הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 40

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, ט"ו בחשון התשע"ו (28 באוקטובר 2015), שעה 9:30

1. השירות האזרחי הלאומי – ממצאי מעקב – דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 1443.

2. הצעה להעמדת "הגופים המוכרים" באמצעותם פועלת הרשות לשירות לאומי-אזרחי לביקורת המדינה, לפי סעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב) - בהשתתפות השר אורי אריאל

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

אוסמה סעדי

יואל חסון

שר החקלאות אורי אריאל

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - עוזרת למנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אבי מאיר - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הסביבה

יהונתן בלום - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

דוד פלבר - מנהל אגף בנות שירות לאומי, משרד החינוך

הלל ברוכין - מפקח ארצי על התקנים במערכת החינוך, משרד החינוך

איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים

ד"ר שלי נורדהיים - מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הדס עשור - רב כלאי, ק' יחידת מילואים, המשרד לבטחון פנים

אורן נחמיה - ר' תחום אוכלוסיות מיוחדות, המשרד לבטחון פנים

סילביה מרדכי - מנהלת תחום ביקורת, אגף הפיקוח הכללי, משרד ראש הממשלה

רמסיס חרבאוי - מרכז בכיר משרדי הממשלה ויחידות הסמך, נציבות שירות המדינה

שר-שלום ג'רבי - מנכ"ל, רשות השרות הלאומי אזרחי

יואב ארבל - יועמ"ש, רשות השרות הלאומי אזרחי

מלכיאל דהן - מנהל פיקוח ובקרה, רשות השרות הלאומי אזרחי

יעקב עמר - סמנכ"ל, רשות השרות הלאומי אזרחי

מוטי אלמליח - מנהל אגף תקצוב, רשות השרות הלאומי אזרחי

יוסף מלכה - מנכ"ל עמותת מרכז מעשה, פורום השירות האזרחי הלאומי

עדי שניר - מנהלת הפורום, פורום השירות האזרחי הלאומי

אביטל שרייבר - עו"ד, סגנית ראש רשות התאגידים

הילה מרמוס - מנכ"לית משותפת, קרן הזדמנות לקידום השירות האזרחי

גידי זאגה - יועץ קשרי ממשלה, החברה להגנת הטבע

ידעיה לוין - מנכ"ל, אגודת בת עמי

מיטל בראון מנדלביץ' - מנכ"לית משותפת, קרן הזדמנות לקידום השירות האזרחי

ארנה קוטלר - מנכ"לית עמותת שלומית, שלומית - עמותה להתנדבות

גיא גולדשטיין - רכז שירות לאומי אזרחי, הנוער העובד

צבי במברגר - מנכ"ל, עמינדב

טלית אגמון - מרכזת הדרכה, עמותת מקום לכולם

נחמה כהן - מנהלת עמותת מקום לכולם

יובל אדלר - עמותת מקום לכולם

אביטל פרנקל - עמותת מקום לכולם

אורי יצחקי - עמותת מקום לכולם

מריטו טלקה - עמותת מקום לכולם

תמי נחמיאס - עמותת עלם

משה רוטמן - מזכ"ל, ארגון הפעולה של הנכים

עומר שכטר - פעיל, המשמר החברתי

אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סטיבן לוי - לוביסט, מייצג את קרן הזדמנות

גלעד קרן

חנה פריידין

ס.ל., חבר המתרגמים

השירות האזרחי הלאומי – ממצאי מעקב – דוח מבקר המדינה 65ג', עמ' 1443.

הצעה להעמדת "הגופים המוכרים" באמצעותם פועלת הרשות לשירות לאומי-אזרחי לביקורת המדינה, לפי סעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב) – בהשתתפות השר אורי אריאל

בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שהגיע וכיבד אותנו בנוכחותו. השר אורי אריאל, שאחראי על השירות הלאומי, מתעכב, אבל הוא יגיע בהמשך. בוקר טוב לשר-שלום ג'רבי, אחראי המִנהלת, בוקר טוב לאנשי מבקר המדינה. אנחנו נמצאים כאן בדיון מעקב נוסף. כאמור בשנת 2010 פורסם דוח חשוב של מבקר המדינה בנושא, בשנת 2014 פורסם דוח מעקב שבדק את המצב של הליקויים חמש שנים אחרי הדוח הקודם. אני חושבת שאין מחלוקת, בטח לא בחדר הזה ואני מאוד מקווה שגם לא במקומות אחרים באשר לנחיצותו של השירות הלאומי אזרחי. בעיניי מדובר באבני היסוד של החברה הישראלית ולכן כל כך חשוב לי לקיים דיון מעקב נוסף לזה שערכנו בחודש יוני.

אני אודה בשמחה שאני רואה מגמת שיפור, אבל אני עדיין רואה ליקויים או כשלים, אתגרים, שיש לתקן, וגם בדיון הקודם דיברנו על אותם ליקויים בעייתיים שהם אינהרנטיים לעבודתו של הרגולטור. גילינו, לא בהפתעה רבה, שהרשות היא זו שמוציאה תקנים אבל אין לה את הכסף, אז קצת קשה לה לשחק עם העניין. בעיניי הרשות עדיין לא מקבלת יחס רציני מהממשלה. אם הרשות עוברת ממשרד למשרד איך אנחנו מצפים שתהיה עבודה רצינית? אני יודעת שנעשית עבודה מאוד רצינית, אבל אפשר לשדרג אותה, תארו לכם שיהיה שר אחד שמופקד ולא מעברים תכופים.

בדיון הקודם, אני מזכירה, עלו טענות בנוגע לפער בהכשרות בין מתנדבי השירות הלאומי שהם ייעודיים לבין כאלה שאינם, על חוסר יעילות שעלה בהקצאת התקנים ועלו טענות בנוגע להוצאת כספים בעמותות. בנוסף, העובדה המאוד מצערת היא שעדיין אין חקיקה שמסדירה את הנושא וזה באמת מאוד מצער, זה נושא שהוא חשוב מאין כמוהו ונדמה לי שהכנסת יכולה לעמוד בעוד שעה-שעתיים של עבודה בשבוע ולסיים את מלאכת החקיקה כשכמובן החקיקה תתייחס לכל המגזרים ולכל הזכויות. בנוסף, כחלק מהמאבק של הוועדה לשקיפות ומינהל תקין, אנחנו נבקש בסיום הדיון לערוך הצבעה על החלת ביקורת מבקר המדינה על גופים משמעותיים שמנהלים כספי ציבור ומפעילים לאומיים. אנחנו נצביע היום. פעולת הביקורת בעיניי היא לטובת הגופים ואם יש טענות על משהו שלא עובד טוב הרי שהביקורת יכולה לנקות כל טענה בעניינם.

אני רואה שהשר אריאל טרם הגיע, אני אבקש בראשית הדברים, אם יש לצוות מבקר המדינה, יש לכם מה להוסיף מעבר לדיון שהיה פה?

לא.

אז בלי המתנה נוספת, שר-שלום ג'רבי, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה ובאמת אני מעריך את העניין שזה כבר חצי שנה הכנסת החדשה וזה כבר - - -

אנחנו, הוועדה הזו, עובדים מיוני.

חצי שנה והדיון הוא כבר דיון שני כאן, זה באמת מראה על החשיבות של הרשות או של השירות הלאומי אזרחי בכלל, שזה נושא שהוא חשוב מאוד, שלמעשה הוא חוצה מגזרים וחוצה משרדים. קצת נתונים כלליים, אנחנו היום כ-17,600 משרתים, כ-4,542 בני מיעוטים, 1,378 חרדים, יש לנו גידול גדול מאוד של 1,500 בעלי צרכים מיוחדים. רק כדי לסבר את האוזן, לפני כשלוש שנים היינו כ-84 משרתים, יש 1,500 תקנים, כך שהמספרים הולכים וגדלים. זה נכון שהיום המודעות של השירות הלאומי אזרחי הולכת ועולה ויש כאן גם מתנדבי שירות לאומי אזרחי שכאן מן הסתם גם ידברו ויספרו את החוויות שלהם.

אם מותר לי לתקן, אני חושב שהמעמד של השירות הלאומי במדינת ישראל הולך ומתחזק. המספרים מדברים בעד עצמם. אם לפני חמש שנים מעטים משרדי הממשלה שרצו ונלחמו על השירות הלאומי, היום אין משרד או גוף שלא רוצה שירות לאומי אזרחי. התקיימה כאן ועדת חוץ וביטחון, ועדה לשוויון בנטל וגם הגופים הכי רגישים במדינת ישראל נלחמו על השירות הלאומי בכלל המגזרים, כך שברוך ה' אנחנו הולכים וגדלים.

זה נכון שבכל נושא ההכשרות שהתייחסת ואמרת, אני חוזר ואומר על מה שאמרנו בישיבה הקודמת, אנחנו דואגים לתקנים שיש לנו ברשות, אנחנו מממנים אותם. יש לנו היום כ-6,000 תקנים ברשות לשירות לאומי אזרחי שרובם מהמגזר הלא יהודי והחרדי, אנחנו מממנים את התקנים האלה, כך שהם יופעלו בגופים המפעילים, מה שנקרא, משרדי ממשלה ועמותות, אבל כל נושא ההכשרות, מי שאמון על ההכשרה זה אותו גוף שמקבל את זה. לדוגמה מד"א מקבל, אז מד"א עושים את ההכשרה, הרשות למניעת תאונות דרכים מקבלים, הם מקבלים. אנחנו לא אמונים, אנחנו לא יודעים, אנחנו לא בקיאים בכל מה שקשור לנושא ההכשרות ולכן בהכשרות אנחנו לא מטפלים. אנחנו דואגים לכספים יחד עם השר הממונה על השירות הלאומי אזרחי, השר אורי אריאל, שאני חייב לומר שהנושא קרוב מאוד ללבו, הדיונים שם, יש כל הזמן, כמעט כל יום, והוא דואג למספר גדול מאוד של מאות תקנים לבעלי צרכים מיוחדים.

את זוכרת, לפני כשנה כשישבנו בוועדה אחרת אז דיברנו על החוסר שיש בתקנים כאלה, היום ברוך ה' אין חוסר. גם לפני כשבוע ישבנו עם אלי יבלון, מנכ"ל משרד הרווחה, כדי לראות את הפוטנציאל שיש לנו בתקנים האלה, זאת אומרת, נניח שיש לי צ'ק פתוח מהאוצר, עד איפה אנחנו יכולים להתקדם וכמה אנחנו צריכים. אני חייב לומר שאנחנו מאוד מאוד קרובים, בנתונים שקיבלנו ממשרד הרווחה מדובר על בעלי צרכים מיוחדים, או אוכלוסיות מיוחדות, אני לא יודע, כ-2,200 משרתים והיום יש לנו 1,500 בגידול. זה נכון שאם כולם יבואו וכולם ירצו שנה שנייה, אז אין לנו תקציב לזה.

אני לא מדברת על השנה השנייה. בוא נלך לתרחיש של רק שנה ראשונה. אני היום רוצה לצאת בקריאה לכל בתי הספר לחינוך מיוחד וכל הילדים המשולבים, אתם יכולים לעמוד בזה?

יש לנו היום 1,500. אם הם אומרים בפוטנציאל שיש כ-2,200, אלה נתונים של משרד הרווחה, לא שלי, הרי לא כולם מגיעים, גם לא כולם יכולים להגיע - - -

אבל זה בכלל לא עניין של משרד הרווחה, זה עניין של משרד החינוך, הוא יודע להגיד כמה תקנים - - -

משרד הרווחה ביחד עם משרד החינוך קיבל את זה. אני ישבתי עם מנכ"ל משרד הרווחה כי הוא ביקש את הפגישה, אבל את אותה שאלה את יכולה לשאול גם על המגזר הכללי, אם כל אלה שקיבלו פטור מצה"ל רוצים לבוא לשרת שירות לאומי, האם הם יכולים לשרת שירות לאומי? אני אענה לך שלא. הרי זה כל העניין של הנקודה, של הזכות להתנדב, שיש כאן מחלוקת. בהתחלה זה עלה ואחרי זה הורדנו את הזכות להתנדבות בגלל שהאוצר מאוד התנגד ואנחנו מחויבים, גם בהצעת החוק שהשר דוחף מאוד, ואנחנו מאוד מקווים שבמושב החורף זה יעבור, זה בוועדת העבודה והרווחה, גם שם, הורדנו את זה, למרות שהשר חושב, אבל המספרים הולכים וגדלים. צריכים לומר ביושר, גם אם אין את המילה זכות להתנדבות שמאוד הייתי רוצה אותה, אבל יש אילוצים שאנחנו צריכים להתיישר כדי לקדם את החוק, אבל גם אם אין את הזכות להתנדבות המספרים הולכים וגדלים באלפים. אני לא מדבר בעשרות אלא באלפים, המספרים מדברים בעד עצמם.

אשר על כן אני חושב שהמיצוב של השירות הלאומי אזרחי במדינת ישראל, הצרכים שמצד אחד הן מצד המשרתים, ומצד שני הן מצד הגופים המפעילים שמבקשים, הולכים וגדלים. רק צריך לזכור, ואני מזכיר את זה בכל דיון, שמתנדבי השירות הלאומי אזרחי בשום פנים ואופן הם לא מחליפים כוח אדם, הם רק כוח עזר, הם באים ועוזרים ונותנים, כי הדברים האלה עולים כל פעם מחדש, הם בשום פנים ואופן לא מחליפים כוח אדם.

העניין של הוויסות שאנשי מבקר המדינה כתבו לנו כאן, בכל מה שקשור בתקנים שנמצאים ברשות, אנחנו עושים סדר, יש שבעה גופים מוכרים, מחולקים ומסודרים. אנחנו לא יכולים לווסת אם התקציב לא נמצא אצלנו. אין לי אפשרות לבוא ולהגיד למשרד כזה או אחר, שהוא זה שמממן את התקנים, 'תשמע, אני רוצה שתעשה א' ב' ג' ד',', הוא יגיד לי, עם כל הכבוד, 'אתה רוצה שאני אעשה? אתה יודע מה, היום, במקום שיש לי 2,000 תקנים שאני מממן אני מממן רק 200'. אני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני חמש שנים, שאנשים רוצים לעשות שירות לאומי, לשרת, ואין תקנים.

לכן האיזון כאן יצטרך להיות קו מאוד עדין שאותו אנחנו מנסים לעבור. ויש כאן את ההחלטה, באמת המגזר הלא יהודי היום, כמעט, רובם ככולם במגזר הלא יהודי, נמצאים ברשות. לצערי בעלי צרכים מיוחדים, שעשינו עבודה יוצאת מן הכלל ויש החלטת ממשלה שכל התקנים של אוכלוסיות מיוחדות יישבו ברשות, לצערי משרד החינוך, ויש כאן את הנציגים של משרד החינוך, נמצאים במשרד החינוך. הם לא העבירו את זה למרות החלטת הממשלה, שהם היו שותפים, יושב כאן דוד פלבר, הם היו שותפים לוועדה ולהגדרות ולתקנות ולמעטפת, יש כאן איזה משהו מוזר שאני לא מצליח להבין אותו, גם כתבתי מכתב למנכ"לית משרד החינוך.

אנחנו מיד נברר אותו.

זהו, עד כאן. אני פנוי לשאלות.

אני רוצה רק לחזור לנושא ההכשרה, לקבל ממך עוד התייחסות קטנה ואז לעבור לשמוע את דברו של משרד החינוך. הוועדה קיבלה את פירוט עלות ההכשרה בכל אחד מהגופים המפעילים ומתשובתך, אם אתה יכול להסביר אותה לכל אורחי הוועדה, משרד החינוך מממן בצורה בעייתית את ההכשרות.

קודם כל משרד החינוך יושב כאן, אני מספיק נכנסתי בו על ההתחלה, אני לא אמשיך להיכנס בו, אולי בהמשך, נראה את התגובות שלו, אבל בואו נעצור רגע כאן.

אנחנו רק בענייני עובדות.

לא, אני צוחק. לגבי העובדות, דוד פלבר עושה עבודה יוצאת מן הכלל, הוא והלל ואנשיו, אנחנו חברים טובים, חלוקים בחלק מהדברים וזה בסדר. אני חוזר ואומר, את ביקשת ממני תוך חודש לאסוף בכל משרדי הממשלה, אני חושב שעמדנו ביעדים ושלחנו בצורה מסודרת לכל המשרדים וקיבלנו גם תשובות ועשיתי לך את זה בצורה מסודרת בטבלה יפה, אבל באמת הנושא של ההכשרה במגזר הלא יהודי במשרד החינוך, הם לא עוברים הכשרה. זאת אומרת אם המגזר היהודי עובר הכשרה יוצאת מן הכלל, מה שמשרד החינוך נותן, אני חושב שזו ההכשרה הכי ארוכה, עניינית ומקצועית, המגזר הלא יהודי לא מקבל את ההכשרה הזאת. עכשיו יבואו ממשרד החינוך ויגידו 'תשמע, זה לא תקנים שאנחנו משלמים עליהם', זה נכון. אז אל"ף, אלה תקנים שאנחנו מממנים אותם, אבל ההכשרה, הם אלה שאמורים לעשות אותה, כי אתם רוצים גם שאנשים שמשרתים במשרד החינוך, בבתי ספר ובגנים יהיו מקצועיים. אשר על כן, ההכשרה, אני חושב שמשרד החינוך צריך להודות לנו שאנחנו מביאים תקנים והם בסך הכול צריכים לממן את ההכשרה.

אולי אפשר להפסיק את התקנים האלה. אם הם לא מממנים את ההכשרה, אני בטוחה שיהיו משרדים אחרים שישמחו לקבל תקנים.

אני מסכים איתך, אבל אני חושב שהם עושים עבודה יוצאת מן הכלל במשרדים ואני לא רוצה לפגוע, לא בילדים שמקבלים את השירות ו - - -

אני מסכימה עם מה שאתה אומר - - -

את יודעת, אסור לנו שמלחמה, בין מנכ"לים לצורך העניין, תפגע במשרתים.

אבל זה לא מלחמה, זה עניין של מינהל תקין. יש עניין של עקרון השוויון, הוא אמור לחול לכל הפחות במשרדי הממשלה, אני כבר לא מדברת על המגזר הפרטי. אדוני, משרד החינוך, מה תגובתכם לעניין? לפני שתאמר משהו, אני קיבלתי תשובה מכבוד השר בנט, שתיאר לי בצורה יוצאת מגדר הרגיל את עלות ימי ההכשרה. בסיפה של המכתב, בשורה האחרונה, כתוב 'משרד החינוך מתקצב את ההכשרות בכל התקנים שהוא מפעיל מתקציבו', ובכך הוא מוטט את כל היופי שבמכתב הארוך והמפורט. תסביר לי למה. אתם מקבלים תקנים, אפשר לא לתת לכם את התקנים האלה, למה אתם לא מתקצבים את ההכשרות?

בוקר טוב. שמי דוד פלבר, אני מנהל אגף שירות לאומי במשרד החינוך, אנחנו עובדים כבר הרבה שנים, גם עם המִנהלת וגם במסגרות אחרות. אנחנו כמעט הראשונים, אני חושב, שהכנסנו את האוכלוסייה הערבית לשירות לאומי, עוד לפני שהייתה מנהלת והיום המנהלת מתקצבת, הרשות מתקצבת, לא מעט תקנים בתוך מערכת החינוך כאשר המערכת הזאת מהווה פלטפורמה להרבה מערכות אחרות. למשרד לבטחון פנים יש 'עיר ללא אלימות', אין לו איפה לעשות את זה, הוא לא יכול לעשות את זה ברחובות, אז אנחנו כמשרד מהווים פלטפורמה למניעת סמים, אלכוהול, אלימות, כל מיני פרויקטים של הרבה משרדים אחרים.

תבוא עליכם הברכה, חשוב מאוד.

אני מדבר כרגע בעיקר בהקשר של המגזר הערבי. המשרד בעצם נהנה מהשירות הזה של הבנות, כאשר חלקן מיועדות לשורה של נושאים ואגב זה, כשהן כבר נמצאות בבתי הספר, אני משוכנע שיש גם תועלת מסוימת למערכת גם בתחומים שהם לא ישירות התחום שלשמו הבנות נשלחות.

לגבי תקנים שממומנים ישירות על ידי הרשות ולא על ידי משרדי ממשלה אחרים, שם, אם יש גוף מקצועי, הוא נותן הכשרה. אם יש זהירות בדרכים, אז הרשות למניעת תאונות או אור ירוק, או מי שמממן את התקן, נותן איזה שהיא הכשרה מינימלית. אצלנו - - -

יש תקנים שאתם מקבלים מהרשות שהם ליהודים?

לא.

אתם מקבלים רק לא יהודים?

כמה עשרות בודדות שהם מתחלקים - - -

אותם עשרות בודדות מקבלים הכשרה גם מכם?

ככלל, התקנים שלנו, שממומנים על ידינו, מתוקצבים על ידינו במלואם. אנחנו מורידים מהתקציב שלנו, במקום לממן, נניח היום יכולנו להיות על 4,400 בנות, ויתרנו על תקנים, הלחצנו את המערכת, אנחנו מפעילים רק 4,000 תקנים ו-10% מהתקציב שלנו מופנה להכשרות. אנחנו לא יכולים לעשות את זה על תקנים שהם לא שלנו. מי שנותן לנו תקן - - -

אני לא מצליחה להבין את זה, באמת אני אומרת.

אני מוכן להסביר שוב. אנחנו, בהחלטה מודעת שלנו, במקום להגיד 'וואו, אנחנו מפעילים 4,500 תקנים', החלטנו ש-10% מהתקציב שלנו אנחנו מייעדים להכשרה, כי חשוב לנו התוכן והערך של השירות ולא רק לספור ראשים. חשוב לנו שהבת שבאה תקבל איזה שהם כלים בסיסיים לעשות את השירות שלה.

למה זה מתנגש?

זה לא מתנגש, זה בתקציב שלנו, החלטה מודעת שלנו. אם מישהו אחר רוצה לשים אצלנו תקנים, אנחנו מציעים שיעשה אותו דבר. במקום לתת לנו 700 בנות, שייתן לנו 600 בנות, אבל כולל עלות ההכשרה שלהן, כי אין לנו מאיפה להכשיר אותן. אין לנו תקציב להכשיר מי ש - - -

אתה יודע מה סדר גודל התקציב של משרד החינוך?

כן, אני יודע.

וזה נראה לך סביר שאין לך מספיק כסף בדיוק לבני המיעוטים, להם אין לך כסף לתת הכשרות?

אפשר להגיד את זה על כל דבר. על כל שקל אפשר להגיד 'אתה יודע מה הגודל של משרד החינוך'. אני - - -

לא, אבל אני באמת מנסה להבין, אם היית אומר לי - - -

אני אומר לך מה הציפייה שלנו מהרשות - - -

תקשיב, אם היית אומר לי, 'אני לא נותן הכשרה לאף אחד, אני שם אותם במקומות אחרים, בכל מיני עמותות שעובדות איתנו והם מקבלים את ההכשרה', הייתי אומרת בסדר, לפחות עקרון השוויון פועל פה. אבל פה אתה אומר, בדיוק לתקנים הספציפיים האלה אני החלטתי שאני רוצה לחסוך למשרד החינוך את הכסף ואני לא אתן.

אני לא חוסך, אני אומר, כשם שאני ממכסת התקנים שלי מפחית על מנת לתת תקן יותר איכותי באמצעות ההכשרה, כך אני מוכן לקבל את התקנים בשמחה רבה של הרשות לשירות לאומי שמציבה בבתי הספר שלנו תקנים, שאגב זה נועד לתת שירות לאוכלוסייה, כל בית ספר מקבל בכפר שלו, בנות אותו כפר או אותו יישוב משרתות ביישוב שלהן, אני מוכן שיהיה טיפה פחות, הן לא יחסרו, החיסרון של 10% מהבנות לא יורגש, אבל שהתקן הזה יבוא עם ההכשרה. כמו שזה אצלי, כמו שזה בכל מקום אחר, מי שמפעיל את התקן, מי שמממן אותו, רוצה הכשרה, שיממן אותה.

במה משרד החינוך שונה מהשאר? כמו במשרד לבטחון פנים. אני לא מבין - - -

השוני העיקרי, שר-שלום - - -

זה בסדר, דוד, תרשה לי לקטוע אותך.

לא, אני אגב לא מרשה.

אז אני אגיד בכל זאת, אני אקטע אותך.

תן לי להגיד משפט.

אמרת הרבה משפטים, אבל אני מתאפק, זה בסדר גמור, גם בלי רשותך אני אגיד, אני רק אומר דבר מאוד פשוט. משרד החינוך צריך להגיד תודה רבה לרשות השירות הלאומי אזרחי שנותנת לכם תקנים. אני לא חושב שזה נכון לבוא ולקצץ מהתקנים הנוכחיים כדי להעביר הכשרות. יש שיטה אחרת, לבוא ולהוסיף תקציב. עכשיו השאלה כמה משרד החינוך רואה בזה ערך עליון, את הנושא של שירות לאומי אזרחי. אני חושב שכוח העזר האדיר, הרי אתם כאן משרד החינוך מתגאים, איך זה נקרא בגנים? עוד סייעת שלישית וכו', הרי הוא מבין את הצורך של העזרה, אם אתה בא כאן ואתה מקבל את התקנים, אתה לא מממן אותם מהתקציב שלך, אז לכל הפחות את ההכשרה תיתנו אתם. זה כל העניין. אני לא חושב שאני צריך לבקש את זה, אני חושב שזה צריך לבוא מכם.

אז אני רוצה פה - - -

ואני מרשה לך להפריע לי כשאני מדבר.

לא, אני מסתדר עם הזמן, אם יושבת הראש תרשה לי.

בבקשה.

מתחילת השנה אנחנו מבקשים לקבל מהרשות לשירות לאומי את פריסת התקנים, את שמות המקומות, כדי לראות אם אפשר בכל זאת באיזה שהוא אופן לעשות הכשרות in house, בלי עלות גבוהה. עד היום, אנחנו נמצאים בסוף חודש אוקטובר, לא הצלחנו לקבל מהרשות לשירות לאומי את פריסת התקנים במגזר הערבי, אנחנו לא יודעים איפה מוצבות הבנות, אנחנו לא יודעים מי מפעיל אותן, אני לא יודע למה. כלומר אני יודע ששר-שלום לא מתנגד שיעבירו לנו את זה, אבל פשוט זה לא קורה.

אז יש לי פתרון לזה. כבוד היושבת ראש, אני מציע שאנחנו נעביר לו עוד היום ושהוא ייתן את ההתחייבות היום שתהיה הכשרה למתנדבים ובא לציון גואל.

השאלה למה זה לא קרה עד היום, לא - - -

אני לא יודע למה לא קרה, כמו הרבה דברים, אבל אני לא מתייחס - - -

אתם לא כל כך נוטים לשתף פעולה - - -

לא, אני דווקא חולק עליך.

לא, למה עד היום זה לא עבר?

אני לא יודע, דוד, למה עד היום לא עבר, אבל אם אתה רוצה שנבקר את משרד החינוך, אני יכול לבקר אותו בעוד הרבה דברים, אבל זה דבר מאוד פשוט.

אבל אתם לא - - -

זה דבר מאוד פשוט. אם אני אעביר לך את השמות היום, תתחייבו כאן שאתם מפעילים את ההכשרות ונגמר הסיפור. ואני מתנצל על כך אם לא העבירו לך עד עכשיו. אני מוכן להתנצל עוד פעם - - -

אני מקבל את ההתנצלות.

אני שמח שאתה מקבל ורק תיתנו את ההכשרות ונגמר הסיפור. אז הטענה הראשונה שלך היא לא נכונה.

אני מנסה להבין, אם הוא מעביר לך את הנתונים שאתה מבקש היום, מחר בבוקר אתם מתחילים בהכשרות לכולם?

לי אין כסף מעבר למה שכבר הוקצב לי. אני יכול, כפי שאמרתי - - -

דוד, לפחות תבחר בתירוץ ותהיה עקבי. אתה לא יכול להגיד 'הוא לא העביר לי נתונים ולכן - - -

לא, אני נתתי את זה כדוגמה לחוסר התקשורת בנושא הספציפי הזה.

עכשיו הוא נותן לך נתונים ואתה אומר 'אני עדיין לא נותן הכשרות'.

אני אמרתי בתחילת דבריי ואני עומד על זה כרגע, אין לי כרגע כסף. את אומרת שהשר כתב לכם מכתב שפירט את ההוצאות שלנו, אם המשרד יוכל לקבל מאיזה שהוא מקור כסף לממן את ההכשרות האלה זה מצוין. אני חושב שכמו שעושים במגזר היהודי - - -

למה אתם שונים מאחרים?

לא יודע, אני לא יודע מה אחרים עושים, אני לא חושב שאחרים נותנים הכשרה בהיקף שלנו - - -

אין אף משרד ממשלתי שנותן הכשרות - - -

אנחנו נותנים 14 יום הכשרה, אני חושב שהמשרדים האחרים לכל היותר עושים יום אוריינטציה, או יומיים.

למה לא נותנים הכשרה? אני שמח שהגופים המוכרים עוזרים למשרד החינוך, זה מאוד מרענן, אבל אני חשבתי שהגופים המוכרים, הם יבואו ויפעילו לחץ, כמו שאנחנו מפעילים לחץ על המתנדבים במגזר ה - - - אגב, הלחץ הוא לא על דוד, דוד לא מנכ"ל משרד החינוך, אבל אני חשבתי שהגופים המוכרים רואים עין בעין את העניין, שטובת ההכשרה למתנדבי השירות הלאומי אזרחי הוא דבר הכרחי ואני חשבתי וציפיתי - - -

בכל משרדי הממשלה.

בכל משרדי הממשלה, גם המשרד לבטחון פנים - - -

גם במגזר היהודי - - -

אני שמח שאתם מתעוררים. המשרד לבטחון פנים נותן, הרשות למניעת תאונות דרכים - - -

יומיים, לא 14 יום.

אבל גם את היומיים האלה לא נותנים, סליחה, על מה אתם מדברים? אתם מדברים על יומיים, יום, גם את היומיים לא נותנים. בואו נתחיל עם יומיים. לפני שנייה אמרתם לא נותנים ועכשיו זה יומיים ובשבוע הבא זה יהיה ארבעה ימים, אבל בואו נתחיל גם ביומיים. ציפיתי מכם שתבואו ותגידו, 'אנשי משרד החינוך היקרים, אתם עושים עבודה נהדרת, אנחנו אוהבים אתכם, מעריכים אתכם, אבל יש כאן בעיה בהפעלת מתנדבי שירות לאומי אזרחי במגזר הלא יהודי שלא מקבלים הכשרה'. אני תמה על כל ההגנה הזאת שיש כאן במקום לבוא ולומר, בואו נקיש בדלת לשר החינוך ולמנכ"לית משרד החינוך ולהגיד נו נו נו, זה לא בסדר. כמו שאתם יודעים לעשות את זה בדברים אחרים. וסליחה שאני כאן מעיר את זה בפורום הזה.

הדיון הוא לא משרד החינוך, הדיון הוא כלל המתנדבים במשרדי הממשלה שלא מקבלים הכשרה.

יש פה נציג של המשרד לבטחון פנים?

כן.

אתה יכול לעדכן את הוועדה האם אתם מקיימים הכשרה נוספת?

קודם כל שמי אורן נחמיה, אני מנהל תחום אוכלוסיות מיוחדות במשרד לבטחון פנים. למען הגילוי הנאות, חודש וחצי בתפקיד.

ברוך הבא לעולם החשוב.

חשוב מאוד. המשרד לבטחון פנים נותן ארבעה ימי הכשרה במהלך שנת השירות הראשונה. המגזר הלא יהודי מקבל ארבעה ימים כאלה בתחילת השירות. זה נכון שהשנה בספטמבר, בגלל שהתחלנו את השירות ממש ב-1 בספטמבר וההכשרות היו בתחילת ספטמבר אז ביצענו רק יומיים הכשרה ואנחנו מחייבים יחד עם העמותות לתת עוד שלושה ימי הכשרה במהלך השנה ומי שעושה שנה שנייה מקבל עוד ארבעה ימי הכשרה במהלך השנה השנייה.

אני אחדד את השאלה. יש אצלכם הבחנה בין המגזר היהודי לבין המגזר הלא יהודי?

ההבחנה היא לטובת המגזר הלא יהודי כרגע. במגזר החרדי אנחנו כרגע בעבודת מטה יחד איתם כדי לבנות סוג של הכשרה. היום הם מקבלים מעט, הרבה פחות מהמגזר הלא יהודי, אנחנו מנסים לבנות סוג של הכשרה שתתאים גם לאוכלוסייה הזאת. במגזר הביטחוני אני יכול להגיד שמי שנמצא במשטרה מקבל הכשרה של שלושה שבועות במסגרת המשטרה ומי שנמצא בכב"א או בשב"ס מקבל on the job training OJT במהלך השירות ומעבר למה שאנחנו עושים או במהלך השירות עוד מפגש של פעם אחת בשנה.

תודה.

משרד הרווחה?

כן.

היי, שלי, בוקר טוב. את יכולה לעדכן את הוועדה לגבי הכשרות שהמשרד מקיים?

לגבי האוכלוסייה הערבית?

אם יש הבחנה אני אשמח שתצייני אותה ואם אין הבחנה זה ישמח אותי יותר.

אנחנו קיבלנו על עצמנו בתור משרד לעשות את ההכשרות לאוכלוסייה הערבית ונעמוד בזה. זה אני יודעת להגיד לך. שאר ההכשרות הן כרגיל, אנחנו תמיד עושים הכשרות, אבל הן בדרך כלל נעשות יותר על ידי העמותות והארגונים.

אני מנסה להבין. עד היום אין הכשרות למגזר הלא יהודי?

לא היה עד עכשיו, לא אצלנו.

ממתי קיבלתם על עצמכם לקיים את זה?

זה ממש החלטה אחרונה. אני לא זוכרת להגיד לך בדיוק מתי, אבל זו החלטה אחרי דין ודברים, זו החלטה שקיבלנו אותה עכשיו.

חודש, חודשיים? חצי שנה?

כן, חצי שנה אחרונה. זאת אומרת שקודם זה היה בדיון ועכשיו אנחנו קיבלנו את זה על עצמנו. אני מייצגת גם את האוכלוסיות של הצרכים המיוחדים, ששם אנחנו, משרד הרווחה, באופן מלא לוקחים אחריות, ממש, על כל הצד המקצועי, ההכשרות, ההדרכות, תכנית העבודה וכן הלאה.

תקשיבו, זה קצת מצער העניין הזה, כי מגיעים אליכם אנשים עם המון רצון טוב, אני מדברת לכל משרדי הממשלה, לאו דווקא למשרד הרווחה, מגיעים אנשים עם המון רצון טוב, המינימום שנראה לי דרוש זו הכשרה כדי שבאמת זה יהיה תפקיד עם משמעות ולא אבן ששמים באיזה שהוא מקום ומצפים שממנה יצמח מישהו שהוא יצרני, שהוא חלק מהחברה. זה כל המהות, לא?

אני רק אוסיף ואומר, אנחנו עובדים בשיתוף עם מנהלת השירות הלאומי כמובן, וחלק מההנחיה זה שהעמותות והארגונים עושים את זה בזמנו. זאת אומרת זה לא שאנחנו מנותקים מזה. כפי שאמרתי, האוכלוסיות עם הצרכים המיוחדים, שזה גם נערות בסיכון וגם אוכלוסייה של צעירים בסיכון ושל הצעירים עם המוגבלות, אנחנו לקחנו על עצמנו באופן מלא את ההכשרות.

מי מפקח על ההכשרות הללו?

אני. זו אחריות שלי. לא לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה הערבית זה השירות להתנדבות אצלנו.

הפיקוח זה אתם, על ההכשרות?

הפיקוח המנהלי.

יש לנו מפקחים שלנו, יש לנו מפקחים של הרשות ובקרים של הרשות. בכל מה שקשור לאוכלוסיות המיוחדות הקמנו ועדה שחברה בה גם ד"ר שלי נורדהיים, סמנכ"ל הרשות הוא יושב ראש הוועדה, חברים בה גם משרד הבריאות וגם משרד החינוך וכמובן נציגי העמותות, כשאנחנו בדקנו ועשינו קודם כל מסגרת מי זה בעל צרכים מיוחדים, מי נקרא נוער בסיכון, מה המעטפת שצריכים לקבל. יושבים כאן נציגי הקרנות ששותפים גם בכספים וגם הגופים המוכרים נותנים מכספם, אבל עשינו סדר בכל מה שקשור לאוכלוסיות מיוחדות וכמובן הכול בליווי צמוד ובהתייעצות צמודה עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות לגבי נפגעי נפש. אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, יש החלטת ממשלה על בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מיוחדות שיישבו ברשות השירות הלאומי בגלל כל המסגרת הזאת שעשינו ומשום מה משרד החינוך מתעלמים מהחלטת הממשלה, שזה דבר שמאוד חורה לי. אני חושב, כפי שאמרתי, שהשר מאוד מעורב בעניין וזה מפריע גם לו.

אני רק כן רוצה להוסיף שהפיקוח המקצועי הוא שלנו. הפיקוח המנהלי שלהם והפיקוח המקצועי שלנו.

אני מקדמת בברכה את השר אורי אריאל, שר החקלאות, שהוא גם השר האחראי על השירות הלאומי האזרחי. אני שמחתי לגלות, אדוני השר, שהנושא מאוד חשוב לך ואתה מעוניין בקידומו. אתה נכנסת בדיוק באמצע ניסיון לבירור מה קורה עם נושא ההכשרות והייתי שמחה לשמוע גם את האני מאמין שלך וגם מה אתה חושב על העובדה שיש דיפרנציאציה בהכשרות בין מתנדבים.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, מבקר המדינה וחברי הכנסת, נציגי עמותות, מכובדיי כולם. יש פה תלמידים שאני מבין שהצטרפו אלינו לשיעור אזרחות. מאיפה אתם?

הם לא תלמידים, הם מתנדבי שירות לאומי.

מתנדבי שירות לאומי כבר? סליחה, נראות צעירות מאוד. השירות הלאומי האזרחי הוא אכן דבר שבעיניי מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל, על כל המגזרים ועל כל הנערים ונערות. צריך לומר שזו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית שלא כולם האמינו במסלול הזה שהוא יילך ויצמח לממדים האלה. תמיד היה איזה שהוא שירות לאומי, חמש שנים הוא היה פחות או יותר במקומו, הוא גדל לאיטו, הוא היה תנועה חיובית אבל איטית, אבל אנחנו רואים פה עכשיו בעצם קבוצה שבעיניי הוא משמעותית מאוד, גם בהיקף, אבל לא פחות חשוב במגזרים שבעצם כלל החברה הישראלית נכנסה אל תוך הדבר הזה. כיוון שיש כאלה שהם יותר בפרונט, יותר קדימה, וכאלה שקצת מאחור, אבל בהחלט יש פה תקווה גדולה לשתף את כל עם ישראל שאיננו משרת בכוחות הביטחון שישרת שירות לאומי אזרחי.

הדבר הזה מצריך בעיניי חקיקה ולכן אנחנו עושים מאמץ גדול לקדם את החוק אחרי שבע שנים, הולדתו, נדמה לי, אצל השר הרשקוביץ - - -

לפני.

לפני עוד? טוב, אז אני לא מכיר את כל ההיסטוריה. שבע שנים, לא משנה, כל מי שזה עבר. עבר הרבה זמן, זה בעיקר מבעיות המשילות שממשלה הולכת ובאה ומתחילים מחדש ושר חדש. נדמה לי שכבר יש תאריך לדיון ב - - - יש תאריך? עוד לא, אבל יש סיכום שמיד אחרי התקציב שעסוקים בו מאוד כולם עכשיו אכן זה ייכנס לתוך דיון וכדי לגמור, לא כדי להתחיל ולמשוך זמן אחרי זה, אלא באמת לסיים. ישבנו על זה עם אנשים רבים, ביניהם גם עם ראשי העמותות, שמענו הערות רבות לכאן ולכאן, יש כאלה שקיבלנו, יש כאלה שמבררים ואנחנו יוצאים לדרך באמת בתקווה שהחוק יסתיים ויהיה לעניין הכול כך חשוב הזה חוק במדינת ישראל שמסדיר את כל הדברים וייטיב עם העמותות ועם המשרתים ועם מדינת ישראל.

במקביל לזה אנחנו מכינים את הקמת המועצה הציבורית, אחרי החוק, אבל אנחנו כבר נתחיל לדבר עם המשרדים כדי שהתהליך הזה יהיה במקביל וכשייגמר החוק נוכל להקים את המועצה ולא נתחיל תהליך של חצי שנה. אנחנו רואים ערך במועצה הציבורית. ישבתי עם דוד עברי, שהיה ראש המועצה שנים רבות, ויש תרומה לזה שמגוון וקשת של אנשים שמייצגים את החברה הישראלית יושבים ביחד ודנים בנושאים העקרוניים בעיקר ולעיתים גם בדברים אחרים ונותנים את הידע שלהם ואת הניסיון שלהם ומביאים אותנו למקומות טובים ואנחנו בהחלט נקים את המועצה בהקדם, ברגע שזה יתאפשר.

הדבר השלישי שאותו הייתי רוצה לציין לפני שאני אענה לדבר הספציפי של ההכשרות, לא נשכח את זה, בעקבות הדיונים שהיו במשרד האוצר, יחד עם הרשות ועם העמותות ואחרים לגבי התקצוב של העמותות והנערים והנערות וכל מה שקשור בזה, בזמנו טיפל בזה סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי, והגיע איזה שהוא דוח שיש עליו ערעורים, נקבע שתוקם ועדה שתבחן את הנתונים ותמליץ המלצות. אנחנו ממנים אותה בימים אלה, יש לנו נציג מהחשב הכללי, אבי גבאי, ויש נציג מאגף התקציבית, זה אורי שיינין, אנשים שהם העוסקים במלאכה באוצר, ומוטי מהרשות ונציג שלנו. זה לא סגור עד הסוף, יש בדיקה משפטית קטנה, כמעט פורמלית, אז אני לא רוצה להגיד את השם כי אני לא רוצה להגיע למצב שאומרים שם ואחרי זה הוא לא מתקבל, אבל נאמר, זה איש מנוסה מאוד בהוויית הממשל ובתקציבים וכו'. אני חושב שיש לנו פה ועדה שהיא תסיים את עבודתה תוך כחודשיים, אם לא יהיו תקלות מיוחדות. בסך הכול יאספו את החומר הזה מפה ושם ואז הם יביאו המלצות כדי שנוכל לסכם, להוסיף, להוריד, אולי מסעיף מסוים להוריד, בסעיף אחר להוסיף, לא יודע, אין לי מושג, אני ראיתי את הדוח של חבר הכנסת מיקי לוי, הוא מעניין, אבל אני חושב שיש כמה נקודות בסיסיות ש - - -

זה לא הוא כתב אותו, דרך אגב.

לא, לא הוא כתב, הוא קרוי על שמו.

הקרוי על שמו.

הדוח שעל שם חבר הכנסת לוי, יש בו כמה בעיות בעיניי בסיסיות, אבל בכל מקרה הוועדה הזאת שהיא ועדה מקצועית, אנשי אגף תקציבים וכו', יעשו את הדיון ויביאו את ההמלצות ואנחנו נקדם גם את זה.

לגבי ההכשרה, ובזה אני מסיים כרגע, אלא אם אחרי זה את תשאלי או יהיה משהו שמופנה אליי, אני משוכנע שצריך הכשרות, כמה שיותר, וצריך להפלות את המגזרים שהם פחות מעורים בחברה הישראלית, קרי בעברית מאוד מאוד ברורה, נגיד את זה, זה נכון גם לחרדים, זה נכון גם לערבים, זה נכון לבדואים, שיש לי איתם ממשק, בנגב לפחות, בגלל שיש לי אחריות על הנושא של הסדרת הבדואים. ברור שיש פה פערים עצומים. כל היושבים פה בחדר, ככל שאני מכיר אותם, מבינים שיש פה פערים עצומים ממש, לא גדולים וקטנים, עצומים, וזה מחייב לפי דעתי היפוך ולתת דגש למשתלמים שהם מהמגזרים שפחות מעורים בחברה הישראלית, פחות מבינים את הדברים ואני חושב שניטיב לעשות, אני אומר את זה קודם כל לשר הממונה, אבל אני חושב שגם שאר המשרדים, אני רואה שהכיוון הוא כזה, עכשיו צריך לעודד, לדחוף קדימה, כדי שבשנה הבאה זה יהיה יותר טוב, בשנה הבאה זה עוד חצי שנה, בואו נזכור, זה לא עוד שנה, ועכשיו צריך להתארגן כדי שבקיץ יהיו הכשרות ויהיה תקציב ויהיה כל מה שצריך. אני חושב שהדיון הזה הוא טוב, הוא דוחף את כולנו להשתפר ואני מקווה שכך יהיה בעזרת ה' ונוכל לדווח גם בכנסת וגם בממשלה, וגם בוועדה פה אם יהיה צורך, על שיפור הן בהיקף והן בטיב והן בהכשרות וכל מה שקשור בזה. אני חושב שניטיב לעשות אם נמשיך לעקוב, וכמובן את החוק שיכניס אותנו להסדר הכולל של הדברים האלה.

תודה רבה, אדוני השר. יכול להיות שאני לא הבנתי, אתה טוען שבעצם לאוכלוסיות שהן לא חלק מהמיינסטרים הישראלי, להם צריך להרחיב את ההכשרות?

דווקא הבנת מצוין.

הבנתי מצוין, בסדר גמור, יופי, רק רציתי לוודא ולוודא שמשרד החינוך שמע את הדברים ומה הוא מתכוון לעשות נוכח דבריו של השר הממונה.

למען הסר ספק, שלא תצרי ויכוח ביני לבין אחי הגדול - - -

לא, אתם אחים, אחים לא רבים. וגם אם הם רבים הם משלימים.

השר הממונה זה השר בנט - - -

אז אני באמת אשמח שהשר הממונה על השירות הלאומי ינחה את הרשות לשירות לאומי לממן הכשרות של המתנדבים שלה, כפי שמשרד החינוך מממן הכשרות של המתנדבים שלו.

דוד, הבנתי. הכדור התקציבי אצלנו, זה ברור. היות ותקציבנו הוא רחב מאוד ותקציב משרד החינוך הוא דל ומצומק - - -

מצומצם, זה המשרד הקטן ביותר.

אני כבר אומר, אנחנו נשב ביחד, אנחנו נמצא את הפתרונות ביחד. אין צורך בבאולינג הזה, בכדורת הזו, לא צריך להחליף כדור אחד בין השני. חבר'ה, אני מכיר אותך, אני מכיר אחרים, אני מכיר את משרד החינוך ואת שר החינוך, יש רצון. בואו, נפסיק להתקוטט, בואו נשב ביחד, נארגן את הדברים האלה כי בסוף יש לנו קליינטים והקליינטים זה הבנים והבנות וזה השטח וזה מה שחשוב. אני מעריך, אני מקווה, אני אפעל שנמצא פתרון משותף כדי להביא את זה למצב יותר טוב. כולם מסכימים שצריך את ההכשרות, כולם רואים בזה - - - בסדר, בעיות תקציב, אלה הבעיות הכי קטנות של מדינת ישראל. אני ראיתי ששר החינוך הביא עוד מיליארד לכל מיני דברים טובים, בעזרת ה' נביא עוד מיליארד.

מה שבשיתוף פעולה אנחנו מברכים.

הוועדה רשמה לפניה את דברי השר ותעקוב מקרוב. ואם כבר מדברים על הצורך של אותם נערים ונערות, אני אשמח, נחמה, אם תוכלי לספר לנו על פועלכם.

תודה רבה. קוראים לי נחמה כהן, מנהלת עמותת מקום לכולם. אני מודה לקארין על ההזדמנות להציג את הפרויקט שלנו. אני רוצה להציג פרויקט ייחודי בתוך המערך העצום והחשוב של השירות הלאומי בכלל ושל צעירים עם מוגבלויות בפרט. אני מניחה שחלקכם שמעתם על המקרה של גן בשרון שבו היה ילד עם CP שביקש להשתלב, גן פרטי, וההורים סירבו. הוא היה אמור להשתלב פעמיים בשבוע, ההורים סירבו לקלוט אותו בתוך הגן הזה למרות שההורים של אותו ילד גם מימנו סייעת פעמיים בשבוע. הפרויקט שלנו בעצם אומר 'לא עוד' לדברים מהסוג הזה.

אני רוצה לתאר את הפרויקט ממש בקצרה. יש לנו פרויקט של מנהיגות צעירה, של צעירים עם מוגבלויות בשירות אזרחי, כל הצעירים אצלנו הם צעירים שהם במהלך השירות האזרחי שלהם, הם עוברים הכשרה ויוצאים להעביר סדנאות בבתי ספר בעיקר וגם לקהלי יעד נוספים בנושא נגישות והכלה. אני רוצה להקריא ממש כמה משפטים שאביטל כתבה ואחר כך גם הצעירים יספרו לכם ממש בקצרה מה הם עושים. הסיבה שאני מקריאה מה שהיא כתבה, כי אני רוצה שתשמעו על הפרויקט דרך העיניים של הצעירים עצמם. מה שאביטל כתבה בסרטון שאנחנו מציגים, העמותה שלנו מגיעה לכ-3,000 איש בשנה, האנשים האלה מתחילים להסתכל על העולם מנקודת מבט אחרת, הם מתחילים לקבל את השונה, השונה שבסביבתם והשונה שבתוכם. אביטל גם מתארת את התהליך שהצעירים עצמם עוברים, אני מעדיפה לתת להם את ההזדמנות לספר את זה.

אם אפשר להגדיר בעצם מה אנחנו, אז כמו שיש מדרשות ליהדות ומדרשות לאיכות הסביבה והחברה להגנת הטבע, אז אנחנו בעצם המדרשה הראשונה בארץ לנושא של נגישות והכלה, אלא שאנחנו מדרשה שלא מתוקצבת בכלל כיום משום משרד ממשלתי ואנחנו כרגע פועלים במקום אחד בארץ. אמנם אנחנו מנסים להגיע כמה שיותר רחוק, הצעירים נוסעים ונודדים, אבל בעיקר בירושלים וסביבותיה. אני רוצה שאחרי שתשמעו את הצעירים תדמיינו מה יקרה אם יהיו מדרשות כאלה בכל הארץ.

למה אתם לא מתוקצבים? אנחנו פה תמהים.

למה אנחנו לא מתוקצבים? תשאל את כל משרדי הממשלה שנפגשנו איתם.

לא. אני מתעקש לשאול אותך, כי את יודעת, את מנהלת ארגון רציני, ענית בטח, אולי אתם לא בני שנתיים עוד או מה?

אנחנו בני חמש שנים.

אז זו לא הסיבה.

למה אנחנו לא מתוקצבים? אנחנו גוף מפעיל של שירות לאומי, אנחנו מקבלים תקנים של צעירים ומפעילים אותם ואין שום מסגרת, לא במשרד הרווחה ולא במשרד החינוך, שמתקצבת מדרשה לנגישות והכלה.

זה לא נכנס לאף קריטריון - - -

זה לא נכנס לשום תקנה וגם לשום הגדרה של שירות. אני גם אציין שהרבה גופים פילנתרופים לא מעוניין לתרום לעמותה שלא מתוקצבת על ידי המדינה, זה הרבה פעמים ביצה ותרנגולת ועמותה שהיא רק במקום אחד והיא לא ארצית, שוב ביצה ותרנגולת שקשורה לתקצוב. אני גם חושבת שדי אמרתי מספיק. אני רק אגיד עוד משהו אחד, שהצעירים האלה חוזרים למערכת החינוך וחוזרים לתת בתוך מערכת החינוך שבתוכה הם צמחו וזה גם - - -

נחמה, רק מפאת קוצר הזמן, אני מתנצלת בפני אחרים, אנחנו נצליח לשמוע רק אחד מהמתנדבים.

אני אחלק לחצי, אביטל ואורי, בכל זאת ניתן לשניים.

בסדר.

אני אתן לאביטל להתחיל ואורי, אתה תמשיך ובזה נסיים, כי אורי הוא זה שבעצם הביא אותנו לכנסת.

אני אשתדל לעשות את זה ממש בקצרה. קוראים לי אביטל פרנקל ואני סיימתי שנה של שירות בעמותת מקום לכולם. אני מתמודדת עם מחלה אוטואימונית שנקראת מיאסטניה גרביס. מחלה אוטואימונית זו מחלה שהמערכת החיסונית של הגוף מזהה משהו שהוא טוב כמשהו שהוא לא טוב ולכן היא תוקפת את הגוף וזה יוצר מספר בעיות, גם מהקטע שאני מקבלת המון טיפולים מאוד קשים לדכא את המערכת החיסונית וזה בעיה בפני עצמה וגם מהמחלה הספציפית שלי, המחלה שלי היא בעצם חולשת שרירים חמורה. לכאורה אני יכולה להזיז את כל השרירים אבל אני נחלשת הרבה יותר מהר, לכן אני בכיסא גלגלים וזה יוצר בעיות חברתיות, כי החברה לא תמיד מבינה מה המגבלה, מאוד קשה להסביר מה זה. לפעמים חושבים שאני משקרת וזה לא פשוט.

אני חליתי כשהייתי בכיתה י"ב והיה ברור לי שאני רוצה לעשות שירות לאומי. הלכתי לסיירות, כמו כל החברות שלי, לבדוק מקומות, וקיבלתי סירוב ועוד סירוב ועוד סירוב. בסירוב הראשון חשבתי שזה - - - באיזה שהוא שלב הבנתי שכנראה הבעיה אצלי וזה ממש התחיל לשבור אותי שהנה עוד משהו מתרסק לו ועוד חלום שהיה לי ממש חשוב אני לא מצליחה להגשים. באותה תקופה גם המצב הבריאותי שלי היה מאוד קשה, הייתי במצב סיעודי מלא, הייתי מאוד תלותית ולא יכולתי לתרום בשום צורה שהיא. הדבר שהיה לי הכי קשה זה שלא ראיתי אור בקצה המנהרה, לא ראיתי איך אני עוברת להיות גם תורמת וגם נותנת ואז הגיעו מעמותת מקום לכולם. זה נשמע ממש כמו סרט בורקס, אבל באמת שככה זה היה. סגרתי שם שירות ופתאום הייתה לי סיבה לקום בבוקר, פתאום קמתי עם שמחה, היה לי תקן, היה לי שירות. הרגשתי שיש לי משמעות בעולם הזה. לא אמרתי, אבל גם היו לי מחשבות אובדניות לפני שסגרתי שירות, כי באמת לא ראיתי איך אני יוצאת מזה וזה פשוט הכניס לי מטרה לחיים וכמובן שהם המחשבות חלפו.

חוץ מזה שזה עזר לי בתהליך מאוד גדול עם עצמי, להכיל את עצמי עם המגבלה והכול, גם ראיתי מה זה עושה לתלמידים. אני אספר שני סיפורים קצרים. הייתה כיתה אחת של ה' בנות שהדרכתי אותן. במסגרת הפרויקט שלהם להגדלת נגישות הם אספו כסף על חשבון זמנם הפרטי, עשו עצומה, החתימו את תלמידי בית הספר, ניגשו למנהל, הביאו לו את העצומה, הביאו לו את הכסף ודרשו שהוא יבנה רמפה למבנה שלא היה נגיש לבית הספר. בעיניי זה משהו מדהים, שהם מצליחים לראות את הסביבה מנקודת מבט אחרת.

בסופו של דבר סיימתי את השנה הזאת עם סיפוק אדיר. השנה הזאת מאוד העצימה אותי ואני חושבת שזה העצים את החברה בזה שזה העצים אותי, כי נכנסתי למסלול חיים רגיל, נרשמתי ללימודים אקדמאיים, נראה לי שזה שאני נכנסתי למסלול הזה זה נתן גם הרבה לחברה ואני חושבת שזה משהו מאוד מאוד חשוב, כי לפחות לי נתן תקווה, זה נתן לי את האופציה לחלום חלומות, לשאוף רחוק, להגשים אותם, לא לוותר לעצמי, שזה היה לי משהו ממש מדהים.

ממש אתמול נתקלתי בחברה שלי והיא סיפרה לי שהיא אמורה לעשות בשנה הבאה שירות לאומי והיא כנראה, נכון לעכשיו, לא נראה שהיא תעשה בגלל שהיא נופלת מבעיות תקציביות, שהיא צריכה לדאוג לכל מיני דברים שאין באפשרותה מבחינה כלכלית לדאוג להם ועמותה מסוימת לא מוכנה לקבל אותה לתקן אם היא לא דואגת לזה ומקומות אחרים לא מוכנים לממן. אני ממש חושבת שאם תצליחו להשיג לזה עוד תקציבים זה אדיר, כי זה פשוט לגרום לאנשים להיות שווים בין שווים וכמו כולם.

אני רוצה לומר שאני רק רוצה שתדמיינו שתלמידים שמתמודדים עם דברים דומים למה שאביטל מתמודדת איתם, כשהם רואים את אביטל במקום שהיא נמצאת בו, מה זה עושה להם ואיזה תקווה זה נותן להם גם בתוך מערכת החינוך לעתיד.

אורי, אני יודעת שיש לך יכולות ורבליות מעולות, מהיכרות, אני רק אבקש ממך, מפאת קוצר זמנו של השר, שצריך להגיע לעוד ישיבה, אם תוכל את הדברים בקצרה.

טוב, אני אז אני אורי יצחקי ואני מתמודד עם תסמונת אספרגר, אני בן 21 ויש לי לקויות למידה מורכבות. לפני שהצטרפתי לעמותת מקום לכולם לא חשבתי שאני אוכל לתרום וראיתי את עצמי עושה עבודות פשוטות, היו לי כל מיני מחשבות בראש וכשהצטרפתי למקום לכולם יותר הייתי מסוגל לעשות את הדברים. זה דרבן אותי להדריך בבתי ספר, מה שלא חשבתי שאני אעשה. בזכות נחמה הצלחתי את זה. זה גרם לי יותר לקבל את עצמי ולראות את מי שאני באמת וגם לרצות להיות בחברה של אנשים שהמגבלה שלהם דומה לשלי. זה גרם לי יותר אמפתיה לאנשים. כיום אני מרגיש שאני מסוגל לעשות דברים, אני פעיל בכל מיני דברים, אני פעיל בקבוצת מגורים של הפורום לקידום שירות אזרחי, של עדי שניר, שיושבת לידי, ואני בעזרת ה', קארין, הולך לעשות אצלך התמחות ואני פעיל בעוד דברים.

זה המתמחה השלישי שאת כבר מגייסת?

לא, מתמחים זה ללא הגבלה.

תודה רבה.

תודה, אורי, תודה רבה. אדוני השר, אני חושבת שבאמת העדויות החיות האלה מלמדות על החשיבות שכולנו מדברים עליה וזה ממקור ראשון. אני רוצה, בטרם נשחרר אותך לעיסוקיך הרבים, להתייחס לחוק שמתעתד להיחקק, לפני שיתחילו הדיונים בוועדת הרווחה. שני דברים, אל"ף, לעניין אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, למיטב הבנתי יש אמירה מאוד מעורפלת בחקיקה, אמירה שאין בה כדי ללמד הרבה על מקומם של אנשים עם צרכים מיוחדים בחוק הבאמת מכונן הזה, שבעיניי הוא אחד החוקים החשובים שהכנסת מתעתדת לחוקק במושב הזה. ודבר נוסף שהייתי שמחה לשמוע את התייחסותך זה לגבי מי משרת והיכן משרת. מהדיון הקודם שהיה כאן דובר כאן על שירות קרוב ושירות רחוק מהבית, ראיתי בחוק ההסדרים איזה שהוא ניסיון כן שהשירות יהיה קרוב ושלא יקבלו שירות רחוק. אני רוצה לדעת אם זה עדיין עומד בתוקף, אם ישנה העדפה מבחינת השמה מבחינתך כממונה על המדיניות בעניין הזה, וגם לעניין מספרם של התקנים, האם אתה צופה גידול וכמה בשנת 2016.

אני אענה ואחרי זה ישלים פה היועץ המשפטי של הרשות ושר-שלום, אם יש צורך. אני אתחיל מהסוף. כן, אני מקווה שב-2016 נעלה, כמו גם ב-2017, אנחנו רוצים לעשות תכנית חומש. זה לא דבר שצריך לעשות אותו כל שנה ביום האחרון של התקציב להגיד משהו, אלא אני חושב שאנחנו צריכים להביא תכנית שהיא טובה גם לנו מבחינת ההיערכות וגם לגופים ולמשרדי הממשלה וגם כמובן לנערים. אולי לא בחמש שנים, מי שבכיתה ח' לא יודע היום לאן הוא יילך, אבל בוודאי צעירים וצעירות שהם בכיתה י"א עכשיו, הם כבר מתחילים להתעניין. בקיצור, אנחנו רוצים להגדיל. הדבר הוא תלוי תקציב וזה נוגע גם לשאלה אם משרתים קרוב/משרתים רחוק. משרתים רחוק מבחינת האוצר פירושו שמשלמים אש"ל, משרתים קרוב זה ישנים ואוכלים בבית. יש פה איזה מתח בין הרצון של חלק מהמשרתים המתנדבים שרוצים קצת להתרחק מהבית לפעמים, אנחנו רואים את זה גם בשירות הזה, גם בשירות הצבאי, לשרת קרוב, לשרת רחוק, לא כולם רוצים לשרת קרוב לאמא ואבא ולחזור כל ערב הביתה.

בקיצור יש פה כמה מתחים מכמה כיוונים והאוצר מנסה, הייתי אומר כדרכו, ואני לא אומר את זה בביקורת, לחסוך, לראות איפה אפשר להתייעל. אנחנו חושבים שצריך לראות את זה בהיבטים הרבה יותר רחבים ולא רק בחור של הגרוש, אלא אנחנו נעשה על מנת שיהיה אפשר לתת לצעירים ולצעירות יותר מרחב לבחור, אם הם רוצים קרוב או רחוק. ברור שאם בוחרים קרוב אנחנו לא אלה שדוחפים אותם הרחק מהבית, אבל אם הם רוצים רחוק, לצאת קצת לעצמאות, לפרוש קצת כנפיים, אנחנו רוצים לאפשר את זה ואני מקווה שנגיע עם האוצר לעניין.

כל הדברים שקשורים בחקיקה, אני ודאי לא זוכר אותם בעל פה, נמצא פה יואב, וכמובן הם גם יעלו בוועדה, אנחנו לא נעולים במובן שלא מוכנים לשמוע כלום. זה נכון, יש סיכום - - -

לא חשבתי, רק להבין מה רוח המפקד בעניין הזה.

יואב תיכף יעזור. אנחנו כמובן מסוכמים על החוק עם משרדי הממשלה ואנחנו לא יכולים לפתוח אותו איך שאנחנו רוצים, אלא אם נגיע עוד פעם להסכמות. הרוח היא לתת העדפה, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, לתת העדפה לכל האוכלוסיות שהן היום נמצאות במקום יותר נמוך וזה נכון לגבי אנשים עם מוגבלויות, זה נכון לגבי בדואים וערבים וחרדים, הם צריכים לקבל את ההעדפה. לא מישהו שאולי לא צריך להתגייס, אבל בשירות הלאומי הוא סבבה, הכול זורם אצלו, ההורים שלו בסדר, הם יודעים מה זה החברה הישראלית, הכול עובר. יש כאלה שזה הרבה יותר קשה, הרבה יותר מסובך, לכן מבחינתי צריך לתת להם סיוע. סיוע בדרך כלל זה לא רק במילים, אלא זה גם קצת תקציב יותר טוב וכל מה שקשור בזה ואני אשתדל ואני מקווה שנוכל אכן ליישם את זה ולהביא את זה לידי ביטוי בצורה המיטבית.

ספציפית בנושא האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, היום באמת בכל דברי החקיקה שקיימים אין התייחסות לעניין. מה שקיים בהצעת החוק כפי שהיא עברה בראשונה זה סעיף 17 שמדבר על ייצוג הולם לבעלי מוגבלויות, הוא מדבר גם על המספרים וגם ההתאמות. זה מה שקיים שם. אני מעריך שבוועדה, לקראת קריאה שנייה ושלישית מן הסתם יהיו הערות, יכול להיות שיהיו שינויים, אבל כן קיים כבר בתוך הצעת החוק סעיף שפעם ראשונה רוצה להכניס ייצוג הולם, כמו שיש בעולם העבודה גם בעולם של השירות הלאומי למתנדבים בעלי מוגבלויות.

אוקיי. ואתם פתוחים לשינויי נוסח.

לא אנחנו. אני רוצה עוד פעם להדגיש, יש פה עניין בין משרדי שהוסכם עליו, אבל אני פתוח - - -

אנחנו נעזור לכם, אני רוצה רק לדעת מה עמדתכם.

אז אמרתי, כן, איתי יש מה לדבר ובבקשה תגישו שינויים וננסה להגיע להסכמה גם בשאר המשרדים ולהעביר את זה בחוק בקריאה השנייה והשלישית.

נעשה זאת בחפץ לב. תודה רבה.

תודה רבה. סלחו לי שאני עוזב אתכם בדיון הזה למשימותיי ובהצלחה רבה, תודה.

תודה.

אני חושב שלא הובנתי מקודם. שר-שלום, אני רוצה להבהיר את מה שאמרתי. בעיניי הבעיה המרכזית היום, יושבים כאן ממשרד החינוך, אני חושב שהבעיה הרבה יותר רחבה, רוב משרדי הממשלה לא מממנים הכשרות, לא משנה אם מגזר יהודי או המגזר הערבי. יש הכשרות במהלך השירות, שהן בתוך התקן, ארבעה ימים, שאת זה הרשות הכניסה, אבל מעבר לזה, בהכשרה טרום שירות, רוב משרדי הממשלה לא מממנים הכשרה טרום שירות ולא משנה איזה מגזר.

אני אגיד לך למה אני התרעמתי. במכתב שקיבלתי מהשר בנט כתוב שהם משלמים 13.7 מיליון הכשרות לאלה שהם תקנים שלהם ואין שום התייחסות להכשרות לתקנים שהם לא שלהם. זה מקומם.

בסדר, אני לא נכנס לזה, אני כן נכנס, יש משרדי ממשלה שמממנים תקנים, מדובר כאן לדעתי באלפים והם לא מממנים בכלל הכשרה. איפה יעלה על הדעת ש - - -

זה חמור פי כמה.

נכון, על זה אני מדבר. אני אומר, הבעיה כאן היא הרבה יותר רחבה וצריך לדעתי גם להסתכל עליה בפוקוס הרבה הרבה יותר רחב.

אני אגיד לכם מה אני למדה מהדיון הזה. ישב כאן השר שהוא הממונה והוא מתווה המדיניות בנושא הזה ואמר את הדברים, אני לא חושבת שנותרו ספקות. הוא לא רק אמר 'אני רוצה יותר הכשרות', הוא אמר 'אני רוצה לתת אותן במיוחד לאלה שרחוקים מהמיינסטרים', אני לא חושבת שנותרו באמת עוד שאלות לגבי האם צריך לממן הכשרות ללא יהודים, כן או לא. כך נדמה לי. אבל אם אני טועה, אני אשמח לתיקון.

זה לא קשור אם הם יהודים או ערבים, זה קשור אם יש להם אבא שמממן אותם או לא. העניין הוא לא מגדרי או מגזרי, העניין הוא - - -

הרבה פעמים לא יודעים מי האבא, גם במציאות.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמה ארנה קוטלר, אני מנהלת את עמותת שלומית. אני נורא עצובה על הדיון הזה, כי אני חושבת שהדיון הזה הוא שוב הוכחה לכך שיש כאלה שנותנים להם ונותנים להם הרבה ויש אוכלוסיות שלמות שהן שקופות, שהן יתומות והם בכלל לא נמצאים פה בדיון. זה בסדר שיש איזה שהיא תפיסה שלשירות הלאומי מגיעים צעירות וצעירים שקיבלו פטור מהצבא והם נורמטיביים לכל דבר ועניין, אני רוצה קצת לבוא ולספר שבשירות הלאומי והאזרחי, גם בקרב מי שהוא לא בן מיעוטים והוא לא בעל צרכים מיוחדים והוא משרת שירות לאומי נורמטיבי לצורך העניין, הרבה מאוד פעמים הוא עונה על ההגדרה של נוער בסיכון, של בעיית - - -

הם חלק מהקטגוריה.

לא, הם לא חלק מהקטגוריה.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שמי שלא עולה בקטגוריה של בעלי צרכים מיוחדים או של עד 40% במסגרת ההנחיות של משרד הרווחה הם אלה שנופלים בין הכיסאות והם אלה שנמצאים אצלנו וגם אלה צריכים - - -

אבל תסבירי לי את הנופל בין הכיסאות.

מכיוון שהם לא מוכרים על ידי הרווחה יש מעט מאוד מוכרות על ידי רשות השירות הלאומי והאזרחי לשמחתי, תת מוכרות על ידי משרד החינוך, אבל מדובר באלפי צעירים וצעירות שעושים שירות לאומי נורמטיבי לחלוטין - - -

מה הם לא מקבלים?

הם לא מקבלים הכשרות, הם לא מקבלים ליווי, הם לא מקבלים רכזות שראויות להם משום שהתעריף לא מאפשר לנו לעשות את זה ואני חושבת שיש כאן פספוס מאוד גדול. ושוב, אני גאה לתת שירות לבעלי צרכים מיוחדים, אני גאה לתת שירות לבני המיעוטים ואני חושבת שזה חשוב, אני רק חושבת שיש עוד אוכלוסייה שלמה שקולה לא נשמה ויש מקום להתייחס גם אליהם משום שהאוכלוסייה הזו, השירות הלאומי זו המקפצה שלהם, בדיוק כמו שהתשדיר הנכון של רשות הלאומי האזרחי, הם מוצאים בית בשירות הלאומי, הם מוצאים מקפצה בשירות הלאומי והם חוזרים אחר כך לחברה ולהיות חלק מהמיינסטרים של החברה, ולאוכלוסייה הזו בכלל לא מתייחסים.

שר-שלום ג'רבי, אתה יכול לחדד לי את זה? כי אני לא ממש הבנתי. אלה תקנים שאתם נותנים?

אני אסביר. ארנה אומרת דבר מאוד נכון, וכמי שגדל בכרמיאל - - - עכשיו אני נזכר, אתה היית מ"פ שלי בגולני. אני מזכיר את זה, כי פתאום, לא יודע, היה לי הבזק. אני גדלתי בכרמיאל, כשאני הלכתי לשרת בגולני והמ"פ היה יובל אז רוב החברים שלי בכרמיאל לא הלכו לשרת בצבא כי הצבא לא רצה אותם. הם מנסים פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית, הצבא לא רצה אותם ואז הם הלכו עבריינים וכו' וכו'. לצערי זה גם דור ההמשך, אני פוגש אותם כשאני הולך להוריי אז גם הילדים שלהם הם כמוהם והם לא מגיעים לצבא. הדבר הזה, אם את שואלת אותי מה הכי קרוב לי, סליחה, בלי לפגוע כאן בשום מגזר, מה הכי הקרוב לנשמה שלי זה אותו נוער בסיכון, שאגב קל מאוד להכניס אותו למסלול, קל מאוד, עם קצת תשומת לב, קצת להכניס אותו לתבנית, לקום ב-8:00 ולא לקום ב-12:00 ולצעוק עליו למה הוא לא מגיע, כדי שהם יבינו שצריכים אותם. אפשר לעשות את זה. לצערי זה לא קיים במסלול.

אנחנו מממנים 100 בנוער בסיכון ועוד במשרד החינוך יש, צריך גם להגיד דברים טובים על משרד החינוך, יש עוד 100, אני לא ארחיב בדברים הטובים, אבל יש עוד 200 במשרד החינוך ואני חושב שהדבר הזה צריך לגדול בצורה משמעותית. יחד עם זאת - - -

מה אתם עושים כדי שזה יגדל?

צריך לומר משהו, אני חייב לומר שבתחילת דרכי ישבתי עם מנכ"ל עמותה מסוימת ושאלתי אותו, זה הדבר שהיה חשוב לי, כמה יש לך נוער בסיכון? אז הוא אמר לי משהו כמו 1,200. הייתי בהלם, שמחתי, התברר שכל ה-1,200 זה בפריפריה, אז כל מי שבפריפריה הוא נוער בסיכון. אני לא נוער בסיכון, לא הייתי ולא אחיי, ברוך ה'. צריך להבין את העניין הזה שאל"ף, יש פריפריה דמוגרפית וגיאוגרפית וצריך להתייחס אליהם, אנחנו צריכים להביא עוד תקנים. יחד עם זאת בתקנים הרגילים, וזה מה שארנה אומרת, בעבודה מאומצת של כולם הם מגיעים, חלק מהם, לבוא לשרת בשירות לאומי, אבל מה? הם מפסידים. אם בבעלי צרכים ובאוכלוסיות מיוחדות, ש-200 התקנים של משרד החינוך עדיין לא אצלנו, אני מזכיר, אבל לא התייחסתי לזה עכשיו, אם אנחנו מתייחסים לאוכלוסיות המיוחדות, עשינו תבנית מסודרת והסברנו בדיוק מה צריך, זאת אומרת אם רכז בשירות לאומי רגיל, בממוצע זה רכזת אחת ל-60 מתנדבים או מתנדבות, באוכלוסיות המיוחדות זה 1 ל-30 וזה בדרך כלל או עובדת סוציאלית או מישהי בחינוך מיוחד, כדי לתת את זה, בתקנים האלה שנמצאים בכללי הם לא מקבלים את היחס הזה, הם לא מקבלים את המעטפת הנכונה.

מה מונע?

תקציב, רק תקציב.

אוה, במקרה יושב כאן אורי והוא יסביר לנו מה מונע. יצאת לרגע, אני אתן לך סקירה קצרה של מה שהיה כאן כשלא היית. דיברנו על קבוצות שהן רחוקות מהמיינסטרים והייתה אמירה מאוד ברורה של השר הממונה שהוא רוצה לתת יותר הכשרות ויותר התאמות כדי שאלה שרחוקים מהמיינסטרים יוכלו להשתלב בחברה בעתיד. אמרה כאן הגברת הנכבדה, 'תראי, לאנשים עם מוגבלויות זה מאוד ברור מה צריך לתת כדי לשלב אותם בצורה המיטבית, לעומת זאת לנערים ונערות בסיכון, הם מקבלים תקן כללי רגיל, הם לא מקבלים את האקסטרה'. הם לא מקבלים ליווי, נכון? אני טועה?

אני אעזור לך. אורי, מה שהעלו כאן זה נושא של תקנים. כמו שיש לנו אוכלוסיות של בעלי צרכים מיוחדים יש את הנושא של נוער בסיכון. אנחנו מדברים על תחילת רצף, לא על קצה הרצף, נוער בסיכון אלה חבר'ה שהם בהתחלה, כפי שאמרתי, שיחסית אם המדינה תשכיל לעשות, אם ייכנסו לשירות הלאומי, הם יהיו נורמטיביים, ישתלבו במעגל התעסוקה ובמעגל הלימודים ואחרי זה המדינה לא תצטרך להשקיע בהם ובדור ההמשך מיליוני שקלים על כל אחד. בסכום של 20,000 שקלים בשנה, זה מה שאנחנו מדברים, אנחנו מדברים על הנוער בסיכון, לאותו נוער בסיכון אין לנו תקנים ייעודיים לטובת הנוער בסיכון וכאן אנחנו צריכים למצוא איזה שהוא - - - אגב, צריך לומר כאן ביושר, ישבנו עם משרד האוצר, אנחנו בונים תכנית ל-100 תקנים מיוחדים, קיבלנו תקציב של כמה, מוטי, מיליון, מיליון וחצי?

עוד לא קיבלנו. אמור להיות 2 מיליון - - -

נקבל, זו הזדמנות כאן להדביק את שיינין.

זה על הקרח במשרד האוצר?

לא, יש כאן 100 תקנים של ר"פ, של חבר'ה שיש להם ר"פ, רישום פלילי - - -

הם נחשבים נוער בסיכון?

הם בקצה הרצף.

אני מדברת על תחילת הרצף.

לא, אבל לפני שמבקשים צריך לשבח, אז בואו נשבח את האוצר ואחרי זה נבקש. אורי, שתהיה בפוקוס - - -

שר-שלום, תאמין לי, שבחים לאוצר בסוף. קודם דרישות, אחרי זה משבחים.

אני אגיד לך בינינו, בינינו, הם בסדר, אני אומר את זה ביושר.

הם בסדר עם כולם, אבל אני רוצה עוד כסף לעניין הזה.

אז אנחנו לנושא של ר"פ קיבלנו 2 מיליון שקלים. אותו בחור או בחורה שיסיימו את השירות הלאומי, תהיה ועדה יחד עם משרד המשפטים ונשיא המדינה, שימחקו להם את הר"פ כדי שישתלבו במעגל התעסוקה ובמעגל הלימודים. אני חושב שזה דבר אדיר. יחד עם זאת צריך לבקש כאן, באמת זו אולי הזדמנות, להקצות עוד כמה מאות תקנים לאותו נוער בסיכון. עוד פעם, תהיה ועדה, שהיא יושבת אפילו במשרד החינוך, מי זה נוער בסיכון, מי לא נוער בסיכון, ואז משרד החינוך יחריג את עצמו, אבל לא משנה, אני לא רוצה להתייחס למשרד החינוך, אבל זה כל העניין כאן.

לא רוצה, אבל עושה את זה בכל הזדמנות.

זה נכון.

אז בוא נפתח את זה.

זה נכון, אני לא מרחיב רק.

אוהבים ועדות בישראל, אין בעיה להקים את זה, אתם מוכנים לממן את התקנים האלה?

קודם כל אני חושב שנוצר פה טיפה ערבוב בין הדברים, כמו ששר-שלום אמר. אמנם הוא נתן תשבחות אבל זה לא אוצר ובטח לא אני, זו מדיניות ממשלתית מאוד מבוססת, שקורית בחמש השנים האחרונות לפחות, שזה באמת להביא את השירות הלאומי לקהילות נוספות. גם גברתי היושבת ראש הייתה מעורבת בזה, במיוחד באופן מאוד תכוף בכנסת הקודמת, אנחנו מדברים על אוכלוסיית הערבים, אוכלוסיית החרדים, אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות וגם אוכלוסיית הנוער בסיכון. גם לאוכלוסייה הזאת עד לפני כמה שנים לא היה תקן אחד ייעודי והיום יש מאות תקנים כאלה, זה לא שאין בכלל. שר-שלום גם מדבר על איזה שהוא מאמץ משותף שאנחנו מנסים להוביל מול משרד המשפטים, של מחיקת רישום - - -

זה לקצה הרצף, אנחנו מדברים על תחילת הרצף.

גם בתחילת הרצף יש לנו תקנים, זה לא שאין. יש תקנים, יש מאות תקנים, יכול להיות ששווה לקיים דיון על האם צריך לשים יותר עכשיו בנוער בסיכון ופחות בערבים או פחות בחרדים, או לשים דברים כאלה במקום דברים אחרים. אבל כמובן, כל עוד אנחנו נמצאים במגמת גדילה כולל בנוער בסיכון, אני חושב שלבוא ולומר שאנחנו נמצאים באיזה שהוא מחסור עצום זה קצת לא להציג את התמונה בצורה מלאה.

לא עצום. נניח שיש 20 ילדים כאלה, ואני אופטימית, שאומרים שצריך לעשות איזה שדרוג קטן לתקן שלהם, אתם מקבלים את זה? הרי אם רוצים באמת להגשים את התכלית שלשמה התכנסנו ולשמה הוקצו התקנים, אז צריך לעשות את זה כמו שצריך, אי אפשר לעשות חצי עבודה. השאלה אם אתם אומרים, 'מתחייב אני שבמידה שצריך תוספת הם יקבלו אותה'.

שוב, אני אחזור, כבר כיום יש מאות תקנים, לא אחד, לא שניים, לא עשרים, מאות תקנים של אנשים שמקבלים את מה שאת מדברת, את האקסטרה של המעטפת.

אבל יש אלפי צעירים וצעירות שנמצאים על הרצף.

השמיכה היא תמיד קצרה ולבוא ולומר שאנחנו לא נמצאים במגמה הזאת, שהאוצר לא נמצא, שמישהו לא נמצא, זה פשוט לא - - -

לא אמרתי, שמעת את זה ממני?

לא, לבוא ולהציג כאילו לא קיים שום דבר, קיים.

לא אמרתי שלא קיים שום דבר, אמרתי שצריך עוד שדרוג קטנטן.

קיים וגדל. וגם במסגרת התקציב הנוכחי יש גדילה בכל אחד מהסגמנטים, בנוער בסיכון, באנשים עם מוגבלות, החלטת ממשלה מפורשת על אנשים עם מוגבלות, בערבים, בחרדים, בכל המגזרים אנחנו רואים גידול ולכן כמובן שלקראת דיוני התקציב הבאים יכולנו לבוא ולומר שעד עכשיו, בתקציב האחרון, שמנו דגש מאוד חזק על אנשים עם מוגבלות. חד משמעית, זה גם קיבל ביטוי בתכנית הכלכלית. בתקציב הבא יכול להיות שנבוא ונשים דגש יותר חזק על נוער בסיכון. זה לא יהיה רק 300, זה יהיה יותר, וזה בסדר, זו מסגרת הדיונים בין הרשות לבין האוצר.

התקציב עוד לא עבר.

לבוא וכבר עכשיו להתחייב, 'את הכסף שהקצינו לכאן, אנחנו לא רוצים כאן, אנחנו רוצים שם', אני חושב שבטח לא בשליפה כזאת מהמותן. זה לא מכבד אותנו כגורמי מקצוע ובטח לא את הממשלה.

לא, לא בשליפה. אורי, אין לי כוונה שתבוא ותגיד 'זהו, זה סגור', מה שאני מבקשת, יש לנו עוד מעט מאוד זמן אבל התקציב עוד לא עבר. דרושה כאן תוספת שהיא לא מאוד משמעותית להערכתי מבחינת העלות התקציבית שלה ומאידך היא מאוד משמעותית לאותם צעירים וצעירות. אני שואלת, יש לנו עד ה-19 בנובמבר, אם אינני טועה, להצביע על התקציב, אפשר לעשות עוד שינויים בעניין הזה. אני מבקשת ממך, בקשה של הוועדה, לחזור למשרד ו - - -

אני רוצה לתת תשובה שהיא לא רק תשובה עקרונית. כמו שאת יודעת, החלטת הממשלה של תוספת של אנשים עם מוגבלות כוללת גם את הקמת הוועדה שהשר דיבר עליה, לוועדה יש את המנדט של ביצוע צעדים של התייעלות בתעריף ובכל אופן כל החלטה שנקבל היא תהיה כבר לשנה הבאה, כי השנה הנוכחית כבר קרתה, ולכן אני חושב, אני מעריך, שזה יתכנס ללו"ז של עוד שלושה חודשים, משהו כזה, שנקבל החלטות עקרוניות. ככל שייחסך כסף, גם החלטת הממשלה אומרת שהכסף הזה, השימושים שלו ייקבעו במשותף על ידי הרשות ועל ידי האוצר, זה לא כסף שחוזר אליי כדי לסגור גירעון. לא זו המטרה של הכסף. המטרה של הכסף, אנחנו לא לוקחים כסף משירות לאומי כדי להעביר אותו לביטחון או כדי להעביר אותו למקום אחר, הוא נשאר בתוך התחום של שירות לאומי. כשייחסך הכסף אפשר - - -

אז אתה אומר שבתוך שלושה חודשים יהיו מסקנות?

אני מקווה, כולי תקווה, הוועדה היא בסמכותו של שר החקלאות. כפי שהוא אמר, הוועדה צריכה להיות בהתמנות, ברגע שהיא תגיש את המלצותיה אנחנו נוכל - - -

מתי מתמנה הוועדה, שר-שלום?

השר עכשיו ממנה את האנשים. לדעתי בשבועיים הקרובים. יש כבר תאריך, אני חושב.

יש סיכוי לקבל המלצות בתוך שלושה חודשים?

אני חושב שכן.

מרגע שהיא קמה השר אמר חודשיים, אז אני מניח ש - - -

חודשיים.

עד שלושה חודשים יהיה.

טוב, אז אתם נותנים לנו סיבה להיפגש שוב, זה מאוד משמח אותי. בסדר גמור. במפגש הבא, בדיון הבא בוועדה בנושא הזה אני ארצה לדעת מה עלה בגורלה של ועדת הבדיקה, כמה כסף חסכנו ולאן הוא הולך.

אני רוצה רק להוסיף מטרה לתקציבים האלה. אני מעמותת עלם, מנהלת את תחום צעירים ואחראית על תכנית המעטפת שהשירות האזרחי לאומי מממן לצעירים וצעירות בסיכון. אני רוצה, לצד השיח לגבי העיבוי של ההכשרות לאוכלוסיות שהן לא במיינסטרים ולצד מה שארנה אומרת, שהיא מציינת אוכלוסייה שבאמת לא מקבלת את אותה מעטפת שניתנת לאלה שנמצאים בקצה הרצף, אני רוצה לציין אוכלוסייה שכבר החלטנו, כל מי שיושב פה סביב השולחן, לעשות מעשה והמגמה שמשרד האוצר מצביע עליה, שהחלטנו כבר להנגיש את השירות הלאומי אזרחי לטובת צעירים וצעירות במצבי סיכון לקצה הרצף. אממה? האוכלוסייה שלנו, בוגרי עלם, אותם צעירים שאנחנו פוגשים ברחובות, אותם צעירים שנשרו מכל המסגרות במהלך שנות התיכון שלהם לא יכולים לעשות את השירות הלאומי והסיבה היא מחירי הדיור.

היום, אתם ככה התחלתם את זה, ציינתם את הנושא של רחוק מהבית, קרוב אל הבית וכו'. בתור בוגרת אולפנה לשעבר אני יכולתי לבחור אם תהיה לי דירה מול הים באשדוד או שאני אלך לירוחם או אתרום את חלקי בכרמיאל, אבל הצעירים והצעירות במצבי סיכון, דווקא הם, איפה שהנושא של הדיור זה מה שאומר שאותה צעירה תעשה שירות לאומי או לא תעשה שירות לאומי, כי היא לא יכולה לחזור לבית. אחרי שהיא סיימה את מסילה או שהצלחנו לאתר אותה מתוך הרחוב וכן להכניס אותה לאיזה שהוא מסלול של חזרה לקהילה, היא אומרת 'אני רוצה לעשות שירות לאומי, אבל אני לא יכולה לעשות שירות לאומי תוך כדי שאני גרה בבית שפגעו בי, בבית שממנו הוצאתי בצו השגחה וטיפול', ואז מה שקורה זה שאותם צעירים צריכים להחליט, 'או שאני עכשיו עובדת ומשלמת שכר דירה', כי אין דירות לצעירים וצעירות במצב סיכון, 'או שאני עושה שירות לאומי וממשיכה לגור בבית'.

אני אביא גם בעיניי פתרון. מעבר לתוספת של התקציב הקיים, אני חושבת שמשרד החינוך, בכל התקנים לאוכלוסייה הנורמטיבית, ששם יש מלא תקני דיור שניתנים בשפע בפריפריה, אני חושבת שצריך להסב אותם למי שבאמת צריך את תקני הדיור האלה, כי החבר'ה שלנו לא מגיעים לשירות הלאומי האזרחי.

אפשר להגיב לזה בבקשה?

בבקשה.

התקנים של נוער בסיכון שאצלנו, שזה למעלה מ-100, זה קרוב ל-200, זה משתנה קצת בין שנה לשנה, אין מגבלה של דיור. גם לנוער במצבי סיכון ומצוקה יש דירות, מותאמות, עם ליווי מתאים ועם השגחה מתאימה, מי שאצלנו מקבל את הליווי. והערה, פתאום הבנתי שהשתמע שאנחנו מפלים את המגזר הערבי כי הוא ערבי, אני חייב להדגיש וחשוב לי שזה ייאמר, היו לנו שנים - - -

יושבים פה הגופים המוכרים ואני באמת אשמח לשמוע גם אתכם, כי אתם לאורך כל הדרך אומרים 'אנחנו לוקחים דירות של האוכלוסייה הנורמטיבית ועושים מאמץ ו - - -

רק שנייה. במשך מספר שנים שהיו לנו תקנים במגזר הערבי שלנו, הם קיבלו הכשרה כמו כולם. יושב פה נציג הנוער העובד והלומד, הם קיבלו קמפוס, מי שהסכים לבוא, מי שהסכים לצאת מהבית, כל עוד התקנים היו במימון המשרד זה לא שינה אם זה יהודים, ערבים, דרוזים, לכולם. התקנים שהיו במימון המשרד, גם ההכשרה שלהם הייתה במימון המשרד. זה כי פתאום הבנתי שחושבים שאנחנו מפלים אותם על רקע זה שהם ערבים. זה לא קשור, שהם מהרשות או מאיתנו, הקו המפריד או המנחה היה שתקן שלנו כולל הכשרה - - -

למה אין לכם תקנים פנימיים של המיעוטים?

כי בהחלטה כל התקנים של המגזר הערבי מנוהלים היום על ידי הרשות לשירות לאומי ולכן כשזה שם אז אנחנו - - -

קודם כל אני מסכים איתך לכל מילה שאת אומרת, תמי. אני מסכים, אני חושב שגם כולם מסכימים איתך. בפגישה עם מנכ"ל משרד הרווחה, וכאן יושבת ד"ר שלי נורדהיים, העניין הזה עם ציפורה נחשון-גליק, שהיא לא נמצאת כאן, גם משרד הרווחה, אני אומר ביושר, זה לא אני, משרד הרווחה ייתן עוד מספר דירות, אבל זה לא מספיק.

אוקיי, אנחנו נפתור את הסוגיה הזאת.

אין סיבה שהדירות של צעירים וצעירות בסיכון - - -

מכיוון שהסכמתי איתך אז אני - - -

לא, הוא הסכים, חבל לשכנע את המשוכנעים. אני מבקשת להגיע לחלק של ההצבעה על החלת הביקורת על הגופים המפוקחים. אדוני היועץ המשפטי.

כן, מבחינת הפרוצדורה, חוק מבקר המדינה, סעיף 96 קובע שכל אדם, מוסד, גוף, אפשר שיעמוד לביקורת מבקר המדינה, על פי ההחלטה של הכנסת במקרה הזה, כלומר ההחלטה היא של המליאה. המקובל הוא שהוועדה לענייני ביקורת המדינה מחליטה להמליץ בפני מליאת הכנסת האם להעמיד גוף מסוים לביקורת כזאת, זה מה שנעשה בעבר, ולכן החלטה כזאת, אם תתקבל, תועבר למליאה. אני מציע שאני אקריא נוסח החלטה שהוא מבחינה משפטית - - -

כן.

'הוועדה לענייני ביקורת המדינה מחליטה להעמיד בפני הכנסת הצעת החלטה לפי סעיף 96 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 נוסח משולב, לפיה כל גוף מוכר כהגדרתו בתקנות הביטוח הלאומי, בנות שירות לאומי בהתנדבות תשס"ב 2002, או כל הוראת דין אחרת שתבוא במקומן לעניין זה, יועמד לביקורת מבקר המדינה'.

תודה רבה. יובל, לפני ההצבעה ממש.

אני רק בקצרה אומר שכבר למעלה מ-20 שנה, אפשר לומר, עמדת משרד מבקר המדינה ומבקרי המדינה במהלך השנים הללו הייתה שיש מקום להחלת הביקורת הזאת. אנחנו במעשה ביצענו זאת בשנת 92' בדוח ביקורת שנעשה על ידי אחד מהגופים המבוקרים, דוח ביקורת שהיו בו ממצאי ביקורת נוקבים ומשמעותיים מאוד, אנחנו ציינו את זה בדוח ביקורת בשנת 2010, על הצורך לפעול להחלת הביקורת הזו, וחזרנו פעם נוספת בדוח הביקורת בשנת 2014. אנחנו בוחנים את הדברים לפי האינטרס הציבורי, האינטרס הציבורי בעניין הזה הוא ברור וחד, אופי הפעילות ציבורי, הכסף הוא ציבורי, המטרות הן אזרחיות וברמה הלאומית, אנחנו מדברים על ממשקים לחוקים אחרים, חוק חיילים משוחררים, האינטרס הוא ברור, די היה לשמוע את הדיון שהיה פה בנושא של ההכשרות, זו מערכת מאוד מבוזרת. אם לא מגיעים עד לקצה, ממפים את הדברים ורואים את התמונה בצורה מפורטת, אני חושב שעדיין ייוותר פה פער מבחינת הבקרות ולכן אני שב ומביא את עמדת מבקר המדינה, יש מקום להחלת ביקורת על כלל הגופים המוכרים.

קודם כל אני מברכת, אני מאוד אשמח לביקורת, אני אומרת את זה בתור מנכ"לית של גוף מבוקר. אני רק מזכירה שיושבים פה שורה שלמה של גופים שאני מעבירה להם גם כסף ממשלתי ואני מבקשת שגם הם יבוקרו, כי אני חושבת שמה שקורה היום זה שהביזור, ששוב אני מברכת עליו, הוא כזה שבסופו של דבר מדליקים זרקור על משרדי הממשלה, מדליקים זרקור על הגופים המוכרים, אבל יש פה שורה שלמה של שותפים שלמעשה הם שותפים, הם נהנים והם כלל וכלל לא מבוקרים. אז אם מחילים את הבקרה ואם רוצים להגיע עד לנקודת הקצה אני מבקשת שזה יוחל עד נקודת הקצה.

גם את התקצוב? גם את התקצוב שאתם מקבלים את מוכנה לחלוק איתם?

סליחה, מי משלם להם? לא אני?

רגע, סליחה, אין פה ויכוח.

אני מעלה את ההחלטה להצבעה. מי בעד? ההחלטה עברה פה אחד.

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת ההחלטה לפי סעיף 96 לחוק מבקר המדינה נתקבלה.

אני רוצה לסכם את הדיון.

יואל, במקום מי אתה?

במקום אייל בן ראובן או דני. למען הסר ספק, אני מודה לחבר הכנסת יואל חסון וחבר הכנסת אוסמה סעדי.

הייתי יושב ראש פה פעם.

ההצבעה עברה פה אחד. באמת תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל להודות לצוות מבקר המדינה ששוב האירו את עינינו בתחום שהוא לא מדובר תמיד אבל הוא חשוב מאין כמוהו, תמשיכו לעשות עבודה כל כך חשובה. אני מודה לשר אורי אריאל שהשתתף בדיון ואני חושבת שהאמירות שהוא אמר הן חשובות להמשך הדרך והן נותנות רוח גבית להמשך העשייה בנושא השירות הלאומי האזרחי שהוא באמת אבן יסוד להשתלבות בחברה הישראלית. לשר-שלום ג'רבי, מנכ"ל הרשות, אני מחזקת את ידיך ואני רואה בעצמי חברה של השירות הלאומי ואשמח לסייע בכל עניין על מנת לקדם את התחום הזה שהוא חשוב מאין כמוהו.

ועכשיו לדברים האופרטיביים. הוועדה תתכנס בעוד שלושה חודשים על מנת לדון במסקנות ממצאי הוועדה שמוקמת במשרד האוצר תחת פיקוחו של השר אורי אריאל. אני אבקש שממצאי הוועדה יועברו לוועדה לביקורת המדינה להתכונן לפני הדיון.

לגבי החקיקה, הוועדה קוראת מכאן ליושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברי היקר, חבר הכנסת אלי אלאלוף, להאיץ את תהליכי החקיקה בנושא ההכשרות. הממצאים שעלו הם לא פחות ממטרידים ואני הייתי מבקשת שתיעשה עבודה בין משרדית, בניהולו ובפיקוחו של שר-שלום ג'רבי, על מנת למצוא את הפתרונות להכשרה שהיא אחידה, להכשרה שלא עושה אפליות בין תקנים שהם אינהרנטיים למשרד ובין תקנים שהם חיצוניים למשרד, אין מקום לדבר הזה, במיוחד כשמדובר בנערים ונערות שרוצים להיות חלק מהחברה, יצרניים, וראוי שנתמרץ אותם ולא נעכב אותם בעניין הזה. אני רוצה ממשרד החינוך הבהרות לנוכח האמירות של השר הממונה, איך אתם מתכוונים - - -

נכבד אותו.

תסדרו את זה ביניכם תקציבית ולוח זמנים, מתי אתם מתכוונים לעבות את ההכשרות באופן שגם התקנים החיצוניים יקבלו אחת כזאת. השרים יודעים לדבר ביניהם, הם בני אותה מפלגה - - -

השר אריאל הציע את זה.

בסדר, אז אני מבקשת לקבל את הממצאים של הישיבות התכופות שיתקיימו ביניהם בעניין הזה.

אני באמת רוצה להודות לכולם, גם לנחמה ולמתנדבים והמתנדבות המקסימים, שבאמת לראות אותם זה הדבר שמסב לי את הנחת והמחשבה ששווה להתווכח על הדברים האלה, כי הם חשובים מאין כמוהם. תודה רבה. משה רוטמן, בבקשה.

אני לא הייתי מיועד לבוא לדיון הזה, פגשתי את שר-שלום ג'רבי, הבן שלי סיים לפני חודשיים שנתיים של שירות לאומי ואני שמח שהחבר'ה פה גם נמצאים - - -

רק אל תגיד איפה נפגשנו.

אני לא אומר איפה נפגשנו, אבל אני יכול לספר לכם שהאיש מעורה וצוותו, הוא סחב את כל הצוות של המשרד, הביא אותם צפונה לעמק השלום, ששם בני רז שיושב בכיסא גלגלים, שהוא משותק ומונשם, הוא הביא והתרשם. כלומר הנושא קרוב ללבו, הוא לא רק עובד מתוך המשרד, הוא גם יוצא לשטח. השילוב של הבן שלי בהמשך, אגב, פנו אליו, הוא קיבל שירות בתוך בת עמי, הם עשו עבודה מעולה ומצוינת, צריכים גם לשבח ולא רק לבקר, ואני רוצה לומר שהדרך שלו היא סלולה לאזרחות. אפילו העמותה שבה הוא ביצע את השירות, עמותת לטם נגיש לכל, ששם הוא מדריך עזר, הוא עכשיו עובד שם כפרילנסר, זה אומר שהוא הולך להיות משולב בחברה כאזרח, כאזרח פועל, תורם, ואני חושב שזאת בעצם המטרה. כולנו פה נשאי נכויות, אף אחד לא יודע מתי זה יבוא לו או לקרוב שלו, ולכן כולנו צריכים בנשימה אחת להבין שזה צורך קיומי אזרחי של המדינה לדאוג, אני לא אומר לחלשים, כי אני מחזיק מהבן שלי חזק יותר מכל הנוכחים פה. אז תבורכו על עבודת הקודש, שר-שלום ג'רבי ומוטי אלמליח וכל העמותות שנושאות בנטל, אני מודה לכם.

תודה רבה, יישר כוח לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.