הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ד באלול התשע"ה (08 בספטמבר 2015), שעה 10:00

תכנית ממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה - במסגרת תקציב המדינה לשנים 2015-2016

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

מנואל טרכטנברג

רבקה לויפר - רכזת רווחה וביטוח לאומי, משרד האוצר

יעל אגמון - רפרנטית באג"ת, משרד האוצר

לירית סרפוס - ראש אגף תכנון אסטרטגי, משרד ראש הממשלה

אהוד פראוור - ראש אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

אלונה קדם - עוזרת דובר, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - מנהל אגף תקצוב תכנון מדיניות, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אושרת חזן אסולין - עוזרת הדובר, משרד העלייה והקליטה

רועי דהן - סגן מנהל האגף לניהול ההון האנושי ברשומק, משרד הפנים

גל יעקבי - מנהלת תחום בכיר אוכלוסיות מיוחדות, משרד הכלכלה

מיכל פינק - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

תומר שרגא - מנהל תחום הליך גיור, המשרד לשירותי דת

עמי סנאי - מרכז שירותי דת, המשרד לשירותי דת

יוסף הדנה - רב ראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

נועה גבעון - מנהלת תחום פרוייקטים ושיתופי פעולה, משרד החינוך

תמי ויצמן - מנהלת תחום תקציב מוניצפיל, משרד החינוך

פוריה קלאי - מרכזת תוכניות תספה, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

לירון פוליצר - מנהל תחום שיקום שכונות פיזי, משרד הבינוי

ישראל אקוע - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי

שאול מוצפי - מנהל תחום בכיר תוכניות סיוע, משרד הבינוי

אבי לקח - מנהל, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן בן נתן - סא"ל אכ"א ר' עתו"ם, משרד הביטחון - צה"ל

רות דיין מדר - מנהלת מח' חברה במש"מ, מרכז השלטון המקומי

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אשר סיום - שליח נייד באתיופיה, הסוכנות היהודית

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה

צבי רובינשטיין - מנכ"ל, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שרון טרקין - מנהל תפעול, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

יצחק אהרון - מנהל מוקד יזמות ארצי, מט"י-מרכז טיפוח יזמות

סלומון שלמה אקלה - מנכ"ל, מרכז ליהדות אתיופיה - "בהלצ'ין"

דניאל מהרט - מנהל מחלקה קליטת יוצאי אתיופיה, עיריית פתח תקוה

לילי הלפרין - מרצה

דוד דנקר - קשרי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

ציונה מקונן - מנהלת פרויקט, ההסתדרות הציונית העולמית

זמנה אחיהון - ראש תחום פרויקטים, עמותת "פידל"

יונדה אקלה - מנכ"ל נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת "טבקה"

מנגשה למה - מרכז קליטה מבשרת ציון

ליאור אבבה - יועץ ועוזר השר אופיר אקוניס

שלומית הראס - יועץ ועוזר השר אופיר אקוניס

ירון ליכיאס - מנהל פורום ייצוג הולם בבני הקהילה האתיופית בשירות הציבורי

אביב פרץ - פעיל

ראובן אדיגואיצייאו - קייס

זמנה מלקאם - קייס

זמנה מלקאם - קייס

דנקו אדנה - קייס

ראובל סולומון - קייס

סמנה פלקה - קייס

ראובן מנשה - קייס

מולה קסלה - קייס

דמסש אירדאי

גטנט מלסה

אלהין מלסה

יסאיס צ'נה

אזמרו סהלו

איילה ברטה

מטיקו אבג'ה

אשר רחמים

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

יפעת קדם

תוכנית ממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה - במסגרת תקציב המדינה לשנים 2015-2016

בוקר טוב לכל המשתתפים והצופים. יזמתי הבוקר ישיבה דחופה בנושא: התכנית הממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה, כיוון שלא מצאתי ביטוי לתכנית במסגרת ספר התקציב לשנות 2015 ו-2016. הצעת התקציב עברה, כידוע, קריאה ראשונה. מדובר בתכנית בהובלת הממשלה. יש ועדת שרים בראשות ראש הממשלה שמוביל את התכנית הזאת. אני מאוד מודאג למרות ההבטחות שקיבלנו, למרות שהחלטת ועדת השרים ב-8.7.2015 וגם החלטת הממשלה ב-31.7.2015 התייחסה לעניין אבני היסוד של התכניות. נדהמתי לראות שאין שום ביטוי בתקציב, לכן לא יכולתי להיות אדיש, לא יכולתי לשבת בשקט. החלטתי לזמן דיון דחוף היום בוועדה, כדי שאנחנו נשמע או נלמד מנציגי משרדי הממשלה למה אין ביטוי בתקציב, מה הם מתכננים לעשות. לאחר מכן אנחנו יכולים להציע. אנחנו לא יכולים לשבת בשקט ולחכות שהם יעשו. לפחות לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו צריכים להיות מוכנים למאבק בתקציב המדינה לשנות 2015 ו-2016. אני אבקש לשמוע בעניין הזה ממשרדי הממשלה.

אתמול שמענו על מצב נורא שבו יהודים במנצ'סטר הותקפו בגלל היותם יהודים. אנחנו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מגנים תופעות אנטישמיות. אנחנו מאחלים רפואה שלמה לפצועים, החלמה מהירה. אנחנו גם קוראים לממשלת בריטניה לשים יד על אותם פושעים שתקפו את היהודים על היותם יהודים.

כפי שאמרתי, כאחד שעבר על הצעת התקציב של הספרים של כל משרדי הממשלה, אני מאוד מודאג. עברתי אחד אחד. לא מצאתי שום ביטוי בתכנית הזאת. אני מאוד מודאג, לכן אני פותח עם משרדי הממשלה בנושא הזה. אני מציע לשמוע את נציג משרד האוצר בעניין הזה, כי אתמול הייתה לי פגישה עם נציגי האוצר, עם אגף התקציבים, עם נציגי משרד ראש הממשלה, עם אודי פראוור שנוכח כאן. ישבנו בנושא הזה. אני צריך להגיד שהתבקשתי לדחות את הדיון היום. לא הסכמתי, כי אני רוצה את אותם דברים שרוצים להגיד לי או אמרו לי, שיגידו פה בוועדה. אנחנו נדון עליהם. אנחנו ביחד נתכונן להכניס את זה לספר התקציבים של המדינה. אני רוצה לשמוע את נציגת משרד האוצר, הגברת רבקה לויפר.

משרד האוצר שותף לעבודת המטה שריכז וניהל משרד ראש הממשלה בחודשים האחרונים. כחלק מעבודת המטה הזאת הגענו להבנות לגבי התקציבים. אני לא רוצה להציג את התקציב המפורט כי יש תכנית שכרגע נעשית בעבודת מטה שהממשלה צריכה לקבל לגביה החלטה, אבל אישרנו את המסגרת התקציבית לתכנית. המסגרת הזאת מדברת על כחצי מיליארד עבור תכנית 4 שנתית, עבור שירותים, זאת בנוסף לתקציב אשראי למשכנתאות שזה סדר גודל דומה של תקציב ל-4 שנים.

כולל משכנתאות?

לא. החצי מיליארד הוא בנוסף לכ-400 מיליון תקציב אשראי למשכנתאות. התכנית הזאת נבנתה באמת בצורה מאוד מפורטת. אני חושבת - זה פחות התפקיד שלי כאוצר - שהבשורה של התכנית הזאת היא שהיא לא רק מסתכלת על איפה עוד חסר כסף ומה צריך לתת, אלא באמת מנסה לשנות את החשיבה ולשנות את סדרי העבודה בכל משרדי הממשלה. עבודת המטה הסתיימה או קרובה לסיום, נחכה שהממשלה תקבל החלטה בנושא.

מה אז תעשו?

ההחלטה תתקבל אחרי שבצידה יועמד תקציב לנושא.

על סמך מה קבעתם את החצי מיליארד שקל? אם החלטתם, למה לא מופיע בספר התקציבים?

ההחלטה על ספר התקציב הזה התקבלה לפני למעלה מחודש. עבודת המטה הסתיימה בימים אלה. הגג התקציבי שהוחלט עליו נמצא בתוך הגג התקציבי לשנת הכספים הבאה. לחלק אותו לכל תקנה תלוי בהחלטות שתתקבלנה עבור כל משרד.

זה נמצא תחת תקציב של רוה"מ?

חלק נמצא במשרד הקליטה, חלק נמצא במשרד הייעודי אבל צריך להעביר אותו למקום אחר. ברגע שתסתיים העבודה הממשלתית על הנושא, היא תתורגם גם לתקנות שאפשר יהיה לראות. החלטת הממשלה טרם התקבלה, לכן קשה לראות את זה בספר התקציב עצמו.

מה זה אומר להעביר למקום אחר? כל משרד יצטרך להעביר את הכסף למקום אחר?

אמרתי שבכל משרד נעשתה עבודה מאוד מפורטת על התקציב. יש היום תקציבים במשרדים מסוימים שמיועדים עבור יוצאי אתיופיה.

הם מתוקצבים בתקציב בסעיף נפרד?

כן, הם מתוקצבים ונמצאים בצורה שאי אפשר לעקוב אחריהם או נמצאים בתקנות אחרות. אחרי שהממשלה תקבל החלטה, אנחנו נסדר את זה ככה שגם אפשר יהיה לעקוב אחרי זה, שאתם תוכלו לשבת כאן, להסתכל בספר התקציב ולהבין מה קרה עם הכסף, מה בוצע ומה לא. אנחנו קצת מקדימים את המאוחר כי יש עוד הליך שצריך להיות מבוצע בשלב זה.

בפגישה שלנו אתמול, אני חייב לציין, רשמתי מה שדיברנו. את הסברת לי. דיברת על 120 מיליון שקל.

אנחנו מדברים על תכנית רב שנתית של חצי מיליארד.

חצי מיליארד ל-4 שנים.

540 מיליון.

ל- 4 שנים.

זה לא כולל מה שיידרש לפינוי בינוי.

אנחנו באים לכאן אחרי עבודה אמיתית ונכונה.

אפשר לפרט לנו לאיזה נושאים התקציב הזה מיועד, האם בתחום החינוך, בתחום הרווחה, בתחום התעסוקה, בתחום התקשורת, התרבות?

אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שכשישבנו פה ודיברו על כך שבונים תכנית ליוצאי אתיופיה, אנחנו ביקשנו ודרשנו שיציגו את התכנית בפנינו. אנחנו רוצים לדעת כוועדת הקליטה. זאת זכותנו וחובתנו לראות איזו תכנית בניתם. אנחנו רוצים לראות אותה, לתת הערות, אולי יש דברים שאתם לא לקחתם בחשבון. אנחנו רוצים לפתוח את התכנית גם לאנשי קהילה, כי אנשי הקהילה מרגישים קצת יותר ממה שאנחנו. עד עכשיו זה לא בוצע.

אתם יודעים שאנחנו נמצאים בפגרה. מאוד קשה היה לכנס ועדה. זה נכון שעשית. אני באתי לכאן, עשיתי מאמצים מאוד גדולים כדי להיות כאן בדיוק בשביל זה. אני רוצה לראות את התכנית. לא רק אני. יושבים פה נציגי הקהילה שגם הם רוצים. אנחנו עכשיו יושבים על התקציב. אחר כך תגידו לנו: סליחה, לא ידענו, עכשיו חסר לנו כסף. זה הזמן. אנחנו רוצים לדעת מה קורה. אם אנחנו צריכים עכשיו לדרוש את הכסף, לדרוש תוספת תקציבית, זה הזמן, אחר כך לא נוכל לעשות שום דבר. אני יודעת שאתם עושים עבודה נפלאה ועבודה קשה, אבל תנו לנו כלים לעזור לכם כדי שהתכנית תהיה טובה יותר ונוכל ליישם אותה.

כדאי שנבין את סדר הגודל שעליו מדובר. ההוצאה הממוצעת של החומש הייתה בערך 40 מיליון לשנה. אנחנו מתעסקים פה בסכום, כפי שאתם מבינים, שהוא פי 3 או פי 3 ומשהו. בואו נתחיל מזה. יותר מזה, נתחיל מזה שיצאה "דרך חדשה" במשרד הקליטה עם הבנה שמשנים את ייעודי הכסף ואת צורת העבודה, לא מוסיפים כסף - זה מתוך העבודה של משרד ראש הממשלה ועל רקע דברים שעלו במחאה – כמו בכל נושא המשטרה, שינויים מאוד דרמטיים בתכנית הרווחה. הסתבר שצריך יותר כסף.

מרגע שהנושא עבר אלינו, שזה על פי החלטה של ראש הממשלה, התבקשתי לרכז את המשך הטיפול בנושא שהתחיל במשרד הקליטה. משרד הקליטה עשה עבודה טובה. ההחלטה שלו לפתוח את כל מוסכמות היסוד לדיון ציבורי רחב, כולל זה שהוא הבין שיגידו: "אתם לא צריכים להמשיך לטפל", הייתה החלטה אמיצה וגם החלטה נכונה. זה לא שאני ממשיך משהו לא טוב, אנחנו ממשיכים יסודות איתנים. הסכום אושר.

איפה הוא אושר? אפילו אין תכנית. תציין מתי הוחלט, מתי אושרו התכניות, לאן הכסף הולך. תציין הכל.

אושר סכום מסגרת על סמך עבודה במשרדים. התכניות של המשרדים עוד לא הגיעו לאישור ועדת השרים. בראשית אוקטובר אנחנו נאשר את תכנית החינוך, כנראה גם את תכנית הרווחה והבריאות.

גברתי חברת הכנסת, רק מילה אחת על כמה הציבור מודע. את התכניות האלו הפצנו למאות רבות של אנשים, גם של חינוך, גם של רווחה.

אנחנו כוועדה ביקשנו לראות את זה. למה לא קיבלנו?

אתה יודע שהתכניות האלו זה סתם סיסמאות, הן לא התכניות שהקהילה מצפה להן. הן לא תכניות ברמה של ועדת שרים בראשות ראש הממשלה.

אני מבין שאדוני לא מרוצה מעבודת הממשלה.

לא מעבודת הממשלה. אל תסלף דברים. לא דיברתי על עבודת הממשלה. אני אומר שאני לא מרוצה מהתכנית שאתם עובדים עליה. התקציב שאמרתם עכשיו של חצי מיליארד שקל ל-4 שנים, גם אם נניח יש אותו באיזה שהוא מקום, זו בדיחה.

אני חושב שתקציב שמוכפל פי 3 לפחות, שאליו מצטרף תקציב משכנתאות ויצטרפו בקרקע ובכסף מאות מיליונים שקשורים בשיפור בשכונות העולים שיש בהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, זה הכל חוץ מבדיחה. אני ממש חושב שזה הכי רחוק מבדיחה שאני מכיר. אני מכיר תכניות ממשלתיות, אני מכיר תכניות מקבילות שנעשות במשרד ראש הממשלה. במישור המקצועי אני לא מרגיש שלדברים האלה יש בסיס. מישור פוליטי אני לא יודע לנהל. בשביל זה אני פקיד.

אודי, אני מתעקש. תגיד לנו איפה התקציב מופיע.

התקציב נמצא בסיכום בין ראש הממשלה - שלא יהיו הבנות, זה לא אני ופקיד באוצר - לראש אגף התקציבים. ראש הממשלה וראש אגף תקציבים נפגשו, סיכמו שזה סכום המסגרת, סיכמו שהאוצר יעמיד אותו בכל רגע שאנחנו נביא. ראש הממשלה ביקש לדון בתכניות האלו במפורט. הבקשה שלו לא הייתה להביא תכנית אחת, כי אז דנים בה זמן מועט. זה המתווה שהוא יצר. הוא יצר מתווה עם נציגי הציבור.

זה לא מה שנאמר לי אצל שר האוצר. זה לא מה שנאמר.

שר האוצר שלח את רבקה על פי בקשתך. זאת התשובה שאנחנו נתנו לך אתמול, גם היא וגם אני. אני חושב שיש היגיון מסוים –אפשר לא להאמין לי, זה בסדר – שבאים אגף תקציבים וגם מישהו ממשרד ראש הממשלה ואומרים: הסיכום הוא זה, הסיכום ישנו. המתווה שיצר ראש הממשלה, שהייתה עליו שמחה גדולה בסך הכל, היא לא להביא תכנית אחת ולדון עליה קצת, אלא לדון נושא נושא יחד עם הנציגות של הקהילה. אני חושב שהדרך שהוא בחר היא מאוד נכונה. הבטחתי, וכך גם יהיה. זה מגובה על ידי אגף תקציבים, מגובה על ידי ראש הממשלה ואגף תקציבים - -

ושר האוצר.

נכון. אני לא רוצה להגיד סכום למשרד כי עוד ננייד. אנחנו עוד נראה אם אפשר לנייד ממשרד למשרד. אנחנו חושבים על זה. אנחנו לא בחזרה על החומש. יהיה ברור לכל משרד. כרגע הסיכום הוא ביני לבינם, אבל ברגע שזה יבוא, זה יבוא במחליטים.

אתה יכול להציג לוועדה את ההסכם?

אני יכול להציג נייר עבודה.

אמרת שיש הסכם. אני רוצה את ההסכם.

אני אסביר את העניין של ההסכם. יש סדר לדברים. אני לא מכירה הרבה נושאים שהמסגרת התקציבית שלהם היא כל כך מוסכמת וכל כך ברורה. ברור לאוצר ולמשרדי הממשלה האחרים שהנושא הזה הולך להיות מתוקצב ומטופל עד הסוף.

אני לא רואה שום סימן. איפה?

אנחנו רוצים סעיף, תכנית.

מה שאתם רואים בחוברות הכחולות זה את פירוט הסעיפים של התקציב. התכנית הזאת היא תכנית שחוצה משרדים. היא חוצה כל משרד, כל תחום. במשרד החינוך, במשרד הרווחה נכנסים ממש לתחומים.

מה עם משרד השיכון, מה יש שם?

במשרד השיכון אנחנו מדברים על אשראי.

זה בנוסף, בנפרד.

זה בנפרד מזה. אתם מתקשים לראות את זה בסעיפים. צריך להבין שאנחנו נמצאים בתוך התהליך. הרבה פעמים מה שעושים זה מחכים לסיום התהליך, רק אז מכריזים שיש עוד תקציב. אנחנו כאן הקדמנו את המאוחר. הנושא הזה כל כך חשוב, הוא כל כך בוער גם אצלנו, שעוד לפני שדנו בתכנית ואישרו בה כל דבר, איזה שקל ילך ולאן, אנחנו כבר יודעים להעמיד מסגרת תקציב. אחרי שהפרטים יאושרו, אנחנו גם נוכל לתרגם אותם לסעיפים השונים. כרגע מדובר רק על מסגרת. אנחנו מוכנים לקיים כאן דיון נוסף. ברגע שיהיו את הפרטים, אני אצביע על כל שקל לאן הוא הלך. אנחנו מקיימים את הדיון הזה משהו כמו חודש לפני שאפשר לפרק.

אין לנו ספק שהנושא חשוב לראש הממשלה וגם לשר האוצר. אתה דיברת עם ראש הממשלה, אני דיברתי עם שר האוצר . ברור לנו. אנחנו חברי כנסת חדשים.

אני גם דיברתי עם שר האוצר.

אני יודעת. אנחנו רוצים להיות בטוחים שלא בעוד 3,4 חודשים תגידו לנו: יש לנו תכנית, אבל אין כסף. עכשיו אנחנו בדיוני תקציב, עכשיו אנחנו יכולים להשפיע, אלא אם כן תגידו לנו שאנחנו לא מבינים, או שיש משהו שאנחנו לא רואים. אני עכשיו שומעת ממך שזה מפוזר בין משרדי הממשלה. אין לי בעיה ללמוד תקציבים של 5,6 משרדי ממשלה שמעורבים בנושא, אבל לפחות שם אני רוצה לראות. אני רוצה לקבל את אותם 25 מיליון שקל בשנה, לצורך העניין, בכך שאני מחברת סכומים ממשרדים שונים.

כאשר הפרטים יאושרו אני אוכל לתרגם. הסעיפים התקציביים זה תרגום של תכנית.

את מדברת בהחלטת ממשלה?

כן. ברגע שהפרטים יאושרו, אנחנו נתרגם את זה לסעיפים תקציביים ותוכלו לעקוב אחרי זה. כרגע אנחנו נמצאים חודש לפני.

את אומרת כמה פעמים חודש לפני, חודש לפני. אנחנו נמצאים אחרי קריאה ראשונה. אמרתם לנו - יהיה בסדר, יהיה תקציב.

נכון, יש תקציב.

לקראת קריאה ראשונה ראינו שאין שום התייחסות. פתאום כל המילים "יהיה בסדר", "יהיה תקציב" אינן. איך אני אאמין לכם עכשיו?

אפשר עכשיו לפתוח תקנה תקציבית שכתוב עליה: "תכנית לדרך חדשה". הדבר הזה יגרום למשרדים לא לעבוד, כי מה שיקרה זה שכל הכסף יהיה במקום אחד, ואז יצטרכו להעביר אותו. התכנית הזאת נבנתה עם המשרדים. היא כרגע בנויה טוב. אני מבקשת לתת את הזמן שצריך לעבודת המטה. נמשיך לבוא לכאן כשנוכל.

כמה זמן, חודש?

מיד לאחר שהממשלה תאשר את פרטי התכנית, אנחנו נתרגם את פרטי התכנית לכסף ולמספרים.

אני חוזרת לנושא של התכנית. הממשלה תאשר את התכנית לפני שראינו אותה.

זאת דינה של כנסת, זאת דינה של ממשלה.

נכון, אבל ביקשנו בוועדה להציג לנו תכנית. למה לא קיבלנו אותה?

יש החלטת ממשלה. היא אומרת שזה יבוא בחודשים הקרובים, לדעתי עד סוף נובמבר, אבל אל תתפסי אותי במילה, ההחלטה לא בפניי. פרק פרק יבוא לאישור ועדת השרים. זה המתווה שהממשלה קבעה. אני מעט מאוד פעמים פגשתי שתכנית נדונה בכנסת לפני שהממשלה ראתה אותה. לעומת זאת, אנחנו כן מפרסמים אותה, היא לא סודית.

איפה אני יכולה לראות אותה?

באתר משרד ראש הממשלה.

אל תשכח שהבטחת לנו ב-7.7 כשקיימנו דיון בעניין התכניות, שלפני שתביא את זה לוועדת שרים, אתה תביא את זה לוועדת העלייה והקליטה, תדווח.

אני מצטער. אני הבטחתי שאנחנו נפרסם ונקיים שימוע ציבורי. אנחנו עושים את זה באופן מסודר.

מתי יהיה שימוע ציבורי?

מאות אנשים קיבלו את זה באינטרנט. כל מי שרצה לבוא בא. עשרות הגיבו. מי שרצה הוזמן. הדיונים האלה מתקיימים. הסיכום של הדיונים האלה יוצא. כמה יותר שקיפות ממשלה יכולה לעשות, כמה עוד נשאר לה?

צר לי להגיד לך, אודי - אני מאוד מכבדת אותך - שזה זלזול בוועדה. אני לא מבינה איך חברי הוועדה שישבו בדיון לא קיבלו את זה. באינטרנט פרסמו. סליחה, קצת כבוד לחברי כנסת ולוועדה שמטפלת בנושא.

לא צריך את האינטרנט בשביל זה.

אני לא מקבלת את זה.

זו לא תכנית, אלו סיסמאות מה שפרסמתם. אין תקציב בתוך התכניות. אתה יודע את עמדתי. אמרתי לכם את זה. זה לא מה שאנחנו מצפים. יש לי ניסיון מתכנית החומש שנעשתה בצורה כזאת של "יהיה בסדר", "יהיה תקציב". אנחנו יודעים מה התוצאה של תכנית חומש. אותם אנשים אחראים יודעים את מה שאמרו בעניין תכנית החומש. אני חושב שאנחנו היום נמצאים לפני קריאה שנייה ושלישית. אם לא נעבוד מעכשיו ולא נאבק על התקציב בנושא הזה, אנחנו נאבד, שזאת הדאגה שלי ושל חברי כנסת החברים בוועדת העלייה ושאינם חברים - - נעשו הפגנות, ראש הממשלה נענה והקים ועדת שרים בראשותו, נתן הוראה למשרדי הממשלה, לשרים. אני הייתי בדיון. הוא נתן הוראה להגיש תכניות עם תקציבים כדי שנספיק לכלול אותן בשנים 2015,2016. אנחנו רואים שאין שום ביטוי. שומעים כל מיני תירוצים. אני בפגרה לא יצאתי לחופש.

גם אני, כדי לסיים את הנושא הזה.

עשיתי סיבוב, נפגשתי עם בני הקהילה, למדתי. למרות שאני מכיר את הבעיות הבוערות, אני יותר נכנסתי לעומק. אמרתי שמה שאתם מציעים זה לא מספיק, כיוון שהצרכים בשטח, הרצון של הממשלה, של ועדת השרים בראשות ראש הממשלה היא לטפל מהשורש. לא רק "כיבוי שריפות", צריך להביא לשינוי משמעותי. אני בדקתי בכל התחומים את הצרכים של הקהילה, כולל עלויות. אני לא יודע על סמך מה קבעתם את הסכום הזה, גלובאלי ככה זרקתם, אבל אני אומר לך שבדקתי לפחות כמה אנשים צריכים התערבות מידית כדי לטפל מהשורש. אם אנחנו רוצים באמת לשלב את הקהילה בתוך החברה הישראלית, אז רק בתחום החינוך הלא פורמאלי אני דורש להשקיע 106 מיליון שקל בתקציב של 2015 ו-2016. אני אגיד לך למה. צריך סבסוד לפעילויות אחר הצהריים כשהילדים מסתובבים ברחוב, צריך סבסוד תכניות. לא רק תכניות למשרדים, כי הן לא מגיעות בסוף לאנשים.

אני מציע שההשמצה הזאת תעצור כאן. יושבים פה אנשים שעובדים.

אני לא משמיץ אותך. אני מסביר את הצרכים של הקהילה. זכותך לא לקבל. אני מציע שילוב של הנוער. הנוער היום זו פצצה מתקתקת בכל עיר ועיר. צריך לשלב בתנועות הנוער, לפתוח תכניות אחרי הצהריים לנוער, לילדים. מה שצריך לזה זה 106 מיליון שקל.

אני לא פוסל את מה שאתם אומרים בתחום הרווחה, אבל אני אומר שזה לא מספיק. צריך 10 מיליון שקל לחיזוק התא המשפחתי, מניעת אלימות במשפחה. זה לא מופיע בתכנית שפרסמתם. טיפול בנפגעי האלכוהול והסמים, משפחות חד הוריות, קצבאות, שירותי רווחה, פעילות פנאי למבוגרים. יש כ-8000 מבוגרים בקהילה שמבלים בספסלים ללא שום מסגרת. אם אנחנו רוצים תכנית שילוב אמיתית, צריך סבסוד בנושא הזה.

קיימתי פה דיון בנוגע לתעסוקה. חברת הכנסת השתתפה. קיימנו דיון בוועדת העלייה והקליטה, זימנו את משרדי הממשלה. היה מאכזב העניין של חוק ייצוג הולם. בדקנו בשטח. אין תכניות הכשרה מקצועיות על-מנת לשלב את העולים, את הוותיקים, את מי שצריך. מענקים לעסקים קטנים, יזמות. הזמנו, קיימנו דיון גם בכיוון הזה. אני דורש 20 מיליון שקל שיהיה בתקציב 2015, 2016.

לא רציתם לדבר על דיור. כל הזמן אתם דוחפים את הדיור לצד, אבל אני אומר לכם שזה מקור הבעיה. מה הדרישה של הדור הצעיר היום? הדור הצעיר דורש לצאת משכונות מצוקה, רוצה להשתלב בשכונות מבוססות. אתם מדברים על פינוי ובינוי שלעולם לא יקרה. אפשר לעשות. אפשר להוציא את הדור הצעיר משכונות המצוקה, אפשר לשלב אותו בשכונות מבוססות, לתת יד. יש את האפשרות להוריד את ההון העצמי, לתת תמיכה, מענק, לעודד את הצעירים לקחת משכנתא ולקנות דירות בשכונות מבוססות. כדי להוציא 500 זוגות צעירים בתקציב השנתי הזה של 2015,2016, אפשר לתת 100 מיליון שקל. במרכזי קליטה תקועות 383 משפחות. שנים הן תקועות. אפשר להוציא אותן בהגדלה של המשכנתאות, במענקים. 801 צעירים תקועים במרכז הקליטה. נותנים להם שכירות בגובה של 1500 שקל. הם מסרבים לקחת את זה. קיימנו כאן דיון. מנכ"ל משרד הקליטה מסכים שנהפוך את העניין הזה - יש כסף באוצר - ל-90 אלף של מענק, ואז כל בודד יכול לצאת ולקנות. אחרי 5 שנים הוא לא יחזור וידרוש דירה מכם. אתם יודעים את כל הדברים האלה. בתחום הדיור צריך סך הכל 248 מיליון שקל. צריך לקדם את איחוד המשפחות, לעלות את המשפחות שנשארו באתיופיה. זה דורש 70 מיליון שקל בשנה.

שירותי דת, מינוי רבנים וקסים. יש היום 15 קסים בחצאי משרות. יש הסכמה משר הדתות להפוך את 15 חצאי המשרה למשרה. זה בערך 7.5 תקנים. צריך, לפחות לשירותי דת, שילוב של רבנים, עד 20 רבנים. יש דרישה כזאת. בשביל זה צריך 80 מיליון שקל.

לבריאות צריך 2 מיליון. אנחנו צריכים לעשות הסברה לחברה הישראלית. אנחנו צריכים הגנה לנפגעים בגלל תופעות גזעניות. לזה צריך תקציב של 3 מיליון שקל. לזה צריך הסברה בעברית, בטיגרית, באמהרית. בשביל זה יש טלוויזיה, יש רדיו. צריך לעשות הסברה. אם אנחנו רוצים לשלב את הקהילה ולטפל בנושאים של תרבות וספורט, אנחנו צריכים עוד 5 מיליון שקל. מה שאתם מקציבים ל-4 שנים, לדעתי צריך להיות בתקציב השנתי הזה.

כ-475 מיליון שקל צריכים להיות בתקציב "צבוע" לתכנית שילוב יוצאי אתיופיה. זאת הדרישה שלנו. זאת הדרישה לפי הנתונים שמצאתי ובדקתי בשטח. הדבר הזה מאוד חשוב לנו. קריאה שנייה, למיטב ידיעתי, זה ב-20 לנובמבר. אנחנו רוצים לראות את התקציב הזה. אל תבלבלו אותנו כמו שעשיתם בתכנית החומש. הכסף צריך להיות "צבוע" כך שאם הוא מגיע לתחום החינוך, הוא יהיה בתחום החינוך. ככה צריך להיות. זה מה שיכול לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה, לא רק סיסמאות.

אני לגמרי מסכימה איתך.

אני אפתח ואומר שזה לא חזון אחרית הימים, אבל אני שמח שאתה יושב בכיסא הזה. שאלת שאלות מאוד מהותיות וענייניות. בצד השאלות המהותיות, אנחנו, בני הקהילה, ואני אומר את זה בכובע של איש מטה ושטח, קמים חדשות לבקרים עם אותן הבטחות. זו אנלוגיה בעצם. הכנסת מחזיקה סך הכל 4,3 שנים. אנחנו למודי ניסיון. אנחנו יודעים שלכל ראש ממשלה שנבחר, ואנחנו יודעים כמה שנים ביבי נמצא בשלטון, יש תכניות אין סוף. עובדים על זה, עמלים ימים ולילות אנשי מקצוע, מוחות מאוד טובים. לצערנו, באותן אותיות קידוש לבנה הפרויקטים שמוכתבים, גם תכנית החומש, גם "הדרך החדשה", אולי נותנים תקווה לרגע הראשון, אבל כשאנחנו פוגשים את הדברים כאנשי שטח, אז גם באותם תקציבים שמוצעים חדשות לבקרים ונאמרים בריש גלי, אנחנו באמת, וזה בעיקר הדור הצעיר, מרגישים תחושה של פספוס. אל"ף, יש כוונות טובות למי שהוגה את הרעיון וכותב את התכניות. מצד שני, אנחנו למדים כל תקופה שבאים ומביאים חלופה של תכנית אחרת. הייתה תכנית חומש ששונתה. אם התכנית הזאת לא הצליחה, תתבקשו לומר מה האלטרנטיבה. נאמר שיש תכנית בשם "דרך חדשה". אוקי, "דרך חדשה". נכון, אדון פראוור, הייתה התקשרות עם הציבור דרך רשתות חברתיות, אנשים הביעו את הסכמתם, נידונו הנושאים האלה, אבל בצד האמירה הזאת, האם החלופה המוצעת היא החלופה הטובה יותר, האם נלקחו כל השיקולים בנושא הזה? אנחנו יושבים כרגע, מדברים על אישור תכנית וירטואלית שגם ברשויות המקומיות הלכה למעשה ניזונים בטרנד החדש של "דרך חדשה". אם הטרנד החדש יביא את הישועה לקהילה - -

אדוני היושב-ראש, אתה נמצא במפלגה שעומד בראשה ראש הממשלה ביבי. שעה אתה מדבר על תקציב. בהוראה אחת יכולת לומר. ראש הממשלה נתן את ההוראה הזאת, התקציב הוצג בספר התקציבים, אבל אנחנו מדברים כרגע על תכנית שעדיין לא אושרה. אנחנו עוד לא יודעים אם זה נכון או לא נכון הלכה למעשה. זה דבר שמונחת. ברשויות המקומיות יש בריכה תקציבית. זה לא מגיע לאוכלוסייה שנזקקת. איפה זה נופל? בכוח אדם, במשרות. מעולם לא הגענו לנחלה ולמנוחה, לגורם שמפקח בצורה עניינית על כמה תקציב מגיע לכל ילד וילד. אנחנו יושבים פה, דנים על תכנית שעדיין לא מוצגת באופן ראוי ומקיף. אנחנו מדברים על "דרך חדשה". מה קורה עם התכניות הקודמות שלנו? האם נבדקו התכניות הקודמות שהן הרבה יותר טובות? לפני שאנחנו מדברים על "דרך חדשה", בואו נבחן את הדרכים שהיו לפני כן, בואו נבדוק את התכניות הקודמות. אנחנו יכולים להגיע בעוד 3 שנים, שנתיים – אני לא יודע כמה זמן תחזיק הממשלה - לתכנית אחרת.

אני רוצה שיהיה ברור, גם ראש הממשלה וגם שר האוצר רוצים לעזור לקהילה.

אברהם, יכולת לומר בוודאות שראש הממשלה הציע - -

אני יודע בוודאות שהוא הקים את ועדת השרים. שר האוצר גם חבר בה. הם נתנו הוראה. ראש הממשלה נתן הוראה.

זאת תכנית ממשלתית?

זאת תכנית ממשלתית. על זה אני מדבר.

תכנית ממשלתית שאמורה לתת מענה, שינוי מיטבי?

נכון.

אנחנו כעמותה מאוד קטנה עשינו דברים פנטסטיים. אתם עכשיו באים לחתוך תכניות מאוד טובות מבלי לתת חלופות.

מי אמר את זה?

מה זאת "הדרך החדשה" הזאת?

אין "דרך חדשה". אם הייתה תכנית, היינו מתווכחים, לא היה קיום.

איך אתה יכול לקבוע תקציב אם אין תכנית?

אני חוזרת לאנשי המקצוע ואני אומרת שאתם עושים את העבודה, אנחנו רואים אותה, אבל אתם צריכים להיות קשובים לאנשי הקהילה. אני חושבת שזאת הטעות הכי גדולה שאתם עושים. אתם עושים על בסיס מה שאתם יודעים, אבל הקהילה פה מנותקת. זה מה שאני שומעת. זה לא ציון שלי. זה מה שאני שומעת מהאנשים. האנשים לא יודעים מה אתם עושים.

לגבי התכנית הישנה. שמעתי על דברים שקרו לפני, אבל זה שאנחנו לא הצלחנו, זה שאנחנו שוב חוזרים לכאן, זה אומר שמשהו צריך לשנות. אני לא אומרת לשים x ולבטל, אבל צריך לשנות, צריך להשלים או צריך להוסיף.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהתכנית שהצגת היא נכונה. אני לא יודעת אם חצי מיליארד נוכל לתת בשנה במקום 4 שנים, אבל נעשה מאמצים כדי למקסם את מה שיש כאן, כאשר שוב אני חוזרת ואומרת שזה יהיה יחד עם הקהילה. אדוני היושב-ראש, אתה יותר מעורב, אני הרבה פחות, במה שקורה בקהילה. אני נורא רוצה לדעת למה אתם מצפים, מה אתם מרגישים שחסר. התפקיד שלנו הוא למצוא ולסגור את הפערים שעד היום לא הושלמו.

אני מבינה שתצא מהוועדה הזאת איזו שהיא פנייה לשר האוצר ולראש הממשלה שבה תוצג עמדתנו. אני חושבת שזה מה שצריך להיות במסמך הזה. אני אשמח מאוד להיות חתומה על המסמך, להמשיך ללוות איתך את התהליך עד שהאנשים האלה יגידו: הצלחנו, עשינו והבאנו את הבשורה לאזרחים שלנו יוצאי אתיופיה. צריך לקחת את אזרחי מדינת ישראל, עם כל הזכויות והחובות שיש להם, ואת כל הפערים, את כל החורים שעד היום אנחנו שומעים כחברה ישראלית שלא הצלחנו להשלים, כדי שהם באמת ירגישו חלק ממדינת ישראל.

אם הייתה תכנית, אם היה ביטוי בתקציב, לא היינו מקיימים את הדיון. אין. בגלל זה אמרתי לכם מה שאני דורש. אם יש לכם להוסיף, להוריד, אני אשמח מאוד. כמו שחברת הכנסת אמרה, זאת תהיה הדרישה של ועדת העלייה והקליטה, לא רק שלי. שמעתם אותה. אני רוצה להתייעץ לפני שאנחנו מגישים את הדרישות האלו איתכם, עם הקהילה, עם משרדי הממשלה. אם יש להוסיף, להוריד, בזה נתמקד בדיון.

בהתחלה שמחנו כשאמרו שצריכים לשתף את בני הקהילה בהתייעצות ובתכניות. היינו כמעט שנה וחצי בהידברות לגבי מה צריכים לעשות לבני הקהילה. כל דבר בלי תקציב לא הולך. בלי תקציב לא עושים עבודה. אפילו כשיש תקציב שהוא "צבוע", יש לנו איזה שהוא קושי ביישום. היה לנו תקציב בתכנית חומש, אבל הייתה בעיה ביישום שלו, אפילו, כמו שאמרתי, שהוא היה "צבוע".

דיברנו כאן במשך שנה וחצי על תכנית "דרך חדשה". בשנה וחצי אתה, אדוני היושב-ראש, התייעצת על כל תחום ותחום, ביקשת לתקצב. הם לא עשו את הדבר הזה. מבחינתנו זה משחק. יש הבטחות גדולות. הם מסבירים לקהילה: אנחנו רוצים לעשות לבני הקהילה, אנחנו רוצים לתמוך בדברים כאלה וכאלה, אבל בסוף, בשורה התחתונה, אין כלום. את ההצעה שלך, אדוני היושב-ראש, אנחנו מקבלים. אם אנחנו רוצים להשוות את הקהילה עם אוכלוסיות אחרות, צריך להעצים אותה.

העצמה קהילתית היא נושא חשוב על מנת לשלב את האנשים. גם בנקודה הזאת צריכים להתייעץ. לא רק לתקצב, אלא צריך שיהיה איזה שהוא מעקב בעניין של יישום, כי ברוב המקרים אנחנו נופלים. הכסף בכמה תכניות ממשלתיות חוזר היום לאוצר. זה לא אומר שאין עבודה. יש המון עבודה, אבל מה שאנחנו רואים זה שבנושא תעסוקה כמעט 15 מיליון שקל חזרו למשרד האוצר ממשרד הקליטה. אנחנו כולנו מועסקים? האם כל האנשים שלנו נכנסו למקומות עבודה? לא. רכזי תעסוקה במוקדים יש, אבל, כמו שאמרתי, מתקצבים את הכסף ולא מבצעים אותו. אנחנו נופלים בעניין הזה. אם אתם רוצים את השותפות שלנו, אנחנו מוכנים להיות שותפים. אנחנו רוצים לעבוד, לא לשבת בצד ולהסתכל עליכם. כל גוף שרוצה את העזרה שלנו, אם זה אנשי מקצוע, פוליטיקאים או כל גוף אחר, אנחנו מוכנים לעזור, רק תשתפו אותנו.

אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות. אני מברך אותך על הבהילות של קיום הישיבה בגלל חשיבות הנושא. אנחנו כעמותת "טבקה" ובנציגות פועלים הרבה. קיימתי כמה מפגשים והתעניינויות, כולל פגישה עם אודי פראוור. לא הסתרתי את ההסתייגויות שלי לגבי התכנית שמתגבשת. האמירה שהציבור שותף לבניית התכנית, אם יש תכנית, היא אמירה לא נכונה ולדעתי זו בדיחה אחת גדולה. מעבירים מיילים, שגם אני קיבלתי אותם, על תכנית גמורה. היא לא תכנית, היא מסגרת, היא סיסמאות שאין בהן הרבה בשר. אני מרגיש שאנחנו עוד פעם נכנסים למעגל של רמאות של הקהילה, שמרמים עוד פעם את הקהילה בעוד תכנית גרנדיוזית שבאה כביכול לפתור את הבעיות הכלליות של יוצאי אתיופיה, כאשר בסופו של דבר לא יוצא מזה שום דבר. אנחנו יודעים שהייתה תכנית גרנדיוזית, תכנית חומש. הייתה התייחסות והשוואה של התכנית הזאת לתכנית המתגבשת בהקשר לתקציבים שהוקצו כביכול לתכנית. לבוא ולהגיד שיש תקציב איפה שהוא אומר שאנחנו עובדים על בסיס זמינות מזומנים, שאם יהיו מזומנים פנויים כן נעשה. היה ויקרה משהו, התכנית הזאת תקבל עדיפות שנייה, שלישית ורביעית ובסופו של דבר לא יצא כלום.

אני בא ודורש ומבקש שאם יש תכניות, שהן יצאו מפורטות, מתוקצבות לפי סעיפיהן, שזה יהיה מעוגן בספר התקציבים. כדי שהקהילה תאמין למה שמתרחש זה צריך להיות גלוי כמו כל תקציב אחר. התקציב של חצי מיליארד שקל נשמע גרנדיוזי. המשרדים מתוקצבים ממילא בכל מיני תחומים למען יוצאי אתיופיה. אנחנו רוצים לדעת אם החצי מיליארד שקל ל-4 שנים שמדובר עליהם, שזה בכלל לא מספיק, אומר שזה במקום אותם תקציבים שהמשרדים היו מתוקצבים בהם ממילא עד עכשיו. התכניות לא מתחילות עכשיו ליוצאי אתיופיה. מדברים בתכנית הזאת על כך שהיא תכנית משלבת. בלי להגביל את התקציבים מוסיפים עוד גורמים כדי שיהיו שותפים. אנחנו מאוד רוצים לעשות שילוב, אבל יש כאן דבר שמפריע לי מאוד, וזה שאנשים שחושבים שיוצאי אתיופיה שיושבים לבד נועדו לכישלון. אני רוצה להגיד שיוצאי אתיופיה יכולים לשבת לבד אם הם יקבלו את התכניות הטובות. אם התקצוב יהיה תקצוב נכון ויגיע ליעדו, יוצאי אתיופיה יכולים להצליח, אפילו שהם לבד. לא בשם אינטגרציה צריך לפזר ילדים לכל מיני מקומות, להוציא אותם מהשכונות הטבעיות שלהם.

אדוני היושב-ראש, אני תומך בעמדה שלך, בגישה שלך. צריך לבחון את זה מחדש לפני הקריאה השנייה והשלישית, לפני שנגיד שהיינו יכולים לעשות את זה אז אבל עכשיו כבר מאוחר.

תודה רבה ליושב-ראש. אני חושב שמאוד חשוב שכינסת את הוועדה ואת כל אנשי המקצוע בשטח לדיון דחוף. אני חושב שהכל מתחיל מהחינוך בבית הספר. אם נסתכל בשכונות המאוכלסות שיש בהן הרבה אתיופים, אז הפעילות הדתית והחברתית בשטח היא מאוד מאוד קשה. אם אנחנו נתגבר, אם ניתן את החינוך הנכון, את ההדרכה למבוגרים, אז השילוב יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר מוצלח. יש הזנחה במה שאני רואה. את כל התקציבים, את כל מה שנאמר אני מתרגם לשטח, אני רוצה לראות מתקיים בשטח, נעשה.

שירותי הדת בקהילה זה דבר שהוא מאוד מאוד הכרחי ומאוד חשוב. זה מחזק את הקהילה, את הנוער. אני לא אומר שכולם יהיו דתיים, אבל לפחות זה נותן את הביטחון העצמי, זה נותן את החזרה למורשת, למנהגים, במיוחד לדור הצעיר. אני חושב שצריך לחזק את העניין הזה של שירותי דת בכל עיר ועיר. יש מקומות שבכלל אין פעילות דתית, רק כמה בחורי ישיבות שבהתנדבות משתדלים לעשות. מה שאמרת זה נכון, זה הכרחי.

לפחות כצעד ראשוני המספר הזה של 20 רבנים הוא מאוד חשוב. אני מטפל בנושא של הקסים. תאמינו לי, מחצי משרה אי אפשר להתקיים, אי אפשר לתפקד.

זה 2500 שקל.

יש משפחה, יש נסיעות, שלא לדבר על אחזקת הבית. אם אנחנו רוצים לנצל את הידע שלהם, את היכולות שלהם, צריך להשלים את השכר ל-100%. העניין של הרבנים הוא מאוד מאוד חשוב. איפה שיש בתי כנסת רואים שהציבור מתאחד, בא. הנוער בא בהמוניו. אפילו הנוער שירד לשוליים חוזר בתשובה. הלכתי לתת הרצאה בנתניה. עם כל תוספת השערות שיש להם, הם באו עם כיפה להרצאה כדי לשמוע. אני שמחתי שאנשים רוצים. אני חושב שצריך לחזק את זה. בסכום הקטן הזה אפשר למנוע הרבה הרבה נזקים בקהילה. יישר כוח גדול. אדוני היושב ראש, תודה רבה.

תודה לרב הראשי של יהודי אתיופיה, הרב יוסף הדנה. תודה על נוכחותך פה, זה מאוד חשוב.

תודה רבה לאדוני היושב-ראש. אתה בן אדם יחיד ומיוחד. תהיה חזק ונבון. אני יודע שזה קשה. אני רק מברך אותך שתהיה חזק, הקדוש ברוך יעזור לך. כבר עברו 30 שנה. הייתי רוצה לבקש ממך שאולי תחתים את חברי הכנסת, זה יכול לעזור.

עברנו שנה קשה בקהילה. הקהילה תמיד בוחרת בליכוד, אבל קשה להיכנס לליכוד. רק אברהם יכול, מישהו אחר לא. חשבנו שראש הממשלה הקים ועדת שרים. אני חושב שלמגזר הרוסי הוא לא היה מעז לעשות את זה. אני הייתי מאוכזב מהדיבור, הקהילה מאוכזבת. מאמינים באנשי הליכוד, אבל הם דורכים עלינו. זה לא טוב.

כבוד היושב-ראש, ד"ר אברהם, התכנית שלך היא מצוינת. הקהילה מאוד תתמוך. כבוד הרב הראשי אמר שחסרה לנו פעילות בתחום הדת. מעסיקים אותנו ב-2000 שקל כבר 3 או 5 שנים. עברנו את ההכשרה במשך שנתיים. הרב הדנה עזר לנו. במציאות שום דבר לא מתקיים. הילדים שלנו נמצאים ביחידות מובחרות, נותנים את הנשמה, נלחמים. אנחנו, ההורים, הפכנו להיות כלום. אין לנו יכולת לעשות, לגבש כל מיני פעילויות מסורתיות, דתיות. אם בקריאה השנייה והשלישית לא מאשרים את התכנית הזאת, צריך לאפשר לציבור לחזור לרחוב. זה מה שרוצה ראש הממשלה? אני מקווה שלא. אני מבקש שאת התכנית שלך יישמו.

תודה רבה ליושב-ראש, לרב הראשי יוסף הדנה, ליהודי אתיופיה ולכל הנוכחים. הדת מאוד חשובה. הדת היא הפסיכולוג בלידה שלנו. יש הרבה נוער, לצערנו, שלא מצאו את הקשר. אנחנו מנסים להציל את אותם בחורים שהולכים, לצערנו, לכלא. הדת היא מאוד חשובה. אנחנו מצילים את אותו נוער שמסתובב בכל מיני מקומות, בתחנות. הנה, ברוך השם, נבנה בית כנסת באזור רחובות. בהתחלה לא היו נוכחים. חיפשנו את אותם חבר'ה, את אותו נוער שעלולים היו ליפול לבור. אנחנו, ברוך השם, לאט לאט ליווינו אותם. הדת בתוך העדה מאוד מאוד חשובה להצלת הנוער, אבל גם לעודד את הרוח של הקהילה בכלל. תתנו תמיכה ענקית, אנחנו מחכים לכם.

כבוד היושב-ראש, אני שמחה שאתה מקיים את הדיון היום. אני מכבדת מאוד את המחקר לעומק שעשית מבחינת הצרכים בשטח, אפילו עם סעיפי תקציב, אם כי אני חושבת שלפחות בתחום החינוך היו סעיפים נוספים שניתן היה להוסיף לאותם סעיפים שהזכרת.

אני מדברת כמי שהשתתפה במסגרת ההתייעצות שהתקיימה ב-11.8 במשרד החינוך על התכנית הראשונית של משרד החינוך. אתה דיברת, הרבה אנשים דיברו, אני דיברתי על התכנית שהוצעה ועל מה שהיה חלקי בהחלט. הייתי רוצה לדעת אם יפיצו תכנית מתוקנת, איך יפיצו את התכנית המתוקנת, כדי שנוכל לראות אם לפחות אותה התייעצות נשאה פרי. אני גם הצעתי באותו מעמד שיש צורך ללמוד מהקיים. לפני שמחליטים סופית על התכניות החדשות, הצעתי שיהיה פורום של מפעילי התכניות, שנשב יחד, נלמד אחד מהשני. גם במגזר השלישי וגם במשרד החינוך יש לקחים שלמדנו מהעבודה רבת השנים, גם מבחינת מה שצריכים לעשות, מה הביא לתוצאות, וגם הדברים שלצערנו הרב לא הניבו פרי על אף הכוונות הטובות.

היו גם דברים נוספים מדאיגים בתכנית. עדיין מדברים על הריכוזים בבתי ספר. אנחנו רואים תהליך של קהילה שבעצמה התפזרה בבתי ספר, שבעצמה מתחילה להתפזר לשכונות. אני חושבת שצריכים לתת גם ביטוי לצרכים של החברה.

תודה רבה על הזימון, תודה ליושב-ראש ועדת הקליטה. אני פעיל חברתי בעיר נתניה מאז 2006. אני ראיתי בני נוער שמשחקים בגולות, שלא היה להם אחרי בית ספר מועדון, לא היה להם שום דבר, לא הייתה להם תמיכה. אני קמתי ובאתי אחרי הצבא. האחים שלי מסודרים, אני מסודר. אני ראיתי בני נוער מסכנים שאף אחד לא שילב ולכן קמו הארגונים. גדעון עזרא, זכרונו לברכה, שהיה במשרד הקליטה וגם היה השר לביטחון פנים עזר לנו לגבש את העניין בתכניות ממשלתיות. יש תכנית חומש בנתניה שהממשלה לא מכירה בה. אנחנו כבר התייאשנו. חבר'ה, קמנו ועשינו את העבודה. אנחנו החזרנו את הכבוד שלנו. את תכנית החומש לעדה שלנו שמנו בעיר דרך המתנ"ס, דרך עריית נתניה, בשיתוף פעולה.

חסרים לנו במשרד הקליטה תקציבים. בשנה האחרונה לא הייתה לילדים קייטנה בגלל המצב הכלכלי של ההורים שלא היו יכולים לעמוד בזה. המתנ"ס נתן את חלקו. הארגונים שהיו נותנים לא יכלו השנה. השנה גם אתם קיצצתם, לכן לא היה להם תקציב.

יש הרבה בעיות. אתם מביאים לנו תכנית. מה שמרגיז אותי זה שמשרד ממשלתי בא ומדפדף בטלפון שלו. כל הנציגים וכל המכובדים מגיעים לשמוע דברים, בשורה טובה לעדה. מספיק סבלנו, מספיק סבלו מתכניות אחרות. הוא בא ומספר לנו סיפורים שיהיה בסדר. ה"יהיה בסדר" הזה התחיל מבית הספר. נתנו לנו הבטחות, אמרו - יהיה בסדר, יהיה לך בשנה הבאה. לא, אני באתי לשמוע היום מה התכנית. יש בני נוער שמחכים. האנשים רוצים להתקדם. חבר'ה, אם לא היה קמח באתיופיה, היא הייתה פושטת את הרגל. תפתחו מקרר בבית של אתיופים. חוץ מ-25 קילו קמח אין כלום. ברווחה כשהם הולכים מסתכלים עליהם מאחורי הגדר. מי מבין את זה? אתם, המומחים, מביאים לנו חליפה תפורה. אני הולך כל יום ובודק בית בית.

אנחנו צריכים לתת דגש גם בנושא של רווחה. אין להם חימום, אין להם קירור. בואו ניכנס בית בית. אפילו מיטת הסוכנות, השמיכה נמצאת עדיין בבית של האנשים. ראיתי במו עיני. אני יכול לקחת אתכם, אני עובד בשטח.

כשאתה עושה לי מתמטיקה זה נורא מעליב, זה נורא מעצבן. העדה הזאת לא צריכה לעשות טובות לאף אחד, היא רוצה להשתלב, היא רוצה לעשות משהו. היא תורמת ביחידות מובחרות, בהכל. אני מבקש ודורש שראש הממשלה, שמשרדי הממשלה ישימו דגש, יבואו עם תכנית. אם אין לך תכנית, תגיד לאברהם: אין לי תכנית ברורה. אל תביא לנו חליפה תפורה, אני מבקש. תרד לשטח, תכיר. תבואו מוכנים. אנחנו נעזור לכם. אנחנו בזרועות פתוחות נעזור לכם. תבואו לשטח, זה מה שאני מבקש.

צהריים טובים, אדוני היושב-ראש, אורחים נכבדים. אני רוצה שוב לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הנחישות שלך בטיפול בנושא הזה. גם בפגרה זה לא מובן מאליו. התחלת בזה עם כינונה של הכנסת הזאת עת התמנית ליושב-ראש ועדת הקליטה. זה היה הזמן שקרו ההפגנות הקשות. התחלת בתהליך. הנה אנחנו שומעים את הדברים, במיוחד של הדובר האחרון. הדברים הקשים שנאמרו כאן משקפים מציאות.

הדיון הזה, אדוני היושב-ראש, קורה בזמן שהתחילו דיוני התקציב לשנת 2015 שחולפת לה, ולשנת 2016. רבותיי, תקציב מדינה זה לא אוסף של מספרים, זאת תכנית עבודה. צר לי לבשר לכם שבתקציב המדינה שיקבע את מהלך החיים כאן במדינת ישראל עד לסוף שנת 2016, ואולי מעבר לזה, כמו שקרה קודם בגלל שלא היה תקציב המשך, אין בשורה בשום תחום. דיברתי בוועדת הכספים לגבי הצמיחה שאיננה. אין בשורה גם בתחום הזה, בתחום של הטיפול בבני העדה האתיופית. אני אומר את זה בצער רב.

אני – ד"ר נגוסה מכיר אותי - לא אדם שמתלהם, אני לא מחלק ציונים. אני מנסה כמה שניתן בבית הזה להיות ענייני. אין בשורה, אין תכנית עבודה, אין שום דבר שיכול להצביע על כך שיהיה בסדר, אין שום מקום בתקציב להאמין שיהיה בסדר. אני אומר את זה עוד פעם בצער רב. רבותיי, לא יכול להיות כך. חשוב מאוד שתעלו את הדברים כעת, כי לכנסת יש השפעה על גיבוש התקציב לא רק בפן של המספרים שכתובים בתקציב. אתם חייבים לדרוש שמול הכנסת תוצג תכנית עבודה קונקרטית עם יעדים ברורים, עם לוח זמנים ברור. אם כן, אז תקציב שמגבה את הביצוע של אותה תכנית. אי אפשר ככה. מה שנכון לתחום הזה נכון גם בתחומים אחרים שגם שם לא קורה הרבה. אתם כרגע עוסקים בנושא הזה שחשוב לכולנו, לא רק לכם. זאת הדרישה שצריכה לצאת מכאן בצורה מאוד ברורה וחדה. צריך לקבוע מועד שתוצג כאן תכנית קונקרטית עם לוח זמנים וכו'.

שמעתי את הקסים המכובדים שדיברו על החשיבות של הדת לנוער שאין לו מסגרות נורמטיביות. אני רוצה לחזק את ידיכם במובן זה שהנוער צריך למצוא את דרכו. זה בכלל לא קל. גם הנוער כיום לא יודע למצוא את דרכו. חשוב מאוד שיהיו מסגרות שמקרינות סמכותיות, שמקרינות שליחות, שמקרינות איזו שהיא מערכת נורמטיבית שהיא מעל למאסטר שף ולתכניות הריאליטי. חשוב מאוד שאתם תעשו את זה. אף אחד לא צריך לבוא בגישה פטרונית כאילו הוא יודע יותר טוב מה טוב לנוער שלכם. אתם יודעים, אתם ההורים, אתם המופקדים עליהם. תפקידנו לאפשר זאת, להקל בעשייה, לתת את המשאבים כדי שזה יקרה. זאת המשימה שמוטלת עלינו.

אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה. אני רוצה לאחל לישראלים בני העדה האתיופית שהשנה הקרובה לא תהיה כקודמתה, שלא יהיה צורך לצאת לרחובות, שאכן מדינת ישראל תתגייס כל כולה למשימה הזאת. גם אם הדברים לא יקרו בין לילה כי אלה תהליכים ארוכים, שהתקווה שמבוססת על עובדות בשטח היא זאת שתנחה אותנו ותאיר את השנה החדשה.

אני רק אומר שאנחנו בשלבים מתקדמים של סיכום תכנית "הדרך החדשה" שגיבשנו יחד עם משרד הראש הממשלה. הצבא ומשרד הביטחון לא היה שותף לתכנית החומש. כמובן שעשינו פעילויות גם אז. גם לפני שהתחילה "הדרך החדשה", בערך לפני סדר גודל של שנה, עשינו הערכה מחודשת של מרבית התכניות שלנו. עם חלקן אנחנו ממשיכים, בחלקן אנחנו עושים שינויים. זה בא לידי ביטוי בתוך התכנית והמתווה שיוצג לציבור, כמו שצוין כאן קודם.

לגבי התקציב, אנחנו לא מתוקצבים בתכנית. לא הגשנו את הדרישות. אנחנו בשיח על זה מול משרד ראש הממשלה, כך שאני לא יודעת להתייחס להיבט התקציבי. עדיין לא קיבלנו מענה לסוגיה הזאת. כמובן שיש משמעויות לתכניות שאנחנו מציעים. יש להן תג תקציבי שצריך לדון בו. אנחנו נדון בו יחד עם המשרד.

אנחנו גם לא ראינו, לא באשמת אף אחד, את התכניות של המשרדים הקודמים. אנחנו מניחים שנראה אותן בימים הקרובים כאשר הן יפורסמו. לנו מאוד חשוב להתריע - יכול להיות שזאת התרעת שווא – על כך שבחלק מהדברים שמענו על אפשרות של צמצום האוכלוסייה שתטופל במסגרת התכנית - רק עולים חדשים, או רק אוכלוסייה שהיא עד היקף שנים מסוים בארץ. לנו מאוד חשוב שהתקצוב לכשיינתן לא יינתן אל מול קריטריונים כאלה, אלא אל מול בחינה של הצרכים, כי זה לא 0 או 1. יש אוכלוסייה בארץ שצריכה מענה מסוים, יש אוכלוסייה שלא צריכה כלום ולא נדרשת לאף תכנית התערבות, היא משולבת בצבא כמו כלל החיילים. מה שחשוב לנו זה לא לעבור ממצב של הכל או כלום. חשוב לנו להדגיש את זה. גם בתכנית שאנחנו נגיש אנחנו נציין באיזה אוכלוסיות אנחנו רוצים לטפל, באיזה קריטריונים. לנו ברור במי אנחנו צריכים לטפל.

משרד החינוך גיבש בתיאום מלא בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר כחלק מהתכנית הממשלתית, תכנית פעולה שפורסמה באתר משרד ראש הממשלה, באתר משרד החינוך. היא הוצגה גם לציבור. גם נערך שימוע ציבורי שהיושב ראש נכח בו. אנחנו שמענו את ההערות שנאספו והועלו בכתב דרך האינטרנט ונאמרו בעל-פה באותו שימוע ציבורי. בימים אלה אנחנו מעבדים במשרד החינוך את ההערות ששמענו, אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות לתמיכות. בהמשך לשאלה שנשאלה פה, התכנית עם ההערות שהתקבלו תפורסם לציבור הרחב. התקציב בתוך משרד החינוך הורחב, הוא גדול יותר ממה שהיה עד כה.

באותו דיון שציינת שאלתי מה התקציב, לא קיבלתי תשובה. אולי היום את יכולה להגיד את הסכום של התכנית הזאת שאת מציינת.

כפי שנאמר בתחילת הדיון, אנחנו ממתינים לוועדת השרים שתיערך בחודש הבא.

אתם תבואו בלי תקציב?

הסיכום הוא בין שלושת המשרדים שציינתי – משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. הסיכום הוא על שילוש התקציב הקיים. אנחנו בהחלט מדברים על תקציב תוספתי.

מה הוא התקציב הקיים?

על איזה בסיס? זה 1 חלקי 12?

התקציב הקיים היום במשרד החינוך עומד על כ-15 מיליון שמוקצים לתלמידים יוצאי אתיופיה. התקציב הזה יגדל משמעותית.

זה "צבוע" בתכנית?

זה "צבוע". זה כרגע נמצא בבסיס התקציב שלנו ל-2015. בעקבות החלטת ועדת השרים בחודש הבא זה עתיד לגדול.

אני עברתי על ספר התקציב, הוא לא מופיע.

לא יכול להיות. מה שמוצג שם זה פרויקטים ופעולות במשרד. בתוך התכנית הזאת יש כסף ייעודי לזה.

למה לא צוין?

ככה זה מוצע.

איך אני יכול לעקוב אחרי זה?

התכנית הזאת מתפצלת להמון תקנות. התקנות לא מפורסמות בשלב הזה. התקציב הוצג בתכניות, לא בתקנות תקציביות. זה מה שמקובל. ככה מוצגת התכנית, ככה מוצג התקציב. אני מכירה את תקציב משרד החינוך. בתוך תכנית שנקראת "פעולות ופרויקטים" יש מענה של 15 מיליון לנושא הזה.

לשנה?

לשנה.

לתכנית של ועדת השרים?

נכון.

את בטוחה במה שאת אומרת?

ברור.

זה תקציב קיים.

זה תקציב קיים. אני שאלתי ספציפית לגבי התכנית. לא ראיתי בשום מסמך. אם היא אומרת, בסדר, נשב, היא תוכיח לי. האם השתמשתם באותו סכום ב-2015?

הכסף הזה הוצא?

תכנית החומש הייתה תכנית - -

לא תכנית החומש. אני מדבר על התכנית החדשה.

תכנית החומש הסתיימה. כל משרדי הממשלה האחרים קיבלו תוספת תקציב עבור תכנית החומש, חוץ ממשרד החינוך שהיה צריך לתת מתקציבו לתכנית החומש. זה משהו היסטורי. תכנית החומש הסתיימה. לקחנו את התקציב הזה, ייעדנו אותו ל"דרך החדשה". אנחנו לא נפגע בשום תכנית ממשיכה. התכנית הזאת הסתיימה. אנחנו הולכים עכשיו ליעד אחר לפי התכנית שהגשנו. זה משמש לעזר, לכן זה קיים.

יש לנו כרגע 4 מכללות שבהן יש תכניות. הרעיון הוא לא תכנית נפרדת, אלא תכנית שכל סטודנט משתלב בכל אחת מהמכללות. אנחנו מזהים את הצרכים של הסטודנטים, נותנים להם איזה שהוא מענה. אנחנו היינו מתוקצבים בכל השנים רק בתכנית החומש. אנחנו מקבלים 500 אלף שקל. התכנית הזאת הסתיימה. השנה זאת השנה הראשונה שמשרד החינוך נתן לנו 300 אלף שקל נוספים עבור התכניות שלנו. אין לנו כרגע תקציב. יש לנו שתי מכללות נוספות. אחת מהן היא מכללת הרצוג, שיש בה גרעין מאוד יפה של יוצאי הקהילה האתיופית. אם לא נקבל תקציב נוסף, אנחנו פשוט לא נוכל לשלב מכללה נוספת.

נושא הדיון שלנו הוא תקציב 2015,2016. השאלה היא אם יש ביטוי בתקציב החדש. אנחנו נמשיך לדון בנושא הזה.

אני חושבת שהנושא הזה מאוד חשוב, כי אם אנחנו מדברים על העצמה של האוכלוסייה, זה בדיוק הגרעין שיכול אל"ף, לאפשר להשתלב בחברה הישראלית, ובי"ת, להוות איזו שהיא דוגמה ומנהיגות לקהילה עצמה.

אני רוצה שמשרדי הממשלה יבינו אותנו, את חברי הכנסת. אנחנו לא מחפשים אשמים. יש לנו הזדמנות שלא הייתה. יש ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. זאת ההזדמנות שיש לנו סוף סוף להרים את הקהילה. אני מודאג שנפספס אותה. זאת המטרה שלי. אני לא נגד אף אחד, אני רק אומר, בואו נשלב ידיים, לא נפספס את הזדמנות הזאת, נביא תקציב, תכנית שיכולה להביא טיפול מהשורש בכל התחומים. זה העניין. אני רוצה שתבינו. כשאני שואל אתכם שאלה, אני לא נגדx או y. אני רק רוצה שנבין שאם אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזאת, זה פשוט בכיה לדורות. בואו נשתף כולנו פעולה לטובת הקהילה. כולנו יודעים את הבעיות בשטח. גם אתם, המטפלים בנושא ברמה המקצועית, יודעים את האמת. תנו לנו, לחברי הכנסת, את הכלים. אני באתי לכנסת לא כי חיפשתי עבודה, אני באתי כדי לעשות שינוי. אם אני לא אצליח לעשות את השינוי בהזדמנות הזאת, לא עשיתי את העבודה. זאת העבודה שלנו. סוף סוף הצלחנו בוועדת שרים בראשות ראש הממשלה, אבל אם אין תקציב, מה זה עוזר? זו הנקודה.

האם התקציב של משרד הביטחון הוא תקציב דיפרנציאלי, שונה, נפרד לבני הקהילה האתיופית? למה זה לא כלול בתקציב משרד הביטחון? מה קודם למה? אני יוצא בתחושה כזאת שיש הרבה כוונות טובות. אמרת שבאת לכנסת כשליחות ציבורית וכדי לעשות את העבודה.

נכון.

זה בהחלט נכון, אני מסכים איתך. עשית המון עבודות במהלך השנה. אנחנו סומכים עליך בבדיקות האלו, אבל יש פה איזה שהוא בלבול. אנחנו נמצאים בתכנית "דרך חדשה". אני רוצה לדעת אם יש בכלל תכנית. יש תכנית?

שאלנו קודם. אין תכנית. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים אם יש תכנית או אין תכנית. שמעת אותי. הצעתי. אני ארוץ עם זה, אם זה מוסכם על בני הקהילה. אני מתייעץ אתכם. אנחנו נלך בתיאום. אם אין תיאום, אז בנפרד. אני חבר כנסת, לכן אני צריך לדרוש את הדברים האלה. אני אדחוף את הדברים האלה. תשאיר לי את העבודה.

תודה רבה שהזמנת אותנו על-מנת לשמוע את כל הבעיות שיש במרכז קליטה מבשרת ציון. אני רוצה לדבר על המשכנתא. אנחנו תקועים במשך שנים במרכז קליטה. אחרי כמה שנים יש צעירים שהופכים להיות בעלי משפחות. אם הם הפכו להיות משפחות, הם לא צריכים להיות במרכז קליטה. במקום לתת לנו את המשכנתא, להוציא אותנו משם, לתת לנו את הזכאות, חוסמים אותנו מהזכאות. נותנים לנו שכר דירה שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. בטענה הזאת הם תובעים אותנו בבית משפט. כמובן שאין לנו עורכי דין להעמיד נגדם. מביאים צו פינוי מבית משפט כדי לזרוק אותנו ממרכז הקליטה. 4 משפחות גרות בחדר אחד במשך שנים. כאשר האנשים האלה מבקשים לצאת ממרכז הקליטה, לקבל משכנתא, לקבל סיוע, אף אחד לא רוצה לענות. יש איזו חברה שגובה שכר דירה במרכז קליטה. היא לא קשורה למשכנתאות, לזכאות שלנו. היא מטפלת בנו רק כדי להוציא אותנו ממרכז הקליטה. אותי הם תבעו. יש לי ולאשתי תעודות עולה, יש לנו שני ילדים. במקום לתת לנו משכנתא, הלכו ותבעו אותנו. אנחנו לא יודעים לאן ללכת.

מי תבע אתכם?

אנקום גרופ. לא הצלחנו לעמוד מולו. הוא הביא לנו פסק דין.

מרכז הקליטה מנוהל על ידי הסוכנות היהודית, אבל הסוכנות היהודית היא קבלן משנה של משרד הקליטה. למשרד הקליטה יש חברת תחזוקה שמחזיקה או מנהלת את העניין. היא זכתה במכרז, לכן היא מנהלת את זה. יש 3 גופים שפועלים בתוך מרכז הקליטה.

אדוני היושב-ראש, עכשיו אתה מבין לאן הכסף הולך? הוא הולך לכל מיני מישורים, הוא לא מגיע לקהילה.

אני מסכים איתך, זה צריך להגיע ישר לקהילה.

למה הסוכנות לא יכלה לנהל את זה מלכתחילה, למה צריך כל מיני גופים?

בכל 17 מרכזי הקליטה במדינת ישראל יש צעירים כמוני שהפכו למשפחות. למה לדכא אותנו כך שאנחנו לא יכולים להעניק לילדים שלנו את מה שאנחנו צריכים להעניק להם? החבר שלי שדיבר מנתניה נמנה על האנשים שקיבלו סיוע, שיצאו. הבעיות שהוא הסביר הן בעיות של אנשים שיצאו ממרכז קליטה, שקיבלו את הסיוע. אנחנו עוד לא קיבלנו סיוע. הם זורקים אותנו. למי אנחנו יכולים להסביר? אין מישהו שלא כתבתי לו. משרד הקליטה לא רוצה לענות, הסוכנות היהודית לא רוצה לענות, הם מתעלמים מכל דבר, אבל לאנקום גרופ יש את הזכות לזרוק אותי ממרכז הקליטה. כל יום מכתבים, כל יום איומים. למה לא נותנים לנו את המשכנתא שאנחנו זכאים לה? למה אנחנו לא יכולים להביא את המשפחות שלנו מאתיופיה שמחכות לעלות לארץ?

אנחנו, חברי ועדת העלייה והקליטה, ביקרנו במרכזי קליטה, כולל במבשרת ציון. הבנו את העניין. זה מה שאמרתי כפתרון למה שהתרשמנו בוועדה. הבעיה שאתה מתאר מוכרת וידועה. כל הדיון זה שיהיה ביטוי בתקציב. בלי תקציב אין פתרון. כדי להגדיל משכנתא צריך תקציב. כרגע זה לא מופיע. זה העניין.

אתה מדבר עכשיו על כך שיהיה תקציב, שיהיה כסף במשרד הקליטה כדי לתת לנו משכנתא.

לא אמרתי. הצעתי קודם להגדיל משכנתאות. על זה אנחנו נלחמים כרגע כדי שיהיה בתקציב. אני נזהר. אני לא אמרתי שיהיה כסף כי עוד לא נכנס לתקציב. כל הדיון, כל המאבק שאנחנו עושים עכשיו הוא כדי שיהיה בתקציב. אם יהיה בתקציב אז יהיה. כרגע אין. בגלל זה מקיימים את הדיון.

אני מבין, אדוני היושב-ראש, אבל הבעיה היא שיש נגדנו צו פינוי, אנחנו לא יודעים למי לפנות.

אם יש לך צו פינוי זה עניין משפטי, אתה צריך לפנות לעורך דין. אני מכיר את המקרה. דיברתי עם מנכ"ל משרד הקליטה בעניין הזה. יש עניין משפטי. אני חושב שזה פסק דין. אנחנו נדבר אחרי הדיון בעניין הזה, אלא אם כן, עופר, אתה יכול להתייחס לנושא של מרכז הקליטה שמוציאים אותם על ידי צו פינוי. תן לנו את המסמכים, אחר כך נדבר עם משרד הקליטה. נציג משרד הקליטה אומר שהוא לא מכיר את המקרה. אני דיברתי עם המנכ"ל.

4 נפשות גרות באותו חדר. משלמים כולם 500 שקל. מישהי אחת צריכה לשלם 300 או 200 ומשהו שקל. למה צריך לשלם 500 שקל ל-3,4 נפשות בחדר?

כל אחד משלם 500?

כל אחד משלם 500. אנשים צפופים. הם לא יודעים לדבר, אין להם את השפה. הם גרים באותו חדר, מחכים לשירותים בתור. למה? יש לי ילד שמפספס במכנסיים. גם מבוגר יכול לפספס במכנסיים. מי שרואה את האנשים בחוץ חושב שאין להם בעיות, אבל יש להם בעיות בתוך הבית. מי יכול לפתור את זה, אף אחד לא יודע. יש לי 2 ילדים שאני מגדלת. עוד מעט הם הולכים למדינה. עוד מעט ישמעו אותם. יש לנו זכאות. אף אחד לא רואה את הזכאות שלנו, אף אחד לא רואה את המסמכים שלנו. לא איכפת להם מאיתנו. אנחנו הולכים לכל המשרדים. אף פעם אין להם תשובה בשבילי. כל העולים עלו לישראל. משרד הקליטה צריך לטפל בהם. אנחנו צריכים לקבל את כל הזכויות. לאף אחד לא בא לגור בבית הזה. אתם ראיתם בתוך הבית מה הולך? הכל נופל עלינו. הכיור נופל, השירותים, מים, ריחות.

כשהיינו שם ראינו.

כמה אנחנו סובלים מזה. לאף אחד לא בא לשבת במרכז קליטה. אנחנו רוצים לצאת כמו כולם, ללמוד. גם הילדים שלנו צריכים להשתפר. לאף אחד לא בא לגור בתוך מרכז קליטה. הם חוסכים כסף. אנחנו לא חוסכים כסף. אנחנו שולחים למשפחה באדיס אבבה, אנחנו משלמים על הילדים לבית ספר, לצהרון. הילדים גם לומדים באופן פרטי. אני לא יכולה לעמוד בתשלומים לעורך דין, לגנים, לבית ספר. אין לי.

זאת הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון.

חברים יקרים, אני באתי לדבר בשם הנושא של יזמות עסקית בתכנית "דרך חדשה". אנחנו מתרשמים כרגע שהאחראים לעניין של "דרך חדשה" לא כל כך משתפים פעולה. עם כל השיח שאנחנו רואים, אנחנו רואים שרב הנסתר על הגלוי. היינו רוצים לדעת מה קורה. אמרו שיהיה פה שיתוף ציבור, שיתוף של השטח. הנציגים שלנו לא מצליחים להגיע לשיחה. זה חבל. התחושה היא שאולי, כמו שאמרתם, יש פה "מריחה" או משהו כזה. אני אומר את זה בזהירות.

כמו שנאמר כאן ממשרדים אחרים, משרד הכלכלה יחד עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בונה את התכנית של "הדרך החדשה" בהמשך לדיונים שנעשו בהקשר של התכנית הזאת. את כל הכלים של המשרד מכניסים כחלק מהתכנית הזאת - גם הנושא של יזמות עסקית, גם הנושא של קידום תעסוקתי, ליווי תעסוקתי, בין אם באקדמאים ובין אם בהכשרה מקצועית. נציג הציבור שלנו, עו"ד איציק דסה, לוקח חלק בכל התהליך שאנחנו עושים, מתחילתו ועד השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו לקראת הצגת התכנית שנמצאת אצלי ממש כאן. אנחנו כרגע בכתיבת טיוטה שעוברת אישורים אחרונים במשרד. כמו שפורסמה התכנית של משרד החינוך, גם התכנית של משרד הכלכלה תפורסם באינטרנט להערות הציבור. זה לא נכון שלא היינו חלק בדיונים שנעשו במסגרת התכנית הזאת. גם הנושא הזה כבר פורסם באינטרנט. תהליך שיתוף הציבור נעשה לאורך כל התהליך, כולל החלק של היזמות העסקית.

את יכולה להגיד לנו כמה עולה התכנית, אם יש תקציב?

כפי שנאמר מעמיתיי לפניי, התקציב עוד לא נסגר בצורה הרמטית, אנחנו עדיין בדיונים בתוך המשרד. אני יכולה להגיד לכם, בדומה למה שאמרו במשרדים אחרים, שהתקציב גדל . הוא גדל גם בהקשר של יזמות עסקית, גם בהקשר של ליווי תעסוקתי לאקדמאים בהכשרות מקצועיות. כל התקציבים גדלים. אני לא יכולה להגיד לכם מספרים מדויקים, כיוון שלא סגרנו את זה, זה עדיין נמצא בדיונים.

מה היה התקציב לפני שזה גדל?

אי אפשר לנקוט במספר?

אני יכולה לנקוט במספר.

תגידי לנו מה היה, מה הוספתם.

היו פעילויות שנעשו במסגרת המשרד באופן כללי, לא הייתה פעילות "צבועה". בתחום של יזמות עסקית יוצאי אתיופיה קיבלו שירותים כמו כל אזרח במדינת ישראל, כנ"ל גם לגבי דברים אחרים. אני יכולה להגיד לכם שבשוברים להכשרה מקצועית ליוצאי אתיופיה התקציב היה מיליון שקלים. בהכשרות מקצועיות אנחנו מדברים על בערך 500 אלף שקל. בנוסף, יש תכנית של יחידות הכוון תעסוקתיות. כרגע אנחנו עומדים על 9 מרכזים. אנחנו רוצים להגדיל את זה במסגרת התכנית של "דרך חדשה". התכנית עומדת על 15 מיליון שקל רב שנתי. זה חלק מהפעילויות שאני מספרת לכם עכשיו עם התקציבים לפעילויות "צבועות". מעבר לפעילויות "צבועות", משרד הכלכלה נותן שירותים ליוצאי אתיופיה כמו לכל האזרחים במדינת ישראל.

אנחנו מעוניינים בתכנית של ועדת השרים. את לא נקטת כל כך - -

המספרים שציינתי זה מיליון שקלים לשוברים להכשרה מקצועית. זה אחד מהכלים של משרד הכלכלה בתחום של הכשרות מקצועיות. אנחנו מדברים על כ-500 אלף שקל בהכשרות מקצועיות קבוצתיות, ועוד 15 מיליון בתכנית רב שנתית.

כמה שנים רב שנתית?

4 שנים, שזה 9 יחידות הכוון בפריסה ארצית.

אנחנו בודקים את הנושא של ייצוג הולם. לא ראיתי התייחסות בתכניות לייצוג הולם.

תעסוקה.

אני מדבר על ייצוג הולם. ייצוג הולם זה גם תעסוקה במגזר ממשלתי או ציבורי. לא ראיתי שום התייחסות. אני רוצה לציין שהנתונים של משרד הביטחון ויחידות הסמך אינם מפורסמים. הייתי מאוד שמח לקבל התייחסות. בקבוצה שלנו חברים הרבה קצינים שמספרים לי על בעיות בוועדות רבי סרנים למיניהן. מאוד חשוב לתת את הדעת על כך. כל משרד כאן, וקטונתי לומר, צריך לבדוק על הדרך מה הייצוג ההולם אצלו במשרד, לנסות לקדם ולהכניס את זה לתכנית הכללית.

בנוגע לתכניות של משרד הכלכלה, ראיתי שפרסמתם באתר אינטרנט תכנית שנתית לשנת 2016 לגבי אוכלוסיות מיוחדות: חרדים, ערבים. לא ראיתי שום ציון על יוצאי אתיופיה. זה פורסם שם בריש גלי. יש איזו שהיא בעיה. באמת שרב הנסתר על הגלוי. יש הרגשה של איזה שהוא מתווה גז. מסתירים אינפורמציה, לא משתפים את כלל הציבור. כדי שתכנית תצליח בצורה שהיא מאוד מאוד טובה ומאוד מאוד מיטבית, צריך להנגיש את התכניות האלו, בין אם זה פייסבוק כי אנחנו היום נמצאים בעידן מודרני, בין אם זה קבוצות אינטרנטיות כאלו ואחרות, לא רק לארגון x,y או z. הקהילה מורכבת, יש בה מגוון של אנשים, מגוון של קבוצות, לכן גם דרך ההנגשה צריכה להיות בהתאם.

דווקא האמירה האחרונה רלוונטית לגבינו. אנחנו ברשות האוכלוסין וההגירה מונים כ-2070 עובדים, כאשר 71 מתוכם הם מהעדה האתיופית. אנחנו בכל תהליכי הגיוס נותנים עדיפות למועמדים אתיופים. יש לנו גם עניין מקצועי לקלוט, מעבר לעניין של ייצוג הולם, כי ברגע שאנחנו קולטים עובדים שיש להם את הרקע, את השפה, זה עוזר לנו לתת שירות לציבור בכלל, ולציבור האתיופי בפרט. דווקא בתקופה הזאת אנחנו נמצאים בתהליכי הרחבה וגיוס. אנחנו מרחיבים שירות לציבור בגלל הנושא של הפרויקט הביומטרי, שבטח שמעתם עליו, ובכלל להנגשת השירות. אנחנו בנושא הזה נותנים עדיפות ודגש.

אני באתי מהצפון. אני מדבר עם עולים חדשים צעירים. הרבה פעמים באנו לפה, לכנסת, אבל לא קיבלנו פתרון אמיתי. כל הזמן אומרים - אנחנו עושים, אנחנו עושים. אין פתרון לעולים חדשים צעירים. גם למשרד הקליטה אין איך לממן. בן אדם משלם 1500 שקל לחדר אחד. אם 2 אנשים גרים בחדר אחד, הם משלמים בנפרד. איך זה שבמרכז קליטה אחד משלמים משהו אחד, במרכז קליטה אחר משהו אחר? זאת מדינה אחת, כל בן אדם זה אותו דבר. תמצאו פתרון אמיתי לעולים החדשים. העולים החדשים נמצאים עכשיו במצב קשה.

לגבי ייצוג בשירות המדינה, כמובן שנציבות שירות המדינה צריכה להתייחס לזה. אני יכולה להגיד לכם שבמסגרת הפעילות שאנחנו עושים, אנחנו הולכים להנגיש את הנושא של תעסוקה במשרדי הממשלה לאוכלוסייה באמצעות הרכזים של יחידות ההכוון התעסוקתיות שיש לנו בכל הארץ.

לגבי תכנית העבודה, כולם מוזמנים להיכנס לאתר של משרד הכלכלה, למטה תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות. המדיניות של המשרד מפורסמת, התכנית שלנו, פרטי הקשר לכל התכניות שאנחנו מפעילים במשרד. שם מפורטים כל הפעילויות שלנו בצורה דומה ליתר האוכלוסיות. בדיוק כמו שאתה רואה את המדיניות של משרד הכלכלה לגבי יוצאי אתיופיה, ככה תוכל לראות גם לגבי חרדים וערבים. אין תכניות עבודה מפורטות יותר בתחומים של אוכלוסיות אחרות. אני מזמינה את כולם להיכנס ולראות.

אני מסכם את הדיון. אנחנו, כמו שאמרתי בהתחלה, התכנסנו בגלל שלא מופיע, אין התייחסות בתקציב המדינה לשנות 2015 ו-2016. אנחנו שמענו את נציגי המשרדים. יש פרוטוקול. יחד עם זאת, ההתייחסות ששמענו לא מספקת אותנו. זה לא ברור. אנחנו לא יודעים איפה הכסף. הכסף לא "צבוע". אנחנו דורשים 475 מיליון שקל בתקציב המדינה לשנות 2015,2016 בכל התחומים. אני ציינתי קודם כמה. אנחנו נגיש את זה לוועדת הכספים, נפעל בכיוון הזה, וגם לוועדת השרים ולשר האוצר. אנחנו, חברי הכנסת, נמשיך ונאבק שהכסף ייכנס ויהיה "צבוע" בתקציב השנתי הזה. אני מצפה ממשרדי הממשלה שישתפו איתנו פעולה בעניין הזה. אנחנו ביחד נקדם את הדברים האלה. אנחנו נמשיך בעניין פירוט התכניות. על כל זה נקיים עוד דיון בקרוב. אני מודה לכם, לכל אחד ואחד שהגיע. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.