ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 30/08/2015

חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015 (מ/942)

יום ראשון, ט"ו באלול התשע"ה (30 באוגוסט 2015), שעה 9:15
סדר היום
הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015
נכחו
חברי הוועדה: צחי הנגבי – היו"ר

ישראל אייכלר

רוברט אילטוב

קארין אלהרר

דוד ביטן

יואב בן צור

באסל גטאס

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

יוסי יונה

ינון מגל

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

יואב קיש

נחמן שי
חברי הכנסת
אילן גילאון

מיכל בירן

יצחק וקנין

דב חנין

איתן כבל

רויטל סוויד

אראל מרגלית

אברהם נגוסה

איציק שמולי
מוזמנים
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

אבינועם רוזנבאום - יועץ למנכ"ל, משרד התקשורת

רן שיטרית - יועץ לשר, משרד התקשורת

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר

מיכאל רבזין - רכז משרדים כלכליים בחשכ"ל, משרד האוצר

אסי מסינג - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אסי קליין - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אפרים מלכין - מנהל תחום בכיר, משרד האוצר

ארז אנצויג - היועץ המשפטי לאגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אורי אפלבום - לשכה משפטית אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

קובי אמסלם - הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

טל שחם - אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

שירה גרינברג - מ"מ סגנית הממונה על תקציבים, משרד האוצר

יעל בן שמחון - לשכת הדובר, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ספי לינור - משרד המשפטים

זהר טל - יועץ לשר אקוניס, משרד ראש הממשלה

איתי הס - יועמ"ש האפ"כ והכונ"ר, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי

דרור ויגדור - מנהל מיוחד, מטפל בתיק רשות השידור, שותף במשרד יגאל ארנון ושות', האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי

בן ציון פיגלסון - עוזר אישי לאפ"כ והכונ"ר, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי

אורנה ששון - מנהלת מיוחדת המטפלת בתיק רשות השידור, שותפה במשרד יגאל ארנון, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי

יונה ויזנטל - מנכ"ל רשות השידור, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

מרסיה צוגמן - יועצת משפטית, רשות השידור

עודד בירגר

משנה למנכ"ל רשות השידור

איאד חארב - יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל ירושלים, רשות השידור - ועדי עובדים

דדי מרקוביץ' - אומבודסמן, רשות השידור

ישעיהו קומורניק - חבר הנהלת אגודת העיתונאים, ועד עיתונאי קול ישראל ירושלים, רשות השידור - ועדי עובדים

תמנה עורב - יו"ר ועד אקדמאים, רשות השידור - ועדי עובדים

דבורה סויסה - חברת ועד גביה, רשות השידור - ועדי עובדים

משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה, רשות השידור - ועדי עובדים

נורית אליהו יוסף - מלבישה. מייצגת אמהות מפרנסות יחידות, רשות השידור - ועדי עובדים

פאני ביטון - יו"ר ועד מטה, רשות השידור - ועדי עובדים

רן אפרתי - יו"ר ועד הנדסה, רשות השידור - ועדי עובדים

יצחק יושע - יו"ר ועד קול ישראל בתל אביב, רשות השידור - ועדי עובדים

יחזקאל יעקובי - חבר וועד העיתונאים בטלוויזיה, רשות השידור - ועדי עובדים

אביגדור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

ליאור יצחקי - חבר ועד הנדסה, רשות השידור - ועדי עובדים

שגב משה - יו"ר ועד הנדסה, רשות השידור - ועדי עובדים

עופרה סתת מילוא - יו"ר ועד העיתונאים בטלוויזיה, רשות השידור - ועדי עובדים

אסתר אטיאס - חברת ועד משולב, רשות השידור - ועדי עובדים

מירית הושמנד - חברת ועד עיתונאי קול ישראל בתל אביב, רשות השידור - ועדי עובדים

אברהם חיים - ועד עובדי הגבייה, רשות השידור - ועדי עובדים

שלמה אברהם - חבר ועד משולב, רשות השידור - ועדי עובדים

ברוך אסקרוב - נציג עובדי קול ישראל תל אביב, רשות השידור - ועדי עובדים

יעקב בן שמעון - חבר ועד משולב, רשות השידור - ועדי עובדים

אלדד קובלנץ - מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית והמנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי, הטלוויזיה החינוכית

יעקב ברנקין - יו"ר וועד מהנדסים, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

לילך גבאי שזר - יו"ר ועד הנדסה, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

ראובן נסים - יו"ר וועד עיתונאי תפעול, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

אבי ניסנקורן - יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

יוסי ברבי - מזכיר ארצי, ההסתדרות

אריאל יעקבי - יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

קרן הררי - יועצת בכירה למנכ"ל, הטלוויזיה החינוכית

שי בירן - יועץ כלכלי ליו"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

דיקלה כהן - עוזרת ליור ההסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

יעל רון - יו"ר הסתדרות המח"ר, הסתדרות המח"ר

עידית כהן - הסתדרות עובדי המדינה

יניב לוי - דובר, ההסתדרות הכללית החדשה

איריס ורדי - יועצת משפטית אגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון קרני - מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

איציק שטיינר - יו"ר הסתדרות ההנדסאים, ההסתדרות הכללית החדשה

דני הורנשטיין - יו"ר חטיבה, ההסתדרות הכללית החדשה

אייל ברגר - מנהל מחוז ירושלים בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

רוני הרשנזון - האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי

גלילה הורנשטיין - עו"ד יועצת משפטית רשות השידור, ההסתדרות הכללית החדשה

נגה בריינס - מנכ״ל איגוד העורכים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אמיר רוזנברג - יועץ משפטי איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

שלום שיינדל - דובר שח"ם ארגון השחקנים בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית,איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ענת אסולין - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע ולטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

רועי עידן - חבר הנהלת איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאור תמאם - אחראי על היצירה המקורית איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

רותם אברוצקי - יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים תל אביב

אבי סתת - מנכ"ל אקט, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ירמיהו קדושי - מפיק ויוצר, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

אחיה גינוסר - יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

בנימין מסיקה - מפיק ויוצר, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

מאיר קליין - חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

עובד אפרת - יו"ר דירקטוריון אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

אבי מוסקל - חבר הנהלת אגודת העיתונאים בת"א, אגודת העיתונאים תל אביב

יריב הורוביץ - יו"ר איגוד במאי הקולנוע, ארגוני יוצרים ומבצעים

יואל ליבה - שחקן א.מ.י.אגוד אמני ישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

אליהו פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

חגית רייכל - מנכ"לית איגוד במאי הקולנוע, ארגוני יוצרים ומבצעים

נתנאל גולדפינגר - מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת

אורלי פרוינד מיה - יועצת משפטית אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

יעקב נווה - חבר ועד מנהל אמ"י, ארגוני יוצרים ומבצעים

דוקי דרור - חבר הנהלה איגוד הבמאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

איטה גליקסברג - מפיקה סרט על רשות השידור, מוזמנים שונים

דלית קימור - פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים

גלי גבאי - יועצת בארגון העיתונאים, ארגון עיתונאים

דרור פויר - חבר הנהלת ארגון, ארגון עיתונאים

מיקי קליין - אגודת העיתונאים

יעקב אחימאיר - עיתונאי, רשות השידור

אילה חסון - עיתונאית, רשות השידור

רינת ספיבק - כתבת ערוץ 20

זיקי יעקבי - ועד עיתונות ערוץ 2

תהילה שוורץ-אלטשולר - חוקרת רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אלעד מן - יועץ משפטי, תנועת הצלחה

יונית אקשטיין - יועצת תקשורת אגודת

אבי פירסט - עיתונאי, רשות השידור

אופיר דור - עיתונאי, כלכלסיט

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את אקו"ם

גל גולן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם

מיכאל שיוף - משקיף, המשמר האזרחי
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר
מנהל/ת הוועדה
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי
אתי אפלבוים

הילה מליחי

רויטל יפרח

הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015
היו"ר צחי הנגבי
שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015.

אני רוצה להודות למנכ"ל הכנסת וליושב ראש הכנסת שאפשרו לנו לקיים את הדיון הזה תוך כדי ההדממה של הכנסת שעתידה להתמשך עוד מספר ימים.

אני רוצה להודות לעידית מ"מ מנהלת הוועדה ולכל הצוות שלה, שתוך כדי חופשת הכנסת נרתמו לאפשר לנו את הדיון הזה.

כמובן, אני מודה לחברי הכנסת שהגיעו במהלך הפגרה. אני מודה לכל האורחים שלנו.

אנחנו בדיון מאוד רגשי וטעון וישנה תחושה של מועקה לכל המשתתפים. הבסיס, כמובן, הוא ההבנה שב-30.9 מסתיים תוקף החוק שעבר בשעתו. אם לא יוארך החוק הזה, אנחנו ב-1 באוקטובר נפרדים לשלום מרשות השידור. זה הבסיס ולכן אנחנו מרגישים מחויבים לנסות לחדש ולאפשר את המשך פעילותה של הרשות. החוק הזה הוא המשך לעבודה מאוד יסודית שבוצעה בשעתו על-ידי הוועדה בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר ושל הכנסת כולה שאישרה את החוק ההוא.

כמה מילים לגבי סדר היום. אנחנו נעשה המשך של הדיון הקודם שהיה ארוך ומפורט. יש עדיין חובות לכאלה שהיו על סף רשות דיבור כשהדיון הסתיים. יש גם דברים נוספים ואנשים שנרשמו.

בשעה 11:20 נעבור להקראת סעיפי החוק. מי שיש לו הערות לגוף הטקסט נשמח לשמוע. נמצאים פה היועצים המשפטיים של כל הגופים הרלוונטיים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אפשר הצעה לסדר?
היו"ר צחי הנגבי
כשאני אסיים.

נקרא את כל הסעיפים ולאחר כל סעיף וסעיף, כמקובל בוועדות הכנסת, נקיים הצבעה. אני מניח שיהיו כל מיני ניסיונות פרלמנטריים לגיטימיים, נושאים חדשים, רביזיות וכדומה. זה לגיטימי וזה יהיה. ועדת הכנסת גם היא זומנה לדיון כדי להתמודד עם נושאים שיעלו בהקשר הזה.

המטרה היא כמובן, אם אפשר, להגיע תוך כדי הדיון הזה להסכמות בנושאים המהותיים. יש מאמץ כזה שמתנהל כבר מספר ימים והוא טרם הבשיל. אני יודע שהוא מתנהל גם עכשיו. אני יודע שיש נושאים שמטרידים את העובדים ובכלל את כולנו. אני מקווה שנצליח להגיע לנוסחאות שמאפשרות לקדם את הנושאים.

קארין, יש לך הצעה לסדר?
קארין אלהרר (יש עתיד)
בוקר טוב, אדוני היושב ראש. תודה על רשות הדיבור.

בשלהי הדיון הקודם התבשרנו על-ידי השר הממונה ומנכ"ל משרד התקשורת, שבימים הקרובים חברי המועצה יעברו את ועדת ברנר. האם הדבר קרה? מתעתד לקרות? אם כן, מתי?
היו"ר צחי הנגבי
אני לא שמעתי אמירה כזאת, ההיפך.
שלמה פילבר
אמרנו שככל שנראה שאנחנו פותרים את הסוגיה הכבדה שיושבת פה היום, שהיא סגירה בהסכמה של הפעילות של רשות השידור ונראה גם שהתאגיד גם יוצא לדרך ויש טעם בכינון המועצה, נכונן אותה. בהנחה שהדברים קורים היום, אני מאמין שנצליח.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אדוני המנכ"ל, אבל המטרה היתה לא לסגור את רשות השידור עד שלא קם התאגיד החדש. לכן אני מבקשת לשאול: כיצד מתכוונים להקים את התאגיד החדש בלי שיש מועצה?
היו"ר צחי הנגבי
אני רק אסביר. את התייחסת לדיון הקודם, שם נאמרו הדברים מפורשות. אי-אפשר להקים את התאגיד החדש ללא קיומה של מועצה ציבורית. זה החוק שאת העברת והחוק הזה לא משתנה. לא יהיה תאגיד חדש ללא מועצה ציבורית. זאת עובדה ולכן אין מה לדאוג בעניין.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל איך אפשר שהחוק יתקיים אם לא יקום תאגיד השידור הציבורי החדש?
היו"ר צחי הנגבי
החוק שאת העברת מסדיר את הדרכים להקמת התאגיד החדש. הבסיס לו זה מועצה ציבורית. זאת עובדה, זה לא משתנה, זה המצב.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא ראינו את הקיימת.
היו"ר צחי הנגבי
היא לא קיימת כי התאגיד לא הוקם ולכן אנחנו התכנסנו היום כדי לדחות את מועד הקמתו לחודש מרץ.

לא נתחיל פה דיון. היתה פה הצעה לסדר, שהיא לא היתה הצעה אלא היתה שאלה. השאלה לגיטימית ואני חושב שניתנה לה תשובה בהירה.

אדוני השר, אנא פתח את הדיון.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
תודה. שבוע טוב. אני מודה לך אדוני היושב ראש, לצוות הכנסת ולצוות הוועדה על האפשרות לקיים את הדיון החשוב הזה היום.

אני רוצה להתייחס לדברים שאתה אמרת בתחילת הדיון הזה. אנחנו מכונסים כאן היום במידה רבה מאוד במצב שבו אם אנחנו לא מסיימים היום את ההכנה לקריאה השנייה והשלישית ומצביעים ביום רביעי במליאת הכנסת על הקריאה השנייה והשלישית, המשמעות של הדבר הזה היא שב-30.9, כפי שקובע החוק, שחוקק בזמן הממשלה הקודמת על-ידי ועדת אלהרר, המשמעות היא סגירתה של רשות השידור וסיום פעילותו של השידור הציבורי ופיטורי כל העובדים ב-30,9.2015. זאת המשמעות.

אנחנו רוצים להימנע משני דברים. הדבר הראשון הוא פיטורי 1,500 עובדים.
קריאה
אתה יודע, האיום הזה - - -
היו"ר צחי הנגבי
סליחה, בואו נתחיל בצורה מסודרת. תן לו לדבר.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
ידידיי, חברי הכנסת, העובדות, העובדים והאורחים. על שקר אפשר לחזור גם 1,500 פעם. הסעיף לגבי פיטורי העובדים זה סעיף שלא חבר הכנסת הנגבי, לא אני ולא ראש הממשלה רצינו בו. רצו בו גורמים אחרים. מראש הבעתי את הסתייגותי ממנו. לכן יו"ר הוועדה חבר הכנסת הנגבי ואני הודענו ביום רביעי בשעת צהריים מוקדמת, שהסעיף שבא ומאפשר את פיטוריהם הגורפים של 1,500 העובדים מייד אחרי חול המועד סוכות הוצא מהחוק. הוא לא קיים עוד, איננו קיים.

חברת הכנסת בירן, אני מכבד - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אתה מספר לנו שהכניסו עז ותודה שהוצאתם אותה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
גם אני מקבל את השבת בדרכי. אפשר לעשות אירועים, אפשר שגורמים פוליטיים ישתתפו באירועים האלה. זה בסדר, זה לגיטימי. ודאי הוזמנתם ולכן באתם. אולי אם הייתי מוזמן גם כן הייתי מצטרף. סעיף כזה של 1,500 עובדים מפוטרים, אדוני יו"ר ההסתדרות, איננו קיים בחוק ואני באופן אישי עדכנתי אותך בסיכום שחבר הכנסת הנגבי ואני הגענו אליו ביום רביעי בבוקר. זה בניגוד מוחלט להמלצות של גורמים רבים, שמספרים לכם היום שהם נגד הסעיף הזה. זאת העובדה. אז עובדות לחוד ובדיות לחוד.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
נאה דורש ונאה מקיים של המשפט הזה.
היו"ר צחי הנגבי
גברתי, אני מבקש ממך להפסיק.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה פשוט לא קיים כסעיף בחוק, לא צריך נאה דורש ונאה מקיים ובטח לא להטיף לי בעניינים כאלה.
אילן גילאון (מרצ)
אדוני נמצא במצב של - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
חברת הכנסת בירן, ובטח לא על ידי אלה שהציעו לי להכניס את הסעיף הזה לחוק.

אני רוצה לומר עכשיו לעובדי ועובדות רשות השידור: אותם אלה שבאו אלי במרוצת חודש יוני, החל מה-9 ביוני, כאשר ראש הממשלה הסמיך אותי לטפל ברשות השידור ואמרו לי: אל תביא את ההארכה הנתונה לכם בחוק עד סוף ספטמבר. תן לנו, אנחנו כבר נפטר את העובדות והעובדים בתחילת יולי.

לכן דמעות תנין - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
מי האנשים האלה, אופיר?
קריאה
איזה אדם בא ואמר לך? מר אקוניס, מי אמר לך.
היו"ר צחי הנגבי
אדוני, אני מבקש ממך פעם אחרונה. התפרצות נוספת ואתה תצא.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
עדיין, אתה מעלה פה האשמות. תגיד מי אלה האנשים שביקשו ממך?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זאת לא האשמה.
אילן גילאון (מרצ)
זה ההשלכות של החוק הנורבגי, הצלופחות הזאת.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זאת לא האשמה, חברת הכנסת גילאון, זאת עובדה. כולכם אנשים נבונים. זה לא העובדים שהציעו זאת, אתה לא צריך לקפוץ. ההצעה היא לא של העובדים. עכשיו תעשה את החישוב ההגיוני ותחשוב מי הציע לראש הממשלה ולשר הממונה ולמנכ"ל משרד התקשורת את ההצעה הזאת. מי תמך בה ומי התנגד לה?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
כולנו סקרנים לדעת מי.
אילן גילאון (מרצ)
אדוני היושב ראש - - -
היו"ר צחי הנגבי
אתה לא ברשות דיבור.
אילן גילאון (מרצ)
תגיד לבטל את הכול.
היו"ר צחי הנגבי
אם אתם רוצים להפוך את הדיון הזה לשוק, אני אסגור אותו.
אילן גילאון (מרצ)
תסגור אותו.
היו"ר צחי הנגבי
אני אוציא את כל האורחים, יישארו הח"כים ונעבור להצבעות. אתה התחלת בזה אילן ואתה יכול לגרום לזה. לא יהיה דיון. אתה לא יכול להתנהג פה בבריונות.
אילן גילאון (מרצ)
אדוני, עוד לא התחלתי כלום וחכה רגע שאני אתחיל, אתה עוד תשמע אותי.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
הוא מעלה האשמות, שיגיד מי.
היו"ר צחי הנגבי
גם את לא. לא יהיו פה דוברים ללא רשות דיבור.
אילן גילאון (מרצ)
מה הצלופחות הזאת?
היו"ר צחי הנגבי
לא יהיו פה דוברים ללא רשות דיבור.

אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה.
אראל מרגלית
יש ויכוח. אתה לא יכול לאיים עלינו בצורה כזאת.
היו"ר צחי הנגבי
סליחה. אתה לא תדבר. יש רשות דיבור.
אראל מרגלית
אתה לא תגיד לי שאני לא אדבר.
היו"ר צחי הנגבי
ככה מנהלים ישיבה. אני קורא לך לסדר בפעם השנייה. אתה לא תשתתף בדיון.
אראל מרגלית
אתה לא תגיד לי שאני לא אדבר.
היו"ר צחי הנגבי
אני קורא לך לסדר בפעם השנייה פלוס. אתה לא תשתתף בדיון. כל אחד יכול להירשם ולא להפריע.
היו"ר צחי הנגבי
חביבי, שמור על המעמד שלך. אתה חבר כנסת, אני חבר כנסת. אתה יושב ראש הישיבה.
היו"ר צחי הנגבי
אני מבקש ממך לא להפריע לישיבה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אתה נותן לאקוניס פה להפריח האשמות בלי להגיד מי אמר לו את הדברים הללו.
אראל מרגלית
אל תדבר אלינו כאילו אנחנו נתינים שלך ואתה אל תדבר לעובדים כאילו הם נתינים שלך.
היו"ר צחי הנגבי
אני קורא לך לסדר פעם שלישית, נא לצאת מהישיבה. נא לצאת מהישיבה, נא לצאת מהישיבה. אתה רוצה שסדרנים יוציאו אותך?
אילן גילאון (מרצ)
חבל שאתה מתחיל ככה.
היו"ר צחי הנגבי
נא לצאת לישיבה.
אראל מרגלית
מי אתה חושב שאתה?
נחמן שי (המחנה הציוני)
תצא ותחזור.
היו"ר צחי הנגבי
לא, הוא לא יחזור עד שאני אגיד לו. אי-אפשר ככה, זה לא ברדק.
אראל מרגלית
ברדק? מה שאתם עושים מהשידור הציבורי.
היו"ר צחי הנגבי
נא לצאת מהישיבה.
אראל מרגלית
חתיכת אנשים חסרי אחריות שכמותכם. בירושלים, בירושלים, סוגרים את רשות השידור בלי לתת לה מתווה כלשהו.

אני רוצה להגיד לך, שהגשתי בג"צ נגד ראש הממשלה ונגדכם על האופן שבו אתם לא ממנים את הוועדה - - -
היו"ר צחי הנגבי
אני מבקש להוציא את חבר הכנסת אראל. קצת יותר אסרטיביות.
אראל מרגלית
- ועל זה שאתם לא מקימים את התשתית לרשות השידור החדשה.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. רבותיי, כל מי שידבר ללא רשות דיבור אני אוציא אותו. זה לא ילך. יש לנו 6 שעות של דיון ואני לא אסכים לשום הפקרות פה.

בבקשה, אדוני.
אראל מרגלית
שר תקשורת שהוא חושב שהוא מנהל פה מדינה דיקטטורית עם ראש ממשלה שחתם הסכמים קואליציוניים על כל העניין של התקשורת במדינת ישראל, שצריכים לתת לו את המנדט לפני כל דיון. זאת שערורייה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לסוגיית השידור הציבורי, לאחר שהבהרתי את העמדה הברורה, נדמה לי שאין ברורה ממנה, בעניין הסעיף המדבר על פיטורי 1,500 עובדים שאיננו קיים בחוק. אפשר לחזור על זה אלף פעם, הסעיף הזה איננו קיים בחוק.

לגבי סוגיית השידור הציבורי. כיוון שעקבתי בעניין רב אחרי הדיון הציבורי בשבוע שעבר, שכותרתו היתה: סגירת או סופו של השידור הציבורי.

החוק הזה, אדוני היושב ראש, חברות וחברי הכנסת, עובדות ועובדי רשות השידור, לא רק שלא יביא לסגירת השידור הציבורי ולסופו של השידור הציבורי, הוא מביא לפתיחתו של תאגיד שידור ישראלי החל מה-31 למרץ 2016. אני כבר אמרתי פעמים רבות שאני באופן אישי וגם הממשלה לא מעלה על דעתה קיומה של מדינה דמוקרטית ללא שידור ציבורי. אנחנו בדיוק את הדבר הזה מבטיחים בחוק הזה.

אנחנו מבינים שרפורמות ושינויים הם דברים לא פשוטים, הם דברים קשים מאוד. בראש ובראשונה לעובדים ולעבודות הקשורים באופן ישיר וכמובן שיש שינויים שקשורים אליהם ישירות כתוצאה מהרפורמה הזאת. לתפיסתי, רפורמות נעשות למען הציבור הרחב. הציבור הרחב במדינת ישראל, 8 מיליון ישראלים, יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים, וכל הדעות, העמדות והתרבויות זקוקים לשידור ציבורי חזק, יעיל, עצמאי ורזה יותר מהשידור הציבורי שהיה קיים עד היום הזה בדמותה של רשות השידור.

לכן, לבוא ולומר שאם עוברים מרשות שידור קיימת, שלא אני הודעתי על פטירתה בטרם עת, אלא אחרים במערכת הפוליטית ולא ממפלגתנו. כדי להבטיח את התהליך הזה של מעבר מרשות שידור לתאגיד שידור ישראלי - - -
קריאה
זה לא היה השר ארדן?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא, זה לא היה השר ארדן.
אילן גילאון (מרצ)
הוא לא מהמפלגה שלו.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
כדי לעבור לתאגיד השידור הישראלי אנחנו מקיימים את ההליך הזה. כלומר, בדיוק הפוך מהספינים ומהציוצים. אני ער לכל הציוצים, גם של הפרשנים וגם של עיתונאים שאין להם מושג בכלל מה הם מציינים אבל הם מצייצים. יש בכלל עיתונות חדשה במדינת ישראל בשנים האחרונות, בעיקר בשנה החדשה, אדוני היושב ראש. עיתונאים שמצייצים. יש להם טוויטר והם מציינים. מילים גסות, בוטות, אלימות, שקריות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אתה רוצה לדכא גם שם? מזל שאתה לא רוצה לשלוט על טוויטר.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא, אני רוצה לעמוד על האמת. אני רוצה לעמוד על האמת.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אתה נותן לו רעיונות להצעת חוק.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
על האמת אני רוצה לעמוד. חבר הכנסת גטאס, כידוע לך אני עומד על האמת.
אילן גילאון (מרצ)
תגיד לי, מה אתה רוצה?
היו"ר צחי הנגבי
שב בשקט.
אילן גילאון (מרצ)
אני לא אשב בשקט.
היו"ר צחי הנגבי
אני אוציא אותך, די.
אילן גילאון (מרצ)
תוציא אותי, אתה ממש מפחיד אותי.
היו"ר צחי הנגבי
אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.
אילן גילאון (מרצ)
תודה רבה לך, אני ממש מפחד.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני אמשיך לעמוד על האמת, גם כאשר הדבר הזה יהיה כרוך במאבק קשה. ברור לי, אני בתוך מאבקים קשים לא מהיום.
אילן גילאון (מרצ)
- - -
היו"ר צחי הנגבי
אני קורא לך לסדר פעם שנייה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
חבר הכנסת גילאון, ההערות הציניות לא מטרידות אותי, הן לא מרגשות אותי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לכן מה שאנחנו עושים, ואמרתי את זה לפני דקה. בסופו של דבר, ברור לי שציבור העובדות והעובדים ברשות השידור, שבו כמו כל גוף, כולל במפלגתי, כולל בבניין הזה, כולל בבית ספר, או במפעל אחר, יש בו טובים יותר וטובים פחות. יש בו חרוצים יותר וחרוצים פחות. יש בו מוכשרים יותר ומוכשרים פחות. ככה זה בגוף שבו בני אדם מרכיבים את הגוף הזה.

אז העובדות והעובדים וחשובים. בסוף, כאשר בונים שידור ציבורי, כאשר בונים תאגיד שידור ישראלי, אנחנו כנבחרי ציבור, שהאחריות בסוף היא עלינו, אנחנו צריכים לחשוב כיצד ייראה גוף השידור הזה? כיצד ייראה המסך בסופו של דבר? האם הציבור בישראל יקבל בסוף מרץ שידור ציבורי טוב יותר, מגוון יותר, מאוזן יותר, עם יותר יצירה ישראלית ויותר תרבות ישראלית? ובוודאי גם עם עובדים שחלקם הגדול יהיה מקרב עובדות ועובדי רשות השידור. חלקם גם יובאו ממקומות אחרים וחלקם גם ישתלב במקומות אחרים, כי העובדים המוכשרים בוודאי ידעו להשתלב בגופי התקשורת שישנם במדינת ישראל, כפי שעובדות ועובדים אחרים, שאינם היום עובדים ברשות השידור, גם הם יוכלו להשתלב.

אנחנו מדברים פה על פתיחת פיות, פתיחת השידור הציבורי לעוד עמדות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
פתיחת פיות?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
כן. אנחנו מואשמים בסגירת פיות ואני אומר לכם שאנחנו נעשה פתיחת פיות.
היו"ר צחי הנגבי
סליחה, אדוני הסדרן, כל מי שמדבר ללא רשות תוציא אותו, אפילו אל תחכה לי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא יכול להיות שאני אשמע את מה שאני שומע. אתם יודעים על מה אני מדבר, זה ברור כשמש לכולכם. כולם יודעים על מה אני מדבר. כשאנחנו מגיעים למקומות רבים במדינת ישראל, לציבורים רבים, אומרים לנו: אדוני השר, אנחנו מרגישים מודרים מהשיח הציבורי. העמדות שלנו, התרבויות שלנו, התפיסות שלנו לא באות לידי ביטוי. אני לא מדבר רק על השידור הציבורי, גם במקומות אחרים.

לכן, כאשר באים וטוענים שיש סתימת פיות, אני אומר פתיחת פיות. כאשר אומרים סכנה לדמוקרטיה - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
איך זה קשור לזה שלא מקימים את המועצה? מה זה קשור?
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה קשור לתאגיד השידור הישראלי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
גברתי, השידור הציבורי הוא השידור. המהות של חוק השידור הציבורי, בניגוד למה שאתם מנסים לעשות, להפוך את המועצה, את 12 חברי המועצה, שאני מכבד כל אחד ואחד מהם על-אף שאינני מכיר אף אחד מהם - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אז תמנה אותם.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אז אתם הופכים את המועצה למהות השידור הציבורי ואני הופך את התוכן, את מה שתקבל גברת כהן מחדרה למהות השידור הציבורי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אתה הופך את זה למסע נקמה, זה הכול.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זאת מהות השידור הציבורי.

אני יכול להבין לליבם של אנשים, שכאשר אומרים שתאגיד השידור יהיה ישראלי, זה מפריע להם.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
זה פאתטי, אקוניס, זה פאתטי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
תשמרו על קור רוח. זה גם מה שאני עושה ואני מציע גם לכם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
שיהיה ישראלי אבל שיהיה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה דבר שאני עושה, חבר הכנסת שי, ואני מציע את זה גם לכם.
אילן גילאון (מרצ)
רעידת אדמה מאז מעמד הר סיני, קוראים לו ישראלי. זה משהו מדהים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
כאשר אני אומר בכל מקום, חבר הכנסת גילאון, שהשידור הזה יהיה מאוזן, מגוון, ויביא לידי ביטוי את כל התרבויות בציבור הישראלי, ישנם אנשים שנזעקים, מר יושע.
יצחק יושע
איפה זה לא קורה היום? איפה זה לא קורה היום? למה אתה פונה אלי, כבוד השר? איפה זה לא קורה ברשות השידור?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
למה? למה הם נזעקים?
יצחק יושע
אתה רוצה שנמנה שמות?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אתה רוצה שנמנה פה שמות?
יצחק יושע
אתה פנית אלי. אם אתה חושב שברשות השידור אין איזון ואין פתיחת קולות למקומות שאתה מתייחס אליהם, אדוני השר, אתה לא דובר את המצב הנוכחי האמיתי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה בדיוק המצב.
יצחק יושע
לא, לא. אם אתה רוצה אנחנו נמנה שמות אחד אחד ותגיד לי אם הוא מהקול שלך או שהוא לא מהקול שלך.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
הוא לא רוצה רשות, הוא רוצה שופר. זה מה שהוא רוצה, שופר תעמולה.
יצחק יושע
בדיוק. אצלנו יש איזון ברשות השידור, אדוני השר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
איזון לגבי אקוניס זה להיות ימני.
יצחק יושע
אנחנו יודעים בדיוק למה הכוונה. זאת הכפשה של עובדי רשות השידור.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אדוני היושב ראש - - -
אילן גילאון (מרצ)
מעניין מה בנימין נתניהו חושב על זה?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני יודע היטב, חבר הכנסת גטאס, למה אני מתכוון כאשר אני אומר איזון וכאשר אני אומר שישנם גורמים בציבוריות הישראלית שהמילה איזון מוציאה אותם מדעתם וגורמת להם להאשים אותנו בהאשמות שווא.

לסיום, אדוני היושב ראש, אני מבקש באופן אישי לומר לכל הצייצנים ולכל המתבטאים ולכל הפרשנים. אם אכן, כפי שאני מקווה שיקרה, ביום שני תאשר הממשלה את מינויי וביום רביעי תאשר מליאת הכנסת את המינוי שלי, לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה. אם הדבר הזה יקרה - - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
מה עם החלל, כולם רוצים לדעת?
אילן גילאון (מרצ)
אל תוותר על סמכויות.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני כבר הודעתי וכך גם בא לידי ביטוי בהודעתו של ראש הממשלה, שהאחריות שלי לטיפול בנושא רשות השידור והרשות השנייה נשאר בתוקף. לכן לכל המפרשים והמצייצים והחושבים שאני מתכוון להיות פחות חרוץ מהחריצות שבה אני מורגל מהיום הראשון שנכנסתי לבית הזה ושימשתי כהמחנה הציוני ועשיתי את הדברים בחריצות של 18 שעות ביממה, אני אספיק ואמשיך לטפל גם במדע, גם בטכנולוגיה, גם ברשות השידור וגם הרשות השנייה. תנוח דעתכם.
היו"ר צחי הנגבי
התחלנו את הדיון לא טוב. אני מבקש, לפחות מחברי הכנסת, קצת להתאפק וגם לשמוע דברים שמקוממים, לרשום את התשובות וידברו בתורם.

לפני חברי הכנסת אני רוצה שמנכ"ל משרד התקשורת יסביר לנו מה השינויים מאז המפגש הקודם, כפי שמופיעים בנוסח שנשלח לכל החברים ושגם מונח על שולחנם.
שלמה פילבר
בוקר טוב לכולם.

אני אנסה לכנס את כולנו בדיון למסגרת שבה אנחנו פועלים. לפני שנה הכנסת חוקקה את החוק של תאגיד השידור הציבורי, שבו היא החליטה שרשות השידור תעבור למפרק, לכונס הנכסים הרשמי שיפעיל אותה, עד להקמת תאגיד השידור הציבורי. היא החליטה שביום שיקום תאגיד השידור הציבורי, עובדי רשות השידור כולם יסיימו את תפקידם ברשות השידור הנוכחית הקיימת ומתן סמכויות כאלה ואחרות לכונס הנכסים הרשמי בתקופת ההפעלה. כמו כן הוא קבע את הסדרי הקמת התאגיד.

כשאנחנו קיבלנו לידינו את יישום החוק הזה, לפני חודשיים וקצת, עם הקמת הממשלה ומינויי, ראינו שלא נעשה הרבה במשך השנה האחרונה, לא בצד הזה ולא בצד הזה ובעצם המערכת תקועה. הצגתי את זה בדיון הקודם. כמו שאמרתי, ניסינו לפרק את הקשר הגורדי ולראות איך אנחנו מתקדמים.

בחוק הנוכחי יש שני סוגי תיקונים. תיקון אחד בעצם מתייחס להליך הקמת התאגיד החדש. ניסינו לעשות קיצור הליכים מבחינת זמנים, בלי לפגוע כהוא זה בעקרונות של החוק, של עצמאות התאגיד לבחור את אנשיו ולהחליט על ההקמה.

בפעם הקודמת דיברנו על האפשרות של המנהל הזמני, שנבחר על-ידי ועדת האיתור שמונתה על-פי החוק הקודם, למנות 400 איש. היתה סוגיה שלא היתה ברורה לגבי נושא העיתונים, שהיתה צריכה להיפתר, כדי שלא נהיה עם רשות נכה ושהדבר הכי חשוב שזה האקטואליה לא יכול להתממש.

התיקון הנוסף שיש פה הוא, שבעצם את מנהל חטיבת החדשות, כפי שבחוק המקורי מופיע שהמנכ"ל הזמני ועוד נושא משרה, ששניהם כבר נבחרו ונמצאים בתאגיד, נבחרו על ידי ועדת האיתור הבלתי תלויה. בנוסף ליושב ראש המועצה הם האנשים שבוחרים את מנהל חטיבת החדשות. זאת על-מנת לא להמתין עד שתיבחר מועצה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אבל אין לך יושב ראש למועצה.
שלמה פילבר
מייד.

החלפנו את החבר השלישי, שהוא יושב ראש המועצה, בשופט קמא, השופט של ועדת האיתור.

מוסכם על כולם שאם השופט קמא - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אם אפשר ללכת ישר, אז בואו נלך עקום.
יואב קיש (הליכוד)
תני לו לסיים משפט. אנחנו רוצים לשמוע. אפשר להקשיב רגע?
איתן כבל
צריך לקרוא קודם.
יואב קיש (הליכוד)
קראנו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא נראה לי שהבנתם.
יואב קיש (הליכוד)
בסדר, אתם הבנתם ואנחנו לא.
שלמה פילבר
הסיבה לעשות את זה היא לחסוך 4, 5 או 6 חודשים של הליך מינוי המועצה, אישור המועצה, התכנסותה, אישור ועדת איתור למנכ"ל, בחירת מנכ"ל ואז יתחיל התהליך.

מצד שני, כדי לעשות איזונים ובלמים, קבענו ששני התפקידים המרכזיים האלה, שאנחנו ממנים אותם כרגע, לכאורה ללא הפיקוח של המועצה והמועצה תקבל אותם כמו שהם כאשר היא תתמנה, הם יהיו זמניים לשנתיים, או יותר נכון, זמניים לשנה מיום הקמת התאגיד. זאת אומרת, שני האנשים האלה יעמדו לבחירה מחודשת. לפי החוק, המועצה תוכל להחליף אותם, אם היא תחליט שהם עשו עבודה לא טובה, ותוכל לעצב מחדש את התאגיד כרצונה.

אבל בינתיים, קידמנו את התאגיד. בחרנו את שני האנשים המרכזיים שצריכים לבחור את האנשים בתאגיד. עשינו את זה בלי שום מעורבות, לא של ראש הממשלה ולא של השר הממונה, לא שלי ולא של אף אחד.

במאמר מוסגר אומר שבמסגרת הקרבות שנמצאים עכשיו מחוץ לחדר הזה, כולל הוועדים החזקים שמנסים כחלק מהמשא ומתן איתנו עכשיו להכתיב מי כן יהיו העובדים – מבחינתם הם צריכים עובדי הרשות הקיימת ולא לתת את היד החופשית לאותם מנהלים שייבחרו. אני אומר נאה דורש, נאה מקיים. מי שדורש שאנחנו הפוליטיקאים ושלוחי הפוליטיקאים לא יתערבו, שגם לא יכתיבו מהצד השני, דרך הוועדים החזקים, את מבנה וזהות האנשים שיכהנו בתאגיד החדש. זה במאמר מוסגר. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, שהיא לב ליבו של העניין. בסוף כולנו חיים בשידור ציבורי. שידור ציבורי מממומן בכספי הציבור. מי שמממן אותו כרגע זאת מדינת ישראל, תקציב המדינה על כל המשמעויות שלו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אבל אתם הפסקתם את המימון ועכשיו טוענים שאין כסף.
שלמה פילבר
אני אסביר את הכול.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אפילו השימוש במונח גירעון הוא לא נכון. למה אתה קורא לזה גירעונות?
שלמה פילבר
אני אסביר. תקציב רשות השידור האחרון היה 850 מיליון שקלים בשנה, שכולו כמעט הלך לנושא של משכורות ותפעול. לא היה כסף לכל הדברים האחרים הטובים שהשידור הציבורי רצה לעשות. כמעט ולא היה כסף.

אני פקיד הממונה על ביצוע החוק. נקבע בחוק שברשות החדשה יהיו פחות עובדים ויהיה פחות תקציב ובעצם צריך להתכנס ולהתייעל.

בא שומר הקופה של מדינת ישראל שהוא האוצר ואומר בצדק: חברים, אני רוצה לדעת האם כל עובדי רשות השידור שעובדים היום ברשות השידור נחוצים לצורך המשך קיום השידור הציבורי היום עד להקמת התאגיד?

ביקשנו את הנתון הזה מכונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, שמונה לא על ידנו, פרופסור למשפטים בלתי תלוי, שיעשה עבודה מקצועית בתוך הרשות כדי לדעת כמה עובדים נדרשים היום, כדי שמהיום ועד ל-30 במרץ תמשיך רשות השידור לשדר.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מי קבע את המספר 870?
שלמה פילבר
כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל.
קריאה
אדוני המנכ"ל, אפשר לראות את זה?
שלמה פילבר
אני לא ראיתי את זה. אני מדבר איתכם על מנהלי רשות השידור הנוכחיים, שלא מונו על ידנו ושמונו על-ידי בית המשפט ומפוקחים על-ידי בית המשפט. הם קבעו שכרגע מבחינתם הם יכולים להבטיח שהמסך לא יוחשך ושהשידור הציבורי יימשך עם 870 עובדים.
קריאה
מעניין למה אותו כונס נכסים אומר שאם החוק - - -
היו"ר צחי הנגבי
סליחה, אדוני. אם אתה רוצה להישאר איתנו תמתין.
שלמה פילבר
אי לזאת ובהתאם לכך, עשינו וניסינו להגיע למגעים עם ההסתדרות בשבועיים שלושה האחרונים ויעידו על-כך נציגי העובדים. אני אף פעם לא אמרתי לא. בכל רגע נתון הפסקתי את כל עיסוקיי ובאתי לשבת.

זה נכון שעובדי האוצר לא הגיעו למשא ומתן מהסיבה הבאה: בחוק נקבע כבר שרוב עובדי רשות השידור הולכים הביתה, חוץ ממי שייקלט בתאגיד. מצד שני, עשו משא ומתן וקבעו הסכמי פרישה נדיבים ומכובדים, שהעלות הכוללת שלהם לתקציב המדינה זה 1.2 מיליארד שקלים, אותם אמורים לקבל 1,000 עובדי רשות השידור שהולכים הביתה. זה מעבר לתנאי הפנסיה הרגילים שלהם. אלה היו התנאים שנקבעו.

הממונה על השכר באוצר נמצא פה והוא יכול להעיד על-כך.

כשבאתי לשבת ולבקש מנציגי העובדים לפטר בהסכמה 300 עובדים, עלתה דרישה חדשה לפתוח את הסכמי הפרישה האלה ולהוסיף להם כמה שיפורים. חזרנו הביתה לבדוק במה מדובר והתברר שתג המחיר של כמה שיפורים כאלה ל-1,000 עובדי רשות השידור, זה 100 מיליון שקלים נוספים להסכמי הפרישה. האוצר אמר שהוא לא מוכן. אני מסוגל להבין את שיקוליו של האוצר. הוא גם אמר שיהיו לזה השלכות רוחב גם על גופים אחרים במשק ולכן הוא לא מוכן לזה.
אריאל יעקבי
בשם איזה אוצר אתה אומר את זה?
אילן גילאון (מרצ)
לצורך העניין, כמה עולות הוצאות הפירוק?
היו"ר צחי הנגבי
ההסתדרות רשומה לדיון.
שלמה פילבר
דבר אחרון שצריך לדעת אותו, מעבר לעובדה שאמרתי, כמו שאתם דורשים מאיתנו ואנחנו מכבדים את זה שלא להתערב בזהות עובדי ועיתונאי תאגיד השידור הציבורי החדש, אנחנו מבקשים מאותה מידה מהוועדים לא לעשות את זה.

אני גם אומר שהדרישה של ההסתדרות ושל הוועדים היום, ש-80%-90% מעובדי התאגיד החדש יהיו עובדי רשות השידור ובתנאי השכר שלהם היום, תג המחיר שהוצמד לדרישה הזאת הוא כ-80-90 מיליון שקלים נוספים כל שנה לתאגיד השידור הציבורי.

אלה הסיבות שבגללן לא הצלחנו להגיע להסכמות.
ברוך אסקרוב
גם אתה עולה כסף, כולם עולים כסף. מה זאת הדמגוגיה הזאת? זאת דמגוגיה.
היו"ר צחי הנגבי
זאת לא דמגוגיה, אלה עובדות.
ברוך אסקרוב
כן, אבל להציג שזה עולה. בטח שזה עולה. גם צה"ל עולה, חיילים עולים, משרתי ציבור עולים.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
גם סגני שרים מיותרים עולים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
גם הכנסת עולה כסף.
ברוך אסקרוב
כמה עולים ראשי אגפים באוצר?
היו"ר צחי הנגבי
אדוני, אין לך רשות דיבור.
שלמה פילבר
אני לא אמור לטפל בעניין הזה.

אני רוצה לומר משהו אחד כדי לעצור את הדמגוגיה הזאת.
ברוך אסקרוב
כל אחד עולה כמו עשרה עובדים אם לא למעלה מזה.
היו"ר צחי הנגבי
ברוך, אל תכריח אותי להוציא אותך.
שלמה פילבר
בשבוע שעבר אמרתי שמבדיקות שאני עשיתי, ברשות השידור יש כ-220 עיתונאים, שרבע מהם מקבלים שכר גבוה יותר ממני כמנכ"ל משרד ממשלתי. זה אולי יכניס לפרופורציה.
ברוך אסקרוב
ומה עם השאר?
שלמה פילבר
לא אמרתי שלא. עניתי לך בדמגוגיה שענית מולי.

אני אומר שאנחנו בעד להמשיך את המשא ומתן. אני מציע גם שהסעיף הגדול שעומד כאן על השולחן של נושא הקיצוצים של 10 מיליון בהוצאות השכר, שמשמעותו פיטורים בחקיקה, יידחה לסוף הדיון היום וננסה לשבת עוד ולהגיע להבנות ולמצוא פתרונות.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אתה מכיר תקדים כזה של פיטורים בחקיקה?
היו"ר צחי הנגבי
אבל אנחנו לא דנים בסעיף.
שלמה פילבר
היושב ראש ינהל את הישיבה ויחליט איך עושים את זה. אנחנו פתוחים מצדנו לנסות לפתור את הסעיף הספציפי הזה.

נקודה אחרונה. חברת הכנסת קארין אלהרר, כדי להוריד מסדר היום את הדיון הלא ענייני, אני מצהיר פה לפרוטוקול - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
מה לא ענייני, זה לב ליבו של החוק?
שלמה פילבר
אני מצהיר לפרוטוקול שככל שהצעת החוק הנוכחית תאושר בקריאה שנייה ושלישית במתכונתה הנוכחית פחות או יותר, ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת יעביר את רשימת מומלצי ועדת האיתור לבדיקת - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אתם מנהלים משא ומתן על חוק שעבר?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
מה זה, הוא סוחט באיומים? הוא אמור לעשות את זה עכשיו לפי החוק.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה להקריא את רשימת חברי הכנסת שביקשו לדבר: אילן גילאון, יוסי יונה, יואב קיש, אבי ניסנקורן, בסאל גטאס, רועי פולקמן, ינון מגל, נחמן שי, מיכל בירן, קארין אלהרר, איתן כבל ודב חנין . כל מי שרוצה יכול להירשם.

נתחיל באילן גילאון .
אילן גילאון (מרצ)
תודה רבה אדוני. אני רוצה להתנצל על זה שקשה בימים כאלה לכבוש את יצרך. מאז החוק שחוק רשות השידור עבר בכנסת בשרי עושק אותי. אני חושב שנפל דבר. אני חושב שבקליפת אגוז מדובר במשל למדינת ישראל כולה. זאת היתה פעם ראשונה שבה מפרקים רשות ציבורית.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על-ידי השר אקוניס, השר המיועד אקוניס. זה מזכיר לי מעשה ברס"ר שהיה צריך להודיע לאחד החיילים שלו שאמו נפטרה והוא לא ידע איך לעשות את זה. הוא חשב וקרא לו ואמר: משה, תשמע, אימא שלך מתה, החווה שלכם נשרפה, אבא שלך נדרס, אחותך נפלה מהסוס. ואז הוא החל למרוט את שערותיו מראשו ואז אמר לו הרס"ר: משה תירגע, רק אימא שלך מתה.

אני אומר את הדברים בנימה מבודחת אבל ליבי ממש לא מבודח. אף אחד לא שואל את עצמו מדוע הגענו עד הלום. אדוני, אני מעריך אותך, היינו בבית ספר יחד. אני חושב שלא בטובתך אתה מנסה בקושי רב להיות עלה תאנה לערוותם של אנשים אגואיסטים שלא בחלו במשפט: סור מטוב ועשה רע.

השר אקוניס, אני יודע שגם אתה יודע את הדברים האלה אבל אני לא בטוח שמותר לך להודות כי אתה תמיד אומר: גורמים. אז בוא נקרא לגורמים בשמם. מישהו החליט את ההחלטה הזאת כי הוא היה צריך איזו רפורמה משל עצמו. אם לא תהיה לו רפורמה משל עצמו וחתומה על שמו, שום דבר לא יקרה. מה משנה התוצאה? לעזאזל כולם, בואו נשרוף את האורוות ונסתכל מכאן. כך הדברים קרו.

ועכשיו אתה אומר לי, אדוני השר אקוניס, שאתה בעצם בא להציל את המצב מפיטורי 1,850 עובדים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
1,480.
אילן גילאון (מרצ)
זה לא משנה. כאשר אתה מקבל את ההודעות ואת המסרונים בשבת, אם אתה לא בן אדם ציני לחלוטין, אתה צריך להתייחס לכל אחד כאילו מדובר באופן אישי.

עכשיו בוא ניקח את הדברים לאשורם. רפורמות היום משולות לדבר אחד, ללכת ולפטר עובדים בצורה סיטונית והמונית, לפגוע בכוח העבודה המאורגן. אני בכוונה מקדים את הדברים הללו, משום שפיטורי ייעול, מי שמדבר על זה, צריך להסיק את המסקנות לאורך הקו. מי שמדבר על כך שרשות השידור לא יעילה, שיסתכל על מדינת ישראל כולה ושינסה למכור את המפעל הציוני במחיר שהושקע בו וביעילות שהושקעה בו. לכן תמיד אפשר להתחיל את הדיון משם.
ינון מגל (הבית היהודי)
לא הבנתי מה אתה אומר. אם זה לא יעיל, אז מה כן?
אילן גילאון (מרצ)
אני אומר שאם אתה רוצה ללכת ליעילות יש לך מערכות קודמות בהן צריך להתחיל את היעילות. קצת יותר בחיסכון של כסף. אני יכול לחשוב על מיקור חוץ מחוץ למדינת ישראל שתנהל את מדינת ישראל, אם אנחנו רוצים להרחיק לכת עד כדי כך.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
זה מה שנעשה עם הגז.
אילן גילאון (מרצ)
ארגון שאם הוא לא מזיק, אז הוא כבר מועיל, לא יכול להרשות לעצמו את החוצפה ואת עזות המצח לבוא בעניינים של טענות של עודף עובדים וייעול במקום אחר.

יש פה שתי נקודות. הנקודה האחת היא זה שהחוק שאתם מתקנים היום הוא חוק ישראל היום. יש פה רצון של ראש ממשלה להשתלט על כל כלי התקשורת במדינת ישראל, כביכול שידור ציבורי זה אני. בסופו של דבר לשבור את המראה שכל-כך נותנת לו כנראה היבט לא טוב ולכן כל מי שעוסק בתחום הזה הופך לאויב האישי שלו.

כאן הם דובריו. השר הקודם הוא דובר של ראש הממשלה. השתלטות בצורה שיטית על כלי התקשורת תוך שבירת העבודה המאורגנת. מאוד היה מעניין אותי לדעת ולשאול אתכם, רבותיי המלומדים, כמה עולה הפירוק הזה? מי מנקה פה קופון על פירוק הזה? איזה עורכי דין עושים את הדבר הזה? הכנ"ר שייתן את התשובה. מה המשכורת שלו? כמה מחלקים? מי יקבל את הקופון על הנושא של מכירת הנכסים? זה מאוד מעניין אותי. כמה חודשים אפשר היה להציל מהדבר הזה?

למה להתפתל ככה, השר אקוניס? בואו תגידו שאתם בעד הרפורמה הנואלת הקודמת שאין לה שום תכלית. עובדה שאי-אפשר להתקדם. היום נדמה לי התפטר ויזנטל, נכון? יש כאן הצלחה מסחררת לאותה הצעה של ארדן לפיד. תקרא לילד בשמו, אני מציע לך ובואו נעצור את הדברים. זאת הרפורמה ה-13. בואו נעצור ב-12. בואו נלך לאיזה מהלך. אני לא אוהב להגיד מתווה כי מתווה זאת בדרך כלל מילה למי שאין לו דרך. בואו נלך על איזה מהלך שהוא מהלך אורתופדי.

טלו קורה מבין עיניכם. כדאי לחשוב פעמיים כאשר עושים איזה מהלך שמונע רק על-ידי אגו, על-ידי רוע ולא אכפת לנו יותר מהדבר הזה.

זאת המציאות שאתה היום צריך לכסות, אדוני היושב ראש וחבל כי אתה איש טוב.
היו"ר צחי הנגבי
יוסי יונה, בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אדוני היושב ראש, השר אקוניס. העובדה שיש ציבור כל-כך גדול של אנשים שהגיע לפה והמשותף לכולנו זאת חרדה מאוד גדולה. חרדה לרשות השידור הציבורי, שזה אחד מהנדבכים המרכזיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. רבים מאיתנו חשים חרדה מאוד גדולה שהדבר הזה עומד, אם לא לפני קריסה אז לפחות כרסום מאוד משמעותי. אבן הנגף הנוספת זה עובדי רשות השידור, שחלק גדול מהם, לפחות על-פי נוסח החוק הקיים, ילכו הביתה.

אני פונה לחברי הקואליציה, שזאת לא המטרה שלכם לחסל את שירות הציבור הישראלי הדמוקרטי וזאת לא המטרה שלכם לפטר כמה שיותר עובדים. אני כן מזהה גם בתוככם את הסדק הזה ואת חוסר הנוחות שלכם אל מול החוק הזה שמובא היום בפנינו.

בין מפלגת השלטון לבין אופוזיציה לאורך שנים היו מחלוקות אידיאולוגיות מאוד עמוקות, אבל אפשר לציין בחיוב את המחויבות של מפלגת השלטון בעבר לערכים של דמוקרטיה. אני כן מדבר על מנחם בגין והמורשת המפוארת שלו. היום אני רואה שהמחלוקת בינינו אינן רק אידיאולוגיות אלא גם על הדמוקרטיה עצמה וזה דבר מאוד מסוכן. אני מצפה מכם ואני מדבר אליכם, השר אקוניס, בתחינה, בהפצרה, שאתם תהיו לצידנו. לא לצידה של מפלגה כזאת או אחרת, אלא לצידה של הדמוקרטיה הישראלית ורשות השידור הישראלי הוא נדבך מאוד חשוב בעניין הזה.

אנחנו כבר עוברים הצעות כאלה ואחרות ואני מדבר רק על הצעת החוק הנוכחית, שהיא עוברת שינויים רבים. כפי שצוין כאן, למראית עין אפילו, תאגיד השידור הציבורי הוא חיוני לפחות למראית עין של הדמוקרטיה הישראלית. משעה שאנחנו מרחיבים את הסמכויות בצורה כל-כך גורפת למנכ"ל הזמני, שהנה עכשיו הוא לא רק ימנה עובדים, שהם עובדים בהגדרתם הטכנית אלא יש לו גם סמכות למנות את מנהל חטיבת החדשות, יש לו סמכות לעסוק בתכנים ויש לו סמכות למנות כ- 400 אנשי צוות של התאגיד החדש, שהם יותר מ-50% מעובדי התאגיד החדש. אז אנחנו שואלים אתכם: תגידו, מה ייוותר לאחר שהיסודות האלה, על-ידי המנכ"ל הזמני, שהוא כפוף באופן ישיר לשר אקוניס ולראש הממשלה, מה ייוותר למועצה הציבורית.
שלמה פילבר
הוא לא כפוף אליהם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
למי הוא כפוף?
שלמה פילבר
הוא כרגע הוא עובד מול האוצר עד שתהיה מועצה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
לגבי העובדים. על פניו ולא רק על פניו, התקבלה החלטה שרירותית. מספר כזה או אחר הוא זה שיועסק בתאגיד החדש. 25% מכלל התאגיד החדש, שהוא כ-180 מהעובדים של התאגיד הישן.
היו"ר צחי הנגבי
לפחות 25%.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
למה? למה שלא תקום ועדה ותבוא בנדיבות ותגיד: כל אדם בתאגיד הישן שיש לו את הכישורים והיכולת להמשיך והשתלב בתאגיד החדש, יועסק בתאגיד החדש?
שלמה פילבר
זה אפשרי אבל ההסתדרות דורשת שזה יהיה באותם תנאי שכר שהיו לו קודם ברשות השידור.

המנכ"ל הזמני לא יושב בבית ומחליט את מי הוא מקבל. הוא כפוף להנחיות התקשי"ר. הוא חייב לעשות מכרזים כמו שמקובל בשרות הציבורי.
רועי פולקמן (כולנו)
יוסי, זה יהיה יותר מ-25%, אתה יכול להיות רגוע.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אני נושא בידי שם אנונימי של עובד רשות השידור הציבורי שעובד 16 שנה. על-פי הסידור הזה הפנסיה שלו תהיה 2,000 שקלים. האם אתם תשלחו אדם עם פנסיה של 2,000 שקלים לאחר שעבד 16 שנים.
יצחק יושע
יוסי, יש עוד מאות עובדים כאלה. הם מתייחסים לשכבה מאוד דקה של בעלי חוזים אישיים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אדוני, יש לי הצעה ידידותית שתביע בוודאי סולידריות עם העובדים, בעיקר על-ידי המטיפים והמטיפות לצדק חברתי מבין עובדי רשות השידור. הטלנטים שמרוויחים סכומי עתק, יוכלו להעביר קצת כספים לעובדים שמרוויחים פחות. אני יודע שזה אתגר עצום לאותם טלנטים שמרוויחים 50,000 ו-60,000 שקלים ומטיפים לנו בשידור על צדק חברתי, אוי ואבוי. נאה דורש נאה מקיים. רוצים סולידריות כמו בפולניה בתחילת שנות ה-80? תעשו את זה.
יצחק יושע
כמה כאלה לעומת כאלה שיש להם 4,700 שקלים שכר יסוד? כמה כאלה לעומת כאלה? תהיו כנים ואמיתיים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני רוצה להיות את העיתונאי הראשון שמרוויח סכומים כאלה מביע סולידריות עם אותו עובד שחבר הכנסת יוסי יונה הביא את הדוגמה שלו. הטפה לצדק חברתי. כל בוקר משתלחים בצורה קיצונית.
אילן גילאון (מרצ)
אתה כל יום מחליף את התפקיד שלך.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
האמת קשה לך? זאת האמת, זאת האמת.
אילן גילאון (מרצ)
לא קשה לי. קשה לי שאתה לא מסוגל לומר מילה אחת אמת בלי להסמיק, זה מה שקשה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זאת האמת. הם מדברים, המיקרופון הוא שלהם. הם עושים הכול.
נחמן שי (המחנה הציוני)
מי אמר לך?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני יודע על מה אני מדבר.
יצחק יושע
מדינת ישראל נתנה להם את זה. תקשיב, זה נורא נוח להשתלח בטלנטים. המדינה אישרה כל תשלום ברשות השידור.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הם לא גונבים מהקופה הציבורית.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
הצעה ידידותית, אני רוצה - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
כל בעל שכר ברשות השידור מקבל את זה באישור המדינה, כולל הטלנטים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
המיקרופון הוא לא רכוש פרטי של שום עיתונאי או עיתונאית שגם מרוויחים עשרות אלפי שקלים וגם מטיפים בצביעות לצדק חברתי. מספיק, די עם הצביעות.
אילן גילאון (מרצ)
מה אתה מציע כרגע? הרי אתה היית נגד זה, נכון?
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת יואב קיש.
יואב קיש (הליכוד)
תודה רבה. אני רוצה לומר כמה מילים לגבי התהליכים שקורים פה. בחוק הזה יש שני תהליכים מקבילים. תהליך אחד מתייחס לפתיחת התאגיד החדש ובו יש כל מיני משמעויות שנעשות. יש מסר מאוד חשוב ששמענו פה ממנכ"ל משרד התקשורת, שבעצם כל הבעיות והעניינים בנושא מינוי המועצה והקמת המועצה, ברגע שאנחנו ניתן את האור הירוק והדבר הזה מתחיל לעבוד אז המינויים ייכנסו לתוקף מיידית. לכן אני חושב שכל טענות האופוזיציה בעניין הזה, אפשר רגע לשים אותם בצד. מראים לכם בפירוש, שהכוונה שהשידור הזה ינוהל על-ידי המועצה ויהיה עצמאי.

הנושא השני זה נושא פירוק רשות השידור. בעצם שני נושאים האלה נכנסו לאותו חוק. אני מצד אחד רואה חשיבות מאוד גבוהה בלקדם את החוק הזה כדי שהתאגיד ייצא לדרך ושיתחיל לזוז. זה אחד.

עכשיו אנחנו מדברים על פירוק רשות השידור. יש פה הרבה עובדים. אני רוצה להגיד לכם בצורה הכי פשוטה: אין מה לעשות, הדבר הזה ייצא לפועל. . נדמה לי שמישהו אמר בואו נחזור אחורה. לא, לצערי עם כל המשמעויות, הרשות תיסגר ואנחנו פותחים תאגיד חדש. זה ברור לכולם.

לכולם גם ברור שהיו הרבה מאוד נושאי שכר שלא בהכרח צריך אותם בתאגיד החדש וזה ברור. תנאי השכר בחלק מהמקומות – איך קראת לזה? שכר יסוד. אני מדבר על עלות מעביד, שתהיה עלות מעביד הוגנת ורלוונטית לשוק. אנחנו הולכים למקומות האלה. אנחנו הולכים לתאגיד שיהיה עצמאי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
תגיד מי הביא את הרשות למצב הזה?
היו"ר צחי הנגבי
שמולי, מה זה משנה? זה לא עוזר לנו.
יואב קיש (הליכוד)
אם אני מבין נכון, אז יש חובה בפיטורים ויש חובה בקיצוצי שכר.

מצד שני, אני פונה אליך צחי וגם אליך השר אקוניס. אני לא אתן את ידי ואני אצביע נגד, אם הנושא של חקיקה בפיטורים יעלה על השולחן. אני לא מסכים. אני אומר עוד פעם, יהיו פיטורים ויהיו קיצוצים אבל זה לא צריך לבוא בחקיקה. הנושא הזה זה הליך נפרד שצריך להיסגר מול האוצר ומול העובדים ולא צריך להתעמר בעובדים לשווא.

באיזה מקומות למשל? יש 400 עובדים שהולכים להיקלט, אז בואו נגדיר כמה מהם יהיו עובדים השידור הקיים.
רועי פולקמן (כולנו)
כולם. כל ה-400 ייקלטו.
יואב קיש (הליכוד)
אז זאת בשורה טובה לעובדים.
ברוך אסקרוב
זאת דעה או החלטה?
יואב קיש (הליכוד)
אני חושב שלהגיד כולם זה קצת רחוק.
רועי פולקמן (כולנו)
אנחנו הוועדה ובלי זה, זה לא יהיה.
יואב קיש (הליכוד)
המסר העיקרי שצריך לצאת מהמקום הזה הוא שלא מתעמרים בעובדים. כן הולכים לרפורמה, כן יהיו פיטורים, כן יהיו קיצוצי שכר אבל בגבולות ההיגיון. במקומות שאפשר לעזור ולשמור על האינטרסים של העובדים, נעשה את זה. תודה רבה.
היו"ר צחי הנגבי
אבי ניסנקורן, בבקשה.
אבי ניסנקורן
ההסתדרות היתה שותפה לרפורמות במהלך השנים, גם רפורמות כואבות וגם פה. בשנה האחרונה ליוויתי לפחות שני תהליכי הבראה כואבים, אחד בדואר ישראל והשני במגה. אבל אלה תהליכים מוסכמים. עובדים הלכו הביתה בפיטורים אבל זה היה תהליכים מוסכמים. בשביל להציל צריך לעשות גם צעדים כואבים.

אבל להיות במצב שאני יושב שבוע שעבר ומחכה למשרד האוצר, לפקידי האוצר, שיואילו להגיע לדיון. הם לא מגיעים ובמקום זה רוצים לעשות פיטורים בחקיקה, זה משהו שלא ייעשה במערכת יחסי עבודה בישראל. לא עשו את זה 70 שנה ולא צריך לעשות את זה היום. אין שום סיבה.

כשאנחנו מחכים לישיבה ואני קורא לאנשים מחיפה, באר שבע וירושלים והם בדרך ושלושת רבעי שעה לפני הישיבה מודיע האוצר שהוא לא מגיע. זה משהו שלא ייעשה. אני אומר: תגיעו מחר והם לא מגיעים. אני אומר: תבואו במוצאי שבת, והם לא מגיעים. הם רוצים בחקיקה לכפות פיטורים? זה משהו שאם מישהו ירים פה את היד, יחטא קודם כל לערכים שהמדינה עובדת לפיהם, לערכים של יחסי העבודה ולקיום יחסי עבודה בישראל.

אני רוצה להגיד לך. אני שומר על איפוק במערכת יחסי העבודה ועד כמה שאפשר לא נוקט בצעדים ארגוניים. גם פה, אני נקטתי בצעדים ארגוניים כדי לאותת שעשו פה משהו שהוא לא יעשה, פשוט לא ייעשה.

יש פה סעיפים דרקוניים. סעיף שבא ואומר שחייבים לפטר בחקיקה, וזה הסעיף של 10 מיליון, זה סעיף שאסור שיעבור וזה לא משנה אם זה באוקטובר או בדצמבר או בינואר. זה סעיף שצריך לרדת. צריך לשבת איתנו למשא ומתן.

אני אומר לך, אני לא פחות אחראי מפקידי האוצר, אפילו יותר. אני לא פחות חרד לשידור הציבורי מפקידי האוצר, אפילו יותר. אני מוכיח והוכחתי כל יום שאני מוכן לעשות צעדים כואבים, אבל בהסכמה, בכבוד, לראות את האדם העובד, לראות האחד את השני ולהגיע לפתרונות מאוזנים.

עם כל הכבוד לפילבר, ואני מאוד מכבד אותו, הוא לא דייק. אנחנו לא הגענו לסיכומים כי הם פשוט לא באו. אין מה לעשות, בסיכומים יש תן וקח. כשרוצים לפטר עובדים צריך גם לתת דברים.
שלמה פילבר
אתה צודק, אמרנו שלא הגענו לסיכומים כי לא הצלחנו.
אבי ניסנקורן
כי לא באו.

מצד אחד אמרו שמסמיכים אותך אבל מצד שני לא נתנו לך את הכלים וזאת האמת. אנחנו פה ביום חשוב. צריך לקחת בחשבון שהחוק הזה עושה תיקונים. הוא מסמיך את הכנ"ר לפעול. יש שם תיקון 10, שמסמיך את הכנ"ר לפעול בניגוד לחוק המקורי. אז גם על הכנ"ר לא סומכים שהוא יפעל? אין מערכת יחסים בין הכנ"ר לאוצר? מעל ראשו של הכנ"ר צריך לכפות פיטורים בחקיקה? לא מספיק שהכנ"ר שחובתו לפעול, מסמיכים אותו פה בניגוד לחוק המקורי? צריכים לעשות שלייקס על שלייקס בחקיקה? ככה מנהלים יחסי עבודה? כמה מסתכלים לאנשים בעיניים? זה פשוט לא ייתכן.

דרך אגב, אני כבר שנה קורא לפתוח את הפרישה מרצון. האוצר שנה מסרב לפתוח את הפרישה מרצון.
היו"ר צחי הנגבי
מה זה לפתוח?
אבי ניסנקורן
ההסכם המקורי קבע תנאי פרישה. אפשר היה לאפשר לעובדים לפרוש מרצון כבר לפני שנה. האוצר סירב לאפשר לפרוש מרצון. הוא סירב לתת לכנ"ר את הכלים כדי שאנשים יפרשו מרצון. אנחנו היינו היום בבעיה רבה פחות קשה. שנה הוא משלם משכורת במקום לאפשר פרישה מרצון. עכשיו הוא רוצה בחקיקה לפטר בצורה שרירותית, בלי לסמוך על שיקול דעת הכנ"ר, בלי לסמוך על מערכת יחסי העבודה, בלי לסמוך על הצדדים.

אני חתמתי על פינוי מתחם שרונה כי אני מאמין בזה. רשות השידור לא חייבת לשבת במתחם הנדל"ן הכי יקר בישראל. זה חתום לפני חודשיים בחתימה שלי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הם שמרו עליו. הוא הפך להיות היקר במדינה בגללם. יש להם זכות על זה.
אבי ניסנקורן
אני חושב שלא יקרה שום דבר אם רשות השידור לא תשב במתחם שרונה. זה סעיף מיותר גם כן, כי יש כבר חתימה של ההסתדרות מלפני חודשיים שאנחנו מסכימים לפינוי. זה אווילי להכניס את זה להצעת החוק. אבל כפי שזה כתוב וממה שאני מבין, זה פשוט לא ישים. אז מה, הם לא רוצים? רוצים לפטר את כל ה-1,500? רוצים לסגור את כל רשות השידור עוד חודשיים? זאת המשמעות כרגע כפי שזה כתוב, כי זה לא תלוי בעובדים. העובדים הסכימו לפינוי אבל צריכים לחתום על חוזים.

בקצב שהאוצר עובד, הוא יכול שלא לבוא לישיבות עם הכנ"ר ולדון איך מפנים. אנחנו בשלבי ביצוע. למה שלבי ביצוע צריכים להיכנס לחוק כשיש הסכמה לפינוי מתחם שרונה חד משמעית?

לכן אני פשוט לא מבין את ההתנהלות הנואלת של האוצר והנואלת בהתנהלות פה. צריך בסופו של דבר לכבד את מערכת יחסי עבודה, לכבד צדדים, לכבד עובדים. להסתפק בסמכויות שנתנו פה לכנ"ר, להוציא את הסעיף הזה שלא מאפשר התנהלות ולא לעשות שבר ביחסי עבודה בישראל.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב ראש, חבריי. אני לא חשוד באהדה יתרה לרשות השידור. אנחנו אזרחי המדינה הערבים במיוחד, סבלנו גם מהיותה בלב הקונצנזוס של השיח ושל התקשורת המגוייסת.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
כנראה מפריע לו שזה ישראלי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אבל, העניין של פירוק רשות השידור - לדעתי בחוק שעבר בקדנציה, היו זרע הפורענות למה שקורה היום כבר אז. היום רק אפשר להגיד שנאכלנו, או נאכלתי, כל אחד מכם, ביום שנאכל השור הלבן.

לדעתי, שני דברים נחצו באותו חוק. אחד, מינוי כונס נכסים מפרק לרשות ממשלתית, דבר שהוא אבסורד, למנות מפרק לרשות ממשלתית. זה דבר שאני לא יודע אם היה לו תקדים. זאת הכרזת כישלון אדיר של הרשות המבצעת. אתה מפרק את עצמך בדרך של כינוס נכסים?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אתה הזכרת שזה נעשה בחוק הקודם, לא בממשלה הזאת, בכנסת הקודמת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אבל אתם חוקקתם.
השר אופיר אקוניס
לא, לא, אני לא.
קארין אלהרר (יש עתיד)
די כבר, זה אותו ראש ממשלה.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
היית חבר כנסת.
השר אופיר אקוניס
לא, לא הצבעתי על החוק, מה לעשות? הודעתי שאני מסרב להצביע על החוק.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה אותו ראש ממשלה, קחו אחריות.
השר אופיר אקוניס
חברת הכנסת אלהרר היתה ראש הוועדה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
קחו אחריות, קחו אחריות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מה, אני מגן עליה?
השר אופיר אקוניס
לא אמרתי שאני מגן.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מה זה משנה קואליציה א' או ב'? הליכוד היה במרכז של שתי הקואליציות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני עומדת מאחורי העמדה שלי ומה אתם?
היו"ר צחי הנגבי
זה לא הליכוד של היום, אז זה היה עם ליברמן. זה לא אותו ליכוד.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אז הקו השני שנמצא זה התחלת הדרך לפיטורים בחקיקה. מה אתם מיתממים היום בנושא הזה? איך אפשר לסגור או לפרק רשות ממשלתית מבלי לפטר עובדים בחקיקה? זה על פי החוק מפטרים. אבל זה לא היום, אז זה נזרע. זה אז באותו חוק.

אני רוצה להגיד לכם שרק לפני חודש הכנסת הזאת חוקקה חוק של רפורמה, שהיא לא יותר קטנה, לדעתי הרבה יותר גדולה והרבה יותר משפיעה של פירוק של רשות ממשלתית ענקית שקוראים לה המדען הראשי של משרד הכלכלה. המדען הראשי שמנהל תקציב של 3 מיליון שקל והקמת תאגיד לחדשנות טכנולוגית. אף עובד לא יפוטר. אני אומר לך ניסן, אתה צריך לעמוד על זה שאף עובד לא יפוטר. זה צריך להיות הבסיס. פרישה מרצון, הסכמים שיהיו, אבל העיקרון שברפורמה כזאת של פירוק רשות ממשלתית והקמת תאגיד, אסור לפטר אף עובד. אסור לדעתי להרע בתנאים של אף עובד ובכל זאת אפשר להשיג התייעלות. אבל להפוך את העובדים כקרבן למשא ומתן בשביל להשיג – לדעתי זה הכול בשביל לשחרר את שרונה, זה עניין נדל"ני הפך להיות ולא רק העניין של רשות השידור.

לכן אני חושב שצריך לבטל את החוק מהתחלה. לבוא בשיח עם העובדים, לעשות רפורמה אמיתית. אני לא מתנגד למבנה ולהפוך את הרשות לתאגיד אבל בצורה חכמה ולא על חשבון העובדים, בצורה שתביא להתייעלות ובמנותק מההשפעה הפוליטית של ראש הממשלה.
היו"ר צחי הנגבי
דוד ביטן, בבקשה.
דוד ביטן (הליכוד)
נקודת הבסיס שלנו היא, שיש כבר חוק ואנחנו דנים לתיקון החוק. אם לא נעשה את התיקון הזה הוא יישאר רע מה שיש לנו כרגע ועד סוף ספטמבר לא תהיה רשות ישנה אלא רק החדשה ואז כל העובדים יפוטרו.
קריאה
גם את זה אפשר לשנות.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל זאת לא הצעה ממשלתית. הממשלה יכולה למשוך את הצעת החוק ואז אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה. לכן אני לא מבין את יו"ר ההסתדרות בעניין הזה וגם לא את העובדים. מה עדיף, שבסוף כולם יפוטרו? צריך להיות גם חכמים ולא רק צודקים.

דבר שני. אני חושב שכל הנושא של הסעיף האחרון עם האוצר הוא באמת בעייתי. אני מבין מה המשמעות שלו. תיראו, שנה וחצי לא היה כלום, אף עובד לא פרש.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
בגלל מי?
דוד ביטן (הליכוד)
זאת עובדה.
יצחק יושע
פרשו קצת ומאות רוצים.
דוד ביטן (הליכוד)
זכותי לדבר.

אני מבין את הסיבה שהאוצר הכניס את זה. אף עובד לא יפרוש עד אפריל 2016. מה אכפת לו לקבל עוד כמה משכורות?
יצחק יושע
חבר הכנסת ביטן, 800 פנו ואיש לא דיבר איתם.
היו"ר צחי הנגבי
אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.
דוד ביטן (הליכוד)
אתם הרי תמיד צודקים.

מבחינה טקטית, אם אני הייתי עובד רשות השידור, הייתי ממתין עד אפריל 2016. לכן צריך להתחיל ממשהו.

אני מציע שלא נקבע את אוקטובר כמועד אלא נדחה את זה לסוף דצמבר על-מנת שההסתדרות והממשלה יוכלו לשבת ולהגיע להסכם מניח את הדעת בעניין הזה. זה מספיק זמן. הבנתי שאתם כבר לקראת הסוף בעניין הזה. אז ניתן מספיק זמן ולא נפטר עובדים לפני החגים.

דבר שני. אני חושב שצריך להוציא את הטלוויזיה החינוכית מהעניין הזה. נדמה לי שהטלוויזיה החינוכית מממומנת על-ידי משרד החינוך. זה בדיוק כמו שיש את ערוץ הכנסת. ערוץ הכנסת מממומן על-ידי הכנסת. גם זה שידור ציבורי. אין סיבה להכניס את הטלוויזיה החינוכית ואז זה יוריד חלק מהבעיה, יפחית את עומק הבעיה.
אתי בנדלר
באיזו מובן להוציא?
דוד ביטן (הליכוד)
שתמשיך רגיל.
אתי בנדלר
זה מחייב תיקון של החוק העיקרי.
דוד ביטן (הליכוד)
בסדר, אני לא אומר שלא.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
אני מוסיף גם את רדיו רק"ע.
דוד ביטן (הליכוד)
אני חושב שמרבית העובדים, מתוך ה-400 שעומדים להיקלט, צריכים להיות מתוך עובדי הרשות. צריך להשאיר אופציה למנכ"ל גם לקבל עובדים חדשים, במיוחד בתחומים הלא עיתונאיים. בלי קשר, אני חושב שצריך לקבל החלטה. הרי בשלב הראשון לפחות, העיתונאים שעובדים היום ברשות, אין סיבה שלא לקלוט אותם ברשות החדשה. הם לא טובים? הם טובים מאוד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
יש שיקול דעת למנכ"ל.
דוד ביטן (הליכוד)
אני מציע לך, לאור זה שאת היית יו"ר הוועדה הקודמת, להוריד קצת - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני מציעה לך לקרוא לפני שאתה מתבטא.
דוד ביטן (הליכוד)
אני באמת מציע לך בעניין הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
הייתי שמחה אם היית קורא.
דוד ביטן (הליכוד)
אני לא הייתי מגיע לדיון אפילו בעניין הזה, אבל לא משנה.

אני אומר שצריך לקבל החלטה של הוועדה לא כתיקון החוק. להשתדל לקלוט כמה שיותר עיתונאים קיימים ותיקים שנמצאים היום ברשות לרשות החדשה, מכיוון שהם עושים עבודה טובה והם יכולים להמשיך בעבודה שהם עושים.
היו"ר צחי הנגבי
רועי פולקמן.
רועי פולקמן (כולנו)
לסעיף האחרון. היו לנו דיבורים על העניין. אני אהיה יותר ברור ואחר-כך אני אשמח שהיועצת המשפטית תבהיר איך זה קורה, כי הרי זה לא בחוק. דיברנו על זה בישיבה הקודמת גם מטעמים משפטיים, מהסיבה שהחוק לא מאפשר את זה. דובר על 800-900 עובדים. הנגלה הראשונה צריכה להיות כולה, לא להשתדל וכדומה וזאת משני טעמים מרכזיים. אחד, כדי להקל. יש הרבה מאוד עובדים שהולכים הביתה. מקסימום מהם שיכולים להיקלט בתאגיד החדש מיידית צריכים להיקלט ולכן כל ה-400 צריכים להות רשות השידור. זה צריך להיאמר כאן, לא שיקול דעת.

שתיים. בנוסף, כל עוד המועצה לא קיימת וכל מנגנוני בניית ועדות האיתור, מי מפקח ותנאי הקליטה, לא יכול להיות שמנכ"ל אחד מקים רשות וקולט כל מיני אנשים מבלי לדעת מה המנגנונים.

הבנתי בדיון הקודם שגם משפטית אנחנו צריכים את זה. צריך להיות ברור, ה-400 איש שייקלטו בתקופת הביניים עד שתמונה המועצה וימונה המנכ"ל הקבוע, יהיו מתוך עובדי רשות השידור.
שלמה פילבר
אתה מכתיב למועצה? ואם היא לא תרצה?
רועי פולקמן (כולנו)
אני לא מכתיב למועצה, אני מכתיב למנכ"ל הזמני.

אתה רוצה למנות מועצה? אין בעיה.
שלמה פילבר
מה שיבחר המנכ"ל צריך לבוא בסוף לאישור המועצה בכל מקרה.
רועי פולקמן (כולנו)
אם המועצה ממונה והחוק כולו יוצא לדרך, אין בעיה. עושים הכול מחדש. כל עוד אנחנו בתנאי ביניים וכל עוד אין מועצה, ואנחנו רוצים לייצר מצב של מהירות. הרי מה היו ההסברים בפעם הקודמת? יעילות, מהירות וכדומה. אז יש עובדים מצוינים. מתוך 1,500 עובדים אני משוכנע שאפשר למצוא לפחות 400 שיעמדו בתנאים.
אילן גילאון (מרצ)
קודם כל למצוא אותם ואחרי זה לפטר. אין סיבה שעובד אחד יפוטר אם הוא לא רוצה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני בעד ההצעה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה דבר אחד, נבהיר את זה בסעיף המתאים.

הדבר השני הוא הנושא של המועד לתנאי הפרישה. יש כאן בעיה. אדוני יו"ר ההסתדרות דיברנו על-כך. הסיפור הזה בעייתי מכיוון שהסמכות של הכנ"ר לפטר היא בעייתית מאוד. זה יכול לקחת שנים ולא באמת יש לו את הסמכות. אני מסכים איתך לחלוטין שזה צריך להיעשות בהסכמה. מכיוון שאני מכיר את הפרטים, הפערים לא גדולים. הגיעו איתך להסכמות, הפערים לא גדולים. הפערים לא גדולים: כמה הולכים ומתי? האם זה 300 עכשיו וכמה אחר-כך ומה התנאים? על הכול אפשר להסכים. אני מבין שהפערים לא גדולים. צריך רק לראות שזה אכן קורה כי שנה וחצי לא מצליחים לגרום לזה לקרות. איך גורמים שזה יקרה תוך חודשיים, שלושה או ארבעה? אם צריך עוד חודשיים כדי להגיע להסכמות, נעשה אותן. עדיין צריך לוודא שזה לא הולך להיגרר עוד שנה, שנתיים או שלוש.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
מה ההצעה שלך?
רועי פולקמן (כולנו)
אני מציע לדחות לתחילת שנה הבאה, דצמבר ינואר.

דבר אחרון, שכן ייאמר על-ידי הוועדה. גם בתוך תהליך הפירוק, בחודשים הקרובים ועד סוף 2015, תשלומים לארגוני היוצרים, לאקו"ם ולארגונים אחרים ייעשו. אני יודע שזה בתהליכי בוררות אבל אי-אפשר להתנער מזה. זה חשוב שזה ייאמר על-ידי הוועדה כיוון שהנושא הראשון הוא העובדים. הדבר הזה צריך להיעשות.

אם תנוח דעתי שסמכותו של הכנ"ר לפטר היא רצינית, ואת זה תוכל להגיד היועצת המשפטית, אז אני גם מוכן לתמוך בביטול הסעיף, גם לא בינואר ולא בדצמבר. אבל שיהיה ברור שיש מנגנון, שלא נמצא עצמנו בעוד שלושה ארבעה חודשים - - -
דוד ביטן (הליכוד)
ההסתדרות לא מסכימה.
רועי פולקמן (כולנו)
דבר אחרון. שיהיה ברור בתיקון מה הדד ליין למינוי המועצה. אני יודע שיש לזה ניסוחים כאלה ואחרים, אבל שייאמר בצורה ברורה בסיכום של הדיון היום, בין אם בנוסח ובין אם בסיכום, איך אנחנו מוודאים שזה לא ייגרר.
היו"ר צחי הנגבי
הדד ליין זה מועד הקמת התאגיד, שכרגע בחוק זה מרץ.
רועי פולקמן (כולנו)
מאה אחוז. שזה לא ייגרר ושזה יהיה ברור שהמועצה לא תמונה יאוחר מהחודש הזה.
היו"ר צחי הנגבי
ינון, בבקשה.
אילן גילאון (מרצ)
מישהו אמר שעד שאין תאגיד חדש לא יפורק הישן.

אני לא מבין, כל הזמן סחור סחור? למה?
היו"ר צחי הנגבי
אתה לא חייב לשמוע.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אין תשתית, על מה ייפתח?
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת ינון מגל.
ינון מגל (הבית היהודי)
התבקשתי על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה להגיד שהיא בדקה אם יש ניגוד עניינים בין זה שאני תובע את הרשות בענייני כספים לבין ההימצאות שלי כאן – אז אין. אני מבקש להצהיר בפני הוועדה על-כך.

תיראו, בסוף צריך לזכור. המטרה של כל הסיפור כאן זה שיהיה שידור ציבורי טוב. בואו ניזכר בנקודת ההתחלה. השידור הציבורי, מה שהיה או מה שעד היום הוא לא מספיק טוב. כאחד שהיה שם, אני מודע לזה שיש שם הרבה מאוד בעיות ובסופו של דבר הפתרון היחיד היה לסגור את המקום ולפתוח מחדש. אז אני מציע קודם כל לתת שיקול דעת כמה שיותר רחב לאנשים שמקימים את הרשות החדשה ולא להחליט מראש שכל ה-400 יתקבלו. קודם כל, יש פה בעיה של שכר. התביעה של ההסתדרות היא שמי שעובר מהרשות הישנה לרשות החדשה יקבל את אותם תנאים ואז כבר עכשיו יש אפליה מובנית. כבר עכשיו יש אפליה מובנית בין עובדים שהגיעו מהרשות הישנה לעובדים חדשים של פערי שכר. כבר יש בעיה. אמר גם פילבר בעניין הזה שזה עשרות מיליונים בכל שנה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה על כל ה-800.
ינון מגל (הבית היהודי)
לא משנה, יש פה בעיה.
שלמה פילבר
15 מיליון שקלים לכל 100 עובדים.
ינון מגל (הבית היהודי)
הייתי בכמה גופי תקשורת בחיי. אני רוצה לגרום כמה שיותר לכך שכשאדם מקים גוף תקשורת חדש הוא יעשה את זה הכי מקצועי שיש. אין שום סיבה שערוץ 2 יעבוד בצורה מקצועית, שערוץ 10 יעבוד בצורה מקצועית ורשות השידור, או הרשות הישראלית, תעבוד עכשיו בכל מיני אינטרסים עם כל מיני גופים שדוחפים, שאלה יקבלו כך ואלה יקבלו כך. לא, לא רוצה את זה. לא רוצה. סליחה, עם כל הכבוד לעובדים, הרשות היא לא של העובדים. הרשות הציבורית היא של מדינת ישראל, של אזרחי מדינת ישראל.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
גם של ראש הממשלה.
ינון מגל (הבית היהודי)
סליחה, לא הפרעתי לך. לא הפרעתי לך, תפסיקי. עם כל הכבוד.

עם כל הכבוד, אני רוצה שתהיה פה רשות ציבורית מקצועית לעילה ולעילה. אני סומך על אלדד קובלנץ ששמו אותו בתפקיד הזה. אני סומך על גיל עומר ששמו אותו בתפקיד של המועצה. בעיניי הם אנשים ראויים, מצוינים, טובים, מקצועיים. אני רוצה שיתנו להם לעבוד. זה דבר ראשון.

מעבר לזה. אני בעד לתת לעובדים כמה שיותר. עוד 100 מיליון הם רוצים? בעיניי, אם יש אפשרות – לתת. יש תביעה של 10 מיליון? להקל. מה שאפשר להקל. שאנשים שתנו את חייהם.

יש בעיה של ש"ת, אנשים לא יודעים מה זה. אני הייתי ש"ת. התחלתי במשכורת של 300 שקלים ברשות השידור. 300 שקלים וזה לא נרשם ואני לא בחוזה עבודה. עבדתי כך 3 שנים. יש הרבה אנשים שעבדו המון שנים כש"ת, שובר תשלום, והם לא זכאים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
עכשיו זה נשמע כמו התביעה שלך נגד רשות השידור.
ינון מגל (הבית היהודי)
אומרת לי פה אישה שהיא עובדת 26 שנים כש"ת עם 300 שקלים פנסיה. זה לא הגיוני שאנשים שעובדים עם ש"ת, פתאום אין להם זכויות ועכשיו גם רוצים להחתים אותם על זה שהם לא יתבעו את רשות השידור. זה לא הוגן, זה לא היה הוגן וצריך לפתור את הבעיות האלה.

זה גם עניין של חריגים כי פה מדובר שרק מגיל 50 אנשים מקבלים. חבר שלי, יהודה תמם, הוא בן 48.5, הוא חולה. הוא מבקש ועדת חריגים ואין ועדת חריגים. רבותיי, אני חושב שצריכה להיות ועדת חריגים לאנשים שיש להם בעיה, הם על קו התפר וכדומה. אני אומר שכשסוגרים מהלך כזה דרמטי, צריך ללכת כמה שיותר לקראת העובדים.

אבל שזה לא יפגע כהוא זה ברשות שאנחנו מקימים. לא להשית עכשיו כל מיני הכנסות. כבר הכניסו כל מיני דברים שיקשו על האנשים שבונים את הרשות החדשה. אני מעדיף רשות שמאלנית מאשר רשות שהיא מוכתבת מלמעלה או מוכתבת מלמטה על-ידי הוועדים או מכל מיני ציבורים. אני נלחם בתקשורת אבל אני רוצה תקשורת חופשית. לא שהיא נתפסת על ידי פוליטיקאים ולא על-ידי ועדי עובדים. שהיא תהיה תקשורת חופשית. שאנשים עובדים אומרים את דעתם ובתוך התקשורת ובתוך בתוך הוויכוח הציבורי אנחנו נתווכח אחד עם השני.

אבל תגידו לי מה זה הדבר הזה? מהבוקר אני מקבל "פושים". ניסן, אתה דיברת איתי ואמרתי שאני אלך לקראתכם כמה שיותר. מה זה השיטות האלה?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
סולידריות קוראים לזה.
ינון מגל (הבית היהודי)
זאת לא סולידריות. מה קשור עכשיו איש עסקים שמגיע לשדה התעופה - - -
ברוך אסקרוב
אתה היית טלנט, אתה לא מבין את זה.
ינון מגל (הבית היהודי)
בסדר. מה קשור איש עסקים שמגיע עכשיו לשדה התעופה?

רבותיי, עם כל הכבוד, זה שיטות של מאפיה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
זה הדבר הכי מעודד שקרה בחברה הישראלית בשיטה האחרונה.
ינון מגל (הבית היהודי)
זה שיטות של מאפיה וזה שיטות של פרוטקשן.

אני דורש באופן מיידי להפסיק את העיצומים האלה. אחרי זה אל תבואו לדבר איתי. אתם רוצים לפעול בשיטות כאלה, של אלימות. בתשע מתחיל הדיון ואני מקבל "פוש" מוואלה, שהתחילו עיצומים של הדרכונים. מה זה הדבר הזה?
ברוך אסקרוב
אתה מודע לזה שבית המשפט אישר את זה?
ינון מגל (הבית היהודי)
סליחה, אתה קיבלת רשות דיבור? קיבלת רשות דיבור?
אריאל יעקבי
קיבלת "פוש" שיהיה. לא קיבלת "פוש" שלא יהיה.
ינון מגל (הבית היהודי)
אני מודיע לכם. אני מוכן ללכת את כל הדרך לעובדים. אני רוצה קודם כל רשות טובה. אחרי זה צריך לדאוג לעובדים ואחרי זה צריך שיהיה פה סדר באיך שהמדינה הזאת מתנהלת. תודה.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
ינון, מה זה פיטורים בחקיקה אם לא אלימות?
ינון מגל (הבית היהודי)
אוקיי, אז אני לא אומר שזאת תורה מסיני. מבחינתי אפשר לשנות את זה. אני בעד שזה יהיה במשא ומתן, שידברו, שיגיעו. אם האוצר ככה מתנהל, זה לא בסדר, זה לא בסדר.
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת נחמן שי.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני מסכים עם מה שאמרת. סדר צריך להיות, ינון, אבל לא יכול להיות סדר כשבמשך שנים רשות השידור עוברת תהליך של רפורמה ובסוף כבר מקבלים את הרפורמה והיא מאוד קשה ומסובכת. ואז ביום בהיר אחד ממנים ועדה והוועדה הזאת מבטלת את הרפורמה ומחליטה על מתווה אחר. ואז עוד פעם כולנו עוברים את הסשן הארוך הזה והכנסת מאשרת את זה. אני התנגדתי אבל אחרי שהכנסת מאשרת את זה, אז עכשיו הופכים גם את הרפורמה השנייה עוד פעם על פניה. אז סדר צריך להיות. 1,500 עובדים, כולל הש"ת, צריכים לדעת מה העתיד שלהם. לא יכול להיות ש-1,500 איש במדינת ישראל יהיו כמו סחורה בשינוע. מעבירים אותם מפה לשם, מעלים אותם, מורידים אותם, מפטרים אותם, מגייסים אותם. הם אנשים.

אתה הזכרת עובד אחד שגם אני קיבלתי את הפנייה שלו, שרוצה לפרוש ומחפש ועדת חריגים ואין כתובת. למיטב ידיעתי, מאות אנשים ניסו לברר את תנאי הפרישה שלהם אבל לא היה להם עם מי לדבר.

אז עכשיו אני אחזור על אותה בדיחה חבוטה על אותו יתום שרצח את ההורים ומיילל שהוא נשאר בלי ההורים. זה בדיוק העניין. קודם כל עשו את המתווה הכי בלתי אפשרי במדינת ישראל, הכי בלתי אפשרי, ועכשיו אומרים: אין לנו כסף, אנחנו חייבים לפטר. אז תחליטו. אתם רוצים לעשות רשות שידור חדשה? תעשו אותה. ייקח שנה, שנה וחצי, יכול להיות, זה תהליך ארוך. היא קיימת עשרות שנים. זה לוקח זמן. כולם בחדר הזה מסכימים שצריך לשנות את רשות השידור. להביא לשם תרבות ארגונית אחרת, להביא לשם אולי תפיסה שידורית אחרת. אולי היא צריכה להיות יותר ישראלית כפי שאמר ידידי, יכול להיות. בבקשה.

אני לא מבקש את הזמן הזה רק כדי להרוויח אותו, כי אולי תקרה איזו מהפכה פוליטית במדינת ישראל אלא מפני שזה ארגון רגיש ביותר.

אני לא רוצה להעליב אף אדם. זה לא פס ייצור שידור. זה לא פס ייצור. זה אנשים שקמים בבוקר וצריכים לשדר ומדברים ברדיו או מצלמים בטלוויזיה. הם צריכים לדעת איפה הם עומדים. לא יכול להיות שכל הזמן תהיה איזו חרב מתהפכת מעל ראשם: מחר אתם מפוטרים, מחר אתם מפוטרים, מחר אתם מפוטרים. זה בהיבט האחד.

ההיבט האחר זה מה קורה לדמוקרטיה במדינת ישראל? אל תזלזלו בנכס הזה ששמו שידור ציבורי. הוא לא יכול להיות כמו ערוץ 10 וערוץ 2. אני הפרטתי. אני הייתי זה שלקח שידור במדינת ישראל והפך אותו לשידור מסחרי. אני מבין את זה. אני מגן עליהם ואני חושב שהם עושים את העבודה שלהם בסדר. אבל בתוך כל העולם הזה של השידור במדינת ישראל, צריך להיות שידור ציבורי וצריך להיות שידור שמעוגן באמת בערכים של האינטרס הציבורי במדינת ישראל. בלי להעליב את ערוץ 2 ובלי להעליב את ערוץ 2, כאן במו ידינו, אנחנו כורתים וחותכים את היסודות של הדמוקרטיה במדינת ישראל.
ינון מגל (הבית היהודי)
נחמן, יש להם אינטרס ציבורי גדול מאוד, גם לערוץ 2 וגם לערוץ 10, לאורך הרבה שנים השידור הציבורי לא עשה את העבודה שהם עושים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אתה רוצה לברר היסטורית? הכנסנו לשם כמה שאפשר מהערכים הציבוריים. עדיין זה שידור שמונע מסחרית.
ינון מגל (הבית היהודי)
אני מסכים איתך, נכון.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הם לא מונעים מסחרית. אולי גם הם מונעים על-ידי רייטינג אבל הם לא מונעים מסחרית ולכן צריך לתת להם.

דבר אחרון. יש מנכ"ל זמני, שאני לא יודע איך הוא מתכוון לפעול בדיוק. אני שואל את הממונה על יחסי עבודה: מתי אדם אחד, אפילו שחיזקו אותו בעוד שניים, גייס 400 עובדים למערכת הציבורית? תגיד לי, מתי? איך? לפי איזה אמות מידה? על איזה פיקוח מדובר? 400? וזה הגרעין של העובדים. למי נתנו במדינת ישראל? אלדד הוא חבר שלי, אני מודה. איך הוא יוכל לבחור 400 איש?
ינון מגל (הבית היהודי)
מה זאת אומרת איך?
נחמן שי (המחנה הציוני)
אם יהיה פיקוח ציבורי על ידי אותה המועצה – תהיה המועצה הזאת, תהיה מועצה אחרת. יכול להיות שראש הממשלה רוצה לפתוח את זה. בסדר, אני לא מזלזל בזה.
ינון מגל (הבית היהודי)
אז אתה חושב שמועצה, שכל אחד מקבל לפחות 10 חברים שאומרים לו והיא צריכה לשבת, זה יפתור את הבעיה?
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני רוצה שקליטת העובדים תהיה בפיקוח ציבורי. שיהיו איזה אמות מידה שאפשר לבדוק אותן ולא לתת לאדם אחד לבחור 400 עובדים. מכאן הכול מתחיל. אחר-כך רכישת תכניות. רכישת תכניות במאות אלפי שקלים נותנים לאדם אחד. מאות אלפי שקלים יוצאו מהכסף הציבורי כדי לרכוש תכניות.

לכן הדברים האלה לא עובדים. קחו את הזמן שלכם, חודשיים שלושה. לא יקרה אסון. תאריכו את לוח הזמנים במידה מסוימת ונעשה משהו שהוא יהיה נכון לטובת כולנו. היום זה אתם, מחר זה אנחנו, לא משנה, אבל פה מעצבים את עתיד השידור במדינת ישראל ממש תחת לחץ ותחת סד וזה לא יקרה. תודה רבה.
היו"ר צחי הנגבי
מיכל בירן, המחנה הציוני.
אילן גילאון (מרצ)
למה הדיון הזה לא משודר בערוץ הכנסת?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אני אהיה קצרה כי אני חושבת שרוב הדברים כבר נאמרו.

כולנו נשמח שיחזור חבר הכנסת אראל מרגלית.
נחמן שי (המחנה הציוני)
העברתי לו הודעה שהיושב ראש אישר להזמין אותו חזרה לישיבה כבר לפני רבע שעה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
כל הטענות הענייניות, ועלו פה כמה טענות ענייניות, אינן קשורות לדיון. חברת הכנסת קארין אלהרר, גם אז התנגדתי למה שעשיתם. הצבעתי נגד הצעת החוק של רשות השידור. אבל בכל מקרה, כל זה כבר מים שעברו תחת הגשם ואנחנו כבר אחרי זה. אתם, ממשלת הליכוד ונתניהו, עם השר גלעד ארדן – זה אפילו לא היה שר של יש עתיד. אני זוכרת שהחמאתי לגלעד ארדן. אמרתי שאני נגד אבל שאני סומכת על הפוטנטיות שלך והיכולת שלך לתקתק דברים גם בביצוע של הרפורמה הזאת.
עכשיו אתם אומרים
רגע, עכשיו זאת ממשלה אחרת. למה אתם מצפים? עכשיו אתם מבקשים שוב שאנשים יעשו ויתורים. עוד חצי שנה יהיו שוב בחירות ואז תגידו שזה לא אתם, אלא מישהו אחר לגמרי, זה היה ביבי בקדנציה אחרת. אי-אפשר, יש עניין של אחריות. גם כך מדינה אמורה לשאת באחריות גם של ממשלה שהיא לא הסכימה איתה כל עוד היא לא שינתה חוק ובוודאי ובוודאי כשזה אותו ראש ממשלה ושר של הליכוד שהיה שלוחו גם בפעם הקודמת. כל הטענות הענייניות הן לא קשורות לכאן. כולם הסכימו שהיה צריך לעשות תכנית התייעלות. היתה פה שתיקה אפילו של אקוניס. עובדים רצו לפרוש. כבר הגיעו להסכמה על תנאי הפרישה והאוצר לא העביר את הכסף כדי שהדבר הזה יקרה. עכשיו אתה שואל: מה עדיף? או שעכשיו כולם ילכו הביתה - - -
דוד ביטן (הליכוד)
אבל זה המצב. אני לא יצרתי את המצב הזה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אני לא מתחרה עם הסיפור של אילן על ההוא של אימא שלו מתה. זאת בדיוק העז.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל זה המצב.
יואב קיש (הליכוד)
אני לא מבין מה את רוצה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
בכנסת הזאת אתם מביאים כל יום חוק מופרך. תביאו חוק נורמלי שכולם יסכימו עליו. אני רוצה שתביאו תיקון להארכה - - -
דוד ביטן (הליכוד)
מי יביא?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
אתם. אתם הממשלה. אתם לפעמים שוכחים את זה.
דוד ביטן (הליכוד)
אנחנו עכשיו בכנסת לא בממשלה. מה שתעשה הממשלה זה למשוך את החוק ואז מה יהיה?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
נו, באמת, דוד.
יואב קיש (הליכוד)
את קוראת לפיטורים של כל העובדים בעוד חודש. זה מה שקורה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
יואב, אל תעשה לי מניפולציות. אתם יכולים להאריך את זה, אתם יכולים להגיע להסכמות.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אתה הצעת לתקן את החוק הראשי, דוד. מה אתה מדבר? אתה הצעת לתקן את החוק הראשי. עכשיו אתה אומר לה שזה בלתי אפשרי?
מיכל בירן (המחנה הציוני)
הדבר הכי חמור. הסיבה היחידה שאנחנו נמצאים במצב הזה זה בגלל האימפוטנציה שלכם. גם של פקידי האוצר שלא העבירו את הכסף שנדרש לפיטורים מרצון וגם של ראש הממשלה שלא מצליח, או לא רוצה, למנות מועצה ציבורית.

אז תעשה לי טובה. זה פשוט. החוק הזה, כמו שהוא מובא עכשיו, זאת פשוט סחיטה באיומים. אין דרך אחרת לראות את זה. אין מדינה אחרת בעולם שזה נראה כך, שמפטרים אנשים בחוק בתמורה לנדל"ן ולקיצוצים. הדבר הזה לא יכול להיות. האחריות היא עליכם. קחו את האחריות, תאריכו את זה ותתחילו לתקתק עניינים. אנחנו כבר לא בדיון שלא הייתם צריכים לעשות את זה מלכתחילה. זהו, הסתיים, נגמר. פשוט תוציאו את זה לדרך.
היו"ר צחי הנגבי
קארין אלהרר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תודה אדוני היושב ראש. אני חושבת שאין מחלוקת בחדר הזה שיש צורך אקוטי בקיומו של השידור הציבורי. החוק שעבר בקדנציה הקודמת היה חוק שלקח בחשבון את כל השיקולים ואמר: לא תיסגר הרשות עד שלא תקום החדשה.

התיקונים שאתם מביאים פה היום - - -
דוד ביטן (הליכוד)
אבל נקבע מועד לדבר הזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תגיד לי, הפרעתי לך? מה אתה מפריע?

אני חושבת שמה שיישאר מהחוק הקודם, בתיקונים שמביאים פה היום, זה פיטורים המוניים ומינויים על-פי הגחמות של ממשלת ישראל.
קריאה
לפי הלחצים של הוועדים החזקים במשק.
אורן אסף חזן (הליכוד)
לא תמכת בזה בקדנציה הקודמת?
קארין אלהרר (יש עתיד)
אדוני המנכ"ל. אני מאמינה לכנות שלך. אתה אומר שאתם לא רוצים מינויים פוליטיים. באמת אני שואלת: מה הבעיה? יש כבר שמות, תחתמו על זה. אתם יכולים לפתור - - -
יואב קיש (הליכוד)
אז אמרו לך, רוצים שהחוק ייצא לפועל, לא רוצים סתם אנשים שיעבדו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תיתן לי להשלים את המשפט.
יואב קיש (הליכוד)
אבל אמרו לך שיחתמו על זה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא רוצה שתדבר עכשיו, אני רוצה להשלים את המשפט.

אדוני המנכ"ל, אני באמת מנסה להבין. אני מאמינה לכנות שלך. אני מבינה שאתה אומר שתמונה מועצה. תראה את כל הטענות שעולות כאן היום, שאדם אחד על פיו יישק דבר למנות 400 עובדים. אדם אחד על פיו יישק דבר לקנות תכניות. איך הדבר הזה יכול לקרות בצורה עניינית והגיונית?
שלמה פילבר
זה קורה כבר שנה שלמה עם בן אדם אחד ברשות השידור הקיימת כשאין לה גוף ציבורי מפקח חוץ מכונס הנכסים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
א', בית המשפט מפקח על הכול.
שלמה פילבר
בית המשפט לא מפקח על קניית תכניות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אתה בעצמך אומר ששנה שלמה לא נעשה כלום ומצד שני אתה אומר שאתם רוצים לקדם. איך זה משתלב יחד?
שלמה פילבר
אני אסביר לך והסברתי גם בפעם הקודמת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא, אתה לא הסברת את זה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אפשר להשלים בכנסת משפט? תודה רבה לך.
דוד ביטן (הליכוד)
לנו לא הפריעו? הפריעו גם כן.
שלמה פילבר
אני מתנצל.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני באמת מנסה להבין את זה.

מה הוא הדבר בעיניי הוא להגדיל עוז? אתה אומר שאם התיקונים האלה יעברו, אז ראש הממשלה מתחייב למנות את המועצה. אני אומרת שזה צריך להיות הפוך. החוק כבר קיים, הוא חוקק בכנסת. היתה אמורה להיות המועצה. תמנו את המועצה, תראו לנו את הרצינות, תראו לנו שבאמת אתם רוצים לקיים את השידור הציבורי החדש ואז תעבירו את התיקונים לחוק. אם באמת פקידי האוצר לא נאותו לדבר עם אנשים, שזה היה התנאי לכל הסיפור, אתם לא יכולים לעשות הכול ב"חאפ לאפ" בחודש. תאריכו את זה עד מרץ. תנהלו את הדברים בשום שכל ואז הכול יקרה כמו שצריך. תממנו את זה ושהאוצר יפסיק לאיים שיעבירו את זה לבית משפט ויפטרו את כולם בבת אחת. זה לא עובד בצורה כזאת. אני באמת לא מצליחה להבין איפה הרצון העז לקיים את השידור הציבורי אם כל מה שאתם עושים רק מוביל לסגירת רשות השידור ושיתוק המקום הזה.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. חבר הכנסת איתן כבל.
איתן כבל (המחנה הציוני)
תודה אדוני היושב ראש, אדוני השר. מבלי להעליב את הטייחים, ככה זה נראה כשטייחים מנסים להיות בנאים. אני אומר את זה לכם תוך כדי תחושה שאתם שוכחים שאתם אלה שצריכים לנהל את העסק. חברים יקרים, על מי אתם מלינים? זה אתם. האוצר זה אתם, תקשורת זה אתם, מינוי הכנ"ר זה אתם. זה אתם, המבוכה היא שלכם. הביזיון הוא שלכם. על מי אתם מרימים קול? על מי? את מי אתם מבקשים לתקן? את עצמכם?

אני רוצה להזכיר שבקדנציה הקודמת – אני לא רוצה לפתוח את הדיון, זה ראש ממשלה של כולנו, גם שלכם. שר תקשורת שהיה, גם שלכם.

בשורה התחתונה, אני אומר את זה לכולנו - - -
דוד ביטן (הליכוד)
מה עם שר האוצר? לא שלנו - שלה. פשוט שכחת אותו, לא הבנתי למה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני לא שכחתי אותו. אני אזכיר לך שגם אני לא ניהלתי איתו משא ומתן. אני לא מיניתי אותו. הוא לא יושב איתי כל יום ראשון בבוקר.
דוד ביטן (הליכוד)
עכשיו הוא המנהיג של האופוזיציה, מה אתה רוצה?
איתן כבל (המחנה הציוני)
תסלח לי. הוא לא יושב איתי כל יום ראשון בבוקר. אני מכבד אותך מידי, הייתי מצפה שאחרים יקפצו לא אתה. ברשותך, אנחנו מכבדים אחד את השני יותר מידי בשביל שאני אצטרך להגיב על מה שאתה אומר.

אני רוצה לומר ולהיות ענייני. היה לי הרבה מה לומר ואמרתי מספיק. יש כאן שלוש נקודות שצריך להניח על השולחן, אם באמת יש רצון להוציא מן הכוח אל הפועל ולהקים את השידור הציבורי החדש. יש נושא העובדים, שהוא לא יכול להסתיים, גם לא עכשיו. אני אומר את זה לך אבי חברי, אני אומר את זה לך אדוני המנכ"ל, אני אומר לך אדוני השר. הדרך היא לצאת מכאן היום, להתכנס בחדר. אם באמת מתכוונים לעשות את זה. לשבת עד הלילה. אלה לא עניינים שיכולים לקבל מענה בחקיקה. כל ניסיון להוליך את זה בחקיקה – אני מדבר מעבר לסיפור של 10 מיליון כן או לא, אני מדבר על המהות.

צודק יושב ראש ההסתדרות. אני אומר לך אדוני השר, כמו שעשינו בפעם הקודמת. אפשר להיכנס לחדר ואם יש רצון טוב כל אחד ימשוך לאן שהוא רוצה ובסוף מגיעים להבנות. זאת ההזדמנות לעשות את זה עוד היום עכשיו.

נושא שני, שהוא בצורה כזאת או אחרת עוסק במהויות של ניהול התאגיד החדש. אדוני המנכ"ל, אדוני השר, למה לתפור בצורה כל-כך גסה? בסופו של עניין – אני אומר לך את זה חברי ינון מגל. העניין הזה של המועצה, המשמעות שלו היא חלק מתרשים זרימה. זה לא שמישהו בא ותקע את המועצה. כל העניין הוא, שאתה ממנה מועצה שיודעת ללוות עקב בצד אגודל כל אחד מהתהליכים. יש כאן אחריות. גיל עומר הוא לא סגן מפקד חוליה מצומצמת. הוא לא מונה כדי שבמרץ הוא ייכנס לתפקיד ויגידו: או, מרשים מה שעשיתם.

בסופו של עניין מה אתה בעצם אומר? המועצה תקבל את זה אחרי שלעסו את זה ואו שהיא תקיא או שהיא תקבל. זה פשוט לא. זה בכלל מפליא אותי שאנחנו מנהלים שיח של קואליציה ואופוזיציה סביב העניין הזה. לא יכול להיות שזה יקרה כך וזה גם לא נכון. זאת לא השאלה בכלל.

כשאני עומד ומסתכל אני לא מתייחס לדברים האלה בשאלות של ימין ושמאל אלא של התנהלות עניינית נכונה. זה נכון לגבי כל אחד מהגופים.

לכן אני מסיים בשונה מהרגיל. אני אומר את זה לך אדוני היושב ראש ואני פונה אליך אדוני השר. אני מציע שתתקבל כאן החלטה להוציא את העניין של יחסי העבודה. להתכנס כאן בחדר. השר, המנכ"ל. אני מוכן לסייע ולהיכנס בתהליך הזה. צריך להמתין. אין ספק שלהחלטה על יחסי העבודה תהיה השלכה דרמטית לגבי סעיפים גם של התנהלות ומהות בתיקונים המונחים כאן לפנינו. אז ממילא נמצא עצמנו במצב הרבה יותר קל וכן גם ראש הממשלה שיוכל לחתום בלוח זמנים סביר על המועצה.
היו"ר צחי הנגבי
דב חנין, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה לך אדוני היושב ראש.

אני חייב לומר לכם, עמיתיי חברי הכנסת, שאני מגיע לדיון הזה בתחושה מאוד קשה. אני מראש אומר שחלק מהדברים שאני אומר לא יהיו מקובל על-ידי כמה מעמיתיי אבל אני אומר את הדברים שאני מאמין בהם. יש פה מהלך חסר תקדים. קודם כל, יש פה מהלך של פיטורי עובדים בצורה דורסנית, בחקיקה. זאת הפרה של הסכמות, זאת הפרה של הסכמים. אם זה היה קורה באיזה מפעל אחר והיו זורקים 1,500 עובדים לרחוב השמים היו רועשים וכולנו היינו נזעקים, אבל משום מה הדבר הזה עובר יחסית בשקט כשמדובר ברשות השידור.

אני רוצה להתחיל בברכה להסתדרות ובברכה לעובדים שביצעו היום את השביתה. כך צריכה להיראות סולידריות. האנשים האלה מבינים שמה שמתחיל היום ברשות השידור יגיע לגורמים ציבוריים אחרים. לכן כל הכבוד. מכאן אני קורא לעובדי רשות שדות התעופה, השביתו את שדות התעופה. אני קורא לעובדי הנמלים: השביתו את הנמלים. אני קורא לעובדי הרכבת: השביתה את הרכבת. מה שמתחיל ברשות השידור לא יסתיים ברשות השידור.

חיסול השידור הציבורי הוא לא בעיה פרטית של עובדי הרשות.
ינון מגל (הבית היהודי)
אז לא לייעל את רשות השידור?
דב חנין (הרשימה המשותפת)
הוא לא בעיה פרטית?
דוד ביטן (הליכוד)
מה אתה רוצה בדיוק, לא הבנתי?
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
הוא רוצה מהפכה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב ראש, זה לא על חשבון הזמן שלי. חשבון הזמן של ינון מגל בסיבוב הבא.

בלי שידור ציבורי לא תהיה דמוקרטיה וחיסול השידור הציבורי הוא פגיעה בדמוקרטיה. דיברו פה על אימפוטנציה של משרד האוצר ועל שר האוצר הקודם, על גלעד ארדן, ועל חברת הוועדה קארין אלהרר. חברות וחברים, הבעיה לא נמצאת שם. לא מדובר פה על טעות, מדובר פה על מדיניות. לא מדובר פה על פקידים, מדובר פה על ראש הממשלה. האיש שעומד מאחורי כל המהלך הזה הא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

אני רוצה להגיד על רשות השידור. בכל גוף יש הרבה מה לתקן. גם ברשות השידור יש מה לתקן. קודם כל צריך לתקן את הניהול הקלוקל של שכבת מנהלים לא רלוונטית, פוליטית, מינויים פוליטיים, התערבויות פוליטיות, ניהול ממשלתי לא נכון. את זה צריך לתקן.

אבל, אדוני היושב ראש, צריך להתקומם על הדה-לגיטימציה המוחלטת שנעשית כאן לרשות השידור. יש כאן רדיו ציבורי שהוא לתפארת. רשת ב', תיראו את שיעורי ההאזנה, תיראו את התכניות, מערכת לתפארת. טלוויזיה חינוכית, מערכת סופר יעילה. כזה צוות קטן ובכל זאת, מה יהיה אדוני השר?

הטלוויזיה החינוכית היא מערכת מפוארת. היא עושה עבודה נהדרת עם צוות עובדים מאוד קטן. כן, גם בערוץ הראשון. איך היו משדרים את שיטת השקשוקה כאשר הערוצים המסחריים לא הסכימו לשדר? היה טוב שהיה לנו שידור ציבורי שידע לשדר את הסרט החשוב הזה. אבל זאת בדיוק הבעיה. כדי לא לאפשר את שיטת השקשוקה על הגז וכדי לא לאפשר את שיטת השקשוקה על הבנקים, סוגרים את הערוץ הזה. שיטת השקשוקה שתרצה להיות משודרת בעוד כמה חודשים, לא יהיה ערוץ שישדר אותה. זאת הסיבה שהמהלך הזה מתנהל.

אדוני היושב ראש. מרכיבי הפאזל הם מאוד רבים אבל צריך לצרף אותם כדי לראות את התמונה הגדולה. התמונה הגדולה היא לא טעות והיא לא מקריות. המהלך הזה שלא ממנים מועצה בניגוד לחוק לא קרה במקרה. יש כאן מהלך שהמטרה שלו היא לחסל את רשות השידור. מה יקרה בעתיד? יהיה פה אולי משהו אחר לגמרי.

מה צריך לעשות עכשיו? קודם כל, לא להרוג את השידור הציבורי. בטח לא להרוג את השידור הציבורי לפני שמייצרים מערכת אחרת. למנוע את הפיטורים ההמוניים האלה שנמצאים כרגע על הקנה. צריך למנות את המועצה באופן מיידי, החוק דורש את זה. איך מפרים חוק ובאים לכנסת בחוצפה ומביאים לנו כל מיני תיקונים ושינויים שאתם לא עשיתם. ראש הממשלה, שר התקשורת, הוא לא פנוי לעבודתו במשרד התקשורת? שייתן את זה לשר אחר יותר פנוי ויוכל למנות מועצה ולבצע את החוק שהכנסת חוקקה. יבצע את מה שהחוק מחייב ולא יבוא לנו לכאן ויציע מערכת שבה נותנים למנכ"ל זמני להיות זה שמעצב בפועל את דמותו של השידור הציבורי החדש. מנכ"ל זמני, שחרב המינוי הקבוע מתנופפת מעל ראשו. הוא זה שיקבע את דמותו של השידור לשנים קדימה עם 400 המינויים האלה. איך בכלל דבר כזה בכלל יעלה על הדעת? איך דבר כזה יתכן?

אני קורא לאמץ את ההצעה, להפסיק את הדיון על החוק הזה. להתחיל מייד במהלך של הידברות עם העובדים ועם ההסתדרות. להביא לכאן מהלך מוסכם, מושכל, עם האנשים הנפלאים האלה שעובדים בשידור הציבורי ועם נציגי העובדים, כדי שבאמת יהיה לנו בישראל שידור ציבורי.
היו"ר צחי הנגבי
רוברט אילטוב, בבקשה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
תודה, כבוד היושב ראש. כבוד השר, קודם כל הייתי רוצה לתת לך תיקון קטן. לא לקרוא לזה "תאגיד שידור ישראלי", כמו שבבריטניה קוראים לזה BBC, אנחנו פשוט נקרא לזה BB. זה קליט, פשוט, יש את המסר.

בכל מקרה, כבוד היושב ראש וכבוד השר. בשולחן הזה רוב האנשים תומכים ברפורמה. יחד עם זאת, רוב האנשים לא תומכים בדרך שבה הרפורמה הזאת נעשית. אני חושב שזה הזמן גם לעשות את התיקונים המתאימים כדי שהדרך תהיה נאותה.

כולם רוצים רשות ציבורית, כולם רוצים שהיא תשדר, כולם רוצים לשמור על כמה שיותר עובדים וכולם רוצים שהיא תהיה יעילה. כפי שזה נעשה עכשיו, אנחנו לא רואים איך אפשר לשמור על יעילות. אני לא רואה איך אתה שומר על כוח אדם מקצועי מוכשר. אין את המתווה הברור. בן אדם אחד כנראה יכול, על-פי דרכם, למנות 400 איש. אני לא רואה איך הוא עושה את זה לבד. אני לא רואה את באיזה סדר ולא רואה נהלים ברורים, איך עושים מכרזים ל-400 איש בלי מנגנונים? אני חושב שאנחנו חוטאים למטרה.

כמובן שאני גם מתנגד להתערבות בוטה בחוק בכל יחסי עובד ומעביד. אני חושב שלאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל היו הסכמות. בשיחה עם יו"ר ההסתדרות התרשמתי שהוא נכון ורוצה להגיע להסכמות. הוא עשה זאת בעבר, עשה זאת בנועם ובצורה מסודרת. אני חושב שיש שותף לעשות את הדבר הזה ואין סיבה לרוץ.

לאלה שמאיימים שיסגרו מחר ואם החוק לא יעבור אז מחר הכול יתפרק. לא פעם אחת היינו בסוגיות של סגירת ערוץ טלוויזיה ובסוף אף אחד לא העז לסגור ערוץ טלוויזיה, כי תקשורתית, תדמיתית ופוליטית זה לא נכון. אם יש צורך להאריך את החוק אז נאריך את החוק. צריך לעשות את הדברים בצורה מסודרת.

יש גופים בתוך הרשות שהם גופים בריאים, טובים, יעילים ואין צורך בסגירתם או פיזורם. אני בדקתי לדוגמה, סוגיה אחת, חוץ מעניין הטלוויזיה החינוכית אותה העלה דוד ביטן. אני בדקתי לגבי רדיו רק"ע, לגבי השפה הרוסית. לפני מספר שנים היתה שם מצבת כוח אדם של 70 איש. היום יש שם 24 איש ושניים בפני פיטורים. שני שליש מהאנשים כבר הופרשו בתקופה האחרונה. מה המשמעות של פיטורים של העובדים? בעצם זה חיסולה של רק"ע. רק בשנה שעברה הגיעו לישראל קרוב ל-30,000 עולים חדשים? מה הציבורי הזה יקבל? האם הוא יקבל אקטואליה? האם הוא יקבל חינוך, ידע, חדשות? המשמעות היא שרקע תיסגר והעולים האלה לא יקבלו שום שירות.

לכן אני חושב שאין סיבה שלא נלך לקראת העובדים. אין שום סיבה שלא נבדוק את הדברים לעומק. אין שום סיבה שנעשה דברים כל-כך חריגים ומהירים מבלי שאנחנו מסתכלים אחורה.

אנחנו כולנו רוצים רפורמה. אני חושב שגם איתן כבל היה בעד הרפורמה, כשבזמנו היה השר הממונה וגם הרבה חברים אחרים. אנחנו נתמוך ברפורמה בתנאי שהפגיעה בעובדים תמזער, בתנאי שהדברים ייעשו בדרך הנאותה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
ביקשתי מהיושב ראש שאחרי שחברי הכנסת יסיים לדבר, מנהל הרדיו ייתן לך תשובה ברורה, שכבר נמסרה לוועדת העלייה והקליטה בנושא רדיו רק"ע והשידורים לעולים. התשובה תניח את דעתך.
היו"ר צחי הנגבי
אורן חזן, בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אדוני היושב ראש, כבוד השר.

יש לי כמה שאלות. כל הזמן עוסקים בעובדים ובלי לשים לב אנחנו מפספסים את העיקר. אני רוצה להבין ברמת המועצה. אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. אני מתנגד לסעיף 2.2 ותכף אסביר למה.

אני רוצה לשאול שאלה: למה בעצם מתעכב האישור של המועצה? אם ועדה חיצונית ניטרלית הקימה מועצה ורק השר וראש הממשלה צריכים לאשר, אז למה אנחנו מעכבים את זה וגורמים למצב שהכול נמצא בידיו של אדם אחד שיודע שאם הוא לא יישר קו, אז יכול להיות שהוא לא ימשיך בתפקיד שלו? זאת שאלה עניינית.

שאלה שנייה בנוגע לעובדים. אין ויכוח שצריך לעשות התייעלות, רפורמה ושיפור של השידור, של הערוצים, של הרדיו וכדומה. יש פה נציג של האוצר? אשמח לקבל תשובה למה האוצר התעכב עם כל האנשים שפנו לפרישה מרצון? מדוע נמשך התהליך הזה פעם אחר פעם?

אם אני מבין נכון, אז בסוף אנחנו מתווכחים על 60 מיליון שקלים, שאלה אותם 10 מיליון של התייעלות מספטמבר שנה שעברה עד ספטמבר הנוכחי. אבל אם מפנים את שרונה לבד ומוכרים את הקרקע אז זה קרוב ל-200 מיליון אקסטרה נוספים בנוסף לרפורמה.
שלמה פילבר
זה 100 מיליון בנוסף 1.2 מיליארד של הסכמי הפרישה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זאת רשות נדל"ן, זאת לא רשות שידור.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אני מתייחס לשרונה מכיוון שהדברים הם צמודים באותו סעיף אחד לשני ולא מדברים על רוממה ולא על דרום הקריה ועל אזורים נוספים.

אשמח לקבל תשובה לשאלות האלה. ברור שבסופו של יום שאנחנו מדינת רווחה, מדינה שבסך-הכול אמורה לתושבים, ההתעסקות עם העובדים היא התעסקות שלא מענייננו.

קארין, אני לא מצליח להבין. במהלך מערכת הבחירות האחרונה, בכל פאנל שהשתתפתי בו התרעמתי על-כך שהולכים לפטר עובדים בחקיקה. לא רק שמפטרים אותם בחקיקה, גם לא נותנים להם את הזכות הבסיסית שהיא הזכות לשימוע. אנחנו חוזרים על אותה טעות פעם אחר פעם.

יש פה פרדוכס שאני לא מבין. מצד אחד, ממנים מפרק ונותנים לו את כל הסמכויות, ומהצד השני, אומרים לו: אדוני, אם לא תעמוד בתנאים אחד, שניים ושלוש, הסמכויות שלך בטלות. אשמח לשמוע תשובות כדי לדעת איך אני פועל.
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אדוני היושב ראש, חברים, חברי כנסת ואורחים. כל מה שנאמר פה לגבי העובדים אני מזדהה. צריך להפריד בין הנושא המהותי של מה זה שידור ציבורי לבין נושא העובדים. בנושא העובדים, ברור שאי-אפשר לפטר אנשים בחקיקה חד צדדית. צריך לשבת עם נציגי העובדים ולהגיע איתם להסדרים ולהבנות, בוודאי שלא בתקופת החגים. מרוח הדברים שנאמרו עד כאן אני מבין שזאת הכוונה. העניין של העובדים חייב לבוא בהסדר כפי שמקובל במדינה סולידרית ואני שצריכים לפרנס, בפרט האנשים שהם ברמות השכר הנמוכות.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת: מה זה שידור ציבורי? מי זה הציבור? אני מכיר לפחות 50 ציבורים במדינת ישראל שאין ביניהם שום הסכמה כמעט על שום דבר. לכן, יש לי גם פתרון. קראתי קצת את המסמך שנקרא "מסמך נקדי". מישהו עוד זוכר את זה? היה אחד בשם נקדימון, פרה היסטוריה. אני חושב שגם העובדים שיישארו במערכת וגם העובדים שיתקבלו למערכת, חייבים לחתום על הדברים.

אני אצטט כמה משפטים: "יש מראיינים ששואלים את התשובה. לא נותר לו למרואיין אלא להפטיר: אכן, כן, חיובי, אמת. לעיתים יש תחושה שהמראיין כלל לא מעוניין בתשובה, הוא משסע את תשובות המרואיין כמי שאצה לו הדרך ומשתוקק להשמיע ולשמוע את קולו שלו." זה שידור ציבורי, אדוני היושב ראש?
הוא אומר מפורשות
"אל לו למראיין להשמיע את דעתו שלו בעניין העולה במהלך הריאיון אבל מותר לו לומר דברים בשם אומרם או שמקובל עליו כדעה או תחושה הרווחת בציבור".

אני רוצה שזה ייכנס לחוק, אם אפשר: "על המראיין להישמר מכל משמר מנקיטת עמדה בנושא שנוי במחלוקת, אפילו בדרך של ניסוח לא זהיר או שימוש במילים טעונות שיש בהן שפיטה ערכית והדבקת תוויות".

רבותיי, אני בעד העובדים. אני מכיר סך הכול 33 שנים את רשות השידור ולרובם יש לי רק מילים טובות עליהם. הופעתי אצלם תמיד כאורח. דיברו כאן על ש"ת. אפשר לספור על אצבע יד אחת את העובדים החרדים ברשות השידור. אבל כאורח ששתה והופיע הרבה, יש לי כבוד גדול לעובדים. מצידי שיישארו כל האנשים המקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה אבל שיעשו את זה לפי מסמך נקדי.

למשל, נקדי לא כתב את זה ולא ראיתי את זה. אני רוצה גילוי נאות. ישנו שדרן ברשות השידור, ואני לא אומר את זה כי זה לשבחו. הוא אומר: אני בעמדה זאת וזאת ואז הוא מתחיל להתווכח עם המאזינים וזה מאוד נחמד. אני רוצה שכל מי שעולה לשידור ומתחיל להטיף על דבר מסוים, שיעשה גילוי נאות: אני בהשקפה ובדעה הזאת.

אני אקח דוגמה של משהו מאוד פרוזאי ואקטואלי, מתווה הגז, שבו אין השקפות אמוניות אלא זה נושא לוויכוח. שיגיד: אני בעד או נגד מתווה הגז ועכשיו אני אומר את הארגומנטים. אגב, נקדי לא מרשה את זה. אבל אם אני רוצה להיות ליברל ולאפשר לאנשים לדבר, אני רוצה גילוי נאות. לא יתכן שאנשים יבואו בשם המקצועיות, פרופסורים ומומחים, ואתה שומע את המומחה ואתה מבין שאף מילה מקצועית אחת הוא לא אמר. הוא אמר דעה פוליטית שכל אזרח בשוק יכול להגיד את הדעה הזאת.

אני לא רוצה להאריך בעניין נקדי אבל הוא כותב: "אין לשים דברים בפיו של המרואיין ואין לפנות אליו בסגנון של חוקר משטרה". מישהו מבין מה הוא אומר פה?
היו"ר צחי הנגבי
אין תופעות כאלה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אין דבר כזה, נכון?
היו"ר צחי הנגבי
אולי זה היה בתקופת נקדי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
היום כבר הכול בסדר.
הוא מגיע לסיכום ואומר כך
"חופש הביטוי אינו נוסחת קסם הפורצת כל שער. קיימים חוקי המדינה ומוגני חוק. ברשות השידור יש כללי אתיקה מחייבים אף שהם מוצגים כתדריך. רשות השידור מחויבת לשדר אינפורמציה מהימנה באימות. לא מספר המקורות קובע אלא טיב המקורות ואי תלותם זה בזה. חיסוי מקורות ובידוי מקורות אינו היינו הך."

שימו לב למה שהוא אומר כאן. יש לפעמים שאומרים חיסיון מקורות וזה בידוי מקורות.

ברשותך אדוני, אני אסיים במה שהוא מסיים בסעיף יג': "קבוצת ההתייחסות האמיתית של השדרן היא כלל הציבור המאזינים והצופים על הגיוון והשוני שבו. הציבור אינו נבער מדעת שוטה וחסר אינטליגנציה. יש והמאזין והצופה יודעים יותר מן הכתב על הנושא שהוא מסקר. ומכאן חובת הצניעות, גישה שאין בה התנשאות, יחס של מחויבות וכבוד כלפי המאזין והצופה ומידה מרובה של רגישות".

אם זה יהיה, אני בעד.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני)ואחריו אחרון הח"כים.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אדוני היושב ראש, כבוד השר. אני חושב שגם מהימים של הוועדה הקודמת כולם מדברים בשבחו ובחשיבותו של השידור הציבורי. אני חושב שיש גם הסכמה די כללית, על זה ששינויים ואפילו דרמטיים צריכים לעבור בגוף הזה.

מה לא בסדר? שתחת הכסות הזאת ובאמתלה הזאת, לוקחים את העניין של הצורך לחולל רפורמות בתוך השידור הציבורי ומתחילים להתנהל באופן מאפיונרי. מילא אם זה היה רק מול רשות השידור. באים בחקיקה ורוצים לפטר עובדים, שמצפצפים על חוק של הכנסת. הרי לב ליבו – יושבת פה יו"ר הוועדה הקודמת ואנחנו התנגדנו לחוק. לב ליבה של הרפורמה והחוק הקודם היה, שקודם כל פותחים ואחר-כך סוגרים. עכשיו, כדי לחצות את הגבול של עצמכם, בא המנכ"ל ואומר: אם הכנסת תואיל בטובה לאשר, אז ניאות לפתוח ולאשר את המועצה.
שלמה פילבר
התאגיד פתוח.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
לא התאגיד, המועצה.
דוד ביטן (הליכוד)
זה הוגבל במועדים, שים לב.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
בסדר. בינתיים, אם יש משהו בחדר הזה שיש עליו הסכמה, הוא שלא עומדים במועדים. אם יושב ראש ההסתדרות צריך לחכות לאוצר פעם ועוד פעם. אם אומרים לך ש-800 עובדים רוצים לפרוש מרצון ודיברו רק עם 100 ולאוצר אין תשובה למה זה קורה, אז אי-אפשר להפיל את הכול על העובדים ועל רשות השידור. בסוף, כפי שאמר חברי איתן כבל, אתם בשלטון. מי שהוביל את הרפורמה הקודמת זה אתם, יחד עם שר האוצר הקודם, אבל זה אתם. אז אל מי בעצם אתם באים בטענות?

לסיום, אדוני היושב ראש, העניין של העובדים. לא יכול להיות שדבר כזה יקרה בחקיקה. אין לזה שום תקדים ואין לזה גם שום סיכוי לעבור פה. מה אומר השר? הוא אומר שני דברים. אחד, זה על העניין של האיזון. האופן שבו אתם מנסים לעשות את זה לא מראה על יותר איזון שאתם רוצים להכניס. אתם רוצים שופר, לא איזון.

לעצם העניין של העובדים. מה אומר השר? אנחנו בכלל עושים לכם טובה. במקום 1,500 אנחנו נפטר קצת פחות. אז אנחנו לא צריכים את הטובות הללו ופיטורי עובדים לא יהיו בחקיקה. בוודאי ובוודאי, אדוני היושב ראש, בשנה שבה ההסתדרות מוכיחה פעם אחרי פעם את האחריות שהיא מגלה, כולל צעדים כואבים. ומה אתם עושים? חלם על חלם על חלם? באים בצורה פראית ודורסנית ומנסים להוביל את זה בכוח. זה לא ילך. חברים בקואליציה אומרים לכם שזה לא ילך. זה פשוט לא ילך.
היו"ר צחי הנגבי
מיקי זוהר, בבקשה.
אילן גילאון (מרצ)
אדוני, יש עדכון למה השידור לא משודר בערוץ הכנסת. אמרו לנו שזה לפי בקשת היושב ראש כדי שהם לא ישמשו כשופר בדיון.
היו"ר צחי הנגבי
מי שאמר לך שיקר.
קריאה
למה זה לא משודר?
היו"ר צחי הנגבי
אין לי מושג. אף פעם לא פנו אלי ולא דיברו איתי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
חברים יקרים, שמעתי את כל הדוברים. אני חושב שהגיע הזמן, ממש בסיכומה של הוועדה, להיות פרקטיים.

כדי להיות פרקטיים אני אתחיל במשפט אחד שחשוב לי לומר אותו, גם לחברי הוועדה וגם ליושבים בקהל וזאת מתוך רצון להביע סולידריות בעניין הזה עם ראש הממשלה. להאשים אותו בבעיית רשות השידור? יש לי דברים שאני חולק עליהם ותכף אבהיר אותם, אבל להאשים אותו בבעיה של רשות השידור זה אבסורד. כולם מבינים שיש שם חובות, שיש שם גירעונות, יש שם התנהלות לא כל-כך תקינה. בסופו של דבר הטיפול הוא אך ורק באמצעות הבראה והבראה מתבצעת בימים אלה.

אני חושבת שההסתדרות הוכיחה שהיא מבינה את זה ואני חושב שגם העובדים הוכיחו שהם מבינים את זה וטוב שכך, כי אין פתרון אחר.

אין חולק שחלק מהותי מהעובדים ברשות הישנה – אני אומר את זה לשר ולמנכ"ל המיועד – חייבים לעבור לרשות החדשה. אנחנו לא חולקים על זה ואף אחד לא חולק על זה. כולנו מבינים שחלק לא קטן של העובדים יעבור. גם ההסתדרות מעוניינת בזה, גם אנחנו מעוניינים בזה וכולם גם מבינים את זה. הנה עוד סוגיה שבעצם אנחנו מבינים ויודעים שהיא גם תיפתר בסופו של דבר.

בעצם יכולנו למנוע את כל העיצומים בהסכמה פשוטה. אם היינו עושים פעולה ומסירים את הסעיף של ה-10 מיליון. הרי צריכים להבין מה הסעיף הזה אומר. אמנם זה סעיף שניתן להבין אותו מצד אחד של המתרס, אבל צריך להבין שבמדינת ישראל יש מעמד לעובד ואנחנו דואגים לשמר אותו. גם ראש הממשלה יודע, ואני לא הדובר שלו, שחשיבות מעמד העובד יש לה ערך והוא מכיר בה. מי שלא כל-כך אוהב את מדיניותנו או את הרצון שלנו למשול במדינה הזאת, מציג אותנו כמי שלא דואגים לעובדים וזה לא נכון. בליכוד יודעים לדאוג למעמד העובדים. הסעיף הזה הוא סעיף שיש בו אמירה בעייתית כלפי מעמד העובד - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני ארמוז לך ברמז דק, שהסעיף הזה לא בא מטעם משרד שבראשותו עומד איש ליכוד. זה כדי שהדברים יובנו. אני הרי מפזר רמזים כל הזמן. כל הזמן אני צריך לפזר רמזים. זאת לא חידת היגיון. הבנתם עכשיו את התשובה?
רועי פולקמן (כולנו)
אופיר, צר לי אבל זה לא לגמרי מדויק.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה מדויק אבל אני לא רוצה לפתוח את זה.
רועי פולקמן (כולנו)
צר לי, אבל זה לא מדויק כי אתה יודע שגם שר האוצר אמר שהוא מתנגד לפיטורים בכפיה. הוא לא היה מעורב בזה, זאת החלטה של ראש הממשלה.
אילן גילאון (מרצ)
למה אתם לא יושבים ללבן את הדברים ביניכם?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
שחבר הכנסת גילאון יבין - - -
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
אני חושב שזה הזמן לכנס את הקואליציה לדיון נפרד.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא רק שלא אמרתם, הסעיף הזה הוא סעיף של משרד האוצר.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אדוני היושב ראש, אני יכול להשלים את דבריי?
איציק שמולי (המחנה הציוני)
איפה כחלון שדואג לחלשים?
אילן גילאון (מרצ)
זאת אחריות שלכם. אתם סילקתם את לפיד מהממשלה, זה מה שקיבלתם.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
המאפיין כנתניהו ראש ממשלה זה האמירה העקבית שהבעיה היא שר האוצר.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה לא נאמר.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
דב, מההיכרות שלי איתך, אני חושב שאנחנו פה בשביל לסגור סוגיה ולטפל בבעיה ולא כדי לשפוט או לנסות לדון את ראש הממשלה. זה לא הזמן. יגיע קמפיין הבחירות, תגידו.
אילן גילאון (מרצ)
מיקי, אבל מה שאתה מעלה זה שורש הבעיה. ראש הממשלה רוצה להיות העורך של תכנית החדשות.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אדוני היושב ראש. כחבר מפלגתך אני דורש להשלים את דבריי.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא עניין מפלגתי, אנחנו לא בפורום מפלגתי. אני מבקש שתציג את הדברים בצורה ממלכתית.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני אומר שיכולנו למנוע את כל העיצומים והשביתות וכל הדברים שראינו הבוקר בכך שהיינו מסירים את הסעיף של ה-10 מיליון. אגב, כולנו יודעים שבסופו של דבר זה היה קורה.

מה עשינו פה? רבנו, התווכחנו, התנהלנו על דבר שבין כה וכה היה קורה. לכן אני אומר גם לאדוני היושב ראש וגם לאדוני השר. רחשי הוועדה מראים לכולנו שאין ברירה אלא מלהסיר את הסעיפים הללו כי אחרת, לצערי הרב, אני חושש שהצעת החוק לא תעבור כפי שאנחנו רוצים, לטובת השידור הציבורי.

לכן אני מבקש לשקול את הסוגיה של סעיף ה-10 מיליון, כדי שנוכל להעביר את החוק בנחת למליאת הכנסת ונוכל לקדם את התהליך לטובת השידור הציבורי שאתה חפץ ביקרו.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה להודות לכולם. אנחנו בסך הכול 5 דקות מעבר לזמן שהקצנו וזה מאוד יפה.

אנחנו עוברים עכשיו להקראה. במהלך ההקראה יתייחסו גורמי המקצוע לנושאים הספציפיים שעולים שנוגעים לסעיפים.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
אפשר לקבל תשובה למה הם לא ישבו?
היו"ר צחי הנגבי
נגיע לכל סעיף.

חברת הכנסת אלהרר, אני עובר לקריאת הסעיפים, זה מה שאמרתי לפני שעתיים. ב סעיפים עצמם יעלו נושאים ויש הרבה דוברים שרצו לדבר על נושאים שנוגעים לסעיפים. אנחנו צריכים להתקדם, זה לא רק דיון אמפירי.
קריאה
הדיון בסעיפים יהיה לאחר הפסקה?
היו"ר צחי הנגבי
אין הפסקה.

יהיו נושאים שהם בקונצנזוס. בנושאים שיהיו בהם דילמות, נקיים דיון ספציפי.

היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה.
אתי בנדלר
אני דוחה את ההערות שיש לי להמשך. אני רוצה להעיר משהו לענייני נוהל מאחר והגיעו אלי מסמכי הסתייגויות. אני רוצה להבהיר. כל סיעה, כל חבר כנסת שמבקש להציע הצעה בקשר לסעיף ההסתייגויות, ההסתייגות היא הצעה שהוצעה בוועדה, הוועדה הצביעה עליה. ההצעה נדחתה והוא מבקש להפוך את ההצעה הזאת להסתייגות. לכן, כל חבר כנסת שמבקש להציע הצעה בקשר לסעיף, היושב יאפשר לו לדבר. הוא יציע את הצעתו ולאחר מכן תתקיים הצבעה. הצעות שלא יוצגו בוועדה, לא אוכל לכלול אותן כהסתייגויות.
היו"ר צחי הנגבי
אני רק אומר שאנחנו לא עושים עכשיו הצבעות.
אתי בנדלר
אבל אפשר להציע את ההצעות.
היו"ר צחי הנגבי
נעשה את ההצבעות מרוכזות.

אני מניח שבערך משעה 13:00 יהיו הצבעות. אנשים יכולים לצאת ולחזור ולא להיות בלחץ. אנחנו לא נעשה שום דבר שהוא מחטפי ומייצר איזו תחושה לא נעימה. אני מתחיל להקריא. בכל סעיף נעשה דיון, נראה מה מתגבש והאם יש קונצנזוס.
דנה נויפלד
אני היועצת המשפטית של משרד התקשורת. אני אתחיל בהקראה. אני אסביר אחרי כל סעיף וסעיף מה היתה הכוונה.

"הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015.

תיקון שם החוק

בחוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, בסופו יבוא "הישראלי".

התיקון הזה הופך את שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי".
אתי בנדלר
שאלה לסעיף 1. בהצעת החוק מוצע להוסיף ל"השידור הציבורי" את המילה "הישראלי" בהמשך, במקום "הציבורי" בא "הישראלי". האם זה יהיה "הציבורי הישראלי" או "הישראלי" בלבד? צריכה להיות הלימה בין ההצעה. תראו בהמשך בסעיף 2 בכל מקום במקום "תאגיד השידור הציבורי" יבוא "תאגיד השידור הישראלי".
דנה נויפלד
השם הוא על השידור והתאגיד הוא הישראלי. יש הבדל בין שם החוק שמדבר על השידור הציבורי הישראלי והתאגיד הוא תאגיד השידור הישראלי.
אתי בנדלר
זאת אומרת שהפעם היחידה שבה יוזכר שמדובר בשידור ציבורי יהיה בשם החוק?
דנה נויפלד
לא. יש סעיף בתוך החוק שאומר - - -
אתי בנדלר
זה בכוונת מכוון?
קארין אלהרר (יש עתיד)
אתם מבינים על מה מקיימים דיון.
אתי בנדלר
אין ברירה, זה נוסח.
קארין אלהרר (יש עתיד)
להזכירכם, המנסחת לא אישרה את המילה "ישראלי" בפעם הקודמת.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
המנסחת טעתה בפעם הקודמת ואנחנו מתקנים את טעותה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תמשיכו, תמשיכו לכלה את זמנה של הכנסת על העניינים החשובים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה דבר חשוב ביותר, זה דבר מהותי. בעניין זה אני מוכן לספוג כל ביקורת ואני מקבל אותה בגאווה. זה יהיה ישראלי כמו שבבריטניה זה בריטי, כמו שבנורבגיה זה נורבגי, כמו שביפן זה יפני וכמו שבאיטליה זה איטלקי. מי שלא מוצא חן בעיניו, שלא ימצא.
אילן גילאון (מרצ)
זה ליבת החוק.

לא הבנו את סדר הדיון.
היו"ר צחי הנגבי
אני אחזור על סדר הדיון. ראשית, זה לא שוק. שנית, זה תהליך חקיקה. בתהליך חקיקה מקריאים את הצעת הממשלה כפי שעברה בכנסת בקריאה ראשונה ומסבירים אותה. אם יש לחברי כנסת או לגורמים אחרים רצון להציע משהו שונה, לשאול שאלה שנוגעת לנוסח. זה לא נוגע להסתייגויות. בסוף, כשנגיע להצבעות, אחרי כל הצבעה תהיה הסתייגויות. אלה הסתייגויות לא במובן הפרלמנטרי אלא במובן התוכני. אם יש למישהו רצון להסתייג מהתוכן של הטקסט הזה הוא מוזמן.

דב חנין, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה לך אדוני היושב ראש. התיקון הזה הוא איננו תיקון טכני. הוא תיקון מהותי. הוא תיקון חשוב והוא תיקון מאוד בעייתי. החלפת המילה "הציבורי" בשם התאגיד במילה "הישראלי", הוא לא מהלך כמו שאדוני השר אקוניס מייד יאמר לנו שהוא נועד לרומם את תפארת הלאומיות. הוא נועד להחליש את המימד הציבורי. המילה תאגיד בחוק הישראלי היא מילה שמכוונת לשורה ארוכה של התארגנויות בתחום המשפט הפרטי, לא בתחום המשפט הציבורי. המילה תאגיד סובלת בהחלט חברות פרטיות, גורמים פרטיים. השינוי, השמטת המילה "ציבורי" הוא מהלך מרחיק לכת, מאוד דרמטי, שאני מתנגד לו. אני מבקש לרשום את ההתנגדות הזאת. אני דורש שבשם התאגיד יהיה כתוב בכל מקום "תאגיד השידור הציבורי". אם חבר הכנסת אקוניס עומד על-כך שיהיה כתוב "הישראלי" לא זאת הבעיה, אבל המילה "הציבורי" חייבת להישאר שם.

בנוסף, אני מציע שבמקום המילה "תאגיד", תיכתב "רשות השידור הציבורית הישראלית". זאת רשות, זה איננו תאגיד. אני חושב שצורת ההתארגנות של רשות ציבורית נכונה יותר מאשר צורת ההתארגנות של תאגיד, שכפי שאמרתי, סובל כל מיני אפשרויות וכל מיני דרכים אחרות.

אני רוצה לבקש ממך, אדוני היושב ראש, שלפני סעיף 1 להעמיד להצבעה כאשר הנושא הזה יגיע, את הבקשה שלנו שיתווסף סעיף של מטרת התיקון לחוק. בסעיף מטרת התיקון לחוק ייאמר שהתיקון לחוק נועד לאפשר פיטורי עובדים בניגוד להסכמות - - -
היו"ר צחי הנגבי
זה כבר ברמת - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
לא, לא, זה תיקון חשוב. הוא נועד להסביר מה התיקון לחוק.
היו"ר צחי הנגבי
אתה יכול להצביע נגד או בעד הטקסט. אתה לא יכול להציע - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
למה?
היו"ר צחי הנגבי
כי הכנסת לא אישרה סעיפים אחרים. בהסתייגויות אתה יכול מה שאתה רוצה. אתה מציע סעיפים אחרים לחוק.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אני מציע סעיף מטרה.
אתי בנדלר
סעיף מטרה?
דב חנין (הרשימה המשותפת)
כן, סעיף מטרה. סעיף מטרה שיאמר שני דברים.
היו"ר צחי הנגבי
אתה לא יכול להקריא את הסעיף שלך.

חבר הכנסת חנין, אני לא אעשה עכשיו צחוק.
דוד ביטן (הליכוד)
מטרת החוק כתובה בחוק העיקרי.
היו"ר צחי הנגבי
את סעיף המטרה אתה לא מנסח עכשיו.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
סעיף מטרה שמזכיר שני אלמנטים.
היו"ר צחי הנגבי
אני לא מוכן. אתה לא יכול עכשיו להתחיל לנסח סעיפי מטרה.
דוד ביטן (הליכוד)
אין צורך בזה כי המטרה כתובה בחוק העיקרי.
היו"ר צחי הנגבי
כשנגיע להצבעות תקריא את הנוסח שאתה רוצה. לא נעשה הכול כפול.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תודה אדוני היושב ראש. אני מסתייגת וההסתייגות שלי בשם כל סיעת יש עתיד.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
ההסתייגות שלי היא בשם הרשימה המשותפת.
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו לא עוסקים בהסתייגויות כרגע.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
זאת הצעה, אני לא יודע.
היו"ר צחי הנגבי
אתה הסברת מה הבעיות שיש לך עם הטקסט, הבנו.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
זאת הצעה קונקרטית והיא בשם הרשימה המשותפת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
ההסתייגות שלי היא בשם כל יש עתיד. אני מבקשת להשאיר את תאגיד השידור הציבורי. הישראליות היא משהו שלא צריך בכלל לכתוב אותו. הוא קיים - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
בושה וחרפה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא שאלתי מה דעתך.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
תתביישי. בשם כל סיעת יש עתיד, תתביישי. בושה וחרפה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
בשם סיעת יש עתיד לא ביקשתי את דעתך.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אחר-כך תכתבו סטטוסים על הישראליות.
אורן אסף חזן (הליכוד)
מה הבעיה עם הישראליות? יש ליאיר מאמר יפה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
בושה וחרפה. הסתייגות מבישה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תגיד לי, אתה צריך שיהיה כתוב ישראלי כדי שבמדינת ישראל השידור הציבורי יהיה ישראלי?
אורן אסף חזן (הליכוד)
מה הבעיה? את מתביישת בזה? מה זה כל-כך מפריע לך? לפני רגע התרעמת על-כך מה דנים, אז מה זה כל-כך מפריע לך?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
תתביישו.
אילן גילאון (מרצ)
זה לא מפריע, האמת, שיהיה מה שיהיה.
היו"ר צחי הנגבי
מישהו מהאורחים רוצה להתייחס לעניין הזה?
תהילה שוורץ-אלטשולר
אני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

שנים ארוכות אני עוסקת בהסדרת שוק התקשורת. עקבתי מקרוב אחרי הליכי חקיקת חוק תאגיד השידור הציבורי בשנה האחרונה. כתבתי חוות דעת על החוק וגם שלחתי לכם חוות דעת ביום שישי בצהריים. אני מתנצלת על הזמן אבל הצעת החוק עצמה הוגשה זמן קצר לפני כן.

אני מסכימה עם חברת הכנסת אלהרר בשני ההיבטים. דבר ראשון, הדיון הזה הוא לא כל-כך חשוב, האם יקראו לתאגיד "תאגיד השידור הישראלי" און יקראו לו "תאגיד השידור הציבורי". אני עדיין חושבת שהדבר הזה מיותר ושהוא בא להחליף היעדר של דיון בדברים העיקריים והאמיתיים שצריכים להיות כאן.

השאלה, למשל, היא למה צריך לקרוא לזה תאגיד השידור? האם בעידן הדיגיטלי, כשעושים פה ויורקים פה דם כדי לעשות רפורמה שאמורה להיות רפורמה צופת פני עתיד ולחשוב מה יקרה בעוד 5 או 10 שנים עם דפוסי הצפייה של בטלוויזיה. מה צריך להיות תפקידו של תאגיד שידור ציבורי שאמור לתת מענה לכלל האוכלוסייה, גם זאת עם אוריינות דיגיטלית נמוכה שעדיין צופה בטלוויזיה, אבל גם זאת שטלוויזיה הוא דבר שהוא פשוט דבר זר לה. כל השאלות האלה לא באות כאן לידי ביטוי.

לגבי הישראליות. אני חושבת שבתחילת ימיו של הרדיו הוא נקרא "קול ישראל". הוא נקרא "קול ישראל", לפני שהוקמה מדינת ישראל.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא נכון. הוא נקרא "קול ירושלים". הרי אם הייתם פה בימי בן-גוריון הייתם מתנגדים לשם ישראל. אני לא מוכן לקבל - - -
ברוך אסקרוב
אופיר, בתקופת המרי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני שם. אני גאה על-כך ואני איאבק בכל מקום.
ברוך אסקרוב
בתקופת המרי קראו לזה "קול ישראל". צחי הנגבי בוודאי יוכל להגיד את ההיסטוריה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא. אימא שלו הודרה מהשיח הציבורי.
היו"ר צחי הנגבי
אני מכיר רק את "קול ציון הלוחמת". דרך אגב, אימא שלי לא הודרה מהשיח הציבורי. היתה לה תכנית בגלי צה"ל עוד בתקופת בן-גוריון.
ברוך אסקרוב
80 שנה של קול ישראל. בתקופת המרי ניתן השם קול ישראל, הרבה הרבה לפני קום המדינה.
היו"ר צחי הנגבי
גברתי, תתייחסי לגוף הטקסט של סעיף 1.
תהילה שוורץ-אלטשולר
לגוף הטקסט. אם עושים שינוי ורוצים להחליף את המילה ציבורי במילה ישראלי, תחליפו גם את המילה שידור במילה תוכן. תראו שיש כאן באמת חשיבה צופת פני עתיד. לא רק על ההיבט הישראלי, אלא גם בהיבט של מה הוא שידור ציבורי בעידן הדיגיטאלי.

נשאלתי כאן מה הוא תפקידו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ברור שיש לו תפקיד. שידור ציבורי זה המלט שמרכיב את תווי הדמוקרטיה.
היו"ר צחי הנגבי
אין לנו בעיה עם המכון לדמוקרטיה.
תהילה שוורץ-אלטשולר
לגבי השאלה של החשיבה צופת פני עתיד - - -
היו"ר צחי הנגבי
סליחה, לא. זה לא רלוונטי לסעיף 1. בכל נושא יש אנשים שרוצים להביע את עמדתם.
אלי פולק
אני פרופסור אלי פולק, יושב ראש האגודה לזכות הציבור לדעת.

היה לי הכבוד להיות כאן במשך כל הדיונים שהיו בהקמת תאגיד השידור הציבורי. אנחנו ביקשנו שהוא ייקרא ישראלי. יושבת ראש הוועדה בשיחה איתי אמרה שהיא תומכת בזה, רק שהיא לא יכולה, בגלל הייעוץ המשפטי, שהיה ייעוץ משפטי לא נכון. אני הייתי מבין את כבוד הנציגה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אם היתה קוראת לעצמה המכון לדמוקרטיה ולא המכון הישראלי לדמוקרטיה. באיזה מקום זה נראה לי אבסורד.
תהילה שוורץ-אלטשולר
או שמא אדוני היה קורא לעצמו יושב ראש האגודה לזכות הציבור שלו לדעת.
היו"ר צחי הנגבי
שיח בין ארגונים? יש לנו מספיק את הבעיות שלנו.
אליהו פולק
אנחנו נמצאים במדינת ישראל. השידור הציבורי במדינת ישראל מייצג את מדינת ישראל. הוא מופיע בכל מקום בעולם. התמונות שלו מופיעות בכל המקומות בעולם. השם ישראל הוא חיוני כדי לשמור עלינו כמדינת ישראל ולא כמדינה אחרת.
היו"ר צחי הנגבי
מלאכתך נעשתה בידי הממשלה, היא הכניסה את המילה. לא צריך לנמק.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
הוא תומך.
אילן גילאון (מרצ)
איפה הקושי שהוא ייקרא הציבורי הישראלי?
אליהו פולק
הבקשה המקורית שלנו היתה לקרוא לתאגיד "תאגיד השידור הציבורי הישראלי". אין לנו שום דבר נגד המילה ציבורי, אבל המילה ישראלי היא חשובה יותר.
היו"ר צחי הנגבי
סעיף 2, החלפת מונח.
נחמן שי (המחנה הציוני)
יש הסתייגויות.
היו"ר צחי הנגבי
הסתייגויות תגיש בהמשך הדרך.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אדוני היושב ראש. אם יורשה לי, מפלגת העבודה הישראלית, זה שם המפלגה. חבר הכנסת שי אתה חבר במפלגת העבודה הישראלית. נדמה לי שאתה במפלגה הקומוניסטית הישראלית, לא?
אילן גילאון (מרצ)
אין בעיה, אבל מה הבעיה עם הציבורי?
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
השר אקוניס, זה לצערו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
השם באנגלית של רשות השידור הוא IBA, Israel Broadcasting Authority. על מה אנחנו מתווכחים?
ברוך אסקרוב
וסמל המדינה בלוגו.
יואב קיש (הליכוד)
ליש עתיד זה מפריע, לא למחנה הציוני.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
כי זה לא יש עתיד הישראלית.
יואב קיש (הליכוד)
אמרת הסתייגות שזה מפריע לך, מה את כועסת שאני אומר את זה?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
השר אקוניס, רק למי שאין ביטחון עצמי אז הוא כל כך רוצה ורוצה ישראלי וישראלי. זה לא פוגע לא בעתיד שלך ולא בקיומך.
דוד ביטן (הליכוד)
הוא כועס שלא קראנו למשט, המשט הישראלי.
היו"ר צחי הנגבי
להמשיך בהקראה.
דנה נויפלד
"החלפת מונח

בכל מקום בחוק –

במקום "תאגיד השידור הציבורי" יבוא "תאגיד השידור הישראלי".

במקום "לתאגיד השידור הציבורי" יבוא "לתאגיד השידור הישראלי".

במקום "בתאגיד השידור הציבורי" יבוא "בתאגיד השידור הישראלי".

במקום "שתאגיד השידור הציבורי" יבוא "שתאגיד השידור הישראלי".

במקום "מתאגיד השידור הציבורי" יבוא "מתאגיד השידור הישראלי"."
דב חנין (הרשימה המשותפת)
ככה השמידו את הציבורי באופן שיטתי וקוראים לו עכשיו הישראלי.
היו"ר צחי הנגבי
לא צריך לחזור על אותן הערות. אם תרצו לעשות בסוף הצבעות על הסתייגויות - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
למען הסדר, אני מבקש שההסתייגות שלנו תירשם בכל אחד מהסעיפים האלה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
גם שלי.
היו"ר צחי הנגבי
אני שוב אחזור. אנחנו לא רוצים לעשות הכול כפול. תהיה לכם אפשרות להציג את כל ההסתייגויות, להסביר אותן ונצביע עליהן כשנגיע להצבעה על הסעיף. לפני 13:00 לא תהיה הצבעה. אם על הסעיף הזה בזבזנו 10 דקות, זה רק מלמד אותנו על ההמשך.
דנה נויפלד
"תיקון סעיף 63.

בסעיף 63(ג)(1) לחוק העיקרי, במקום "שידורי הרדיו יכללו" יבוא "שידורי הרדיו ייקראו "קול ישראל" ו"יכללו"."

התיקון הזה מוסיף לשם הרדיו את "קול ישראל".
דב חנין (הרשימה המשותפת)
צריך להוסיף את המילה שידורי הרדיו הישראלי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זה בסדר, "קול ישראל" זה מספיק מובן. גם אם יהיה לך קשה לשמוע "קול ישראל מירושלים". אפשר להעביר תחנה ואז אתה שומע גלי צה"ל.
אילן גילאון (מרצ)
תרחף להוסיף את המילה "היום" ואז אתה שומע "קול ישראל היום".
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
ואז אתה שומע גלי צה"ל, שידורי צבא ההגנה לישראל. קשה לך? תעביר תחנה. מי שלא רוצה שלא יאזין.
אילן גילאון (מרצ)
קול ישראל היום, מתאים לך? עורך ראשי בנימין נתניהו.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה להגיש הסתייגות. ההסתייגות שלי היא שהשידורים יקראו "קול ציון הלוחמת".
ברוך אסקרוב
באותו סעיף ההתייחסות לקול ישראל היא חסרה בטירוף לעומת ההתייחסות לאחותנו בטלוויזיה, ששם ההתייחסות היא כהלכה. יש בחוק את פירוט הערוצים שהם שלושה ומונים אותם. יש פירוט של תקציבים. בקול ישראל לא מספר הרשתות ולא תקציבים. לשווא דיברנו בנושא הזה. תיראו את המדיניות של האוצר, מה שלא מעוגן נחמס. אם זה לא יעוגן בחוק זה לא יחיה. זאת מציאות דרוויניסטית, זה הכרחי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
המנכ"ל הזמני הבטיח את שידורי הרדיו. אנחנו לא יכולים להתחייב כרגע, שהכול יהיה כמו שזה.
ברוך אסקרוב
אבל בטלוויזיה זה כן מובטח.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
בטלוויזיה זה ערוץ אחד.
ברוך אסקרוב
לא, זה שלושה ערוצים.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
בסדר.
ברוך אסקרוב
אבל יש רק"ע, יש ערבית ויש מוסיקה וזה לא הובטח בחוק. זה עוול משווע. זה כתיבת חוק לא ישרה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא נכון.
דנה נויפלד
"תיקון סעיף 80.

בסעיף 80(א) בהגדרה "הסכום הכולל" –

בפסקה (1) במקום "בשנים 2016 – 2015" יבוא "2017 – 2016".

בפסקה (2) במקום "2017" יבוא "2018"."

זה התיקון בסעיף שמדבר על תקציב ועניינו התקציב. בעקבות התיקונים שנעשים עכשיו ודחיית יום התחילה, הוא מעדכן את כל השנים שבהם יתוקצב התאגיד החל מ-2016 ואילך.
היו"ר צחי הנגבי
לעניין המועדים, יש התייחסויות תוכניות? אין.
דנה נויפלד
"תיקון סעיף 92.

בסעיף 92 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), במקום התאריך הנקוב בו יבוא "כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016)".

סעיף קטן (ג) – בטל."

זה הסעיף שעניינו יום התחילה.
אילן גילאון (מרצ)
איפה את קוראת את זה?
דנה נויפלד
אני קוראת מהצעת החוק. קראתי את סעיף 4. זה תיקון לסעיף 92 בחוק המקורי. סעיף 92 בחוק המקורי עניינו יום התחילה. זה למעשה הסעיף שדוחה את יום התחילה עד ל-31.3.2016 ומבטל את האפשרות לדחות את אותו מועד, כפי שהיה בחוק העיקרי וכפי שגם נוצל בחוק העיקרי לדחייה פעמיים עד ל-1 באוקטובר.
אתי בנדלר
השר אקוניס, מאחר שבאחת הישיבות הקודמות מר קובלנץ הצהיר כי אין שום סיכוי להתחיל בשידורי התאגיד ושידור הציבורי הישראלי החדש ב-1 באפריל 2014, האם אין מקום בכל זאת לשקול להוסיף סעיף קטן שיאפשר דחיית מועד?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני מודה לך על ההערה. אני חושב שהתשובה היא לא. אני חושב שמר קובלנץ הבין מדבריי ומדברי מנכ"ל התקשורת שכוונתנו הפעם היא רצינית ביותר. להתחיל את שידורי התאגיד זה אפשרי ב-31 - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא היה פעם שעברה גם?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא. כנראה שבפעם הקודמות, גברתי, זה לא קרה. זה יקרה, גברתי, בפעם הזאת. אם אנחנו ניאלץ לישון עם ההוא וצוותו עם סק"שים, כך זה יהיה. אין דחיות נוספות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
תיראו, אנחנו חיים בישראל ואנחנו יכולים עוד פעם בקלות רבה לצאת למערכת בחירות בקרוב מאוד. מה שיקרה הוא שהחוק לא ייושם. לא רק שהוא לא יהיה מיושם, גם לא תהיה דרך מילוט. משמעות הדברים שאם זה לא יקרה עד ה-1.4.2016, זה אומר שהמקום ימות.
קריאה
לא, יהיה תיקון לחוק.
היו"ר צחי הנגבי
מה שאת אומרת יהיה נכון לגבי כל תאריך. תמיד יכולות להיות בחירות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לפחות שתהיה דרך מילוט.

אדוני היושב ראש. אומר המנכ"ל הזמני ביושר שאין שום דרך שהאופרציה הזאת תתממש עד אז. הוא נמצא במקום, הוא מכיר את הדברים. אני חושבת שלכל הפחות צריך לגלות אחריות ולתת איזה תאריך יעד. רצוי שלא נשתמש בו אבל הדעת נותנת שבנסיבות האמורות כן נשתמש בו.
היו"ר צחי הנגבי
אני אסכם את זה כי חבל להתעכב. עמדת הממשלה היא, שקביעת היעד הזה היא הכרחית כדי שכל הגופים הרלוונטיים יאותגרו וינסו לעמוד בלוח הזמנים.
אילן גילאון (מרצ)
בסרט הזה כבר היינו.
היו"ר צחי הנגבי
אם אתם חושבים שצריכות להיות הצעת לגבי מועדים אחרים, אנא הגישו אותם בתהליך ההסתייגות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
נגיש בצורה מסודרת.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הגשנו. אנחנו חושבים שהתאריך לא ריאלי. אנחנו נחזור וניפגש בישיבות הבאות, בחדר הזה או אחר וניאבק על זה. זה לא ריאלי. חבל שאתם מכניסים את הכול לסל. זה לא יעבוד. תהיו ריאליים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לפחות תלמדו מהעבר.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
ללמוד מהניסיון שלך, חברת הכנסת אלהרר?
קריאה
לגבי סעיף 80. מה זה אומר לגבי השקעות תוכן ב-2015 במידה ומשנים את זה?
דנה נויפלד
התקציב הזה היה – זה לא קשור.
היו"ר צחי הנגבי
עסקנו רק בתאריך.
דנה נויפלד
אני מבינה מה היא שואלת. התקציב הזה הוא תקציב של התאגיד. כיוון שהתאגיד עוד לא התחיל לפעול אז הוא נדרש לתקציב. את מדברת על תקציב רשות השידור וזאת שאלה אחרת. זה כרגע העדכון של התקציב של הגוף החדש כשיתחיל לפעול.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
מתי אמור לקום התאגיד?
דנה נויפלד
31 במרץ.
ינון מגל (הבית היהודי)
מערכת החדשות של ערוץ 10 הוקמה תוך חודשיים. תוך חודשיים הקימו אותה כולל הכול. אם יתנו לאנשים לעבוד - - -
שלמה פילבר
זאת חוות הדעת שקיבלתי מרם לנדס כששאלתי אותו על העניין.
ברוך אסקרוב
אתה רואה מה קורה עכשיו עם לוחות הזמנים שלו.
משה שגב
הדבר היחיד שיש בתקשורת זה רם לנדס? באמת, אדוני היושב ראש. זה לא שיש לנו התנגדות לתאריך, רק תסתכלו פה על העובדים.
היו"ר צחי הנגבי
תציג את עצמך.
משה שגב
אני יושב ראש ועד עובדי הנדסה בטלוויזיה.

אתם צריכים להבין. יש פה ציבור של עובדים שהמתח והעצבים שלו גבוהים. יש גופות מסתובבות ברשות השידור וזאת לא מטאפורה. אנשים מרגישים התעללות. התאריכים האלה משגעים אותם. אנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו פה עוד חצי שנה באותו סבב. אתם צריכים להבין, מדובר בבני אדם.

לכן אני מבקש מכם שתשימו תאריך יעד שהוא הגיוני ובר ביצוע.

יש לנו ניסיון במערכות שידור. בחצי שנה לא יקום גוף. לא יעזור, לא יקום, אלא אם אתה אומר שכל עובדי רשות השידור נקלטים בגוף החדש ואתם ממשיכים לעבוד במתקן החדש. בזה אין בעיה. תוך יומיים יש תאגיד חדש.

אם הולכים על מבנים ולעבור זה לא יעבוד.
אילן גילאון (מרצ)
הכנסת תאריך סותרת את רוח החוק, אדוני. זאת התנהגות עבריינית, תסלח לי.
היו"ר צחי הנגבי
איילה חסון, בבקשה.
איילה חסון
רק הערה קטנה בהמשך לדברים שנאמרו כאן. אני מציעה שייקבע יום. אם התאגיד החדש או הרשות החדשה תקום במתקנים של רשות השידור התאריך של ההקמה 31.3 הוא תאריך רלוונטי. אם לא, אני מצטרפת לדברים של שגב. אם לא, אז התאריך לא ריאלי.
שגב משה
כמובן שלא בתל-אביב.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אני מדבר על המתקנים הקיימים בירושלים.
איילה חסון
אם המתקן הוא ברוממה בירושלים זה ריאלי. אם לא, זה לא ריאלי.
אילן גילאון (מרצ)
למה להיכנס לשאלה שלא צריך להיכנס אליה?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
הגברת חסון שאלה שאלה וקיבלה תשובה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני רוצה להציע הצעה אחרת. הרי בדיוק בשביל זה יש את המועצה. למה אנחנו פעם אחר פעם - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
המועצה צריכה לקבוע מאיפה יהיה השידור?
איתן כבל (המחנה הציוני)
לא. תסלח לי, זה מתי? איפה? ולמה? אם היתה מועצה, היא יודעת איך הדברים מתנהלים היום. היא גם יודעת לקבל את ההחלטות מתי ואיך. למה אנחנו כל הזמן נופלים בזה?
אילן גילאון (מרצ)
עד התאריך הזה גם לא תהיה מועצה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אגב, חבר הכנסת כבל, אני לא בטוח שכוונת המחוקקת היתה שהמועצה תתעסק בהיבטים הטכניים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
זה לא טכני. זה עניין מאוד מהותי. זה ההבדל בין לחיות לבין - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
שאלתה של הגברת חסון היתה טכנית לגבי המתקנים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני לא עניתי לה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אבל אני עניתי לה.
רותם אברוצקי
- - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
מר אברוצקי, הדברים מבוססים - - -
רותם אברוצקי
אבל זה לא יקרה במרץ. ומה עם סרטים דוקומנטריים שזה עסק שעובדים עליו 3 ו-5 שנים קדימה? זה לא יקרה ואנחנו נעמוד פה בפני שוקת שבורה. זה מה שיקרה. נחזור לפה. אתם תחזרו בבושת פנים ואנחנו נגיד: אמרנו לכם. מה ייצא לנו מזה?
איתן כבל (המחנה הציוני)
בשביל להעביר מישהו עדיף להעביר את המסלול של סיירת מטכ"ל. בסוף, כל רצון לשים את הדברים פה הוא פשוט – זה מדהים. הרי זאת היתה הנאיביות לפחות של חלקנו. רצינו לראות את הדברים באור מאוד חיובי, להסתכל על הדברים בצורה חיובית. סליחה, אני מתנצל. אני אעלה לקברם של צדיקים אחרי זה כדי להתנצל.
איילה חסון
רבותיי הנכבדים. יושבים פה אנשים במשך שעות ודנים, תסלחו לי, ותולשים את השערות אחד לשני. זה פוליטי, זה לא פוליטי, זה כן פוליטי, כאילו יש פה מישהו שלא ניסה להשפיע. רבותיי, אתם משחיתים את הזמן היקר של כולכם ושל כולנו לשווא. אתם מבזבזים שעות על דיון שהוא לא נכון. אתם סתם מבזבזים את הזמן.

השאלה היא בכלל לא מי ישפיע ואיך ישפיע. לא ישפיעו ולא משפיעים. כל אחד שיושב פה משפיע ואף אחד לא משפיע. זה לא נכון. זאת לא הנקודה. הנקודה היא איך עושים מבחינה מקצועית רשות שידור מקצועית? האם אפשר להקים בזימן הקצר הזה? איך ב-31 במרץ ייסגר העסק ויקום מקום חדש באותו מקום? איך זה יעבוד? מישהו נתן על זה את הדעת?

מישהו נתן על זה את הדעת איך זה יעבוד מבחינה מקצועית? איך עובד עסק כזה? איך הניתוב יעבוד? איך הקונטרול יעבוד? איזה אנשים ישבו שם? מי יסגור את השלטר בלילה ומי ידליק אותו למחרת? מי נתן על זה פה את הדעת? על מה אתם מדברים פה כל הזמן הזה? מי מפעיל פה? מי חשב על כל העסק הזה? מישהו מבין פה - - -
ינון מגל (הבית היהודי)
מה זאת אומרת? יש בן אדם שאחראי על זה, אלדד קובלנץ.
קריאה
נו, באמת, ינון.
איילה חסון
ינון, ינון, ינון, באמת.
ינון מגל (הבית היהודי)
מה זה נו באמת? יש אנשים שאחראיים על זה.
קריאות
- - -

- - - עם כל הכבוד, ינון. - - - את המערכת, עם כל הכבוד לך.
קריאה
ינון, אתה נמצא במפלגה של איש אחד. בעוד ארבע שנים אתה לא תהיה שם, תחזור אולי לרשות השידור.
ינון מגל (הבית היהודי)
מה הקשר?
איילה חסון
מה זה רלוונטי? חברים, בלי שום עניינים אישיים פה. לא אישי ולא שום דבר. אני שואלת שאלה מקצועית, עניינית – מי נותן את הדעת על איך העסק הזה יעבוד?
קריאה
אנשי המקצוע.
נחמן שי (המחנה הציוני)
בשביל זה יש מנכ"ל. מנכ"ל זמני עכשיו.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
תיכף נגיע לסעיף של המנכ"ל הזמני.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
סליחה, יש על כך תשובה פורמלית. סליחה. יש על כך תשובה. הכנ"ר אמר באופן חד-משמעי – אם תרשו לי לקרוא ממכתבו – בתנאים בעייתיים שלא ניתן לעמוד בהם, חרף בקשתנו והצעותינו לבטלם ולתקנם, הדבר לא נעשה. הוא כותב לכם: בלית ברירה - - -
היו"ר צחי הנגבי
הוא מדבר על משהו אחר. הוא מדבר על הרשות - - -
קריאה
הוא אמר בהקשר אחר.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
עכשיו הוא מתריע כי משמעות קבלת התיקון תהיה הפסקת השידור הציבורי - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
על זה המנכ"ל יענה, זה ברור.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
- - ב-1 באוקטובר. כלומר, אין לנו את הזמן המתאים, ואת צודקת לחלוטין, הדבר הזה לא יתבצע בפרק הזמן שנקבע כאן.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אתם מדברים באוויר. אם אותם אנשים ואותם מתקנים ממשיכים לעבוד, זו לא שאלה.
קריאה
נכון.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אז זו לא שאלה מי מוריד את השלטר, איילה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אין הורדת שלטר. אגב, איילה, לא תהיה הורדת שלטר. הרעיון הוא מאוד פשוט, כאשר שידורי הרדיו – עכשיו אנחנו מקבעים את שמם. "קול ישראל" ישדר ב-30 במרץ ב-24:00 בלילה, וב-24:01 זה יהיה אותו הרדיו – אני לא רוצה להגיד עם כולם - - -
אילן גילאון (מרצ)
ואם זה לא יקרה?
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
אבל זה יקרה.
אילן גילאון (מרצ)
ואם זה לא יקרה?
אורן אסף חזן (הליכוד)
אבל זה החוק. אבל אילן, זו הכוונה בחוק. אז בוא נוסיף - - -
אילן גילאון (מרצ)
זה לא יקרה. זה לא יקרה. אדוני היושב-ראש - -
קריאה
אם לא נקבע תאריך, זה לא יקרה בטוח.
אילן גילאון (מרצ)
רוח החוק הייתה שלא סוגרים עד שלא פותחים, נכון? אז למה לקבוע תאריך ולא לקבוע שתאריך ההפסקה הוא תאריך הפתיחה?
איתן כבל (המחנה הציוני)
השר אקוניס, זה לא ויכוח פוליטי.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
נכון, אני מסכים. נכון.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אם הפרוטוקול היה יכול לדבר מהפעם הקודמת – זה שיח של דה ז'ה וו. מה שאני מנסה לומר לכם בעניין הזה, אל תפילו את כולנו בתוך התהליך הזה. אנחנו חוזרים על אותו ויכוח, ועומד השר הממונה ואומר: הנה אני פה, תסמכו עלי. יכול להיות שכבר צחי יהיה עד אז.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
יכול להיות. יכול להיות שאתה תהיה. אולי אתה תהיה?
ינון מגל (הבית היהודי)
למה מבזבזים על זה את הזמן עכשיו? מה הרעיון? על מה מדברים?
איתן כבל (המחנה הציוני)
אופיר, לא כל הערה שלי נאמרת בעוקצנות.
ינון מגל (הבית היהודי)
אני לא מכיר שום תהליך שלא נותנים לו תאריך, סליחה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני לא אמרתי שלא.
ינון מגל (הבית היהודי)
אי-אפשר לעשות תהליך בלי תאריך. שבעה חודשים, קובעים דד-ליין, ובזה נגמר הסיפור.
קארין אלהרר (יש עתיד)
ריאלי.
איתן כבל (המחנה הציוני)
ינון, הוויכוח הוא לא אם יינתן או לא. אני אומר לך, אז נתנו שנה – אתה מבין? ואמרו ישבו כל אנשי המקצוע – לא אני, אני לא יודע לתת תאריך.
דוד ביטן (הליכוד)
הם כבר עובדים על זה שנה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני לא יודע לתת תאריכים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא, הם לא עובדים.
דוד ביטן (הליכוד)
אז מה הם עשו שנה שלמה?
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני לא יודע לתת תאריכים. אין לי מושג.
ינון מגל (הבית היהודי)
אז מה כן?
איתן כבל (המחנה הציוני)
אני אומר תן לפחות שנה. זמן הגיוני. אתה יודע מה? יש לי הצעה – תן לאנשי המקצוע, תגיד להם לשבת בחדר - - -
ינון מגל (הבית היהודי)
הבנתי. מי פה הקים רשות שהוא קובע שזה לא הגיוני?
היו"ר צחי הנגבי
ינון, די. איתן, שנייה אחת. רבותי, אי-אפשר לנהל ככה את הדיון, אני מאוד מבקש. רבותי, הנושא שהעלתה איילה הוא לא לדיון של המחוקק. זה נושא תפעולי, זה נושא ביצועי. הוא חשוב מאוד, בלעדיו לא יהיה כלום. אבל בשביל זה יש רשות מבצעת. אנחנו מסמיכים – והסמכנו בחוק הקודם של אלהרר, ובחוק הזה – את הגופים המבצעים לטפל בשאלות שאת מעלה. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה, לא עם השלטר ולא עם ה - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אתה צריך להכניס תאריכים לתוך - - -
היו"ר צחי הנגבי
רגע אחד. זה בהקשר האופרטיבי. אנחנו צריכים לקבוע דד-ליין. היה כבר דד-ליין בחוק הקודם, לא עמדו בו הן בגלל הבעיות הקשות שנגזרות מהסיפור הזה וגם בגלל הבחירות. כרגע אין לנו בחירות באופק. אנחנו לא יכולים להימנע מלקבוע מועד בגלל הסכנה או האפשרות שיהיו בחירות. אבל השאלה שהשר השיב עליה – ואני שוב אחדד אותה, בהנחה שאין בחירות, שבעת החודשים האלו, להערכתכם כממשלה, הם זמן די והותר לעמוד ביעד שהמחוקק הולך לקבוע להקמת התאגיד החדש? כן או לא? צריכים לדעת.
אורן אסף חזן (הליכוד)
אתה צריך לשאול את אלדד קובלנץ את השאלה הזאת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
בואו נשאל את המנכ"ל.
היו"ר צחי הנגבי
אני שואל את מי שהביא לי את החוק, זו ממשלת ישראל.
אורן אסף חזן (הליכוד)
הוא לא יכול לתת לך את התשובה התפעולית.
השר אופיר אקוניס
התשובה היא כן.
אילן גילאון (מרצ)
למה לכם - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
זאת התשובה שלי. אתם רוצים לתת לי תשובה?
אילן גילאון (מרצ)
ואם לא?
היו"ר צחי הנגבי
על כל חוק אפשר להגיד ואם לא?
אילן גילאון (מרצ)
ראיתי – אני יושב כאן - - -
היו"ר צחי הנגבי
אז תגיש הסתייגות. אנחנו לא נתעכב יותר.
אילן גילאון (מרצ)
זה בחיים לא יהיה, אתה לא מבין?
אורן אסף חזן (הליכוד)
מה אתם מציעים, להאריך את התאריך?
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא. לעניין הזה, אם יהיו הסתייגויות, אז תגישו אותן. גלילה, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
לא קיימנו דיון על זה. רגע, מה הולך פה?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
יש לי שאלה לגבי אותו סעיף.
קארין אלהרר (יש עתיד)
זה לא ריאלי.
היו"ר צחי הנגבי
גלילה, אם תחכי, אנחנו נתקדם. תתחילי.
גלילה הורנשטיין
לא לחכות, אבל למה אני צריכה להרים את הקול?
היו"ר צחי הנגבי
תרימי, גם אני מרים.
גלילה הורנשטיין
כמו שאמרו האחרים – אני מדברת בשם ההסתדרות – אנחנו לא רואים עד ה-31 במרץ איך זה יתבצע. לא בגלל הפוליטיקה, ולא בגלל שום דבר, ואני גם לא נכנסת לעניינים המקצועיים, זה בעלי המקצוע. אבל כמו שראינו, להוביל חוק כזה ותמורה כזאת, צריך יותר זמן. אולי היום, כשיש חברי כנסת חדשים, שזה חשוב להם ובוער להם, ואולי היום האוצר, שהוא יותר מודע למה שקורה ואנחנו מקווים שהמשא ומתן יהיה עם ההסתדרות, זה יוביל את זה. אבל אנחנו חושבים שבפחות מחצי שנה, אדוני, לא יכול להתבצע חוק כזה. זה דבר אחד. דבר שני - - -
ינון מגל (הבית היהודי)
אבל יש פה שבעה חודשים מהיום.
דוד ביטן (הליכוד)
פה יש שבעה חודשים.
גלילה הורנשטיין
שבעה חודשים.
דוד ביטן (הליכוד)
אז איך את אומרת?
גלילה הורנשטיין
חצי שנה, שבעה חודשים.
היו"ר צחי הנגבי
הבנתי. אנחנו לא נמשיך בדיון על התאריך.
גלילה הורנשטיין
יש דבר נוסף, שאני מבקשת שזה ימשיך להיות, שזה יחול, שיום התחילה הוא גם יום הסגירה. זה הלך פה לאיבוד, ומזה אנחנו חוששים. דנה יודעת על מה אני מדברת. יום התחילה הוא יום הסגירה. וכרגע לא חשוב אם מרימים או מורידים את השלטר, אבל שזה יהיה כתוב.
היו"ר צחי הנגבי
זה המצב, אבל האם צריך לעשות שינוי - - -
שלמה פילבר
זה כתוב בסעיף 100.
היו"ר צחי הנגבי
זה כתוב בחוק המקורי.
אילן גילאון (מרצ)
יום הפתיחה הוא יום הסגירה.
גלילה הורנשטיין
לא יודעת, אתם משנים כל מיני - - -
השר אופיר אקוניס
לא שינינו כלום.
דנה נויפלד
לא נגענו בזה. זה נשאר אותו דבר.
קריאה
אחרת ניקלע למצב שאנחנו עכשיו בו.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
לא ניקלע.
אילן גילאון (מרצ)
השאלה היא אם העיקרון הזה מקובל עליך, אדוני השר, שיום הפתיחה הוא יום הסגירה? למה אתם שמים אבני ריחיים - - -
היו"ר צחי הנגבי
אדוני, אין לך רשות דיבור, בבקשה.
אילן גילאון (מרצ)
לא נתת לי.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
צחי, לגבי אותו סעיף - - -
היו"ר צחי הנגבי
חבר'ה, נשאלה שאלה, היועצת המשפטית צריכה להשיב, תמתינו.
דנה נויפלד
גלילה, סעיף 100 נשאר כמו שהוא, והוא קובע באופן מפורש שהרשות תחדל לקיים שידורים ותחדל מכל פעילות הקשורה לשידורים ביום התחילה. ביום התחילה קורים שני דברים – אחד, הרשות מפסיקה לשדר, שתיים, תאגיד השידור הישראלי מתחיל לשדר.
היו"ר צחי הנגבי
לעניין הזה, גטאס, יש לך מה להגיד?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
משנים בסעיף הזה רק את התאריך ולא את הסכום. למה לא משנים בהתאם את הסכומים? הסכומים האלה נקבעו לגבי 2015, עכשיו את משנה את זה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, הדבר הזה הוא לא טכני. סעיף 100 כמו שהקריאה אותו היועצת המשפטית של המשרד אומר שהרשות תחדל לקיים שידורים ותחדל מכל פעילות הקשורה לשידורים ביום התחילה. זה מה שנאמר, על יום התחילה. על יום התחילה.
היו"ר צחי הנגבי
זה החוק. אתה אישרת.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
הוא אומר: מפסיקה רשות השידור לשדר. אין לנו שום מנגנון בחוק שמבטיח בפועל שמשהו אחר כן ישדר.
דנה נויפלד
יש, סעיף 92.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
לא. סעיף 92 אומר לנו דבר אחר. סעיף 92 אומר לנו מהו התאריך של יום התחילה.
דנה נויפלד
לא, כתוב בו שהתאגיד יתחיל לשדר ביום התחילה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
בסדר, אז יום התחילה – אין לנו שום מנגנון שמבטיח בחוק. אגב, גם לא יכול להיות מנגנון שמבטיח בחוק שתהיה תחילה כאשר כל הגורמים המקצועיים אומרים שזה לא יקרה. לכן התוצאה המעשית תהיה - - -
היו"ר צחי הנגבי
תגיש הסתייגות.
שלמה פילבר
איזה גורמים מקצועיים?
דב חנין (הרשימה המשותפת)
התוצאה המעשית תהיה - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
המנכ"ל.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
- - שרשות השידור תפסיק לשדר, אבל לא יהיה שום דבר אחר שיוכל לשדר. לא יהיה.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. אתה חוזר על מה שאחרים אמרו. אתה יכול להגיש הסתייגות.
קריאה
- - - אנשים שיודעים מה הם עושים. הם מבינים בתחום הזה, והם אומרים לך שזה לא ריאלי - - -
היו"ר צחי הנגבי
אדוני, הבנו את המסר, הרי לא נישאר בו לנצח. הממשלה עומדת על עמדתה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אוקיי, תעמדו ותחזרו אלינו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אנחנו כאן מדברים, אבל אני חושבת שראוי שנשמע את המנכ"ל הזמני, שהוא זה שעושה את העבודה היומיומית. נשמע מה הוא חושב על התאריך הזה.
קריאה
אני רוצה להבין, הרי שנה שלמה הוא גם עסק בזה.
היו"ר צחי הנגבי
הוא לא פה.
קריאה
לא. מה זה עסק בזה? איך אפשר לעסוק כשאי-אפשר לעשות כלום? שום דבר לא משוחרר.
קריאה
הוא הכין את עצמו.
אלעד מן
עורך דין אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה". לשם הגילוי המלא, אני אגיד שאני גם מייצג, יחד עם יובל יועז, את חבר הכנסת מרגלית בבג"ץ שהוגש הבוקר על מינוי המועצה. הערה קטנה לעניין תאריך התחילה, שממשיכה את ההערה של חבר הכנסת כבל. בנסיבות הקיימות, מכיוון שהגוף המקצועי שמכיר ואמור לפקח על השידורים אמור להיות המועצה, סביר יותר להעביר את סמכות קביעת יום התחילה, שהוא גם יום סיום השידורים של הרשות הישנה, למועצה. היא זו שבתהליך המסודר שייקבע תעקוב אחרי התקדמות הקמת השידור החדש ותקבע בסמכותה באופן עצמאי את התאריך הנכון והמתאים ביותר לכינון - - -
שלמה פילבר
אין לה סמכות לפני יום התחילה. אתה ממציא משהו שלא כתוב בחוק.
אלעד מן
בעניין הזה אנחנו חלוקים.
היו"ר צחי הנגבי
בסדר. חבר הכנסת כבל יכול להגיש הסתייגות ברוח של מה שאתה מציע.
אלעד מן
וזה ישרת את כל החששות שעלו כאן.
ענת אסולין
אני גם רוצה להגיד משהו בעניין הזה. אי-אפשר לייצר תכנים דרמטיים ולא דוקומנטריים – בפחות משנה לכתוב סדרת טלוויזיה. הממשלה יכולה להחליט את זה, היא לא יכולה לכתוב סדרות טלוויזיה, להפיק אותן, לערוך אותן ולשדר אותן. זה לא יכול להיות בזמן כזה גם אם זה יהיה אורי גלר.
שלמה פילבר
הרצף ממשיך. הרצף ממשיך. אתם מקבלים היום - - -
ירמי קדוש
- - - יש הפקות קנויות מה הבעיה?
ענת אסולין
מה זה הפקות קנויות? על מה אתה מדבר? אתה לא מבין - - -
ירמי קדושי
הגיע הזמן שתקנו הפקות קנויות. אני מבין. אני גם יצרתי - - -
ענת אסולין
קנויות מאיפה?
ירמי קדושי
קנויות, מוכנות.
ענת אסולין
מאיפה?
ירמי קדושי
הם לא צריכים - - - הם לא צריכים להיות גוף משדר ולהתערב בתוכן. הם לא צריכים להיות גוף משדר ולהתערב בתוכן. הם יכולים לקנות הפקות מוכנות.
ענת אסולין
מאיפה?
ירמי קדושי
מוכנות מהשוק. רוצים שיספקו אותם.
ענת אסולין
מאיפה?
היו"ר צחי הנגבי
אוקיי, רבותי, ענת, ענת, אני רוצה לשמוע - - -
ירמי קדושי
למה חסר סרטים? לא חסר.
היו"ר צחי הנגבי
מר קדושי, תירגע. תשובת היועצת המשפטית לעניין.
דנה נויפלד
זה נכון מה שאת אומרת, ולכן יש המחאת זכויות. רשות השידור עדיין פועלת.
ענת אסולין
היא לא מקדמת סדרות. היא לא מקדמת סדרות, זו אגדה. לא מקדמים סדרות, לא חותמים על סדרות.
דוד ביטן (הליכוד)
זה לא קשור להמחאת זכויות בכלל.
היו"ר צחי הנגבי
אני לא יכול לפתור את הבעיה הזו.
ענת אסולין
אז בשביל מה כל הדיון הזה?
דוד ביטן (הליכוד)
היא צודקת בטענה הזאת, אבל זה לא קשור להמחאות זכויות. אין כסף היום להתחיל להכין סדרות, זה הכול, זה מה שהיא אומרת. כשיגיע המצב, לא יהיה - - -
ענת אסולין
זה שנה וחצי עד שסדרת טלוויזיה תהיה על המסך, נקודה.
עופרה אייבר
לא יצאה אף דרמה לדרך, לא יצאו עוד דרמות לדרך.
היו"ר צחי הנגבי
אבל הוועדה הזאת לא יכולה עכשיו להתחיל לנהל את ענייני הדרמות.
ענת אסולין
אין לרשות השידור סדרה אחת במדף, כולנו יודעים את זה.
היו"ר צחי הנגבי
תיקון סעיף 5.
קריאה
אז תעשו "אקס פקטור".
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא שומעים את המנכ"ל הזמני?
היו"ר צחי הנגבי
לא.
ענת אסולין
יקנו מחו"ל וממנו.
היו"ר צחי הנגבי
יש עמדת ממשלה, אני לא צריך לפרוט את כל אחד - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל שיגיד מה ריאלי ומה לא, אז מה?
שלמה פילבר
הוא לא יכול לדעת לפני שהוא ידע כמה עובדי רשות השידור - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
למה הוא לא יכול לדעת?
שלמה פילבר
אני אסביר לך. הוא לא יכול לדעת לפני שהוא ידע כמה עובדי רשות השידור נשארים או הולכים, כמה הוא צריך לגייס, באיזה אולפנים הוא עובד. לפי זה תתבהר התמונה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אז אתה יודע? אז אתה יודע? באמת אני שואלת.
שלמה פילבר
אנחנו יודעים שבמצב אתגרי אפשר לעמוד בזה, זה הכול.
קריאה
ממש לא, זה לא נכון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
גם קודם היה המצב אתגרי.
ענת אסולין
שלמה, עם כל הכבוד, אתה לא תסריטאי, אתה לא מפיק, אתה לא עורך.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל גם קודם היה מצב אתגרי ולא קרה כלום.
נחמן שי (המחנה הציוני)
שלמה, לא הקמת מעולם גוף שידור. אני אומר לך, זה בלתי אפשרי.
שלמה פילבר
עשיתי כמה דברים יותר מסובכים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
יכול להיות.
ענת אסולין
בוא נראה אותך כותב סדרת טלוויזיה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לא גוף שידור. לא גוף שידור. זה לא יעבוד, אני אומר לך. אני עשיתי את זה, זה לא יעבוד. אבל חבל לי, אתם תחזרו. אתם - - -
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת שי, די.
דנה נויפלד
"תיקון סעיף 95 – בסעיף 95 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ד), במקום "עד למינוי מנהל כללי קבוע בידי המועצה, לפי הוראות סעיף 38" יבוא "עד תום שנה מיום התחילה" ובמקום "הסעיף האמור" יבוא "סעיף 38"".

אני אסביר פסקה-פסקה, סעיף-סעיף.
אתי בנדלר
לפסקה (1) יש לי הערות.
דנה נויפלד
אז אני אסביר מה הפסקה הזאת עושה. כיום החוק העיקרי קובע שהמינוי של המנהל הכללי הזמני הוא עד המועד של המינוי של המנהל הקבוע. התיקון כאן הוא שבמקום החילופים במינוי המנכ"ל הקבוע, המנהל הכללי הזמני יכהן עד תום שנה מיום התחילה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
למה?
דנה נויפלד
אני רוצה להעיר הערה כללית על הסעיפים שעכשיו אנחנו מתחילים לקרוא. יש שני תהליכים מקבילים שצריכים לקרות. אחד מהם הוא כינון התאגיד במהירות הרבה ביותר האפשרית. וזה נכון, ונאמרו פה הערות רבות, אבל לא הוצג הצד השני. זה נכון שבתהליכים רגילים התהליכים אורכים זמן, בין היתר, גם בגלל הבקרות שיש עליהם. מהצד השני, אנחנו ניסינו ליצור פה תהליכים שהם יחסית מהירים יותר, ותיכף תראו איך גם ניסינו בכל זאת ליצור בקרות, אבל גם ליצור את האפשרות שהתאגיד יקום ויתחיל לשדר במהירות הרבה ביותר. הסעיף הזה נועד ליצור את הקשר בין אותו מנכ"ל זמני, שבסעיף הבא – תיכף אתם תראו – תוענק לו אפשרות לקחת הרבה מאוד עובדים – שיהיה זמן מינימלי, כדי שהוא גם יישא באחריות לבחירה של אותם עובדים. כי מנהל זמני שייקח 400 עובדים ויצטרך לעזוב שבוע אחר-כך לא יישא בתוצאות של בחירת אותם עובדים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
כמה עובדים הוא יקבל ביום? ביום? ביום? תעשי ביום. כמה?
שלמה פילבר
זה לא הוא לבד, זה סמנכ"ל כוח אדם, ואלו אנשים שעובדים תחתיו, וזה חברות. זה מספיק. יש אפשרות לגייס 400 עובדים בחצי שנה.
דנה נויפלד
אני רוצה לנסות להשלים להסביר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
עורכת הדין נויפלד, אני רק רוצה לשאול שאלה.
דוד ביטן (הליכוד)
אפשר - - - את הרוב מהרשות הקיימת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
המטרה הייתה לבנות משהו חדש מן היסוד.
ינון מגל (הבית היהודי)
זה שניים ביום, איתן.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני מבינה שיש מנכ"ל זמני כדי להכין תשתית. אבל מראש אמרנו שהמנכ"ל הזמני עושה פעולות מצומצמות מאוד כדי שהמנכ"ל החדש שייכנס יתחיל בבנייה האמתית, לרבות העסקה, לרבות תכנים. עכשיו, לא רק שאתם נותנים למנכ"ל הזמני סמכויות, אתם גם נותנים לו להישאר שנה אחרי בתפקיד. אז אתם אומרים למנכ"ל החדש – שאמור, לכאורה, על-פי כוונת המחוקק המקורי, ליצור את כל הדבר החדש הזה – זה מה יש, קבל את זה, ואם לא – זה הסיפור.
דנה נויפלד
אני רוצה בכל זאת לנסות לשכנע ולהסביר מה הייתה הדילמה ואיך ניסינו לפתור אותה. אין פה פתרונות קלים בחוק הזה ובניסיון לבנות את התאגיד. זה לא מצב רגיל שיש פתרון קסם שהוא פתרון קל ונקי במובן שאת מדברת עליו. גם אז, אני אזכיר לך, יושבת-ראש הוועדה לשעבר, שהייתה דילמה גדולה מאוד מה לעשות עם המנכ"ל הראשון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
נכון.
דנה נויפלד
והדעה לאפשר מנכ"ל שהוא נכה מבחינת סמכויותיו היא לא הייתה ברירה קלה גם אז. וגם אז הוועדה התלבטה בין מנכ"ל זמני מלא לתקופה מסוימת לבין מנכ"ל זמני באופן שבסוף הוועדה קבעה. כשרואים מה הסמכויות שנתונות למנכ"ל הזמני – עוד לפני שהגענו לוועדה, עוד לפני 400 עובדים – ראינו שיש קשיים רבים מאוד כאשר המנכ"ל הראשון – גם אם הוא זמני וגם הוא קבוע – הוא נכה מבחינת הסמכויות שהוענקו לו. ולכן, כדי ליצור קשר ישיר בין התפקידים שתיכף לפי הסעיף יוענקו לו לבין האחריות והצורך שהוא יישא בהשלכות של בחירותיו, נמצא שהדרך לגשר בין השניים היא לקבוע תקופת כהונה ארוכה יותר. זאת אומרת שבפועל הוא יכהן כשנתיים, אם הוא ימשיך בתפקידו – הוא לא כאן – עד שנה מיום התחילה. יהיה לו זמן מספיק בשביל – מצד אחד, לקבל לעבודה ולהעסיק את אותם עובדים, ומצד שני, הוא גם יישא באחריות להם בגלל שהוא כבר יהיה אחראי על תחילת השידורים.
רועי פולקמן (כולנו)
אפשר רק לשאול שאלה בעניין? שאלה קצרה. אני מבין את ההיגיון, ויש בזה היגיון רב. אבל אם יש כוונה למנות בטווח של חצי שנה את המועצה, למה כשכבר תהיה המועצה – לצורך העניין, במרץ, שזו הכוונה, אני אשמח להבין איפה אנחנו מבטיחים את זה, איך זה מוחלט בחוק – הוא לא יהיה כפוף לנהלים לפי החוק המקורי? כי כתוב שלכאורה שנה - - -
דנה נויפלד
הוא לא כפוף. זה לא נכון.
רועי פולקמן (כולנו)
ברגע שיש מועצה – אדוני היושב-ראש, האם אנחנו - - -
קריאה
הוא לא כפוף לה.
שלמה פילבר
הוא מסיים את תפקידו שנה מיום התחילה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה מאה אחוז, זה מצוין.
דנה נויפלד
הסעיף הזה נוגע רק לתקופת הכהונה, הוא לא נוגע - - -
רועי פולקמן (כולנו)
מצוין. האם אנחנו יכולים להבטיח שיצוין מתי תמונה המועצה? שיהיה ברור. אם זה מרץ, אז מרץ, בואו נרשום את זה.
ענת אסולין
האם הוא רשאי למנות עורך תוכן?
קריאה
התשובה היא כן.
היו"ר צחי הנגבי
- - - אבל זה כתוב.
נחמן שי (המחנה הציוני)
צחי, אפילו לשיטתכם, המפתח להקמת התאגיד הישראלי הזה הוא במינוי מנכ"ל. זה הדבר הכי חשוב. מנכ"ל הוא האיש שצריך להוביל אותו. אתם לוקחים מנכ"ל זמני, נותנים לו סמכויות של מנכ"ל קבוע, ואחר-כך אתם תביאו מנכ"ל קבוע. זה לא יעבוד. מועצה, מנכ"ל – זו דרך המלך, למה אתם הולכים ההיפך? אני לא מבין. אמרתם לי שאתם רצים עם המועצה הזאת או אחרת, תמנו אותה, שלמה. תמנו אותה במהירות, היא תבחר את המנכ"ל, ואז אתם בתוך התהליך, זה הכי טוב. וזה היה המסלול הראשון שהלכתם בו, עכשיו הפכתם את זה. אני לא יודע מה אתם רוצים לעשות.
שלמה פילבר
כרגע יש רשות שמשדרת כבר מעל שנה בלי אף פיקוח עליה. אתה מבקש להאריך את זה בעוד חצי שנה לפחות כדי שנסדר את העניינים הפורמליים.
קריאה
מידית.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לא, שלמה. תמנה עכשיו מועצה, והמעוצה תמנה מנכ"ל. המנכ"ל יעשה את הפעולות - - -
שלמה פילבר
זה תהליך של חצי שנה, ואז הוא יצטרך לבנות - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא נכון, הוא רק צריך לחתום.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה יהיה יותר נכון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
שר התקשורת יחתום, ויש לו מועצה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
- - - למה לשיטתכם - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה לא לשיטתי - - -
שלמה פילבר
וברנר בודקת אותה. אם מישהו נפל, חוזרים אחורה, ואחר-כך צריכים למנות אותה וצריכים להוציא ועדת איתור. הם צריכים להוציא פרסום לוועדת איתור, לקבל מועמדים, לראיין אותם, למנות אותם.
קארין אלהרר (יש עתיד)
שנה ברנר לא עבד?
דב חנין (הרשימה המשותפת)
למה אתם לא ממנים מועצה? אני לא מבין.
היו"ר צחי הנגבי
למה אתם לא נותנים לתת תשובה?
דנה נויפלד
תהליכי מינוי של כל גוף – בטח בסדר גודל כזה, זה תהליך שאורך זמן. זה לא דבר שאפשר לעשות אותו מהיום למחר, בלי קשר - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
אבל אתם הצעתם את זה בחוק. זה היה כתוב בחוק, להקים את המועצה הזאת. באמת, זה מפליא אתכם?
היו"ר צחי הנגבי
אל תפריע. אל תפריע. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
דנה נויפלד
שוב, אני רוצה להזכיר מאיפה אנחנו יוצאים. אני לא מתייחסת עכשיו לשאלת אי-המינוי של המועצה. אני מתייחסת עכשיו למינוי של המנכ"ל.
קארין אלהרר (יש עתיד)
דווקא הייתי שמחה לשמוע את ההתייחסות.
דנה נויפלד
כל מינוי, גם מינוי של מנכ"ל קבוע – גם אם המועצה הייתה מתמנת ברגע זה – אורך מספר חודשים. תהליכים כבר החלו על-ידי המנכ"ל הזמני. ולכן, בשביל לא לבזבז עוד זמן, הסעיף הזה אמור לגשר על אותה תקופה על מנת שהוא יוכל להתחיל לפעול, ויהיו בידיו כל הסמכויות על מנת שהוא יוכל לגרום לזה שהתאגיד יוכל לשדר כמה שיותר מהר, שזו, להבנתי, הכוונה של כל היושבים כאן, שתקופת המעבר תהיה מצומצמת עד כמה שניתן. זאת הכוונה של הסעיפים שאנחנו מביאים היום, וגם לעניין הרחבת סמכויותיו של המנכ"ל הזמני.
קארין אלהרר (יש עתיד)
איפה מינוי המועצה תקוע? את יכולה להסביר? איפה תקוע מינוי המועצה?
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, אתם חוזרים כל הזמן למועצה. הממשלה - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל תבין, אדוני היושב-ראש, זה הבסיס.
היו"ר צחי הנגבי
אבל אנחנו לא יכולים בעניין הזה לגשר על הפער בין - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל זה הבסיס.
היו"ר צחי הנגבי
לא. יש לכם מחלוקת אתנו. אנחנו לא חושבים שהנושא של המועצה – כרגע – הוא חיוני. הוא יהיה כבסיס לתאגיד החדש. הגשתם בג"ץ, יש לכם הסתייגויות - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אני לא הגשתי בג"ץ, אני רוצה לדעת איפה זה עומד.
היו"ר צחי הנגבי
לא משנה. יש מי שהגיש, זה לגיטימי, אראל מרגלית.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל אדוני היושב-ראש, זה לא לגיטימי לדעת איפה הדבר הזה עומד?
היו"ר צחי הנגבי
הדבר הזה עומד בזה שהממשלה הסבירה שכל התהליכים האלה יבוצעו במקביל להקמת כל מה שאנחנו עושים עכשיו. אתם לא מקבלים את זה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אבל מה הבעיה להגיד לי איפה זה? אני מקבלת, תסביר לי איפה זה עומד.
שלמה פילבר
מאוד פשוט. אמרתי בתחילת הדברים, ברגע שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית, ראש הממשלה יחתום על הבקשה, ומאותו רגע זה עובר לוועדה הציבורית וזה יוצא מהידיים שלנו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
רגע, אז כל שנותר זה לחתום?
שלמה פילבר
זה יוצא מהידיים שלנו בלוחות הזמנים של השופטים של הוועדה, של ועדת האיתור, של כל - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
אדוני המנכ"ל, שאלה פשוטה, כל שנותר הוא לחתום? כל שנותר הוא לחתום?
יואב קיש (הליכוד)
עושים את זה רק אחרי שיש חוק והוא סגור.
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא שאלתי מתי עושים את זה.
יואב קיש (הליכוד)
אני יודע, תמיד את רוצה לשמוע את מה רוצה לשמוע.
קארין אלהרר (יש עתיד)
נכון. ככה זה עובד. אני רוצה להבין, כל שנותר הוא לחתום?
שלמה פילבר
נכון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אז למה אתם לא חותמים עכשיו?
היו"ר צחי הנגבי
הסבירו לך למה. את רוצה לחזור על זה שוב ושוב ושוב.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כן, שזה יישמע הגיוני.
היו"ר צחי הנגבי
יוסי יונה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אני ויתרתי.
היו"ר צחי הנגבי
ויתרת. אתי בנדלר.
אתי בנדלר
אני מבקשת לפסקה (1) הערה קצרה ושאלה קצרה. ההערה הקצרה היא שאני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לכך שייתכן שהיו מעומדים נוספים שהיו מגישים את מועמדותם לתפקיד מנכ"ל זמני לו היו יודעים שהיקף הסמכויות שיינתנו לו ואורך התקופה יהיו כפי שעכשיו מוצע לתקן. ויכול להיות שנבחר מנכ"ל זמני הטוב ביותר, אבל בשל נוסח החוק לא הגישו את מועמדותם אולי מועמדים טובים נוספים.
דוד ביטן (הליכוד)
על איזה סעיף את מדברת?
אתי בנדלר
לגבי פסקה (1) בסעיף שלנו, סעיף קטן (ד). תיקון סעיף קטן (ד) לסעיף 95. מדובר בו על הארכת תקופת מינוי המנכ"ל הזמני. השאלה היא: באותו סעיף קטן, בהמשך שלו נאמר שאין באמור, זאת אומרת הקצבת תקופת הכהונה של המנכ"ל הזמני, כדי למנוע את מינויו לתפקיד המנהל הכללי לפי הוראות סעיף 38. דהיינו, המנכ"ל הזמני יכול להגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל קבוע. תקופת כהונתו של המנכ"ל הקבוע בהתאם לסעיף 40(א) היא ארבע שנים, עם אפשרות להאריך את זה לתקופה נוספת של ארבע שנים נוספות. השאלה היא: במקרה שהמנכ"ל הזמני יגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל קבוע, האם גם אז תתחמו את תקופת כהונתנו המרבית לשמונה שנים, או שמא יהיה אז עשר שנים? אם הוא ייבחר, כמובן, לתפקיד זה. הדברים לא ברורים מהנוסח.
דוד ביטן (הליכוד)
זאת אומרת, להפחית לו את התקופה של המנכ"ל הזמני.
קריאה
הם ברורים מאוד.
אתי בנדלר
בדיוק ככה.
דוד ביטן (הליכוד)
נשמע הגיוני.
אתי בנדלר
אם התקופה הזאת תיכלל בתקופת הכהונה שלו כמנכ"ל קבוע, ככל שהוא ייבחר, או - - -
דוד ביטן (הליכוד)
יהיה כתוב שנפחית לו את התקופה שהוא היה מנכ"ל זמני. זה נשמע הגיוני, סביר מאוד.
אתי בנדלר
זאת אומרת שאם המנכ"ל הזמני ייבחר להיות מנכ"ל קבוע, תקופת כהונתו הראשונה תהיה שנתיים נוספות.
דוד ביטן (הליכוד)
תהיה מרגע שהוא התחיל.
אתי בנדלר
שנתיים נוספות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אם הוא בעצמו, אבל אם מישהו חדש - - -
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
מה זה משנה? למה לגעת בעניין פרסונלי?
איתן כבל (המחנה הציוני)
אם הייתה מועצה, אז היא הייתה יודעת להתעסק בכל הדברים האלה. למשל.
אתי בנדלר
סליחה, עניין פרסונלי - - - המחוקק יחליט - -
שלמה פילבר
מה שיחליטו חברי הכנסת.
אתי בנדלר
- - להגדיל תקופת כהונה של מנכ"ל לשמונה שנים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
תשנו את הנוסח הזה תציעי את הניסוח.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אבל זה לא חקיקה ראשית.
דוד ביטן (הליכוד)
הערה הגיונית ביותר.
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, הלך הרוחות פה הוא פשוט. כל מקרה, אדם לא יכול לכהן יותר משמונה שנים, ואת זה תנסחי. בואו נתקדם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה כמו מעצר לפני משפט.
דוד ביטן (הליכוד)
קארין, זה בסדר ההערה הזאת?
קארין אלהרר (יש עתיד)
לא שמעתי את ההערה שלך.
דנה נויפלד
"(2) בסעיף קטן (ה), אחרי "יעסוק" יבוא "עד יום התחילה" ובמקום "בלבד" יבוא "ובכל פעולה אחרת הנדרשת לשם היערכות התאגיד לקיום שידורים ביום התחילה; החל ביום התחילה ועד תום תקופת כהונתו ימלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי לפי חוק זה ויחולו לגביו כל הוראות החוק החלות על המנהל הכללי"".

זה הסעיף שמקנה למנכ"ל הזמני את כל הסמכויות הנדרשות לו לשם היערכות התאגיד לקיום השידורים ביום התחילה.
היו"ר צחי הנגבי
אין בעיה. זה בסדר.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
יש לנו בעיה גדולה עם זה.
דנה נויפלד
"(3) סעיף קטן (ו) – בטל".

סעיף (ו) קובע את האיסור המוחלט והמפורש של המנהל הכללי הזמני לעסוק ברכישה של תוכן חדש. אנחנו נגיע לתיקון המקביל, שבו האישור של רכישה של הפקות מקומיות קנויות בידי רשות השידור – לפי החוק היום צריכה להיעשות בהסכמה של יושב-ראש המועצה, ואם הוא לא מונה, אז באישורו של המנהל הכללי. תיכף תראו את התיקון של הסעיף. אנחנו נעביר את הסמכות הזאת לאישור ההפקות למנהל הכללי הזמני כדי שיהיה תיאום, כמו שענת העלתה קודם, בין הגוף הישן לגוף החדש, בגלל שהזכויות להפקות מקומיות מונחות מהגוף הישן לגוף החדש.
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו עוברים לסעיף הבא.
איילה חסון
אני מבקשת שיהיה פיקוח כלכלי נאות יותר בנושא הזה. שיהיה פיקוח כלכלי יותר נאות בנושא הזה.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
מה זאת אומרת כלכלי?
איילה חסון
שיהיה פיקוח על הוצאת כספים מרשות השידור יותר ממה שנעשה בעבר.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
שיהיה פיקוח כספי הכוונה.
איילה חסון
כן.
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס
מה שנעשה השנה.
שלמה פילבר
איילה, את צודקת, אבל זה התפקיד של כונס הנכסים הרשמי, ואם צריך להוסיף עוד - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
לא, היא מתכוונת למנהל הזמני.
איילה חסון
- - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
למנכ"ל הזמני.
איילה חסון
- - - לא, חס וחלילה, לא בשנה הזאת.
היו"ר צחי הנגבי
את מדברת על התאגיד החדש?
שלמה פילבר
בתאגיד החדש כבר תהיה מועצה ביום שבו הוא יתחיל לפעול.
דוד ביטן (הליכוד)
תהיה מועצה, וזו האחריות שלה.
היו"ר צחי הנגבי
זה בדיוק כתוב בסמכויות המועצה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
על זה דיברנו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
על זה אנחנו מדברים. המנהל הזמני מקבל סמכויות מעל ומעבר.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל זה תפקיד המועצה, מה שהיא אמרה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אבל אין מועצה.
דוד ביטן (הליכוד)
היא תהיה. ב-1.4 היא תהיה.
היו"ר צחי הנגבי
עוד פעם תשאלו על המועצה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
רק ב-1.4?
היו"ר צחי הנגבי
עוד פעם תשאלו על המועצה?
דוד ביטן (הליכוד)
לא, זה תחילת - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
אנחנו לא שואלים על המועצה, צחי.
היו"ר צחי הנגבי
הוא אמר תשובה – יעבור החוק - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
לא על המועצה, אנחנו לא חוזרים על המועצה, צחי. בבקשה, ברשותך, התיקון שנעשה לחוק הקודם, מה היה? אני חושב שכולכם הבנתם שלמנכ"ל הזמני סמכויות גורפות מדי. אז עובדה שזה בא בלי הסמכויות הגורפות. היום זה בא עם סמכויות גורפות יותר.
דוד ביטן (הליכוד)
מרוב סמכויות לא הקימו כלום עדיין, אתה מבין?
קארין אלהרר (יש עתיד)
בתיאוריה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
לא, לא, אז זה היה רק 400 עובדים, זה לא היה בתכנים, לא חטיבת החדשות. היום יש את כל זה.
היו"ר צחי הנגבי
צריך להתמקד בתאגיד החדש.
רועי פולקמן (כולנו)
צריך לקדם את ההקמה, זה הדבר הדחוף.
היו"ר צחי הנגבי
בדיוק. זה הדבר הבסיסי. אנחנו תקועים כל הזמן במה קורה עכשיו.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
ברור. אבל הקרבנו המון בשביל ההקמה. מה הקרבנו? מנכ"ל עם סמכויות גדולות מאוד.
היו"ר צחי הנגבי
כי אנחנו רוצים שבחצי השנה הזאת לא יהיה ריק. שתהיה בכל זאת רשות שידור ותאגיד מתפקד. סעיף הבא, בבקשה. זה הסעיף שהוא רלוונטי. בואו נשמע את כל הסעיף.
דנה נויפלד
אני רק רוצה להגיד, אם אפשר, בחוק החדש נקבעו הרבה מאוד מנגנונים בעקבות לקחים, גם לקחים בעקבות פעילות רשות השידור שאמורים להיות עוד "שלייקסים" נקרא להם בנוגע להתנהלות התקציבית של הגוף החדש. אז תנוח דעתך לעניין הזה, בסדר?

""(ח1) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ח), ועל אף הוראות סעיף 52, המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה, לפני יום התחילה, עד 400 עובדים הנדרשים לשם היערכות תאגיד השידור הישראלי לקיום השידורים ביום התחילה גם אם טרם נקבעה מגבלת שיא כוח אדם; קבלת העובדים לפי פסקה זו תיעשה בהליך שוויוני ושקוף לפי כללים שיפרסם המנהל הכללי באתר האינטרנט של התאגיד או של משרד התקשורת.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לאחר מינויו של מנהל חטיבת החדשות הראשון, קבלת עובדים למשרות מהסוגים המנויים בסעיף 52(ב)(2) תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי הזמני.

(3) מונתה המועצה, המשך קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה ושלא בהתאם לסעיף 52 טעון את אישורה; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים שתקבע.

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאמור בסעיף 96.

(5) מספר העובדים שיתקבלו לעבודה לפי פסקה (1) טעון אישור הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר".

עכשיו חשוב לי לנסות להסביר לפני ההערות כי תהיה פה התנפלות.
קריאה
בטח שתהיה התנפלות.
דנה נויפלד
אני רוצה להסביר כמה עקרונות שיש בסעיף הזה. ניסינו - - -
אריאל יעקובי
בגלל זה אגף התקציבים שהבטיח פה בישיבות לא נמצא פה, אדוני היושב-ראש. איפה עופר מרגלית, שאמר פה אני אחראי, אתם אצלי תקבלו משכורות?
היו"ר צחי הנגבי
אדוני, שב בבקשה. שב, אתה לא ברשות דיבור. אתה יכול להירשם. תירגע. תירגע, יהיה לנו פה דיון. בבקשה.
דנה נויפלד
הסעיף הזה תוקן בהתייחס להערות שניתנו פה בפעם הקודמת, שהנוסח לא היה מספיק ברור. כך רואה את זה אתי בנדלר, בעדינות. אז אני אנסה להסביר בכל זאת את ההבהרות שניסינו להכניס ואת האיזונים שניסינו להכניס, חברת הכנסת אלהרר, גם בהקשר להערות שלך. העיקרון הראשון הוא שהמנהל הכללי הזמני רשאי לקחת עד 400 עובדים לעבודה, ואלו העובדים שנדרשים לשם התחלת השידורים ביום התחילה. גם אם אין עדיין מגבלת שיא כוח אדם – אם אתם זוכרים, החוק קובע שהמועצה תקבע מגבלת שיא כוח אדם, ויש אפשרות לעדכן את אותה מגבלת שיא כוח אדם. גם אם הייתה מועצה, היה ניתן לשוב ולעדכן את אותה מגבלה של מספר עובדים. בנוסף, יהיה ניתן לפי הסעיף הזה – וזה לשאלתה של הגברת בנדלר בפעם הקודמת – להעסיק את כל סוגי העובדים, הן עיתונאים והן שאינם עיתונאים.
ענת אסולין
אבל מה עם מנהלי מחלקות?
דנה נויפלד
הכלל הנוסף שניסינו לקבוע כאן הוא שהתהליך יהיה תהליך שוויוני ושקוף, שייקבעו כללים לעניין הזה, והם יצטרכו להיות מפורסמים. אם לא יהיה אתר אינטרנט לתאגיד השידור, הכללים האלה יפורסמו באתר משרד התקשורת.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
גברתי, אפילו בחברה פרטית - - -
דנה נויפלד
המנהל הכללי הזמני של התאגיד - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
הוא יקבע את הכללים שלפיהם הוא יגייס את העובדים?
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
גברתי, אפילו בחברה פרטית תהליך קבלת העובדים יותר - - -
קריאות
- - -
היו"ר צחי הנגבי
רבותי, סליחה, סליחה. חבר'ה, אני לא מבין אתכם. אף אחד לא עוזב את הדיון ולא הולך. אין טעם להצביע. שמונה אנשים כבר הרימו ידיים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
400 עובדים בידי - - - לפחות תעשו ועדת כוח אדם.
היו"ר צחי הנגבי
סלח לי. סלח לי. אנחנו לא רוצים עכשיו הערות מהצד, לא מהח"כים ולא מאחרים.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אלו הסתייגויות.
היו"ר צחי הנגבי
שנייה. כל אחד יירשם לשאול, להבין. הכול יהיה ברור. אבל את הבסיס, אני מבקש, תאפשרו ליועצת המשפטית של משרד התקשורת להסביר, ואז יהיו לכם פחות שאלות.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
אבל היא סיימה את הסעיף.
היו"ר צחי הנגבי
היא לא. היא מסבירה אותו עכשיו.
דנה נויפלד
אני אסיים בשני משפטים כדי שזה יהיה ברור יותר. חשוב לי להבהיר את הבלמים ששמנו כאן בכל זאת. מהיום שבו ימונה מנהל חטיבת החדשות, הוא זה שיבחר את אותם עובדים שיועסקו בחטיבת החדשות ולא המנהל הכללי הזמני.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הוא לבד? הוא לבד?
דנה נויפלד
הוא יעשה את זה באישור המנהל הכללי הזמני. אם מונתה מועצה עוד לפני - - -
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
הכול בסופו של דבר באישור הממונה על התקציבים.
דנה נויפלד
זה סעיף מאוד חשוב. זה גם סוג של בלם, של הפיקוח והביקורת שדיברת עליהם.
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת גטאס, דוגמה אישית.
דנה נויפלד
כשתמונה מועצה – מונתה המועצה – המשך הקבלה של העובדים יהיה בהתאם, אם הוא יהיה – כדי שהוא ימשיך להיות לפי הנוהל המיוחד, זה צריך לקבל את אישור המועצה. זאת אומרת, המועצה יכולה להחליט שקבלת העובדים תהיה לפי סעיף 52, שהוא אותו סעיף של דרך המלך של קבלת עובדים לעבודה בתאגיד.
קארין אלהרר (יש עתיד)
אז מה, הם יהיו - - -
דנה נויפלד
חברת הכנסת, זה לא כוחות.
רועי פולקמן (כולנו)
עד שתהיה מועצה כבר כל העובדים יקלטו.
דנה נויפלד
לא בטוח. זה 400 עובדים. תהליך של קליטה של 400 עובדים צפוי לארוך זמן.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל למה תיקנתם את החוק המקורי?
דנה נויפלד
צפוי לארוך זמן. ולכן המועצה, כיוון שהיא תמונה והיא תישא באחריות, היא יודעת שהתאגיד אמור להתחיל לשדר, היא תוכל לעשות את האיזון ולראות אם נכון להפסיק את אופן הגיוס המיוחד הזה או לעבור לדרך המלך. והיא יכולה גם לעשות את זה בלי תנאים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
את שמה לב?
היו"ר צחי הנגבי
זה הקטע שבו אתה אומר למה אין מועצה? ואני אומר - - -
איתן כבל (המחנה הציוני)
לא, לא אמרתי את זה. עוד לפני. עוד לפני, צחי.
היו"ר צחי הנגבי
קיצור הליכים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
אתה רזית כששמעת את הסעיף הזה.
דנה נויפלד
המועצה תוכל לקבוע, כמו שאמרתי, גם תנאים נוספים בשביל לבדוק את קליטת אותם עד 400 עובדים שבהם מדובר. הדבר האחרון, כמו שצוין כאן, מדובר פה עד 400 עובדים. מספר העובדים שיתקבלו לעבודה טעון את אישור הממונה על אגף התקציבים באוצר.
שלמה פילבר
אני רוצה להגיב על זה בדיוק. שני דברים שלא כתובים פה, ולא צריכים להיות כתובים פה, אבל הם ברורים מאליהם. התאגיד הזה הוא תאגיד ממשלתי ציבורי שכפוף לכללי המינהל הציבורי, כפוף לכללי התקשי"ר, כפוף לכל הכללים שאנחנו מכירים בקבלת עובדים במערכת הציבורית. אין פה מצב שמישהו יושב בחדרי חדרים. יש פה שקיפות מלאה. יש פה בקרה של מבקר המדינה, יש פה בקרה של נציבות שירות המדינה. יש פה בקרה של הרבה מאוד גופים מעבר למועצה, כמו שזה קיים בהרבה מאוד גופים ממשלתיים ציבוריים. זה דבר ראשון שצריך לדעת אותו. דבר שני שצריך לדעת אותו – כתוב פה 400 עובדים – שהגבלנו אותו במכסה, עוד פעם, במסגרת הבלמים והאיזונים. ברגע שתתכנס המועצה והוא יציג לה את המבנה הארגוני המלא – לצורך העניין הוא יגיד שהוא צריך 2,000 עובדים, והמועצה תגיד מקובל, מאושר 2,000 עובדים, אז מגיע הסעיף האחרון שאומר שזה כפוף לאישור האוצר, שאמור לתקצב את כל הגוף הזה. זה התהליך. זאת אומרת, בשלב הראשון יהיו 400, ברגע שתיכנס המועצה, ה-400 יכול לגדול עד לתקרה מסוימת שאותה מאשר האוצר. כל הגיוס יהיה לפי כל כללי גיוס שקיימים במינהל הציבורי.
קריאות
- - -
אילן גילאון (מרצ)
- - - אין קדימות לעובדים הנוכחים?
היו"ר צחי הנגבי
אתה מפריע, חבר הכנסת גילאון.
אילן גילאון (מרצ)
אדוני, אין קדימות למי שעובד כרגע?
קריאה
זה מה שאנחנו רוצים להציע.
היו"ר צחי הנגבי
אל תשיב.
שלמה פילבר
הקדימות שקיימת, קיימת בחוק - - -
היו"ר צחי הנגבי
אל תשיב. אי-אפשר שכל אחד שמתפרץ – יש אנשים שנרשמו לשאול שאלות.
אילן גילאון (מרצ)
אבל אני נרשמתי לפני שעות.
היו"ר צחי הנגבי
אתה לא נרשמת. אני אגיד לך מי רשום כרגע לשאלות, לאמירות, לא משנה למה. קודם כל, אני רוצה לשמוע את אתי בנדלר. אחרי זה יש לנו הח"כים לפי הסדר: ביטן, אלהרר, פולקמן, גטאס, כבל וחנין, יוסי יונה, אבי ניסנקורן. כל אחד יכול להירשם. נמשיך, אתי בנדלר, בבקשה.
אתי בנדלר
תודה אדוני. קודם כל, אני מזכירה שמדובר כאן על קבלת עובדים לפני יום התחילה. זאת אומרת שביום התחילה, כשההנחה היא שעד אז כבר יש מועצה, אם לא יסתיים תהליך קבלת אותם 400 עובדים, נדמה לי שעוברים למתווה הרגיל שהחוק קבע והסעיף הזה כבר לא יחול. זה בתשובה להערה שנאמרה כאן. שים לב לפסקה (1): "המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה, לפני יום התחילה, עד 400 עובדים". הערה ראשונה היא שמדובר בהליך שוויוני ושקוף לפי כללים שיפרסם המנהל הכללי. אני מניחה שמדובר פה בזמני.
דנה נויפלד
הזמני.
אתי בנדלר
כיוון שגם תקנות חובת המכרזים וגם סעיף אחר בחוק מדבר על תהליך הוגן, שוויוני ושקוף, אני מניחה שאין לכם התנגדות להוסיף את המילה "הוגן" גם כאן. אבל לא ברור אם ההליך ההוגן, השוויוני והשקוף - - -
דוד ביטן (הליכוד)
מה פירוש המילה הוגן במקרה הזה?
אתי בנדלר
הוגנות זה - - -
דוד ביטן (הליכוד)
שוויוני, מה זה הוגן?
אתי בנדלר
לא, לא, יש את זה גם בתקנות חובת המכרזים, גם בחוק כאן. דווקא היעדר המילה הזאת עלול להעלות שאלות פרשניות – האם הייתה לך כוונת מכוון להשמיט את המילה הזאת או לא? אבל כשאנחנו מדברים על הליך הוגן, שוויוני ושקוף, לא ברור אם אנחנו מדברים על הליך מכרזי או לא מכרזי. משום שכידוע, העיקרון לגבי קבלת עובדים בתאגיד השידור החדש – דרך המלך היא מכרז. עיתונאים – בדרך אחרת כפי שנקבע, וכן רשימה של משרות שיהיו פטורות מחובת המכרזים. אני מדברת על דרך המלך לגבי תאגיד השידור הציבורי החדש. וכאן לא ברור – על אף האמור בסעיף 52 שקבע את המתווה שהזכרתי אותו כרגע, דהיינו, מכרז לגבי כלל העובדים, פטור ממכרז לגבי עיתונאים ודרך קבלה כפי שמפורט בסעיף 52, ועוד משרות שהמועצה תקבע לגביהן פטור ממכרז. הסעיף הזה לא יחול כרגע. מה שיחול כאן לגבי כלל העובדים – עובדים מכל הסוגים ומכל המינים – על הליך הוגן, שוויוני ושקוף. אבל האם התהליך הזה כולל מכרז לגבי עובדים? אני לא מדברת כרגע על עיתונאים. לגבי עובדים, האם באמת מדובר כאן על מכרז? אני הבנתי - - -
דנה נויפלד
כתוב: על אף הוראות סעיף 52.
אתי בנדלר
דהיינו, את מצהירה שלא יהיה כאן הליך מכרזי? כי זה לא מה שאמר המנכ"ל כרגע.
דוד ביטן (הליכוד)
אני רוצה להבין. הנוסח של החוק הראשוני היה שאם יתקבל עובד מהישן לחדש, לא צריך מכרז.
אתי בנדלר
לא.
דוד ביטן (הליכוד)
למה הכנסת את זה שכן צריך מכרז?
אתי בנדלר
רגע. רגע. רגע.
דוד ביטן (הליכוד)
הנה, תיקנת את זה, מחקת את זה.
אתי בנדלר
חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן - -
דוד ביטן (הליכוד)
יש היגיון - - -
אתי בנדלר
- - לא נאמר כאן בשום מקום – וזו אחרת ההערות הבאות שלי – ש-400 העובדים האלה, או מספר מסוים, או אחוז מסוים מתוכם, יהיו מקרב עובדי רשות השידור או מקרב עובדי הטלוויזיה החינוכית.
דוד ביטן (הליכוד)
אנחנו נגיע לזה, אבל אני מקריא לך את הנוסח של הצעת החוק לפני התיקון: קבלה לעבודה של עובד של רשות השידור או עובד של הטלוויזיה הלימודית שמתקיים בו האמור – יכול להיות שתיעשה בלא מכרז.
אתי בנדלר
נכון.
דוד ביטן (הליכוד)