הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 34

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

ופרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ה' באב התשע"ה (21 ביולי 2015), שעה 12:30

הפרטת האולפנים ללימודי השפה העברית – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיכל בירן, טלי פלוסקוב, אורן אסף חזן, מרדכי יוגב ועליזה לביא

חברי הוועדה: יעקב מרגי – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

אברהם נגוסה – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מסעוד גנאים

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

נורית קורן

יואל רזבוזוב

מיכל בירן

אורן אסף חזן

עליזה לביא

מגי קורן - מנהלת אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

מיכל לבנטל אנדרסון - סגנית יועצת משפטית, המשרד לקליטת עלייה

שרי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך, המשרד לקליטת עלייה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

אורלי נעים - ממונה, חינוך, קהילה ולימוד עברית, משרד העלייה והקליטה

חנן ארליך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאור אבבה - עוזר ויועץ לשר אקוניס, משרד ראש הממשלה

שרון איילון - ראש תחום חברה ורוח, מט"ח

גילה בן הר - מנכ"לית מט"ח, פיתוחים לילדים עולים

יואל חדד - מנהל המחלקה לעלייה וקליטה, עיריית טבריה

ריקי איגנר - הסתדרות המורים

שמעון פרי - הסתדרות המורים

ליאורה רותם - מנהלת אולפני הקריות

יהודית אסרף - מנהלת אולפן לעברית

ירושלמית מאושר - אולפנים

גלי צדיק - אולפנים

סימה בן דוד - מורה באולפן קרית ים

טובה ריין - מורה באולפן קרית ים ועכו

מאיר זרעיה - יו"ר ועד מנהל אולפן קיבוץ

מאיר אסרף - עו"ד, ב"כ האולפנים ללימוד עברית, מטה המאבק

מלסה בני - הפורום המאוחד לקידום זכויות יוצאי אתיופיה

אלי זרחין - שדלן, מייצג את האגודה הישראלית למען ילדים עולים

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט

דנה גורדון – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

ס.ל., חבר המתרגמים

הפרטת האולפנים ללימודי השפה העבריתהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת מיכל בירן, טלי פלוסקוב, אורן אסף חזן, מרדכי יוגב ועליזה לביא

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט יחד עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני אומר לכם, לא בהרבה תחומים פוליטיקאים מפרגנים אחד לשני והיה ויכוח בינינו מי יהיה בראש הישיבה, אני אומר לו 'אתה' והוא אומר לי 'אתה', אבל אותי לימדו, כשאומרים 'בכבוד, היכנס', מישהו צריך בסוף להחליט להיכנס.

הנושא על סדר היום הפרטת האולפנים ללימודי השפה העברית, של מספר חברי כנסת. אנחנו נתייחס לאלה שנוכחים בדיון, חברת הכנסת מיכל בירן, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת אורן אסף חזן, חבר הכנסת מרדכי יוגב וחברת הכנסת עליזה לביא שאמרה שתגיע בהמשך. כפי שאמרתי, הנושא הוא הפרטת האולפנים ללימודי השפה העברית. חבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש הוועדה לקליטה ועלייה, אני פתחתי, עכשיו דברי הפתיחה לך.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני מאוד מודה לך שהסכמת לקיים את הדיון בוועדה המשותפת על פי הדרישות והבקשות של חברי הכנסת, גם יישר כוח, חברי הכנסת, שהובלתם את הנושא הזה לדיון. הצטרפנו היום לישיבה כוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כי אנחנו רואים את עניין האולפן בעיקר למבוגרים, כרגע סיימנו דיון בוועדת העלייה והקליטה באותו נושא באולפן בעניין ילדים עולים וזה מאוד מתחבר עכשיו גם להורים, למבוגרים. לכן כשאנחנו שמענו והגיעו אלינו פניות בעניין ההפרטה של האולפן, אני כעולה חדש יודע את העניין, כמה חשוב עניין האולפן, שימשיכו מערכות ממשלתיות, זה מאוד מאוד חשוב לנו ולכן אנחנו רוצים לשמוע את כל הצדדים, למה החליטו להפריט את זה, מה פה המוטיבציה ומה יכולה להיות התוצאה. כל השיקולים המקצועיים, הכול נטו לטובת העולים, כי בלי אולפן אין קליטה, אין שילוב. רק האולפן נותן את המפתח לחברה הישראלית. לכן, תודה, אדוני היושב ראש, בזה אני מסיים.

תודה. כפי שנהוג אצלנו, חברי הכנסת היוזמים הם ראשוני הדוברים, לאחר מכן נפתח דיון. מי שחפץ להביע את דעתו, לומר, להתייחס, תעבירו פתקים למנהלות הוועדות ואנחנו ניתן את רשות הדיבור במסגרת מגבלות הזמן. חברת הכנסת מיכל בירן.

תודה רבה. אני שמחה על היוזמה של הוועדה המשותפת הזאת. אחרי הרבה התלבטויות החלטנו חינוך, אבל לא יכולנו לוותר גם על עלייה וקליטה ואני שמחה שכולנו פה ביחד. לי יש שני עניינים, אחד מהותי והשני פרוצדוראלי. אני אתחיל מהפרוצדוראלי. ההחלטה המדוברת התקבלה אחרי שכבר הודיעו על פירוק הממשלה והליכה לבחירות, כשלא היה שר חינוך מכהן. אני חושבת שהממשלה היא סוברנית לקבל את ההחלטה הזאת, אבל המינימום של המינימום של המינימום זה שיהיה שר חינוך שיוכל להגיד מה דעתו על זה ושזה לא יהיה בלחץ ובהפתעה, שיהיה דיון ציבורי, וזה משהו על העניין הפרוצדוראלי. חוץ מהפרוצדוראלי יש פה עניין מהותי. אולפן זה לא רק סכום המיומנויות שהוא מקנה, האולפן הוא אתוס, האולפן הוא סוכן חברות לחברה הישראלי, באולפן יש גם תרבות והיכרות עם המורשת והיכרות עם החברה הישראלית. אני לא צריכה להגיד לכם, כל מי שהיה עולה חדש, אמא שלי עלתה בגיל 18, אני מכירה את הסיפורים, כשאתה עובר ממדינה חדשה זה תמיד מתלווה בקשיי קליטה, קשיי הבנה, גם של השפה וגם של המערכת. אמא שלי, לא שומעים בכלל את המבטא שלה, היא עלתה מליטא בגיל 18, לא שומעים את המבטא שלה, היא הייתה מורה אחר כך בביולוגיה במערכת החינוך, עם עברית מושלמת. את כל סיפורי ילדותי, את כל המיומנויות השפתיות שלי קיבלתי מאמא שלי שקיבלה מהאולפן, אז גם אני חייבת תודה והוקרה על העניין הזה.

כשנותנים את הכישורים האלה כמו שצריך, הסיכויים של עולים להיקלט באמת בחברה הישראלית, היכולת שלהם להשתלב בשוק התעסוקה בעבודות איכותיות ולא רק בתחתית השרשרת גדל בהרבה. כשאומרים קופון, למה הכוונה? זה נשמע אוקיי, עוד אופציה, אנחנו מכירים את כל הטריקים, היינו כבר בוועדות אחרות, אנחנו מכירים את השיטה - - -

קופון, זה מה שנקרא ואוצ'ר?

כן, ואוצ'ר. זאת השיטה. אומרים שזה לא במְקום, אבל מי שירצה תהיה לו גם אופציה פרטית. אנחנו מכירים את השיטה ויש פה שתי בעיות. בעיה אחת, מה זה יהיו המקומות האלה הפרטיים? אני יודעת, זה יהיה בקניון ליד איפה שמצטלמים לפספורט ובין הדוכן של המיצים יהיה איזה - - - כשאף אחד לא מפקח על זה. אגב, העבירו החלטה בלי להגיד מי מפקח על זה, מה נדרש, מה זה. מה זה? מה זה הדבר הזה?

כמו שקבלן עבודות עפר, יהיה לו צוות מורים, הוא יזכה במכרז והוא יהיה - - -

אתה ציני? אבל יהיה גם - - -

לא, אני אומר את זה מהפרקטיקה.

כן, הוא אומר מהלב, הוא מכיר את המציאות.

יהיה מי שיחשוב על זה. ומשפט אחרון, תמיד הרבה יותר קל להרוס מלתקן, אנחנו רואים את זה בכל המערכות, את הידע שנצבר עם מורים ומורות, עם האתוס שלהם, עם המחויבות העמוקה למה שהם עושים, עם הידע שמצטבר משנה לשנה. אנחנו רואים את זה כחברי כנסת חדשים, כמה זה קשה בלי הידע הזה, כמה קשה לצבור אותו וכמה אתה נהיה הרבה יותר יעיל כשיש לך את המערך הזה ויש לך את הידע שצברת עם השנים. אני קוראת לא לשפוך את התינוק עם המים. אם מישהו טוען שיש בעיה באולפנים, אותה צריך לתקן. אם יש סוף סוף כסף למערכת, צריך להכניס אותו למערך הקיים ולשפר אותו ואם עושים כבר הפרטה, אל תהיו פחדנים, כי זה מה שעשיתם, עשיתם את זה בפחדנות עלובה, בשקט שאף אחד לא רואה, אם אתם רוצים הפרטה, תגידו את זה פה ותנו לנו להילחם בכם.

תודה רבה. היוזם הבא, חבר הכנסת חזן אורן אסף.

חבר/חברת.

חבר. בכנסת הזו לפני שאתה מדבר אתה צריך קודם 'חברות וחברים', זה טוב שכך, לאט לאט מטמיעים לנו. יש לנו פה כמה מובילות אג'נדה מגדרית ואנחנו מודים להן על כך.

מרב מיכאלי עשתה את שלה.

אבל שיבינו אותנו עם הקשיים.

קודם כל ברשות יושב ראש הוועדה, חברי היקר - - -

יושבי ראש.

ויושב ראש ועדת הקליטה והעלייה. סבלנות, זו גם מעלה. מכובדותיי ומכובדיי. תראו, אני לא אתעסק כרגע, לא בוואוצ'רים וקופונים כדי שלא יהיה למישהו מה להגיד ואני אהיה רגע רציני. אני קצת מבולבל. אתה נוסע היום בכל כביש במדינה ואתה רואה שלטי חוצות במאבק למען עובדי הקבלן, אנחנו מבינים את המצוקה שקיימת כרגע, אז למה אני מבולבל? כי מצד אחד אנחנו מבינים שיש בעיה עם עובדי קבלן ומצד שני אנחנו רוצים להרחיב את מעגל עובדי הקבלן. אבל לא בגלל זה אני מבולבל. אני מבולבל כי עד שסוף סוף במדינה שלנו, ואני זוכה לראות את זה פעם אחר פעם, מתקופת נערותי שפעלתי בסוכנות היהודית וקיבלתי עולים לארץ ישראל והכוונתי וליוויתי אותם גם בתקופתם באולפן, וגם לא מזמן שהייתי בשדה התעופה, כשקיבלנו 221 עולים מארצות הברית, שמשם הם הלכו באמת לאולפן, אני יודע דבר אחד, אולפן זה בית, זה המפתח. בסופו של יום יש מי ששוכחים שהאנשים האלה עוזבים את הבית שלהם ומגיעים לפה, ברובם גם לבד, יושבים עם עצמם ובסוף הם פוגשים את המורות והמורים שמשמשים להם לא פעם ולא פעמיים כמו אמא ואבא.

בסוף אותם אנשים מגיעים בסוף היום ואין להם לפעמים עם מי לדבר, אז גם את המעט חום וחמימות ואהבה שקיימת בתוך כל המאטריה האפורה הזאת שנקראת סל קליטה, שגם אותו אגב צריך להגדיל, צריך להגיד את הדברים על השולחן, סל הקליטה, וזה דיון נפרד, וטוב שיושב ראש הוועדה נמצא כאן ואני יודע כמה הנושא קרוב ללבו וכמה הוא פועל ויפעל כדי להגדיל את הסל הזה, צריך גם אותו להגדיל, אבל בעניין הנקודתי הזה, חברים, מתי איבדנו את החמלה? מתי הפך הכול להיות רובוטי? אנחנו בני אדם ולא מחשב שלוחצים אנטר ועובר מסך. הגיע הזמן שנזכור שמעבר לכסף ולוואוצ'רים ולקופונים ואולי לכל מיני כאלה שרוצים לעשות עושר ולא במשפט, יש פה אנשים חמים ואוהבים.

ועוד לא נגעתי בכלל בצד של המורים והמורות. אותם אלה שמעבר לעובדה שזו הפרנסה שלהם, מעבר לעובדה שהם עושים את זה שנים, הם עושים את זה קודם כל כשליחות. אף אחד לא מרוויח שם מיליונים, אף אחד לא עושה שם אקזיטים, אנשים באים ונותנים מעצמם מעבר לשעות, מעבר לזמן, למה? כי הם רואים בזה שליחות אמיתית של הציונות, של הקליטה, של העלייה, של הבנייה של החברה בישראל. אני לא מתבייש להגיד, אני חושב שיסכימו איתי כל הנוכחים מהצד, חברי וחברות הכנסת, שאנחנו צריכים לשמור בגאון ובלי פחד על המוסד הזה שנקרא אולפנים. הגיע הזמן שלא רק נשמור עליו, גם נפתח אותו.

ועכשיו אני אגע גם בדברים שהם קצת טכניים. ראשית, אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת מיכל בירן, גם על הדברים שהיא אמרה, שאני מסכים איתה מילה במילה ואין טעם לחזור, אבל איזו מין מציאות היא זו שבה אנחנו ניקח אנשים שייקחו קופון ויילכו ללמוד בכל מקום שהוא. אנחנו גם נמצא את עצמנו, אני בטוח שיהיה פה סחר מכר - - -

ונמיר אותם אחר כך.

יכול להיות. אמרתי, אני בקופונים וואוצ'רים לא מתעסק, שלא יגידו - - - אתה יודע. לקח להם זמן להבין. הייתי צריך להגיד מילים אחרות, אבל אנחנו לא נחרוג, בכל זאת ועדת החינוך.

הסיפור הזה שאין פיקוח. צריך לציין, אין פה אף גוף מפקח שיקום, אנחנו נבנה? אז אם אנחנו מצד אחד רוצים לחסוך כסף, אז מה, נחזיר אותו בדלת האחורית בגוף פיקוח? נבנה גוף עכשיו שיעמדו שם אנשים, יעמוד לו מפקח ראשי ויהיו תקנות וחוזר מנכ"ל? חבר'ה, הלכתם לאיבוד? יש פה שתי נקודות ברורות, צריך לשמור על העולים וצריך לשמור על המורים והמורות והדרך היחידה לעשות זאת היא לשמור על מפעל האולפנים, לחזק אותו. אני מקווה שאנחנו נמצאים פה בקריאה להוריד את השטות הזאת, ואני לא מתבייש לקרוא לה שטות, מסדר היום.

אגב, בנוגע ליועץ המשפטי, באמת מילים אחרונות לסיום, אני רק אציין לעניין היועץ המשפטי. תגובתו של היועץ המשפטי לעובדה שההחלטה נתקבלה בתקופת בחירות, שמכיוון שמדובר בפיילוט לשנת 2015 אז 'אני מעביר את זה'. חבר'ה, אנחנו היום נמצאים כבר ביולי, אוטוטו יוצאים לקיץ. אני לא מכיר פיילוט שיכול לבחון את עצמו על תקופה של שלושה-ארבעה חודשים. אז זה לא פיילוט, זה בדיחה. אני קורא מפה, אנחנו צריכים להסיר את הנושא הזה כרגע. ירצו, תגיע שנה הבאה, נדון בתקופת התקציב, בחוק התקציב, נעלה את זה על הפרק, שר החינוך הנוכחי והשר אלקין, חברי, שר הקליטה והעלייה, יישבו, יעשו בחינה מעמיקה, אני לא בטוח ששרת הקליטה דאז עשתה בחינה כל כך מעמיקה, אולי המבחן שלה היה צריך להיות הפיילוט, הם יעשו בחינה עמוקה לנושא, יראו וירגישו את האנשים האלה שמקבלים בזרועות חמות את העולים ויבינו שאנחנו מתעסקים פה בבני אדם ולא בכל מיני דברים שנגמרים בסופו של יום בעוד כיסא ותפקיד ואחרי זה נצטרך לעשות פה דיונים איך דואגים לעובדי הקבלן שלא יודעים להתמודד עם הוואוצ'רים שקיבלו ואיך אנחנו מגדילים או לצערי נגדיל את מעגל האבטלה בנושא הזה. תודה רבה.

תודה.

חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה, אדוני. הנושא מאוד חשוב, מאוד מאוד חשוב, הוא נושא שהוא בדמנו. לפני כחודש הייתי בהשבעה של הבן שלי בכותל, חלק מהטירונות הוא עובר בבא"ח צנחנים והיה מאוד מרגש, אבל פתאום שמתי לב, לא שאני זרה לנושא, אבל זה היה מאוד מאוד חד, שהשפות סביבי לא היו עברית. היה צרפתית, הייתה אנגלית, הייתה אמהרית והייתה ערבית, כמעט שלא הייתה עברית, במקום שאני עמדתי. היו גם הרבה חיילים בודדים, שהמשפחות הגיעו. זו חובתנו לדאוג. אולפן לעברית זו לא זכות, זו חובה של מדינה. אנחנו גדלים כולנו בדור שהעברית זה משהו שהוא כאילו ברור שאנחנו כותבים, יוצרים, אוהבים, מחשבנים, רבים בעברית, אבל זו לא נחלת העולם היהודי כולו. יותר מדי שנים, אלפי שנים, לא ידענו כולנו עברית, מעטים ידעו, מעטים זכו לחינוך יהודי. זו חובה של מדינה לתת את הכלי הבסיסי הראשוני, הכלי הדיאלוגי השיתופי.

זה לא סוד, רבים מאחינו בעולם היהודי, אנחנו לא יכולים לדבר איתם, הם לא יודעים עברית. מה שאולי דור ההורים ידע, בטח הדור הצעיר וכל מי שנמצא בקמפוסים וב-JCC ובכל מיני מקומות, יודע שהעברית, לא רק שהיא שפה לא מוכרת וידועה, היא גם שפה שמעוררת אנטגוניזם בחלק מקרב אחינו ביהדות העולם, בטח הליברלי. אז אנחנו צריכים לבוא ולראות איך אנחנו מעניקים ונותנים ומאפשרים, וזה לא משהו שאפשר לנהל עליו סחר או להביא לפה עובדי קבלן או לשנות, ולא יכול להיות שבזמן פגרת בחירות הדברים האלה נעשים. יש החלטת ממשלה ובהחלטה הזאת לא קיים שר חינוך מכהן, כי יודעים ששר החינוך שיצא, הנושא הזה היה מאוד קרוב ללבו. אני מבטיחה לכם שהמחטף העלוב הזה לא היה קורה כששר מכהן, בטח כשלא נוכחים מורים ואין עם מי לנהל הידברות כזו או אחרת או נציגים ולא נקבעים, אדוני היושב ראש, קריטריונים והדברים נעשים בצורה עלובה ללא תנאי סף לגבי העברת הכספים.

המהלך הזה של העברת האולפנים ללימוד עברית זה לא כל דיון, אדוני, לא פה ולא אנחנו, כגוף מפקח, וזה תפקידנו, ואני רוצה באמת לברך את חברתי חברת הכנסת מיכל בירן שהסבה את תשומת לבנו, אני מזמן אמרתי שיש דברים שאני חיילת שלך, וזה לא נושא, אדוני, שאפשר לעבור עליו לסדר היום. לימוד עברית זו זכות, זו מתנה, זו חובה של מדינה להעניק לכל אזרח ואזרחית שעולים למדינת ישראל, שבאים לפה להיות איתנו חלק מהעם היהודי, זה לא משהו שאפשר לתת עליו איזה שהוא ואוצ'ר עלוב כזה או אחר. גם ככה, אדוני, בזמן של ההשבעה של הבן שלי אני הרגשתי שזאת השבעה של המשפחות. אין כל טקס שמשפחות שעולות לארץ עוברות וחוות וזאת הייתה התרגשות מאוד גדולה לראות את האנשים שעוברים יחד עם הבנים שלהם את הטקס הזה, סוג כזה של השבעה או התייחסות רשמית ממלכתית כזו או אחרת אל אנשים שעולים למדינת ישראל. אז מה יקרה אם אנחנו ניתן יד אוהבת, מכוונת, ביום יום הקשה גם כך, אנשים שעולים, רבים ללא מקור פרנסה בטוח ומובטח, בגילאים - - - אתם יודעים מה זה חוויה של להיות מהגר זר בארץ אחרת, לנסות לעבוד בעבודה - - -

עליזה, אני לא רוצה להגביל אותך, אבל - - -

מיד אני מסיימת. אני רוצה לבוא ולומר שאנחנו כמובן תומכים בעלייה ורוצים לראות איך אנחנו מקבלים - - - הנושא הזה של עובדי קבלן, רק השבוע, אדוני, שמענו שהנושא הזה הגיע להבנות ולשיתופי פעולה ואני רוצה - - -

במידת מה.

עוד לא יבשה הדיו אפילו.

ולשיתוף פעולה. אז לא יכול להיות שמצד אחד יד אחת רוצה לברך ויד שנייה נמצאת מקללת והנושא הזה, אדוני, מעל הכול חייב להיות נושא זהב, אי אפשר שכל פעם יהיה בדיון כזה או אחר, הקניית לימוד השפה העברית זו מניית זהב של החברה בישראל והעם היהודי.

תודה. אני חושב בכלל, הזכרתם את נושא המאבק על עובדי קבלן, אם יש באמת רצון וכנות מלאה לצמצם את התופעה, קודם כל צריך לקבל החלטה שמפסיקים את כל ההפרטות. קודם כל. ברגע שיד אחת מפריטה ויד אחת כביכול - - - ואני עדיין סקפטי ממידת היישום והאחוז, אני מאלה שליוויתי את החלטת הממשלה של עובדי כתף אל כתף במשרדי הממשלה ואנחנו רואים כמה היישום שלה עדיין לא מושלם. אבל לענייננו, מיד אני אתן את רשות הדיבור לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, אחת היוזמות, ואנחנו מדברים על הערך הסגולי של ההורים בליווי מערכת החינוך, אנחנו מדברים על הורים, הורים, הורים, כמה צריך לחזק את הילד, ומה מצפה המערכת? שהילד יגיע להישגים כשאין לו עורף משפחתי בצד הלימודי, השפתי, חזק ואיתן? מה אנחנו גוזרים על אותם ילדים, ילדי העולים? חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אדוני היושב ראש, אדוני היושב ראש, יש פה שני יושבי ראש אצלנו היום. אני רוצה קודם כל להודות לכם על הדיון הזה וכמובן להודות לשותפים שלי להצעה, למיכל בירן, לאורן חזן, לעליזה לביא. אני חושבת שהנושא הזה הוא אחד החשובים מכל מה שקורה במדינה שלנו בשלב זה. אני דווקא רוצה להתחיל ממה זה אולפן לעולה חדש. כפי שאתם שומעים, אני זאת שעברתי את החוויה של העלייה וקליטה במדינה הזאת ואני רוצה להגיד לכם שהשלב הזה הוא החשוב ביותר בכל התהליך של אזרח או עולה חדש לשעבר במדינה הזאת. אנשים שלא נקלטו בצעדים הראשונים שלהם לא ייקלטו במדינה הזאת. שיהיה ברור. מי שנכנס ולומד את השפה ביחד עם השפה בתוך האולפן הוא לומד קצת על המדינה, הוא מתחבר למנטליות הישראלית. הרי המעבר הזה זה משהו מאוד מאוד רגיש, אנשים שבאים ממדינה אחרת ונכנסים למדינה, זה שוני לא נורמלי. רק מי שעבר את זה יכול להבין את מה שאני אומרת לכם עכשיו. אני רואה פה כמה פנים שמסכימים עם מה שאני אומרת. זה מאוד מאוד חשוב לתת את המעטפת הזאת שאנשים מקבלים כשמגיעים למדינה חדשה.

המדינה שלנו, כמו שאני פה לגמרי מסכימה, לצערי אני לא שמעתי את מיכל בירן, אני מאמינה שאנחנו אומרים את אותם הדברים ובאותה רוח, מה שעליזה כרגע אמרה, אנחנו כמדינה חייבים לתת לאנשים האלה את הכניסה החלקה למדינה הזאת. כי, שוב, אנחנו הרי רוצים שהאנשים האלה, האזרחים החדשים שלנו, יהפכו להיות כמה שיותר מהר לישראלים. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים לתת להם את הצעדים האלה כצעד הכרחי.

אני חייבת להגיד לכם, אני הגעתי למדינה הזאת אחרי שלמדתי עברית עוד קודם. בעיניי זה מה שנתן לי את כל מה שעברתי בחיים שלי. אם לא הייתי יודעת את זה אני לא יודעת איך זה היה נגמר, אולי עד עכשיו הייתי עובדת במלון כחדרנית. מי שמכיר אותי, זה מה שהתחלתי במדינה הזאת, רק בזכות השפה - - -

למי שלא יודע, טלי הייתה גם ראשת עיריית ערד.

ראש עירייה. אנחנו לא - - -

ראשת עירייה. אם כבר מדברים על העברית, אז האקדמיה - - -

עליזה, אני רוצה לתקן אותך, אנחנו, נשים שעמדו בראש רשויות ביקשנו מהאקדמיה שיגידו שגם ראש עירייה זה נכון. לא נעים לנו לשמוע את המילה הזאת 'ראשת' העיר. אנחנו רק שש שנים היינו ו - - -

אני מניח שנפתח על זה דיון באולפן.

לא ידעתי שאני פותח דיון.

מה שאני רוצה להגיד לסיכום, רבותיי, אנחנו דנים עכשיו בנושא בעיניי החשוב ביותר, החשוב ביותר בחיים של כל עולה חדש, לכן להוציא את זה החוצה, בלי לדעת שיש פיקוח, בלי לדעת שיש בקרה, בלי להבין מי בכלל נותן את השירות הזה, בעיניי אנחנו עדיין לא מבושלים ולא יכולים להרשות לעצמנו. לכן אני כאן פונה לשני ראשי הוועדות לצאת בקריאה, גם מוועדת הקליטה וגם מוועדת החינוך, להשאיר את הנושא של האולפנים תחת אחריות של משרד ממשלתי אחד או אחר, או משרד הקליטה, או משרד החינוך, או ביחד, שזה גם כן קורה. אנחנו רק היום דנו בוועדת הקליטה על איום על סגירת אולפן בירושלים, אולפן מאוד מאוד מצליח. אסור לנו להגיע לדבר הזה. לכן אני אומרת שוב, לתת גיבוי, אנחנו כחברי כנסת כמובן, לאולפנים תחת המסגרת הממשלתית של אחד ממשרדי הממשלה.

תודה. יש לנו אמנות, מקצועיות, כמעט לחסל כל דבר שהצלחנו בו. אני אומר לכם, תראו במה אנחנו דנים היום ב-2015.

אחרי כל כך הרבה שנים.

אנחנו מדברים על הפרטת האולפנים, אני בתור ילד זוכר, לא רק שהעולים הלכו לאולפן, אני זוכר, לדוגמה אצלי, שהיו מגיעים לאמא שלי הביתה והמדריכה הייתה יושבת איתה ולימדה אותה עברית. היא ידעה צרפתית קרוא וכתוב, אבל עברית היא לא ידעה, כי היא באה ממדינה אחרת. אני זוכר את זה. כל דבר שציינו אותנו לשבח חיסלנו, כמו אחיות בית הספר, כמו אחיות טיפות חלב בבתי ספר. לכן אנחנו כאן כדי לראות מה אנחנו - - -

אבל לפני שאני נותן לנציגי משרדי הממשלה, יש לנו פה איתנו מסתמא, לפי ה - - - אנחנו שיפוטיים, יש לנו מנהלת באולפן, מורה באולפן פה?

הנה, לא רק אחד.

לא, זה יו"ר מטה, אני מחפש מנהלת.

יו"ר המטה היא גם מנהלת אולפן.

אז בבקשה, גב' ירושלמית מאושר ולאחר מכן ניתן לעוד אחד.

אני ד"ר מאושר.

אז אני אקנא לתואר שלך, ד"ר מאושר, בבקשה.

ערכתי מחקר בנושא של קליטת עלייה. קודם כל תודה רבה ליושבי הראש, תודה רבה לחברי הכנסת, דיברתם יפה. אני רוצה לדבר מהפן של האולפן, של היום יום, של האנשים שאני פוגשת אותם בבוקר, שרצים אחרי עבודת לילה ובאים ללמוד, שבשעה אחת רצים שוב לעוד משמרת. אנחנו נאבקות ואנחנו מבקשות, אל תעקרו את הנשמה מתהליך הקליטה הזה, מהאולפנים. אל תעקרו את הנשמה.

איפה האולפנים נמצאים?

האולפנים נמצאים בכל מיני מבנים שהרשויות המקומיות מקצות להם, מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, מרכזי קליטה, מבנים של בתי ספר לשעבר. חוק השבות קורא להם עולים, אבל אנחנו פוגשות מהגרים לכל דבר ועניין. יש להם מאפיינים של מהגרים. זה תהליך הגירה ואנחנו מבקשים, אל תהפכו את זה לתהליך הריגה. זה תהליך הגירה עם כל הכאב וזה כאב, ולאה גולדברג אמרה, רק ציפורי מסע שתלויות בין ארץ ושמים יודעות את זה הכאב של שתי המולדות. איתכם נשתלתי פעמיים, אצלנו באולפנים הם נשתלים והם עוברים ניתוח לחבר את השורשים שלהם לארץ הזאת. מורה באולפן היא לא רק מלמדת עברית, היא עוסקת גם בשירותי רווחה, ואני לא אגזים ואומר שלא פעם קרה שמורה הייתה צריכה ללכת עם תלמידה לתחנת המשטרה ואתם יודעים למה? כי התלמידה הזאת חסרת ישע, מתוך קרבה למורה היא פשוט פתחה את ליבה וסיפרה למורה על התעללויות שהיא עוברת במקום העבודה כעובדת קבלן, כן, כעובדת זמנית. אמרנו לה, 'את רוצה להפסיק? בבקשה, לתחנת המשטרה'. ניגשנו איתה, דאגנו למתרגם וזה קרה לא פעם אחת. האולפן, תחשבו שזה שירותי הרווחה, לא מפריטים את זה. לא עוקרים את הנשמה מתהליך הקליטה של העולה.

תודה.

יש כאן מישהו מהזרועות שמביאים עולים למדינה? כל הארגונים היפים האלה, נעל"ה, נפש בנפש, יש מישהו פה?

הסוכנות?

משרד החינוך, משרד הקליטה? משרד החינוך יש, האגודה לקידום החינוך, ראש מנהלת נעל"ה, לא פה? אני שואל. לא נמצא.

משרד הקליטה, אנחנו שומעים את הדברים, שומעים את הרציונל, אני רוצה שתשכנע אותי כמשרד הקליטה מה הרציונל להפריט. עזוב נאומים, אידיאולוגיות, חשיבות, אנחנו שם, שמענו שיחות מוטיבציה, מה הרציונל של משרד שעוסק בקליטת עלייה לקחת את הדבר היפה הזה של האולפנים ולהפריט אותו, להכניס את הממד העסקי התעשייתי לתוך נשמה. לא מתחבר לי, כי אולפן זה נשמה, אם אין נשמה אין אולפן. בבקשה.

קודם כל אני תומך בשתי ידיים באמירה של חבר הכנסת חזן, צריך לשמור על המורים וצריך לשמור על העולים. אני גם עולה חדש ואני עדיין זוכר את שם המורה שלי באולפן, יעל, היא הייתה מורה מצוינת, אבל מי פה סוגר את האולפנים? מדברים פה על הפרטה, על סגירה - - -

להפריט, לא סגירה.

גם דיברו על סגירה, וגם לא מדובר על הפרטה, מדובר על החלטת ממשלה כוללת כשהנושא של הוואוצ'רים זה רק אחד מהנושאים.

התחכמות, מילה יפה, מכבסה של מילים.

לא, יש שם הרבה נושאים.

בכל שאר ההחלטה לא באנו לדון כי אנחנו מסכימים איתה.

לא, זה מאוד מכובד להגיד לאלה שבאו מציונות וברחו מאנטישמיות 'בואו קחו פתק'. זה מאוד מכובד.

תני לי לסיים.

שרת הקליטה לשעבר, איך נכנסת מבלי שהרגשתי?

אתה לא ראית אותי? אותי אתה לא ראית?

קסניה גם פה. הייתי כל כך מרוכז, שבאמת סליחה. אני מקדם בברכה את חברות הכנסת. בבקשה, הוא עוד לא התחיל לדבר.

לא, בסדר, רק התפלאתי שהתשובה שלנו לציונות זה 'קחו פתק'.

פתק זה בבחירות. אני גם רוצה להודות לכל המורים והמורות שנמצאים כאן, על עבודת הקודש שהם עושים, אבל צריך להבין שבהחלטת הממשלה בנושא ואוצ'רים מדובר על עוד אפיק אחד ללימוד עברית.

תוספת.

הנה, דיברה פה חברת הכנסת עליזה לביא, אמרה שהייתה באירוע ולא דיברו שם עברית, אז כנראה לא הכול בסדר, אז כנראה יש מקום לשיפור. ההחלטה הזו התקבלה בשיתוף פעולה בין משרד הקליטה ובין משרד החינוך בתמיכה המלאה של מנכ"לית של משרד החינוך. יש קריטריונים ברורים, אנחנו לא פותחים אולפנים, כמו שמישהו אמר פה, באיזה קיוסק, אנחנו מפרסמים קול קורא, אנחנו בוחרים אולפנים לפי תבחינים. בכל אולפן צריך להיות מורה מוסמך ואני לא אכנס לכל התפקידים.

איך זה לא הפרטה?

יש פיקוח, יש - - -

זה לא הפרטה. להיפך, זה תוספת.

לא, אם מישהו התבלבל. יש פה מנהל ישיבה, אין קריאות ביניים. זה נושא חשוב ואנחנו רוצים להגיע למסקנות. אם נעשה פה שוק זה ייגמר כמו שוק.

יש פיקוח, יש מבחן של משרד החינוך בסוף וזה רק לאוכלוסייה מצומצמת, צריך להבין, לאוכלוסייה שהגיעה אחרי ה-1 במרץ השנה. זה נכון להיום זה פרויקט - - -

זה פיילוט פרויקט.

כן, זה פיילוט וזה פרויקט טוב. היום, אם הייתי מגיע ארצה הייתי הולך לאולפן כזה עם ואוצ'ר, כי לא מתאים לי היום, לי, אולי לאחרים כן, ללכת כל יום לאולפן נגיד משמונה עד שתיים, לא יודע מה שעות הלימודים היום. אני רוצה לבחור קבוצה מתאימה, אני רוצה לבחור שעות שמתאימות לי. זה עוד אפיק אחד, אף אחד פה לא מפריע לשום דבר, צריך להבין. אני חוזר ואומר, יש פיקוח, יש פיקוח שלנו, יש פיקוח של משרד החינוך ולא צריך לעשות מזה טרגדיה.

תודה, ולדימיר. אין ספק שאם היו לי פה תלמידים - - - יש כאן תלמידים שכרגע הם בתהליכים של אולפן?

אני צריך - - -

מיד אני נותן לחברי הכנסת. אנחנו שומעים את זעקת המורים והמנהלים.

זעקה על מה?

על היוזמה של הוואוצ'רים.

זה רע?

לא, עוד לא, אני לומד.

זה רע? זה רע?

רגע,סופה.

צריכים ללמוד את הדברים. אם זה רע אז אני נקראת קוגלגר. סליחה על הביטוי - - -

לא, סופה. סופה, אני נותן לך.

החליטה ממשלת ישראל לתת תוספת של שעות ובחירה - - -

סופה, אני נותן, לשם אני חותר. אני אדם מאוזן, אין לי פרות קדושות ואני באמת רוצה לשמוע. אם באמת הזעקה רק של המורים והמנהלים, והיא חשובה, אני לא אומר, אבל המגרש שלה, נדון בו, נדון בו בהיבטים של הרעת תנאים ויחסי עבודה. חבל שבדיון הזה, ידידי, חבר הכנסת נגוסה, אין תלמידים, או שעברו בתקופה האחרונה אולפן או שהיום עוברים את החוויה של האולפן. אבל שמענו ויושבים איתנו - - -

אתמול הייתי באולפן ופגשתי תלמידים.

סליחה, אבל תרבות הדיבור והדיון, אני באמצע עכשיו. וגם הפרוטוקול לא שמע אותך. יושבים איתנו מי שהיה יו"ר ועדת הקליטה של הכנסת לשעבר ויושבת איתנו שרת הקליטה לשעבר. בבקשה, אני אתן לחברת הכנסת, למרות שהקדמת אותה - - -

תיתן ליושב ראש, תיתן לחברי הכנסת.

אז חבר הכנסת חזן רוצה לשאול שאלה ומיד נשמע את הרציונל.

אני לא הבנתי למה הישיבה, אז אני רוצה לשמוע קודם כל את אלה שהזמינו את הישיבה הזו.

אני אתן לחבר הכנסת רזבוזוב אחרי שאלתו של חזן.

אני רק שאלה, בהמשך לדברים. מצד אחד אתה אומר שהאולפנים עושים עבודת קודש והם מביאים ערך מוסף וזה לא באמת משהו יבש ומכני שלומדים שפה והולכים הביתה, מצד שני אתה אומר שהמעשה הזה הוא לא לפגוע באולפנים, הוא בסך הכול להרחיב שעות. עזוב שבחוק כתוב 'או במקום', נשים את זה רגע בצד, אתה אומר שזה בעצם להרחיב. אז בוא ניקח את מה שאתה אומר, דווקא את הדברים שלך ונרחיב את האולפנים ובוא נתעל את התקציב הזה ואת הכסף הזה שאנחנו רוצים להעביר במקום לגופים חיצוניים נחזק את האולפנים. ואמרה לי פה שרת הקליטה, חברתי לשעבר, חברתי להיום, שרת הקליטה לשעבר - - -

הלשעבר משתלט עליך.

זה נאמר בכוונה, יש פה מורים, אני רוצה שיתקנו אותי. בעצם היום עולה חדש שמגיע לפעמים מחכה עד חצי שנה לאולפן. מצוין, בואו נתקן את הדבר הזה, אבל במקום לקחת אותו למה לא לתעל את כל הכוח לחיזוק האולפנים? למה - - -

אני מצטרפת לשאלתו המצוינת של חבר הכנסת חזן.

מה המהות, מה בעצם המהות שעומדת מאחורי החוק?

אמרנו, מה הרציונל. ליושב ראש המשותף יש שאלה.

השאלה שלי לוולדימיר וגם לשרת הקליטה לשעבר, אני לא מבין ולא הבנתי מוולדימיר, היא אומרת 'תוספת', פה הנושא בא אלינו גם מצד העולים וגם מצד המורים - - -

זה לא על ילדים, זה על מבוגרים.

על המבוגרים. גם מצד העולים וגם מצד המורים באו ואמרו שיש החלטת ממשלה שמפריטים את האולפנים. האולפנים מנוהלים על ידי אגף - - -

לא, אף אחד לא - - - אף אחד לא מצמצם, אף אחד לא סוגר - - -

סופה, אף אחד לא שומע אותך.

את השאלה עד הסוף לא שמעתם. האולפנים שאני כעולה חדש עברתי וגם עולים אחרים, זה באחריות של משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים, האם זה נכון שיש החלטת ממשלה שמפריטים את האולפנים או לא?

יש פה עניין בעברית. לא מפריטים את האולפנים הקיימים, אבל את מושג 'האולפן' מפריטים.

חבר הכנסת רזבוזוב.

כולנו מסכימים שאולפן זה חשוב ואנחנו מכירים את העניין של ההפרטה וגם רצו להפריט את נעל"ה וכולנו התנגדנו, ויש באמת, כמו שנאמר כאן, הרבה עבודה מול עולים עם רגש וזה חשוב. כפי שאני מבין, זה באמת לא הפרטה של האולפנים הקיימים, אלא תוספת. השאלה למה לא הוספנו את התוספת הזאת לאולפנים והרחבנו אותם. אני אגיד לכם את האמת, אני פחות אוהב את העניין של ואוצ'רים ושל מסחרה, של מכללות קטנות ש - - -

איך הספקת? באולפן למדת את המילה 'מסחרה'?

זה הוא למד בכנסת. שיעור בכנסת עשו לו.

רבותיי, את רוב העברית למדתי מחוץ לאולפן, כנראה. מה שאנחנו מבינים, שעכשיו, אם זו החלטה של כמה עשרות מיליוני שקלים, יקומו מיד כמה עשרות מכללות ויתחילו - - -

במקרה הטוב מכללות.

מכללות, אני מדבר על קטנות, חברה בע"מ שתקרא לעצמה מכללה. מה שיקרה עם העולים, שהם רק עכשיו עלו לארץ והם יצטרכו לרוץ לחפש - - - אלה אנשים שהגיעו והם לא מבינים. איפה שיגידו להם, מה שנותנים להם הם לוקחים ולא בטוח שזה הצעד הטוב ביותר. אני דווקא הייתי אומר לשקול את זה ואת הכסף הזה, את התוספת הזאת, להכניס לתוך המערכת שמפעילה את האולפנים, להגדיל את זה וצריך עוד שעות. אנחנו מסכימים שיש מעט מדי שעות גם במערכת החינוך ומעט מדי שעות גם למבוגרים.

בבקשה, חברת הכנסת קסניה.

תיתן לחברת הכנסת קסניה ואני אחריה. אני מבינה שהיא מבינה - - -

לתת לצעירים ככה ל - - -

רבותיי, אני לא זכיתי להיות מורה אז אני תקיף במשמעת בכיתה.

אני עברתי דרך האולפנים, אמי למדה באולפן, אני כבר למדתי בבית ספר פה בארץ ואני זוכרת שאנחנו הגענו ממוסקבה וביום השלישי אחרי הגעתנו כבר נכנסנו לאולפן, באתי עם אמא ושאלו אותה 'מה את יודעת לומר לנו בעברית עכשיו?' והיא הסתכלה עליי ואמרה 'אני יודעת להגיד 'אני רוצה ללמוד בקבוצה מתקדמת'.' אז שמו אותה באולפן ג', אחרי שיעור אחד היא הופנתה בחזרה ל-א'.

מישהו הכין אותה טוב.

כן, את זה אנחנו ידענו. מה שאני רוצה להגיד, שאני בקשר עם העולים החדשים שמגיעים גם עכשיו ואנחנו יודעים שיש בעיות מבניות ויש צורך ברפורמה עצומה בעניין הזה, כי זה גם פחות מדי, אין שם כל כך את הפנים של חינוך לישראליות, השתלבות אל תוך החברה הישראלית. יש שפה שמורשת מצוין, יש דברים מצוינים שם, הייתי מוסיפה עוד הרבה מאוד דברים שכעולה אני יודעת שהם חשובים לאינטגרציה של העולים במדינת ישראל. יחד עם זאת כשאני קוראת בלשון החוק, כאן אני קוראת על ואוצ'רים לאולפנים פרטיים, אני מבינה שמדובר בהפרטה של האולפנים.

נדלק רמזור אדום.

אנחנו אתמול דיברנו על ההצלה של רדיו רק"ע, רשת קליטת עלייה שכל כך חשובה לכל העולים דוברי כל השפות במדינת ישראל, וזה שירות ציבורי שמדינת ישראל צריכה וחייבת לספק אותו לציבור העולים שבסך הכול היא מעודדת עלייה וקוראת לאנשים לבוא ארצה. אז יש את רשת קליטת עלייה ויש שירות אחר שנקרא אולפנים, של השפה העברית. כן, אז אני חושבת שכולנו מסכימים על החשיבות של העניין הזה והחשיבות של תוספות, אולי יותר נרחבות אפילו, מה-50 מיליון האלה שיעמדו לרשותם של גורמים פרטיים בסך הכול. אנחנו מעודדים בעצם גורמים פרטיים, שזה בתי ספר קיימים לשפות זרות, יפה מאוד, אבל למה אנחנו לא מעודדים את אותם האולפנים הקיימים והמורים שכבר נמצאים באותן המערכות?

ואת הערך המוסף שהם מביאים.

בדיוק. אז יש אנשים שהם למודי ניסיון, עובדים שנים על גבי שנים. אני יודעת כיצד מלמדים עברית בבתי ספר לשפות זרות, בברליץ ובבתי ספר אחרים, שזה מיועד לציבור אחר. רבותיי, עם כל הכבוד, זה פשוט ציבור אחר, ציבור של שגרירים, ציבור של אנשי עסקים, להם יש צרכים אחרים ולעולים צרכים אחרים. אז אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולא למהר עם החלטה כל כך חשובה שתשפיע פה על הגורל של העלייה שגם נמצאת כאן וגם בדרך לכאן.

אני חושבת שבסלט הזה - - -

תעשי לנו סדר.

אני אשתדל לעשות.

אני אומר את זה ביושר, לא תמיד זעקה - - - כששואלים אותי בהומור 'מה נשמע?' אני אומר 'תלוי איפה אתה שם את האוזן'. מעבר לברוך ה', אני אומר תלוי איפה אתה שם את האוזן וחשוב לנו לשמוע כדי לקבל החלטה מושכלת ומאוזנת. בבקשה.

אף אחד פה לא יכול להאשים אותי שבמשך שש שנים לא פעלתי למען העלייה והקליטה. אני חושבת, בצניעות הכי רבה, שעשיתי המון שינויים יחד עם עובדי משרד העלייה והקליטה, יחד עם כל מי שבעצם במערכת הזאת מבין מה זה קליטה, עומד בחזית ה - - - חזית הכבוד הייתי אומרת, בגלל שהם נמצאים בקליטה הראשונית, בדברים הראשונים שעושה בן אדם בחיים במדינת ישראל. אני הצלחתי בהמון דברים, לא הצלחתי להחזיר את לימוד השפה העברית, לקחת אותו ממשרד החינוך למשרד העלייה והקליטה. אני חושבת שהתהליך של לימוד השפה העברית חייב להיות, זו דעה שלי, במשרד העלייה והקליטה. במערכת החינוך יש מורים מצוינים, שימשיכו, אבל הם יכולים להיות במסגרת שבה יותר דואגים לקליטת עולים, בגלל שבמערכת החינוך יש כל כך הרבה בעיות שלא תמיד זה עניין שעומד במדרגה הראשונה. ככה אני חושבת. אתם יודעים שאני ניסיתי במשך שתי קדנציות ולא הצלחתי להיפגש עם שר החינוך ולעשות סדר בעניין, ויושבים כאן מורים, ושמישהו לא יסכים ש-500 שעות ברוטו ללימוד השפה העברית זה מספיק. מספיק או לא?

זה לא מספיק.

זה בוודאי שזה לא מספיק, רבותיי. אם זה מספיק אני שואלת למה יוצאים מהאולפנים אנשים שלא מסוגלים לדבר? המורים מצוינים, השיטה מצוינת, 500 שעות ברוטו זה לא מספיק לעולה חדש. ואז התחילה העלייה מצרפת והתבקשתי על ידי ראש הממשלה להגיש פרויקט בנושאים אחרים וגם בלימוד השפה העברית ובהתחלה גם לימוד שפה שם במקום, לפני שהם עושים עלייה, בגלל שחשוב לעולה חדש להגיע לא עם אפס אפס אחוז ידע בשפה העברית. זה מאוד מאוד חשוב.

הלוואי שהיינו שם. הכנת העולה - - -

הלוואי שזה היה קורה.

אבל התחלנו, רבותיי. תמיד מתחילים.

בסדר, לא נכעיס אותך.

לא, תשמעו, אני מבינה שכאשר בן אדם נכנס למערכת הוא קצת צריך להקשיב ולשמוע, לא מיד אנחנו הופכים להיות מומחים בכל דבר. אפילו אם למדנו באולפן, זה לא אומר שאני מומחית לעניין של הוראה ולימוד השפה העברית.

סופה, את יכולה להתייחס לעניין של הוואוצ'רים? כי זה עיקר הדיון.

אני אתייחס. הפרויקט הזה על הורדת חסמים, פרויקט לימוד השפה העברית, ואוצ'ר זה לא סגירה ולא העברה, ואוצ'ר זה תוספת והוא נותן אפשרות לעולה החדש גם לבחור. אתם יודעים כמה פניות אנחנו קיבלנו במשרד העלייה והקליטה? וכאשר נכנסתי למשרד הזה, אדוני היושב ראש, אני פתחתי מחלקת פניות ציבור בלשכתי וקיבלנו המון פניות. יש עכשיו גל חדש, המון עולים מגיעים למדינת ישראל, לעיתים עולה חדש ממתין כמה חודשים עד שייפתח אולפן, הוא צריך לאבד את הזמן - - -

לא נכון.

רבותיי, כן. אם במשפחה יש תינוקת, אדוני היושב ראש, אז אחד הולך לאולפן והשני נשאר בלי מסגרת של האולפן מפני שאין אולפני ערב. בגלל זה נתנו אפשרות לעולה חדש, זה פיילוט פרויקט, אדוני, ואתה יודע, אם אתה תזמין לכאן עולים חדשים ותשאל 'האם יש בעיה עם פתיחת אולפן בעיר שלך והאם אתה מספיק ואם יש לך אפשרות' הוא יגיד לא ולא ולא, 'אני צריך את זה'. ואז, לפי בקשה - - -

בואו נגדיל את האולפנים. איפה הבעיה? מה הרציונל שעומד מאחורי לתת ואוצ'ר ולא לחזק את המוסד?

למה לא לתת לעולה חדש - - -

אני שואל כדי ללמוד.

לא, השאלה הנשאלת, אם כבר יש תוספת תקציב והמסגרת הקיימת לא מושלמת, בואו נחזק אותה. זה עמד?

נכון, אני בעד.

מי התנגד?

תארו לכם שמישהו היה אומר את זה על מערכת החינוך הרגילה, שהיה אומר שהמערכת גרועה והכיתות עמוסות, בואו נוסיף - - -

לא, לא, אף אחד לא אמר שגרוע, היא לא אמרה שגרוע, היא רק אמרה שאין מספיק זמן.

לא, שנייה, זו לא הייתה הנקודה - - -

צריך לכבד את סופה, אני מבקש.

לא משנה, אם מישהו היה אומר את זה על מערכת החינוך הרגילה, שבגלל שהכיתות העמוסות וזה, מי שרוצה יקבל שוברים ללכת ללמוד במקום אחר. איך היינו קוראים לזה? הפרטה.

סופה, סכמי.

רבותיי, לא לכל דבר לתת שם. אנחנו עכשיו היינו בוועדה - - -

חבר'ה, זה לא מכובד.

מה מצחיק כל כך? תסבירו לי.

תכבדו לפחות אותנו.

אתם מורים שאחראים על זה שמהאולפנים עם 500 שעות, שאתם אומרים עכשיו לנו כאן באולפן הזה, במקום הזה, זה מספיק, אז למה יוצאים אנאלפביתים בשפה העברית?

אבל, סופה, זה לא מה שהם אמרו. הם גם אמרו שזה לא מספיק.

אבל אם לא מספיק, הם היו צריכים - - -

לא, אבל, סופה, כולם הסכימו איתך - - -

סופה, אנחנו מסכימים איתך על כל מילה, חוץ מהוואוצ'רים.

מה זה ואוצ'ר? ואוצ'ר זו אפשרות לתת לבן אדם יותר עצמאות ולחזק אותם. מה זה ואוצ'ר?

בארצות הברית נותנים ואוצ'ר למערכת החינוך הרגילה. זאת הפרטה. אנחנו לא מסכימות אידיאולוגית, לא צריך לכעוס.

ואוצ'ר זה לא הפרטה.

אני לא מסכימה איתך.

לא, אדוני, אני חושבת שצריכים קצת להכניס סדר לעניין. זה לא הפרטה, זה תוספת לעולה חדש, זה נותן לו אפשרות לבחור ולקבל תוספת. אם הוא ימצא - - -

בואו נוסיף לו את השעות האלה כאן.

למה במשך כל השנים לא הצלחנו?

לא, אז עכשיו - - -

סליחה, צריך לומר ביושר , שהרי אם התוספת - - -

לא, אתם נדבקים למילה ואוצ'ר. ואוצ'ר זה תוספת של שעות שנותן אפשרות לעולה חדש לקבל וללמוד עוד. הרי אתם יודעים שאני חושבת שהמחאה של אותם מורים הייתה צריכה להיות על שאין היום אולפן ב', שהם לא מסוגלים ללמוד, שהם לא מ - - -

תני לי, תני לי, אני אומר את זה.

אני מלווה למעשה את המאבק שלהם, שנים הם נאבקו על דמותו של האולפן.

- - - אבל לא צריכים לעשות מזה סלט.

תודה, סופה. את לא מקלה עליי. מיכל, אני מבקש.

צריכים לעזור לעולים להיקלט כאן במדינת ישראל ולעשות הכול כדי שבתקציב של מדינת ישראל יהיה כסף כדי לקלוט אותם כאן.

צריך לומר ביושר, לו צוין שהשרה והממשלה לא מביאים את התוספת הזו והאולפנים היו ממשיכים - - -

הם ממשיכים.

רגע, אין לי את היכולת כמו שלך. לא עברתי אולפן.

אתה לא קלינאי תקשורת.

עולם כמנהגו נוהג, הדיון הזה לא היה. צריך לומר את זה ביושר. מה אומרת השרה? היא אומרת, תקשיבו, האלטרנטיבה הייתה לקבל מהמדינה או כלום או לקבל תוספת בצורת הוואוצ'רים. אנחנו מכירים את הקנאות, הדת החדשה של משרדי הממשלה והקנאות שלהם לגבי הוספת תקנים. הם מוכנים לשלם יותר ולו לא להוסיף תקנים, בגלל כל מיני מדדים שחשובים להם. לכן צריך לומר ביושר, באה השרה דאז והוסיפה, השיגה תוספת תקציב שהאוצר והמדינה הסכימו לתת אותה בצורה הזו. אני מאמין - - -

למה? מה עומד מאחורי זה? כולנו שואלים את אותה שאלה ולא מקבלים - - -

אני מאמין שאילו השרה הייתה יכולה לקבל מהאוצר את אותה תוספת תקציב במסגרת תגבור האולפנים, היא הייתה עושה זאת.

למה לא?

למה לא? בגלל ששר החינוך הקודם ובקדנציה הקודמת לא נלחם יחד איתי. אתם יודעים מה? אני אומרת לכם, אם מערכת החינוך מסוגלת להגדיל מספר שעות על חשבונה, אני עם שתי ידיים בעד.

סופה, תודה.

עורך דין מאיר אסרף.

עם שתי ידיים בעד. תמצאו את הכספים, תכשירו את העולים, תיתנו להם אפשרות למפתח לחיים במדינת ישראל.

לי יש פתרון.

עורך דין מאיר אסרף, בבקשה. תציג את עצמך, כי אתה עם סרט כתום.

כן, אדוני. כל עורך דין לפי חוק הכנסת חייב להיות עם סרט כתום. יש כאלה שלא מכירים את הדין. שמי מאיר אסרף ואני עורך הדין שמייצג את ועד הפעולה של מורי האולפנים ללימוד עברית. ועד הפעולה הזה - - - חבל שהשרה לשעבר הלכה, כי דווקא רציתי - - -

אנחנו פה. בלי חבל'ים, אין לנו זמן, אחת וחצי זה הזמן לסיום הדיון.

כבר משנת 2007 מנסים להפריט את האולפנים ללימוד עברית. כל פעם המאבק הזה, לצערי, לובש צורה אחרת, פעם מנסים לקחת ולהפריט את זה על ידי העברה, לא למשרד הקליטה, אדוני, אלא למשרד הגמלאים, מתוך מחשבה שאולי כשמשרד הגמלאים ייסגר אולי אז לא יהיו אולפנים ללימוד עברית. החלטת הממשלה שעברה לאחרונה היא ניסיון נוסף להפריט את האולפנים ללימוד עברית. אמרו, לא הולך לנו בכוח, נפריט את זה באופן זוחל, וההפרטה הזוחלת היא לא שמדובר כאן על העובדה שיהיה כאן בנוסף ללימודים איזה שהיא קונסטלציה נוספת. בהחלטת הממשלה, שהתקבלה בפברואר 2015, פחות מחודש ימים לפני הבחירות, הוגדר מפורשת שהרעיון הוא שזה יהיה במקום אולפנים ללימוד עברית.

ממש לא - - -

גברתי, ממש לא, את לא מתפרצת.

רק סליחה, אדוני העורך דין, כדי שאנחנו נבין, זאת אומרת היום עולה יכול לבחור אם הוא הולך, לצורך העניין בפיילוט ברגע שהוא ייכנס, אם לבוא לאולפן או לקחת את הוואוצ'ר וללכת לברליץ, לצורך העניין, ללמוד?

גם וגם אפשר.

לא, עזוב גם וגם, הגם וגם זה סיפור אחר.

פעמיים לא. קודם כל עולה רק ממדינות מסוימות מקבל ואוצ'ר. זה הפיילוט, שזה רק ממדינות מסוימות.

אוקראינה צרפת ו-?

ובלגיה. והחלטת הממשלה אומרת מפורשות, 'או במקום'. המשמעות היא שזה במקום אולפן. רק אתמול נחתם הסכם שמדבר על זה שהממשלה תעסיק עובדי הוראה באופן ישיר ומה עושים? יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה - - -

אדוני, הדברים נאמרו.

אני אמרתי את הדברים האלה גם, אל תדאג.

יש לך משהו נוסף לתרום לדיון?

כן, אדוני. אני מבקש מהוועדה לקרוא למשרדי הממשלה, לעצור את אותו פיילוט שלא התחיל עוד, ובמקום להעביר את הפיילוט הזה, להגדיל את מספר שעות העברית. בגלל זה הצטערתי שהשרה לא נמצאת כי המורים של האולפנים ללימוד עברית ביקשו מחברי כנסת כבר מ-2007 להגדיל את סל הקליטה באופן כזה שעולים ילמדו יותר מ-500 שעות, 1,300 שעות, שזה הזמן הממוצע שלפי מחקרים צריך ללמוד באולפן כדי ללמוד שפה שנייה.

תודה.

משרד החינוך נמצא איתנו?

כן.

בבקשה. שמך, תפקידך.

מגי קורן, מנהלת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.

אני מבין שאתם המפעילים, אתם הממונים על זה.

נכון. אם תרשה לי לתת את תמונת המצב של האולפנים היום בארץ. קודם כל אני מודה על הדברים שנאמרו לגבי המפעל של האולפנים. האגף לחינוך מבוגרים מאז קום המדינה קלט למעלה ממיליון וחצי מבוגרים שרכשו את השפה העברית במסגרות אולפן מגוונות, אולפנים ראשוניים ואולפני המשך. כדי לתת מענה להטרוגניות של הלומדים, שזה גיל, השכלה, האגף מקיים מסגרות לימודים מגוונות, וזה כמענה, גם בבוקר וגם בערב, במידת האינטנסיביות של הלימודים. קיימים כ-18 דגמים של אולפנים ראשוניים ו-7 דגמים ללימודי המשך. מאמצים רבים מושקעים בקליטה הלשונית והתרבותית של העולים. אני גאה לעמוד בראש מערכת מקצועית שמעסיקה מורים מיומנים ומסורים המהווים עבור העולה את אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר בשלבי קליטתו הראשונית בארץ. זו מערכת מתחדשת ודינמית שמשקיעה בתכניות לימודים מותאמות וחומרי לימודים מקוונים שמותאמים למיומנויות המאה ה-21. האגף מעסיק כ-470 עובדי מדינה, מורים עובדי מדינה שמקבלים הכשרה, השתלמויות שוטפות וליווי פדגוגי. לרוב מורי האולפנים - - -

כל עוד אני מכין את הסיכום את יכולה לתת סקירה.

אני אגיע גם לנקודה של החלטת הממשלה.

זה היה רמז, הוא מסכם את הסיכום.

פועלים 90 אולפנים שפרושים ברחבי הארץ. תקצוב שכר ההוראה בעיקרו משרד החינוך ומשרד הקליטה, כולל ההפעלה.

באשר להחלטת הממשלה, עמדת המשרד, כפי ששמעתם, שזה מהלך תוספתי ותחום בזמן שמיועד רק לעולי אוקראינה, צרפת ובלגיה, על מנת שלא לפגוע במורים ולא יחליף את המסגרות הקיימות של האולפנים. התבקשתי על ידי המנכ"לית לסייע מבחינה מקצועית. על אף עמדתי המקצועית, שהבעתי אותה כבר קודם, אני שיתפתי פעולה עם משרד הקליטה בהוצאת קול קורא ויחד עם זאת הדגשתי את החששות ואת הסכנות. אני אמרתי שהאגף לא יוכל לתת את הפיקוח והבקרה הפדגוגית, אנחנו נעמיד רק את מבחן הסיום לאולפן לרמת הבקרה של האולפנים, משרד הקליטה יהיה צריך לבחור את הגופים - - -

את יכולה להרחיב את הנקודה הזו טיפה יותר?

אתם אמרתם שצריכים לתת קריטריונים, אז אנחנו ישבנו וניסינו להגדיר בקשיים ובאילוצים שאנחנו עובדים על פיהם את התבחינים.

כשההחלטה אושרה כבר היו קריטריונים?

לא, בהחלט לא. זה נפל עלינו ואני שיתפתי פעולה מבחינה מקצועית עם כל המגבלות. אני אמרתי גם למנכ"לית וגם לשותפים במשרד הקליטה שאם יוצאים בקריטריונים התבחינים צריכים לדאוג לכמה נקודות, שהגופים יהיו מוכרים ובטח לא כפי שתיארו אותם, שהם יעמדו בחוק הפיקוח, שזה תהליך מאוד ארוך ומאוד קפדני, מורים שמתמחים בהוראת השפה העברית, צריך להקפיד על שוויון בוואוצ'רים שיינתנו, השוויון בין העולים שיילכו למוסדות הפרטיים והאולפנים, ואנחנו העמדנו, כמו שאת ביקשת, את השירות של לתת את מבחן הסיום, כי עולים נבחנים כל חמישה חודשים בתום האולפן במבחן סיום שאנחנו מקיימים ברחבי הארץ. הם מקבלים תעודה, שמוכרת גם לחצי שנת פנסיה ל - - -

תודה, גברתי.

אחרונת הדוברים, גלי צדיק, יושבת ראש מטה האולפנים. יש כבר מטה ויש יושבי ראש, שלא תתבלבלו.

למרבה הצער כן.

חברת הכנסת נורית קורן. איתך הסליחה, ניתן לחברת הכנסת.

אני מתנצלת, אני יושבת בעוד ועדה.

בבקשה, בלי הקדמות. אנחנו באיחור.

אני רוצה לומר שאני רואה בחומרה את הקטע של הוואוצ'ר, כי חשוב מאוד שלעולה שמגיע לארץ תהיה מסגרת תומכת, האולפן שמשמש בעניין הזה צריך לתת יותר שעות. אני הקמתי שדולה בכנסת לדוברי צרפתית ויש הרבה הרבה בעיות שבאות אליי לשולחן בנושא הזה וגם בעניין של השפה. בסופו של דבר אנחנו רואים, גם עולים מרוסיה, דוברי רוסית, וגם צרפתים, בסוף לא מדברים עברית, לא יודעים איך להתנהל וצריך לעזור להם וזה לדעתי מצב מאוד מאוד חמור. אני חושבת שהמדינה חייבת לקחת על עצמה ולגרום לכך שיהיו כמה שיותר שיעורים.

אני רק רוצה לספר לכם סיפור אישי. ההורים שלי עלו מתימן, לשמחתי ההורים שלי היו צעירים יותר ולמדו והם דוברים עברית, כותבים והכול. חמותי, גם זה היה מעין ואוצ'ר, כי המדינה הביאה את המורה אליה הביתה. אנחנו כתימנים ומארחים אורחים, אז כל המשפחה למדה והיא רק בישלה והכינה את האוכל למורה, שהמורה יאכל. לצערי רק עם תהילה היא התחילה רק ללמוד. אם היה לה יותר זמן היא גם הייתה קוראת וכותבת. לצערי הרב היא חולת אלצהיימר היום, אם היא הייתה יודעת לקרוא ולכתוב הזמן שלה היה הרבה יותר טוב וגם המוח שלה אולי היה עובד יותר טוב. לכן צריך למנוע את העניין הזה של הוואוצ'רים, תודה.

גלי צדיק, השארנו לך הרבה זמן, דקה וחצי.

אני אעשה את זה מאוד מהר. אני מודה לך שנתת לי לדבר. אני רוצה להגיד - - -

זו ההזדמנות, סליחה עם כל מי שביקש ולא הספקנו, אילוצי זמן.

אני רוצה להגיד, אני לא אחזור על כל מה שנאמר פה, אבל יש פה בסך הכול ויכוח על סמנטיקה. מדובר פה בהפרטה, חד וחלק, זוחלת בדלת האחורית. בסופו של דבר התהליך הזה עלול למוטט את האולפנים הקיימים, לשאוב מהם משאבים, לשאוב מהם תלמידים ואז יבואו עוד שנתיים ויגידו, מה קרה באמת? אנחנו מצטערים, לא התכוונו. אבל את זה כבר אף אחד לא יתקן. יושבים פה היום 20 מורים, יש בארץ מעל 500, הם עלולים להיות מפוטרים ומי שלא יסלח לנו זה רק ההיסטוריה. ההיסטוריה לא תסלח אם סתם בהיסח הדעת, מאיזה שהיא אג'נדה שאני אפילו לא אכנס אליהי זה מה שקרה פה. תודה.

תודה. ברשות ידידי ועמיתי לניהול הישיבה אני קורא את הסיכום, זה כמובן גם על דעתו ועל דעת חברי הכנסת. אל"ף, הוועדה מודה לחברי הכנסת היוזמים וחברי הכנסת שהשתתפו בדיון.

הוועדה התרשמה מכל הדוברים שעסקו ועוסקים במלאכת האולפנים ש-500 שעות לעולה לא מספיקות לספק לעולה את הרמה הבסיסית של השפה ולתרום לקליטתו המיטבית בארץ. אנחנו מודים לממשלה על נכונותה לתגבר את שעות הלימוד באולפנים. הוועדה קוראת למשרד החינוך לעשות זאת במסגרת האולפנים תוך ההתאמות הנדרשות ולא במסגרת מיקור חוץ.

אני לא הבנתי ממה שאמרת, נציגת משרד החינוך, את המשפט האחרון שלנו, את הכוונה שלנו, ההסכמה פה הכמעט גורפת, שאנחנו רוצים לראות את זה קורה שלא במסגרת הוואוצ'רים.

היא לא תאמר לך. מה את רוצה ממנה?

אנחנו אומרים את זה.

סליחה, הוועדה אמרה כבר - - - אני לא מבין אותך, את פותחת את הדיון מחדש? הוועדה אמרה זאת בצורה נחרצת ולא משתמעת לשתי פנים, הוועדה קוראת למשרד החינוך לעשות זאת במסגרת האולפנים תוך ההתאמות הנדרשות ולא במסגרת מיקור חוץ. מה לא ברור?

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.