הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ד באלול התשע"ה (08 בספטמבר 2015), שעה 12:00

תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

עודד פורר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר

לידיה לזנס - סגנית מדען, משרד הכלכלה

לי קפון - עוזרת ראשית בלשכה משפטית, משרד הכלכלה

אסף גרינוולד - מרכז בכיר ביקורת מקצועית, מרכז השקעות, משרד הכלכלה

נחום איצקוביץ - מנהל מרכז השקעות, משרד הכלכלה

עדנה הראל פישר - ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה ניצן-אבירם - מנהלת האגף למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות התעשיינים בישראל

צפריר נוימן

-

יועמ"ש, מרכז ההשקעות

יעקב אלון - מנכ"ל שגיא יוגב סוכנות לביטוח בע"מ

אמנון גור - יו"ר סוכנות אמנון גור סוכנות לביטוח

עזרא גבאי - יו"ר חברת גבאי סוכנות לביטוח בע"מ

תני גולדשטיין - דובר, המשמר החברתי

שגית אפיק

טמיר כהן

סיגל גורדון

תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015

אנחנו עוברים לנושא: תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015. מי מציג את התקנות? נחום איצקוביץ בבקשה.

זה תיקון 13?

אני אסביר.

תיקון 13 זה החוק, זה אחרי התקנות.

עכשיו אנחנו על התקנות?

עכשיו אנחנו על התקנות.

שלום לכולם. הייתי בדיון הקודם, שמעתי כמה מחברי הכנסת שרוצים לסייע לצמיחה ולכלכלה, זאת ההזדמנות שלכם עכשיו ואני אסביר את זה בקצרה. אנחנו לא עוסקים בחוק עידוד השקעות הון. חוק עידוד השקעות הוא לא בתיקון כרגע, יכול להיות שצריך לתקן, אנחנו נביא לכנסת תיקונים כאלה ואחרים.

התוספת השנייה פג תוקפה ב-30 בדצמבר 2014. עם הקדמת הבחירות האריכו אותה בהוראת מעבר, עד ה-30 ביולי 2015. התוספת הזאת קובעת כללים מי כלול בחוק עידוד השקעות הון. לדוגמה: הפריפריה, כל המגזר הערבי כולל מרכז הארץ, עוטף עזה, יישובים בדרום ובצפון כמובן, לא מרכז הארץ.

מה שקשור לחוק עידוד השקעות הון ולתוספת השנייה זה מספר גורמים מאוד משמעותיים בכלכלה הישראלית שהם מנועי צמיחה, נתחיל במדען הראשי. לפי הדיווח שיש בידי, מאות פרויקטים של מו"פ ממתינים בפריפריה ותוספת של 10% הקצאה תקציבית כאשר התוספת איננה תקפה. מ-30 ביולי לא ניתן לתת אפילו שקל אחד, גם כאשר יש הקדמה של תקציבים של האוצר.

אחר כך נלך לנושא של הקצאות קרקע. לפי הדיווח של היחידה שעוסקת בנושא של הקצאות קרקע למפעלי תעשייה ברחבי הפריפריה במדינת ישראל - כשאני מדבר פריפריה, זה כולל גם את המגזר הערבי כי הוא גם במרכז הארץ כלול בתוספת השנייה לפי הכללים שבה – אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-130 בקשות שעברו את המבחנים המקצועיים. בהיעדר התוספת, אישורה של התוספת על ידי ועדת הכספים, לא ניתן להקצות להם קרקע לפיתוח. אני מופקד על חוק עידוד השקעות הון ועל המענקים, רק בדימונה יש בין עשרה לחמישה מפעלים שממתינים, מתוכם שלושה מאוד גדולים, שממתינים לכך שנעביר אותם. הם זכאים לקבל סיוע, מענק של 20% מההשקעה המוכרת ואיננו יכולים לתת מכיוון שכרגע התוספת הזאת - - -

כמה? תגיד עוד פעם את המספר.

בדימונה יש לנו כחמישה מפעלים - - -

כמה יש בסך הכול, 130?

לא. אני חילקתי את זה לשלוש קטגוריות. קטגוריה אחת זה המדען הראשי. המדען הראשי יש מאות פרויקטים, זה פרויקטים גדולים וקטנים בהיקף של 400 מיליון שקל, שהם אינם יכולים לקבל תוספת כיוון שהתוספת השנייה לא בתוקף. זו קטגוריה אחת.

הקטגוריה השנייה זה הקצאות קרקע למפעלים חדשים או בתי מלאכה שהם בהגדרה גם בחוק עידוד. מדובר ב-130 בקשות שעברו את כל האינסטנציה של הבדיקה המקצועית וצריכים לקבל המלצה כדי שהמנהל יקצה להם קרקע, הכול בפריפריה. רוצה לומר, שיש מעבר לזה בבדיקה שהוקפאה כרגע, של עוד 150 בקשות, נושא של הקצאת קרקע.

כשאני מדבר על התוספת השנייה, זה מחוז הצפון, מחוז הדרום, ירושלים והמגזר הערבי בכל רחבי הארץ, לא יכולים לקבל הקצאת קרקע לפתח בפטור ממכרז על פי החוק.

מה זה הדבר השלישי?

הדבר השלישי זה מענקי הון להשקעות בהקמת מפעלים חדשים, על זה אני מופקד באופן ישיר במרכז ההשקעות. איננו יכולים להקים מפעלי תעשייה חדשים מכיוון שהתוספת לא תקפה. אתן רק דוגמה, בדימונה יש חמישה מפעלים שהם ממתינים, יש באזור ים המלח ערד מפעל אחד, שכרגע מייצא 100% מהייצוא שלו, מנסה להקים מפעל נוסף. יש לנו סדרה ארוכה של בקשות.

מה השינוי בתקנות האלה שלא היה קודם?

יש שני שינויים מהותיים, אבל ברמה הכללית, אנחנו קודם כל מבקשים לאשר את התוספת. אין בה שינויים.

רגע, אנחנו לא מאשרים עד שאנחנו לא מקבלים את ההסבר.

אני רוצה להסביר. חשוב להגיד, אין גריעה ואין פגיעה באף אחד מהיישובים שכלולים בתוספת השנייה, נכון ל-30 ביולי. אין גריעה, לא גרענו יישוב, לא הוספנו יישובים. בתוספת הזאת אנחנו באים לתת שני תיקונים, על פי החלטת הממשלה, צפריר יסביר את הפן המשפטי.

לפני הפן המשפטי, רק תגיד לנו את העובדות.

אני אסביר בלשון שלי. הדבר הראשון, שדרות ויישובי עוטף עזה, על פי המתכונת של התוספת השנייה, אינם יכולים להקים מפעלים חדשים, שכן, אזורי התעשייה שלהם קטנים מ-100 דונם. זה נקרא אזור תעשייה מרחבי. רק אזור תעשייה מרחבי יכול לקבל הקמה של מפעל תעשייתי חדש.

זה שינוי שאתם מבקשים עכשיו לשנות?

אנחנו מבקשים להקטין את זה - - -

על מי זה עוד ישפיע חוץ מעוטף עזה? מי עוד יקבל בעקבות זה?

קודם כל מדובר על 28 יישובים קטנים ובינוניים, שזה יאפשר להם, יש להם 40 דונם שטח תעשייתי, שיקימו מפעלים.

בסדר. אני שואל, על מי זה עוד ישפיע?

רק עליהם.

זה מוגדר בחוק 40 דונם או פחות מ-100 דונם, או מוגדר אזור עוטף עזה?

כן, מוגדר אזור עוטף עזה. יש סעיף לעוטף עזה.

אתה יודע, אם אתה מוריד, יכולות להיות כל מיני תוספות.

אני בטוח שכולם רוצים בטובתה של האוכלוסייה בעוטף עזה. בעוטף עזה יש יישובים קטנים ובינוניים, כולל אזור התעשייה ספירים שצמוד לשדרות, שגודלם פחות מ-100 דונם. הם אינם יכולים להקיף מפעלים. אנחנו רוצים להחריג אותם, רק את עוטף עזה, ולאפשר להם, גם אם יש 30, 40, 50 דונם, להקים מפעל תעשייתי. זו בקשה אחת.

זאת ההזדמנות לשאול את השאלה, מה ההיגיון של המגבלה הזאת? הרי הכדאיות הכלכלית, השפעות תעסוקה, השפעות על המשק וכו', לא מותנה ב-100 דונם. אני מניח שאנחנו נאשר את זה, אבל זאת הזדמנות לשאול את השאלות לעומק. יש כל מיני מגבלות שצצו מהעבר, שלא ברור מה עומד מאחוריהן.

יש בזה היגיון.

למה שהמגבלה הזאת לא תהיה קיימת - - -

היא לא קיימת במגזר הערבי. המגזר הערבי מוחרג. במגזר הערבי, יישוב שיש לו רק 10 דונם, רוצה להקים מפעל, יכול להקים.

אז מה בכלל ההיגיון? בהמשך למה ששואל פרופסור טרכטנברג, אני לא מבין בשביל מה המגבלה של 100 דונם, אם תואיל להסביר לנו.

הרעיון הוא לייצר מרכזי כובד ותשתיות, לא לפזר את התשתיות בצורה כזאת, וגם לייצר מרכזים שיש להם משמעות כלכלית רחבה יותר של אזורים ולא לפזר אותם בנקודות קטנות. יש בזה היגיון כלכלי, גם בתשתיות, גם ביכולת הבאת מפעלים בעלי משמעות כלכלית רחבה ביותר.

כן, אבל מכיוון שאנחנו מגדירים יישובים בצורות שונות, אני רוצה להגיד לכם, תראו, זה נושא רחב, אנחנו נאשר את זה – אדוני היושב ראש, אני העליתי פה שאלה על המגבלה של 100 דונם. מה שאני מבקש מהוועדה, כמסר, תבדקו לעומק את המגבלה הזאת. אנחנו נדרשים לעשות תיקון למשהו שלא היה צריך להיות קיים מלכתחילה. תבואו עם תשובה.

אני אסביר את התיקון השני. חלק מהקריטריונים קובעים, שרשויות מסוציואקונומי מסוים הם בפנים או בחוץ. סוציואקונומי בנפת אשקלון 1-4 הם בתוך התוספת. יש לנו חשש, שלמשל קריית מלאכי תעלה "חלילה" ל-5 בסוציואקונומי, ואז אזורי התעשייה בקריית מלאכי לא יהיו זכאים לקבל הטבות בהשקעות הון. לכן הממשלה ביקשה להגן עליהם, שגם אם "חלילה" הם יעלו ל-5, אבל עדיין רמת האבטלה שלהם תהיה גבוהה יותר מרמת האבטלה המחוזית, הם ימשיכו לקבל את ההטבות הנדרשות. אלה הבקשות הצנועות שלנו מכם.

אני רק לא מבין, יש פה בעיה, אם לא נותנים באמת הטבות, למה לא הבאתם את זה בזמן?

אנחנו הבאנו את זה בזמן. הבאנו את זה לממשלה, העבודה המקצועית שלנו נעשתה. עקב הקדמת הבחירות לא ניתן היה להביא את זה.

ידעתי שהם יגידו בחירות. הבחירות היו לפי חמישה חודשים. הממשלה קיימת כבר שלושה חודשים.

כדי להגן על כבוד מזכירות הוועדה, החומר נשלח לחברי הוועדה במייל ביום 3.9.2015 בשעה 15:15.

אנחנו מאמינים, אבל בגלל שכמה פה לא קיבלו את החומר, יש כאן איזה תקלה.

מר איצקוביץ, מרכז ההשקעות בעבר נתן הרבה כסף ולא דאג לקבל החזרים מאלה שהיה צריך לקבל מהם. זה לא שייך לדיון הזה, אני אשמח מאוד אם בהזדמנות תעביר לנו, מה המצב של החובות האבודים שעמדו על מעל 2 מיליארד שקל של מרכז ההשקעות. איפה זה עומד היום?

קודם כל, שינינו הרבה מאוד דפוסי עבודה במרכז השקעות, אם פעם תרצו, אסביר מה אנחנו עושים, אתן דוח מפורט יותר. אנחנו גם נוקטים בעמדה, שמי שלא עומד בתנאים ונסיבות אובייקטיביות לכך, אנחנו מבקשים את הגבייה ממנו.

לגבי חובות העבר, יש חובות משנות השבעים. כל חובות העבר הם לפתחו של משרד האוצר לוועדת המחיקות. חלק מהחברות לא קיימות, אם תרצו, נביא לכם דוח מפורט.

שמחתי לשמוע את השר דרעי אומר, שבכוונתו לקדם את העניין הזה של הסרת דרישת הייצוא ממפעלים כדי שיזכו לתמיכה. האם אתם עושים עבודת מטה בנושא הזה?

יש לנו עבודת מטה לעבודה, על פי החלטת הממשלה, לסייע לעומק הפריפריה בכל מיני כלים. בין היתר זה גם להקלה בנושא הייצוא, חברות קטנות ובינוניות. החברות הגדולות לא זקוקות לכך. ועוד סדרה של כלים, כולל כלים מנהליים.

שתי שאלות קטנות. האחת, מעבר לשני התיקונים האלה, האם בדקתם את ההתאמה של הקריטריונים במציאות הנוכחית של השוק? שאלה שנייה, איפה אתם עומדים בעניין של החלת החוק הזה גם בבקעת הירדן? אני יודע שזה דיון שאני מכיר אותו כבר שנתיים עוד לפני היותי חבר כנסת, אזור שלם שעומד בכל הקריטריונים אבל בגלל שהוא יהודה ושומרון - - -

ועוד שאלה קטנה, התקציב שלך השנה עולה או יורד?

על שינוייו יישאר אותו הדבר.

כלומר יורד.

יש עניין של בסיס. אני חייב להגיד לזכותו של האוצר, כשאני באתי היה אפס בבסיס, הם העלו את זה בבסיס לשליש. אני מכיר את האוצר, בוא ניתן קרדיט. נכון שמבחינת התקציב הנוכחי לעומת ההבטחה הברורה לאשר לנו את זה על השינויים, אני מאמין שנקבל.

מה לגבי בקעת הירדן?

בקעת הירדן זה עניין שחוקי מדינת ישראל אינם חלים מעבר לקו הירוק.

אבל יש עבודת מטה שאתם עושים כבר שנתיים.

אנחנו מדברים על כל יהודה ושומרון ובנימין, זה עניין של סיפוח, אני לא עוסק בסיפוחים. אנחנו, יש לנו כלי אלטרנטיבי, אושר על ידי הממשלה, ומבחינתנו, לכל העניין של כל השקעות הון בתעשייה, אם זה בברקן או במקומות אחרים , הם מקבלים את אותם כללים ואותם תנאים.

רגע, לא הבנתי את הפרקטיקה.

הפרקטיקה, שמנהלת מרכז ההשקעות, על פי החלטת הממשלה, באופן מקביל לחוק, מאשרת השקעות הון ומענקים למפעלי תעשייה שעומדים בכללי החוק.

מה, לא ידעת את זה קודם?

אני יודע שלא, אבל אבדוק את זה.

אתה יודע על חקלאות. אני יודע למה אתה מתכוון.

אדוני, לפני שאנחנו מאשרים, הרי זה שערורייה מה שקורה פה. מרכז השקעות זה גוף מאוד חשוב במדינת ישראל, אני מבקש לקיים דיון בוועדה, לכשייגמר חוק ההסדרים.

בסדר. אני רוצה להגיד לכם, ב-2011 זה היה כאן בוועדה, הם הביאו את זה לחצי שנה, מקסימום שנה. אני אמרתי, לפחות שנתיים. מה שהם מבקשים עכשיו, הם מבקשים עד סוף 2017.

צריך יציבות גם בהשקעות.

למה ככה? זו בדיחה. תהיו רציניים.

מי מקריא את הבקשה? היועץ המשפטי בבקשה.

"תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015.

מתוקף סמכותנו לפי סעיף 40ד(ב) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: תיקון התוספת השנייה לחוק, סעיף 1.

1. בתוספת השנייה לחוק, בחלק א', בפסקה 3, בסופה יבוא: או אזורי תעשייה מרחביים, כאמור, שהיו ביום י"ד בתמוז התשע"ה, 1 ביולי 2015, ברמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1-4, גם אם לאחר היום האמור הרמה החברתית כלכלית עלתה, ובלבד, ששיעור האבטלה שבהם גבוה משיעור האבטלה הממוצע של מחוז הדרום".

רגע, איזה יישובים?

קריית מלאכי, קריית גת, אזור התעשייה נועם ואזור התעשייה שדרות.

פה רק נבהיר, שזה לא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אלא לפי ההגדרה של שירות התעסוקה.

(ב) בפסקה 5, במקום אזור תעשייה מרחבי שמבניו, יבוא: אזור תעשייה השוכן בתחומי המועצות האזוריות האמורות - - -

פה זה בעצם עניין ההגבלה של הדונם - - -

ההגבלה של 100 דונם שלכאורה היתה, ולהבהיר שאין שום קשר, אלא אזור תעשייה באשר הוא ביישובי עוטף עזה מקבל את ההטבה.

למעשה זה נובע מההגדרה שיש לכם לאזור תעשייה מרחבי.

נכון, ככתוב: וכן אזור תעשייה מרחבי.

(2) בחלק ג', בסעיף 2, בסופו יבוא: ומיום תחילתן של תקנות לעידוד השקעות הון, תיקון התוספת השנייה לחוק, התשע"ה-2015, עד יום י"ג בטבת התשע"ה, 31 בדצמבר 2017.

למה לא מ-1 ביולי? אתה בעצם עושה מיום תחילתן של התקנות. התקנות יתחילו היום.

לא, הן מתחילות מ-1 ביולי.

מהפרסום. הן יתחילו מיום פרסום התקנות. יום פרסום התקנות יהיה בעוד שבועיים. אומנם לא נתתם כספים מ-1 ביולי.

לא יכולנו לתת.

מיום פרסום התקנות.

אני מציע שהתאריך יהיה כמו שמציעה היועצת המשפטית, מ-1 ביולי.

אין לנו בעיה. אין מניעה.

1 ביולי, שתהיה רציפות.

ואז תוקפן יהיה עד ליום - - -

מה זה תוקפן יהיה עד ליום? צריך להגיד 1 ביולי.

נגיד 1 ביולי. עדנה, אל תהיי מחמירה.

פעם החוק הוא ככה ופעם החוק הוא ככה.

לא, לא.

אל תגיד לי לא, אתה רוצה פירוט?

אנחנו ביקשנו, לא הם ביקשו.

אתם רוצים שהתחולה תהיה מעוד שבוע, מהרגע שזה יפורסם ברשומות?

כן.

אני מציע לחברי הוועדה שזה יהיה מ-1 ביולי, שלא יהיה את פער הזמן. התחילה תהיה מ-1 ביולי.

לא הבנתי בסעיף קטן (ב), איפה רואים שזה עוטף עזה?

זה מופיע בתקנות העיקריות, זה שדרות ויישובי עזה.

תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015, כפי שהוקרא על ידי צפריר נוימן. אנחנו אומרים שזה יחול מ-1 ביולי.

עד 31 בדצמבר 2017.

עד י"ג בטבת. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2015, נתקבלו.

התקנות אושרו, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.