הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו באב התשע"ה (11 באוגוסט 2015), שעה 11:00

רישום ילדי מורים ערבים מהצפון במוסדות חינוך בבאר שבע

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

ברקו ענת

חנין זועבי

אחמד טיבי

עאידה תומא סלימאן

אוסאמה סעדי

סוניה פרץ - מנהלת אגף בכיר כא"ב, משרד החינוך

עינב קנפו - מנהלת גף כא"ב מחוז דרום, משרד החינוך

קעדאן חיאם - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עו"ד איריס בירון - נחמני - לשכה משפטית, עיריית באר שבע

זהבה הראל - ראשת מינהל חינוך, עיריית באר שבע

ד"ר חפצי זוהר - מ"מ ראש העיר מחזיק תיקי החינוך והרווחה, עיריית באר שבע

עו"ד עינת חרוש - לשכה משפטית, עיריית באר שבע

גלית כהן - מנהלת מרכז רישום, עיריית באר שבע

עאמר ג'מל - מורה בבית ספר תיכון

נאסר אלנאסר פאעור - מורה

איאד כנאענה - מורה

לילה פואז - מורה

עבדאלה פואז - מורה

ריתאג' היב - מורה

מוחמד יונס - יו"ר ומנכ"ל תנועת אופקים

פאדיה ח'ראנבה - סמנכ"ל תנועת אופקים

רבקה וידר

אושרה עצידה

רישום ילדי מורים ערבים מהצפון במוסדות חינוך בבאר שבע

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. התאריך היום הוא ה-11 לאוגוסט 2015, כ"ו באב תשע"ה.

הנושא שעל סדר-היום הוא רישום ילדי מורים ערבים מהצפון במוסדות חינוך בבאר שבע. הנושא עלה בעקבות פנייתם של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. זה היה לקראת סוף המושב והבטחתי לפונים שזה יהיה בפגרה, והנה אנחנו כאן היום. נציגי עיריית באר שבע היו בחופשה, ולכן לא יכולנו לקיים את זה בסוף המושב.

כפי שנהוג בוועדה, אתן לאחד מחברי הכנסת הפונים להציג את הבעיה ממש בקצרה. לאחר מכן נפתח את הדיון ונראה איך אנחנו יכולים לסייע בסוגיה זו. חבר הכנסת אחמד טיבי, מי היה הראשון? אתה או אוסאמה? תסתדרו ביניכם.

אני אבקש שחבר הכנסת סעדי יפתח, ואחר כך אני.

כל הכבוד, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כל, אני מבקש להודות לכבוד היושב-ראש על היענותו המהירה לקיים דיון דחוף בפגרה בנושא החשוב הזה שאנחנו ביקשנו והגשנו בקשה לכבודו על מנת לקיים דיון בנושא. אני מברך את המורים ואת המורות מעראבה, מג'ת, מעילבון, משעאב שנמצאים כאן. ברוכים הבאים אלינו. אתם פניתם אלינו והעליתם את הנושא הכאוב הזה, ואנחנו מיד נרתמנו למשימה וביקשנו מכבוד היושב-ראש לכנס את הוועדה באופן דחוף בפגרה.

רבותי, מדובר בבעיה של המורים והמורות שגרים בצפון הארץ, בכפרים בגליל, באזור עכו ובאזור חיפה, והם עובדים במשרד החינוך. בגלל המחסור במורים ובמורות באזור הדרום, במיוחד בכפרים הערביים בנגב, הם נאלצים לנסוע ולעבוד ולחפש תעסוקה שם. מכיוון שיש גם עודף באזור הצפון, הם נאלצים לנדוד למרחקים על מנת לחפש פרנסה ותעסוקה. המצב הזה נמשך שנים על גבי שנים.

אומנם יש שיטת ניקוד, אבל מתוך ניסיון ומתוך המון פניות שמגיעות אלינו מהרבה מורים ומורות שמתחתנים ונאלצים בסופו של יום להמשיך ולעבוד במחוז הדרום ולגור בבאר שבע. כאשר הם מתחתנים ומביאים ילדים לעולם והם רוצים לרשום את הילדים שלהם בגנים, עיריית באר שבע מבקשת מהם לשנות את הכתובת ולהיות תושבי באר שבע על מנת לאפשר להם לרשום את ילדיהם בגנים.

הסוגיה הזאת עלתה גם בשנים קודמות, ובסופו של יום גם נמצא פתרון למורים ולמורות, ועיריית באר שבעה אפשרה למורים ולמורות לרשום את הילדים שלהם. השנה עד עכשיו לא מאפשרים למורים ולמורות החדשים.

אני חייב לציין שהיום קיבלנו עדכון, ואני מבקש גם התייחסות מעיריית באר שבע, שהמורים והמורות שנרשמו בשנים שעברו ממשיכים לרשום את הילדים שלהם גם השנה, מבלי לבקש מהם לשנות את הכתובת שלהם לבאר שבע. אבל מורים ומורות חדשים, או לאו דווקא מורים חדשים מבחינת הוותק, אלא מורים, למשל, משפחת פוואז, שהם כבר שלוש שנים מלמדים באזור הדרום. השנה הם רצו לרשום את הילד שלהם ואז אמרו להם שהם חייבים לשנות את הכתובת שלהם מכפר עילבון לבאר שבע.

אנחנו קיבלנו את תשובת משרד החינוך שהם מאפשרים לשנות את כתובת המגורים בתעודת הזהות על מנת שהם וילדיהם יוכלו לקבל שירותים מהרשות המקומית במחוז הדרום ושזה לא יפגע בניקוד. כבוד היושב-ראש, אנחנו לא רק מתעסקים בניקוד, יש עוד הרבה זכויות. למשל, אם הם רוצים לקנות קרקע ולרשום קרקע או לקבל דיור ממשרד השיכון, שינוי הכתובת שלהם יפגע בהם בעניין הזה. גם כל העניין הזה של הזכות להיבחר ולבחור - ברגע שאתה משנה כתובת זה פוגע בהם.

לכן, אנחנו מבקשים להמשיך את מה שהיה בשנים שעברו ולאפשר למורים ולמורות לרשום את הילדים שלהם בבאר שבע מבלי לשנות את כתובת המגורים.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. היית סקפטי שאעמוד בהבטחתי.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הפעלתי עליך לחץ פיזי מאוד מתון, אבל כדרכך אתה לא מאכזב. אני רוצה להודות ליושב-ראש על שנענה פעמיים, למען האמת. הישיבה נקבעה לפני מספר שבועות. עיריית באר שבע ביקשה לדחות עד לקבלת תשובות לוועדה - כן או לא, ועכשיו נקבעה גם בפגרה.

קיבלתי, אדוני היושב-ראש, רבותי הנוכחים, הרבה פניות ממורים וממשפחות מהצפון כפי שהציג זאת חבר הכנסת סעדי, לגבי סירוב עיריית באר שבע לרשום את הילדים שלהם בגנים בעיר באר שבע. מדובר באנשים שבאו מהצפון כדי לעבוד, לסייע, לתרום בנגב, והם מתגוררים בעיר באר שבע. לגבי חלק מהם הגן רחוק 5 מטרים מהבית שלהם, ולכן יש כאן אבסורד או משהו שמעלה תמיהה ומצריך תשובה. למה ההסדר קיים לגבי אלה שהיו בעבר, שנה שעברה, למשל, ועכשיו פג תוקפו? יש שינוי, יש סירוב מעיריית באר שבע לרשום אותם בלי לשנות את הכתובת.

המכתב שקיבלנו בטענה שהעניין סודר מאוד לא מספק. העניין לא סודר. הם לא מעוניינים לשנות את הכתובת שלהם בתעודת זהות. את חלק מהסיבות הזכיר עמיתי חבר הכנסת סעדי - הזכות לרכוש מקרקעין, לבחור ולהיבחר, החזר הוצאות תחבורה וכד'. לכן, יש כאן פגיעה ביתרונות נוספים או בזכויות נוספות אם תשתנה הכתובת בתעודת הזהות.

אנחנו מבקשים להמשיך בהסדר שהיה קיים, אדוני היושב-ראש ורבותי האורחים. מי כאן הנציגים של עיריית באר שבע? כולכם. האם לשאוף עידוד מקבוצה כל כך מרשימה נמצאת כאן?

אנחנו נשמע אותם. אם היית מכיר אותם ברמה האישית היית מבין שזו משלחת נכבדה.

לכן, אני שואב עידוד. זה תלוי בתשובה, בסופו של דבר. אני חושב שהעירייה צריכה לבוא לקראת המשפחות האלה. מדובר בכמה עשרות, אם לא פחות. בטח אתם יודעים מספרים יותר טוב מאתנו. אתם יודעים כמה פנו אליכם. על כן, הנושא יכול להיפתר כאן בישיבה הזו אם יש כוונות טובות.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. ברשותך, אני מבקש לתת למישהו מהנפגעים.

ודאי. נשמע את כולם, נשמע איך זה נראה מהצד הזה. נשמע גם את משרד החינוך ואת עיריית באר שבע.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב לכולם, למורים ולכל השאר. תודה על היוזמה של עמיתיי חברי הכנסת, ותודה ליושב-ראש.

אני לא אחזור על הדברים. בשביל הפרוטוקול אני רוצה לא לחדד, אלא דווקא להרחיב ולשים על האג'נדה של ועדת החינוך את הבעיה הבסיסית שממנה נובעת ונגזרת הבעיה הזו והיא אבטלה של מורים ואי-שיבוץ מורים ערבים בכפרים, ביישובים, או ליד הכפרים והיישובים שלהם - זו דווקא הבעיה העיקרית.

יש מחסור בכפרים שלהם והם מופנים לדרום?

לא. יש כאילו עודף, אבל הוא עודף מטעה כי יש מחסור בכיתות לימוד, יש מחסור בבתי ספר, אז כאילו נוצר עודף. את השיח הזה של מדיניות של הכוונה כבר עוררנו בישיבות קודמות.

את יודעת לומר לי כמה תלמידים בכיתה יש במגזר הערבי בצפון?

יש בממוצע 38.

אז המאבק שלנו במחאת הסרדינים תורם.

כן. אם תשאל את כולם הם יגידו לך: הבעיה הבסיסית שלנו היא שאנחנו איננו מלמדים ביישובים שלנו. אנחנו אולצנו לעבור לנגב, אנחנו מעבירים את כל המשפחה. בני הזוג שלנו מאבדים את מקום הפרנסה העיקרי שלהם, ואנחנו כל שנה עוקבים אחרי שיטת הניקוד.

כאיש באר שבע, דעי לך שהם זוכים לקבלת פנים חמה - תרתי משמע.

לא מתלוננים על זה. קבלת פנים בנגב, במשולש, בגליל – זה הכול המולדת.

אני רוצה לרשום לישיבות הבאות לאחר הפגרה את הבעיה של שיטת הניקוד ואי מימוש שיטת הניקוד. לפעמים יש טענות מהמורים שהם זכאים יותר לשיבוץ, להעברה מהנגב למשולש או לגליל, אבל מורים אחרים שאין להם את אותן נקודות זכות משובצים במקומם. כלומר, אי-שקיפות ואי-מימוש שיטת ניקוד ושיטת שיבוץ בצורה אובייקטיבית. את זה נשים לנו לישיבות הבאות.

האמת היא שעמיתיי הציגו את הבעיה ואני אוסיף רק נקודה אחת. הבעיה ברישום היא שאתה מאבד זכויות במקום המגורים שלך ואתה חושש לאבד זכויות בנקודות הזכות שלך. בשיטת הניקוד כאשר יש לך יותר נקודות יש לך זכות להעברה למקום המגורים שלך.

גם אם נפתור את הבעיה לשנה הזו, אנחנו רוצים פתרון קבע כי כל שנה זה מתעורר וכל שנה יש פתרון. הבעיה היא לא שפותרים, אלא שפותרים רק לשנה אחת ומעוררים את אותו נושא ואת אותה בעיה במאי או ביוני כל שנה. אנחנו רוצים פתרון אחד ולתמיד, ואנחנו גם רוצים שהמורים האלה ישובצו ביישובים שלהם

תודה. לפני שניגש למשרד החינוך ולעיריית באר שבע, איאד כנעאנה, נציג המורים, בבקשה.

הוא מהכפר שלי, מעראבה.

אני גם גאה בזה. כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת המכובדים, אני מייצג קבוצה של הרבה מורים שסובלים. קודם כל, אני מודה לחברת הכנסת חנין זועבי על הרחבת הבעיה העיקרית שלנו לגבי עזיבת מקום המגורים שלנו.

אבל זה לא הדיון.

נכון, אבל מכאן אנחנו סובלים ועוברים למקום הפרנסה בדרום, ושם השנה אנחנו סובלים מבעיה מאוד רצינית ומאוד חריגה שהיא רישום הילדים שלנו בגני הילדים. בחודש ינואר, כידוע לכבודכם, נפתח אתר עיריית באר שבע לרישום גני ילדים, ופנינו לעירייה. לצערי הרב, קיבלנו הודעה של סירוב ואי-קבלה של הילדים שלנו בטענה שאנחנו חייבים לשנות את הכתובת שלנו מהצפון לדרום. כבודכם יודעים ששינוי הכתובת מזיק לנו במידה מאוד מאוד מובהקת ורבה. מצד אחד, הניקוד. מצד שני, גם התמריצים, תוספת הדיור והנסיעות שמשרד החינוך נותן לנו, וגם כמה דברים נוספים כמו: מקרקעין וקניית מקרקעין לאנשים נזקקים.

לצערי הרב, עד עכשיו לא קיבלנו אף תשובה. אנחנו נמצאים בתוך קונפליקט ובתוך בעיה רצינית. מצד אחד, אנחנו כאזרחים גרים בבאר שבע ומשלמים את הארנונה ואת החובות שלנו כמו שצריך, אבל לא מקבלים את הזכויות שלנו להירשם לגני הילדים. אני גר בבאר שבע וגן הילדים רחוק ממני בסך הכול 5 מטרים. אני לא חושב שיש בעיה שעיריית באר שבע תרשה לנו להירשם לגני הילדים הללו.

אתה יודע לומר לי מה קורה עם החברים שלך בערים אחרות בנגב?

אותו דבר.

בדימונה, בערד, בירוחם נרשמים?

נרשמים שם – כל אחד במקומו.

ומקבלים את הילדים שלהם?

כן.

תודה.

הבעיה הזאת לא רק שייכת למורים ולמורות. בבאר שבע גם רופאים, אחים ואחיות.

אתה רוצה שאני אסתכסך עם חבר הכנסת אלאלוף. עזוב, בוא נפתור את הבעיה של המורים. כשנגיע לעיריית באר שבע נתייחס גם לזה, צודק.

משרד החינוך, לפני שתתייחסו אני רוצה לדעת מה קורה בערים אחרות, מה היה בשנים עברו, למה הסוגיה הזו לא צפה כך. אני רוצה לדעת כמה מורים באים מהצפון לדרום, כמה מהם אושרו וכמה מהם סרבו. אני רוצה לדעת את גודל הבעיה.

סוניה פרץ, מנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה. כמו שחברי הכנסת הנכבדים אמרו קודם, אכן יש לנו בעיה מכיוון שיש לנו ביקוש מאוד גבוה לעבודה בהוראה במחוז הצפון, הרבה הרבה יותר גבוה מהתקנים הקיימים שהם תקנים ארציים בכל המגזרים. הם לא תקנים ייחודיים למגזר כזה או אחר. לעומת זאת, באזור הדרום יש לנו מחסור. לכן, אנחנו יצרנו אפילו הסכם קיבוצי שמתמרץ את המורים שמגיעים מהצפון לדרום כדי שיהיה איזשהו סוג של תמריץ לבוא ולעבוד.

אכן, זה לא פשוט, זה לא קל. אני מודעת לקשיים. אנחנו גם מקבלים המון המון פניות. בגלל ההיקפים הגדולים של הביקוש אל מול ההיצע הקיים, יש שיטת ניקוד שלא נפרט אותה כרגע. אני מבינה שיתקיים עליה דיון בעתיד. אבל אנחנו עומדים בפני מצב שיש לנו בערך כ-2,400 מורים מהצפון שמגיעים לדרום. הם כמובן יכולים להגיש בקשות להעברה מהדרום צפונה. זה יכול להיות גם למרכז, גם לחיפה, גם לצפון. יש לנו בערך 1,000 בקשות השנה של בקשות העברה.

כשקיבלנו את ההודעה של עיריית באר שבע שהודיעה שכדי לקבל את ההטבות שניתנות לתושבי העיר צריך להירשם בתעודת הזהות, בדקנו אם זה לא יכול לבוא בסתירה עם ההסכם הקיבוצי שמתמרץ את המורים. לאחר שראינו שזה לא יכול לבוא בסתירה - זאת אומרת, גם אם עובד ההוראה משנה את הכתובת שלו בתעודת הזהות הוא ימשיך לקבל את התמרוץ - ואמרנו שזה גם לא יפגע בשיטת הניקוד כי אחד מהפרמטרים לניקוד זה העניין הזה של מקום המגורים, הודענו לכל מורה שפנה אלינו: גם אם תשנה את כתובת המגורים ותעבור לדרום - - -

אגב, אני לא מכירה את הפנייה ביישובים אחרים. אנחנו מכירים, נדרשנו לזה בסביבות ינואר-פברואר, לעניין באר שבע, והכללים שקבענו לגבי באר שבע יחולו על יישובים נוספים בדרום. כל עובד הוראה שישנה את הכתובת כתוצאה מדרישה של הרשות המקומית לא ייפגע.

לא ייפגע בניקוד של משרד החינוך. אבל אומר לך המורה איאד שניקוד משרד החינוך זה סוגיה אחת, אבל ברגע שמבקשים ממנו לשנות את הכתובת במשרד הפנים הוא עשוי לאבד זכויות אחרות שמוקנות לו.

הרי כל אחד יודע שהוא לא בא לבאר שבע בגלל שהוא רוצה להיות באר שבעי. הוא בא לשליחות לתקופה מסוימת והוא כמה להיות משובץ בצפון. אף אחד לא רוצה לגלות ממקום מגוריו. למשרד החינוך יש אינטרס ראשון במעלה לשבץ מורים בדרום כי יש לו מחסור. האם ניסיתם לבוא באיזושהי הידברות עם מרשם האוכלוסין? יכול להיות שגם הם כבולים בגלל נוהל כזה או אחר. האם ניסיתם להוביל? הרי זה אינטרס ראשון במעלה שלכם.

היו לנו לא מעט דיונים, בעיקר של הלשכות המשפטיות, גם של המשרד ביחד עם העירייה. הבנו, ואת זה העירייה בטח תפרט, שם היה הקושי הגדול בעניין הזה. משום שבסופו של דבר קיבלנו את התשובה שאומרת: אנחנו חייבים את הרישום בתעודת הזהות, נדרשנו לתת את הפתרונות שנתנו על מנת שבהיבטים שקשורים למשרד החינוך, הן מבחינת התמרוץ והן מבחינת הניקוד, הם לא ייפגעו כתוצאה מהשינוי בתעודת הזהות.

תודה רבה. עיריית באר שבע, בבקשה. למען הגילוי הנאות, כשההורים של הדוברת היו שכנים שלי, היא עוד לא היתה בעולם. תציגי, בבקשה, את עצמך,

חפצי זוהר, ממלאת מקום ראש העיר, מחזיקה בתיקי החינוך והרווחה.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, חברי וחברות הדיון, הפורום, שהגיעו לבאמת לדיון החשוב והמשמעותי הזה. קודם כל, אני רוצה לומר - אתה קצת רמזת לזה בדבריך, כבוד היושב-ראש - שעיריית באר שבע כרשות חינוך כפופה לנהלים וחוקים. ישנם נהלים שהם נהלי חוזר מנכ"ל ונהלים שאגף אמח"י שולח ומרענן אותם כל פעם מחדש.

יש לי רגישות לראשי תיבות. זה מזכיר לי את השירות הצבאי ואת המילואים. מה זה אמח"י?

אגף שמעביר את ההנחיות במשרד החינוך. ישנן הנחיות שקובעות, וזאת גם המדיניות שלנו כמדיניות עירונית, שתושבי העיר באר שבע – קרי, מי שכתובתו מופיעה בתעודת הזהות, ואנחנו שמחים וגאים לתת שירות, את כלל השירותים לתושבי העיר שלנו, יגיע ויקבל אצלנו שירותים חינוכיים.

חפצי, אומר לך חבר הכנסת אחמד טיבי: את צודקת, מסכים איתך. אבל עובדה שאת יכולה לגבי הוותיקים. למה לגבי החדשים?

תודה על ההכוונה, אתייחס לכך. באמת המדיניות שלנו היא מדיניות אחידה כלפי כלל התושבים, כלפי כלל האנשים, בכל המטרופולין והמחוז הדרומי שמעוניינים לקבל שירותי חינוך מהעיר באר שבע. המדיניות הזו שהיתה מאוד ברורה, הקפדנו עליה ושמרנו עליה, למעט חריגה שהיתה באמת עם המורים. היה דין ודברים, היה דיאלוג שלנו עם משרד החינוך. אמרנו להם: אנחנו בסיפור הזה נאלצים לחרוג מהמדיניות של המשרד שאנחנו כפופים אליה ומהמדיניות שלנו ובעצם לרשום אנשים, כשאם יגיעו אנשים אחרים וישאלו אותנו: למה אנחנו לא נרשמים ואחרים כן? אנחנו לא נדע לתת תשובה. לכן, היה דין ודברים מספר שנים עם המשרד. בסופו של יום, השנה - ובאמת את רמזת לזה, חברת הכנסת חנין - צריך למצוא פתרון מערכתי. היה דין ודברים ודיאלוג, ובסופו של יום, קיבלנו ממשרד החינוך, אגב, די מאוחר יחסית לרישום כי הרישום מתחיל בינואר, עד שהיתה בדיקה, את ההודעה שניתן לשנות את הכתובת – שלא תהיה בעיה עם התנאים ועם הזכויות של אותם עובדי הוראה ואותם מורים. שמחנו ואמרנו: הנה, נמצא הפתרון. מעכשיו לנו יש את הקריטריון המחריג. אנחנו יכולים לרשום את תושבי העיר, אין בעיה, ומפה אנחנו יכולים להתקדם ויש פתרון.

דווקא מראיית טובתם של הילדים וטובתו של מי שנמצא במערכת אמרנו: מאחר והתשובה הזו הגיעה מאוחר, השנה הזו תהיה שנת מעבר. מי שחדש ונכנס למערכת – חדש ונכנס עם הכללים החדשים. מי שנמצא במערכת, יש לו ילדים במערכת, אנחנו מדברים על רצף חינוכי ועל איחוד משפחות - אנחנו תמיד רואים קודם כל, ומעל לכל, את טובת הילדים – השנה נכריז על השנה הזו כשנת מעבר. נאפשר להורים להתארגן, לעשות את הבירורים ואת מה שצריך. הודענו גם בכתובים שהחל משנה הבאה, לאור העובדה שהנושא של הזכויות הוסדר וטופל, הקריטריונים הללו של שינוי הכתובת בתעודת הזהות יחולו על כולם, ללא הבדל, כי זו המדיניות שאנחנו נדרשים לפעול על פיה. תודה.

לכאורה אני רק יכול להודות לך ולומר: את צודקת, צריך לפעול עכשיו. יש פה בעיה אמיתית. אין פה קבוצה של אנשים שרוצים ליהנות משני העולמות. אם תתני להם תקן בעראבה או בסכנין או בכל יישוב אחר, הם לוקחים מטוס וחוזרים חזרה. ואם אין, אפילו ברגל. יש פה בעיה אמיתית.

אני בא בטענות לעצמי שמשרד הפנים, מינהל האוכלוסין, לא פה. משרד החינוך, עיריית באר שבע, אתם תצטרכו למצוא מנגנון. את שומעת מחפצי בצורה הכי כנה שגם אם היא עכשיו תבוא לקראת אותם 20 – 30 חדשים, שנה הבאה זה כל ה-2,000. הילדים נמצאים באמצע ואנחנו בתחילת שנת הלימודים. מה אני יכול לצפות ממורה שהוא גם הורה שצריך לרשום את הילד שלו לגן? מה הוא יעשה? האם הוא יפתח גן פרטי מתחת לבית?

אני רק רוצה לחדד כי אולי לא הדגשתי את זה מספיק, כבוד היושב-ראש, שאנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות לרישום בעיר באר שבע מהרבה מאוד - - - סביבנו, ואנחנו נאלצים על פי עיקרון השוויון באמת - - -

חפצי, אנחנו מודעים לכך. יש מחסור, יש שאיפות להורים. אני מכיר הורים שגרים ביישוב מסוים ונוסעים 20 - 30 ק"מ, ואף יותר, כי הם חפצים דווקא בחינוך הזה. לאחרונה יש מודעות ורשויות מתמודדות. במעונות זה חריף יותר. אנחנו מכירים את המאבקים של רשויות שלא מוכנות לקבל, למרות התשלום הסמלי שהן מקבלות כי הן לא יכולות לספק לעצמן את הצרכים.

לא יעזור כלום, צריך למצוא מענה. האצבע מופנית אליכם, ואני לא אומר אצבע מאשימה. אתם הבאתם את המורים לשם ואתם צריכים לתת להם מענה. עם כל הכבוד, אתם גם הריבון על כל חוק החינוך. הילדים האלה צריכים להיות מחר בגן.

אנחנו נתנו מענה.

לא נתת מענה.

זה לא מענה מספיק.

אנחנו לא מדברים על הניקוד. על שיטת הניקוד יהיה דיון, לא יהיה דיון, צריך לטפל בה. אומר לך איאד בכנות: באתי לשנה, בתקווה שלא יעבור מעבר לשנה, גג שנתיים או שלוש. אני רוצה לרכוש קרקע ביישוב שלי כדי להקים את משפחתי ולבנות את עתידי שם. אם אני עושה שינוי תעודת זהות אני מאבד את בסיס הזכאות הזו ואת הזכות לבחור ולהיבחר. אני לא רואה את עצמי תושב באר שבע לצורך העניין. כשמבקשים ממנו לעשות שינוי בתעודת הזהות הוא אומר לעיריית באר שבע במילים הכי פשוטות: לא באתי להיות תושב העיר באר שבע. אני באתי לכאן עם משפחתי לעבוד בהוראה כי הרי לא שייך שאסע כל יום הבית. מן הסתם האישה היא או סטודנטית או מורה.

אני אומר לכם בכנות שכאן צריך לתת לזה מענה. זה רב-מערכתי. אני לא יכול לזרוק את כל הבעיה לבאר שבע, ואני לא יכול לזרוק את הבעיה גם למשרד הפנים שהתלוננו על כך שהם לא כאן. הוא יגיד לך: מה אתה רוצה ממני? זה משרד השיכון, קרקעות, מינהל.

צריך עבודה מערכתית. אתם הרגולטור, אתם בעל הבית. אתם האכסניה שצריכה להביא פתרון רב מערכתי ולמשוך את כל הזרועות מכל משרדי ממשלה. אל תיתנו לאיאד ללכת לאיבוד בסבך הבירוקרטי הזה.

אדוני, בבקשה.

נאסר, אני מורה וגם מרצה במכללה אקדמית אחווה. אני אב לשלושה בנים כשהגדול הוא בן 6. הסכמתי לעבור לדרום. אבל בגלל שאין מסגרת לילדים שלי בדרום בגלל מה שהם עשו עברתי לצפון בשליש משרה – 12 שעות, וזה מקנה לי 3,000 שקל. בשאר הזמן אני מחפש עבודה אחרת, עבודה מזדמנת בסוף שבוע, וזה גם בעייתי בשבילנו. אני רוצה מסגרת לילדים שלי. אני חזרתי לצפון בשליש משרה כי הם לא מקבלים אותם.

שנית, אני מכיר מקרה שהאימא נמצאת לבד בדרום והבת שלה בת השנה נמצאת בצפון עם האב, וזה עוד בעיה למורים. דבר נוסף, כשהייתי בדרום שילמתי ארנונה בצפון וגם בדרום עבור שני נכסים – בית בדרום, בית בצפון.

פה אני לא יכול לפטור אותך.

בסדר. אבל זה הרבה כסף, אנחנו משלמים הרבה כסף.

לגבי הזכות לקניית קרקע – אני מצאתי פתרון. קניתי תעודת זכאות מחבר בשם שלו. הוא לקח את התעודה בשם שלו ואני לקחת את הקרקע. קניתי ממנו קרקע. עכשיו צריך להעביר מהשם שלו אליי. מה אני עושה? מעביר ממנו אליי. אני חייב לשלם קנס למדינה של 9,000 שקל וגם מס שבח ורכישה שזה עוד 50,000 שקל. זה הרבה מאוד כסף שאנחנו מוציאים מהכיס שלנו, והכסף הזה הוא לא שלי. זה נוגע לילדים שלי.

נכון, נכון. בסך הכול, זה סבך בירוקרטי.

כן, זה מאוד כואב לנו. אני 14 שנים במערכת. עברתי לעבודה של 12 שעות בצפון. אני גר בשעב. עכשיו נסגרו כיתות בשעב. ב-6.8 השנה קיבלתי העברה יזומה מחוץ לכפר ועזבתי את הילדים שלי בגלל שיש מחסור בכיתות, ואני יוצא מחוץ לכפר.

ד"ר חפצי זוהר, כנראה שאין אחידות בנוהלים כי אנחנו לא נתקלים בבעיה הזו בהרבה יישובים. יש לנו את הבעיה הזו שכנראה חוזרת על עצמה כל שנה בבאר שבע. אני גר בירושלים. למשל, יש הרבה מורים ומורות מהצפון שמלמדים בירושלים והילדים שלהם נרשמים בגנים בירושלים. אין כזה חוק או נוהל שמחייב - - -

גני עירייה?

גני עירייה בירושלים. לכן, כנראה שיש פה חוליה חסרה. אנחנו מציעים גם למשרד החינוך וגם לעיריית באר שבע. ברגע שהמורים והמורות האלה נשלחים על-ידי המדינה, על-ידי משרד החינוך, ויש להם חוזה שכירות והם גרים בבאר שבע, ומשלמים ארנונה בבאר שבע, תבקשו אישור ממשרד החינוך שהמורה או המורה הזו באים מהצפון, נשלחים על-ידי משרד החינוך ללמד בדרום לזמן קצוב, ונפתור את הבעיה. זה פתרון מעשי.

חנין, בבקשה.

יש המון צדדים אנושיים שלא הצגנו פה. למשל, מורים ומורות שבשביל לא לאבד את הזכויות שלהם נוסעים כל יום ארבע שעות מהצפון עד הדרום. קיבלתי פניות ממורות שהן לא רוצות. הם מתעוררים בארבע בבוקר ובחמש וחצי הם עוזבים על מנת להגיע לדרום. ובאותו יום הם חוזרים. חמש פעמים בשבוע הדבר הזה מתנהל, כל יום. זה אפילו משפיל.

מתיש.

גברת חפצי, אנחנו לא רוצים לפטור אותך מאחריות. אל תגידי שזה שוויון. זה עונש פעמיים, זה לא שוויון. אם זה שוויון אז זה שוויון עיוור כי את משווה בין אנשים שרוצים להיות תושבי קבע בבאר שבע ובין אנשים - - -

לא, היא לא אמרה את זה. אני ארשה לעצמי להרחיק נדוד. לשם הצדק אני אומר. תארי לך שתושב המושב שלי, מושב שדה צבי בנגב, מעדיף גן ילדים או בית ספר ספציפי בבאר שבע למרות שיש לו בית ספר במושב. הוא תופס מקום של תושב באר שבע.

שיבואו וישנה את הכתובת שלו.

יפה, על זה היא מדברת.

זה לא אותו דבר.

זה דווקא מחדד. אמרתי שאת משווה אדם שהוא בוחר להיות, לבין כאן.

הוא אומר לך, מבחינתו: מה את רוצה ממנו? פה הוא אולץ. זה לא אותה סיטואציה.

את צריכה להיות רגישה. אני מבקשת ממך להיות רגישה ולהחריג אנשים כאשר זה פוגע בזכויות שלהם. ככה את עושה שוויון.

תודה. נשמע את היועצת המשפטית של עיריית באר שבע אם זה מתאפשר.

שלום, עו"ד עינת חרוש מהלשכה המשפטית. אני חושבת שעד היום הפלנו לטובה את תושבי המורים מהצפון, לא כפי שאנחנו נוהגים בתושבי העיר שלנו שאנחנו מגיעים לפתחו של בית המשפט ולא פעם ולא פעמיים אנחנו דנו בנושא האלה לשנות כתובות, וגם אם זה רחוב אחד זה מספיק. אין דבר כזה – כל מי שתושב העיר, משנה את הכתובת שלו ונרשם על-פי חוזר מנכ"ל, על-פי כל ההנחיות.

חבל שאחרי מה ששמעת את מציגה את הבעיה בצורה כזו.

לא, חנין. חנין, אני מבקש. תנו לי נתונים. כמה כאלה יש לנו שאתם כן רושמים לעומת אלו שסורבו?

אנחנו מדברים כך, בתשע"ה היו לנו 128 תלמידים. השנה יש לנו 189, ויש כרגע 64 בקשות חדשות שעומדות ותלויות.

מה שאמרה עו"ד עינת – היא דיברה על כך שבעניין הזה המדיניות שלנו היא כל כך אחידה וקוהרנטית שאנחנו מבקשים מה שאנחנו מבקשים על-פי המדיניות שהיא מאוד ברורה. הזכרתי את המושג שוויון בעניין של מדיניות שווה וברורה כלפי כולם.

היא עיוורת ולא רגישה.

היא לא עיוורת. לא נתווכח, אני חושבת שלא. אני חושבת שהיא מאוד רגישה וציינתי קודם את הרגישות שלנו ואת הפתיחות שלנו ואת הנכונות שלנו לדון בכל מקרה לגופו של עניין ולשים נגד עינינו את טובת הילדים, לפני המדיניות, כדי לתת פתרון שהוא חינוכי וערכי ונכון. ובכל זאת, אנחנו נדרשים לתת מענה לכולם. פונים אלינו תושבי אופקים, פונים אלינו תושבי תדהר, ברוש ותאשור, פונים אלינו תושבי עומר, להבים ומיתר, ומבקשים ללמוד במערכת החינוך של העיר באר שבע.

זה משהו אחר.

אבל ציינתי שזו הסיבה שבעטיה פנינו וביקשנו שנקבל אפשרות להחריג, שנדע לבוא ולהסביר מדוע במקרה X אנחנו אומרים כן ובמקרה Y אנחנו אומרים לא.

נתתי הצעה פרקטית ואני חושב שהיא יכולה לעמוד. ברגע שמביאים אישור ממשרד החינוך והוא חייב לעבור, וזה לא מבחירתו. אם אני גר במושב ואני רוצה לבוא מתוך בחירה ללמוד בבאר שבע כי מערכת החינוך היא כל כך טובה, אז שאני אתכבד ואני אבוא ואשנה את הכתובת. אבל הוא חייב לעבור.

אוסאמה אומר שיש הבדל בין מותרות לבין אילוץ.

אני ריתאג' ואני מורה מהצפון. אני במקור ממעלות תרשיחא. אני מלמדת בבאר שבע כבר חמש שנים.

את נשואה עם ילדים?

יש לי שתי בנות. הלכתי לרשום את הילדה הגדולה שהיא בת 3 ואמרו לי: אי-אפשר. בעלי בצפון במעלות תרשיחא. בהתחלה אמרו שמספיק שהורה אחד ישנה. בעלי הלך ושינה כתובת. כרגע הוא בבאר שבע, אבל הוא גר במעלות תרשיחא. עכשיו, אחרי החוק שלכם, יש לי שתי אופציות: אופציה ראשונה – אני לא משכירה דירה. אני אסע כל יום ממעלות תרשיחא רק בשביל שהילדה שלי תיכנס לגן, ולנסוע לגבול מצרים. אני מלמדת בבאר חיל, בביר הדאג', וזה כמעט נסיעה של כמעט שעה ועשר דקות. גם יש פה מורה שמלמדת איתי. כל יום אני אסע חמש שעות בשביל החוק הזה.

אתם גם צריכים להבין, כבוד עיריית באר שבע, שאנחנו אוכלוסייה גדולה. חברי הכנסת אמרו שאתם יכולים לעשות איזשהו פתרון מיוחד לאוכלוסייה. אנחנו הרבה מורים וכל שנה באים מורים ויש להם ילדים. זה משהו שלא נגמר, יש פה ממש סבל.

תודה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו לא מחפשים מורים מותשים כאן שכל היום יהיו על הכבישים. כשמדובר בשליחות זה לאו דווקא משרד החינוך, זה יכול להתאים לעוד דברים אחרים. אם איזשהו משרד ממשלתי מעסיק אנשים וכתוצאה מזה צריך להעתיק מורה או רופא את מקום מגוריו, וכמובן שהמשפחה המורחבת נמצאת במקום אחר, אז צריך לקחת את זה בחשבון. אולי צריך להציע איזשהו רישום משני בתעודת הזהות כי כשגרים חמש שנים באותו מקום יש כתובת נוספת.

לא, זה לרכוש מטוס15 –F כדי להרוג יתוש. יש לי פתרון יותר קל.

אבל זה גם חוק המספרים הקטנים, זה לא כאלה כמויות. צריך לאפשר להם עם אישור שמדובר בשליחות של המדינה. אגב, כשמדובר בשליחויות לחו"ל שומרים כל מיני זכויות וגם כשמדובר בבני זוג, אז בתוך המדינה אנחנו לא יכולים לעשות את זה?

תודה. תוך כדי שנשמעים הדברים יכול להיות שעיריית באר שבע חשה שהיא עומדת לבד במעמסה הזו ושהיא קולטת לבד. היא לא אמרה את זה. יכול להיות שבאמת אין הצדקה. אם יש מועצה אזורית יותר קרובה לביר הדאג' ההיגיון אומר שיהיה מענה שם. רוצים דווקא באר שבע?

הם גרים בבאר שבע.

הם גרים בבאר שבע והם בוחרים לנסוע שעה-שעה וחצי. אני יכול להבין מאיפה בא החשש או הצורך של עיריית באר שבע גם קצת לווסת.

משרד החינוך, אני זיהיתי כבר בתחילת הדיון. יכולתי לנעול אותו אחרי רבע שעה עם סיכום. אתם - משרד החינוך - מתכנסים. צריך להסביר לאלה שכותבים את הנוהלים שמעבר לכתיבה יש גם יישום ויש אנשים וילדים וצרכים בשטח, גם של מערכות החינוך וגם של המשפחות ושל המורים.

לכן, אני קורא לכם להתכנס יחד עם מחלקת הייעוץ המשפטי של עיריית באר שבע, אבל לא להרבה זמן כי אנחנו בפתחה של שנת הלימודים, וההורים, לפני המורים, רוצים תשובות. אני יודע מה זה כשהורה או ילד לא יודע מה הוא עושה בעוד שבועיים. אנחנו נמצאים היום ביום שלישי בשבוע, ה-11.8, ואני מבקש לקבל עד יום חמישי לוועדה מתווה שיהיה מוסכם על-ידי עיריית באר שבע יחד אתכם שישביע את רצון ההורים. אני לא יכול לקרוא להורים לוותר על הזכויות שלהם.

הקריאה של הוועדה היא להתכנס עד סוף השבוע ולדווח לנו, לוועדה, על מציאת פתרון.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה, אדוני היושב-ראש, כל הכבוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.