הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, א' באלול התשע"ה (16 באוגוסט 2015), שעה 13:10

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) - הסדרת הארנונה למערכות תרמו-סולאריות ופוטו-וולטאיות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

מיקי רוזנטל

יוסי עדס - רפרנט אנרגיה, משרד האוצר

אילן מרמלשטיין - רכז אנרגיה, החשב הכללי, משרד האוצר

סיון להבי - מנהל תחום בקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

יובל זהר - מנהל החשמל, משרד האנרגיה והמים

עודד אגמון - רשות החשמל

ארנון פנץ - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

סיגל נעים - דירקטור, חצבה אנרגיות ירוקות בע"מ

איתן פקס - מנכ"ל, חצבה אנרגיות ירוקות בע"מ

שגית אפיק

טמיר כהן

לאה קיקיון

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) - הסדרת הארנונה למערכות תרמו-סולאריות ופוטו-וולטאיות

אני מתכבד לפתוח את הדיון, הנושא האחרון שעל סדר היום - תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)* - הסדרת הארנונה למערכות תרמו-סולאריות ופוטו-וולטאיות. אנחנו קיימנו דיון וביקשנו שיביאו לכאן תקנות, שיחתמו עליהם שר הפנים ושר האוצר. הדבר הכי פשוט שנראה שצריך להיות זה שמאפס עד 200 לא תהיה ארנונה. אדם משתמש, ושם על הגג, כמו שהוא שם דוד שמש, שם קולטנים, פאנלים, הוא משתמש בחשמל שלו, שהוא מקבל את זה מהשמש, לא מזהם את האוויר, משלם ארנונה על הבית שלו, זה בית פרטי, הוא לא מייצר חשמל.

זה כמו שאומרים עכשיו – בואו נשלם ארנונה על דוד שמש.

נכון. אנחנו כבר חמש שנים מתגלגלים עם העניין הזה. המדינה מעוניינת שיהיה חסכון בחשמל, שיהיה פחות זיהום אוויר, ואם מישהו עושה את זה לייצור תעשייתי, או דברים מהסוג הזה – אז בסדר, הוא צריך לשלם ארנונה, גם אם הוא צריך לשלם אותה נמוכה, כי בסופו של דבר מדובר על זה שחוסכים, גם בזיהום אוויר.

וראיתם שאובאמה אמר שהאיום האסטרטגי הגדול ביותר זה לא דאע"ש, לא איראן, זה ההתחממות של כדור הארץ.

על כל פנים, אני דיברתי עם מנכ"לית משרד הפנים, כמה פעמים במהלך השבוע האחרון. בסופו של דבר, אמרתי לה, אנחנו שמים את התקנות האלה, אבל אין לנו את התקנות. היא אמרה לי – תשים את זה ביום ראשון. אמרתי שיש חופשה מרוכזת, ואחרי זה מתחיל התקציב, וצריך לגמור את העניין הזה. חברי הוועדה הביעו את דעתם באופן נחרץ עוד יותר ממה שאתם אמרתם, שצריך לסיים את העניין הזה. ואז, היו צריכות להיות תקנות.

מה התקנות אומרות?

התקנות מדברות על גובה הארנונה, מאפס עד 200 – אפס.

מדברים על מטרים?

כן. זאת אומרת – זה גג של הבית.

כדי לעודד את זה צריך לדבר לפי המספרים שדיברנו עליהם ב-2011.

יש במציאות הזו סכומים שעליהם מדובר, מ-200 ואילך, למסחרי, תקנות שהיו כבר מוכנות קודם. הוויכוח היה על אפס עד 200. אני אז לא הסכמתי להביא את זה כי אמרתי שזה צריך פטור. היה אז טיעון משפטי שעל פי החוק חייבים שיהיה גובה של ארנונה, אפילו אגורה אחת. אין פטור. אני חושב שלא כך, הייעוץ המשפטי כאן גם חושב שאפשר לעשות את זה בלי זה. אבל אמרתי – בסדר, תביאו את התקנות, מאפס עד 200 – אגורה אחת, או סכום סמלי אחר. מה הבעיה? הרי גם אתם מסכימים שצריך שיהיה פטור, רק שאי אפשר מבחינה משפטית. אז בסדר.

אנחנו כינסנו ישיבה רבת משתתפים לאחר הדיון הקודם של כל גופי הממשלה שעוסקים בנושא, לנסות להגיע לנוסח תקנות מוסכם, שנציג אותו בפני השרים, שיציגו אותם לוועדה. בנושא הזה, מ-2010 קמו ונפלו הרבה מחלוקות וסוגיות, ואנחנו באמת הגענו לישורת האחרונה. יש תמימות דעים על מרבית הנושאים, גם על הנושא של ה-200 מטר לקח זמן להגיע להסכמה שזה הגבול הנכון. עכשיו הסיטואציה היא בעצם איך פוטרים את ה-200 מטר, ולא האם צריך לפטור את ה-200 מטר. בנושא הזה התגלו מחלוקות. אנחנו בוחנים עכשיו את הדרכים החוקיות להסדיר את הסוגיה. ברגע שנגיע להסכמה - - -

מה קורה עכשיו, במצב הביניים?

עכשיו יש חוסר הסדרה.

אז מה קורה עם האדם שיש לו בגג - - -

כל רשות - - -

אז לכם נוח לסחוב את ההסדר, ונוח - - - הבנו כבר. כל עוד אין הסדרה, אנשים משלמים. זה מה שאתם אומרים? אנחנו לא צריכים לתת יד לזה, אדוני היושב ראש. אסור לנו לתת יד לזה.

- - -

אם חייבים לקבוע ארנונה, ואי אפשר לקבוע ארנונה אפס, אפשר לקבוע ארנונה מינוס, ואז זה יעודד אנשים לשים את זה על הגג. יש בזה היגיון רב מאד. כמו מס הכנסה שלילי. אני לא צוחק בכלל. זה יעודד אנשים לשים את זה על הגג, זה ימנע זיהום אוויר, וכו' וכו'.

הצעתך נרשמה.

השרים צריכים להביא בפני הוועדה סיווג ראשי שבו יש מינימום ומקסימום.

כמה שנים אתם יושבים על זה? 4 שנים, זה לא ייתכן. אז אולי אנחנו נקבע לכם? וכל זמן שאין הוראה אחרת, אנשים משלמים.

וזה יותר מזה. יש עוד דבר. ברגע שאין בהירות אז גם אם אדם רצה להשקיע, הוא לא יודע איפה הוא עומד.

רבותי, בואו נצא מתוך הנחה, גם מהשיחות שהיו כאן, בוועדה, וגם מהשיחות שניהלתי אתם, אין ויכוח לגבי הנושא. יש ויכוח שהוא הוויכוח הכי שנוא עלי, וויכוח הכי נורא. כשאדם מתווכח אידיאולוגית, אז מתקיים ויכוח אידיאולוגי. אין ויכוח כזה. מי שאמר לי להביא את זה זה המנכ"לית. אמרתי לה – אבל אין עדיין תקנות, ועוד יש ויכוח. היא אמרה לי – עד יום ראשון זה ייפתר, תביא את זה. אני שמתי את זה על סדר היום על פי בקשתה.

ואין תקנות.

המציאות היא שאין פה ויכוח מי יודע מה. אני בדקתי במשרד המשפטים, בדקתי בלשכות המשפטיות האם יש בעיה לשים אגורה אחת, ארנונה.

אגורה אחת זה לא טוב, אדוני.

לא משנה.

לא, זה משנה מאד. זה מצטבר אחר כך לחובות.

זה לא מצטבר לשום דבר. תאמין לי, אז הרשויות לא גובות את זה, ואז אפשר גם לעשות תיקון חקיקה. אפשר לתקן את החוק אם זו הבעיה. אני קיוויתי שזה מה שיבוא, כיוון שאין בעיה משפטית.

ואז הם באו עם רק מה-200 ואילך?

הם לא באו עוד עם כלום. יש את מה שאז, ב-2011 הביאו, שאת זה אפשר לאשר.

לא, לא. בוא נתלה את זה בזה. יכול להיות שהמצב היום, בגלל שאין תקנות, אנשים מרווחים, אלא אם התקנות באות להקל.

בוודאי שלהקל.

אז למה לא הבאתם עד 200. למה פיצלתם?

הם לא הביאו כלום.

בהצעה של האגורה יש כמה בעיות. אחת, התנגדות של השלטון המקומי שיגידו – יחולו עלינו חובת מדידת וגביית האגורה.

הבעיה הזו נפתרה במה שאמרנו, גם בישיבה הקודמת – יהיה תצהיר של האנשים, הרשויות המקומיות יוכלו לעשות משהו מדגמי וגם לא בטוח שצריך את זה, אפשר לראות את זה בעין. התצהיר הוא מספיק הרי יודעים מה גודל הבית.

יש עוד נקודה, אדוני – אני יודע שהיה דיון ולא הצלחתי להיות, כי הייתי בדיון אחר, אבל זה נושא מאד חשוב: האם כל אדם – הרי הוא צריך להגיד שזה לא העסק שלו, הוא לא צריך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ – האם אנחנו פוטרים אותם עד 200 מ' מהעניין הזה?

כן, פוטרים.

המהות של האגורה באה, למעשה, לתת פטור, והחוק מסדיר באופן מאד מסודר מי זכאי לפטור, וככל שרוצים לתת פטור לנושא הזה, יש להגיש הצעה לתיקון חקיקה של פקודת הפטורים, ולהעניק פטור מאפס עד 200 – זו עמדת משרד הפנים.

אז 10 אגורות זה גם פטור?

יתמרמרו לנו שזה הרבה כסף, רצו לתת אפס.

אז מינוס זה מצוין. זה מעודד את העניין של חשמל נקי. מינוס אגורה. אם יווצר חוב – שיווצר כלפי אזרחים.

המשרד להגנת הסביבה הרי צריך לדחוף את הנושא הזה. מה דעתו?

לגבי שמועות או דעות לגבי המספרים עצמם – אני פשוט לא רוצה להתייחס כי השרים עוד לא הביאו את המספרים בפני הוועדה, את המספרים של המינימום והמקסימום האחרים. אנחנו יודעים באיזה גבולות גזרה דיברנו.

אבל הגיעו לפה תקנות שאני הודעתי עליהם, מ-2011.

נכון, אבל השרים הנוכחיים לא הביאו תקנות חתומות. אז נשאיר להם את ה - - -

זה נורא מה שקורה פה. אני אסביר לכם למה. לי יש חברה עם שדה סולארי. אני קיבלתי את מסמך הוורד של משרד הפנים, הטיוטה של התקנות. מה שנאמר פה בוועדה לפני כך וכך שנים – ואת צודקת מאד כשאת אומרת שההתמהמהות שלהם - - - אני משלמת כל חודשיים 40 אלף שקל ארנונה, וזה בסדר, כי אני משלמת את זה.

אם ייכנסו התקנות, כמה את תהיי אמורה לשלם?

על איזה שטח זה?

100 דונם, בחצבה.

יצאו תקנות בזמנו. בתקנות היה כתוב 2.4. אני מדברת על השדות הגדולים. לגבי המתקנים הקטנים על הגג, אין מחלוקת, זה עניין טכני, ואין לי מה להגיד על זה. אני מדברת על השדות הגדולים, שאם מדברים על כל הססמאות היפות שדיברנו, זה רלבנטי מאד לשדות הגדולים כי זה מאות מגה ואט. התקנות שאושרו, למעט עניין ה-200 ק"ג על הגגות היו 2.4 אבל זה לא 2.4 אלא זה 2.4 לשטח של עד 10 דונם, שזה לא מעניין אותי כשיש לי שדה של 100, 200 ו-300 דונם. המחיר הנכון זה ה-1,2. מ-10 דונם עד 300 דונם. זה התעריף שבאמת רלבנטי, ומעל 300 דונם זה 0,6, שזה שדות ממש גדולים. עכשיו אנחנו באנו ואמרנו – 1,2 – גדול עלינו. על ה-2,4 אני לא מדברת, זה 10 דונם. עכשיו אני רואה את הטיוטה של משרד הפנים. זה לא 2,4 וזה גם לא 1,2. זה 2,7. אני משלמת דמי שכירות למושב חצבה, 3 שקלים למטר. אתם מבינים שאין שום היתכנות כלכלית שדמי השכירות יהיו 3 שקלים והארנונה תהיה 2,7?

אני באה לפה בדם ליבי. אני שמתי 30 מיליון שקל בשדה הסולארי הזה. אם אין לי תקנות, אם התקנות הן מעל שקל - אין לי כסף להחזיק את השדה. שמתי 30 מיליון שקל ואני מפסידה את הכסף. למה זה קורה? כי יש תעריפים שונים לסולאריים. חברי כנסת שלא מכירים את הנושא, אז תבינו, שהיו תעריפים של 2 שקלים, שהם היו יכולים לשלם תעריפים של 2,7 וגם של 4. אבל אני הייתי בסוף ההסדרה, בתעריף של 0.54 אגורות, שזה בסדר גמור, כי המדינה משלמת לי פחות על החשמל וכל התושבים משלמים פחות על החשמל. אבל זה לא הגיוני שביד אחת אומרים לי – תקבלי תעריף יותר נמוך כי המדינה רוצה להוריד את תעריפי החשמל, וביד השניה אומרים לי – בואי תשלמי ארנונה שהיא בגובה דמי השכירות, ותסגרי את השדה. הדיון הז

הדיון הזה נמשך ונמשך ונמשך, ואנחנו משלמים כל חודש 40 אלף שקל. בבקשה תסגרו את זה.

בתקנות החדשות אמורה להיות הטבה או החמרה?

החמרה. מ-2,4 ל-2,7. יש פה טבלה. משרד הפנים אומר שהוא לא רוצה שיהיו תעריפים, ושצריך לאחד את כולם. אז איפה נאחד?- בתעריף הכי גבוה, ונעלה אותו. זה לא סביר.

הסיווגים הראשיים קובעים מינימום ומקסימום. כל הדיון הזה יכול היה להתקיים במידה והרשות המקומית של סיגל היתה קובעת את ה-3 אגורות.

למה אני צריכה ללכת לרשות המקומית? למה אני צריכה לפנות אליך - - -

מה, אתה מיתמם? אתה נותן לרשות המקומית אפשרות להעלות את הארנונה – נדמה לך שהיא תלך על המינימום?

אני מתחננת לאיל בלום, שהוא יושב ראש הרשות המקומית של ערבה תיכונה, שנה שלמה לפגישה. למה אני צריכה להתחנן?

ברגע שמוקם סיווג חדש צריכה להישאל השאלה האם הרשות יכולה לחייב במינימום ובמקסימום כהטלה ראשונה, ללא אישור השרים או לא. אנחנו צריכים להסדיר את זה, כיוון שבמקרה של סיגל נעים כבר נקבע תעריף כלשהו, ולכן, ככל הנראה, רשות שגובה תעריף כלשהו צריכה לקבל איזשהו אישור במידה והיא תהיה מעוניינת בהעלאה.

יש לי שאלה פשוטה: כמה מקרים אתה מכיר שבהם אתה נותן ספקטרום של מס, זאת אומרת – של מדרגות מס, לרשות מסוימת, שבה היא מיצתה את המינימום ולא את המקסימום? כמה מקרים כאלה אתם מכיר?

במקרה הזה יש רשויות שאפילו נלחמו אתנו על המינימום.

נכון, הוא צודק. יש רשויות שתומכות בסולארי, באמת.

זו אג'נדה של ראש המועצה, אבל אם הוא מתחלף, אז מה?

- - -

אין פה צפי. כל יום זה עלול להשתנות.

יש גם תחרות בין רשויות.

- - -

אנחנו לא יכולים לאפשר את הדבר הזה.

זה פשוט לגדוע את הענף.

רבותי, משרד האוצר, בבקשה. קודם כל, עזוב את השאלה של מאפס עד 200. כולנו יודעים, הכל בסדר. מ-200 ואילך – התקנות האלה מקובלות עליכם?

העמדה שלנו היא שעד 200 לא צריך לחייב, רק מהמטר של מעל 200, להתחיל לחייב על גבו את ה - - -והתעריפים הם מה שהיה בנוסח שהיה אז, עם שיעור העדכון. בסך הכל, אם התקנות היו מאושרות אז, שיעור העדכון היה חל עליהן. לכן אנחנו לא רואים בעיה - - -

אבל כשבדקתם, עשיתם היתכנות האם אותן חוות שמחזיקות היום X שטח בשביל אנרגיה סולארית, איך השינוי ישפיע עליהם מבחינה כלכלית, על חדלות או קיום?

נעשתה הבדיקה. - - -אם התעריפים האלה היו נקבעים אז, אז - - - שיעור העדכון בפועל. לכן אנחנו רואים ששיעור העדכון של התעריפים שנבחנו ורצינו לאשר אותם בוועדה ב-2010 - - - זה בעצם כל הקידום של כל הארנונה, ולכן אם זה היה מאושר אז, אלה היו התעריפים היום.

אני מודה לך. אני מבקש להתייעץ עם חבריי. תראו, מה שקורה פה פשוט מרגיז אותי עד השמים. אני לא יכול לסבול את הדבר הזה. יש מטרה, כשהמטרה הזו היא לדעת כולנו חיונית ממדרגה ראשונה. אי אפשר לבוא ולהצהיר הצהרות – שרים ומנכ"לים, הצהרות לתקשורת על דברים שהם חיוניים לאזרחי המדינה, והנושא של איכות הסביבה, ובסוף, כשזה מגיע באופן מעשי אנחנו רואים איך מתגלגלים עם העניין הזה. יש את התעריפים שהם נתנו לנו לפני חמש שנים. יש את התעריפים שהם נתנו לנו גם עכשיו. אותם תעריפים. במשך כל התקופה הזו הרשויות המקומיות גבו כסף גדול מאותם אנשים שעשו את הדבר שכולנו מצפים ומבקשים מהם שהם יעשו. גבו כסף גדול, דבר שהוא עוול שאין כדוגמתו. פשוט גזלה. זה מה שקרה עד היום.

אני מנהל משא ומתן מאז שהיתה הישיבה כאן, באותו יום, של איכות הסביבה. סיכמנו שבתוך שבועיים נקבל את זה, כשהנושא המרכזי הוא אפס עד 200. אני מבקש לעשות כך. אם אתם מוכנים להתבזות יחד אתי – אני יודע, אחרי שבדקתי עם ארז קמיניץ ממשרד המשפטים ועם יועצים משפטיים – אין בעיה משפטית, גם לקבוע אפס וגם לקבוע אגורה. אין בעיה משפטית בעניין הזה. נכון שצריך לתקן את החוק. הרי זה באמת שטות, את הדבר הזה הממשלה היתה צריכה להביא מזמן. אבל אני מתכוון להגיש הצעת חוק פרטית. היות והמנכ"לית ביקשה ממני לאשר את התקנות היום, אין לנו תקנות חתומות, אני מבקש שנצביע אנחנו היום על כאילו יש פה תקנות.

אנחנו ניצור את התקנות?

לא, אנחנו לא יכולים. אני אומר דבר מצחיק. מותר לוועדת הכספים להגיד לשרי האוצר והפנים שזה מה שאנחנו חושבים שצריך להיות. נצביע על מה שאנחנו חושבים שצריך להיות.

אני רק שואל – אתה מדבר על האפס עד 200?

לא, על הכל.

אבל אני לא רוצה לאשר את זה, כי המחיר גבוה מדי.

הוא לא גבוה מדי. בלי העדכון.

אבל אדוני, זה לא התקנות שקיבלת. אני קיבלתי את מסמך הוורד, התקנות של משרד הפנים. התקנות הקודמות שאתה אמרת שהן בסדר, שהן קשות לנו אבל אנחנו יכולים לחיות אתן, זה 1,2. הם עשו את זה 2,7. תסתכל, אני אראה לך.

- - -

הם שינו את המדרגות, אדוני היושב ראש. הם צמצמו את המדרגות ולכן הם משלמים.

אני מציע שהדיון הזה יתקיים כשהשרים

אם אין מסמך, אנחנו מצביעים על משהו שמאשר את המסמך שצוטט כאן, אז אני מוטרד, כי אז הארנונה גבוהה מדי.

היתה פה דרישה ל-7 שקלים, היתה פה דרישה ל-5 שקלים, אני ביקשתי שיוציאו את מה שהביאו, גם לפני חמש שנים, וגם שהביאו לפני שבוע. אלה התקנות שלו הם היו מגיעות היום אם ה- 0-200, היינו מאשרים אותן, כיוון שהן תקנות נורמליות.

אני רוצה, בבקשה, להקריא: "מערכת סולארית המוקמת על גג נכס, לכל מ"ר שמעל 0,2 דונם ועד 1 דונם – 0,06 שקלים. לכל מ"ר שמעל 1 דונם ועד 2 דונם – 0,03. לכל מ"ר שמעל 2 דונם – 0.015. זה על הגג.

על הקרקע, בשטח של עד 10 דונם – 0,24, לכל מ"ר שמעל 10 דונם ועד 300 דונם – 0,12. לכל מ"ר שמעל 300 דונם ועד 750 דונם – 0,06. לכל מ"ר שמעל 750 דונם – 0.03.

זה המסמך - - - כי הוא דיבר קודם אחרת.

שואלים אתכם חברי הכנסת – האם זה הנייר שלכם?

- - -

אתה מבין אדוני מה מטריד אותי? האם זה המסמך שעליו אנחנו מצביעים? הוא אומר - - -

אין לנו סמכות.

אני לא יודע מה הוא מקריא.

- - -

"לכל מ"ר שמעל 0,2 דונם ועד 1 דונם – 0,6. לכל מ"ר שמעל 1 דונם ועד 2 דונם – 0,3. לכל מ"ר שמעל 2 דונם – 0,15.

על הקרקע – שטח של עד 10 דונם – 2,4. לכל מ"ר שמעל 10 דונם ועד 300 דונם – 1,2. לכל מ"ר שמעל 300 דונם ועד 750 דונם – 0,3.

על המספרים האלה אנחנו רוצים להצביע.

לא סיימתי את ההקראה: "מ-0 עד 200 מ' – אגורה אחת".

אני חוזר ואומר – אם אתם רוצים ללכת אתי בעניין הזה – בסדר. זה קצת דבר שהוא לא מקובל, כי תקנות צריכות להגיע חתומות על ידי השרים. אני יודע בוודאות מוחלטת שהתקנות האלה היו מגיעות ככה. הם התחילו להשתנות עם השלטון המקומי ופתאום יש הצמדה, ולא מתחשבים במה שגבו מהאנשים האלה במשך 5 שנים בגלל שיש ויכוח, שהוויכוח לדעתי הוא ויכוח סרק. הוא ויכוח בגלל שמישהו פוחד מהשלטון המקומי.

אני לא יודע מתוך איזה מסמך אתה מקריא, אבל אם אתה מקריא מתוך המסמך של 2010, שזה מה שמונח פה, ששני השרים חתומים עליו- אז מה שהיה חסר פה זה הסיפור של האגורה עד מתקן של 200 מ'.

אנחנו בחנו את זה, ומבחינתנו אלה תעריפים שכל המשק יכול - - -

אין נציגות של השלטון המקומי?

אדוני, אם אנחנו מצביעים על זה, זה נכנס לתוקף?

לא. אבל יש לזה הרבה משמעות. יש לזה כמה משמעויות. המשמעות של העניין היא, מבחינה ציבורית – ועדת הכספים קיבלה החלטה שזה מה שצריך להיות, והיא מבקשת מהשרים להביא את התקנות לוועדה. אנחנו אומרים את זה מבחינה ציבורית. סביר להניח שיש לזה השלכות גם מבחינת בג"ץ, מכיוון שאנחנו דנו על העניין הזה, זה כבר דיון שני או שלישי שאנחנו דנים. דנו כבר כמה פעמים וזו המסקנה אליה הגענו.

שאלה אחרונה: אם השרים לא יקבלו את דעתנו? הם יצטרכו להביא משהו אחר.

אז הם יביאו משהו אחר, אבל הם גם יצטרכו לבוא לכאן. לפי דעתי השרים לא בעניין. אם אני אדבר אתם באופן אישי, גם עם שר הפנים וגם עם שר האוצר, הוא יקבל את זה.

מי בעד אישור התקנות כפי שקראתי, כולל התוספת? התקנות הלא חתומות.

הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב

התקנות אושרו.

ועדת הכספים קיבלה החלטה. אנחנו מבקשים מהשרים של המשרדים הנוגעים בדבר להביא תקנות, להביא אותן לאישור. זאת העמדה של כולנו, ללא יוצא מן הכלל. אני לא הלכתי לדבר עם השרים, אני אמור ללכת לדבר אתם.

שזה נשאר על 1.2.

כן. אתם, הפקידות שעוסקת בעניין הזה, אנחנו לא מבקשים להשתנות. אנחנו מבקשים שתעשו את זה מהר, למען הכבוד שלנו, למען הכבוד שלכם, למען המטרה של מדינת ישראל. אני מודה לכל המשתתפים, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.