הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ח באלול התשע"ה (02 בספטמבר 2015), שעה 23:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 02/09/2015
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2015 ו-2016, התשע"ה-2015, קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 , קביעת ועדה לדיון הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015, בקשת יו"ר הכנסת לאישור נאום נשיא הודו בשפה האנגלית במליאת הכנסת.
פרוטוקול
1. בקשת יו"ר הכנסת לאישור נאום נשיא הודו בשפה האנגלית במליאת הכנסת
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ישראל אייכלר
רוברט אילטוב
יואב בן צור
צחי הנגבי
מכלוף מיקי זוהר
אורן אסף חזן
יואל חסון
אחמד טיבי
ינון מגל
מרב מיכאלי
אברהם נגוסה
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
יואב קיש
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
אמיר לוי - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עו"ד איתי טמקין - לשכה משפטית, משרד האוצר
אסי מסינג - אגף התקציבים, משרד האוצר
שגית אפיק - יועצת משפטית, ועדת הכספים של הכנסת
רבותי, אני פותח את הישיבה. בינתיים אנחנו ממתינים לחברים, אז אני רוצה לנצל את זה לשתי החלטות קטנות שלא קשורות לחוק ההסדרים.
האחד, ביקור נשיא הודו. מגיע נשיא הודו לישראל, ומבקשים לאפשר לו לשאת דברים באנגלית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד בקשת יו"ר הכנסת לאישור נאום נשיא הודו בשפה האנגלית במליאת הכנסת – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
אין בעיה.
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
אני עובר לנושא של חוק ההסדרים שחוּלק הפעם לשני חוקים. האחד, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), והשני, הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016).
אני רוצה להדגיש שהנושא הזה של חוק ההסדרים כבר עבר צמצום אחד על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. אחר-כך עבר צמצום שני על-ידי יושב-ראש הכנסת, אני והיועץ המשפטי של הכנסת. עכשיו זה מגיע לפה על-מנת להחליט אם לצמצם עוד יותר, ולהחליט באילו ועדות יידונו הפרקים של חוק ההסדרים. וכמובן, לוועדות עצמן במסגרת הדיונים גם יש סמכות להחליט על פיצול מהותי של החוק. אז אני מבקש מהיועץ המשפטי של הכנסת לתת סקירה קצרה והסבר קצר.
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, בטרם יחל הדיון בדבר ניתובם לוועדות של הנושאים השונים שבהצעות החוק שאושרו זה עתה בקריאה הראשונה, ברצוני להתייחס בתמצית להליך ולסמכויותיה של ועדת הכנסת במסגרת זו.
כידוע, את הצעת חוק התקציב מלווה מזה שנים ארוכות הצעת חוק נוספת המאגדת נושאים רבים, ושזכתה במהלך השנים לשמות רשמיים שונים: "חוק ההתייעלות הכלכלית", "חוק התוכנית הכלכלית", "החוק לסדרי עדיפויות כלכליים", אך התקבעה בתודעה כ"הצעת חוק ההסדרים". חוק ההסדרים בא לעולם בשנת 1985, בעת שהמדינה היתה נתונה במשבר כלכלי חמור, ומאז הוא עמנו ומהווה את אחד החוקים התופסים נתח משמעותי בחקיקה הממשלתית ובעבודת הכנסת.
אין זה סוד שבמשך השנים נשמעה ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים מצד חברי הכנסת, כמו גם מצד בית-המשפט העליון ומצד היועצים המשפטיים של הכנסת. הביקורת נגעה הן לסד הזמנים המקשה על קיום דיונים מקיפים בכל נושא ונושא, והן לפגיעה הכרוכה בהצבעה אחת, הנוטלת מחברי הכנסת את הזכות להצביע בנפרד על כל עניין ועניין כפי שמקובל בהליכי חקיקה רגילים.
במהלך השנים, בגיבויים של יושבי-ראש הכנסת ויושבי-ראש ועדת הכנסת, הטיפול בחוק ההסדרים ידע תמורות ושינויים, וזאת במטרה לאפשר לוועדות הכנסת לקיים דיונים בהם ניתן יהיה ללבן את הנושאים השונים, ולצמצם את הפגיעה בהליכי החקיקה התקינים.
אם בעבר הרחוק, הצעת חוק ההסדרים עברה כמקשה אחת לוועדת הכספים שנדרשה לדון בה בתקופה קצרה, לצד דיוניה בחוק התקציב, לפני למעלה מעשור החלה ועדת הכנסת לפצל את הצעת החוק בין הוועדות השונות לפי תחומי סמכותן – מה שאנו מכנים בעגה הפנימית של הכנסת: "פיצול דיוני", ובשנים האחרונות היא אף החלה להעביר עניינים מסוימים להליכי חקיקה רגילים המנותקים מסד הזמנים הקצר שמכתיב חוק התקציב עוד בטרם העברת הפרקים השונים לוועדות – מה שאנו מכנים פה בוועדה: "פיצול מהותי", דבר שכמובן מאפשר דיון מעמיק יותר.
בשני חוקי ההסדרים הקודמים נרשמה התפתחות משמעותית נוספת, כאשר יושבי-ראש הכנסת עמדו על כך שנושאים רבים שהממשלה החליטה שייכללו בהם, יוצאו מהם עוד לפני שהוגשו לכנסת הנוסחים לקריאה הראשונה.
התפתחויות אלה נדרשו, בין היתר, משום שממשלות ישראל, לאורך השנים, לא שעו לביקורות בעניין הפגיעה בהליכי החקיקה ובמעמדה של הכנסת הכרוכה בחוק ההסדרים, וראו בחוק זה מכשיר מרכזי להעברת תיקוני חקיקה משמעותיים, תוך כדי עקיפת הליכי החקיקה הרגילים בכנסת, גם כשלא היתה להם זיקה, ודאי לא ישירה, לחוק התקציב.
עם זאת, אדגיש כי גם כאשר יושבי-ראש הכנסת, בגיבוי מקצועי-משפטי שלנו, הובילו קיצוץ ניכר בהיקפו של חוק ההסדרים, עדיין קיבלנו במישור העקרוני את עמדת הממשלה שלפיה ניתן להציג במסגרת חוק ההסדרים מספר רפורמות מבניות שלגישת הממשלה יש להן השפעה על המשק ועל הצמיחה, וזאת גם אם אין להן זיקה ישירה והכרחית לתקציב המדינה. וזאת, בתנאי שהרפורמות האמורות יידונו בוועדות המתאימות.
לצערי, גם הפעם החליטה הממשלה להגיש לכנסת חוק הסדרים בהיקף נרחב ביותר, שלו היה מוגש בנוסחו המקורי, כפי שהחליטה עליו הממשלה, היה בו לדעתנו כדי פגיעה של ממש בתקינות הליכי החקיקה.
לאור זאת, הודיע יושב-ראש הכנסת לשר האוצר כי מתחייב שינוי משמעותי בהיקפו של חוק ההסדרים על-מנת שזה יונח על שולחן הכנסת, והטיל על צוות, אותו הובלנו, ראש מטה היושב-ראש ואנוכי, לבוא בדברים עם אנשי האוצר על-מנת להביא לצמצום משמעותי של הצעת החוק עוד בטרם הנחתה על שולחן הכנסת. בכך המשיך יושב-ראש הכנסת את המגמה לצמצום משמעותי של חוק ההסדרים עוד לפני הגשתו לכנסת.
המשא-ומתן עם האוצר לא היה פשוט. בהקשר זה אני מרגיש חובה לציין את הגיבוי המלא שקיבלנו, אנחנו הדרג המקצועי, מיושב-ראש הכנסת ומיושב-ראש ועדת הכנסת שליוו את המשא-ומתן, וראו לנגד עיניהם לא רק את בקשות הממשלה אלא גם את חשיבות תקינותם של הליכי החקיקה.
ואכן, כפי שמסרתי לחברי הכנסת במסמך שהופץ על-ידי בשבוע שעבר, במסגרת אותה הידברות סוכם כי 15 נושאים, שנכללו בהחלטת הממשלה, יוצאו ולא יהוו חלק מהצעת חוק ההסדרים, וככל שהממשלה תבחר לקדמם, הם יובאו בהליכי חקיקה רגילים.
זו גם הסיבה שהטבלה המונחת בפניכם אינה כוללת המלצות רבות לפיצולים מהותיים, אלא לגבי מספר מצומצם של נושאים, שסוכם מראש עם הממשלה כי לא ראוי להשלים את חקיקתם במסגרת חוק ההסדרים.
חשוב לציין, כי גם אחרי שהוצאנו נושאים לא מעטים מההצעה, והוסכם על פיצולם המהותי של מספר נושאים נוספים, עדיין הצעות החוק כוללות נושאים רבים, ובהם גם רפורמות מורכבות.
בעניין ניתוב הנושאים השונים לוועדות, המלצותינו המונחות בפניכם נשענות על תקנון הכנסת והתקדימים, כפי שאנו עושים לגבי כל הצעת חוק. במספר מקרים ציינו שתי ועדות אפשריות, בעיקר כאשר מדובר בחוק שתיקוניו הקודמים נעשו בוועדות שונות.
לקראת סיום, ברצוני להתייחס לשני תרחישים אפשריים הנוגעים להליך החקיקה שלפנינו, שנשאלתי עליהם בימים האחרונים. האחד: מה קורה במידה שוועדה שהועבר אליה נושא מתוך הצעת חוק ההסדרים, לא מסיימת את הדיון בו עד למועד שתקציב המדינה והצעת חוק ההסדרים מובאים לאישור הכנסת בקריאה השנייה והשלישית?
התשובה היא שאפשרות אחת היא שהוועדה תפצל את הנושא ותשאירו על שולחנה להמשך חקיקה בהליך רגיל. אם הוועדה תבחר שלא לפצל את הנושא, לא ניתן יהיה לדון עוד באותו נושא, וככל שהממשלה תהיה מעוניינת לקדמו, יהיה עליה להניחו מחדש על שולחן הכנסת ולהתחיל את הליך החקיקה מראשיתו.
התרחיש השני שנשאלתי לגביו – מה קורה במצב שבו נושא מסוים מעוכב בוועדת הכנסת ולא יוחלט היום על ניתובו לאחת הוועדות? התשובה היא שכל עוד ועדת הכנסת לא תחליט על ניתוב הנושא באחת מישיבותיה הקרובות, התוצאה תהיה שהוא לא יובא כחלק מנוסח הצעות החוק לקריאה השנייה והשלישית, וקידומו בעתיד יהיה כרוך בהנחתו מחדש על שולחן הכנסת.
לבסוף, מובן כי בישיבה זו לא נדרשת ועדת הכנסת לרדת לעומקם של ההסדרים המוצעים בהצעות החוק, אלא להתמקד בסוגיית ניתובם לוועדות המתאימות ולסוגיית הפיצול המהותי. בהתאם לכך גם הסקירה התמציתית המונחת בפניכם, אין בה כדי למצות את מלוא הפרטים הנוגעים לכל נושא ונושא, והיא אינה כוללת את הערות הלשכה המשפטית לגופם של הנושאים, שיפורטו כמקובל במהלך הדיונים בוועדות. תודה.
תודה רבה ליועץ המשפטי. ומראש, אני אומר לכם תודה על העבודה שעשיתם בנושאים האלה. זה לא דבר פשוט, להביא לנו את זה באופן הזה, באופן שנוכל ללמוד את זה במהירות, ולהבין על מה אנחנו מצביעים.
אני רוצה לעבור לחוק הראשון: חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015.
את נושא מס' 1, שמתייחס למטרת החוק, אנחנו מציעים להעביר לוועדת הכספים. יש הערות למישהו בעניין הזה? מי בעד? מי נגד?
הצבעה
פה אחד. את נושאים 2 עד 8, פרק הדיור – אנחנו מציעים להעביר לוועדת הפנים. אם יש למישהו הערות, נשמח לשמוע. אין. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
זה לא חד משמעי. מבחינת התקנון והתקדימים ניתן להעביר את זה או לכלכלה או לפנים, בהתאם לשיקול דעתכם.
אבל ועדת הפנים גם ביקשה את זה, ויש פה עניין של תשתיות. איתן, בדרך-כלל אתם מתייחסים בוועדת הכלכלה לכל מיני דברים שקשורים לניהול של התאגידים או דברים מהסוג הזה. פה מדובר בתשתיות, ותשתיות זה עניין לוועדת הפנים.
אני מסביר: החוק הזה מתייחס לשדרוג תשתיות הביוב שבאחריותם, וכן לספק שירותי ביוב גם בתחום רשות מקומית אחרת. אז אמרנו שזה יכול ללכת לוועדת הפנים כי מדובר בתשתיות.
בהמשך אני אתן לך סעיף. סעיף 12, למשל, שגם אותו ביקש ממני דודי ואני לא הסכמתי, אני מעביר אותו אליך. אני נותן לך דוגמה: הוא אומר שזה מתייחס לוועדות בניין עיר, היתרים, ולמרות זאת העברתי את זה אליך כי זה גז.
דוד, אמונה עלי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי, ותמיד הלכתי בכיוון הזה. נושא 12 – לא עושים לי טובה.
לא, לא. יש פה טענה של דודי. הוא רצה אפילו לטעון אותה, אבל לא קיבלתי אותה. קיבלתי את הטענות שלך בעניין הזה. אין פה כוונה ומדיניות.
אין נמנעים. פה אחד.
נושא 10, "פרק ד': חקלאות" – אנחנו מציעים שהפיצול יהיה פיצול מהותי, ולהעביר את זה לוועדת הכלכלה. מי בעד ההצעה שלי?
הצבעה
בעד הבקשה לפיצול מהותי ולהעברת "פרק ד': חקלאות" לדיון בוועדת הכלכלה – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד.
את נושא מס' 11: "רפורמה בענף הפטם" אנחנו מציעים להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת הצעת החוק "רפורמה בענף הפטם" לדיון בוועדת הכלכלה – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
"חיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי", נושא מס' 12 – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
פה אחד.
נושא 13, פרק ו': "ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני" – מכיוון שמדובר בחוק שיש לגביו הרבה מאוד השגות כאלה ואחרות, זה לא חוק שלדעתי יכול ללכת לחוק ההסדרים, ולכן אני מציע לפצל אותו ולהעביר אותו לוועדת הכספים.
אני רוצה להבהיר ולהיות הגון גם עם אנשי האוצר: במשא-ומתן עם אנשי האוצר מטעם יושב-ראש הכנסת, הנושא הזה הוא לא בין הנושאים שהוחלט וסוכם לפצל אותם. אבל לוועדת הכנסת יש סמכות מלאה לקבל החלטות ושיקול הדעת הוא שלכם.
מי בעד הצעת יושב-ראש הוועדה?
הצבעה
בעד הבקשה לפיצול מהותי ולהעברת "פרק ו': ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
נושא מס' 14, פרק ז': הגנה על בריאות הציבור (מזון), רפורמה ברגולציה לעניין פיקוח על המזון ("רפורמת הקורנפלקס").
אני אסביר למה זה לוועדת העבודה והרווחה. הדגש ברפורמה הזאת הוא על הסרת חסמים שקשורים בבריאות הציבור, ולכן זו רפורמה שעיקר עניינה בעניינים שקשורים לוועדת הבריאות, שהיא חלק מוועדת העבודה והרווחה, ולכן זו הוועדה המתאימה לדון בנושא הזה.
התוצאה של העניין הזה היא הורדת יוקר המחיה. אבל הדבר העיקרי שצריך לשים עליו דגש – על זה אין מחלוקת. המחלוקת היא האיזון הנכון בין השמירה על בריאות הציבור לבין הורדת יוקר המחיה. ולכן הוועדה הנכונה לטפל בזה היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
זו המשמעות העיקרית. המשמעות העיקרית של הסעיפים ברפורמה היא לשמור על בריאות הציבור.
סליחה. אני מאלה שלאורך כל הדרך והשנים שלי פה, או שאני מקבל את חוות-הדעת – אני לא יכול לשחק משחק כפול בתפיסת העולם שלי. אם הייעוץ המשפטי סבור שלנושא הזה יש משמעות כזו, אני לא יכול לבוא אליו אחר-כך, לריב אתו, להתווכח אתו, על משהו שהוא אחר, שאני רואה אותו מנקודת - - -
זו שאלה לגיטימית. כשמדברים על זה בתקשורת, בעיקר מדגישים את הפן של הורדת יוקר מחירי המזון. אבל עיקר העניין שיהיה בדיון בוועדה – משרד הבריאות הוא זה שמקדם את הצדדים המהותיים בחוק הזה.
גפני, רצית להגיד משהו פה? מסכים, גפני, לגבי "רפורמת הקורנפלקס" שהיא תעבור לוועדת העבודה והרווחה? זה בסדר מבחינתך?
מי בעד להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת ה"רפורמה ברגולציה לעניין פיקוח על המזון" ("רפורמת הקורנפלקס"), לדיון בוועדת העבודה והרווחה – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
אני רק מבקש להעיר על זה הערה. דיברו אתי גם ממפלגות אחרות. אנחנו תומכים בזה, כמובן. זה בסופו של דבר מוזיל את המחירים. אבל נוצרת פה בעיית כשרות, מכיוון שבייבוא צריך אישור של הרבנות ויצטרכו במהלך החקיקה להביא - - - הסטטוס-קוו.
אני אומרת שאם יש פה ענייני כשרות, אולי זה צריך ללכת לחוקה כי יש מאסר מעורב, כבר על ההתחלה. אז אולי זה ילך ישר לניסן, כי יש מאסר.
לא מעשר. מאסר, למי שהכשרות שלו לא תהיה כתובה לפי החוקים החדשים של הממשלה. אז אולי ישר לחוקה. אם כבר בתי-כלא, אז יאללה.
אבל את אישה ליברלית, את דואגת גם לאנשים שומרי כשרות שמייבאים להם אוכל בזול, שיידעו שזה גם כשר.
לא מתאים לאישה ליברלית. אני רוצה לאכול כשר. אני רוצה לקבל את האוכל בזול, ואני רוצה, כשמייבאים את האוכל הזה, אני רוצה להיות ברפורמה. את לא רוצה לדאוג לי?
אני רוצה, כאישה ליברלית, שיהיו לי אופציות שונות של כשרות. ולא שיהיה לי דרקוניות של כשרות.
סיימנו את הסעיף. על נושא מס' 15 אני קופץ בינתיים – "הקמת רשות החשמל המאוחדת" – אנחנו נגיע אליו בסוף.
בנקאות – "הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים". ההצעה שלנו היא להעביר את זה לוועדה המיוחדת של אלי כהן.
אין לי השגות על כל מה שמביאים פה. אני לא מתערב. אחרי זה נראה שהחמרות מביאים אלי, והטבות לוקחים לוועדות אחרות.
תעשה לי טובה. נעבור על זה ונראה. לא היתה אף פעם חלוקה מהסוג הזה, אבל נניח לזה. אני לא מתערב.
בנקאות רישוי – כל הנושא הזה, אין בו שאלה אפילו של משהו. זה ועדת כספים. גם על זה הייתי מוותר. אבל אני חושב שזה פשוט לא בסדר, זה משבש את עבודת הכנסת. הולכים לעשות פה דבר לא ראוי, ואני דורש להביא את זה לוועדת הכספים.
אין עומס, פולקמן. אין עומס. איזה עומס יש שם? אם באנו לעבוד, יש זמן להתעסק בהכול.
שייקחו. אני מציע, במקום זה, תיקחו דברים אחרים. זה הנושא היחיד שאני מבקש. תיקחו דברים אחרים.
תראה, אני בצד שלך. אני גם חבר בוועדה שתוקם, המיוחדת, של אלי כהן, ואלי הוא גם חבר שלי. אבל במקרה הזה גפני צודק. אי אפשר להשאיר את ועדת הכספים, שמתעסקת רק באיך לפגוע בציבור, וכשיש מקום שמשרתים את הציבור, לוקחים לו את זה.
בריאות – "הגבלת כיסוי קופות-החולים עבור השתתפות בעלות ניתוח פרטי", אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים.
רק את זה. בישיבה עם האוצר הם אומרים שיש לזה השלכות, כל הנושא של הביטוחים הוא בעצם חלק של הכספים ולא של העבודה והרווחה, וכיוון שפה הנושא הביטוחי קובע, הם שכנעו אותנו בעניין הזה להעביר את נושא מס' 17 דווקא לוועדת הכספים. את השאר נעביר לוועדת העבודה והרווחה.
אני אסביר: לדעתנו, הלשכה המשפטית של הכנסת, הוועדה המוסמכת לדון בזה לפי התקנון והתקדימים היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מדובר בשב"ן – נושא קלאסי של הוועדה.
מותר לוועדת הכנסת ליצור תקדים אחר בעניין הזה, וזה לא דגל שחור מתנוסס מעל הדבר הזה - - -
אני לא אמרתי צורה סיבובית. את אומרת צורה סיבובית, אבל זו לא תהיה פעם ראשונה שוועדת הכנסת תחליט להעביר נושא כזה במסגרת חוק ההסדרים, לא במסגרת חקיקה רגילה, לוועדת הכספים.
הצעה מס' 17 מתייחסת הן לכיסויים ביטוחיים, פוליסות ביטוח של ביטוחי בריאות, והן לעניין השב"נים. בעיקרון, כל הנושא של טיפול בביטוח הוא במסגרת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח שנדון בדרך-כלל בוועדת הכספים. ולעומת זאת, הנושא של שב"נים נדון בדרך-כלל בוועדת העבודה והרווחה, ולכן שתי הוועדות יכולות לשמש, כשמדובר בהצעה שמסדירה את שני הנושאים. ואנחנו חושבים שהמקום המתאים יותר הוא ועדת הכספים.
הם אומרים שבגלל שמדובר בביטוח בעיקר, זה ועדת הכספים. לעומת זאת, נושא 18 ונושא 19, הבאים בתור, אותם נעביר לוועדת העבודה והרווחה.
מותר להגיד משפט למהות של החוק הזה? אני חושב שזו גזירה על הציבור – אם אני מבין נכון את השורות שכתובות פה – שזה מכביד עוד יותר על הציבור, שיצטרך לעשות ביטוחים פרטיים עוד יותר, ולא לסמוך על השב"ן.
אם אני יודע לקרוא בלי ניקוד, אני רואה פה שאזרח שיש לו שב"ן לא יוכל ללכת - - -
מי שמגיע היום לרפואה פרטית, יכול לראות שני מצבים: האחד, שאתה מקבל החזר כספי ואז אתה מתחיל להתנהל מול הקופה ועושה משא ומתן עם הרופא. ואפשרות שנייה, כמו בקופת-חולים כללית, למשל, אתה מקבל רשימה של רופאים, הקופה מתחשבנת, ואתה כחולה, כמישהו שדורש טיפול, אתה מתרכז אך ורק בזה, ולא בהתנהלות הכספית. וזה מצב הרבה יותר נוח.
אגב, כל שלוש הרפורמות שאתם רואים כאן בנושא הבריאות, לכולן יש מטרה אחת מרכזית, להתמקד ברפואה הציבורית ופחות בפרטית, ולמנוע את החיכוך בין החולה לבין רופא בכל נושא ההתחשבנות כספית. זה נכון לשלושת הסעיפים כאן. והמטרה, כשתסתכלו גם על התקציב – יש תוספת משמעותית לחיזוק הרפואה הציבורית.
מי בעד להעביר את "הגבלת כיסוי קופות-החולים עבור השתתפות בעלות ניתוח פרטי" לוועדת הכספים? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "הגבלת כיסוי קופות-החולים עבור השתתפות בעלות ניתוח פרטי" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד.
"תקופת צינון בין מתן ייעוץ רפואי למטופל במסגרת הציבורית לבין הטיפול בו במסגרת פרטית" – סוכם שאנחנו נעשה פיצול מהותי, ואחר-כך נעביר לוועדת העבודה הרווחה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה לפיצול מהותי ולהעברת "תקופת צינון בין מתן ייעוץ רפואי למטופל במסגרת הציבורית לבין הטיפול בו במסגרת פרטית" לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
מאה אחוז. תודה.
"איסור תשלום ישיר לרופא עבור שירות הניתן במוסד רפואי" – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "איסור תשלום ישיר לרופא עבור שירות הניתן במוסד רפואי" לדיון בוועדת העבודה, רווחה והבריאות – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
תחילה – אנחנו מציעים שזה יעבור לועדת הכספים. מי בעד? אתה רואה, גפני? אנחנו נעביר לך את המטרה ואת התחילה.
זו בעיה, מכיוון שאין פה החמרה בשום דבר, אז איך אתם מעבירים את זה לכספים? לכספים מעבירים רק את ההחמרות.
הצבעה
תחילה" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015. פרק א': מטרת החוק – גפני, מציעים להעביר אליך.
הוראות התאמה לתקציב דו-שנתי – ממליצים להעביר לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת " פרק ב': הוראות התאמה לתקציב דו-שנתי" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פרק ד': מיסוי מקרקעין – "רישום זכויות במקרקעין ביישובי מיעוטים", אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "רישום זכויות במקרקעין ביישובי מיעוטים" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד.
"פטור ממס על שבח אינפלציוני" – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "פטור ממס על שבח אינפלציוני" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד.
"מס שבח מופחת בתנאים מסוימים" – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "מס שבח מופחת בתנאים מסוימים" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, מצפה לנו עבודה קשה. מר גפני, לפי כמות העבודה שהם מסדרים לנו בוועדה, אני מבין שאתה תצטרך לשלם לי שעות נוספות.
יש התנגדות? מי בעד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "צמצום הטבות מס בהפרשות לפנסיה" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
לא. תתנו לי את בנקאות רישוי. תיקחו את זה אתם. למה את ההטבות אתם לוקחים ונותנים לי את ההחמרות? זאת החמרה-החמרה. תיכף תראה הלאה.
גפני, אנחנו - - - אתה יכול להיות רגוע. את ההלוואות החוץ בנקאיות. מה אתה כל-כך ממהר לוותר ולעשות מקח וממכר?
תיקחו את כל החוקים שאתם מעבירים עכשיו לכספים, הכול שם החמרות, חובת דיווח, ומקוון, וכל הדברים שמופיעים, הכול לכספים, ואת בנקאות רישוי מעבירים לכם - - -
לא.הם אומרים שיש לי הרבה עבודה. לא רוצה הרבה עבודה. אני לא רוצה לשלם - - - שעות נוספות. תנו לי בנקאות רישוי - - -
תשים את זה בצד, ואל תעביר את זה. דרך אגב, זה מוריד לח"כים פה חלק מהמשכורת.
"חובת דיווח בעת שימוש בחוות דעת של גורם מקצועי לצורכי חישוב מס" – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים.
באופן עקרוני, כל סוגיות המיסוי, ובטח סוגיה שמטרתה למנוע הון שחור ותכנוני מס, זה דבר שהוא מרכזי וחשוב בחוק ההסדרים.
אני אענה. אמרתי: הון שחור ותכנוני מס. לא אמרתי: או. דיברתי על שני נושאים.
הרצון הבסיסי שלנו הוא להגדיל את בסיס המס במקום להעלות מסים. זאת אומרת, אם יש אנשים שמתחמקים ממס, בין אם הם עושים את זה בגלל הון שחור, בין אם הם עושים את זה באמצעות תכנון, שהרבה פעמים הוא לא לגיטימי - - -
דקה, דקה. אמרתי שני דברים. אנחנו רוצים שהם יצהירו על זה כשהם מגישים לרשות המסים את הדוח. וברגע שהם יצהירו על זה, רשות המסים תוכל, במקום לחפש מחט בערימת שחת, היא תוכל להגיד: הנה, פה יש לי דיווחים של חברות או אנשים שיש לי נורה, ואותם אני רוצה לבדוק. וברגע שהיא תבדוק, היא גם תוכל לעלות על תכנוני מס שהם לא לגיטימיים.
ואני חושב שצריך להיות אינטרס לכולם, במקום להעלות מסים, שנרחיב את בסיס המס במקומות שאנשים צריכים לשלם ולא משלמים.
דוד, אני רוצה להתייחס לזה.
מה שהעלית, הנושא הזה לא כל-כך פשוט. יש לו המון סייגים לפה ולפה. אני יכול להגיד לך הרבה מאוד מקומות שאתה תפגע דווקא בגלל הדבר הזה ולכן אני חושב שצריך להחריג את זה מחוק ההסדרים, ואני מציע שזה ילך לוועדה, לחקיקה רגילה, ועם זה אפשר יהיה להתמודד. יעלו הנימוקים לשני הצדדים. זה לא כזה פשוט.
אתה רוצה למנוע מהאנשים שעכשיו ילכו ולא ידווחו לך? אתה רוצה שהם יעשו דברים שהם לא צריכים לעשות? לא כל תכנון מס זה הון שחור. יש הרבה מקרים שצריך תכנון מס עם כל החוקים הדרקוניים האלה שאי אפשר - - -
תפריד את זה. זה לא צריך להיות בחוק ההסדרים. תפריד את זה מחוק ההסדרים ותריץ את זה לחקיקה רגילה.
אני רוצה להגיד שדווקא עם הנחת העבודה של ראש אגף תקציבים אני מסכימה. צריך להרחיב את בסיס המס במקום להטיל גזירות מס. ועדיין, מדובר בחקיקה מאוד מורכבת ומאוד בעייתית. לא כל-כך טריוויאלית, חברי רועי פולקמן, ואני חושבת שהיא לא מתאימה לחוק ההסדרים. נקודה.
לעניות דעתי, זו הצעת חוק מצוינת. בסופו של דבר, הרעיון הוא דבר פשוט: להרחיב את בסיס המס על-ידי אכיפה מוגברת שלנו, רשויות המס. צריך לוודא שאף אחד לא חורג מתשלומי מס.
חברים, יש לנו מטרה פשוטה במדינת ישראל, לוודא שכל מי שצריך לשלם מס, ישלם מס. כדי שאנחנו נוכל לתת למי שצריך לתת במדינה הזאת. אין שום עניין למנוע ולהסתיר מידע - - -
לא, אני אומר את זה על דעתי. את לא מכירה אותי עדיין, קארין? יודע לומר את דברי בלי לחשוש. זו הצעה מצוינת וכל מי שמתנגד לה לא מביא שום טיעון מהותי להתנגד לה.
אנחנו לא שמענו טיעון מהותי כדי לקבל את ההצעה. אני שמעתי עכשיו מה שנאמר: מה זה תכנון מס לגיטימי ומה זה תכנון מס לא לגיטימי?
צריכים לדעת מזה כדי לבדוק. אנחנו רוצים לעזור לקשישים, רוצים לעזור לחלשים, אבל לגבות מס אנחנו לא רוצים?
תודה, אדוני. אני רוצה להגיד שאני הראשונה שאשמח שתהיה גבייה יותר אפקטיבית של מס, ושיהיה פחות הון שחור. אבל אי אפשר לעשות את זה תוך פגיעה כל-כך בלתי מידתית בזכויות הפרט ובזכויות אזרח.
עם כל הכבוד, זאת פגיעה מהותית. היא לא יכולה להיות נידונה בתוך חוק ההסדרים. אם אתם רוצים לדבר על אכיפה, אז אפשר לדבר על אכיפה, ולמה האכיפה של רשות המסים כל-כך רופסת ולא אפקטיבית. לא צריך, אגב, שאף אחד יודיע לכם. כל החברות הגדולות במשק וכל התאגידים הגדולים עושים תכנוני מס כל היום, כל יום, ואתם יודעים את זה. ואם אתם רוצים לאכוף עליהם את זה – אין בעיה.
אדוני, ברשותך, אני רוצה לסיים את דברי.
אני מצטערת להגיד שאתם באופן קבוע מבלבלים בין אכיפה לבין חקיקה. אתם כל פעם חושבים שזה שאתם עושים אכיפה לא אפקטיבית, אם תחמירו את החקיקה, זה יסייע לכם באכיפה. וזה לא יעזור. כל זמן שלא תעשו אכיפה, לא משנה כמה דרקונית וחמורה תהיה החקיקה אם אתם לא אוכפים אותה.
החקיקה הזאת היא מרחיקת-לכת, היא ודאי לא צריכה להיות בחוק ההסדרים.
אני חושבת שאין מקום - - - אני בעד שתגדילו סמכויות והכול. אבל פה, אל"ף, זה עניין מאוד בעייתי. זה שבן-אדם מצהיר על זה שהוא הלך לעורך-דין לקבל ייעוץ על תכנון מס, זה לא אומר שום דבר. באמת שזה לא אומר שום דבר. אין חברות גדולות שמתחת לאפכם ובהסתכלות ישירה בעיניכם עושות תיקוני מס? אתם לא יודעים את זה?
אבל כשהוא פונה לבקש הצעה לתכנון מס, מה נראה לך שברגעים אלה הוא בדיוק עושה? הוא עובד יחד עם העורך-דין שלו ועושה פעולות באותו רגע, בזמן אמת, לחמוק מתשלומי מס. אלה הפעולות שהוא עושה. למה הוא לוקח את הייעוץ? כדי שיסביר לו מה לעשות.
יש לי חדשות, מיקי. זה שעושים תכנון מס זה לגיטימי, כי זה בסדר. אם היה משהו לא חוקי, זה לא בסדר.
גפני, אתם לא מתייעצים עם עורכי-דין. אתם מתייעצים עם הרבנים. נכון? לכם אין בעיה בחוק הזה.
אדוני היושב-ראש, אני יוצא מתוך הנחה שהחברות הגדולות והאנשים העשירים, יש להם מספיק כסף לשכור אנשים לא רק לתת חוות דעת, אלא גם לדווח והכול לסדר. הם יסדרו את התכנון מס מצוין. מי שייפגע מהחוק הזה הוא העוסק הקטן, בעל המכולת, אדם שצריך להצהיר עוד משהו, צריך ללכת עכשיו לרואה-חשבון - - -
נראה לי שלא הסברתי כראוי.
צריך לזכור שרשות המסים בודקת מעט חברות בשנה. הבדיקה היא לא על כל החברות. מה שהצעת החוק הזאת אומרת, שמי שכן עושה תכנון מס, יצטרך לדווח על זה. זאת אומרת, אם אותה מכולת, בדוגמה שנתת הרגע, לא עושה תכנון מס ולא נעזרת בחוות דעת, אם אין לה חוות דעת שהיא מתבססת עליה, אז היא גם לא צריכה לדווח. לעומת זאת, - - -
חוות דעת בכתב זה אומר שאם אתה טייקון ויש לך הרבה כסף, ואתה רוצה לחסוך מאות מיליונים, אז אתה הולך למישהו שיתכנן לך את המס. - - - את כל העולם כדי לחמוק מתשלומי מס. ואותם טייקונים גם הולכים לגור בלונדון אחר-כך, כדי לא לשלם לך מס. אז אני אתן להם כלים?
מיקי, מספיק.
תגיד לי, החוות-דעת חייבת להיות בכתב כדי לדווח עליה? כי בעל-פה אני יכול לדבר עם מי שאני רוצה - - -
אני רק רוצה לעזור לרב אייכלר. מה שיקרה אם החוק הזה עובר, ואני בעל מכולת והתייעצתי עם עורך-דין, אני חייב לדווח לפקיד השומה שהתייעצתי עם עורך-דין ולהסביר לו שלא תכננתי מס. זה הכול. אני, בעל המכולת, הוזמן לפקיד השומה לדווח.
אני מוכן לקבל את הגישה של האוצר לגבי העניין הזה. אבל אני רוצה לגיד שבוועדה, לאן שזה לא מגיע, חייבת להיעשות עבודה יסודית.
היושב-ראש, לשאלתך, חוות דעת היא בכתב. ופשוט צריך לסמן על הטופס אם נעשה תכנון או לא. וזה הכול. זה פשוט עוזר לרשות המסים.
לא משנה. בוועדה אפשר גם לפצל, חבר'ה. הכול נגמר פה. אני כבר רואה את מה שאומר גפני. זה לא יעבור - - - בחיים.
חבר'ה, אתם צריכים להצהיר את זה במוצהר. אתם צריכים לדווח מה שאמרתם במוצהר.
טוב, הכול היה בצחוק.
"חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים" – אנחנו מציעים להעביר את זה לוועדת הכספים.
לפני שאתה מתייחס – ביררתי וגם התייעצתי עם רואי חשבון. באופן כללי, הרוב מבוצע היום כבר. כל הבעיה היא שכשרוצים לתקן, יש בעיה. בזה יטפלו בהצעת חוק. עשיתי בירורים על זה.
אוקי, אני שמח. אז אני רוצה לקבל הבהרה, כי הסעיף הזה הוא סעיף בעייתי. לפי מה שאני קורא, הוא מדבר על זה שכל אזרח במדינת ישראל יצטרך להגיש דוח לרשויות המס, כמו בארצות-הברית, לצורך העניין. האם זו כוונת החוק? אני אשמח לקבל הבהרות.
אני גם הבנתי שמדובר רק על חברות, אבל כשהוא אומר את זה ככה – איפה כתוב שזה לא דוח אישי? אפשר לקבל הבהרה? הייתי שמח להבהרה כמו היום בבוקר, שהוספנו לו 17 מיליארד לתקציב.
גם היום, מי שחב בדיווח, ממלא את הנתונים בתוך מערכת ממוחשבת. אבל בסוף העבודה הזאת הוא מדפיס את זה, חותם על זה בנייר, ושולח את זה לרשות המסים. אין פה הרחבה של סכום הדיווח.
שגית, תסבירי את העניין, בסדר? רבותי, בוא ניתן ליועצת המשפטית של ועדת הכספים להסביר.
חזן, אז יש את זה בוועדה. אתה תדון בחוק ותתייחס לזה. מה הבעיה? אני רוצה רגע להסביר לאנשים, בעיקר - - -
מרב, זה שאנחנו מעבירים לוועדה, זה לא אומר שהוועדה לא יכולה לעשות תיקונים לחוק.
דוד, אבל גם עכשיו אנחנו צריכים להבין. יכול להיות שאנחנו רוצים בשלב הזה - - -
ההרחבה שיש פה, היא הרחבה לעניין הדיווח המקוון עצמו. הסעיף הזה בעצם קובע שמעכשיו שר האוצר יוכל לקבוע שמי שחייב בדיווח, יהיה חייב לעשות אותו באופן מקוון. הסעיף לא קובע הרחבה לגבי מי חייב בדיווח. זאת אומרת, אותם אלה שחייבים היום בדיווח יצטרכו להעביר אותו באופן מקוון. וזו ההרחבה.
במקור, אגב, רצו להרחיב, אבל אנחנו הוצאנו את זה במשא ומתן מול האוצר - - -
כל בני גיל 25 ומעלה – רצו להרחיב את זה, ואנחנו הוצאנו את ההרחבה החוצה. מעל גיל 25 ומעלה שתהיה חובת דיווח מקוון. במשא-ומתן מול האוצר הוצאנו את ההרחבה, נשאר הדיווח המקוון רק למי שממילא חייב היום בדיווח.
אפשר לקבל פה איזושהי התחייבות ודאית שתיכנס לפרוטוקול כדי שניצמד אליה בוועדה.
בסדר, מה אתם בלחץ? אני חולה קצת, כואב לי בלב. תנו לי לשאול, מה? עד שהיתה לכם הזדמנות - - -
אני - - - אין לי רוב.
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "חובת הגשת דוחות מקוונים לרשות המסים" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד.
"שומה לפי מיטב השפיטה" – בסך-הכול מדובר להעביר את האפשרות לתת שומה, במקום שלוש שנים, תוך ארבע שנים, ואנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "שומה לפי מיטב השפיטה" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
אני הבנתי שהצביעו פה אחד על כספים. רק שתדעו שזו עוד החמרה. אבל בסדר. אני סופר את ההחמרות שאני צריך - - -
מה יש להתייחס? אני לא מבין. דיברנו על זה שאתם מחמירים פה יותר מדי ורוצים לפצל. מי בעד?
לפני ההצבעה, אם יורשה לי להגיד מה שהצענו.
"קנס גירעון", המטרה העיקרית שלו להיכנס במסגרת הסנקציה לנושא של חובת הדיווח לחוות-הדעת. מה שהצענו במסגרת הדיונים המוקדמים, ואנחנו חוזרים על ההצעה הזו כאן, היא שהסעיף הזה יחול אך ורק לעניין חוות הדעת ולא לעניינים אחרים. כלומר, קנס גירעון יצומצם - - -
אמר המשנה ליועץ המשפטי לאוצר שהנושא הזה עלה בדיונים המוקדמים, ואני רוצה לדייק. הנושא הזה לא היה חלק מהמשא-ומתן ולא היה ידוע לנו. איכשהו אנחנו לא ראינו אותו, וגם הייעוץ המשפטי של האוצר שביקשנו ממנו להסתנכרן אתנו על הנושאים לא ציין את הנושא הזה כנושא שעומד כפי ש - - - ולכן אנחנו חושבים שצריך לפצל את זה בפיצול מהותי. זה לא היה חלק מהסיכומים. זה צץ במסגרת הצעת החוק.
מי בעד ההצעה לפיצול מהותי והעברה לוועדת הכספים? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה לפיצול מהותי והעברת "קנס גירעון" לדיון בוועדת הכספים – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
פולקמן, אנחנו לא ראש בראש, אנחנו באותו צד. ובסוף, יש בני אדם שאנחנו צריכים להתעסק אתם. עם כל הכבוד, זה שהחברים באוצר שוכחים שהם מתעסקים בבני-אדם, אנחנו לא נעשה פה - - -
"חילופי מידע עם רשויות מס זרות" – אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "חילופי מידע עם רשויות מס זרות" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד
הבקשה נתקבלה.
תאמין לי. מה זה, ההתנהגות הזאת? מה שלא מתאים לאוצר, אתה עושה רביזיה? אנחנו לא עובדים עם האוצר.
"נקודת זיכוי במס לאקדמאים" – מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "נקודת זיכוי במס לאקדמאים" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
פה אחד. טוב, יש לנו רביזיה על שלושה נושאים – על ה"קורנפלקס", על הסיפור של הביטוחים, ועל הסיפור של הקנס-גירעון.
אנחנו עושים הפסקה כי צריכים להצביע על החוק.
רגע, תסיים כבר את "קצבת ילדים", שאני אלך. ראש הממשלה קורא לי, אני סתם עכשיו תקוע.
פרק ז': ביטוח לאומי – קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד, אני מציע להעביר את זה לוועדת הכנסת. לוועדת הכספים? מה ההמלצה שלכם?
טוב, מי בעד כספים? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
רגע, בוא נגיד כמה זמן. חמש דקות מסיום ההצבעה.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:09 ונתחדשה בשעה 00:50.)
אדוני היושב-ראש, אני מבקש רביזיה על הארכת ההוראה על נקודות זיכוי במס לאקדמאים, נושא מס' 13. נטען פה מקודם שזו הטבה שעברה לוועדת הכספים - - -
לא, אמרו שזו הטבה. אני לא רוצה את זה בוועדה. אני מודיע, אדוני היושב-ראש: אם זה עובר אלי, אני מעביר את החוק הזה עם הוראת קבע, לא עם הארכת הוראת השעה. אני מודיע מראש. שתדעו.
אני מגלה. לא רוצה לשקר. אמרו: הטבה, שקיבלתי הטבה. נבהלתי כבר. מה קרה להם? לא מרגישים טוב? מה מעבירים לי הטבה? מתברר שזו הרעה.
אדוני היושב-ראש, אפשר לקבל זכות דיבור, בבקשה? אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להתפרץ. אפשר רגע זכות דיבור?
טוב, רבותי, צריכים לעלות עוד פעם, להצביע ולרדת. חמש דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:53 ונתחדשה בשעה 01:08.)
אני ממשיך את הישיבה. אנחנו בעמוד 12: "גמישות בניהול התקציבי של ענפי הביטוח הלאומי ושיפוי על הוצאות אשפוז בגין לידה". אנחנו מציעים להעביר את זה לוועדת הכספים, ואני מבקש מנציג האוצר להסביר למה.
תיכף תראה, לפי הסדר. יגיע הנושא של העלאת קצבת קשישים בביטוח לאומי – זה ועדת העבודה והרווחה. יגיע הנושא של העצמאים, שזו הטבה – ועדת העבודה והרווחה. הפחתת נפגעי תאונות עבודה – ועדת הכספים.
לא. אבל למה אנשים לא מחלקים חצי-חצי? חצי הטבות נותנים לפה, חצי הטבות נותנים לפה. למה?
קצבאות הילדים זו החמרה. על-פי ההסכם הקואליציוני היינו צריכים לקבל כסף עכשיו.
לאנשי אגף התקציבים יש כישרון בלתי רגיל. עכשיו יעל מבורך תסביר – לא החמרה אלא משהו מקצועי. תשמעו.
אני מתייחסת לשלוש הנקודות: לנושא מס' 15, לנושא מס' 16 ולנושא מס' 17, כיוון שהם כולם בעצם חבילה אחת.
ההצעה הזו באה, קודם כל, להגדיל את מגבלת האוצר ולהוסיף ארבעה מיליארד שקל להיקף ההוצאה התקציבית. היא עושה את זה בדרך הזאת, שהגירעון שהיום מושת על המוסד לביטוח לאומי יצומצם ויועבר למדינה. זו סוגיה פיסקאלית. היא לא נוגעת למבוטח עצמו, היא לא נוגעת למוסד לביטוח לאומי, אלא ההתקזזות שלו עם המדינה. בדרך הזו, שבה ההוצאה על אשפוז בגין לידה, שהיום משלם המוסד, תשלם המדינה. וכנ"ל לגבי הסכום.
לא, המוסד לביטוח לאומי זה ישות נפרדת מבחינה חוקית, והגירעון שלה מושת על המדינה. פה אנחנו עושים צעד שמצד אחד, אין לו השפעה על הגירעון. אנחנו גם מעלים את ההוצאה וגם מקטינים את ההכנסה, בד בבד. לכן הגירעון שנמצא יישאר 2.9% תוצר. אבל אנחנו מגדילים את ההוצאה התקציבית כחלק מהחוקים שהם חוק מגבלת ההוצאה, שהוא חוק של ועדת הכספים. זו חבילה שלמה של פלוסים ומינוסים, לצורך העניין, של המוסד לביטוח לאומי, שנוגעים לשלושת הסעיפים האלה.
אבל לפי מה שאמרה נציגת האוצר, אם לא יעשו את זה, אז לא יהיה כסף לקצבאות ילדים.
ובכל זאת אסביר מדוע. לפי שיחות ארוכות, בשעות לילה מאוחרות, שהיו לי אמש עם אנשי האגף, אז אל"ף, אני מבינה שהטענה החד-משמעית היא, כפי שהסבירה כרגע יעל, זה דבר חיובי בסך-הכול. ברם, אולם, שתי בעיות.
האחת, זה דבר סופר-מורכב, סופר-סופר-מורכב. כל סיפור הביטוח הלאומי זה דבר נורא-נורא מסובך. כל חודשיים יש דיווחים על גירעונות ושיפויים של ביטוח לאומי.
גירעון אקטוארי יש להם. זה גירעון? אנחנו יודעים אם נהיה קיימים? לפי איראן בעוד שנתיים לא נהיה, אז מה? אז למה שיהיה גירעון? אולי לא נהיה קיימים בעוד כמה שנים, אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית.
תודה רבה.
כאמור, מדי חודשיים אנחנו שומעות ושומעים על הגירעונות של הביטוח הלאומי, ומדי חוק הסדרים מגיעים סעיפים של שיפויים. אני לא אומרת שזה דבר גרוע, ואני לא אומרת שאנחנו נתנגד לזה. אני רק אומרת שזה דבר מאוד מורכב, שיש לו השלכות לטווח מאוד ארוך, וצריך לדון בזה באופן שבאמת מאפשר להבין את זה.
לעניין זה שכן יהיה או לא יהיה לקצבאות ילדות וילדים – למיטב הבנתי, הדבר הזה מתקיים היום, אבל מתקיים בהוראת שעה. והוראת השעה, למיטב הבנתי, תפקע רק בסוף השנה. זאת אומרת, יש לנו זמן מ-19 בנובמבר, שאז יעבור חוק התקציב, עד סוף דצמבר, שזה זמן די והותר בשביל לקיים דיון נפרד ורציני בסוגיה הזאת. וכל מה שאני אומרת זה שזה לא יפריע לסיים את התקציב הרלוונטי - - -
לא, לא יהיה. בגלל שעכשיו יש מיליון דברים אחרים וזה לא יקבל את תשומת הלב.
רגע, אני אעשה הצבעה גם עליך. לא, אבל יש פה בעיה. אם לא יהיה את זה, לא יהיה את זה - - -
זה לא קשור לקצבאות הילדים. זה קשור לגירעון של המוסד לביטוח לאומי, והדבר הזה בא לצמצם את הגירעון של המוסד לביטוח לאומי.
מי בעד ההצעה להעביר את זה לוועדת הכספים, ללא פיצול? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "גמישות בניהול התקציבי של ענפי הביטוח הלאומי ושיפוי על הוצאות אשפוז בגין לידה" לדיון בוועדת הכספים – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
זה עבר.
"העברת הטיפול בנפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי לאחריות קופות החולים" – גם את זה האוצר מבקש להעביר לוועדת הכספים. תסבירו למה.
אני מסביר: הטבלה שיש בפניכם מפרטת את הועדה המוסמכת לפי תקנון הכנסת והתקדימים. יש פה הבנות אחרות שהן לגיטימיות.
כן. אפשר לעשות את זה מבחינה משפטית. זה לא משהו שאפשר להרים עליו דגל אדום.
אני אסביר: הסוגיה הזאת היא סוגיה פיסקאלית. היא משנה את החוק של ההוצאה התקציבית לשנת 2016, ומגדילה אותה לכמעט ארבעה מיליארד שקל.
יעל, אני מאוד מעריכה אותך. אני לא מצליחה להבין למה כל דבר - - - סוגיה פיסקאלית.
לא, פה יש תיקון ספציפי שאומר: במקום שהתקציב יהיה 343 מיליארד שקל, הוא יהיה 348. אנחנו מגדילים בארבעה מיליארד שקל את ההוצאה, מחד. מצד שני, אנחנו מקטינים את ההכנסות של המדינה ושל המוסד לביטוח לאומי בחלקים האלה, ולוקחים עלינו את הוצאות אשפוז מדינה, למשל, את הוצאות אשפוז בגין לידה, כדי שבסופו של דבר, הגירעון של המוסד לביטוח לאומי יצטמצם, והדבר הזה יהיה שקוף לגירעון של המדינה.
צריך להבין שחוק ההסדרים מטפל בכל הנושאים שקשורים בסוף למספרים שמופיעים בתקציב. המספרים האלה, בלי חלק מהחוקים שעוברים, אין להם שום משמעות ואין להם שום מהות. בלי שהחוק הזה יעבור, המספרים שנאלצים לאשר בהצעת התקציב לא יכולים להיות מאושרים, כי אז הם לא מבטאים את המצב. המצב הזה בא להתאים למספרים שמוגשים. לכן הוא חייב להיות מאושר יחד עם הצעת התקציב.
אני מציע שבמשך כל השנה לא לדון בכלל בחוקים שיש להם היבט כספי, הכול צריך להכניס לחוק ההסדרים ואז זה משנה את המספרים בתקציב.
אני מציע שבמשך השנה ניסע לשווייץ. נבוא רק לחוק ההסדרים.
מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "העברת הטיפול בנפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי לאחריות קופות החולים" לדיון בוועדת הכספים – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
"הפחתת מימון פעולות למניעת תאונות עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי" – אנחנו מציעים להעביר את זה לוועדת הכספים, וזה באמת עניין כספי.
אני חבר בקואליציה. הכול בסדר. אני רק רוצה להגיד לחברי הכנסת, כאלה שבאו בשנים מאוחרות יותר – האוצר ישב כאן בוועדה, זה עוד היה בבניין הישן, הוא הסביר שאת אחות בריאות התלמיד צריך להעביר לחברה פרטית, לא להשאיר את זה במדינה במשרד החינוך. למה? הם הסבירו, קודמיהם, הם צעירים. הם הסבירו שהשירות שהאחות בבית-הספר נותנת, יותר חשוב שזה יהיה על-ידי חברה פרטית, אז ייעלו את השירות, יהיה יותר יעיל ויותר טוב, ויקבלו שירות יותר טוב.
מאז זה עבר לחברה פרטית, המדינה כבר לא מממנת את זה, ומשום מה, כבר אין אחות בבית-הספר. זה בדיוק מה שהולך לקרות עם נפגעי תאונות עבודה. זה עובר לקופות-החולים. השלב הראשון יהיה שהיום לא משלמים דמי השתתפות או השתתפות עצמית, בגלל שזה ביטוח לאומי, זה יעבור לקופות-החולים, ישלמו השתתפות עצמית, ואחרי זה בכלל כבר לא ייתנו. רק שתדעו. אני בעד, אני בקואליציה. אני רק, כיושב-ראש ועדת הכספים, אדון על זה.
מה זאת אומרת? נגיד שנפגע תאונות עבודה יעבור לקופת-חולים, ישלמו לו כפול ממה שביטוח לאומי.
אני לא נותן יד. אני מוכרח ללכת עם הקואליציה הזאת, אחרת אני אקבל ממשלה עם מע"מ אפס, על הדיור.
גפני, אני עלולה להיות נפגעת תאונות עבודה. אתם עושים לי כאב ראש.
עצם העובדה שמדברים על הפחתת מימון פעולות למניעת תאונות עבודה – אנשי האוצר, אתם פשוט לא מבינים כמה עולות תאונות העבודה למדינה באמת, ואני רוצה להניח שאתם יודעים כמה עולות תאונות עבודה למדינה. לדבר על הפחתת מימון פעולות לצורך מניעת תאונות עבודה – כל חברה שעוסקת באיזשהו היבט תפעולי, יודעת מה היא עושה כל שנה כדי למנוע – שלא לדבר כמובן על ממונה בטיחות, וכל הדברים האחרים, איך המדינה יכולה לבקש להפחית את הפעולות שנעשות לטובת הדבר הזה. המניעה זה הדבר הכי זול. נקודה.
גילית, גילית, יקירי. זה כמו ההצבעה שלא היתה לפני כמה שבועות. עזוב, נו. גילית, גילית, לא נורא, אנחנו אוהבים אותך.
אתם רוצים לשמוע בדיחה על איווט? אבל אל תגלו לו כלום. אולי שמעתם אותה.
אלוהים קורא למלאך המוות, אומר לו: שמע חביבי, לך למטה, רחוב נורדאו 20 בנתניה, קח את איווט. מלאך המוות יורד, 12 בלילה, דופק בדלת. פותח איווט אומר לו: כן? אומר לו: שמע, אני מלאך המוות, בוא אתי. נתן לו מכות רצח. עלה למעלה, כולו חבול. אלוהים אומר לו: מה קרה? אומר לו: מה שלחת אותי לאיווט? נתן לי מכות וזה. הוא אומר לו: אני מקווה שלא אמרת לו שאני שלחתי אותך.
רק שאני לא אסתבך עם איווט עכשיו.
אני מתה על זה: ככה קוראים לזה, אבל זה לא זה. רגע, אני אשים את המשקפיים, שאני אוכל להקשיב לך - - -
אני יודע שההצתה שלי אולי קצת מאוחרת בשעה הזו, אבל במקום לטפל בבעיה של ביטוח לאומי פשוט לוקחים ממנו? - - -
יושבים פה אנשים טובים ורציניים. הם לא יכולים לתת תשובות כי בחלק מהדברים האלה לא הם מטפלים. עם כל הכבוד, למה אנחנו צריכים להחליט בנושא הזה?
אתם יודעים מה? שכנעתם אותי. בואו נפצל את הסעיף הזה. אתם לא נותנים תשובות, חבר'ה. או תנו תשובות או שאני מפצל.
אני אומרת את זה לקואליציה ולמשרד האוצר: אני מניחה שראש אגף התקציבים עייף - - -
ביטן, סליחה, יושבים פה אנשים טובים ומצוינים. אבל עם כל הכבוד, גם אם ראש אגף התקציבים עייף, גם אנחנו עייפים. שישבו פה ויעבירו את חוק ההסדרים כמו שצריך. או לא.
רבותי, אני מעביר את זה לסוף. בינתיים אם אין לכם תשובות, אני לא יכול להעביר את זה.
"צמצום הזכאות לדמי אבטלה לצעירים עד גיל 35" – ההצעה להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. גפני, בסדר? זה לא אצלך.
אבל נעבור את ההפתעה הזו, ועכשיו נדבר לעיקר.
אני מתנגד לסף הזה בחוק ההסדרים. אני חושב שנושא של פגיעה בזכאות לדמי אבטלה לא יכול לבוא כחלק מהסל הכבד שאנחנו מנסים להעביר פה. ש פה משמעויות כבדות, בעיקר פגיעה בצעירים. ופגיעה בדמי אבטלה בצעירים – להביא את זה כחבילה ולהגיד זה בסדר.
אפשר להיכנס לנושא. אני לא בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה בשעה כזו ובוועדת הכנסת, אבל צעירים עוברים עבודות. לא תמיד מוצאים את עצמם עד גיל 30 בדרישה ל-24 חודש מתוך 30. החבר'ה הצעירים לפעמים מחליפים עבודות ויש פה פגיעה מהותית בציבור הצעיר בנקודה קשה בחייו. הוא בן-אדם שיצא מהבית, שכר דירה, ועכשיו הוא צריך להתמודד עם אבטלה לפרק זמן מסוים. ופה אנחנו פוגעים לו בזכות הזו.
יכול להיות שזה נכון. לא נכון לעשות את זה בחוק הסדרים.
יואב, ההערות נכונות וצריך לדבר עליהן. אבל תקציב, ולא סתם בשביל זה קיים כל המודל הזה - - -
לא, ממש לא. אבל יש גזרים ויש מקלות. אתה אומר: בתוך שוק העבודה, כשאתה רוצה להעלות זכאויות לקבוצות מסוימות, לפעמים לתת הטבות מס, להעלות קצבאות, אז אתה אומר: יש קבוצות אוכלוסיה, צעירים, שהם יכולים לעבוד וכולי, ואתה אומר: אני מייעל. זה נעשה על בסיס הרבה מאוד עבודת רקע. היא תוצג בוועדה, ואם נחשוב שזה לא טוב, נתווכח על זה.
פולקמן, יש לי שאלה אליך. שאלה אמתית. אתה הסתכלת על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היום? אתה ראית את חתך הגילאים שעלה? אתה יודע למה הוא עלה? כי צעירים עובדים את נפשם כדי לממן לימודים. חתך הגילאים שאתה מדבר עליו היום – הרבה מתוכם לומדים ולא יכולים. האחרים שכבר יצאו ממעגל הלמידה, שלא מצליחים לקנות דירה, שמתמודדים עם יוקר המחיה, גם בהם אתה רוצה לפגוע. אני לא מקבל את הסבר החבילה שלך שכדי לעזור לחלשים יותר, נפגע בחלשים אחרים. אני נגד הדבר הזה.
היושב-ראש, אני מבקש את זכות הדיבור. אני רוצה לסיים את הנקודה. הנקודה היא מאוד פשוטה: הפגיעה הקשה בצעירים בנושא תשלום דמי אבטלה לא יכולה להיכנס למתווה חוק ההסדרים. נקודה. לא מוכן לזה. תיקחו במקומות האחרים, או שאל תיתנו במקומות אחרים.
תלך בחקיקה. אל תלך עם ראש בקיר במקום הזה. רועי, זה לא נכון. אתה בעצמך לא שלם עם זה, ואל תכפו את זה עלינו. הסעיף הזה מפוצל. תודה רבה.
אדוני, פולקמן ונציגי האוצר, אם אתם לא יודעים לענות באותו רגע מה המשמעויות, אנחנו לא נותנים לכם. סליחה.
בסופו של דבר, לתקציב יש תוספות וגם יש לו מקורות שמממנים אותו. אי אפשר להעביר תקציב - - -
"הגברת מימוש זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי מהאחראי לנזק שבשלו שולמה גמלה" – קיש, אתה לא חייב לדווח - - -
לפני שאתה אומר איפה. 19, 20, 21 ו-22 – ארבעת החוקים הבאים הם ביטוח לאומי. אני מציע אחד מהשניים: או שכל הארבעה עוברים לוועדת הכספים, או שכל הארבעה עוברים לוועדת העבודה והרווחה.
טוב, בוא נעביר לוועדת העבודה והרווחה את כולם. מי בעד להעביר את 19, 20, 21 ו-22 לוועדת העבודה והרווחה?
אז אני לא מצביע לעבודה והרווחה. סליחה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצביע שזה יעבור לכספים.
לא, חלילה. אני לא עושה דווקא. כי כמו שאמר הרב גפני, לא יתכן שאנחנו חברי ועדת הכספים, שגם ככה צריכים להתיישר עם האוצר כל הזמן, כשיש מקום שבו אפשר גם לבוא ממקום של טובות לציבור, זה נלקח מאתנו.
הסעיף של העצמאים הוא סעיף מהפכני, שהוא נטו קשור בוועדת הכספים, בהליך שלו, בתהליך שלו. אני מבקש להצביע לוועדת הכספים. סעיף 20.
כי זו ההמלצה גם של הייעוץ המשפטי. אז אם כבר יש הסכמה בין האוצר לייעוץ המשפטי, אנחנו צריכים להיות נגד?
מי בעד ש-19, 20, 21 ו-22, כולם ביחד, ילכו לוועדת העבודה והרווחה? רוצים להיות נגד? בבקשה. אין בעיה.
יואב, אתה לא שם לב מה קורה פה. יואב, אנחנו רוצים - - - לקבל גזירות על הראש. אני לא רוצה - - -
החוקים הבאים זה הטבות ממש, משמעותיות. השיבוב זה החמרה. אתם לא יכולים לעשות לי דבר כזה. אם אתם רוצים לעבודה ורווחה, תעבירו לעבודה ורווחה. לא מתווכח. אבל אתה לא יכול לעשות לי דבר כזה.
זה לא הגיוני שאני רק אצטרך להסביר לאנשים למה אני נותן להם גזירות ולא יכול - - -
תראה על מה מתווכחים.
טוב, מי בעד להעביר את 19, 20, 21 ו-22 לוועדת העבודה והרווחה?
הצבעה
"הגברת מימוש זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי מהאחראי לנזק שבשלו שולמה גמלה"; "הגדלת דמי ביטוח לאומי הנגבים מעצמאיים ויצירת קרן לתשלום דמי אבטלה לעצמאיים"; "דיווח מקוון של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי"; תוספת לגמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה ולקשישים" לדיון בוועדת העבודה והרווחה – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
לא, אני לא נגד גפני. אני נגד העובדה שאני, כחבר ועדת הכספים, צריך לעבוד נגד הציבור ורק להסביר לו גזירות. - - -
פרק ז': פיתוח לאומי – "הסדרת התקציב המועבר לקק"ל לטובת פיתוח ודיור" – זה או כספים או כלכלה.
תכנית תקציב תלת-שנתית: "הכנת תכנית תקציב תלת-שנתית (נומרטור)" – את זה אנחנו רוצים להעביר לכספים.
מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "הכנת תכנית תקציב תלת-שנתית (נומרטור)" לדיון בוועדת הכספים – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
שונות – "תמלוגים המשולמים על-ידי רשות שדות התעופה לאוצר המדינה" – ההמלצה היא להעביר את זה לכספים.
אם אפשר להתייחס לרשות שדות התעופה, גם לסעיף הזה יש משמעות פיסקאלית של חצי מיליארד שקל בתקציב. בעצם מדובר בתמלוגים שאינם אגרות לנוסע של רשות שדות התעופה והקדמה חד-פעמית.
תוספת נוספת – תהיה שם התייחסות לנושא הקופה המרכזית לקצבה של עובדי רשות שדות התעופה, ובשניהם ההתייחסות מתאימה לוועדת - - -
אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לפנות ליועץ המשפטי.
אדוני היועץ המשפטי, עוד לא נגענו בנושאי ליבה שנוגעים לוועדת הכלכלה. יש לכם רוב – פזרו אותנו ונלך. לא קרה כלום. זה לא העניין. החיים לא נגמרים. אתם רוצים את המשחק הזה, שאנחנו נעשה את מה שאנחנו רוצים? בבקשה.
ממש ראיתי.
אני מבקש ממך את הדבר הבא: אני מאמין בכללים, כללים מסודרים. אז אתה יודע כשאתה לוקח פעם אחת – בסדר, פעמיים – מבינים את המשחק, אנחנו פוליטיקאים בסופו של עניין. אבל אי אפשר לשחק פה, ואתה כמו איזה מנצח שמשחק בעניין הזה. ברשותך, אתה גם חבר כנסת. אנחנו כולנו חברי כנסת. כתוב פה: "כלכלה".
מה העניין? אין כמעט דבר שאתה אומר: הוא לא צריך להיות בכספים.
לא יודע, אז אני שאלתי אותו. זה נראה לי מאוד משונה. בגלל שרשות שדות התעופה שייכת באמת לכלכלה. אבל במקרה הזה זה הגדלת - - -
אז זה רק כספים. אין פה דיון שקשור לרשות שדות התעופה, למעט ההחלטה על הגדלת התמלוגים.
אבל בדיוק אותו דבר אפשר להגיד על חוק "הקורנפלקס", שהוא החוק הכי משמעותי שיש פה. בסוף-בסוף הוא יוקר מחיה. אבל יש כללים, אומרים מי מביא את זה, מביא את זה משרד הבריאות, יש לזה השלכות שנובעות – זה לא כך.
אני מבין את התרעומת שלך, אבל זה נושא של הקצבה ואפשר להעביר את זה לכספים. מי בעד להעביר את זה לכספים?
איתן, אני חושב שאנחנו מתייחסים עניינית. אני הצבעתי בניגוד – אורן ואני הצבענו בניגוד, ואנחנו מתייחסים. ברגע שמדובר בסכומים של מיליארד שקל וחצי מיליארד שקל, אני חושב שזה צריך להיות בוועדת הכספים. נכון, מה לעשות? זה כספים. זו דעתי. וזה עניינית, איתן. אם זה היה חמישה מיליון שקל הייתי מסתכל על זה אחרת.
זה לא רק עניין הסכום. אם היה מדובר בהסדרת מערכת היחסים – אתה צודק. אבל לא בזה מדובר.
זה לא דבר שאני מתאבד עליו. זה לא כזה בשבילי - - - יש מגמה לא נעימה בוועדה.
מי בעד להעביר את זה לכספים? מי נגד?
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "תמלוגים המשולמים על-ידי רשות שדות התעופה לאוצר המדינה" לדיון בוועדת הכספים – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
אני רוצה לדעת למה לא יכולים למצוא משהו אחר. הגיע הזמן שסוף-סוף החוק הזה, המסכן הזה, שמשנת 1997 כבר ייושם.
- - - כל המשפחות עם כל הילדים – הגיע הזמן. אנחנו לא באנו לכאן רק בשביל לעשות רפורמות של קורנפלקס. יש גם את הדבר הזה. הגיע הזמן.
נורית, אז בואי נבטל סייעת שנייה. מה את אומרת? וגם את הסרדינים, בואו נבטל. העולם הוא עולם של מגבלות.
פולקמן, אני לא רוצה לתקוף אותך אישית, אבל עם כל הכבוד לפקידי האוצר, הם לא יחליטו בשבילנו מה עדיף ומי עדיף.
סליחה, אתם רוצים להגדיל את הגירעון ולהעביר את זה לדור הבא והם יצטרכו לשלם את החובות שלנו? אני לא מבינה - - -
אבל זה לא עובד ככה. איילת, את באה מהעולם העסקי, את יודעת שלקחת הלוואה על חשבון הדור הבא זה חסר אחריות.
סליחה, הגדלתם אותו לכספים קואליציוניים. הגדלתם אותו למה שנוח לכם.
אל תגידי: הגדלתם אותו לכספים קואליציוניים, כשאנחנו המפלגה היחידה שלא לקחה שום - - -
היום בבוקר עמדה החברה שלנו, הסגנית, בערוץ הטלוויזיה מולי, ואמרה שיש עודפים של שלושה מיליארד לפחות בכל המשרדים. נמצא הפתרון. סליחה, אפשר להוציא את הראיון שלה ב"אורלי וגיא"? היא אמרה שחור על גבי לבן.
יש עוד הצעה: במקום להוריד מע"מ בארבעה מיליארד, שיעשו את החוק חינוך חינם.
מה יש פה לפצל? את לא קולטת? מה יש פה לפצל? אין פה עניין לפיצול, כי אם את לא מאריכה את החוק עכשיו אז את צריכה ליישם אותו.
- - -
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "דחיית חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה" לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
"תקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים (חוק נהרי)" – אני מציע להעביר את זה לוועדת החינוך. מי בעד?
אז אתם נגד או בעד? הם לא הצביעו פשוט. תרשמי: לא הצביעו.
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "תקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים (חוק נהרי)" לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט – פה אחד.
הבקשה נתקבלה.
"העברת תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות" – אנחנו מציעים להעביר את זה לוועדת הפנים. מי בעד? מי נגד?
צריך לפצל את הדבר הנורא הזה ולבטל אותו.
הצבעה
בעד הבקשה להעברת "העברת תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות" לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – רוב.
נגד – מיעוט.
הבקשה נתקבלה.
חמש דקות הפסקה, ויש סעיפים שלא סיימנו.
(הישיבה נפסקה בשעה 01:52 ונתחדשה בשעה 02:10.)
אנחנו נפסיק את הישיבה. יש כל מיני בעיות שיש אתן כל מיני דברים. אנחנו נודיע לכם מתי הישיבה תימשך, אולי בשבוע הבא.
אני אסביר. ניתן היה להביא למליאה בהודעה את הנושאים שלגביהם כבר החלטתם. על מה שיש הסכמות, ועל מה שהוצבע, ועל מה שהוחלט בוועדה, ניתן היה להביא את זה למליאה. ורוב הדברים דורשים רק הודעה במליאה. לגבי הניתובים בוועדות, לגבי הפיצולים המהותיים, אלה שהיו מוסכמים מראש ולא נתונים למחלוקת היה צריך גם להצביע במליאה.
אבל הוחלט אי שם בחלונות הגבוהים, שעד שאין סגירה של כל המערכת הזאת לא רוצים להביא את זה למליאה. המשמעות היא שהוועדות לא תוכלנה להתחיל לעבוד בתחילת השבוע עד שלא ניתן הודעה מסודרת במליאה לגבי ההחלטות שהתקבלו פה.
אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה: מה היה קורה אם אני הייתי באופוזיציה בלילה כזה? טוב, לא חשוב.
הישיבה ננעלה בשעה 02:15.