הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, א' בחשון התשע"ו (14 באוקטובר 2015), שעה 9:30

סקירת שר העלייה והקליטה זאב אלקין על פעילות המשרד ותקציבו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

עודד פורר

שר העלייה והקליטה זאב אלקין

חביב קצב - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלר - מנהל אגף קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

מיכל שטרית רבל - היועצת המשפטית, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת המנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - מנהל תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

עומרי אינגבר - מנהל אגף קליטה במדע, משרד העלייה והקליטה

שרה כהן - מנהלת מחלקת רווחה, משרד העלייה והקליטה

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

רחל גור - יועצת לשר, משרד העלייה והקליטה

איילה ספי - רכזת לשכה, משרד העלייה והקליטה

ירון ליברמן - טכנאי מחשבים, משרד העלייה והקליטה

קובי אריאלי - ממונה תקציב ומחקרים, מינהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

לירית סרפוס - ראש אגף תכנון אסטרטגי, משרד ראש הממשלה

דרור יוסף - אגף בכיר לתכנון מדיניות, חברה וממשלה, משרד ראש הממשלה

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוסף הדנה - רב ראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

רות מדר דיין - ראש מינהל חברה, מרכז השלטון המקומי

הודיה סלם - רכזת תחום נוער בעיר, עיריית ירושלים

איוב גושן - רכז תעסוקה בעיר, עיריית ירושלים

יעקב אנגדאו - מנהל מוקד קליטה, עיריית יבנה

ראיסה לייכטמנוב - מנהלת אגף לקליטת עלייה, עיריית פתח תקווה

מקסים צ'רנוגלז - יו"ר ועדת קליטה, עיריית אריאל

נתי קנטוריביץ - ממונה מידע ומחקר, נתיב

יוליה דורנר - ממונה קשרי חוץ, נתיב

שי פלבר - סמנכ"ל קשרי קהילה, שאר העולם, הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל יחידה עליה,קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

ילנה פרגמנט - מנהלת תכניות עלייה, הסוכנות היהודית

שמעון כהן - מנטפל בנושא חל"צ, הסוכנות היהודית

אסתר בלום - מנהלת, מועצת ארגוני עולים

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ראובן שלום - עו"ד, מזכיר ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית

עודד פויר - מנהל היחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אברהם דובדבני - יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

דוד דנקרי - קשרי ממשל, הפדרציה היהודית צפ"א

זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

אבי זאנה - מנכ"ל, עמי ישראל

אליהו ולק - יושב ראש, איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה

שמעון סיאני - מנכ"ל, ידידים

דוד מהרט - מנהל, מרכז היגוי עולי אתיופיה

שרון טרקין - מנהל תפעול, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

מאיר צגאי - פעיל למען עלייה

מנגסטו אדמסו - עולה ממרכז קליטה

טהרס למה - עולה ממרכז קליטה

אמלי אבבו - מנהלת מרכז מידע, CNEF,מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל

נסים מורביה - מנכ"ל מטה מאבק הנכים בישראל

אברש ברהה - סטודנטית

אמיר ברהנו





שאשאב קסאנה





באיה טמסגן





אנסוט ממלאו





פנטהון ברהנו





גאש מלסה





לוואר דייטו





מולט רנדה





בלה בפא





טרדני זוואדה





ביירו אדמסו





מלה מקננש





וורדה יזדיו





טלה אדבה





מאקו אבאה





אלה פיתאודה





אמאה לקאו





אבטה אללו





ממאט מודיה





בוגולם אוזאזר





יהושע זוהר - לוביסט (פוליסי), מייצג את קק"ל

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים) מייצג את קרן שח"ף

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סקירת שר העלייה והקליטה זאב אלקין על פעילות המשרד ותקציבו

בוקר טוב לשר העלייה והקליטה, מר זאב אלקין, לחברי הוועדה, למשתתפים בישיבה ולצופי ערוץ הכנסת. ישיבתנו מתקיימת הבוקר בצל המתיחות בארץ ובירושלים במיוחד. אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות ההרוגים ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. אני מקווה שהצעדים עליהם הכריזה הממשלה ירגיעו את המצב ונחזור במהרה לשגרה.

כפי שנקבע נפתח בסקירת שר העלייה והקליטה זאב אלקין על פעילות המשרד ותקציבו. אתם מוזמנים כמובן לאחר הסקירה לשאול שאלות, להעלות נושאים שחשוב שהשר יתייחס אליהם לפני שהוא עוזב לדיון אחר. כל שאלה אני רוצה שתעלו אותה בצורה מסודרת ולהזדהות למען הפרוטוקול. נמצאים איתנו היום נציגי ארגוני עולים רבים, נציגי הרשויות המקומיות.

אני מבקש, אדוני השר, שתתייחס גם בנוסף לפעילות משרדך לכמה נושאים מרכזיים שאני רוצה להעלות מראש. אחד, נושא הדיור הציבורי לעולים קשישים, זה נושא מאוד כואב, ועד היום אין לו פתרון, בעיקר כשיש כ-27,000 קשישים או זכאי דיור ציבורי שממתינים לקבל פתרון. אני גם מבקש שתתייחס לגבי מדיניות הסללה של עולי אתיופיה בעניין רכישת הדירה בשימוש מענקים שהמדינה נותנת. כמו כן אני גם רוצה שתתייחס לעניין הפעילות של הרשויות המקומיות בתחום קליטת העולים בכלל וגם בעניין של מוקדי הקליטה. מוקדי הקליטה, כידוע, זו פעילות משותפת בין משרדך לבין הרשויות המקומיות, היום עובדי מוקדי הקליטה, אמנם יש כיוון לקלוט אותם ברשויות המקומיות, אבל אני אשמח מאוד לשמוע מה עמדת משרדך ומה פעילות משרדך בנושא הזה.

משתתפים פה ארגונים וגם נציגי משרדים אחרים, אני בטוח שהם גם יתייחסו לאחר הסקירה. גם בעניין של עולים חדשים היום, כידוע לי, כ-400 משפחות ואין פיקוח במרכזי הקליטה, וכ-801 יחידים שאין להם כרגע פתרון דיור והם תקועים שנים במרכזי קליטה. מה המשרד שלך מתכוון לעשות כדי לפנות את העולים החדשים ממרכז הקליטה ולשלב אותם בדיור ציבורי. מה התקציב, מה ההתייחסות של המשרד או המרכז בעניין זה בתקציב המדינה לשנת 2015-2016?

תודה רבה לך שבאמת למרות המצב עמדת בזה שלא לבטל או לדחות את הדיון והגעת אלינו היום. אני מאוד מודה לך. תודה רבה. זכות הדיבור שלך.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, נציגי מוסדות רבים וארגוני עולים. אני קודם כל מודה לך - - -

וארגוני נכים. יש עולים חדשים נכים.

כל ארגוני העולים, ביניהם גם ארגוני עולים לנכים. אני מודה לך על ההזדמנות הזאת להציג בפני הוועדה את המדיניות הכללית שלנו והפעילות לשנים 15'-16'. ב-15' זה בעיקר אחורה, 16' זה קדימה, כולל גם התייחסות למסגרת התקציב של התקציב הקרוב. אני שמח מאוד לבוא לכאן לוועדה. אמרתי את זה גם בדיונים הקודמים, זו ועדה שבה עשיתי את הצעדים הראשונים שלי בכנסת ואני מאוד מאוד מכיר ומעריך את פעילותה. אני גם חושב שיש הזדמנות מצוינת לשיח במסגרת הזאת שהוועדה הזאת מספקת, גם בזמן ההופעה שלי כאן וגם בדיונים השוטפים שנציגי משרדים מופיעים כאן. אנחנו תמיד מנסים להיות מאוד קשובים ומאוד מעוניינים בשיח הציבורי עם חברי הכנסת ועם נציגי ארגוני העולים השונים שמופיעים כאן בוועדה ומביעים את דעתם. אני תמיד הערכתי את החשיבות של השיח הזה כשהייתי בצד השני של המתרס וגישתי לא השתנתה כשעברתי לכיסא השר. אני גם ארחיב על זה כשאני אדבר על תפיסת הפעילות שלי.

אני גם רוצה בפתיח של דבריי להגיד שיש לי כאן הזדמנות נדירה, במסגרת של חברי כנסת שיושבים כאן, יושבים כאן לימיני שרת הקליטה לשעבר, שהחלפתי אותה בתפקיד לאחר שש שנים של פעילות מוצלחת, ומשמאלי, אחרי ממלא מקום מנכ"ל, יושב המנכ"ל לשעבר, עודד. אני חושב שדווקא בפתח דבריי אני רוצה קודם כל להודות להם, כי המשרד שמצאתי אותו, גם מבחינת כוח העובדים שיש בו, גם מבחינת תכניות העבודה, גם מבחינה תקציבית, מכל בחינה שהיא, מצאתי משרד מאורגן להפליא. יש לנו מסורת ישראלית שתמיד כשנכנס שר חדש, דבר ראשון שהוא אומר, 'קודמי עשה פה כל מיני טעויות ואני בא לתקן ולשנות', ואני לא רוצה להתפתות לפוזיציה הנוחה הזאת, אני מצאתי משרד במצב מעולה ומגיע על זה יישר כוח לשני האנשים האלה, כמו גם לעובדים המסורים של המשרד שהסגל הבכיר שלהם נמצא כאן איתנו היום. אני חושב שאני רואה את תפקידי גם להמשיך ולשמר את מה שהם בנו, וכמובן המציאות משתנה אז תמיד יש גם אתגרים חדשים, אבל אני בהחלט רואה את עצמי כממשיך ובא כמדיניות של המשכיות ולא כמדיניות של קודם להרוס ואחר כך נראה מה נבנה מזה מחדש. אני בכלל לא מאמין בגישה הזאת. לכן רציתי דווקא פה לנצל את ההזדמנות הזאת בפני נציגי הארגונים הרבים ולהדגיש את הנקודה, עד כמה אנחנו חייבים פה, גם לשרה וגם למנכ"ל, על המצב של משרד הקליטה.

אני, ברשותך, אעבור לסקירה של נקודות עיקריות מול מה אנחנו מתמודדים ומה האתגרים ומה הנקודות המרכזיות בתחום התקציבי ובשאר התחומים. אני אתייחס במהלך דבריי, אני חושב, שלכל השאלות שאתה העלית, ולגבי שתי שאלות שביקשתם הרחבה, גם מדיניות הסללה וגם מוקדי הקליטה, לאחר שנסיים את השיח הכולל עם השאלות, אתה כבר תנהל את הזמן, גורמי המקצוע של המשרד ייתנו אחר כך השלמות, אני אציג את המדיניות באופן כללי.

השקף הראשון הזה למעשה בא להציג כאן לכולנו עם מה אנחנו צריכים להתמודד במסגרת של השנים האלה ב-15'-16'. לא רואים כל כך בהיר את המספרים, אבל רואים את גובה העמודות וזה כבר כשלעצמו מעביר את המסר. אנחנו נמצאים במצב שבשנת 2014 עלו לישראל כמעט 27,500 עולים, קצת פחות, והשנה הצפי עומד על כ-30,000 לפי הערכה משולבת של הסוכנות היהודית ושלנו. אני לא יודע להגיד לכם איך ישפיעו האירועים של השבועות האחרונים על העלייה, ברור לכם שיכולה להיות השפעה, לכן אני לא יודע. אם היינו מדברים לפני חודש הייתי אומר לכם שגם נעבור את ה-30,000, אפילו נתקרב ל-35,000, זאת הייתה ההערכה שלנו. אני פחות מוכן להתחייב על זה, כי תמיד יש השלכות לאירועים ביטחוניים על החלטות של עלייה, אם לא בטווח של שבוע-שבועיים, בוודאי בטווח של כמה חודשים.

יחד עם זה כדאי לראות שבינתיים בקצב של השנה, אתם רואים את שתי העמודות הירוקות, אנחנו רואים שכבר עלו השנה לישראל כמעט 24,000 עולים, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד, בשנה שעברה, דובר רק על 20,600. אז אתם רואים שאנחנו בגידול של 16% לעומת שנה שעברה, לפחות כל מה שהיה עד עכשיו, לכן הצפי הוא בהחלט שלכאורה אם זה ימשיך בקצב כזה גם נעבור את ה-30,000. את ההשפעה של האירועים הביטחוניים עוד קשה לשפוט, יש כל מיני הערכות, גם ההערכות הקיימות היום עדיין מדברות על 31,000-32,000, אני העדפתי כאן להציג ההערכה שמרנית יותר וזהירה יותר לאור האירועים.

בכל מקרה, לא משנה מה יהיה המספר המדויק, ברור מה המציאות. אם תסתכלו על המספרים ב-2012-2013, אנחנו דיברנו, אגב במשך שנים, זה היה המצב רצוף, על בין 19,000 ל-20,000 עולים בשנה. יש לנו כאן קפיצה, ב-2014 זה כבר 27,500 וב-2015, כמו שאמרתי, 30,000 אולי גם מעבר לזה. המספרים הכי גדולים מזה עשור. זו כמובן בשורה טובה מאוד למדינת ישראל, שגל העלייה חוזר, אני תיכף אנתח מאיפה ומה אפשר לעשות כדי עוד יותר להגביר את העלייה בצורה משמעותית. אני מאוד מברך על השינוי הזה שסופה יזמה, שממשרד לקליטת עלייה הפכנו למשרד העלייה והקליטה ולכן גם האחריות על תחום העלייה היא אחריות שלנו והמעורבות הממשלתית מול המוסדות הלאומיים וגם מול ארגונים מעודדי עלייה הולכת וגוברת בתחום הזה.

לפני שמדברים על השאלה איך מגבירים את זרם העלייה צריך להבין עם מה משרד הקליטה צריך להתמודד, המשמעות של זה שתוך פרק זמן של כשנתיים העלייה גדלה ב-50%. תארו לעצמכם אם היה בא משרד החינוך והיה אומר 'הלקוחות שלי גדלו ב-50% תוך שנתיים', איזה אירוע דרמטי זה היה מייצר במערכת החינוך הישראלית מבחינת צורך בהיערכות, מכיתות ומורים ותקציבים וכל מה שתרצו. כנ"ל כל גוף אחר, אין משרד ממשלתי שמתמודד עם גידול בקצב כזה, זה הגידול שמולו מתמודד משרד הקליטה בשנים האלה. היקף העבודה שלו, בוודאי כשאנחנו מדברים על העולים הטריים של שנה ראשונה, גדל בפרק זמן מהיר מאוד ב-50% וזה אתגר מאוד מאוד משמעותי בכל המובנים של המילה, מבחינת ההיערכות של המשרד, מבחינה ארגונית, מבחינת היערכות תקציבית, מבחינת פעילות דינמית מול המצב החדש ואני מציע לכולנו לשים לזה לב. זה עובר ככה בשקט, את התקשורת הישראלית זה לא מעניין.

גם כשיש ימים לא רגועים כמו היום וגם כשיש ימים רגועים הנושא הזה לא מי יודע מה מעניין והציבור לא מודע לכך שיש כאן, בוודאי כשמסתכלים אחורה בעשור האחרון, דרמה ויש כאן שינוי מגמה מאוד משמעותי שיש בצדו גם סיכוי אבל גם אתגר לא פשוט והראשון שפוגש את האתגר זה כמובן משרד הקליטה, זה תפקידו. אני לא מתלונן על זה, להיפך, אני גאה בזה שאנחנו אלה שצריכים להתמודד עם האתגר הזה. זו המשמעות של השקף הזה.

אני עובר לשקף השני, הגידול המשמעותי הזה הוא לא כוללני, הוא לא מתחלק באופן שוויוני על כל מדינות המוצא, אלא כמו שאתם רואים הוא מתמקד בעיקר בשלוש מדינות, שלכל אחת מהן דינמיקה שונה על פני השנתיים האלה, זה צרפת, אוקראינה ורוסיה. אתם רואים היטב את המספרים. בצרפת ב-2013 היה לנו פחות מ-3,500 עולים, אנחנו מגיעים למצב שב-2015 כבר הגיעו 6,000 והצפי הוא סביב 7,500, אתם רואים גידול של כמעט 120% תוך פרק זמן של שנתיים. אוקראינה, מ-2,000 בשנה השנה יש לנו כבר 5,200, כמעט 5,250, והצפי הוא סביב 7,000. בשנה שעברה היו כמעט 6,000 עולים מאוקראינה, גידול של 250%, גידול מאוד מאוד דרמטי. כולנו מבינים מה הסיבות לכך. ותופעה מאוד מעניינת של השנה הזאת, תופעה חדשה, שמתפתחת זו העלייה מרוסיה.

ב-2014 כמעט שלא היה גידול, ב-2015 אנחנו פחות או יותר כבר בנקודת הזמן הזאת הגענו למספרי עלייה כפי שהיו ב-2014 כולה והצפי שיהיה גידול די משמעותי בעלייה השנה. מרגישים את זה גם במתן האשרות. בכובע האחר שלי אני מופקד גם על הפעילות של נתיב, גם על זה פעם נקיים דיון כאן בוועדה ואם מתן אשרות נותן איזה שהיא תחזית לגידול בעלייה, יש גידול משמעותי מאוד, אפילו מעבר ל-50%, זה מצוין כאן, במספר האשרות שניתנו ברוסיה בשנה האחרונה. לכן יש כאן עוד ארץ יעד אחת שהעלייה משם גדלה ולמעשה שלוש המדינות האלה, צרפת, אוקראינה ורוסיה, הן התורמות העיקריות לקפיצה המשמעותית הזאת לעלייה מ-20,000 ל-30,000 עולים בשנה.

שמתי כאן במקביל את המדינה הרביעית בסדר גודל של העולים, ארצות הברית, שכאן דווקא יש ירידה כנראה, לפחות מבחינת הצפי שלנו במהלך השנה. ירידה של 10%, אבל כדאי לשים את זה. אנחנו תמיד נוטים לשים רק את המספרים הנוספים, כדאי לראות את כל התמונה בכללותה. אז אמנם זה לא שינוי דרמטי כלפי מטה, אבל עדיין בוודאי שזה לא גדל ואפילו קצת יורד במהלך השנה.

מיקדתי את הדיון בשלוש המדינות האלה, תיכף נדבר על אתגרי המשרד ואיך שאנחנו רואים אותם, אבל אני כבר כאן רוצה לציין שבתפיסתי לתהליך של העלייה יש מספר גורמים שמשפיעים עליו. תמיד יש קבוצה מסוימת שעולה מסיבות אידיאולוגיות, היא קיימת, אבל לצערי היא לא גדולה, לאורך כל ההיסטוריה של ההתיישבות הציונית במדינת ישראל ואחר כך של מדינת ישראל החלק האידיאולוגי לא היה רוב של מספרי העולים. רוב העלייה, המספרים המסיביים, מגיע משני תהליכים, קודם זו החלטה לעזוב את המקום שרוצים לעזוב, מסיבות שונות, ולאחר מכן מגיעה השאלה לאן לעזוב. כי היום אנחנו חיים בעולם תחרותי, מדינת ישראל היא לא אופציה יחידה בפני עולים פוטנציאליים, אנחנו כמעט ולא יכולים להשפיע, בתפיסתי, על ההחלטה לעזוב, חוץ מאותו זרם של עלייה אידיאולוגי שרובו מושפע מתהליכים גדולים מאיתנו, ממצב ביטחוני, ממצב האנטישמיות, ממצב כלכלי במדינות המוצא, אבל אנחנו חייבים להיות שם ברגע שיש ציבורים גדולים שמתחילים להתלבט על עזיבה כדי שהאופציה הישראלית, עלייה לישראל, היא תהיה מספיק אטרקטיבית והיא תיקח חלק גדול מהאנשים שמחליטים לזוז. זה האתגר המשמעותי, לדעתי, שעומד בפני מדינת ישראל. בדרך כלל מדובר על מעין חלון הזדמנות כזה, שכל פעם בא והולך, ואם אתה לא פועל מהר אז אתה מפספס אותו ואנשים זזים אבל הם זזים לכיוון האחר.

אני רוצה להזכיר לכולנו חלון הזדמנויות אחד כזה, הגדול מכולם בשנים האחרונות, שאני בעצמי כמו חלק מהיושבים בחדר הזה, תוצר של פעילות בחלון ההזדמנויות הזה וזה שנת 1989. ב-89' הייתה אווירה של החלטה של הרבה מאוד יהודי ברית המועצות לעזוב, אבל בכלל לא היה ברור מאליו שישראל תהיה היעד המועדף, או אפילו אחד מהמועדפים. ממשלת ישראל פעלה בהרבה מאוד מישורים אז, לא ניכנס לזה כרגע, זה לא הנושא שלנו, אבל בסופו של דבר קרו כאן שני דברים, מצד אחד פעולה חכמה ויעילה של הממשלה ומצד שני הצלחה לייצר מעין כדור שלג, וזה מושג שאני רוצה להתעכב בו, לתפיסתי, שהפך את ישראל לאופציה מועדפת והביא לכאן יותר ממיליון עולים ב-25 השנים האחרונות.

אני רואה את האתגר שעומד בפנינו קודם כל לנצל את ההזדמנות הזאת שקיימת בשלוש המדינות שציינתי. אני יכול לנתח פה בהרחבה, אם ישאלו אני אתייחס לזה, מה הסיבות לכך, אבל כרגע זה לא רלוונטי, ברור שיש מצב של עזיבה, הנתונים שאנחנו רואים של גידול בעלייה מדברים בעד עצמם, אבל המצב של הגירת של היהודים משם יהיה בהתאם, משלוש המדינות האלה יש הגירה ואנחנו גם היום לא היעד היחידי, יש היום יעדים מתחרים, כולל לפעמים מפתיעים. אנחנו מזמן התרגלנו, כשאנחנו מדברים על יהודי רוסיה ואוקראינה, לדבר למשל על גרמניה וארצות הברית כיעד, היום יש עוד יעדים מתחרים, יש עשרות אלפי משפחות יהודיות דוברות רוסית בלונדון, בדרך כלל ממעמד ביניים ומעלה. יעד עוד יותר מפתיע, יש היום עשרות אלפי משפחות יהודיות דוברות רוסית באנדלוסיה, בדרום ספרד, שזה בכלל משהו שעבר ככה מתחת לרדאר וממקום הבילוי בקיץ הופך לאט לאט למקום להתיישבות אלטרנטיבית. מול היעדים האלה, כמו גם היעדים המסורתיים, אנחנו מתמודדים. ליהודי צרפת יש את קנדה. בניגוד למה שמקובל לחשוב אחד מהיעדים המועדפים זה דווקא לא האזורים דוברי הצרפתית של קנדה אלא האזורים דוברי האנגלית, כי לאזורים דוברי הצרפתית יש גם הגירה ערבית מצרפת, לכן הרבה פעמים יהודי צרפת מעדיפים לזוז דווקא לקנדה ולנצל את הידע של הצרפתית, אבל לאזורים דוברי האנגלית.

יש עוד יעדים נוספים ולכן יש פה, מול שלוש המדינות האלה, הזדמנות נדירה ואתגר גדול שאנחנו צריכים להיכנס לשם ושתי נקודות, אחת זה קליטה מוצלחת עד כמה שאפשר פה. היום אנחנו חיים בעולם שהמידע עובר מהר מאוד ואנחנו היום חיים בפייסבוק יותר מאשר חיים בבית, לפעמים אדם בקצה השני של העולם לומד משהו עליך לפני שאשתך לומדת את זה, כי שמת פוסט בפייסבוק והוא רואה את זה און ליין תוך כדי תנועה. לכן כל קשיי הקליטה שיש מיד משוגרים לצד השני ומשפיעים במיידי. בתקופה שאני הייתי זה לקח חודש, כי זה היה הזמן של המכתב. היום זה קורה תוך שניות. לכן כל כישלון שלנו בתחום הקליטה וכל מי שכועס על מדינת ישראל, על משרד הקליטה, על גורם ישראלי אחר, הוא מיד משוגר לכל חבריו, קרוביו, מכריו וכו', וכמובן פעילות נכונה בתחום של עידוד עלייה שלזה אני אתייחס. אלה הן שתי הרגליים לפעילות המרוכזת מול שלוש המדינות האלה.

אני אגיד ואומר את מה שאתם יודעים, עברה בתקופת הבחירות, למרות תקופת הבחירות בתחילת 2015, החלטת ממשלה מיוחדת על צרפת ואוקראינה, שמתוקף החלטת הממשלה הזאת המשרד גם קיבל משאבים שאפשרו לנו להרחיב את הפעילות. אנחנו עוד נדבר על הפן המשאבי. אין לי ספק שבמיקוד הזה שהממשלה עשתה על צרפת ואוקראינה, בעקבות השינוי של 2015, נכנסת גם רוסיה ולכן אם יהיה המשך לאותה החלטת ממשלה רוסיה חייבת להיכנס פנימה, לפחות אנחנו מבחינתנו כפעילות המשרד מתייחסים לכל שלוש המדינות האלה כהזדמנויות לסיכוי ולחלון הזדמנות לייצר כדורי שלג.

קצת נתונים על הפרופיל של העלייה, למרות שאני מיד אקדים ואומר שאין פה שינויים דרמטיים, זאת אומרת שהשווינו את זה לפרופיל של העלייה ב-25 השנים האחרונות באופן כללי וזה בערך אותה חלוקה באחוזים. אתם רואים את החלוקה לפי הגיל, לפעמים ניתן לשמוע קולות שסך הכול מי כבר עולה, שעולים רק קשישים שרוצים לקבל פנסיה פה במדינת ישראל, זה לא נכון. אתם רואים שהחלוקה היא טבעית ביותר בין כל קבוצות האוכלוסייה בכל הגילאים. יש גם קשישים, יש להם בעיות, אתה ציינת, אני אתייחס גם בהמשך, שצריך לטפל בהם, אבל הטענה שהעלייה לישראל זה רק עלייה של קשישים היא טענה לא נכונה לחלוטין, אתם רואים את החלוקה לקבוצות הגיל. וכמובן הקבוצה הכי גדולה זה אנשים בגיל העבודה, מ-20 עד 65, אתם רואים שזה החלק האדיר מקבוצת העולים.

החלוקה למשלוחי יד והמקצועות העיקריים של העולים. גם כאן הסדר לפחות תואם את מה שהיה בכל ה-25 השנים האחרונות. יש קצת שינויי משקל, למשל המשקל של המהנדסים פחות ממה שהיה אם שמים את זה בהשוואה ל-25 השנים האחרונות. יכול להיות שזה עוד פעם ישתנה מחדש, עם ההגדלה של האחוז של העולים מאוקראינה, אבל עדיין זה קצת ירד. גם המשקל של המורים ירד, כולל תופעות מאוד מעניינות. אני חולק איתכם בתופעה שאותי בהתחלה אתגרה ואני עדיין מחפש לזה פתרונות. אנחנו החלטנו במשרד החינוך לפתוח בכמה תכניות לגיוס מורים, תכניות מכוונות, במיוחד במקצועות שחסרים במשרד החינוך כמו מתמטיקה, שבזכות המורים העולים ב-25 השנים האחרונות למעשה ניתן פתרון למחסור העצום שיש בתחום הזה במערכת החינוך הישראלית ובאתי לשר החינוך ואמרתי 'אין בעיה'. הרי יהודים מורים למתמטיקה למצוא היום באותן מדינות העלייה המשמעותית, אין בעיה למצוא ויצאנו לדרך לחפש ומתברר שזה לא פשוט מכל מיני סיבות. אחר כך ניתחתי את זה פנימה, אני חושב שיש כמה הסברים, אבל יש קצת שינוי בפרופיל של העלייה, כולל אפילו מאותם מקומות של עלייה באופן רצוף במשך 25 שנה במספרים גדולים כמו רוסיה ואוקראינה. אבל בגדול זה הסדר וזה החלוקה, ממדענים, אמנים וספורטאים, רופאים, מורים, מהנדסים וסטודנטים והקבוצה הכי גדולה של סל כזה של מקצועות חופשיים.

אני רוצה ברשותכם, אחרי שתיארתי איפה אנחנו נמצאים מבחינת העלייה לעבור לאתגרים המרכזיים שהמשרד רואה לעצמו בתקופה הזאת, בשנים 15'-16'. לפני שאני אכנס לכל משבצת פה אני אגיד משהו כללי על היעד שמולו התמודדנו בשנת 15', שהוא היה יעד לא טריוויאלי, וזה כמובן שנת בחירות. אבל זה לא רק שנת בחירות, זו שנה שבה התקציב נדחה לתאריך חסר תקדים. התקציב עדיין לא אושר, הוא יאושר עד 19 בנובמבר, המשמעות של זה שמשרד הקליטה, כמו כל משרד ממשלתי, נאלץ לעבוד במציאות של אין תקציב, חוסר ודאות תקציבית. היא קצת התבהרה היום אחרי אישור התקציב בממשלה, אבל עדיין הוא לא אושר בכנסת ותמיד תהליך האישור בכנסת יכול להביא לפלאט כזה או אחר, כתוצאה מהשינויים בחוק ההסדרים או בתקציב, ומה שחשוב לא פחות, כמובן תהליך בירוקרטי קשה מאוד לעשות תכניות חדשות או תכניות שלא מבוססות על בסיס התקציב. אתה שאלת על רשויות מקומיות, זה אחד מהכשלים שפגשתי אותם מהרגע הראשון שנכנסתי למשרד, כי פעילות של המשרד מול רשויות מקומיות, רובה התבססה על תקציב תוספתי, תקציב שמשרד הקליטה ידע להביא במהלך השנה בפעילות אינטנסיבית של השרה משנה לשנה, אני מאוד משבח אותה על כך, כי תקציב הבסיס לפעילות מול הרשויות היה זניח, אם זה כל מה שהיה אז למעשה השלטון המקומי היה מאבד את הכלים שלו לעבודה מול העולים וכל פעם הצליחו, בדרך כזו או בדרך אחרת, לחץ פוליטי, סיכומים מול האוצר, להביא לזה תקציבים, גם באופן כללי וגם לכמה תכניות ספציפיות. אבל מה קורה בשנה שאין תקציב? כל הדברים האלה כמעט אוטומטית נעצרים, כי לפי הכללים של הפעלת תקציב המדינה בשנה בלי תקציב מה שלא בבסיס תקציב בכלל לא פועל, מה שבבסיס תקציב זה גם סאגה, צריך אישורים וועדות חריגים וזה לוקח המון זמן ועד שמשחררים לך תקציב, גם אז הפעילות נפגעת, אבל מה שלא היה בבסיס תקציב אתה בכלל לא יכול להרים, אסור לך אפילו לבקש וזה דווקא בחלק מתכניות מאוד חשובות של המשרד. זה היה הקושי שמולו המשרד נאלץ להתמודד במהלך כל שנת 15' ונאלצתי לפנות לראשי רשויות רבים, או יותר נכון הם פנו אליי וביקשו כסף, אמרו 'אחרת אנחנו עוצרים פעילות או אפילו מפטרים אנשים', והתשובה היחידה שהייתה לי, 'כסף אין לי בשבילכם עדיין, אבל אל תפטרו, יהיה בסדר, אנחנו נפעל ובסוף הכסף יגיע במהלך סוף השנה', שזה כמובן מצב מאוד מאוד בעייתי וזה אחד מהאתגרים שלי לטיפול בתקציב ותיכף נעבור לזה.

זה איזה שהוא אתגר ניהולי, אבל לא שמתי אותו כאן, כי זה לא אתגר של תוכן, אבל צריך להבין. לכן אני מראש גם מתנצל מכל הפעילות ומכל הארגונים, גם רשויות וגם ארגונים רבים שעובדים מולנו, שנפגעו כתוצאה מהעניין הזה, יש כאן בעיה. למזלנו דווקא משרד הקליטה היה ערוך לזה אולי יותר טוב מהרבה משרדים, כי בהרבה מאוד תחומים המשרד דאג לעשות חוזים קדימה כמעט שנה באותם מקומות שזה הסכמים משותפים עם ארגונים שונים ולכן הפעילות הזאת יכלה לפעול ולעבור את השנה הזאת, אבל עדיין כמובן זה מצב מאוד לא סימפטי ורשויות מקומיות סבלו מזה מאוד כי מולם פעילות במתכונת של תמיכות וידינו היו כבולות עד לאחרונה. אגב, אני אציין בסוגריים שמיד כשראינו שזה המצב אני פניתי במיוחד לשר האוצר ולאנשי משרד האוצר וביקשתי מהם החלטות חריגות שלא תואמות פעילות רגילה בשנה בלי תקציב ויכולת להפעיל דברים, כשלמשל תמיכות לא מפעילים בדרך כלל כשיש שנה בלי תקציב עד לאישור התקציב, וקיבלנו, ואני רוצה להודות לזה גם לשר האוצר וגם לחשבת הכללית, היו קצת כיפופי ידיים, אבל בסופו של דבר קיבלנו את היכולת הזאת במחצית השנייה של השנה, לשחרר את החבל ולהתחיל לתת תשובות ומענה.

לגבי האתגרים המרכזיים בצד של תוכן שעומדים בפנינו. שמתי כאן חמישה ויש עוד אחד, שזה יותר אתגר כשר קליטה פחות כמשרד הקליטה. הראשון זה עידוד העלייה. כבר אמרתי בפתח דבריי שאני רואה חלון הזדמנויות נדיר במצב שלנו היום, אסור לפספס אותו, ולכן חשוב מאוד להתמקד באותן מדינות שכרגע אתה רואה בהן פוטנציאל משמעותי לעלייה. ציינתי את שלוש המדינות האלה והרצון שלנו לייצר את כדור השלג הזה שיתגלגל. אנחנו בונים כל מיני כלים לשיתוף הפעולה הזה.

אחד זה מודל שעובד כבר כמה שנים טובות וזה שיתוף פעולה עם ארגונים מעודדי עלייה, שמקבלים תמיכה מהמשרד בסופו של דבר לפי התוצאה של העולים שהם הביאו. הראשון שפתח את הדלת הזאת לשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל היה 'נפש בנפש', אבל בעקבותיו באו עוד ארגונים נוספים. היום הוא כבר לא היחיד בשדה הזה וזה בהחלט תחום מבורך ואנחנו מתכוונים להמשיך ואפילו הצלחנו, נדמה לי, אם אני לא טועה, להעביר את התקציב לנושא הזה. הדרך השנייה היא יותר חדשנית, התחילו אותה סופה ועודד לפני שהגעתי והיו על זה הרבה ספקנים והרבה הרמות גבה ועדיין זה נמשך. זו דרך שלא פשוט לפלס אותה, אבל אני מאוד מאמין בה, וזה שיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים.

בשנים האחרונות הגברנו מאוד את המעורבות שלנו במשרד הקליטה בתכניות לעידוד עלייה בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים. התקבלה בנושא הזה החלטת ממשלה מיוחדת על פיילוט, מכל מיני סיבות בירוקרטיות חלקו יושם באופן ישיר, במיוחד במצב הזה של שנה בלי תקציב מול המוסדות הלאומיים בהתקשרויות ישירות שהיו לנו, שהמשרד הצליח לקדם למרות כל המגבלות הבירוקרטיות של השנה הזאת, ואני תומך בהחלטה שהתקבלה וסופה ועודד הובילו אותה לנסות להתבסס על מודל חדש או כלי חדש שייבנה לצורך זה. המוסדות הלאומיים התחילו להתחבר וזה גם לא ברור מאליו, זה לא תמיד קל, הם חברו ביחד, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, ובנו גוף מיוחד חדש, חברה לתועלת הציבור, נדמה לי בשם אופק ישראל, ולמעשה אנחנו כרגע בדיוק בתהליכי הדיון במסגרת אותה החלטת ממשלה על כך שזה יהפוך למעין כלי לשיתוף פעולה מול כל המוסדות הלאומיים, וחשוב לא פחות, להבאת תקציבים נוספים מתוך העולם היהודי לצורך הזה של עלייה. למדינת ישראל יש כאן שותפים, היא יכולה למצוא שותפים בעזרת הסוכנות היהודית, הפדרציות וקרן היסוד ואפשר להגיע פה לאיגום משאבים ולהגדלת המשאבים שעומדים לטובת הכלי הזה.

התחום השני שנובע כמובן באופן טבעי מהאתגר שהצגתי בראשית דבריי, הגידול במספרי העולים, זה ההיערכות הארגונית והתקציבית לטיפול בעולים. עוד פעם, אני חוזר ואומר, תארו לעצמכם מה היה אומר משרד החינוך בוועדת החינוך אם מספר התלמידים היה גדל ב-50% תוך שנתיים, אפילו לא של כל מערכת החינוך, אלא רק של מחזור שנה א'. הם כבר היו עולים על בריקדות ואומרים 'משבר חמור במערכת החינוך' ו'אנחנו לא יכולים לקלוט מספר כזה בלי תוספת עצומה לתקנים ותקציבים' וכן הלאה וכן הלאה, וכמובן זה אתגר אמיתי. אני לא מזלזל בזה ולא שמעתם מאנשי משרד הקליטה ומעובדיו המסורים שהם עולים על בריקדות ואומרים 'רגע, אנחנו בכלל דורשים תוספת תקנים של 50% למשרד ובלי זה אנחנו לא זזים ולא יודעים איך לקלוט את גל העלייה הזה. לכן יש פה הרבה מאוד עבודה פנים משרדית של ההתארגנות והעומסים הרבה יותר כבדים לעובדי המשרד, שראויים להערכה על העמידה שלהם מול כל האתגרים החדשים. אנחנו קיבלנו עזרה מסוימת מהאוצר לאיזה שהיא תוספת כוח ייעודית, בעיקר לנושא של דוברי צרפתית, בגלל גל העלייה מצרפת, אבל זה כמובן טיפה בים מול הגידול באתגר שהיה. וכמובן דבר מאוד משמעותי זה ההיערכות התקציבית והאתגר התקציבי, אני תיכף ניכנס לפירוט ואציג לכם את התמונה התקציבית.

התחום השלישי שהוא בין האתגרים המרכזיים זה הדיור. אתה התייחסת לזה, אדוני היושב ראש, זה תחום שבו לצערי מדינת ישראל לא השכילה לתת מענה לציבור העולים ב-25 השנים האחרונות. אחת מהסיבות לכך זה ירידה משמעותית במאגר הדיור הציבורי. מדינת ישראל והמדיניות שהייתה לא לבנות דיור ציבורי ולא לרכוש כמעט דיור ציבורי ובמקביל מדיניות של למכור דיור ציבורי במסגרת חקיקה שנחשבה חברתית, אבל אף אחד לא חשב מה הצד השני שלה, שבסוף בא גל חדש של אנשים שזקוקים לדיור ציבורי וכשהמדינה מוכרת, אם היא לא קונה במקביל ולא בונה במקביל, אז אין לה את המענה. לכן יש פה משבר מתמשך עם תור, אתה ציינת את גודל התור, כ-27,000 משפחות, והוא אתגר מאוד מאוד לא פשוט. קודמיי לקחו את זה כאתגר משמעותי והצליחה סופה יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם להרים תכנית של בנייה בקרקע חומה של נדמה לי כ-4,000 יחידות דיור בסך הכול, בעיקר לאוכלוסיית הקשישים, והתכנית הזאת קורמת עור וגידים, בימים האלה יש כבר התוצאות הראשונות של האכלוסים. אתמול היה צריך להיות אירוע רשמי של פתיחת מקבץ כזה בראשון.

לא הצלחתי בסוף להגיע בגלל ישיבת הקבינט לאור אירועי השעה, אבל המקבץ נכנס לפעולה ויש עוד כאלה שכבר אוכלסו. יש לא מעט שאוכלסו במהלך השנה וכמובן יש עוד מכרזים חדשים שאנחנו רוצים לצאת איתם לדרך. אני ראיתי את המשימה שלי גם לשמר את זה, כי היו הרבה ניסיונות ורעיונות שחיפשו איפה לקצץ במהלך הכנת התקציב הזה, אז גם על זה חשבו, אבל גם להרחיב. תיכף כשאני אדבר על התקציב אני אתייחס לכל החלק הזה של הדיור.

אני גם רוצה להזכיר למשתתפים, ב-27 באוקטובר יתקיים פה יום עיון שלם של דיור ציבורי ואנחנו נקיים דיון בעניין של דיור ציבורי לעולים.

מצוין. אני חושב שזה נושא שמאוד מאוד חשוב להעלות אותו לתודעה. בסופו של דבר פעם ראשונה יש איזה שהוא שינוי תפיסה במשרד האוצר, כי במשך שנים זה היה קו אדום גדול, דיור ציבורי, בכל מחיר ובכל דרך, ובשנים האחרונות יש שינוי בתפיסה הזאת, כולל גם הממשלה הזאת ושר האוצר הנוכחי תמך בהגדלת המאגר של הדיור הציבורי. כמובן הפער שפתחו אותו בעשרות שנים, לסגור אותו תוך שנה או שנים בודדות יהיה קשה, ועדיין הנושא הוא מאוד מאתגר וחשוב להעלות אותו על סדר היום כדי שמדינת ישראל תשפר את מצבה במאגר הדיור הציבורי בכלל ולעולים בפרט.

האתגר הנוסף זה שינוי פרדיגמה בקליטת יוצאי אתיופיה. שימו לב, אני בכוונה כתבתי כאן יוצאי אתיופיה, לא עולי אתיופיה, כי משרד הקליטה באופן מסורתי במשך שנים כתוצאה ממדיניות ממשלתית היה אחראי על הטיפול ביוצאי אתיופיה באופן כוללני, גם באלה שנולדו כאן. הייתה לזה הצדקה בזמנו, יש כבר כמה שנים הרבה קולות בקהילה שאין לזה הצדקה היום, בוודאי כשמדובר על הדור של הצעירים שנולדו כאן ויש כאן דוגמה מצוינת לתהליך שהוא לא שגרתי במסורת הממשל הישראלי וגם כאן אני רוצה לציין לשבח את סופה ועודד שפתחו את התהליך הזה ואת אנשי המשרד ובראשם אופיר, שמטעם המשרד הוביל את זה במשך תקופה ארוכה, תהליך שבא משרד ממשלתי ואומר אני מקשיב לקהילה ואני כתוצאה מזה מוכן לוותר על הנכסים שלי.

בדרך כלל משרדי ממשלה אוהבים להתרחב, הם אף פעם לא מוותרים על משהו, גם כשזה לא עובד טוב, וכאן בעקבות הקולות האלה שנשמעו מהקהילה, המשרד הוביל תהליך שהתחיל עוד הרבה לפני גל ההפגנות שהיה והמשמעות של התהליך הזה הייתה כניסה להידברות מאוד מאוד מעמיקה ואינטנסיבית, ועוד פעם נרחיב על זה אחר כך, עם הקהילה והנציגות של הקהילה לגבי שינוי של כל הפרדיגמה, שחלק מהעיקרון הבסיסי בשינוי הזה היה שמשרד הקליטה בסוף התהליך יטפל רק בעולים שהם עד 15 שנה בארץ ומשרדי הממשלה האחרים עם תקציבים נוספים לטיפול שהם יקבלו ועם איזה שהיא הכוונה וריכוז מתוך משרד ראש הממשלה ימשיכו לטפל בכולם, לכן זה שינוי מאוד דרמטי עבורנו כמשרד. אנחנו נמצאים בעיצומו, נתייחס לזה בהמשך.

והאתגר האחרון באתגרים המרכזיים ששמנו למשרד לשנים האלה זה העמקה והרחבה של שיתוף פעולה עם ארגוני עולים. אני מאוד מאוד מאמין בזה, בכל תחום, גם בתחום של עידוד עלייה וגם בתחום של הקליטה. אני חושב שהרבה פעמים ארגוני עולים יודעים לייצר תובנות ולתקן אותנו במה שצריך ולהציע תכניות שמתאימות לקהלים שהם מייצגים ולכן אנחנו מתכוונים להרחיב בצורה משמעותית את שיתוף הפעולה הזה, בכל הרמות. אני אדבר על זה בהמשך.

אתה יכול להוסיף קצת בנושא הזה, האם יש גם משמעות תקציבית - - -

יש. אני תיכף אגיע לזה. כשאני אדבר על התקציב אני אגיע לזה. אמרתי, אלה חמשת האתגרים של המשרד. אני אזכיר בעוד משפט אתגר שהוא פחות אתגר למשרד, כי למשרד אין כלים להתמודד איתו, אבל זה אתגר עבורי כשר הקליטה ודיברתי על זה מהרגע הראשון בתפקיד. אתה הזכרת את אוכלוסיית הקשישים בהקשר של הדיור, הבעיה של הקשישים זה לא רק בעיית הדיור, למרות שיש קשר בין שני הדברים, זה כמובן בעיה מבנית מהותית שהיום במדינת ישראל כל הנושא של הפנסיה לקשישים עולים לא מוגדר. אנחנו כמדינה ב-20 השנים האחרונות עברנו מפנסיה תקציבית למודל של פנסיה צוברת. היום פנסיה צוברת זה בגלל חובה במסגרת חקיקה שעברה בשנים האחרונות ולכן אנחנו נגיע למצב שכל אזרח ישראלי שעובד בסופו של דבר יגיע, כשהוא יגיע לגיל הפנסיה, עם איזה שהיא פנסיה שהוא צבר.

פנסיה יותר גדולה, פחות, מהמשכורת שהיא קיבל, אבל הוא צובר פנסיה במשך כל השנים של העבודה שלו. עולה חדש שמגיע לישראל בגיל 50, 55, אפילו 45, מתמטית לא מספיק לצבור פנסיה. אז אם הוא מגיע ממדינה שהוא יכול לגרור משם את הזכויות הפנסיוניות שלו, מה שהוא צבר עד אז, ולנצל אותן כאן והערך הכלכלי של הזכויות האלה הוא רלוונטי לעלות המחיה במדינת ישראל אז זה בסדר, הוא לא מרגיש את השינוי, אבל אם המדינה לא מאפשרת לו לגרור את הזכויות, או אם אין ערך כלכלי משמעותי לזכויות האלה הוא בבעיה, הוא מראש נועד לפורענות, והוא יכול להיקלט מצוין ויכול לקבל משכורת גבוהה ולהיות דוגמה של קליטה מוצלחת ואז כשיש צלצול והוא עובר לפנסיה פתאום רמת החיים שלו צונחת בצורה דרמטית, כי אין לו את זה, הוא לא הספיק לצבור. יש כאן אתגר, שלדעתי כמדינת עלייה זה לא אתגר של היום, הוא לא רק אחורה, הוא גם קדימה, אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון מערכתי. יש כל מיני רעיונות איך לפתור את זה קדימה, מעין מסלול צבירה מוגדל - - -

יש כמה הצעות חוק גם ש - - -

כן, יש כל מיני יוזמות בתחום הזה.

בסוף זה עולה כסף, הרבה כסף.

זה נכון, אבל אני אגיד לך, עודד, אם היו נערכים לזה מראש יכול להיות שזה היה עולה הרבה פחות.

זה נכון גם לגבי כל התפקידים של פנסיה תקציבית במדינה. אני חושב שיש מקום לעשות את זה, אבל אני חושב שהיום הממשלה לא מקצה לזה את המשאבים.

אנחנו תיכף נדבר. כמובן כל מה שהממשלה תתקצב, תמיד אפשר לדרוש ממנה יותר. אין לזה גבול כי רמת הבעיה היא מאוד מאוד עמוקה, בוודאי אחורה, אבל עוד לפני שמדברים על פתרון אחורה אני קודם כל מדבר פה על תפיסה וזו התפיסה שאני מנסה להגן עליה מול משרד האוצר ומול הגורמים האחרים. אנחנו, כמדינת עלייה, חייבים אחת ולתמיד להסדיר את הנושא הזה. אז יש כל מיני רעיונות, יש רעיונות שמדברים על צבירה מוגברת עם הטבת מס, שלמעשה המדינה דרך הטבת המס תעודד עולה לצבור פנסיה יותר מהר ממה שאזרח רגיל, לגשר על הפער הזה של השנים, ויש כל מיני רעיונות אחרים, אבל חייבים קודם כל לבנות פה פתרון מערכתי קדימה ואז כמובן במקביל לפתור את הבעיה של אלה שבאו לכאן. יש פה עלייה גדולה מאוד שהגיעה ב-25 השנים האחרונות, שבאו לכאן כשהפתרון הזה לא היה קיים וחייבים לפתור להם את הבעיה. אז דיור זה חלק מהבעיה, כי כמובן לא רק שאין להם פנסיה אין להם גם דירה. כשישראלי רגיל יוצא לפנסיה, יש לו בדרך כלל דירה בבעלותו שהוא סיים לשלם אותה, הוא בדרך כלל לא גר בשכירות או שיש לו דיור ציבורי, הוא כבר רכש אותו או לא רכש, הוא נשאר שם, אבל לרוב המוחלט יש לו איזה שהיא דירה, יש לו פנסיה שהוא צבר.

יש יותר ויותר אחוז ישראלים שיש להם פנסיה שהם צברו. אם פעם הרבה לא צברו פנסיה, היום יותר ויותר זה הופך לתופעה כללית. לעומת זאת עולה שמגיע, הרבה פעמים גם אין לו דירה, או שהוא ממשיך לשלם את המשכנתא, וזה כמובן כמו שכירות לצורך העניין, ובמקביל אין לו את הפנסיה שתואמת את רמת העבודה שלו שהייתה כאן, עם כל הקשיים של קליטה וחיפוש עבודה וכו' וכו'. יש כמובן זיקה בין שני הדברים האלה ולכן אני רואה פה לעצמי, כשר הקליטה, משימה מאוד מאוד חשובה לקדם את הנושא הזה. זו לא פעם ראשונה שאני מתוודע אליו, כבר הרבה שנים בכנסת חברי כנסת שמייצגים את העלייה מנסים לקדם את הנושא מכל מיני כיוונים דרך כל מיני חוקים והסדרים שאחד מהמרכזיים שבהם, כשמדברים על פתרון אחורה זה כל הסיפור של הגדלה של השלמת הכנסה. בתקציב הנוכחי יש מהלך דרמטי במסגרת אימוץ מסקנות ועדת אלאלוף של הגדלת השלמת הכנסה. זה לא פעם ראשונה שזה קורה.

זה כבר אושר בוועדת הכספים.

אגב, זה לא פעם ראשונה שזה קרה. זה היה בזמנו בימי ממשלת אולמרט, שלב שני של זה היה ממשלת נתניהו הראשונה, ב-2009, גם מהלך שהגדיל את השלמת ההכנסה. אבל כמובן גם ההגדלה הנוכחית שהיא מאוד משמעותית, סדר גודל של כמעט 600 מיליון שקל, 550 מיליון שקל זה העלות הכוללת שלה, זה הרבה כסף מתקציב המדינה, היא כמובן פתרון חלקי לבעיה.

אנחנו סיכמנו, במסגרת אישור התקציב הנוכחי, באישור חוק ההסדרים, על החלטת ממשלה מיוחדת שעברה. היו הרבה התנגדויות לשים את זה ברמת החלטת ממשלה, אבל שמנו את זה בהחלטת ממשלה, על הקמת צוות מיוחד, שיהיה לשם שינוי לא בהובלה של משרד האוצר, אלא בהובלה של משרד הקליטה, כי יש פה ניגודי אינטרסים ברורים לשתי מטרות. קודם כל למצוא מנגנון קדימה, ופעם אחת ולתמיד סוף סוף להסדיר את הנושא הזה לפני שהוא פוגש אותנו כבר כשזה עולה המון כסף לטפל בו, וכמובן להציע פתרונות לאלה שבאו לכאן כשהפתרון הזה לא היה קיים. יהיה על זה קרב לא פשוט, אני לא משלה את עצמי.

אנחנו גם צריכים אותך בחוקים שאנחנו נצטרך להעביר בקדנציה הזאת, שקשורים לנושא של פנסיות, יש לנו המון רעיונות. אגב, במפלגת ישראל ביתנו, אחד מהסיבות הרציניות שלא נכנסנו זה בגלל הנושא של פנסיה, אבל אנחנו נצטרך אותך כתומך בוועדת שרים בחוקים שאנחנו נצטרך, הכרה בוותק, שמירה על השלמת הכנסה ועוד ועוד ועוד. אנחנו נצטרך אותך ואני מאמינה - - -

אני כמובן בוועדת שרים לחקיקה אפעל עד כמה שאני אוכל כדי לקדם ולעזור לחוקים בתחום הזה. כמו שאמרתי, אני נמצא בתחום הזה מהיום הראשון שלי בכנסת והרבה מיוזמות החקיקה, גם שעברו וגם אלה שלא הצלחנו להעביר, קידמנו ביחד. כמובן זה לא פשוט, תמיד יש פה משרד אוצר ממול שצריך להתמודד איתו. לזכותו של האוצר ייאמר שבתקציב הזה הוא הלך למהלכים משמעותיים, אבל עדיין תהיה פה הרבה עבודה והרבה ניסיון לשכנע ולהיאבק על התקציבים.

תקציב. אני אקדים ואומר שכשאנחנו מדברים על התקציב של המשרד, וזו עצה שלי לחברי כנסת שינסו ללמוד את ספר התקציב, כדאי לנהל את השיח בכמה מושגים בסיסיים, אני תיכף אבהיר אותם בכמה מילים. קודם כל אני מראש מציע, כי זה מה שמעניין, להתייחס לא לכלל תקציב המשרד אלא לתקציב הגמיש, כי אחד מהדברים שמאפיינים את משרד הקליטה, ועוד פעם, השרה לשעבר והמנכ"ל לשעבר מכירים את זה מצוין, זה הבעיה שחלק גדול מאוד מהתקציב, אומרים שמשרד הקליטה הוא משרד עם תקציב גדול, אבל זה תקציב שהוא טייס אוטומטי. זה סל קליטה שמשלמים וזה כל מיני תשלומים שהם למעשה פועלים באופן אוטומטי, מכפלה מול מספר העולים ולכן זה לא חוכמה להגיד למשל שהתקציב של משרד הקליטה גדל מאוד, כי ברגע שגדל מספר העולים אז אפשר להציג פה גידול, אבל בפועל התקציבים שאיתם משרד הקליטה יכול לעבוד, חוץ מהעברת התשלומים האלה, זה תקציב גמיש שהוא תקציב לפעולות.

אני אגיד לכם, אפילו לא שמתי את זה בגרף, אתם תמצאו את זה בספר הכחול שהופץ לחברי הכנסת, מה הוא התקציב הכולל שלנו, בבסיס התקציב, שאושר סך הכול, אבל אני מעדיף להתמקד בדיון דווקא בתקציב הגמיש. התקציב הכולל, אם ב-2014 בסיס התקציב היה 1,400,000,000, בשנת 2015 התקציב הכולל בבסיס זה 1.9, כמעט 1,900,000,000, קצת פחות, וב-2016 כרגע 1.8. יש פה גידול משמעותי, אבל זה לא מעניין כי זה קשור לצפי במספר העולים ולא לכל מיני דברים. המספר המעניין הוא הגמיש, שהוא לפניכם והוא התקציב שאיתו אנחנו עובדים וממנו כל הפעולות שעליהן יש לנו זכות החלטה כמשרד.

שימו לב, אחד מהאתגרים שהמשרד היה צריך להתמודד איתם, תסתכלו למשל על שנת 2014, אתם רואים, תקציב הגמיש של המשרד היה קצת יותר מ-450 מיליון, כאשר התקציב בפועל, מה זה תקציב בפועל? יש פה איזה שהוא תהליך של סך התקציב שיש עם כל התוספות, לפעמים יש תקציבים של עודפים, שלוקחים אותם משנה שעברה ומשלמים אותם השנה, אבל אם מורידים את זה, תקציב הפעילות האמיתי הגמיש של המשרד ב-2014 היה כמעט 600 מיליון. מה המשמעות של זה? שיש כמעט 150 מיליון שקל שזה תקציב שבתחילת הדרך אתה לא יודע אם יש לך אותו או אין לך אותו, הוא מגיע אליך כסיכומים ממשרד האוצר, מהחלטות ממשלה, מכל מיני דברים מסוג כזה. המשמעות של זה הוא חוסר ודאות מול הגופים שמולם אתה עובד, כי אם אין לך אתה לא יודע לתת להם, בוודאי גם תכניות שאתה מפעיל כמשרד ובוודאי שיתופי פעולה עם הארגונים הרבים שגם מיוצגים בחדר הזה.

לכן אחד מהיעדים ששמתי לעצמי זה לא רק הגדלה של סך עוגת התקציב, אלא לנסות כמה שיותר לקרב את שני הגרפים האלה, לקרב את הבסיס לתקציב שאנחנו צריכים בפועל ופחות להסתמך על התוספות החד פעמיות של האוצר, מה גם שהן מגיעות בדרך כלל והרבה פעמים, גם כשסיכמת משהו, לקראת סוף השנה ויכולת הניצול היא מאוד מאוד מוגבלת. יושב פה המנכ"ל לשעבר, הוא מכיר את האתגר הזה במימוש מצוין. לכן משא ומתן שלנו יתנהל למעשה על שני דברים, גם על התקציבים.

לגבי שנת 2015 לא הייתה משמעות לבסיס התקציב, כי בפועל הוא נקבע כבר כשכל התקציב נוצל, לזכותנו ייאמר, ומגיע פה יישר כוח גדול לחביב, שהוביל את כל התהליך הזה. משרד הקליטה הגיע לדיוני התקציב עם משרד האוצר כשמשרד האוצר פחות או יותר הבין שגם אם לא רוצים לתת לנו מה שאנחנו מבקשים זה מאוחר כי הם כבר נתנו, חוץ מאיזה שהוא סכום מסוים שהיה בוויכוח ובסוף אושר לנו. לא הייתה משמעות למונח הזה של בסיס תקציב בשנת 15', אבל אתם רואים שבשנת 16' הצלחנו לסכם על גידול בבסיס התקציב של התקציב הגמיש, מ-453 ל-581. זה גידול מאוד מאוד משמעותי שגם כמעט סוגר, חוץ מפער של כמה עשרות מיליוני שקלים, את הפער הזה בין התקציב בפועל שאנחנו צריכים לבין בסיס התקציב.

אני אגיד לכם מה הדוגמאות של תרגום של זה לחיי מעשה. שיתוף פעולה עם רשויות, שאלת אותי, אדוני היושב ראש, בבסיס התקציב היה מיליון וחצי לנושא הזה. אמרתי, זה כלום, תמיד התבסס שיתוף הפעולה עם הרשויות בבסיס על כסף שקיבלנו מפה ומשם, משנה כזאת, בשנה אחרת, בדרך כזאת או בדרך אחרת, אנחנו העלינו את זה בבסיס התקציב בשנת 2016 ל-23 מיליון, שזה אפילו קצת יותר ממה שזה היה בסך הכול. זה מה שיאפשר לנו לתת קודם כל לאותן רשויות ודאות, אבל לא רק בשנת 16', אלא אם חס וחלילה ניקלע מתי שהוא למשל לשנה בלי תקציב, ברגע שזה בסיס אפשר לעבוד עם זה. עדיין יש בעיה של התמיכות, אבל הרבה יותר קל לעבוד עם זה.

דוגמה נוספת, למשל של תחום של כל הפעילות של המרכז לאמנים עולים. נושא חשוב. גם שם בסיס התקציב היה 900,000 שקל, אנחנו הצלחנו להעלות את זה כמעט ל-10 מיליון שקל בבסיס. זו מהפכה מבחינת רמת הוודאות.

עמותות עולים, גם כן. אנחנו מדברים עכשיו על הגדלה מ-2 מיליון שקל, זה היה כל התקציב לפעילות הזאת, ל-5 מיליון שקל. פי שניים וחצי. עוד פעם, זו יכולת לתת ודאות. זה לא רק זה בשינוי העבודה מול עמותות העולים בתמיכות, אבל זה מרכיב משמעותי. כשניסינו לזהות בדיון התקציבי בדיוק את כל אותם התחומים שיש מולנו ארגונים שבשבילם ודאות זה מאוד חשוב בקווי הפעילות ולנסות להעביר את התחומים האלה לבסיס תקציב ולהגדיל את בסיס התקציב שלנו.

מעבר לתקציב הכולל התייחסנו במשא ומתן התקציבי לתחום הדיור. זו הייתה תופעה מוזרה מאוד. אני חושב שאנחנו כמעט המשרד היחידי שניהל שני משאים ומתנים, משא ומתן מול משרד האוצר, צוות אחד, על תקציב קליטה, ומשא ומתן אחר על תקציבים שחלקם אפילו לא ישירות עוברים דרכנו, אבל קשורים לדיור לעולים, מול הצוות שמטפל בנושא השיכון במשרד האוצר. יש לנו שני הסכמים, זו תופעה די נדירה בפרקטיקה הממשלית מול משרד האוצר, הסכם א' והסכם ב'. מראש מיקדנו את התחום הזה של דיור לעולים, גם כשמדובר בעזרה בשכר בדירה וגם כשמדובר בדיור הציבורי כתחום בעל עדיפות מאוד מאוד גדולה. הסיכומים נכון לעכשיו הם כאלה, אל"ף, כבר אמרתי, הצלחנו לשמור על כל ההסדרים של קרקע חומה, למרות שהיו בהתחלה קולות לצמצם, לבטל. זה הרבה כסף, כל הסיפור של קרקע חומה, אבל כל זה נשמר ופועל באופן סדיר וסוכם על תוספת של עוד 1,000 יחידות, מעבר לאותן 4,000, והעלות הכוללת תהיה, לפי הערכה של האוצר, כ-400 מיליון שקל לצורך המטרה הזאת במהלך 4 השנים הקרובות, אני מדגיש, לטובת זכאי הדיור הציבורי של משרד הקליטה. זה לא עוד 1,000 לדיור ציבורי כללי שלא יודעים אחר כך כמה יקבל מתוך זה משרד הקליטה, אלא זה סיכום חד משמעי שה-1,000 האלה הולכים לטובת אותם של הקליטה.

למה אין בטבלה הזאת אפילו אזכור לאנשים עם מוגבלות?

זה כולל.

בתוך זכאי דיור ציבורי בכוח של משרד הקליטה, אחד הקריטריונים זה אנשים עם מוגבלות.

הם מחכים 10 שנים לדירה.

לצערי אני חייב להודות שיש אנשים שמחכים, זכאי דיור גם מקבוצות אוכלוסייה אחרות, יותר מ-10 שנים. הרי זו המהות של הבעיה. כשאני מדבר כאן על התור - - -

הם מופלים לעומת כל נכה אחר. נכה רגיל נכנס לתור לדיור הציבורי, במיוחד נכים על כסאות גלגלים, תוך שנתיים-שלוש הוא מקבל את הדיור. נכה, ברגע שהוא מוגדר כעולה הוא נכנס לרשימות של משרד הקליטה והוא ממתין 10 שנים. אני מטפלת במקרים מזעזעים. יש כאן חוסר הבנה מובנה לצרכים של בן אדם עם מוגבלות. הוא לא יכול לשכור דירה בשוק הפרטי, אף בעל דירה לא ייתן לי לשבור את הקירות, להגדיל פתחים, להוריד דלתות ולהנמיך את המטבח. זה יכול לקרות רק בדיור הציבורי. שלא נדבר על זה שצריך מעלית וצריך דברים בסיסיים ואין את זה. אני לא רואה את זה, אני יושבת בשקט ואני מקשיבה כבר מעל לשעה ואין את זה, אין התייחסות.

אני אגיד לך, את נגעת בבעיה שהיא בין הבעיות הכי מרכזיות בתחום הזה. הן עלו כאן בוועדה לא פעם ולא פעמיים, על חוסר ההתאמה והסימטריה שיש בניהול של שני התורים ובסיוע לשכר דירה בין שני התורים, בין תור של משרד השיכון ובין תור של משרד הקליטה. אני זועק את הזעקה הזאת בכל הכוח מהרגע הראשון שאני בתפקיד ועוד לפני שנכנסתי לתפקיד הזה, לפעמים זה הגיע לכל מיני עימותים כאלה או אחרים, כשנאבקתי על העמדה הזאת. אני חושב שיש פה אפליה מאוד מאוד קשה של ציבור העולים בכל המובנים, גם בקצב קידום התור, כי למרות שהתור של משרד השיכון הוא 2,700 והתור של הקליטה הוא 27,000, החלוקה היא לטובת משרד השיכון. בחלוקה החדשה של הגדלת מלאי הדיור הצלחנו קצת להסיט את זה יותר לכיוון שוויוניות, אבל לא לגמרי, והיה על זה קרב לא פשוט ולדעתי זה צריך להיות הפוך, משרד הקליטה צריך לקבל את עיקר הנפח. וגם הסיוע בשכר דירה, גם הוא לא מחולק באופן שוויוני וחברי כנסת זוכרים בוודאי שבמושב הקודם היה לי על זה עימות לא נעים, שהייתי מעדיף להימנע ממנו, כי הציגו אותי כמי שמתנגד לשיפור מצבם של זכאי הדיור הציבורי של משרד השיכון ואני לא, אני מאוד אשמח אם מצבם ישתפר, אבל המצב עם העולים הוא אקוטי.

אתה צודק.

והוא דורש פה התייחסות מיוחדת.

אז למה לא להעביר את האנשים עם כסאות גלגלים שממתינים, לעשות ויתור קטן מבחינת משרד הקליטה ולהעביר אותם לרשימות של משרד השיכון.

אין לנו בעיה עם זה.

אין לנו בעיה במשרד השיכון, רק שם בחיים לא יקבלו אותם.

הנה, אני מכריז שאם משרד השיכון מוכן לקלוט את העולים האלה לתור שלהם והם יעמדו בקריטריונים וזה יזרז את התהליך של קבלת הדירה אני הראשון שאתמוך שהם יעברו. אנחנו לא מחפשים להחזיק - - -

אני אישית לוקחת על עצמי, נעמי מורביה, יושבת ראש מטה מאבק הנכים, לעשות את הפעולה הזו, לקשר ביניכם.

מצוין. כל תהליך שאפשר להקל על התור של קליטה מבחינתי יבורך. אנחנו גם באיזה שהוא שיח עם משרד השיכון על שינוי הפרופורציות בחלוקה של המלאי הקיים, לא רק של המלאי החדש. אני לא משלה את עצמי, ה-4,000 של קרקע חומה ועוד 1,000 האלה, זה 5,000 יחידות דיור, אז יש גם יחידות שמתפנות, אבל כל זה ביחד, ביחד עם המתפנה, זה לא פותר את כל הבעיה של 27,000, לא רוצה להשלות אף אחד, אין לי פתרון. במסגרות התקציביות הקיימות אין לי פתרון. אבל אנחנו רואים בזה אחד מסדרי העדיפויות הגבוהים, הולך לזה לא מעט כסף, גם 400 מיליון השקלים האלה זה לא פשוט, גם לסמן אותם כקליטה ולא לחכות אחר כך לטובות שאו יגיעו או שלא יגיעו מהשולחן הכללי של חלוקת מלאי הדיור הציבורי, ואני גם אמשיך להיאבק. מבחינתי לא סיימנו את המאבק בנושאים האלה, ואני פה צריך כמובן את התמיכה של הוועדה, גם מול האוצר וגם מול משרד השיכון, כי אני חושב שצריך להגיע לשינוי החלוקה בנוסחה אחרת, לפחות שוויונית.

אני ממשיך בתחום של הדיור. הצלחנו לאשרר, עוד פעם, מגיע פה קרדיט לסופה ולעודד, זה היה עוד בסיכום התקציבי של שנת 15' בתקציב הקודם שלא אושר והצלחנו לשמר את זה בסיכום התקציבי הזה, כי כל המשא ומתן הרי נפתח מחדש, כל מה שהגעתם לקחו לנו, התחלנו מאפס, אבל התעקשתי שזה יישמר והולכים להכפיל את הסיוע בשכר דירה של 4 השנים הראשונות, כולל גם להכניס סיוע בחצי שנה ראשונה, שנייה, במבנה של הסיוע בשכר דירה, ובשנה ראשונה עולה קיבל סל קליטה בחצי שנה ראשונה ואז התחיל לקבל סיוע בשכר דירה רק משנה שנייה ומעלה, ואז מי שלא שמר כסף מתוך סל הקליטה בצד לשכר הדירה לחצי השנה השנייה הרבה פעמים נתקל בבעיה ובלי שום סיוע ממשלתי כי היה חישוב כולל, 'קיבלת סל קליטה, תעשה בו מה שאתה רוצה'. הכנסנו גם סיוע בחצי השנה הזו והכפלנו את הסכומים, בעלות של כ-60 מיליון שקל של כל המהלך הזה, אבל הוא כמובן יעזור.

זה כמובן לא מתקרב, הסיוע, שלא נשלה את עצמנו, לעלות של שכר דירה בשוק, כי המדינה לצערי לא מאפשרת לעולה מעבר לחצי שנה ראשונה כסף שיאפשר לו להתפנות מכל עיסוקיו, לא לעבוד ולשכור דירה בשוק הנורמלי, אבל עדיין זו הכפלה של הסיוע וזה כמובן יעזור מאוד לאותם עולים להיקלט.

המהלך השלישי קשור בדיוק לאותה אפליה שכרגע דיברתי, הסוגיה של אלה שמקבלים סיוע בשכר דירה וממתינים בתור לדיור הציבורי, למרות שמדובר במשפחות שהן די מקבילות לסיטואציה עם זכאי תור של הדיור הציבורי של משרד השיכון. יש כוונות במשרד האוצר להקצות לזה לפחות כ-30 מיליון שקל במשרד השיכון, להגדיל את שכר הדירה בגלל ששכר הדירה עלה ואני נאבקתי קשות על כך שאם יש כסף לזה צריך להיות כסף גם להגדיל בצד השני. סיכמנו על כמה עקרונות, האחד, שיהיה לפחות 30 מיליון שקל לטובת המטרה הזאת, זה מופיע פה, בי"ת, שזה יהיה שוויוני, אם שם זה יהיה יותר מ-30, גם פה זה יהיה יותר מ-30. שלא נשלה את עצמנו, זה לא שוויוני פר בן אדם, זה שוויוני בכסף, אבל פה יש הרבה יותר אנשים, אבל לפחות את זה, כי בהתחלה לא היו כוונות לתת אפילו את זה. גימ"ל, גם מתכונת האיגום תהיה אותו דבר, אם שם זה יהיה בחקיקה החקיקה תכלול גם את העולים, אם שם זה יהיה לא בחקיקה אלא נושא מנהלי, זה יהיה גם כאן, אבל זה חייב להיות שוויוני, גם ככה יש אפליה גדולה, אי אפשר להפלות יותר את התור של משרד הקליטה. והנושא האחרון זה סיוע לקשישים עולים שזכאים לדיור ציבורי ומתגוררים לבד, לא עם הילדים.

זה עוד 30 מיליון שקל תוספת לסיוע בשכר דירה. אגב, כמובן המשפחות האלה כמעט באופן מוחלט אלה גם משפחות שיקבלו את הגידול בהשלמת הכנסה. זאת אומרת שהם יקבלו סיוע משני כיוונים, גם את הסיוע של הגדלה בכמה מאות שקלים של השלמת הכנסה, שאישרתם בוועדת הכספים וזה בדרך להיות מאושר בתקציב המדינה, וגם את הסיוע מן הצד הזה של הגדלה בשכר דירה. לזוג זה 500 שקל, זו תוספת משמעותית. ואותו זוג, שאין לו דיור ציבורי ושהוא לא גר עם הילדים שלו, אלא שוכר דירה לבד במחירי השוק, הוא יקבל גם עוד תוספת, עוד פעם, לא - - -

אתה יכול לתרגם את זה בכסף?

עשינו, אנחנו צריכים לעשות עוד בדיקה מדוקדקת, כי אנחנו לוקחים את התפעול של זה כנראה אלינו ולא דרך משרד השיכון, אז יש פה איזה שהיא העברה של תחום שאנחנו צריכים לראות בדיוק על כמה אנשים אנחנו מדברים, אבל זה סדר גודל סביב 150 ₪, משהו כזה, בהערכה ראשונית, למשפחה. אז זו עוד תוספת מסוימת לאותה משפחה, יחד עם הגדלה של השלמת הכנסה. האם זה הכול? לא. האם זה פותר את כל הבעיות? לא, אני רוצה הרבה יותר, אבל לפחות גם כאן הצלחנו להביא איזה שהיא הגדלה.

עד כאן בתחום הזה של הדיור. הנושא של האתגר של השינוי של הפרדיגמה בעבודה עם יוצאי אתיופיה. למעשה מדובר על תכנית שהתחילה עוד לפני ההפגנות בכותרת של דרך חדשה, היום היא מובלת על ידי ועדת שרים מיוחדת לטיפול ביוצאי אתיופיה בהובלת ראש הממשלה, שכבר התקבלו מספר החלטות. אולי אני פה אבקש מאופיר, אולי תרחיב על זה כמה מילים. אופיר הוביל את התהליך הזה בשם משרד הקליטה עוד כשכמעט אף אחד במדינה לא התעניין בזה, בשיתוף פעולה עם הקהילה. תציג מה היה התהליך וגם הסטטוס שלנו נכון לעכשיו.

קודם כל תודה על הפרגון והברכות, אבל זה היה תהליך כולל שכלל קודם כל את ההובלה של השרה והמנכ"ל כשהתחלנו את זה וכמובן ההירתמות של כל משרדי הממשלה. הרעיון המרכזי היה פשוט לקחת את כל הקולות שעלו בשטח, היו המון קולות במהלך השנים שקדמו לכך, המון קולות חזקים שהמעורבות של משרד הקליטה בחיים של אנשים שכבר נולדו בארץ, המעורבות של ארגונים, המעורבות של פעילים חברתיים, המון קולות שעלו בצורה חזקה, לפעמים יותר, לפעמים פחות מאורגנת, הרעיון היה לשים את הכול בתהליך אחד, אחיד, עם נקודת התחלה, נקודת אמצע, נקודת סוף, שכל משרדי הממשלה יישבו ביחד, כולם ביחד ימפו את התכניות, גם מול משרד האוצר, גם מול משרד רוה"מ, לעשות מיפוי של תכניות, של תקציבים, לראות את התמונה הכוללת, לעשות סדר ולקבל אם צריך החלטות לא פשוטות. כמו שציין השר, למשרדי הממשלה בדרך כלל יש נטייה לקחת סמכויות ופה המשרד בא בידיים פתוחות ונקיות ואמר, אם נגיע למסקנה שאנחנו צריכים לוותר על חלק מהסמכויות נעשה את זה, אבל האחריות שלנו צריכה להיות שהפייד אאוט של הסמכויות אצלנו ילווה בפייד אִין מאוד מסודר מול משרדים רלוונטיים. אנחנו לא נצא החוצה ונותיר ואקום בלי שנדע מי לוקח את המקל. לפי אבני יסוד ולפי מדיניות מושכלת ממשלתית, שלפיה כולם יפעלו.

אז מבחינת שיתוף הציבור התהליך בעצם התחיל בהחלטה 1300 ב-9 בפברואר. היו 12 משרדי ממשלה, שזה קליטה, חינוך, שיכון, תעסוקה, רווחה, בריאות, בט"פ, ביטחון, תרבות ושני משרדי מטה, רוה"מ ואוצר. אני חושב שזה חצי ממשלה, אפילו יותר. בעצם התהליך הורכב משני שלבים. השלב הראשון היה קביעת אבני היסוד למדיניות הממשלתית הקודמת, כלומר קודם כל להחליט מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה המדיניות. השלב השני היה בדיקה, בעצם כל אבן יסוד, איך היא משפיעה על המשרד. אם החלטנו על משהו מסוים שעכשיו משנים, מה זה אומר פרקטית ברמת השטח.

מבחינת שיתוף הציבור כמה נתונים. הייתה פנייה יזומה, היו גם מפגשי הכנה שישבנו והגענו לשטח, ל-11 שכונות, זה היה עד 18 במרץ, כשהתחיל התהליך בכנס ב - - -

אופיר, מעיר לי היושב ראש שהיה פה דיון שלם על דרך חדשה בוועדה, לכן אתה יכול לתמצת את החלק הזה.

כן, אנחנו דיברנו על אבני היסוד, עברנו את התהליך. אני רק רוצה להגיד לך שאנחנו גם נקיים על התכנית שהממשלה, גם מסגרת תקציבית שאישרה ביום ראשון, על זה גם אנחנו הולכים לקיים דיון ולכן אני רוצה שלפני שהשר יעזוב את הוועדה יהיה לאנשים זמן לשאול שאלות דווקא בסקירה שהשר נתן וגם בעניין התקציב. על התכנית הזאת דיברנו בעבר, על כל המהלכים שעשיתם בממשלה הקודמת, לא דווקא בממשלה הזאת.

לא, אנחנו מדברים על הממשלה הזאת.

על זה אנחנו נדבר, על המדיניות שהממשלה החליטה, על זה ביום ראשון אנחנו הולכים לקיים דיון.

אם ככה אנחנו לא נרחיב, אלא אני אגיד פה כמה משפטים ואעבור לנושא האחרון ונפתח את זה לשיח. כפי שכבר ציינתי, אחת מאבני היסוד המרכזיים של התכנית הזאת זה החלוקה של האחריות, שזה כמובן שינוי דרמטי. אחד מהדברים שהטרידו אותי מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד, תמיד כשיש שינוי הדברים נופלים בין הכיסאות, כי החדש עוד לא קם והישן כבר לא קיים ולכן הנחיתי את המשרד, כל מה שהיה קיים, עד שלא נבנה חדש, ממשיך. למה הכוונה? וזו ההזדמנות שלי להתייחס לשתי שאלות ספציפיות ששמת על סדר היום. למשל כל הסיפור של המוקדים, הייתה כוונה והייתה לא מעט ביקורת על הנושא של המוקדים, כי התכנית מבדלת ולא משתפת. מצד שני היו גם הרבה קולות בקהילה ומצד רשויות שמוקד זה כלי חשוב מאוד לטיפול בקהילה. בסופו של דבר ההכרעה בנושא הזה תצטרך להתקבל כחלק מהדיונים באותה מסגרת של ועדת השרים, אבל במשרד כבר הייתה החלטה מוכנה, באופן טבעי כי חשבו שעד אז זה ייגמר, שמאמצע שנת 15' המוקדים מפסיקים לפעול. ראינו שלא קם משהו אלטרנטיבי, רשויות לא קיבלו תקציב להתמודד עם זה בזווית אחרת וקיבלנו החלטה על צילום מצב. אנחנו לא מתרחבים, אבל גם לא מצמצמים ולא עוצרים עד שבסופו של דבר ייכנס משהו לנעליים האלה. אני מסכים שזו לא דרך אידיאלית, שיש טיפול מבדל כזה, וגם הרבה יותר נכון אם זה יהיה בידי הרשות המקומית, גם לפי מיטב הבנתי נחתם הסכם על זה, חלק מההסכמים בין משרד האוצר להסתדרות סביב השביתה שהייתה בנושא עובדי קבלן כלל גם הסכמה על עובדי המוקדים וכל הסכם שנחתם כמובן יכובד. לכן לדעתי יהיה רה ארגון בכל התחום הזה. אבל עד שהמתכונת שלו לא תקובע והשלטון המקומי לא יקבל את התקציב הרלוונטי שיאפשר לו להחזיק את זה, אנחנו מבחינתנו גם בשנת 16' נמשיך להחזיק את המוקדים עד שלא יהיה מישהו אחר שייקח את זה או יארגן אחרת, בצורה אחרת, במסגרת הדיונים באותה ועדת שרים שגם אנחנו נוטלים בזה חלק. לפחות עד שנת 16' הכסף קיים וההמשכיות קיימת לכל פעילות המוקדים.

וזה נכון גם להרבה תכניות אחרות שאנחנו מפעילים. אני מקבל שאלות, 'מה יהיה עם זה?' ו'מה יהיה עם זה?' אפילו עכשיו במשרד החינוך, כבר עברו תכניות, הוקמו צוותים שאנחנו נצטרך לראות איפה אנחנו ואיפה משרד החינוך נכנס, אבל עד שאין החלטות על החדש, הקיים יימשך בשנת 16'. כמובן, אני מבקש את עזרת הוועדה, כשיתקבלו ההחלטות על החדש, חשוב מאוד שלא נגיע למצב שהעולים שהם עד 15 שנה בארץ יישארו בלי מענה, בלי תקציבים ובלי תכניות. יש כאלה רעיונות, לקחת את התקציב, לשים אותו כולו בתוך משרדי הממשלה ואז משרד הקליטה יצטרך לטפל בעולי אתיופיה עד 15 שנים בארץ בלי תכניות ובלי משאבים. זה כמובן מצב מאוד בעייתי, אני מתנגד לזה. הצלחנו בינתיים להגן, שזה לא יקרה, היו כבר ניסיונות לעשות את זה, וכמובן נצטרך פה את תמיכת הוועדה, שיישארו בידינו הכלים הרלוונטיים לטפל באותו ציבור, מהילדים ועד למבוגרים, שנשאר עדיין תחת אחריות שלנו.

לגבי ההסללה. מילה. מבחינתי גם כאן מדובר במדיניות שקיימת שנים, שהמטרה שלה הייתה מטרה מאוד מבורכת, לא להגיע למצב של סלמס, לא להגיע למצב שכולם הולכים לאותו מקום כי יותר זול שם וגם ביחד, ואז בסופו של דבר ייווצרו פה מקומות שלמים שיהיו מוזנחים ובעייתיים וייקחו את כל הקהילה אחורה. לכן הוחלט שכשמשפחה יוצאת ממרכז הקליטה, זה לא במשמרת שלנו, לדעתי אפילו לא במשמרת של סופה, עוד לפני זה, הוחלט בזמנו על כך שהמדיניות תהיה שמעבר לכל הזכויות של כל עולה מענק מיוחד שמקבלת משפחה שעוזבת את מרכז הקליטה יהיה באותם אזורים לפי כמה פרמטרים כדי לאפשר פיזור יותר שוויוני בתוך הארץ. זאת הייתה המטרה, המטרה הייתה בעיניי נכונה, גם התוצאה של המדיניות הזאת היא במידה רבה נכונה, זה מנע תופעות שחלק ממדינות אחרות מתמודדים איתן, שיש ריכוז בשכונות עוני. אגב, גם עם יוצאי ועולי אתיופיה יש כמה מקומות שזה כבר קרה לפני שהפעילו את המדיניות הזאת ורואים מה רמת הבעיה. בוודאי הכוונה הייתה נכונה. מה הכלי הנכון? כי יש פה איזה שהיא מגבלה על הפרט שכמובן כתוצאה מזה יש ביקורת וכו', אני מניח שוועדת השרים שתדון בתחום של הדיור תצטרך לתת על זה את הדעת. אנחנו בינתיים ממשיכים את המדיניות הקיימת. יהיה על זה דיון רציני כי יש פה צדדים לכאן ולכאן וצריך לראות מה הכלי הנכון בידי המדינה למנוע את התופעה שבסופו של דבר תפגע בקהילה עצמה וכולם יתרכזו באותם מקומות.

אם אני הבנתי נכון, זה אומר שאתה עוד לא החלטת באיזה מדיניות, האם להמשיך במדיניות או לשנות את המדיניות.

קודם כל זו לא מדיניות שלנו, זו מדיניות ברמת החלטת ממשלה, כי השחקנים הרלוונטיים פה יותר מאיתנו זה אפילו משרד השיכון, לכן אני גם לא מוסמך להחליט לבד. כשיהיה דיון רציני על הנושא הזה ונשים את כל הנתונים, מה המצב היום, לאן זה היה מביא ללא ההחלטה הזאת, מה הכלים האלטרנטיביים שמשרד השיכון יכול להציע, להימנע מהבעיה שעליה דיברתי, אז נכריע ונכריע ביחד, כל ועדת השרים, אבל אני חושב שחלק מהביקורת שיש על הנושא הזה, אני לא מתבייש להגיד, היא ביקורת פופוליסטית, כי ברמת הפרט אני מבין את הבן אדם, הוא אומר 'אני רוצה ללכת לאן שאני רוצה', אבל זכותה של המדינה במענקים מוגדלים, זה הרי לא מענק בסיס, זה מענק מוגדל, כמו שמדינה מעודדת אנשים להתיישב בפריפריה משיקולים שלה, אז זכותה של המדינה, כשהיא רוצה דווקא לשפר את קליטתם יוצאי ועולי אתיופיה להגיד 'כשאני שמה מענק מיוחד, מעבר למה שמגיע לכולם, אני רוצה לעודד להתיישב דווקא במקומות עם סוציו אקונומי יותר גבוה', כדי שאתה תיכנס לסביבה יותר תומכת ויותר נוחה ולרשות יותר חזקה וכו'. אבל זה נושא שאני יודע שיש עליו דעות שונות, רק עליו אפשר להתווכח ישיבה שלמה, בטח יתקיימו פה עוד דיונים. כרגע נמשכת המדיניות הקיימת, כי לשנות אותה זו החלטת ממשלה חדשה ואני מניח שזה יעלה בדיונים על נושא הדיור בתכנית החדשה.

רק מילה אחרונה על האתגר החמישי שציינתי, כל הסוגיה של שיתוף פעולה עם ארגוני עולים, איך אנחנו רואים את זה ולמה התכוונתי בכותרת הזאת. מספר דברים, אחת, זה השיח וההיוועצות. אני לא חושב שכל החוכמה נמצאת אצלנו, לא מעט רעיונות באים אלינו מארגוני העולים ולכן אנחנו מנסים, גם ברמה של הסגל הבכיר של המשרד וגם ברמה שלי, לקיים את המפגשים האלה, אם מול ארגונים ספציפיים שמבקשים פגישה וגם גם במפגשים כלליים שהיו. למשל בכל הנושא של עליית יהודי צרפת, היה מפגש גדול עם הרבה רעיונות שעלו שם. נושא מאוד מאוד חשוב שעלה במפגשים, כולל גם כאן בוועדה, לא הייתי בדיון הזה, אבל עודכנתי על הדיון, זה שינוי בתבחיני תמיכות. תבחיני תמיכות בארגוני העולים האחרונים שהיו במשרד, אגב בעיקר בגלל חוסר תקציב, היו מאוד מאוד בעייתיים.

הארגונים למעשה לא יכלו לקבל את התמיכה, הם היו מאוד מאוד צרים, מספר קטן של תחומים ובסופו של דבר זה גרם לכך שאפילו החזרנו כסף כל שנה, לא ידענו לנצל את כולו, עד כדי כך, למרות שיש הרבה מאוד ארגוני עולים. אנחנו הולכים כאן למהלך דרמטי להוביל את התהליך הזה של שינוי תבחינים. קיבלנו כתוצאה מזה, אני אומר לכל ארגוני העולים, לעכב את הפרסום של הגשה לקראת שנת 16', כי אני חושב שיותר נכון לתת לגשת כבר בתבחינים החדשים, אנחנו כרגע בתהליך מול משרד המשפטים. את עבודת המטה שלנו השלמנו, לאישור של התבחינים, ואז נוכל לצאת.

יכול להיות שכתוצאה מזה ההגשה תהיה קצת יותר מאוחרת, לא בחודשים האלה, כמו שבדרך כלל, אלא יותר קרוב לכיוון של פברואר, אם אני מבין נכון, אבל עדיין בעיניי זה שווה כי השינוי הזה יחד עם הגדלת התקציב פי שניים וחצי, כמו שציינתי, יאפשר לנו לתת מענה יותר נכון לארגוני העולים ומבחינתי זה לא סוף פסוק, מפני שאם אנחנו נראה שבתבחינים החדשים אנחנו מצליחים לנצל את כל ה-5 מיליון אני מתכוון ללחוץ בתקציב הבא להגדיל את זה, ואם אצליח, אולי אפילו תוך כדי השנה להביא לזה עוד תקציב תוספתי, כי בינתיים הטענה הייתה, גם של האוצר, שאתם אפילו 2 מיליון לא יודעים לחלק בתבחינים הקיימים. אני רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה של התמיכה של המשרד בארגוני עולים, גם בפרויקטים שאנחנו מייצרים ספציפיים, וגם כתמיכה כוללת.

עד כאן, אני חושב, לאותם הדברים שנאמרו.

תודה רבה, אדוני השר, על הסקירה המאוד נרחבת. לפני שאני נותן הזדמנות לשאלות לציבור, האם יש מחברי הכנסת שרוצים להתייחס? חבר הכנסת עודד, מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר.

תודה רבה. קודם כל אני חייב להגיד, אנחנו מכירים את רוב החומר, גם סופה וגם אני, ואני שמח לראות הרבה מאוד דברים שממשיכים ויתפתחו, אני חושב שמגיע פה גם מילה טובה למנכ"ל שלך על התקופה הזו, והיא תקופה לא פשוטה, בתוך מערכת בחירות ובתוך הרכבת ממשלה ובתוך כל זה להמשיך לשמור ובאמת כשהמשרד נמצא באחד האתגרים הכי גדולים שלו. גידול של 50% במספרי העולים, הוא אתגר מאוד מאוד גדול, שלדעתי מצריך חשיבה מאוד עמוקה בתוך המשרד, זה בעצם משנה מצב וזאת עלייה אחרת ממה שהכירו בעבר.

בהקשר הזה אני רק יכול לומר, בראש הדברים, שגם בזה גם נוכחתי כשכיהנתי כמנכ"ל ואני בטוח שאתה נוכחת בזה כשר היום וגם בהמשך הדרך, בנושא של עלייה וקליטה אין קואליציה ואופוזיציה והנושא הוא עניינית חשוב למדינת ישראל בכל קנה מידה, גם כלכלי, גם דמוגרפי, גם ביטחוני. יש משמעות מאוד מאוד גדולה לעלייה ולעלייה גדולה. תמיד אמרנו את זה ואתם רואים את זה בפועל ולכן אני בטוח שאתה תקבל שיתוף פעולה, אתה מקבל, אני מניח, במשרדים אחרים, אבל פה, לפחות מהצד שלנו, בכל נושא שקשור לעלייה וקליטה תקבלו את ההתייחסויות כדי להעביר, בטח באתגר של פנסיה לעולים, שהוא אתגר מאוד גדול ומאוד חשוב. אני חושב שבהקשר הזה אחד הדברים שכן צריכים לראות איך מקדמים אותם ואיך עושים אותם והוא דורש שינוי תקציבי מאוד גדול, זה עדכון סל הקליטה. אני חושב שסל הקליטה היום באמת כבר כמעט ולא נותן מענה, בטח לאור השינויים והעלייה של מחירי הדיור ויוקר המחיה שכולם מדברים עליו, אבל העדכון של סל הקליטה, אף על פי שהוא עודכן, וזה אחד הדברים שסופה עשתה בזמנו כשהיא נכנסה לפני הרבה שנים, אני חושב שיש מקום היום להעלות אותו בצורה משמעותית. יש לזה השלכות תקציביות, אבל יש לזה גם השלכות על יכולת הקליטה של העולה כשהוא יכול להתפנות לקליטה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת רזבוזוב.

במילה אחת. אני גם מסכים עם חבר הכנסת עודד פורר. בעלייה אין קואליציה ואופוזיציה, אנחנו כולנו רוצים לתמוך ולהיטיב עם העולים. גם בתור חבר אופוזיציה, קשה להיות חבר אופוזיציה עם תקציב כשאנחנו רואים שהתקציב הוא באמת מתאים ואני חושב שישנם עוד מספר חוקים, כמו שגם חברת הכנסת ציינה, שהם כן הוגשו על ידי האופוזיציה ואנחנו כן רוצים את התמיכה. אנחנו חיים בעולם ריאלי, אנחנו מבינים את מה שקורה היום ואנחנו מבינים את המצוקה.

היכולת להגדיל את התקציב, מה שראיתם, זו תוצאה של פעולה מאוד מאוד יעילה ונמרצת, גם של אנשי המשרד, בראשם חביב ואופיר ויעקב, משא ומתן מאוד לא פשוט מול משרד האוצר, ואני רוצה, לשם שינוי, בדרך כלל השרים תוקפים את אגף התקציבים, לציין לברכה את אנשי אגף התקציבים. הם היו פרטנרים לא פשוטים במשא ומתן אבל בסופו של דבר מצאנו היענות והבנה לאירוע הגדול שיש פה והצורך לתת לו מענה תקציבי. כשדיברו על קיצוצים במשרדי ממשלה אחרים, בסופו של דבר אתם רואים שכאן יש הרחבה ניכרת של התקציבים. אבל לא לראות בזה תקדים, השבח לאנשי האוצר.

אנחנו רואים כאן הגדלת תקציב והגדלה די משמעותית, שהתחילה באמת גם בקדנציה הזאת, אבל הצלחתם במשימה ואני חושב שעכשיו אנחנו צריכים להתגייס לחוקים ולהעביר אותם, אבל במסגרת ובעולם הריאלי אני חושב שזה באמת תקציב משמעותי. שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן בשביל לסייע.

חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר.

תודה. קודם כל אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, ויושב ראש ועדת העלייה והקליטה, שבעצם לעבוד בלי תקציב זה בלתי אפשרי. אתה לא יכול להיות קוסם ואנחנו מבינים את הסיטואציה של מנכ"ל, של העובדים ושלך, בגלל שגם אני הייתי בסיטואציה הזאת, רק חשוב שכאשר אני נכנסתי למשרד העלייה והקליטה היה שם גירעון והוא אופס, הרבה בזכות עובדים מיומנים ומנכ"לים לשעבר והמנכ"ל חביב קצב, כדי שבעצם מי שיגיע למשרד הזה יגיע למצב טוב.

אני צריכה להגיד לך, יש לך אתגרים. אנחנו לא סתם הפכנו את המשרד הזה למשרד העלייה והקליטה. כדי לתת אפשרות לעולים להגיע למדינת ישראל, לקבל את התמיכה של מדינת ישראל, להיות מוכנים, ואני חושבת שהיום הגידול בעלייה מצביע על כך שעשינו צעד מאוד מאוד נכון. אני מברכת את המשרד בנושא הזה.

עכשיו אני אתן לך עוד אתגר. אתה דיברת כאן על הפרויקט הלאומי שאישרנו לפני שהלכנו לתהליך של הבחירות. זה פרויקט לאוקראינה, לצרפת ולבלגיה. אני ממליצה לך שתיקח את האתגר הזה כפרויקט לאומי לכל העולים. אז, כאשר היינו בתנאים לא תנאים לאשר את התנאים האלה לעולים, אני אמרתי לראש הממשלה שזה צריך להיות לכל עולה שמגיע למדינת ישראל ולא לעשות העדפה. אני חושבת שזה דבר גדול שיכול להביא לכאן גידול בעלייה, לא רק מהמדינות שהזכרת, גם מכל העולם כולו.

שולחן עגול, זה היה אחד מהנושאים החשובים ביותר. אני חושבת שאתה צודק, מגיעה כאן מילה טובה לעודד ולאופיר וגם לעולים יוצאי אתיופיה שלקחו בזה חלק. אדוני היושב ראש, אנחנו לא פעם אחת דיברנו עם יוצאי אתיופיה וגם בשולחן העגול, הם לא רוצים להרגיש כל החיים שייכים למשרד העלייה והקליטה ובצדק, ובגלל זה 15 שנה, די, מספיק, משרדים אחרים וראש הממשלה צריכים לקחת את זה. אני זוכרת את ההפגנות שהיו ואם אתם זוכרים, בהפגנות התלונה העיקרית הייתה 'אנחנו לא עולים, אנחנו אזרחי מדינת ישראל' ואני חושבת שהשאיפה של מדינת ישראל צריכה להיות שהם לא ירגישו כאן מקופחים, שהם ירגישו אזרחים מן השורה.

עכשיו אני רוצה לבקש ממך, אנחנו בוועדה לא הצלחנו בנושא סגירת אולפן לעולים תלמידים בירושלים וזה גרוע ביותר. זה היה אחד מהפרויקטים המצוינים, אני רציתי להמליץ בקדנציה הזאת, התכוונתי להמליץ, שהאולפן הזה יהיה אולפן בכל עיר ועיר וגרוע ביותר שראש העיר לא שיתף איתנו פעולה ואנחנו מבינים למה סגרו את האולפן הזה, בגלל ששם תהיה עוד ישיבה אחת. אני חושבת שדברים טובים אסור לסגור, אנחנו נסייע לך - - -

אני אתייחס לזה.

זה היה גרוע ביותר. אני חושבת שאתה צודק מאוד, אני לא הצלחתי בזה, נלחמנו על חלוקה בין משרד השיכון ומשרד העלייה והקליטה. אסור להעביר את העולים למשרד השיכון בגלל שהם יישארו שם בלי אמא ובלי אבא, בגלל שבתנאים של הוותיקים הם לא יעמדו, אבל אנחנו כנראה נגיש חוק על חלוקה אחרת, חלוקה 50 על 50, בגלל שלא יכול להיות שכל הדירות שמשרד השיכון לא צריך הוא מעביר למשרד העלייה והקליטה ולעיתים קרובות, חביב יודע על כך ועודד יודע על כך, אנחנו עקבנו אחרי הדירות והיו דירות שעולים לא רצו בגלל שכאשר נותנים לך סלמס, אפילו שאתה תעשה שם שינויים ותשפץ אתה לא תצליח.

דיברנו על אנשים שמרותקים לכסאות גלגלים. זה דירות נ"ר, זה הנכה בוחר את הדירה, זה ליגה אחרת.

בסדר, אני עומדת על כך שאם הם ייכנסו למשרד השיכון הם יישארו שם בלי טיפול.

גם ככה הם בלתי טיפול.

10 שנים ילדה שצריך להרים אותה על הידיים שלוש קומות, עם כיסא גלגלים.

תודה רבה. ועוד אני הייתי שוב חוזרת ומבקשת ממך תמיכה בחוקים שקשורים לפנסיות וניצולי שואה, זה דבר שחשוב מאוד. כנראה משרד האוצר ושר האוצר עסוק בדברים אחרים וכך קרה שאחרי שהעבירו את החוקים ניצולי שואה עברו מביטוח לאומי למשרד האוצר, לרשות, ונשארו בלי טיפול. מה שקרה, הם איבדו 1,000 פלוס שקלים. אסור שבמדינת ישראל יפגעו בניצולי שואה ואסור שניצולי שואה יאבדו את הסכום, הרנטה מגרמניה לא הייתה ולא תהיה כאן הכנסה.

אני מאחלת לך הצלחה ואני רוצה להגיד שאתה קיבלת נכס גדול ביותר, עובדי משרד העלייה והקליטה והשותפים לעבודה הם מצוינים ואני מאמינה שההצלחה של המשרד תלויה באנשים האלה.

תודה רבה. אני מבקש שאת השאלות תמקדו בקיצור כדי שהשר יתייחס לפני שהוא הולך.

אני רציתי לשאול, אני תושב קרית גת ומגשר בתפקיד הרשמי שלי, כנראה שיש דבר שנקרא חוק כניסה. הגיעו 14 בני אדם ששייכים לאיש אחד, הם הגיעו לארץ, הם קיבלו דרכון משרד הפנים, אבל אין להם מעמד של עולה והם כרגע 14 נפשות שחיים כבר במשך 10 שנים, 20 בני אדם חיים בדירה של 74 מטר. קופת חולים לא מכירה בהם, הסוכנות לא מכירים בהם, אף גורם לא מכיר בהם, אז אנחנו מטפלים בצד של החינוך. כנראה יש חוקים אחרים, אבל מה עושים עם האנשים האלה שהגיעו לארץ וכרגע איש לא מטפל בהם, גם בתחום הבריאות וגם בתחום העברית וגם בתחום הילדים.

איפה הם נמצאים, דוד?

הם גרים כרגע, אבא שלהם כבר חי פה 10 שנים, הם גרים בדירה אצלו, בבית הפרטי שלו. וכמו שאמרתי, זה בית של 74 מטר, 24 בני גרים שם.

אני לא מכיר את זה, תעביר לחביב את הנתונים.

אנחנו נבדוק את העניין.

אסתר, בקיצור, כי אנחנו חייבים לסגור את זה ב-11:00 כי המליאה מתחילה.

תודה, כבוד היושב ראש. ברכות, תודה רבה לשר, יש באמת דברים שמאוד התקדמו, אנחנו מאוד שמחים על כך. נקודה אחת לגבי משרד החינוך, אתה אמרת שיש עלייה מאוד משמעותית, אנחנו מרגישים שבשטח באמת המערכת לא מוכנה, לא ערוכה, יש בתי ספר שמסרבים לקלוט עולים. כרגע אני לא יודעת ולא חושבת שיש ילדים שהם בחוץ אבל בטח שהם לא נמצאים במסגרות שמתאימות להם.

אני רוצה גם לברוך ולהודות על שיתוף הפעולה עם האגפים השונים שאנחנו עובדים איתם בצורה מאוד מאוד צמודה. עם התעסוקה, הרווחה ועוד אגפים שונים. זה מאוד מאוד מקדם את העבודה שלנו ושל המשרד בשטח, ללא ספק.

מצב חירום של הימים האחרונים. אנחנו מנסים ומשתדלים להתמודד עם מה שקורה, אנחנו מקבלים עשרות, כל הארגונים, מקבלים עשרות פניות ביום, אנחנו כרגע במועצת ארגוני עולים מנסים לרכז את האפשרות איך ניתן לתת מענה לכל מי שיכול לפנות, זו עבודה שהיא קשה ואנחנו נשמח על כל עזרה בנושא.

שתי נקודות מאוד מאוד חשובות לגבי תמיכות עידוד עלייה 2014. עידוד עלייה. יש ארגונים שטרם קיבלו כסף לגבי 2014, אנחנו לקראת סוף 2015 והארגונים לא קיבלו את הכסף. הם סיימו את העבודה שלהם, כרגע הם ממשיכים עוד להוציא כסף, קיבלו התחייבות מהמשרד ואין כסף בקופה שלהם. זה מאוד מאוד מקשה על הפעילות כמובן.

לגבי תבחיני התמיכות. אם נעשה שינוי לגבי תבחיני התמיכות בכלל אנחנו מבקשים שתיבחן גם אפשרות לעשות שינוי בתבחיני תמיכות לעידוד עלייה. כמובן שאפשר בקלי קלות לראות שהחלוקה היא לא נאותה והיא לא עונה על הצרכים של השטח. לגבי התמיכות עצמן, חבל שעודד והשרה הלכו, כי גם עם חביב וגם עם עודד וגם עם השרה הקודמת נאמר לנו שאנחנו נשתתף בוועדה לשינוי תבחיני תמיכות, בגלל שהיו הבחירות אז לא יכולנו להשתתף בוועדה הזאת, אנחנו שלחנו הצעות לשינוי תבחינים, אנחנו ישבנו עם מר שקלר לישיבה אחת מאוד מצומצמת ולצערי אנחנו חושבים שלא מספיק שמעו את הצד של ארגוני העולים שעושים את העבודה בשטח. אנחנו מאוד חוששים שאם יש שינוי מחר בבוקר לשנת 2016, שזה טוב ותודה שמקדמים את זה, אבל אם בפברואר 2016 המשרד יוצא בהצהרה בתבחיני תמיכות שהם חדשים לחלוטין, איך אנחנו נוכל לערוך מהיום למחר כדי להתאים את עצמנו לרצונות או למדיניות של המשרד? זה יכול להוות בעיה מאוד רצינית בעבודה שלנו ואנחנו נשמח לדעת מתי הם יתפרסמו, כי בדרך כלל אתם מפרסמים את ההצעה של התבחינים החדשים ואנחנו יכולים לערער על ההצעה שלכם.

דבר אחרון לגבי צרפת, בלגיה ואוקראינה. שמעתי שתינתן אפשרות לארגוני עולים להגיש בקשות. אנחנו באוקטובר, נשמח אם התמיכות לארגוני עולים לצרפת, בלגיה ואוקראינה, שיכולים לקחת חלק, יוכלו להגיש את הבקשות. אנחנו לא ראינו את ההצעה הזאת. תודה רבה.

זיוה מקונן דגו. בקיצור, בבקשה.

ראשית תודה רבה, גם לאדוני השר וגם לאדוני היושב ראש, שקיימתם את הדיון הזה, קיבלנו תמונה. קודם כל אני מודה למשרד הקליטה ששחררתם את הנכס, לפי ההגדרות של השר, את יוצאי אתיופיה, גם ילידי הארץ וגם שנמצאים מעל 15 שנים, שיהיו אזרחים לכל דבר ולא רק עולים חדשים. זה בהחלט חשוב. וחשוב להגיד גם, זה לאחר ביקורת המדינה הקשה שהייתה על כישלונו של משרד הקליטה והתהליך החדש נעשה בעקבות הביקורת הקשה והנוקבת ואנחנו שמחים ומודים על כך.

אבל לענייננו, הדיון פה הוא על קליטת העולים, אנחנו רואים את העולים שנמצאים פה ורובם נמצאים עד 10 שנים בארץ, בעיקר הקשישים, כי אין להם פתרונות דיור והם נשארים במרכזי קליטה שבהגדרה במשרד הקליטה כתוב שמשנה ו-8 חודשיים עד שנתיים צריכים לשהות במרכזי קליטה והאנשים האלה נמצאים במרכז קליטה 10 שנים, במקום של עולים שאמורים לצאת לדיור קבע והם תקועים שם באין פתרון.

הדבר הנוסף הוא הנושא של הנוהל, אדוני השר. נכון, למדינה כנראה יש זכות להחליט איפה אנשים יקנו את הדירה אם מקבלים מענק מהמדינה. אבל החלטה כזאת שקובעת לאנשים איפה לגור ספציפית, באיזה רחוב, זה נוהל - - -

היא קובעת איפה המדינה מוכנה לתת מענק.

המדינה נותנת מענק ליוצאי אתיופיה מאז ההחלטה של השר האמיץ יאיר צבן, שקבע שצריך להיות איזה שהוא נכס ליוצאי אתיופיה, ודרך אגב רק בתכנית החומש הוגדל המענק, רוב המענק נמצא עדיין בגובה של אותו סכום, 690, וזה לא הגיוני שיקנו את הדירות במחירים האלה, ואנחנו יודעים לאיזה שכונות הם הולכים, אבל לקבוע שבעג'מי יכולים לקנות ברחוב כך וכך, ביפו ג', יפו ד', ברחובות כך וכך, ואני מזמינה את אדוני השר ואת הוועדה לסיור גם ביפו וגם בשכונת רמת אשכול בלוד, לראות את האנשים האלה שגרים בבניינים שלא מבחירתם באותה שכונה רק עם בני מיעוטים. צריך לראות את זה כדי להבין באיזה מצב האנשים האלה נמצאים. הם מפחדים להוציא את הילדים שלהם משעה ארבע אחרי הצהריים והם, רק הם, גרים, כי כל מי שהייתה לו אפשרות למכור לאתיופים האלה ברח משם והאתיופים תקועים שם. אז, אדוני, נוהל כזה שקובע באיזה רחוב אנשים יכולים לגור ובאיזה שכונות, אני מזמינה אותך, באמת שתכבד אותי ותבוא לסיור ותראה כדי לראות איך קהילה שלמה, קוברים אותה. זה עוון לדורות ובכייה לדורות.

תודה רבה.

שלום לכולם. קוראים לי טהרס למה ותודה רבה על ההזדמנות שנתתם לי לדבר ככה. אני מדברת על בעיות של בודדים ושל מבוגרים וכל הצעירים גרים באותו חדר, באותו - - - הילדים, יש גם צעירים, אנחנו לא מוצאים פתרון. מדברים מדברים מדברים ואין פתרון. כרגע אנחנו אוכלים ושותים באותה מיטה, שותים באותה מיטה, אין סלון ואין כלום, באותה מיטה. אפילו בשירותים גם, במקלחת עושים בתור. איפה דבר כזה אנחנו רואים שאוכלים באותה מיטה וישנים באותה מיטה ויש שירותים משותפים ויש מקלחת משותפת? יש ילדים שעושים תור, יש ילדים שמפספסים במכנסיים שלהם, בתוך מרכז הקליטה. זה פשוט נוראי. הילדים שלנו סובלים, גם הבודדים סובלים.

ועוד, אנחנו כמה שנים תקועים ואנחנו רוצים פתרון, שיתנו לנו משכנתא, שיתנו לנו לצאת משם, כבר נמאס לנו, אנחנו לא רוצים לגור במרכז קליטה, אנחנו רוצים לשנות את החיים שלנו, דרכים אחרות. אנחנו כבר סובלים מהכול, ימינה ושמאלה, אף אחד לא רואה את הבתים של מרכז הקליטה, של כל הצעירים ואני רוצה שתראו את הבית שלנו ותבדקו אותו, איך אנחנו חיים. אל תראו מה לובשים, אנחנו לובשים יפה, אבל מה בתוך הבית הולך אף אחד לא יודע.

טוב. אני נאלץ לעצור כי אנחנו חורגים בזמן. המסר ברור. אני רוצה שהשר יתייחס ובזה נסיים. אני מתנצל בפני האנשים שנרשמו לדבר, אבל אנחנו חרגנו מהזמן. בקרוב נקיים דיון יותר מעמיק בנושא השר שנתן סקירה. הנושא היום הוא סקירה ודיון אנחנו בקרוב נקבע.

ממש משהו ספציפי, פשוט מרכז לחיילים משוחררים, הגשתי לעשות רישיון לאוטובוס, חיילים משוחררים, במרכז הקליטה הגשתי למוקד קליטה, למשרד הקליטה, אומרים לנו 'אתם לא שייכים, לא תקבלו את הצ'ופר, לא תקבלו מה שאזרחים אחרים'. הם אומרים 'תצאו ממרכז הקליטה, אחרי זה תקבלו את הצ'ופר'. בשביל להתקדם בחיים, לעשות משהו, אומרים, לא בכתב, לא ב - - -

אתה מתכוון לחיילים משוחררים.

חיילים משוחררים כמוני.

המסר ברור. סליחה, אני יודע שיש הרבה אנשים שרוצים לדבר, אבל היום קבענו שהשר ייתן סקירה ואנחנו בהמשך נקיים דיון מעמיק יותר בכל הפעילות של המשרד. תודה.

אני אתייחס בקצרה לנושאים השונים שעלו, וכמובן אני אשמח לכל הזדמנות להמשך השיח, אני לא בורח לשום מקום. לגבי עדכון של סל הקליטה, מה שעודד העלה, זו הערה נכונה, אמנם בנושא הזה יש עדכון אוטומטי, יש הצמדה, אבל כמובן בגלל ששר הקליטה צריך לתת מענה בין השאר גם לשכירת דירה ובשנים האחרונות שכירת דירה עלתה הרבה יותר מהר מהמדד הכללי, זה כמובן יצר עיוות וחוסר התאמה. זו סוגיה למחשבה גם לחקיקה, כי הנושא הזה מוסדר, הוא היחידי אולי שבהקשר של המשרד שלנו מוסדר בחוק, הנושא של עדכון סל הקליטה, ויכול להיות שמנגנון העדכון צריך להיות קצת יותר מתוחכם מעבר להצמדה כללית למדד.

לגבי הבקשה של חברת הכנסת לנדבר להרחיב את הדברים הטובים שיש בהחלטת הממשלה על צרפת ואוקראינה לכלל העולים, זה בהחלט מה שמנחה אותנו ולכן כשאנחנו נאבקנו על התקציב של 16', שחלקו כבר מעבר לגבולות הפעילות של אותה החלטת ממשלה, אנחנו ניסינו לדאוג לכך שיהיה מענה תקציבי לתכניות שהתחילו כתוצאה מאותה החלטת ממשלה. לגבי חלק מהדברים, כדי שנוכל לעשות את זה, אנחנו צריכים גם להוכיח את ההצלחה בפיילוט עבור עולים מצרפת ואוקראינה וגם אולי אפילו החלטת ממשלה מיוחדת. אני אביא דוגמה מהפכנית שגם אתם דנתם בזה, כל הנושא של הוואוצ'רים בתחום של לימודי עברית, הוא כרגע יפעל רק לפי החלטת ממשלה, של עולי אוקראינה וצרפת, אבל אני חושב שבהחלט נכון לתת את זה לכלל העולים ולא רק לעולי אוקראינה וצרפת. אם הוא יוכיח את עצמו כמובן נפעל - - -

למה באמת יש מדיניות שונה?

- - - נוכל להפעיל את זה לכולם וזה נכון להרבה מאוד כלים. מה שקשור בתקציבים, יש מענה חלקי בתקציב 16' לחלק מהדברים שהתחילו שם בהחלטת ממשלה לכלל העולים, אבל כמובן יש פה עוד הרבה מה שצריך לעשות.

כל הנושא הזה מתקשר למה שאסתר וסופה אמרו, כל הנושא של טיפול בקליטת ילדים עולים במערכת החינוך. זה כמעט התחום היחידי בתחום של הקליטה שהוא לא באחריות של משרד הקליטה, כמעט באופן טוטאלי. הרי כל התחומים האחרים, משרד הקליטה משמש עבור עולה כמו ממשלה קטנה, כל הנושאים בשנה הראשונה לפחות אנחנו מטפלים. בהדרגה עולה יוצא למשרדי ממשלה אחרים, בתחום של החינוך העולה מיידית הולך למשרד החינוך. יש מחשבה כשלעצמה אם זה נכון כך או לא, בכל מקרה אנחנו כאן שחקן משנה יותר, אנחנו מכינים תכניות תוספתיות ומנסים לקיים הידברות עם משרד החינוך, אבל אנחנו לא הגורם המוביל.

לתפיסתנו, כמשרד הקליטה, אנחנו חושבים שהמודל של אולפן עירוני או אזורי זה המודל הנכון לקליטה של התלמידים וככה חשבתי שנים וכך בזמנו הוועדה הזאת, במסגרת ועדת משנה שהייתה פה, המליצה לכל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו קיימנו על זה הידברות עם משרד החינוך, אנחנו נמשיך בכיוון הזה, לא הצלחנו להציל את האולפן בירושלים כי היה מאוחר, למעשה ההחלטה על סגירתו לא התקבלה עכשיו, הסגירה בפועל הייתה עכשיו, ההחלטה הייתה לפני הרבה זמן וסיכמנו עם שר החינוך שאנחנו ננסה לעודד במסגרת תקציב שלנו את הרשויות המקומיות שיהיו מוכנות לפתוח אולפנים מהסוג הזה, נעשה השוואה של הישגי התלמידים ואם יוכח שאנחנו צודקים, גם משרד החינוך יצטרף להובלה הזאת. בכל מקרה הם הבטיחו לא להפריע לנו במהלך, זאת אומרת שאם תהיה רשות, לא משנה אם ירושלים או רשות אחרת שיש שם הרבה עולים, שתרצה לפתוח אולפן עירוני כזה ותבקש בשביל זה תקציב תוספתי אנחנו נערכים לתת מענה לאותה רשות כדי לעודד אותה כי אני חושב שזה המודל הנכון. יש את התקציב הבסיסי שיבוא ממשרד החינוך עם השעות, אבל אנחנו מוכנים להיכנס מעבר לזה. לגבי החלוקה בין משרד השיכון למשרד הקליטה של הדיור הציבורי, כבר דיברתי, אני מזדהה עם זה לחלוטין.

לגבי תמיכה בחקיקה, כמובן אני אנסה בוועדת שרים לחקיקה לעזור לכל יוזמת חקיקה שעוזרת לעולים. אני רק קול אחד בוועדת שרים לחקיקה, לכן לא תמיד אצליח, אבל כמובן אני אשמח לשיתוף פעולה עם חברי כנסת בנושאים האלה.

לגבי שינוי בתבחיני תמיכות של ארגונים מעודדי עלייה, אסתר דיברה על זה. בהחלט יש פה נושא למחשבה, אנחנו ניכנס לזה. אני לא חושב שזה יעזור לשנת 16', כי שם אנחנו עוד מעט מפרסמים ועוצרים את התהליך, אבל בהחלט יש פה נושא לבחון.

לגבי ההידברות עם ארגוני עולים על תבחיני תמיכות בארגוני עולים. דווקא התקיימה הידברות כזאת, ולדימיר קיים אותה, כמו שגם אסתר ציינה, והיא שימשה לנו בסיס להצעה שאיתה אנחנו הולכים. אני מסכים שצריך לקיים עכשיו הידברות הפוכה, לנסות להסביר לארגוני העולים מה הכיוון שאליו אנחנו הולכים. אנחנו מחכים אמנם לאישור של משרד המשפטים, כדי שנוכל לפרסם את התבחינים החדשים, אולי יהיו להם כל מיני תיקונים והערות, ברגע שנקבל את האישור הזה, במקביל לתהליך הפרסום ניכנס להידברות והסברה מול ארגוני העולים על המודל החדש.

לגבי סוגיית ההסללה. אני אמרתי את מה שהיה לי להגיד. לא חושב שיש לי הרבה מה להוסיף בעניין הזה, אני מודה גם לחסרונות של המודל, אבל בלעדיו אני חושב שהיינו מוצאים מציאות הרבה יותר קשה ולכן אני חושב שיהיה על זה דיון מאוד מאוד רציני, מה האלטרנטיבות שעומדות בפני המדינה.

והערה אחרונה לגבי מי שנמצא במרכזי קליטה. זה מקום מאוד לא אידיאלי ועדיף לצאת משם. הרי אף אחד לא מחזיק אף אחד במרכזי קליטה, זה מקום שאנחנו מעוניינים שהעולים ייצאו אחרי שנה-שנתיים ולא יישארו 10 שנים, יש כרגע את הכלים - - -

הם לא יכולים לצאת. הם גם רוצים לצאת והם לא יכולים לצאת, הסכום הזה לא מאפשר - - -

אברהם, הרוב המוחלט של העולים שמגיעים לא מקבלים גם את המענקים - - -

לא, עד 5 נפשות, 300,000 שקל, הם לא יכולים לקנות בשום מקום.

יש רוב מוחלט של העולים במדינת ישראל שאין להם אפילו את הזכות להיות במרכז קליטה.

זו מדיניות אחרת, זו מדיניות קליטה ישירה ו - - -

נכון, אבל אין למדינת ישראל פתרון לדיור ציבורי לכל מי שנמצא היום במרכז קליטה, כמו שאין לה פתרון לדיור ציבורי לכלל העולים, מי שנמצא בתור מקבל, באותם תנאים שוויוניים כמו עם כולם. יש מענק מיוחד שעוזר לצאת, הוא לא מספיק, הוא לא מאפשר, הוא לא שווה ערך לעלות דירה, הוא הרבה יותר ממה שהמדינה נותנת לכל עולה אחר ולכן השאיפה צריכה להיות באמצעות המענק הזה לנסות לצאת ממרכז הקליטה. זה מקום לא אידיאלי, אנחנו לא מעוניינים להשאיר שם אנשים ובוודאי לא מחזיקים אף אחד בכוח, אבל כשיהיה דיון בנושא הזה של הדיור אנחנו נצטרך לתת לזה מענה. תודה רבה.

תודה רבה, כבוד השר.

אנחנו מסכמים את הדיון. ב-27 אנחנו נקיים דיון רק בנושא הדיור, דיון מעמיק, ואז גם אני מקווה שהשר או נציגי המשרדים יהיו. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.