הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, א' באלול התשע"ה (16 באוגוסט 2015), שעה 10:00

החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

מיכל בירן

מנואל טרכטנברג

אורלי לוי אבקסיס

אראל מרגלית

אורי מקלב

מיקי רוזנטל

מיכאל רבזין - רכז משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

איתמר שושנה - סגן החשב, משרד הכלכלה

משה כ"ץ - ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי, משרד הכלכלה

שולי אייל - מנהל אגף בכיר הכשרה מקצועית ופיתוח כח-אדם, משרד הכלכלה

מינה גנם - מנהלת אגף להכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות

קרן שפר - מנהלת תחום תקציבים, משרד התיירות

עובד קדמי - יועץ משפטי, משרד התיירות

אסף וסרצוק - רפרנט תקשורת תיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל, משרד התיירות

דן קמינצקי - רפרנט תדמור, רשות החברות הממשלתיות

צביקה שפיס - מנכ"ל, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

פרוספר ביטון - ועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

אלישבע דדון - ועד עובדים, תדמור - ביה"ס המרכזי למלונאות בע"מ

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

אידה גנדסמן - מזכירות איגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

יוחנן נתנזון - מזכירות מרחב השרון, ההסתדרות

שגית אפיק, איילת וולברג

טמיר כהן

לאה קיקיון

החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (תדמור)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא על סדר היום - החלטת הממשלה לפעול להפרטת בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ, תדמור. אני חייב להסביר לחברי הוועדה מה פתאום אני בכלל מעלה את זה. אין לי בעניין הזה שום דבר. אין לי חבר מפלגה או קרוב משפחה שם, אני רק מכיר את זה כמו כל אזרח אחר. כאשר פנו אלי העובדים שם בפעם הראשונה חשבתי שזה מקרה כמו שיש לצערנו בכל המדינה, עד שהבנתי שמדובר ב-60 עובדים ומורים, וכמובן תלמידים, שנופלים בין הכיסאות, בין החלטת הממשלה שהתקבלה במרץ, נדמה לי, על פירוק מרצון, הפרטת החברה, לבין משרד הכלכלה שאמור לספק להם את העבודה, את הדברים שהם צריכים אתם לפעול, לבין רשות החברות הממשלתיות שהיא מובילה את ההפרטה, ובין ההגנה על זכויות העובדים, שמשרד הכלכלה צריך לשמור גם על זכויות העובדים, לבין משרד התיירות שהתריע על העניין הזה, שהוא, בעצם, המשרד הייעודי בעניין הזה - התריע על העובדה שבה החברה או בית הספר עומד בפני מצב שבו הוא לא יוכל לתפקד כי אין לו את הכסף ואת העבודה, ומצד שני זכויות העובדים הולכים ונפגעים.

אנחנו נמצאים במין מחול שדים כזה שבסופו של דבר עובדים ייפגעו באופן חמור, ולכן החלטתי לשים את העניין על סדר היום הציבורי, להתחיל לברר את העניין הזה, לנסות להגיע להסכמות, ואם לא, אז ללכת באופן כזה שכפי שוועדת הכספים ידעה בזמני, גם בקדנציה הקודמת, לשמור על זכויות העובדים במקרים שונים, ואז הצלחנו, אני מקווה שגם הפעם נצליח. על כל פנים, אנחנו קודם כל, בישיבה הזו, הולכים לברר את הבעיה למה הנושא הזה תקוע באופן שבו הוא תקוע אם יש מישהו מחברי הוועדה שרוצה להתייחס, בבקשה לאחר מכן נציג העובדים ידבר.

תודה לך על קיום הדיון הזה. כהרגלה, המדינה מחליטה להפריט. היא דואגת לאינטרסים של המדינה, לכאורה, וכל מיני דברים. אני לא רוצה להתווכח עכשיו האם מדיניות ההפרטה היא נכונה או לא, אבל תמיד בסוף הרשימה הזו משתרכים העובדים, שאתם לא מגיעים להסכם, לא מגיעים להבנות, מתעללים בהם. לא מעבירים להם היום זכויות פנסיוניות היום, למשל. חלקם מאוימים בפיטורין. דואגים להכל, רק העובדים, לכאורה, הם לא פקטור. זה דבר שלא יכול להיות בכלל. המדינה נוהגת כך שוב ושוב ושוב. רק לפני שבועיים שלושה היינו כאן בנושא המדען הראשי, והרשות החדשה שהוקמה. גם אז – להכל דאגו, שנים מדברים על זה, רק לעובדים לא דואגים. זה רצידביסטי, זו ממשלה ששונאת עובדים, אין לי מילה אחרת.

שלא לדבר על ההפקרות. אדוני הזכיר – ב-2007, למשל, התהליך הזה של לנסות להיפטר מהר מתדמור, יש בו עוד שני אלמנטים נוספים – למקום הזה מגיעים תלמידים שנפלטים, לצערי, ממסגרות אחרות, ושם הם לומדים מקצוע ויש להם עתיד. הדבר הזה לא מובטח בכלל בהסכם. המדינה היתה צריכה לחשוב לא רק על ההוצאות שהיא מוציאה בגין בית הספר הזה אלא על הכסף שהיא מונעת או חוסכת בכך שהילדים האלה היו הולכים לרחוב ואחר כך זה היה עולה למדינה הרבה יותר. דבר שני, יש פה ריח של עסקה נדל"נית מגעילה, כי בשנת 2007 נמכרו 50 מ"ר משטח בית הספר, שהיו בעבר מעונות לתלמידים האלה, שחלקם באים ממשפחות הרוסות ואין להם איפה לגור. הם היו גרים בצמידות לבית הספר. ו-500 המ"ר האלה נמכרו בשנת 2007 ב-9 מיליון שקל בגלל חוב של בית הספר לעיריה בגובה של 3 מיליון שקלים. אז השטח הזה נמכר לא מזמן ליזם. אדוני רוצה לנקוב במספר? לנחש כמה היזם עשה סיבוב על המדינה? הוא הרוויח פי חמש מהערך בו הוא נמכר. כלומר, המדינה לא רק שהיא מפריטה, כאידיאולוגיה, היא גם נותנת כסף לכל מיני יזמים לא ברורים, ולא ברור למה. אני חושב שזה צריך לעמוד לחקירה של המשטרה, בכלל, איך זה קרה שאנחנו מפריטים ומוכרים את נכסינו ונותנים אותם בנזיד עדשים לכל מיני אנשי עסקים.

לכן אני מבקש, באמת. גם כל העניין של כונס הנכסים, לא ברור למה מונה כונס נכסים שבלב הזה כשהתהליכים עוד לא הושלמו. יש פה יותר שאלות מתשובות, ואני מקווה שאנחנו נקבל אותן, פה, בוועדה.

אני מוועד העובדים. אנחנו קודם כל מודים לכם שהסכמתם לשמוע אותנו ולהעלות אותנו פה לשיח הציבורי. אני היועצת החינוכית בתיכון, לאותו נוער שחבר הכנסת דיבר עליו. בכובע שלי אני פה כדי לדאוג אך ורק לזכויות העובדים. שלוש פעמים, משנת 2005 שום דבר לא התקדם. השנה, ב-31 במרץ, במחטף פראי, ערב פסח – אפילו לא יהודי ולא הומני, אבל נעזוב את זה בצד – החליטו שוב על ההחלטה הזו. ההחלטה הזו צריכה להתקדם, יש לה מהלך מסוים. תוך 60 יום היא צריכה להתבצע. שום דבר מזה לא קורה.

למה הממשלה החליטה להפריט?

החברה נמצאת במצב כספי ירוד, אפשר לומר.

מה הסיבה?

אין מספיק הכנסות לחברה. יש הרבה מאד חובות לחברה.

למה אין הכנסות? משרד הכלכלה צריך לספק עבודה, ויש שם בית ספר, איפה בדיוק העניין? אפשר להגיד את זה על כל מוסד.

אין מספיק קורסים שמחיים את החברה הזו.

ובעבר היה?

כן.

מה השתנה?

כנראה שרוצים לייבש את המקום הזה, אין לי שום הסבר אחר. כנראה שהמשרדים, שהם בעלי המניות - - -

אני לא מכיר את העניין. למדתי אותו ממש בשבועות האחרונים וגם באופן של שיחות יזומות. בית הספר הזה הוא כמו בית ספר אחר, במידה רבה. מה שמייחד אותו זה המלון שנמצא שם, סוג העבודה שמלמדים שם, והתלמידים, כפי שאמר חבר הכנסת רוזנטל. עד 2005 היה בסדר? היה מספיק כסף כדי להחזיק?

כן.

מה זאת אומרת היה מספיק? הרי זו לא חברה נדל"נית, זו לא חברה שצריכה לייצר משהו, זה לא כמו חברה שיכולה להרוויח או להפסיד. זה לא מפעל שמושפע מפתיחת שווקים אחרים. כאן מדובר על דבר מאד מוגדר – חינוכי, לימודי, מקצועי, מלונאי – כל מה שנלווה לעניין הזה. האם היתה איזושהי החלטת ממשלה באמצע שמפסיקים קורסים? הרי היה צריך לקרות משהו כדי שלכם תהיה פחות עבודה. מה קרה?

קודם כל אני מדברת על הטווח המאד קרוב. כאשר נפתלי בנט היה שר הכלכלה, אתם בטח יודעים, הוא קיבל החלטה שאין צורך בכל ההכשרות. הוא הגיע למסקנה הזו. ואז היתה תקופה ארוכה של יובש. לא נכנסו קורסים – לא של מבוגרים, היתה ירידה בקליטה של נוער, והמקום, לאור זה, הלך ודעך. אין לנו מספיק תזרים לחברה. לכן הממשלה החליטה את ההחלטות שלה שמבחינתנו זה גם בסדר. אנחנו פה רק כדי לדאוג לזכויות של העובדים. זה המנדט שלנו פה. לדאוג שהעובדים לא ייזרקו לרחובות. תשמרו עלינו כי אין לנו למי לפנות. המשרדים השונים לא רוצים לדבר אתנו. אנחנו פה לבקש, להתחנן – תשמרו עלינו, תעזרו לנו לחתום על איזה שהוא הסכם שיגן על העובדים במידה וההפרטה הזו תתקיים.

בדרך כלל כשהמדינה רוצה להפריט משהו היא משבחת את הערך של החברה, מטפלת, מחזירה חובות. זה היה כך בבז"ק, בתע"ש. אבל יש לה גם שיטה אחרת, שהיא מייבשת. במקרה הזה פשוט נקטו מדיניות של ייבוש במוצהר. זה לא מוסתר בכלל. זו היתה המדיניות, להחליט שמחסלים את המקום הזה. זה לא כל כך מורכב.

אני המנכ"ל של החברה. אני מצטרף לאלישבע ומודה על הזמן שנתת לנו. אני 4 שנים בחברה הזו. אני בא מענף התיירות והמלונאות. ניהלתי גם בארץ וגם בחו"ל לקחתי את תדמור מתוך שאיפה, מתוך חלום. תיכון, כמו שאלישבע אמרה, יש בו תלמידים בכיתות י', י"א ו-י"ב, וגם י"ג, מכל הארץ. אנשים שאצלנו מגיעים לכיתה י"א וי"ב הם עובדים לפרנסתם ומפרנסים את בתיהם. אנחנו מגיעים לאחוזי גיוס גבוהים מאד, ואנשי יג' זו בכלל פריבילגיה – הם הולכים ליחידות היותר טובות של צה"ל שנלחמים מי יהיו הטבחים אצלם.

כמו שאמר חבר הכנסת רוזנטל – היתה פנימיה אצלנו. נמצא שם הבחור שניהל אותה. היום אין פנימיה, ויש שם 12 קוטג'ים מקסימים, הרצליה פיתוח, מול חוף הים. בשנה שעברה התעסקנו בשנה שעברה בילדות במצוקה שממשיכות ליג' ואנחנו נותנים להם אפשרות ללמוד קונדיטאות, מקצוע מבוקש. אנחנו דואגים להן. אנחנו עושים קורסים של המק"מ ילדי רפול בזמנו – טרם גמר השירות, ודואגים להם להשמות מקצועיות. אנחנו מבצעים הכשרות מקצועיות למשרד הכלכלה לחיילים משוחררים, למובטלים, לכל הזכאים האפשריים, לכולם – בנקודה שאנחנו לא קובעים את המחיר. זאת אומרת, כשהיום אני נמצא בהרצליה, ויש לי שנת שמיטה לחומרה, ללא היתר מכירה, אני לא מקבל יותר כסף לשעות. העדכון של השעות מבוצע על ידי משרד הכלכלה, לא אני קובע אותו, לא אנחנו קובעים פה, אין פה משא ומתן.

כשביקשו, כשקיבלתי את החברה, ביצענו תכנית הבראה שכללה ביחד עם ועד העובדים ועברה את כל השרים הרלבנטיים, בזמנו – סטס מיסז'ניקוב, יובל שטייניץ, דורון כהן – כל הגברדיה. שחררנו כשליש מהעובדים. מחברה שהיו בה 100-95 עובדים, היום אנחנו בסביבות ה-62. הנהגנו כל דבר אפשרי. אמרת וצדקת שזה תיכון רגיל, אבל אני רוצה להגיד לך שרק לפני 10 חודשים הצלחנו שהתיכון יוכר כמלכ"ר, ובזכות זה התיכון היום לא מפסיד, ואת הכסף שהחברה במשך 50 שנה העבירה למע"מ, היום זה כספים שנשארים בחברה. זה בוצע רק לפני 9 חודשים, ממש עכשיו. לתאר לך, אדוני, מה היה קורה אם כל הכספים האלה, שהם שלנו, כמו כל תיכון רגיל, היו אצלנו בעבר. ב-30 שנה האחרונות לא הושקע במקום שקל, למעט החלטת ועדת הכספים, שלכם, פה, להקציב לנו 2 מיליון שקל. רובם הלכו לכיוון של בטיחות וביטחון – ספרינקלרים, גלאים, כל מה שהרשויות רוצות.

מתי זה היה?

2012. ההחלטה הזו הוקפאה לפרק זמן - - -

למה זה הוקפא?

זה הוקפא ושוחרר עוד פעם, כי עוד פעם התחילו דיבורים - - -

בגלל הבחירות.

זה שוחרר בדצמבר בשנה שעברה.

זה שזה מוסד, כל מה שתיארת – מקובל עלינו. למה יש את הבעיה הזו?

אנחנו סובלים משנים - שחררנו קרוב ל-20 עובדים מפנסיות שלא קיימות. אין קופת פנסיה לחברה. כשנעשה דוח איתנות פיננסית באוגוסט 2013 על ידי משרד האוצר המסקנות היו כך – החברה בקשיי תשלום, על סף חדלות פירעון, יש להגדיל את מכסת הקורסים, יש ליצור קופת פיצויים. היום יש 5 עובדים שאנחנו לא משחררים אותם לצאת לפנסיה ב-67 או ב-62, כי לתת להם את הפנסיה יגרום לחדלות פירעון של החברה. כל מה שאנחנו עושים זה לנסות לשלם את המשכורות בזמן ולהביא את החברה להפרטה כעסק חי. זו המטרה. לגבי השאלה למה להפריט – אני משאיר את זה לגדולים ממני.

לטובת זה אני מבקש שנקבל 2.5 עד 3 מיליון שקל, שזה החובות המידיים שלנו, מתוך ה-5 שהממשלה ייעדה לטובת תכנית ההפרטה. תמשיכו את ההפרטה, יהיה את הזכיין, אני מקווה שיהיה זכיין טוב ומצוין והחברה תמשיך לעבוד ולהפעיל את המוסד שלשמו הוא קם – להקים עובדים לענף התיירות.

מי כאן ממשרד התיירות?

הואיל ואני מלווה את החברה הזו הרבה שנים נתנו לי את הזכות לה - - - משרד התיירות רואה בבית הספר את גולת הכותרת של הכשרת כוח אדם בתיירות ומלונאות. זה בית ספר חיוני ביותר. הגורמים הפרטיים - אני לא מניח שהיו לוקחים בשנים האחרונות את המשימה הזו של הכשרת כוח אדם ובית הספר עשה זאת בצורה טובה. היו בעיות, היו קשיים, כלכליים ואחרים, שגרמו לכך שמשרד האוצר וגם גורמים אחרים סברו שיש להפריט את בית הספר, או לסגור אותו בכלל, ובלחץ של משרד התיירות וגם משרד הכלכלה - החליטו לעבוד שכם אחד, לקיומו של בית הספר למטרה זו. כרגע אנחנו נמצאים במצב שהמנכ"לים של כל הגורמים הנוגעים בדבר חתמו על הסכם שנתן מתווה למציאת פתרון לכך שבית הספר ימשיך לעבוד לא במתכונת הזו, לא כחברה ממשלתית, אלא באמצעות זכיין. המתווה הזה התחיל ללכת, אמנם בצעדים איטיים, אבל התחיל לקרות.

הצעדים שננקטו – וכאן אני מניח שגם רשות החברות ומשרדי הממשלה יעמדו על כך – היו בכמה שלבים. השלה הראשון – קודם כל הבטחה לקורסים שיתבצעו על ידי בית הספר באמצעות הזכיין, שיוזמנו על ידי המשרד לכלכלה, ובמקביל, גם משרד התיירות יזמין קורסים. הדבר השני שיצטרך למצוא פתרון זה המבנה של המלון ובית הספר שהוא שייך לדיור הממשלתי והעמדתו בשכירות לזכיין. הזכיין שייכנס יצטרך להכשיר את המקום כראוי - - -

אני מתנצל – אני לא טוב בהיסטוריה, מאד לא מעניין אותי הדבר הזה. מה שמעניין אותי – אתם משרד התיירות, אתם המשרד הייעודי. אני יודע שהשר שלח מכתב לרשות החברות הממשלתיות. אני רוצה לדעת למה אפשרתם שימכרו את הפנימיה. אתם, משרד התיירות, לא הבעלים. למה מכרו את הפנימיה לשוכר נדל"ן לבנות שם בתים? למה לא התרעתם על העניין הזה שמשרד הכלכלה לא מעביר את העבודות?

כאשר הפנימיה נמכרה - - -

אתה מספר לי עכשיו היסטוריה. מה עכשיו?

אתה מבין שאלה שאלות שמטרידות אותנו.

משרד התיירות התנגד עקרונית למכירת הפנימיה אבל לחברה היו חובות רבים - - -

למה היו לה חובות?

היא לא שילמה ארנונה. עירית הרצליה דרשה תשלומי ארנונה והם הגיעו לחוב של 11 מיליון שקל.

3 מיליון היה החוב לעיריה.

- - -

העיריה מחקה. 9 מיליון - - -

האוצר אמר – אני אתן לכם את ה-3 מיליון לצורך הפירעון, ואתם תתנו לי את הפנימיה. לקחו את הפנימיה לצורך הפירעון. זה כל פעם נמשך כך כדי לתת קצת יותר - - -

מה אתם מציעים לעשות עכשיו?

כרגע אנחנו נמצאים בשלב שלדעתנו אנחנו נמשיך במתווה של ההפרטה, של מציאת הזכיין המתאים, לאור החלטת הממשלה האחרונה ב-2015, יש צורך – זו עמדת משרד התיירות, לכן כתב שר התיירות שני מכתבים, כאשר האחרון שבהם היה ב-21 ביולי, אם אינני טועה.

28 ביולי.

הוא כתב שיש למצוא פתרון לעובדים במציאת התקציבים הנדרשים לצורך זה.

כמה תלמידים יש היום, וכמה אתם צופים שיהיו אחרי ההפרטה?

אנחנו מצפים שיהיו יותר.

היום בשנת הלימודים הקרובה, בעזרת השם, יגיעו 130 תלמידים. אתה שאלת על התיכון - י, י"א, י"ב, י"ג שאלת, אדוני למה יש פחות. כל פרסום על ההפרטה, פרסום של קול קורא, ודאי שלא מוסיף.

אני רק אשלים כדי להסביר את התמונה במלואה, שכאשר המנכ"לים חתמו על הסכם שהוא היווה את המתווה להחלטת הממשלה - - -

מה זה המתווה?

- - -

מה זה המתווה? זה החלטת הממשלה?

כן.

שאומרת להפריט?

נכון.

איך נכנס כונס נכסים באמצע?

עדין אין כונס נכסים. עדיין אין. אבל אני, לצורך הסיום – הסעיף, אפרופו אותו הסכם שבין חמשת המנכ"לים או יותר, שהיווה את הבסיס להחלטת הממשלה האחרונה, אומר: "מיד עם קבלת ההחלטה המתוקנת, שעברה, כאמור, יעמיד משרד האוצר תקנה תקציבית בסך שלא יעלה על 5 מיליון ₪. ייעודה של תקנה זו יהיה, בין היתר, לכיסוי התחייבויותיה של החברה כלפי העובדים. כספים אלה יועברו למפרק על פי הצורך". נכון שבסיפה כתוב "...יועברו למפרק על פי הצורך", - - -אני לא נגדך, אני לטובתך.

יש למשרד הכלכלה בעיה. הוא זה שצריך לספק את העבודה לבית הספר שכתוצאה מהעבודה הזו יהיה לו כסף, והוא זה שלא יכול להסכים למפרק מרצון, כיוון שלא נשמרים זכויותיהם של העובדים והמשרד שלכם הוא המשרד שאחראי על זכויות העובדים.

צודק.

אני רואה לאן הדיון הולך. הוויכוח הזה בין משרדי הממשלה הוא שדופק את העניין. לא היינו צריכים להתכנס פה, אנחנו מכירים את זה. זה תמיד אותו הדבר. מרוב אנשים שמעורבים יוצא סלט עקום ולא טעים, ועל חשבון העובדים. נמאס לשמוע את זה כבר.

אם לא היינו מתכנסים לא היינו שומעים בכלל. העובדים היו נזרקים לרחוב ובזה היה נגמר העניין. עם כל הכבוד לך שאתה פה, בבקשה תאמר מה אתם הולכים לעשות. למה אתם לא מזמינים קורסים להכשרה מקצועית? למה אתם לא מזמיניים עבודות מבית הספר הזה, ולמה אתם לא דואגים לזכויותיהם של העובדים?

כבוד היושב ראש, תקציב ההכשרה המקצועית קוצץ. לא משרד הכלכלה החליט על זה.

מה התקציב השנתי שלכם?

- - -

זה מדהים שכל פעם שאני מאשימה בזה, מיכל צוק טוענת שלהפך, מערך ההכשרה המקצועית בכלל - - -

תקציב ההכשרה המקצועית הוא בהידרדרות. בוא נאמר שלי היתה גמישות.

אבל תן לנו קצת קנה מידה, כלומר- קח את זה לפני 4-3 שנים ואיפה זה היום.

לפני 15 שנה זה היה מעל 200 מיליון שקל - - - ועכשיו - - בערך 3 מיליון שקל. - - - עשרות אלפי עובדים, עכשיו הוא - - -

זה חשוב, זה חשוב.

בתקצוב ישיר של האגף – נוספו שחקנים שלכל אחד - - -קרן "מעגלים" פנימה.

אני אשאל את האוצר כאן. מי יכול להגיד לי איך ירד מ-200 מיליון ל-2.5 מיליון?

אני רפרנט של תיירות, לא של משרד הכלכלה, אני לא מכיר את תקציב משרד הכלכלה, אז תעבירו לנו בקשה ואני אדאג שתעבור התייחסות מסודרת.

חשוב להגיד שזה מדהים, שכל פעם מדברים על זה שיש - - -

שניה, שניה. אתם יודעים מה נושא הדיון?

אנחנו יודעים, אנחנו מדברים על הנושא של תדמור. אם רוצים איזושהי התייחסות ספציפית על נושא תקציב משרד הכלכלה, נדאג להעביר אותו.

אני יכול לבקש שהרפרנט של כלכלה יגיע עכשיו?

אני יכול לנסות, אם הוא פנוי.

הרי כל הבעיה מתחילה בזה שלא מזמינים עבודות. מה זה הפרטת בית הספר המרכזי למלונאות, מה הסיפור? הסיפור הוא שהיא נמצאת בהפסדים. למה היא בהפסדים? כי אין כסף להכשרה מקצועית. נורא פשוט.

החלטתם לייבש אותה.

כל ההכשרות המקצועיות האלה, לענפי התיירות, שעשו בתדמור, בעצם הובילו לכמעט 100 אחוזים לשילוב בעבודה. צריך לזכור.

הגעת מאוחר, זה נאמר קודם.

היו דיונים על זה גם בוועדת העבודה והרווחה, בכנסת הקודמת.

הנושא הזה של בישול ושפים – של כמה זה היום אטרקטיבי, של כמה היום משדרגים בכל מקום את הדברים שמבשלים, שהאוכל שאנחנו היינו אוכלים בגולני לעומת מה שאנחנו רוצים לאכול היום – באמת, והמסלול שהם התוו, והקליטה המוחלטת שיש לצבא, והאופק המקצועי שהם נותנים להרבה מאד אנשים שמשתלבים והולכים קדימה.

שלרגע לא ישתמע שאני לא מעריך את העבודה המקצועית שתדמור עושים.

אני רוצה לדבר אתך על הכשרה מקצועית באופן כללי, אבל אנחנו מסתכלים פה על נקודה, זה נראה לנו חלם. אתה יודע בכמה מקומות – אני היום פעיל בארץ, בצפון, בקרית שמונה, רוצים להקים - - -

גם דן גורמה נסגר.

ופה בירושלים רוצים להקים. יש צורך - - -

המלונות יישארו בלי שפים, פשוט יביאו שפים מחו"ל.

הרבה פעמים אומרים שהכשרה מקצועית זה כבר לא סקסי. היום, בכל רגע ביום שאני פותח את הטלוויזיה אני רואה תכנית בישול.

תקציב הכשרה מקצועית - - - תקציב המלונאות עמד על - - -

.....

אני מבקש – אמרת דבר אחד, שיש ירידה דרסטית בתקציב ההכשרה המקצועית, שכתוצאה מזה אתם לא מזמינים עבודות, או מזמינים פחות עבודות מבית הספר תדמור.

הכשרה מקצועית, בגדול, המדינה מורידה את התקציבים לאורך השנים. דווקא למלונאות - - -, אבל זה לא מספיק לתדמור. תדמור לאורך השנים ניצל הרבה מאד - - -

הסכום המקורי לא היה 60, למלונאות?

תנו לו להשלים.

אני מדבר מהצד שאומר שצריך להכשיר מלונאים. דן גורמה בחיפה נסגר, בגלל איזו החלטה שיווקית - - -נסגר לנו בית ספר שהכשיר 250 מלונאים. זה קרה באפריל האחרון, כן? לא הצלחנו לפצח את זה מול הדיור הממשלתי ולצערי זה עוד בית ספר שירד.

בית ספר תדמור – כולם מכירים פה את בית הספר הזה, ייצר עשרות אלפי מוכשרים לאורך השנים, הוא נסגר על מיליונים ספורים. אנחנו מכתיבים להם את שכר הלימוד - - -, לא יכולנו לתת להם הרבה, לא נתנו שקל לאורך השנים. הסדנאות הן יקרות, ובגלל זה הוא הגיע למצב שהוא בו עכשיו.

והפניות להכשרות, דרך לשכות התעסוקה, מסובסדות. זה הופסק? זה צומצם? כי בוועדת העבודה אנחנו דנו בזה ובאמת, יחד עם היושב ראש דאז, שמנו את כל כובד משקל הוועדה לעזור, ונדמה היה שהדברים נפתרו.

ואז פתחת אותנו, בספטמבר 2013, אחרי חצי שנה. בדיון שהיית עם חבר הכנסת כץ, אני זוכר, פתחתם לנו תקציבים. היינו סגורים ממרץ עד ספטמבר, ובאוקטובר קיבלנו הראשות לפתיחה של קורסים, ואז אנחנו עושים קמפיין בלשכות התעסוקה כדי להביא אנשים, קמפיין לחיילים משוחררים, יחד עם הקרן לרווחת חיילים משוחררים, וזה מה שנתן לנו את האוויר.

ומה עכשיו?

יש לנו קורסים, אבל אנחנו לא מצליחים לסגור את הפערים, את החובות ההיסטוריים והמשפטיים שהיו לחברה.

ואם היו נסגרים חובות העבר?

היום, בשנתיים האחרונות, אחרי תכנית ההבראה, החברה מאוזנת.

כמה חובות עבר יש לכם?

15 מיליון שקל - - -

הצהרת כושר הפירעון עליה היו צריכים לחתום הדירקטורים היא לא גמורה, לא ערוכה, היא בסדר גודל של בין 9 ל-10 מיליון שקל, לא כולל שתי תביעות שאנחנו מנהלים אותן, סדר הגודל שאנחנו מעריכים זה בין 9 ל-10. אני מחויב תוך שבועיים להעביר לרשות החברות מסמך של רואה חשבון מה סדר הגודל - - -

כמה הולכים לקבל על השטח, פחות או יותר?

מכרו כבר.

- - -

המדינה פינתה פנימיה של ילדים בסיכון כדי להוציא את הערך של הנדל"ן? שערוריה. שערוריה. מה עשו עם אותם ילדים? מה עשו אתם?

הפנימיה נמכרה כיוון שהיו חייבים חובות ארנונה לעירית הרצליה. שילמו לעירית הרצליה, היא מחקה חלק מהחובות של הארנונה, נשארו חייבים לה 3 מיליון שקל. מכרו לסוחר נדל"ן את הפנימיה שהיתה צמודה לבית הספר תדמור. כנראה שמחיר הנדל"ן היה יותר גבוה מ-3 מיליון שקל. אני לא יודע לאן הכסף הזה הלך.

שמתי את הנתונים - מכרו את זה ב-7 מיליון שקלים.

לא רציתי להגיד באופן חד משמעי. לא יודע לאן יתרת הכסף הלך.

לאוצר. לאוצר.

אם הכסף הזה היה מגיע לתדמור, והיו מעבירים את הקורסים להכשרה מקצועית כמו שצריך, כפי שהם רוצים, לא היתה בעיה, כי בית הספר תדמור הוא מאוזן. אם משרד האוצר יחזיר את הגזלה הזו שהוא גזל מהפנימיה לבית הספר - -

עם ריבית והצמדה - - -

- - וייתן משרד הכלכלה את הקורסים להכשרה מקצועית, אין לנו בעיה, הכל נשאר אותו הדבר. רשות החברות הממשלתיות כאן?

כישלון מוחלט של הרשות לחברות ממשלתיות. הוחלט. אני לא יודע למה אתם קיימים. עם כל הכבוד. יושבת רשות החברות הממשלתיות, זה בית הספר שלה. חוץ מלדבר על פירוק מרצון ולדבר על הפרטה, ולא לדאוג לעובדים, לא עשיתם כלום. תסביר, בבקשה.

אבל אני רוצה לשים עוד משהו על השולחן – מכרו את זה ב-9 והחזירו לעיריה 3 מיליון. הבן אדם שמכרו לו את זה ב-9 מכר את זה אחר כך ב-37. אתם חושבים שאנחנו טמבלים? יש פה בית ספר שצריכים להציל אותו, וצריך להעמיד לרשותו אמצעים. הוא ישב על נדל"ן, וכרגע מדובר על הנדל"ן של המעונות – אז אתם בחלק מהעסקה לא יכולים לתת לבית הספר גם איזושהי מחילת חובות וגם לצאת לדרך עם איזושהי ברכה? למה צריך להפריט אותו? זה של המדינה. שומו שמיים, איפה יד ימין יודעת מה יד שמאל עושה?

ואיפה לדאוג לעובדים?

- - -

אנחנו ברשות החברות מובילים את המתווה שעליו דיבר עובד קדמי בגדול. אנחנו לא מתנגדים למתווה אחר. המתווה הזה הוא מתווה שהוצע על ידי כלל גורמי הממשלה. מה שלנו חשוב זה שהפעילות תמשיך להתקיים

מי השמאי שקבע את ערך הקרקע למכור אותו לגורם פרטי ב-9 מיליון ואחר כך מוכרים את זה ב- 30 ומשהו? הפרטי מצליח למצוא פריירים אחרים בשוק מה שהמדינה לא מצליחה, להעריך את הערך האמיתי?

אנחנו מקיימים את המתווה שהשרים החליטו עליו.

מה אתה מציע לעשות? אני לא מתכוון לשתוק על מה שקורה כאן, בישיבה הזו. אתה איש בכיר ברשות החברות הממשלתיות. אני מדבר עכשיו על מצב שהוא פשוט בלתי נסבל. אנחנו עומדים עכשיו לפני אישור תקציב המדינה, הוא יגיע לכאן. צריך לאשר את תקציבי המשרדים. תגיד לי, אחרי מה ששמעת כאן – שמכרו שם נכס ב-9 מיליון שקלים, נכס ששווה בוודאי הרבה יותר, לכל הדעות, שילמו עם זה 3 מיליון שקל חובות ארנונה של עירית הרצליה, שמחקה חובות אחרים. מחקו, ואין יותר חובות. האוצר לקח את הכסף, הוא עומד בפני התלמידים ובפני החברה, הוא הולך להשקיע 5 מיליון שקל, סתם, בתנאי שיהיה מפרק. אני לא יודע, המפרק הרי לא יהיה, כי מפרק לא ייקח את זה אם מישהו לא ידאג לזכויות העובדים, וזכויות העובדים מסתכמים ביותר, ולחברה יש חובות בסך 10 מיליון שקלים. אם לא יביאו עכשיו, לפני שמתחילים בכלל לדבר על פירוק מרצון, כסף לכסות את החובות האלה, ולדאוג לזכויות העובדים במסגרת הכסף הקיים, ויש כסף שהאוצר לקח – מה אתה הולך לנאום לי עכשיו? האם אתה חוזר לחברה ואומר – רבותי, זה מה שצריך לעשות? אחרת, באמת, תפתח פה חקירת משטרה. זה לא ייעצר באיזשהו מקום של דיון סרק.

דבר ראשון, - - -הוא המתווה שמונח פה מול עיניכם, שבסופו של דבר אומר שמהרגע שבו כל משרד עושה את חלקו, יוצאים לפירוק. חלק מהמשרדים עשו את המוטל עליהם, חלק - לא, ואנחנו עכשיו עומדים למשרד הכלכלה ואני לא יודע איפה עומדים העניינים שם.

איפה זה עומד מבחינת משרד הכלכלה?

מבחינת הליך ההתקשרות, משרד הכלכלה עושה את כל הדברים ההכרחיים, היתה החלטת ועדת המכרזים שקובעת שמשרד הכלכלה מעביר לאישור ועדת החריגים את ההתקשרות על פי המתווה, שקובע שההתקשרות תכנס לתוקפה החל מהרגע שנקבל אישור בכתב מרשות החברות שזכויות העובדים שולמו במלואם, ואם, כאמור, זה לא יתקבל עד 1 לדצמבר, 2015, ההתקשרות, כמו שהיא - - - . המשרד לא יכול, כל עוד קיימת ראיה לכאורה ל פרת זכויות עובדים, מהסיבות שציינתם פה. - - -שזכויות העובדים ייושבו באופן מלא. במידה ותנאי זה יתמלא עד 31 בדצמבר, הסכם התקשרות לשנים 2016 עד 2020 בהיקף של 20 מיליון שקלים ייחתם. כל עוד התנאי הזה לא יתקיים אין ביכולתנו לחתום.

- - -

רגע, אז מי נענש על זה שההסכם ההתקשרות לא מקוים? בעצם, אתם מענישים את תדמור על זה שהממשלה לא עושה את תפקידה. זה הזוי, אדוני היושב ראש.

- - -

באמת, עכשיו – זה לא בהתרסה. יכול להיות שעשיתם מקח טעות שכאשר החליטו על ההפרטה הראשונה זה היה נראה נכון, והיום זה לא נראה נכון. אולי היה צריך לקחת, כי זה נושא סקסי נהיה, לקחת את זה יחד עם משרד הביטחון שצריך הרבה טבחים, לצבא, ולהגיד- בואו תנו תקציב, לעשות מאמץ להציל את הדבר הזה מהפרטה? תיירות זה יעד לאומי במדינת ישראל, אנחנו צריכים אנשים טובים, המדינה צריכה לדאוג לזה, ולרדת מהעניין הזה של ההחלטה.

לגבי מה שאמר איתמר שושנה ממשרד הכלכלה – את לא מצפה ממשרד הכלכלה, שהוא צריך להגן על זכויות העובדים, להגיד שהוא מסכים. אמרתי בתחילת הישיבה שהוא נמצא בסתירה פנימית. אל"ף, הוא צריך לספק את העבודה, הוא אומר- אני חתמתי על חוזה, או עומד לחתום על חוזה, אבל הוא אומר – אני לא יכול ליישם את זה אם לא מודיעים לי הבעלים שהם דואגים לזכויות העובדים, כי זו היא חקירה פלילית.

מה שהתגלה פה עכשיו הוא דבר שהרבה זמן לא התגלה, הרבה זמן. אני לא מתכוון על העניין הזה לשתוק, אני מתכוון לפנות לכל הגורמים הנוגעים בדבר.

משהו לא מסתדר לי פה. קודם כל – לתדמור יש תפקיד חשוב, כל החברה' שלומדים אצלו נחטפים אחר כך בצבא ובמלונות. יש להם מסלול מקצועי רציני. אנחנו זקוקים לזה. אני יושב פה בירושלים ורק בחודשיים האחרונים קיבלתי שתי הצעות לפתוח בתי ספר לבישול, שרוצים שאני אעזור להם. בירושלים ובקרית שמונה. משהו פה לא מסתדר לי כי בית הספר הזה ישב על נכס שלימים שווה הרבה מאד כסף. נכון שזה לא בדיוק של המוסד, אבל בכל זאת, יש פה נכס שהמוסד ישב עליו, בזמן שהוא הושבח, ויש לו איזה חלק בו. הנכס הזה – אנחנו דיברנו על 33 מיליון של המעונות אבל הנכס העיקרי הוא בסביבות ה-100 מיליון. 70 כתוב בשמאות, נכון?

- - -

מאיזו שנה השמאות?

מאיזו שנה? לא משנה. עכשיו תשימו לב. זה שהמדינה רוצה להפריט את הקרקע – זה אולי סביר, אבל כחלק מהעניין הזה, כמו שאנחנו מפנים את בסיסי צה"ל, ואז נותנים את העזרה למעבר לדרום, וכמו שכאשר מפנים את תע"ש אנחנו נותנים את התמורה, כדי לכסות על החובות, אז אותו הדבר פה. אנחנו רוצים הכשרה מקצועית. הוא לא מקבל תקציבים מהמדינה כבר שנים. יש פה איזושהי אפשרות, לפחות את המוסד הזה להעמיד על הרגליים. גם באזור המרכז שם, בהרצליה וגם יותר מזה, אפשר לפתח אותו. בקרית שמונה הולך להיות ליד תל חי דבר ענק בנושא מזון, והנושא של בישול בריאותי יכול להיות דבר - - -

צריך גם במרכז כזה דבר.

נכון, וגם בירושלים. בואו קחו את הבעיה הזו, ואני רוצה שאנחנו נביא ביחד מתווה שהוא לא הפרטת בית הספר, אלא הצלתו וגדילתו.

מי בעצם מתנגד?

אני סמנכ"ל התאחדות המלונות. וגם דירקטור בתדמור, אני מכיר את תדמור 35-30 שנה מהימים שהוא היה בית ספר מפואר.

כולכם מכירים וזה מה שקרה? אני הייתי אומר שאני לא מכיר.

מה שחברי הכנסת אמרו פה – כל מילה נכונה, כי יש לנו 37 אלף עובדים בענף המלונאות באופן ישיר. עובדים בכל הפריפריות ובכל האזורים. יש לנו מחסור של אלפי עובדים ואלפי טבחים, וכמו שלנו יש מחסור, תכפילו את זה ב-5, למסעדות – יש להם מחסור גדול יותר. תדמור היה מפואר, הוא התדרדר, הוא במצב קטסטרופלי, וזה לשים את היד בסכר, מה שאתם עושים, ואני מכבד את זה ומודה לכם כי בקצב הזה, שהמשרד ההוא אומר למשרד הזה, והאגף הזה לאגף הזה - זה ייפול. בשנתיים שלוש האחרונות נפלו 4 בתי ספר, כדאי לדעת את זה. בירושלים נסגר בית ספר, דן גורמה בחיפה – נסגר, לפני כשנה - - -

- - -

ההבדל בין מה שהיה לפני שנה לבין מה שקורה עכשיו, זה שהקודמים לא הגיעו אלי. זה הכל.

נכון, בדיוק. ולכן אני אומר – צריך לשמור את המקום. לצערי דן גרומה לא הגיעו ותראו איפה אנחנו נמצאים אתו. זה מקום מפואר ואפשר לפתוח אותו.

רוצה להשלים את חברתי בוועד. אני מלווה את הנושא מ-2005, התקבלו 3 החלטות וכל החלטה היה ניואנס יותר נגד העובדים וטוב לזכיין. בהחלטה האחרונה נתנו לו 25 שנה והשתתפות, סיוע בשיפוץ למקום, ולעובדים, לעומת זאת אמרו – מה שקיבלתם ב-2005, אנחנו לא ניתן לכם כלום היום. זו היתה השיחה האחרונה , זה מה שהיה בפגישה האחרונה.

לגבי בית הספר - מיקומו של בית ספר שפועל עם מלון פעיל, צריך להיות באזור תיירות. או שבונים בית ספר באזור תעשייה . אין טעם לבנות בית ספר עם מלון פעיל, אין ערך כרגע, הוא לא דרמטי כמה שווה הנכס - - -

בלוזאן יש חממת הייטק סביב מלונאות.

מה שצריך לשים פה לדיון – כמו שחברת הכנסת אורלי לוי עזרה לתקציבים שלנו במלונאות בוועדה הקודמת – רבותי, כמה עולה מובטל שנכנס למעגל התעסוקה – זה צריך להיות על המשקל, ולא כמה הנדל"ן שווה. בית הספר תדמור לקח 50 אלף מובטלים בשנות קיומו ושילב אותם בעולם העבודה. דוד פתאל בוגר תדמור, צחי בוקששתר בוגר תדמור, מאיר אדוני בוגר תדמור, ואני יכול להמשיך.

אז איך אתם לא מצליחים לעצור את ההפרטה הזו?

לגבי התקציבים, אני חייב לעשוות סדר. לפני שנתיים היינו במשבר גדול. הרבה חברי כנסת טיפלו במשבר הזה. עשינו רפורמה, ומאז אנחנו מקבלים תקציבים מאד יפים גם עבור תדמור. הבעיה היא שיש כשל שוק בנושא הזה. כפי שאמר מנהל האגף – אנחנו מממנים, אנחנו - - - ובסוף, במדינת ישראל נשארו שני בתי ספר למלונאות בלבד. אחד ב- - - ובמכללת רימונים בטבריה. אם הבעלים שם, הגב' סמדר נימרודי, תחליט שהיא סוגרת – לא יהיה בית ספר למלונאות. לכן אני מציע שנחשוב פה גם על דרך אופרטיבית. ליבי נקרע. אני מכיר את העובדים האלה. זה הנכס העיקרי של בית הספר הזה. העובדים. אני מציע לחשוב על הלוואת בעלים מיידית של 2 מיליון שקל ואחרי זה יחליטו חברי הכנסת, אבל אי אפשר לעשות הפרטה או המתה. צריך להחליט.

אני רוצה להגיד שהעובדים במלון הזה הם העובדים הכי מקצועיים בארץ. המלון הזה פעמיים עמד להפרטה, כאשר הממשלה הוחלפה. ניסו לעצור את התהליך, ההסתדרות הוציאה פניה ליועץ המשפטי, הפסיקו את ההפרטה. ההפרטה עכשיו עוד פעם קמה, עם החלפת הממשלה. אני רוצה לציין שה-6 מיליון שאמר חבר הכנסת מרגלית, שיושבים היום במשרד האוצר, אם יחזירו אותם למלון תדמור, כל הבעיה תגמר. ואם יכניסו היום זכיין – זכיין רוצה מה שהעובדים רוצים, רק שזכיין זה ההפך ממה שהעובדים, ובית הספר הזה, שהוא היום הכי טוב בארץ, ומסביב לבית הספר הזה קמו בשנה האחרונה 5 בתי מלון והם מצליחים, ואם יבנו עוד - - -

והם קולטים את העובדים ש- - - . צריך לומר את זה לפרוטוקול.

אני מבקש לסכם.

כמה שטח יש לבית הספר עצמו?

7,000 מ' שנשאר במתווה. הוא נשאר, ולא - - -

בינתיים. אנחנו מכירים את השיטה.

אתם יודעים מה עושים לאוצר. בחלק מהמקומות בעולם, מה שעושים – עושים multi-usage, משולב.

עם מי אתה מדבר? אתה צריך לדבר עם השרים.

כלומר, משאירים שטח. אפשר לבנות, כנראה, הרבה יותר שם. הרבה הרבה יותר. ואז, לוקחים חלק מהשטח, משאירים לבית הספר, ונותנים לזכיין לבנות גם לעצמו כדי שהוא ירוויח, וחלק מזה הוא מממן. זה יכול להיות האופן שבו אנחנו בונים את המכרז.

מה שהתברר לנו פה זה כמה דברים. קודם כל אנחנו מדברים על בית ספר למלונאות, כמעט היחיד שנותר, בית ספר שנמצאים בו גם כאלה שנפלטים ממקומות אחרים, מבתי ספר אחרים, וזה המקום שלהם, לאחר מכן הם גם משרתים, עובדים, ועושים את העבודה כפי שצריך. מה שהתברר כאן זה שהמדינה כשלה באופן חמור. היא כשלה בעצם העובדה שהיא מכרה את הפנימיה שהיתה שם, במחיר שהוא מחיר שנמוך מאד, בכל מקרה גם חלק גדול של התמורה היא לקחה לעצמה והותירה את העובדים שם ללא זכויות, הותירה את בית הספר מבלי שהוא יוכל להמשיך להתקיים.

דבר נוסף שאני רוצה לדעת מרשות החברות הממשלתיות – אני לא חושב שהאסיפה הכללית שם בכלל אישרה את הפירוק מרצון. מה שהם מדברים, על מתווה, זה מתווה שלא קיים משום שהאסיפה הכללית של רשות החברות הממשלתיות עדיין לא אישרה את זה.

לא.

- - - האם החברה יכולה לעמוד בהתחייבויות שלה, הדירקטוריון עדיין לא התכנס. הוא אמור להחליט את מה שהמנכ"ל תיאר.

בעצם, מה שהם מדברים על מתווה – המתווה לא קיים.

המציאות הזו שבה אנו נמצאים בין מצב שמשרד הכלכלה ייתן את העבודות, יחתום על החוזה, מה שנאמר פה על ידי משרד הכלכלה – לבין ההגנה על זכויות העובדים, אנחנו יכולים להתגלגל ככה, עם הדבר הזה. יכול להגיע ה-1 לינואר, 2016- - -

והחברה תיפול. לא יהיה כסף.

אנחנו לא נגיע לשם, אדוני.

הם לא יעבירו כספים, משרד הכלכלה, עד שזה לא יקרה. הביצה והתרנגולת.

זה בדיוק מה שאני אומר. אנחנו יכולים להגיע ל-1 בינואר, 2016, בלי שאנחנו שמים לב. נדמה לי ששעון הזמן לא עוצר בגלל שפה לא עושים את העבודה. אנחנו נגיע, בעזרת השם, ביום מן הימים, ל-1 בינואר, 2016, ואילולא שאנחנו מתערבים עכשיו, המציאות תהיה שהכל יתרסק. לא יהיה כסף, לא יהיו עבודות, לא יהיו זכויות עובדים, שום דבר, וכולם יגידו – עשינו את מה שצריך.

אני מבקש תשובה בתוך שבוע – קודם כל מרשות החברות הממשלתיות, הנהלת בית הספר או הדירקטוריון שלו, משרד הכלכלה, משרד התיירות ומשרד האוצר – אני בקש תשובה בתוך שבוע, האם יש פתרון לעניין הזה. למשרד האוצר יש כסף. אתה מקשיב לי? האם לוקחים את הכסף הזה, ואתו שומרים על זכויות העובדים, מעבירים את הכסף כדי שהעובדים לא ייפגעו ואז אפשר להמשיך את העבודות שמשרד הכלכלה מתכוון בשבוע הבא להעביר, לחתום על החוזה ולהעביר את הכסף הזה לעבודות? אני מבקש תשובה בתוך שבוע. נוכל להעביר את זה גם לחברים. שבוע.

אני בעוד שבוע, אם אראה שאין התקדמות, או שאני אראה שההתקדמות היא באופן כזה שעדיין לא תהיה תשובה, אני מוציא מכתב שלי למבקר המדינה, לכל הגורמים של אכיפת החוק, לכל המשרדים הנוגעים בדבר, ואני אגולל את מה שראיתי פה. מה שראיתי פה היה דבר נורא ואיום. לפי דעתי כל החברים ראו את זה. אני מאפשר למשרדים לפתור את הבעיה. אני לא נכנס לפרטים. כולנו הבנו מה שקורה, כולנו הבנו שהיתה פה שלומיאליות ממדרגה ראשונה, שלא לדבר על דברים שהיה כדאי לבדוק – מי זה כונס הנכסים, מי זה היזם שקנה, איך הוא קיבל את הקרקע, איך הוא קיבל את הבניינים שם - - -

ומי תמחר את ערך הקרקע.

יש הרבה שאלות שאני לא שואל אותן היום. אני מבקש תשובות כי אותי מעניין בית הספר, ובעיקר העובדים. אני רוצה שהעניין הזה יסתדר. יש לכם תשובות לעניין הזה- טוב. אין? קצרה ידה של ועדת הכספים מלהושיע, כאשר הבטלנות היא כל כך גדולה, כל כך זועקת לשמים. שיהיו גורמים של אכיפת החוק, שהם אמונים על הדברים האלה, שהם יבדקו את זה. אם אני לא אקבל תשובות שהעניין הזה מסתדר, אני אעביר מכתב, אני אגולל בעצמי את כל מה שהיה כאן, אני אבקש שהנושא הזה ייבדק – לא 35 שנה אחורה, 70 שנה אחורה. מה זה הדבר הזה? בית ספר שהוא אחד מהשניים שנותרו. אין אחד שאומר שלא צריך את בית הספר הזה, לכל הדעות. יש שם נדל"ן שהוא יקר מאד. האוצר קיבל על מכירת הנדל"ן כסף, שלא עשה אתו כלום - אולי הוא הביא את זה למע"מ אפס או למשהו אחר, והשאיר את העובדים זרוקים. ואז, משרד הכלכלה גם לא יכול לחתום על חוזה שכבר עומד לחתום אתו, מכיוון שאין זכויות עובדים. תוך שבוע אני רוצה תשובות ואם אין תשובות אני אכין מכתב ואגולל את הדברים האלה בפני הגורמים שראוי שזה יהיה אצלם. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10