האלה. גם ב'צוק איתן', אנחנו החזית, היום ראש רשות הוא גם מפקד של העיר, הוא מפקד העיר, הוא צריך לתת תשובות ראשוניות, לפני שהמשטרה ולפני שהצבא וכולם ייתנו.

הדבר האחרון שאני רוצה להעלות זה השיתוף, עכשיו אני מדבר בכובע השני, כסגן יושב ראש השלטון המקומי, של חיים ביבס, השיתוף הנהדר של השלטון המקומי עם השלטון המרכזי ובמיוחד עם ועדת הפנים של הכנסת. זה הפה שלנו, זה האמא שלנו, זה האבא שלנו, עלו מספר נושאים, אנשים אולי לא קיבלו ביטוי ולא ראו את זה כל כך בתקשורת, אבל, רבותיי, עולה הנושא הדיפרנציאלי כרגע. ניר ברקת, חברי וידידי ואני מעריך אותו ואני אוהב אותו, אני חושב שהנושא הדיפרנציאלי הוא נושא מאוד מאוד חשוב. כשמגיע לו יושב ראש השלטון המקומי, מר חיים ביבס, ואומר לו 'אני מוכן, אני בעד הדיפרנציאלי', מה זה משנה מאיפה הכסף יגיע? שממשלת ישראל תכניס את הידיים שלה לכיס ותביא. הבאנו עד עכשיו 220 מיליון שקל, צריך להביא עוד 100 מיליון שקל. עם כל הכבוד, אני מדבר כאיש ליכוד, נתנו את הכסף להסכמים הקואליציוניים, שייתנו לנושא הדיפרנציאלי, במיוחד בחינוך וברווחה. אני מאמין שכמו שעזרת לנו בסייעת השנייה וכמו שעזרת לנו בצפיפות בכיתות ובכל הדברים, הייתי בכל הדיונים איתך והיינו בוועדת הפנים וראינו את האכפתיות שלך, דודי, ושלך, דני, ראיתי, זה חשוב, שראשי רשויות מקומיות יושבים בוועדה הזאת ומבינים את הנושא המוניציפאלי. אז בשם חיים אני אומר, באמת בשם חיים, שהוא לא נמצא איתנו והוא מוביל את זה, תקשיבו, לי לא פשוט כיושב ראש פורום ערי הפיתוח לצאת נגד ניר ברקת, אני לא יוצא נגד ניר ברקת, אני בעד אדוני ראש העיר, נכון שהיינו בצבא ביחד באותה פלוגה, אבל עם כל הכבוד, אני רואה את התפיסה, לא יפרקו לנו את השלטון המקומי. אמרתי את זה גם בהרמת הכוסית ואני אומר את זה גם פה. השלטון המקומי, כוחו באחדותו. אני כסגן שלו אתן לו גיבוי. ניר אצלי בעוד חודש וחצי, אנחנו עושים איזה שהוא פרויקט, היזמות העולמית, אמרתי לו, 'בוא, אני רוצה ללמוד, מזה נהיית מיליונר', בן אדם שהוא ראש עיר, יש לו מיליארד, שיהיה לו לבריאות - - -

שיעשה מרוצי מכוניות מירושלים לדימונה.

שיהיה לי גם אני 22 עוזרים ויועצים ושיהיו לי 8 סגנים. אני לא מקנא, ירושלים היא ירושלים, היא ייחודית.

עם המרץ שלך העוזרים האלה רק יקלקלו לך.

זה נכון. אדוני היושב ראש, הבמה שלך, בבקשה, בכבוד.

קודם כל, אדוני ראש העיר, חבר הכנסת דני עטר, אחי ורעי מה שנקרא, באמת איש מיוחד, אני שמח להתארח כאן. כשהחלטתי, התייעצתי עם דני לאן הוועדה תצא, החלטנו קודם כל שזה הסיור הראשון שהוועדה תצא בארץ ובאנו לדימונה ואני רוצה עוד מעט להסביר גם למה דימונה. אבל ברשותך הייתי רוצה קודם כל להתייחס למה שאמרת, אדוני ראש העיר. קודם כל למען הגילוי הנאות, ויש הרבה עיתונאים שכל הזמן בזמן האחרון מחפשים לראות מי החברים שלי, אז קודם כל, דני, בני ביטון הוא חבר ואח יקר לי הרבה מאוד שנים. לפי קצב הסקירה שלך אני חושב שדימונה באמת התברכה בראש עיר. אני אומר לעצמי, צריך לעצור אותו עם רטלין, ההיפודרום זה מתאים, בגלל שאי אפשר לעצור כמעט את סוס המרוץ הזה.

אתה יודע מה אמר על זה משה דיין? הוא אמר מוטב לעצור סוסים דוהרים ולהאיץ פרדות עיקשות.

כל הסקירה שנתת היא מרגשת ומאלפת. אני חושב שדימונה באמת מקבלת תפקיד מאוד משמעותי בשנים האחרונות, בדגש על השנתיים האחרונות. אתה אמרת שהממשלה כאן מעבירה לכאן תקציבים מסודרים של 750-800 מיליון שקלים, אלה דברים שהם חסרי תקדים, אני לא מכיר עוד עיר כזאת בארץ. לכן באמת תוך כדי הדברים שלך התחלתי לחשוב בראש, אולי נעבור לדימונה, נמכור את הבית, נבוא לכאן, כמעט בכל ההיבטים זה נכון. אז באמת שאפו על כל העשייה. אני שומע ועוקב אחריך מטבע הדברים, אתה גם חבר ודימונה כעיר היא באמת מרתקת אותי ולא מהיום.

הייתי רוצה, ברשותך, להתייחס לשתי נקודות ואחרי זה אני אסביר למה באנו לדימונה. קודם כל לגבי הנושא של איכות הסביבה. על קצה המזלג, אני אישית חושב שמדינת ישראל צריכה לקבל החלטה ארצית, זה לא יכול להיות שכל עיר מחליטה להקים מתקן כזה או אחר, זו לא שאלה עירונית, זו שאלה סביבתית. מתקן כזה לא מספיק לעיר, זאת אומרת עיר אחת לא צריכה את המתקן, היא צריכה ליצור איגוד ערים, לכן אני חושב שהמשרד לאיכות הסביבה צריך להוביל את זה. הוא לא מהאו"ם, יש להם כספים גדולים מאוד, בקרנות האלה הצטברו מאות מיליוני שקלים שהאוצר אפילו רוצה לקחת אותם למקומות אחרים. לא מזמן גם קיבלתי פנייה בנושא הזה. זה דיון שכשלעצמו נעשה אותו, לדעתי צריכה להיות תמ"א ארצית בנושא הזה ומדינת ישראל צריכה להוביל את הסיפור.

לגבי הנושא של בטחון הפנים. זה מתחבר לסוגיית אגרת השמירה, כעיקרון, אני עוד לא גיבשתי סופית את העניין מבחינתנו. כידוע לך בסוף השנה העסק צריך לעלות לפתחה של הוועדה, אבל אני אגיד לך מה מפריע לי במדינה. יש גופים במדינה, אני טוען שכל גוף צריך לעשות את העבודה שלו. אני למדתי בכל שנות חיי שהבעיה במדינה או בארגונים שכל אחד עושה את הכול, עוזר לכל החברים שלו, רק את מה שהוא צריך לעשות הוא לא עושה. עשינו דיון עם צה"ל על סירקין, דני היה, מה מסתבר? קם משרד הביטחון ואומר, 'אנחנו בונים בסירקין', משרד הביטחון בונה 12,000 דירות בסירקין. חשבתי משרד הביטחון הוא משרד לביטחון, לא ידעתי שהוא גם בונה דירות. עשינו דיון על הר הזיתים, מה מסתבר? משרד השיכון שומר על הר הזיתים, חשבתי משטרת ישראל שומרת. עוד מעט המשטרה תביא לכאן מורים ומשרד העבודה והרווחה בכלל ישלח שוטרים והכול בסדר.

לפי תפיסת עולמי כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו, מערכות הביטחון במדינת ישראל בחישוב גס מקבלות כמעט שליש מתקציב המדינה וצריכים לתת ביטחון. היום, ראש עיר, בכוונה טובה, יש לו בעיה בעיר, הוא רוצה שיהיה ביטחון, מה הוא עושה? יש אגרת שמירה. קראתי בעיתון לא מזמן, וזה גם דבר שנצטרך לטפל בו, לאיזה מישהו גם נשרף לו הבית, מסכן, הזמין מכבי אש, איך שגמר את הכול, אחרי שבוע קיבל 4,500 שקל אגרה על זה שמכבי אש באו וכיבו לו את השריפה. זאת אומרת בסופו של דבר אנחנו משלמים ביטוח לאומי, מס הכנסה, מס בריאות וארנונה ומפה מתחילות האגרות האחרות. אתה רוצה משהו? תשלם אגרה. זה לא מקובל עליי, תפיסת עולם. לכן סיפור הביטחון הוא סיפור שצריך לטפל בו מול המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, ממשלת ישראל. לדעתי זה לא צריך לשבת על הפרק של הארנונה ובטח לא של האגרות.

לגבי הנושא של הדיפרנציאלי. היות שראש העיר העלה את זה, אני חייב להתייחס לזה. בכלל הוא גם הזכיר את ניר ברקת, שהוא הוביל את הנושא הזה, בכלל אני חושב שבן אדם שיש לו בעיה דיפרנציאלית, מה המובן של הדיפרנציאליות? בא בן אדם ואומר 'תקשיבו, אנחנו צריכים לווסת בין העשירים לעניים', דרך אגב, זה נכון גם באישי, גם אם אתה עשיר, בוא תווסת את עצמך קצת בין העניים לעשירים. אז אם אתה כבר בא מהעניין הזה, אז אני אומר שזה נכון, אבל לא בתקצוב המדינה. למדינה יש תקצוב שחשוב שהוא יישאר כמו שהוא, אני אסביר למה אני מתכוון ואיפה הפתרון צריך לבוא. לכאורה הרי זה לא הגיוני שמדינת ישראל תתקצב ילד בתל אביב שונה מאשר ילד בדימונה, ילד זה ילד, אלא מאי? היא צריכה לדאוג שההכנסות, מאיפה באות ההכנסות של העיריות? מהארנונה. של תושבים, לא של מגורים. אז המדינה במסגרת ועדת גבולות כזאת או אחרת צריכה קודם כל לדאוג שתהיה חלוקה שוויונית, או חלוקה קצת יותר צודקת בין הרשויות עצמן לגבי הנושא של הארנונה ומענקי האיזון. למדינת ישראל יש מענקי איזון, היא מעבירה, כ-3 ומשהו מיליארד שקל, ומקבלות אותם רק הערים החלשות. על מה אנחנו מדברים פה? על 200-300 מיליון שקל? שזה פינאטס, המדינה יכולה לתת את המענק הזה ולגמור ולגמור את העניין. לכן אני אישית חושב שכאן הסיפור הזה הוא חמור, אנשים מעלים אותו על הרקע הפוליטי. ניר ברקת מעלה את זה על רקע פוליטי, לא על רקע דיפרנציאלי שמעניין אותו באמת. אני אומר את זה באופן חד משמעי.

תסביר.

מה אני טוען? כל התנגדות של מישהו זה לפי הקופה של עצמו. זאת אומרת מר חולדאי מתנגד בגלל שזה פוגע בו בעיר שלו וניר ברקת מעלה את זה על רקע פוליטי, בגלל שהוא רוצה לקבל את הכסף בקטע הזה ויש לו איזה שהן אספירציות פוליטיות אחרות. אני בא מהקטע הנקי, אני חושב שצריך באמת לחזק את הערים החלשות, אבל לא באמצעי של הדיפרנציאלי ובטח לא בשני התחומים האלה בלבד. יש עוד תחומים. לכן אני חושב שהצינור הנכון זה להביא את זה במענקי הבירה ולשריין את זה בתקציב המדינה.

מה זאת אומרת עיר חלשה? צריך להבין את המשמעות. ישנן ערים במדינת ישראל, ואני אומר את זה באופן חד משמעי, הן לא גובות ארנונה מספיק, למה? ככה, הן לא רוצות להתעמת עם תושבים, יש מגזרים מסוימים שזה קצת יותר בעיה. יש ראשי עיר שמביאים 30 עוזרים, מביאים את אייל גולן, בסדר, אבל בסופו של עניין - - -

אנחנו הבאנו את אייל גולן.

אין בעיה, לכן אני אומר, זה על חשבונכם, אתם תחליטו, לא הגיוני שעיר שמתנהלת לא נכון, אתה אומר לה 'אוקיי, ניתן לך עוד כסף', ועיר שראש העיר שלה מחליט להשקיע במקומות שהוא רוצה ומתנהג יותר נכון ויותר שכלתני נגיד לו 'תשמע, אתה עכשיו עשיר, בוא ניקח ממך'. לכן אני אומר, תשאירו את התקצוב כמו שהוא, אני חושב שצריך להביא את זה במסגרת ועדת גבולות ובמענקי האיזון. לדעתי אלה שני הכלים שצריך לבוא ולעשות את האיזונים הנכונים בין ראשי הערים. לכן אני אומר כאן, ברגע שהשלטון המקומי ביקש את העזרה שלי באופן אישי, אז כמובן אנחנו התגייסנו לעניין הזה.

איך מתמודדים עם מה שציינת, על התופעה הזאת שאין קביעת ארנונה - --

אני לא נכנס לזה. כל דבר אני יכול לפתוח דיון של ארבע שעות. בגדול יש רגולטור של משרד הפנים שהוא צריך לטפל בסוגיה הזאת, זה לא אנחנו כאן, אני מביא רק את הראייה שלי לגבי הנושא הדיפרנציאלי. אני מביא את זה כטענה, אבל אני מסתכל על הקטע הדיפרנציאלי, זה מה שחשוב לי כרגע. לכן אני אישית חושב, זה כרגע בתוך השלטון המקומי. דרך אגב, גם השלטון המקומי, כמו שאמר בני, מה קרה היום בשלטון המקומי? בעצם באיזה רעיון אווילי סכסכו בין האנשים, כל אחד בא מהזווית שלו.

אמת לאמיתה.

אם ראש עיריית דימונה עכשיו היה צריך לרתום לעניין 10 מיליון שקל, הוא היה נעמד על הרגליים האחוריות, אבל אם הוא מקבל אז הוא שותק, למה? 'זה טוב, תביא לי, למה לא?' אז אני אומר, עזוב אם אתה מקבל או לוקחים לך, בוא תבוא לעניין אמיתי, תבחן אותו ברמת ההיגיון ואיזה החלטות נכונות אתה צריך להביא לתוך הסל הזה. זה הסיפור של הדיפרנציאלי.

לגבי הנושא של הקהילה. אני מתחבר לכל הנושאים האישיים והאנושיים. כמובן שיש את ראש העיר, שברגע שהוא יבוא ויגיד לי 'תשמע, דודי, יש בעיה כזאת וכזאת ובואו תיכנסו לתמונה', אז כמובן הוא ימצא אותי כשותף לכל נושא ונושא, בוודאי בנושאים מהסוג הזה. אני באמת חושב שזה כמעט בגבול הבושה מה שקורה עם הקהילה, בגלל שאנשים שיושבים משנת 70', כבר הנכדים שלהם נולדו פה, מדינת ישראל היא לא מהאו"ם, היא צריכה לבוא ולתת תשובה לאנשים שבאו לכאן ממניעים ציוניים, ממניעים של - - -

רק הערת ביניים, לאור מה שקורה כרגע בעולם, כל נושא הפליטים, עניי עירך קודמים לכול. אני סומך עליך, דודי, בקטע הזה.

כן. לכן אני אומר, ברגע שראש העיר יכניס אותנו לתמונה אנחנו נהיה שותפים באמת בעניין הזה וגם באהבה גדולה ובשמחה.

אני רוצה להגיד לכם למה החלטנו שאנחנו באים לדימונה. אני באתי לכנסת בגלל הנושאים החברתיים, אלה הנושאים שמרתקים אותי ומעניינים אותי ובגלל זה אני שם. אני נולדתי בירושלים, אבל חלק גדול מחיי גדלתי בקרית מלאכי, לכן באופן בסיסי אני בא מעיירות פיתוח בבסיס. אני באמת מאמין באמונה שלמה שמדינת ישראל חייבת, חייבת כמעשה ציוני וגם כלכלי, לחזק את הפריפריות ובדגש על הפריפריה הרחוקה יותר. גם קרית מלאכי זה פריפריה, אבל דימונה זה יותר, בגלל שאם אנחנו לוקחים את המרכז כנקודת ההתייחסות למה זה פריפריה. כאן גם יש, כמו שאמר ראש העיר, יש פה באמת הון אנושי לא קטן. יש פה אוניברסיטה בבאר שבע, יש פה מכללות בסביבה, אבל בסופו של עניין הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך מתוסכל שאתה משקיע בחינוך, ואני מאמין באמת בחינוך, אני חושב שדבר ראשון זה חינוך, כל השאר שיחכה, קודם כל חינוך, אבל זה עושה לך הרבה עוגמת נפש, אחרי שאתה משקיע את הכול ורואה את הפרחים גדלים והכול בסדר הוא הולך לך לתל אביב. הרי צריך הפריה פה, ברגע שתהיה הפריה באזור הזה אז המקום הזה אחרי נגלה, שתיים, שלוש, אני מניח שגם מפעלי ההיי טק ירוצו לכאן, בגלל שיש פה את הידע, יש את האנשים. בסופו של דבר הקרקע נמצאת כמעט בכל מקום, הבעיה זה האנשים, זה הידע האנושי. ברגע שהידע האנושי יישאר כאן, אז אני באמת חושב שחלק גדול מהמפעלים יבואו למקום הזה. יש להם אינסנטיבים אחרים, גם כלכליים וכו', אבל בוודאי ובוודאי שיש פה את אנשי המקצוע שגרים פה בעיר וניתן לסמוך עליהם.

לכן שמחתי, גם במישור האישי, שזה מתחבר לי עם בני, וגם במישור האידיאולוגי, בתפיסת העולם שלי, לבוא לדימונה, ובאמת אני מודה לכם על זה שקיבלתם אותנו. בהזדמנות הזו אני גם רוצה להודות קודם כל לצוות הוועדה, ללאה, ללירון, לרבקה, הדוברת של הוועדה, וכמובן גם לחבר'ה ממשרדי הממשלה שהם בשוטף עובדים באזור הדרום, אז באמת תודה רבה. יש לנו את השלטון המקומי, בועז, והצוות שלי, דוד ונמרוד, וכמובן דני עטר. דרך אגב, זה לא פשוט, בפגרה לבוא ולדימונה ולהביא חבר כנסת נוסף שבא מהצפון, הוא לא גר בירושלים.

גילוי נאות. אתמול בלילה ראיתי אותו ולא שאלתי אותו, אני יודע שהוא בוועדת הפנים, אם הוא בא לדימונה, כי אמרתי 'מה, מהצפון הוא יגיע?'

אז אני אומר, דני הוא גם חבר, גם אח וגם - - - יש פה דנ"א די דומה לכולם. אז באמת תודה, דני, על הכול.

אמרת שמקליטים?

כן, הכול מוקלט.

הכול יכול לשמש נגדנו - - -

לא, אני רוצה שיקליטו את הברכות. אז קודם כל אני רוצה להצטרף לכל המברכים, גם את ראש העיר וגם חברי מועצת העיר, בעלי התפקידים ותושבי העיר דימונה. אני כמובן מחזק את ידי יושב ראש הוועדה על ההחלטה שלו לקיים את הסיור הראשון בפריפריה, בדימונה. כשהוא אמר לי את זה אמרתי לו שזה רעיון יוצא מן הכלל, זה טוב שבחרנו לעשות את זה. אלה לא מילות נימוסין, על רקע הדברים שהציג כאן ראש העיר ואני אומר לכם, כמי שבא מהשלטון המקומי, אחרי יותר מ-20 שנות כהונה בראשות של רשות מקומית, זה לא מובן מאליו מה שהוצג כאן. אני לא יודע עד כמה אנשים מבינים לעומק את כל מה שאמרת, את המשמעויות של זה. אני לא רוצה חלילה לומר שום דבר על אף אחד אחר, אבל כל מילה שנאמרה כאן, יש מאחוריה עולמות תוכן עצומים, של תהליכי חשיבה, של תהליכים תכנוניים, של ביצוע, של רגולציה על הביצוע, של הנעה וחיבור, ממשלה וכן הלאה. רק מי שמבין את זה מבין את המשמעות, כשראש עיר יושב ומציג כאן תכנית כזו, מה המשמעות שלה.

אבל אני רוצה לומר דווקא את זה לנו, אדוני יושב ראש הוועדה, אפשר ללמוד מהדברים שאמר ראש העיר כדי להבין שבהמשך לאותם רג'קטים שדיברת עליהם, מדינת ישראל לא ערוכה לתהליך פיתוח של - - - ואני מסכים עם ראש העיר במאה אחוז שיש שינוי דרמטי במנהיגות שנבחרת לעמוד בראשות הערים בכל רחבי הארץ. אם עד לפני מספר שנים רוב האנשים היו עסקנים פוליטיים שצמחו במסדרונות המפלגות בלי כישורים, שבאו כתחנת ביניים לעיר, רובם, לא כולם, תמיד היו ראשי ערים טובים, היום אתה מוצא שדרה יוצאת מן הכלל של ראשי עיר ביצועיסטים, אנשים שבעצם הם אלה שמפתחים את המדינה הזאת. אבל אם זו התנופה ואלה איכויות ראשי הרשויות והצוות שלהם, הגיע הזמן שלפחות במונחים של פריפריה, ואתה דווקא כיושב ראש הפורום של הפריפריה, צריך לחזק את זה ולהצטרף למהלך הזה.

אני מציע שאנחנו כוועדה ננסה ביחד עם משרד הפנים, ביחד עם השלטון המקומי, לבנות איזה שהוא רף מינימום שמחייב לגבי ערים בפריפריה, כי מי שמבין את זה יודע. אתם יודעים מה? אני באתי מהצפון לכאן ומי שרוצה להבין מה ההבדל בין מרכז לפריפריה צריך לעשות את המסלול שעשיתי הבוקר. אתה יוצא בבוקר מהפריפריה, הכבישים ריקים, ככל שאתה מתקרב למרכז הפקקים חונקים, כל אזור המרכז, לעבור אותו לקח ים של זמן, ככל שאתה מתרחק חזרה מהמרכז לכיוון הפריפריה, הכבישים ריקים. מי שרוצה להבין את הפער בין מרכז לפריפריה זה המסלול. אין מה להשוות ולא צריך להשוות בשום פרמטר, יש כאן אנשים הכי טובים שיכולים להיות שחיים בפריפריה, אבל מה, תיקח את רוב ערי הפריפריה, אני לא יודע למדוד את דימונה, אבל אני מניח שזה לא פסח על דימונה, למרות תנופת הפיתוח שלה, והייתי כאן לפני שלושה שבועות וסיירתי בשכונות מסביב לעיר, פשוט עיר מדהימה, מדהימה, רוב הצעירים שגדלים ולומדים באוניברסיטאות, לומדים לתארים, הם לא יכולים לממש את עצמם בפריפריה, הם צריכים לנסוע למרכז כדי לממש את עצמם. הגיע הזמן לקבוע קריטריונים, קריטריון של נקודות זיכוי במס, קריטריון של גודל של רשות, קריטריון של ביטחון פנים שלהם, כשהמדינה מציבה את הקריטריונים האלה, ואז גם הסוגיה של הדיפרנציאליות לא תעלה.

למה עלתה הסוגיה של הדיפרנציאליות? כי כשאתה לוקח רשות מקומית בבית 4, למשל, ואתה אומר לה 'ברווחה את חייבת להשתתף ב-25%', ואנחנו מכירים את השרים איך הם עובדים, לקראת סוף שנה, אוגוסט, נשאר לנו בתקציב, מרים טלפון, 'יש לי בשבילך 8 מיליון שקלים', אתה ישר עושה חשבון, אם הוא נותן לי 8 מיליון, 2.5 אני צריך להוציא מהתקציב שלי, אין לי 2.5, ויתרתי על ה-8 מיליון, מה עושה אותו שר? מתקשר לרשות החזקה, לרשות החזקה יש 2.5 מיליון השתתפות ואז הוא מקבל את זה ואז אתה מחזק את החזק ומחליש את החלש. יש פה תפיסה מעוותת ואנחנו כוועדת פנים בראשותך, בגישה הזאת החיובית, שאני מאוד אוהב אותה, ואני שמח מאוד שמהרגע הראשון, טוב שיידעו את זה כולם, אני מהמחנה הציוני וחבר הכנסת דודי אמסלם, יושב ראש הוועדה, הוא מהליכוד, ואנחנו לא מכניסים פוליטיקה כזאת לוועדה וטוב שכך, טובת אזרחי המדינה לנגד עינינו ואני חושב שהדיונים ענייניים, איכותיים ונוגעים בנקודות מאוד משמעותיות וטובות, אני חושב שיש מקום להוביל סדרה של דיונים עם משרד הפנים, לקבוע לפריפריה רף מינימום שמחייב.

נתת דוגמה את דוח סוארי, מענקי האיזון. שתבין, יש קריטריון אחד שקובע מה מגיע לעיר דימונה ויש קריטריון שני שאומר 'אוקיי, השנה אין לנו מספיק כסף אז ניתן להם רק 75% ממה שמגיע להם'. במקרים הטובים הם קיבלו 85% ממה שמגיע להם במענק סוארי, שיש בו את כל האלמנטים שמחשבים. אז אם אתה קובע קריטריון לקביעת מענק איזון, ואני אומר את זה בשפה פשוטה, מענק האיזון בעצם יוצר איזון בין הכנסת המינימום שהמדינה קבעה אותה להכנסה בפועל, הפער שיש בין ההכנסה הממוצעת לנפש ברשות מקומית לבין המינימום שקבעה אותו המדינה, הפער הזה צריך להיסגר באמצעות דוח סוארי. אם אתה נותן 85% אחרי חמש שנים יצרת פער שכבר בלתי נסבל, בלתי אפשרי לסגור אותו. זה עוד פעם להחליש את החלש ולחזק את החזק.

אז אני בהחלט מברך אותך על ההחלטה לקיים את זה פה בדימונה, אווירה איכותית, תענוג היה לשמוע את ראש העיר ולראות את התנופה שהוא מכניס. אי אפשר להתלהב אם מחוץ לבניין באמת הדברים האלה לא קורים, אי אפשר, האנרגיות שלו פשוט יוצאות מן הכלל. אני מברך אותך ומאחל לך עוד הרבה שנים למען תושבי דימונה ואני מקווה שכשתעשה את הקאונטרי קלאב תזמין את הוועדה עוד פעם ונבוא כל חברי הוועדה גם לראות את ה - - -

ברשותכם, אני אתן גם לחברים קצת להגיד. בבקשה, הנסיך עמנואל. בקצרה תגיד קצת על הקהילה. אני חושב שהצגתי אתכם נכון.

בוקר טוב. אני לא יכול לדבר כל כך מהר כמוך, כי אין אף אחד כמוך. אבל אנחנו כאן כולנו כחלק ממשפחת דימונה ורוצים להוסיף מה שיש לנו בכל תחום, בתיירות, בחקלאות אורגנית, בבריאות. יש לנו תכנית לכל דבר לשפר את האוכלוסייה, להוסיף למדינה, להביא אורחים מחו"ל, לשלוח תלמידים ומומחים שלנו בחו"ל, לבנות את יחסי הציבור של ישראל ולפרסם את המדינה ברחבי העולם. יש לנו תכנית לכל זה ועושים את זה. רוב הזמן יש אנשים בממשלה בירושלים שלא יודעים. אז אנחנו שמחים לראות אתכם ועל ההזדמנות לדבר בכל הנושאים ואפשר לעשות יותר ביחד, לחזק את המדינה.

תודה רבה.

אתם רוצים כמה מילים? בבקשה.

רב תודות לכם ותודה שנתתם לנו את ההזדמנות להיות כאן. אנחנו רק רוצים - - - שאנחנו עומדים עם האחים האלה, אלה אבותינו, גם אמא שלי נמצאת, אני פה מגיל 7, ועדיין אין לי תעודת זהות. אבל אנחנו עומדים עם ארץ ישראל. עברנו מספיק, עכשיו יש לנו נכדים, עכשיו חייבים לטפל בעניינים. הם מידרדרים אחורה ולא רוצים כאן שיקגו, מוקאטה לא היה רוצה את זה. יכולים בשיתוף פעולה להקים עוד - - - אני שמעתי שיש לכם ישיבה ב-6 באוקטובר, אם יכולים להצטרף, יש לנו גם תכנית עבודה לקדם את הצעירים שלנו, כי הם לומדים בשיטה, לא כל כך מבינים את העברית טוב, גם לא את האנגלית טוב, אבל אפשר להתקדם. יש את האפשרות להתקדם. יש לנו גם תמיכה מארצות הברית, מהנשיא, כי הוא השגריר הבינלאומי ועם הצוות שלו וצוות שנבחר בוועידה, אז רוצים עוד ישיבה, אם יש אפשרות - - -

שלום, יעל. גברתי, השרה לשעבר, חברת הכנסת.

אתה רואה? ראשי הרשויות באים.

אמרתי את זה, אני אגיד את זה כשיעל תיכנס.

בקשתנו פשוט להכניס בשיחה ובפרוצדורה שאפשר לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה, לקדם את חיינו, שנוכל לחיות כאן בארץ בשלום. ההורים שלנו סבלו מספיק והצעירים סובלים עכשיו, מספיק.

תודה רבה.

לפני שאני אתן להמשיך אני לא יכול לעבור לסדר היום בלי להגיד לשרת הבריאות לשעבר ולחברת הכנסת, וכמובן לקולגה שלנו, שהייתה ראש עיריית הרצליה, אני חושב שבאמת, ואני אומר את זה בפעם הראשונה בפורום הזה, כשהיא הייתה שרת הבריאות ההמלצות שלה היו, והיו לנו הרבה הרבה שיחות על הקמת בית חולים נוסף בנגב והיא, באחת מההמלצות, בסופו של דבר החליטו להקים בבאר שבע אבל אני זוכר את השרה שאמרה 'אני חושבת שצריך לקום או בדימונה או בלהבים, יש חשיבות לסיפור הזה', אבל קיבלו את ההחלטה. אני חושב שהיא הייתה אחת משרי הבריאות הטובים ביותר, והיא לא מהמפלגה שלי. היה לנו קשר והיה לנו שיח מצוין איתה, היא הבינה את הנושא הבריאותי, היא הבינה את הנושא המוניציפאלי, אני כל כך שמח שאת בוועדת הפנים של הכנסת. אני אומר, כמה שיותר ראשי רשויות יהיו בוועדה הזאת, היא ועדה כל כך חשובה, ונאמר פה לפני שאת הגעת, שבאמת לא מעניין, לא ליכוד ולא מערך ולא יש עתיד ולא אף אחד, באמת לטובת מדינת ישראל ובמיוחד לטובת הנושא המוניציפאלי שהוא כל כך חשוב. מי כמוך, את יודעת את זה, שניהלת באמת ביד רמה אחת מהערים המצליחות, אני אומר את זה דווקא בניגוד למה שאמרתי קודם, שהייתה אחת מראשי הרשויות המובילות במדינת ישראל, והרצליה היא עיר לא פשוטה, זכרנו ואנחנו זוכרים את אלי לנדאו מה הוא עשה, אבל את שינית אותה מקצה לקצה עם ההגינות שלך, עם היושר שלך ועם הרבה ויכוחים, אני זוכר, בנושא איכות הסביבה, היא הובילה דברים בנושא האנטנות הסולריות. עקבתי אחרייך כל כך הרבה.

אז קודם כל תודה שהגעת לדימונה, זה לא פשוט שחבר כנסת עוזב בפגרה שלו ומגיע אלינו לדימונה. קודם כל יש לך חבר בדימונה, יש לך את ראש העיר הקודם שלנו, שר הרווחה הקודם, שאתם חברים טובים, שהוא גם היה ראש עיר טוב, אני אומר את זה ליד כולם, אנחנו ביחסים מצוינים עם מאיר, ומאיר עד היום נשאר בדימונה וזה חשוב לנו.

בקצרה, טלגרפית, נתתי סקירה על דימונה ואני לא אחזור על הסקירה שנתתי על דימונה, שבסך הכול דימונה היא אחת מהערים שבאמת לא שתו לי ולא אכלו לי, באמת עיר מתפתחת, עיר מצוינת, עיר שמובילה במערכות, במיוחד במערכת החינוך, עיר שחשוב לנו נושא איכות הסביבה, תרבות, הכול, אנחנו משקיעים כל כך הרבה ואני אמרתי, חשוב לנו - - - העלה חבר הכנסת דני עטר מספר דברים שאני מאמין שבראשותו של היושב ראש ושלכם, דיונים שצריכים לעלות בנושא הדיפרנציאלי, בנושא מענקי האיזון, בנושא המטצ'ינג, שאת אמרת וגם מאיר הוביל אותם, וגם יאיר לפיד, צריך להגיד, לולא לא הייתה זה אנחנו היינו מקבלים היום 100% במטצ'ינג. רבותיי, זו הייתה התכנית שחיים ביבס ואנוכי ישבנו עם יאיר לפיד ועם מאיר כהן וזה היה צריך לצאת לפועל. לא היה קרע בינינו ולא דיפרנציאלי ולא כלום ואמרת את זה הכי נכון, רבותיי, מה שאמר חבר הכנסת דני עטר בנושא המטצ'ינג, אין לכם מושג מה שהוא אמר, זה נכון, זה מרחיק את הפערים. ברוך ה' אצלי בדימונה, גם אם אני צריך לשים את ה-25% לחינוך ולרווחה אני אשים גם 100%, כי זה - - - אבל יש כאלה שאין להם והם לא מסוגלים לשים את השקל הזה ומדינת ישראל צריכה להכניס את היד שלה לכיס וכמו שבאמת יאיר רצה לעשות, והיינו בשיחות איתו וכבר הייתה תכנית מגרה מוכנה והוא גם צבע את הכסף הזה, גם ברווחה וגם ב - - -

בסדר, התחלף שלטון והתחלפו דברים, אבל יש את אותו ראש ממשלה ואני מאמין שכולם לטובת עיירות הפיתוח. הכוח האנושי פה והדברים הטובים, ואני אמרתי את זה, נמאס לנו לייצא את הילדים שלנו למדינת תל אביב ולגוש דן, אני כל הזמן נותן את הדוגמה של הילדים שלי ברמה האישית, הבן שלי רואה חשבון, גר בקרית אונו, ואני מת שהוא יחזור לדימונה, והבת שלי עכשיו זכתה באיזה שהוא מכרז, היא עורכת דין ומסיימת תואר שני, מכרז של עוזרת שופטת, אז היא הגיעה לבאר שבע, אז אמרתי 'אם זה באר שבע, אז תגורי אצלי בדימונה'. וזה לא רק הילדים שלי, כל הילדים, של אילנה ושל משה ושל כולנו, רובם הם אקדמאים, רובם עם תארים פה, ואמרתם את זה נכון, יש להם יותר אפשרויות להתפתח במרכז הארץ, משנה למנכ"ל אוניברסיטת תל אביב הוא בן כיתה שלי, עופר לוגסי, רבותיי, אני יכול לתת לכם, אלוף בצה"ל בן דימונה, יש מיליון ואחד תפקידים שיש - - - מה שהשתנה בשנים האחרונות בעיירות הפיתוח, ואני אתייחס במיוחד לדימונה, שאנחנו שואפים למצוינות ואנחנו שואפים תמיד לטוב ואנחנו לא בוכים ואנחנו חושבים שייתנו לנו, תנו לנו את מה שמגיע לנו, לא רוצים יותר מזה.

ברשותכם, אני אתן קצת לחברת הכנסת יעל גרמן לנוח טיפה וניתן עוד מספר מילים לחברים. גברתי ממלאת מקום ראש העיר, אילנה, בבקשה.

אז קודם כל אני מקדמת בברכה את כל חברי הוועדה ואת יעל גרמן. הייתי רוצה להתייחס לחברי הקהילה שהציגו כאן כמה נושאים. זו באמת קהילה מרשימה מאוד, העומק של העבודה שלהם הוא לגבי הרבה מאוד נושאים, הם כל כך מאורגנים וכל כך מסודרים, יש להם תכניות מסודרות. לגבי תכניות, לא רק ברמה עירונית אלא גם ברמה הארצית ואני חושבת ששווה שתתקיים פגישה מסודרת עם חברי הקהילה לשמוע את המשנה הסדורה שלהם, את התכניות המרשימות שהם מציעים, לא רק בדימונה, אלא תכניות ארציות, יכולים לבוא מכל הארץ ליהנות מהתכניות שהם רוצים להוביל פה בעיר. הם שווים בני שווים בעינינו, הילדים שלהם מתגייסים לצבא, זו קהילה פתוחה. בתפקיד הקודם שלי, אני עובדת סוציאלית במקצועי הרבה שנים ואני עובדת הרבה מאוד שנים עם הקהילה, אלה אנשים מאוד איכותיים עם הרבה עומק וחשוב שלהם שיהיו להם הזדמנויות שוות בכל דבר ועניין, אז אני מאוד מקווה שהקול שלהם נשמע והייתי ממליצה לבקר שם ולראות מקרוב את העבודה הנפלאה שנעשית בתוך הקהילה הזו.

האמת היא שעלו כאן הרבה מאוד נושאים, אני מאוד מקווה שתהיה לנו הזדמנות בפעם הבאה, להיערך אפילו לנושא אחד, שיידון בצורה מקיפה. היום אתם אורחים של העיר דימונה, אבל נשמח לארח אתכם סביב סוגיות שאנחנו גם נערכים אליהן ולקיים דיון על סוגיה או שתיים, שיהיה כאן דיון מעמיק עליהם במסגרת הפורום הנכבד הזה. אז ברוכים הבאים לדימונה ותודה רבה לכם.

ברשותך, אדוני ראש העיר, קודם כל נשמע את חברת הכנסת גרמן. בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך על היוזמה של יושב ראש הוועדה. ברגע ששמעתי אמרתי שיש הרבה מאוד תכניות, אבל דימונה, חייבים לבוא ולראות, היא כל כך רחוקה שלפעמים, אתם מכירים את הביטוי רחוק מן העין רחוק מן הלב, וזה אסור שזה יהיה, אנחנו צריכים לדעת ולהכיר את כל הבעיות, גם של ערים שהן כל כך רחוקות.

אני רק אומר לך, אני חייבת לומר לך, אדוני ראש העיר, שאני נכנסתי לדימונה והלב התרחב לי. קודם כל הכיכרות והירק, זה פשוט נווה מדבר, אבל אחר כך כמה מכוניות וכמה אנשים ברחובות וכמה תוסס, לא יכולתי למצוא פה חניה, מה זה? תל אביב? זה סימן לעיר תוססת, כשאין מקומות חניה. אז קודם כל תבורך על כל מה שאתה עושה. זה שיושב ראש הוועדה יזם את הביקור כאן וזה שאנחנו כאן, זה אומר שגם ליבנו וגם אוזנינו קשובות לבעיות כשאנחנו ממש נכונים לעשות את השינויים וגם לחוקק חוקים כשצריך, בלי לפחד, אם זה דיפרנציאלי ואם זה עוד כמה דברים שצריך לעשות כדי לעשות צדק וכדי לגרום לכך שהילדים באמת יישארו פה וימצאו עבודה. אז ברוכים תהיו, שנה טובה, גמר חתימה טובה.

תודה רבה.

גברתי המפקחת. נעשה אחד מהוועדה, אחד מהאורחים. בת אל כספי, המפקחת. למען ההגינות, היא אחות של ראש עיריית ראש העין והיא המפקחת שלנו.

האמת היא שאני רוצה להגיד שאפו לראש העיר, כי אם בחרת להתחיל בחינוך והסקירה המלומדה שלך על כל מה שנעשה בעיר, אני אומר לכם שזה לא רק סקירה, כי בפתיחת שנת הלימודים הייתי כאן עם ראש העיר ועם אנשי החינוך בבתי הספר והגנים והידע שלו ומה שהוא עושה כאן בעיר, אז אין לי מה להוסיף, רק עלה והצלח. ושנה טובה על העשייה ועל הפאשן שלך והחיוך. אין לי מה להוסיף, תודה רבה רבה רבה.

המורה שלי, ראש מינהל חינוך, הוא היה המורה שלי, אז אני צריך לתת לו כבוד. משה נחום. הוא גידל אותי.

כמה שנים אתה בדימונה?

אני נולדתי כאן. זו פעם ראשונה שראש העיר נולד פה. אני ראש העיר מספר עשר, אחרי מאיר. אני ראש העיר הראשון שנולד וגדל וצמח כאן, המשפחה שלי באה מירושלים, אבא שלי משנת 47' בארץ, עלו ממרוקו, אבא שלי מקזבלנקה ואמא שלי מרבט והם באו. אחרי שלוש שנים אבא שלי נסע לירושלים, מפעלי ים המלח, גרנו ברחביה, בעזה 9, אנחנו בכפית זהב. אנחנו לא מהבכיינים, הנה אני אומר את זה, וצמחתי וגדלתי בעיר הנפלאה והנהדרת הזאת.

כשאני הייתי בכיתה ז' משה היה מורה שלי. בבקשה, אדוני המורה. הוא גידל אותי, גידל את מאיר כהן, הוא גידל את אילנה, הוא היה הבוס של מאיר כהן. הוא גידל את כולנו.

אני אגיד כך, האמת היא שממרומי גילי אני יכול להגיד שעברנו פה כברת דרך מאוד ארוכה בעיר הזאת. נדמה לי שדימונה נמצאת באחת השעות הכי מרתקות, הכי מעניינות, והיא בצומת דרכים של להיות עיר מטרופולין או להמשיך לשקוע במה שהיא הייתה עד לפני שנתיים. אני אומר שמערכת החינוך של דימונה הגיעה, אני קורא לזה לתקרת הזכוכית. היא הגיעה למקסימום. אם בתי ספר תיכוניים מגיעים ל-90% בגרות, 100% גיוס לצה"ל, 100% תעודות בגרות חברתיות, למה עוד יש לשאוף? למה? אני אומר שאחד הפרדוקסים הגדולים שלנו זה שכל הזמן שמערכת החינוך משביחה את עצמה, הופכת להיות טובה יותר, היא המייצאת הגדולה ביותר של הבוגרים שלנו. תעשו חשבון כמה בוגרים חזרו לעיר דימונה מתוך 500 בוגרים, אפשר ממש לספור אותם על האצבעות. זה האסון של עיר שכל כך חזקה, כל כך מוצלחת וכל כך טובה כשאין אמצעים להחזיק את הילדים האלה בעיר הזאת.

בניגוד לחבר הכנסת עטר, שחושב שעם כל מיני פטנטים של מיסוי ורגולציות כאלה ישאירו ילדים, ילדים אוהבים את העיר שלהם, יש להם לוקל פטריוטיזם אדיר, דבר עם דימונאי שיוצא, הוא יגיד לך 'אני אוהב את העיר שלי'. אם לא יהיו מקומות תעסוקה שהם היי טקיסטים, שהם לא צווארון כחול, לא יישארו הילדים האלה פה. זה האתגר של המדינה, בערי הפריפריה, להתחיל לעשות רגולציה, שיגיעו מפעלי היי טק לפה.

ואני אגיד עוד משפט אחד, יש פה חברי כנסת. תהיו לובי חזק להקמת מכללת הסייבר בדימונה. תהיו אתם השליחים שלנו, כי אם תקום פה מכללת סייבר זה יהיה משהו מכונן במדינת ישראל, אני אומר לכם באחריות מלאה, העיר הזאת תצמח ל-80,000 תושבים.

משרד הפנים, בבקשה.

כבת פריפריה אני מתחברת למה שהוא אמר, אני תושבת שדרות לשעבר - - - הילדים שלך. אני קצת מסתכלת על הנתונים היבשים, כי אני באה עם הניירות של התקציב, בסך הכול דימונה באמת היא מהרשויות שאנחנו לא רואים אותה אצלנו במשרד, מה שמצביע על הדרך הטובה שלה, היא רשות שעובדת באיזון, אין לה גירעון מצטבר, בסך הכול אחוזי הגבייה שלה, לפחות בשנת 2014, עומדים על 92. מה שיותר חשוב, המינון בין ארנונה למגורים לארנונה האחרת אצלנו עובר, זאת אומרת יש לו יותר ארנונה אחרת מאשר ארנונה למגורים, מה שמראה על תמהיל נכון להתייצבות נכונה.

כמה כמה?

54-46, 54 לא למגורים ו-46 למגורים, שזה מראה על - - -

מדהים.

עיר חזקה. אני אתן אחרי זה סקירה.

זהו, בגדול זה מה שיש לי להגיד. יש לך הרבה הלוואות, זה אתה יודע, אתה עם הזמן תרד איתם כי יש לך הכנסות, אנחנו תיכף נדבר על חלוקת ההכנסות, על קמ"ג וכדומה, ובסך הכול שיהיה בהצלחה.

ברשותכם, היא אמרה נתון חשוב ונתון שקרוב ללבי. אמרתי, אני נבחרתי לפני שנתיים וסימנתי לי מטרות למספר יעדים שאני ציינתי ולא אחזור, אבל אני אתייחס למה שהיא אמרה בנושא הארנונה וגבייה. אני נכנסתי עם 60 מיליון שקל ארנונה בשנת 2013 בנובמבר, אני כרגע עם 93 מיליון ארנונה. הגבייה שלי נעשתה ואני אגיד לכם את זה כרגע, אחת, קבוצה אזורית תמר, גדעון סער לא נמצא, אבל צריך להגיד מילה טובה לשר הפנים וישבנו איתו בוועדת גבולות והוא אמר לי 'בני, אי אפשר', אמרתי לו 'תקים את ועדת הגבולות, אני אעזור לך כיושב ראש פורום ערי הפיתוח וסגן יושב ראש השלטון המקומי, יש לי יחסים עם ראשי הרשויות', הפעם הבשלנו והגענו לידי הסכמות בינינו. לא יכול להיות שמועצה אזורית כמו תמר עם 1,200 תושבים תיקח ארנונה של 80-90 מיליון שקל. גם המפעלים קרובים אלינו גיאוגרפית, גם העובדים שם נמצאים אצלנו. הוא אומר לי, 'מה אנחנו עושים?' אמרתי לו 'אני בעד שהחלוקה תהיה שווה'. איך עשינו את זה? בהתחלה הגענו לדין ודברים וסגרנו את זה בסגירה - - - הייתה ועדת גבולות ולפני ועדת הגבולות הגענו לידי הסכמה והגענו להסכמה שדימונה מקבלת ב-5 שנים 30 מיליון שקל, כל שנה 6 מיליון שקל, וכסף עתידי ממפעלים שיקימו עוד 40% לנו ועוד 40% לערד ועוד 6 מיליון שקל גם לערד. זו הייתה התפיסה והראייה שלי. שימו לב, עברתי את זה, גמרתי את זה, סימנתי וי וסגרנו את זה.

עברתי לקמ"ג. קמ"ג, עם כל הכבוד להם, שילמו מיליון שקל בהתחלה. בא מאיר כהן, אני אומר לזכותו, הקפיץ את זה ל-5 מיליון שקל. אני כאחד שמכיר, כל שלושה חודשים נמצא שם, באתי למנכ"ל קמ"ג ואמרתי לו 'אדוני, הארנונה לא תישאר', הוא אומר לי 'אני אוסיף לך עוד - - -', אמרתי לו 'תקשיב, אני לא עני בפתח, אנחנו ניגש לבתי המשפט', ראיתי שאין לי דין ודברים איתם תבעתי אותם ב-63 מיליון שקל. אני רציתי 25 מיליון שקל ואמרתי עוד מענקי האיזון 38-40 מיליון שקל, זה היה אז 38, אמרתי שאנחנו נעביר להם - - - ייאמר לזכותו, יאיר לפיד לא נמצא פה ואני מזכיר אותו בפעם השנייה כרגע, וגם ראש הממשלה, אמרנו שניתן להם את זה ורציתי לתת דוגמה למדינת ישראל, שאני רשות ללא מענקים, היו לי ויכוחים עם ביבס, יצאתי לתקשורת, אמרתי שאני לא רוצה מענקי איזון, אני רוצה להיות הרצליה, אני רוצה להיות כפר סבא, אני יודע לנהל את העיר שלי, אני בא מהתחום הפיננסי, אני יודע, תנו לי. הוא ראה שקשה, הגענו לבית המשפט, בית המשפט אמר, נשיא המשפט אילון, לא יודע, שהוא מועמד או לא מועמד ליועץ המשפטי, הוא אמר 'רבותיי, זו לא סוגיה משפטית, זו סוגיה פוליטית, רבותיי, אני נותן לכם חודש', אמרתי לו 'אין בעיה, זה לא ועדת חוץ וביטחון', הוא אומר 'מה אתם מביאים ראש עיר כזה מצוין יום לפני ליל הסדר?', אני מדבר על 2014. אמרתי לו 'זה לא יעזור לך, לא מעניין אותי לא ראש הממשלה ולא המפלגה, מעניינים אותי תושבי דימונה'. ואז הוא אמר לי 'בני, קודם כל תוריד את מענקי האיזון, אנחנו מדברים על 25 מיליון שקל'. אני מקצר לכם, בשורה התחתונה הראל לוקר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא התמנה כבורר בסיפור הזה ודימונה התחילה לקבל 21 מיליון שקל כל שנה משם.

דבר נוסף, הדבר השלישי שנתן לי גדעון סער במתנה ואז ראיתי את הראייה האזורית. בסיס נבטים עבר לתחום השיפוט המוניציפאלי של העיר דימונה, ואז אמרתי לו 'גדעון, אתה רוצה שזה יעבור טוב?' מה שעשתה המועצה האזורית תמר, אני לא רוצה שדימונה תעשה, ואז אמרתי לו 'צריך לחלק לכסייפה, צריך לחלק לערוער, צריך לחלק לחורה, צריך לחלק לערד וגם למיתר'. מיתר אמנם נמצאת באשכול 8, אבל אין לה אזורי תעשייה, תבינו את זה, זה לא עומר, ואז הוא אומר לי 'בני, מצוין, יפה מאוד', זה 22 מיליון שקל, חילקנו את כל הכסף, אני יכול לבשר בפעם הראשונה, הייתי אצל שר הביטחון בשבוע שעבר, נפגשתי עם המנכ"ל שלו, הם אמרו 'לא, מה פתאום? אתה המצאת איזה שהוא מספר', אני הלכתי, הוצאתי מודד, אני לא רוצה להגיד את המספרים, אמנם הכנו תקציב של 2015 לפי 22 מיליון, שדימונה היא המחלקת את כל הכסף, פתחנו חשבון נוסף, שכל אחד יהיה רשאי, שזה לא ייכנס לחשבון של העיר דימונה, בשקיפות מלאה אני עובד עם כל עמיתיי ראשי הרשויות, אני מאמין שעד סוף החגים אנחנו נסגור איזה שהוא מספר, יותר מ-22 מיליון שקל. הנה אני אומר את זה בפעם הראשונה, ישבתי עם טרייבר, סמנכ"ל במשרד, ואמרתי לו 'אם בקריה בתל אביב משלמים גם בדימונה, גם לערוער ולכסייפה', כי זה משהו חברתי. אני צמחתי בזה. תאמינו לי, כשאני נותן הרצאות, גם בבן גוריון וגם ברהט נתתי, אמרו לי 'אתה לא מתאים להיות איש ליכוד', אז אני איש ליכוד אבל בתפיסה החברתית, כמו דודי, אני מאמין בשוויוניות.

האינתיפאדה הבאה זו האינתיפאדה של הבדואים שלנו פה באזור, אם אנחנו לא נדע לעזור להם. יש לי עוד הרבה רעיונות להקמת מכללה, אני לא רוצה לפרט ולקחת את כל הזמן כי אני חושב שהאחים שלנו ובני הדודים שלנו הם חשובים לנו. אם האבטלה שם מגיעה ל-30% ו-40% צריכים גם לפתור את הבעיות שלהם. בשביל זה הקמנו במשרד הפנים אשכול שנקרא, אני גם יושב ראש האשכול הזה, לפעמים כשאני אומר אני פה ואני פה, 'אז מתי אתה עובד?' אני קם ב-6:00 בבוקר ומסיים ב-24:00. יכולים להגיד עמיתיי, זה התפקיד הכי מאתגר להיות ראש רשות, אין יותר תפקיד יפה מאשר להיות ראש רשות, אני אוהב את זה, אני אוהב את התושבים שלי.

אמר את זה מנהל אגף החינוך, מורי ורבי, ואני חושב שמה שאמרת, משה, זו הנקודה, אני חושב שגם היו ראשי ערים מצוינים בעיר דימונה, אני אומר את זה על השולחן, אבל אם אנחנו נפתור את הדנ"א הזה, את מה שאתה אמרת כרגע, ונדע להביא את הילדים שלנו, דני, זה הכי חשוב. כשאני מסתכל על הילדים שלי, שהם בחוץ, והילדים שלו והילדים של אילנה והילדים האחרים, של מאיר, לי זה חשוב שהילדים יישארו. אם תהיה להם תעסוקה הולמת, מבחינה היי טקיסטית, היום הילדים שלנו, אנחנו נותנים להם את המיטב, כמו שאמרת, יעל, אבל אני אמרתי 50% מתקציב עיריית דימונה חינוך, פר השקעה בתלמיד, כשמאיר היה 5,000 העליתי את זה ל-10,000, אני בעשירייה הפותחת של ראשי רשויות שמשקיעים בתלמיד, יותר ממודיעין משקיעים פה בדימונה. אז אני אומר, אני משקיע, אני עושה, כל דבר שמגיע בתב"רים זה חינוך וחינוך וחינוך וחינוך, אבל זה הביצה והתרנגולת, אני מאבד אחרי זה את כל ההון האנושי שלי, את כל היופי, את כל הילדים שלנו. אז מה אמרתי לאדוני ראש הממשלה? זה מה שאני רוצה, לא צריך, לנהל את העיר אני יודע, להביא תקציבים אני יודע, לשבת מול משרדי הממשלה, אני יודע לעשות את הדברים האלה, אני צמחתי מלמטה ברשות, צמחתי כעוזר ראש העיר, כמנהל אגף, הייתי פקיד בעירייה, מכיר את כל העבודה המוניציפאלית בעיר הזאת, בכלל במוניציפאלי, מה שחשוב, אדוני היושב ראש, ואני אומר לעמיתיי ראשי הרשויות וגם אתה באת מהמוניציפאלי, תיכנסו לעובי הקורה, יש היום ראשי רשויות מצוינים, היו גם עד עכשיו, לא המצאנו את הגלגל, אבל המוניציפאלי הוא השלטון היציב ביותר במדינת ישראל היום. לא יעזור לכם, אם כל 5 שנים, אנחנו לא טובים, חס וחלילה אם ראש העיר מעד ופושע, אז הוא מפסיק את כהונתו באמצע הקדנציה שלו, אבל זה נדיר, אני לא רואה את זה. בסך הכול הם עובדה, אם הם טובים הם ממשיכים, אם לא טובים בועטים בהם, האזרחים לא טיפשים, היום יש אינסטגרם ויש פייסבוק, היום לא מחכים לעיתונים של סוף השבוע, היום טק טק מרימים אותך און ליין.

עוד מישהו מהוועדה שלך? בבקשה, בועז.

קודם כל כנציג של השלטון המקומי, יועץ של חיים ודני, היועץ של בני, שהוא יושב ראש הפורום, אני רוצה להגיד לך, דודי, קודם כל תודה רבה באמת על התמיכה בדיפרנציאלי, זה לא מובן מאליו. אני חושב שהנושא הזה יכול להיות אסון לרשויות החלשות מהסיבה שזה יכול לפרק את השלטון המקומי. אולי חלק מהם רוצים את הנושא הזה, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב, לא צריך לקחת מהחזקות, צריך לתת לכל אחת מה שמגיע לגבי הנושא הזה. בנושא המטצ'ינג חייבים לטפל בנושא הזה. זה אסון לרשויות הנחלשות. אני מסתובב ברשויות החלשות, אני רואה כמה זה תוקע אותן, והגדלת מענק האיזון.

לגבי ראש העיר שאני מלווה אותו כבר שנתיים, למגן הגילוי הנאות אני כבר הייתי פה כמה פעמים. כל מה שהוא אומר, חבר'ה, זה יותר מאמת. הבחור הזה מלא אנרגיות, אני ראיתי את הדברים במו עיניי ואני אגיד לך משהו, בני, אתה ראש עיר מדהים - - -

ואני לא במפלגה שלך.

קורה לפעמים שמישהו לא מהמפלגה שלנו מצליח והוא איכותי. קורה לפעמים.

אני ואיתן כבל התגייסנו באותו יום, אני הלכתי ל-890, איתן כבל הלך ל-202.

אתה ב-890, גם אני.

אני, ניר ברקת ובני גנץ היינו באותה מחלקה ובאותה פלוגה ואיתן היה בפלוגה - - - למען גילוי נאות.

אנחנו היינו בגולני, אז היינו אומרים, יש 890 ויש 201.

גולני גם נחשבים - - - גם הקב"ט שלי בגולני.

אני ראיתי את הדברים מול העיניים שלי, בני, לא רק בדימונה, גם בשלטון המקומי הוא עובד, בכל מקום שאפשר להשיג כסף הוא הולך ונובר ועושה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, כבוד ראש העיר, מי שלא בוכה לא גדל. אתה משנה את כל התזה הזאת.

אני לא בוכה.

אני אומר שאתה מראה את הדברים כל כך טוב שיש אנשים שאומרים בעצם 'מה אנחנו עושים פה?' אם הכול טוב והכול יפה, ובאמת, אני ראיתי את זה במו עיניי, זה לא סיפורים, ראיתי את הדברים, ראיתי את הפרויקטים, ראיתי מה הולך להיות ומה כבר נמצא. אז איך אומרים? חזק ואמץ, תמשיך ככה, אנחנו אוהבים אותך ושיהיה לך גמר חתימה טובה ולכל עיריית דימונה.

תודה רבה. מבחינתנו שוב פעם אני - - - אני מסכם. תודה על קבלת הפנים.

בוא, אדוני מנהל המחוז, משרד הרווחה, מנהל המחוז, שב.

היום אנחנו כל היום עסוקים בגילויים נאותים. ישראל זה חבר ילדות שלי.

אני יודע.

סיימנו פחות או יותר. אתה רוצה להגיד משהו?

אתה רוצה להגיד משהו, ישראל?

לא - - -

אם היושב ראש נותן תגיד כמה מילים. אתה רוצה שאני אגיד? אני אגיד ברווחה. ברווחה, יש מהפך אדיר במשרד הרווחה, שהתחיל גם השר הקודם שהוא בן דימונה, מאיר, ראינו את הקצאת המשאבים והתקציבים. דימונה קיבלה קרוב ל-5 מיליון שקל, שזה חסר תקדים, רבותיי, בנושאים פיזיים ובנושאים חברתיים. אגף הרווחה בדימונה הוא אחד מהאגפים המובילים במדינת ישראל ואני אומר במדינת ישראל, אם בנושאים הקהילתיים ואם גם בכל ההתפתחויות. נכון שאנשים אוהבים ליחצן את החינוך וכל הזמן אומרים חינוך חינוך חינוך, אני אגיד משהו, ידידי בועז, לא הכול טוב בדימונה, יש לנו בערך 22% שהם נתמכי אגף הרווחה, שזה לא אחוז קטן, זה אחוז מאוד מאוד גדול יחסית לרשויות אחרות, אבל המזל שלנו שדימונה היא עיר חזקה כלכלית, היא העיר הכי חזקה בכל הנגב, היא יותר חזקה מאשקלון ומאשדוד ומחדרה, למה? כי פר הכנסה לתושב בדימונה היא מהגבוהים ביותר, בגלל כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, המגנזיום, רותם ומפעל הטקסטיל. מי שלא יודע מה זה מפעל הטקסטיל, זה מפעל קמ"ג. בגלל זה דימונה היא עיר חזקה.

אם תמשיך ככה נצטרך לקחת לך כסף.

לא, אל תיקח. איך אמר בועז? אני שיניתי את התפיסה, אני לא בכיין, אני לא אומר שתו לי ולא אכלו לי ולא שום דבר, אני אומר שדימונה היא עיר חזקה, אבל דימונה צריכה להיות עוד יותר חזקה ואני עובד עם יעדים, לא יעזור שום דבר, אני רוצה שדימונה תצא, מסתכלת עליי גברתי לילי ממשרד הפנים והיא יודעת שאני לא מסתובב במשרד הפנים, לא 'תיתני לי ותלווי לי ותעשי לי ושתו לי', 92% גביית ארנונה עם אשכול 4, הם יודעים על מה אני מדבר, זה חסר תקדים, חסר תקדים לגבות את הארנונה בצורה כזאת, אבל אנחנו משמשים דוגמה אישית לרשות. אם לא הייתה לנו גיבנת - - -

אתם 4?

אנחנו 4, מה לעשות, ברווחה אנחנו 1.

ככה הוא מתפתח בתוך העיר והוא ממשיך לקבל את ה - - - כמו שצריך. גאוני.

אז אני אומר שאנחנו באמת עיר חזקה, עיר שאנחנו רוצים לשמור על הצביון שלה ואנחנו עיר שאם אנחנו נצליח להביא את הבנים שלנו חזרה הצלחנו לעשות מהפכה, ואם מכללת הסייבר, כמו שאמרו, תקום, אני מאמין, משה, אמרתי לך בפגישה בלשכת ראש הממשלה, אני מאמין שמכללת הסייבר תקום, לא תהיה להם ברירה, לא לכרמי, לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, ולא לסגן שלה ולא לאף אחד, לא תרצה אוניברסיטת בן גוריון נהיה בטכניון, לא בטכניון באוניברסיטת תל אביב, יהיה לנו מוסד אקדמאי שייתן לנו מטרייה. אני מעדיף את הנגב, כבן דימונה שצמח בנגב, היא אוניברסיטה כל כך איכותית, קפצה ב-40-50 מקומות, יש חשיבות.

מילה סופית לאגף הרווחה, אני רוצה להגיד לך, ישראל, יישר כוח על כל מה שאתה עושה, יחד עם אדו ואילנה, על כל הסיפור הזה. גברתי, לנו פה בדימונה יש את אגף החינוך והרווחה ביחד.

גם בהרצליה.

אני יודע, בגלל זה אמרתי לך, אני חושב שהדבר הזה, כדי לתפוס גם את הילדים החלשים והטובים, אנחנו מגיעים מלמטה, מביאים אותם מהרווחה, מהמועדוניות, מכל הדברים האלה. הרי כל היוזמות, גם בחינוך וגם ברווחה, מתחילות במחוז הזה שנקרא מחוז הנגב לכל מדינת ישראל. בעשור האחרון דימונה קיבלה שני פרסי חינוך, שזה חסר תקדים. בהתחלה אומרים לי רק תעודות בגרות, תעודות בגרות, כשיש לך 100% תעודות בגרות חברתיות וכשיש לך שני בתי ספר שמקבלים כל שנה בעשירון העליון, בתי ספר ערכיים, זה אומר על החוזק שיש לנו פה, החוזק הוא חזק מאוד. אני אומר שמהפכת החינוך בדימונה נעשתה, ואל תצטנע, אדוני, בשנת 89' התמנה גבי ללוש ז"ל, שייבדל לחיים ארוכים הבן שלו, הוא נמצא פה, סגן ראש העיר שלי כרגע, נעשתה מהפכה אמיתית, 17% בגרות וכשמגיעים למספרים כאלה חסרי תקדים זה נותן לנו מעוף, בתי ספר שמגיעים ל-90. היא יודעת מה זה, היא הייתה ראש עיר בהרצליה, אין מספרים כאלה. יושבת פה גם המפקחת שלנו, גם המחוז יושב איתנו פה, זה מראה את ההשקעה שלנו בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בתרבות לא נתתי סקירה, נתתי סקירה קטנה, מנהל אגף התרבות פה, יש לנו מופעי תרבות, אנחנו משגעים את העיר הזאת. אז מי אמר פה אייל גולן? עם כל הכבוד אייל גולן היה אצלי וזה היה אצלי, ולא על חשבון התקציב שלי, על חשבון מפעל הפיס ועל חשבון מירי רגב ועל חשבון אחרים. אנשים גם מבינים שזה לא בא על חשבון דברים אחרים. ואני מאמין, אם יש בהרצליה את זה, זה צריך להיות גם בדימונה. למה הקמתי את האמפיתיאטרון של ה-4,000 מקומות, כי אני חושב שברגע שירצו לעשות מופע שיבואו לעשות מופע גם בדימונה.

תודה רבה לכם. אדוני היושב ראש, תודה רבה. בואו נתכבד טיפה ונצא לסיור ונראה את השטח. אל תברחו מהסיור. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.