פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 67

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד באלול התשע"ה (08 בספטמבר 2015), שעה 10:00
סדר היום
הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015 – בהשתתפות שר הכלכלה מר אריה דרעי.
נכחו
חברי הוועדה
משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

אלי כהן – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

אראל מרגלית

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

עודד פורר

מיקי רוזנטל
חברי הכנסת
עיסאווי פריג'

איילת נחמיאס ורבין
מוזמנים
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי

עמית לנג - מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

דודו שטיינמיץ - מנהל אגף בכיר תקציבים, תמחיר ופיקוח, משרד הכלכלה

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

נתנאל איזק - ראש מטה השר, משרד הכלכלה

יגאל גורביץ - יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

נילי ברוש - יועצת לענייני כנסת וממשלה לשר, משרד הכלכלה

שירה גרינברג - משרד האוצר

סול מחדד שלומי

לימור הראל

דוד שומרון

לימור נצראל

חיים עודד

חן ברעוז

עמית פישרמן

נירית הרצפלד
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט

הצעת חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016, התשע"ה-2015 – בהשתתפות שר הכלכלה מר אריה דרעי
היו"ר אלי כהן
חברים, בוקר טוב. אנחנו רוצים להתחיל בזמן. אנחנו היום במסגרת הדיונים על התקציב מקבלים סקירה של משרד הכלכלה. מכבד אותנו כאן השר אריה דרעי, בבקשה, אדוני.
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני היושב-ראש, אני מבקש הצעה לסדר. אני רוצה ברשותך לנצל את הימצאו של כבוד של הכלכלה ומנכ"ל משרדו. אני יודע שהנושא הזה קרוב ללבם – הפגיעה בבעלי העסקים בתוואי הרכבת הקלה. יש לנו כאן כמה מוזמנים כאורחים. אודה לאדוני ולשר, אם ייתנו לשניים מהנציגים איזו דקה, לומר את דברם.

לפני כחודש ימים החלו עבודות בניית הרכבת הקלה בתל-אביב. בעלי העסקים – ואין לי טענות כלפי השר, הוא לא היה בלופ הזה; יש לי טענות כלפי אלה שתכננו את העסק כל כך הרבה שנים, ולא לקחו את בעלי העסקים בחשבון. בעלי העסקים, שעסקיהם מצויים בתוואי העבודות, מדווחים כבר עתה על ירידה בהכנסות, ואנחנו רק בתחילת הדרך. לא ראיתי בתקציב המשרד שמוצע כאן הבוקר או בתקציב משרד האוצר, לצורך העניין, כל התייחסות לבעיה הקשה שעומדת בפניהם. אני חושש כי אם לא תינתן להם תמיכה מצד המדינה, ובראש ובראשונה מצד משרד הכלכלה, אנחנו נראה אותם קורסים, אחד אחרי השני. לכל בעל עסק יש משפחה שהוא מפרנס אותה, ויש כאן סכנה להכנסות של אלפי משפחות – גם במעגלים השניים, של העובדים שייכנסו למעגל העוני.

ברשותך, הזמנתי הבוקר לדיון את נציגי בעלי העסקים שמובילים את המאבק לקבלת תמיכה מהמדינה בתקופת העבודות. אודה לך, אדוני, ואודה מאוד לשר ולמנכ"ל משרדו, אם במהלך הדיון יתייחס לבעיה זו, וכן אם יושב-ראש הוועדה ייתן לשניים מנציגי בעלי העסקים את זכות הדיבור.

כמו כן אני פונה בדחילו ורחימו לשר עצמו – אני מכיר אותך היטב, אדוני השר, ואני מקווה כי אינך מתכוון להכריז על נבצרות בנושא הגז.
היו"ר אלי כהן
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יאיר לפיד- - -
היו"ר אלי כהן
ברושי, אני חושב שאחד השרים הבודדים שנרתם לסייע בנושא הרכבת הקלה, זה דווקא השר דרעי ומשרד הכלכלה, ואני מברך אותו על כך. בהחלט ניתן להם את האפשרות לדבר, אבל ברשותכם, נתחיל בנושא העיקרי שלשמו התכנסנו, שזה הצגה של תקציב משרד הכלכלה בשנים 2016-2015. בבקשה, אדוני.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, הערה לסדר
אמרת שזה הנושא החשוב ביותר. עלא ראסי ועיניי. יש נושא יותר חשוב, שיש 35,000 תלמידים ערביים, שלא הולכים לבתי הספר.
היו"ר אלי כהן
ברשותך.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אנחנו ועדת הכספים. אנחנו צריכים שתהיה לנו מילה בעניין הזה. אני פונה למשה גפני, לרב גפני, שבוע. אי-אפשר לעבור לסדר-היום על המצב הזה.
היו"ר אלי כהן
אנחנו נכבד את סדר הדיון. אתה הגעת באיחור, וזה בסדר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני אמנע מהדיון הזה להתקיים, אלא אם כן ועדת הכספים- - -
היו"ר אלי כהן
בהחלט נדון בנושא, חבר הכנסת גטאס.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מתי?
היו"ר אלי כהן
כשהשר יסיים להציג את הדברים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני ואחמד טיבי ביקשנו עשר פעמים מיושב-ראש הוועדה, והוא עד היום לא קבע דיון.
היו"ר אלי כהן
חבר הכנסת גטאס.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אתה רוצה להגיד לי שאם ילדים יהודיים היו כבר שבוע בבית, הוועדה הזאת היתה שותקת?
היו"ר אלי כהן
חבר הכנסת גטאס, האם היית רוצה שנתייחס לזה ברצינות?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
50%- - -
היו"ר אלי כהן
חבר הכנסת גטאס, תודה רבה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איך אתה- - -
היו"ר אלי כהן
חבר הכנסת גטאס, תודה רבה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הערה. בוקר טוב. אמנם הגעתי אחר שבאסל דיבר, אבל אני מבין את הכעס שלו, ומבקש שאתם תבינו את הכעס שלו.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
הוא גם הגיע דקה לפניך.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני מבקש שתבינו על מה אנחנו מלינים. השר דרעי מבין את זה היטב, כי הוא נחשף לנושא. נפגשנו אתו יחד עם הנהלת בתי הספר. מדובר ב-30,000 תלמידים- - -
היו"ר אלי כהן
ברשותך, חבר הכנסת טיבי, אני מבקש שנכבד כאן את שר הכלכלה, שיש לו יום עמוס. נתחיל בדיון, ואני מבטיח לך, חבר הכנסת טיבי- - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני מעריך שאני מכבד אותו יותר מכם, היסטורית.
היו"ר אלי כהן
לא נריב. אני בטוח ששנינו מכבדים אותו. ברשותך, חבר הכנסת טיבי, ניתן לו להציג את הדברים, נשמור על תרבות הדיון, וכשנסיים, גם חבר הכנסת גטאס וגם אתה- - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני מנסה לשמור על תרבות הדיון, ואקצר.
היו"ר אלי כהן
אם אתה רוצה לדון בנושא – לא. אם אתה רוצה לברך אותו שהגיע- - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא לדון. זאת הערה לסדר. אתה חבר כנסת חדש. הערה לסדר זה נושא שקשור בסדר הדיון, לפני תחילת הדיון.
היו"ר אלי כהן
אנחנו, ברשותך, חבר הכנסת טיבי, שאני מכבד אותך, ניתן לשר להתחיל בהצגה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא. ניתן לגפני לנהל את הישיבה...
היו"ר אלי כהן
או, הגיע היושב-ראש.

(היו"ר משה גפני, 09:37)
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הייתי בזכות דיבור... גפני, אני רוצה להמשיך.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
עשיתם את העבודה, גפני ביקש לעכב קצת את הדיון. גפני הגיע – אפשר להתחיל.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
יש לי הערה לסדר, בהמשך לדברים שאחמד אמר.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת אטמד טיבי, קודם כל, בוקר טוב. אני מתנצל על האיחור. הנושא הזה של בתי הספר הנוצריים – אני מניח שזה מה שהעלית.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
באסל ואני. מה שאמרתי לך אתמול.
היו"ר משה גפני
דיברתי עם הממונה על התקציבים, עם הסגנית שלו ועם הסגן שעוסק בעניין הזה. מחר יש ישיבה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
נכון.
היו"ר משה גפני
ביקשתי שתבואו לישיבה הזאת. באסל גטאס, גם הוא וגם אתה, אחמד, תבואו לישיבה, ותשמעו, כי זה הולך לפתרון. יכול להיות שהפתרון יהיה יותר טוב, יכול להיות שיהיה פחות טוב - אני משתדל שהוא יהיה יותר טוב. לכן הנושא הזה עכשיו הוא לא על סדר-היום, כי מחר, אם אכן יתברר שאין פתרון, אנחנו נתייעץ שלושתנו מה לעשות, ונעשה צעדים דרסטיים. לא יכול להיות שהמוכר שאינו רשמי, ייפגע.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד)
היושב-ראש, אני רק רוצה להאיר את תשומת לבך, כי התחלפת – העליתי הצעה לסדר – אני הזמנתי את בעלי העסקים מסביב לרכבת הקלה, וקיבלתי אישור – פרגנתי לשר – לנצל את הגעתו של השר.
היו"ר משה גפני
בסדר. קודם כל, אני מודה לך, שר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל, שהגעת לוועדה. אתה השר הראשון שמגיע בנושא התקציב. נצטרך לקיים רצף של ישיבות - גם בנושא התקציב וגם בחוק ההסדרים. משרד הכלכלה הוא משרד ענק, משרד שנוגע לרבים מתחומי חיינו, של כל האזרחים בישראל. אגב, היתה פה ישיבה עם התאחדות התעשיינים. התחזית היא תחזית קודרת; המשק הוא משק חזק, אבל התחזית היא תחזית קודרת. ביקשנו שיוקם צוות במשרדי הממשלה – בראשות, נדמה לי, משרד הכלכלה ומשרד האוצר, כדי לדבר על מה שהולך לקרות בעתיד עם מפעלים שעוזבים לסין, לאירופה, לארצות הברית. מה שנראה בעתיד הופך להיות דבר שהוא בעייתי. צריך לתת את הדעת על זה. הנושא של המעונות, שהיו הרבה טענות בעניין, הנושא של הוצאת מגזרים שלמים לעבודה, שהמשרד שלך מופקד עליו, הנושא של פיתוח הנגב והגליל. בקיצור, לפניך, אדוני השר, עבודה רבה, ומהיכרותי אתך, הנושאים הללו יטופלו, כי עד היום היו לנו טענות רבות על צורת ההתנהלות בעניין הזה. אני מקווה שהדברים אכן ייושמו. הבמה לרשותך, אדוני השר.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אורחים נכבדים. אני באמת המשרד הראשון שמופיע כאן במסגרת דיוני התקציב – נעניתי לפנייתו של הרב גפני. אני מעולם לא מסרב לו – אם זה לפעמים מתוך רצון, מתוך כפייה... אבל אני נענה לבקשותיו. לכן באנו, ואני שמח להיות הראשון.

היות שההתרעה היתה קצרה, והיום מאוד-מאוד עמוס לי, ערב החגים, יש כל כך הרבה בעיות, ביקשתי – נמצאים פה המנכ"ל וכל בכירי המשרד – ביקשתי להיות לצערי רק זמן קצר. אציג את העקרונות, אבל ראש המטה שלי והעוזרים נמצאים כאן – ירשמו את כל ההערות, ואתייחס אליהן אחר כך באופן פרטי, לכל חבר כנסת, או בתשובה לוועדה, אבל אני אשתדל להתייחס לכל הנקודות המרכזיות, כולל הנושא של הרכבת, שהוא מאוד-מאוד כאוב וקרוב ללבי, לצערי. אני לא רוצה לכנות את זה בהלכה, מה הגדר שלהם, אבל הם בגדר אנשים שאין להם כתובת. חשוב מאוד שהם באו לוועדת הכספים, ו-וועדת הכספים, שידועה בהתמסרותה לנושאים כאלה, זה, לדעתי, הוואקום שוועדת הכספים צריכה להיכנס בו. אתייחס למה שעשינו ומה שאנחנו עומדים לעשות.

ברשותך, אתחיל עם משרד הכלכלה, בגדול. כפי שאמר היושב-ראש, באמת זה משרד גדול מאוד, שלא הכרתי קודם. זה כמה וכמה משרדים גדולים, שאוחדו. לא הכול תואם, ואין הרמוניה מלאה בין כל תחומי הפעולה, אבל יש שר אחד שמופקד על כל הדברים הללו. יש הרבה נושאים מאוד חשובים. כטבע הדברים, אתה לא יכול לטפל בכל הדברים.

אני רוצה לשים דגש היום על כזה דבר – אתחיל דווקא בנושא התעשייה והייצוא. לצערי הרב, בחמש-שש השנים האחרונות הגרף של הייצוא יורד. בשנה האחרונה הוא ממש בנסיגה. יש לכך סיבות אובייקטיביות גם, אבל ברור שזה צריך לעורר אותנו. התקיימו כבר מספר דיונים אצל ראש הממשלה, אצל שר האוצר, אצלנו במשרד, אצל התאחדות התעשיינים, עם מכון הייצוא. עשיתי פגישות של שולחן עגול עם יצואנים, אפילו יצואנים קטנים, כיוון שאנחנו באים כמנוע, לצרף כמה שיותר יצואנים קטנים לעניין, ולפתוח להם תוכניות מיוחדות, ולתת להם כלים מיוחדים. אנחנו באמת רואים בזה משימה חשובה מאוד. המנכ"ל יפרט בהמשך, אבל זה הנושא אולי החשוב שעומד בשולחני, כדי לעודד את הייצוא.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
כמה ירד, אדוני השר?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
יש כאן גרפים ונתונים – ייתנו את הפרטים.

הנושא של התעשייה בכלל, מה שהזכיר אדוני היושב-ראש, שאנחנו רואים יותר ויותר, לצערי הרב, מפעלים ישראליים או תעשיינים ישראליים, שפותחים קווי ייצוא בחו"ל בגלל בעיקר הבעיות של הרגולציה ועלות הייצוא בארץ מסביב, אם זה ארנונה או דברים אחרים, שמטילים עליהם. לקחו את כל התעשייה והעסקים, והפכו אותם, לצערי הרב, לתקציב מדינה כדי לתקצב מה שהמדינה לא מתקצבת, ומצאו את הקליינטים הכי קלים שאפשר לקחת מהם, ולכן אנחנו רואים את התופעה הזאת. לצערי, גם הכלים שיש בידי הממשלה לעידוד של תעשייה ועסקים הם כלים קטנים, והלכו וצומצמו.

יש לנו חוק השקעות הון במרכז ההשקעות. נכון, אני יודע שהיתה ועדה בראש יעל אנדורן, והיא הציעה שינויים. אני רואה אחרת לגמרי את העניין. אני חושב שחוק עידוד השקעות הון, שבזמנו עיקרו היתה מטרה, כשהעיקר היה כל הזמן הייצוא – דבר חשוב. לא היה מטבע חוץ במדינה, היה עניין להגדיל את יתרות מטבע החוץ. היום, ברוך, ה', זאת לא הבעיה שלנו; אולי יש לנו עודף אפילו. הבעיה שלנו היום זה לעודד מפעלים, את הפריפריה, לעודד השקעות, לעודד תעשייה. יש קריטריונים אחרי שצריכים לעמוד היום במרכז. אם יש מפעל שיוצר תחרות, ומוריד את יוקר המחיה, זה לדעתי קריטריון עדיף בהרבה אפילו מהייצוא עכשיו. אם יש מפעל שבאזור פריפריה עמוק הוא מפעל עוגן להעסיק עובדים, ונותן תעסוקה לעובדים, הוא קריטריון שצריך להשקיע בו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז תיתן יותר מ-20%?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
הכי קל זה לחלק צ'קים. אני מדבר ברמה של מדיניות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מדיניות.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אני חוזר ליצחק רבין ז"ל, ואומר אותה אמירה: כעומק הפריפריה, כך עומק המענק. כך זה, לדעתי, צריך להיות. אין דינה של קריית גת כדינה של דימונה או אופקים. בלי לפגוע חלילה באף אחד. ויקנעם אין דינה כדינה של קריית שמונה או כבית שאן, ששם אנחנו מתמודדים עם בעיות אחרות. לכן יש הסכמה, ברוך ה', עם שר האוצר, יש הסכמה שאנחנו הולכים על הכיוון הזה. יש לנו גם שורה שלמה - גם בהטבות מס וגם במענק, אבל אני מדבר עכשיו לא רק על זה אלא גם על שינוי התפישה בנושא של הייצוא, שמצד אחד, אנחנו צריכים לעודד אותו, ומצד שני, אנחנו צריכים לחזק את התעשייה בארץ, שהיא לא מעוטת ייצוא, אבל אנחנו צריכים גם לעודד ולהקים מפעלים, כי זה המנוע שמעסיק אנשים, זה מנוע צמיחה. זה נושא אחד שאנחנו מטפלים בו.

הנושא השני, עסקים קטנים ובינוניים. בוועדת הכלכלה קיימנו דיון ארוך על זה. קרוב לחצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים. כשאני אומר עסקים קטנים ובינונים, זה עד 100 מיליון שקל. זה יכול להיות עסק של בעל ואשה, זוג, או של עשרה או עשרים עובדים. זה מנוע הצמיחה הכי גדול שיש לנו, כיוון שברגע שטוב לו, והוא יכול להרחיב, לא צריך השקעות, הוא מייד מעסיק עוד עובדים, מרוויח עוד, משלם מסים. זה בדברים פשוטים. הבעיה האמתית של העסקים הקטנים והבינוניים זה הנושא של האשראי, של ההון, שאין להם. אז נכון, יש היום, לאור מה שעשינו עם קרנות שהקמנו ושעודדנו, שהמשרד עשה, הבנקים גם – יש שיפור, אבל זה לא מספיק.

אני רואה את לב הבעיה קודם כל במדינה. מוסר התשלומים שלנו לקוי, וכבר אמרתי – כבר הפצנו את החוק, אני מחכה לוועדת שרים לחקיקה. אנחנו הולכים על שוטף פלוס 30, שמחייב את המדינה, מחייב את הרשויות המקומיות, מחייב את החברות הממשלתיות, ופה יש לי חילוקי דעות, אבל אני מוכן להתמודד אתם. מחייב גם את המגזר העסקי והתעשייה - גם הגדולים במגזר העסקי בתעשייה יצטרכו לשלם לעסקים הקטנים, לספקים שלהם. מה שקורה היום, שהרשתות הגדולות או הגופים הגדולים לוקחים כקבלני משנה או לוקחים את העסקים הקטנים, ולצערי הרב, נותנים להם שוטף פלוס 30, פלוס 120 יום – אתה לא רוצה – לא צריך, יש לי אחרים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אתה צודק, אדוני, אבל היצואנים לא מקבלים.
היו"ר משה גפני
אם אפשר לתת לשר לדבר שוטף, ואחר כך.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אמרתי – קודם כל, חייבים להעביר מסר אחיד לכל המערכת. את הפרטים נעשה בוועדת שרים בכלכלה או בוועדת הכלכלה. יש לנו התמודדות קשה, הרשויות המקומיות לא מוכנות לעמוד בזה. יש לנו בעיות בזה. זה לא פשוט, זה יהיה קרב מאוד קשה, אבל חייבים להצליח בו, כי זה הדבר שייתן תנופה אדירה לכל העסקים הקטנים והבינוניים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מבדילים בין- - -
היו"ר משה גפני
תן לו לסיים. הדברים שהוא אמר חשובים מאוד.
קריאה
חשובים, אבל אם נישאר בחיים עד אז.
היו"ר משה גפני
לא, לא. אני מצטער. אנחנו נדון בעניין הזה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
נמשיך. אני מדבר בנקודות. המדען הראשי – אני מודה ליושב-ראש ולכל חברי הוועדה. עשיתם עבודה יוצאת מן הכלל. בירכנו על המוגמר, החוק החדש יוצא לדרך, ההתארגנות החדשה. יש לנו עדיין חוב שכולנו מחויבים לו כלפי העובדים. אנחנו בשלבי סיום, כפי שהבטחנו. מי שפורש, צריך לדאוג לו, שיקבל פיצוי נאות, ומי שנשאר – לדאוג לו לתפקיד נאות. אנחנו עובדים על זה, יש לי צוות שמטפל בזה. אני מקווה שלא נזדקק לעזרת הוועדה, אבל אם כן, אני מקווה שתעמדו, כי גם אתם מחויבים בעניין, והתחייבנו לעובדים את ההתחייבות הזאת.

אני משוכנע שההתארגנות והחוק החדש ייתן תנופה גדולה מאוד לכל ההיי טק ולכל הסטארט אפים. אנחנו נתנו את הכלים הכי חדשניים. אני חושב שאנחנו המדינה היחידה שיש לה כזה תאגיד. אין לי ספק, כפי שהוכחנו לפני שלושים שנה, כשהקמנו את המדען הראשי, וזה היה דבר חדשני בעולם, גם עכשיו זה ייתן את התשובות על זה, ואני מודה לוועדת הכספים על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל.

הנושא של תוכנית הצפון. הממשלה הטילה עליי כשר הכלכלה וכשר לפיתוח הנגב והגליל, להכין תוכנית אסטרטגית תוך כמה חודשים, ולהביא אותה, שתחייב את כל משרדי הממשלה. אגיד רק במספר מילים. בצפון יש לנו כ-140 רשויות מקומיות, מכל מגוון האוכלוסייה – יהודיות, ערביות, נוצריות, דרוזיות, צ'רקסיות, רשויות קטנות, מועצות אזוריות. הצפון נמצא – לא יחסית למרכז, אלא לאזור הדרום, בפיגור עצום, גם בתעסוקה, גם בחינוך, בכל המובנים. צעירים בורחים משם. יש לנו בעיה קשה בצפון, ואנחנו חייבים להרים את הצפון, כפי שעשו, ברוך ה', בדרום. אני מברך על מה שקורה בדרום, והלוואי שזה יקרה בצפון. צפון – חבל הארץ הכי יפה שיש לנו, וחייבים לעשות בו הכול.

אנחנו מכינים עכשיו תוכנית אסטרטגית מאוד-מאוד מקיפה עם פתרונות. כמובן, זה יעלה הרבה מאוד כסף, אבל זאת תוכנית שנותנת כיוונים הן בנושא התעסוקה, הן בנושא החינוך, הן בנושא הדיור, הן בנושא הכבישים, בכל נושא ונושא. אם היא תתבצע, בעזרת ה', גם נלווה אותה. אני מאמין שאנחנו נחזיר את הצפון למקומו הראוי. אני בכוונה לא מפרט כאן – בטח יתקיימו דיונים כשהתוכנית תגובש יותר. רק אומר מה הקווים שמנחים אותנו בשנה הקרובה.

בנושא של מעונות יום, אכן זה שירות שהמשרד, שהמדינה התחייבה, למרות שאין חוק חינוך חובה מהגילאים הללו – עדיין הכנסת לא חוקקה את זה- - -
היו"ר משה גפני
אבל היתה פה התחייבות. ביטלנו את בג"ץ פרי לבקשת משרד האוצר תמורת כל הנושא הזה של המעונות. יש התחייבות.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
והוועדה שמנואל ידידנו עמד בה, נתנה דחיפה גדולה מאוד לנושא של מעונות היום. תקציבים שלא ידע המשרד, נכנסו, אבל לצערי, אני חייב לומר לכם שאני לא יכול לבוא היום עם בשורת גדולות ולומר שפתרנו את הבעיה. ש מצוקה גדולה מאוד. נכון שבנינו מעונות יום, ואנחנו עכשיו בתנופת בנייה גדולה. נעצרנו קצת, כי לא היה תקציב, אבל אנחנו כבר עכשיו אמורים להוציא בזמן הקרוב אישורים להרבה מעונות יום חדשים, עם דגש במגזר הערבי, שיש שם חוסר גדול מאוד. יש לנו כבר ל-2016, אנחנו מוציאים קול קורא חדש כדי לבנות עוד מעונות יום. אבל ב-1 בספטמבר יש אלפי ילדים שנרשמו, ואמהות שרוצות לצאת לעבודה, וזכאיות לסבסוד, ולא נכנסו למעונות יום ולא נכנסו למשפחתונים ולא לצהרונים – כמובן, צהרונים לא, אם אין לך מענות יום.

אני קיימתי כמה דיוני חירום אצלי במשרד, מה אני יכול לעשות מיידית. אני אומר לכם את האמת – שנתי קצת בלילות נודדת, חוץ מנושא הגז, גם בנושא הזה, כי אני הולך לקבל החלטה עם אחריות. אני הולך להגדיל את מספר הילדים במעונות היום ובמשפחתונים. עושים על זה עכשיו עבודה יסודית במשרד אצלי. אני יודע שזו אחריות על כתפיי, אבל אין ברירה אחרת. אקח אחריות, אעשה חישוב סיכונים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מה זה אומר? במספרים.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אני מאמין שניתן פתרון - אני לא רוצה להתחייב, אבל לעוד 6,000-5,000 ילדים, מיידית, שנוכל להכניס אותם למשפחתונים ולמעונות יום. כמובן, בשיקול מאוד זהיר – אני מדבר על המעונות הגדולים, המודרניים יותר, שיכולים לקלוט, שיש להם צוות כוח אדם, מנוסים, עם הארגונים היותר מנוסים, אבל אני עובד על זה גם עם המעונות, גם עם ויצ"ו ונעמ"ת וגם שאר הארגונים כדי ללוות את זה. חייבים לתת. ילד שלא נכנס למעון, זה אומר שאמא שלו לא הולכת לעבודה, וכל מה שמשתמע מכך הלאה.

הנושא של שכר המינימום. כידוע לכם, הפצנו הצעת חוק, שמופצת, ותבוא לכנסת מייד בתחילת המושב. זו הדרגה הנוספת של שכר מינימום, ולפי ההסכמים של הקמת הממשלה, זה לא השלב הסופי. בסוף 2017 תהיה עוד עלייה בדרגה. אנחנו שואפים להגיע ל-30 שקל לשעה בשכר מינימום. כמובן, זה לא פשוט. מצד אחד, זו בשורה לעובדים, ומצד שני, זה מחייב לפצות גופים אחרים, ולראות איך אנחנו עוזרים במקביל לזה, אבל אני חושב שזאת בשורה גדולה, שאדם יכול להביא פרנסה בכבוד הביתה. לפעמים זוג שעובדים ביחד, עדיין הם נמצאים מתחת לקו העוני, כי שניהם משתכרים שכר מינימום ושכר נמוך.

הנושא של שילוב אוכלוסיות מודרות משוק העבודה. אתחיל עם החרדים. חבר הכנסת היושב-ראש הגיש הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית. כמובן, אמרתי אז כבר שלממשלה לוקח יותר זמן להכין חוק, אבל אנחנו משלבים יחד, ונביא גם הצעת חוק ממשלתית, אבל אני חייב להיות גלוי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
התקציב קוצץ במחצית כמעט.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
לא.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא רוצה להפריע לאדוני, אבל תכף נראה את המספר.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
כבודו לא יחשוד בנו, שהיינו מסכימים לכאלה דברים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אלה המספרים שמופיעים – 370 לעומת 170.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
שוויה-שוויה. עם כל החשיבות של הצעות חוק, של חקיקה, שקובעת מדיניות, אנחנו יודעים שלצערי הרב, החוק הקודם שיש בנושא של תיקון אפליה למגזר הערבי ולמגזר האתיופי הוא עבר בכנסת והוא חוק. לצערי, הוא לא מתבצע כלשונו. בחקיקה לבד זה לא מספיק. בנוסף, בשילוב עם החקיקה, יחד עם משרד ראש הממשלה- - -
היו"ר משה גפני
נכון שהוא לא מתבצע.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
חלק קטן, לצערי.
היו"ר משה גפני
זאת מדיניות.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
זה חשוב, אבל יחד עם זה, כדי שלא נסתפק רק בחקיקה, יחד עם משרד ראש הממשלה אנחנו מביאים הצעת החלטה לממשלה על תוכנית ניסיונית חדשה, אבל מאוד טובה, שתשלב מאות סטודנטים בשירת המדינה בהליך מיוחד, שאחרי תקופה ניסיון של שנתיים, שהם כבר עובדים בשירות המדינה, הם יוכלו לגשת למכרזים פנימיים, ואנחנו מדברים על משרות גבוהות, משרות חשובות. אני חייב לומר שמשרד ראש הממשלה עשה בכך עבודה יפה מאוד יחד עם הג'וינט ויחד עם המשרד שלנו. מייד, בעזרת ה', אחרי החגים, נביא את זה כהצעת החלטה לממשלה. יחד עם החוק אני מאמין שזה ייתן את הכלים.
היו"ר משה גפני
אתם מכינים את החוק הממשלתי.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
ודאי. לפני הפצה.

לגבי המגזר הערבי, הבעיה העיקרית שלנו במגזר הערבי היא קודם כל הנושא של נשים ערביות. אמנם בשנים האחרונות - אנחנו במגמת עלייה – היינו בערך ב-25%, והיום אנחנו למעלה מ-32%, אבל ברור שזה נמוך מאוד. בהשוואה לשאר האוכלוסיות, הנשים במגזר החרדי נמצאות, פחות או יותר, באותו קו, הכללי, אבל במגזר הערבי יש בעיה ייחודית. המשרד עושה מאמץ גדול מאוד בשורה שלמה של דברים - אם זה בקרנות מיוחדות, לעודד יזמות עסקית שלהם, אם זה בקווי תחבורה מיוחדים כדי להעביר אותם, למקומות העבודה שמתאימים להם, ועד שורה שלמה של הכשרה מקצועית, אבל הבעיה העיקרית במגזר הערבי, אם אני צריך לומר בכותרות – אזורי תעשייה, שכמעט לא קיימים. זה גם משפיע על ההכנסות ברשויות המקומיות הערביות, שכל הזמן סמוכים וכל הזמן בשביתות ובחוסר תקציבי גדול מאוד. אין להם הכנסות כמעט חוץ מארנונה וקצת עסקים ואזורי תעשייה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
ארנונה של בתים.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
כן. ואזורי תעשייה. זה בדגש אצלנו בתקציב של השנה. אזורי תעשייה, מעונות יום, כפי שאמרתי, כדי שנשים תוכלנה לצאת לעבודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
דיברת בעבר על מרכזי הכוון בכנסת.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
יש לנו כ-21 מרכזי הכוון במגזר הערבי, שעושים עבודה יוצאת מן הכלל. אמרתי לחבר הכנסת טיבי, שפגש אותי בעניין, גם בנושא אזורי תעשייה וגם בנושא מעונות יום, וגם במרכזי הכוון, אם יצטרכו, בעזרת ה', לא תהיה בעיה. שיראו צורך. המשימה שלנו- - -
היו"ר משה גפני
להוסיף מרכזי הכוון.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
כיוון שיש פריסה גדולה מאוד של רשויות מקומיות וציבור ערבי גדול.

בנושא הכשרה מקצועית במגזר הערבי, אנחנו באמצעות שירות התעסוקה נותנים שוברים להכשרה מקצועית, שזה עושה עבדוה יפה מאוד. הגדלנו את זה עכשיו בצורה משמעותית בשביל המגזר הערבי, כדי להוציא יותר ויותר – היה חוסר גדול מאוד.

יש עוד נושא אחד שאני רוצה להתייחס אליו במשרד, ואז אתייחס לנושאים הכלליים – נושא החינוך הטכנולוגי. אנחנו במשרד מופקדים – קודם כל, יש לנו כ-70 בתי ספר תיכוניים, שהמשרד מופקד עליהם. מדובר על כ-14,000 ילדים. בגדול, מדובר על ילדים שנשרו ממערכת החינוך. לצערי, או האפשרות להיות ברחוב או האפשרות להיות במסגרת, זה אנחנו. לא פשוט. ויש כאן, מהדברים הראשונים שעשיתי, קיימתי דיון עם שר הכלכלה הקודם, שהוא שר החינוך היום, ואמרתי: בוא נשתף פעולה.

אני חושב שהפתרון צריך להיות - הרי כולנו יודעים את החוסר של הכשרה טכנולוגית, של עתודה טכנולוגית במדינת ישראל, וזה פוגע בתעשייה, פוגע בחברה, פוגע בהרבה דברים. הפתרון הוא לעשות חוק במדינת ישראל של חינוך טכנולוגי, שיהיה, כמו שיש מל"ג, שתהיה גם מועצה ציבורית, שמדינת ישראל תגיד כמה היא מקציבה, מה המחויבות שלה, וזה יהיה כלל מערכתי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
היא לא תמשיך להיות כפופה למשרד הכלכלה?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
ברגע שתהיה מועצה ציבורית, ברגע שיהיה חוק טכנולוגי, וברגע שתהיה מסגרת – אני מבטל. אני לא אוחז בקרנות המזבח. היום הכי קל לומר: קחו את החינוך הטכנולוגי ממני למשרד החינוך. לפי מה שאנחנו יודעים היום, לצערי הרב, אין הכלים. הם ילכו לאיבוד. לכן אני לא בורח מאחריות. אנחנו מתמודדים, ויחד עם סיגל, שנמצאת פה - היא תפרט, אם תרצו, יותר. אנחנו הכנסנו כאן עמותות שמתמחות בחינוך אישי, להביא אותם לבגרויות, לקדם אותם. הכנסנו אותם עכשיו בליווי אישי. אנחנו מתחילים פיילוט עם מספר די גדול של תלמידים, אבל המטרה שלנו, להכשיר עוד ועוד מדריכים, כדי שכל ילד בחינוך הטכנולוגי יגיע בסוף לתעודת גמר. יש לנו בעיה, שמשרד החינוך לא מוכן להכיר ב-12 שנות הלימוד שלהם ובתעודת הגמר שלהם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זאת בעיה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
בעיה גדולה. אני מקווה שהשר בנט, שהבטיח לי לפתור את הבעיה, יפתור אותה. אבל שוב – החינוך הטכנולוגי לא יקבל את מקומו הראוי, בלי שיהיה חוק.
היו"ר משה גפני
למה הם לא מכירים?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
כי הם רוצים את בתי הספר אצלם, הם מתחרים. מלחמות היהודים, לצערי הרב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
פוליטיקה.
היו"ר משה גפני
משרד החינוך – מלחמות היהודים? בטח יש שם ייעוץ משפטי.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
לא, דווקא שם לא.

אנחנו אחראיים גם על האוכלוסייה הבוגרת. יש לנו המכללות, שמכשירות את ההנדסאים במדינת ישראל. לצערי הרב - אתן לכם רק נתון אחד, ותבינו מכאן היכן אנחנו עומדים, בצרה צרורה. היום אנחנו נותנים, משרד הכלכלה, למכללות הללו, שמכשירות הנדסאים והנדסאיות, 8,000 שקל לשנה. רק שתבינו. יש במשרד החינוך – לא אדבר על אקדמיה; אני מדבר על משרד החינוך, שיש לו גם לי"ג, י"ד מסלולים של הנדסאים – לא של מהנדסים אקדמאיים אלא אלא הנדסאים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
14,000.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
לא. הוא נותן למשרד החינוך 30 וכמה אלף שקל. פי ארבעה מאתנו. אני לא מדבר על האקדמיה, בלי לפגוע ביושב-ראש, שסטודנט שלומד תלמוד באוניברסיטה – אני בכוונה נותן את הדוגמה, שלא יגידו שאני פוגע במשהו אחר – שלומד באוניברסיטה, מקבל 30 וכמה אלף שקל. אנחנו להנדסאים ולהנדסאיות שלנו, שזה דור העתודה, שהתעשייה כל כך משוועת לה, אני אתמול הייתי בסמינר אופקים, למשל, שמכשיר בנות מהפריפריה להיות הנדסאיות בגרפיקה, בכל הדברים האחרים. 8,000 שקל, הם לא יודעים מה לעשות, איך להתחיל ואיך לגמור. הייתי אצל המנכ"ל. ארבעה חודשים אחרונים לא שילמו משכורת. המוסד עומד בפני סגירה. ישבתי לפני חודש-חודשיים בבאר-שבע עם כל המכללות בארץ. התביישתי, אמרתי: אתם צודקים – אני לא יודע מה לעשות, וקמתי והלכתי. אין לי תשובה לזה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מי מחליט על 8,000 שקל? זה אתה, לא?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
למה כבודו מבייש אותי ברבים? כבודו רוצה שאגיד לו את האמת - מי קובע לי את הדברים האלה? מה אני יכול לעשות בעניין הזה? גם אם אחליט לקחת תקציבים ממקומות אחרים של המשרד ולתת להם, אני לא יכול. הכול בשיתוף עם האוצר. יש מסגרת. אמנם לפני שנה וחצי-שנתיים היתה שביתה שלהם, והיתה תוספת של איזה 120 מיליון שקל, פרוס על שמונה שנים או שש שנים. זה לעג לרש. זה לא פותר את העניין. כל עוד מדינת ישראל לא תחליט שהיא שמה את זה – כולם מדברים בעד.

בתקציב של השנה יש לנו בשורה אחת בכל זאת – יש לנו סיכום עם האוצר, להקים ארבעה בתי ספר חדשים טכנולוגיים ליד תעשיות. הייתי בתעשייה אווירית בשבוע שעבר. תענוג לראות בית ספר טכנולוגי תיכון ליד התעשייה האווירית. למעלה מ-65% מהילדים עושים בגרויות. יש שם הצלחה מדהימה. 90 וכמה אחוזים ממשיכים הנדסאים, עובדים בתעשייה האווירית – תענוג. והם רוצים להרחיב את עצמם, רוצים להרחיב עוד מסגרות – גם לחרדים, גם לעשות עוד דברים. אנחנו רוצים שמפעלים כאלה, ליד תעשיות גדולות, שהתעשייה תאמץ בית ספר כזה, והיא תלווה אותו, תוכניות הלימודים וכל השאר, ותוכל לקלוט אותם אחר כך בתעשייה. זה ירומם את כל הלימודים הטכנולוגיים. יש לנו ארבעה בתי ספר כאלה שסיכמנו – זו בשורה חדשה, ואני מקווה שזה יהיה כיוון דרך.
היו"ר משה גפני
מה התשובה לגבי הטענה שלך, שהתשלום להנדסאים הוא כל כך נמוך? מה התשובה שאתה מקבל מהם?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
שום תשובה.
היו"ר משה גפני
אולי אנחנו נתקן את זה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
8,000 שקל, 14,000 ו-30,000.
היו"ר משה גפני
אולי נתקן את זה. נראה בדיונים, בהמשך. הלאה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
שירות התעסוקה – בשנים האחרונות, אני חייב לשבח את המנכ"ל בועז הירש, שלפני זה היה מנהל אגף סחר חוץ – עושה עבודה יוצאת מן הכלל. לא פשוט. יש שם רפורמות גדולות מאוד. למשל, השוברים שאנחנו עושים, הכשרה מקצועית. בכוונתנו לחזק אותו יותר ויותר, כי אנחנו רואים שהוא כלי באמת חשוב, שירות התעסוקה, במתכונת שלו היום. אנחנו גם מתכוננים להפעיל אותו, יחד עם התעשיינים, לעשות קורסים של הכשרה מקצועית יותר, כי הוא יודע את הצרכים, מה קורה. סוכם עם האוצר על תוספת די משמעותית, ואני מקווה ששירות התעסוקה – יש לנו עדיין ויכוחים עם האוצר, ועדי עובדים על סגירה, פתיחה, אבל נתמודד עם זה. בגדול, אני רואה את שירות התעסוקה בהנהלה טובה, נכנס גם יושב-ראש חדש, משה שמעוני. אני רואה שיש הרמוניה ביניהם, הם עובדים יפה. אני מקווה מאוד ששירות התעסוקה יתחזק יותר. אנחנו הולכים לתת לו משאבים יותר גדולים, כי יש למי לתת.
רחל עזריה (כולנו)
לגבי מעגלי תעסוקה, אני יודעת שיש איזושהי הידיינות.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
יתייחסו לזה. נתנו את דעתנו לעניין גם.

אני רוצה להתייחס לנושא הרכבת הקלה ברשותך, ואחר כך נושא מע"מ אפס. מיוזמתי ביקשתי לפגוש את הציבור היקר הזה שנמצא פה.
היו"ר משה גפני
לפני כן, אדוני השר, הממשלה החליטה על הקמת הרכבת הקלה. מישהו נתן את דעתו לעניין הזה?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
לצערי, לא. אני חשבתי כמשרד הכלכלה, שאני לא מופקד – לא הייתי שותף לדיונים, להיערכות - התרומה היחידה שלי כמשרד הכלכלה היה לאשר את חומרי הנפץ, שהורידו את הגשר, וקיבלתי על זה תודה רבה, שפינו את זה בשבת, לצערי הרב...
היו"ר משה גפני
נעשה סדר בעניין הזה. אנחנו היינו מפילים על זה ממשלה. זה דבר חמור מאין כמותו. שר התחבורה לא היה בסוד העניין – הוא אמר את זה. זו היתה טעות, והטעות הזאת לא תחזור על עצמה. אתה צודק לחלוטין – שום סיבה בעולם. את הרמפה הזאת הורידו ביום ששי בבוקר, ומה שהשר אמר – היה צריך לפנות אותה בשבת. זה היה מיותר לחלוטין
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
בכוונה אמרתי את זה בצורה צינית. זה מראה את כל ההתייחסות, לצערי הרב.

ניהלתי שיחה כואבת מאוד, אבל מלב אל לב, עם בעלי העסקים הקטנים שם, שנמצאים כאן. יצאתי בהתרשמות מאוד קשה. שום תוכנית. העסקים האלה הפסיקו לעבוד. בנו להם חומה, הרסו להם את העסק, אין מי שייגש, ועוד יש שלטים שאומרים: אל תגיעו לאזור הזה בכלל. הדבר האלמנטרי הראשון – לתת להם פטור מארנונה, להוריד להם את הארנונה? הרי העסק לא עובד, נכון?
קריאה
לא רוצים להגיע- - -
היו"ר משה גפני
רבותיי, אני רוצה שהוועדה תיתן לנו את דעתה. השר נתן לנו את האתגר הזה. בכל מקרה אמרתי שהנושא הזה יידון. כאן צריך לדון בעניין באופן מסודר. לא להתפרץ אחד לדברי השני – אחרת לא נגיע לשום מקום. אנחנו נטפל בעניין הזה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
ממשלת ישראל ועיריית תל-אביב, זה לגיטימי שרוצים לפתור את הבעיה של התחבורה, ובאמת יש בעיה קשה מאוד. אנחנו בפיגור גדול מאוד לעומת מדינות אחרות בעולם, לעומת מדינות ערב שכנות שלנו, בקהיר ובמקומות אחרים, וטוב מאוד שסוף-סוף בא שר התחבורה וחתך עניין שכבר קיים, אבל כמו כל דבר שיש, צריך היערכות. להבדיל – אני לא רוצה להגיד מאסונות שיש. יש כאן פיגוע, יש כאן מצב שכמה שנים טובות אנחנו יודעים שזה יפגע מאוד בעסקים. הדבר הפשוט שצריך לעשות זה להקים קרן של פיצוי. יש מס רכוש, יש גופים שיודעים לטפל בעניינים הללו.

לאור הפגישה שקיימתי עם בעלי העסקים, קודם כל החלטנו מהתקציב הקטן שלנו, שזה לא פותר את הבעיה, אבל לפחות שתהיה להם איזושהי כתובת, גם שנעשה מיפוי אמתי, ונדע את הבעיות. כבר הסוכנות לעסקים קטנים אצלנו בראשותו של רן קוויתי הקימה לשכה מיוחדת, שמלווה אותם באפן אישי, ומכינה לנו הצעת החלטה לממשלה.

אני רוצה להודיע לחברים היקרים. לאחר הפגישה אתכם נפגשתי עם ראש הממשלה, הבאתי את זעקתכם בצורה הכי חדה והכי כואבת שיכולה להיות. ראש הממשלה היה קשוב, הבין, הביע גם קצת פליאה, שלא הכינו כזה דבר – ביקש ממני להכין הצעת החלטה לממשלה, מה הממשלה צריכה לקבל החלטה כדי לחייב את הממשלה, את משרדי הממשלה במתן פיתוי ולתת תשובה לבעיות.

אמרתי, רן קוויתי, שאצלנו מרכז את זה, מכין את הצעת ההחלטה, ומביא את ההיקף שלה, כמה כסף מדובר, כמה עסקים מדובר, מה הנזק שנגרם, באילו דברים צריכים לפצות ואילו משרדי ממשלה צריכים לעשות את הדברים הללו, כך שאני מקווה שמאוד שנוכל, בעזרת ה', להתחיל – אני לא מבטיח שום דבר, אבל להתחיל את הנושא הזה, וכמובן שעזרת ועדת הכספים היא העזרה הכי משמעותית שיכולה להיות בעניין.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
בירושלים זה הרס את העסקים הקטנים, ולא פיצו, ועד היום יש עסקים שלא קמו על הרגליים.
היו"ר משה גפני
רבותיי, אני לא רוצה לדון בעניין הזה בקריאות ביניים. נצטרך לקבל החלטה בעניין. עכשיו נראה מה עושים. השר אומר שהוא הולך להציע הצעת החלטה. בסדר.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
לא קריאות ביניים - אני רק רוצה להציע לשר, שהצוות שכבר עובד, ינסה לראות מה היה בירושלים, ואם כבר מתקנים עוול – הרי נתקן את תל-אביב, ילכו לבג"ץ האנשים מירושלים, יגידו: מה קורה?
היו"ר משה גפני
טוב. בבקשה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
מע"מ אפס. אני רוצה לשתף את חברי הוועדה, איפה אנחנו עומדים בעניין, וגם את עזרתכם. אנחנו מדברים על יוקר המחיה, ואנחנו מדברים על עזרה לשכבות החלשות ועל צמצום הפערים. אני התחייבתי להוריד מע"מ אפס על מוצרי יסוד. אחרי בירור – ואני לא מתבייש לומר, שאתה מתקן לפעמים דברים שאתה מצהיר – לאחר בירור התברר לי, שאם אנחנו מורידים מע"מ על מוצרי יסוד שלא מפוקחים, אין שום ערובה שההנחה תגיע, אז אתה מבזבז הכנסות מדינה בהיקף גדול מאוד, ואתה לא משיג את המטרה. לכן הצטמצמתי להורדת מע"מ על מוצרי יסוד בפיקוח. יש 29 מוצרים. אבל אז התברר לי שסכום של כמיליארד ו-400 מיליון, שזה הסכום של המע"מ על מוצרי יסוד, ההנחה או הרווח שייצא למשפחות החלשות, יהיה מאוד קטן – בין 29 שקלים ל-40 שקלים בחודש, ולבזבז מיליארד ו-400 על סכום כזה - שוכנעתי. אני לא מתבייש להגיד. אני מתקן תוך כדי.

לכן הגיתי רעיון אחר, ואני שמח שהוא יותר טוב. יש הסכמה לגבי הסכום. אמרתי שנוריד מע"מ אפס בחקיקה – לא בהחלטות של האוצר, שיש להם רצון גדול, מצב אחד, להגיע להחלטות, אבל אני יודע שבשנה הבאה הן ישונו – להורדת מע"מ אפס בחקיקה על כל התחבורה הציבורית. אני מדבר על האוטובוסים והרכבת. יש לזה שתי מטרות: מטרה אחת, קודם כל, האוכלוסייה שמשתמשת באוטובוסים וברכת, ברובה אוכלוסייה שזקוקה, וזו אוכלוסייה ישירה, משק סגור, זה לא נותן השלכות על דברים אחרים, וזה גם מעודד את התחבורה הציבורית, שכולנו רוצים לעודד אותה. אנחנו מעריכים שזה סכום של כ-650 מיליון שקל בשנה.

אני חייב לומר – יש כבר הסכמה עם האוצר על זה. אם הייתי מסתפק בזה, היינו כבר מביאים הצעת חוק משותפת לכנסת, אבל היות שאני לא מסתפק בזה, אני רוצה שגם תהיה הורדת מע"מ או חלף מע"מ, כיוון ששם זה יותר מסובך, חשמל ומים לעשירונים התחתונים. אין לי עניין להוריד חשמל ומים ולכל האוכלוסייה, ואין לי עניין לעודד צריכת חשמל ומים מיותרת. אנחנו מדברים על העשירונים התחתונים. לכן שם המנגנון שמצאנו הוא להיצמד להנחות בארנונה של הרשויות המקומיות, ההנחות הגדולות שנותנים לבעלי הכנסה נמוכה, למקבלי הבטחת הכנסה. יש לרשויות קריטריונים ברורים עם מנגנונים מאוד ברורים – אלה שמקבלים הנחה של 70%- - - בארנונה בגלל הכנסה נמוכה – אלה יהיו זכאים ל-18% הנחה על חשמל ומים. יש לנו כבר המנגנון לכך. מדובר על כ-400 מיליון שקל בשנה. על זה יש לנו ויכוח עם האוצר – מתי זה יחול – האם יחול מיידית או ב-2017.
היו"ר משה גפני
כמה?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
400 מיליון בערך. שני הדברים יחד – זה לא הוצאה, אל תשכחו. זה בצד ההכנסות בערך כמיליארד ו-100 מיליון שקל.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תיתנו שיפוי לרשויות המקומיות?
היו"ר משה גפני
לא, זה מים וחשמל.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
מי שמקבל הנחה מהעירייה, את הדבר הזה מגיש לתאגיד המים ולתאגיד החשמל. הוא יקבל בתלוש שלו חיוב מע"מ 18 והחזר מע"מ של 18%. פשוטו כמשמעו. זה עזרה ישירה לאוכלוסיות הכי חלשות שזקוקות לזה. אני מקווה שנסיים את זה.

אני חייב לומר שקצת נפגעתי – אני מדבר אתכם באופן אישי. כשאי דן עם האוצר, וחסר כסף, ומסבירים לי כמה המצב קשה, ואני פתאום שמח לראות מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה ושר האוצר על 6.5 מיליארד שקל, שלא ידענו שהם עודף תקציב, הצליחו לפגוע בי קצת.
היו"ר משה גפני
אתה לא היחיד שפגוע מהעניין הזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
גם אנחנו הצלחנו להיפגע, השר דרעי.
היו"ר משה גפני
אתה תצטרך, אדוני השר, להתרגל, כמו שגם אני צריך להתרגל, לזה שאנחנו מקבלים פתאום הודעות דרך התקשורת. היה בעבר, כשהורידו מע"מ – לא רק שר הכלכלה אלא גם יושב-ראש ועדת הכספים היה יודע מזה קודם, והיה אומר את זה לחברי הוועדה, אבל כל אחד והשיטות שלו. אני לא חושב שהן שיטות מוצלחות. אגב, אנחנו מביאים ביום חמישי את הפחתת המע"מ, ואין שם הפחתת מס שכר, שאני הולך לעשות על זה חגיגה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
הפחתת המע"מ באישור ועדת הכספים?
היו"ר משה גפני
צריך התייעצות עם ועדת הכספים. מס שכר צריך אישור, צריך מליאה. אני לא אוהב את הדרך הזאת, ואם נפגעת, קח אותי אתך. אני לא נפגע. זאת לא שיטה. אני לא חושב שזה נכון.

לא אמרת מילה - יש אצלך גם אגף של הגבלים עסקיים. לא דיברתי על הגז בכלל.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אתמול השתתפתי במסיבת פרידה שעשו לפרופ' דוד גילה. הוא התפטר בעקבות הגז, ואתמול היתה מסיבת הפרידה שלו, כשכנסת דנו על הגז. יש סיבה ומסובב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הוא נתן גז...
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אני מיניתי באופן זמני את היועץ המשפטי, עו"ד אורי שוורץ, בחור יוצא מן הכלל, שהוא היום ממלא מקום. צריך למנות ממונה, שזה הליך לא פשוט. יש ועדת איתור.
היו"ר משה גפני
לממלא המקום יש סמכויות?
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
יש סמכויות כמו ממונה רגיל.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל הוא לא יאשר.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
לא אמרתי אם יאשר או לא. זה סמכות שלו. אנחנו לא מתערבים.
מיקי לוי (יש עתיד)
היום אמרו ברשת ב' שיש אופציה נוספת – שהשר דרעי שוקל נבצרות.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
נבצרות מכריזים על מישהו- - -
מיקי לוי (יש עתיד)
חס וחלילה. אנחנו לא מאחלים לך.
היו"ר משה גפני
לא דיברתי עם השר דרעי, אבל הוא לא הולך להכריז נבצרות. הוא פה, והוא עובד. הכול בסדר.

אדוני השר, אנחנו מודים לך על ההרצאה המקיפה הזאת. נמשיך את הדיון.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני חייב לקרוא ידיעה: "תקרית דרמטית בכנסת לפני שעה קלה: אחמד טיבי: בוקר טוב, סתיו. סתיו: בוקר טוב, אחמד". בטוויטר...
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
היושב-ראש, תן לשר להשלים את עניין הממונה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תן לי, אדוני היושב-ראש, השר דרעי, אתה ממונה גם על משרד הנגב והגליל, ולא התייחסת לזה כרגע. אני חושב שיש חיבור אחד בין שני המשרדים – פיתוח מקורות תעסוקה. אדוני השר, זה לא עניין של המטה שלך. זה המדיניות שלך. עניין פיתוח מקורות תעסוקה בנגב ובגליל הוא גם לערבים, גם ליהודים. לא הדגשת את זה מספיק.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
משפט אחד מטעם מרכז האופוזיציה. השר, יש לנו כבוד גדול אליך ולאחריות שבאת לקחת יחד עם אנשי משרדך. יחד עם זאת, צריך להתעורר, כמו שהתעוררו פה בנושא הדיור. המשק הישראלי נמצא בהאטה. אומרים את זה גם הכלכלנים של האוצר. אם לא תהיה פה תוכנית חירום – הכניסו אותך פה לפלונטר. זה לא היה במשמרת שלך, אבל העסק פה נמצא בהידרדרות קשה, בכמה דברים. אחד, יש בכל רחבי הארץ אנשים שהם משכילים. הם גומרים את המכללה בתל חי, הם גומרים את המכללה בספיר, הם גומרים את המכללה בכרמיאל, ואין להם מקומות עבודה. מקום העבודה היחיד שלהם אולי, אחרי תואר שני, זה מנהל משמרת בבית קפה, שיש לי כל הכבוד לזה, אבל הם למדו הרבה מאוד, ואין להם. 45 פלוס. המשק היום לא מייצר מקומות עבודה לאנשים משכילים של 45 פלוס, והם פשוט נפלטים לרחוב, בין אם זה מישהי שהיתה בחופשת לידה או מישהו שהיה בחו"ל.

דיברנו על מעונות היום. 60 אימהות מקריית שמונה, דורית, עורכת דין, לקחו להם את הסבסוד כי הם הפסיקו להיות קו עימות. זה רק מקום אחד, עיר אחת, ויש לי פה המכתבים לראש הממשלה הקודם, לבנט וכו'. שמתי את זה אצלך, ואני נותן לך את זה. עלה להם 660 שקל לילד עד גיל 3. זה עבר ל-2,400 שקל. הן אימהות מוכשרות. הן רוצות לעבוד. מדברים על לצאת לעבודה? זה הכוח. אף אחד פה לא מסכן. הן תותחיות. משרדי עורכי דין, מורות למדע. 5,500 שקל עם שני ילדים? אי-אפשר.

60,000 עסקים קטנים נסגרו בשנה האחרונה. זה 50% יותר מהשיא שהיה קודם. אנחנו מדברים על העסקים הקטנים בתל-אביב. היה צוק איתן. המדינה הפכה לצוק איתן. כל הארץ הפכה לצוק איתן. יש עכשיו צוק איתן בתל-אביב. אם לא יהיה ברמה הבירוקרטית one stop shop לעסק הקטן, שלא יבלבלו לו את המוח. מזרחי פה בשוק, שהקים את בית הקפה שלו בתקופה הכי קשה ופתח לנו את השוק, לא יכול יותר. סגר, פשוט סגר. עשה את הקונדיטוריה.
רחל עזריה (כולנו)
למה? לא סגר. לא.
אראל מרגלית (המחנה הציוני)
טבע. רצו להקים את המפעל פה. אנחנו ירושלמים, אנחנו יודעים כמה מקומות בירושים אין, כמה צעירים עוזבים פה. לקחו את המפעל – מעבירים אותו לאירופה. מי שנותן לנו רווחה, מקומות עבודה בירושלים, בגליל, בנגב, אנחנו מוכנים שיקבל את הרווח.

אם לא תהיה תוכנית חירום עכשיו, להחזיר את המשק הזה לצמיחה - אין. שר האוצר לא דיבר על זה באחד משלושת הדברים שלו. נתניהו וכחלון לא יודעים לנהוג בעגלה הכלכלית. זה בידיים שלך. אנחנו מוכנים לעבוד אתך, אנחנו מעריכים אותך, ואנחנו אומרים שאם זה לא יזוז, זה יגיע לאבטלה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. רבותי, השר עוד יהיה כאן בוועדה, כי זה הולך להיות אחד הנושאים המרכזיים במדינה, הנושא של מפעלי התעשייה, זה שעוברים למדינות אחרות בעולם. האבטלה עלולה להתגבר כתוצאה מההתנהלות הזאת, התנהלות שאי-אפשר להאשים את הממשלה הנוכחית במה שקרה, אבל הממשלה הנוכחית מופקדת על זה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה אותם אנשים. זה לא התחיל היום. נכון שהשר דרעי קיבל את זה.
היו"ר משה גפני
הנושא הזה נדון כאן בוועדה, הוא ימשיך להיות כאן בדיון. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הוא קיבל ירושה מאוד קשה.
היו"ר משה גפני
זאת סכנה ממשית לכלכלה של המדינה באופן דרמטי. לא עומד לדיון בכלל. אמרתי את זה. השר הדגיש את העניין. נמשיך לעסוק בעניין.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
התפקיד לנו זה לעזור לו.
היו"ר משה גפני
תכף היא תשיב על הנושא של המעון בקריית שמונה.

סיכמנו, אדוני השר, על הזמן שאתה תהיה כאן. אני מודה לך על כך, ונותן לך משפט סיכום. ניפרד ממך באופן זמני.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
משפט סיכום להערות שנשמעו כאן. אני הגעתי בזמן לדיון. התחלתי במשבר הדרמטי שיש בתעשייה ובייצוא. אמרתי גם כמה רעיונות, מה צריך לעשות בנושא חוק עידוד השקעות הון, בנושא תעסוקה ובנושאים אחרים. אני שמח שכיוונתי לדעתך. אתה זעקת את זה יותר בקול, אבל אני מסכים אתך.

הערה – ואל תיפגעו - הנושא של טבע, למשל, שאמרת – זה לא חלק. אתה יודע בדיוק למה טבע עזבה פה. טבע עזבה פה לא בגלל מדיניות הממשלה אלא בגלל חשש, שהולכים להם על הראש, וכל הנושא של הטבות מסים שמקבלים, אז אומרים: אם אנחנו- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה חלק מהבעיה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אבל זה לא נובע ממדיניות הממשלה אלא ממדיניות אחרת, של קבוצות, ואני לא רוצה לפרט. אתם מביים.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
הטייקונים- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא.
היו"ר משה גפני
איילת.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אתה יודע בדיוק. ישבתי אתם על זה.

בנושא המעונות יום, מיכל צוק תתייחס. אני לא רוצה שחלילה מישהו לא יחשוב שקיבלנו החלטה. לפני שנתיים הממשלה הקודמת קיבלה החלטה, שהיא מבטלת את ההטבות בקו העימות בצפון. אנחנו עדיין ממשיכים לסבסד בקריית שמונה כמו בכל מקום. כל מי שמגיע לו סבסוד, מקבל. הממשלה הקודמת ביטלה את ההטבה של קו עימות – את זה ביטלו.
רחל עזריה (כולנו)
אבל חבר הכנסת מרגלית, הסיפור הוא לא קווי העימות בסיפור הזה- - -
היו"ר משה גפני
אני לא מסכים. רוצים כותרות בעיתונים? רוצים דיון. אם רוצים דיון, עכשיו. ומי שמוסמך במשרד, יענה.
שר הכלכלה אריה מכלוף דרעי
אמרתי לכם את הדברים הכי ברורים.
היו"ר משה גפני
תודה רבה, אדוני השר. איילת ורבין, בבקשה. אדוני, המנכ"ל נמצא, צוות המשרד נמצא, היה סיכום עם השר. הוועדה כאן. לא מתכוונים להרפות מהעניין הזה. עם כל הכבוד, היה סיכום עם השר, וצריך לעמוד בו. הנושא הזה לא היה על סדר-היום. אנחנו ניתן לכם את כל האפשרויות בעניין, וניכנס לעסק הזה. זה יותר חשוב ממה שהשר שומע או לא שומע. הוא ישמע ממני, ישמע מהחברים. בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
קודם כל, אני רוצה להודות – למרות שנותרו אנשי המשרד, המנכ"ל והסמנכ"לים, אבל ההצגה של השר היתה הצגה מאוד חשובה. לתחושתי, הוא נגע בנקודות הכי כואבות, למי שמבין באמת, כפי שאראל תיאר את ההאטה במשק הישראלי. בכל זאת, כמה נקודת שבעיניי מחייבות התייחסות, ואפתח דווקא בנושא ההכשרות המקצועיות. דיברתי על זה בכמה הזדמנויות, בנושא. ההכשרות המקצועיות שהמשרד היום עדיין תומך בהן, הן הרבה פעמים לא רלוונטיות. דיברתי על זה גם במליאה. אני לא יודע אם אדוני היושב-ראש היה כשדיברתי בנושא התקציב, אבל ההכשרות המקצועיות בהרבה מובנים הן לא רלוונטיות, ובעיקר הבעיה בעיניי, שהן לא מתחברות עם ההבנה של כולנו, שבתעשייה אנחנו חסרים ידיים חכמות. קוראים לזה צווארון כחול, קוראים לזה לוטו טק והיי טק.

אני מסבירה בכל מקום - גם תעשייה מסורתית, אדוני היושב-ראש, מיוצרת היום בשיטות הייטקיות. אם אדוני אחר כך ירצה, אראה לך מכונת הזרקה, 600 טון, שהגיעה אתמול בהתרגשות גדולה למפעל בינוני בגודלו במרכז הארץ. בשביל תעשיינים, כשמגיעה מכונה, זו חגיגה. תכף יחבר אותי מנכ"ל משרד התמ"ת – אני עדיין קוראת לזה משרד התמ"ת, וגם הייתי מחזירה את זה, אם הייתי יכולה.

תכף אדבר על הנושא של העלאת הפריון, שלצערי, לנושא זה מבין הנושאים החשובים, לצערי לנושא הזה לא התייחס השר, אבל בהיבט התעסוקה, הגיעה השעה שהכשרות מקצועיות יתחברו לנושא החינוך הטכנולוגי. זה רלוונטי, זה חשוב. אם אני זוכרת נכון, במקומות שעוסקים בתקציב בנושא התעסוקה, נושא התעשייה בכלל לא מוזכר. הכשרות מקצועיות צריכות להתחבר עם מה שכולנו מדברים בנושא התעשייה. זה בהקשר התעסוקה והחיבור להכשרות מקצועיות.

אני שמחה שהשר דיבר על החינוך הטכנולוגי באופן שבו הוא דיבר. אני דיברתי בחודשיים האחרונים בשתי מכללות – אחת באריאל ואחת בבאר-שבע. המצוקה שלהם היא אדירה. גפני, איני יודעת אם אתה יודע, שמוסדות אקדמיים זכאים לפטור מארנונה. מה אתה אומר על מכללות טכנולוגיות? ממש לא. שום הנחה בארנונה. בואו נחליט כבר לעזאזל, אם זה חשוב לנו או לא חשוב לנו, החינוך הטכנולוגי. זאת האמת.

אתייחס לנושא הפריון. אני לא מצליחה להבין, למה בתקציב בנושא הפריון מדובר רק בנושא חיבור מפעלים לגז. יזמתי דיון בנושא חיבור מפעלים לגז בוועדת הכלכלה. אני חושבת שזה אחד הנושאים הכי קריטיים שלנו במשק.

הפריון לא קשור לחיבור מפעלים לגז. חיבור מפעלים לגז זה דבר מאוד-מאוד חשוב. הפריון צריך לבוא, למשל, בהלוואות לאוטומציה של מפעלים. זה העלאת פריון – שם אנחנו צריכים לחפש את הפריון. כמובן, מה שהתייחסתי אליו בנושא החינוך הטכנולוגי וההכשרות המקצועיות. שתדע, שבישראל תחום האוטומציה הוא תחום שכמעט לא מפותח. אי-אפשר. אתה צריך לייבא מכונות מחו"ל. זה מכונות שדורשות התאמה. למה לא השקיע בדברים האלה?

אני כבר מסיימת, אבל יש להבין – דיבר השר דרעי על בריחת המפעלים מהארץ. גם בעיית הפריון היא בעיה שמבריחה מפעלים מישראל, כי לא רואים שום מגמה של שיפור בעניין הזה, ואם לא נעשה – גם נטפל בחינוך הטכנולוגי וגם נטפל באוטומציה – אנחנו לא נעלה את הפריון, אנחנו חייבים להבין.

שלושה דברים נוספים קטנים. אחד קשור להפחתת מס החברות. הפחתת מס החברות בעיניי חייבת להתבצע באופן דיפרנציאלי, ואני אומרת את זה כמי שמגיעה מעולם התעשייה וכמי שמגיעה מהמגזר העסקי. אם אנחנו באמת רוצים לפתח את הנגב והגליל, ובעניין הזה אני אומרת, גם את ירושלים, שבאמת סובלת מהיעדר מקומות תעסוקה בצורה הכי קשה, והראל התייחס לזה קודם, אבל זה באמת נורא ואיום. יש להבין שוועדת הכספים חייבת להתעקש על זה שהפחתת מס החברות תיעשה בצורה דיפרנציאלית.
עיסאווי פריג' (מרצ)
ולא בקומבינות?
היו"ר משה גפני
חברת הכנסת ורבין, אנחנו הרבה אנשים. יש פה נציגי המשרדים. הדיון צריך להתקיים. לא הרצאה. את אומרת דברי טעם, אבל צריך להיות מוגבל בזמן. אנחנו מקיימים עוד דיון. זה לא דיון פילוסופי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה בכלל לא דיון פילוסופי; זה לגמרי מעשי – תשאל את מנכ"ל המשרד.

הדבר האחרון. מתכנסת. דיבר השר על נושא מעונות היום. אם לא יעלו את שכר הסייעות בישראל, לא יהיה מי שיעבוד במעונות היום, ותתעוררו בעניין הזה, כי נצטרך להגיע לחינוך חינם גם מ-0 עד 3. צריך לטפל בעניין הזה, ובמהרה.

לצערי, הוא לא השלים את העניין בנושא ההגבלים העסקיים. זה לא דבר שאפשר בתשובה של חצי משפט. זה דבר קריטי וחיוני למשק הישראלי.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. חבר הכנסת ברושי, ואחריו חבר הכנסת באסל גטאס.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תודה רבה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות גם לעובדי המשרד – משרד חשוב, ועושים עבודה נאמנה. אדוני היושב-ראש, אם ועדת הכספים רוצה להטביע חותם, יש לה הזדמנות במסגרת התקציב שאושר, לבדוק שינויים גם בתוך המסגרת הכללית וגם בתוך המסגרת של המשרד. אני חושב שאם היינו עובדים נכון, היתה מוצגת פה תחזית גידול האוכלוסייה של ישראל, כפי שעושים במקומות מסודרים. כל מי שניהל ארגון יודע מה תחזית גידול האוכלוסייה, והאם התקציב עונה על התחזית, כולל קליטת עלייה, כולל, מיכל צוק, בנושא הגיל הרך. כבר נאמר שיש פיגור בבניית מעונות. בגלל מגבלת הזמן רק אומר שקליטת העלייה, פיזור האוכלוסייה וחיזוק הנגב והגליל, ובתוכו אוכלוסיות חלשות של המגזר הערבי, וגם מרכיב בהתיישבות, כל זה מחייב תוכנית שלא מוצגת פה, ומאחר שאין תוכנית ואין יעדים, אין גם תקציב הולם, והשאלה היא, האם יש לנו תוכנית?

כשהקימו את אינטל בקריית גת, זו היתה החלטה של ראש הממשלה רבין ז"ל, ושיחייה, שר האוצר. היה ויכוח, אם יקום באירלנד או פה. כשאמרו: פה, היתה שאלה, איפה פה. זה היה כרוך בתקציב נוסף. לא בונים מפעלי עוגן עם 20% מענק, ועוד אין הבדל כמעט בין מרכז לפריפריה, כאשר ההטבה הכי גדולה היא ההון האנושי, שמרוכז במרכז. עדיף לוותר על הבטון כדי לקבל את ההון האנושי, שהוא באמת ברעננה, כפר-סבא יותר מאשר בפריפריה.

והתוכנית שחסרה פה היא התוכנית שבלעדיה לא תהיה מדינה באמת מדן ועד אילת, אבל זה לא סתם מקומות עבודה ; זה מקומות עבודה שמאפשרים רמת הכנסה של המאה ה-21, שמאפשרים מימוש עצמי של הצעירים שלומדים כל מה שעולה על דעתנו, כי בסופו של דבר, ואדוני היושב-ראש, זה לא חשוב עכשיו באיזה שטח רשות נמצאת התעסוקה, כי יודעים שאפשר לחלק הכנסות, ולא בודקים אישור מראש רשות, איפה לעבוד. יש מספיק אזורי תעשייה – בוא נמלא אותם, ואת ההכנסות אפשר לחלק וצריך, אבל אי-אפשר לעודד פיזור אוכלוסייה בלי מקומות עבודה עם רמת הכנסה גבוהה, שאותה רמת הכנסה גבוהה תאפשר לשלם על השירותים שהולכים ומתייקרים, גם אם נוריד את העגבניות.

לכן לדעתי, אם אני יכול לבקש משהו, ולא סתם הערתי לו על הנגב והגליל, ואני מאמין בשר דרעי. אני חושב שצריך להזמין אותו פעם נוספת, ולחבר בין שני המשרדים, ולומר שמרכיב האוכלוסייה החלשה בנגב ובגליל גדול מאזורים אחרים. לכן נדרשת פה הכרעה היסטורית. אם מעבירים מפעלים לצפון, כמו מפעלי הטנקים של צה"ל ומשרד הביטחון, יש בזה חצי תשובה. זה לא עובר כי חסר משאבים. לכן המדינה צריכה להחליט על כמה מפעלים שהיא מקימה, ואת זה לא עושים בתקציב רגיל.

הדבר השני, משפט אחרון - גם אם יהיה גז, אדוני היושב-ראש – יש גז, אני מקווה שנמצא את הדרך להוציא אותו – ההון האנושי הוא המרכיב העיקרי בעוצמה של מדינת ישראל, ולכן החינוך המקצועי בולט בהיעדרו, ולא פתרו את זה בשנים האחרונות.

אני מכין בימים אלה הצעת חוק, ואתאם את זה עם מיכל צוק, ואנחנו נגיש את ההצעה. אני קורא לחבריי להצטרף אליה, הצעה שמעודדת את החינוך המקצועי, קובעת לו מסגרות, וגם נותנת את העידוד הנדרש. בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לא רק לקיים דיוני סרק, אני מציע לחולל שינוי בתקציב של משרד הכלכלה, אדוני המנכ"ל, ולהציג תוכנית יותר מגובשת בנושאים המרכזיים, שהם קודם כל יצירת מקומות עבודה ברמת הכנסה גבוהה, בעיקר בפריפריה הרחוקה כתנאי לחוסן לאומי, פיזור אוכלוסייה. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. חבר הכנסת באסל גטאס, ואחריו חבר הכנסת מנואל טרכטנברג. אני רק רוצה לומר משהו - אנחנו נכנסים עכשיו למסגרת דיונים על התקציב ועל הנושא של חוק ההסדרים. העול שנופל על ועדת הכספים בשבועות הקרובים הוא בלתי ניתן לתיאור. יש דוברים רבים. זאת ועדת שמתאפיינת, בניגוד לוועדות קודמות - אני מדבר על כשאני הייתי יושב-ראש – שהדיונים הם ארוכים ומאוד רציניים. אני לא מזלזל חלילה בשום נושא שמעלים; החברים מדברים ברמה מאוד גבוהה. אני גם רוצה היום במסגרת הדיון הזה, לקיים מיני דיון לגבי העסקים בתל-אביב. אני מבקש – אנחנו צריכים להיכנס למשטר של צמצום בדיבורים, כי הדיבורים הם חשובים, אבל- - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
אז מה היום – הצגת משרד הכלכלה, שהשר הציג שעה והלך?
היו"ר משה גפני
כן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אל תשאל אף שאלה. לא צריך לשאול.
היו"ר משה גפני
שנייה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
רצתי שעה וחצי, וחמש דקות לא יצא לי לראות.
היו"ר משה גפני
אני ביקשתי מהשר, בגלל לחץ הזמן – הוא היה אמור להגיע בעוד כמה שבועות. אני חושב שמשרד הכלכלה הוא משרד מאוד חשוב. אנחנו במסגרת הדיון עכשיו על משרד הכלכלה, השר נאות להגיע לכאן, ואני הסכמתי שיבוא לשעה. נמצאים פה כל צוות המשרד – מנכ"ל משרד הכלכלה, הצוות הבכיר של המשרד. הדיון מתקיים. כל מה שאמרתי, שבמסגרת הדיונים האלה, וזה הולך להיות הרבה מאוד דיונים על משרדים והרבה מאוד דיונים על חוק ההסדרים, לכן אני מבקש, לשם שינוי, להיכנס למסגרת- - -
מיקי לוי (יש עתיד)
מה עוד שחוק ההסדרים הוא עבה מאוד.
עיסאווי פריג' (מרצ)
כשאני אבין – היום התקיים דיון על משרד הכלכלה, וזהו - נסגר הדיון במשרד הכלכלה?
היו"ר משה גפני
לא. שר האוצר עוד לא הגיע. אנחנו עוד לא יודעים מה המסגרת הפיסקלית לגבי הנושא של הפחתת המע"מ. זה הולך להיות מסובך מאוד. יש פתח גדול לדיוני האופוזיציה בעניין. אני קצת מקנא בכם, אבל הוועדה כאן תהיה מקצועיות. כמו שניסיתי כל השנים, אני גם רוצה עכשיו – שבמסגרת הזאת גם לאפשר לבעלי העסקים בתל-אביב, גם לקיים את הדיון על משרד הכלכלה, וגם להמשיך את הדיונים שאנחנו חייבים לעשות אותם.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מוותר על זכותי לדבר לטובת הזמן שלהם.
היו"ר משה גפני
בבקשה. אחריו חבר הכנסת מנואל טרכטנברג.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, הערה לסדר קודם. אם כבר הזכרת את הדיונים – אנחנו חברי ועדת הכספים. אני חושב שמן הראוי, שנקבל סדר-יום לכמה שבועות קדימה. לפחות מבחינת ימים. יש אנשים שלא גרים בירושלים.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת גטאס, אנחנו מתכוונים לעשות את זה. אנו עושים את זה תמיד. נעשה את זה גם עכשיו. הבעיה המסובכת היא שרק אתמול החליטה ועדת הכנסת איך לחלק. חברי הוועדה, כמו כל הציבור, אבל קודם כל חברי הוועדה, יידעו בימים הקרובים בדיוק עד סוף התקציב. מתקן מנהל הוועדה – נעשה את המקסימום. כך אני נהגתי בעבר, כך הוועדה עשתה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לפחות מבחינת ימים, שעות.
היו"ר משה גפני
יש לי בעיה, בין היתר, בגלל שאנחנו גם בפגרה, ואני צריך על כל דבר ארבעה ימים מראש. לכן אני לא מקיים מחר דיון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
ביום חמישי יש דיון?
היו"ר משה גפני
כן.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
תרשמו לפרוטוקול, שחברי הוועדה יקבלו בימים הקרובים תוכנית עבודה קדימה לחודשיים.
היו"ר משה גפני
אבל עם כל הכבוד, אני לא חייב לפרוטוקול. אני אומר לך – זה יותר חשוב. מה אתה רוצה לפרוטוקול? תתבע אותי אחרי זה בבג"ץ?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לא בבג"ץ.

אני חושב שאם הדיונים של ועדת הכספים, ואני מצפה שהם יהיו רציניים וקונקרטיים וספציפיים, מה שהוגש לנו כאן לא מספיק, בלשון המעטה. אם אני מסתכל רק על העמוד הראשון, אם אקבל תשובות תוך כדי, זה יעזור לי- - -
היו"ר משה גפני
אין תוך כדי. המנכ"ל ישיב לך בסוף.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
למשל, בריכוז, כשכתוב
המדען הראשי - זה מה שיהיה רשות החדשנות הטכנולוגית? ב-2015 – מילא. הוא עדיין המדען הראשי של משרד הכלכלה. ב-2016 זה אמור להיות רשות עצמאית, אז איך אנחנו קובעים לו את התקציב היום? זה אל"ף.

שתיים, למה זה יורד? אנחנו קובעים שהרשות, שתהיה כמעט עצמאית מהמשרד, קובעים שב-2016 תהיה ירידה בתקציב שלה ממיליון ו-708 למיליון ו-683, למשל. לא ועדת הכספים תאשר את תקציב הרשות לביטוח.
היו"ר משה גפני
לא.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
כך הוחלט. אם יגייסו כסף, יוכלו להקים.
היו"ר משה גפני
לא, יש דברים שהם לא יכולים לעשות. המנכ"ל ישיב.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
רמת הפירוט שאנחנו צריכים לדרוש, אדוני היושב-ראש – זה תקציב דוגמה. זה בטח חוזר על עצמו בכל המשרדים. תיתן לנו אפשרות להשפיע.
היו"ר משה גפני
משרד האוצר אמר שבעקבות זה שהוא רוצה את השקיפות, הוא צמצם את מספר הסעיפים. צריך גם ללמוד את העברית של אגף התקציבים. זה לא עברית רגילה. משרד האוצר אמר שבגלל שהוא רוצה להגביר את השקיפות, הוא עשה תוכנית תחריש עמוק – כך קוראים לזה. הוא לקח את הסעיפים שהיו בפעם הקודמת בתקציב – גם זה לא היה מפורט – וצמצם אותם למספר סעיפים כלליים. יש לו שפה מיוחדת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש פה סעיף, השקעה בפיתוח תשתיות, 131 מיליון.
היו"ר משה גפני
אתה הולך לעבור סעיף-סעיף?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לא, אבל השקעה בפיתוח תשתיות – אני צריך להסיק מזה, שזה כולל אזורי תעשייה. או שכן, או שלא. אני מקווה שכן – אחרת אין סעיף אחר בכל תקציבי המשרד, שאני יכול לגזור שזה כולל בתוכו תקציבי אזורי תעשייה. 131 מיליון שקל. מה זה כולל? אילו אזורים?
היו"ר משה גפני
בכמה סעיפים אתה רוצה לדיון?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
סיימתי. אתה רוצה שאשתוק?
היו"ר משה גפני
חס וחלילה. אני רוצה שתדבר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בואו נגיע לעסקים הקטנים של הרכבת הקלה. יש לנו שאלות. הזמנתם את משרד הכלכלה – יש לנו שאלות אליו. תל-אביב מעניינת, בסדר. יש עוד כמה דברים מעניינים. אם זה היה פחות סקסי בתקשורת- - -
היו"ר משה גפני
באסל, אני רוצה לומר משהו באמצעותך לכל חברי הוועדה. אני חושב שכל חברי הוועדה צריכים לדעת מה זה הסעיף התקציבי. אני מבקש מחברי הוועדה – מי שרוצה לשאול שאלה על שורה ארוכה של סעיפים, אני מבקש שייקח את שני הסעיפים החשובים ביותר מבחינתו, שהמנכ"ל יענה עכשיו, ואני מציע שאת שאר הסעיפים, שלמישהו יש שאלות, שיפנה אותם בכתב למנכ"ל, יקבל תשובות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש לי שאלה אליך, אדוני היושב-ראש – האם בסמכותנו, בסמכות ועדת הכספים, לדרוש פירוט נוסף של הסעיפים האלה?
היו"ר משה גפני
ודאי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני מציע שנבקש מכל המשרדים רמת פירוט של הסעיפים. אחרת אנחנו נאשר את השורה התחתונה. יש בשפה החשבונאית מה שנקרא השורה התחתונה.
היו"ר משה גפני
אין ספק שאין יכולת להצביע על תקציב מבלי שחברי הוועדה יקבלו תשובות לשאלות.
עיסאווי פריג' (מרצ)
הוא אמר משהו אחר ויותר חשוב – ברמת המיקרו, פירוט. כי כל המספרים המשוכפלים האלה- - -
היו"ר משה גפני
רגע. אני מתקומם נגד הצורה הזאת. אני לא חושב שזה נכון. אבל אתה לא יכול להצביע על התקציב, אם יש לך שאלות על סעיפים. אמרתי – אפשר סעיף אחד או שניים, לשאול כאן, ולקבל תשובה כאן. על שאר הסעיפים - אנחנו לא מצביעים מחר – להגיש אותם בכתב, לומר: אני רוצה לדעת, מה הפירוט של סעיף זה וזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
למה שלא יכינו לנו מצגת?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
לא, זה יהיה עוד יותר מקוצר. אנחנו רוצים לראות את תקציבו האמתי של משרד הכלכלה, אני רוצה לראות את התקציב המפורט האמתי של משרד הפנים וכך של כל משרדי הממשלה.

לסיכום, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שמשרד הכלכלה, מבחינת סגירת פערים, שזה דבר שחשוב וקרוב ללבך, כמו ללב כל המגזרים המופלים לרעה, הוא המשרד החשוב ביותר. התקציב לא משקף לנו את סדר העדיפויות. לא מבינים ממנו, איך הוא מתכוון לסגור את הפערים.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג, ואחריו חבר הכנסת מיקי רוזנטל.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, חבריי לוועדה. אני מברך על הדיון הזה. יחד עם זאת, אני מאוד מאוכזב, ורוצה לציין למה. משרד הכלכלה יושב על ארגז הכלים הכי עוצמתי אל מול הצמיחה של המשק, בעיקר בארבעת הכלים: אחד זה הכשרה מקצועית, השני זה תעסוקה, השלישי זה השקעות הון, והרביעי זה מו"פ. אין מעבר לכך בשום משרד אחר כלים כאלה. אלה הכלים המרכזיים.

האתגר הגדול ביותר לכלכלה הישראלית כיום זה העובדה שהמשק מקרטע. הצמיחה ירדה מתחת לרף של 3%. זה גם הצפי קדימה. אין גם ספק, אם כך, שהייתי מצפה מהממשלה – ואני לא בא בטענות למשרד; המשרד בסוף מקבל תקציב מסוים, ועושה כמיטב יכולתו – הייתי מצפה שהדגש בתקציב שהגישה הממשלה, ושאישרנו בשבוע שעבר, יהיה על מנועי צמיחה, ושהמופקד על זה יהיה משרד הכלכלה. לכן הייתי מצפה שהיום, אדוני היושב-ראש, ובאמת ציפיתי בתמימותי, שנראה פה אכן מצגת לא על הסעיפים ותתי-הסעיפים, כי זה לא מה שעושה את זה – אני מבין את כוונתך, אלא על תוכנית עבודה. איך התקציב שהממשלה השקיעה כל כך הרבה זמן כדי לגבש אותו, תבוא לידי ביטוי בתוכנית עבודה למנועי צמיחה בארבעת הערוצים האלה?

שוב – אין לי טענה כהוא זה לכם. אתם עושים עבודה יוצאת דופן. אני לא מכיר אתכם אישית, אבל אני מסתכל על המספרים. איפה העוצמה הזאת שדרושה בשנת 2016, כדי שנצא לדרך לצמיחה? זה לא קיים.

נעשה פה חטא על פשע. בשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש, אתה ותיק פה מכולנו - פעם אחת נתקלת בתופעה הזאת, שיום אחד מאשרים תקציב בקריאה טרומית, ואחרי פחות מ-24 שעות ראש הממשלה ושר האוצר מכריזים במסיבת עיתונאים על שינוי מהותי בתקציב, שזה הורדת אחוז אחד מע"מ והורדה במס חברות, שאין לזה שום קשר בין המעשים האלה למטרות שאנחנו מדברים עליהן?
היו"ר משה גפני
אתה שואל אם היה דבר כזה בעבר?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
לא היה. ביום חמישי אתם הולכים לדון על זה - לצערי, לא אהיה כאן. אני מתנגד לכך בצורה גורפת. זה פופוליזם זול. הם צריכים את הכספים האלה, גם מצד האוצר- - -
היו"ר משה גפני
אמר את זה השר קודם. שמעת.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
הוא אמר את זה, אבל אני רוצה לחזק את ידיו. זו צורה אופטימלית להשתמש במשאבים היקרים של מדינת ישראל כדי לעודד תקציב? לא יכול להיות דבר כזה.
יש שני תקדימים שנקבעו, ולא שמנו לב
אחד, שנת 2015 הולכת להיות השנה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, שתסתיים כמעט עד הסוף בלי תקציב, והנזקים הם איומים שקורים לכלכלה הישראלית. אנחנו רואים את זה בין היתר – נראה את זה בביצועי התקציב של 2015, ואתם יודעים את זה.

הדבר השני, מה שאמרתי, פחות מ-24 שעות שינוי מהותי סתם. אי-אפשר ככה. אי-אפשר לנהל מדינה בצורה כזאת. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שאם להבא תביא משרדים לכאן, שלא יבוא רק – אני מוקיר את השר דרעי- - -
היו"ר משה גפני
אני ביקשתי שיבוא מוקדם. האשמה היא עליי.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
לא. אדוני היושב-ראש, אני הייתי מצפה שיציגו תוכנית עבודה. הוא הציג את הכוונות הטובות שלו, שאני מאמין לו, אבל לא היה כאן מעבר לזה.

ומילה אחת על העסקים בתל-אביב. מה שקרה כאן זה דבר שאם מישהו היה מספר לי שהולך לקרות דבר כזה – לא הייתי מאמין. עשרות שנים מתכננים את הרכבת הקלה בתל-אביב. עשרות שנים. סוף-סוף מגיעה השעה שציפינו ופיללנו לה, ולא יודעים לתת מענה לנפגעי הרכבת הקלה בתל-אביב? מה זה הדבר הזה? על מה אנחנו מדברים - שלוקחים מכם את הפרנסה, ועיריית תל-אביב רוצה לגבות- - -
קריאה
לקחו לנו את הפרנסה.
קריאה
הם דורסים- - -
היו"ר משה גפני
רבותיי, לא יהיה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
השר היה אמור לשבת ולשמוע.
היו"ר משה גפני
מה אתה רוצה שאגיד? שהם תכננו את זה גם בממשלה הקודמת, ולא נתנו?
עיסאווי פריג' (מרצ)
לא. אני רוצה לומר שאתה מביא רוח חדשה. אתה בעל הבית.
היו"ר משה גפני
לכן אני הולך לקיים מיני דיון על העניין.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אני רוצה שהשר יישב כאן. שלא נשב עם עצמנו.
קריאות
- -
קריאות
מה רע בזה? דווקא דרעי ישב אותנו בתל-אביב, ושמע את הבעיות שלנו.
היו"ר משה גפני
אני לא מסכים לזה. אמרתי שנקיים מיני דיון. זה לא נמצא על סדר-היום. נקיים את הדיון הזה. אם יתחילו צעקות באמצע, וכל הדיבורים האלה, אני פשוט אנעל את הישיבה הזאת, כי יש אחר כך ישיבה שאנחנו צריכים לעשות. אני מקיים את הדיון הזה. נשמע אתכם. לא נעשה דיון ארוך. ניכנס לעניין. זו טעות עכשיו להפוך את זה לדיאלוג, שידברו על זה – זה אולי יהיה פופוליסטי, אבל לא יהיה פתרון. אני מבקש להתכנס לתהליך שננסה להגיע לפתרון – אני עוד לא יודע מה - אבל לקיים את הדיון הזה נורמלי. סכם, בבקשה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מילה אחרונה. רבותיי, המלך העירום, במובן של ממשלת ישראל – לא משרד הכלכלה. אתם עושים כמיטב יכולתכם. אין מנועי צמיחה. אין בתקציב שום בשורה בהקשר זה. משרד הכלכלה מופקד על זה, והדרגים המקצועיים, אני מציע לכם להעלות את הזעקה שלנו כלפי מעלה, להשמיע את הקול שלנו. השר לא נמצא כאן. אנחנו לא נרשה שמדינת ישראל בשנת 2016 תלך ותצא לדרך בלי תוכנית סדורה למנועי צמיחה.
היו"ר משה גפני
תודה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אחריו חבר הכנסת אחמד טיבי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אשתדל לא לחזור על שום דבר שנאמר עד כה, אבל אני שמעתי את השר דרעי, והוא מצוין בזיהוי בעיות, אבל בתקציב אין שום פתרון לבעיות שהוא העלה. זו פשוט בדיחה כנראה על חשבוננו. זה לא ייאמן. יש בעיה עם המכללות הטכנולוגיות - אין גידול בתקציב שלהן. יש בעיה עם הייצוא של מדינת ישראל - התוספת בתקציב, 20 מיליון שקל לייצוא ועוד 10 מיליון לפתרון בעיות חדשות. 30 מיליון שקל, בזה רוצים לפתור את הירידה ברמת הייצוא של מדינת ישראל? אתם צוחקים עלינו? אלה המספרים. אין קשר בין המילים למעשים, בין המטרות לתקציב שמונח לפנינו. התקציב הוא פשוט בושה, ביזיון.

רק כדי להדגים את זה, אסביר. השר אמר, שכמובן, העניין עם השינוי של הסעיף של עידוד תעסוקה של אוכלוסיות ייעודיות הוא מאוד חשוב לו. אני מסתכל על סעיף 36.42. בשנת 2014, בתקציב האחרון, הוקצה לסעיף הזה 369 מיליון שקל, בתקציב המקורי. בתקציב 2015 אותו סעיף מתוקצב ב-122 מיליון, וב-2016 ב-168 מיליון. עדיין לא 170 מיליון. כלומר יש ירידה מ-370 מיליון ל-170 מיליון בתקציב 2016. 200 מיליון שקל נחתכו בתקציב לעניין זה בלבד.

(היו"ר מכלוף מיקי זוהר, 11:03)
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש שתי אפשרויות
או זה היה תקציב, מה שהאוצר אוהב להכניס ברזרבות כדי שיוכל אחר כך לקחת את זה למטרות שאף אחד לא יידע איך עושים את זה, ותפסנו אותו בקלקלתו, או העניין הזה של העסק חרדים והגידול בתעסוקה של חרדים בשוק העבודה הוא באמת לא רציני בעיני השר או בעיני המשרד, אבל צריך לתת פה תשובה, ותשובה חדה.

אני חושד שזה עוד תרגיל מטונף של האוצר, שהם שמו שם כסף מאחורה כדי לקחת אחר כך למטרות אחרות, שלא נבין ולא נדע, בתקציב הקודם, אבל אם כך פני הדברים, זה חמור שבעתיים, כי הרי שר האוצר הקודם עשה קריירה שלמה על הקשקוש הזה. מתבקשת פה תשובה חדה מאוד. אני מבקש להבין, מר לנג.

בסך הכול, כל העניין הוא מצער מאוד. התקציב הזה לא מתמודד – לא עם בעיית הפריון הנמוך של עובדים במדינת ישראל. במדינת ישראל יש תעסוקה מצוינת, רק 5% אבטלה, אבל רוב המועסקים מרוויחים שכר נמוך, ובמקום לעשות הסבות למקצועות שהשכר בהם הרבה יתר גבוה, ויהיה שינוי גם בכושר ההשתכרות של הישראלים, עושים הסבות רבות, מחלקים המון תלושים, אבל בסוף זה לעבודות שלא יכולות לפרנס את העובדים, וזה מצער מאוד. התקציב הזה הוא מאכזב מאוד. תודה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
תודה לחבר הכנסת רוזנטל. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
שלום.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
שלום-שלום, ואין שלום.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני נזהר. לא יכול לומר מילה שאני לא יכול להתחייב עליה, במיוחד שאין פרטנר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
רק עשה לי טובה, חבר הכנסת טיבי, לא לתקוף את חבר הכנסת מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה - אנחנו לא רוצים חלילה ביניכם עימות נוסף...
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
למה? אני וזחאלקה אומרים שלום-שלום, ואין שום.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
עדיין לא הבחנתי אצל מיקי רוזנטל יהירות והתנשאות. אדוני היושב-ראש, עסקים קטנים זה מנוע צמיחה. כאשר מדברים גבוהה-גבוהה על מנועי צמיחה, ומזניחים את העסקים הקטנים, עושים דבר והיפוכו – לא מיישמים אל"ף-בי"ת בתורת הכלכלה. לכן, אם רוצים באמת לתמוך – גם בפריפריה, גם במרכז, בכל אחד מרבדי החברה הישראלית, אני חושב שעסקים קטנים הם הכתובת – לשם צריך לכוון. וכדי לכוון, צריך תקציב. זה לא מתבטא בתקציב שהוגש לנו כאן. ולכן האנשים שנמצאים פה, ובדין הם נמצאים פה, שואלים שאלות, וצריך לתת להם תשובות.

גם שמעתי בפגישות שהיו לי עם שר הכלכלה על התוכניות שלו, על השקפת העולם הכלכלית שלו. יש בה הדגשים חשובים מבחינתי לגבי פריפריה וישובים ערביים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בכסף או בדיבורים? בתקציבים? תראה לי – אשמח לראות. או בהבטחות?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תקציבים – זה כבר נקבע, לצערי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אז זה לא מתוקצב.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
חלק. אם אמרתי לו, צריך להקים בתי ספר טכנולוגיים יותר בישובים הערביים, הוא מסוגל במסגרת התקציב הקטן להחליט, אבל לא מה שקיים פה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כי זה מה שאני טוען כל הזמן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
גם שר יכול להחליט להסיט בתוך תקציב קיים דברים מינויים פה ושם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
עד שיגיע תקציב הביטחון, ויקצצו לו את המשרד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא אאריך. אזכיר כותרות שחשוב שמשרד הכלכלה יתעסק בהם – מרכזי הכוון. יש 21 או 22 מרכזי הכוון בישובים הערביים – צריך יותר.

תעסוקת נשים ערביות, שיעור התעסוקה אצל נשים ערביות הוא כ-30% – נמוך ביותר.

הממשק הגדול ביותר בין כלכלה לפריפריה הוא גדול ביותר. כבר הזכרתי את זה בכל הקשור למנועי צמיחה, עסקים קטנים, תעסוקת נשים. גם תחבורה, למרות שזה במשרד התחבורה – תשתיות וכדומה הכול קשור.

אסיים ואומר שתחת אחריות משרד הכלכלה יש מה שקרוי נציב שוויון הזדמנויות. הנציבה הקודמת מסיימת את תפקידה. נדמה לי שהאוכלוסייה הסובלת ביותר מאי-שוויון בהזדמנויות היא האוכלוסייה הערבית, וזו תהיה אמירה חשובה, אם השר ימנה ערבי או ערבייה לתפקיד נציב שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה. תודה רבה.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אני רוצה לחזק את דבריך, חבר הכנסת טיבי, בכך שאומר- - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
העסקים הקטנים הוזמנו לדיון.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
הדיון הזה יקרה. לשמחתנו, אנחנו עובדים על-פי סדר-היום של הכנסת, שאנחנו מאולצים ומחויבים כלפיו.
קריאה
אבל חשוב שיהיו נוכחים בדיון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני מושך את שמי מלדבר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
רק אומר, חבר הכנסת טיבי, שאין ספק, שנפלה בחלקנו הזכות ששק הכלכלה האו אריה דרעי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אז למה אתם לוחצים עליו, שיעביר את הסמכויות שלו לשר אחר?
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בנוגע למתווה הגז? חברים, אני מנסה לומר שיש אפשרות אמתית לשר הכלכלה באמת ליצור חלוקת משאבים נכונה יותר. יש לו המון כלים במשרד – אני בטוח שיעשה את זה. אגב, בטח גם לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, שאין ספק שהם חלק ניכר מהמקופח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני מוותר.
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני היושב-ראש, גם אני ויתרתי.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אחרי בצלצל, רחל, ואז מתחילים בדיון. בבקשה.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
אני ממש לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו, חוץ מזה שגם אני לא זיהיתי פה בשורה גדולה בהקשר של מנועי צמיחה.

אני רוצה לשאול שאלה קטנה. סעיף השכר – יש בו ירידה גדולה מאוד בין 2013 או 2014 – 637 מיליון ל-520. לא ברור לי איך בסעיף כזה, שאמור להיות סעיף קבוע – שכר זה עובדים של המשרד - איך אפשר לרדת ב-15% מהרגע להרגע. תקציב פעולות – אתה יכול לומר שאתה קצת מוריד, אבל איך בתקציב שכר? משהו פה לא מתחבר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
בבקשה, רחל.
רחל עזריה (כולנו)
שני דברים לפני הדיון על העסקים.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
רחל, מחילה. סעיף 36.30 – היה מאושר 622.
עמית לנג
זה לא רק שכר; גם תפעול. בתפעול היו קיצוצים. השכר אותו דבר. השכר נשאר כמעט אותו דבר.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה, בקצרה.
רחל עזריה (כולנו)
הנושא הראשון הוא של מעגלי תעסוקה, ששאלתי כשהשר היה נוכח. זו תוכנית שמחזירה אנשים לשוק העבודה, אנשים שכבר הרבה זמן מקבלים הבטחת הכנסה, לא מצליחים לחזור לשוק. התוכנית הזו, על-פי בנק ישראל, מחזירה את העלויות שלה כבר בשנה הראשונה, ובשנה השלישית והרביעית לא רק שהיא מחזירה את העלויות אלא פי חמישה על כל שקל שאנחנו משקיעים. אני לא רואה פה גידול בתוכנית, ואני רוצה לשאול, איפה הדברים עומדים. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, לגבי מעונות היום. אנחנו מדברים על זה כשאנחנו מגיעים לקו העימות. הבעיה המרכזית היא שהיום אי-אפשר להתמודד עם העובדה ששכר הלימוד למעון יום הוא 2,500 שקל, כשהשכר החציוני במשק הוא 6,000 שקל, כלומר לגדל ילד מ-0 עד 3 זה הוצאה בלתי-אפשרית. אני חושבת שהשאלה הגדולה היא – זה כמו פצצה מתקתקת. זו בעיה שעומדת לפתחנו, צריך להתמודד אתה, וכל הפתרונות הם נקודתיים – קריית שמונה וכו'. השאלה, מה התוכנית הגדולה שמתכוונים לעשות כדי לפתור את העניין.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
שאלות מצוינות. חברים, נסכם את הדיון זהה. נאמר כך
כמה זמן אתם צריכים כדי לתת תשובות אפילו קרובות למספקות לכל השאלות?
עמית לנג
הרבה.
שירה גרינברג
משרד האוצר ביקש להתייחס להרבה טענות שהועלו.
היו"ר מכלוף מיקי זוהר
אז אנחנו צריכים להחליט, האם אנחנו עושים את זה עכשיו, או אנחנו מחליטים לעשות דיון נוסף עם תשובות לשאלות. בבקשה, המנכ"ל.
עמית לנג
תן לי לתת תשובות כמיטב יכולתי – לא בזמן ארוך. לפחות לתת את הכיוון.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אנחנו ויתרנו, רוצים לקיים את הדיון של העסקים הקטנים, ומציעים שיתקיים דיון נוסף לצורך העניין, כי אם נתחיל לשמוע תשובות חלקיות לחלק מהסעיפים, לא נסיים, וגם לא הצגנו את השאלות שאנחנו צריכים להתייחס, שהן רבות. אם אני צריך להתייחס לסעיפים, אני צריך שעה. אני מציע שנקיים דיון נוסף.

(היו"ר משה גפני, 11:14)
היו"ר משה גפני
אני מבקש שגם אתם תהיו בעניין העסקים בתל-אביב.

מי מציג את הבעיה של העסקים הקטנים?

שירה, אנחנו מדברים על כחצי שעות – זו מסגרת הזמן. תגידי שביקשתי שימתינו. אני לא מתכוון לסחוב אותו הרבה זמן. אני רוצה שגם המנכ"ל ישיב, וגם מיכל. בבקשה.
סול מחדד שלומי
לי קוראים סולי. יש לי תחנת איתוראן. כבר שלושים שנה אנחנו במקום שם. אני כבר שלושים שנה נמצא מתחת לגשר מעריב, ואנחנו מתפרנסים בכבוד. אני מייצג את כל העסקים שנמצאים שם, אבל אני יכול רק לומר את מה שקורה אצלי, כי לא בדקתי כל עסק ועסק אצלם. מה שקורה אצלי – אני מתפרנס בכבוד. הייתי בצבא, הייתי בקבע. אף פעם לא ביקשתי מאף אחד כלום. אני משלם מסים. העסק שלי ושל הבן שלי ושל הבת שלי. יש לי שם עוד עובדים. הייתי מתפרנס בערך מ-15,000 שקל כל יום שנכנסים לי מאיתוראן, נכנסים אצלי 150 מכוניות ביום. היום יש לי שלוש מכוניות ביום. שלוש מכוניות ביום. לא יכולים להיכנס. השאירו אותי בתוך אי. מקום שהיו נכנסים, משבעה מקומות, מכל הרחובות, השאירו אותי מנקודה אחת, שהיא סגורה. אני נמצא בתוך אי. לא יכול לצאת, לא יכול להיכנס, לא יכול לקבל אנשים. אני לא מסעדה. אני פשוט איתוראן. חייבים להיכנס עם האוטו עד אליי. אני לא יכול לשלם. הנה כל הסליפים, של 100, של 200 שקל. סגור לי העסק. 1,000 שקל ביום, 500 שקל ביום. יש לי כאן – תראה, הוצאה לפועל של מס הכנסה. אשתי חולה - הבאתי את האישורים. הבן שלי עובד אתי - איך אני אתפרנס? יש לי שם ילדים ויש לי נכדים. כל העסק שלי בפנים. לא ידעתי שלושה חודשים לפני, לא ידעתי. שיפצתי את המקום ב-350,000, ועוד לא סיימתי אותו. התאורה לא מסוימת, הכול לא מסוים. סגרו לי את העסק כמו בריונים. באו לי בבוקר, סגרו את המקום. הבוקר אני בא – סגרו את הנתיב הזה. לא מדווחים לנו, לא כלום. הדבר היחיד שנתנו לנו – שאמרו: אשים לך שלט קטן: איתוראן. מה אעשה אתו? אתו אתפרנס? אתו אוכל במכולת? אצל מי אוכל? מי ייתן לי כאן פרנסה? מי? מי יביא לנו כסף? אנחנו כאן מאות עסקים כאלה. מדבר אתי על מה כאן? על מיליארדים שמשקיעים? אנחנו העסקים הקטנים שמשלמים. אנחנו. לא שבאים אלינו ובוכים לנו. מאתנו מתפרנסים. איפה אנחנו? מי מתייחס אלינו? אנחנו השקופים.
קריאות
- -
סול מחדד שלומי
יש לנו כאן טעינה, שסגרו אותנו. שמו שילוט כל גוש דן – לא להגיע לבית מעריב. איך אפשר לקיים כך?
עיסאווי פריג' (מרצ)
לא הציעו לכם- - -
קריאה
רצחו לנו את הפרנסה.
סול מחדד שלומי
הרכבת היחידה שעלתה עלינו זו הרכבת הזו. זה מה שעלה עלינו.
היו"ר משה גפני
האם מישהו יודע את היקף העסקים שעליהם מדובר?
סול מחדד שלומי
כ-300 העסקים הראשונים בקו התוואי.
קריאה
בין 300 ל-600.
קריאות
- -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מה בהמשך?
היו"ר משה גפני
טוב. אאפשר דקה לכל אחת.
לימור נצראל
לימור נצראל. אני יועצת מס במשרד ביהודה הלוי בתל-אביב. מעבר לזה שאני גרה בפתח תקווה, הדאגה של הרכבת הקלה, מאוד נוגע ללבי. אני חושבת שיש פה פסיפס מאוד יפה של אנשים שהביעו את דעתם באותה ועדה בנושא של העסקים הקטנים. אני חושבת שהעסקים הקטנים אני הם באמת האנשים שבאמת מצליחים ליצור את הזרימה האמתית של הכלכלה בישראל. עצם העובדה שהם אלה שמספקים את מקומות העבודה, אלה שבאמת משלמים את המסים, אלה שלא גובים את כל הנושא- - - אני חושבת שהפיצוי שצריך להיות לבעלי העסקים האלה צריך לבוא כחלק בלתי-נפרד מהתקציב של נת"ע. הם אלה שצריכים לקחת בחשבון.
היו"ר משה גפני
תודה. בבקשה.
דוד שומרון
שמי שומרון דוד, יש לי עסק ברמת גן, בצומת עלית. התחילו לעבוד שם. בשעה 16:00 כבר אין אף אחד, ואמרו שזה ייקח שש שנים. ב-16:00 אין כלב שם. זה אחד.

יש לי חובות. אני מתגלגל כרגע בעסק. אני לא זכאי אפילו לאבטלה. מה אני עושה? אלך לגנוב? יש לי ארבעה ילדים.
היו"ר משה גפני
תודה.
חיים עודד
כבוד היושב-ראש, שמי חיים עודד. יש לי עסק במרכז רמת גן, בדיוק בתוואי. אני רוצה להעלות את הדרישה של בעלי העסקים במטה שאנחנו התכנסנו. יש לנו דרישות עיקריות, שאנחנו רוצים לעמוד עליהן, שהמדינה תקים קרן מתוך תקציב סלילת הרכבת, ותשלם לנו על הנזקים שנגרמים. אנחנו רוצים שהעיריות רמת גן, פתח תקווה, בת ים, בני ברק יפטרו אותנו מארנונה- - -
היו"ר משה גפני
ותל-אביב.
חיים עודד
גם בתל-אביב. וממסי שילוט. אנחנו פשוט לא מקבלים שירותים, וצריכים לשלם עבורם, מהכנסות שהולכות ויורדות.

עוד בקשה אחת – אנחנו רוצים שיהיו נציגים שלנו בתוך מטה נת"ע ובתוך מטה העיריות כדי לפתור בעיות בוערות, שאף אחד לא מתייחס אליהן.
היו"ר משה גפני
בבקשה.
חן ברעוז
חן ברעוז. אני נמצא ביהודה הלוי. אני מסתכל על בעיה שאני מסתכל עליה כרגע באופן חשוב. מלבד קרן הפיצויים הזאת, שחייבת לקום מיידית, כי החגים בפתח, ועם כל מה שאני רואה פה, ותאמינו לי - אנחנו עוברים את העסקים אחד-אחד – בא לבכות, כי אנשים פה הולכים לשלוח מלא אנשים הביתה. זה יבוא בסופו של דבר דרך הביטוח הלאומי, וגם ככה כל האנשים לא יקבלו אבטלה. הדבר החשוב הוא – צריך לשלם את ההלוואות שלקחנו לבנקים. זה כל 15 בחודש. אין הכנסות. תנו הנחיה מיידית, להקפיא את ההלוואות לבנקים - אחרת אנחנו כולנו נתמוטט. רק דרככם אפשר לתת הנחיה מיידית, לפני החג, לעצור את ההלוואות שלנו.
קריאה
ואם אפשר להקפיא את המע"מ גם באותם עסקים.
עמית
עמית פישרמן.
קריאות
- - -
היו"ר משה גפני
אני כבר רואה מה הולך לקרות בוועדת הכספים בחודשים הכספים. הממשלה לא עושה ולא עשתה בפעם הקודמת. הכול יהיה פה עלינו. תכף נעשה סדר בעניין.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כבוד גדול. אנחנו נעזור. בבקשה.
עמית פישרמן
אני עמית פישרמן ממסעדת מפגש הסטייק בתל-אביב. כאמור, השר כץ היה לקוח שלי, והבטיח לי: אין לכם מה לדאוג – לא תהיה לכם שום פגיעה. אז קודם כל, יש פגיעה מאוד משמעותית.

דבר שני, מסע ההפחדה שנוצר בתקשורת, מסע ההפחדה השחור, זה חלק ממה שהורג אותנו. ברגע שהם אומרו: אל תגיעו לתל-אביב, צריך לקחת שאטלים וכל הדברים האלה.

שתיים, חברת נת"ע, הם רישתו את כל גוש דן בשלטים שגשר מעריב סגור. משמעו בפני הלקוחות, שאי-אפשר להגיע לאזור הזה, וזה פשוט לא נכון. יש גישה חלופית. נהגי מוניות לא רוצים לקחת את הלקוחות למקום שלי ולאזורים של כולנו – לא רק שלי. ולציין בכלי התקשורת שיש גישה חלופית לכל בעל עסק פה. תודה.
היו"ר משה גפני
תודה. בבקשה.
נירית הרצפלד
יש לי עסק ביהודה הלוי. אני כל הזמן שומעת מחברי כנסת פחד מיצירת תקדים. אני חושבת שצריך יותר להתמקד בעשיית צדק.
היו"ר משה גפני
איזה עשיית תקדים?
נירית הרצפלד
דיברנו עם חברי כנסת קודמים, ושמעתי הרבה את הדבר הזה. אני חושבת שיותר צריך להתמקד בעשיית צדק. מה שהיה פה היום, שמעתי גם את המילה פיגוע וצוק איתן של עסקים של הרכבת הקלה. צריך להתמקד בזה. לא אם יש תקדים או לא, אלא לעשות צדק לעסקים – אחרת יתמוטטו.
היו"ר משה גפני
רבותיי, אני לא פותח דיון בעניין.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אבל זה נושא חשוב. לא תזמין אותם, תזמין אותנו, ולא תקיים דיון. נדבר עם עצמנו?
היו"ר משה גפני
אתה מכיר אותי כבר כמה שנים. אעזוב את העניין הזה? נראה לך? אני רוצה קודם לעשות סדר בעניין הזה. זה לא תפקידה של ועדת הכספים. קודם כל, אנחנו מדברים על תוכנית שהממשלות מדברים עליהם הרבה זמן, הרבה שנים. אני עוד לא יודע, אבל מה שאני רואה עכשיו, אף אחד לא נתן את דעתו על העובדה הזאת, שיש שם בין 300 ל-600, אפילו 100 בעלי עסקים שהולכים להתמוטט כלכלית.
קריאה
שקופים אנחנו.
היו"ר משה גפני
התקדים של ירושלים הוא רע. הוא לא תקדים שאפשר להתבסס עליו. הוא תקדים שהוא מבחינתנו לא יכול להיות להתקיים בתל-אביב.
עיסאווי פריג' (מרצ)
ערבים- - -
קריאה
יש ערבים.
היו"ר משה גפני
חברי הכנסת, אני הולך לדבר עם ראש הממשלה. אדבר גם עם שר האוצר ועם שר התחבורה. אביא בפניו את הזעקה הזאת. לא יכול להיות מצב, אנחנו דנים על התקציב, ולא תהיה קרן פיצויים. אי-אפשר להחזיר את גשר מעריב, במיוחד שפינו אותו גם בשבת... המציאות הזאת, שיש שם מאות בעלי עסקים שפשוט מתמוטטים באופן ברור.

יש כמה דברים: קודם כל, צריך שיהיה קרן פיצויים. אין לזה שום השלכת רוחב, אין לזה שום תקדים או שום דבר שעומד בסדר-היום. מה שצריך לעשות זה שבפעם הבאה שהולכים לעשות דבר מהסוג הזה, צריך מראש להכין את האנשים. אנחנו חברי הכנסת, לא ועדת הכספים, היינו צריכים להתריע על העניין הזה, גם בקדנציה הקודמת וגם בזו הנוכחית. אני הולך לדבר אתם גם על הנושא של קרן פיצויים, גם על הנושא של מסע ההפחדה. מספיק. אנחנו יודעים שהאנשים שם ופקידים רוצים לשמור על עצמם, שאם חלילה יהיה שם איזה פקק גדול מדי – שיוכלו לומר: אני אמרתי לא לנסוע שם. מספיק עם הלא לנסוע שם. אני נוסע שם, כולנו נוסעים שם, עם כצל הכבוד, אז יש פקק. רגיל בתל-אביב. לא צריך להמשיך את העניין הזה. יש עוד אנשים שחיים חוץ מהנהגים שנוסעים שם. יש אנשים שמתפרנסים מזה, זאת העבודה שלהם. מה שלא חיוני – לא צריך לעשות אותו. אני אדבר אתם. אחזור לוועדה, ואגיד לוועדה אחרי השיחות הללו, האם יש מקום שאנחנו ניקח את זה לעצמנו, או נלך – אגיד להם: זה לא ירד פה מסדר-היום.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם עיירות הפיתוח. יש הרבה דברים לטפל.
סול מחדד שלומי
אתה כל הזמן מסיט את השיחה מהרכבת. אני צריך מחר לשלם את ההלוואות. אני צריך לאכול. אתה כל הזמן רק נגדי. מי ישלם את ההלוואות?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אל תצעק.
סול מחדד שלומי
אני כן אצעק. אתה רק מתפרץ נגדנו. מי אתה שתגיד לי לא? אתה התבלבלת. אני לא עובד שלך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אל תצעק עליי. אל תרים עליי את הקול.
סול מחדד שלומי
כן ארים עליך את הקול. מי אתה בכלל?
היו"ר משה גפני
זה לא בסדר, הדבר הזה.
סול מחדד שלומי
למה נגדנו? אני צריך לשלם את ההלוואות, אני צריך לאכול.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני רוצה לעזור. אתה סתם חצוף.
סול מחדד שלומי
אתה חצוף.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
הוא לא יכול להישאר פה.
היו"ר משה גפני
סולי, מבחינת התקנון אני צריך להוציא אותך עכשיו. אגב, חבר הכנסת רוזנטל דואג לכם. אני לא מוציא אותך, בניגוד לתקנון. אני מבקש ממך שתתנצל. תאמין לי, אתה לא מכיר אותו. אין פה אחד מחברי הוועדה שלא רוצה, במיוחד לא חבר הכנסת רוזנטל.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי)
אני מתנצל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני מבין אותך. חלאס.
היו"ר משה גפני
אני אדבר עם ראש הממשלה, אדבר עם שר התחבורה ועם שר האוצר. אני אחזור לוועדה. אנחנו לא יכולים להשאיר את המצב הזה ככה. אנחנו יכולים לומר: הממשלה לא הולכת לפתרון בכלל, אין מה לעשות. נקיים פה את הדיון הזה. אני לא חושב, מהניסיון שלי בוועדת הכספים, אני לא חושב שזה יישאר כך. לא רוצה להשלות אף אחד. יש פה מחדל שלא היה כדוגמתו - אולי בירושלים. לא היה דבר כזה. התוכנית הזו של גשר מעריב ושל הרכבת הקלה מתנהלת לאורך זמן. ישב פה שר בכיר בממשלה, שהוא שר הכלכלה, אומר: חוץ מזה שדיברתי עם בעלי העסקים, אני לא ראיתי שום תוכנית שאומרת להקים קרן, לעשות דבר, לחשוב על בעלי העסקים שם. אנחנו סיימנו את הדיון בעניין. כפי שאמרתי, אדבר אתם. אחזור לוועדה. אנחנו נעשה כל שביכולתנו, שלא תהיה טעות. מישהו אמר פה, שאנחנו ניתן הוראה. אנחנו לא גוף מבצע. ועדת הכספים היא גוף מאשר, מפקח, מחוקק, כל מה שנלווה לעניין הזה. אנחנו לא יכולים לתת הוראה, כי אם אני הייתי צריך לתת הוראה עכשיו, או אם הוועדה היתה צריכה לתת הוראה, היינו נותנים הוראה שכמה אנשים ילכו הביתה, אבל אנחנו לא נותנים הוראות; אנחנו רק יכולים להעביר ביקורת. אנחנו יודעים לפקח, ויכולים גם לומר להם שאם לא תפתרו את הבעיה הזאת בצורה כזאת או אחרת, אנחנו לא נאשר לכם דברים אחרים. אנחנו יכולים לעשות דברים שהם לא במסגרת ההחלטות המסודרות, כי החלטה מסודרת היתה צריכה להיות בנת"ע, החלטה מסודרת היתה צריכה להיות בחברות שעושות – זה מה שאני הולך לעשות בעניין הזה, ואחזור להגיד לכם מה נעשה בדבר. אבקש גם את העזרה של חברי הוועדה, שכל אחד יתרום את חלקו לעניין הזה. אני מודה לכם.
קריאה
אנחנו רוצים לפחות להודות לך.
היו"ר משה גפני
בסדר. אני הולך לדבר, ואחזור לפה. אני משתתף אתכם בכאב הגדול שלכם. הכאב הגדול שלכם הוא מוצדק. כל חברי הוועדה כאן אתכם בכאב הגדול הזה. זה מחדל של מדינה מודרנית. זאת לא מדינת עולם שלישי. מדינת ישראל היתה צריכה לקחת את העניין הזה בחשבון, ולא להשאיר מאות אנשים בלי פרנסה. תודה רבה.
קריאה
תודה רבה גם לחבר הכנסת מיקי רוזנטל, שהעלה את הנושא.
עיסאווי פריג' (מרצ)
חברים, לא נרפה מהנושא. נמשיך להעלות את זה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. שנה טובה. כתיבה וחתימה טובה. מנכ"ל משרד הכלכלה, ואחרי זה שירה. בבקשה.
עמית לנג
אנסה להתייחס פה לכמה מהדברים שנאמרו. למה שלא, מיכל, ונשמח לענות גם בכתב, אם צריך.

באופן כללי, גם אנחנו במשרד הכלכלה מוטרדים מההאטה המסתמנת כרגע, גם בהשקעות וגם בייצוא. אגב, זו לא האטה רק בייצוא; זו האטה בפעילות היצרנית. יש גם סימנים מדאיגים לגבי היקף ההשקעות במשק, בין מקומיות ובין זרות. חלק מהדברים אצלנו כרגע מנותחים לרמת המיקרו, על-מנת להבין מאיפה זה נובע.

יש להבין שבייצוא, למשל, הירידה היא לא כמותית, כלומר בהיקף הסחרות, אלא כספית. הרבה פעמים ירידה כספית היא בגלל שינויי שער הדולר. אני לא אומר שזאת לא בעיה, אבל זאת בעיה מסוג מסוים. לכן צריך לאפיין, וכשאתה בוחן את זה – אנחנו עושים את הניתוחים שלנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני שומע לפי נתוני הלמ"ס, שיש ירידה כמותית.
עמית לנג
אפשר לא להפריע לי?
עיסאווי פריג' (מרצ)
תדייק בדברים. לא מפריעים לך, אבל לפי נתוני הלמ"ס, יש ירידה כמותית, ואתה אומר לנו מידע מטעה. לכן מפריעים. אל תגיד לנו מידע מטעה.
היו"ר משה גפני
אתה לא יכול. הוא יגיד את מה שהוא חושב שהוא צריך להגיד. תגיד: מסר מידע מוטעה. תמיד את זה בלשון פרלמנטרית מסודרת. בבקשה, עמית.
עמית לנג
אני לא אומר שאין בעיה; אני רק אומר שחשוב לאפיין אותה, בשביל לייצר את הפתרונות. נתתי דוגמה.

מעבר לסיכום התקציבי ולתקציבי המשרד, שבסך הכול גדלים ביחס לתקציבים של 2013 ו-2014 – תכף אתייחס לשאלתך – אבל בשורה התחתונה התקציבים גדולים יותר בכמה מאות- מיליונים מהסיכומים שהיו על 2013 ו-2014. אני מסתכל דו-שנתי לדו-שנתי, כי יש לנו מצבים דומים – גם שם זה היה בסוף השנה לשנה וחצי, וגם עכשיו אנחנו בסוף השנה לשנה וחצי. התקציב גדל בכמה מאות-מיליונים. אני מסכים – תמיד אם יש יותר, זה יותר טוב, אבל יש פה גם סדרי עדיפויות ואילוצים, ובהתייחס לאילוצים, בסך הכול יש לנו מענים לא רעים לחלק מהדברים.

חלק מהדברים שנאמרו פה – באמת לא הצלחנו להביא מענה. החינוך הטכנולוגי במסגרת המכללות להכשרת הנדסאים, לטעמי, נמצא במקום קשה מאוד מבחינה תקציבית. לא הצלחנו להביא יותר מעבר לסיכום שנעשה לפני שנתיים. עדיין גדל התקציב.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
שמעתי את השר מדבר על זה.
עמית לנג
חבר הכנסת רוזנטל, תן לי שנייה. אני בסך הכול גם מצדיק חלק מהדברים. אני חושב שהפער הזה דרוש תיקון, אבל זה מה שיש לנו כרגע.

בהקשר הרחב יותר, אנחנו כרגע גם נמצאים במגעים עם משרד האוצר למספר מהלכים שלא בהכרח קשורים רק לתקציב אלא קשורים לתפישה של תמריצים ולתפישה של איך נכון לחדש פה את ההשקעות במשק ונכון להמריץ את המשק. אחד הכלים המשמעותיים הוא חוק לעידוד השקעות הון. אני חושב שלמרות שנעשו בו מספר מאוד גדול של שינויים בשנים האחרונות, צריך להיזהר לעשות בו שינויים נוספים בגלל הוודאות ובגלל המסר הרע שזה יוצר, אבל עדיין לא ראיתי מצב שבו אתה בא עם שינויים מיטיבים, והם רעים לוודאות. לכן אני אומר – צריך לשים בצד כרגע כל מיני מחשבות שהיו בעבר לגבי כל מיני הגבלות ודברים מסוג זה, שהופיעו בוועדות שונות, וצריך לשקול לאור המצב לתת הטבות נוספות, בעיקר לשוליים, מבחינת המפה הגיאוגרפית, לפריפריה, לאזורים היותר מרוחקים. כפי שאמר השר, אנחנו בתפישה של כעומק הפריפריה – עומק ההטבות.

אגב, אחד השיקולים המרכזיים – ופה אני מנסה לענות לברושי, שלא היה פה – אחד השיקולים המרכזיים בהקמת מפעל חדש או אופרציה חדשה היא לא בהכרח גודל המענק אלא היא דווקא שיעור המס. לכן בעיני, גודל המענק, אם הוא יהיה 205 או 30% - זה לא דרמטי. צריך לייצר דיפרנציאציה וצריך לדאוג שיהיה מענק גבוה יותר באזורים הפריפריאליים, אבל זה לא השיקול המכריע של המשקיעים. השיקול המכריע הוא גובה שיעור מס החברות, כי אנחנו נמצאים בתחרות גלובלית, ושיעור מס החברות הוא בסופו של דבר מקדם ההחלטה הגבוה ביותר, לפי מה שאנחנו יודעים, על הקמת אופרציה כאן בארץ, בפריפריה, במרכז, או במקום אחר בעולם. לכן שם אנחנו שמים את הדגש. אנחנו נמצאים במגעים כרגע גם עם האוצר. אנחנו חושבים שצריכים לייצר דיפרנציאציה נוספת, שנותנת העדפה משמעותית לאזורים המרוחקים בשיעור המס.

הטבות נוספות, שאני לא רוצה להיכנס אליהן כרגע, שקשורות בקניין הרוחני וב-IP על-מנת שגם אותם מפעלים שיפעלו פה או אותן פעילויות שייווצרו פה, יהיו פעילויות בשכר גבוה יותר, שנשענות על חדשנות ועל טכנולוגיה, שהיא גם אגב מפתח להגדלת הפריון. כלומר יש פה שילוב של דברים, שאנחנו מנסים לעשות, ונביא אותם כנראה בשלב מסוים לוועדה לתיקון חוק עידוד על-מנת שיהווה כלי הרבה יותר משמעותי.
היו"ר משה גפני
בוויכוח עם חבר הכנסת עיסאווי פריג', מי צודק – הוא או אתה, בעניין מה שאמר על הייצוא?
עמית לנג
נתתי את זה כדוגמה. יכול להיות שלא דייקתי. חלק מהירידה- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש שינויים בשווקים השונים, בין אסיה, לארצות הברית.
עמית לנג
נכון. מה שרציתי לומר, שיש להפריד בין הירידה הכמותית לזו הכספית, כי זה שני גורמים שונים.
היו"ר משה גפני
ומה ששאל חבר הכנסת מיקי רוזנטל - מה זה הירידה הזאת?
עמית לנג
זה לא נכון. אסביר גם למה.
היו"ר משה גפני
אתם מגישים תקציב לא נכון?
עמית לנג
התקציב שאתה מסתכל עליו הוא תקציב מזומן, הוצאה נטו. חלק גדול מהפעילות בעידוד- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני השוויתי אותם נתונים. אתה לא יכול למכור לי את זה.
עמית לנג
אני לא מנסה למכור לך כלום. תן לי לענות.
היו"ר משה גפני
אני רוצה לשמוע אותו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני מכיר את ההוצאה האמתית ואת ההוצאה במזומן. אני מדבר על הסעיף התקציבי נטו, מה שתוקצב ב-2014 ומה שתוקצב ב-2016. יש 200 מיליון שקל הבדל. תסביר.
היו"ר משה גפני
האיש הבכיר של משרד הכלכלה נמצא כאן – אני מבקש תשובה. לא להפריע לו.
עמית לנג
אין שום משמעות מבחינת היקף הפעילות לתקציב המזומן שיורד בסעיף הזה, משום שתקציב ההרשאה להתחייב שניתן בעבר, הוא זה שקובע את היקף הפעילות. אין ירידה דה פקטו בהיקף הפעילות. לא נסגרים מרכזי הכוון, לא ניתן פחות כסף לסבסוד שכר ולא ניתן פחות כסף לכל פעילות אחרת שנעשית בסעיף הזה. המזומן לא רלוונטי להיקף הפעילות, כי זה תקציב שנמדד בהרשאה להתחייב.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אז למה המזומן נחתך ב-200 מיליון שקל?
עמית לנג
כי למשל, יכול להיות שבשנה שעברה – למשל, מרכז ההכוון שפועל, תוקצב כבר בשנה שעברה, וניתן לו שלוש שנים כסף קדימה, אז הוא לא צריך מזומן, אבל הוא פועל. זה ניתן לשלוש שנים קדימה, אז המזומן שאתה רואה לא משקף. וצריך להבין – מתי זה קיצוץ ומתי זה לא קיצוץ – אני אומר פה חד-משמעית שאין קיצוץ.
היו"ר משה גפני
אין קיצוץ בעידוד התעסוקה.
עמית לנג
אין.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
יש כאלה כמוני, שמשתדלים באמת לקרוא את זה. אין פירוט תקציבי. זאת אחת הבעיות שלנו. למה אין פירוט? כדי שלא נבין שום דבר.
עמית לנג
לא אני מגיש.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אנחנו קוראים את התקציב. יש בינינו כאלה שקוראים אותו, ומסתכלים ושואלים שאלות. אם אין פירוט, אי-אפשר להבין שום דבר, אז אם אתם חושבים שאנחנו פה דחלילים אוטומטיים, שיעשו ככה עם היד – לא תביאו פירוט – לא נצביע.
היו"ר משה גפני
אני רוצה לדעת לגבי קריית שמונה, אבל לפני כן הבטחתי לשירה גרינברג. בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אבל נקיים דיון נוסף על הכלכלה, אני מבין.
היו"ר משה גפני
כל הזמן.
עיסאווי פריג' (מרצ)
זה דיון, זה? אתה עושה צחוק מאתנו?
היו"ר משה גפני
עיסאווי, חכה. רק התחלנו את הדיון עכשיו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כי גם אתה לא מסוגל אפילו לענות מה קרה.
עמית לנג
אני מסוגל.
היו"ר משה גפני
את הכנת ספר התקציב מכין משרד האוצר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
הוא עושה את זה בתיאום. אתה לא יודע מה יש בסעיף הזה?
עמית לנג
אני יכול לתת לך פירוט מלא, אבל לא עכשיו - זה ייקח שעתיים.

לגבי מעגלי תעסוקה, אנחנו מאוד בעד התוכנית הזאת. גם שירות התעסוקה בעדה ברמת ההנהלה.
רחל עזריה (כולנו)
כולם בעדה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא כולם. אני הייתי יושב-ראש ועדת המשנה, מעגלי תעסוקה.
רחל עזריה (כולנו)
זה לא נכון. זאת תוכנית וולונטרית.
היו"ר משה גפני
המנכ"ל צריך ללכת, ואני מבקש תשובה.
עמית לנג
אנחנו בעד, ותומכם. הרעיון של השר הוא לנסות להגיע בהסכמה עם אלה שמתנגדים. מדובר במערכת הממשלתית - גם ההסתדרות. ככל שנגיע, נגדיל את זה. יש לנו גם הבנה עם האוצר, לתגבר את זה.
רחל עזריה (כולנו)
זה אמור לקרות בתקציב הקרוב.
עמית לנג
אנחנו מקווים שנגיע לשם.
רחל עזריה (כולנו)
מה זה אומר?
היו"ר משה גפני
אל תגיד
אל תעשה ביום חמישי ישיבות.
רחל עזריה (כולנו)
אין בעיה. תעשה ביום חמישי, תעשה במוצאי שבת. אני גם מוכנה בצום גדליה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
זה לא דיון. מה שאנחנו מקיימים זה לעג לרש. זה לא דיון. סתם מקריאים מספרים.
רחל עזריה (כולנו)
זה לא נכון. על מעגלי תעסוקה?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זה ויסקונסין החדש.
רחל עזריה (כולנו)
זה לא נכון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם המנכ"ל אומר לך שאין הסכמה.
עמית לנג
אנחנו בעד להגדיל את מעגלי תעסוקה למעגלים נוספים. אנחנו צריכים להגיע להסכמות עם כל הנוגעים בדבר. המדיניות שלנו היא להגדיל את זה.

לגבי מעונות יום, בקצרה, ואם תרצי, מיכל תשלים – בסופו של דבר זה עניין שתלוי גם בתקציב וגם ביכולת ביצוע. אנחנו ניסינו בשנה החולפת להגדיל את יכולת הביצוע של המשרד ושל הרשויות על-ידי שורה של הקלות שעשינו באישור תקצוב הבינוי, והוצאנו מספר הקצאות, ויש לנו גם סיכום לא רע לשנת 2016 על כמעט 200 מיליון שקל נוספים שיוקצו לבינוי. בסוף, שם הפתרון – ככל שיהיו יותר מעונות, הלחץ יקטן. אוטומטית- - -
רחל עזריה (כולנו)
אני חושבת שהפתרון הוא לא בבינוי. זה מסלול שאנחנו דוחפים בו הרבה.
עמית לנג
הפתרון הוא כן בבינוי, כי ברגע שיהיה לך מספיק היצע מעונות, יהיה הרבה פחות לחץ.
רחל עזריה (כולנו)
אנחנו לא מגיעים בכלל לגידול הטבעי, בכל הבנייה. יש פה בעיה רצינית.
עמית לנג
צריך לצמצם את המספר הזה, וצריך לצאת בוסט כמה שיותר לבינוי על-מנת לייצר היצע רחב יותר.
רחל עזריה (כולנו)
כבוד היושב-ראש, בואו נעשה על זה דיון.
היו"ר משה גפני
בסדר.
רחל עזריה (כולנו)
עכשיו הוא יגיד בסדר על כל מה שאגיד שרק יקדם.
היו"ר משה גפני
יש לנו תאריך יעד. מה שנוכל להכניס בתאריך היעד – נכניס. מה שלא נוכל להכניס בתאריך היעד – נפצל. אנחנו צריכים להחליט על סדרי עדיפויות.
רחל עזריה (כולנו)
בסדר.
היו"ר משה גפני
אגב, אני נגד כל הסיפור של חוק ההסדרים, טוטאלי. למשל, לקיים דיון על הנושא הזה של מעגלי תעסוקה או דברים- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כולנו היינו נגד המונופולים של הגז. אז אתם נגד. אז מה? בסוף אתם- - -
היו"ר משה גפני
נכון מאוד. אני אומר, את הדיונים האלה אפשר לקיים בהמשך גם כן. זה לא צריך להיות במסגרת זמן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
הטענה המרכזית שלנו, שהתקציב של משרד הכלכלה לא עונה על הבעיות של המשק הישראלי.
היו"ר משה גפני
נכון מאוד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אז עכשיו נאשר את התקציב?
היו"ר משה גפני
בעוד חודשיים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מתי נדון בסעיפים הבעייתיים של משרד הכלכלה?
היו"ר משה גפני
נכון. אנסה למצוא לזה זמן, מה שיצטבר. אדוני המנכ"ל, יש לך עוד נושאים? תודה רבה. אני מודה לך על הסבלנות. שירה, בבקשה.
שירה גרינברג
שירה גרינברג, אגף התקציבים, משרד האוצר. אנחנו רוצים להעמיד דברים על דיוקם בנוגע למספר נושאים שעלו. אחד, אנחנו גורסים שהתקציב שמוגש הוא בהחלט תקציב עם מנועי צמיחה. אנחנו גם אומרים יחד עם זאת, שלאחר שראינו את הנתונים האחרונים, והדבר הזה נובע – עמית ציין את זה - חלקו נובע אגב מדברי נקודתיים וחד-פעמיים, שלא מעידים על מה ש- - - וחלקו נובע מדברים פרמננטיים. לכן אנחנו גם שוקדים בימים אלה עם משרד הכלכלה, עם התאחדות התעשיינים, עם שלושת הגופים הללו כדי לייצר עוד כלים שידאגו בעצם למספר אספקטים שאנחנו רואים כרגע, שבהם יש ירידה, לפי הנתונים, שנאמרו גם על-ידי מנכ"ל המשרד – ההשקעות ועידוד הייצוא.
היו"ר משה גפני
היו דברים לא מדויקים שנאמרו כאן?
שירה גרינברג
אני הולכת להגיע אליהם.
היו"ר משה גפני
מה שהשר אמר – שהנדסאים מקבלים 8,000 שקל, ואחרים מקבלים 30,000 - האם מה שהשר אמר לא נכון? האם מה ששר הכלכלה דרעי אמר, לא נכון? את מייצגת את משרד האוצר, אז אני אומר לך, כי אני מאוד מכבד אותך – האם נכון שאמרת לו: לא, כשהוא ביקש – אם הוא ביקש, כך הוא אמר פה – להשוות את התשלום להנדסאים, האם אמרת לו: לא? אם אמרת לו: לא, למה?
שירה גרינברג
דבר ראשון, אני בטוחה שלא נאמרו פה דברים בצורה שגויה. אני רציתי להגיד שנאמרו פה דברים לא מדויקים בהקשר של מנועי הצמיחה שנמצאים או לא נמצאים בתקציב. לזה אני רוצה להתייחס.
בהמשך למה שאמרתי, אני רוצה לומר דבר אחד
אחד, תקציב הכלכלה, ומה שחשוב, כפי שנאמר, זה הנושא של ההרשאות להתחייב, שזה היקף הפעילות. כשאנחנו מדברים על השקעות ועל נושאים נוספים, אנחנו מדברים על נושא של הרשאות להתחייב. תקציב הכלכלה – יש בעצם גידול במספר ההרשאות בתחומים רבים לעומת בסיס התקציב הקודם. אחד, אנחנו יכולים לומר שיש כרגע ודאות הרבה יותר גדולה, גידול בבסיס התקציב של המדען ראשי. שתיים, מרכז ההרשאות ב-2016, יש לו גידול בהיקף ההרשאות להתחייב. מעבר לגידול הזה אנחנו גם מדברים במה שאמרתי בדיונים, בשל הירידה של ההשקעות אנחנו מדברים, למרות הגידול הקיים, אנחנו רוצים לחשוב, אם נכון לתת להתייחסות נוספת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איפה מרכז ההשקעות מופיע בתקציב?
שירה גרינברג
עוד רגע נראה לך היכן זה מופיע בספר הכחול.

דבר שלישי, אנחנו מדברים על הנושא של עסקים קטנים. חברת הכנסת איילת דיברה על כך שהיא לא רואה שיש אשראי וכו', והנושא הזה, שהוא כאוב בעיניה. בהחלט יש מענה לנושא הזה. התקציב הזה מכיל בשורה בנושא של קרנות הון צמיחה, שזה תקציב בהיקף של 225 מיליון, של אמונה, לתקציב בהיקף 900 מיליון שקלים, שמדבר על אשראי שעסקים קטנים ובינוניים יוכלו לקבל כדי לצמוח, בדיוק באספקטים האלה של השקעה לצורך צמיחה. זה בנוסף לקרן הערבויות, בהיקף של 2 מיליארד שקלים בשנה, ואנחנו יוצאים למכרז חדש של שלוש שנים נוספות לגבי הנושא של גג אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

מעבר לזה, אנחנו יוצאים עם כלי חדש, שכבר הודענו עליו, יחד עם אגף החשב הכללי, לנושא של בטוחות עבור יצואנים. אנחנו מדברים על 50 מיליון דולר, ברגע שהמדינה תעמיד בטוחות עבור הבנקים בגין אשראי שייקחו יצואנים קטנים ובינוניים. רק הכלים האלה שדיברתי עליהם, שהם בהיקפים – יש שם מיליארדים ומאות-מיליונים לכל נושא – הדבר הזה הוא בשורה גדולה מאוד, וכלים חדשים ומעודדי צמיחה לכל הנושאים האלה שאנחנו רואים שנמצאים בירידה. זה דבר אחד.

דבר שני, חשוב לי לומר, נאמר פה במין זלזול על הנושא של חיבור מפעלים לגז. זה דבר קריטי. אנחנו היום רואים רק 25 מפעלים שמחוברים. זו בשורה לתעשייה של מדינת ישראל. זה יאפשר כושר תחרותיות של מפעלים. אל"ף, זה יוריד את עלויות הייצור שלהם – מה שיאפשר יותר גידול ויותר תעסוקה גם פה. שתיים, זה יאפשר כושר תחרותיות גדול יותר ביחס לעולם. נוכל להגדיל את הייצוא.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מחיר הגז יהיה סביר.
שירה גרינברג
מעבר לזה, יש הרבה מאוד כלים. זמננו קצר, אבל בכל זאת אזכיר – הנושא של קידום התוכנית להגדלת היצע מהנדסים, שעלה כאן על-ידי רבים. אנחנו בהחלט מקדישים לזה הרבה מאוד זמן והרבה משאבים. יחד עם השר בנט אנחנו חושבים גם על הטווח הארוך של כל התוכנית שהוא מביא בתוך תקציב החינוך יחד אתנו בגלל החשיבות שאנחנו מזהים לנושא הזה של לימודי המתמטיקה והמדעים. אנחנו עוברים שם דרך גם הנושא של השירות הצבאי, גם מכינות, גם עידוד ההשכלה הגבוהה, לפתוח עוד מכסות לטובת הנושא של הנדסה ומדעים. אנחנו בהחלט רואים פה אחד המוקדים החשובים. אנחנו מדברים על העלאת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה. אנחנו מדברים על הרבה מאוד צעדים, אבל חשוב לי שהדברים יועברו- - -
היו"ר משה גפני
תודה.
שירה גרינברג
ושתהיה הבנה של חברי שמדובר בתקציב בהחלט עם אופקי צמיחה משמעותיים.
היו"ר משה גפני
קיבלנו את בקשתך. אנחנו רואים את מה שקורה מבחינת התעשייה, לאיזה כיוון אנחנו הולכים. אנחנו, חברי הכנסת, מאוד-מאוד מודאגים. אנחנו מקווים שבסופו של דבר זה יעזור.

אבל אני רוצה לדעת רק דבר אחד – אולי את לא יודעת תשובה – מה עושים עם בעלי העסקים בתל-אביב? אנחנו רוצים שתוקם קרן לבעלי העסקים האלה. המדינה לא יכולה לעמוד מהצד. אתם במשרד האוצר תסכימו?
שירה גרינברג
ראשית, זה לא נושא שהוא תחת תחום אחריותי. שנית, לדעתי, זה סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה, שמאפשר לבעלי עסקים שנפגעים, להגיש תביעות ולקבל פיצויים, אבל זה לא נושא שהוא תחת תחום אחריותי.
היו"ר משה גפני
אבל משרד האוצר חשב על הנושא הזה? הרי הולכים לעשות שם דברים. הוא לא התריע על הנושא, שתהיינה תביעות, ושיהיה דבר שהמדינה לא תוכל לעמוד מנגד? רק שבמשרד האוצר יידעו - אני לא מתכוון, ואף אחד מחברי הוועדה כאן לא מתכוון להרפות מהעניין הזה. לא יישבו פה אנשים בוועדה ויבכו, שלא באשמתם. הם לא עשו שום דבר רע. זה לא יעבור לסדר-היום, ואני מאשים את כל הממשלות, גם את הממשלה שאני חבר בקואליציה בה. זה לא דבר שיכול להיות, שעובר לסדר-היום. משרד האוצר צריך להיערך לעניין הזה. תודה רבה, שירה. שנה טובה.

מיכל, לגבי קריית שמונה. אנחנו חייבים לסיים את הדיון.
מיכל צוק
קריית שמונה בנושא של מעונות היום נהנית היום מכל מערך הסבסוד שיש היום, לפי קריטריונים רגילים. כל הורה יכול להגיש את בקשת התמיכה שלו, ובהתאם למבחן התעסוקה וההכנסה שאנחנו עורכים, יקבל את הקריטריונים.
היו"ר משה גפני
לקריית שמונה היה מעמד מיוחד מטבע הדברים. מה קרה?
מיכל צוק
לא רק לקריית שמונה. היתה החלטת ממשלה בזמנו על קו עימות צפון, משיקולים ביטחוניים, שנתנו לשורה של ישובים, שעמדו בקריטריונים של אותה החלטת ממשלה, הטבות שונות. בין יתר ההטבות, היתה הטבה במעונות יום, שבה בעצם כל מי שהיה לו ילד במעון, קיבל את הסבסוד הכי גבוה, בלי קשר למבחן ההכנסה שלו.

זה מה שבוטל, רק כי החלטת קו עימות נפסקה, ולא חודשה, מכיוון שלפי השיקולים הביטחוניים שגרמו לממשלה לקבל את ההחלטה, הם נפסקו. אם זה יחודש, אנחנו יודעים לפעול כמובן. כרגע זה המצב, ואנחנו מסבסדים את הילדים.
היו"ר משה גפני
אנחנו מבקשים לדעת, האם הממשלה הנוכחית לגבי קריית שמונה, מתכוונת לחדש את ההחלטה לגבי המעונות? אתם לא נוגעים בעניין? אתם מחכים לקרות מה ינחת עליכם משמיים?
מיכל צוק
זה לא מה שינחת עלינו משמיים. בזמנו, לקראת סיום ההחלטה ההיא – כאמור, זה היה לפי כשנתיים – כדי לחדש אותה, הדרישה היתה שיגידו שיש שיקולים ביטחוניים. שיקולים ביטחוניים – לא משרד הכלכלה אמון עליהם.
היו"ר משה גפני
אתם הולכים לבדוק את העניין הזה?
מיכל צוק
הנושא נבדק. אני יכולה לעשות בדיקה נוספת. אני לא יודעת שהממשלה – לפחות עד עכשיו לא קיבלתי מידע, שיש חידוש.
היו"ר משה גפני
אני מבקש ממך, כיושב-ראש ועדת הכספים, לבדוק את העניין הזה מחדש. לפי דעתנו, קריית שמונה – צריך לחדש את ההחלטה הזו. אני לא יודע מה פירוש המילה, שיקולים ביטחוניים בקריית שמונה. אני מבקש לחדש את ההחלטה, ומבקש שתיתני לי תשובה. אם מחליטים לא לחדש את ההחלטה, שגם יגידו למה. נפנה למי שצריכים לקבל את ההחלטה. אני מודה לך, מיכל.

אני מסיים את הדיון. כנראה, נמשיך את הדיונים בעניין הזה. יש לנו שבועות ארוכים, שנצטרך לדון על משרדים במקביל לחוק ההסדרים. יצוצו בעיות שנצטרך לתת את הדעת עליהן, ונראה מה אנחנו עושים.

תודה לכולם. אני מתנצל על מה שהיה בעניין הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.

קוד המקור של הנתונים