הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 9

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום ראשון, א' באלול התשע"ה (16 באוגוסט 2015), שעה 12:00

התוכנית לסגירת הרשות למלחמה בסמים והיערכות לתקציב 2015-2016

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

דוד ביטן

דני קריבו - סמנכ"ל תכנון תקצוב ובקרה (את"ב), המשרד לביטחון פנים

רעיה שטנר-וויזנסקי - עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

אמיר אדרי - רכז בטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אהוד אורטל - ראש מדור בכיר יחידת מבצעים, מטה סמים והלבנת הון, רשות המסים

ציון אפרתי - סגן ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, רשות המסים

אל"מ ארז רבן - מפקד מצ"ח, משרד הביטחון

נמרוד ברקן - שגריר מיוחד בארב"ל, משרד החוץ

קרן רוט איטח - מנהלת היחידה למניעת השימוש בסמים אלכוהול וטבק, משרד החינוך

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

מיקי אריאלי - מנהל אגף אכיפה פשע פרמצבטי, משרד הבריאות

ברק שפירא - מתאם אגף אכיפה פשע פרמצבטי, משרד הבריאות

תמי דיסקין - מפקחת ארצית, השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

אורנה לשם - מנכ"ל, אגודת אל-סם

צבי הנדל - יו"ר מועצת הרשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן גורני - ממלא מקום מנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אריה פרבר - חשב, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורית שטרנברג - ראש אגף הדרכה ומידע, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - ראש אגף תכנון ובקרה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יוסי הראל-פיש - מדען ראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אתי כהנא - ראש אגף אכיפה וחקיקה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יהודה סויסה - ראש אגף מנהלה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

נטע שניידלדר - ראש אגף פיתוח משאבי אנוש, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

מרים גלעדי - אחראית הקו החם, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סוזן בן-עזרא - סגנית ראש אגף טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

מורן טרבלסי - אגף חינוך ומניעה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ווגאי טבג'ה - מנחה ארצית ליוצאי אתיופיה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס הוזמי לוי - רכזת אגף קהילה ומלגות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

פנינה שניצר - יועצת צה"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סיגל חקשוריאן - מנהלת ארכיון, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גלעד היימן - דובר, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

הילה ימיני - דוברות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גלית עמיאל - מנהלת לשכת מנכ"ל וסמנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ענבל בן יצחק - מזכירה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

שרונה שירה ביטון - מזכירה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורטל בן ישראל - מזכירת אגף קהילה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

עומרי פריש - מנהל כפר איזון, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר חגית בוני - אוניברסיטת אריאל ובית ברל, יועצת הרשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סימונה מורלי - מנכ"לית הרשות העירונית למאבק בסמים, בהתמכרויות ובאלימות באשדוד, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

הלנה פליטמן הבר - מנחת אזור דרום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

דפנה גיגי - מנהלת הרשות העירונית למאבק בסמים בחיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

חדווה דנינו - מנחת אזור מרכז, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אילת שחר-דייטש - מרכזת תחום הורות, מתאמת במועצה האזורית באר טוביה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

דוד מנצור - מתאם בבני עי"ש, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

דוד אסייג - רכז בכפר-סבא, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סופיה בומשטיין-קבקוב - מתאמת באריאל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

דויד אגייב - רכז בכפר סבא, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

מיטל אשור - מנהלת הרשות העירונית למלחמה בסמים ובאלכוהול במודיעין-מכבים-רעות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יואב בן-ארצי - מנהל תחום התמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר, עיריית תל-אביב-יפו

ד"ר ברקת שיף-קרן - מומחית לטיפול בכאב

אורן לבוביץ - יו"ר, עלה ירוק

זיו ג'ניסוב - כתב צלם, מגזין קנאביס

רמטין פורתי - כתב צלם, מגזין קנאביס

ירדן זהב - תקשורת, מגזין קנאביס

מייסון דודו שלמה - סטודנט

נלי מרקמן - מנהלת מחלקת הדרכה, הצופים

דניאל מרציאנו - מנהל מטה השרונים

אילת מליס-כהן - יו"ר, עמותת ישראל אומרת לא לסמים

ד"ר רזיאל (רזי) רונן - פעיל, עמותת ישראל אומרת לא לסמים

אירינה לוית - מנכ"לית, עמותת אלי"ס – אימהות למען ילדים בסיכון

טטיאנה אודינוקוב - יו"ר ועדת תרבות וספורט, עמותת אלי"ס – אימהות למען ילדים בסיכון

גיל לוקסנבורג - יו"ר, עמותת הקנאביס הרפואי בישראל

דנה בר-און - עמותת הקנאביס הרפואי בישראל

יאיר רביב - יו"ר, עמותת קאנה – העמותה הישראלית לקנאביס אחראי

גל יוסף - יו"ר לשעבר, מועצת התלמידים הארצית

רוחמה גמרמן - נפגעי כתות

שלי לוי - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מתן שחק - חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

קרן ברק - לוביסטית (קונטקט), מייצגת את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

בת שבע פנחסוב

אירית שלהבת

התוכנית לסגירת הרשות למלחמה בסמים והיערכות לתקציב 2015-2016

צהרים טובים. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. זו ישיבה שזימנו במיוחד ביום האחרון לפני שהכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת מפאת חשיבות הנושא. למעשה הדיון הזה היה מתוכנן בסדר היום שלנו בכל מקרה לקראת דיוני התקציב של 2015-2016, גם בגלל מידע שהגיע אלינו בעבר וגם כי הוועדה התכנסה מחדש. תכננו לקיים דיון גם על המבנה התקציבי וגם על המבנה הארגוני של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. באותם זמנים למדנו מאמצעי התקשורת על הכוונה לסגור את הרשות לקראת התקציב הנוכחי ולהעביר את הפעילות שלה למתכונת אחרת, כך שהדברים האלה הצטרפו כאילו במקרה אבל לא במקרה.

אני שמחה שנמצא אתנו, לראשונה לדעתי, בוועדה הזו בקדנציה הזו יושב-ראש הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. את אנשיך למדנו להכיר היטב בחודש ומשהו האחרון, אבל אני שמחה שגם אתה נמצא אתנו היום.

בלי הרבה הקדמות, נעבור להצגה שלכם. נשמח אם אתה תפתח ואז אנשי הרשות יציגו לנו את המבנה, גם של הפעילות וגם של התקציב.

אני חייבת לומר שני דברים שאופפים את הנושא. לקראת הדיון הזה ביקשנו, וקיבלנו, נייר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהחוקר שלו, מתן שחק, נמצא כאן ואחריכם יציג את הדברים. הבנתי שזה גם דבר שמלווה את הרשות אחורה, את היחסים שבין הוועדה, הרשות ומשרד האוצר, על פערים, שלפחות כרגע הם בלתי מוסברים, בין התקציב כפי שמגיע ממשרד האוצר והתקציב כפי שמגיע לרשות, דבר שבעינינו הוא מוזר מאוד. נרצה גם שמרכז המחקר והמידע של הכנסת יציג, כמובן שהרשות תתייחס ואחרי ההצגה שלכם נפתח את הדיון לגורמים הנוספים שנמצאים כאן. בבקשה, אדוני יושב-ראש הרשות.

תודה, גברתי היושבת-בראש.

אני רוצה להתחיל ולומר שכל מי ששומע שהולכים לסגור את הרשות ולהפוך אותה למחלקה במשרד לביטחון פנים מרחם עלי מבחינת פרנסה: מסכן, לא יהיה לו מה לאכול. אז על מנת להקל על כולם ושלא יכאב הלב לאף אחד – אני לא מקבל כסף אז אני לא אפסיד. כל מה שאני אומר הוא אמת טהורה, אין אינטרסים.

לעצם העניין, לפני למעלה מ-20 שנים הוחלט באו"ם שהמאבק בנגע הסמים חייב להיות כלל-עולמי ולכן מי שרוצה להצטרף חותם על הסכם, על אמנה – מאז היו כבר עוד 2-3 אמנות – ומצטרף למאבק. כך המדינות שמצטרפות נאבקות כי הגבולות המדיניים אינם גבולות של המאבק בנגע הסמים, כי זה מגדל וזה מפיץ וזה משתמש וזה עובר את הגבולות בצורה הכי נזילה שרק אפשר. ישראל החליטה אף היא להצטרף.

אחד הסעיפים בהסכם הזה, או באמנה הזאת, שכל מי שחותם מתחייב להקים גוף עצמאי. כפי שהטיפול בסמים חוצה גבולות, הוא גם חוצה משרדי ממשלה. אין משרד ממשלה אחד שיכול לטפל בזה כי צריך את משרד החינוך על מנת לטפל במניעה עם התלמידים – הם כבר מתחילים בגיל 10, אם לא פחות, ואני נזהר בלשוני; צריך את משרד הבריאות כמובן, לטפל במי שנפל וצריך טיפול ורופאים וכולי; ומשרד הרווחה, כי צריך כפרי גמילה, כי אם אתה רוצה שמישהו ייגמל אז צריך לתת לו את הכלים המתאימים; המשרד לביטחון פנים שצריך להיאבק בפושעים שמגדלים ומבריחים סמים וכולי. אין כמעט משרד ממשלתי שלא נגוע בדבר הזה.

כך הוחלט אז להקים את הרשות. מי שהיה אז מזכיר הממשלה ופעל בעניין הזה, שהיה לימים גם יושב-ראש הרשות הראשון ואני זוכה להיות בנעליו, הוא השופט העליון אליקים רובינשטיין. זה היה בתקופה שהוא היה מזכיר הממשלה והוא הקים את הרשות הזאת. זאת היתה המטרה.

עוד לפני שאני נכנס לדברים אחרים, צריך להבין, אין משרד ממשלתי שיכול לתת הנחיות למשרד ממשלתי אחר. לא מזמן ראינו, בהקשר של הרכבת הקלה בתל-אביב, כאשר השר לביטחון פנים רצה להכתיב התחלת עבודות, או משהו כזה, איך השר שנוגע בדבר, שר התחבורה, נעמד על הרגליים האחוריות ובתוך יומיים החלטת המשטרה בוטלה, כי "אתה אל תתערב לי", זה הרעיון בגדול. אני גם לא כל-כך רואה את המשרד לביטחון פנים יושב עם משרד החינוך ומכין תוכניות לימודים לגיל הרך, ושמשרד החינוך יקבל את העצות של המשטרה לגיל הרך, וכך הלאה וכך הלאה. אותו דבר הפסיכולוגים שמתעסקים עם הגמילה יצטרכו להתייעץ עם שוטר המקוף איך לפעול. וכך ניתן לעבור סעיף-סעיף. לכן הרשות היתה עצמאית. היא היתה במשך כל השנים תחת פיקודו של משרד ראש הממשלה.

בקדנציה הקודמת, בשל סיבות קואליציוניות כאלה או אחרות, שאני לא בדיוק מכיר אותן, הוחלט להעביר את זה למשרד לביטחון פנים בהשאלה.

אילו סיבות קואליציוניות? אתה מתכוון לסיבות פוליטיות.

פוליטיות, אבל בשל בקשה קואליציונית שהיתה. אז העבירו את זה למשרד לביטחון פנים, אבל המהות לא השתנתה. מישהו או מישהם מאוד מצא חן בעיניהם הרעיון ופתאום ראו שיש פה גוף – בוודאי השר ראה את זה, השר הקודם – עם הצלחות בלתי רגילות.

לפני 4-5 שנים, אני לא זוכר את התאריך המדויק, ביקשה הממשלה לאחר ישיבתה על קבלת נתונים שנעסוק לא רק בסמים אלא גם באלכוהול. זה תפס אותנו במצב שהגילאים הצעירים, מנוער ועד אחרי הצבא, השתמשו בהיקף של בסביבות – אין לי פה את הנתונים במדויק – יותר מ-25%. היום שיעור השימוש הוא פחות מ-11%. כלומר, יש ירידה של יותר מ-50%. מי עשה את זה? 30 אנשים. כל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול היא 30 אנשים.

מישהו כתב איזה נייר, מישהו שאין לו צל צלו של מושג, שאפשר לחסוך 20 מיליון שקל. אני אומר לכם, תבטלו בכלל את הרשות, אפשר לחסוך 30 מיליון שקל, זה כל התקציב, ובזה גמרנו את העניין, אבל למדינה זה יעלה מאות מיליוני שקלים כי כל מעשן סמים וכל שותה אלכוהול וכל מי שרוצח נהג מונית עולה הרבה-הרבה-הרבה כסף.

אני יודע שחברתי הנכבדה, היושבת-ראש, יש לי איתה בסוגיה אחת חילוקי דעות, אבל גם אם אסכים בסוגיה הזאת- - -

תעצור כאן. עכשיו תמשיך. אתה מסכים. נעצור בהסכמה.

גם אם אסכים בסוגיה הזאת עדיין יש לנו אינספור דברים אחרים שאנו מסכימים לגביהם. אני לא חושב שאת חושבת אחרת ממני לגבי כל מיני סמים קשים וכולי וכל מיני נרקומנים קשים וכל מיני אסונות שקורים מזה והרוצחים שצומחים מזה וכולי. פשוט הכרתי את היושבת-ראש באי-אלו מפגשים טלוויזיוניים והיא אישה טובה, אין בעיה, זו האמת, אם זה לא היה נכון לא הייתי אומר, ולכן אפשר להגיע איתה להבנות.

יש נושא שלגביו אנחנו בחילוקי דעות וזה לא רלוונטי כרגע. מתוך ים הצרות שיש לנו, יש צרה אחת שעליה יש חילוקי דעות. גם שם זה התחיל בהתחלה עם קנאביס רפואי. חשבו שאם "ישברו" את הקנאביס הרפואי אז הכול יהיה בסדר. וראו זה פלא, אני הסכמתי, וגם המנכ"ל, שכרגע איננו, הסכים. היום קנאביס רפואי, אחרי שגם שר הבריאות השתכנע, הוא כבר חופשי. בקנאביס רפואי, אגב, אנחנו מובילים בעולם, לא יחסית לגודל האוכלוסייה אלא מובילים בעולם אבסולוטית. אין בעולם מדינה שמחלקת מרשמים לקנאביס רפואי בהיקף כזה של למעלה מ-20,000 מרשמים. כל פעם שאני טועה במספרים תאותת לי.

אתה טועה במינוח. זה לא מרשמים לקנאביס רפואי, זה אישורים לשימוש.

זה פשע לשימוש.

אני מקבל את התיקון. אני צריך להיות פה כאילו הכי חם-מזג. אני מבקש מכולם שנהיה רגועים. הרשות תישאר, מסיבה פשוטה, כי אין בביטולה שום היגיון שבעולם, ובראש ובראשונה זה נוגד כל שיקול דעת כלכלי בהיקפים של עשרות מיליונים כבדים. לכן אני מאמין שבסוף האמת מנצחת. אבל לכן אנחנו צריכים להסביר את עצמנו בנחת-רוח ובשום-שכל.

לא אמשיך עם כל פרטי הפרטים של משנתנו בסוגיה הזאת. אתן לחברי היקרים, שהם בעצם שעובדים בפועל בשטח והם שמביאים לתוצאות, להמשיך. אבל רק שנדע את הדבר הבא, שסגירת הרשות – זה לא נשאר רשות ומקימים מחלקה, זה לסגור את הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, כאשר בארצות-הברית זה צבא שלם, עם מטוסים ומסוקים וכולי, הצבא של המלחמה בסמים גדול יותר כמעט מהצבא הרגיל שלהם, אולי אני קצת מגזים. לכן אני לא מאמין – גם כל מדינה שעשתה הקלות כאלה או אחרות התחרטה מייד, אני מדבר על סמים קלים, אבל נעזוב כרגע את הסמים הקלים.

איזו מדינה התחרטה?

כולם התחרטו.

מי?

הולנד.

הולנד הלכה אחורה.

אפשר לתת שֵם?

בואו לא ניכנס לריב הזה עכשיו. אנחנו רוצים להציג את הרשות ומה היא עושה.

זאת ועדה מכובדת. שיביא נתונים.

אחר-כך יגיע תורך.

תודה רבה. לפני שאעביר לאיתן גורני את רשות הדיבור, יש לי שתי שאלות אל צבי הנדל, ברשותך, אם אתה רוצה לענות. יש שני דברים. אחד הוא לגבי הנושא שתיכף ניכנס אליו לעומק, אבל האם אתה כיושב-ראש היית מודע אליו לאורך השנים, ומה נעשה עם זה, האם זה נידון במועצת המנהלים או האם אתה כיושב-ראש נתת עליו את הדעת? נקרא לזה נושא חוסר ההסכמה או חוסר ההתאמה התקציבית בין טענת משרד האוצר ובין טענת הרשות. לכאורה יש כאן מקרה מוזר. יש פה צינור חד-חד ערכי שמן הצד האחד שלו מגיע משהו. אני נסמכת פה על נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוא לא גוף בעל אינטרס. אני שואלת כי זה דבר שלא צץ היום. התוודעתי אליו לקראת הישיבה הזו אבל הוא היה קיים בעבר במשך כמה שנים, לא רק שנה אחת. האם ידעת על הסוגיה הזו והאם היתה איזו התייחסות מהזווית שלך?

האם ברור לך שבעת הזאת יש מי שהוביל את המהלך הזה? הוא חייב להצדיק את המהלך הזה. על מנת להצדיק את המהלך הזה הוא יעשה כל שביכולתו להשמיץ אותנו עם הנתונים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא ממציא נתונים. מישהו סיפק לו נתונים.

נושא אי ההתאמה בנתונים לא נוצר, בוודאי לא על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אבל גם לא על-ידי גורם שסיפק נתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הסגירה. הוא דבר שהיה קיים גם בכנסות קודמות ובשנות תקציב קודמות, כך שזה לא דבר חדש. אתה יכול לטעון, וזו זכותך, שיש עכשיו שימוש בנתון הזה לקראת הסגירה.

עושים ממך צחוק, לכן אני מאיר את עיניך. מי שיודע לקרוא תקציב ומי שיודע איך מתנהל גוף כזה יודע בדיוק איך זהמספרים בסוף שנה, שחותכים אותם ב-31 בדצמבר, לא תמיד מתואמים עד הסוף. אני לא קראתי את הנתון שאת מדברת עליו, אני לא יודע על מה את מדברת, אבל אך טבעי זה – הואיל וניהלתי תקציבים והייתי ראש רשות מקומית, תמיד זה היה כך. נמצא כאן איש הכספים, אולי הוא יכול להסביר.

נתייחס לדברים בהמשך.

לדעתי בנושא הכספי אין בעיה כזאת. זאת המצאה של מישהו. שישמח לו.

זאת שאלה ראשונה.

שאלה שנייה היא לגבי – למען הגילוי הנאות, זו הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה כאן בוועדה. עד עכשיו עסקנו עם אנשי המקצוע בגופו של עניין, בחלק מן הדברים היו לנו חילוקי דעות, בחלק מן הדברים היו בינינו הסכמות. אבל אני שמה את כל התחום המקצועי בצד ומנצלת את העובדה שאתה נמצא אתנו כאן כדי לשאול אותך. כידוע לכולנו, המנכ"ל, שהוא עדיין המנכ"ל, נמצא כרגע בהשעיה מתפקידו.

לא. הוא בחופשה, על דעת האחראי על העובדים במשק, נציבות שירות המדינה.

חופשה ללא תשלום?

עם תשלום, לפי מה שמגיע לו.

כמה זמן נמשכת כבר החופשה?

מחודש דצמבר.

מרגע שהוא יצא לחופשה הוא מנצל את כל ימי החופשה שמותר לו על-פי נציבות שירות המדינה.

8 חודשים חופשה?

היו גם ימי מחלה, הכול נמנה.

חתרתי בכלל לדבר אחר. עכשיו אני מגלה שיש במדינה עובד ציבור שיש לו 8 חודשים חופשה ומחלה, והיד עוד נטויה, כלומר זה לא נגמר, אנחנו עוד הולכים לתקופה שאנחנו לא יודעים מה אורכה של המשך החופשה.

אנחנו נוהגים- - -

זאת שאלה שמופנית ליושב-ראש. עד מתי החופשה הזאת תימשך?

אנחנו נוהגים לפי ההנחיות של נציבות שירות המדינה, שנמצאת אתנו בקשר ומנחה אותנו ישירות.

נציב שירות המדינה ראוי שייכנס לכלא לפי השאלה שלך.

זה נושא הדיון היום?

בין היתר, גם, כן. יש לנו עובד רשות, בשכר אני מניחה לא נמוך. מה עלות השכר של המנכ"ל?

30 ומשהו אלפי שקלים.

מה החקירה הזאת לגבי המנכ"ל? מה קורה פה? באנו לדבר על הארגון. למה מדברים עכשיו על אדם מסוים?

דניאל מרציאנו, באנו לדבר על מה שאני קבעתי שבאנו לדבר כי אני יושבת-ראש הוועדה. אם יש לך בעיה, אתה יכול לצאת.

לא, אין לי בעיה.

אז תודה רבה. שקט בבקשה.

מה זה שקט? תכבדי אותי.

לא, אתה תכבד את הוועדה.

אח שלי סעדיה מרציאנו הקים את הרשות למלחמה בסמים.

מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו ועדה של הכנסת. מדובר כאן בעובד ציבור שבמשך 8 חודשים מקבל שכר כאשר יש חשדות נגדו. אנחנו בהחלט נברר מה גובה השכר, מה אורך ימי החופשה וכמה היא עוד הולכת להימשך. חד-משמעית, כן, נברר את הנקודה הזאת. סליחה, אם אתה רוצה לדבר תירשם לרשות דיבור, אל תתפרץ.

נרשמתי, כבודה.

מצוין, אז תקבל רשות דיבור בהמשך.

מה עלות השכר, בבקשה, וכמה זמן החופשה הזאת עומדת להימשך?

ברגע שתסבירי לי איך יכול להיות שאדם שהוא בעד עישון סמים מכל הסוגים הופך להיות יושב-ראש ועדה שתילחם בסמים אז אסביר לך את כל הדברים.

(נשמעות מחיאות כפיים.)

את השאלה הזאת אתה יכול להפנות להסכמים הקואליציוניים.

סליחה, כל מי שמחא כפיים – נא לצאת החוצה. סדרנים, נא להוציא החוצה את כל מי שמחא כפיים.

כל הכבוד למי שמחא כפיים.

יופי. החוצה.

אני זוכר שאנשים רבים מחאו כפיים בדיונים אחרים ולא יצאו החוצה.

נכון. אני יושבת-ראש הוועדה, לא אתה. חבל.

לפי מה את קובעת שאנשים ייצאו החוצה?

לפי שיקול דעתי. בשביל זה נבחרתי לוועדה הזו, בין היתר. בבקשה, כל מי שמחא כפיים – לקום ולצאת החוצה. מי שמחא כפיים, נא לקום ולצאת החוצה. מי שהיה מספיק אמיץ למחוא כפיים שיהיה מספיק אמיץ או אמיצה לקום.

למה אסור למחוא כפיים?

כך החלטתי. זה שיקול דעתי.

אז אני מחליט להציע שכל מי שמחא כפיים יישאר.

הצעתך לא התקבלה. בבקשה, קדימה. שם היו כל מיני אנשים שמחאו כפיים. נא לצאת החוצה, בבקשה. לא נמשיך בדיון.

אני ראיתי שגם פה מחאו כפיים.

גם מפה. כל מי שמחא כפיים – לצאת החוצה. מי שהיה לו מספיק חשוב למחוא כפיים, שיהיה לו מספיק אומץ לקום עכשיו ולצאת החוצה, בבקשה.

אנשים באו לכאן כי רוצים להגיד את דברם. למה לזרוק אותם?

אני רוצה לשמוע. אני שואלת שאלות ורוצה לשמוע. אני מקבלת תשובות שעל-פי שיקול דעתי אינן לעניין.

חשבתי שיהיה דיון הוגן. טעיתי טעות מרה-מרה.

אדוני יושב-ראש הרשות, אם אתה חושב שגוף שאתה היושב-ראש שלו ייתן חופשה של 8 חודשים למנכ"ל ולא יהיה accountable לשאלה מה גובה השכר שלו וכמה עוד תימשך החופשה הזאת, שתי שאלות סופר-לגיטימיות, סופר-ענייניות, ואתה חושב שעל הפרובוקציה הזאת תקבל כאן מחיאות כפיים וזה יעבור בשקט, אתה טועה, פשוט מאוד.

אם את חושבת שמישהו שנלחם בעד לגיטימציה של הסמים יכול להיות יושב-ראש הוועדה שיילחם בסמים אז יש לך טעות.

אני לא רק חושבת כך. אני נבחרתי לוועדה הזאת, וכפי שאתה יודע, היית חבר הכנסת, אם אתה רוצה להטיל דופי בשיקולי הכנסת, בתוקף השיקולים הקואליציוניים שכרגע היללת אותם- - -

לא היללתי.

הרשות הזאת עברה למשרד לביטחון פנים כאשר הוא היה ברשות ישראל ביתנו – זה בסדר, וכאשר המשרד הזה עבר לליכוד אז פתאום זה לא בסדר? סליחה. שאלה פשוטה: מה גובה שכר המנכ"ל וכמה זמן החופשה שלו עומדת להימשך? בבקשה, תשובה עניינית. נדרשת תשובה קצרה מאוד.

אין לי מושג.

בתור דובר הרשות אני מתחייב להעביר לוועדה עד מחר את כל הנתונים.

סליחה, עם כל הכבוד, לא התכוננת לשאלה מה גובה השכר של עובד ציבור?

לא, זה לא הדיון.

לא עלה בדעתנו שישאלו על כך.

אם היית מגדירה את זה כחלק מן הדיון היינו מגיעים עם התשובות. לא הגדרת את זה. עד מחר הוועדה תקבל תשובות. על מה הדיון?

סליחה? רגע, רגע, רגע.

רגע, רגע, רגע.

לצערי הרב, אבקש מצבי הנדל לעזוב את הדיון, אני מתנצלת. בחיים שלי לא ראיתי – הייתי במשך 5 שנים עוזרת פרלמנטרית ובמשך שנתיים וחצי חברת כנסת, לא ראיתי מוזמן שמזלזל בצורה כזאת ביושבת-ראש ועדה, בצורה שוביניסטית, מבזה. אני מבקשת ממך לעזוב את הדיון.

גם אני לא ראיתי יושבת-ראש ועדה שמתנהגת כך.

אז אתה תמשיך לא לראות. שלום.

זה דבר חסר תקדים, חמור ביותר. אני מתנצלת בפני כל הנוכחים, גם מהרשות, גם כאלה שתומכים בדעתו של צבי הנדל וגם כאלה שמתנגדים לה. לעג לחברת כנסת, ליושבת-ראש הוועדה, זה דבר שלא יעבור כאן בכנסת, לא בוועדה שלי לפחות. אני לא חושבת שמישהו מכם רוצה שכך ידברו אל חבר או חברת כנסת, בין אם תומך בדעתו או מתנגד לדעתו. כאן בכנסת הכבוד שלי הוא הכבוד של הציבור וזה דבר שלא יעבור, עם כל הכבוד.

אדוני ממלא מקום המנכ"ל, מכיוון שאתה נותרת לתת בידינו את התשובות הענייניות, יש לי קודם כול שאלה שנוגעת לאופן הדיון ולמה שהתכוננתם להביא פה. האם דיון בנושא מבנה התקציב והמבנה הארגוני של הרשות אינו כולל – אני מזכירה, זו רשות ציבורית – את מקבלי השכר בארגון? איך ייתכן שלא התכוננתם לשאלה כזאת?

לא ראינו את הנושא הזה כאחד מן הנושאים. השכר של כל אנשי הרשות, כולל המנכ"ל, ובמיוחד המנכ"ל, נקבע על ידי הממונה על השכר של מדינת ישראל וכל שינוי בו, ולו בגודל של אגורה, נעשה באישור ובהסכמת הממונה על השכר. לכן אי אפשר לבוא בטענות על שכרו של מישהו כי את השכר שלו לא הוא קבע ולא הרשות קבעה.

למה אתה חושב שמישהו בא בטענות על השכר של מישהו? זאת שאלת מידע.

אני רוצה להחזיר את הדיון לשקט אז אני עונה לך כמיטב יכולתי. אמר לך הדובר שלנו, אם את רוצה לדעתו את שכרו של המנכ"ל זה לא סוד, זה מופיע בכל מקום, נעביר לך אותו.

אפשר לברר אותו? אולי באס-אם-אס? כפי שאתה אומר, זה לא סוד, זה דבר שקוף.

החשב שלנו כאן.

אני רוצה להגיד עוד דבר. המנכ"ל שלנו נחקר וטרם הואשם. הוא יצא בהסכמת נציבות שירות המדינה והממונה על השכר לחופשה. לא מעט שנים הוא עומד בראש הרשות והצטברו לו ימי חופשה מרובים וכן גם ימי מחלה.

כמה ימים?

לא ספרתי, אבל לא מעטים.

יש כאן עובד במשק שעומדים לרשותו 8 חודשים ימי חופשה ומחלה ועוד היד נטויה והחופשה ממשיכה הלאה והוא מקבל את כל הימים האלה? יש עובד כזה?

יש דוגמאות כאלה.

8 חודשים? ועוד היד נטויה. זה 8 חודשים עד עכשיו, מחודש דצמבר.

אי אפשר לצבור ימי חופשה.

ימי מחלה אתה יכול לצבור מפני שבגיל 55- - -

ימי מחלה אתה יכול לצבור, אבל לא ימי חופשה.

מנכ"ל יכול לצבור.

אבל כמה? אם הוא חולה, אם הוא עובר ניתוח או משהו כזה. לא אם הוא בחקירת משטרה על פרשת שחיתות, עם כל הכבוד.

ימי מחלה ניתן לצבור אבל לא ימי חופשה.

חבר הכנסת ביטן, חופשת מחלה אפשר לצבור, גם זה רק במגזר הציבורי. זה דבר טוב, אנחנו בעד זה. אנחנו רוצים שאם אנשים חס וחלילה חלו, אם הם עוברים ניתוח יוכלו להשתמש בימי המחלה שלהם. זה לא המקרה. זה לא מקרה אישי. מדובר על חקירת משטרה בפרשת שחיתות. כמה ימי מחלה הציבור עומד לשלם למשרת ציבור שנחקר במשטרה בפרשת שחיתות?

אי אפשר לשלם בכלל בימי מחלה, אלא אם כן הוא חולה.

ימי מחלה אדם יכול לצבור בשירות הציבורי. כאשר הוא פורש מעל גיל 55 סך ימי החופשה מתחלק ל-30 והוא יכול לצבור, לפי שיעור הניצול שלו הוא מקבל בין 6-8 ימים.

עכשיו הוא בהליך פרישה?

הוא לא בפרישה. יש לו תעודת מחלה מרופא.

הוא הביא תעודת מחלה מרופא?

בוודאי. יש לו תעודות מחלה. אם את רוצה, בבקשה, תחקרו את הרופא. היום לפי התקנה הרופא לא צריך לפרט מה המחלות אלא הוא נותן בסך הכול אישור מחלה.

זה כבר סוגיה אחרת. תעודת מחלה במשך 6 חודשים ואחר-כך יש נֵכוּת, זה החוק. אבל ימי מחלה במשך 8 חודשים רצופים?

אין לו ימי מחלה 8 חודשים.

יש הבדל. אתם מערבים שני דברים ביחד: ניצול ימי מחלה וחופשת מחלה ממושכת. זה משהו אחר לגמרי. זה לא הדיון שלנו עכשיו.

זה לא נושא שעכשיו נידון בוועדה.

רציתי רק לסבר את אוזני חברי הוועדה. נדהמתי לגלות, ראשית, שאדם שהייתי בטוחה שהושעה מתפקידו בגלל חקירה משטרתית – ואנחנו כרגע לא קובעים את תוצאות החקירה, אנחנו נותנים לרשויות החוק לעשות את העבודה שלהן – אבל אדם שנמצא בחקירה וציפיתי שיהיה מושעה מתפקידו בתקופה הזו או בתקופת צינון או כל דבר, כפי שאנחנו מכירים מהכללים הציבוריים, נמצא בחופשה על חשבון הציבור כבר 8 חודשים. ועכשיו נדהמתי לגלות עוד דבר, שהדבר הזה הוא בחסות אישור רפואי. אני מאחלת לכולם בריאות, אני לא נכנסת למצב הרפואי. בואו נגיד, לפחות מוזר, תסכימו אתי, שזה המצב. אני מאחלת בריאות לכל החולים באשר הם ולכל המטופלים.

גם אנחנו מאחלים בריאות. כל הדברים האלה נעשים בתיאום עם הממונה על השכר והממונה על המשמעת. מי שרוצה לשאול, שישאל.

הממונה על השכר לא מאשר ימי מחלה. אולי הממונה על המשמעת.

זה ניתן, ואפשר לברר את זה, מי שרוצה, ולשאול שאלות. על כל פנים, נכון להיום המנכ"ל טרם הואשם ואם ייגמרו לו ימי החופשה אז יכול להיות שהוא יחזור לתפקידו. אם לא, פתוחה הדרך בפני הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, אם ירצה, להשעות אותו. נכון להיום לא השעו אותו. קחו בחשבון שכל אדם, אפילו המנכ"ל, הוא בחזקת זכאי כל עוד לא נאמר אחרת.

אין ספק, חזקת החפות היא חזקה חשובה.

אני מבקש לא לרדת לגופו.

הבנו את הסוגיה. הבנו לְמה התכוונת. אולי נמשיך הלאה.

אני רוצה להעיר בנושא ההבדל התקציבי. ניכנס לזה מאוחר יותר. נמצא כאן החשב שיסביר ונמצא גם החוקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שיסביר, לכן אני לא נכנס כעת להסברים, אבל ניכנס אליהם קצת יותר מאוחר בדיון. אם אתם חושבים שהרשות או מישהו מהרשות גנב כסף אז פתוחה הדרך ללכת ל"להב 433", הם בוודאי ישמחו לקבל תלונה. אבל נכון לעכשיו יש לדברים הסבר.

אנחנו בעצם התכוננו לדיון ענייני לגבי מה שעושה הרשות. אם תרצו לחזור לזה, אשמח. אם לא, כפי שאמרנו, את המנהלת.

ביקשנו לשמוע על המבנה התקציבי, המבנה הארגוני ומבנה הפעילות. מן הסתם תשלומי שכר, מקבלי השכר, ובמיוחד בדרגת מנכ"ל, זה חלק מן המבנה הארגוני והתקציבי, זה נורא ברור.

יכול להיות שאני טועה, אני לא בטוח, אבל נתוני שכר הם דברים שבחזקת צנעת הפרט.

ממש לא. לא בגוף ציבורי.

אולי אני טועה אבל כך אני חושב.

אתה טועה. גם אתה עובד ציבור. השכר של חברי הכנסת, של מנכ"לי חברות ציבוריות, כל דבר כזה הוא שקוף לחלוטין. מי שרוצה לשמור על צנעת הפרט שלא יבחר בתחום הציבורי.

אני מציע שנוריד את הטונים וניגש להצגה.

הטונים שלנו מאוד-מאוד ירודים. לצערי הרב מי שבחר להעלות את הטונים – ואני חוזרת שוב – בצורה מבזה ושאין לה מקום, לא בכנסת ולא בשירות הציבורי, לצערי הרב, באמת לצערי, הוא היושב-ראש שלך, אני מצטערת. בבקשה, לגופו של עניין.

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול נוסדה בשנת 1988 בעקבות ועדה ציבורית רחבה, שכללה נציגים של משרדי ממשלה וגופים אחרים. קראו לה "ועדת מַן". ועדת מַן המליצה להקים גוף על-משרדי שינהל ויאחד ויאגם וינהיג את המאבק בסמים של מדינת ישראל. וכפי שנאמר, בשלב מסוים, שנים אחרי זה, הוסף לרשות גם התפקיד של מאבק בשימוש לרעה באלכוהול.

אנחנו היינו – ואת זה היושב-ראש כבר אמר – עד שנת 2009 באחריות משרד ראש הממשלה ומשנת 2009 השר הממונה – ואני רוצה להדגיש את המילים האלה – השר הממונה על חוק הרשות, שקובע שנעבוד על-פי הכללים שבחוק, הוא השר – בחוק עוד מופיע ראש הממשלה, אך ראש הממשלה האציל את סמכויותיו לשר לביטחון פנים וכך זה נשאר עד היום.

מתי זה קרה? בתחילת הכנסת הקודמת? בשנת 2013?

באפריל 2009.

עיקר תפקידי הרשות הם לקבוע מדיניות כלל-ארצית בכל הנושאים שקשורים לסמים ואלכוהול, בין אם מניעה, בין אם טיפול ושיקום, בין אם אכיפה. מי שאחראי בארץ על מדיניות האכיפה – וכאן היתה לנו גם המחלוקת עם המפכ"ל, שאמר שצריך להיות כך וכך. אמרנו לו: את זה אנחנו קובעים.

אתם לא עוסקים רק במדיניות. נכון?

לא, אנחנו עוסקים גם בתכנון, קידום, הקמה, פיתוח והפעלה של שירותים.

מה התקציב של הרשות?

נגיע לכול.

אנחנו אחראים גם על המדיניות בתחום הענישה ואכיפת החוק.

כל הנושא של הפעלת שירותים, יש הרבה מאוד שירותים בתחום הנושאים של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול שאנחנו קידמנו, אנחנו בנינו, אנחנו הפעלנו והעברנו אותם אחר-כך למשרדים אחרים. למשל, היינו אחראים על בניין כל הקהילות הטיפוליות לנפגעי סמים וכאשר זה היה בנוי העברנו את זה; הקמנו את כל הטיפול בנוער ואחר-כך העברנו אותו; וכך הלאה, אנחנו פועלים ופעמים רבות כשהדבר מוקם הוא עובר לטיפול של משרד אחר ואנחנו עוברים קדימה.

נושא חשוב שאנחנו עושים הוא הסברה והעמקת המודעות הציבורית. בהסברה הכלל-לאומית אין אף אחד אחר שמתעסק פרט לנו. כל הנושא של הסברה באמצעי התקשורת על נושא אלכוהול וסמים מתוקצב על-ידי הרשות.

כפי שאתם רואים, הרשות יוזמת, מובילה, מתכללת בשיתוף פעולה בין-משרדי מוסדות, רשויות וארגונים, ולא רק בארץ. בהמשך נדבר גם על זה, יש לנו עשייה רבה ושיתוף פעולה רב עם גורמים בחוץ לארץ, באו"ם, באירופה ובמוסדות נוספים ודעתנו נשמרת מאוד. זה בעיקר בזכות המעמד שלנו והידע שלנו בתחום הסמים, שזכה להכרה בינלאומית.

עכשיו אני מבקש שאיריס יוגב, ראש אגף תכנון ובקרה ברשות, תמשיך את ההצגה.

אנחנו מדברים על שיתופי פעולה בין-משרדיים, כאשר הרשות עובדת בשיתופי פעולה עם המשרד לביטחון פנים בכל נושא האכיפה והחקיקה; עם משרד המשפטים גם כן בנושא חקיקה; עם משרד החוץ, כפי שאיתן גורני הזכיר, בכל הנושא של גופים בינלאומיים, מימוש האמנות של האו"ם. אנחנו מדריכים אנשי מקצוע מן העולם, פעם בשנה מתקיים בארץ קורס משותף לנו ולמשרד החוץ. השנה הכשרנו אנשי מקצוע מן האו"ם; עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנושאי טיפול ושיקום, בנושא איתור בני נוער נפגעי סמים והפנייתם להמשך טיפול; עם המשרד לקליטת העלייה בכל הנושא של פעילות רגישת-תרבות. יש לנו פרויקטים משותפים מול עולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה, כיום אנו עוסקים גם מול עולים חדשים מצרפת; עם משרד האוצר בנושא תקצוב; עם משרד הבריאות בנושא טכנולוגיות רפואיות ושירותי טיפול ושיקום. אנחנו מפתחים איתם נושאים רבים ושונים. אחד הדברים שקרו בשנתיים האחרונות, לדוגמה – ומשרד הבריאות ירחיב אחר-כך – כל הנושא של שאלון קצר של רופאי משפחה לאיתור אנשים עם בעיית אלכוהול; עם משרד החינוך אנחנו שותפים לאורך כמעט כל רצף מעגלי החיים. אנחנו מתחילים איתם בגיל הגן, עם תוכנית-יום של "תכלת", דרך בית-הספר היסודי, בית-הספר התיכון, אנחנו מגיעים גם לחינוך בלתי פורמלי, קידום נוער וכולי.

נעבור לנושא המבנה הארגוני של הרשות. המבנה הארגוני של הרשות מוכתב בחוק. השר ממונה על ביצוע החוק, מתחתיו יש את המועצה, בראשות יושב-ראש המועצה. חברי המועצה כולם מוגדרים בחוק.

כמה חברי מועצה יש?

תיכף נגיע לזה. זה מופיע בעמוד הבא. הבאנו את כל הנתונים.

פרט לאלה שאנחנו רוצים.

לא, גם אלה שאתם רוצים.

מתחת למועצה, שמתכנסת על-פי החוק 4 פעמים בשנה, יש לנו מנהלה שבה יושבים נציגי כל המשרדים הרלוונטיים לעבודת הרשות. המנהלה מתכנסת אחת לחודש ודנה בנושאים שעל הפרק. מתחת למנהלה יש את המנכ"ל.

עכשיו אנחנו עוברים להרחבה. על-פי החוק במועצה יש 43 בעלי תפקידים. צריך להבין שהחוק הוא משנת 1988. חלק מהתפקידים אינם קיימים יותר במדינת ישראל ולכן לא כל המשבצות של התפקידים במועצה מאוישים. חברי המועצה פועלים ללא שכר.

הפעילות של המועצה – המועצה מביאה לשולחן עגול את כל הגורמים במדינה שיש להם נגיעה למאבק בסמים ולשימוש לרעה באלכוהול: שירותי בריאות הנפש, טיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, אגף הרוקחות, שירותי בריאות הציבור, אגף לנוער, צעירים ושירותי תקון במשרד הרווחה, האגף לשירותים חברתיים במשרד הרווחה, נציגות של הפרקליטות, נציגות של שירות בתי-הסוהר, שירות התעסוקה, משרד האוצר. יש כאן פירוט רחב מאוד: עובדים סוציאליים, הסתדרות הפסיכולוגים, נציגי ציבור, צה"ל, מועצת תנועות הנוער וכן הלאה.

אנחנו עוברים למבנים ארגוניים. המנהלה מתכנסת אחת לחודש ועוסקת בניהול השוטף של הרשות. יושב-ראש המנהלה הוא מנכ"ל הרשות.

אני מניחה כמובן מאליו שגם למועצה וגם להנהלה יש פרוטוקולים שמפורסמים לציבור באתר שלכם.

כן, בוודאי.

אלה פרוטוקולים סטנוגרמיים או סיכומי דיון?

אלה סיכומי דיון. זה לא תמליל, זה סיכומי דיון – עיקרי הדברים וההחלטות מופיעים שם.

למנהלה יש מזכיר מבין עובדי הרשות. לפי נוהל עבודת המנהלה מזכיר המנהלה יכול להיות מבין עובדי משרדו של היושב-ראש. בעבר המזכיר היה מבין עובדי מזכירות הממשלה, היום זה מבין העובדים שלנו.

חברים במנהלה סמנכ"ל הרשות, אם מונה כזה, נציג משרד הבריאות, נציג משרד החינוך, נציג השר – בעבר נציג השר היה נציג משרד ראש הממשלה, היום נציג השר הוא נציג השר לביטחון פנים, נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים, נציג המשרד לביטחון פנים, שזה היום סגן ראש "מצילה", ונציג משרד הרווחה. משתתפי קבע בדיוני המנהלה הם היועץ המשפטי של הרשות והמבקר הפנימי, ומוזמני קבע גם ראשי האגפים בהתאם לנושא הנדון בישיבות הספציפיות.

מטה הרשות – זה השקף של המטה. למעלה רואים את המנכ"ל והגורמים הארגוניים, כמו יועץ משפטי, מבקר פנים, תכנון ובקרה, חשב, יחידת מחשוב ואגף מנהלה. למטה מפורטים כל האגפים שפועלים ברשות. כולם הם פועל יוצא מחוק הרשות.

אני רוצה לציין שתפקידי הרשות מפורטים בחוק הרשות, בסעיף 5(א), והתפקידים הם טיפול ושיקום, דוברות והסברה, חינוך ומניעה, אכיפה וחקיקה, לשכת המדען, קשרי חוץ, פיתוח משאבי אנוש – מדובר בהכשרת כוח אדם מקצועי, מרכז הדרכה ומידע ארצי, חילוט ומשפט, ואגף הקהילה שלמעשה מייצג את הפעילות שלנו בשטח, שהיא יישום של כל המדיניות והאסטרטגיות שנקבעות ברמה הלאומית אל הרמה המקומית.

תחומי פעילות הרשות – כאמור, טיפול ושיקום, חינוך ומניעה, הסברה, הדרכה ומידע, קהילה, אכיפה וחקיקה, מחקר, פיתוח כוח אדם מקצועי ושיתוף פעולה בינלאומי.

יושב כאן נציג בכיר ממשרד החוץ. נשמח מאוד אם בהמשך הוא יסביר על המאמץ הבינלאומי שלנו.

תיכף נגיע לשאר הגורמים. במסגרת הדיון בדקות הקרובות אני רוצה שתציגי לנו את העוגה התקציבית של הרשות ואת החלוקה שלה. אחר-כך ארצה שנציג משרד האוצר יסביר את הדברים מן הזווית שלו, גם אחורה וגם מה שמתוכנן בהצעת התקציב החדשה כי אנחנו גם רוצים דברים רלוונטיים למה שעומד לקרות, ואחר-כך אם יישאר זמן יש לנו עוד הרבה דוברים מארגונים וממקומות אחרים שביקשו לדבר. הדברים שלכם אמינים עלינו, אנחנו לא זקוקים למליצי יושר ממשרדים אחרים.

אציג את תקציב הרשות לשנת 2014, מן הטעם שהתקציב הזה יש מולו דוח כספי מבוקר ומאוזן שנערך על-ידי רואה חשבון. זו העוגה התקציבית של הרשות וזו ההוצאה בפועל בשנת 2014. בשנת 2015 עבדנו לפי תקציב המשכי, לפי אחד חלקי שתים-עשרה מתקציב הבסיס של 32 מיליון שקלים.

כפי שאת יכולה לראות, בנושא טיפול ושיקום השקענו סדר גודל של 4.5 מיליוני שקלים; בתחום ההסברה כמעט 3.3 מיליון שקלים; בחינוך ומניעה, שזה כל הפעילות שלנו מול בתי-ספר, מול החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מול צה"ל, מול אוניברסיטאות, מול מקומות עבודה וכן הלאה השקענו סדר גודל של 2.4 מיליון שקלים; המחקר קיבל 2.1 מיליון שקלים; בתחום הקהילה – אנחנו פעילים ב-130 ישובים, מתוכם 50 במגזר הערבי – מושקעים 22.7 מיליון שקלים; בתחום המחשוב – שזה כל הנושא של איסוף מידע ונתונים ומערכות ממוחשבות – מיליון שקלים; בנושא שיתוף פעולה בינלאומי – 443,000 שקלים – הסכום הזה נובע מצורך בתשלום דמי חבר לקבוצת "פומפידו", שעומד על סדר גודל של 100,000 אירו לשנה.

האיגוד הזה שנקרא "פומפידו" הוא ארגון בינלאומי אירופאי שעוסק בנושא הסמים. אנחנו באופן יוצא דופן חברים מלאים בו, שזה אות כבוד גדול מאוד למה שנעשה ברשות.

שאלה רק על זה, אלא אם כן את עומדת להיכנס לסעיפים בתוך הדבר הזה. קודם כול, אני רואה שהחלק הארי, שהוא כמעט חצי מכלל התקציב, הוא תחת סעיף קהילה. מה זה כולל? דבר שני, מחקר, חינוך ומניעה, הסברה, טיפול ושיקום – אלה למעשה הסעיפים עם ה"בשר", עם התוכן, הסעיפים האופרטיביים. נניח מחקר – הצגתם בפנינו בעבר- - -

זה לא מדויק. בקהילה הם פועלים תחת עיריות שמוסיפות תקציבים. יש שם פעילות.

לא אמרתי שאין פעילות. אני מקווה מאוד שיש פעילות בחצי מן התקציב. אני יוצאת מנקודת הנחה שאין לי ספק שיש פעילות.

קהילה זה בעצם גם טיפול אמיתי במתמכרים.

אני רוצה להבהיר, התקציב של הקהילה יוצא מן הרשות הלאומית לערים ולרשויות המקומיות.

אלה תקציבים שניתנים לרשויות מוניציפליות, שהן עושות מאצ'ינג לרשויות העירוניות?

הם נפגשים עם האנשים בשטח.

חבר הכנסת ביטן, לפני 3-4 שבועות הייתי אורחת בישיבת ועדת הסמים העירונית בעיריית ראשון לציון, שאירחה אותי מאוד-מאוד בכבוד והציגה בפניי את הפעילות של הרשות העירונית עם המשטרה העירונית ועם כל הגורמים. לא אמרתי שזה לא פעילות. אני שואלת מה הפעילות. זאת פעילות מוניציפלית בעצם? 22 מיליון השקלים האלה כולם מועברים לרשויות מקומיות?

כן.

ראשון לציון ועוד כמה ישובים הם דוגמה נהדרת גם לעבודה של הרשות וגם לאיגוד המשאבים והמאמץ של כולם, כי התפקיד של האיש שלנו במקום הוא – כמו שאנחנו רשות גדולה ומאחדת, כך גם האיש שלנו בשטח מאחד את כלל הגורמים לכדי עבודה יחד. הרשות מתקצבת חלק משכרו וחלק מתקציב הפעילות. שכרו מועבר לרשות, הוא לא מועסק ישירות שלנו, וגם הכסף לפעילות מועבר ברשות. הוא חייב לנו מראש תוכנית פעולה ותוכנית עבודה שנתית ובסוף השנה, בסיכום השנה לתת דוח שנתי על מה הוא עשה. במהלך השנה הוא מקבל כל פעם כסף על-פי דיווח העשייה, שנעשה בצורה ממוחשבת.

כלומר, יש נציג שהוא עובד שלכם, שהוא "שתול".

לא, הוא עובד המקום.

אה, הוא עובד הרשות המקומית ואתם מממנים את שכרו.

את חלק משכרו.

והוא מונחה על-ידינו מקצועית.

וחלק מתקציב העשייה.

אבל הוא עובד הרשות המקומית מבחינת ההעסקה.

הם ה"מפקדים" שלו ואנחנו הגורם המקצועי המתדרך.

חלוקת הכספים האלה משתנה בכל שנה או שזה קבוע, כל שנה למשל 2.5 מיליון שקל מוקצה למחקר ו-3.3 מיליון שקל מוקצה להסברה?

זה משתנה.

לפי מה זה משתנה?

זה משתנה גם לפי רמת התקצוב של הרשות וגם לפי תוכנית העבודה של הרשות. אנחנו עובדים לפי תוכנית עבודה. אנחנו יודעים מראש אילו מחקרים מתוכננים להיות מבוצעים באותה שנה ועל-פי כך אנחנו מתקצבים אותם.

ב-4 השנים האחרונות, למשל, היה פעם בסעיף חינוך ומניעה תקציב שהוא יותר מ-2 מיליון שקל? הדבר החשוב ביותר הוא חינוך ומניעה, לדעתי, למרות שהכול חשוב.

השאלה מה זה חינוך ומניעה.

אני יודע מה זה. יש לי ניסיון. השאלה שלי אולי לא מופנית אליכם אבל זה חשוב מאוד.

אשמח לענות. אגף חינוך ומניעה אצלנו עוסק בעיקר בפיתוח תוכניות חדשות ויישומן בשנה-שנתיים הראשונות בליווי מחקר הערכה, ואחר-כך התוכניות האלה מועברות להפעלה על-ידי המשרדים השונים. יחד עם זה, יש לנו תקציב גדול מאוד, תקציב מניעה בקהילה, שמשלים את התקציב הזה. אנחנו מדברים על סדרי גודל, מתוך 22 מיליון השקלים האלה, לפחות מחצית הולך למניעה בקהילה, לפעולות שמבוצעות ברשויות המקומיות. כך שאי אפשר להסתכל על התקציב הזה כעומד בפני עצמו.

שאלה נוספת. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהועברו אלינו לא רק לקראת הדיון הזה אלא בתחילת עבודת הוועדה, כאשר נושא הסגירה בכלל עוד לא היה על הפרק אז זה לא קשור לעניין, עלה שבשנת 2013, אם אינני טועה, תקציב הרשות בבת אחת קפץ פי שלוש, ומאז נשאר כך. הוא עלה מסביבות 10-11 מיליון שקל עד שנת 2012 לכ-30-31 מיליון שקל משנת 2013 ואילך. כיצד זה קרה?

טוב מאוד שהתקציב גדל.

יכול להיות. אני שואלת על השתלשלות העניינים, שנדע את ההיסטוריה.

אני מבקש לדעת גם כיצד מרכזי גמילה מסמים מתוקצבים. אתם מטפלים בזה? מי מטפל בזה?

אתה מתכוון לאשפוזיות, למרכזי גמילה עירוניים? בזה מטפל משרד הבריאות.

כבוד היושבת-ראש שאלה לגבי תקציבי הרשות.

אני שואל עוד שאלה. כשאת עונה, תעני גם לי.

מוסיף חבר הכנסת דוד ביטן שאלה נוספת לגבי מרכזי גמילה מסמים.

מי מטפל בזה? זה מהתקציבים שלכם או מתקציבים אחרים?

איך הם מתוקצבים?

אשיב. מרכזי גמילה ברובם אינם מתוקצבים על-ידי הרשות. הקמנו אותם בעבר ובמרוצת השנים – למשל קהילות טיפוליות בשנת 1998 הועברו לאחריות של משרד הרווחה ביחד עם התקציב הייעודי ומאז משרד הרווחה אחראי לזה. משרד הבריאות אחראי על אשפוזיות. משרד הבריאות מחזיק את היחידות לגמילה באשפוז והוא מתקצב אותן.

בעצם הסעיף של טיפול ושיקום אצלכם, מה הוא כולל?

למשל את כל הקהילה הטיפולית לנשים, "מבט נשי" בחיפה שהחזקנו עד לאחרונה. העברנו אותו למשרד הרווחה וכרגע יש שלב ביניים ומשרד הרווחה מוציא מכרז. הוא הוחזק בשיתוף עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות וכרגע משרד הרווחה עורך מכרז לנושא של טיפול בנשים.

כל ה-4.4 מיליון שקל הלך לשם?

לא.

יש טיפול בתחלואה כפולה, יש לנו 5 מרכזים בהם אנחנו מטפלים, גם בבתי-חולים. יש לנו טיפול בנוער – יש כמה מרכזים. יש החלפת מזרקים.

אילו מרכזים?

בעמק הירדן ובגולן, לטיפול בנוער. שם אין גוף אחר, כמו "אל סם", שיכול לתת מענה. פעם היינו מפוזרים יותר. היום אנחנו רק בשני המקומות הללו. יש החלפת מזרקים שאנחנו מממנים, שזה חלק מסל הבריאות אבל יש איזו חלוקה בינינו. כל הדברים הללו מתוקצבים בסעיף טיפול ושיקום.

כלומר בטיפול ושיקום אנחנו מדברים על מספר פרויקטים, ביניהם למשל נוער, ביניהם החלפת מזרקים.

גם מלגות.

למשל פרויקט לעולי רוסיה.

האם אפשר לומר שאלה בעצם פרויקטים אשר עדיין לא עברו למשרדים המקצועיים?

אלה דווקא פרויקטים חדשים יחסית, למשל החלפת המזרקים.

בחזון, משרד הבריאות אמור לקחת על עצמו את נושא החלפת מזרקים, למשל?

ברגע שאנחנו נותנים דבר אחד אנחנו מתלבטים על דבר שני. אתן דוגמה, כאשר העברנו את הקהילות הטיפוליות בנינו ופיתחנו את כל מערך הטיפול בנוער ומימנו אותו. עכשיו העברנו את הטיפול בנוער, פרט ליוצאים מן הכלל שאנחנו עוד עושים, ועברנו ביחד עם משרד הרווחה לנושא שיקום תעסוקתי. כלומר, זו דרכנו: אנחנו יוזמים, עובדים.

הם יוזמים משהו וכאשר הוא מבשיל הם מעבירים למשרד אחר.

את כל הדברים האלה אתם תשמעו דווקא מנציגי המשרדים, שיוכלו להראות לכם מה אנחנו עושים ביחד. הסיסמה שלנו היא לא הכול אנחנו לבד, הסיסמה שלנו היא "ביחד" ובזה חשיבותנו.

אין בעיה. רק רצינו להבין.

עוד שאלה קטנה. הוסטל, למשל, שיקום אסירים שנגועים בסמים אחרי בית-הסוהר, בשנה-שנתיים לאחר השחרור שלהם, זה באחריותכם?

ההוסטלים של האסירים הם באחריות הרשות לשיקום האסיר.

אתם לא נוגעים בהם?

יש לנו שיתופי פעולה מקצועיים איתם, אבל אנחנו לא מממנים אותם.

בעבר, בתחילת הרשות, מימנו גם את זה אך זה הועבר. אבל יש לנו פעילות רבה בתוך בתי הסוהר, כאשר האנשים שלנו מדריכים ומאמנים ונותנים קורסים בדגש על נוער. אנחנו עוזרים לשירות בתי-הסוהר ברכישת תרופות יקרות יותר. יש עבודה והכול נכנס בסעיף טיפול ושיקום.

אולי עוד נושא אחד שבעיניי הוא הכי חשוב, יש לנו קרן מלגות למכורים נקיים, לאנשים שנגמלו. בכל שנה בסביבות 200,000 שקל. מקבלים את זה אנשים אם רוצים ללמוד סנדלרות, משפטים או הנדסה, כל אחד לפי מה שהוא מבקש ואנחנו מסייעים להם. הדגש הוא על רכישת מקצוע שאתו יוכלו להתפרנס. זה באמת מגוון עצום. אנחנו רואים את זה כאחד מן התפקידים החשובים בתחום הטיפול והשיקום.

יש שקף גם של הכנסות?

ככל שתיתנו לנו יותר זמן נוכל יותר לדווח.

אם תוכלו לפרט, לשאלת חבר הכנסת ביטן, את ההכנסות. מהנייר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אני כבר עושה "ספוילר", אני מבינה ש-95% מהתקציב או יותר מכך הוא מתקציב המדינה.

בעיקרון התקציב שלנו ניזון מתקציב המדינה. תרומות לצערנו הרב – אנשים לא אוהבים לתרום לסמים. לאופרה הם תורמים, לתיאטרון הם תורמים, לסמים לא כל-כך תורמים.

אז כל התקציב, 45 מיליון שקל, הוא מתקציב המדינה?

לא. יש תקציב מקרן החילוט, קרן שמנוהלת במשרד המשפטים, באפוטרופוס הכללי.

כמה כסף מגיע אליכם משם?

מקבלים סדר גודל של 2-4 מיליון שקלים.

זה באופן קבוע בכל שנה?

לא. יש ועדה שמחליטה על הדברים ומחלקת את זה לא רק לנו.

רק כשאתה מקבל אתה מתחיל לחלק את זה?

אולי אני אסביר כי אני נשיא מועצת החילוט עכשיו.

אנחנו מתקצבים את זה בתור הוצאה מותנית בהכנסה.

מר גורני, תסביר בבקשה ואז נעבור לנציג משרד האוצר.

מה, למשל, אתם משאירים על תנאי פה?

כאן היה 2-2.5 מיליון.

מה נשאר על תנאי?

זה כבר דבר שנעשה. זה על-פי מאזן מבוקר.

אני שואל, בתחילת השנה מה מותנה בהכנסות מהאפוטרופוס?

יש את ההסברה, יש את הפעילות בקהילה, יש את המחקר. במהלך השנה זה משתחרר.

הסכום הזה לא גדול, הוא 2-3 מיליון שקל. יש קרן שנקראת קרן החילוט.

על-פי סעיף 36ח(ב) לפקודת הסמים המסוכנים.

היא אומרת שבנוסף לכל הנשאר של עברייני סמים, ניתן לחלט את רכושם ואת כספם במידה והדבר נוגע בסמים. החילוט נעשה על-ידי בתי-המשפט ויש מועצת חילוט, שבראשה עומדת הרשות ולצדה נציגים של משרדי הממשלה: משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים. כלומר יש 4-5 נציגים שבסמכותם לחלק את הכסף.

אתם מקבלים משהו מזה?

בוודאי. ה"קונים" הגדולים של הקרן הזאת זה משטרת ישראל, שהיא בעצם הביאה את הכסף, הפעולות של המשטרה מביאות את הכסף, אבל רוב התקציב שהרשות לוקחת – מי שירצה יוכל לקבל מאתנו את דוחות החלוקה.

כמה מזה הולך לפה? לא הבאתם שקף על ההכנסות. כמה מ-45 מיליון שקל מגיע מהקרן?

אמרנו, 2-3 מיליון שקל.

הוא אמר: מהאפוטרופוס הכללי.

זה קרן החילוט.

קרן החילוט מנוהלת על-ידי האפוטרופוס הכללי. זו הקרן, רק היא.

הוא מנהל את הקופה אבל הוא לא מנהל את החלוקה.

לשאלתך, חבר הכנסת ביטן, בתקציב הזה 2.686 מיליון שקל התקבל מקרן החילוט.

רק שאלה אחרונה ששאלנו קודם לגבי משכורות הבכירים ברשות.

אין לי את הנתונים כאן, אני לא יכול להגיד לך.

מה זאת אומרת? אתה משלם להם משכורת בכל חודש במשך שנים רבות.

אבל אני כבר בגיל שלא כל-כך זוכר. מדובר על מנכ"ל תאגיד ממשלתי דרגה 4.

כמה מקבלי שכר כזה יש בדרגה הזו?

יש אחד.

ומתחתיו? סמנכ"ל, המדען הראשי, הרופא הראשי?

יש סמנכ"ל, יש חשב, יש עוד אדם אחד.

מה הן משכורות הבכירים, המנכ"ל והסמנכ"לים שמתחתיו? כמה מקבלי שכר בגובה הזה, שנגזר משכר מנכ"ל חברה ממשלתית, יש ברשות? רק לסבר את אוזן הציבור, מדובר על בין 38-41 אלף שקלים בחודש ברוטו.

לא, לא.

אז תתקנו. הוא כרגע אמר: מנכ"ל של תאגיד ממשלתי. זה שכר שנגזר משכר שר, רק לסבר את אוזניכם.

לא, לא.

לא הבנתי, אתה החשב או אני החשבת?

סדר גודל של 28,000 שקל ברוטו – זה מה שהמנכ"ל מקבל.

והסמנכ"ל? והמדען הראשי?

המדען הראשי הוא "פרילנסר".

אגב, מה זה אומר "פרילנסר"?

שהוא לא עובד שלנו.

הבנתי מה זה אומר מבחינתכם חשבונאית, אבל מה זה אומר מבחינת היחסים? אני מבינה שאתה לא עובד הרשות.

אין גוף שאין בו משכורות. לאן את רוצה להוביל? מה המגמה?

לדעת מה גובה המשכורות בגוף הזה. זה גוף ציבורי.

יש גוף ציבורי שאין בו משכורות?

לא. נאמר פה מספר. תקן אותי אם אני טועה, אני יודעת ששכר של מנכ"ל חברה ממשלתית בשירות הציבורי הוא 90% משכר שר.

זה שונה.

יש ועדה לקביעת שכר בתאגידים ציבוריים.

יכול להיות שלהם הממונה על השכר אישר סכום מסוים.

אין שום בעיה, לכן אני מנסה לברר אולם הנתון פה לא ברור.

זה היה בעבר. משנת 1996, אם אני לא טועה, יש ועדה ציבורית שמנוהלת על-ידי משרד האוצר, שהיא קובעת סיווג של תאגידים סטטוטוריים והיא קובעת לפי מבחנים שיש לה, מרמה 1 ועד רמה 8, כאשר בין היתר שכר המנכ"ל נקבע לפי מידת ההכנסה הכלכלית שמכניס התאגיד. למשל ברשות לניירות ערך השכר גבוה הרבה יותר מאשר ברשות לשיקום האסיר.

זה לא רלוונטי לענייננו. זה לא קשור. אמרתם כרגע שלרשות אין הכנסות, יש לה הוצאות, וטוב שכך, זה רשות, אנחנו לא מצפים מהרשות הזאת להיות תאגיד בעל רווח.

רציתי רק לסבר את האוזן בדבר שכר המנכ"ל, שהוא לא מוצמד לשכר סגן שר.

אז מה הוא?

הוא מוצמד לשכר של מנכ"ל חברה ממשלתית?

מנכ"ל תאגיד ממשלתי דרגה 4 בדירוג המנהלים בתאגידים ציבוריים.

איזה אחוז זה משכר מנכ"ל חברה ממשלתית? מה זה דרגה 4? אנחנו לא מומחים בעניין הזה.

אמרתי, זה סדר גודל של 28,000 שקלים ברוטו בחודש.

זה 70% בערך? 80%?

זה שכר המנכ"ל.

זה לא על-פי אחוזי שכר סגן שר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי, במיוחד לאור חוק ההסדרים שצריך להגיע. אחרי ששמענו את הסקירה- - -

הסקירה טרם הסתיימה.

לא נשב פה 4 שעות לשמוע את כל הסקירה. תענו לנו על מה שאנחנו רוצים להבין על מנת שאני אשתכנע כי אני עוד לא החלטתי אם אני בעד או נגד הפירוק של הרשות והעברה למשרד ממשלתי, לרשות אחרת. פרט לכך שאתם בקשר עם משרדים אחרים ואפשר לבוא אליהם כרשות באופן הרבה יותר טוב, את זה הבנתי, לְמה אתם מתנגדים? האם לדעתכם זה יפגע בפעילות שאתם עושים היום וגם בתקציבים, בפעילות ובתקציבים שהולכים לעניין הזה? תסבירו לי את זה. זה מעניין אותי.

אין הנחתום מעיד על עיסתו. הייתי מעדיף שנציגי המשרדים יענו.

אין בעיה. נמצא פה נציג משרד האוצר שצריך לצאת.

לפני שאני שומע את משרד האוצר, אני רוצה לדעת מכם, לא ממשרדי הממשלה, עכשיו יש לכם פעילות בהיקף של 45 מיליון שקל, יש לכם הנהלה, יש לכם מומחיות שצברתם לאורך שנים. ברגע שאתם עוברים לרשות אחרת, להיות אגף ברשות הזאת, למה אתם בעצם מתנגדים לזה? האם הפעילות שלכם תיפגע? האם התקציב ירד?

בוודאי.

בוא תגיד לי.

כל המהות שלנו – אתן לה להגיד.

לא. משפט אחרון לך ואז נעבור למשרד האוצר אז מה שאתה רוצה להגיד תגיד עכשיו.

אנחנו לא רוצים לשמוע הרצאה. תגיד לי למה.

את התשובה ייתן המנכ"ל בפועל, הוא אמון על הדברים.

אני מבקש את זכות התשובה להעביר לאורית שטרנברג.

אני ראש אגף הדרכה ומידע.

אבל אתה צריך לומר מה ייפגע, לא היא.

אני סומך את ידיי עליה.

ברשותך, אני אשת השטח.

בבקשה, תעני במשפט ונעבור לנציג משרד האוצר.

זאת שאלה חשובה מבחינתי, אומר לך את האמת.

לפיכך נתכנסנו, כל הדיון היום עוסק בזה.

זה חשוב. אני רוצה לשמוע מהם. ממשרד האוצר הבנתי, הם תמיד אוהבים רפורמות. תגידו לי אתם, תענו על השאלה הזאת, לא מסביב.

אומר לך, אל"ף, מה תהיה הבעיה אם ניכנס תחת גוף שנתפס כגוף של אכיפה, ובי"ת, אם נהיה מחלקה בתוך אגף שיעסוק במניעת פשיעה.

הדבר הראשון, ואני חושבת שהצגנו את זה פה בצורה ברורה מאוד, הרשות אינה עוסקת במניעת פשיעה, הרשות עוסקת בבני אדם. הרשות נותנת מענה למכורים, למשפחות שנמצאות במצוקה, לבני נוער, ולא משנה איפה הם נמצאים. אנחנו מגיעים לכל ילד וילדה, גם בלילות. בקיץ אנחנו מגיעים אליהם לחופים, למרכזי הבילוי, אנחנו נמצאים איתם ונותנים להם מענה. כאשר אדם פונה ומבקש עזרה, גם בלילה, הוא יקבל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע מענה מאתנו. אנחנו הגוף המקצועי שיכול לתת את המענה הזה. אף אחד, פרט לנו, לא מצוי בכל הפרטים הקטנים ולא יכול להגיב בצורה כל-כך מהירה, יעילה ונכונה כמו הרשות.

אפשר להפוך את זה לכסף ואפשר לומר שנחסוך 20 מיליון שקלים. הנזק שייגרם לכל-כך הרבה משפחות, הנזק שייגרם לכל-כך הרבה אנשים במדינת ישראל יהיה הרבה יותר גדול מ-20 מיליון שקלים. לכן צריך להבין שעבודת הרשות אינה עבודה של כסף אלא עבודה של דיני נפשות. אנחנו עושים עבודת קהילה, אנחנו מגיעים לכל מקום. לדוגמה, רק עכשיו מסיימים 20 מכורים נקיים תואר ראשון בקרימינולוגיה בבית ברל. זה לא מובן מאליו. הרשות למלחמה בסמים היא הגוף שמלווה אותם, הגוף שמסייע להם, הגוף שנמצא שם איתם יום-יום שעה-שעה על מנת שהם יגיעו למקום הזה. אנחנו נמצאים בכל מקום, בכל מצב. זאת העשייה שלנו.

דבר נוסף, אם מישהו חושב שנוכל לתכלל תכלול בין-משרדי עבודה של טיפול, של שיקום, של מניעה, של הדרכה – לא נוכל לעשות את זה מתוך מחלקה במשרד שמטרתו מניעת פשיעה.

יש לי שאלה. האם אי-פעם בשנים האחרונות מבקר המדינה כתב דוח על הפעילות שלכם?

בוודאי, מבקר המדינה בדק אותנו לא פעם ולא פעמיים.

רק לפרוטוקול, לסבר את אוזן הציבור, מכיוון שאתם לא זוכרים או לא יודעים, הממונה על השכר במשרד האוצר יודע, זוכר ואף פרסם את נתוני השכר. ראש אגף פיתוח כוח אדם – עלות ההעסקה הממוצעת 32,000 שקל, שכר ברוטו 24,000 שקל. מנהל אגף קשרי חוץ – עלות ההעסקה 33,000 שקל, שכר ברוטו 23,000 שקל. סמנכ"ל – עלות ההעסקה 56,000 שקל, שכר ברוטו 41,755 שקל. מנהל אגף טיפול ושיקום – עלות ההעסקה 56,000 שקל, שכר ברוטו 37,000 שקל. מנהל אגף כספים (גזבר) – 55,000 שקל עלות העסקה ממוצעת, שכר ברוטו 38,000 שקל.

אולי עוד הערה, שכל השכר הזה הוא שכר מאושר ולא קיבלנו במשך שנים אף הערה של הממונה על השכר על חריגות או דברים לא תקינים.

אף אחד לא טען דבר כזה. ביקשנו לדעת נתונים, מידע.

בבקשה, נציג משרד האוצר. הוא פשוט צריך לעזוב וכבר עיכבתי אותו זמן רב.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. רציתי להסביר את הרעיון של סגירת הרשות והעברת הפעילות למשרד לביטחון פנים באמצעות אגף ייעודי שייקרא לצורך העניין "המאמץ האזרחי".

וגם תסביר למה זה צריך להיות בחוק ההסדרים ולא באופן רגיל. מעניין אותי לדעת כי אני צריך להחליט על זה בסופו של דבר בוועדת הכנסת, אז תסביר למה זה חייב להיות בחוק ההסדרים ולמה לא לעשות את זה בצורה מסודרת.

אסביר את זה. זו שאלה טובה. לפני כן אגיד שזה אושר גם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, הוא נתן את אישורו למהלך הזה.

למה זה שייך לחוק ההסדרים? כי בעצם יש לזה משמעויות פיסקליות. מרגע שאנחנו מקצצים בתקציבים של משרדי הממשלה- - -

למה זה לא יכול לבוא בהליך חקיקה רגיל?

לכאורה אפשר לבטל את כל חוק ההסדרים ולעשות את כולו בהליכי חקיקה רגילים- - -

נכון.

הרמת לה להנחתה.

הרעיון הוא שבעצם על מנת להתכנס למסגרת התקציב היעילה והמהירה – זה באמצעות חוק ההסדרים. אבל זאת כבר שאלה פילוסופית משמעותית.

אני מבקש לומר כמה מילים. עשו לנו מארב מתוכנן, ללא התייעצות, ללא שום דבר. הופתענו לגלות את הדבר הזה.

אז הנה התכנסנו לשולחן, אפילו שולחן עגול, כדי לשמוע, אז בואו נשמע.

בדבר הזה צריך להיות דיון מקצועי.

אז הנה הדיון.

לא, לאור הדברים שנאמרו כאן ודברים שלא נאמרו כאן.

עוד לא נבחרתי לשרת האוצר או לממונה על התקציבים.

גברתי היושבת-ראש, אולי צריך לסגור את הרשות אבל צריך לעשות את זה בהליך מתאים ולא במחטף ולא בחטיפה.

איתן גורני, מעכשיו אנא מלא פיך מים לכמה דקות. אמיר אדרי, בבקשה.

אסביר את הרעיון. בעצם הרשות למלחמה בסמים היא לא המטרה, היא האמצעי שבאמצעותו המדינה מטפלת בכל תחום הסמים. כל תחום המניעה קיים היום במשרד לביטחון פנים באמצעות "מצילה" ו"עיר ללא אלימות", שמטפלים בעיקר במניעה בתחום האלימות ובהסברה בבתי-הספר באמצעות פעילויות שונות.

לתפיסתנו, לאחר מספר דיונים שקיימנו, יהיה נכון להעביר את כל תחום המניעה.

עם מי קיימתם את הדיונים?

תן לי להשלים. הקשבתי לך. דיברת הרבה מאוד. אני מבקש ממך להתאזר בסבלנות.

אתנו קיימתם דיונים? עם נציגי העיריות קיימתם דיונים? לא התקיים שום דיון.

הממשלה קיימה דיון והצביע בעד. מי שקובע זה הממשלה. הממשלה קיימה דיון והצביעה בעד.

לגופו של עניין, אני שוב חוזר, אני מבקש להשלים את דבריי, לאחר מספר דיונים שקיימנו אנחנו סבורים שנכון יותר להעביר את כל הפעילות של עולם מניעת הפשע למשרד לביטחון פנים, להקים אגף, לאחד בין תוכנית "מצילה" לבין "עיר ללא אלימות" לבין הרשות למלחמה בסמים, אגף שלצורך העניין ייקרא "המאמץ האזרחי" והוא יסתכל על כל עולם המניעה. בעצם הוא יתכלל את זה ויסתכל על זה בראייה כוללת.

גם טיפול ושיקום יעשה המשרד לביטחון פנים? גם הסברה הוא יעשה?

גם את זה הוא יעשה.

המשרד לביטחון פנים לא מתמודד בכלל.

אני מבקש, אם אפשר, לשמור על סדר כי אי אפשר לדבר כך.

מעבר לדברים האמורים, מעבר לראייה הכוללת, שהמהלך הזה ייצר הסתכלות כוללת על תחום מניעת הפשע, כלומר המשרד לביטחון פנים, לצורך העניין, יכול לתעדף ולהחליט שהוא מקצה יותר כסף לתחום הסמים ופחות לתחום מניעת הפשע, עצם איגום המשאבים למקום אחד שבו ייקבעו סדרי עדיפויות הוא נכון יותר בראייה הלאומית וזה יכול להוביל – אני לא יודע להגיד בוודאות – גם להקצאת משאבים גדולה יותר לתחום הסמים, כי ברגע שמסתכלים על הכול בראייה כוללת זה מייצר סדרי עדיפויות וחשיבה נכונה יותר.

ידידי, אתה יודע שיש ועדה במשרד- - -

תן לו בבקשה לסיים.

מעבר להסתכלות הכוללת שתיווצר כתוצאה מסגירת הרשות והעברת פעילותה למשרד לביטחון פנים, ייווצר גם חיסכון תקציבי.

מאיפה?

הפעילות של הרשות דומה מאוד מבחינת המבנה הארגוני לתוכנית "מצילה" ולתוכנית "עיר ללא אלימות", גם מבחינת הרכזים ברשויות.

המדינה לא מתמודדת עם עבריינים. עוד תקציבים יינתנו?

הרשות למלחמה בסמים מפעילה רכזים בבתי-הספר, בדומה לתוכנית – אולי אתה מכיר את זה מהרשויות המקומיות, מכיר את הכפל הזה שקיים, גם מבחינת הרכזים וגם מבחינת עלויות תקורה.

מ-45 מיליון שקל אתם רוצים לקצץ 20 מיליון שקל? איך הפעילות תהיה טובה יותר? תסביר לי.

אני מדבר על התייעלות.

איזו התייעלות? מאיפה? אתם אומרים שתהיה התייעלות של 20 מיליון שקל. נכון? מאיפה? מפה? מ-45 מיליון שקל?

קודם כול אני רוצה להגיד שהמטרה המרכזית שלנו היא לא החיסכון התקציבי. המטרה העיקרית שלנו היא לייצר הסתכלות כוללת ולייצר אפקטיביות גבוהה יותר לעבודת הממשלה. זאת מטרת-העל. זה לא החיסכון התקציבי.

אבל אמרת שזה בחוק ההסדרים בגלל הכסף.

יש כאן גם תועלות שנלוות לחיסכון התקציבי, אבל זה לא המטרה העיקרית.

אני רוצה לדעת. אמרת שעשיתם עבודה, שערכתם ישיבות בעניין הזה. אתם טוענים שיהיה חיסכון של 20 מיליון שקל. תגיד לי בבקשה- - -

לא רק ברשות למלחמה בסמים אלא גם ב"עיר ללא אלימות" ו"מצילה". זה מכל הפעולה הזאת, מכל המהלך. אתן לך קצת דוגמאות לחיסכון.

ב"עיר ללא אלימות" יש הסדר עם הרשויות המקומיות, יש איזה מאצ'ינג. ברגע שמקצצים שם יהיה קיצוץ גם ברשויות המקומיות, זה לא יישאר באותו היקף ואז התקציב ייפגע. זה תוכנית שמופעלת בעיקר בבתי-ספר.

ל"עיר ללא אלימות" ול"מצילה" יש מנהל פרויקט אחד?

יש שניים.

זה דוגמה קלסית להתייעלות שאפשר לעשות.

תתייחסו גם אלינו.

איך אתם אומרים שאפשר להוריד 20 מיליון אם אתם לא יודעים ממה? זה לא הולך כך.

ל"מצילה" יש בוס?

יש מנהל לאגף "מצילה" ומנהל ל"עיר ללא אלימות".

במשרד לביטחון פנים?

כן. הפעילות של שתי התוכניות האלה – הן זהות.

אתה בדיוק נוגע בנקודה.

אפשר לאחד אותן ובאמצעות זאת לחסוך כסף.

מי מטפל במחקר, למשל?

הולכים לאחד את "מצילה" ואת "עיר ללא אלימות"?

זה מה שאנחנו מציעים, לאחד בין "עיר ללא אלימות", "מצילה" והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ולהקים- - -

גם פה יש מאצ'ינג. זה הסעיף המרכזי של ההצעה.

אני רוצה לדעת מה-20 מיליון שקל, מאיפה מקצצים. תגיד לי, אני רוצה לדעת.

אני מסביר. קודם כול, מהאיחוד של "מצילה" ו"עיר ללא אלימות". אפשר לאחד ביניהן.

את זה אתה יכול לעשות בלי קשר לרשות.

זה חלק מן המהלך הכולל. מעבר לזה, ברשות, לדוגמה בתחום הדוברות, ברגע שמאחדים לא צריכים כל-כך הרבה דוברים של שלוש ישויות שונות. כנ"ל חשבות, כנ"ל ייעוץ משפטי, כנ"ל הרכזים ברשויות.

אבל הנזק יהיה של מיליארדים.

האמן לי שאנחנו מבינים את זה.

היום ב"מצילה" ו"עיר ללא אלימות" מה התקציב?

ביחד 70 מיליון שקל.

כלומר 70 מיליון שקל ועוד 45 מיליון שקל.

התקציב בבסיס של הרשות הוא 30 מיליון שקל.

אז איך הגענו ל-45 מיליון שקל?

הספירה פה שונה קצת. אני יכול להסביר.

אני מבקש לומר משהו בשתי שניות.

לא, הוא ברשות דיבור. אתה דיברת שעה, לא שתי שניות.

אני רוצה לסיים להסביר את התועלות ואז יהיה לו מספיק זמן להתייחס. אני רוצה להסביר את כל התועלות, שיהיה ברור למה המהלך הזה טוב למדינה בסוף. מעבר לתכלול ולחיסכון התקציבי זה גם יוביל לשיפור הבקרה. בסוף אנחנו מדברים פה על תאגיד סטטוטורי, שרמת הבקרה שלו מבחינת המדינה לא מספקת. ברגע שנסגור את הרשות- - -

יש את מבקר המדינה. שאלתי על זה.

זה שיש את מבקר המדינה לא אומר שרמת הבקרה מספקת. מעבר לשלוש התועלות שציינתי: ראייה כוללת, חיסכון תקציבי ושיפור הבקרה, אני חושב שגם מבחינת תקציבים: אתה שואל האם המהלך הזה יוביל לגידול בתקציבים בתחום המלחמה בסמים – לדעתי התשובה היא כן. אתה יכול לראות את התקציב של המשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות, הוא גדל בצורה משמעותית. ככל שהנושא יופיע כחלק מסדרי העדיפויות של המשרד, ועכשיו כשהמשרד יקלוט את הרשות הוא בעצם יצטרך להסתכל על זה ולדרוש את התקציבים- - -

המשרד לביטחון פנים רוצה יותר שוטרים. לא מעניין אותו דברים אחרים. זה סדר העדיפויות היחיד שלו.

גם זה מעניין אותו. התקציב של "עיר ללא אלימות" גדל בצורה משמעותית מאוד בשנתיים האחרונות. השר הקודם לביטחון פנים- - -

תקציב הרשות בתקציב המדינה, מאיזה משרד הוא מגיע?

הסעיף התקציבי מופיע במשרד לביטחון פנים, אבל התקציב מגיע לרשות. רק מבחינה טכנית זה מופיע במשרד לביטחון פנים. לדעתי זה יוביל דווקא לגידול בתקציבים.

מעבר לכך, צריך לשאול כמה שאלות ולהבין איך הרשות הזאת עובדת בכלל. כרגע הציגו לנו דירקטוריון של 43 חברים. אי אפשר לנהל ולקבל החלטות עם כל-כך הרבה אנשים, זה לא סביר.

מבחינת הקצאת התקציבים הפנימית שביצעה הרשות, יש הרבה מאוד ביקורת, גם על כמות הכספים האדירה שהיא השקיעה בהסברה במקום בפעילות בשטח.

אני חושב שהסברה חשובה מאוד בתחום הסמים.

אבל השאלה איזו הסברה, לאיזה כיוון של הסברה.

למה לא לייעל את כל המערכת?

איך אתה יכול להגיד? הוא קובע חשיבות של הסברה? אחד הדברים הכי חשובים הוא הסברה. לו היינו יכולים להמשיך במצגת היינו יכולים להראות לכם כמה זה חשוב.

אם אתה מסביר כל היום על הקנאביס הרפואי, האם לשם צריך להקצות את הכספים? זאת השאלה.

אנחנו לא מתעסקים רק בקנאביס.

מה הסברתם על קנאביס רפואי?

מה רע בקנאביס רפואי? לא הבנתי.

הם הסבירו שהם תומכים, לזה הם הקצו את התקציבים שלהם, להסביר שהם תומכים בקנאביס רפואי. אני מציג את זה רק כדוגמה.

אנחנו רואים ברקע את התשובה. אני מפנה אתכם לשקף הזה על קמפיינים, שייכנס לפרוטוקול. כל המוזמנים יכולים להסתכל עליו.

התועלות המרכזיות שייווצרו כתוצאה מן המהלך הזה הן הסתכלות כוללת וקביעת סדרי עדיפויות בכל העולם האזרחי, המאמץ האזרחי, חיסכון תקציבי ושיפור הבקרה של המדינה בתאגידים סטטוטוריים. אלה שלוש התועלות המרכזיות שלדעתי יובילו בסוף-בסוף לגידול תקציבי וגם לשיפור היעילות.

תודה. רק שאלה נוספת אינפורמטיבית. אני מבינה נכון – תקן אותי אם אני טועה – שבחוק ההסדרים, במסגרת הביטול הזה בעצם אמור להתבטל חוק הרשות? יש סעיף בחוק ההסדרים לפיו החוק הזה נמחק?

כן.

נכון, אבל כל הסמכויות של הרשויות יועברו לשר לביטחון פנים על-פי הצעתנו.

חברי הכנסת רוצים להתייחס? חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

אי אפשר עכשיו להתייחס לכל ההיבטים, אבל בקיצור. המצב שקיים עכשיו בחוק ההסדרים – לא בגלל שעקרונית אני מתנגד לחוק ההסדרים בכלל, זה משהו אחר – אבל בנישה הזאת, במצב הזה של הרשות, עם כל ההערות שיש לי וכל החסרונות, מה שאמר הנציג הוא שמתכוונים לזרוק את התינוק והמים ביחד. זו שיטה שלא מקובלת עליי, זו שיטה לא נכונה שתחזור כבומרנג אלינו ואל החברה ותפגע יותר.

להתייחס אל כל הנושא מתוך עניין התקציב, כדי לחסוך כמה מיליוני שקלים, להסתכל על הכול בעיניים של פשע – אני חושב שאנחנו כחברה נאורה וכאנשי חוק לא יכולים להתייחס בפשטות הזאת ובנאיביות הזאת לכל העניין.

יכול להיות שצריך לשפר הרבה דברים ולשנות הרבה דברים, לא רק את עניין המשכורות, שחברת הכנסת תמר זנדברג צודקת בעניינים האלה. המטרה שלנו לשפר ואכן לקדם מלחמה בסמים בצורה הנכונה והיעילה ביותר. לכן באמת צריך דיון מעמיק יותר. לא סתם שאלתי על מבקר המדינה. אני חושב שאתם גם התייחסתם לעניין ביותר אמביציות. תהיו אובייקטיביים. אנחנו גם אובייקטיביים מאוד ונמצא את הדרך הנכונה לפתרון הבעיה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

גם אם יש דברים לא טובים ברשות, ואין גוף ציבורי שעובד כשהכול מאה אחוז, ראיתי שהפעילות שלהם חשובה ומוערכת. לא נחה דעתי ממה שאמר משרד האוצר לגבי הקיצוצים שהם הולכים לעשות. הם מדברים על קיצוץ של 20 מיליון שקל. יש הבדל בין התייעלות לבין קיצוץ בפעילות. עד שלא אראה מסמך מסודר כזה אני מודיע שלא אעביר את הסעיף הזה במסגרת חוק ההסדרים.

תודה רבה. יש גורמים רבים שנרשמו לדיון וזמננו הולך ומתקצר. נעבור עכשיו לכמה גורמים ואז נחזור אליכם, אנשי הרשות.

היתה שאלה של חבר הכנסת ביטן.

כרגע הוא נתן לך את הדבר הכי טוב שיכול היה לתת. אליו יבוא חוק ההסדרים והוא יחליט על הפיצולים, אילו סעיפים ירדו, אילו סעיפים ייכנסו. אני רק רוצה לומר לך, יוסי הראל-פיש, בתור "פרילנסר" ברשות, אותם 20 מיליון שקל שעכשיו רוצים לקצץ זה ה-20 מיליון שקל שנוספו לכם לפני 3 שנים. עד אז התקציב של הרשות כרשות היה 10 מיליון שקל, עכשיו הוא 30 מיליון שקל. אז הנה, נמצאו ה-20 מיליון שקל.

אבל עדיין היינו רשות עצמאית ולא תחת מוסד אכיפתי.

אני אומרת ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן, ש-20 מיליון השקלים האלה – עכשיו אני משחקת לידיים שלכם – הם 20 מיליון שקל שלפני כמה שנים פתאום צצו, בלי הסבר, בלי שמישהו החליט לשלש את התקציב.

הוסיפו 20 מיליון שקל והוא אמר שאולי גם יוסיפו עוד.

יש לכך גם סיבות פוליטיות, ראינו שגם השכר טיפס ועלה ככל שהיו סיבות פוליטיות, ואז הסיבות הפוליטיות האלה הובילו לחקירת משטרה, ראה זה פלא, במפתיע.

בבקשה תנו לנציגים אחרים לדבר, זה חשוב לנו. לאחרים, לא רק לנו.

סימונה מורלי, מנכ"לית הרשות למלחמה בסמים באשדוד, בבקשה. נציגי השטח. אני רוצה לומר לפרוטוקול, קחי על עצמך, כרגע את מייצגת את כלל הרשויות המקומיות. מרכז השלטון המקומי נמצא בחופשה מרוכזת, כפי שגם הכנסת יוצאת לחופשה מחר. מכיוון שאנחנו בעד תנאי העובדים ולא רצינו להביא עובדי מדינה מחופשתם אז את עכשיו מייצגת אותם, יש לך כובע רחב שוליים.

חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, תודה על מתן זכות הדיבור. שמי סימונה מורלי, אני מנכ"לית החברה העירונית למאבק בהתמכרויות ואלימות באשדוד מזה 5 שנים.

אני חושבת שהמהות כאן באמת אינה ה-20 מיליון שקל. השאלה שצריכה לעמוד כאן על סדר היום – ואמר כאן נציג משרד האוצר, ששמעתי ממש כל מילה שלו בקפידה – איננה מניעת פשיעה. אנחנו מדברים על מניעת התנהגות אסוציאלית. כפי שיאמרו כאן חבריי, חינוך לא מקנים ברגע. זאת אומרת, כאשר אני מוחקת שורה מן התקציב החינוך פתאום לא ייעלם. זו הבניה של שנים, זו הבניה של תוכניות רובד אחר רובד על מנת להכרית התנהגות אנטי סוציאלית, ואחת מהן היא שימוש לרעה – אני מדגישה: לרעה – בנגע הסמים והאלכוהול.

אצלנו בעיר אשדוד הגוף שלנו, שבראשו עומד ראש העירייה, החליט להקים חברה עירונית, שכל עשייתה היא מניעה ומאבק בתחום הזה. כך שגם אצלנו יש "עיר ללא אלימות", אנחנו נאבקים בשני הדברים האלה. מצד אחד, אנחנו מדברים על רצף שמתחיל מהגיל הרך, בתוכניות ממש מהגיל הרך לינוקא, כי החינוך שאסור לשתות אקונומיקה, לצורך העניין, למרות שהוא זמין בניקיונות בסמוך לפסח, זה ממש מקביל לאיסור שתייה מסוימת עד גיל מסוים. כלומר, אנחנו מתחילים בהבניה מהגיל הרך, דרך הנוער, דרך בתי-הספר, דרך החינוך הבלתי פורמלי, דרך ההורים. כאן הרשות נותנת מענה, נדבך משמעותי מאוד לנושא של ההורים.

אני רוצה להבין, למה לך משנה אם זה אגף בתוך המשרד או רשות?

אגיד לך במה זה משנה. משנה הדיסציפלינה המקצועית. כאשר זה נמצא בתוך אגף תחת כותרת של מניעת פשיעה – שימו לב למושג, אנחנו מדברים על מניעת התנהגות. התנהגות יכולה להיות גם במסרים חיוביים מאוד. כאשר אני מדברת על הורה, על נושא של מתן גבולות, על נושא של שיח מקדם, על נושא של עיצוב התנהגות אני לא מדברת על מניעת פשיעה של ילד, אני מדברת על הילד שלך והילדה שלי, שמחר מסתובבת וחוסר המעש יכול להוביל אותה חלילה לשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול.

את מנהלת רשות עירונית עצמאית. לצורך העניין, כיום התקציב של הרשות שלך, שמיועד לכל הפעילות שאת עושה, מגיע במאצ'ינג מהרשות וממשרדי ממשלה, כנראה היום מהרשות אבל זה צינור למעלה למשרד לביטחון פנים. נניח שיהיה לך תקציב שיגיע מן המשרד לביטחון פנים, אולי קצת ממשרד החינוך, אולי קצת ממשרד הרווחה ומהרשות המקומית ואת תעשי אותו דבר שאת עושה. זאת השאלה.

זה קורה היום בפועל, אני מקבלת כסף ממספר גורמים ואנחנו כרשות מקומית את המאצ'ינג עושים עם כלל המשרדים. אבל אנחנו מאבדים כאן את הישות הסטטוטורית. כשאנחנו יושבים מול גוף כמו משרד החינוך בעיר שלנו, מינהל החינוך, יש את האצטלה של הגוף המקצועי שמדבר על מניעה, לא רק על מניעת פשיעה. יש את הגוף שמתבסס על מחקר, מתבסס על חומרי רקע והסברה ונשען גם על מחקרים קודמים שאני באה איתם כאג'נדה.

כלומר, את מדברת בעצם על ההדרכה המקצועית שאת מקבלת כאשת מקצוע מהרשות.

לא רק. אגב, אצלנו אנחנו מפעילים גם את תוכנית "עיר ללא אלימות" שלא קשורה לרשות.

אני בכוונה עומד על זה. את זה שאת עובדת מולם ורוצה לעזור להם, הבנתי.

לא קשור. אני רוצה לעזור לעיר שלי.

דיברו איתי גם האנשים בראשון לציון. אבל עדיין לא השתכנעתי ולא הבנתי מה ההבדל.

אומר לך מה ההבדל. מענה נוסף שאנחנו נותנים בעיר שלנו, אולי כי היושב-ראש הוא דוקטור שמבין את נושא הטיפול והשיקום, באשדוד אנחנו נותנים רצף מענים, מ"מאור", שזו יחידה לתחלואה כפולה, שאיתרע מזלה הרע שיש לה למשל גם בעיה של סמים וגם בעיה של סכיזופרניה ובעיה אחרת. אנחנו מקבלים תמיכה מדהימה של משרד הבריאות לצד התמיכה של הרשות. אם זה כסף נוסף למשל לנושא של שיקום. אם אנחנו מדברים על מתדון, לצורך העניין, יש אצלנו 240 מטופלים. הרשות מסייעת בכל הקשור להשמה תעסוקתית.

אם יסייע לך גוף אחר במשרד, יש הבדל?

יש הבדל בגושפנקה הסטטוטורית, כן, כי לא יהיה טיפול, כי יתעסקו רק במניעת פשיעה. מי יעסוק בנפש? אני באמת מדברת אמוציונלית, מדברת בצורה שמשקפת באמת את השטח. אנחנו מפעילים עשרות פעילויות מניעה על רצף המענים.

תודה רבה. עומרי פריש, מנהל כפר "איזון", בבקשה.

תודה על ההזמנה. אני איש שטח, אני עובד 22 שנים בתחום. הקמתי וייסדתי את כפר "איזון" שמטפל בצעירים שנפגעו בעיקר מסמי הזיות, חלקם בזמן הטיול בהודו ובדרום אמריקה וחלקם פה בארץ.

מבחינתי העניין מאוד-מאוד פשוט. אני תופס את הרשות – ואני גם עוזר שם ליזום כל מיני דברים כביכול כחברת סטארט-אפ – היא זאת שמרכזת את כל התיאום בין כל גופי הממשלה, זורקת רעיונות, מעלה אותם על הקרשים ואחר-כך משרד הרווחה לוקח את זה ולוקח את זה.

מה שיקרה הוא פשוט מאוד, כשאתה שם הכול במשרד לביטחון פנים, לא יעזור כלום, הפוקוס יהיה על אכיפה ועל פשיעה כי זה האוריינטציה של המשרד. כל מי שמתמודד עם נושא סמים בעולם יודע שזה מורכב גם מטיפול וגם משיקום וגם ממניעה וגם מהסברה וכולי. אתה שואל מי יעביר את הכסף. הפוקוס ברור לגמרי. הפוקוס ילך לאכיפה.

בתחום שלי, למשל, של התרמילאים, אני יודע מה הרשות עשתה כדי לעודד את מזעור הנזקים.

לשאלתך, אני לא יודע מי קבע את ה-20 מיליון שקל וגם לא ברור לי סדר הדברים.

אין להם תשובה לזה.

אני גם עוסק בניהול של כמה דברים, גם עמותות של נוער בסיכון, מכינות קדם צבאיות וכן הלאה. בסופו של דבר רוב הפעילות תימשך. מה שיימשך זה תפקיד אחד פה, תפקיד אחד שם. בסוף כל המהלך, הבכייה לדורות הזאת, יהיה בסוף על 3-4 מיליון שקל שייחסכו על כמה תפקידים שיאוחדו. בשטח בפועל המון מתאמים של הרשות עושים גם "מצילה", גם "עיר ללא אלימות", גם מתאמים של הרשות.

כל מה שלדעתי צריך לעשות כרגע זה לקחת את הרעיון המרכזי שלהם, לקחת את שני הגופים האלה ולהכפיף אותם לרשות, שהיא כבר גוף סטטוטורי שמקובל על משרדי הממשלה. כאשר המשרד לביטחון פנים יבוא למשרד החינוך או למשרד הבריאות להגיד לו משהו אז כל אחד בפינה שלו. פה יש גוף שנתפס כניטרלי ומקצועי. קחו את "מצילה" ואת "עיר ללא אלימות", תכפיפו אותם לפרויקט קהילה, לאותו פרויקט – אני לא רוצה כרגע להיכנס לניתוח ברזולוציה כזאת – ותראו שבעצם אז יש שיפור עצום.

יש ביקורת על הרשות? רוצים שדברים ייעשו שם אחרת? זה לא קשור בכלל לעניין שצריך לסגור את הרשות. העובדה שזה מגיע כדיון תקציבי בכלל בחוק ההסדרים ולא כדיון עקרוני, בעיני יש בזה טעם לפגם. אם יסגרו את הרשות זה יהיה בעיניי בכייה לדורות.

תודה. רק שאלה למשרד לביטחון פנים.

אני סמנכ"ל המשרד לביטחון פנים.

התוכנית "עיר ללא אלימות", למשל, זה פרויקט שאני מניחה שעוסק רק באכיפה או הוא עוסק גם בחינוך, מניעה והסברה? אנא סבר את אוזנינו.

כפי שנאמר על-ידי הנציגה מהרשויות המקומיות, חלק מתפקידי הפעילות בשטח הוא טיפול במה שאנחנו קוראים לו התנהגות אנטי חברתית. זה מיקוד הפעילות של הרשות, של "עיר ללא אלימות" ושל "מצילה", זה מה שמאחד אותם. בפועל, כפי שנאמר, בשטח הם אחודים בחלק לא מבוטל מן המקומות.

ברשויות המקומיות.

בשטח. בהתאם לכך, עם כניסתו של השר – לא קשור להחלטת הממשלה על הפירוק – הוא מינה צוות בתוך המשרד לבחון איך אפשר לשפר, לייעל ולטייב את הפעילות הזאת עם שלושת הגורמים האלה, שנכון להיום באופן אקראי עובדים ביחד, ואיפה שפחות נעים להם לא עובדים ביחד. אנחנו רואים חשיבות לא מבוטלת לכך שהם באמת יעבדו ביחד. המדריך שמגיע לבית-ספר מטעם הרשות ומלמד את כיתה א' בענייני סמים ואלכוהול, אין שום סיבה שבמפגש הזה לא יטפל גם בענייני אלימות, מניעת התנהגות אנטי חברתית.

ומה עם מבוגרים?

מעבר לזה, יש לא מעט פעילויות שמתחברות, למשל סיירות הורים שמסתובבות בחוץ. הצלחנו לארגן את סיירות ההורים, שכל אחד מן הגופים, משלושת היחידות האלה, הפעיל, לארגון אחוד, כך שכאשר ההורים מסתובבים בפארקים- - -

והגוף שמכשיר אותם הוא הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול כי יש לנו את הידע להדריך ולהכשיר אנשי מקצוע, לא למשרד לביטחון פנים.

נכון.

אחד הדברים שעושים בעיריות דרכם, למשל, זה בחינה של אנשים שיכולים ללכת למרכזי גמילה, מעקב אחר האנשים האלה, גם לפני, גם באמצע וגם אחרי. מי יעשה את זה?

אגב, ממה שנמסר כאן, את עיקר הפעילות הזאת עושים משרדי הרווחה והבריאות כבר היום.

מי יעשה את המחקר במשרד לביטחון פנים?

השאלה גם איזה מחקר.

אני לא נכנס לזה, לאיכות המחקר.

זה כן משנה.

היום אני לא יכול להיכנס לזה. יש מחקר, אני לא נכנס לשאלה על איכות המחקר.

לא רק שאלת האיכות אלא גם לאן הוא מכוון.

אין מקצועיות בתחום הזה בכלל. אין היום מקצועיות במחקר מדעי בתחום ההתמכרויות וכל מה שקשור לדברים המורכבים של צריכת חומרים ממכרים במסגרת המשרד לביטחון פנים.

אז על מה המחקר?

המחקר היום נעשה ביחד עם גופים בינלאומיים שמתמחים ומתמקצעים בנושא הזה. אני יושב פה כבר כמה שעות ועוד לא שמעתי משפט אחד בצד המקצועי, למה צריך גוף עצמאי מבחינה מקצועית. תסתכלו על הדוגמה של האלכוהול במדינת ישראל, תראו מה קרה בשנות התשעים כאשר הוא לא היה תחת שרביט ניצוח של רשות לאומית ושיעורי ההשתכרות עלו מ-6% ל-22%.

ומה עם סמי "פיצוציות"?

ברגע שזה נכנס אל תוך הרשות הלאומית ונעשתה עבודה מתכללת עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים הצלחנו להוריד את שיעורי ההשתכרות בחזרה ל-10%.

כולל חקיקה.

בוודאי, אבל מי הוביל את החקיקה? זה חקיקה ומניעה וטיפול.

בדיוק. לא רק אנחנו.

זה מגוון קומפריאנסיבי. כל שאני אומר הוא שאם מסתכלים מבחינה מקצועית על התחום של התמכרויות לסמים ואלכוהול ומסתכלים איך היום בעולם, עם הידע המדעי שהצטבר והניסיון שהצטבר במדינות אירופה וצפון אמריקה, ידוע מכל ההצלחות שמוכיחות את זה שחייבים גוף שיכול לתכלל את זה בין משרדי הממשלה ולהוביל מדיניות לאומית. כאשר זה קורה, זה קורה גם בתוך הרשויות המקומיות כבבואה.

אתה רק מתעלם מזה שהעולם – אני מסכימה אתך לחלוטין, דרך אגב – בתחום של מניעת התמכרויות הולך לכיוון של מניעת שימוש לרעה, תכלול התנהגויות. בעולם, ואת זה אצטט מנייר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהונח בפנינו בישיבה הראשונה: "המלחמה בסמים כפי שהכרנו אותה בעולם נחלה כישלון". יש שינוי מן המדיניות הזאת לכיוונים אחרים, לכיוונים של טיפול במניעת התמכרויות, טיפול בשימוש לרעה בחומרים.

צריך לשנות את הדברים, אין ספק.

כבוד יושבת-הראש, התשובה היא: זו בדיוק הסיבה שצריך רשות לאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. אנחנו נמצאים בקשר עם כל אותם גורמים בינלאומיים ללמוד את השינויים הללו, אנחנו עם יד על הדופק, אנחנו בקשר עם כל הגורמים בארץ במשרדים השונים כדי כל הזמן להיות בחזית, כדי לדעת מה קורה ולאיזה כיוון השינויים מתפתחים. השינויים הללו מורכבים מאוד, זה לא שחור-לבן, זה לא כן לגליזציה-לא לגליזציה. המורכבות הזאת מחייבת עבודה מקצועית של אנשי מקצוע, ביחד עם מקבלי ההחלטות, ואת זה אפשר להוביל לא מתוך מחלקה בתוך אגף, את זה אפשר להוביל כרשות ממשלתית.

למה לא לעבוד הפוך, להשאיר את הרשות ולהעביר את הפעילות של "מצילה" ו"עיר ללא אלימות" לרשות? כך אתה מתמקצע הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר תקציב וגם חוסך כסף ומתייעל. למה לא לעשות את זה הפוך?

שמעתם קודם את נציג משרד האוצר. הצעת הפירוק היא שלהם. הם הביאו את זה לממשלה והממשלה החליטה מה שהחליטה. כפי שאמרתי, השר לביטחון פנים עם כניסתו למשרד ראה את הגופים השונים שפועלים בתחומים משיקים מול יעדי קהל דומים או זהים לעתים- - -

למה לא להעביר אותם לפעילות של הרשות?

הוא הקים צוות שבוחן מה צריך לעשות. המשרד לביטחון פנים נכון לעכשיו לא מגובש האם זה צריך להיות בכיוון של מה שהציע משרד האוצר.

אז למה עושים את זה בחוק ההסדרים, אם כך?

אז למה מציעים לסגור את הרשות?

הצוות הזה עדיין עובד במשרד לביטחון פנים?

אם הצוות עוד עובד, איך הגיעו למסקנות?

מי עומד בראש הצוות?

המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים.

הוא אמור להגיש את מסקנותיו לשר לפני אישור התקציב?

עד סוף החודש.

השאלה אם הם שוקלים את האפשרות לעבוד הפוך.

נמצא פה סמנכ"ל המשרד, הוא יעביר את דבריך לשר.

נראה לי הגיוני יותר להעביר את הכול לרשות ואז ההתייעלות בתוקף, אין שום בעיה.

ב-19 בחודש אמורים להחליט סופית על הסעיף הזה.

נפגשו אתכם?

לא.

במשרד האוצר?

כן. גברתי היושבת-ראש, כל מה שדני קריבו אמר הוא שיש ועדה. אנחנו חברים בוועדה. והנה קם גוף ואמר: "ועדה זה דבר נהדר, אבל אנחנו לא צריכים אותה," ובא הגוף והחליט: "די, חותכים, סוגרים את החוק". אז מה התועלת בוועדה? מה היא תמליץ? היא תמליץ לבטל את הביטול? לכן אני פונה גם אליכם. יש ועדה, אנחנו חברים בה. עלו כאן כמה אופציות.

הוועדה יכולה להגיד מה שהיא רוצה. תמליצו מה שאתם צריכים להמליץ.

באותה ועדה עלתה האופציה להשאיר אותנו, אבל היות והחלק של הקהילה הוא החלק המשותף בין כל הגופים לעשות ביחד, בכל הנוגע לקהילה לעשות סדר, וצריך לעשות סדר ואפשר יהיה לחסוך כסף, כי בקהילה – חצי משרה שלי, חצי משרה שלו, אני נותן 30 והוא נותן 40, בזה אפשר לעשות סדר וגם לחסוך. ויחד עם זה, להשאיר את התינוק חי בכל התחומים של מניעה ודברים אחרים, ואנחנו עובדים על זה. אז למה לא לתת לנו לעבוד? למה לקפוץ ולייתר את כל העבודה? כי ברגע שהחליטו – זה הלך.

הדברים ברורים. אתה רוצה להשלים את דבריך?

עוד הערה אחת. כפי שאמרתי, אנחנו בוחנים את המצב ומה צריך לעשות. אתן לכם רק דוגמה אחת, דבר שמחבר את הרשות לפעילות שמתבצעת כרגע ב"מצילה" – גלישה בטוחה. איפה קונה הנוער היום את סמי ה"פיצוציות"? הם כבר לא הולכים לקיוסק, הם קונים אותם בפייסבוק. זה, לדוגמה, מחבר בצורה הדוקה עד מאוד את המאמצים האלה.

לכן אנחנו בוועדה משותפת.

ולכן אנחנו בוחנים מה צריך לעשות ואיך.

זאת דוגמה פנטסטית לשיתוף הפעולה עם המשטרה במובן הכי טוב עבור אזרחי המדינה, בדגש על הנערים.

מכיוון שכרגע הסתיים הזמן שהיה מוקצה לישיבה הזו, בסבב בזק של 2 דקות לכל דובר נפנה ל-4 דוברים שנרשמו. לאחר מכן נעבור לשלי לוי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שכתבה את הנייר שהוגש לנו, נאפשר לחברי הכנסת אם ירצו לומר מילה לסיכום, ונסכם את הדיון.

אהוד אורטל, מטה יחידת הסמים, רשות המסים, מכס, בבקשה. אחריו אירינה לוית מעמותת אלי"ס – ילדים שנפגעו מסמים.

שלום, גברתי, תודה לך על ההזדמנות. בשני משפטים, אני עובד ביחידת המכס לנושא הברחת סמים משנת 1994. בתפקיד הנוכחי כ-7 שנים. את הרשות אני מכיר בעצם מאז הקמת היחידה והם אלה שסייעו להקמת היחידה, בין היתר גם תקציבית בהקמת הכלבייה, בקורסים וכדומה. אני רוצה לציין ששיתוף הפעולה שלנו עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מעבר לכך שהוא טוב, הוא חיוני. דהיינו שיתוף הפעולה הוא מקצועי, הן בוועדות מקצועיות שאנחנו נמצאים בהן איתם, הן בחלוקת ידע ומידע מהארץ ומחוץ לארץ.

בכנסים שאנחנו כנציגי המדינה נוסעים להשתתף בהם בחוץ לארץ אנחנו מקבלים את הכבוד הראוי לנו בין היתר גם בזכות הרשות, שנמצאת שם כגוף מתכלל לאומי של מדינת ישראל, ואנחנו באמת מקבלים כבוד בנושא הזה. שיתופי הפעולה שלנו עם הרשויות בחוץ לארץ נסמכים על כל מיני הסכמים בינלאומיים שיש לנו כרשות מסים, ובין היתר על-ידי הסכמים שיש לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, הסכמים מדיניים. לדעתי אתם אפילו לא העליתם את נושא ההסכמים הבינלאומיים.

לא הספקנו. זה כתוב במצגת.

בכל נושא ההסכמים הבינלאומיים שיש לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, כמדינת ישראל אנחנו מקבלים את הסיוע הזה ממדינות העולם ומהיחידות השונות.

בחצי הדקה האחרונה שנותרה לי, כגילוי נאות אומר, ואולי גם בפן האישי, זוגתי לחיים היתה מתאמת של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול וכמי שיצא איתה בלילות בסיירת הורים וכולי, הפעילות שהחבר'ה האלה עושים בשטח זה הצלה, זה עבודת קודש. תמיד אמרתי את זה גם לחבר'ה שם כשנפגשנו איתם בשטח: אם אתם תיפלו מהידיים של הרשות אתם תגיעו לידיים שלי וזה יהיה פחות נעים. אמרתי את זה כהלצה, אבל חשיבות העבודה שלהם לא תסולא בפז.

תודה רבה. אירינה לוית, בבקשה.

אני יושבת-ראש עמותת אלי"ס – אימהות למען ילדים בסיכון.

אני רק רוצה לציין שהעמותה שלך הגישה תלונה לוועדת האתיקה נגדי אז אני מודה לך על התלונה. התלונה נדחתה. בבקשה.

שמי איאינה לוית, אני יושבת-ראש עמותת אלי"ס – אימהות למען ילדים בסיכון. אני מדברת עברית לא כל-כך טוב ולכן אני מבקשת שיתרגמו את דבריי מרוסית.

אין בעיה, רק ממש בקצרה.

(נושאת דברים בשפה הרוסית. דבריה תורגמו על-ידי דוד אסייג.)

פנו אליי יותר מאלף אנשים בשנה האחרונה. יש לי רק דברים טובים, דברים שמחממים את הלב להגיד על הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. זאת הכתובת היחידה שאנחנו פונים אליה בשביל לקבל עזרה, בנוסף למשרד הבריאות. בנו תמיד תומכים ואף פעם לא ענו לנו את התשובה לא. אנחנו ביחד מסתובבים בתחנה המרכזית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. כל העזרה וכל התמיכה בהורים שאנחנו מטפלים בהם – אנחנו פונים לרשות למלחמה בסמים ומקבלים עזרה. אנחנו תמיד מקבלים תמיכה ועזרה מקצועית שיחד איתה נוכל לסייע. אנחנו לא ממש מכירים את פרויקט "עיר ללא אלימות" ואת פרויקט "מצילה".

יום-יום כמות המשתמשים גדלה, מספר ההורים שילדיהם משתמשים בסמים ופונים אלינו גדל כל הזמן, יום-יום. וגם הגיל, פעם זה היה מגיל 16 והיום מגיל 14.

אותנו לא מעניין אילו משכורות מקבלים ברשות. מעניין אותנו מה קורה בשטח ואנחנו מקבלים תמיכה וזה העיקר, המבט המקצועי של הרשות עוזר לנו. תודה.

תודה רבה. גיל לוקסנבורג, יושב-ראש עמותת "קנאביס רפואי בישראל", בבקשה. אחריו ווגאי טבג'ה.

קודם כול, תודה. כפי שכבוד היושבת-ראש הכריזה, המלחמה בסמים כפי שנערכה, בעולם לפחות, כשלה. אנחנו רואים שבמדינת ישראל הרשות למלחמה בסמים, לפחות מן ההיבט שלנו כמטופלי קנאביס רפואי, נמצאת בכפילות מוחלטת למשרד לביטחון פנים בכל מה שנוגע לתחום הזה. בכל ועדות ההיגוי, בכל הוועדות, בכל מקום נמצאים גם נציגי המשרד לביטחון פנים וגם נציגי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, שמציגים בדיוק אותה עמדה ונוגעים באותן נקודות. הם נוגעים בהתמקדות באכיפה, הם מסתכלים על המטופלים של הקנאביס הרפואי ומציגים אותם בעצם כסוחרי סמים בפוטנציה, והרבה בגלל חוסר בהדרכה וחוסר בנגישות וחוסר בסיוע שלהם בעצם תוך כדי הדרך.

אנחנו כן שומעים שוב ושוב בוועדה טענות לגבי מטופלי קנאביס רפואי, שדרכם יש זליגה אל השוק, ללא שניתן שום גיבוי של נתונים ומספרים כזה או אחר. חורה לי לשמוע את זה שוב ושוב וחורה לי על הכפילות גם כי אין בה באמת צורך בהיבט שלנו.

בעניין המחקר, לא ראיתי שום מחקר שהוקצה מטעם הרשות לבדיקת הנתונים האלה שלא הוצגו, ואני לא בא אליהם בטענות, זה חלק מתקציב המחקר של הרשות עד כה שהוקצה לפרויקטים של מחקר. כנראה שאף אחד לא הרים את הכפפה אבל בפועל עד היום זה המצב.

זה לא מדויק.

אנחנו רואים שמבחינת תקציבים, זה עיקר הדיון פה. כן היה קמפיין מטעם הרשות למלחמה בסמים שעיקרו האמירה "אנחנו תומכים בקנאביס רפואי". פרט לכספים, שהוערכו במאות אלפי שקלים אבל אני לא יודע לומר מספר מדויק, השקף הועבר מהר מדי, 150,000 שקלים, קמפיין שכל מטרתו לומר "אנחנו אתכם", שזה טוב- - -

לא אתכם. עם המטופלים.

כן, עם המטופלים. אני מייצג פה את המטופלים. אבל חבל שלא הקציתם את הכספים האלה להדרכה, להסברה ולמניעה של זליגה. אם הייתם מקצים טיפה מהפעילות וטיפה ממה שעשיתם עד כה במהלך כל העשור של פרויקט הקנאביס הרפואי בישראל אולי הדברים היו נראים אחרת, אולי היה צורך גם בפחות תקציבים כדי לתקן את הפער בין מה שקיים היום ובין הצורך שקיים.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, לפני מספר חודשים פנינו ביחד עם מספר רופאים ביוזמה לשיתוף פעולה ובאמת נענינו לשיתוף פעולה נרחב מאוד בהסכמה מטעם הרשות להסברה למטופלים, באמת בשביל למנוע את זה. היום כשהתקציב הולך, ואולי כשהם יעברו מלהיות רשות להיות תחת המשרד לביטחון פנים, אני מקווה מאוד שהפרויקט הזה לא ייפול רק בגלל המעבר הזה.

תודה רבה. ווגאי טבג'ה, מנחה ארצית ליועצי אתיופיה מן הרשות למלחמה בסמים, בבקשה. אחריה דניאל מרציאנו.

תודה. אתייחס להיבט אחר שעליו דיברנו ברשות. אני עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. אני נמצאת בעצם באגף קהילה, שם אחד הדברים שאנחנו מפתחים, בהמשך למה שנאמר, הוא את כל נושא העבודה המגזרית. מאחר ומדינת ישראל היא רב-תרבותית ובכל פעם יש עולים חדשים מכל מיני מדינות, חלק מן הבעיות בתחום סמים ואלכוהול לא תמיד מוכרות ולא תמיד מונגשות נכון. כחלק מן התהליך הזה הוקם מערך הסברה מגזרי. יש לנו את המגזר האתיופי, שאני כרגע מייצגת אותו, יש לנו את מגזר חבר העמים, את המגזר הערבי או החברה הערבית, המגזר הצרפתי ומגזר החרדים, ועוד היד נטויה.

ברשות הלאומית מצאתי מקום שבו אוכל להתפתח בתחום ההסברה באמהרית. הקהילה יוצאת אתיופיה היא קהילה מסורתית מאוד, שבאה מחברה סגורה מאוד, שנושא הסמים והאלכוהול רחוק ממנה מאוד. זה תחום שאנחנו בעצם בונים מאפס. אחד הדברים שאני מקבלת ברשות, גם כעובדת וגם כמובילה בתחום, זה קידום מקצועי, התנסות בדרך, איך עושים הסברה נכונה לקהילה שבאה מתרבות שונה לחלוטין, בשפה אחרת לחלוטין ואיך אנחנו מטמיעים את הנושא הזה גם בשפה האמהרית, לא רק בשפה העברית, כאשר האלמנטים והמסרים הרגשיים שונים מאוד.

כפי שחלקכם יודעים, נושא של אלכוהול בקהילת יוצאי אתיופיה הוא אחת הבעיות הכי קשות שלנו, בעיקר בקרב הנוער, כפי שקורה גם בחברה הישראלית. אחד הדברים שאנחנו עושים הוא הסברה להורים איך להנגיש את הידע, קודם כול בראש ובראשונה הידע, איך אנחנו נותנים להם ידע שהאלכוהול מסוכן. הרי זה משהו שהם לא הכירו באתיופיה, זה משהו שהם נתקלו בו כאן, זה משהו שאנחנו חיים אתו יום-יום בתוך התרבות הישראלית. זה בעיניי אחד הדברים שאפשר להגיד על הרשות הלאומית כרשות שמתפתחת ורואה את הצורך בשטח ומאתרת את הצורך בשטח ומפתחת מענים. אני לא בטוחה שאני יכולה להיות בטוחה, לאור היכרותי ברפרוף את המשרד לביטחון פנים, שאפשר יהיה לעשות את זה שם. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, אחריו דניאל מרציאנו.

רציתי לומר שלא רק שלא השתכנעתי שצריך לפרק את הרשות, אלא השתכנעתי שצריך לחזק אותה. לא צריך לפסול את הרעיון שתהיה התייעלות דווקא על-ידי כך שאת שני הפרויקטים שיש במשרד לביטחון פנים יכניסו אל תוך הרשות כדי לשפר ולייעל את שלושת הפרויקטים ביחד. ברור לגמרי שזה לא צריך להיות בחוק ההסדרים מכיוון שבקושי דיברו איתם. אי אפשר לעשות פירוק בלי להיפגש עם האנשים שמטפלים בזה וללמוד את הבעיה.

תודה רבה. דניאל מרציאנו, בבקשה.

אני מנהל שיקום שכונות. אני ממשיך דרכו של סעדיה מרציאנו עליו השלום, האיש שהיה שותף עם יצחק רבין בהקמת הרשות למלחמה בסמים.

חזרתי לא מזמן מארצות-הברית, נפגשתי עם שופט פדרלי שלפני כמה שנים טיפלנו ביחד בבחור שהיה נרקומן בארצות-הברית, עשה פשע ועמד להיכנס לבית-סוהר. פנינו לשופט, ביחד עם אחי עליו השלום כשעוד היה חי, הוא הציע לי לשלוח מכתב. פנינו לכבוד השופט ובעקבות המכתב של מטה השכונות השופט התעניין ורצה לדעת מה זה הגוף "מטה השכונות בראשות סעדיה מרציאנו", מי האיש הזה. הבאנו את הבחור הזה מארצות-הברית. נפגשתי עם אותו שופט פדרלי לפני שבועיים והוא סיפר לי שהוא היה כל-כך מבסוט שיש גופים כאלה במדינת ישראל.

הרשות למלחמה בסמים, רבותי, היא גוף אדיר. אני לא מאמין שמשטרת ישראל, שהיום לא יכולה להתמודד עם הפשע של הקטנים והגדולים, עכשיו רוצים להוסיף לה את הדבר היפה הזה, אנשים למודי ניסיון, אנשים שעושים עבודת קודש. מספיק היה להתקשר בטלפון ומייד לקבל תשובה ופתרון. לסגור? יש לי רעיונות לסגור כל מיני גופים במדינת ישראל שתקציבים זורמים אליהם בלי חקירה ובלי שאלות. רבותי, פה זה הצלת נפשות. הגוף הזה עושה למען מדינת ישראל. הגיע הזמן שהאנשים האלה יקבלו את פרס ישראל.

תודה. נציג צה"ל, אלוף משנה ארז רבן, בבקשה. אחריו ד"ר ברקת שיף.

אני מפקד מצ"ח. בקצרה, 3-4 נקודות עיקריות.

במאמץ אכיפה ובמאמץ חינוך והסברה. אנחנו רואים ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול כנושאת באחריות לאומית, בעיניי צה"ל, למניעת שימוש בסמים ולצה"ל יש קשר הדוק, ארוך-שנים ואפקטיבי מאוד עם הרשות. לאורך השנים הרשות מהווה אוטוריטה ומקור לידע עבור צה"ל. הרשות מהווה עבורנו מקום מפגש ללמידה הדדית ולהעשרה בין הגופים. ראיתם קודם את הגופים הרבים ואנחנו נפגשים שם. צריך לומר שאני גם חבר במועצת הרשות.

הרשות מהווה גם מקור בר-סמכא שבו אנחנו מציגים אישורי תוכניות ותכלול של תוכניות לפעולה. פעילות הרשות בצה"ל היא פרקטית, היא פרודוקטיבית והיא רותמת את המפקדים, מצעיר החיילים ועד בכיר המפקדים, לפעילויות רבות, להרצאות רבות, ורותמת את המפקדים לפעילות הסברה ופעילות מניעה בתוך הצבא. היא מסייעת לנו רבות בכל הפעילות.

צה"ל פותח את השערים בפני הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול בשל המקצועיות והיותה גוף רשמי ומקבל את הפעילות הזו בתוך הצבא בברכה רבה. כל אנשי הרשות מופיעים בפני הצבא, גם בפני חוקרי מצ"ח, ועוסקים בעידוד ובהפיכת האנשים לשגרירים בנושא הזה.

מילה אחרונה לגבי מניעה, בענייני טרמינולוגיה. כדאי לזכור שבהקשרים של מניעה כאשר מסתכלים על המשטרה בכלל, מניעה לא נמדדת רק במה תפסת אלא גם במה מנעת, ואת זה קשה מאוד למדוד. קל יותר למדוד כאשר מציבים אקדח מהירות ורואים רכב שנתפס נוסע מהר מדי, אבל במקביל יש עוד 20 שנמנעים מנסיעה מהירה. כאן יש היבטים שקשה לאמוד אותם בהקשרים של מניעה. תודה.

תודה רבה. אגיד רק שבמושב הכנסת הבא יהיו לנו לפחות שני דיונים ספציפיים בנושא שימוש בסמים ואלכוהול בצה"ל אז אפשר לומר, צפו פגיעה. ד"ר ברקת שיף, בבקשה, ואחריה אורן ליבוביץ. אחריהם קרן רוט ממשרד החינוך, ד"ר פאולה רושקה ממשרד הבריאות, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואנחנו נסכם. דר ברקת שיף, דקה וחצי לרשותך, בבקשה.

ראשית, תודה שאת נותנת לי לדבר.

לפי עניות דעתי, מתוך הניסיון שלי בטיפול בחולים, אי אפשר להפריד את השימוש בקנאביס רפואי משימוש בקנאביס באוכלוסייה הכללית. נכון להיום, כפי שאמר צבי הנדל שלא נמצא כאן, יש הרבה חולים שמקבלים קנאביס אבל יש הרבה יותר חולים שעוד צריכים קנאביס. נכון להיום בגלל המדיניות של מדינת ישראל, שחלקה נבעה מתוך תפיסת העולם של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, משרד הבריאות הנחה את האנשים שאחראים על זה למנוע מחולים לקבל טיפול. נכון שעכשיו הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול בעד קנאביס רפואי אבל יש צורך לתקן את המעוות שקרה במשך 10 השנים האלה, שכבר היה קנאביס רפואי אבל נמנע טיפול כזה מחולים. היום משרד הבריאות, והרבה רופאים שקיבלו את האינדוקטרינציה שלהם מהתפיסה של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, איכשהו תקועים בנושא הזה.

יש לציין שבפורטוגל השיטה לטפל באנשים שצורכים סמים היא לתת להם את האפשרות להשתמש בסמים, תוך כדי מתן אפשרות לשיקום בקהילה, ולא מלחמה נגד האנשים.

לא סתם לתת, אלא לתת ולעשות טיפול.

כלומר, במדינה כמו שלנו לתת סמים... שמדינות ערב יביאו סמים יותר מהר אלינו?

אני לא מדברת על מדינות ערב.

חבר'ה, אל תפתחו את הדיון הזה.

תכניסי את מדינות ערב לפה מהר יותר.

מר מרציאנו, לצערי גם כשאתה אוכף מדיניות הרבה מאוד אנשים משתמשים בכל מיני דברים שאתה לא יכול לשלוט עליהם.

כשאנחנו נהיה בפורטוגל, באירופה, נחשוב על זה.

מר מרציאנו, זכות הדיבור שלך ניתנה ואף הסתיימה. אורן לבוביץ, בבקשה.

שלום לכולם. אני יושב-ראש "עלה ירוק". כמי שהוא ותיק, שיכול לעשות דוקטורט על הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, לפחות ב-5 השנים האחרונות, אפתיע אתכם. גם אני לא חושב שהרשות למלחמה בסמים צריכה להיסגר. הרשות עושה עבודה כל-כך נפלאה עם מטופלים נזקקים המכורים להירואין ואופיאטים ואופיאואידים למיניהם ובאמת מנסה לעשות עבודה טובה. לא מספיק טובה, אבל מנסה לעשות. משום מה בתחום הקנאביס וצרכניו הגישה אחרת לחלוטין – אין טיפול, אין שיקום, אין עזרה. יש הפללה, יש תמיכה בחוק פלילי ויש קידום אג'נדות אנטי קנאביסטיות. למה זה מוזר ולמה זה מעורר חשדות? כי מנגד הרשות למלחמה בסמים החל משנת 2009 ניסתה בפועל להשתלט על ענף הקנאביס הרפואי. מה שקרה, יש פה רשות ממשלתית שניסתה לאחוז בחבל משני קצותיו, מצד אחד ליצור מלחמה נגד צרכני הפנאי של קנאביס, ומצד שני להשתלט על כל קנאביס שנמכר באופן חוקי עם רישיון, אג'נדה מוכרת של כל קרטל. פספסתם כמה דברים במצגת שמר גורני הציג בתחילת הדיון, פספסתם כמה דברים.

מלבד המעבר למשרד לביטחון פנים בשנת 2009, זו השנה שבה מונה יאיר גלר לתפקידו, בניגוד להחלטת ועדה ובניגוד להוראת בג"ץ, בהחלטה של השר אהרונוביץ ממפלגת ישראל ביתנו. היתה אמורה להתמנות יעל ארן, היא זכתה במקום הראשון במכרז. תוך שנה מאז מינויו של יאיר גלר לתפקיד עלתה משכורתו של גלר ושל כל חבר האנשים שיושבים פה ב-26% בכל שנה, ויש את הנתונים האלה באתר משרד האוצר, תסתכל בעצמך אחר-כך.

אקצר בדברי על אף שיש המון מה להגיד. בשנת 2011 הוחלט לפרסם מכרז לקנאביס רפואי. שר הבריאות החליט על דעת עצמו ובתמיכה ובעידוד של יאיר גלר, המנכ"ל שאינו נמצא פה וחשוד בשחיתות ושוחד, להעביר את ענף הקנאביס הרפואי לידיה של הרשות למלחמה בסמים. רק עתירה לבג"ץ של המגדלים מנעה את המעבר הזה. באותם ימים, אגב, רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות שאחראי על מגדלי הקנאביס הרפואי, קיבל 56,000 שקלים על כתיבת דוח בן 10 עמודים. תעשו את החשבון לבד כמה עולה עמוד. גם רמי כהן, גם יאיר גלר וגם נציגי ישראל ביתנו, כולנו יודעים איך הם סיימו ולאן הם הגיעו לפני 8 חודשים.

עכשיו אדבר ממש בקצרה. דיברו פה יפה על הדברים הנפלאים שהרשות למלחמה בסמים ועושה, וכפי שאמרתי, באמת היא עושה דברים חשובים, אבל לא דיברו על עוד דברים שהרשות עושה שלא כל-כך הוגנים ויפים. במשך השנים האחרונות הרשות נוהגת לקחת מאמרים, מסמכים, נתונים רשמיים של מקבילתה האמריקאית, ה-NADA, לזייף אותם ולרשום שקרים ונתונים שונים לחלוטין מן המקור. היא משתפת פעולה עם ארגונים קיצוניים נוצריים, שבארצות-הברית מוכרזים כבלתי חוקיים. היא משתפת פעולה עם ארגון הסינטולוגיה.

אפריע לך. ארגון הסינטולוגיה לא שותף לפעולות שלנו.

אתם משתפים אתו פעולה.

לא נכון.

כל אחד יגיד את דברו בזמנו שלו. בדיון הזה, בניגוד לדיונים קודמים, אתם קיבלתם את כל השעה וחצי הראשונות. עכשיו אנחנו עושים סבב קצר לשמוע גורמים שונים, חלקם מתנגדים לעמדה שלכם, אין מה לעשות.

אבל לא ידענו שיבואו אנשים שמסלפים.

הכול כתוב ואת הכול אני יכול להראות לך.

שני דברים אחרונים, כי אני רואה שבלתי אפשרי לנהל פה דיון. אני בא לפה כבר פעם שנייה ושום דבר לא מתקדם. שני דברים לסיום כי חבל על הזמן של כולנו.

- - -

אם אפשר, היושב-ראש שלכם כבר עשה לכם את השירות הכי גרוע בתחילת הדיון. אם אתה רוצה להמשיך את דרכו תצא עכשיו החוצה.

למה?

ככה, כי אתה מפריע לדיון הזה מתחילתו. יש כאן נציגים בכירים ממך שייצגו אותך, חלקם טוב יותר, חלקם טוב פחות. אל תמשיך בדרך הטובה פחות. בבקשה.

הרשות למלחמה בסמים היא לא רשות למלחמה בסמים אלא רשות למלחמה בבני אדם, באנשים, באזרחים, באנשים שיכול להיות שכואב להם, יכול להיות שקשה להם, יכול להיות שהם התמכרו, יכול להיות שהם משתמשים באקונומיקה או מריחים דבק מגע.

והם מסכנים אותנו.

מסכנים את עצמם. ואף-על-פי-כן זה לא סיבה טובה לרשום להם תיק פלילי, להרוס להם את החיים, להוציא על זה מיליארדי שקלים, לזרוק אותם לכלא, זה לא סיבה מספיק טובה. אם אתה רוצה מדיניות נכונה כלפי צרכני הקנאביס תעשה מה שאתה עושה עם צרכני ההירואין.

עם כל הכבוד, אתה מגיע לפה ומטיח האשמות קשות.

הכול מגובה. זה לא עניין פוליטי. זה עניין חברתי.

הציבור לא תומך בעמדות האלה.

ארגונים שקוראים לעצמם "ארגון עולם ללא סמים" לא יודעים מה זה סמים, לא מבינים את המושג סמים ולא יודעים איך להילחם בהם.

הדבר האחרון שאגיד, יש להקים גוף במקום הרשות למלחמה בסמים, שירכז תחת אחריותו, אחרי שילמד איך מבצעים הסדרה של שוק הסמים בחוק, איך מטפלים באנשים, איך מפסיקים את ההפללה.

רשות שתסכים עם העמדות שלך, זה מה שאתה רוצה.

תודה רבה. קרן רוט איטח ממשרד החינוך, אחריה ד"ר פאולה רושקה ממשרד הבריאות.

אני רוצה רק להגיד, נאמרו כאן דברי שקר וכזב.

בסדר, נרשם בפרוטוקול.

רק בקצרה, אני מבקשת לומר שמשרד החינוך מפעיל תוכניות למניעת שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול ועובד בשיתוף פעולה עם מספר גורמים, ביניהם בתחום הזה בשיתוף פעולה הדוק מאוד ומשמעותי עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

אני מבקשת לומר שלהתייחס לנושא של סמים כמניעת פשיעה זה לעשות רדוקציה של הבעיה, בוודאי כשמדברים על מתבגרים זה לעשות הפחתת ערך של התופעה ולא להסתכל על זה בצורה הרבה יותר מורכבת מאשר רק מניעת פשיעה. החשש שלי, מה יחזיק את הנושא הזה על סדר היום הציבורי כאשר מתייחסים לבני נוער ומתבגרים?

תודה. ד"ר פאולה רושקה, משרד הבריאות, בבקשה. אחריה שלי לוי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

חשוב לי מאוד להדגיש שאני מאוד מודאגת. אם הנושא שהרשות מטפלת בו יעבור למשרד לביטחון פנים זה יהיה מאוד סטיגמטי וכבר כך בזמנו, כאשר עבר ממשרד ראש הממשלה למשרד לביטחון פנים, קיבלנו מן העולם הערות קשות מאוד, מה פתאום זה עובר לתחום האכיפה. כי התחום הרבה יותר רחב – זה לימוד של הנושא, זה הסברה, זה גם טיפול. בנושא הטיפול אני מודאגת מאוד. נושא הטיפול יבוא דרך המשרד לביטחון פנים? כבר כך התקציבים שאנחנו מקבלים במשרדים עבור טיפול הם ממש מזעריים, ואנחנו יודעים כמה קשה לטפל באנשים וכמה קשה להגיע אליהם ולטפל בהם בצורה המיטבית. בשנים האחרונות יש גם התמכרות לתרופות מרשם, שזה תופעה שלא נותנים עליה את הדעת, וגם אין תקציבים. זה נושא שבו הרשות היתה מוכנה לעבוד ביחד אתנו.

כשפנו לרשות וביקשו ממנה עזרה, מטופלים שהרגישו שיש להם צורך בעזרה, הרשות לא נענתה לזה.

אני נעזרת מאוד בתקציבים שלהם לגבי הדרכה, ימי עיון, הכשרות לצוותים רפואיים, כולל מול קופות-החולים. המשרד לצערנו לא נותן לי את התקציבים לזה ואם הרשות לא תהיה אני מודאגת מאוד מה יהיה בתחום שלנו.

תודה רבה. שלי לוי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אחריה חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף ונסכם.

אני רק רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו בהקשר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. במכתב שהגשנו ציינו את הסוגיה שכבר נדונה בוועדה הזאת בשנים הקודמות, על השוני באופן הצגת הנתונים בין הרשות לבין משרד האוצר. בסך הכול הראינו שיש שוני באופן שבו הם מציגים את סך התקציב הכולל שמתקבל מאוצר המדינה. הוועדה ביקשה כמה פעמים שהגורמים יגיעו לוועדה ויסבירו את השוני בין הנתונים. הגורמים – משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים וגם הרשות – התחייבו לעשות את זה, לאחרונה בנובמבר 2014. זה הדבר היחיד שהצגנו במכתב.

דבר נוסף, למיטב הבנתי לא הגשנו מחקר שמדבר על כישלון של המלחמה העולמית בסמים ובאלכוהול באופן כללי. עד כמה שאני מבינה, זה דוח שהגיש ארגון בינלאומי שעוסק בסוגיה הזאת. להבנתי אנחנו לא הגשנו מסמך כזה.

אין פה מחלוקת. ציטטתי מסקירה שאתם הבאתם. אתם לא קובעים עמדה.

איך אפשר לקבוע כישלון או לא כישלון?

אפשר. מי שמכיר את התחום ועוקב אחריו יכול.

יכול להיות שמה שהם עושים מוריד את האחוזים. אפשר לדעת מה גרם ומה לא גרם לשינוי?

זה לא הנושא כרגע.

קראתי את המסמך, אולי לא כולם קראו אותו, ואם רוצים אגיד בשתי מילים מה כתוב במסמך.

מכיוון שקראנו את המסמך ואתה לא היחיד שקראת אותו אז אנחנו יודעים מה כתוב בו.

אי אפשר לבדוק כישלון או לא כישלון. יכול להיות שהורדתם בכמה אחוזים.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה. איתן גורני, אחריו תוכל לומר משפט אחד לסיכום, ואז אני אסכם.

העניין רציני מאוד. לא עניין של עשרות מיליוני שקלים, של 20 מיליון שקלים או 60 מיליון שקל, זה לא העניין. לצערי הרב נתפסנו קצת לעניין הכספי. אכן צריך להתייעל, יש שם דברים שהם פליליים או לא פליליים, לא אנחנו ניכנס לזה ולא חברת הכנסת תמר זנדברג יושבת-ראש הוועדה תיכנס לזה. יש משטרה, נערכות חקירות. עצם העובדה שהנושא הועלה סימן שיש בעיה. לכן צריך להתייעל, להתייעל ולהתייעל וצריך למצוא את הדרך הנכונה איך הרשות תמשיך לפעול בדרך הנכונה לטובת האזרחים. לא רק במובן של פשע, עניין מניעת פשע מובן, אלא גם במובן של הצלת אנשים. אני תומך בדבריו של הקולגה שלי חבר הכנסת דוד ביטן, וגם של הקולגה שלי ד"ר פאולה רושקה. צריך לדון לעומק במצב. אני בעמדתו של חבר הכנסת ביטן, שאין להעלות את הנושא במסגרת חוק ההסדרים. צריך לדון מחדש בעניין.

תודה רבה. איתן גורני, בבקשה.

אני מודה על הדיון. הועלו הרבה דעות, ביניהן הרבה דעות שמצדיקות אותנו.

לא יצא לנו לציין את המעמד הבינלאומי של ישראל, של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. נבחרנו בפעם הרביעית – שלא היה כדבר הזה – לוועדה המרכזית של האו"ם למאבק בסמים ואנחנו חברים בכמה התאגדויות באירופה, בארצות-הברית ובמקומות אחרים ומקומנו מכריע. בנושא הזה באמת "מציון תצא תורה". באים אלינו ללמוד. האו"ם שלח לכאן את האנשים שלו, היה לנו לאחרונה קורס של 22 אנשי או"ם מ-18 ארצות – מאסיה, אפריקה, אמריקה הדרומית, מרכז אירופה. השתתף כאן בדיון נציג של משרד החוץ שיצא כבר.

אסור לנו לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. יש דברים שצריך לעשות, ואנחנו עובדים עליהם. צריכה להיות סינרגיה טובה יותר בינינו ובין הגופים האחרים, דהיינו "מצילה" ו"עיר ללא אלימות", אבל זאת צריכה להיות סינרגיה בלי התפוררות, באמת בתחום הקהילה לשבת ולראות מה אנחנו עושים. אמרו כאן: אנחנו נותנים להם את ההדרכה.

את הרעיון של סיירות הורים אנחנו התחלנו והוא עבר לאחרים, ובכייף, כי זה בדיוק הדברים שאנחנו אוהבים.

שוב, יכולה להיות מחלוקת לגבי מריחואנה, ולגבי מריחואנה רפואית, שאנחנו בעד, ואולי לגבי נושאים אחרים אבל, רבותי, היזהרו לכם מחיסולה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

תודה. אני מודה לכולם על הדיון, שכרגע דיווחו לי שתואר כ"סוער".

אני רוצה כבר לומר לכם, אני מצטערת לומר, אני חייבת לחזור על זה לפרוטוקול, היושב-ראש שלכם עשה לכם שירות גרוע מאוד, ולדעתי אני אומרת את זה על דעת כל חברי הכנסת, ועם זאת אנחנו, בניגוד אליו ובניגוד אולי לחלק מן הקהל פה, נתייחס אל הדברים בצורה עניינית ומקצועית.

בצורה עניינית ומקצועית אני רוצה לומר לכם שאחרי דיון די ארוך לא השתכנעתי האם הישועה למדינת ישראל תבוא מסגירת הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול או לא. אני אומרת את זה לשני הכיוונים. מצד אחד, כחברת כנסת שעקרונות השקיפות והדמוקרטיה וקידום מדיניות נכונה לנגד עיני, אני לא ששה לעשות מהלכים מהירים וחד-צדדיים בחוק ההסדרים. אני חושבת שהכנסת, ואנחנו חברי הכנסת, צריכה לדון בצורה מעמיקה על ההשלכות של כל פעולה כזו, ולא בהינף יד – ובכלל לא משנה אם זה חוסך 20 מיליון שקלים או אני לא יודעת כמה. השיטה הזאת לפעמים לרעתנו ולפעמים לטובתנו, כל אחד מאתנו בעמדות שלו, אבל הגלגל הזה מסתובב וכעיקרון, כמדיניות, זאת לא שיטה.

עם זאת, לרשות למלחמה בסמים ספציפית, מההכרות היותר מעמיקה שלי גם בזמן האחרון כיושבת-ראש הוועדה וגם בעבר, יש כאן בדק-בית שאתם צריכים לעשות, בשני מובנים. מובן אחד שעלה כאן בתחילת הדיון, כן, גוף מפוקח על המשכורות שלו, על התפקוד שלו, על העלייה הפתאומית בתקציב שלו, כמובן על בכירים שלו שנמצאים בחקירות משטרה, על גורמים שמקושרים אליו שנמצאים בחקירות משטרה. כן, כשהדג מסריח מן הראש זה אומר דרשני, חברות וחברים. זה דבר שאמור להיות מובן מאליו, שצריך פה לשאול ולחקור ולא לבוא לכאן ולהגיד "אנחנו לא יודעים, לא זוכרים" ו"נהנים מימי מחלה ומימי חופשה". אנחנו מצפים מן הרשויות הציבוריות לדוגמה ומופת, להיות דוגמה לציבור, לא רק לבני הנוער ולציבור המכורים ולאוכלוסיות המוחלשות שאתם בקשר איתן אלא לכלל הציבור. אתם גוף ציבורי, אתם גוף מתוקצב, אתם גוף שצריך לעמוד בחזית הדוגמה בהקשר הזה.

דבר שני, לתוכן, לגופו של עניין, הנושא של מניעת התמכרות, הנושא של שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, וכרגע לגמרי בלי קשר למעמד החוקי של אותו חומר – ועל זה יש לנו ויכוחים ארוכים, אלכוהול הוא חומר מסוכן, סם מסוכן מאוד, הוא גורם לאלימות, הוא גורם לתמותה, הוא גורם לנזקים חריפים לבריאות, והוא חוקי, מה לעשות – אני מצפה מכם למלחמת חורמה בשימוש לרעה ובהתמכרות, אני מצפה מכם להתייחסות מקצועית, להתייחסות עניינית לאוכלוסיות חלשות. נאמר כאן, אני אפילו לא זוכרת על-ידי מי, בהחלט יכול להיות שאם הייתם הרבה מהתקציב ומהאנרגיות המקצועיות והטובות שלכם מתעלים למקומות הנכונים, מתעלים לדברים האלה גם התוצאות היו טובות יותר וגם לא היינו עומדים עכשיו בפני מצב כזה שהרשות היא "בייבי פוליטי" של כזה או אחר וכאשר היא מחליפה ידיים פוליטיות אז רוצים לסגור אותה.

מדיניות הסמים של מדינת ישראל צריכה ללכת, וגם הולכת – אני לא חושבת שאנחנו צריכים ויכולים למנוע את זה – לכיוון שהולך אליו כל העולם. היא הולכת לכיוון של הסתכלויות של בריאות, רווחה וחינוך. לכן בהקשרים האלה בהחלט הייתי רוצה לראות את התקציבים האלה, של מניעה, של שיקום ושל טיפול במקומות של רווחה ובריאות, ואת התקציבים של הסברה וחינוך במסגרת של חינוך למשל, ברשויות המקומיות, שנאמר כאן שעושות עבודה מצוינת, ביחד ובשיתוף עם פרויקטים אחרים. אני מכבדת אתכם, וחבר הכנסת ביטן, כנציגי רשויות מסוימות, העבירו את הדברים הלאה.

יכול להיות שזה שעת כושר לעשות כאן שינוי. אני כבר אומרת לכם, זה צריך להיות שינוי משמעותי, שילך לכיוונים הנכונים ויעזוב את הכיוונים השגויים. אם נעשה את זה כולנו נעלה על ספינה שמובילה לכיוון נכון ונוכל לראות תוצאות בשטח, גם בעניין השימוש בסמים ובאלכוהול ובחומרים ממכרים באופן כללי, גם בטיפול ובמניעה של אוכלוסיות רווחה ואוכלוסיות מוחלשות וגם בשינוי מדיניות, שרק יוביל אותנו לחזק את הקו הזה ולא להחליש אותו.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45.