הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירוניתובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית

יום רביעי, ג' בתשרי התשע"ו (16 בספטמבר 2015), שעה 12:00

סיור באור עקיבא פינוי - בינוי.

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

דוד ביטן

יוסף משלב - הממונה על המחוז, משרד הפנים

רונן סגל - סגן מתכננת המחוז, משרד הפנים

חגי טולדנו - מנהל תחום התחדשות עירונית, משרד הבינוי

ארנון גלעדי - יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

שחר גל - ע. יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה

גבי דהן - נציג ציבור - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

יעקב אדרי - ראש עיריית אור עקיבא

אורן אליקים - מהנדס העיר, עיריית אור עקיבא

אסתר פרץ - מנהלת אגף רווחה, עיריית אור עקיבא

משה שטראוס - מנהל יחידה לעבודה קהילתית, עיריית אור עקיבא

אליאס אסייג - מנהל הפרויקט באור עקיבא

נסים אסייג - יזם, מנכ"ל חברת NSA

מלי נווה אלבז - עו"ד, מייצגת את דיירי שכונת שז"ר

אדי אביטן - שותף בחב' NSA

רמי נוסבאום - יו"ר אשטרום

גיא נועם - עו"ד, מוזמן לוועדה

מוטי כסיף - אדריכל

אלי פירשט - אדריכל

אחי רורמן - מנהל פרויקט שכונת שז"ר

איתן נייזברג - סמנכ"ל פיתוח עסקי, עמידר

גלעד קרן

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור באור עקיבא פינוי - בינוי

רבותיי, שלום לכולם. אני רוצה לקדם את כולם בברכת ברוכים הבאים. אתם נמצאים בהיכל התרבות שלנו. הבאתי את זה לכאן כי חשבתי שזה יותר מרווח. צפוף, אבל כולם מרגישים טוב וזה הכי חשוב. אני רוצה לקדם בברכה את יושב ראש הוועדה לרפורמה, חבר הכנסת אלי כהן, שאנחנו מכירים כמה שנים טובות ואין לי ספק שהוא יהיה אחד שידחף, וצריך לדחוף, כי בינתיים אני רואה דיבורים. אני בא מהשטח הביצועי, היו פה הרבה ביקורים, יש פה קצת אבסורד. הממונה על המחוז נמצא איתנו כמובן, האלוף משלב, ארנון, יושב ראש הוועדה לתכנון ובנייה וכמובן המהנדס ועוד כל האנשים שקשורים, נסים אסייג, שהוא היזם של פרויקט פינוי-בינוי. אז באמת שוב לכולם שלום.

אני רוצה, כרגיל, להגיד את הדברים איך שאני מבין אותם. מה לעשות, עשיתי כמה סיבובים בתחום הזה של עיר, של בנייה, אני מכיר את הנושא מכל הכיוונים. מותר לי להגיד את זה במלוא הצניעות, כי הייתי כמעט בכל המקומות. אז יש תכניות, רוצים לבנות ומקדמים תכניות והכול בסדר, אז יש לנו ממונה מאוד נמרץ שהצליח לדחוף תכניות באור עקיבא, אחת 1,750 יחידות דיור פינוי-בינוי מאושרות עד הסוף. זאת אומרת אפשר לכאורה תוך מספר ימים להגיש גרמושקות וארנון גם יודע בדרך הכי מהירה לאשר. 1,750 יחידות דיור של פינוי-בינוי. יש עוד 300 יחידות דיור שהיזם זכה, זכו הקבלנים, וגם הם תקועים. יש 4,000 יחידות דיור שהממונה העביר לפני כחודש, דרום אור עקיבא, שזה בהפקדה, אבל יש כמה בעיות קטנות שלא מאפשרות את תחילת הבנייה.

בעיות קטנות. היה פה אביגדור יצחקי, יועץ שר השיכון, היה שר התחבורה. ברוך ה', באים לבקר אותי כולם, אבל בתכל'ס העסק עוד צולע. אבל יש פה דוגמה שאפשר מיד לממש תכניות, זה לא שזה בתנור וצריך עוד לרוץ והבירוקרטיה. פה יש אפשרות לבצע. אני דרכך, כי אתה אחראי מטעם הכנסת בנושא הזה, כדאי להגיד לאנשים, באים כבר לפה, מחליטים החלטות, צריך גם שיהיה כיסוי, צריך שיהיו פרוטוקולים, שיהיה מי שיבצע את זה, שיעקבו אחרי הביצוע. אני לא רוצה להגיד לאנשים איך, כולם יודעים, כולם מכובדים, אבל ככה אי אפשר להזיז את העסק. אני כמעט 17 שנה הייתי בקדנציות הקודמות, הלכתי לכנסת, הייתי שר, הייתי בכל המקומות, העסק לא עובד, אני אומר את הדברים ברור, אם לא יעשו את הדברים נכון.

אז מה שאני מבקש, יש פה תכניות מאושרות. יש פה תכנית של אדם פרטי שאושרה, 400 יחידות דיור, הוא מכר כבר 200 דירות, יש מכירות פה בלי סוף, עשינו הסכם פיתוח, מה שמתחייב על פי חוק, זה תקוע, משרד הפנים בירושלים, יש איזה עורך דין, אומר 'לא חותם', לא חותם על ההסכם. הממונה אישר אותו, מליאת המועצה אישרה אותו, עשינו את זה כדת וכדין והוא החליט שהוא לא. אתה יודע מה אומר הממונה? הוא אומר 'אתם לא צריכים לגבות מעבר למה שבהיטלים', אז אמרתי לו 'מה עם - - -', הוא אומר, 'העירייה', אמרתי לו 'אני אשלם? יש לי במה לשלם?'. לא צריך, שישברו את הראש, 400 יחידות דיור תקועות, מתוכן 200 מכורות. שוב, איזה עורך דין שם החליט שהוא לא חותם על הסכמים. הבאנו את זה לשר הפנים, הוא יודע מזה, הממונה יודע מזה. זה עוד דבר, תכניות מאושרות, שאפשר להעלות מחר לבנייה.

אבל אני למרות הכול אופטימי, מה לעשות? אני מאמין שזה תהליך ראשוני, חבלי לידה ראשונים של הכנסת החדשה, של הממשלה החדשה, שבסוף בסוף תתגברו על הכול. אין גם תקציב מדינה, גם זה מעכב לא מעט דברים. אני מאוד מקווה שדרכך, דרך הוועדה, דרך הקרבה שלך לאנשים שקובעים במדינה, ידחפו איפה שצריך לדחוף.

לאור עקיבא, אגב, יש פוטנציאל של 10,000 יחידות דיור שמתוכם כבר בבנייה, אתם רואים פה את המנופים, 1,500 יחידות דיור. הרוב מכור כבר, יש פוטנציאל לעוד כמה אלפי יחידות דיור, אבל אני לא מתכונן לרוץ לשום דבר אם אין לי את הדברים מסודרים. ככה אני עובד. אז יש רחוב ביאליק, שסיפרתי לך עליו, יחד עם התחברות למחלף, שזה יכול להיות מאיץ אדיר לשיווק של כל התכנית הזאת. צריכים פשוט להתחבר למחלף. מדובר על תקציב לא גדול. שר התחבורה אישר את זה, שר השיכון אישר, אבל עדיין - - -

ותודה על הביקור.

בשמחה. קודם כל תודה לראש העיר, שכאן נמצא ומכבד אותנו. אני רוצה להגיד כמה מילים. במסגרת הוועדה שלנו, הוועדה להתחדשות עירונית. חשוב לנו לבוא, לצאת לשטח, לראות את הדברים מקרוב, לראות את הפרויקטים, יש לנו לא מעט נושאים שנמצאים על סדר היום. באמת קודם כל להגיד תודה, גם לממונה על המחוז, האלוף במילואים יוסף משלב, וארנון גלעדי, שחוץ מתפקידו כיושב ראש הוועדה המרחבית הוא גם יועץ ליושב ראש הוועדה, כלומר לוועדה שלנו, וחשוב לנו גם לבוא ולראות את הדברים גם מול הרשויות המקומיות. תודה לנציגים של עמידר, שנמצאים כאן, בהחלט יש גם קשר לפרויקט הספציפי הזה ובכל הארץ בכלל וצריך לבוא ולראות איך באים ונותנים את הדברים. כמובן ליזמים שבאים ומרימים את התהליך.

בכלל הנושא של התחדשות עירונית, אנחנו, חברי הוועדה, רואים בו כשילוב של שני דברים מרכזיים, האחד, לפתרון של משבר הדיור, לא לבדו אגב. מי שחושב שמשבר הדיור ייפתר רק על ידי התחדשות עירונית טועה, אבל כחלק מתכנית כוללת, שאנחנו לצורך העניין מטפלים, שמדברת גם על הסכמי גג, גם על נושא של התחדשות עירונית, גם על נושא של כוח אדם שעכשיו הוא חלק מרכזי בפתרון, מכיוון שאם אנחנו רוצים להגיע מ-40,000 יחידות דיור בשנה, ל-60,000 יחידות דיור בשנה, אז צריך גם לבוא ולהגדיל את אמצעי הייצור. גם הנושא של הגדלת כמות ועדות הערר, שרק קראתם לאחרונה שמוועדה אחת הגדלנו את זה לשלוש ועדות, על מנת שיהיה מצב הפוך, שלא אנשים יחכו לוועדה, אלא שהוועדות יחכו לתיקים ויחכו לאנשים.

כמובן יש כאן נציגים נוספים ממשרד הבינוי והשיכון, ואם יש עוד מישהו ששכחתי ממשרד אחר. משרד האוצר?

האוצר לא פה.

אם הנושא שלנו היום זה באמת הנושא של התחדשות עירונית, אז כפי שאמרתי, אנחנו רואים בו שילוב של פתרון בתחום הדיור, אנחנו מדברים על פוטנציאל תוספת של מאות אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ, אבל יש כאן בהחלט גם פן חשוב נוסף שהוא פן חברתי, לבוא ולקחת שכונות שנמצאות בפריפריה החברתית של הערים, אם זה בתל אביב, אם זה בחולון. כלומר זה לא רק נמצא בפריפריה הגיאוגרפית, אלא גם בפריפריה החברתית שקיימת כמעט בכל עיר בישראל, ולבוא ולשדרג את אותן שכונות. אני חושב שזו אחריות שלנו, אני חושב שזו מחויבות שלנו.

כמי שמכיר את התחום של הנדל"ן פרויקטים רגילים לוקחים, מרגע שמתחילים לחשוב עליהם, מזמן התכנון עד הזמן שהבניין גמור אנחנו מדברים 12-13 שנה. פרויקט של התחדשות עירונית קל וחומר יותר, מכיוון שבפרויקט רגיל אתה מקבל קרקע בתולית שעליה אתה בונה, כאן יש לך תהליך מאוד מרכזי של לבוא ולעבוד על הדיירים, לדבר על בינוי, אולי על פינוי-בינוי, לראות האם יש כדאיות, האם יש צורך, לבוא ולתת קרקע משלימה. לכן פרויקטים כאלה הם פרויקטים ארוכים הרבה יותר.

ככלל מה שאני ויושב ראש הוועדה, ביחד עם היועץ של הוועדה ועם חברי הוועדה, משפט המפתח שאנחנו רוצים לבוא ולראות לנגד עינינו זה ודאות. בוודאות הכוונה היא מה מגיע לתושב מבחינת האם כן השכונה שלו הולכת להתחדשות עירונית או לא הולכת, מה מגיע ליזם, כי הרבה פעמים חלק מהיזמים מתחילים לפעול כשהם לא יודעים מה מגיע להם. בכל הדבר הזה אתה לפעמים מוציא אנרגיה במקומות שהם מיותרים. סוגיות מיסוי, סוגיות של דייר סרבן, סוגיות של דיור ציבורי, סוגיות של קרקע משלימה מול המינהל בחלק מהפרויקטים, כלומר יש לנו לא מעט עבודה ואנחנו בהחלט שמנו לעצמנו יעד שעד הרבעון של 2016 אנחנו נקים את אותה רשות ונטפל גם בכל אותם חוקים משלימים על מנת שהפרויקטים האלה ייצאו לדרך.

משנת 98' עד היום, שתקבלו מושג, ב-17 שנה יצאו 28 פרויקטים בלבד. כלומר מדברים הרבה, עושים הרבה קולות, אבל בסך הכול יצאו 28 פרויקטים ולכן צריך לבוא ולזכור שחוץ מהחשיבות הנדל"נית בהגדלת יחידות דיור על בסיס תשתיות קיימות לא פחות חשוב הנושא החברתי. ויש גם נושא בטיחותי כשאנחנו מדברים על אותן שכונות, אם זה מבחינת ממ"דים, מקלטים, רעידות אדמה, לכן בשלושת האספקטים האלה חשוב לבוא ולדחוף את הדברים.

יש לנו מקומות ורשויות שבהם לשמחתנו יש כיוון, הנושאים מתקדמים, כמו אור עקיבא, ממה שאנחנו יודעים וכמובן נרצה לבוא ולראות ולשמוע, יש מקומות שבהם זה לא מתקדם ככלל וגם לא יודעים לאן זה יילך. לכן אנחנו כן מעוניינים לבוא, כפי שיש תכנית מתאר לכל עיר, או אמורה להיות לכל עיר, תהיה תכנית מתאר גם להתחדשות עירונית. כפי שלצורך העניין אנחנו נדע מה הולך לפינוי-בינוי, מה הולך לתמ"א, ואגב יכול להחליט גם ראש העיר שלא הולך, לא לתמ"א ולא להתחדשות עירונית, ואז אנחנו נלך שם לפרויקטים של שיקום שכונות, שזה גם דבר שצריך לבוא ולעשות אותו. ואגב, בתקציב האחרון החלטנו, אחרי ששנים הנושא הזה של שיקום שכונות דעך, לבוא וכן לתת תקציב, אבל הדברים האלה הם דברים תחליפיים, כלומר אתה עושה או את זה או את זה או את זה, ואתה צריך לדעת איפה אתה עושה ומתי אתה עושה.

בכלל בוועדה שלנו יש דיונים פתוחים, יש דיונים ציבוריים, מוזמנים אליהם גם נציגי הדיור הציבורי, תהיה לנו ועדה בשבוע הבא, גם הרשויות המקומיות, גם גופי התכנון, גם ארגונים סביבתיים, לבוא ולראות איך אנחנו מקדמים את זה. אנחנו כמובן ככלל שמחים, ויש לנו גם קול קורא, לבוא ולקבל הערות מן הציבור, מן הרשויות המקומיות, הערות ספציפיות שגם יהיו בחוק. בכלל אנחנו רואים את המשולש של הרשויות המקומיות, של הדיירים ושל היזמים, ככזה שחשוב לנו לעבור ולעבוד בשיתוף פעולה עם כולם, מכיוון שאם אנחנו לא נדאג לשמור על האורגן הזה אנחנו לא נראה את הפרויקטים יוצאים לדרך.

וגם כאן, בנושא של הרשויות המקומיות, כל מי שחושב שהוא יוכל לבוא ולהזיז פרויקטים של בנייה, גם בבנייה רגילה וגם בהתחדשות עירונית, בלי הרשויות המקומיות, טועה. ראש העיר, אני מכיר אותך, אני חושב למעלה מעשור, גם מפעילויות קודמות. אני שמח על הגישה, אני מברך על הגישה, אני מקווה שבעוד רשויות בהחלט נבוא ונראה את הדחיפה גם לטובת בנייה למגורים בכלל ובמיוחד בפרויקטים כמו התחדשות עירונית. לשמחתי יש כמה מקומות בארץ שבהחלט רואים שיש בהם התקדמות חיובית. יש פרויקט מאוד יפה בראשון לציון, ברמת אליהו, יש פרויקט ביד אליהו בתל אביב, שגם הוא פרויקט שיוצא. יש מקומות שיוצאים ומתקדמים וחשוב לנו לראות אותם קורים וקורים כמה שיותר מהר.

לגבי הסוגיה הראשונה שהעלית, לגבי הנושא של התקציב, אני יכול להגיד לכם שלשמחתנו יש תקציב, יש מקורות. אחד הדברים המרכזיים, גם ששר האוצר רואה לנגד עיניו כחשיבות, זה לבוא ולקדם את הפתרון של משבר הנדל"ן ולשם כך הוקצבו סכומים בהיקפים של כמה מיליארדים, לפתרונות של חסמים ותשתיות ודברים אחרים שבהם המדינה יכולה לבוא, להתערב ולשחרר.

אז אני מציע, ברשותכם,שאנחנו נקבל סקירה על הפרויקט, נשמע מכם על דברים שקורים, נחכה לקבל את אותו מסמך, ואני מבטיח שאני באופן אישי אדאג לבוא ולקדם אותו ואני רוצה לראות את הדברים מקרוב, לא רק בחדרי הוועדות בכנסת, לא רק בהיכל התרבות, אלא גם לראות את זה בשטח.

אני מציע שהמהנדס שלנו ייתן סקירה ואחרי זה הבחור שלכם. אורן, בבקשה.

שלום לכולם. (מצגת). אני אתן סקירה כללית על מגמות ההתפתחות באור עקיבא. סקירה קצרה על העיר אור עקיבא. העיר ממוקמת בין נפת חדרה מחוז חיפה, בין מטרופולין חיפה למטרופולין גוש דן. אור עקיבא היא יישוב עירוני בלב מרחב כפרי, העיר שוכנת בין צירים עורפיים, כביש ארצי 2 וכביש ארצי 4, בגבולה הצפוני נמצא היישוב בית חנניה, בגבולה הדרומי כביש 651 וצומת פל ים.

כיום מונה אוכלוסיית העיר כ-20,000 תושבים, יעד האוכלוסייה כ-55,000 תושבים. בימים האלה הופקדה תכנית מתאר כוללנית ותיכף תראו את פוטנציאל הפיתוח בהתאם לתכנית המתאר.

כמה היתרי בנייה חתמת ב-2015, כמה ניתנו היתרים?

קרוב ל-1,000 יחידות דיור.

וב-2014, כמה?

ב-2014 סדר גודל של - - -

פחות, אני לא הייתי פה.

מאוד בודדות, בין 200 ל-300. זאת למעשה תכנית המתאר, אנחנו רואים, זה מצב קיים. קצת קשה לראות, אבל יש פה קרחות, בעיקר ממזרח ומדרום העיר וזה למעשה המצב המוצע, זה השלמות של תכניות שמקודמות או מאושרות. יש לנו את מתחם השכונה בכיכר. זו תכנית המתאר שדיברתי עליה מקודם, מרכז העיר בשכונות הוותיקות, יש פה תקריב של כל השכונה הוותיקה, זה נקרא מתחם 07, זה מתחם ששוכן על כ-800 דונם. למעשה היום יש סך הכול 2,500 יחידות דיור מאושרות בצפיפות הרבה הרבה יותר נמוכה ממה שהיינו מצפים מ - - - וזה מראה על הפוטנציאל של התחדשות עירונית, כמו שאמרת, זה כלי מאוד מהותי לפיתוח עתידי של העיר. אני חוזר פה למתחם 07, 750-800 דונם, מאופיין בבנייה של צמודי קרקע ובניינים טוריים.

לאור תנופת הפיתוח המוצלחת בעיר והפיכתה למוקד משיכה, גם לאור עליית המחירים, אור עקיבא היום היא מוקד משיכה גם לתושבי העיר וגם לסביבה. בין היתר אנחנו ממליצים לקדם תכנית מפורטת להתחדשות עירונית, שלא יגיעו תכניות נקודתיות ולמעשה אנחנו נפספס את המהות וכל תכנית בעיר שמקודמת תפריע לתכנית הבאה. זה לא הדיון, כי יש לנו כבר תכנית מאושרת ואנחנו כרגע מקדמים תכנון מפורט שלה.

פה אנחנו נמצאים, זה כביש ארצי 4, זה כביש ארצי מספר 2. התכנית המקודמת נמצאת פה, קצת קשה לראות כאן ברזולוציה הזו. אני אעביר קדימה.

סליחה, מתוך המתחם, תכנית 07, צפי ל-55,000 יחידות דיור בעתיד, כמה מתוכם זה ב-07?

ב-07 על פי תכנית המתאר ההתחדשות העירונית היא במכפיל של 2. זאת אומרת כפול ממה שיש היום, לפי המספרים שאנחנו - - -

כמה - - - על ה-800 דונם?

היום זה רק 2,500 יחידות דיור. כמובן המספרים מדברים אחרת, 1 ל-4, 1 ל-5 ו-1 ל-6 אפילו.

1 ל-2 בכל מתחם, כאשר בכל מתחם ספציפי זה יהיה - - - לא הכול - - -

פה למעשה אנחנו רואים את המתחם פינוי בינוי, התכנית המאושרת, תכנית בינוי שז"ר. זה רחוב ביאליק, הקו הצהוב, זה הקו שאנחנו מבקשים לתקצב ולצאת בתכנון מפורט שלו. החיבור למחלף אור עקיבא, תיכף אני אראה איך התנועה מתפלגת היום ואז נראה את הקושי. מה שקורה היום, זה למעשה התפלגות של שעת שיא בוקר. הציר האפקטיבי היחידי היום הוא רחוב הנשיא וייצמן, רחוב ברוחב של 20 מטר עם בינוי מלא לאורכו, בינוי ותיק, זאת אומרת שאין אפשרות גם להרחיב אותו במסגרת תכנית מפורטת ככל שתהיה. הזמן יעשה את שלו, ככל שתהיה התחדשות עירונית נוכל להרחיב את הרחוב בהתאם. מה שאנחנו מבקשים, כל התנועות כמו שניתן לראות מתנקזות לציר של 20 מטר, דו סטרי חד נתיבי, זאת אומרת לצאת בבוקר מהשכונות הצפוניות לכיוון כבישים ארציים זו הרפתקה, מה גם שאנחנו סובלים מתנועה ארצית, כל התושבים שנמצאים מזרחית אלינו, אם זה פרדס חנה, כרכור, זכרון וכו', כולם מגיעים מכביש 4 דרך 6511 בשאיפה להגיע למחלף אור עקיבא, מהסיבה הפשוטה שכביש 65 הוא כביש מאוד עמוס ומחלף זכרון צפונית די רחוק, אז אנחנו סובלים מתנועה ארצית עוברת ואז לתושבי העיר קשה למצוא את דרכם להתמזג לכיוון היציאה.

מה שאנחנו מבקשים פה זה ליצור פתרון, עוד ציר מאסף ראשי, שהוא רחוב ביאליק, הרחוב שהראיתי קודם. במקום שהיום השכונות הצפוניות יצטרכו ללכת לכיוון מזרח ולצאת דרך רחוב וייצמן שהזכרתי, אנחנו למעשה יוצרים פה עוד גישה למחלף ארצי ואז אנחנו למעלה מכפילים את הקיבולת בשעת הבוקר על מנת לצאת לכבישים ארציים. זה פתרון מוצע של שלב א', שלא מתנגש עם בתים קיימים. אגב, בשנת 2005 המחלף הזה תוכנן, הוא תוכנן כמחלף מלא מסיבות שלא רצו להתמודד עם פינוי דיירים, נשארו פה שני בתים, שאפשר לראות אותם פה בתקריב. יש פה שני בתים ובגלל זה המחלף הוא מחלף - - - אתה נכנס היום לאור עקיבא, יש לך נגישות רק לשכונות הצפוניות. אתה רוצה לצאת מהשכונות הצפוניות לכיוון כביש 2 אתה לא יכול. אנחנו מבטלים פה זרוע חד סטרית לכיוון צפון, קיימת, ואנחנו יוצרים פה זרוע דו סטרית שמאפשרת את כל הנגישויות לשכונות הצפוניות.

פה אנחנו רואים מצב מוצע של שלב ב'. הוא דורס את הבתים הקיימים ומייצר לנו רחוב מאסף עם נגישות טובה לכיוון מחלף אור עקיבא.

זה הפרויקט שעליו אנחנו מדברים פה, בין היתר, כולל בינוי שז"ר, זה המיקום שלו. תיכף מנהלי הפרויקט יציגו את זה בהרחבה, אבל זה הקו הכחול של התכנית. זה תקריב. אתם תציגו את זה כבר בהרחבה יתרה.

איך הולכת הצפיפות בתכנית החדשה?

אני חושב שהצפיפות זה 1 ל-20. 40 יחידות לדונם.

בפתח תקווה עשינו פרויקט פינוי-בינוי, שאשטרום גם מבצעת אותו, 52 יחידות לדונם. הוא כבר מסתיים.

אם תשאל אותי זה הרבה, אבל זו הייתה התכנית שכבר רצה ולא רצינו לשנות.

יש לכם קרקעות מינהל ביישוב?

כמעט הכול מינהל.

לא - - -

כן.

יש מקומות, גם כשאתה חושב בראייה עתידית, יש אלה מכם שעשו קרקע משלימה. תראה לדוגמה בראשון, ברמת אליהו, מכיוון שאתה צריך לבוא ולשמור על צפיפות שהיא סבירה, נגישות, בתחבורה, במוסדות וכן הלאה, אז תדבר עם מהנדס העיר של ראשון לציון, כדוגמה, ותראה שם איך הם עשו הקצאה לקרקע משלימה אם יש לך במסגרת היישוב, אז בהתדיינות מול רמ"י תנסה לשריין את זה לתכניות עתידיות.

אנחנו מדברים על תוספות יחידות דיור, מצד אחד, אנחנו מדברים כל הזמן לתת כתף, להגדיל את ההיצע של יחידות הדיור, מצד שני אנחנו צריכים לדאוג לאזורי תעסוקה ומסחר על מנת שנקבל גם שטחים שיוכלו לאזן את אותן יחידות דיור שמגיעות לפתחנו. זה קצת יותר מסקיצה, זה תכנון ראשוני של אזור תעשייה שנמצא בצפון מזרח אור עקיבא. בתחום התכנית יש קווי דלק שהם תש"ן וקצא"א, אבל זה עוד חסם לפיתוח אזור התעשייה שאמור להתקדם בד בבד עם היצע יחידות הדיור. זה משהו שאנחנו שמים אותו כל הזמן על השולחן כי, אין מה לעשות, יש בסוף תזרים מזומנים שצריך לשמור עליו ואנחנו מבקשים במסגרת פרויקטים עתידיים ופרויקטים קיימים ככל שניתן לדאוג לפינוי תשתית לאומית ששוכנת בתחום השיפוט שלנו.

מילה אחרונה, מדובר בתכנית של 244,000 מטר לאזור תעשייה בסדר גודל שעתיד לתת לנו מקור תעסוקה. שלא נהיה רק בתי מלון פה, שאנשים באים לגור כאן ונוסעים לתל אביב לעבוד וזה בגדול מה שקורה לנו.

אנחנו נציג בקצרה את התכנית של פרויקט פינוי-בינוי. לפני זה, עד שמהנדס החברה יעלה את המצגת, אני אקריא את הצוות שמוביל את הפרויקט. אדי אביטן הוא השותף שלי בחברת NSA, רמי נוסבאום יושב ראש אשטרום. אשטרום היא החברה שתבצע את הפרויקט. אנחנו בכלל בהתקשרות יותר מקיפה עם החברה לבצע את יתר הפרויקטים שלנו. דרך אגב, הפרויקט הגדול ביותר ביד אליהו, שהזכרת, הוא גם שלנו בשותפות הזו. היום, דרך אגב, בבוקר היה דיון בעיריית תל אביב, המארחת. אדריכלי הפרויקט, אלי פירסט ממשרד מזור פירסט, מוטי כסיף ממשרד ברעלי לויצקי כסיף, מוטי כבר תכנן פה שכונות, רומן הנדסה, מנהל הפרויקט, אליאס הוא מנהל כל המתחם בהקשר של הדיירים, כל הפעילות החברתית, הקניינית, מול הדיירים, לחיות בתוכם ולהניע את כל הארמנדה הזאת, אליאס. מלי אלבז, היא עורך דין שמייצגת א הדיירים כלפי היזם. לא פספסתי אף אחד מהצוות שלנו? גיל הירשמן, ליווי משפטי של החברה בפרויקט, נשיץ ברנדס במשרד גיל הירשמן.

אני אגיד כמה מילים על הפרויקט. אנחנו מסתכלים בכלל בחברה על פרויקט פינוי-בינוי קודם כל כפרויקט חברתי, אנחנו לא באים לקטע הנדל"ן בראייה נדל"נית, קודם כל מתחילים בראייה החברתית, שממנה אנחנו מצמיחים פרויקט נדל"ן. זה לא סתם אמירה, כל ההתנהלות ביום יום, התכנון, הכול הוא בראייה חברתית. לתכנן שכונת פינוי-בינוי זה לא לתכנן שכונה רגילה, צריך להתחשב בשלביות, מי עובר לאן. חייבים לעשות איזונים בעניין הזה. מניסיון שלנו, להצליח בפרויקט פינוי-בינוי, אתה חייב לאזן בין שלושה אינטרסים, שכל אחד מוביל לצד שני.

יש שלושה מרכיבים מרכזיים בהצלחה של פרויקט, זה יזם, רשויות וועדות ודיירים. יזם רוצה לתת פחות ולרוץ מהר, הדיירים רוצים יותר ושהפרויקט יתקדם מהר, הרשויות לא תמיד עומדות באותו קצב, התהליכים הסטטוטוריים ארוכים. אז כל הזמן התפקיד שלנו, של היזם, זה לאזן בין שלושת המרכיבים האלה. לשמחתי, בשונה מערים אחרים, פה הצלחנו לאזן בין השלושה ואני אגיד מכמה סיבות. אחת, בקטע של הרשות, אני יליד אור עקיבא, דרך אגב, המשפחה שלי גרה פה, אז יש יותר נשמה בפרויקט, אחי שהוא גם מנהל המתחם הזה, אז בכלל, יש לנו את יעקב, שמבין את הרשות, אז הוא גם מבין ויודע לדחוף, ממונה המחוז, שאני לא מאמין שיש פרויקט שהוא 3.5 שנים ישב איתנו, 1,750 יחידות, 5,000 - - - וזה לא פשוט. ב-3.5 שנים. התב"ע אושרה. אני לא רוצה להגיד לכם ממוצע של שישה פרויקטי פינוי-בינוי שעלו על הקרקע ואני מכיר את כל השישה ולמדנו את הלקחים של השישה, הממוצע של השישה הוא 15 שנה. יכול גם להעיד רמי, שיש לו פרויקט כזה שעלה על הקרקע ביהוד מונוסון, עם חברת הבת שלו אשדר והם יכולים להעיד. אני חושב שאם אתה יודע לאזן בין האינטרסים אתה מקצר תהליכים.

פה כשאני מדבר על פעילות חברתית, זה ערב רב של פעילויות וזה הרמות כוסית וזה להשתתף בבר מצווה ולעשות אירוע. אני אתן לך את הסקופ החברתי, הדיירים בכל קיץ שומעים באמפי את ההופעות של אייל גולן, משה פרץ וכולם, אבל אין כסף לקנות כרטיס. אנחנו הבאנו את משה פרץ, החברה הקימה פה הופעה, הבאנו את משה פרץ להופיע לפני השכונה, כי הם לא יכלו לבוא אליו. אז כל האיזון בין שלושת המרכיבים.

דיברנו פה על הקו הכחול, דיברתי על מובילי הפרויקט. מבחינת נתונים כלליים אני אעביר את הדיבור למוטי שיציג את התכנון, גם בראייה חברתית. מדברים פה על שטח של 118 דונם, סך הכול יחידות לפינוי, 355 יחידות לפנות, מתוכן 48 דירות של עמידר, אחוז חתימות 93%. זה לא כי יש 7% סרבנים, אין סרבנים בפרויקט הזה. יש פה המון בעיות קנייניות בקטע של דיירים לא קיימים, אז יש משרד חקירות פרטי שמאתר אותם, יורשים, לחלק מהיורשים, אם יש שבעה יורשים על בית, כל השבעה צריכים לחתום אז כמה נעלמים. יש פה המון סוגיות של איתור דיירים לטפל ומלי עושה את זה בהצלחה יתרה עם אליאס ואני מאמין ששבועיים-שלושה, חודש לכל המאוחר, ננקה את כל בעיות הרישום. ניתן לבנות 1,750 יחידות דיור בתמהיל שונה, מסחר 5,000 מטר, וכל הפרויקט הזה מחולק לשישה מקטעי משנה ותיכף נראה את השלביות. מוסדות ציבור ומתקני ציבור שאנחנו מטפלים והם בפרויקט, בניית 5 כיתות מעון יום, 12 כיתות גני ילדים, מועדון נוער, מגרש כדורסל, בית כנסת. שיפוץ בית ספר רוטשילד. זה בית ספר שאני למדתי בו ביסודי, אנחנו מחוץ לקו הכחול, לקחנו על עצמנו כמטלה לשפץ אותו ולהכשיר אותו שישמש כבית ספר בפרויקט, שיפוץ מגרש ספורט, שיפוץ אולם ספורט, זה חלק מהמטלות הציבוריות שאנחנו עושים בתוך התכנית והן מטלות בתוך התב"ע. אלה דבריי בקטע הזה. מוטי יסביר טיפה על התכנית, קצת על השלביות שלה.

אם אנחנו מסתכלים על התכנית אז אנחנו רואים שיש לנו שורה של בניינים שיושבים במעטפת החיצונית ובעצם כל הבניינים האלה משקיפים ורואים את הים, ויש לנו ארבעה בניינים במרכז שפונים אל רחובות פנימיים, מרוחקים מהבניינים על ידי זה שהכנסנו מבני ציבור שהם נמוכים, בינם לבין הבניינים האחרים. הצד השני שלהם פונה לפיאצה מרכזית שאליה פונה המרכז המסחרי, אותו מרכז מסחרי שכונתי של 5,000 מטר מרובע, שיכלול חנויות בקומת קרקע ומעל לזה פעילויות סמי מסחריות של קופות חולים ודברים מהסוג הזה.

אם אנחנו מסתכלים על שלביות הביצוע אז אנחנו רואים פה את המבנים הקיימים, המבנים בלבן הם המבנים הקיימים, ועכשיו כל לחיצה במחשב תוריד בניין ותעלה בניין. הבניין הראשון שאנחנו מעלים זה בניין כאן בפינה הצפון מערבית, בניין שאנחנו יכולים לבנות אותו בלי להרוס אף מבנה בשכונה, אנחנו מפנים רק מועדון שנמצא שם. בשלב השני אנחנו הורסים את שני הבניינים האלה, יכולים לאכלס את הדיירים בבניינים או לפנות אותם לבניינים אחרים אם רוצים לבנות יותר מהר, ומרימים עוד שני בניינים. זה השלב הראשון של הפרויקט. השלב הראשון של הפרויקט, אותו שלב שאנחנו כרגע הולכים להגיש לו היתרי בנייה, הוא כולל 369 יחידות דיור.

אם נתקדם הלאה אז אנחנו מורידים עוד שני מבנים ובונים את הכביש, בונים מבני ציבור על המגרש הציבורי, ממשיכים להוריד עוד שני מבנים ומצמיחים עוד שני מבנים חדשים. עכשיו אנחנו כבר עם חמישה מבנים. עכשיו נעבור למרכז. הורדנו פה מבנים, אנחנו מתחילים לבנות את המרכז המסחרי, בונים את בנייני המגורים שצמודים אליהם, מורידים את המבנים שנותרו לנו בצד הדרומי ומרימים עוד שני מבנים. בשלב הזה גמרנו את כל הקטע הצפוני של הפרויקט ויש לנו קטע שמחובר לרחוב ביאליק עם שכונה שהיא שכונה חדשה ומתפקדת עם 1,000 יחידות דיור שהיא כבר שכונה שעומדת בזכות עצמה. אנחנו ממשיכים לטפל בפרויקט ומורידים עוד מבנה, ממשיכים את הכביש, בעצם בונים בניין על מגרש ריק שיש לנו פה, שלא בנינו אותו בשלב הראשון כי הוא היה מחוץ למקבץ של הבניינים, אבל - - -

הכביש שאנחנו רואים זה כביש 2?

הכביש שאנחנו רואים הוא כביש 2. הכביש הפנימי הצפוני שאתה רואה זה רחוב ביאליק. כל הבניינים מקבלים טיפול אקוסטי והפיצוי של כל הדירות האלה, בגלל הקרבה לכביש 2, זה שהם רואים נוף יוצא מן הכלל, הם רואים ים, הם רואים את קיסריה, רואים את מגרשי הגולף. אני היום שותף לתכנון של פרויקט אחר, שיושב בדיוק בצורה כזאת, ביחד עם קבוצת שכטר, ואין שום בעיה למכור את היחידות האלה, אנשים קונים אותם ברצון כי הפיצוי של הנוף והמראה של הים מול ההתמודדות עם טיפול אקוסטי בבניינים, שהוא אפשרי, כנראה מצדיק את זה.

אם נמשיך הלאה אז אנחנו משלימים את המרכז, בונים עוד שני בנייני מגורים שמקיפים את המרכז, ממשיכים לבנות את מבני הציבור, מורידים את שני הבניינים האלה ומקימים את שני הבניינים האחוריים. ברגע זה גמרנו לבנות 1,750 יחידות דיור ו-5,000 מטר מסחרי.

קצת מבטים על איך שזה ייראה ותמונה של הכניסה למרכז המסחרי, אותו מרכז מסחרי שיושב על הפיאצה העירונית ואני מקווה שנעשה טוב לאור עקיבא.

הצטרף אלינו חבר הכנסת דוד ביטן, למי שלא מכיר.

חבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש ועדת הכנסת, חבר בוועדה וגם הוא מכיר היטב את הנושא של הרשויות המקומיות וגם בתחום התכנון ויוסיף לנושא. הוא אגב מיועד להיות סגן שר התחבורה, אני מקווה שהוא ישקול היטב ויישאר איתנו, אבל לצורך העניין, אפרופו מה שדיברנו בהתחלה, אלה דברים שגם - - -

גם אם יהיה סגן השר הוא יכול לקדם.

בדיוק. אנחנו ביחד יכולים לקדם את הנושא שדיברנו עליו. אני אעדכן אותו אחרי זה.

אבני הדרך שיש לנו להמשך, אנחנו פועלים עכשיו בשלושה מישורים במקביל. במישור אחד אנחנו פועלים מול הוועדה המחוזית, להשלים זכויות בנייה למרפסות. זה לא מעכב תכנית איחוד וחלוקה שאנחנו ביום חמישי הבא מגישים אותה למנדי, יש לנו פגישה איתו ביום חמישי הבא, להגיש אותו לוועדה המקומית, ומיד אחרי החגים, כפי שהבטחתי, אנחנו מגישים את הבקשה להיתרי בנייה לאותו שלב א', ל-369 יחידות דיור. אנחנו מקווים בסוף מאי-תחילת יוני להיות עם היתרי בנייה ולעלות על השטח. יש לנו מגבלות של מטלות של תשתיות ציבוריות וגם זה חלק מהשיחה שלנו עם מנדי ביום חמישי הבא.

ועוד משהו שהתחלתי, יזמים לפעמים שוכחים את זה, אני אומר, אם לא יהיה - - - של רחוב ביאליק עם המחלף, אני לא אאפשר בנייה. אני מדבר ברור, כדרכי בקודש, אני משמיע את זה בנוכחות כולם. לא יהיה פתרון אני לא אתן לבנות.

זה תנאי לתב"ע?

בפועל זה לא תנאי. הרחבת רחוב ביאליק כן, סיכמנו שאנחנו נרחיב את ביאליק. נוסיף גם את הקטע של - - -

תחזור על הנושא הזה, אני רוצה שגם דוד ישמע.

הנושא, אל"ף, זו דעתי, הכי טוב למכור את כל הבתים. הבעיה היא הרחבת רחוב ביאליק, הרחוב שהוא במקביל לכביש 2 והתחברות למחלף. יש לנו מחלף שכמעט מושלם, חוץ מהאפשרות לצאת מאור עקיבא. אם לא תהיה היציאה הזאת למחלף, שזה סיפור לא גדול, מדובר על 8 מיליון, 10 מיליון, וזה מעכב 2,000 יחידות דיור, והסיפור הזה חייב להיגמר. אנחנו צריכים לקבל הרשאות ולהתחיל לעבוד על התכנון ועל הביצוע. זה יקדם גם את התכנית בגדול, את השיווק, פלוס 300 יחידות דיור בצפון, גם שם הקבלן מחכה להיתרי בנייה, הוא קנה את הקרקע והוא תקוע.

אנחנו נבקש לקבל מסמך בנושא עד סוף שבוע הבא. תשלחו מסמך מסודר ליושב ראש מטה הדיור, תכתבו את שר האוצר, אותי, את חבר הכנסת ביטן.

אתה יכול עם הזמן לקבל את זה גם.

שייתנו את האישורים וההרשאות, נתחיל ואז הכול יכול לרוץ במקביל, אין בעיה בכלל. דוד, אתה יודע שמסתבכים בכסף הקטן. אם זה בגדול אין בעיה בכלל.

סיימתם, נסים? תודה רבה.

כן. אם יש שאלות אני אשמח לענות.

יש עוד משהו?

כן, אני רוצה שיוסף, הממונה על המחוז, ידבר ואחרי זה חבר הכנסת ביטן ואז אנחנו נצא לשטח.

אני כמובן מברך את החברים, שטרחתם להגיע לכאן. אני אתן לכם סקירה קצרה על מצב התכנון באור עקיבא, כי הפרויקט הזה גם נגזר מהעשייה כאן. סוף סוף תכנית המתאר באור עקיבא הופקדה לפני כחודש. משרד השיכון יזם אותה, עברנו כברת דרך ארוכה והיא יצאה לדרך בשלב - - - היא אמורה להסדיר את כל הראייה הכוללת. התכנית הזאת של פינוי בינוי היא לא פינוי בינוי, היא בינוי פינוי במסלול היזמי. במחוז חיפה יש לי 10,000 יחידות דיור בפינוי בינוי וב-17 תכניות מאושרות אולי תכנית אחת בחיפה, השאר לא מתבצע.

אני אחזור לסיבות ומה אפשר לעשות בכדי לצאת. הנה בא יזם פרטי ולוקח את המשימה עליו. הנחת המוצא שלי היא לא ראש העיר, לא נסים, לא הוועדה, אלא האנשים המסכנים שחיים במעברות וברכבות ואין להם כל - - - לכן קבענו פה בעזרת נסים וראש העיר כמובן, שמוביל את זה, שתוך שנתיים וחצי מהיום יעברו לפחות 123 משפחות לגור בפרויקט. זה לא הרבה זמן, אבל לא זמן קצר. זו כרגע המטרה, על המשימה הזאת אנחנו מסתערים.

אז אמרת, יש תכנית מתאר מופקדת, יש פינוי בינוי 1,750 יחידות דיור מאושרת מלפני, לפי התמונה שלנו, לפחות זה 3 חודשים ויש תכנית שהתקבלה החלטה להפקיד אותה על אדמות קיסריה לא מזמן, לפני כחודש וחצי, של 4,000 יחידות דיור, כל הקטע כאן דרומה, על אדמות הנדיב, ויש עוד שתי תכניות, תכנית וד"ל, של כ-400 יחידות דיור, משרד השיכון מוביל אותה, ועוד התכניות העתידיות.

יש פה סדר גודל של 6,500 יחידות דיור. להבנתי הצנועה חייבים הסכם גג, כי לרשות המקומית, חברים, על כל יחידת דיור העירייה פה מפסידה 6,000 שקל, בין ההכנסה הנורמטיבית לבין השירותים שצריכים לתת לו. אנחנו לא מדינה שמממנת 100% חינוך, 100% רווחה, מראש זה 75% וגם רמת השירותים כאן צריכה לענות.

אין תכנית לתעסוקה?

לא, הפער, אנחנו מנסים לאזן אותו באמצעות מסחר. כרגע התכנית הזאת נשענת על אזור התעסוקה הקיים שלה, צריך לפחות חצי מיליון מטר רבוע בכדי להעמיד אותו על האיזון, אבל אלה דברים שאתה לא יכול היום לבנות עליהם כי רק עכשיו גמרו העברת השטח מ - - - ועד שיהיה לך הכנסות צריך איזה שהוא אישור - - -

ובכן יש פה 6,500 יחידות דיור בקנה. משרד השיכון באמת עוזר והוא תומך בזה והאלטרנטיבה להיעדר, מדינה לא יודעת היום לעשות הסכמי גג לאדמות פרטיות.

לא, אבל הסכם גג לא יעזור להם מבחינת - - -

בטח שיעזור.

הוא לא יעזור מבחינת הפרשי ארנונה, רק התעסוקה יעזור.

זה נכון. הסכם הגג אמור לכסות למעשה את הפיתוח של התשתיות הציבוריות. מאיפה יש לראש העיר עכשיו כסף לפתח את התשתיות? אין לו.

המכרז של רחוב ביאליק, בדיוק זה המקום.

בסדר. הסכם הגג מכסה את תשתיות העל, למשל הפנייה הזאת למשרד התחבורה זה היה צריך להיות כבר בתוך הסכם הגג.

המסקנה הנדרשת, אדוני, דוד, זה שצריכים לפעול במקביל על הסכמי פיתוח, תמיד אפשר לממן תשתיות של העירייה מתוקף הסכמי גג, אז הסכמי הגג יהיו למסלול הפרטי. זה עלה לשר האוצר בביקור שהיה בקרית ביאליק והוא יודע את העניין הזה. זה עלה, העלינו לו את העניין.

לגבי הפרויקט של בינוי-פינוי. זה לא מספיק שהוועדה המחוזית אישרה את העניין. המבחן הוא מבחן התוצאה. כל יום שלא מתחילים לעבוד, כאילו אני לקחתי את ההלוואה והשעון מתחיל לדפוק ואני משלם את הריביות. החסמים שעלו כאן לדעתי פתירים, יש פה שני תנאים שהם ברמה של הוועדה המקומית וארנון, צריך להאיץ את הדיון גם בתכנית הבינוי וגם בתכנית של האיחוד וחלוקה, שתיהן ברמה המקומית. לגבי ההיתר ל-123 יחידות דיור, אין לי התנגדות לדון בזה, התנאי שם שישלימו את מערכת השדרוג של הקו. יש פה קו מאור עקיבא עד חדרה לשדרוג המט"ש. הקו, עשינו, אם אני לא טועה, עם משרד ה - - - גייסנו את ה-20 מיליון שקל. זאת אומרת כל העניין עכשיו רק שיתחילו לעבור על הקו. ברגע שיתחיל הקבלן לעבור על הקו אני מתחייב להביא את זה למליאה של הוועדה המחוזית ודוחה את התנאי שהוא יהיה תנאי לטופס 4, בכדי לתת לו את ההיתרים האלה שהוא יוכל להתחיל לעבוד.

תוך השנתיים האלה, עד שהוא בונה, הוא כבר יוכל להרוס את שני המבנים הנוספים, לא לפני ששם את האנשים בתוך המבנים החדשים, ואז יהיה לו את שתי ה - - - או שלושת המגדלים בסך הכול. כך אני רואה את העניין.

אני באמת רוצה להודות לכם. אם יורשה לי עוד שני משפטים קצרים, אדוני. בסוף זה פיילוט, פיילוט שהוא מסלול יזמות. האפשרויות לעזור הן, פעם אחת זה נמצא בטיפול שר הפנים, אנחנו הלכנו על הסכם פיתוח, בהיעדר הסכם גג הלכנו על הסכם פיתוח, כמו שאמר יעקב כאן הוא צודק. זה עלה לשר הפנים לפני כשבוע בכנס ראשי רשויות שעשה בחוף כרמל. אני חושב שאין ברירה, אתה וחוף כרמל צריכים להגיע לשר, אני אתמוך בכם, וזה כבר אושר בעבר על ידי המנכ"ל הקודם.

הסכם פיתוח?

כן. אושר בחוף כרמל, רק שהלשכה המשפטית, עקב הבג"צ של דירות יוקרה - - -

מאז בג"צ דירות יוקרה - - -

לא, זה בתוך חוק ההסדרים.

בסדר, זה היה בחוק ההסדרים ב-2009.

אישרנו את זה, לא ביצענו את הסעיף הזה.

הסכם הפיתוח הוא בתחום אחריות שר הפנים. השר לא אמר את אמירתו האחרונה. אנחנו נעלה לו את זה עוד פעם, אני מקווה שיימצא - - -

לא, היום הוא לא יכול לאשר בגלל פסק דין דירות יוקרה. בתיקון בחוק ההסדרים הכניסו סעיף, איזה שהוא תיקון לחוק שיאפשר את זה.

במקום היטל זה יהיה מס.

דוד ביטן

בסדר, אבל לפחות פותרים את הבעיה, היום לא יכולים לחתום איתו בכלל.

חתמנו איתו, אבל לא מאשרים את זה.

לא יאשרו לך גם, רק אחרי התיקון שיאושר - - -

שהמדינה תשבור את הראש ותפתור את הבעיה.

עוד חודשיים זה יהיה חוקי.

בנובמבר, זה יעבור בטוח.

20 בנובמבר, הם לא חותמים.

הם לא חותמים.

כמו שאמר חבר הכנסת ביטן, בחוק ההסדרים יש פרק שאמור לעדכן את הסכמי הפיתוח מול היזמים - - - ההסדרים - - -

זה יעבור, כולם בעד. אני חושב שזה יפרוץ דרך ויהווה חליף להסכמי הפיתוח על אדמות פרטיות. בכל זאת זה ישאיר לראש העיר איזה שהיא גמישות מול ההכנסות ומול ההוצאות.

דבר נוסף לגבי מה שהעלית, ניוד זכויות למבחני השלמה. זה נכון מאוד על אדמות מדינה, עשינו את זה עכשיו לאחרונה בקרית ביאליק, תקענו שם שם מגרש השלמה ל-123 יחידות דיור, קמה מהומת אלוהים, 'מה פתאום אתה עושה את זה?' מינהל התכנון ידון בתכנית, אני מאוד התעקשתי, לשמחתי השר קיבל את זה, שר האוצר, כשאני אומר השר אני בכובע שלי גם במשרד האוצר וגם במשרד הפנים, וקיבלנו 20% ניוד זכויות. 20% זה 700 יחידות דיור, במקום מגרש מסכן, וזה כיוון נכון, כשיש לך אזור שצריכים לפנות אותו, הוא מקבל בקרקע ליד 700 יחידות דיור, זה סטרט אפ.

דבר נוסף שאפשר לעשות אותו, באדמות מדינה לתת ליזם קרקע מפותחת עם תשתיות למקצה מגרש. זה יוריד את יחידות הדיור, יוריד את המחיר. אין ברירה, אתה רוצה להוריד. קח דוגמה את כל החניות התת קרקעיות. זה לא כדאי ליזם.

זה מייקר.

אתה מייקר. תן לו זכויות בנייה, תן לו זכויות בעוד שתי קומות למעלה. יהיה לו כדאי כלכלית. הרעיונות האלה, אנחנו יוצקים בהם תוכן, כבר בתכניות אצלי במחוז, אנחנו מנסים ליישם אותם.

עוד רעיון אני רוצה לתת לך. פרויקט פינוי-בינוי למשל, ברמה של הוועדה המקומית, היא צריכה לנהל מעקב. אם ממוצע יחידות הדיור ב-2010 עד 2012 היה איקס, על כל יחידת דיור מעבר הרשות המקומית מקבלת בהחלטת ממשלה מענק 10,000 שקל ליחידת דיור אחת. הנה, בבקשה, הוא יעלה בעוד 1,700, 2,000, 2,000 כפול 10 זה 20 מיליון שקל, אבל לא לחכות עד שייצא היתר. ראית, כרגע ההיתר תלוי בקו הביוב וקו הביוב תלוי בזה, זה סמטוחה. מרגע שאישרת את התכנית בפינוי-בינוי אני חושב שצריך להעביר את המענק מיד עם אישור התכנית ולא לחכות לשלב של הנפקת ההיתר. זה דבר שבהחלטה שלכם אולי יכול לעזור לראש הרשות.

כל המענק זה כשיוציאו היתר, לא ייתנו להם את זה לפני זה. התמריץ להוצאת היתר, אי אפשר לתת את זה לפני זה.

אני אומר, אחרי פינוי-בינוי, עם אישור התכנית.

אני לא רוצה לייאש אתכם, אבל הסכם גג לאור עקיבא, לא נראה לי שיהיה, מסיבה פשוטה, הסכם גג הוחל על אדמות מינהל ואני לא רואה פה - - - למשל הקרקע שאתה - - -

זה מינהל.

לא, אבל זה נשאר קרקע פרטית לצורך העניין, כיוון שהיום מי שיש לו חוזה חכירה לדורות, אז זה כבר שלו ועל כן זה בכלל לא נספר. אתה צריך ממש קרקע מינהל בתולה, שזה יהיה. היה לו 6,500 יחידות, תוריד מה-1,750, כל הפינוי-בינוי, אתה לא יכול להכניס אותו לתוך הסכם גג. בראשון כנ"ל. כל הפינוי-בינוי יצא מהסכם הגג.

המטרה היא להוריד את הרצפה מ-5,000, להוריד את זה למטה.

בסדר, אבל נכון להיום, בכללים שהיום קבועים, פינוי-בינוי לא עוזר להסכם הגג. הסכם הגג, מה שנותן לך - - - זה תשתיות צמודות שהן ברמה גבוהה, נותן לך 7,500 שקל למבנה רשות, לא למבנה חובה, בתוך הסכם הגג מבנה החובה יש את הסעיף הזה, הוא נותן לך תשתיות, כל הגשרים, כל הזה. למשל ראשון לציון קיבלה 2 מיליארד שקל כמעט על הסכם הגג, על 23,000 יחידות דיור.

דאגת להם.

דאגנו להם. כל הגשרים, כל זה כבר סגורים אצלנו, לא צריך להתאמץ. לא צריך גם את שר התחבורה.

אז למה אני צריך לבנות? אם זה אי אפשר וזה בעייתי וזה - - - מה אני צריך? אני אשאר עם זה שלי וזהו.

לא, אני אגיד, הנושא של פינוי-בינוי זה העתיד של המדינה, וגם זה נותן פתרון חברתי. פינוי בינוי נעשה היום במקומות שיש לך מבני עולים שבזמנו היו ב-1950-60 נבנו כמבני עולים, דירות קטנות, דירות סלמס, וזה הפתרון החברתי שיש היום במדינת ישראל. בלי קשר להסכם הגג, אתה צריך לרצות את זה.

אדוני, אני רוצה לסיים. אני רק מבקש לאתגר אתכם, הוועדה הזאת פעם ראשונה אני שומע עליה, אני שבע שנים - - -

זו ועדה חדשה.

אם הכול מה שהיה וזה מותר וזה אסור, לא נתקדם. אני מאתגר אתכם, תפרוץ את הציר הזה עם הסכם הגג. אם אין לך אפשרות עם הסכם גג, שים לו הסכם פיתוח, תקדימו לפינוי-בינוי. כל מקום במדינת ישראל שעשו תכנית פינוי-בינוי, תאשר לו הקדמה. אתה מתמרץ את מי?

תתמרץ את ראש הרשות.

אתה מחפש את ה-10 מיליון האלה - - - מה הוא עושה? הוא הולך אליו. הוא חכם, הוא גם יטיל את זה על הבן אדם. מזל שלנו שיש לנו את נסים, הוא גר במקום, הוא רוצה לעשות את זה. מישהו אחר מזמן היה בורח.

עכשיו הוא גר בראשון.

תעזרו לי לעזור לו ולראש הרשות. בעזרת ה' זה יהיה פרויקט הפיילוט והסנונית הראשונה.

אני את משרד התחבורה סוגר לו, אין בעיה.

חברים, יש עוד כמה אנשים, ארנון גלעדי, יועץ הוועדה.

הנושא של המסגרת של ההתחדשות העירונית למעשה, כמו שאתם אמרתם, אני לא אחזור על הדברים, היא צורך השעה והיא למעשה הפרויקט הבא שמדינת ישראל צריכה להתייחס אליו. בתוך הנושא הזה באמת יש צורך לשבור מסגרות, להוריד את מה שקובע היום, הנוהל שקובע היום לנושא של התקשרויות, הסכמי גג וכל המסגרות האלה, כדי לדחוף את הנושא הזה קדימה. מצד אחד יש את הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל, שהשר רואה בנושא הזה כדבר עקרוני. מבחינת קידום, אני לא רואה את המינהל רץ ומשווק קרקעות, במיוחד בנושא של פטור מהיטלי השבחה וכל הדברים האלה והרשויות נכנסות לתוך איזה שהוא מסלול של חוסר כדאיות מבחינתן לקדם תכניות. לכן הנושאים של ההתחדשות העירונית הם צורך השעה ואני מאמין שהוועדה הזאת בסופו של דבר, הוועדה של אלי, שדוד גם נמצא בה, תיצוק תוכן שייתן כלים. כבר הייתה ישיבה עם היועצים המשפטיים של הוועדה כדי לנסות לשבור את המסגרות ולהיכנס פנימה באמת עם כלים אחרים לתקופה מוגבלת של 5 שנים, כשאתה בא ואומר, אוקיי, זה הצורך כרגע באמת לטפל בו בהוראת שעה מיוחדת כדי לשחרר את הנושא של מצוקת הדיור, או את מה שנקרא קורת גג לזוגות צעירים במדינת ישראל, וצורך השעה הוא במרכז הארץ גם, ששם למעשה יש את עתודות הקרקע של פינוי בינוי שיש צורך לקדם אותם. אני מאמין, חוץ מהכובע שלי כוועדה פה ובתל אביב, בנושא הזה לקדם ולעזור.

אתה בעצם יושב ראש ועדה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

כן, חגי טולדנו, בבקשה, ממשרד הבינוי, מהאגף להתחדשות עירונית.

דבר ראשון, זה פרויקט מרשים ביותר במקום שזקוק לדבר הזה מאוד מאוד. נקודה אחת לגבי הסכמי גג, אני לא רוצה להוסיף לכל הדברים שנאמרו, לגבי עניין הסכמי הגג, הסכמי גג ממומנים באמצעות השיווק של הקרקע, הקרקע נמכרת, יש כסף, מהכסף הזה עושים את הפיתוח והתשתיות וכל הדברים.

זה לא המקרה.

לכן אמרתי פינוי בינוי בקרקעות פרטיות, יש פה בעיה. יחד עם זאת, לפני כשבועיים הצגנו מתווה ראשוני לטיוטה, משהו מאוד מאוד ראשוני, לשר הבינוי, לנושא של הסכמי גג להתחדשות עירונית, בין אם במקומות שזה משתלב עם בנייה חדשה ואז יש שם מקורות מימון, ובין אם מקומות שבהם אין, אבל עדיין אפשר להשיג כסף כמו במקרה של ב"ר 44, ההחלטה של - - - היתרים. אנחנו צריכים לעבוד מול המינהל, מול אגף התקציבים באוצר.

יש לנו בעיה עם זה. באוצר לא הסכימו.

מתווה ראשוני יש, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקדמים אותו הלאה. זהו.

חבר הכנסת ביטן.

דיברתי כבר מספיק, אני רוצה רק להוסיף שני דברים קטנים. אל"ף, הרעיון שלך לגבי הסכמי גג, יכול להיות שאי אפשר יהיה להוריד את המספר, אבל לדעתי אפשר יהיה לאגד ערים. כיוון שהסכם הגג הוא בעיקר סיוע בנושא תחבורה ודברים מהסוג הזה אז איגוד ערים בערים קטנות יכול להביא לנו את ה-5,000 האלה. זה כרעיון שאפשר להוביל את זה. ודבר שני, אתם יודעים, על פי תיקון 101, אם יש תכנית מתאר של העיר מאושרת, הסמכות לאישור תכניות פינו בינוי עוברת לוועדה המקומית. אתה יכול לקבל את זה רק כשיש לך תכנית מתאר מאושרת. ברגע שיש לך את זה, אז בעצם אתה יכול לקדם את זה לבד יותר מהר מהוועדה המחוזית.

הם לא ועדה עצמאית.

כרגע. אמרתי שבעתיד, כשהתכנית שלהם תאושר הם יוכלו לקבל ועדה עצמאית.

זה גם ועדה עצמאית וגם - - -

אבל אתה לא יכול לתת לוועדה עצמאית בלי שתכנית המתאר מאושרת.

זה לא יעזור לו כלום, דוד. אם תכנית המתאר תתאשר לא יעזור לו כלום, כי הוא לא מוסמך. המסר לשר האוצר, להסמיך את הוועדות האלה.

בסדר, אבל רק אחרי שיהיה את האישור.

ברגע שהוא יוסמך הוא יוכל ליהנות מעוד 20% זכויות בנייה.

כמה שהוא יזדרז בוועדה המחוזית לאשר להם את תכנית המתאר הם יוכלו - - -

- - - אני לא ממהר. עד שלא יגמרו את העניין אני לא ממהר. ההתחברות למחלף, לא גשר.

חברים, לפני שאנחנו יוצאים לשטח אני באמת רוצה להגיד כמה מילים, אם לא ייצא לנו אחרי שנהיה בשטח. אז קודם כל אני יכול להגיד לכם שאנחנו רואים כאן שילוב מאוד חשוב בין העירייה, אני חושב שיש כאן ראש עיר עם ניסיון גדול מאוד, גם ברמה המוניציפאלית אבל גם ברמה הארצית, שבא ויודע ומכיר את הדברים. אני שמח לראות את גופי התכנון, יוסף, באמת דיברת ברמה מאוד מפורטת, מאוד עניינית, ואני מברך באמת על הדחיפה וזו באמת הרוח החדשה ואין לי ספק, גם עם ארנון, שהוא גם יו"ר הוועדה המרחבית וגם במסגרת תפקידו כיועץ בוועדה, יעשו את שלהם.

הנחתם לפתחנו את הנושא של הקמת הכביש, אותה יציאה למחלף. כאן אני מבקש, לא יאוחר מסוף החודש, שתביאו את המסמך, גם דוד וגם אני, אני חושב שאנחנו נוכל לדחוף את הנושא הזה.

נקודה נוספת שקשורה גם לנושא של הדיור הציבורי. יש כאן גם את הנושא של נציגי עמידר והנושא בוועדה. הנושא של הדיון הציבורי, לנו ולי באופן אישי הוא חשוב. חשוב לשמור על האנשים האלה, חשוב שלאנשים האלה יהיה ביטחון. בעיית המדיניות שלנו, שדובר עליה באחת הוועדות, שלא תהיה הגליה. אין ספק שהשכונה הזאת תעבור מתיחת פנים, אין ספק שהשכונה הזאת תשודרג, יש כאן יחס שתגיע אוכלוסייה חזקה ויש את האוכלוסייה שהיום היא אוכלוסייה שהיא פחות חזקה או חלשה, לצורך העניין, ולכן האינטגרציה הזאת חשובה לנו ולכן המדיניות שלנו היא מדיניות שלא תהיה הגליה. נהפוך הוא, לא לקחת את אותם תושבים חלשים ולזרוק אותם לשכונה חלשה אחרת, אלא כן שתהיה אינטגרציה בין האוכלוסייה החזקה, והיחס הוא 1 ל-6, 1 ל-7, כלומר תהיה לנו פרופורציה שהיא פרופורציה סבירה וחשוב לנו לשמור על זה בצד החברתי.

גם לך, יעקב, וגם כמובן למהנדס העיר, שקיבלנו ממנו את הפתיחה, צריך לזכור, פרויקטים של התחדשות עירונית, חשוב לנו במיוחד בערים כמו אור עקיבא. עם כל הכבוד לתל אביב ועם כל הכבוד לחולון שאני גר בה, ועם כל הכבוד לראשון, במיוחד בסוג הערים כמו אור עקיבא, שיכולה לגדול, שצריכה לגדול, דווקא כאן חשוב לנו לבוא ולקדם את זה. צריך לזכור, גם אור עקיבא, יש היום את כל הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי, כל המאבק שיש בנושא הזה - - -

אני לא יודע אם ייצא משהו ממנו.

אז אני יכול להגיד לך, במקום תקצוב דיפרנציאלי, אנחנו נקרא לזה לבוא ולחזק את הערים החלשות ואז זה - - - לכן צריך לזכור, גם עליך המשימה היא לא פשוטה, כאחד שמנהל עירייה באשכול 4, שזה מדבר גם על הכנסות מארנונה ובכלל, לכן גם כאן, נקרא לזה הסכמי פיתוח, נקרא לזה הסכמי גג, אם יש דברים נוספים ברמה הממשלתית, אז קודם כל נתמקד בנושא של הכביש הזה ואין ספק שדוד ואני נצליח יחד - - -

לי יש את התחבורה, אתה האוצר, סגרנו עניין.

נכון, אנחנו נעשה את זה. תשלחו את המסמך, שיהיה תקציב מסודר וברור ואנחנו מתחייבים שאנחנו נביא לכאן פתרון. אבל גם לדברים נוספים, מכיוון שכן חשוב לנו לבוא ולראות את העיר הזאת גדלה בעוד 5,000 יחידות דיור, מכיוון שיש לנו כאן באמת שעת כושר, יש הזדמנות, יש ביקוש, יש ועדה מחוזית ומרחבית שדוחפת ונעשה זאת.

חברים, תודה רבה, נצא לסיור.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:07 ונתחדשה בשעה 13:12.)

(סיור)

הבניינים בפנים, מצב הבניינים מאוד מאוד רעוע. אנחנו נכנסים עכשיו ללב השכונה, כל מבני הציבור פה הם בתוך הקו הכחול, חלק מהם אנחנו משפרים במסגרת הפרויקט. זה לב השכונה. אם אתם רואים ממול את מגרש הכדורסל, זה השטח הפנוי שמתחילים שם את הביני ואחרי זה את הפינוי. אנחנו עדיין בלב המתחם. זה לב המתחם, כאן יוקם המרכז המסחרי. נרד בתוך המתחם. נרד למרכז השכונה. אליאס הוא מנהל המתחם.

צהריים טובים לכולם. אל"ף, באופן אישי אני מלווה את הפרויקט הזה 6 שנים, אבל ב-6 השנים האלה, תיכף אני אסביר יותר מפורט בהיבט החברתי, הרגשתי מין ריקנות בהיבט של הממסד, מה הכוונה שלי? שיש פה פרויקט שכולם מדברים חברתי חברתי חברתי ויש הרבה מה ללמוד ממנו, כל הזמן יש פה מידע רב שנצבר בהיבט החברתי. על הפעילות היומיומית שלנו יושבת מלי, יש פה את יוליה, יש לנו משרד בקומה הראשונה, שהוא פתוח מעשר בבוקר עד הערב, לכל דייר שחפץ, עם כל הבעיות שיש לו. ברגע שיש ועדה כזו, אותי באופן אישי זה מעודד. זה מעודד אותי שיש למי להעביר את המידע שנצבר פה. אני אומר לכם את האמת, מלווים אותי כבר חודשיים האוניברסיטה העברית בירושלים. יש פה דוקטור שלקח ממני את התורה איך עושים בינוי פינוי בהיבט החברתי. הם צמודים אליי פה כבר חודשיים. יש את נעמי כרמון מהטכניון ויוגב, דוקטור מאוניברסיטת ירושלים. למה אני אומר את זה? כי יש הרבה דברים, אפשר להעביר את המסר שנצבר פה לעוד פרויקטים. יש את השלב של התכנון שהוא בסדר, בשלב התכנון יש תקנון, יש חוקים, יש דברים שהם מסודרים, אבל בעניין של דיירים יש לב ויש נשמה וכל משפחה זה עולם ומלואו. יש פה 355 משפחות שזה עולם ומלואו, הדירה שיש להם. זה לא פשוט לבוא לבן אדם שמחזיק את קרנות המזבח, זו הדירה שלו, הוא פוחד לאבד אותה, ואתם צריכים לבוא בגישה של איך באמת משתפים אותו. אותו דייר צריך להבין, וזו המציאות, הוא בעל הקרקע פה, ו-90% מהפרויקט זה פרויקט שלו, הוא בעל הקרקע וכך צריך לתת לו את התחושה, שהוא שותף לתהליך הזה. ברגע שניתן להם את התחושה הזאת שהוא שותף לתהליך הדברים נעשים קלים. אין מצב אצלי פה בשכונה, שאני יושב עם נסים או יושב עם המהנדס, שהם לא יודעים. אני יכול להעלות אתכם למשרד, כל יום אני אוסף פה בניין בניין ומרצה להם, מרצה להם על הכול. מספר להם מה הולך להיות, איך מתקדם, אין לי לחץ. אין לי לחץ בשכונה, אין לי לחץ, אנשים מבינים מה הולך להיות, הם לא חיים בעולם של אי ודאות, הם לא חיים בבועה, הם יודעים בכל נקודת זמן מה הולך להיות בפרויקט הזה.

אליאס גם הופך בכובע מסוים עובד סוציאלי. מרוב שהוא חי בתוכם. יש משברים בין בני זוג, הוא לפעמים מוצא את עצמו מתעסק בשלום בית. כן, חבר'ה, זה היום יום.

זה אמיתי. אני לא רוצה להלאות אתכם בסיפורים, באמת תקבלו צמרמורת.

אני משה שטראוס, מנהל המחלקה לעבודה קהילתית בעירייה. אני אשמח אם יהיה שיתוף פעולה איתנו, כי בסופו של יום האוכלוסייה פה היא האוכלוסייה שברווחה אנחנו מכירים את המשפחות האלה. שניכם דיברתם, חברי הכנסת, על כך שלא תהיה הגליה ויהיה חיבור, אז יש לנו ניסיון רב עם האוכלוסיות הוותיקות שגרות במגדלים הצפוניים וגם בשכונות הדרומיות, הניסיון שלנו, כמו שאתה צברת ניסיון, יש לנו, ואני אשמח אם יהיה שיתוף פעולה ונעבוד ביחד, כי גם האכלוס העתידי חייב להיות משותף יחד עם הרשות, כי האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה ברובה רווחתית. אז אני אשמח שנחליף אחר כך פרטים.

אין שום בעיה, אני פה, אני אתן לך את הטלפון שלי, אני נמצא פה כל יום.

פה עומד לקום הבניין הראשון, הורסים את גן הילדים הזה. שלב א', כמו שראיתם בשקף, זה הגן שהורסים, פה הגן הוא פעיל אחרי הצהריים. מעבר למגרש בונים את הבניין הראשון ואחרי זה את בניין 815 הורסים וזה בניין שעובר מבינוי לפינוי, זה 814.

כמה סך הכול בניינים יש?

18 בניינים בכל המתחם. היום יש 18 בניינים.

ובחדש כמה יהיו?

16 מגדלים של 24 קומות, חוץ מבניין אחד שהוא 12 קומות. זה התהליך. כשהממונה אמר שבונים 123 יחידות, אני לא יכול לאכלס את כולם בבניין אחד. הפיזור - - -

הפיזור של הישן?

לפי יחס הבנייה זה הפיזור.

אני צריך לאכלס רק קרוב ל-24 דיירים בבניין הראשון. כמו שאמרת, אינטגרציה שיהיה בהיבט החברתי.

אחרת אתה פוגע בשיווק, אתה לא יכול לייצר סלמסים.

למשל מי שחי פה, גם הלך הרוחות, למשל בחוזה, דוגמה לעניין חברתי, בחוזה כתוב להם שהם צריכים לתת מקומה ראשונה עד חמישית. אני צריך לאכלס בכל קומה בין שלושה לארבעה דיירים, שייתן לי את היחס של ה-20%. ישבנו, אני, נסים ואחי, עלינו על פתרון. אמרנו למה ניתן להם מקומה ראשונה עד חמישית? אתה חי פה ויש פה סכסוכים אדירים, 'לא, אני לא רוצה להיות איתו', 'לא, אני לא רוצה להיות איתו', ואז העלינו רעיון, למשל ב-814 או 16 דיירים, ניתן להם מקומה ראשונה עד קומה 16, אז מה, אתה יוצר מצב? שבכל קומה אחד. זהו. הפרדת את העניין החברתי, הוא לא מסוכסך, הוא רואה ארבעה דיירים חדשים, גם צ'יפרת אותו וגם - - -

אבל איך אתה מתמודד עם זה שכל אחד רוצה - - -

לא, יש טבלה מסודרת, יש מנגנון מסודר.

יש מנגנון מסודר בהסכם המשפטי, הגרלה מקומה ראשונה עד חמישית, ובהתאם עכשיו הם צ'יפרו, הם החליטו לפזר את זה על כל השטח של הקומות, וההגרלה תהיה בהתאם.

ואז זה פותר את כל העניין החברתי, את כל הסכסוכים שיש בין דיירים, ויש את המצבים האלה.

מה לגבי 5% בנייה נגישה? על פי החוק שמתחייב ממשרד המשפטים?

כל הבניין נגיש.

הדירות נגישות גם לבעלי מוגבלויות?

יש גם סעיף בהסכם שנותן פריבילגיה לאנשים עם מוגבלויות.

כל בניין חייב להיות נגיש היום.

יש דברים שאנחנו מתמודדים. בשיחות עם הדיירים אני לומד המון. למשל יש פה דיירים. הם חיים בארבע קומות, פתאום אתה נותן לו 24 קומות, יש פה היבט פסיכולוגי, שבאים אליי אנשים ואני מתמודד עם זה, 'רגע, עם 24 קומות אני לא רוצה', 'תן לי את הקומה הראשונה', יש להם את הפחד הזה.

יש להם פחד גבהים, כל מיני דברים.

מה אני עשיתי? הלכתי לגעש, איפה שיש מרכז לבנייה, לקחתי מערכי שיעור בנושא מעלית, אינטרקום.

הם בחיים לא עלו במעלית.

אתה לוקח אישה מבוגרת כזאת, ללחוץ על אינטרקום, או להפעיל מעלית, זה עולם ומלואו. אתה צריך להדריך אותם, להכין אותם לזה, לקראת הבניין החדש. כיבוי אש, כל המטפים.

כל מה שהוא אמר, זה מה שפתחתי בכנסת, מה זה הנדבך החברתי פה, זה לא מובן מאליו.

אז אני עושה את זה ביום יום. ביום יום. אתה מכין אותם נפשית. יש לי אחת שאומרת 'אני רוצה קומה ראשונה', אז אני מול החוזה צריך להיות פייר עם כולם, 'את רוצה קומה ראשונה? לכי לרופא, תביאי לי אישור'. איפה יוליה? הנה עורכת הדין. הלכה לרופא הביאה אישור? 'קיבלתי אישור, עכשיו תקבלי קומה ראשונה'. אתה יורד לפרטים האלה, אין לך ברירה.

תגיד, יש מצב שאנשים יצטרכו בתקופת הביניים לעבור לדירת אמצע?

שכירות, כן.

כמובן עם כל ההגנות שהחוק מקנה להם, עם ערבויות חוק המכר.

אבל אם אתה עושה בינוי פינוי למה אתה צריך את זה?

קצב המכירה יקבע את קצב השלביות. אם אתה תשווק הרבה, בפריסל למשל, אתה תבנה הרבה במכה. אז יכול להיות שנבנה שני שלבים במכה, שזה שישה מגדלים. אם אתה מחליט עכשיו לעשות בטור, פינוי בינוי, בינוי פינוי, זה פרויקט של 15 שנה.

זה 36 שנה. בול 36.

אז חייבים לקחת מקטעים, להוציא גם לפינוי בינוי כדי לזרז את הביצוע.

כי אין לך פה חלופות קרקע. זה אחד ויש עוד מקום אחד, זהו.

אז פה יש לנו שתי פינות להתחיל פינוי בינוי.

אין לנו משהו אחר.

השיווק יקבע את כל הקצב פה. המכירה, זה מה שקובע קצב הרמת פרויקט. ואנחנו עכשיו עוסקים במיתוג, לקחנו שני משרדי מיתוג. קודם כל מתחילים במיתוג של העיר, כי שליש עיר בונים פה, ואחרי זה מיתוג של השכונה בתוך העיר.

והיום למעשה מה השלבים שמונעים את הוצאת היתר הבנייה? יש את הסוגיה של המחלף - - -

כל השלושה בניינים הם ככה: אנחנו כרגע עושים תיקון של התב"ע מול המחוזית של המרפסות - - -

ברשותך, בעיקר מה שמונע, הסיבות העיקריות שעשויות לעכב היתר בנייה זה האם זה מתן היתר שקשורים לביצוע של תשתיות, ויש לנו פגישה עם מהנדס העיר בשבוע הבא, אנחנו מבקשים להעביר את זה לטופס 4 - - -

טופס 4. לא להתנות.

לא תנאי למתן היתר, כי דרשו מאיתנו - - - באותו כביש שאתם נכנסתם אמור לעבור קו הביוב שאמור להתחבר למאסף הראשי שראש העיר דיבר עליו קודם. אנחנו, כתנאי למתן היתר בנייה, צריכים לבצע את כל קו הביוב הזה, 2 קילומטרים על הכביש הזה. כל מה שאנחנו מבקשים, יש לנו פגישה עם מהנדס העיר על זה, שייתנו לנו את זה בתור תנאי אישור לאכלוס.

משלב אמר שם, הוא התייחס לזה במפורש - - -

הוא לא התייחס לזה, הוא התייחס לקו הראשי. אנחנו היינו אצלו כמה פעמים - - -

הוא אמר שברגע שהוא יראה שיש מימון הוא יעביר את זה שלב ל - - -

פה אין בעיה, המימון מוטל עלינו, אנחנו עושים את המימון.

אז זה התניה. וההרחבה של ביאליק אנחנו ניקח אותה, התחייבנו, והמחלף. המחלף הוא לא תנאי בתב"ע, אבל ראש העיר, בצדק, רוצה להשתמש בעניין הזה כמנוף להוציא משאב למחלף, אבל רק שבסוף הכסף באמת יעבור, כי אם דוד וזה לא יצליחו אנחנו תקועים פה. צריך לטפל בזה. אסור לנו שזה יישאר ככה.

יש פה הזדמנות פז, אני עוסק הרבה בהתחדשות עירונית, אין הרבה שכונות כאלה, בסיטואציה הזאת, עם אחוז החתמות כזה וברצון של דיירים. אין הרבה שכונות כאלה.

זה פרויקט פינוי בינוי, דרך אגב, הכי גדול במדינה.

עוד משהו שהוא מאוד חשוב, הדיירים - - -

בהנחה שאתם מתקדמים כפי שאתם מצפים, זמן סביר - - -

כמו שמוטי אמר.

מאי.

ואז התחלת עבודות?

מיד. אנחנו לא צריכים קבלן מבצע, כבר יש לנו קבלן מבצע, אין לנו הליכים של מכרז, כבר עברנו אותם, אז בעצם הקבלן המבצע מחכה לקבל היתר לעלות על הקרקע.

הכול סגור, יש מנהל פרויקט, יש הכול, רק להתחיל.

יש עוד משהו שהוא חשוב לך, כנציג הציבור. כל הזמן הם מתלוננים על הממסד, 'הממסד הזניח אותנו 40 שנה', זה פרויקט שהקשר מול הממסד נהיה יותר חזק. כשאתה אומר להם שיש שני משרדים, משרד השיכון ומשרד הפנים, שמלווים את הפרויקט הזה, הם מסתכלים במשקפיים אחרים לכיוון הממסד. זה משפר את היחס שלהם לאותם משרדים ממשלתיים, שהנה באים לקראתם, עוזרים להם, וזה מאוד חשוב.

ברור. יופי. תודה על הסקירה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.