הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 14

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום חמישי, י"ט באלול התשע"ה (03 בספטמבר 2015), שעה 11:00

בדיקת היערכות משרד התחבורה וחברות התחבורה הציבורית להסעת נוסעים לירושלים וממנה בחגי תשרי.

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

נעה אבירם - מנהלת אגף רישוי ותפעול, הרשות לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלמה רוזנשטיין - חבר מועצת העיר ממונה תחבורה ציבורית, עיריית ירושלים; יועץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סנ"צ שמעון מרציאנו - קצין אגף התנועה, מחוז ירושלים, משטרת ישראל

יותם גוגנהיים - רפרנט, לשכת ראש העיר, עיריית ירושלים

יחזקאל שוורצמן - מנהל אגף תחבורה ופיתוח תשתיות, תושי"ה, עיריית ירושלים

קובי ממליה - מנהל מרכז מטרופוליני ובקרת תנועה, תושי"ה, עיריית ירושלים

גיא סרי - מנהל יחידת פרויקטים, אגף תושי"ה, עיריית ירושלים

עומר סלע - מנהל שירות הלקוחות, רכבת ישראל

עמיר קינן - מנהל אגף התנועה, חברת אגד

יצחק רודיך - יועץ למגזר החרדי, חברת אגד

עדי אביטן - חברת אגד

שוקי זוהר - חברת אגד

לזר לוי - מנהל תנועה, חברת אגד תעבורה

ציון פת - מנכ"ל, קווים תחבורה ציבורית בע"מ

ירון רביד - מנכ"ל, חברת סיטיפס

עוזאל ותיק - דובר החברה, מנהל שיווק, חברת סיטיפס

רעות לוי - דוברות, חברת סיטיפס

מלי כהן ברייר - דוברות, חברת סיטיפס

איתי איפרגן - קצין ביטחון, חברת קונקס

איתמר שמש - מנהל שירות לקוחות, חברת קונקס

אברהם יהושע בייער - פונים

שמואל קליין - פונים

יהודה גוטמן - עו"ד, פונים

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

טלי רם

בדיקת היערכות משרד התחבורה וחברות התחבורה הציבורית להסעת נוסעים לירושלים וממנה בחגי תשרי

אנחנו בדיון על בדיקת היערכות משרד התחבורה וחברות התחבורה הציבורית להסעת נוסעים לירושלים וממנה בחגי תשרי. אנחנו כבר באמצע אלול, ומשנה לשנה אנחנו יודעים שכשמגיע חודש תשרי – וזה דבר מפתיע שזה מגיע פעם בשנה בלי להודיע, יש אנשים שאין להם עדיין את הלוח של השנה הבאה ושל השנה החדשה - בכל מקרה, שוב ושוב אנחנו עדים לכך שמגיעים החגים ויש עומס בתחנות, יש מחסור באוטובוסים, יש אי התאמה בין שעות הפעילות של האזרחים בחגים לעומת התכנון לפי התאריך הלועזי של מערכת ההיסעים, ושוב ושוב אנחנו באים ומנסים למנוע את הדבר הזה.

יש שיפורים משנה לשנה ואני מקווה שגם הפעם. ישבנו כמה שבועות לפני החגים כדי שזה יעזור למנוע את התחנות העמוסות ואת התסכולים של הנהגים ושל הנוסעים.

הדיון הזה הוא לא דיון ראשון, מדובר בדיון שלישי בנושא התחבורה הציבורית. דיברנו כבר על בעיות הכותל המערבי, אני יכול לעדכן אתכם שאותו שלט מסכן שצריך לעזור לאנשים קשישים ואזרחים שבאים מכל רחבי הארץ לבקר במקום החשוב ביותר לעם היהודי, הכותל המערבי, שוב אינם יודעים מתי האוטובוס יעלה עד למעלה ומתי הוא עוצר בשער האשפות, האם הם צריכים לרדת לתחנה או לעלות.

אתמול ישבתי בישיבה מקדימה על כל הנושאים עם מנכ"ל משרד התחבורה והצוות המנהיג של משרד התחבורה, ומתברר שיש לפעמים בעיה. לפעמים יש למישהו חצץ בנעל והוא הולך במצעד, ואף אחד לא יודע למה הוא עצבני – סך הכול סללו לו את הדרך, עשו את הכול, קנה נעליים טובות, רק נכנס לו חצץ קטן בנעל.

השלט הזה בכותל המערבי, שכבר עיריית ירושלים דיברה על זה, בדיונים קודמים דיברנו על זה, משרד התחבורה אומר שהוא כבר השקיע בשביל זה כסף, שום דבר לא עוזר אל מול המציאות שבה השוטרים מחליטים לפי הצרכים שם בשטח הקטן כן להכניס ולא להכניס, ואין מי שיודיע לנוסעים.

כל המערכת הטכנית והמחשבים, אפשר לשלוח הודעות לחלל, לאלה שיושבים בספינות החלל אבל אי אפשר להודיע על המסך – השלט שהוצב או שהוקצב בכותל המערבי – האם האוטובוס עולה או לא. זה דבר שהוא אומנם מקומי אבל הכותל המערבי הוא מקום של כל אחד, וירושלים לא נתחלקה לשבטים, כולם באים לירושלים, בפרט בחגים, וצריך לראות מה עושים.

מטרת הדיון היא לבדוק כיצד משרד התחבורה וחברות התחבורה מתגברים את השירות לנוסעים. המילה והפתרון הוא תגבור. אני יודע שזה לא פשוט, לא עומדים אוטובוסים במחסנים שאפשר לתגבר אבל בשביל זה חברות ציבוריות הן חברות ציבוריות ולא פרטיות, שכשהרכב במוסך, אדם פרטי אומר, הרכב במוסך, אין לי בררה. תחבורה ציבורית לא יכולה להגיד "הרכב במוסך", צריכים לספק את השירותים ואם צריך לתגבר, צריך לתגבר.

לא תמיד יש תחושה שמתגברים מספיק. אני לא מדבר על כך שיש מקומות שיש שם בעיות אובייקטיביות של פקקים וצירים חסומים, נדבר גם על זה. דובר על אפשרות הזמנת נסיעות מראש. הארכת שעות הפעילות זה דבר שהוא הכרחי. לא ייתכן שבמדינה שמשקיעה עשרות מיליונים, אם לא מאות מיליונים, בקווי הלילה שרובם ריקים, בכל רחבי הארץ, לא יכולים במקומות שבהם יש המוני נוסעים, לירושלים וממנה. בירושלים, בחגים למשל, בשעה אחת מסתיימים השידורים והנסיעות.

אני מקווה אחרי הדיון של אתמול שבאמת בחגים תהיה איזושהי גמישות בעניין הזה, לא להשאיר אנשים בתחנות בלילות – אם זה שמחת בית השואבה ואם זה ביקורים בכותל וסיורים, וגם סיורי סליחות דיברנו, נקווה שעוד נספיק, הסליחות כבר עוד מעט מסתיימות, יש לנו עוד עשרה ימים, 12 יום.

דיברנו על פרסום באמצעי התקשורת השונים בתחנות עצמן, שילוט בירושלים על דרכי הגעה לכותל והמקומות הקדושים, ושוב, מה שאני קורא קווי לילה כדי למצוא מקבילה בחוק אבל האמת היא שצריך פשוט לראות מתי אנשים נוסעים. לא מדובר פה על הזרמת אוטובוסים ריקים, אף אחד לא רוצה שאוטובוסים ריקים ייסעו עם נהגים ולשלם הוצאה, אבל כשיש אנשים והם משלמים וצריך לתת להם שירות, צריך לעשות את זה.

אנחנו נדבר גם – אני אומר לכם את הדברים כדי שתוכלו להתייחס לזה – על נושא התמחור החדש. יש אבסורדים במחירי הנסיעות. אתמול הראיתי, ויש לי פה את הדוגמה של אזרח שבדק למשל מאשדוד לבני ברק או לתל-אביב, יש פערים בין שלוש חברות שמסיעות מאשדוד לשם. אני לא רוצה להגיד מספרים כי אין לי את זה כרגע מול העיניים, אבל ממש פערים אדירים בין חברה אחת לחברה שנייה, אולי חמישה שקלים, ארבעה שקלים הבדל בין חברה אחת לשנייה באותו מסלול, באותה נסיעה, באותה תחבורה ציבורית שמסובסדת על-ידי משלם המסים.

אנחנו נתייחס גם לחברת סיטיפס, שמובילה 140,000 אנשים ביום. מישהו גילה איזה סוד – תגידו לי אם זה נכון – שרכבת ישראל כולה לא מובילה הרבה יותר אנשים ביום מאשר הרכבת הקלה בירושלים, תתייחסו לזה.

ודווקא משום ההצלחה הגדולה הזאת, האחריות היא פי כמה וכמה. אנחנו שומעים דברים מזעזעים על יחס של פקחים לאנשים, שבתום לב לא ידעו למשל שיש בעיה ברכבת, שהמכשירים שלה לא קוראים את שיטת התיקוף של כרטיס הרב-קו כמו האוטובוסים שבהם נסעו אנשים. ולדוגמה אני אביא – זוג שבאו לירושלים לטיול, לנסוע ברכבת הקלה, זה הפך לאטרקציה בפני עצמה, הם שילמו באוטובוס ושאלו את הנהג אם אפשר לשלם לשניים. הרי יש חוק, שאני מאוד נגדו ואני רוצה לשנות אותו כבר שנתיים, שרב-קו הוא אישי. אסור שבן אדם שהוא באותו גיל, באותו מחיר, ייתן – ילדה לאחותה, או בעל לאשתו ישלם פעמיים.

אנחנו רוצים להגיע למצב - ואני אומר את זה בשידור חי ואני רוצה שהאזרחים גם ילחצו על חברי הכנסת בעניין הזה כי זה חוק כל כך צודק ונוגע לכל כך הרבה אנשים - שכרטיס רב-קו חייב להיות כמו כרטיס ויזה, כמו כרטיס ישראכרט, כמו כרטיס כאל, כל כרטיס אשראי. אדם משלם כסף, שזה יהיה מה שנקרא צבור, הוא ישתמש בו לפי הקריטריונים החוקיים ואף אחד לא יגיד לו אם מותר לו או לאשתו, לילדיו או לחברו לקבל את הכרטיס ולנסוע אתו.

הבעיה היא שנהג האוטובוס אומר לו – ואני מבין שכך מקובל באוטובוסים, שהם יכולים לקרוא תשלום לשני אנשים, אני לא יודע איך – אבל ברכבת זה לא קורה. אז בא הזוג הזה - ודיברתי על זה עם חברת סיטיפס, בשבחם ייאמר שהם יבדקו את העניין ברצינות - עולה זוג והפקח עולה, והוא שואל אותו האם זה בסדר, הוא רוצה לתקף בשביל אשתו והוא משחק עם זה ורואה שזה עובד. הוא יושב ומחכה כמו במארב שהדלתות תיסגרנה, במקום שיגיד לו, אדוני, אי אפשר כאן לעלות ולשלם לשני אנשים ברב-קו אחד. ברגע שהדלת נסגרה הוא אמר לו, מה עשית פה? אמר, שילמתי בשביל ובשביל אשתי. לא שהוא הכחיש משהו. הוא אמר, אתה לא יכול לעשות דבר כזה. אז הוא אמר, סליחה, אז איך אני משלם? במקום להגיד לו, תרד בתחנה ותשלם, הוא אומר לו, לא אדוני.

אירוע, אירוע, אירוע, אירוע, היה פיגוע. כשאומרים אירוע בעיני זה נשמע פיגוע. בתחנה חיכו לו שוטרים והתנפלו עליהם, ביזו אותם, הורידו אותם, רשמו להם קנס, ואפילו אחראי המשמרת שם אמר: אתם שמים לב שהייתה פה טעות טכנית של בן אדם? אין דבר כזה, 180 שקלים.

ביררתי מה קרה, אז הבנתי שהרכבת הקלה לא יכולה לקרוא את הכרטיס באופן שהאוטובוס יכול לקרוא, שהוא יכול לשלם על השני. אני לא מאשים את סיטיפס בצד הטכני של הדבר כי משרד התחבורה צריך לסדר איתם את הדברים האלה. בדיון קודם, אם את זוכרת, גם היה איזשהו כשל טכני ברכבת אל מול משרד התחבורה.

באגד גם היה.

עם אגד גם. האזרח לא חייב לשלם את מחיר הכשלים הטכניים של השלטון ושל חברות התחבורה הציבורית, אבל מה שאני כן בא בטענה זה שמעסיקים פקחים שאינם יודעים להבחין. אני מצפה, כמו משוטר, כמו מפקח, שיבחין בין אדם שעושה בתום לב מעשה טכני שלא הצליח לו, או גנב שרוצה להתגנב לנסיעה. ואם הפקח יכול לעשות דבר כזה, הוא לא ראוי להיות פקח. אנחנו לא חיים במדינה – לא רוצה להגיד באיזה מדינה אנחנו לא חיים, נגיד במדינה איפה שאנחנו כן חיים – אנחנו לא מוכנים לקבל יחס כזה לאזרחים.

אני רוצה לציין שאתמול בישיבתי עם ראשי משרד התחבורה הם אמרו שכתוב על הדוח שאפשר להגיש ערר במקרים חריגים.

יכול להיות – ואני רוצה את התייחסותכם – שצריך לעשות כך שאדם שפעם ראשונה קרה לו דבר כזה, הוא מקבל אזהרה. אם במחשב רשום שהאיש כבר טעה פעמיים, אז שישלם את הקנס – בלי בושות, בלי אירוע – לא לכל זוג שבא עם תינוק ועם עגלה צריך להזמין 20 אנשים כאילו מדובר פה באיזה בריון שהולך לתקוף את הרכבת.

לגבי תקופת החגים – אנחנו חוזרים לזה – יש לי כמה שאלות שאני אציג אחר כך, איך מתארגנים, ואני רוצה להזמין את הצופים לפנות לוועדה בנושאי תחבורה ציבורית.

אני רוצה לומר לכם, רבותי, שהמנהג הזה שאדם שחיכה שעות בשמש או שנעשה לו עוול, או שהוא מתעייף ומגיע הביתה ואומר, טוב, אני כבר הגעתי הביתה - זה חוסר אחריות אזרחית. אם אתה נפגעת, אם אתה חיכית, מישהו אחר גם יחכה, אז תכתוב מכתב תלונה למשרד התחבורה, לוועדה לפניות הציבור – יש דילוגי תחנות, יש כל מיני דברים שאתם יודעים. יש לנו גם את הפקס ואת המייל לתת לכם: 02-6408931. יש גם מייל: vz@knesset.gov.il.

סדר הדוברים, אני מבקש שכל דובר יגיד מי הוא כי אנחנו בשידור חי. נמצאים פה אנשים ממשרד התחבורה, מהמשרד לביטחון פנים, מעיריית ירושלים, מרכבת ישראל, מחברת אגד, קווים תחבורה ציבורית, חברת סיטיפס, קונקס, ויש לנו גם פונים כמנהגנו כי זאת ועדה לפניות הציבור אז זכות ראשונים לפונים. אברהם יהושע בייער, בבקשה.

שלום. ברשות היושב-ראש, בעצם כמעט כבר אמרת הכול אבל יש פה עוד הרבה מה להוסיף. אני, בתור אזרח שנוסע כמעט כל יום לכותל ואני נוסע עם תחבורה ציבורית, כמו שאמרת, הבעיה העיקרית זה שאנחנו יוצאים מהכותל, אני לא יודע אם יש אוטובוס, אין אוטובוס. אני יכול ללכת עם אשתי, עם ילדיי, אנחנו יורדים למטה וכשאנחנו יורדים למטה אנחנו רואים שאין אוטובוס או שהשוטר למעלה אומר לנו, תעלו למעלה. אני עולה למעלה, יורד למטה.

שאני אבין. כשיש אוטובוס למעלה, ואתה אדם צעיר ויורד מחוץ לשער האשפות ומחכה, השאלה אם הוא עוצר לך גם שם למטה או שאז הוא לא עוצר.

בוא נתחיל מהתחלה. אני מגיע לכותל, עומד חייל בשירות סדיר למטה. זה לוקח קודם כול שתי דקות עד שהוא מחליט, עד שנהג צופר לו ויש כבר עומס תנועה. הוא צריך לראות האם יש אוטובוס למעלה, אם אפשר להעלות את האוטובוס או לא. ברגע שהוא רואה שאי אפשר להעלות את האוטובוס, הוא צריך להגיד בקשר לשוטר אם אפשר לעלות. זה לבד לוקח לכל אוטובוס לפחות חמש דקות.

כשאני נוסע כל יום אין שם תיאום בין החייל לשוטר. זה קודם כול קשור למשטרה. אני פניתי לחייל, אני יכול לשאול אותו אם עולה אוטובוס או לא, הוא אומר לי: תשאל את ה"כחולים" למעלה. אז כבר ראיתי שיש פה זלזול בין המשטרה למעלה לבין החייל למטה. זה נראה שהשוטר למעלה, אין לו כוח. הוא יושב בבקתה שלו, וכשהחייל צריך להגיד לו תעלה למעלה, עד שהוא קם. למה? כי הוא צריך לחסום את התנועה, מגיעים הרי למעלה מהעיר העתיקה.

רכב פרטי.

רכב פרטי. אז עד שהוא קם מהמקום והוא חוסם את זה ועד שהוא אומר לחייל למטה, אתה יכול להתחיל עכשיו להביא את האוטובוס למעלה, לוקח כבר זמן, אבל זה לא עיקר הדברים שאני רוצה להגיד.

מה שאני רוצה להגיד, אנחנו יוצאים – כמו שאמרת קודם, אין שילוט. אני לא יודע, אני יכול להגיע למעלה למשל ואני רואה כן אוטובוס, אני כן רואה אוטובוס אגד. אני שואל את הנהג מתי אתה יוצא, כל אחד שואל אותו. זה שאין שם עמדת אגד, שיש שם עמדת משטרה ואין שם עמדת אגד, זה לבד בעיה. אני לא מבין למה שם אין עמדת אגד שאני יכול לשאול אותו מתי יוצא אוטובוס, מתי לא.

אז כל אחד פונה לנהג, מתי אתה יוצא. הנהג עונה, אני יוצא בעוד 20 דקות – מגיעה לי הפסקה, אני יוצא בעוד 20 דקות. מגיעה לו באמת הפסקה. תרד למטה, שם תראה אוטובוס כי אני עכשיו עליתי וראיתי אוטובוס למטה.

אני יורד למטה, אין אוטובוס. אז מה אני עושה? אני עולה בחזרה.

למה אתה עולה בחזרה? הוא לא יעצור לך כשהוא יגיע לשם?

לא, כי אין אוטובוס למטה. הנהג למעלה אומר לי: עכשיו עליתי מלמטה ואני רואה אוטובוס למטה, תרד למטה, וכשאני יורד למטה האוטובוס כבר נסע, האוטובוס כבר יצא. הזמן שלו הגיע והוא כבר יצא. בעצם אנחנו לא יודעים.

זאת אומרת, יכול להיות שהאוטובוס שיוצא נמצא למטה והאוטובוס שעדיין לא יוצא – לעשות שם תחנה, עשר דקות מנוחה – הוא עושה את זה דווקא ליד הכותל.

נמצא למעלה. אז קודם כול אמרתי, לפני השילוט – אני לא יודע, כבר דיברו הרבה זמן שהולך להיות שילוט – קודם כול שתהיה שם עמדה של פקח אגד שהוא יגיד לנו מתי אנחנו כן יוצאים ומתי אנחנו לא יוצאים. זה דבר ראשון.

אבל מה שאני כן רוצה לדבר עליו, הסיוט של השלושה חודשים האחרונים. מאז שהתחיל הרמדאן, שכמובן אגד שלח אוטובוסים לא דו-מפרקיים, אוטובוסים קטנים, כי הרי לא מגיעים דרך שער שכם בדרך הרגילה, מגיעים דרך הר ציון, הדרך העוקפת ואז הם לא שולחים אוטובוסים דו-מפרקיים. כמובן שהם יגידו שזה אשמת המשטרה, שהם לא יכולים, כמו שהם יגידו אשמת המשטרה שהם שולחים אחר כך אוטובוסים קטנים, אבל הם שולחים אוטובוסים קטנים. אני נסעתי לרמדאן כל יום, זה 30 ימים, לוקח לאוטובוס לרדת מלמעלה עד למטה 25 דקות.

דרך הר ציון?

דרך הר ציון. למה?

למה?

המשטרה אומרת ככה: אני לא אחסום עכשיו את התנועה – כי האוטובוסים הרי צריכים להגיע מלמעלה וצריכים לחסום את הרכבים מלמטה – אני לא אשלח עכשיו כל אוטובוס בנפרד ונחסום את הכביש. אנחנו נחכה לשלושה אוטובוסים, יהיו שלושה אוטובוסים בבת אחת, אז אנחנו מורידים את כולם ואז אנחנו מעלים את הרכבים. אוקיי, את זה אפשר להבין.

אני רוצה להבין. חייבים לחסום?

כן, כי זה חד-סטרי.

אולי מר מרציאנו יענה על שאלת הביניים הזאת. חייבים לחסום את הכביש לגמרי? יש שם שני מסלולים.

דיברנו על זה כבר בדיון הקודם.

קודם כול, אני רוצה להודות לך בשידור חי שבהתרעה קצרה – כשבדיון הקודם עלתה הבעיה של לפנות בוקר שאנשים לא מקבלים את השירות הזה לעלות דרך הר ציון, והם צריכים ללכת ברגל דרך השוק, אז שימי מרציאנו אמר ועשה, וזה בוצע, ולא שמעתי תלונות אז חשבתי שהכול בסדר.

עכשיו אני שומע שצריך לחסום את כל הכביש. למה אי אפשר לאפשר שני צדדים?

אי אפשר שני צדדים משום שהדרך משער האשפות לכיוון חטיבת ירושלים ביציאה היא חד-סטרית.

ואי אפשר להחליט שבשעה מסוימת זה לא חד-סטרי?

לא, משום שיש חניות בצדדים. דיברנו על זה כמו שאמרתי גם בהיערכות שלנו ברמדאן. הציר הזה משמש גם בציר חירום, אם חלילה יש שם אירוע שיצריך הגעה ויציאה של אמבולנסים, זה משמש אותנו לזה ולכן האוטובוסים, כשהם צריכים להגיע לשער האשפות הם נעמדים למעלה, בכניסה לחניון הר ציון, ואנחנו מורידים אותם למטה אחרי שאנחנו מפנים את הרכבים.

25 דקות, אני לא מקבל את זה בשום תנאי, אין עמידה יותר מאשר מספר דקות מועטות, והעמידה עצמה היא רק בגלל הולכי רגל. ההיערכות הזאת שהוא מדבר עליה היא לא נכונה ליום-יום.

אני אסביר לך.

לא, לא. לא יצרתי פה ויכוח. רק רציתי להתעדכן, שאני אבין מה קורה. זאת אומרת, אתה אומר שבאמת צריך לחסום.

כן. כן.

אולי בתקופה כזאת, שאתה יודע שאתה צריך להעלות אוטובוסים מהר ציון – זה לא מעשה של כל יום – אתה יכול להגיד לא להחנות באותן שעות?

לדעתי אנחנו גם חוטאים לדיון. הדיון הזה הוא דיון של רמדאן.

אני כבר אגיע לזה, אגיד לכם למה אני אומר את זה.

זה דיון שנוגע לרמדאן.

לא, שאלתי שאלה ספציפית.

הוא דיון שנוגע למקרים שהם מקרי חירום בלבד, בימים שבהם אנחנו סוגרים את רחוב סולטאן סולימאן.

בדיוק, לזה אני מתכוון.

אז אי אפשר להכניס את האוטובוסים המפרקיים דרך הרחוב הזה שהוא מדבר עליו כי אז האוטובוס לא יכול להסתובב.

נכון.

לכן יש אוטובוסים קצרים, ופה אני אסביר את העניין. אבל בימים שאנחנו דנים פה, בימים של חגי תשרי, אין את הסצנריו הזה.

יכול לקרות שתצטרך.

יכול לקרות אבל אם זה יקרה, המצב שלנו יהיה פחות טוב. זה לא אמור לקרות, בשנים האחרונות זה לא קרה. לכן אנחנו נערכים.

בסדר, אז נעבור, נסיים את העניין של הכותל כי בכל זאת הדיון לא היה רק לעניין הכותל.

אני לא מאשים את המשטרה. אני רק אומר פה בקשר לכוח-אדם. משער האשפות עד למעלה יש רכבים שחונים, ומה אתה עושה ברגע שאוטובוס מתחיל לרדת, והרכב שחנה למעלה מחליט עכשיו לצאת, מה קורה? זה עשר דקות עכשיו. הוא צריך לנסוע אחורה.

אל תפרט מדי.

הלאה. הגיע "בין הזמנים". פה אני מאשים באמת את חברת אגד. ברמדאן לא שלחו אוטובוסים דו-מפרקיים, ראו שאצל החרדים אפשר לנסוע "סרדינים", אז הם שלחו ב"בין הזמנים" יום-יום אוטובוסים לא דו-מפרקיים.

אחרי הרמדאן.

אחרי הרמדאן. ב"בין הזמנים" יום-יום שלחו אוטובוסים לא דו-מפרקיים. לזכותם ייאמר שבשבוע האחרון הם כן שלחו אוטובוסים דו-מפרקיים, אני לא אגיד שלא. בשבוע האחרון, יכול להיות שהם ידעו שיש פה דיון אז הם כן שלחו, אבל בכל "בין הזמנים" היו אוטובוסים לא דו-מפרקיים. אני מדבר אתכם כשאני נסעתי בלילה – בשבע, שמונה – בשעות האלה היו אוטובוסים קטנים.

אתה מדי מפרט, אני מתנצל. אם אתה יכול במשפט סיום.

משפט סיום אחד. מה שקורה, למה מחכים המון זמן בתחנות? בגלל שיש אוטובוסים קטנים, אז כבר בהתחלה, בתחנות, הנהג רוצה לסגור את הדלת, הוא לא יכול לסגור את הדלת כי הרבה אנשים עולים, אז אוטומטית יוצא שאנחנו מחכים חצי שעה לאוטובוס.

זה מה שקורה בעצם, שאנחנו מחכים, ואז כשכבר מגיע אוטובוס, מצטופפים. עיקר הבעיה היה במוצאי שבת ראש חודש אלול – בשביל זה באתי לפה, בשביל זה התקשרתי לרב אייכלר – חיכינו חצי שעה, שזה ראש חודש אלול, שהרבה אנשים מגיעים, ולא הגיעו אוטובוסים.

כמה זמן חיכיתם?

אני חיכיתי חצי שעה, ויש פקח שיש לי את השם שלו.

היו הרבה אנשים בתחנות?

אני מדבר למעלה בכותל, אני לא מדבר בתחנה. אני מדבר על היציאה מהכותל, מעל חצי שעה לא היו אוטובוסים.

אני רוצה להודות לך. אנחנו נחלק בין הפונים, ניתן גם לאנשים. ניתן קודם למשרד לביטחון פנים, לסנ"צ שמעון מרציאנו, אני רוצה שתתייחס לכלל הדברים שהוזמנת אליהם.

לפני כן אני רוצה לציין שב-2 בספטמבר, אתמול, קיבלנו תשובה לשאלה שהוועדה כבר שואלת על דיון שהיה ב-30 ביוני. התשובה לגבי הנושא שדיברנו עליו בפעם הקודמת, לגבי השלט בכותל המערבי, עכשיו עונים לנו שהעירייה ערוכה כעת להקמת השילוט האלקטרוני בסמוך לשער האשפות, אולם העירייה ממתינה לתיאום בין לשכת רב הכותל למשטרת ישראל על מנת להמשיך בעבודת ההקמה.

אז אני פונה מכאן למשטרת ישראל ולרב הכותל לסיים את התיאום תוך יום, יומיים, וביום ראשון שיהיה שלט כי לא יכול להיות שהוועדה תסכים, ב-30 ביוני סוכם שצריך לשים שלט, ועכשיו אומרים לי שתיאום בין שתי לשכות צריך לקחת במשך יולי, אוגוסט, ועכשיו אנחנו בספטמבר.

לגבי ההצעה שעלתה אז – ואני רוצה שתתייחס לזה, שימי – לאפשר לשני אוטובוסים רזרביים להחנות ליד שער האשפות - זו הייתה בקשה של אגד אני חושב - הנושא נמצא בימים אלה בבחינה, כוונתנו להשיב בנושא זה מייד לאחר החגים. מי כותב את זה? עיריית ירושלים. זאת תשובה שהציבור מוכן לקבל אותה אחרי שלושה חודשים, אחרי החגים? אני רוצה דווקא לפני החגים. שאלה קרדינלית, שהמשטרה תגיד את דעתה, שהעירייה תגיד את דעתה, אבל אי אפשר לחכות לזה.

עכשיו ניתן את זכות הדיבור לסנ"צ שמעון מרציאנו, קצין אגף התנועה במשטרת ישראל.

אני אתחיל במה שסיימת. במהלך החגים, כל רחוב מעלה השלום, מצומת גבעתי ואפילו אחורה, כל רחוב דרך העופל, מהאזור של רחוב דרך יריחו - אם אני מדבר במושגים שאתם לא מבינים, אני אסביר.

תסביר, כי הצופים, לא כולם גרים בירושלים.

ממש מאזור שער האריות ועד לשער האשפות יש רצף של אוטובוסים של אגד שממתינים לפיזור של קהל, ואני מדבר בדגש על חול המועד סוכות, כך ששני האוטובוסים האלה שעליהם דיברת הם לא כל כך רלוונטיים כי יש קצת יותר משני אוטובוסים, עומדים משהו כמו 30 אוטובוסים, משעות הבוקר היחסית מוקדמות, בסביבות 9:00–10:00 ועד סיום ההיערכות שזה לקראת 2:00 לפנות בוקר.

אתה מדבר על ימי חול המועד, אבל יש לנו ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור.

לגבי ימי השגרה, שהם לא מועדים, אין שום בעיה להעמיד אוטובוסים אבל אין צורך משום שאין קהל כל כך גדול שממתין לאוטובוסים, אבל אם זה יתבקש, עיריית ירושלים - - -

זה מתבקש. אגד אמרו שהם צריכים את המקום.

אבל זה נושא שצריך לבוא לשולחנה של עיריית ירושלים, לפנות שניים-שלושה מקומות חנייה.

על זה דיברנו, אתה זוכר?

אני זוכר אבל עוד פעם, זה לא לפתחה של משטרת ישראל. אני לא יכול לקחת חניות. לי אין שטח טריטוריאלי. אם צריכה להתקבל החלטה, זה רק על-ידי עיריית ירושלים, שהיא מפנה מספר מקומות חנייה ומקצה אותם לאגד לנושא הזה, או לחברת קווים או לחברת סופרבוס, זה לא משנה.

לא, חברת השירות הציבורי בכותל זה אגד.

אז אגד, אבל זה עניינה של עיריית ירושלים. אני לא יכול לענות במקומם בנושא הזה, זה גם לא עלה מצדנו כך שאני לא יכול להתייחס.

בסדר, אז הם יתייחסו.

מבחינת חגי תשרי, אנחנו כבר נערכים כמשטרה החל מיום ראשון הקרוב, כמערך מקדים לחגים ועד לסיום שמיני עצרת, במערך מוגבר. זה מתחיל במע"ר החרדי, באזור של רחוב יחזקאל, מאה שערים, בכל האזורים האלה, במקומות שבהם נערכים לחג ויש הרבה מאוד אנשים שמגיעים לקניות, שם אנחנו נערכים בשלב מוקדם. אחר כך נערכים בעיקר באזורים שיש אירועים.

חגי תשרי, עיקר האירועים הם סביב העיר העתיקה, וסביב העיר העתיקה אנחנו נערכים בצורה מוגברת משעות הבוקר המוקדמות ועד 2:00 לפנות בוקר, ולפעמים גם ברצף של 24 שעות. הכול תלוי באירועים, הכול תלוי בצרכים, וכמובן שזה בהתאם לנוכחות של כמות התחבורה הציבורית שיש שם, כמו שאמרת אגד, אז אגד, ואין אירוע שלא מתואם, לא עם משרד התחבורה ולא עם אגד, אפילו עם סיטיפס, עם הרכבת הקלה ובוודאי עם עיריית ירושלים. כל האירועים האלה מתוכננים, כל האירועים האלה, כבר עשינו עליהם דיונים מקדימים ואנחנו נערכים אליהם.

אתה גם ערוך למקרה שתהיה זריקת אבנים בסולימאן, ואנשים נוסעים שם ומקבלים אבנים לפעמים? זאת אומרת, לפתוח את הציר של הר ציון ביתר גמישות.

כן. אנחנו נותנים כמשטרת ישראל דגש באבטחה דווקא בחג הזה, בשונה מחגים אחרים – כמו שדיברנו לגבי החגים המוסלמים – כי החשיבות של המעבר בסולטאן סולימאן לתחבורה ציבורית היא חשיבות גבוהה ומירבית משום שכמות האוטובוסים שצריכה להגיע לכותל היא שונה בתכלית מכמות האוטובוסים שהגיעה בחודש יוני, במהלך חודש הרמדאן.

מהסיכומים שלנו ומההיערכות שלנו בשנים הקודמות אנחנו לא רואים שום בעיה. יש כמויות אדירות של אוטובוסים שמגיעים, אנחנו קוראים לזה "מחסנית", הם כל הזמן נמצאים במגמה אחת לאחור ונכנסים לכיוון שער האשפות, לא פנימה אלא בחלק התחתון. זה משהו שהוא לא חדש, זה לא משהו שמישהו לא יודע.

אתה אומר לא פנימה, אתה מדבר על זמנים שיש המון הולכי-רגל שם, שאתה לא יכול להכניס אוטובוס.

בחול המועד סוכות ובכלל בצאת החגים – בצאת כיפור, בצאת ראש השנה – כשיש עזיבה גדולה יותר של קהל שבא להתפלל בכותל, האוטובוסים מראש לא נכנסים לכיוון שער כיכר גורן אלא עומדים בחוץ. כולם יודעים ולשם הם מוכוונים.

שני אירועים גדולים שיש לנו בחג הזה בסוכות באזור של העיר העתיקה זה כמובן ברכת הכוהנים, ובאותו יום בשעות הערב יש את מעמד הקהל.

מלבד זה, כל הימים הם ימים שגרתיים פחות או יותר לחול המועד סוכות, ולשם אנחנו מכוונים.

יש עוד אזורים שיש צפיפות גדולה מאוד בתקופת החגים.

יש קצת יותר צפיפות בצאת החגים באזור של בר-אילן, צומת סנהדריה. שוב, הקהל החרדי שמגיע בהמוניו לירושלים גם רוצה לצאת מירושלים. אנחנו מתואמים עם משרד התחבורה, עם עיריית ירושלים, עם כל הקווים הציבוריים – זה לא רק אגד – עם כל הקווים הציבוריים שמתגברים את הגעתם לשם ומוציאים החוצה אוטובוסים מעבר לשגרת מוצאי שבת רגיל, ואנחנו כמשטרה נסייע להם במקומות האלה.

אני מאוד מודה לך, ועכשיו אנחנו רוצים לשמוע את משרד התחבורה. הגברת נעה אבירם מייצגת פה את המשרד?

כן. תודה.

בבקשה. אם אפשר בכל הארץ עכשיו. נכנסנו לכותל ולירושלים, אבל אנחנו צריכים יותר להתמקד.

אנחנו כן נתמקד, לפחות בהתחלה בכותל ובהגעה לירושלים, גם בהתאם לנושאים שהעברתם. כמו שציין שימי, אנחנו, עם המשטרה ועם עיריית ירושלים ועם חברות התחבורה הציבורית השונות שפועלות בעיר – אגד, סיטיפס וכל החברות האחרות – אנחנו נערכים כבר לפני מספר שבועות להסתכלות על כל המועדים השונים והאירועים השונים, כבר בעצם מא' אלול וחזרה ללימודים ותחילת סליחות, לכל אורך ימי החול והמועד שבמהלך תשרי. זה כולל גם בהסדרי תנועה ובעבודה הדוקה מאוד עם המשטרה, לראות איך אנחנו מזרימים את התנועה ואיך אנחנו מאפשרים קודם כול נסיעה נוחה וטובה של האוטובוסים, ומהירה ככל הניתן גם כדי לשמור על אמינות ויעילות של השירות. תגבור משמעותי של הקווים בתוך ירושלים, כן בהחלט, בדגש על הביקושים הגבוהים לכותל. הרכבת הקלה – הם יציינו בהמשך – אבל גם תגבור בימי חול המועד שהם ימים של ביקושים.

מה זה נקרא תגבור?

פעילות יותר אינטנסיבית.

זאת אומרת, פחות דקות המתנה בין רכבת לרכבת.

כן. בעיקר בשעות שכבר זיהינו ולמדנו משנים קודמות שהן עיקרי הביקוש. אם אנחנו יודעים שבברכת כוהנים יש ביקוש גבוה יותר, אנחנו יודעים ששעות הערב הן שעות יותר מבוקשות, אז התאמה של לוחות הזמנים.

כמובן, בקווים שמגיעים לירושלים. האמת שב-1 בספטמבר לקראת החגים הפעלנו קווי שירות חדשים לירושלים שיתגברו ככלל את השירות גם במהלך החגים, אם זה מגבעת זאב ואם זה מבית שמש ואם זה בתוך ירושלים, לדוגמה בנוה יעקב, ככה שבגדול, באמת מערך השירות פרוס.

מה עם שעות השירות בלילה?

זה משתנה בהתאם לימי הביקוש אבל אנחנו מדברים בתקופת סליחות על כך שהקווים בכותל פועלים עד קרוב ל-2:00, סביב רבע לשתיים. התרת נדרים – עד 3:00 לפנות בוקר; ימי חול המועד ושמחת בית השואבה – גם קווים מכל הארץ שפועלים עד סביבות 1:00 בלילה.

1:00 בלילה זה בהחלט לא מספיק כי הפעילות היא לפחות עד 2:00 בלילה ברחובות ירושלים בחגים.

מה שאנחנו מכירים בשנים קודמות, בסך הכול זה עונה על הביקוש. כמובן שאם ב-1:00 בלילה האוטובוס לא קולט את כל הנוסעים, צריך לתת להם מענה.

זאת אומרת, תיתנו לחברות גמישות בעניין הזה, שיוכלו להוציא אוטובוסים גם יותר מאוחר?

אני אומרת שבמידה שלנסיעה האחרונה האוטובוס לא קלט את הנוסעים, יש לתת מענה לנוסעים שהגיעו לתחנה.

מישהו צריך להיות אחראי על זה.

יש סדרנים מקומיים, אבל השאלה אם אתם מאפשרים – אני רוצה להיות יותר ברור – כי בשנים קודמות היו זמנים שהייתה רוח טובה והחברות באמת רצו לעשות את זה, והגיע איזשהו טלפון לפעמים בטענה שזה הגיע ממשרד התחבורה שאסור להוציא אחרי 1:00.

דיברתי על זה עם המנכ"ל, שלפחות בימי חול המועד והסליחות, בחודשי תשרי, אומנם אין קווי לילה לציבור החרדי אבל לפחות בימים האלה שיאפשרו עד 2:00 לפחות להוציא אוטובוסים – במקרים שצריך, לא אוטובוס ריק אחד, רק כשיש צורך.

כמו שאמרתי, לגבי תקופת הסליחות, בכותל יש פעילות עד קרוב ל-2:00. בחול המועד, הפעילות הסדירה היא עד 1:00 בלילה. תחבורה ציבורית, מטבעה היא מעוגנת ברישיון וזה לא שאם יום אחד אומרים עד 2:00 - - -

אני רוצה שתיתנו רישיון.

אז הרישיונות ניתנים עד 1:00, ובמידה שיש נוסעים ממתינים, צריך לתת להם את המענה.

אז תעבירי למשרד התחבורה בקשה.

הוועדה תפנה.

הוועדה תפנה, כן. אומרת שלומית, מנהלת הוועדה, שהוועדה תפנה. אני רוצה שתפני למשרד התחבורה שיאפשרו לפחות עד 2:00 בלילה. זה אומנם לא "גשר מעריב" שצריך לפנות בשבת, אבל אפשר להעביר.

אגב, אני רוצה לציין ששר התחבורה אמר שאף אחד לא פנה אליו בעניין "גשר מעריב" לגבי שבת בגלל שכולם יודעים, הוא לא היה זמין מסיבות בריאותיות, אבל לא כפי שפורסם כאילו הוא הבטיח ולא קיים, אז צריך להיות הגון, לא פנו אליו, אבל פנו לאנשים שם. זה הזמן לומר את זה בשידור ציבורי, שיום העצמאות מעבירים, מהתאריך שקמה המדינה, כדי שלא יהיו חילולי שבת כשזה יוצא בימי חמישי, לא רק שישי, ומעבירים את זה לאמצע השבוע. ופה, גשר שאפשר היה לפנות אותו, לפוצץ אותו בימי שלישי או לא משנה מתי, היו צריכים לקחת בחשבון מראש שאי אפשר לעשות את זה ביום שישי כי זה יהיה פיקוח נפש, הם אומרים, להשאיר שם חומרים בכביש.

אנחנו נעבור לחברת אגד. עמיר קינן הוא מנהל אגף התנועה של אגד, ויש לנו את הכבוד. אם תוכל לפרט את ההיערכות שלכם.

צהרים טובים. אני אשתדל להתייחס יותר לתחבורה הבין-עירונית ולאו דווקא לירושלים. ירושלים תופסת פה מרחב די גדול בנושא הזה של חגי תשרי אבל מנוהלת בדרך כלל בצורה מאוד סדורה, עם משטרה, עירייה, כל העולם פה שותף, אז אני אשתדל להתייחס קצת יותר לקטע הבין-עירוני.

כל החלק הבין-עירוני, כמובן שאנחנו מטפלים לפחות בקווים שאגד אחראי עליהם, וזה מכמה מוקדים מאוד מרכזיים לירושלים וחזרה, ובעיקרם בני ברק אשדוד, שהם המוקדים המרכזיים. יש כמובן עוד מספר מוקדים קטן יותר, כמו חיפה וקצת ערים בדרום, אבל אם נתייחס דווקא למוקדים המרכזיים אז בחגי תשרי השנה אנחנו משתדלים לייצר היערכות טובה יותר וחזקה יותר ביחד עם משרד התחבורה למועדים האלה, אני מדבר בעיקר על ערבי חג, מוצאי חג ועל חול המועד עצמו, סוכות.

ברור לכולם שזה קושי לא פשוט. מדובר בגידול של מאות אוטובוסים, זה לא עוד חמישה או עוד עשרה אוטובוסים. מדובר בחלק מהימים בגידול של למעלה מ-200 אוטובוסים ביום מסוים, זה מסות אדירות, ולכן אנחנו מנסים לייצר היערכות קצת שונה מהרגיל וזו היערכות שמדברת על תהליך של יציאה ממוקדים. במקום להסתובב בכל העיר לאורך כל היום, אנחנו נייצר מוקדים גם בבני ברק, גם בירושלים וגם באשדוד, והמוקדים האלה יהיו מוקדים שמהם יצאו אוטובוסים בתדירויות מאוד גבוהות, גם בערבי החג כללית וגם במוצאי החג ובחול המועד עצמו.

אנחנו מאוד שמחים על הבשורה אבל בשטח לפעמים אומרים שאין מספיק אוטובוסים, וזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. להזכירכם, המדינה מסבסדת במיליארדים את חברות האוטובוסים, את הנוסעים בעצם, והמיליארדים האלה נועדו כדי שיהיה ההבדל הברור בין חברה פרטית או רכב פרטי, שכשהרכב במוסך כמו שאמרתי בפתיחה, אז אי אפשר לנסוע, לבין חברות ציבוריות שצריכות לספק אוטובוסים, אם צריך לשכור מחברות פרטיות אחרות, ולא לאפשר שום מצב שאנשים מחכים בתחנות ואומרים אין אוטובוסים.

זה הקו המנחה לכאורה שמקובל עליך, ואני רוצה לציין שלא פשוט להסיע נוסעים. רק השבוע קיבלתי תלונה מאזרח שהגיע – לא חג ולא שום דבר – ביום רגיל, בצהרים רגיל, ב-2:30 האוטובוס מאשדוד לירושלים, 450, לא הגיע. אחר כך הוא היה צריך לנסוע ב-451, הגיע אוטובוס בלי מזגן, הנהג היה עצבני והוא ביטא את עצבנותו על הנוסעים, עד כדי כך שהוא יצא מהעיר והודיע לאגד, אני לא יכול להמשיך לנסוע עם רכב כזה. באו להחליף את הרכב, החליפו רכב, והאיש הגיע בשעה 5:30 לירושלים. התלונה תגיע אליכם.

זה דבר שקרה ביום רגיל. אני מצפה מחברה כמוכם, שמשנעת כל כך הרבה נוסעים, בוודאי לא ביום רגיל זה צריך לקרות – אוטובוס בלי מזגן ואוטובוס שלא מגיע. אתה תבדוק את זה, אני לא מבקש ממך תשובה כרגע, אבל אני רוצה שבחגים, ששם אנחנו יודעים שזה מועד לצפיפות ולתחנות עמוסות, תפרצו את המעגל הזה, זה לא חייב להיות כך.

אני יודע שבבני ברק יש בעיה טכנית של אנשים שחונים ביציאה, והפתרון שאתה מציע זה מוקדי יציאה, אני מקווה שתוכלו להזרים אותם גם לא רק מרחוב השומר, הרחוב הצפוף, אבל בעיקרון צריכה להיות הנחיה – אין משאירים אנשים בתחנות. אנשים הם לא פליטים באירופה שהגיעו מסוריה. צריך לאפשר להם לזרום.

כדי להרגיע קצת את האווירה, אני רוצה לספר לכם שאבא שלי בצעירותו היה בתקופה מסוימת נהג חברה קדישא. הוא פעם נסע בלילה עם נפטר, אז שאלתי אותו כילד: אבא, אתה לא מפחד? אז הוא אומר: לפחד להסיע מתים? להסיע חיים זה פחד, אנשים חיים. הוא אומר: אני יכול להכניס שני מתים אחד ליד השני, ואף אחד לא יגיד, למה שמת אותי פה ולמה שמת אותי פה. אנשים חיים, ברגע שהם עולים לאוטו, מייד יש להם טענות, כך שזה לא פשוט - סליחה על ההומור השחור – לא פשוט להסיע נוסעים, ודאי לא אלפי נוסעים, ודאי לא בשעות מסוימות, כך שכשאנחנו באים בטענות אליכם שלא תחשבו שאנחנו מאשימים אתכם בזלזול בציבור.

אבל, אנחנו כן דורשים שתהיו ערוכים מראש לזה. אנחנו יודעים מתי התאריכים, אתם יודעים מתי השעות, יש לכם מספיק אנשים בעלי ניסיון בשטח, ותשתדלו כמיטב יכולתכם, ויש לכם יכולת טובה מאוד.

כן חשוב לציין עוד דבר אחד. גם באירועים, אנחנו לקחנו בחשבון כמובן את כל האירועים שרצים במהלך כל תשרי, כולל "טישים" למיניהם, כולל הכול, ויש מצב אפילו שאנחנו בתהליך עם משרד התחבורה, אם נצטרך לחרוג משעה 1:00 בלילה אנחנו גם נחרוג מ-1:00 בלילה על מנת לתת את התשובה הזאת, אז צריך לקחת גם את זה בחשבון.

אני ממש מודה לך, ושיהיה בהצלחה.

אפשר לשאול את המנכ"ל של אגד?

הפונים לא שואלים. הפונה פונה לוועדה, הוועדה שואלת. אם אתה רוצה למסור בכתב תביא לי פתק, אם זאת שאלה שלא נשאלה, אני אשמח לשאול.

לפני שאני עוזב את אגד אני רוצה לחבר פה בעיה שציינתי קודם בסיפור. יש מצב שאצלכם אפשר לתקף שני אנשים, בעל ואישה, במכשיר וכשהוא עובר עם הכרטיס לסיטיפס – סיפור שהיה, שסיפרתי – תפסו אותה. יש בעיה כזאת טכנית? אתם מודעים לזה?

ברב-קו יש כרטיס. הרי הכרטיס הוא על-פי סטטוס של בן אדם. יש כרטיס שנקרא כרטיס אנונימי. אנונימי זה ללא סטטוס, שם מותר לתקף שניים, אבל ברב-קו עם סטטוס אסור לתקף שני אנשים כי אם אתה עם סטטוס של ותיק, אתה לא יכול לתקף בו ילד או מישהו אחר.

זה ברור, אבל באותו גיל?

ברב-קו אנונימי זה מותר.

ואצלכם בסיטיפס?

ואצלכם בסיטיפס זה מקובל האנונימי הזה?

זה לא מקובל וזה גם לא אפשרי, ואני אחדד יותר מזה. ניתנה בעבר הנחיה על-ידי משרד התחבורה לאגד להקפיד לא לאפשר לנוסעים שמבקשים כרטיס מעבר, על אותו כרטיס לבצע שני תיקופים מאחר שזה לא יכול להתקבל ברכבת.

זאת אומרת, במקום להגיד לכם כן לקבל, הם אומרים לאגד לא לקבל. זה משרד התחבורה?

אני אוסיף עוד מילה על זה. באמת כמו שנאמר פה, מה שאנחנו קוראים מולטי-ולידציה, תיקוף כפול על אותו כרטיס, מתאפשר טכנית באוטובוסים, לא מתאפשר ברכבת, ולו רק בגלל הסיבה שאין נהג שאפשר להגיד לו: תנקב לי שני ניקובים, תנקב לי שלושה ניקובים, וכולי.

משרד התחבורה כן פועל מול סיטיפס לחדש את מכשירי התיקוף ומכשירי הכרטוס, זה באיזשהו תהליך. כרגע בכל מקרה כפי שצוין פה, ברכבת ניתן לתקף כל אחד עם הכרטיס שלו, עם החוזה שלו, והפרופיל שלו בכרטיס אחד בלבד.

אם כך, שיהיה כתוב בדוח שהאיש יקבל, שזכותו לבוא לוועדת ערר כי הוא האיש שלא צריך לשלם את הקנס. אם הוא תיקף פעמיים באוטובוס, וסיטיפס ומשרד התחבורה לא יכולים לספק לו את המכשיר האלקטרוני, אז לפחות במקרה כזה, אם הוא מקבל דוח – בלי להכריז על אירוע – אם הוא יקבל דוח של 180 שקלים, שיחזירו לו את זה בבקשה, או שיפטרו אותו.

אני רוצה לציין שוועדת הערר, שמפקחת עלינו מטעם המדינה, דנה בנושא הזה וגיבתה את ההחלטה של סיטיפס מאחר שזו הנחיה של משרד התחבורה, כעת.

אז אני פונה למשרד התחבורה. אני רוצה לדבר בשם האזרח, שיוותרו לו על הדוח. כל הבושה של קבלת דוח זה מספיק עונש, על לא עוול בכפו, אבל שלא יצטרך לשלם אותו.

אני רק אגיד שיש שתי ערכאות. יש ערכאת ערעור ראשונה לסיטיפס, וכל פונה שפונה לסיטיפס וערעורו לא מתקבל, רשאי, זכאי ופתוח בפניו לפנות לאותה ועדת ערר שדנה בכל נושא לגופו.

צריך להגיע פיזית לוועדת הערר כשאתה מסביר, במסגרת ההליך?

ניתן להגיע פיזית, לא חובה. יש דיונים שנעשים בהיעדר הפונה, זה לבקשתו.

הייתי מעז לבקש שבטופס עצמו יהיה כתוב.

שניתן לפנות.

שניתן לפנות ושהוא יקבל את הכסף חזרה אם קרה דבר כזה, אבל אני לא מעז לכתוב את זה.

מטבע הדברים, הערעור נדון על השאלה האם הוא יקבל את כספו חזרה או לא, וכאמור כל מקרה נדון לגופו ואפשר גם לראות החלטות קודמות באתר של משרד התחבורה.

שהחזרתם כסף על דבר כזה?

היו גם מקרים.

היו מקרים שלא החזרתם כסף על דבר כזה?

היו עד כה משהו כמו כמה מאות.

האם למישהו יש נתונים מספריים?

אני יכולה להגיד בגדול, שלוועדת הערר יש עשרות פניות מדי חודש, בסך הכול מאות פניות.

כי אנחנו מקבלים טענות שאתם לא מחזירים במקרה כזה כמו שדיברנו, אבל אנחנו נבדוק את זה אתכם.

כל מקרה לגופו, וכן, אפשר לראות החלטות.

אז אם יש מישהו שנעשה לו עוול כזה, שיפנה אלינו לוועדה, כמו שאמרנו במייל או בפקס. מדובר פה באדם שתיקף באגד.

אם אפשר להעיר, יושב-ראש הוועדה, בעניין הזה.

אני רציתי קודם חברה אחרת, אני אתן לסיטיפס את רשות הדיבור, דבר על מה שאתה רוצה.

ירון רביד, מנכ"ל סיטיפס. אני רק אתייחס לנושא הזה ואחרי כן אני אתייחס להיערכות לחגי סוכות.

אני לא חושב שבמצב הקיים היום, הנוכחי – כפי שהמערכת אושרה על-ידי המדינה – יש לאפשר מולטי-ולידציה. ברגע שפרויקט הכרטוס, שאנחנו עובדים עליו עם המשרד, יצא לדרך ותהיה אפשרות לעשות מולטי-ולידציה, אין בעיה.

מתי זה יהיה אתה חושב?

תסביר לצופים מה זה מולטי-ולידציה.

מולטי-ולידציה זה אפשרות באמצעות כרטיס אחד לתקף מספר פעמים. כרגע, בסיטואציה הנוכחית ולפי הנחיות של משרד התחבורה – ושוב, כפי שאמרתי, ועדת הערר זה לא ועדה שלנו, זה מעל ועדת ההשגות שלנו – שהיא בחנה את המקרים האלה, לפחות לפי החוק והתקנות וההנחיות הקיימות, היא אימצה את העמדה הזאת.

אם רוצים לשנות את זה, זה בסדר גמור אבל המערכת צריכה לאפשר את זה.

אני מבקש לשנות את זה. זו עמדה לא מוסרית. אדם ששילם והיה הגון ולא גנב, לא צריך לקבל קנס של 180 שקלים. זה עוול גדול. אני חושב שכל אזרח מבין את זה, כל צופה מבין את זה עכשיו.

אלה ההנחיות של משרד התחבורה, אדוני היושב-ראש.

מותר לי לערער על הנחיות משרד התחבורה.

ודאי. ודאי.

בשביל זה נשלחתי לכנסת.

אני מתייחס רק לסוגית הקנס.

אתה חייב לפעול לפי הנחיות משרד התחבורה. אני לא.

מאה אחוז. זה כל מה שרציתי לחדד בהקשר הזה.

לגבי היערכות לחג, אנחנו מתגברים את הרכבת. משעה 9:00 בבוקר ועד 20:00 בערב כל שש דקות תהיה רכבת, כך שנוסע לא יצטרך להמתין בממוצע יותר משלוש דקות.

בימים רגילים כמה דקות מחכים?

גם. אנחנו השקנו תוכנית כזאת בתחילת חודש אוגוסט, שש דקות, אנחנו פשוט מרחיבים את שעות הפעילות לכיוון שעות הערב.

אנחנו מפעילים כשלוש סוכות שנוסעים משתמשים בהן, כניסיון משנים עברו בתחנה המרכזית, בהר הרצל ובגבעת התחמושת.

סוכות למה? לחכות?

כן. אנשים שמגיעים ורוצים לאכול בסוכה או ממתינים.

יפה.

יש לנו שלוש סוכות כאלה, זה עובד בצורה טובה, פרויקט משותף שלנו עם "סוכות ירושלים" כבר שנה רביעית.

אנחנו מפעילים עמדות מכירה במספר תחנות שיש בהן ביקושים, מעבר למכונות הכרטוס. גם בגבעת התחמושת, גם בכיכר ספרא וגם בתחנה המרכזית, זה גם פרויקט שהוכיח את עצמו.

יש הרבה אורחים שמגיעים מחוץ לעיר ולא רגילים לנסוע ברכבת ולא יודעים איך להסתדר עם זה.

נכון. זו בגדול ההיערכות שלנו לחג.

מה אתם מתכוונים לעשות עם פקחים שמתנהגים בצורה לא הולמת?

אם אתה רוצה שאני אתייחס לנושא הפקחים, אז בכמה מלים. קודם כול, אנחנו חגגנו בחודש אוגוסט ארבע שנים להפעלה, כדאי לדעת את זה.

אתה רוצה להזכיר לנו שזמנו של האדם חולף מהר.

לא, לא, בכלל לא. רק להגיד שיש לנו כמו שציינת כ-140,000 איש ביום שנוסעים. מרבית הנוסעים שלנו, כמו שאדוני יודע, הם נוסעים שנוסעים אתנו כל יום. אני לא חושב שיש בעיה של ידיעת הכללים.

למרות זאת וליתר ביטחון ועל מנת לתת שירות טוב, אנחנו בחודשים האחרונים יצאנו בקמפיין של כל כללי הנסיעה, כולל כל מה שהתייחסת אליו גם קודם, מבחינת ההנחיות של משרד התחבורה. הפלקטים האלה תלויים בתחנות, נמצאים באתר האינטרנט, הם נמצאים בשלוש השפות, גם לתיירים – בערבית, באנגלית ובעברית. יש לגבי הנושא הזה גם כריזה ברכבת.

אני חושב שאחרי ארבע שנים קשה להגיד "לא ידעתי". זה באופן כללי.

למה? אם אני אעלה על הרכבת, מבטיח לך שלא ידעתי. יש הרבה אנשים שבאים מחוץ לעיר.

לפני שאתה עולה לרכבת אתה פוגש פלקט, הוא נמצא ליד מכונת הכרטוס שבה אתה רוכש את הכרטיס, ושם מופיעים כל הכללים באותיות קידוש לבנה ובצורה מאוד מאוד ברורה.

לא היה פקח שמכריז על אירוע - - -

אני אתייחס לפקחים, היושב-ראש, אני לא אברח מהנושא, אנחנו לא מושלמים.

לגבי הנושא של מולטי-ולידציה, מספר תיקופים באותו כרטיס, אז התייחסתי. כרגע זו המערכת שקיימת אצלנו.

מתי אתם חושבים תהיה המערכת החדשה?

אני מעריך, סדר גודל של כשנה מהיום. אנחנו אמורים לקבל הוראת שינוי מהמדינה במסגרת הסכם הזיכיון. אנחנו עדיין ממתינים להוראה הזאת. עדכנו אותנו בשבוע האחרון שאנחנו אמורים לקבל חומר בהקשר הזה בשבועות הקרובים, אני מקווה שאחרי החגים היא תסוכם ואנחנו נוכל לצאת לדרך.

יש לך מושג בערך כמה דוחות ביום רושמים לכם הפקחים?

לא. אני גם רוצה לציין שאין שום יעד כמותי לפקח מבחינת דוחות. אני כן יכול להגיד לך, ואתה גם ודאי יודע את זה מהפניות שהגיעו אליך, אנחנו נמצאים בקמפיין אכיפה מוגבר בחודשים האחרונים, אנחנו עוקבים אחר הנושא הזה.

דרך אגב, לא המצאנו פה שום דבר, הכול קיים בכל המערכות הפתוחות האלה בעולם – מערכות של פיקוח ובקרה.

לגבי רב-קו של אחר, שגם בנושא הזה אני יודע שמגיעות אליך לא מעט פניות, וגם בגינן לפי הנחיות כרגע של משרד התחבורה, הרב-קו הוא אישי ואינו ניתן להעברה, מבחינתנו אין התנגדות. במידה ותהיה החלטה שהרב-קו יכול לעבור לנוסע אחר, אנחנו נמצאים בתהליך שכרגע אנחנו מקיימים את ההנחיות של משרד התחבורה. דרך אגב, אדוני היושב, גם הנושא הזה עלה לוועדת הערר, שמפקחת על הפעילות שלנו, ואנחנו קיבלנו גיבוי להחלטה הזאת. הנושא הזה עלה גם בתהליכים אחרים.

אני רוצה שתגיע לסיום. מה אתם עושים עם פקח שמתנהג באלימות?

לגבי פקחים שמתנהגים באלימות, אנחנו מדגישים, וחוזרים ומדגישים בפני הפקחים שצריך להתנהג באדיבות כלפי הנוסעים. אני חייב שתדע, אדוני היושב-ראש, הפקחים שלנו מותקפים – הן פיזית והן מילולית - יום-יום, שעה-שעה, בפעילות שלהם. זו פעילות מאוד מאוד לא סימפטית והם עוברים הרבה מאוד חוויות לא נעימות, כולל כל מיני כינויים שאני לא רוצה להזכיר אותם כאן מפאת כבודה של הוועדה.

אני כן חושב שעל הפקחים עצמם, כמו שאמרתי גם קודם, קיים מנגנון של ועדת השגות, שגם אם הפקח עצמו שגה במתן החיוב המוגדל, ועדת ההשגות יכולה לבטל אותו, ואם האזרח עצמו סבור שנעשה לו עוול, וגם זה יכול לקרות, אנחנו לא מושלמים, יש מעלינו ועדת ערר שמפקחת על הפעילות של ועדת ההשגות.

ירון, אולי תגיד בשידור – זו הזדמנות, בכל זאת צופים – איך פונים אליכם. זה גם חלק מהשירות.

דרך אגב, בקנס עצמו – שלומית – מופיעים כל פרטי ההתקשרות וכיצד פונים אלינו, באיזה אופן. זה ניתן להיעשות גם דרך מרכז השירות שנמצא בבניין כלל, גם דרך האתר, ואין שום בעיה לפנות אלינו בכל אמצעי התקשורת, הם מופיעים בטופס עצמו, ואפשר להגיש את הפנייה הזאת, ואכן מתקבלות פניות כאלה.

כמו שגם שוחחנו, אנחנו מזמינים אותך לשיחה עם הפקחים על מנת להדגיש את החשיבות של הסברת הפנים בפני הלקוח, ומצד שני לקיים את העבודה.

איך אתה מסביר את העובדה שיש פקחים בכל רחבי הארץ, עשרות שנים – מאז שהייתי ילד באוטובוס ידעתי שיש פקח – ואף פעם האזרחים לא היו מאוימים על-ידי הפקחים כמו ברכבת הקלה? מה פה ההבדל?

אני לא חושב שהאזרחים מאוימים. אני כן חושב שהשוני, בניגוד למערכות האוטובוסים, זו המערכת היחידה שהיא מערכת פתוחה. לאחרונה נכנסה גם המטרונית. זו מערכת שבה בעצם כל האחריות על רכישת הכרטיס והתיקוף שלו היא בידי הנוסע, בניגוד למערכות האוטובוסים.

ארבע שנים, הציבור עוד לא התרגל שצריך לשלם בלי הנהג?

לכן אמרתי גם קודם שאני חושב שאחרי ארבע שנים לקבל פנייה שאומרת שמישהו נוסע אתנו ולא מכיר את הכללים, זה קצת מעלה סימני שאלה בהקשר הזה.

חוץ מהכשל הזה שיכול בהחלט להיות טכני. אני מודה לך מאוד, מר רביד, שהיית אתנו ודיברת.

תודה לך.

אני רוצה לפנות למנכ"ל קווים, ציון פת.

צהרים טובים. אנחנו מפעילים את התחבורה הציבורית בביתר עילית מזה שמונה שנים.

איפה עוד?

במודיעין עילית, שנה שנייה, בעזרת השם, ואם ירצה השם, אחרי פסח אנחנו גם נפעיל באלעד.

קווים היא חברה שמפעילה רק בביתר, מודיעין ואלעד?

לא. אנחנו מפעילים גם בערים נוספות.

אז בוא נשמע. אתה בשידור חי לכל הצופים, בכל הארץ.

אנחנו מפעילים גם בצפון – בחדרה, נתניה, מפעילים בחשמונאים, במודיעין, ברמלה-לוד ובמודיעין עילית, בביתר עילית, בפתח תקוה ובבקעת אונו. וכאמור, אחרי חג הפסח אנחנו נתחיל להפעיל את התחבורה הציבורית גם באלעד.

אנחנו למודי ניסיון בכל מה שקשור בהפעלה של שירות במגזר החרדי, מתואמים באופן מיטבי גם עם משרד התחבורה, גם עם משטרת ישראל וגם עם עיריית ירושלים בכל מה שקשור בהפעלה בתקופת החגים, ובכלל.

יחד עם זאת, אני מבקש פה לנצל את ההזדמנות ולהעלות שני נושאים. האחד, אני מבקש להכניס לכלל המילה ציבור עוד ציבור מעבר לציבור הנוסעים, שהוא חשוב לנו ויקר לנו – זה ציבור הנהגים. אותם נהגים שצריכים לשרת את הציבור, אותם נהגים שצריכים להיות רגועים, אותם נהגים שצריכים להסיע את הנוסעים בבטחה, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם נהגים שנמצאים בחניונים או ברחובות ללא אפשרות למים, ללא אפשרות לחשמל, מקום מנוחה ולו רגעי, ובסוף אותו נהג צריך להמשיך לעבוד, ולפעמים גם עד 2:00 בלילה, מבלי שתהיה לו הזדמנות אפילו להטיל את מימיו במקום מוסדר.

לא הבנתי. חברת אגד כבר 60 שנה עובדת. איך היא מסתדרת עם העניין הזה?

לאגד יש חניונים. החברות הפרטיות לא קיבלו חניונים. החברות הפרטיות נסמכות על מסופים שהמדינה צריכה לספק. ואם אני מסתכל על גבעת התחמושת, שהמדינה קבעה שזה המסוף לתחבורה ציבורית, בגבעת התחמושת אני מרכז במוצאי ראש השנה או במוצאי שמיני עצרת כ-300 אוטובוסים, גם ביום-יום דרך אגב. ביום-יום יש שם עשרות אוטובוסים. אין שם מינימום לנהג. הנהג הוא כלי חשוב כדי לתת שירות לציבור הנוסעים.

מעניין שלא קיבלנו שום פנייה מנהג כזה, אומרת המנהלת.

בכלל, בכל הנושא הזה.

אז אני פה כדי לייצג את הנהגים.

אבל לא הבנתי בדיוק את ההבדל. אגד, יש לו חניונים שהוא נותן לנהגים?

לאגד יש חניונים שלו, מוסדרים, מקום המדינה, מסופים.

מי נתן להם את החניונים?

אני לא יודע.

קנה אותם לבד.

קנה אותם. נדמה לי שהייתה חברת "נצבא" שהייתה חברת בת של אגד, אם אני זוכר טוב.

לא משנה, זה אגד כנראה.

ונדמה לי שהחברה הזאת גבתה מאגד כסף, אז למה אתם לא תעשו דבר כזה?

החברות הפרטיות שמתמודדות במכרז, מקבלות מקומות ונקודות יציאה מהרשויות המקומיות, אומרים להן – זה המסוף, מפה אתם צריכים לצאת. המסוף הוא לא באחריות החברה הפרטית.

גבעת התחמושת הוא מסוף באחריותה של עיריית ירושלים. יוצאים משם אוטובוסים לא רק של קווים, גם של אגד תעבורה וגם של אגד, והמצב שם הוא פשוט בלתי נסבל.

הנושא השני, ברשותך, אני הייתי מבקש בדיונים הבאים, כשמדברים על היערכות לחגים, להביא לפה גם נציגים של עיריית בני ברק. המצב בבני ברק בכל מה שקשור לתשתיות תחבורה הוא כמעט בלתי נסבל, בעיקר לאור זאת שלפני כחודש ביטלו את האפשרות לחנות באזור אצטדיון רמת גן, והאוטובוסים מסתובבים ברחבי העיר.

כי אין להם חנייה?

אין להם חנייה, אין מאיפה לצאת. וכדי להוסיף חטא על פשע, גם מקבלים דוחות. הנושא של בני ברק חייב פתרון, ומהר.

אנחנו באמת כבר מודיעים לך שאנחנו נפנה לראש העיר בני ברק כי יש עוד כמה כשלים נוראיים שגורמים עוול גדול מאוד לאלפי אנשים, כמו החניות בצדדים בשעות העומס באותם כבישים צרים שצריכים להוציא את התחבורה הציבורית החוצה. אנחנו נפנה, ובעניין החניונים באמת זה בלתי אפשרי. הרי האוטובוס שאין לו חנייה, מסתובב בעיר, כמו שאומר ציון פת.

אני רוצה לציין שהוועדה לפניות הציבור לפני 12 שנה או עשר שנים דנה בנושא של התחבורה בביתר, והזעקה עלתה אז לשמים. היה זלזול נוראי, קווים עמוסים, תחנות מלאות, ולא היה פתרון.

הייתה אז חברה, נדמה לי שהיא כבר לא קיימת היום כך שאני יכול לציין את זה, והם קיבלו זיכיון אחר זיכיון ממשרד התחבורה. אנשי הצוות של הוועדה לא ידעו בדיוק איך זה עובד, עד שעלה באחד מדיוני הוועדה שנתנו להם עוד שש שנים, בואו נאמר, באופן לא תקין מבחינה מנהלית.

קמה צעקה גדולה בוועדה, ואז יצא המכרז, ומאז שיצא המכרז, חברת קווים משרתת את ביתר עילית, ובזמנים שכולם יוצאים. הרי אין ציבור יותר תלותי בתחבורה ציבורית מהציבור החרדי, זו הסיבה שאנחנו מדברים עליו כל כך, והוכחתם שאפשר לעשות שירות תחבורה ציבורית מבלי שתהיה זעקה גדולה, ויחסית שירות מאוד טוב.

אגב, אני רוצה לומר, שמעתי שאצלכם יש משהו אלקטרוני שיכולים לראות אם הנהג דילג על תחנה. יש מעקב אלקטרוני על כל הנסיעה?

יש לנו חדר בקרה שבאמצעותו אנחנו יודעים לצפות בדיוק מה הנהג עושה.

יש את זה גם באגד?

ברור. חובה.

כן? אז אם כך, אני מבקש ממשרד התחבורה לבחון אם אפשר לבדוק במצלמות של החברות האם יש דילוגים של תחנות.

בכל מקרה של תלונה, כשיש החלטה על פתיחת חקירה, מקבלים גם את כל המידע מהחברות.

טוב. אז אני רוצה להודות לכם, חברת קווים, מר ציון פת. אנחנו נעבור עכשיו ליהודה גוטמן, בבקשה.

שלום, שמי יהודה גוטמן. דבר ראשון בקשר לקווי הלילה. רוב הדברים אכן נאמרו אבל משרד התחבורה כאן טען שאין ביקוש לקווים אחרי השעה 1:00 בלילה בחול המועד.

חבר הכנסת מקלב כבר פנה בנושא הזה בכתב, ולמיטב ידיעתי לא נענה. לטעון שאין ביקוש לקווי לילה בחול המועד זה פשוט לא נכון, צריך רק להסתובב בגאולה בשעה 3:00 בלילה, לראות מאות אנשים יוצאים משמחת בית השואבה ומחפשים טרמפים, הולכים ברגל. זה ברור שיש צורך בקווים עד 3:00, 4:00 בלילה בימי חול המועד.

גם הנושא של הכותל, הקווים עובדים עד 1:00. יכול להיות שהקו האחרון, ישנם כמה אוטובוסים לקחת את הפונים. כדאי בליל הושענא רבא למשל - - -

נדמה לי שיש בליל הושענא רבא כל הלילה.

יש כל הלילה. ראוי שגם בשאר ימי חול המועד יהיו אוטובוסים כל הלילה או לפחות עד 3:00–4:00 לפנות בוקר.

לטעון שאין ביקוש – צריך לבחון את הנושא הפוך. אם יש אוטובוסים אז יש ביקוש.

לא, לא. יש ביקוש גם אם אין אוטובוסים. אמרת נכון. אני רוצה לקדם בברכה את חבר הוועדה לפניות הציבור, הרב מנחם אליעזר מוזס, שהוא יושב-ראש הסיעה שלנו, סיעת יהדות התורה.

שלום לכולכם. שלום.

מה התוספת שאתה רוצה להגיד מעבר למה שדובר פה?

לגבי הכותל, כדאי שהקווים יעבדו כל הלילה. זה יפתור גם את העומס ביום כי הרבה אנשים ישמחו לנסוע בלילה בקווים האלה וזה קצת יפתור את הנושא של העומס ביום.

זו הצעה טובה. אני רוצה כבר לקבל את תשובת משרד התחבורה או תני לי תשובה שתבדקי את זה עם המנכ"ל, אם אפשר בימי חול המועד להפעיל – לא כמו הושענא רבה כל הלילה כי בהושענא גם באים לתפילת ותיקין, אז זה יוצא רצף – אלא לפחות עד שעה 3:00–4:00 לפנות בוקר מהכותל. או שיש לך כבר תשובה, או שאת רוצה לבדוק את זה. אני מעדיף שתבדקו את זה.

אני אבדוק את זה, ויחד עם זאת, אני אגיד מילה. צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו רוצים לתת תחבורה ציבורית אולי גם ב-3:00 בבוקר אבל גם ב-7:00 בבוקר. ובסופו של דבר, כמו שציין ציון, מספר הנהגים הוא לא אינסופי, אנחנו רוצים לתת להם גם את המנוחה, ולו רק מהסיבה הבטיחותית שהם מסיעים איתם נוסעים וכדאי שינוחו היטב לפני שהם עושים את זה, ואלו גם שיקולים שנלקחים בחשבון.

אני לא מקבל את זה כי יש הרבה נהגים שמאוד ישמחו לעבוד והם יישנו בשעות אחרות. שאלה של עלות ושל תקציב.

היא צודקת, יש עם זה בעיה.

תמיד אפשר להגיד יש בעיה. תמיד אפשר להגיד, אבל אני מאמין שיש מספיק נהגים שבשביל תשלום יהיו מוכנים לנהוג, והתירוץ הזה שצריך לתת מנוחה לנהגים הוא ממש תירוץ כי צריך לתת מנוחה לנהגים גם כשהתחבורה זורמת, במשך היום גם נהג צריך מנוחה, אז מה אתה עושה? אתה שולח נהג אחר. פשוט מאוד.

הבעיה היא לא תשלום. אכן, יש מצוקה של נהגים, ונהג שעובד עד 2:00–3:00 לפנות בוקר לא יכול להמשיך לעבוד.

שלא ינהג. הוא ילך לישון, לבריאות, והנהג האחר יבוא ב-3:00 בבוקר, רענן.

אין מספיק נהגים.

אין מספיק נהגים, אז מדינת ישראל צריכה להציע תשלום לנהגים, ותראה כמה נהגים שיש. מה השאלה.

זו סוגיה אחרת. יחד עם זאת, יש פתרונות אחרים, אנחנו כן עושים אותם, זה קשר עם הקהילות, ובמקומות שיש "טישים", יש לנו איש קשר לקהילה ושם בתיאום עם משרד התחבורה אנחנו כן נותנים תחבורה ציבורית גם בשעות מאוחרות.

יופי, אני מסכים אתך ולכן אני ביקשתי שמשרד התחבורה יאשר לכם לעשות את זה, אבל מה שהציע יהודה, שהכותל המערבי – שזה של כולם, ויש אנשים 24 שעות בכותל, לפחות עד השעה 3:00 לפנות בוקר בחול המועד – אז שתהיה תחבורה. זה דבר כל כך פשוט.

זה גם יוריד את הלחץ בשעות היום, וחוץ מזה יש קווי לילה. במשך כל החופש היו כל הימים קווי לילה מדן ועד אילת בכל הערים חוץ מירושלים, ויש כל יום חמישי, מוצאי שבת, קווי לילה כל הלילה. אם אפשר בכל הארץ, אפשר גם בכותל למשך הזמן הזה.

והנהגים שנוסעים בקווי הלילה, שלא יבואו ב-7:00 בבוקר לעבודה. מה שעושים בקווי הלילה, את זה בחול המועד לגבי הנהגים בכותל, אם תחליטו שזה ראוי, ואנחנו מבקשים.

עוד כמה נקודות ממש בקצרה.

אני לא רוצה להאריך יותר מדי. אם יש משהו שלא נאמר.

שתי דקות. האוטובוסים האחרונים בערבי חג ושבתות שמגיעים לאזורים החרדיים, האוטובוס האחרון או אחד שלפניו, כולם מחכים לרגע האחרון, הם מפוצצים, לא עוצרים בתחנות. אנשים, אין להם איך להגיע.

לכן, האוטובוסים האחרונים, אולי כדאי ששני אוטובוסים יצאו ביחד או שיהיו אוטובוסים מפרקיים ארוכים שכל הנוסעים יוכלו להיכנס.

הנושא של ההפרשים במחירים.

סליחה, אני אגיד פה הערה. אני פונה גם לציבור. אל תצטופפו לרגעים האחרונים, בכל זאת תחבורה ציבורית צריכה לספק להרבה אנשים. תקדימו את נסיעותיכם, וזה תמיד ברכה להיכנס לשבת כמה שיותר מוקדם.

יש מן הצדק אבל בחורף למשל, כששבת נכנסת - - -

לא, אתה לא צריך לענות לי. אני פשוט רציתי להגיד משהו שאני רוצה, ואתה אמרת מה שאתה רוצה. זה לא ויכוח בינינו.

ברור. הנושא של הפרשי מחירים, לא רק באשדוד זה ככה, גם בבית שמש. בעיר הוותיקה יש את חברת סופרבוס, שהמחיר שם הוא X, 13 שקלים. המחיר לעיר הוותיקה – חברת סופרבוס משרתת את הציבור שם – הוא 13 שקלים. לרמת בית שמש, חברת אגד משרתת את הציבור, והמחיר שם יקר בכשלושה שקלים.

עוד נושא לגבי המולטי-ולידציה, דיבר כאן נציג הרכבת הקלה. ב-2010, כשהושק הרב-קו, דיברו על הנושא של ערך צבור והמולטי-ולידציה, טענו שזה יסתדר תוך שנה ב-2010. היום אנחנו כבר ב-2015 וכאן הם טוענים שתוך שנה אולי יהיה הערך הצבור והמולטי-ולידציה, וצפוי שגם בעוד שנה תהיה להם עוד שנה ועוד שנה.

עוד מילה אחת בנושא הכותל, שהזכיר כאן הפונה הנוסף. יש כביש בין כיכר גורן לשער האשפות, כביש באורך כמה עשרות מטרים, הוא כביש דו-סטרי, גם להיכנס וגם לצאת. הבעיה היא השער עצמו. בשער עצמו יכול להיכנס רק רכב אחד, או יוצא או נכנס. ולכן, כל הפקקים והבעיות עם האוטובוסים מתחילים שם.

מה אתה מציע? לפרוץ את השער יותר רחב?

בזמנו, פרצו את שער יפו בשביל להכניס את המרכבה של פרנץ יוזף.

חשבתי שאני אומר בדיחה, אתה אומר את זה ברצינות.

לא. לא להרחיב את השער כי זה משהו היסטורי אבל אולי לפרוץ שם איזה משהו כי באמת השער הוא הפקק של כל האזור.

יש דווקא תוכנית של מנהרה.

אולי אפשר להעביר את הכותל...

על זה אמרו פעם "זה רעיון". לפרוץ את שער האשפות.

אני רוצה לאפשר לרב מנחם אליעזר מוזס, חבר הכנסת, להגיד כמה דברים ואחרי זה אני רוצה שהרב יצחק רודיך יתייחס.

ועיריית ירושלים.

ואחרי זה עיריית ירושלים.

דווקא מפריע לי שלא נמצאים כאן נתיב אקספרס, אלה שירשו את אגד. בשעתו, אמר לי באחת הישיבות אחד מנציגי אגד, נתיב אקספרס, איך הוא אומר: אתם עוד תתגעגעו אלינו. אגד אמרו לי אז, המנהל גדעון אמר, תתגעגעו עוד אלינו. למה נתיב אקספרס לא הגיעו?

אנחנו נבדוק את זה.

בכל אופן, הם לא מוזמנים. אני רוצה לומר לכם, היה ערב ראש חודש אלול. בערב ראש חודש אלול נוסעים הרבה יהודים למירון, ואני אספר לכם. בשעה שלוש, זוג יצאו מקרית בעלז לתחנה, עמדו שם שעתיים, לא הגיע אוטובוס. בחמש הגיע ברוך השם אוטובוס מלא על גדותיו, הוא סיפר שהולך להגיע עוד אוטובוס. עד שהגיע האוטובוס השני כבר היה עשרה לשש. נדחסו מעל עשרה אנשים בעמידה ונסעו כמו סרדינים עד למירון – תשמעו טוב – והגיעו בעשר בלילה. זאת אומרת, נסיעה מקרית בעלז למירון, שבע שעות נסיעה, בעמידה.

מי צריך לתת את התשובה על כזה דבר? ואם הם היו מאורגנים ככה לערב ראש חודש אלול, אז מה יקרה עכשיו בכ"ה אלול? האם הם יודעים בכלל שזה תאריך שהוא יום הזיכרון של רבי אלעזר ורבי שמעון ונוסעים אלפי אלפי יהודים למירון? האם מישהו יודע מזה? מישהו מאורגן לזה בכ"ה אלול, יום שלישי? איך אנחנו מגיעים להעביר להם את המסר הזה?

יש מישהו שלא יודע שבכ"ה אלול זה יום שנברא העולם?

נברא העולם, בסדר, ניסע לאבן השתייה שממנה נברא העולם, אבל רבי אלעזר ורבי שמעון - נוסעים שם אלפים, ממש אלפים. שלא לדבר על עשרת ימי תשובה. ביום חמישי של עשרת ימי תשובה נוסע האדמו"ר מוויז'ניץ, נוסעים אלפים, אלפים נוסעים, ושום דבר לא מאורגן. אני לא יודע למי אני מדבר כאן, אדוני היושב-ראש.

קודם כול, אתה מדבר אל כל הצופים.

כן, בהחלט, אבל אני רוצה להגיע לנתיב אקספרס, להעמיד אותם.

עכשיו אני מייצג את נתיב אקספרס.

בסדר.

כדי לא לעשות עוול לחברת נתיב אקספרס, אני רוצה לציין. היה דיון ב-6 ביולי.

בתחבורה הציבורית בצפון.

שהתמקד בנתיב אקספרס, והם באו, והם שלחו לנו גם מכתב תשובה עכשיו לדיון הזה. מה שאתה טוען לגבי מירון והדברים האלה, אנחנו נפנה להם את השאלות שלך ונקבל את התשובות. דווקא הם ענו לנו תשובות לגבי התוצאות של ל"ג בעומר, הם ענו: אם זה יבוצע בשטח אנחנו מאוד נשמח. הם דיברו על הפקת לקחים, כולל מוצאי שבת וחגים, וציינו כי אירועי ל"ג בעומר עברו ועוברים ללא תקלות.

אני רוצה רק לומר הערה. ל"ג בעומר, זה עבר ללא תקלות כי משרד התחבורה לא הסתכל על שום דבר ושלח לכל מקום אוטובוסים – הנה יושב כאן הרב רוזנשטיין – ראיתי שלושה אוטובוסים שהיו כבר צריכים לנסוע הביתה לצפת לנוח – את אומרת לנוח - ואז הם עמדו. לא, אתה נוסע לנתניה ואחר כך תיסע הביתה.

בכל אופן, אנחנו נעביר את הדברים שלך, הרב, לנתיב אקספרס ונחכה לתשובה שלהם.

על כ"ה אלול?

על ראש חודש אלול ועל כ"ה אלול ועל ראש השנה ויום כיפור. אני מודה לך. עכשיו אנחנו מבקשים, יועץ חרדי של אגד, הרב יצחק רודיך, בבקשה.

תודה. אני הייתי רוצה להסב את תשומת הלב של משטרת ישראל ואלה שאחראים על העבודות בכביש ירושלים–תל אביב. ידוע שבמשך כל השנה, העבודות בכביש ירושלים–תל אביב – שברוך השם מרחיבים אותו וזה טוב מאוד – הן מקשות לא מעט על התחבורה ועל ההתנהלות של התחבורה בדרך לירושלים וממנה.

אני הייתי מציע שלפחות בחול המועד, כשאנחנו יודעים שעולים הרבה הרבה הרבה יותר מאשר יום רגיל, זאת אומרת לפחות פי 3 או פי 4 עולים, בעיקר לירושלים, אני הייתי מציע שלפחות בימים האלה של חול המועד וערבי החגים של חודש תשרי, לא יהיו עבודות בכביש ירושלים–תל אביב כדי להקל על האנשים להגיע לירושלים ולחזור ממנה.

אני מצטרף לבקשה, ואני רוצה לציין שמשרד התחבורה ער לדברים האלה. אני זוכר שבל"ג בעומר, בלילה של ל"ג בעומר הם התוו, אז יכול להיות שחול המועד זה כמה לילות שצריך באמת להתחשב כי המונים נוסעים. אבל לגבי העבודות לכביש ירושלים כולנו יודעים שאנחנו סובלים כל לילה, לא רק בחול המועד.

גם כל בוקר.

גם כל בוקר. אני רוצה לעבור לעיריית ירושלים אבל קודם לחבר עיריית ירושלים, שהוא גם יועץ למשרד התחבורה, הרב רוזנשטיין. אם אתה יכול להתייחס למה שאתה רוצה אבל גם לנושא של פערי המחירים שדובר עליו – אולי נעה תתייחס לזה, אתם תבחרו – בבקשה.

קודם כול, לגבי הנושא של פערי המחירים במילה אחת. באמת, אנחנו הגענו לשלב אחרי הרבה זמן ואחרי דיבורים רבים ועבודה מאומצת בנושא של הרפורמה שהשר בישר על הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית.

הרפורמה למעשה אמורה לבצע אחידות של התעריפים, עם היגיון. התעריפים ייבנו בהיגיון, אמצעי הכרטוס גם ישודרגו, אנחנו נעבור גם כן במטרופולינים לחופשי שבועי וחופשי יומי וכרטיסים משולבי רכבת וערך צבור אצל כל המפעילים, מה שיאפשר את הזכאויות וההנחות גם לזכאים וגם לילדים גם בקודים ארוכי-טווח, גם בנסיעות ארוכות-טווח, כך שהרפורמה שעליה הודיע השר בחודש האחרון באמת מסדירה את כל נושא התעריפים. גם עיוותים, כמו שציין הפונה, למשל בבית שמש, יסודרו במסגרת הרפורמה ותהיה אחידות של התעריפים, גם היגיון וגם אמצעי כרטוס יותר טובים.

סליחה. כשאתה מדבר על ערך צבור, זה יפתור לנו את הבעיה שיוּתר ששני ילדים ייסעו בכרטיס אחד, או שני הורים?

זה שני דברים שונים. הנושא של מולטי-ולידציה, מה שדובר כאן, יש לזה משמעויות אחרות של הפרסונליות של הכרטיס.

זה לא יפתור את הבעיה הזאת.

לא יפתור את הבעיה הזאת.

רק שאלתי כי אני מבין שצריך ללכת לחקיקה, לא יעזור שום דבר.

האחידות של התעריפים והאפשרות כמובן לזכאים לקבל במועד רכישת הערך הצבור את הזכאות הניתנת להם ללא קשר לטווח הנסיעה, שזה כבר בשורה חשובה.

הבנתי.

לגבי מה שאמר הרב מוזס, כמובן אנחנו נטפל בנושא של כ"ה אלול. לדעתי, חברת נתיב אקספרס יודעת מזה. אני רוצה לציין שמאז הדיון הקודם כאן בוועדה, עם חברת נתיב אקספרס, שופר מאוד השירות באשכול הגליל בכלל הקווים.

זה היה לפני ערב ראש חודש אלול.

אז יכול להיות שהייתה בעיה נקודתית. אני אבדוק את זה. דרך אגב, במקרים כאלה, ואם מגיעה פנייה כזאת, הרב מוזס, אתה מוזמן לפנות אלי און-ליין באותו זמן שאתה מקבל את הפנייה, אנחנו נטפל בזה באותו זמן, אבל זו פנייה שאני לא מכיר אותה.

אני מנצל את פסק הזמן הזה לצטט את נתיב אקספרס, בסעיף 8 במכתבם, הם אומרים: ניתן לפנות ללשכתי בכל עת באמצעות הדואר האלקטרוני של חברת נתיב אקספרס.

עכשיו גם על-ידי הרב רוזנשטיין.

ניתן לפנות גם אלי טלפונית אם יש איזושהי בעיה או תקלה שאתם יודעים עליה באותו זמן, ואנחנו נראה איך לסייע. יש גם לכל מפעילי התחבורה הציבורית יועצים למגזר החרדי שאפשר גם לפנות אליהם, הם זמינים והם נותנים מענה ויודעים לפתור את הבעיות בצורה טובה, ולכן אני חושב שאם קורים כאלה מקרים טוב שנדע עליהם און-ליין, פשוט כדי לטפל במקרים, וכמובן נעשה את הבירור בשלב יותר מאוחר לראות לגבי ההיערכות, אבל תמיד יכולות להיות הפתעות כאלה ואחרות.

באופן כללי, לגבי ההיערכות לחגים הקרובים, באמת ניתן דגש מול כל המפעילים לראות איך לתת את השירות בצורה הטובה ביותר. אנחנו מפעילים בחגים גם קווים שלא פועלים בדרך כלל בשגרה, קווים שפועלים במסגרת סופי שבוע בלבד יופעלו בחול המועד, בשעות מתוגברות כמובן.

אפרופו הנושא של אשכול הגליל, גם דגש מאוד חזק על הנושא של מירון וצפת, עם הביקושים המיוחדים שלהם באזור החגים.

ושוב, ההיערכות למיטב הבנתי ואני מעורב בה, נעשית אצל כל המפעילים בשיא הרצינות – גם אצל גורמי המשטרה, כמובן אצל העירייה – ואנחנו מקווים שהכול יעבוד כמו שצריך.

אני רוצה להוסיף לגבי הנושא של הכותל שדובר פה קודם. נמצא פה גם קובי ממליה, אולי הוא גם יפרט בעניין הזה.

אנחנו, תקופה ארוכה כבר מנסים לפתור טכנולוגית את הסיפור של עליית האוטובוסים לכותל. אין ספק שהתשתית, וקודם עלה פה - - -

לא, אל תרחיב כי אנחנו יודעים. תגיד לי מתי יהיה השלט.

אני רוצה לחלק את זה לשניים. יהיה שלט, כי התשובה שקיבלתם, שאדוני היושב-ראש קיבל מעיריית ירושלים להערכתי נוגעת לשלט ה-PIS, שזה שלט שאומר מתי מגיע האוטובוס, כמו שלטי ה-PIS שאנחנו רואים ברחובות.

אי אפשר כי צריך להזין את זה מראש. אבל אמרו לנו, הבטיחו לנו שיהיה מישהו שאומר לאנשים שהאוטובוס עולה או לא עולה.

האיש הזה קיים.

אנשים לא רואים אותו.

האיש הזה קיים בשער האשפות – זה דייל שממומן על-ידי משרד התחבורה, נמצא שם.

צריך לעמוד למעלה.

לא, הוא צריך לעמוד למטה כיוון שהוא אמור גם כן לגשר, כמו שעלה פה בפניות.

מי יודיע לאזרח שיוצא מהכותל שהאוטובוס לא עולה?

הוא אמור גם להודיע לאזרח.

לא רואים אותו.

אז אנחנו נוודא שהוא עושה את העבודה שלו יותר טוב, אבל יש דייל שעומד למטה כבר למעלה מחודשיים, ובתקופת החגים הוא יעמוד שם שעות נוספות כדי, אל"ף, לוודא שהכניסה לאוטובוסים נעשית כמו שצריך; בי"ת, שהציבור יודע.

יש בעיה תשתיתית שלא נוכל לפתור אותה, שכיכר הגורן יכולה להכיל שתי מפרקיות בלבד, אין מה לעשות.

זה ברור, לא צריך לחזור. אני מאוד מודה לך. אני רוצה לעבור לעיריית ירושלים, אבל לפני זה אני רוצה כבר לומר שאחריהם ידברו חברת אגד תעבורה ורכבת ישראל, שעוד לא דיברו. מי מעיריית ירושלים מדבר?

שלום. שמי קובי ממליה, אני מעיריית ירושלים. כמה התייחסויות. קודם כול, בעקבות הדיון הקודם בוועדה, באמת משרד התחבורה נענה לבקשה. בימי הסליחות, תחבורה ציבורית עובדת עד 2:00.

היערכות לחגים – היערכות קבועה, יש קווים ייעודיים בלי תחנות באמצע.

אמרו עד 1:00. את אמרת בחול המועד עד 1:00; אתה אומר עד 2:00.

לגבי הכותל.

ימי הסליחות, אמרתי.

עד לסיום הסליחות, הוא מדגיש, לא עד 2:00.

כמעט עד סיום סליחות, בשעה 2:00. באמת זו היענות של משרד התחבורה ואנחנו מאוד מודים לו על כך.

הקווים פועלים בימי חול המועד גם משכונות ישירות לכותל וגם בחניון חנה וסע באצטדיון טדי, שמשמש אנשים ואנחנו עושים את הכול לעודד ולמנוע, יחד עם משטרת ישראל, שנפרסת בצורה מאוד רחבה בחול המועד.

השאטלים שלכם נוסעים גם בחול המועד וגם בימי הסליחות, כל הזמן?

שנייה, אני אתייחס לשאטלים.

לא. מהחניון לכותל אני מתכוון.

אני אתייחס, עוד לא דיברתי על זה. דיברתי על טדי. טדי, הקו הזה נוסע בימי חול המועד, ואנחנו מעודדים אנשים לבוא לחנות בטדי. אנחנו מפרסמים את זה כמעט בכל אמצעי התקשורת, בכל המקומונים, לכל המגזרים, זה דבר שאנחנו מקפידים עליו. השאטלים בחול המועד מחניון הרכבת - - -

מטדי יש שאטלים?

כן. אמרתי.

יש קווי תחבורה. קו תחבורה ציבורי, קו 111, פועל.

מטדי לאן?

ישירות לכותל.

זהו, כי דיברת רק על החניון השני. אז גם בטדי יש שאטלים.

עכשיו אני מדבר על חניון הרכבת, בשוטף עובדים שם ארבעה מיניבוסים, בחג אנחנו נתגבר אותו לעשרה מיניבוסים. זה גם חניון עבור רכב פרטי, שאנשים מגיעים מחוץ לעיר.

אז דיברתם על כך שיהיה פרסום על זה.

יש פרסום. הפרסום יצא כבר ביום שישי הקרוב ויתחילו לראות אותו בעיתונים, קמפיין של שלושה שבועות.

פעילות ארצית גם, או רק ירושלים?

לא, לא, אני אראה לך.

ארצי, בכל המגזרים.

כמובן. חג הסוכות זה החג שעולים כולם לירושלים, אלה שלא גרים פה.

אז הזכרת פרסום, ובאמת לגבי השלט. השלט שאנחנו אמרנו, אנחנו יודעים להציב היום שלט של PIS מיידי שיודע בוודאות מתי מגיע האוטובוס. הבעיה היחידה עם השלט הזה שהאוטובוס יחכה למטה, ואם מישהו לא ייתן לו לעלות, הנוסע למעלה יראה שעוד דקה מגיע אוטובוס ואז הוא יחכה דקה, יחכה שתיים, יחכה שלוש, יחכה חמש, עשר דקות, ולא יראה אוטובוס, והאוטובוס למטה כי לא נתנו לו לעלות.

את הבעיה הזאת אנחנו יודעים לפתור כי אנחנו יודעים לכתוב לשלט מהמוקד שלנו. המוקד שלנו מאויש 24 שעות, גם ב-1:00 בלילה.

אז הוא כן יכול לעדכן אותו? זו בשורה כי בפעם הקודמת אמרתם שאתם עוד לא עושים.

אמרתי, אנחנו יודעים לעשות את זה. השאלה היא מי מודיע למוקד.

יש לכם דייל, שיודיע.

צריך שיהיה מישהו בפועל שיכול להודיע למוקד על כל הזמנה. הדייל הוא לא דייל קבוע, הוא לא יכול להישאר שם. הדייל הוא כרגע בעצם תחליף שלט. עד שאנחנו נפתור את השלט, אנחנו מפעילים דייל.

אבל אין לך ברירה, אתה חייב להחזיק אותו.

אמרתי, עד שאנחנו לא נמצא פתרון, אני מקווה שנמשיך להפעיל את הדייל. אבל ברגע שאנחנו נסגור את הפינה מול המשטרה, מול רב הכותל, מי הגוף שייתן לנו מידע בזמן אמת - - -

הדייל שלכם.

הדייל – אז אמרתי – הוא תחליף שלט.

אז שיודיע לכם.

לא יודעים להפעיל שם דייל באופן קבוע לאורך שנים רק כדי שיבוא ויגיד לנו כל פעם. הרי יש שם שוטרים ויש אנשים של רב הכותל.

השוטרים לא יגידו לך, אני אומר לך.

אז אני אומר. אנחנו כרגע לא מצאנו את הפתרון מי מודיע לנו שאנחנו יכולים לכתוב לשלט.

רק הדייל שלכם. אתם עיריית ירושלים.

אני נוסע כל יום, אני לא רואה דייל אחד שם. אני נוסע כל יום.

לא. יש, יש.

איפה? תגיד לי איפה.

הדייל עובד, ובחול המועד הוא יעבוד גם עד עשר.

לא רק אתה לא רואה. הרבה אנשים אומרים שלא רואים אותו.

איפה? איפה?

ובימי הסליחות הוא גם יהיה עד עשר בלילה. תאמין לי, קשה לראות דייל אחד בים של אנשים.

הוא צריך אבל להיות האיש שמודיע לאנשים.

סליחה, אז למה לא להוסיף עוד שלושה או ארבעה דיילים?

הכול ניתן.

אתם עיריית ירושלים. מר ממליה, זה לא אתה אישית.

ברור לי.

אתם העירייה, שאנחנו משלמים לה ארנונה מאוד יקרה, והיא צריכה לתת לנו שירות – לנו זה אזרחים שבאים לכותל. אז אם אתה כותב לנו שאחרי החגים אתם תתאמו עם לשכת רב הכותל - - -

לא, אני לא אמרתי את זה.

כך כתוב במכתב.

לא. זה לא כתוב כך במכתב. ישבנו עם רב הכותל כבר פעמיים, הפגישה האחרונה התקיימה בשבוע שעבר ואז סיכמנו שאנחנו עוד פעם נלך למשטרה, ניפגש אצל מפקד המרחב ונראה איך אנחנו יכולים להגיע לפתרון. הרי מישהו צריך להודיע לנו, זה לא שאנחנו יכולים לדעת את זה לבד. וגם אם יהיה נציג שלנו שם, זה החלטה של שוטר, זה לא החלטה שלנו. הפתרון צריך לבוא באיזשהו תיאום.

זה מורכב, הרב אייכלר.

לא תשובה. חייל, לא תפקידו להודיע על הסעות אוטובוסים. השוטר לא חייב להודיע למוקד. יש להם תפקידים שלהם.

זה נכון, אבל יש ריבוי גופים.

סליחה שאני מייצג את שימי מרציאנו פה.

הרב אייכלר, יש ריבוי גופים שאחראים על המקום הזה, וזה באמת יוצר בעיה.

אז העירייה צריכה לעשות את זה, נקודה. מה מדובר פה? מדובר בתחנה אחת מאד מרכזית.

לא. להציב שלט, אין שום בעיה להציב. זה ברור, אין שום בעיה להציב את השלט.

לא, לא רק את השלט. האיש שיודיע למוקד – תסמנו בשלט, עכשיו האוטו לא עולה. מה הבעיה?

האיש יעדכן את השלט.

האיש יעדכן את האנשים, הוא לא צריך לעדכן את השלט.

חייבים למצוא פתרון.

אנחנו רוצים לשים איש עד שיהיה שלט.

הרב רוזנשטיין, אתה חבר עיריית ירושלים. בוא תיקח את המשימה הזאת, תפתור את הבעיה. זו בעיה כל כך קטנה יחסית לעיר, יחסית לכותל.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אנחנו בוחנים. בגלל שאנחנו מבינים שזה יהיה מאוד קשה, רצינו משהו כשלב ביניים. אנחנו בוחנים פתרון טכנולוגי שהאוטובוס עצמו, ברגע שלא עולה, הוא ישדר כבר לשלט אוטומטית. אנחנו עובדים על זה, זה ייקח לנו קצת זמן כי זה דבר שלא קיים. אין את זה בשום מקום אחר ואנחנו בעצם צריכים להמציא פה את הגלגל מחדש. זה דבר שהתחלנו לעבוד עליו והוא לוקח זמן.

ועד אז?

עד אז שמנו את הדייל.

אמרנו, ישבנו אצל רב הכותל והוא לקח על עצמו איזשהו תיאום.

שישימו לו דגל על הראש, שידעו שהוא הדייל.

באמת, את זה אני לוקח לתשומת לבי, שהדייל יהיה - - -

שהדייל יתחיל לעבוד עד שיהיה פתרון.

שלט – באמת אנחנו יודעים להתקין שלט.

אם אני הייתי צופה עכשיו בערוץ הכנסת, הייתי אומר: רגע, על שלט אחד מעסיקים כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה זמן, וגם את הצופים? אז בואו נסכם עם השלט. הרב רוזנשטיין יבדוק את זה כחבר העירייה. עד שאתם תמצאו את הפתרון, שיהיה שם דייל או שני דיילים שיודיעו – ברגע שהם מקבלים הודעה מהשוטר והחייל בשטח, האוטובוס לא עולה, מישהו דואג להגיד למעלה לציבור, תרדו למטה, וזהו.

אני את העניין הזה סגרתי. בבקשה, חברת אגד תעבורה.

שלום, שמי לזר לוי, אני נציג של אגד תעבורה, מנהל התנועה של החברה. אנחנו פועלים, נותנים שירות תחבורה ציבורית במספר אשכולות, מהדרום – אשקלון, באר שבע, אשדוד, השפירים, לירושלים, נתניה, אלעד וכל עוטף ירושלים: גבעת זאב, מבשרת, מעלה אדומים ומטה בנימין.

עיקר הדגש שלנו, בעיקר תגבור למועדי תשרי למגזר החרדי. בירושלים אנחנו נותנים משכונת "אגן איילות" תגבור של קווים לכל מועדי תשרי, מערב ראש השנה ובכל חול המועד סוכות.

באלעד אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית גם לבני ברק, ואני רוצה פה באמת לגעת בנקודה שהעלה חברי ציון. עיקר העיניים נשואות לירושלים, ובני ברק די מוזנחת בהפעלת התחבורה הציבורית שם. בחגים עצמם זה בלתי אפשרי להפעיל תחבורה ציבורית, ובגלל זה גם יש הרבה כעסים של הנוסעים. האוטובוסים לא מצליחים להיכנס פנימה, וקשה מאוד לתפעל תחבורה ציבורית.

בני ברק אנחנו יודעים. מה הבעיה בירושלים?

ירושלים, אין לנו שום בעיה, יש שיתוף פעולה מלא גם בין הגורמים של משרד התחבורה ובין עיריית ירושלים. זה יותר מסודר, כל אחד יודע בדיוק את הנקודה שמשם הוא מפעיל את התחבורה הציבורית, יש היערכות מוקדמת לזה.

אני רוצה לשים דגש – אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית גם מאלעד לבני ברק וגם מאלעד לירושלים, באמצעות קו 277. כמובן שכל התגבור עצמו זה עם נציגי הקהילה המקומית ונציגי משרד התחבורה.

עוד אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית במטה בנימין, מהצפון בקדומים, עמנואל, לכיוון ירושלים. אני שם דגש גם על קדומים, עמנואל, ירושלים, גם שם אנחנו נותנים שירות תחבורה ציבורית מתוגבר, ונותנים הארכת שירות גם לאחר שתים-עשרה בלילה – לאלעד עד 1:00 בלילה ותל ציון, קווי 143 עד שתים-עשרה וחצי בלילה.

אני רוצה לציין עוד פעם שיש לנו באמת שיתוף פעולה גם בין הקהילה המקומית בכל יישוב ויישוב, וגם במשרד התחבורה, וכך אנחנו פועלים כל שנה, ואם אנחנו צריכים לתגבר נקודתית מעבר למה שנתנו ופרסמנו, אנחנו עושים את זה.

אני רוצה להודות לך. קיבלתי פה פנייה לגבי שעת הסיום של הרכבת הקלה. בכל יום מסיימים ב-23:50, זאת אומרת לפני שתים-עשרה בלילה. משרד התחבורה כנראה מפקח על זה.

אני רוצה לשאול את הגברת נעה האם יש אפשרות לאפשר לרכבת הקלה או להורות, בתיאום, שבחול המועד תהיה הרכבת הקלה לפחות עד אחת בלילה, אולי בפחות תגבור אם אין צורך, לדעתי יש צורך גם.

מוצאי שבת גם. כל מוצאי שבת, בקיץ בפרט.

כן. יש אפשרות כזאת?

בגדול, כמו שאמרתי, אנחנו נערכים לחגי תשרי על סמך לקחים משנה שעברה. אנחנו בוחנים דווקא את הלילה של התרת נדרים, אם שם יש צורך בהארכת השירות. זה מה שעלה, כאמור, גם מפניות שהגיעו אלינו לפני כן וגם מספירות שנעשו. אני לא מכירה פניות לגבי הארכה בחול המועד.

אז אני פונה לעשות ניסוי. אני בטוח שהם לא ייסעו ריקים, ודאי לא כמו בשועפט, וזה יהיה מלא.

ברשותך, אני רק אציין עוד מילה. בחול המועד במרכז העיר פועלים – קודם כול, קווי אוטובוס פועלים, בשעות המאוחרות קווי לילה פועלים, והרכבת פועלת כסדרה, כולל התגבור שעליו דובר.

המנהלת כותבת לי שעדיין לא התקבלה תשובה מקצועית בעניין התמחור החדש. אני חושב שכן קיבלנו תשובה.

לגבי איזה?

הרפורמה בתמחור החדש.

דיברתי על זה.

דיברת על זה, נכון? גם בפריפריה.

ישנם כרגע ארבעה מטרופולינים שנמצאים בתוך הרפורמה, וישנה שלביות ביישום הרפורמה.

הפריפריה לא ברפורמה.

בוודאי. מחוץ לכל מטרופולין יהיו שלוש טבעות שונות. סוף סוף ייכנס גם המטרופולין הדרומי שחלקו הגדול נמצא בפריפריה. אנחנו מגיעים עד לגבולות מצפה רמון, שדרות.

בבקשה. אם יש תשובה, אני מרוצה. אם לא, צריך שבפריפריה גם יהיו רפורמה ותמחור.

הועבר גם מסמך לוועדה בצורה מסודרת.

לא עניתם לוועדה על כל השאלות שנשלחו.

הועבר אתמול מסמך עם מענה לכל השאלות.

הוועדה לא קיבלה את זה.

הועבר למירב. אין בעיה, אנחנו נעביר אותו שוב.

בכל אופן, אם הועבר זה בסדר. אני רוצה לתת לרכבת ישראל ולחברת קונקס, שעדיין לא דיברו. בבקשה.

קונקס זה אנחנו.

קונקס אין צורך, זה ביחד אתנו.

אתם גם קונקס - בסדר, אז חסכנו. אז רק רכבת ישראל.

שלום רב. עומר סלע, אני נציג הרכבת, אני מנהל שירות הלקוחות של הרכבת. אני אעדכן שכלקחים חוזרים מכל שנה בחגי תשרי, אנחנו מתגברים שני קווים עיקריים מרכזיים שלנו. הקו הראשון הוא חיפה ותל-אביב, למעשה מושכים את הקו עד חיפה. אנחנו מוסיפים שמונה רכבות נוספות במהלך היום.

לגבי בית שמש – ירושלים, גם פה אנחנו מוסיפים שש רכבות במהלך היום, אנחנו מוסיפים תחנה נוספת כי אנחנו יודעים שהתנועה לכיוון ירושלים היא תנועה ערה בחגי תשרי, הרבה אנשים יוצאים לטייל. תחנה נוספת שנעצור כל שעה, כל רכבת זה תחנת גן החיות התנכי, כדי לאפשר לאנשים לטייל וזמינות רכבות גבוהה.

יפה מאוד כי במצב של כביש 1 לירושלים, זה רכבת אחת גדולה של רכבים פרטיים, אז טוב מאוד שיש רכבת גם לירושלים.

אגב, מתי אתה חושב – אם אתה יודע – הרכבת המהירה לירושלים תגיע אלינו?

אני מאוד מקווה שעוד שנתיים, פחות או יותר, פלוס-מינוס, אני לא רוצה להתחייב כמובן.

לא, אל תתחייב.

חס וחלילה.

מתי תגיע רכבת לכרמיאל?

16'–17'.

באיזשהו מקום בסוף 2016, 2017. כן, בהחלט, אנחנו עובדים בתאוצה רבה.

שאלה אחרונה: כמה נוסעים בערך ביום ברכבת ישראל היום?

כ-200,000 נוסעים. אנחנו במגמה חיובית, עלייה רצינית מאוד בכמויות מיום ליום.

כן, יש עלייה.

בהחלט, ואנחנו מברכים על זה כמובן.

תודה. אני רוצה לכבד את הרב מוזס בדברי סיום.

אני רוצה להודות ליושב-ראש על עצם הדיון החשוב הזה, שאני מקווה שתהיה בזה תועלת גדולה מאוד לציבור הנוסעים, ואני מאמין שגם ראשי התחבורה הציבורית מאוד מעוניינים שהציבור ייסע בתחבורה הציבורית ויקבל את השירות המלא.

ובאמת, יש דברים אובייקטיביים מאוד, אני רוצה להתייחס למה שנציג אגד תעבורה אמר על בני ברק, מר לזר, שבבני ברק יש באמת בעיה בערבי חג, המצב הוא בלתי אפשרי. בערב סוכות הכול פקוק, כל רחוב רבי עקיבא פינת רש"י, כל האזורים האלה.

אולי הגיע הזמן לעשות פיצול, שחלק מהאוטובוסים יצאו ישר מכיוונים אחרים כפי שהפרידו שם.

אנחנו עושים את זה.

אתם עושים את הפיצול הזה? לא שכולם ייסעו ברבי עקיבא - - -

מחלקים את זה.

הוא דיבר על זה שעושים מוקדי יציאה.

אתם עושים מוקדי יציאה בין הקווים?

יש בעיה כל יום בבני ברק, לא רק בחגים. אין איפה לחנות, אין לאיפה לצאת.

העירייה גם נותנת דוחות תנועה לאוטובוסים שממתינים לנוסעים.

זו בעיה אובייקטיבית באמת? השם יעזור שנוכל להיפגש כאן אחרי החגים ולהשמיע ולשמוע דברים טובים.

זו לא תפילת שווא כי בשעתו חשבנו שמירון, ל"ג בעומר, כל שנה אנחנו ניפגש וכל שנה נדבר על הכשלים ועל קריסה, וברוך השם, השנה וגם שנה שעברה נדמה לי, אנחנו בירכנו שהדברים עברו בשלום.

אני רוצה לסכם את הישיבה, ברשותכם. קודם כול, תודה לכל אלה שהגיעו וישבו פה, ואנחנו מסכמים. הסיכום הוא כזה.

אנחנו נפנה לשר התחבורה בכמה בקשות. קודם כול, לאפשר לחברות האוטובוסים לנסוע בלילות חול המועד מעבר לשעה 1:00 בלילה במידה שיהיו נוסעים בתחנות, כך שתתאפשר הובלת נוסעים ושלא יישארו נוסעים בתחנות.

יש לנו בקשה לבדוק אפשרות – ואני חושב שיש אפשרות כזאת – לא לבצע עבודות בכביש 1 בלילות חול המועד, זה בסך הכול כמה לילות.

לאפשר פעילות הרכבת הקלה בלילות חול המועד עד שעה 1:00 לפחות.

אנחנו נפנה גם לשר התחבורה בשם הוועדה להנחות את ועדת הערר שמפקחת על פעולות סיטיפס, להתייחס לסוגיה של התיקוף הכפול, שאפשרי באגד ובלתי אפשרי טכנית בסיטיפס. יש לשחרר את האזרחים מלשלם את הדוח הזה, אם וכאשר זאת הייתה הבעיה כי דוחות לא מוצדקים לא צריכים לשלם האזרחים.

אנחנו נפנה לראש עיריית בני ברק וגם למשרד התחבורה ולמשרד הפנים – מי שיכול – לראות שלא יחנו באותן שעות עומס על הצירים שמפנים ושמאפשרים את ההובלה של התחבורה הציבורית אל תוך העיר והחוצה. לגבי הבעיה של החניונים לאוטובוסים באצטדיון רמת גן, שבוטלו, לבדוק אפשרות. חייבים למצוא מקום שהאוטובוסים יוכלו לחנות, אחרת גם הורסים את הנהגים אבל גם גורמים לעומס בערים כי האוטובוס משום מה הוא לא הליקופטר, הוא לא יכול להתרומם ולהיעלם למעלה בשמים, הוא חייב להיות בשטח, ואם הוא לא נמצא בחניון, אז הוא נמצא בכביש וחוסם את כל הכבישים.

צריך לאפשר חנייה במסופי היציאה. אנחנו מבקשים בחניונים מסופי היציאה, לאפשר לנהגים מקומות שבהם יוכלו להתאוורר ולנוח.

אנחנו פונים לחברת נתיב אקספרס, שיתארגנו - אני מניח שהם עושים את זה – לכ"ה באלול ולכל ימי תשרי.

עוד בקשה שביקשתי שנה שעברה, השנה אני יודע שזאת בקשה רגישה. בימי חול המועד לאפשר לחברות התחבורה הציבורית לעלות ירושלים גם דרך 443 בשעות העומס, כאשר כל כביש 1 הוא רכבת אחת גדולה, להזרים את האוטובוסים גם ל-443. עשינו את זה פעם קודמת, היה דבר כזה, השנה זה קצת יותר רגיש, אז המשטרה והגורמים המתאימים שיחליטו אם אפשר, ואם אפשר וכאשר אפשר, צריך לאפשר להעביר את התחבורה הציבורית גם ב-443 כדי שאנשים לא ייתקעו. בגלל שהוא נוסע באוטובוס הוא חייב להיות תקוע שש שעות, כי הנהג, אסור לו לעבור דרך 443. חייבים לפחות בימי החגים.

מסופים לנהגים, אפשרויות למנוחה – כבר אמרנו. אני רוצה לאחל לכולכם שתצליחו להסיע את עם ישראל, להעלות את כולם לירושלים, עלייה לרגל, ונזכה באמת לעלות לציון ברינה.

תודה רבה למשטרה, תודה רבה למשרד התחבורה, לעירייה ולחברות התעבורה שבאו אלינו, ותודה לפונים. תודה, הישיבה נעולה.

שנה טובה ומתוקה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.