ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 03/08/2015

חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

יום שני, י"ח באב התשע"ה (03 באוגוסט 2015), שעה 11:00
סדר היום
הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015
נכחו
חברי הוועדה: צחי הנגבי – היו"ר

קארין אלהרר

דוד ביטן

מכלוף מיקי זוהר

ינון מגל

עיסאווי פריג'

יואב קיש

נחמן שי
חברי הכנסת
קסניה סבטלובה

איתן כבל

יוסי יונה

אראל מרגלית

ענת ברקו
מוזמנים
השר אופיר אקוניס

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

קובי אמסלם - הממונה על השכר באוצר

אסף וסרצוג - אגף תקציבים, משרד אוצר

ארז אנצויג - היועץ המשפטי לאגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אורי אפלבאום - משרד האוצר

מאיר דובדבני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלידור בליטנר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד האן - האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

אלדד קובלנץ - מנכ"ל רשות השידור

יונה ויזנטל - עורך ראשי, רשות השידור

איילה חסון - רשות השידור

עפרית כהנא - משנה למנכ"ל, רשות השידור

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

דדי מרקוביץ' - אומבודסמן, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, ועד עובדים רשות השידור

עפרה סתת - יו"ר ועד עובדי עיתונות הפקה בטלוויזיה, רשות השידור

אדיסו ווהבה - ועד הנדסה טלוויזיה , רשות שידור

רן אפרתי - יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועדי עובדים רשות שידור

פאני ביטון - יושבת ראש ועד מטה רשות השידור, ועד עובדים רשות שידור

משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי אגף הבנייה, רשות השידור

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

איאד חרב - ועד העיתונאים

גלילה הורנשטיין - ההסתדרות

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים

עמית ליאור - יו"ר איגוד התסריטאים

יוסי גיספן - דירקטור ויוצר אקו"ם

ירמיהו קדושי - מפיק ויוצר הפקות המזרח

ברוך אסקורב - נציג קול ישראל תל אביב

יעקב מנדל - יו"ר הוועד המנהל אמ"י

עפרה אייבר - איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

אריק בכר - מנכ"ל מועצת העיתונות

נגה בריינס - מנ"כל איגוד העורכים

שי עמירן - עובד קבלן, קול ישראל

יואל ליבה - אמ"י

קרן הררי - יועצת בכירה למנכ"ל, הטלוויזיה החינוכית

אלדד קובלנץ - מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

אביגדור דנן - היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

ידידיה תנעמי - ועד עיתונאי קול ישראל

אחיה גינוסר - יו"ר אגודת העיתונאים ירושלים

ישעיהו קומורניק - אגודת העיתונאים ירושלים

גד בן יצחק - בכיר ועד עיתונאים קול ישראל ירושלים

איציק יושע - יו"ר ועד עובדי קול ישראל בתל אביב

יחזקאל יעקבי - חבר ועד עובדי עיתונות הפקה בטלוויזיה

גל גולן-זילברמן - לוביסטית (ברדוגו יועצים), מייצגת את אקו"ם

מתן אלקלעי - לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את אקו"ם
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם

הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון), התשע"ה-2015
היו"ר צחי הנגבי
רבותיי, יש לנו דיון חשוב וטעון, אבל אני רוצה לפתוח ברשותכם - - -
עיסאווי פריג'
חשוב, לא טעון.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה לפתוח ברשותכם בקימה. אנחנו נעמוד דקה דומיה לזכרה של שירה בנקי, זיכרונה לברכה, וכל נרצחי התקופה האחרונה.
קריאה
ולזכרו של עלי דאוובשה, הוא גם נרצח.
היו"ר צחי הנגבי
ביקשתי לקיים את הדיון בחדר הזה, למרות שאני מודע לכך שזה החדר היחיד בכנסת שאין בו שידור אינטרנט ישיר. ישיבות אחרות אולי נעשה בחדרים שבהם הטכנולוגיה מאפשרת זאת. עשיתי את זה, כי בחדר הזה יש מסורת – אין פה צעקות, אין פה מאבקים. יש אמוציות, וגם פה יהיו אמוציות, זה בסדר, אבל הכל נעשה בדרך מכבדת. אני מבקש מכולם לעזור לי. חברי הכנסת תמיד עוזרים, אבל אני מבקש גם מהאורחים לעזור לי לנהל את המפגש הזה ברוח הזאת. אנחנו מסיימים אותו בשעה 14:00. זה אומר שיש הרבה מאוד זמן לכל מי שטעון וליבו מלא רגשות ונושאים שהוא רוצה להבהיר לידיעת הוועדה. כל אחד יהיה סיפק בידו לעשות את זה. אין לנו הצבעות היום, לכן אין לנו גיוסים, אין אופוזיציה וקואליציה, אין לנו קרב חפירות, רביזיות וכל הדברים שמאפיינים ישיבות שבהן יש הצבעות. זה עוד יהיה, זה עוד יגיע. אני אתאם עם חברי הכנסת מועד שיאפשר לנו לקבל את ההכרעות לכאן ולכאן, בשים לב למחויבויות של כל אחד מהם בפגרה, כדי שנהיה בהרכב מלא. אני מניח שזה יהיה בחצי השני של חודש אוגוסט. החוק הזה, אם יעבור, צריך להגיע למליאה ב-2 בספטמבר, שזה היום שבו הכנסת חוזרת לפעילות מלאה ליום שלם אחד.
המפגש יתנהל בדרך הבאה
השר אופיר אקוניס, שהציג את החוק במליאה, יציג את עקרונותיו כאן. אני אבקש אחרי זה, בקצרה, גם מאנשי משרד התקשורת, המנכ"ל והיועצת המשפטית. לאחר מכן נעשה הפסקה בדברי הממסד, נעבור לדוברים המוזמנים, חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה. השר, בבקשה.
השר אופיר אקוניס
תודה, אדוני היושב-ראש. שלום לכם. אני חייב להתחבר למשפט שאמרת פה על כך שבפעולתנו להצלת השידור הציבורי לא צריכה להיות קואליציה ולא צריכה להיות אופוזיציה. אני מאמין שלחברי הכנסת ולחברות הכנסת, כמובן גם לעיתונאים, לוועדים, ליוצרים, לכולם יש אינטרס אחד עליון, והוא שב-31 במארס 2016 יחל לשדר במדינת ישראל תאגיד השידור הישראלי. זאת המטרה שלנו. יכולות להיות מחלוקות על הדרך, היו מחלוקות בעבר על הדרך, אבל המטרה צריכה להיות זהה לכולם.
אראל מרגלית
צריך להגיד את המילה "ציבורי". זה תאגיד בשידור הציבורי.
השר אופיר אקוניס
אמרתי במליאה, אני אומר כאן ובמקומות אחרים מה צריכים להיות העקרונות העיקריים של השידור הציבורי הישראלי .הוא קודם כל צריך להיות מאוזן, הוא צריך להיות מגוון, הוא צריך לתת במה למגוון התרבויות של החברה הישראלית, עליו לשדר בשפות שונות. בקיצור, חבר הכנסת מרגלית, הוא צריך להיות ישראלי. זה הוא התיקון.
עיסאווי פריג'
הוא לא היה ישראלי מאז שהוא הוקם? מה, הוא גילה את אמריקה? הוא ישראלי.
השר אופיר אקוניס
חלילה, אדוני היושב-ראש, לא אמרתי שהוא צריך להיות ציוני, שהוא צריך להיות יהודי, אמרתי, חבר הכנסת פריג', ישראלי, ואתה ישראלי. גם התפישות שלך, התרבויות שלך, העמדות שלך יבואו לידי ביטוי בשידור הציבורי הישראלי. כל הלעג, כל הפרשנויות וכל מי שחושב שזה דבר דקלרטיבי לקרוא לשידור הציבורי ישראלי יכול להמשיך ללעוג, זה לא יזיז אותי כהוא זה. אני גאה על התיקון הזה. הוא עוד ייכנס לשנים ארוכות. אגב, גם הרדיו, חבר הכנסת פריג', ייקרא "קול ישראל".
עיסאווי פריג'
אתה מאיים עלינו?
השר אופיר אקוניס
זה לא היה בחוק הקודם.
קארין אלהרר
אנחנו התעסקנו במהות.
השר אופיר אקוניס
אתם לא ממש התעסקתם במהות.
דוד ביטן
אי אפשר היה ליישם את החוק הזה, את יודעת את זה? קבעתם שצריך למכור קרקעות כדי ליישם את החוק .
השר אופיר אקוניס
אדוני היושב-ראש, אנחנו נחזור כדי שזה יובן.
דוד ביטן
יש דברים שאי אפשר לבצע ובגלל זה אי אפשר לקדם את הרפורמה. איפה הייתם בחוק הקודם?
קארין אלהרר
מה עשיתם עד עכשיו?
נחמן שי
את שיתפת פעולה עם - - -
השר אופיר אקוניס
אני מבין, אדוני היושב-ראש, שהעובדה שהממשלה, על פי הצעתי - - אני שמח שהתקבלה ההחלטה לקרוא לשידור הזה ישראלי ולתחנות הרדיו קול ישראל. זה כדי שגם המאזינים בחו"ל, לא רק בישראל, ימשיכו לשמוע. לא היה בחוק הקודם, גברתי, קול ישראל מירושלים. אם יש למישהו בעיה עם זה, הוא מוזמן להמשיך ולדוש בבעיותיו. לא רק שאין לי בעיה עם זה, אני גאה על כך. אני אמשיך עד אשר הדבר הזה ייכנס ויבוא לקריאה השנייה והשלישית.
עיסאווי פריג'
תלך למהות עכשיו.
השר אופיר אקוניס
אנחנו, אדוני היושב-ראש, מקבעים בחוק הזה - כדי שלא יהיה ויכוח כפי שהיה בתחילת דרכנו ובתחילת הטיפול בחוק הזה - את ביטולה של אגרת הטלוויזיה. הדבר הזה, על פי החוק שלך, חברת הכנסת אלהרר, הוצע.
קארין אלהרר
זה לא החוק שלי.
השר אופיר אקוניס
על פי החוק במתכונתו הקודמת, אני מזכיר לכם, אגרת הטלוויזיה הייתה חייבת, אדוני היושב-ראש, להיות משולמת על ידי אזרחי ישראל כל עוד רשות השידור בפירוק פעלה ופועלת גם בימים אלה. על פי הצעתנו, וכפי שאושר בוועדת הכלכלה של הכנסת, היא פועלת בשלב זה עד סוף ספטמבר. זה כרגע החוק. אזרחי ישראל היו מחויבים לשלם אגרה. כיוון שאנחנו מבקשים להאריך את קיומה של רשות השידור בפירוק כדי להבטיח את הקמת התאגיד ב-31 במרץ, לא לעשות דברים אחרים שאני תיכף אתייחס אליהם, נדרשת החלטה על ביטולה של אגרת הטלוויזיה. זה מה שאנחנו עושים היום, כפי שכבר עבר בקריאה ראשונה.

אנחנו מציעים להתחיל את השידורים של התאגיד ב-31 במרץ 2016. כדי להבטיח את תחילתם של השידורים בתאריך הזה, אנחנו מבקשים להוסיף סמכויות - אתם בוודאי תשמעו את הפירוט - למנכ"ל הזמני. אני מזכיר לכם שמינויו של המנכ"ל הזמני נקבע בכנסת הקודמת על ידי ועדת אלהרר. הצעתנו היא לתת לו את הסמכות לגיוס 400 עובדים וסמכות לאישור רכישת תוכן בסכום העולה על 250 אלף שקל. המנכ"ל הזמני יכהן על פי הצעת החוק עד שנה מיום תחילת השידורים. משרד האוצר יממן את הוצאות רשות השידור בפירוק בכפוף לשני דברים: הראשון, פינוי מתחם שרונה עד חודש אוקטובר.
יוסי יונה
האם הפינוי של מתחם שרונה לא תלוי בכך שיהיה מתחם אחר חלופי?
השר אופיר אקוניס
ודאי, זה ברור כשמש.
אראל מרגלית
תגיד לנו איפה יהיה המתחם האחר.
השר אופיר אקוניס
תקבלו את התשובות ממנכ"ל משרד התקשורת, מהכנ"ר, ואם נרצה בכך, גם ממנכ"ל רשות השידור. אנחנו מדברים על קיצוץ משמעותי בכוח האדם. גם הדבר הזה יפורט מיד על ידי מנכ"ל רשות השידור.
עיסאווי פריג'
אמרת שני תנאים לאוצר. מה התנאי השני?
השר אופיר אקוניס
קיצוץ משמעותי בכוח האדם.
עיסאווי פריג'
מה זה "משמעותי"?
קריאה
לפטר את כולם, לזרוק את כולם.
עיסאווי פריג'
השר אקוניס, בתנאי הראשון, שזה פינוי שרונה, היית ברור, בתנאי השני אתה לא ברור.
השר אופיר אקוניס
תקבל פירוט מדויק. אדוני היושב-ראש, בנושא העובדים חשוב לי לתת הבהרה. אני רוצה שזה יובהר פה בצורה ברורה, בצורה כזאת שלא יהיה עליה שום ויכוח. אנחנו קיבלנו החלטה – זה היה יחד עם ראש הממשלה, שר התקשורת ושר האוצר - כפי שמחייב החוק, גברת בנדלר, על הארכת פעילות הרשות מ-30 ביוני 2015 עד 30 בספטמבר. אני לא רוצה שיהיה ויכוח על הדבר הבא. אם לא היינו מקבלים את ההחלטה הזאת, כל עובדי רשות השידור, כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו עלולים להיות היום, לא בעוד 3 חודשים, לא בעוד 4 חודשים, לא בעוד חצי שנה, מפוטרים.
קריאה
אתה לא עושה לנו טובה.
השר אופיר אקוניס
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא ציפיתי לאמירת תודה, זאת מילה שאיננה מקובלת בשיח הציבורי. לא ציפיתי לאמירת תודה כאשר באומץ באתי למתקני רשות השידור על מנת לדבר עם העובדים בגובה העיניים, דבר שאף שר לפני לא עשה לפחות 20 שנה. באתי לשם. המוסר היהודי שלי אמר לי שלא יעלה על הדעת שעובדים ערב ראש השנה יפוטרו. אני לא מדבר על אמירת תודה, אני מדבר על כפיות טובה. על כפיות הטובה שלכם אני כן אדבר, משום שיש פה כפיות טובה בלתי מתקבלת על הדעת, בלתי מוסרית, בלתי אנושית. על מה אתם מדברים? אתם הייתם עכשיו צריכים להיות מפוטרים. תודה לא ביקשתי.
יוסי יונה
1300 הולכים להיות מפוטרים. על מה יגידו תודה?
השר אופיר אקוניס
אתם כנראה לא מבינים את המשמעות. חבר הכנסת כבל יודע, היינו בהתייעצויות בעניין הזה, שעל כף המאזניים - - -
אראל מרגלית
ככה אתה רוצה "לשרוף" אותו?
השר אופיר אקוניס
לא, אני מאוד מעריך אותו, מאוד מכבד אותו. הוא עומד בראש אחת הוועדות החשובות ביותר בכנסת שבמקרה גם אני עמדתי בראשה. לבד עמדתי מול כולם שהמליצו לי לסגור ב-30 ביוני, לא להביא את צו הארכה. חבר הכנסת כבל, אתה יודע את זה. אני מודה לך על תמיכתך ועל תמיכת ההסתדרות הכללית בעניין הזה.
עיסאווי פריג'
לא אמרת מה זה קיצוץ משמעותי.
השר אופיר אקוניס
אני שומע בימים האחרונים, אדוני היושב-ראש, ביתר שאת, אני חייב להגיד לך, כולל מה שקראתי הבוקר אחרי פגישה עם נשיא המדינה, איזו שהיא תזה שאנשים הכניסו לעצמם, חוזרים עליה ומאמינים בה, שלא רק שהיא איננה נכונה, ההיפך הגמור הוא נכון, שאנחנו מביאים את תיקוני החקיקה כדי להשתלט על השידור הציבורי. זה הבל הבלים, לא היה ולא נברא, אפילו משל לא היה. אין לנו שום כוונה כזאת. אגב, אפשר לשמוע ולראות חלק מתכניות רשות השידור, אפשר לראות את העצמאות שלהן, את האג'נדות שלהן. אל תהיו תמימים. כולם יודעים על איזה תכניות אני מדבר, על איזה אנשים אני מדבר. כולם יודעים את זה.
אראל מרגלית
למה לא מיניתם את 12 חברי התאגיד הציבורי?
היו"ר צחי הנגבי
אתה מוכן להגיד על מה מדובר?
השר אופיר אקוניס
ידידי, אתה יודע על מה מדובר, אתה יודע בדיוק על מה מדובר.
קריאה
אנחנו באמת לא יודעים.
השר אופיר אקוניס
אתם כל כך תמימים. אם אתם מאזינים לחלק מתכניות הרדיו וצופים בחלק מתכניות הטלוויזיה, אתם יכולים כצופה לראות על מה אני מדבר. אני לא אפרט את זה.
קריאה
לא ברור.
אראל מרגלית
למה לא מיניתם את 12 חברי התאגיד הציבורי? זאת שאלה קונקרטית.
קריאה
השר אקוניס, אתה מטיח כאן - - -
היו"ר צחי הנגבי
אתם לא ועדת ביקורת על הדברים של השר.
השר אופיר אקוניס
ההיפך הוא הנכון. יעיד או תעיד עובד או עובדת ברשות השידור אם מאז שנכנסתי לתפקיד או מאז שראש הממשלה מונה לשר התקשורת הייתה התערבות בתכנים של שידורי הרדיו והטלוויזיה. אין כאלה. אף אחד לא קם, כמו שאומרים הגששים, וגם אף אחד לא יקום. אני מסביר לכם את התפישה שאני בא ממנה. אני יודע שגם אתה, אדוני היושב-ראש, בא ממנה. תראו על מה הוויכוח. כשאני אומר את המילה "איזון" פורצת פה בהלה, כשאני אומר את המילה "ישראלי" פורצת פה בהלה.
אראל מרגלית
הוויכוח הוא על התהליך של הקמת התאגיד.
השר אופיר אקוניס
אנחנו נבטיח שתרבויות שלמות שמודרות היום מהשיח, תרבותן תשודר בשידור הציבורי הישראלי.
נחמן שי
איזה תרבויות?
השר אופיר אקוניס
נכון, חבר הכנסת שי, זה קשה לך, אני יודע שזה קשה לך. לי זה לא קשה, לי זה בא טבעי. הדבר שאנחנו נקיים, אדוני היושב-ראש, זה שידור ציבורי ישראלי מגוון, מאוזן, שייצג את כל הפלגים והזרמים בחברה הישראלית.
היו"ר צחי הנגבי
אני רוצה לתת למנכ"ל משרד התקשורת. תתייחס לשאלה של חבר הכנסת מרגלית בעניין המועצה.
שלמה פילבר
אני אומר בקווים כלליים ובקצרה את הרציונל שעמד מאחורי ההליך שאנחנו מתעסקים איתו עכשיו, בעיקר מה יש ומה אין בו. אנחנו קיבלנו תבשיל מבושל של הצעת חוק גמורה שעברה 3 קריאות והייתה צריכה להתיישם שנה לפני שנכנסתי לתפקיד.
עיסאווי פריג'
לא היה לך חלק בה, לא הבעת את דעתך?
שלמה פילבר
לא הייתי בה, לא הייתי שייך, לא הייתי קשור אליה. אנחנו עמדנו בפני מצב שהיינו צריכים לראות איך אנחנו מיישמים את החוק הזה, ואני מדבר עכשיו ברמה המקצועית הטהורה. כשניגשנו לעניין הזה ראינו שבהצעת החוק - אם התכוונו או לא התכוונו, אני לא שופט אף אחד - נוצרה סיטואציה שבה דבר קשור בדבר. הדברים האלה גרמו לסיטואציה שבה שום דבר לא התקדם, שלא לומר שהיו גם בחירות בדרך שעצרו חלק מהתהליכים הממשלתיים הקיימים.

שר האוצר וראש הממשלה שהוא שר התקשורת מינו אותי ואת מנכ"ל האוצר לנסות לפתור את הבעיה או להציג איזה שהוא מתווה שמקדם את החוק ומיישם אותו. אנחנו ישבנו על העניין הזה - מהבחינה המקצועית אני מדבר כרגע ,לא מבחינת התכנים - והגענו למסקנה שצריך לעשות הפרדה בין כמה וכמה דברים כדי להוציא את העגלה מהבוץ ולהריץ אותה. הדבר הראשון זה לנתק את הנדל"ן מהמימון, מה שיגרום בעצם להתחלת הנעת התהליך. את זה עשינו בהסכמת האוצר. זה הסעיף של מתחם שרונה שדובר עליו. הדבר השני הוא להגיע למצב שבו יש טיפול בעובדי רשות השידור הקיימים היום - כשאני מדבר על טיפול אני אפרט למה אני מתכוון - לפני שניגשים להקמת התאגיד החדש. זאת הייתה אבן הנגף, המשקולת הכבדה ביותר שכרגע עצרה את התהליך.

אנחנו החלטנו שאנחנו מחלקים את יישום התהליך לשני שלבים. הראשון הוא עד הר-1 באוקטובר. אני אפרט עוד רגע מה אנחנו רוצים לעשות. במידה והשלב הזה יצליח, אנחנו ניגש לשלב השני של הקמת התאגיד מ-1 לאוקטובר עד מרץ.
עיסאווי פריג'
השלב הראשון אצלך הוא תנאי.
שלמה פילבר
אני לא עשיתי תנאים.
עיסאווי פריג'
אמרת את המילה "במידה".
שלמה פילבר
אנחנו מדברים מבחינת עובדי רשות השידור על 3 קבוצות של עובדים.
קארין אלהרר
שמעתי את תגובת שר התקשורת בחדשות יום שישי. הוא אמר: "כרגע אני לא ממנה. אני לא יודע מתי יופעל השידור הציבורי".
שלמה פילבר
נכון, בדיוק על זה אני מדבר.
אראל מרגלית
עזרא קמא העביר את שמות 12 המועמדים לפני יותר מ-3 חודשים, שזה חלק מאבן היסוד לתהליך. למה הקפאתם את התהליך?
שלמה פילבר
עד שלא יוסדר הנושא עם עובדי רשות השידור. זה לא קשור לתאגיד החדש, רובו הגדול לא קשור לתאגיד החדש. העובדה היא שאנחנו נמצאים היום שנה אחרי כשהכל עומד. אנחנו מתייחסים כרגע ל-3 קבוצות.
נחמן שי
מה עשיתם עם הוועדה הציבורית?
שלמה פילבר
ההחלטה היא שעד שלא נפתור את סוגיית עובדי רשות השידור בהסכמה או באמצעים תפעוליים, שזה חלק ממה שקורה בהצעת החוק הזאת, אנחנו לא נתקדם לשלב מינוי המועצה. זה יכול להיגרר הרבה מאוד זמן.
היו"ר צחי הנגבי
זאת עמדת הממשלה.
אראל מרגלית
יש הקמת תאגיד. אנחנו לא מבינים את הקשר. זה הליך שלא רק בנוי על אדם אחד, הוא בנוי על מועצה.
שלמה פילבר
אנחנו רוצים לטפל ב-3 קבוצות עובדים שנמצאות היום ברשות השידור. הראשונה, קבוצת העובדים שלדעת כולם, כולל גורמי השידור שמפעילים אותם היום, לא נחוצים לצורך המשך השידור, הם יכולים לפרוש מידית. אנחנו רוצים להוציא אותם בהקדם. יש להם הסכמי פרישה שנסגרו כבר עם האוצר, נדיבים וטובים. זאת קבוצה ראשונה.
יוסי יונה
מה מספרם?
שלמה פילבר
על זה אנחנו דנים עכשיו עם כל הגורמים. הקבוצה השנייה היא קבוצת העובדים שתישאר ברשות השידור מ-1 באוקטובר עד ליום תחילת התאגיד בחודש מרץ. היא תמשיך להפעיל את רשות השידור במתכונת מצומצמת, לפי מספר העובדים הנדרשים.

הקבוצה השלישית היא קבוצת העובדים שתעבור מהתאגיד הקיים לתאגיד החדש. כשנגמור את מערכת ההסכמים הזאת עד אוקטובר - אנחנו רוצים לעשות אותה בהסכמה עם העובדים, עם ההסתדרות, עם נציגי העיתונאים, עם האוצר - ונראה שהעגלה הזאת יצאה מהבוץ, אנחנו נעבור לשלב השני, אנחנו נקים את המועצה ונתקדם בהקמת התאגיד. אם נראה שאנחנו מתבוססים בבוץ הזה עוד הרבה מאוד חודשים, אין טעם להקים את המועצה, כי לצורך העניין אתה יכול למנות היום 12 איש שישבו ולא יעשו שום דבר כי הם לא יודעים איפה הם יעבדו, עם איזה עובדים הם יעבדו, מתי זה יקרה.
נחמן שי
בלעדיהם אין פיקוח.
אראל מרגלית
למראית עין זה תאגיד שלא בנוי על אדם אחד, זה שידור ציבורי.
איתן כבל
הם לא מתאמנים לאולימפיאדה, הם בסך הכל צריכים לפקח. מה הם אמורים לעשות?
שלמה פילבר
זאת ההחלטה. אנחנו מתמקדים כרגע בכל ההסדרים שיאפשרו לנו לגמור את כל ההסכמים האלה עם העובדים, לדעת מי עובר ומי לא עובר. אחרי זה ניגש לשלב השני. אם לא נגיע לזה ונתחיל להיות בבתי משפט, נתחיל להיות בשימועים אין סופיים ובכל מיני דברים כאלה, התאגיד ממילא לא יהיה כי זה אחד במקום השני. כל עוד לא נגיע למכניזם שבו יש העברת מקל מסודרת מרשות השידור הקיימת לתאגיד החדש, לא יהיה טעם בהקמת התאגיד. לא יהיה טעם להקים תאגיד שישב ויהיה ריק מתוכן, כשהתאגיד הקיים ממשיך לפעול והעובדים הנוכחים לא נותנים את שיתוף הפעולה ולא ממשיכים. אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה בשיתוף פעולה, שזה יהיה בהסכמה ויביא למקום שבו נוכל להמשיך את השידור הקיים היום בתאגיד החדש.
דוד האן
מוניתי מכוח החוק בקיץ הקודם למפרק רשות השידור. אני משמש בתפקיד הזה עד עכשיו. חשוב להבהיר כי יש בלבול בנושא אצל רבים. רבים טועים לחשוב שבמסגרת הפירוק אנחנו מתעסקים בהקמת התאגיד החדש. זה לא כך. החוק לא הסמיך אותנו לעסוק כלל ועיקר בהקמת התאגיד החדש, אלא לעסוק ברשות השידור הקיימת, לנהל אותה, להפעיל אותה ולדאוג להמשך רציפות השידור הציבורי עד שיוקם התאגיד החדש ויתחיל לשדר בפועל. כל תהליך הקמת התאגיד החדש מרוכז על ידי משרד התקשורת. יש כבר מנכ"ל זמני. אלה דברים שהם מחוץ לתחום הטיפול שלנו.
אראל מרגלית
מי זה "אנחנו"?
דוד האן
אנחנו זה צוות הפירוק של רשות השידור בראשותי. כמובן שאנחנו נמצאים בקשרי עבודה שוטפים עם המנכ"ל הזמני של התאגיד החדש, משום שחלק מהתפקיד שהוטל עלי כמפרק לתקופת הפירוק שבה אנחנו מפעילים עדיין את רשות השידור זה להבטיח את רציפות השידור הציבורי. כמובן שביום שהתאגיד החדש יתחיל לפעול ולשדר צריך שיהיה לו איזה מלאי, ולו ראשוני, של תכניות, של הפקות שאיתן הוא יוכל לעלות לאוויר. לשם כך ברור שנדרשת היערכות מוקדמת מראש. מכיוון שהזמנת הפקות זה לא דבר שנעשה מהיום למחר אלא זה תהליך של כוננות חודשים קדימה, אז החוק צפה את הדברים האלה והוגדר בחוק שעוד בתקופה שהמפרק מפעיל את רשות השידור עליו לדאוג להזמנת הפקות לצורך השידור במסגרת רשות השידור. עליו גם למסור מסירה ראשונית לידי התאגיד החדש לכשיתחיל לפעול את המלאי הראשוני שאיתו הוא יוכל לצאת לדרך. נקבעו גם מנגנוני תיאום בין הנהלת התאגיד החדש לבין מפרק רשות השידור על מנת שדברים לא ייעשו בצורה אנוכית, בצורה בלתי מתואמת, בצורה שדברים ייעשו על דעת המפרק בלבד באופן שאיננו תואם את הכיוון שעליו חושבת הנהלת התאגיד החדש.

כל עוד לא תוקן החוק אנחנו מוסמכים לפעול במסגרת רשות השידור עד ה-30.9.2015. זאת הסמכות הקיימת היום על פי חוק, לאחר האישורים שהתקבלו בוועדת הכלכלה. אנחנו ממשיכים מאז הקיץ הקודם, מאז 11 באוגוסט שאז נכנסתי לתפקיד, ועד עכשיו להפעיל את רשות השידור, כפי שאנשים יכולים להתרשם, פחות או יותר באותה מתכונת כפי שהייתה קודם, הן ברדיו והן בטלוויזיה.

החוק הקיים כרגע גם דורש, מחייב, ואנחנו מכבדים זאת כמובן, לקיים את הרשות על כל צוות העובדים שלה. החוק קובע מציאות של אין יוצא ואין בא. אין סמכות למפרק לפטר עובדים היום מחמת התייעלות וצמצומים. מצד שני, גם אין סמכות לצרף עובדים חדשים, לקלוט עובדים חדשים בתקן. כל הדברים האלה נשקלו בחוק בשנה שעברה. עם זה אנחנו עובדים. כפי שצוין על ידי כבוד השר אקוניס, במהלך שנת 2015 השתנו הנסיבות במהלך הפירוק שכן החוק קבע במקור שלמימון רשות השידור צריך להוסיף לגבות אגרת טלוויזיה עד יום התחילה, קרי עד תחילת השידור הציבורי על ידי התאגיד החדש. הדבר הזה השתנה בהחלטת נבחרי הציבור במהלך שנת 2015. אנחנו עומדים בקשר עם משרד האוצר על מנת להתאים את יכולות המימון של רשות השידור למציאות המשתנה.
נחמן שי
הפסקתם לגבות, או שהציבור הפסיק לשלם? מה קרה פה?
דוד האן
אנחנו לא גבינו אגרה מראשית 2015, חבר הכנסת שי. על מנת שרשות השידור תוכל להוציא הודעות גבייה, צריכה להיות קודם פעולה מינהלית עם חתימה של שר. מכיוון שהדבר לא נעשה, לא הייתה לנו סמכות.
עיסאווי פריג'
כמה גביתם אגרה בשנה שכיהנת בתפקיד?
דוד האן
גבינו במבצע גבייה שקיימנו בסוף שנת 2014 אל תוך ראשית שנת 2015 על חובות של 2014 ומעט אחורה תשלומים מרצון בלי קנסות. פנינו לאזרח. גבינו קרוב ל-50 מיליון שקלים.
עיסאווי פריג'
מה יתרת החוב המצטבר של האגרה?
דוד האן
חובות האגרה עכשיו הם רק על חובות עבר. סך חובות העבר משנים רבות אחורה מסתכם בקרוב ל-800 מיליון שקלים.
קארין אלהרר
כמה גירעון יש לכם?
דוד האן
אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים.
שי באב"ד
בוקר טוב לכולם. אני אתייחס במילה קצרה לגבי האגרה, לפחות איך אנחנו כמשרד האוצר רואים את כל האירוע. לגבי האגרה, הייתה החלטה של ראש הממשלה ושל שר האוצר לא להמשיך בגביית האגרה. במועד שבו נתנו את הארכה הנוספת לאוקטובר לא האריכו את האגרה, לכן אין יותר תשלומי אגרה. לא התקבלה החלטה או חקיקה להוסיף אגרה בתקופה הזאת.

מה שקורה כרגע זה שאנחנו נמצאים באירוע שבו רשות השידור קיבלה הארכה של השר עד 1 באוקטובר, אלא אם כן יהיה תזכיר חקיקה שיאריך עוד יותר. בתקופת הזמן הזאת אין מקור תקציבי, אין תשלומי אגרה. אנחנו נדרשים לממן את הפעילות הקיימת. במסגרת הזאת ישבנו עם נציגי ההסתדרות, עם חיקה, עם אבי ניסן קורן, עם גורמי המקצוע בתוך משרד האוצר, עם נציגי הכנ"ר והמפרק על מנת להבין איך אנחנו מכנסים את האירוע הזה ומצמצמים עד כמה שיותר את העלויות שיש עד 1 באוקטובר. תחת המסגרת הזאת הגענו לשני סיכומים מרכזיים מבחינת הקיצוץ בעלויות. אחד, הוצאה של כ-300 עובדים עד ה-1 באוקטובר בתנאי פרישה מרצון. היו שמועות שאם יצאו עובדים יותר מאוחר הם לא יקבלו תנאים שהבטיחו להם, הם יקבלו תנאים אחרים או יענישו אותם. חשוב לציין ולומר באופן חד משמעי שאף אחד לא ייפגע בתנאים, לא יהיו תנאים אחרים. עובדים שלא יפרשו עכשיו ויפרשו יותר מאוחר, אין סיכום אחר, למעט הסיכום שהם יקבלו את כל התנאים שסוכמו מלכתחילה.
קריאה
חיכינו לזה הרבה זמן.
היו"ר צחי הנגבי
יש פה הבהרה חד משמעית, היא מופיעה בפרוטוקול. יש שמועות. השמועות האלו הופרכו כרגע על ידי משרד האוצר.
שי באב"ד
מזכירה לי פה היועצת המשפטית להוסיף להבהרה שכל העובדים, בין אם הם יפרשו מרצון בשלב יותר מאוחר ובין אם הם ייכנסו להליך של פיטורי התייעלות בשלב יותר מאוחר, יקבלו את כל התנאים שהובטחו וכל התנאים שסוכמו. הם לא יקבלו תנאים אחרים. אנחנו נמצאים כיום בצומת שבו סיכמנו שיצאו 300 עובדים פעם ראשונה, ופעם שנייה יפונו מתחמי שרונה עד 1 באוקטובר כדי לעזור לנו לצמצם את העלויות. נכון לעכשיו אנחנו לא מתכנסים עם האירוע הזה. הודיעו לי אתמול שנרשמו כ-21 עובדים לתהליך הזה.
נחמן שי
אין להם אמון יותר.
שי באב"ד
אני אומר איך אנחנו רואים את התהליך הלאה. במידה ולא נצליח להתכנס עם כמות עובדים מאסיבית ולצמצם את העלויות, מה שבתזכיר החקיקה כתוב שהפרישה מרצון היא רק בהתנדבות ולא ביכולת של המפרק לעשות את זה או הכנ"ר לעשות את זה, אנחנו נבקש לא לדחות את המועד כבר בתזכיר הנוכחי של החלת החוק, ולהיכנס בעצם לאירוע של מפרק מפעיל. ברגע שאתה נכנס לאירוע של מפרק מפעיל, המפרק רשאי לפטר, לצמצם וגם להתייחס להסכמי העסקה בצורה אחרת על מנת להפעיל במינימום את הגוף. עדיין יקוימו השידורים, אבל בצורה הרבה יותר מצומצמת ויעילה. עדיין כל עובד שיצא במסגרת הזאת, ואני חוזר ומבהיר את זה שוב, יקבל את כל התנאים המגיעים לו. אנחנו מבקשים וקוראים לעובדים לשתף פעולה בהליך הזה. המשמעות היא או דחייה של עוד כמה חודשים, או לעשות את זה היום. אני חושב שעל מנת לעזור להתכנס בצורה נכונה, וכדי שלא נגיע פה לפיצוצים או למקום שאין לנו יותר את המקור התקציבי לממן את האירוע הזה - -

הגוף היום מונה כ-1500 עובדים. לדעת כל גורמי המקצוע שהיו איתנו במו"מ, כולל הגורמים מההסתדרות, הגוף החדש שיוקם צריך לנוע בין 800,900, 1000 עובדים. יש כאלה שאומרים 700, יש כאלה שאומרים 900 או 1000 בגרסה העליונה. גם אם לדעת העובדים צריכים להיקלט מרבית העובדים מהגוף הקיים לגוף החדש, שזה לא המצב, עדיין יש עודף של כ-500 עובדים, 600 עובדים, אם לא יותר. אנחנו מבקשים מהעובדים האלה לצאת לפרישה מרצון בהליך הקרוב שיהיה בחודשים הקרובים, על מנת שלא נגיע לחודש אוקטובר בלי מקורות תקציביים ונצטרך לפעול בצורה שזה לא יהיה בוולונטרי אלא בפיטורי התייעלות, כמובן באותם התנאים המלאים שהובטחו לעובדים מלכתחילה. אנחנו רוצים לנסות לכנס את האירוע הזה מבחינה תקציבית כמה שיותר מהר כי אין לנו את האגרה. היו סיכומים מסוימים שהיו לפני בערך חודש יחד עם נציגי הסתדרות העובדים. אני מאוד מקווה שאנחנו נתקדם ונעמוד בסיכומים האלה.
אחיה גינוסר
על פניו נראה שנסוגתם מההסכמים האלה.
שי באב"ד
ממש לא. כשישבתם אצלי אמרנו קבל עם ועדה שאנחנו מצפים ל-300 עובדים עד ה-1 באוקטובר. זה המספר שדובר עליו. נכון להיום - אנחנו נמצאים בתחילת אוגוסט - יש לנו 20 עובדים. זה לא האירוע שדיברנו עליו.
קריאה
נרשמו 750.
שי באב"ד
בוא נדייק. נרשמו להתעניינות ולבדיקה קרוב ל-700 עובדים. זה שהאדם מתעניין לא אומר שהוא פורש.
קריאה
לא קראו לנו.
שי באב"ד
אם הבעיה שבגינה נרשמו 21 איש זה רק בגלל שאנשים עדיין לא התייעצו, אנחנו נבדוק את זה, יש לנו עוד חודשיים לנוע. קיבלנו תגובות על כך שאנשים מתעניינים. בואו נשים את זה הכי פתוח ושקוף פה. אנשים אומרים: למה לי לפרוש עכשיו אם אני יכול לפרוש בעוד 3,4 או 6 חודשים כשהגוף ייסגר ואני אקבל את כל התנאים שמגיעים לי מלכתחילה. אנחנו, האוצר, אם האירוע הזה לא יתכנס עכשיו כי העובדים יגידו לעצמם "אני אשאר עד הרגע האחרון כי אני בכל מקרה אקבל את מה שמגיע לי", נאלץ, ואני אומר נאלץ כי אנחנו לא ששים וזה לא הפתרון הראשון שאנחנו קופצים עליו, לפנות למקום שבו המפרק יקבל סמכויות של פירוק של מפעיל. אז נוכל לכנס את זה במסגרת ההתייעלות.
קריאה
זה איום על עובדים.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא איום, זאת עובדה.
שי באב"ד
זה לא איום.
אראל מרגלית
מי שמתעכב זה לא רק העובדים, גם אתם התעכבתם. הם מסתכלים על שפת הגוף שלכם. אם אתם מתעכבים, למה שהם ימשיכו?
שי באב"ד
שפת הגוף שלי לא מראה שאני מתעכב.
קריאה
אנחנו לא מאמינים לכם.
אראל מרגלית
אמון זו פעולה - - -
שי באב"ד
יותר ברור ונהיר ולא מתעכב ממה שהייתי ואמרתי פה אני לא יודע. אתם רוצים שאני אחזור ואדגיש את זה בצורה יותר חזקה? אני אגיד את זה בצורה יותר חזקה.
יוסי יונה
הם אומרים שאתה לא חוזר אליהם.
שי באב"ד
אין אף אחד שפנה אלינו - - -
עיסאווי פריג'
כל זה תלוי בפינוי שרונה, נכון?
שי באב"ד
זה תלוי בכמה צעדים. על פינוי שרונה אנחנו די בפתרון, אני מקווה שנפתור אותו באופן מלא.
עיסאווי פריג'
אם לא תממש את שרונה עד אוקטובר, לא תשלם לעובדים.
קריאה
מאיפה יגיע המימון?
שי באב"ד
אין מימון, זה מה שאנחנו אומרים כל הזמן.
קריאה
זה איום עלינו. אם לא נפרוש עכשיו - - -
שי באב"ד
אנחנו לא מאיימים בשום דבר. אין פה איום, יש פה תיאור סיטואציה שבה משרד האוצר צריך לממן לתקופת מעבר את רשות השידור שעל פי חוק הייתה אמורה להיסגר. אנחנו היינו אמורים להפסיק לממן. נוצרה פה איזו שהיא דחייה שנעשתה שאנחנו אמורים למצוא לה מקורות מימון. אני אומר, ואני עומד על זה בצורה מאוד נחרצת, שאין לנו מקור מימון לממן את כל הפעילות של רשות השידור כפי שהיא הייתה עד היום. עד היום הפעילות עלתה כ-500 מיליון שקל לשנה, בקצבים של 40,50 מיליון שקל בחודש. אני אומר פה בצורה גלויה ומאוד נחרצת, אנחנו לא נעביר 40, 50 מיליון שקל.
אראל מרגלית
למה הפסקתם את האגרה?
עיסאווי פריג'
ידעתם את זה לפני שהחוק - - -
דוד ביטן
זה לא מה שדובר עם האוצר.
שי באב"ד
לפני כחודש היה בוועדת הכלכלה כינוס. אמרנו בדיוק את אותם דברים גם לפני חודש. הייתי שם בוועדה. אמרתי את עמדת האוצר לפני כחודש.
דוד ביטן
אמרת. אתם לא קובעים לבד.
קריאה
מה אמרת?
שי באב"ד
אמרתי שאין לנו כסף לממן את זה. אמרתי שאנחנו נפעל ב-3 החודשים הקרובים על-מנת לצמצם את העלויות כי אין לנו מקור תקציבי לזה. גם אמרתי שיש לנו חוות דעת משפטית שאומרת שאסור לנו לממן את זה.
עיסאווי פריג'
הכל תלוי אם יש מקור או אין מקור. למה אני דן על החוק?
דוד ביטן
למה עושים הארכה אם לא מממנים?
עיסאווי פריג'
ידעו את זה לפני החוק הקודם.
אראל מרגלית
זה לא האוצר קובע.
שי באב"ד
יש כרגע שתי אופציות. האוצר לא מחליט על דעת עצמו מה הוא מממן ומה הוא לא. הוא פועל מתוקף חוק. כרגע אין חוק שאומר לו לממן את זה. אופציה ראשונה זה שנצליח להגיע ב-3 החודשים האלה עד אוקטובר להבנות עם העובדים, יצאו כמות משמעותית של עובדים, תפונה שרונה, אנחנו נצמצם בצורה משמעותית את העלויות החודשיות כך שאנחנו נצליח לצלוח עוד כמה חודשים עד שיקום הגוף החדש. האופציה השנייה אומרת שאם נראה שאנחנו לא מתכנסים לאירוע הזה, אנחנו נמליץ ללכת לפירוק מפעיל כמה שיותר מהר, ואז לכנ"ר יהיו הסמכויות לעשות את זה, מה שלנו כרגע אין סמכויות חוקיות לעשות. אלו שתי האופציות שעומדות בפני האוצר כל עוד אין מקור תקציבי.
קארין אלהרר
אני רוצה כמה הערות מקדמיות. הצעת החוק שעברה היא הצעת חוק ממשלתית, לא הצעת חוק פרטית של אף אחד. המטרה העיקרית מבחינת הוועדה הייתה הפרדת הפוליטיקה מהשידור הציבורי. את הדבר הזה ניסינו לעשות על ידי חברי מועצה שיהיו גוף מפקח ודירקטוריון שייתן הנחיות למנכ"ל. ההפרדה הייתה הפרדה ברורה וסדורה. ועדת האיתור, שהיא ללא פוליטיקאים, בחרה את חברי המועצה - שר התקשורת ימנה אותם כחותמת גומי בלי שיקול דעת - בדיוק כדי להפריד את הפוליטיקה מהשידור הציבורי.

עכשיו תראו, היו בחירות. אני מבינה שזה היה מועד נוח ונעים לבטל את האגרה. אם לא נותנים מימון מכספי האוצר, אנחנו קצת מחרבים את כל העניין שלשמו הגענו. אני באמת לא מבינה מה הקשר בין מועד פיטורי או התפטרות העובדים לבין מינוי חברי המועצה. אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים. זה לא צריך להיות אחרי, זה היה צריך לבוא הרבה לפני. כל התירוצים המשונים והמגוונים שניתנים הם תירוצי סרק. אין שום היגיון בתירוצים שניתנים, וחבל בכלל שהם באים לעולם. הדבר הראשון שהייתם צריכים לעשות הוא למנות את חברי המועצה. הייתם צריכים לעשות את זה מזמן, לא לחכות לעכשיו, בטח לא לבוא בתירוץ שאוטוטו אנחנו פותחים את השידור החדש ורק אז נמנה את חברי המועצה. הדבר שייווצר כרגע הוא שיהיה מנכ"ל בלי דין ובלי דיין, כאשר היחיד שעומד מעליו יהיה שר התקשורת שיש לו את כל הסמכויות.
שלמה פילבר
רק לא שר התקשורת. הוא כפוף לאוצר.
קארין אלהרר
ממש לא. תקראו את החוק. בחוק כתוב בצורה ברורה וסדורה. אם אתם צריכים הבהרה, אני בטוחה שהיועצת המשפטית של הוועדה תשמח ליידע. השר הממונה הוא שר התקשורת, לא השר לענייני רשות השידור, לא שר האוצר ולא שום שר אחר. עכשיו נשמע לי לא הגיוני. רוצים באמת שידור ציבורי, רוצים לבוא ולומר שאין פוליטיקה בשידור הציבורי? בקשה, בואו נעשה את זה, לא רק נדבר על זה. זה דבר אחד.

תראה, אדוני השר אופיר אקוניס, אני מאוד מעריכה את פועלך, אבל לבוא ולדבר במשך רבע שעה על השידור הציבורי הישראלי זה בעיני לבוא ולמרוח את התשובה, לא לתת תשובה אמיתית, כי היה גם קודם שידור ישראלי. אנחנו מדברים על שידור ישראלי נקי מפוליטיקה. זאת הייתה המטרה של כל המהלך מלכתחילה. עכשיו רוצים לבוא ולעשות מקצה שיפורים שלא מתכתב בשום צורה עם הצעת החוק המקורית. לפני שאנחנו מתקדמים עם תיקוני החקיקה המוצעים, הדבר הראשון שאני מבקשת לקבל זה התחייבות מהממשלה שתמונה המועצה כבר כעת. אני לא רואה סיבה, לא מצאתי שום סיבה בדברים שלך. חברי המועצה מונו, הם מחכים לאישור כחותמת גומי של שר התקשורת. הדבר הזה לא מגיע. הסיבה שנתתם היא לא סיבה. אדוני היושב-ראש, אני רק מבקשת בעניין הזה לא לחכות. אדוני מנכ"ל משרד האוצר, רציתם לבטל את האגרה כי זה נעים ונוח לציבור. אני מקבלת את זה. אם רוצים לבטל את האגרה, צריך גם לממן את התענוג. תתכבדו ותממנו, כי זה מה שכתוב בחוק.
אראל מרגלית
אני מאוד מברך על הדברים של חברתי, חברת הכנסת קארין אלהרר. השר אקוניס, אתה לא יצרת את הבעיה של רשות השידור, גם לא בנימין נתניהו. אתם נכנסתם לסיטואציה שהיא מאוד מאוד מורכבת. בואו נשים את הדברים על השולחן. אתם גייסתם את האופוזיציה בכנסת הקודמת, גייסתם חברים מכל חברי הבית. לנו יש מחויבות אחת. המחויבות שלנו היא להקמה של רשות שידור ציבורית ברמה לא פוליטית אלא ציבורית ואמיתית. לזה התחייבנו, לזה אמרנו שאנחנו הולכים איתכם, בין אם הסכמנו על כל הדברים או לא הסכמנו על כל הדברים. אני לא מסכים איתך, פרופ' דוד האן, שקודם מפרקים ואחר כך בונים. אני מבין שזה התפקיד שלך.
דוד האן
לא אמרתי את זה.
אראל מרגלית
אני אבהיר את דבריי. חשבתי שאמרת. כדי להקים את השידור הציבורי חייבים להקים את התאגיד ולגרום לכך שיהיה אמון בקרב עובדים שיצטרכו להישאר או לעזוב. חייבים לבנות את האמון. בונים פה את האמון עם אלה שתמכו ברמה הפוליטית ורוצים לתת לזה תקציבים, יד ורוח גבית.

יש לי הרבה מאוד כבוד אליך, כבוד השר, אבל האמת שאת הפנייה הבאה אני עושה לשר התקשורת עצמו, לבנימין נתניהו. אני מחזק את דבריה של חברתי, חברת הכנסת קארין אלהרר. עליך למנות מיד את חברי מועצת השידור הציבורי, כי אם לא, אנחנו מאבדים את הביטחון שלנו שיש פה שידור ציבורי שבנוי על אותם עקרונות שלא היו מושלמים אבל קבענו אותם ביחד.

תראו, אין יותר אגרה, לקחו את האגרה. עכשיו עומדים עם פנקס שיקים שמרוכז על ידי גורם אחד באוצר והוא כאילו מחזיק את כל ההחלטות של כל הממלכה. זה לא יעבוד. אנחנו רוצים להתקדם בתהליך כמו שקבענו אותו. חייבים להקים את רשות השידור הציבורי. אנחנו רוצים לראות כמה דברים. אתם מפנים נדל"ן? כירושלמי אני רוצה לראות את הנדל"ן בירושלים, אני רוצה לראות את ההסכמים. למה? כי אנחנו רוצים לראות שיש מקום, שיש עובדים. אנחנו רוצים לראות שהשידור במדינת ישראל, גם בחברות המסחריות היום, בא כולו מירושלים. זה חלק מהעוצמה של העיר הזאת, זה חלק מהחיות שלה, זה חלק מזה שאנשים יוצרים תוכן דוקומנטרי, תוכן מקורי, יוצרים תוכן של חדשות. אנחנו באנו והתחייבנו יחד איתכם לעמוד מאחורי הדבר הזה ולהקים אותו. לעינינו עומד channel 4 של ה-BBC, לעינינו עומד שידור ציבורי עולמי שעשה את זה בהצלחה. הדבר האחרון שאנחנו נהיה מוכנים אליו זה שזה יעבור לתהליך פוליטי שמרוכז על ידי שר אחד. למה אנחנו דואגים? זה לא בא מהשמיים. שר התקשורת בנימין נתניהו לקח על עצמו הסכם קואליציוני בו הוא מחייב את כל חברות הקואליציה לחתום מראש, לתת לו פרוקסי על כל החלטה בנושא תקשורת. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, הוא לא קונסטיטוציוני, הוא דבר שלא נשמע. סוף סוף יש מועצה ציבורית שנקבעה, שנבחרה. זה חלק מהמעשה הטוב שנעשה בתוך התהליך. למה אוצרים את המעשה שנותן לנו ביטחון בשידור הציבורי? אנחנו לא רואים איפה זה הולך להיות מוקם בירושלים. אנחנו רואים שלוקחים נדל"ן, אנחנו לא רואים איפה מקימים את זה. זה לא יעבוד. יש פה כוח אדיר בתוך העובדים האלה שהחזיקו את השידור במשך שנים. כל מי שהלך לתחנות אחרות הלך מפה, לא ממקום אחר. תקימו את התאגיד הציבורי עכשיו. זה ייתן לנו את הביטחון ללכת איתכם, זה ייתן לנו את הביטחון ללכת אחריכם. אנחנו רוצים שיקום פה שידור ציבורי, לא להפוך את זה לוויכוח פוליטי.
יוסי יונה
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לשר אופיר אקוניס. דיברת יפה, דיברת בלהט, דיברת רהוט. העניין הוא מאוד מאוד פשוט. תשמע, ללהט, לרטוריקה משובחת אין משמעות אם היא לא מגובה בהסדרים פרוצדוראליים. זה בסדר שאתה אומר, אני מאמין לך. אתה יודע מה, אני מסכים עם העקרונות שהנחת פה לפנינו – איזון, פלורליזם תרבותי. בוודאי. אני לא חושב שיש מישהו סביב השולחן הזה שיתנגד לעקרונות המנחים. כפי שאמרתי לפני כן, לדברים האלה אין משמעות אם אין להם איזה שהוא גיבוי פרוצדוראלי. אני מסכים עם הנקודה שעלתה כאן על ידי חברתי, חברת הכנסת אלהרר ועל ידי חברי שיושב לצידי, אראל מרגלית לגבי המועצה הציבורית של התאגיד. סומא עליך, אפילו לעניין של מראית עין, לבוא ולומר: תראו, אנחנו באמת רוצים להקים פה רשות שידור ציבורית. זה יהיה הביטוי לכך שאנחנו פועלים. אתה יודע את זה, כולנו יודעים שיש מסורת מאוד ארוכה של העדר אמון בין הציבור לבין פוליטיקאים. בנו יש משבר אמון. איך אנחנו יוצרים את האמון המחודש בינינו לבין הציבור? רק על ידי כך שתהיה הפרדה מוחלטת, עד כמה שניתן, בין הפוליטיקה לשידור הציבורי. את זה אין. כפי שקראו לך לפני כן, גם אני קורא לך בעניין הזה לבוא ולעשות את הדבר המתבקש, וזה להקים את מועצת הרשות.
דוד ביטן
זה פותר את כל הבעיות? זה לא פותר שום דבר. אתם מתעסקים בטפל, לא בעיקר.
יוסי יונה
זה לא פותר.
קריאה
אין לזה שום קשר לחוק.
דוד ביטן
המועצה תהיה לגמרי לבד, נכון?
היו"ר צחי הנגבי
סעיפי החוק, כפי שהממשלה הציגה, לא מעיינים את המועצה.
קארין אלהרר
אז תמנו.
יוסי יונה
הם רק דוחים את הקמתה.
היו"ר צחי הנגבי
אפשר להמליץ לשר התקשורת למנות את המועצה.
אתי בנדלר
זו לא המצב. המצב החוקי דורש את הקמת המועצה, דרש את מינוי המועצה.
יוסי יונה
אני אמחיש בפניך.
דוד ביטן
עכשיו יש תיקון לחוק.
אתי בנדלר
לא בהקשר הזה.
יוסי יונה
אני אמחיש בפניך את הבעייתיות של מראית עין.
קארין אלהרר
הם היו אמורים כבר למנות.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא קשור לחוק. תיכף נשמע. היועצת המשפטית חושבת שכן.
דוד ביטן
אתה יכול למנות, אבל זה לא פותר את הבעיה שאנחנו מדברים עליה כרגע.
יוסי יונה
למנכ"ל שממונה, שאנחנו באמת לא רוצים ואף אחד כאן לא מפקפק ביושרה שלו, יש סמכות מידית למנות כ-400 מהעובדים החדשים של התאגיד החדש.
עיסאווי פריג'
מי הבוס שלו?
יוסי יונה
הבוס שלו זה שר התקשורת, שזה ראש הממשלה. אני רק מדמיין את המצב שבו הוא נמצא.
דוד ביטן
אתה חייב להקים את התאגיד החדש אם לא מסתדרים עם העובדים. אם הוא לא מסתדר עם העובדים, יש לו את הסמכות לקחת 400 עובדים. זה לא מה שיהיה. בפועל הוא יסתדר עם העובדים הקיימים.
יוסי יונה
בוא ניקח את העניין של העובדים. אדוני, הצגת כאן את הנתונים של 3 הקבוצות האלו, אמרת שאנחנו בהתדיינות, אבל מה זאת אומרת התדיינות כשאנחנו יודעים שאחד מהמאפיינים של התאגיד החדש הוא שמצבת כוח האדם שלו תהיה 750, כאשר מתוך ה-750 יקלטו 25% מהעובדים של התאגיד הקודם שמונה כ-1470 עובדים? על פי המתווה הזה ימונו רק 180 מעובדי רשות השידור הוותיקה. מה המשמעות של הדיון שאתה הולך ועושה עם העובדים הוותיקים כשאתה אומר שמלכתחילה התקרה היא 180 עובדים?

השר אקוניס, תשמע, אני מעריך את צינור החמצן שסיפקת לעובדי רשות השידור הציבורי. אמרת להם: אנחנו לא הולכים לפטר אתכם מידית, אנחנו הולכים להרוג אתכם, אנחנו הולכים לעשות לכם גסיסה מתמשכת. אתה רוצה לפטר 1300 מהם.

העניין של הקמת המועצה של התאגיד החדש מקובל על חלק ניכר מהאנשים שיושבים כאן. התשובה שסיפקתם היא בהחלט תשובה לא מספקת. מחר יכולה המדינה להגיד שהחסה ירוקה. לא כל תשובה מקובלת עלינו. התשובה לא הייתה מנומקת, לא הייתה עניינית.

נאמר כאן על ידי מר האן שהם מנסים לתחזק את רשות השידור כפי שהיא פועלת היום. יושבים כאן יוצרים שלא קיבלו תשלום עבור העבודה שלהם. האם אתה מוכן לתת מענה לאנשים שיושבים כאן שעבדו והשקיעו והיום אינם זוכים לתשלום?
אחיה גינוסר
רציתי להדגיש שהמספר 300 לא עלה כהתחייבות של אף אחד. המספר 300 עלה כמשאלה של האוצר. אנחנו נשאלנו באופן מפורש אם אנחנו יכולים להתחייב על מספר. אמרנו - אבי ניסן קורן שאיננו כאן יאשר את דבריי - שאין לנו שום מושג כמה אנשים יפרשו, אנחנו לא יכולים להתחייב על המספר. אני רוצה את העניין הזה להבהיר. אדוני השר, אתה קורא לכל הדיון הזה הצלת רשות השידור.
השר אופיר אקוניס
נכון.
אחיה גינוסר
אני רוצה להזכיר לכל מי שיושב כאן, לכל החברים שיושבים בוועדה שאנחנו מנסים להציל את רשות השידור מהחוק שחוקק לפני שנה.
השר אופיר אקוניס
אני התנגדתי למתווה של החוק, לא הצבעתי בעדו. אני לא השתתפתי בדיון.
קארין אלהרר
אני זוכרת שראש הממשלה הרים את ידו בישיבת הממשלה על החוק הזה.
היו"ר צחי הנגבי
ראש הממשלה תמך בחוק.
אחיה גינוסר
אני רוצה להתייחס להארכה של החוק. אני באמת מקווה שאני לא פוגע פה באף אחד, אבל אני רואה את זה כדבר מובן מאליו. אין לכם ברירה, אחרת אתם, הממשלה הזאת, מפרי חוק. או שאתם מקיימים את החוק, או שאתם לא מקיימים את החוק. או שיש חוק, או שאין חוק. אם החוק אומר שעד תאריך מסוים הייתם צריכים לפעול ולעשות פעולה מסוימת ולא עשיתם, אתם מפרים אותו. הברירה היחידה בידכם הייתה להאריך אותו, אז הארכתם אותו. אל תצפה שיגידו לך תודה. אין לכם ברירה, הייתם צריכים לעשות את זה, וזה מה שעשיתם.

יצאה הודעה ממשרדו של ראש הממשלה לפני חודש ומשהו על כך שהוא ישב עם שר האוצר והם הגיעו להחלטה לבוא לוועדת הכלכלה לבקש ארכה של 3 חודשים, זו שאנחנו חיים על פיה כעת. היה שם משפט מאוד מלבב: "תוך שימת דגש על טיפול בעובדים". אני זוכר שבאותו יום הייתה לי שיחה עם ניסן קורן שאמר לי: אתה רואה, יש דאגה לעובדים. אמרתי לו שלא ראיתי את המילה "דאגה", ראיתי את המילה "טיפול בעובדים". אני מוכרח להגיד שכנראה שהפסימיות שלי התממשה. מדוע? משום שבחוק הקודם, כפי שנאמר כאן, נאמר במפורש שעד הקמת הרשות החדשה איש לא יפוטר מהרשות הקיימת. במילים אחרות, התיקון הזה בא לעקוף את החוק הקיים, לפחות בעניין הזה שכן אפשר לפטר את האנשים. לצערי, זה התיקון. ישבנו לפני כחודש. היה איזה סיכום דיון. בסיכום הדיון אמרנו כך: אנחנו, העיתונאים, נעזוב את שרונה, נפנה לכם את הנדל"ן הפנטסטי והיקר הזה.
עיסאווי פריג'
כמה הוא שווה? כמה שווה שרונה?
אחיה גינוסר
זה צד אחד של המשוואה. הצד השני של המשוואה היה שאנחנו נשב עם האוצר ונסכם על מספר העוברים לרשות החדשה. סיכום הדיון הזה הוא ב-5 סעיפים. הסעיף הראשון אומר שהאוצר יממן את הרשות, הסעיף השני שנעזוב את שרונה, והסעיף השלישי אומר שאנחנו נגיע בהסכמה למספר המועברים מהרשות הקיימת לרשות החדשה.

אנחנו מסתכלים על המסמך הזה כיחידה אחת. בואו נדבר, נגיע להסכמות כפי שכתוב במסמך. צריכים להגיע להסכמה הזאת לגבי מספר המועברים. לא יכול להיות שכל הדברים שאנחנו חייבים לעשות ייעשו, כאשר רק הדבר הזה שהוא בעצם נשמת אפנו לא יקוים. לא יכול להיות שלא יהיה משא ומתן. היו שתי ישיבות שהיו אמורות להיות אצלך. שתיהן בוטלו.
היו"ר צחי הנגבי
מה לא קוים?
אחיה גינוסר
.לא קוימה ההסכמה לשבת ולהגיע להסכמה. זה בסך הכל 3 חודשים. זה זמן מאוד קצר להגיע להסכמות על מספר המועברים מהרשות הנוכחית לרשות החדשה. זה חלק מהסיכום של חמשת הסעיפים.
היו"ר צחי הנגבי
הסיכום הזה מופיע בכתב?
אחיה גינוסר
הסיכום יצא ברעש גדול, פורסם בעיתונות וכו'. הוא יצא על ידי שר האוצר. זה סיכום מוכר, דרך אגב. אף אחד לא מתכחש לסיכום. לך, גברתי, חברת הכנסת אלהרר, אני רוצה לומר כך. את אומרת כאן שכל המאמץ בחקיקת החוק, האנרגיות היו בלהפריד את הרשות מהפוליטיקה. הייתי שואל, אולי קצת מאוחר, מה קשורים 1490 העובדים שהיו צריכים להיות מפוטרים כדי להשיג את המטרה הזאת. בסוף הרי זה רק מה שנשאר. אומר מר באב"ד שעל פי חוק הוא לא יכול לממן את רשות השידור. אם כבר יושבת הוועדה הנכבדה הזאת, בואו בוועדה הזאת תחייבו אותו לממן. זה התיקון שמר באב"ד רוצה בחוק.
עיסאווי פריג'
בחוק הקודם יש חיוב שלא מקוים.
אחיה גינוסר
אפשר להדגיש את מה שהוא רוצה בוועדה הזאת. הוא רוצה את ההתחייבות לממן, תנו לו את ההתחייבות.
רועי פולקמן
עד מתי לממן?
אחיה גינוסר
התחושה שלנו היא שכל הסכם, שכל חוק שקשור לרשות השידור לא מקוים. יש פה הפרה של החוק, של ההסכמים ושל ההבנות איתנו. התחושה היא קשה מאוד.
קובי אמסלם
יש סוג של דז'ה וו על אירועי רשות שידור, לכן אני אשים אותם בצד, אני אתייחס לדברים של חיקה.
עיסאווי פריג'
אנחנו רוצים נתונים כמה פרשו.
קובי אמסלם
נורא חשוב לי לשים כמה אבני יסוד לדיון הזה. דבר ראשון, בניגוד לאמירות עד כאן, אין שום הפרת הסכם. החוק קבע מתווה. בצד החוק היו הסכמים עם העובדים. ההסכמים האלה עומדים על המדף, מחכים לשימוש.
עיסאווי פריג'
מימון האוצר זה לא הפרת הסכם?
קובי אמסלם
לא היה שום אירוע - - -
עיסאווי פריג'
היועצת המשפטית אמרה וגם נתנה חוות הדעת. איך אתה אומר שלא הייתה הפרה?
קובי אמסלם
ההסכמים קבעו פרישה מרצון. התנאים עומדים. עכשיו צריך לגשר על אותו סימן שאלה שהעלה חבר הכנסת מרגלית לעניין האמון ולעניין המוטיבציה. חדר לתוך הדנ"א של הסכמי הפרישה והמועד שבו החוק ייכנס לתוקף איזה שהוא דנ"א שבעצם לא נוצרה המוטיבציה לפרישה למרות התנאים הנכבדים. את זה צריך לפתור. זאת לא בעיה קלה. יש הצעות קיצוניות שאומרות: בואו נרד מחר בבוקר - חלילה שלא ישתמע שאני תומך בזה – עם גרזן, סליחה על הביטוי, על מצבת כוח האדם ברשות השידור. אני לא שם. תבין שיש גם את המאידך גיסא. עובדי רשות השידור הם לא האובים של אף אחד. כמו שמגיעים להסכמות עם הרבה מאוד סקטורים על הרבה מאוד בעיות - - -
קריאה
עובדי רשות השידור עוברים התעללות אין סופית.
קובי אמסלם
אדוני, חבר הכנסת פריג', הבעיה היא בעיה שכובלת אותנו לסד מסוים. את זה לא הצלחנו לפתור. צריך לראות איך מעוררים מוטיבציה להסכמי פרישה שהתנאים בהם מאוד נדיבים. יש מועד בחוק, אי אפשר לברוח מזה, לסגירת רשות שידור. זה החוק שאתם קבעתם. יש מועד, והוא לא קורה. גם התקרבותו של המועד הזה לא מביאה לפרישת העובדים, מה שאומר שאנחנו תקועים בבעיה. זו לא פוליטיקה, זה לא עניין של מפלגה כזאת או אחרת. אנחנו תקועים עם אירוע בעייתי שלא מביא מוטיבציה לפרישה. תנאי הפרישה ברשות השידור, אני אומר לך באחריות מלאה, היו הכי נדיבים שיש, ואתה גם עמדת על זה שזה יהיה כך. שנינו היינו באותו חדר על האירוע הזה. אני זוכר מה התחייבתי, אני זוכר מה ניהלנו מו"מ. גם חברת הכנסת אלהרר עקבה באדיקות מלאה.
קריאה
יש שם עובדים שפורשים עם פרוטות.
קובי אמסלם
אני מבקש שהדיון שאתם מקיימים יהיה על בסיס מוצק, לפחות לגבי ההסכמים. אני לא מסכים עם חברי חיקה. אני לא מסוגל לקבל דנ"א כזה שאומר: בוא נקבע היום מי יהיו עובדי התאגיד החדש.
אחיה גינוסר
זה ההסכם.
קובי אמסלם
לא, זה לא ההסכם, ועוד יותר מזה, זה גם לא החוק. תהיו מוטרדים מהנקודה הזאת.
דוד ביטן
צריך לאפשר לקבל עובדים שהם לא מהרשות הישנה, אחרת למה תיקנו? אם זה היה ברור, לא היו צריכים לתקן.
קובי אמסלם
הוא בוודאי מאפשר.
דוד ביטן
זה לא מאפשר. החוק אמר שאפשר להעביר מפה לפה. היום תיקנו את זה כך שאפשר יהיה לקבל גם מבחוץ.
קובי אמסלם
תמיד היה ברור שאפשר לקבל מבחוץ.
דוד ביטן
למה תיקנת את הסעיף כך שאפשר לקבל 400 עובדים?
שלמה פילבר
לפני כן רק 75% יכלו להגיע מבחוץ.
דוד ביטן
כי לא יכולת להפעיל את התאגיד עם 75%.
שלמה פילבר
הסעיף הזה נועד לתת את הרצון הטוב לעובדים, לבוא ולהגיד להם: כדי שיהיה לכם את הביטחון, הנה האופציה, הכל בתנאי שאתם חותמים.
קובי אמסלם
מה קבע החוק? החוק קבע מינימום 25% לתוך התאגיד החדש. חבר הכנסת יוסי יונה אמר "מנגנונים פרוצדוראליים". נקבע בחוק מנגנון פרוצדוראלי שהם ייקלטו לתאגיד החדש על ידי המנהל של התאגיד החדש. הבקשה היום, שאני לא אומר שהיא לא לגיטימית, להחליט מי יהיו העובדים של התאגיד החדש זאת בקשה לא בריאה. מה אתם בעצם כולכם אמרתם? לא שאני שותף למה שנאמר כאן.
יוסי יונה
למה רק 75%?
קובי אמסלם
זה החוק הקודם. אל תכניס אותי לשם. אני לא רוצה להיכנס לשם. זה מה שאומר החוק.
עיסאווי פריג'
איך אתה קולט 400 חדשים?
קובי אמסלם
זה משהו אחר.
עיסאווי פריג'
זה מקביל לזה.
קובי אמסלם
מה שחשוב הוא לא לקבוע עובדות בשטח במובן זה שהיום תיקבע רשימת העובדים. רשימת העובדים או מי ייקלט צריכה להישאר המשימה האחרונה.
קריאה
האחוז.
קובי אמסלם
לא מי ייקלט לגוף, אלא מי ייקלט מתוך רשות השידור.
אראל מרגלית
למה זאת המשימה האחרונה? אתה יודע, זה יוצר אמון כשאתה ממשיך לקלוט.
עיסאווי פריג'
להמשיך לחיות עם אי וודאות? כל העובדים כאן חיים באי ודאות, לא יודעים מה יקרה.
קובי אמסלם
נקודת המוצא של החוק הייתה שלפחות25% מעובדי רשות השידור ייקלטו.
אתי בנדלר
25% מתוך עובדי התאגיד החדש.
יוסי יונה
25% מה-750 של התאגיד החדש. זה אומר 180 מ-1470.
קובי אמסלם
זה מה שאמר החוק.
יוסי יונה
זה שונה.
קובי אמסלם
לא. נקבעה רצפה מינימאלית, מכסה מינימאלית של עובדי רשות השידור שייקלטו לגוף החדש. זה יהיה בשיעור מסך התקן החדש של תאגיד השידור החדש. ניתנה עדיפות לקבוצה לא מסוימת של עובדי הרשות ושל הטלוויזיה החינוכית בהקשר הזה שתעבור לתאגיד החדש. אם המנהל החדש יחליט שהוא מקבל עובדים שעבדו קודם לכן ברשות שידור או בטלוויזיה החינוכית, יבושם לו, אבל את זה הוא צריך לעשות לא לפני שהוא נמצא על כיסא מנהל הגוף הציבורי החדש.
עיסאווי פריג'
יש בעיה בסוגיה הזאת. ה-25% מינימום שקבענו בחוק כולל את העובדים של הטלוויזיה החינוכית. לעובדים של הטלוויזיה החינוכית יש את המחויבות של המערכת לתת להם המשך.
קובי אמסלם
זה חלק מהעניין.
עיסאווי פריג'
מה נגיד לשאר העובדים, שהם הרוב המכריע, שה-25% נאכל ברובו על ידי הטלוויזיה החינוכית?
קובי אמסלם
יש שונות מסוימת בין עובדי רשות השידור לעובדי הטלוויזיה החינוכית. לגבי רשות השידור נקבע בחוק שהיא נסגרת ושכל העובדים מסיימים את העסקתם. את הטלוויזיה החינוכית לא סגרו, ועוד יותר מזה, מדובר בעובדי המדינה. למדינה יש כללי הפעלה אחרים.
קובי אמסלם
הם חלק מה-25%.
קובי אמסלם
הם חלק מה-25%, אבל הם לא מאבדים את עבודתם כשרשות השידור תיסגר.
אראל מרגלית
קובי, היה לנו בשבוע שעבר את אותו דבר בדיוק עם רשות המו"פ החדשה. היו לנו את עובדי מתימו"פ שהם עובדי מדינה. תראה איך עברנו את זה. צריך להתחיל לקחת עובדים, לקחת שלד. חלק מהאנשים צריך לקלוט על מנת שיתחילו להקים, לא רק לפרק.
קובי אמסלם
ולכן התיקון הזה אומר שהמנהל הזמני רשאי לקלוט עד 400 עובדים.
קריאה
מאיפה?
קובי אמסלם
אין בעיה של מכסת קליטה. עד עכשיו אי אפשר היה לקלוט.
היו"ר צחי הנגבי
קובי, אני רוצה שתתייחס למסמך העקרונות שנמסר לי פה. בסעיף 4 בו נאמר כך: "הצדדים יפעלו עד ה-1 באוקטובר 2015 להגיע לסיכום על מספר עובדי רשות השידור ושמותיהם שייקלטו בתאגיד השידור הציבורי החדש. לאחר ההסכמה על מספר רשימת העובדים, כל עובדי רשות השידור בכלל המתחמים שלא ייכללו ברשימה יפרשו בתנאי פרישה בהתאם להסכם העקרונות".
קובי אמסלם
זה סיכום דיון שיצא בעקבות ישיבה אצל מנכ"ל משרד האוצר.
אראל מרגלית
מתי הייתה הישיבה הזאת?
קובי אמסלם
לפני 3 שבועות, חודש. אמרתי דבר אחד מאוד משמעותי בהקשר הזה. אם היינו back to back כך שיום סגירת רשות השידור היה יום הקמת התאגיד והכל היה עובר בחצות הלילה, כלומר זה נסגר וזה נפתח, אז הסיכום הזה היה מכוון למקום הזה. מכיוון שאנחנו נמצאים בפערי זמנים והסיכום הזה היה עוד לפני שהוגשה והונחה הצעת החוק, סברתי ואני סבור גם היום שהיכולת לקבוע היום בלי הוראת חוק מפורשת - לדעתי גם הוראת החוק הזאת קשה לעיכול - שמורה לקבוע מי יהיו העובדים מקרב עובדי רשות שידור וטלוויזיה חינוכית שיעברו לתאגיד החדש בלי שהמנכ"ל של הגוף עושה את זה, בעיני זאת הוראה מרחיקת לכת שלא נכון שתקרה לנו כרגע.
היו"ר צחי הנגבי
זה הסיכום, אף אחד לא מכחיש.
דוד ביטן
ההוראה הזאת מתקנת את זה?
קובי אמסלם
הסיכום הזה כולל גם הוראות לעניין צמצום מאסיבי במצבת כוח אדם של רשות השידור הקיימת, כדי שאפשר יהיה לעשות את אותה סגירה. זו חבילה שלמה.
קארין אלהרר
למנכ"ל יהיו סמכויות להעסקה ולקניית תכנים .מה מקור התקציבי של דבר הזה מבחינתכם, בהינתן העובדה שלא כולם רוצים לפרוש בשלב הזה? איזה גוף פיקוח קיים מלבד המנכ"ל?
קובי אמסלם
השאלה השנייה היא לא אלי. לגבי השאלה הראשונה, יש פה את הנציג של אגף התקציבים שיודע לדבר בדיוק על המקורות.
רועי פולקמן
בחוק המקורי רשום שאת שיא כוח האדם ואת התקן קובע המנכ"ל בכפוף למועצה. זה לא תוקן בהצעת החוק שלפנינו. למנכ"ל הזמני אין סמכות חוקית לקבוע.
דוד ביטן
עד 400 עובדים.
קובי אמסלם
שים לב שזאת לא קביעה שאומרת שזה שיא תקן כוח האדם בגוף החדש, כי יש גבול כמה אפשר לקלוט בכמה חודשים. זאת מדרגת ביניים עד לקביעה.
רועי פולקמן
זה לא שיא כוח האדם.
יואב קיש
עובד שאמור להמשיך לתאגיד - - -
קובי אמסלם
אף אחד לא ממשיך.
יואב קיש
פורמאלית הוא יפוטר, יקבל את כל הפיצויים?
קובי אמסלם
כן.
יואב קיש
הוא ייקלט כעובד חדש בתנאי העסקה חדשים?
קובי אמסלם
בהסכם קבענו שמי שייקלט מרשות השידור או מטלוויזיה חינוכית, תנאי השכר שלו יישמרו.
יואב קיש
תנאי השכר, אבל הפיצוי מתחיל מ-0. מה לגבי קביעות בדבר הזה? האם אחרי חצי שנה אפשר לפטר אותו?
קובי אמסלם
זה לפי הסטנדרט שייקבע בתוך התאגיד החדש. הרעיון הוא לייצר הסכמי עבודה בריאים יותר ממה שהיה עד היום ברשות שידור.
דוד ביטן
אם עכשיו הוא מתפטר, מה מגיע לו?
קובי אמסלם
קבענו. יש הסכם פרישה, הסכם תנאים. זה הסכם סגור. השכר של מי שיעבור יישמר. השאיפה היא לעשות הסכם קיבוצי, כאשר בהסכם הקיבוצי הזה יוכנסו אלמנטים שיאפשרו לגוף להיות מנוהל יותר טוב לעומת הסכמי העבודה ברשות השידור. השכר של מי שיבוא מרשות השידור או מטלוויזיה חינוכית יישמר.
יואב קיש
נושא הקביעות עוד לא הוסדר שם?
קובי אמסלם
עוד לא הוסדר.
אסף וסרצוג
אחרי שהחוק יעבור ובעצם יתאפשר למנכ"ל הזמני לקלוט עובדים, נצטרך לשבת עם המנכ"ל הזמני, עם התאגיד החדש, ולהגיע איתו להסדר בנושא הזה.
קארין אלהרר
זה רציני?
אסף וסרצוג
למה לא?
קארין אלהרר
כי אתם לא יודעים אפילו מה המקור התקציבי.
אסף וסרצוג
אנחנו נצטרך להגיע איתו להסדר הזה, כפי שהגענו איתו להסדר בנוגע - - -
קארין אלהרר
אתם רוצים להעסיק?
היו"ר צחי הנגבי
השאלה נשאלה, זאת התשובה. אם זה רציני או לא רציני, כל אחד יכול לחשוב.
אראל מרגלית
חייבים להתחיל להקים משהו, שלד.
עיסאווי פריג'
צחי, שמחתי לשמוע שאתה יושב-ראש הוועדה, השאלה מה אתה, צחי, רוצה לעשות. אתה רוצה לעבוד על פי רוח המפקד ולהעביר את זה, להרים את היד, לתת להם לפתוח קיטור, לתת לח"כים ולכל האנשים כאן לפתוח ולהגיד: בסוף אנחנו הרוב, אנחנו קובעים וממשיכים? האם לשם אתה מכוון, או שמכוונים לדיון ענייני? אפילו בדיון הענייני יש דברים שלא יהיו לפי רוח המפקד, מה לעשות.
היו"ר צחי הנגבי
כמקובל וכמסורת בכנסת הקואליציה תומכת בממשלה ומעבירה את החוקים שלה, אלא אם כן היא מתרשמת, וזה מה שקורה בחלק גדול מהדיונים בכל הוועדות, שיש לה יכולת לשפר את הנוסח שהממשלה הביאה, לפעמים לגרוע ,לפעמים להוסיף ולשפר. זאת המטרה. אנחנו לא נוציא מתחת ידנו משהו שרוב חברי הכנסת לא יחשבו שהוא הדבר הנכון לרשות השידור ולעובדיה. זה ברור.
עיסאווי פריג'
תעמוד על זה. אני מקווה שתעמוד על זה. חברים, ועדת אלהרר שהוקמה שמה לה מטרה אחת - חומה סינית. יאיר לפיד אמר את המילים "חומה סינית".
השר אופיר אקוניס
הוא חתם על תעודת הפטירה של רשות השידור, אם לצטט - - -
קריאה
יחד עם חברך גלעד ארדן.
השר אופיר אקוניס
עכשיו תודו לו, חברים.
קריאה
אנחנו מודים ליאיר לפיד וגם לגלעד ארדן. לשניהם אנחנו מודים.
נחמן שי
אתם לא יכולים למחוק היסטוריה של שנה.
קארין אלהרר
עשיתי מקצה שיפורים.
עיסאווי פריג'
הם דאגו שלא תהיה חומה סינית, כמו שדאגו שתרוצו עם מע"מ 0, תתעייפו ולא יהיה מע"מ 0. זאת העובדה. חברים, עזבו אותנו מהבלבול מוח והקשקוש שאנחנו מתעסקים בו. יש כאן שני דברים שהם מחליטים .לא חוק, ולא כל סעיפי החוק שאנחנו קוראים. מה שקורה עכשיו זה שרוצים להחזיר את רשות השידור למחלקה במשרד ראש הממשלה.
השר אופיר אקוניס
נונסנס, בולשיט. אתה ממציא תזה שאתה חוזר עליה אלף פעם. זאת שטות מוחלטת, חברים, קשקוש מוחלט.
עיסאווי פריג'
רוצים להחזיר את זה למחלקה במשרד ראש הממשלה. רוצים לתת לזה גיבוי חקיקתי. אם אנחנו לא רוצים להגיע לשם, איפה החומה הסינית, איפה המועצה? איך הולך להיות מנכ"ל זמני כשבעל הבית של המנכ"ל הזמני יהיה שר התקשורת שהוא ראש הממשלה? תגידו לי איך.
היו"ר צחי הנגבי
שר התקשורת יכול לפטר את המנכ"ל הזמני?
השר אופיר אקוניס
התשובה היא לא.
עיסאווי פריג'
לא.
היו"ר צחי הנגבי
שר התקשורת בחר את המנכ"ל הזמני? לא. תפסיק עם השקר הזה.
עיסאווי פריג'
אני לא אפסיק עם זה כי זה ככה. החוק חייב הקמת מועצה. אתם מצאתם טריקים וכל מיני דברים בכדי לברוח מזה.
שלמה פילבר
שנה מיום הקמת התאגיד יכהן מנכ"ל חדש שייבחר בהליך שכתוב בחוק. לא שינינו את זה. זה יישאר ככה. כל מה שעשינו עכשיו זה הקמנו צוות הקמה, ניסינו לקצר הליכים כדי להביא את זה כמה שיותר מהר.
עיסאווי פריג'
הדבר השני, צחי, הוא דבר לא פחות חשוב. צר לי מאוד שבכל הרפורמות שאנחנו מעלים מה שקובע זאת שורת הרווח וההפסד, אין התחשבות במה שקורה מסביב. האוצר מנהל את העניינים, לאו דווקא ברפורמה של רשות השידור, גם ברשות הדואר, בכל הרפורמות שנדונו, לפי שורת רווח והפסד כאילו אין מחויבות של המדינה לשידור ציבורי עצמאי לתושביה. זה מקומם. עכשיו שמעתי את זה. המנכ"ל שי באב"ד אמר את זה, חזר ואמר, לא התבייש. הוא אמר שזה מותנה ב-300 עובדים עד אוקטובר שיפרשו ובמימוש שרונה. אם הדברים האלה לא יתקיימו, על מה אני מביא הצעת חוק להאריך את יום התחילה, את יום הפעלת הגוף החדש עד מרץ? האוצר אומר: אני הריבון, אני החוק, תמשיכו לחוקק.
היו"ר צחי הנגבי
אתה נגד פינוי מתחם שרונה?
עיסאווי פריג'
אני לא נגד, אני בעד החוק. דנו בזה לפני שנה. את כל הטיעונים האלה שמענו לפני שנה. עכשיו חוזרים ואומרים שלא מימשו ולא עשו. איך עכשיו תיתן לי את הגרנטי שאכן יעשו? אני כמחוקק מרגיש את עצמי מבוזבז כאן. אם אני אחוקק חוק, יפרו אותו, יבואו ויתקנו אותו. אני מרגיש מתוסכל, כי בסופו של דבר הפקיד באוצר יבוא ויחליט את הכל. זאת סוגיה מאוד חשובה.

הכנ"ר אמר שבכדי להקים גוף חדש צריך מלאי ראשוני. היוצרים הם אותו דבר כמו העובדים. הם אולי עובדים מסוג אחר, אבל הם עובדים. היוצרים, המפיקים, כולם קמו ודיברו איתנו, לחצו אותנו למצב שבו חוק טוב יאפשר להם להביא יצירה. אני שואל את הכנ"ר ואת המערכת. שנה עברה חוקקנו בחוק 250 עד 300 מיליון שקל שהולכים ליצירה על כל גווניה בכדי להכין מלאי ראשוני. על פי זה היוצרים התחייבו, עשו חוזים, לחיצות ידיים, השוק התחיל, רק הכל נחתך. האם יש מלאי להתחלת התאגיד החדש בחודש מרץ?
קריאה
לא.
עיסאווי פריג'
אם לא, אנחנו לא נעמוד בזה. אין מלאי. יש את כל אי הוודאות של כל העובדים האלה. יש לנו מחויבות כמחוקקים לתת להם מענה כי הם בני אדם, הם לא רווח והפסד.
איתן כבל
אדוני היושב-ראש, יושב-ראש ועדת ההתרשמות, כבר מזמן לא נראתה כזאת חותמת גומי כמוך, וזה לא מתאים לך. החוק הזה הוא לא יותר מאשר רימון עשן אחד גדול. כל הדברים כתובים כבר בחוק הקודם. הסעיף היחיד שהיה צריך להיות כאן זה מועד תחולה חדשה, הפעלה חדשה, זה הכל. אני מוכן לקבל את העניין של ישראלי, ירושלים, איפה שאתה רוצה, את עניין האגרה, אין בעיה. כל החוק הזה הוא רימון עשן אחד גדול. כולנו מתכנסים כדי להסתיר את מה שלא דנים עליו באמת. עם כל הכבוד למה שהמנכ"ל אמר כאן, הסיפור הוא השליטה. סיפור השליטה הוא הסיפור הגדול. אמרתי לך את זה, צחי, חברי, ואתה באמת חבר שלי, שהייתי מוכן לחתום על הכל. כל הדברים פה, עם כל הכבוד לחיקה, לאורחים, לוויכוח פה, ויכוח שם, ויכוח כזה או אחר, זה סיפור העובדים, כי קל להסית את העניין לעובדים. זה סיפור אמיתי, אין ויכוח. בסוף, פלוס מינוס, זאת מערכת שיש בה אמון, שאמורה לעבוד על פי כל מה שהחוק הגדיר בדין - מהשאלה מי ממנה, איך מתמנה, מתי חותמים. לגבי שאלת התקציב, כפי שהיועצת המשפטית יודעת, האוצר מחויב עם שרונה, בלי שרונה לשלם כדת וכדין את הכסף. אלה הם הדברים. זה כבר מביך אותי לטחון את עצמנו עד דק. זה גיבובי מילים. אנחנו כולנו, סליחה על הביטוי, מבלבלים את המוח. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הוועדה את הדבר הכי פשוט בעניין הזה.

מה קורה פה בעצם? יש כאן מנכ"ל זמני שצריך לחשוב מה יקרה איתו בעוד שנה. יושרך אינו מוטל בספק מבחינתי, אני אומר את זה ללא כחל ושרק. יש בינינו הערכה, ויותר מכך. כתוב: "לפתח חטאת רובץ". כולנו התחלנו צדיקים. עשרת הדיברות ניתנו לצדיקים. בסופו של עניין, אדוני היושב-ראש, מה מתקיים בין ההחלטה שהוא צריך לקבל במשך שנה עד הבחירה שלו בלי מועצה? יש כאן עניין של כוונה מה אדוני רוצה. השאלה, כמו שאדוני המנכ"ל אומר, זה לא שראש הממשלה קובע, לא קובע. אני כבר לא פותח את הדיון. איך משרד שהיה אמור להיות מפורק בכלל, שהיה צריך להיות איזה תאגיד כזה או אחר, אני לא יודע איך קראו לו, שהיה מזמן צריך להיות מפורק, לא רק שלא מקבל שר, ראש הממשלה בעצמו נוטל את הסמכויות לעצמו. אני שם את כל זה בצד. הנקודה המרכזית של כל התהליך שיצאנו לדרך איתו, ואני עוסק בעניין הזה שנים על שנים, הוא כדי לנסות ולהפריד את הפוליטיקה מתוך השידור הציבורי. אי אפשר שתהיה רוממות השידור הציבורי בגרוננו, מצד אחד, ומצד שני נחזיר את הפוליטיקה לסוגיה. היום זה נתניהו, מחר זה מישהו אחר.

אני גם אומר לך, חיקה, ולכולנו כאן. אתה יודע, סיפור העובדים של כן התניה, לא התניה, שרונה תפןנה או לא, את כל הדברים אנחנו מכירים, אנחנו יודעים. זה באמת עניין של אמון. במשך השנים העובדים הרי לא היו הבעיה, אלא הניהול הכושל והמחפיר. כמו תמיד, העובדים הם אלה שמשלמים את המחיר. לא שכל העובדים היו צדיקים, הם לא צריכים להדליק משואה, אבל המשא הקריטית היא של אנשים שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. בשורה התחתונה, אין אמון. הבעיה מורכבת משני אלמנטים. יש את אי האמון של העובדים כלפי ההנהלות המתחלפות. אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך, אל כל אותם הנציגים שהם לא נציגי הליכוד, תתעלו, זאת לא שאלה פוליטית, זאת איננה שאלה מפלגתית, זאת שאלה דמוקרטית מן המדרגה העליונה. כל אחד מאיתנו שלא ילך על פי צו מצפונו פשוט יחטא. תזכרו את זה. אנחנו בעד השידור הציבורי, לא בעד החזרת הקומבינה.
שלמה פילבר
אני רק רוצה להעיר לגבי העולם ההפוך שקיים פה. אילו לא היינו מביאים את הצעת החוק הזאת לשולחן הזה, בעוד חודשיים החוק שחוקקה קארין אלהרר - - שני הג'נטלמנים האלה, שהם המועצה כבר במשך שנה, היו נשארים.
היו"ר צחי הנגבי
לא מעניין אותו העובדים, מעניינת אותו השליטה. לא איכפת לו שלא יהיו עובדים, ככה התרשמתי. אני יושב-ראש ועדת ההתרשמות.
איתן כבל
צחי, אתה אומר פה אמירה מחוצפת. אני מצטער שאתה נותן לי קרדיט כזה שהעובדים לא מעניינים אותי. אני מבקש ממך לחזור בך.
היו"ר צחי הנגבי
חזרתי בי.
איתן כבל
זה לא הוגן, זה לא יפה ומכוער.
שלמה פילבר
שני הג'נטלמנים האלה, שהם בהחלט ראויים, הם היום השליטה של רשות השידור. אם לא נקדם את החוק, שני האנשים האלה יישארו השליטה - לא ועדה, לא מועצה, לא מליאה ולא אף אחד.
איתן כבל
מי אישר את זה, אתה או הוועדה שאני עומד בראשה? מה אתה חושב, זה טקס הדלקת משואות?
נחמן שי
נכחתי בימיי בהרבה הלוויות, אבל בהלוויה ארוכה כמו זו של רשות השידור עוד לא נתקלתי. זאת סאגה שהתחילה לפני הרבה שנים. הייתי יושב-ראש רשות השידור לפני 15 שנה, 14 שנה. הייתי עובד רשות השידור לפני 45 שנה. חלק מהדברים שנשמעו אז נשמעים גם היום. הרעיון הזה של רפורמה ושינוי כבר נמשך 20 שנה. הוא לא מביא אותנו לשום מקום. הדבר היחיד שקורה זה שהגוף הזה נחבט מכל הכיוונים, מאבד את יכולת התפקוד שלו, את האנרגיות שלו. בלעדיהם הוא לא שווה בכלל, הוא לא יכול לייצר והוא דועך והולך. זה תהליך ארוך שלא נגמר. מה שקרה בשנה האחרונה היה הגרוע מכל, כי העבירו חוק אחד, חוק רע, ועכשיו לוקחים את החוק הרע ומרעים אותו עוד יותר. זה מה שעומד לנגד עינינו. לא יעזור שום דבר, אנחנו ניפגש פה בעוד 6 חודשים, בעוד 9 חודשים, בעוד שנה, אני אומר לכם, עם שרונה, בלי שרונה, כן, לא, לא, כן, וזה לא יקרה. אני אומר לכם, אי אפשר יהיה להוציא את זה לפועל.

הרעיון שהממשלה רוצה להשתלט על רשות השידור ולנהל אותה הוא לא חדש, עשו את זה כל הממשלות בעבר. כולן רצו לשלוט ברשות השידור, אבל הפעם, נדמה לי, הממשלה הזאת הצליחה לבנות את הכלים כדי להשתלט. איך היא עושה את זה? בשני הצמתים החשובים ביותר. אחד זה מינויים, ושתיים זה תקציבים. אלה הדברים, אחרת אין לאן להשתלט. זה לא הרצון של ישראלי או לא ישראלי. אני מאמין בכנות כוונותיך, אמרת את מה שאמרת. אם הממשלה תצליח למנות עד 400 עובדים דרך המנהל הזמני, כבודו במקומו מונח, והוא יהיה כל חודש תלוי במימון הממשלתי, אז היא מנהלת את רשות השידור. איזה דבר זה ש-400 עובדים יתקבלו על ידי המנהל? לפי מה, לפי איזה קריטריונים? היו לנו מכרזים ברשות השידור. הצלחנו לצאת עם כמה ועם אחרים לא. למה? בגלל שאמות המידה מאוד מסובכות לקליטת עובד, למינוי עובד, לקידום עובד. אדם אחד ויחיד יוכל פה לקלוט 400 עובדים, יוכל לעצב את כל רשות השידור העתידית? כנ"ל לגבי הכסף. כל חודש יעלה הכנ"ר והמנכ"ל הזמני למשרד האוצר כדי לקבל עוד 30, 40 מיליון? שמענו שהכסף לא קיים. אמרו: נראה איך בעתיד לזהות את זה. לא שומרים קופה, לא מסמנים מקור, ואחר כך כל חודש יצטרכו לממן את זה? כשיהיה המצב קשה הכסף לא יהיה. זאת ההשתלטות. אלה הכפתורים שבגללם אי אפשר לשלוט ברשות השידור, ולכן הפיקוח הציבורי שאראל העלה ואחרים העלו פה הוא כל כך חשוב. הוא נועד לתת מטריה, לחסום את הכוחות האלה שמנסים להשתלט או לפגוע ברשות או לנווט אותה. כבר נעשה צעד אחד קדימה, כבר מינו איזו שהיא מועצה - אני לא יודע מי, זה כרגע לא חשוב - ועכשיו לוקחים צעד אחורה ומנטרלים אותה. בשלב הקריטי, הכי קריטי, שזה קליטת עובדים וקביעת מימון, אין פיקוח ציבורי על הרשות, שזה בעיני הדבר החמור ביותר.
ינון מגל
כמי שעבד ברשות 4 וחצי שנים אני שמח שיש מאמץ לשפר את המקום. אני באופן אישי הייתי מאוד מאוכזב מהאיכות של השידור הציבורי מבחינת המנגנון שלו. מבחינתי זאת הייתה חוויה קשה. זה להבדיל ממה שקורה בשוק האזרחי. לא הייתי במקומות אחרים – בנמלים, ברכבת או בחברת החשמל וכדומה, הייתי ברשות השידור, וזאת הייתה די טראומה לראות איך כספי ציבור מנוהלים בצורה מאוד לא רצינית, מאוד לא אחראית, איך מנגנון משתלט, איך הגולם קם על יוצרו ואנשים בסופו של דבר שומרים על משכורתם ועל התנאים שלהם. אני לא בא לאף אחד בטענות. אני לא חושב שאנשים אשמים. יש אנשים מצוינים ברשות השידור. אני לא טוב מאף אחד אחר. לא עשיתי את עבודתי טוב מאף אחד אחר. זה מבחינתי היה שיעור עצוב ליכולת של השירות הציבורי לנהל מנגנונים מורכבים. זה היה פשוט מדהים לאיזה פי פחת זה הגיע. זה היה פשוט נורא .

אנחנו יושבים פה. יש פה הרבה עובדים. ושוב אני אומר, אני לא בא לאף אחד בטענות. זה הגיע למלחמות כמו שיש בין שבט הטוצי לשבט ההוטו שמחסלים אחד את השני. אני לא בא בקטע אישי לדבר על זה. אני מדבר על המנגנון הזה בהשוואה למה שקורה בשאר התקשורת. ראיתי וסבלתי גם מבעיות בשוק הפרטי. זה לא שבשוק הפרטי אין בעיות, רק שבשורה התחתונה רשות השידור קרסה. זה לא היה עניין שלא היה לה כסף. התקציב היה מדהים. היה המון המון כסף שהושקע ברשות השידור. כנראה שכשהכסף הוא לא מהכיס של אף אחד אלא כסף של המדינה זה נחרב. את זה צריכים לדעת כולנו כאזרחים במדינת ישראל שאיכפת לנו ממה שקורה כאן.

אני יודע שיש אנשים שהם נגד השוק הפרטי באופן אידיאולוגי, שלא רוצים שהוא ישתלט וכדומה. יש פה בעיה אמיתית. אני שמח שהולכים למהלך הזה. אני באמת מקווה, בעזרת השם, שיהיה פה גוף הרבה יותר יעיל, הרבה יותר טוב. אני מאוד מעריך ומכבד את אלדד שמונה, את האנשים שיושבים בתפקידים. צריך לפתור את הבעיות של העובדים, לדאוג לאנשים שיהיו להם תנאים טובים.

אני מקבל את זה שהנקודה שהעלה חבר הכנסת כבל וגם חבר הכנסת שי דיבר עליה היא לא שאלה פוליטית. מעבר לנושא של התפקוד שעכשיו דיברתי עליו, על הצורה של איך המנגנון מתפקד, יש את העניין של החופש העיתונאי. זה עניין שאני כשליח ציבור רואה בו אחריות רבה. מומו, תגיד לי למה לא מונתה המועצה, מתי היא אמורה להתמנות.
שלמה פילבר
אמרתי בצורה מאוד ברורה שמנכ"ל האוצר ואנוכי קיבלנו מנדט משר האוצר ומראש הממשלה ב-3 החודשים האלה לבדוק איך מוציאים את העגלה מהבוץ, כי כמו שאמרתי, המועצה היום היא שני הג'נטלמנים האלה שהם ראויים לכל הדעות. אם לא היינו נכנסים לטפל בעניין כנראה שהחוק הישן היה מתפוגג והם היו נשארים לאורך זמן.
ינון מגל
זה ברור.
שלמה פילבר
אנחנו הגענו למסקנה שחייבים להסיר את אבן הנגף הזאת, את המכשול של ההסדרים עם כלל העובדים כדי להתקדם קדימה. החלטנו שאנחנו עושים את זה בשני שלבים. את השלב ראשון עד ה-1 לאוקטובר ננסה לסיים עד כמה שניתן בהסכמה. פגשתי את חיקה יותר מפעם אחת באופן אישי. אנחנו נפגשים איתם, אנחנו מדברים איתם כדי להגיע להסכמה עם העובדים על כלל ההסדרים של אלה שפורשים מיד, של אלה שנשארים עד לסוף מרץ ושל אלה שעוברים. ברגע שזה ייגמר אנחנו נלחץ "פליי" על השלב השני של הקמת המועצה. יהיו 6 חודשים עד להקמת התאגיד החדש. כשתיבחר מועצה, כשייבחר מנכ"ל, כשיוסדרו כל ההסדרים - - -
ינון מגל
אלדד יתחיל לעבוד לפני שיש לו מועצה?
שלמה פילבר
אלדד עושה כרגע עבודה טכנית בלבד. הוא עושה עבודת הכנה שהוטלה עליו על ידי אחרים, לא על ידינו.
רועי פולקמן
6 חודשים מ-1 באוקטובר?
שלמה פילבר
מ-1 באוקטובר עד 31 למרץ זה 6 חודשים. זה פרק זמן מספיק להתארגן, בהנחה שפותרים את הבעיה.
איתן כבל
הכל ייגמר עד אז.
שלמה פילבר
אם המועצה הייתה מתמנה אתמול בבוקר, לא היה לה שום סמכות על השידור שקורה היום.
קארין אלהרר
זה כחלק מההקמה של השידור החדש. אתה רוצה להקים את החדש או לא? אתה כל הזמן אומר שהוא לא הוקם. תקים.
שלמה פילבר
יש היום מינהלת זמנית בראשות המנכ|"ל הזמני שפועלת, שעובדת, שמכינה את כל התשתית הארגונית בעניין הזה. צריך ליצוק לתוך הדבר הזה את הדבר העיקרי, וזה העובדים שיעברו.
דוד ביטן
צריך לפתור את הבעיות.
אראל מרגלית
צריך לתת את הכיוון. המועצה יכולה לתת את הכיוון. ברגע שיש כיוון אתה יכול לדעת מי גורם השלד שמקים את העניין, אתה יכול להתחיל לצקת תוכן. אי אפשר לפרק אונייה באמצע הים ולא להקים אותה מחדש כשהכל טובע.
ינון מגל
היות, לפי מה שאני מבין בחוק, ולא ברור מתי מתמנה המועצה - - -
שלמה פילבר
ינון, היא תתמנה בתוך פרק זמן סביר. היא תוכל לעשות את כל הכנותיה לפני פתיחת התאגיד החדש.
ינון מגל
אני מבקש שלתוך החוק יוכנס מתי ממנים את המועצה, כי אני חושב שזה לא נכון שאלדד יתחיל לעבוד כשמעליו אין את המועצה.
קריאה
הוא כבר עובד.
ינון מגל
הוא עובד, אבל אני מבין שזה טכני. אני חושב שצריך להיות בתוך החוק מתי מתמנה המועצה.
איילה חסון
חלק מהוויכוח, לצערי הרב, שמתנהל פה הופך את רשות השידור לרשות פוליטית. תפסיקו לנהל את הוויכוח הזה על הגב שלנו, בבקשה. שאף אחד לא ינסה פה לגזור קופון ולהגיד: "אני מגן על השידור הציבור, הוא שולט". כולם חגגו. די, מספיק. חברים, אני אומרת דברים שאולי יזיקו לי, אבל זה בסדר גמור, תמיד אני מאמינה בגישה הזאת.

חשבתם על החוק הקודם, אבל, חברת הכנסת קארין אלהרר - אני מאוד מעריכה אותך - לא חשבתם עד הסוף. אי אפשר לפרק את רשות השידור ואופס, לעשות קסם וב-31 במארס או ב-1 באוקטובר יקום השידור הישראלי.
קארין אלהרר
לא אמרנו ישראלי.
איילה חסון
חברים, יש פה שני אלמנטים .יש את האלמנט של העובדים, שזה בפן ההומניטרי, ויש את האלמנט של המחויבות שלכם ושלנו לשידור ציבורי ראוי שצריך להיות במדינת ישראל, נטול כל מעורבות. אני מבקשת מכל החברים שאמרו פה את כל המילים היפות, לא לצלצל אחר כך ולשאול למה הפוליטיקה ירדה מהאוויר.
השר אופיר אקוניס
מעניין מי התקשר.
איילה חסון
התקשרו.
השר אופיר אקוניס
זו אמירה מעניינת.
איילה חסון
זה לא - - -
השר אופיר אקוניס
בטח לא ממשרד ראש הממשלה. מעניין מי התקשר. איילה, את מטילה פצצות.
איילה חסון
זה התפקיד שלי.
השר אופיר אקוניס
נכון. את עושה אותו מצוין.
איילה חסון
אני רוצה שתחשבו, מעבר לדיון הלוהט שהיה פה, איך פורטים לפרוטות את זה שהתאגיד הישן, זה שעדיין אנחנו עובדים בו, לא ימות וישרת את הציבור, לא אותנו ואת הפנסיות ואת התנאים שלנו, עד 31 במרץ. אם אתה אומר שלא יתפטרו, ואנשים לא יתפטרו - - מי שלא יפטרו אותו לא יתפטר. 20,30 כאלה שהגיעו לגיל 60 פלוס ומבינים שהם לא יעבדו, ייקחו את התנאים הטובים, כל השאר יישארו. התנאי הזה שעשיתם, שאני יכולה להבין אותו, מישהו צריך לממן את העסק בסופו של דבר. הוא יגרום לכך שלא יהיה כסף לעשות את התפקיד שלשמו אנחנו נמצאים. אנחנו לא נמצאים שם כדי להתפרנס, אנחנו נמצאים שם כדי לעשות עיתונות וכדי לעשות שידור ציבורי, נכון? עד מרץ לא יהיה שידור ציבורי.
קריאה
לא יהיה כסף.
איילה חסון
בלי כסף אי אפשר לעשות שידור.
אלדד קובלנץ
אפשר על הגב שלנו. שמים מוסיקה בחינם.
איילה חסון
אפשר. אני לא נכנסת עכשיו לחלוקה בין יוצרים לבין זה וזה. אנחנו מתאבדים על העבודה הרבה שנים ברשות השידור. אני מתחברת למה שינון אמר לי. המקום הוא בלתי נהיל בימים אלה. אני לא יודעת אם זה בכל המגזר הציבורי. אני בסוג של שוק תרבותי מהמקום, מזה שאי אפשר לנהל אותו, אי אפשר להורות לעובדים מה לעשות, אי אפשר לפטר, אי אפשר לגייס, אי אפשר לעשות כלום. הידיים בעצם קשורות בכל המובנים. אי אפשר לתת לבן אדם איזה שהוא פרס אם הוא הביא הישג, אם הוא עשה איזו יצירה טובה, אם הוא הביא איזה הישג עיתונאי. אי אפשר לתת לבן אדם איזו שהיא סנקציה אם הוא פעל נגד הארגון שהוא עובד בו. הכל מסורבל. אני לא יודעת אם זה בכל המגזר הציבורי, אבל המדינה הזאת היא נס. רשות השידור היא בלתי נהילה בימים אלה. אני מבקשת שתחשבו בצורה פרקטית, לא קטטות פוליטיות, אל"ף, איך גורמים לאנשים שמרגישים שהם מיצו את עצמם או שהם יודעים שהם לא ילכו הלאה, ללכת עכשיו ולא לגרור את העסק. אי אפשר ללכת בחפיפה למוות ובנייה. זאת מטפורה מצוינת של אראל שאמר שאי אפשר להטביע את האונייה באמצע אוקיינוס ולהגיד: "הנה עכשיו תהיה פה אונייה חדשה שתשוט לעבר יעדיה".
אראל מרגלית
אנחנו קרובים.
איילה חסון
המנכ"ל החדש, הזמני, אני לא יודעת איך זה נקרא, זכאי למנות 400 איש. ניסיתי לחפור מה המשמעות של זה. אחד, עיתונאים לא קשורים. הוא לא יכול למנות עיתונאים, נכון, אלדד? זה החוק.
קובי אמסלם
זה לא בדיוק.
איילה חסון
אם כן, אנחנו מבקשים להיות מעורבים באופן מלא בנושא הזה.
יוסי יונה
איילה, אני רוצה לשמוע את המענה בנושא הזה. האם רשאי המנכ"ל הזמני למנות עיתונאים?
קריאה
אף אחד לא יודע.
קריאה
הוא לא יודע, וגם איילה לא יודעת. זה סתם פטפוטי ביצים.
איילה חסון
מי ממנה אותם, אנחנו רוצים לדעת. לא רק שאנחנו רוצים לדעת, אנחנו גם רוצים להיות מעורבים.
היו"ר צחי הנגבי
למי את מתכוונת כשאת אומרת "אנחנו"?
איילה חסון
עיתונאי רשות השידור.
השר אופיר אקוניס
יש פתרון שאנחנו מגבשים אותו כרגע. מנכ"ל משרד התקשורת ואנוכי שוחחנו בעניין הזה אתמול.
איתן כבל
יסדרו את העניין.
השר אופיר אקוניס
איתן, קצת רצינות. אנחנו עושים את זה לטובת העיתונות החופשית. איילה, בעניין הזה אנחנו כנראה קלענו לדעת גדולים או גדולות במקרה שלך כי אנחנו חושבים על משהו. כשיהיה לנו משהו מגובש שנעמוד מאחוריו, והוא כמובן יעמוד בלשון החוק או תיקון החוק - - -
קארין אלהרר
אבל אין כסף.
השר אופיר אקוניס
איילה, לא כל החוכמה נמצאת אצל קבוצה מסוימת. אמירה כמו שלך היא אמירה נבונה, היא טובה, אנחנו חושבים על משהו.
יאיר טרצ'יצקי
החוק המקורי קבע את הדרך לעשות את זה. נלחמנו בשביל שיהיה ראש חטיבה עיתונאית, ראש חטיבת חדשות שיהיה לו מעמד, עצמאות, שייבחר על ידי המועצה, לא על ידי המנכ"ל, בטח שלא על ידי המנכ"ל הזמני. למה לבוא ולשנות את החוק הזה? רק אותו ראש חטיבה עיתונאית יכול למנות את העיתונאים. למה לעשות עכשיו בלגן?
דוד ביטן
מה שלי מפריע זה השתלטות האוצר על התהליך.
עיסאווי פריג'
זה נכון.
דוד ביטן
זה לא יכול להימשך בצורה הזאת. תכלית החוק הייתה שיישאר השידור הציבור במתכונת חדשה, לא במתכונת הקודמת, כיוון שאנשים לא רצו לשלם יותר את האגרה. הרשות המאיסה את עצמה על הציבור בגלל הדברים האלה, למרות שהם עשו עבודה טובה. אני, דרך אגב, רואה את ערוץ 1 ביום שישי, לא את ערוץ 2 ואת ערוץ 10.

מה הבעיה הכי גדולה שהייתה בדיונים שהיו בוועדת הכלכלה? אני לא הייתי בכנסת הקודמת, גם לא הייתי ער לחוק. מה היה? הבעיה המרכזית זה שהייתה טעות בין מה שסברו כל המקצוענים שהכינו את החוק בנוגע לזמן שייקח הליך הפירוק, לבין מה שהיה בפועל. כונס הנכסים הרשמי ומי שעבד אמר: "אנחנו לא מסוגלים לעמוד במצב הנתון בהליכי הפירוק, רק בעוד שנה וחצי, ולמה? בעיה ראשונה, בעיית העובדים, הם לא מצליחים להגיע להסכם. בעיה שנייה זה התנאים שהאוצר שם ברפורמה שקשורים למכירת הקרקעות". שוכחים שבעצם הבעיה היא לסיים את התהליך של הפירוק ולהכין את הרשות החדשה. מה האוצר עושה עוד פעם? עוד פעם הוא שם תנאים לרפורמה. בסוף החוק הזה הוא עוד פעם אומר: "אני לא רוצה מכירה, אני רוצה פינוי של מתחם שרונה". הוא כבר ויתר על המכירה בשלב הזה. הוא אומר: "התייעלות של 10 מיליון שקל". זה מה שחשוב עכשיו, ההתייעלות הזאת? הרי באפריל אנחנו הולכים לסיים את התהליך לפי החוק הזה. עכשיו עוד פעם שמים תנאים כך שכשנגיע ל-30.9 שוב פעם יהיה אותו מצב. מספיק כבר שהאוצר משתלט כל הזמן על כל תהליך שיש ועל כל רפורמה שיש. אנחנו צריכים לבוא ולהקים את הרשות החדשה, לפרק את הישנה, ועם כל הכבוד לאוצר, אם הוא ימכור את המתחם בעוד חצי שנה, לא יקרה לו כלום, הוא יקבל את הכסף.
רועי פולקמן
יותר.
דוד ביטן
יותר. הערך יעלה. אני רואה שזה עולה שם כל הזמן, דרך אגב. לא ייגרם לכם נזק, ההיפך. אנחנו צריכים בהליך החקיקה לדאוג שתהיה רשות חדשה שתיתן מענה לשידור ציבורי, כאשר בצד שני לדאוג שהאוצר לא ישתלט על כל דבר ועניין.
עיסאווי פריג'
יש לי הצעה לסדר. נקרא לחוק "חוק שרונה".
יואב קיש
לי יש שאלה קצרה לאוצר, אולי בהמשך לדבריו של דוד. ישב פה שי שאמר: "אם עד ה-30.9 איש יפרשו מרצון אנחנו נמשיך, ואם לא, נלך להליך. הוא בעצמו אמר שלאף אחד מהעובדים - גם שמעתי את זה קודם נאמר – אין שום אינטרס לבוא ולהתפטר, אלא אולי בגיל 60 כי אז ממילא את התנאים הם מקבלים, אף אחד לא נפגע. אני אומר, בואו נחסוך את הסאגה, שהאוצר יחליט מה הוא רוצה לעשות עכשיו. אם הדרך היחידה היא ללכת להליך פיטורים במהלך כזה, למה אתם מושכים את זה עד אוקטובר, הרי כשנגיע לאוקטובר לא יהיו? אין שום אינטרס לעובדים שזה יקרה. חבל על הזמן. אם אתה מחפש את הכסף, תפעל, ואז יהיה לך את הכסף. אם אתה תשאיר את זה בסיטואציה הזאת, אז בעוד 3 חודשים נהיה בעוד בלגן. בואו תעשו את ההחלטות שלכם, תלכו למהלך. החלטנו לסגור, בואו תעשו את מה שצריך לעשות, לא להתחבא כל פעם מאחורי מכבסות כאלו. או שתתגמלו את אלה שבאים לפרוש מוקדם, תנו להם עוד בונוס. אתה רוצה את החיסכון? תן משהו לכל מי שהולך לפרוש עכשיו. זאת גם דרך. לבוא ולהגיד מילים "אם יבואו או לא יבואו", לא יצא מזה כלום, חבל על הזמן.
רועי פולקמן
אנחנו עסוקים פה בדיון בין הביניים לקבוע. זה הוויכוח של כל העניין הזה. אני מסכים עם מה שאיתן אמר, שאנחנו עוסקים במסביב. החוק הגדיר הרבה מאוד דברים. התיקון - אני לא עו"ד – נראה לי מחורר מהמון מובנים משפטיים, אני חייב לומר את הקריאה שלי. אפילו במינוי העובדים רשום: "בהתאם להוראות סעיף 52". בסעיף 5 כתוב: "העובדים יעשו על פי הוראות סעיף 52". בחוק המקורי סעיף 52 כולו בנוי על קיומה של המועצה. אני לא מצליח להבין את מינוי העובדים.

בעוונותיי פעם למדתי כימיה. גביש נבנה על הבסיס של הצורה. אם הוא לא היה משושה בהתחלה, הוא נהיה משושה אחר כך. ההקמה היא הדבר הקריטי ביותר, אדוני מנכ"ל המשרד. אנחנו צריכים להחליט איך מקימים. אני לא מצליח להבין איך קולטים את העובדים, איך קולטים את העיתונאים. הדבר הבסיסי הוא שנבין חוקית מה עושים כאן.
קריאה
קבלה של אדם לעבודה תיעשה במכרז.
רועי פולקמן
כתוב פה - - -
קריאה
יש פה עוד תוספות. זה לא שחור ולבן.
רועי פולקמן
המטרה כאן שתהיה רשות. אין ויכוח שהדיון הוא על איך עושים מהר את ההקמה. הדיון על המימון בתקופת הביניים, ואני אומר את זה גם לעובדים - - הרי מה הסיפור כאן? על מה הדיון שהאוצר מנהל או לא מנהל? הרי אפשר למשוך את ההקמה הזאת עוד 5 שנים. בינתיים מתקשקשים בתהליכים, המערכת לא מנוהלת. כמו שנאמר כאן, ליצירה אין כסף. הרי כל הדיבור היה שיהיה כסף ליוצרים. המטרה היא לא לממן מנגנון, המטרה היא לממן רשות שידור ציבורית, יצירה, הפקות, עניינים. מה האוצר כאן סך הכל אומר? האוצר אומר: "אנחנו לא רוצים במצב הביניים הזה לממן 50 מיליון שקל כל חודש למשך 5 שנים".
היו"ר צחי הנגבי
תציעו הצעת חוק להחזיר את האגרה.
רועי פולקמן
ברור לגמרי שצריך לייצר כאן את ההקמה מהר, כי אחרת כל תהליכי המימון האלה - - אני כן מתחבר למה שנאמר כאן, לכל הדיבור של התהליך לגבי כמה יירשמו, ההסכמים. אם יש הסכמה על כך שהמפרק צריך לטפל בזה, זה צריך לקרות עכשיו, צריך להכניס את זה לתיקון הזה. צריך להיכנס לתהליכי הפרישה עם פיצויים, עם הסכמים. צריך לצאת לדרך, כי המטרה היא שבאמת עד מרץ תקום רשות. צריך שהכסף ילך להפקות, לעיתונאות.
אראל מרגלית
אתה מבין שצריך להיכנס לתהליך הבנייה.
רועי פולקמן
הדבר האחרון הוא לגבי המועצה, אדוני היושב-ראש. אני רואה כאן המון באגים עם הדבר הזה. אני לא מתרגש אם יקימו את המועצה עוד 3 חודשים, או יאשרו אותה בעוד 4 חודשים. מה שכן קריטי - ואני מתחבר פה למה שגם ינון אמר – זה איך ממנים את העובדים בינתיים. אם תהיה המועצה עוד 3,4 חודשים זה דבר אחד, אבל המנגנון הזה שרשום פה של איך ייקבע המכרז, מי מחליט - - הרי לא יכול להיות שיהיה מנכ"ל שימנה עכשיו 400 עובדים. לפי מה? את הדבר הזה אנחנו חייבים לייצר.
איילה חסון
הערה חשובה של רועי מ"כולנו" בנוגע לנושא הזה של ההפקות. יונה גילה לאחרונה - חבל שהוא לא מדבר על זה כאן - איך נבזז הכסף של הציבור, נגנב, איך אנשים גזרו קופונים מטורפים. צריך פיקוח מאוד מהודק על הנושא הזה.
אתי בנדלר
אני חייבת להתחבר לדבריו של חבר הכנסת פולקמן שאמר שהצעת החוק, למיטב הבנתו, מלאה חורים. אני מסכימה עם העניין הזה. אכן, להבנתי, יש הרבה מאוד שאלות פתוחות בנוסח הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הכנסת. אני אעיר את הערותיי כשנגיע לשלב הקריאה של כל אחד מהסעיפים ואגיד מה נשאר פתוח להבנתי.

אני אתייחס עכשיו מאוד מאוד בקצרה רק לשני דברים שעלו כאן. אחד הוא עניין המימון, השני הוא עניין המועצה. אני מזכירה שוב את עניין המימון שנדון בוועדת הכלכלה כשהוארך המועד ל-30 בספטמבר. החוק כפי שהתקבל הוא מאוד מאוד ברור. הוא אמר כך: לרשות השידור בפירוק יש הכנסות מאגרה, מפרסומות, מהסכום הנוסף שמועבר על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מה שהיה פעם תוספת אגרה לרדיו. זה אמנם נבלע באגרת הרכב, אבל עדיין מועבר בחלקו לרשות השידור.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא בוטל.
אתי בנדלר
זה לא בוטל.
נחמן שי
להיפך, זה הוגדל קצת.
אתי בנדלר
אף אחד מסעיפי ההכנסות האלו לא בוטל. מה שנאמר זה שהמפרק צריך להמשיך לנהל את רשות השידור באותו היקף שהיה ערב כניסת רשות השידור לפירוק, וככל שההכנסות לא יספיקו לניהול השוטף של רשות השידור בפירוק, האוצר יעביר את הכספים. כידוע, הייתה החלטה שלא לגבות את האגרה וכתוצאה מכך הכנסות הרשות פחתו לעומת הצפוי. קם האוצר ואמר: אם אין אגרה, אני לא מתכוון לעשות את ההשלמה כפי שנקבע בחוק. הוא הסתמך ככל הנראה, כך נאמר לי, על חוות דעת משפטית שמעולם לא ראיתי אותה.
דוד האן
אף אחד לא ראה אותה. רק במשרד האוצר מדברים עליה.
אתי בנדלר
חוות דעת שלא קראתי אותה.
אראל מרגלית
אפשר לראות אותה?
אתי בנדלר
אנחנו פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, כיוון שלא ייתכן שמצד אחד החוק קבע שתהיה אגרה, כאשר המוסמך לכך החליט שלא לגבות בפועל את האגרה, ומצד שני המשרד השני אמר: אם אין אגרה, אני לא מוכן להשלים. זה סוג של מחלוקת בין משרדים. ביקשנו את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה. עד ליום זה לא ידוע לי על חוות דעת בעניין הזה. האוצר הגיע לסיטואציה שבה נוצר אצלו בור תקציבי. הוא נאלץ לממן סכום שהוא לא תקצב מראש. האם זה פוטר אותו מהתקצוב הזה? להבנתי לא. חוץ מאשר לומר את דבריי אני לא יכולה לחייב במימון. היום כבר ברור לכל שהאוצר צריך לממן. כיוון שמוצע, וטוב שכך, בהצעת החוק לבטל את חובת תשלום האגרה משנת 2015 כי מאוד לא ראוי שיהיה מצד אחד חובת תשלום אגרה ומצד שני לא יגבו אותה בפועל, האוצר התנה את המשך המימון בתנאים שונים. חלק מהתנאים האלה מופיעים היום בהצעת החוק. כפי שאמרתי, יש לי הרבה מאוד הערות לגביהם. חלקם גם נשמעו כאן. אנחנו נעיר בהמשך.
היו"ר צחי הנגבי
האוצר אמר שיש להם שני ערוצי מימון: שרונה וההתייעלות.
אתי בנדלר
לגבי מתחם שרונה, שכבר הבנתי שנאמר כאן שאין שום סיכוי שניתן יהיה לפנות את המתחם הזה עד לאותו מועד - - -
נחמן שי
עד 1 באוקטובר.
נחמן שי
חודש ימים.
רועי פולקמן
אמר היושב-ראש שזה יתוקן.
אתי בנדלר
ברור שזה בלתי ניתן לביצוע עד 1 באוקטובר. נאמר כאן שיביאו איזה שהוא ניסוח. אדוני אפילו אמר שיובא לכאן איזה שהוא ניסוח שלא יחייב פינוי בפועל אלא משהו אחר.
היו"ר צחי הנגבי
אפשר למצוא אג"ח. דרך ההתחייבות יכולה להיות משכנתא.
אתי בנדלר
יכול להיות שמה שהם יציעו בסופו של דבר זו התחייבות להעתיק את המשרדים שנמצאים שם כרגע למקום אחר. אני מזכירה לכם שהעתקת המקום שממנו פועלת רשות השידור זה לא רק העברת העובדים למשרדים החדשים, זה גם הקמת אולפנים, שזה תהליך שלוקח זמן.

בקשר להתייעלות. עם זה יש הרבה מאוד בעיות, משום שאנחנו נמצאים כרגע, להזכירכם, בחודש אוגוסט. הצעת החוק הזאת, אם היא תתקבל ותהפוך לחוק, לא תהיה לפני חודש ספטמבר. במתכונת הנוכחית של החוק, אם ההצעה לא תשונה על ידי הממשלה, יש צורך לתת לעובדים הודעה מוקדמת על הפיטורים שלהם, יש צורך בהליך של שימוע, ולכן אין שום סיכוי בעולם שב-1 באוקטובר אכן יהיה ניתן לעמוד באחד משני התנאים האלה. ברור ששני התנאים האלה לא יתקיימו. ואז, כפי שאתה, חבר הכנסת ביטן, שאלת, נשאלת השאלה: מה קורה ב-1 באוקטובר. האוצר יפסיק את המימון. זה מופיע כבר בהצעת החוק. אם הוא לא יעביר את המימון, המסך יוחשך. אם התוצאה תהיה החשכת מסך, זה יהיה מצב קשה יותר מאשר אם היה נדחה התאריך. אם התאריך לא נדחה לתחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי החדש - יש 2 חוות דעת שאינני יודעת לפסוק מה מהן היא חוות הדעת הנכונה – יש חוות דעת אחת שאומרת שיהיה צריך לסגור את רשות השידור, להחשיך את המסך. חוות דעת אחרת אומרת: סליחה, המפרק לא פועל לגמרי בחלל ריק. אמרו שיש לו את כל הסמכויות של המועצה במתכונתה הקודמת וכו', אבל הוא פועל בחסות בית המשפט. הוא לא יכול לעשות שום צעד משמעותי, בוודאי שלא להחשיך את המסך בלי לפנות לבית המשפט, ואז לא כל כך ברור שבית המשפט היה מורה לו אכן להפסיק את שידורי רשות השידור שבפירוק.

אני חוזרת לעניינינו. אני רוצה לעבור לענייני המועצה. למועצה נקבעו בחוק תפקידים שונים. חלק מהתפקידים המנכ"ל אינו יכול לבצע בלי שהמועצה תקבע את הכללים כיצד הם יבוצעו. אני הכנתי רשימה של כל תפקידי המועצה. אני לא אקרא אותה עכשיו. אני אפנה רק לסעיף שחבר הכנסת פולקמן הזכיר. מדובר בסעיף 5(4) להצעת החוק, שבו מוצע להוסיף לסעיף 95 לחוק העיקרי את סעיף קטן (ח1). באותו סעיף נאמר: "בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ז) ו-(ח), המנהל הכללי רשאי לקבל לעבודה לפני יום התחילה עד 400 עובדים לשם היערכות תאגיד השידור הישראלי לקיום השידורים ביום התחילה. קבלת העובדים לפי פסקה זו תיעשה בהתאם להוראות סעיף 52". מה יש בסעיף 52 שאנחנו מדברים עליו? הוא אומר כך: "(א) קבלה של אדם לעבודה תיעשה במכרז; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים באישור המועצה;"
עיסאווי פריג'
הכל מותר כאן.
אתי בנדלר
חברי הוועדה יהיו המנהל הכללי ושני נושאי משרה שאינם חברי המועצה שיבחר המנהל הכללי. (2) חובת המכרז לא תחול על משרות: עיתונאי - אני מניחה שברור שבין 400 העובדים יהיה צורך לגייס גם עיתונאים – עורך חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות. המועצה תקבע, בהחלטה מנומקת, כללים לעניין המשרות האמורות ומספר העובדים המרבי שעליהם לא יחולו התנאים שתקבע חובת המכרז; קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות בהתבסס על שיקולים מקצועיים". לצורך מינוי של מנהל חטיבת החדשות אנחנו צריכים את המועצה באישור המנהל הכללי.
רועי פולקמן
יש כאן אמירה חשובה שאומרת שלא קולטים עד התאריך הזה עיתונאים. בואו נכתוב את זה בחוק, ואז כשתמונה המועצה ייקלטו עיתונאים. אני חי עם זה בשלום.
היו"ר צחי הנגבי
אנחנו לא בשלב של מציאת הפתרונות.
אתי בנדלר
חוץ מעיתונאים יש עוד משרות שיש להניח שיהיה צורך לקלוט אותן שלא במכרז, למשל מומחים לעניין מסוים. מומחה להקמת אולפן, עיצוב אולפן, קרוב לוודאי שזה לא ייעשה במכרז. אינני יודעת, בזה דנה פסקה (3). נוסף על האמור בפסקה (2), המועצה רשאית לקבוע, בהחלטה מנומקת, כללים בדבר משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול בתנאים שתקבע חובת המכרז. בסעיף קטן (ג) כתוב שהמועצה תפרסם בהודעה ברשומות משרות וסוגים של משרות שנקבע לפי סעיף קטן (ב) כי לא תחול עליהן חובת המכרז וכו'. אגב, לא ברור אם הכלל של 25% חל לעניין ה-400 עובדים. ברור, להבנתי, שהמנהל הכללי, גם אם יעניקו לו את כל הסמכויות שמוצע להעניק לו בהצעת החוק, לא יוכל בפועל.
שלמה פילבר
נכון מאוד. אנחנו מסכימים לכל זה. אנחנו שמנו על עצמנו בלמים. יש לו את האפשרות לקלוט. תארי לעצמך שאנחנו ממנים מועצה, המועצה קובעת את הכללים, הוא מתחיל לקלוט עובדים, אנחנו מגיעים למצב שאף אחד מעובדי רשות שידור לא הלך ובמקום להגיע ל-800 עובדים שרצינו אנחנו נהיה עם 1900 עובדים, 1500 ועוד 400.
אתי בנדלר
לאיזה צורך נותנים - - - ?
שלמה פילבר
קבענו מתודולוגיה שבה יצאו עובדים שלא צריך, רק אחר כך נתחיל בקליטה של עובדים.
היו"ר צחי הנגבי
יש פה הערה שאומרת כך: התהליך לאחר שאנחנו מאשרים את הסמכות למינוי 400 עובדים לא יכול להתנהל ללא קיומה של מועצה. זה עלה בדיונים?
שלמה פילבר
ודאי. אנחנו הכנסנו את הסעיף הזה מסיבה אחת פשוטה. אנחנו רצינו להגיע להסכמה עם נציגי העובדים על כמות העובדים ושמות העובדים. אמר, ובצדק, הממונה על השכר: "עם כל הכבוד למנכ"ל האוצר, למנכ"ל משרד התקשורת, היחיד שיכול לקבל עובדים לתאגיד זה מנכ"ל התאגיד". אם היינו הולכים בדרך שהחוק קבע, היה לוקח לנו בין 6 ל-8 חודשים עד שהיה לנו מנכ"ל כזה. הם יושבים ומחכים על הכיסא. סביר להניח שכל האירוע הזה לא היה קורה אם החשכת המסך הייתה מתקבלת. באנו ואמרנו שניתן את האפשרות התפעולית, הטכנית לחתום. עוד לא להפעיל, עוד לא למנות לתפקידים, עוד לא לעשות שום דבר, רק לחתום על חוזה, כי כמו שאמרו החברים, יש בעיית אמון.
היו"ר צחי הנגבי
עם מי לחתום על חוזה?
שלמה פילבר
חוזה עם התאגיד החדש.
היו"ר צחי הנגבי
אי אפשר למנות עובדים בלי שהמועצה קובעת את הכללים הראשוניים.
יאיר טרצ'יצקי
הבעיה היא שחולבים את רשות השידור הישנה בשביל להכריח אותנו להסכים - - -
דוד ביטן
אין פה בעיה, כי על העובדים שנקלטים מהרשות הישנה זה לא חל.
אראל מרגלית
אני לא יודע כמה אנשים פה ניהלו חברות, פיטרו, לקחו. שלמה, אני מאמין בכוונות שלך. אתה חייב להיות מפוקס על איך אתה מקים את הרשות החדשה. תתחיל בזה. אתה זוכר את הבחור הזה שעבר בין התאומים על חבל דק ובסוף נפל? אתה יודע מתי הוא נפל? כשהוא חשב 3 חודשים קודם איך לא ליפול. תפסיק לחשוב איך לא ליפול, תתחיל לחשוב איך לעבור לצעד הבא. אתה חייב את המנגנון, והיא נותנת לך אותו פה, להקים את הרשות החדשה. בכל מה שאתה צריך אנחנו נגבה אותך. יש מנכ"ל זמני ראוי. הוא צריך מועצה ציבורית כדי להתחיל לעבוד.
אתי בנדלר
ברור שמתוך 400 העובדים שמוצע לאפשר למנכ"ל הזמני לקלוט, לא כולם יהיו עובדי רשות השידור ועובדי הטלוויזיה החינוכית.
דוד ביטן
את אלה שהם עובדי רשות השידור הם יכולים לקלוט.
אתי בנדלר
לא עיתונאים.
יונה ויזנטל
אני חושב שבחודש מרץ האוצר הבין שיש הרבה חורים ובעיות בצד התפעולי של הוצאת החוק לפועל. באותו רגע, פחות או יותר, הוא הפסיק את תקצוב רשות השידור כמעט לחלוטין. הוא חונק את רשות השידור מאז ועד היום, את כל הפעילות השוטפת, את כל היצירה המקורית. גם בסעיפים שנכנסו לחוק האוצר ממשיך בדיוק באותו כיוון. ברור לגמרי שמה שהאוצר עשה לא יכול לקרות ב-1 באוקטובר. האוצר יודע שמתחם שרונה לא יכול להיות מפונה, גם בהסכמים שאנחנו מנסים להגיע אליהם היום, לפני ה-31 במרץ. אני לא מצליח להבין את ההיגיון למה הרשות הקיימת צריכה לטפל בזה אם יש רשות חדשה שקמה ב-31 במרץ. הרבה יותר הגיוני שהיא תעשה את זה. כך נחסוך הרבה כסף ברשות השידור של היום בכל תהליך המעבר הזה.

כל הנושא של פרישת העובדים. אמרה אתי שאין סיכוי שזה יקרה ב-1 באוקטובר. גם הפרישה מרצון נעשית ללא פיקוח, ללא ניהול. אם תחליט מערכת הנהלת החשבונות ברשות השידור לפרוש, רשות השידור קורסת ב-1 באוקטובר. אפילו שכל העיתונאים יישארו, אין רשות שידור ב-1 באוקטובר. אם עובדי מדור שכר פרשו, אין רשות שידור ב-1 באוקטובר. כל הניהול הזה נעשה ללא פיקוח, ללא בקרה, ביד חופשית. אין ארגון בעולם שב-cut שליש מהעובדים שלו הולכים, כאשר הוא אמור לשמור על הפעילות הקיימת שלו.
אראל מרגלית
יש דברים כאלה.
יונה ויזנטל
שהלכו ב-cut?
אראל מרגלית
כן.
יונה ויזנטל
איפה?
אראל מרגלית
בכל מיני חברות.
דוד ביטן
אתה ניהלת חברה פרטית. שם אתה אומר - - -
אראל מרגלית
גם חברה פרטית לא יכולה להתקיים אם לא קובעים לה את דרך הפעולות שלה.
יונה ויזנטל
גם בסיסקו עשו את זה בתהליכים. זה לא קורה cut ביום אחד. פה יש איזו שהיא ציפייה שביום אחד 500 איש ילכו הביתה. לא קורה הדבר הזה.
דוד ביטן
זה כבר שנה וחצי, לא יום אחד.
יונה ויזנטל
לא, סליחה, זה ביום אחד.
דוד ביטן
ביום אחד הם הולכים, אבל אתה מנהל איתם מו"מ. יש איזה תהליך.
יונה ויזנטל
יש חורים תפעוליים גדולים מאוד בשינוי החקיקה הזה. אומרים על עובדי רשות השידור הקיימת שיעברו במסגרת 400 העובדים. האם יהיו שם מעט או הרבה? מה קורה כשהם עוזבים את הרשות הקיימת? הם לא עוזבים מהיום למחר. איך הרשות הקיימת תמשיך לשדר? חשוב לכם השידור הציבורי? תחשבו, לצורך העניין, שאיילה חסון, אריה גולן הלכו לרשות החדשה, מי ישדר בערוץ 1, מי ישדר ברדיו? איפה שיקול הדעת הזה? לא קיים.

עם כל הכבוד לשרונה ולכסף שזה שווה, חבר'ה, יש 1500 עובדים ברשות השידור. חלקם הגדול זה אנשים טובים ואיכותיים. הם חיים באי ודאות של שנה שלמה. אני לא מאחל לאף אחד לעבוד בתנאים של אי ודאות. זה מצב בלתי אפשרי. תהיו לכל הפחות אנושיים כדי לתת את התשובות הנכונות.
גלילה הורנשטיין
אני מבינה שכשחוק לא מסתדר לכם אתם מחוקקים עוד חוק או מתקנים את החוק. אמרה היועצת המשפטית שבתיקון הזה יש כל כך הרבה חורים, שגם התיקון הזה, כפי שאנחנו יודעים, לא יעזור. אתה לא היית בדיון בשנה הקודמת. הפסדת.
היו"ר צחי הנגבי
לא זכיתי.
גלילה הורנשטיין
לא שלא זכית, הפסדת.
היו"ר צחי הנגבי
קארין לא הזמינה אותי. אני הזמנתי אותה.
גלילה הורנשטיין
הפסדת כי חלק גדול מהדיון הזה היה מתייתר. מה שאמרו פה היום, גם חבר הכנסת פריג' וגם חבר הכנסת כבל, זה כאפס קצהו ממה שנאמר ב-3 חודשים מ-08:00 בבוקר עד 20:00 בלילה כל יום. אם יש פה למישהו מכם איזה שהוא רצון כן לעשות משהו, אנחנו לא חושבים שזאת הדרך הנכונה. אנחנו גם אז התנגדנו לחוק. הגענו לאיזה סיכום עם האוצר. תשימו לב לסיכום הזה. לא רק שאי אפשר לגרש 1500 עובדים, גם 100 עובדים אי אפשר. אנחנו מייצגים עובדים, אנחנו יודעים מה זה.
עיסאווי פריג'
פינוי.
גלילה הורנשטיין
גירוש. כשאמרנו בחוק הקודם: "תן לנו אפשרות שהאנשים יפרשו מרצון", אמרו לנו: "אין לנו כסף". פעם ראשונה הייתה המילה הגסה "הלוואת גישור". הם אמרו שיתנו הלוואת גישור כדי שהעובדים יוכלו לפרוש. מאז ועד היום פרשה קבוצה קטנה. עוד לא שילמו כסף לאלה שפרשו שנתיים קודם. דיברו פה על חוסר אמון. ברור שזה בילט אין, זה גלום.

כולם הפכו להיות סוחרי נדל"ן. כולם דיברו על מוכרים, קונים, מפנים, מכניסים, מוציאים. אין סיכוי בחיים, ואתם יודעים, שיקרה משהו עד 1 בחודש בעניין הזה.

מנכ"ל האוצר או הממונה על השכר מאיימים ואומרים: אם עוד חודש לא ילכו מרצון, נהפוך את זה לפירוק מפעיל. אני לא מפחדת מפירוק מפעיל. מזה אני מתפרנסת. יגיד לך גם פרופסור האן שזה לא כל כך פשוט. גם אמרה את זה היועצת המשפטית. יש בית משפט. לא כל אחד עושה מה שמתחשק לו. בית משפט פועל לפי הכללים שלו. הממונה לא יכול לבוא ולאיים.
עיסאווי פריג'
הם הרוב, הם ניצחו בבחירות.
גלילה הורנשטיין
מה לעשות, אני לא אתלה את עצמי בגלל זה. בפעם הבאה אולי, לא בפעם הזאת. אני לא יכולה לעשות שום דבר בעניין. יש כאן התניה. פעם אחת מדברים פה על 400, מדברים על הסכמות. יש כאן תיקון דיקטטורי. אולי יש מאחורי זה משהו. הם אומרים שהמדינה לא תעביר למפרק את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה.
דוד ביטן
אל תדאגי, זה לא יהיה.
גלילה הורנשטיין
אני לא דואגת. אתם צריכים לדאוג לאן הולכים 1500, לאן מגרשים אותם.
דוד ביטן
לא מגרשים אותם.
גלילה הורנשטיין
אחד התנאים זה פינוי מתחם הרשות, שזה מתחם שרונה. זה עורבא ופרח.
השר אופיר אקוניס
את שערי צדק אפשר לפנות לפני. בשביל מה לקחתם אותו בכלל? מה אתם עושים שם כל כך הרבה שנים?
גלילה הורנשטיין
מי עשה?
השר אופיר אקוניס
הנהלות השידור למיניהן. מתקן עתיק שהוא לשימור. מה אתם עושים שם, אני רוצה לדעת. תצאו משם.
קריאה
זה לא אנחנו, זה ההנהלות.
אראל מרגלית
לפני עשרים ומשהו שנה טדי קולק נתן את זה. זה כמו שאתה עושה בהתנחלויות.
קריאה
איפה תשב ההנהלה, ברחוב?
דוד ביטן
רק על תשכחי שההסתדרות פיטרה המון עובדים.
גלילה הורנשטיין
אני לא שוכחת שום דבר. אני אתן לך רשימה של מפעלים שההסתדרות הצילה ושיקמה. התנאי השני היה התייעלות בעלויות השכר בחודש אוקטובר בסכום שאינו פוחת מ-10 מיליון שקלים בחודש. איך עושים את ההתייעלות? זה אומר שצריך לפטר עובדים בסדר גודל של 10 מיליון. זה פעם אחת. פעם שנייה בא האוצר ואומר: לא תקבלו שקל אם לא ילכו ככה וככה עובדים. מאידך, הייתה פגישה בהסתדרות שהגיעו לכל מיני סיכומים והסכמות.
יואב קיש
ממתי הפגישה? זה הסיכום שהציגו?
גלילה הורנשטיין
לפני חודש בערך.
היו"ר צחי הנגבי
תקריאי את הסעיף הראשון לפני הסעיף שאת רוצה להקריא.
גלילה הורנשטיין
אני אקריא את מה שאני צריכה. אני לא אומרת לך מה להגיד. הצדדים יפעלו עד ה-1 באוקטובר 2015 להגיע לסיכום על מספר עובדי רשות השידור ושמותיהם שייקלטו בתאגיד השידור הציבורי החדש. אלה שלא ייכללו ברשימה יפרשו בתנאי פרישה בהתאם להסכם העקרונות. יש סיכום מראש איך התהליך צריך להיות. עכשיו הם צריכים להיכנס למו"מ. לפני זה אין סיכוי, כמו שאנשים אמרו כאן, שאנשים מרצונם ירצו ללכת. צריך להגיע להסכמות, רק אז יקרה מה שצריך לקרות.
תמנה עורב
אין לנו אמון באוצר. התיקון לחוק נראה תיקון לפיטורי עובדים. זה מה שאתם רוצים. אמרנו שאין לנו אמון באוצר בסיומי הדיונים בשנה שעברה. אני אומרת את זה שוב עכשיו. האוצר אמר בשנה שעברה שיש כסף צבוע לפרישת עובדים. עכשיו הוא מתנה את זה בפינוי שרונה. פתאום כולם נעשו פה ביולוגים, דנ"א, סוחרי נדל"ן. מספיק להיות ביולוגים ולדבר על דנ"א. גם אל תדברו לי על נדל"ן. יש כאן עובדים. אף אחד לא יפרוש מרצון אם לא תתנו לו איזה שהם צעדים בוני אמון כדי לפרוש. אנחנו שומעים שאין מימון. נראה לי שהתיקון לחוק הזה שנעשה וגם החוק הקודם של חברת הכנסת קארין אלהרר סודר בכל מיני חדרים שאור השמש לא חדרה אליהם. זה הדבר הכי עדין שאני יכולה להגיד.
פאני ביטון
רציתי להבהיר מספר נקודות שהעלו אנשי האוצר שהן ממש לא מדויקות. לגבי עובדים שיעברו או לא יעברו, יש סעיף בחוק שאומר שעובד שיעבור לתאגיד החדש תישמר לו הזכות לפרוש בתנאים הקיימים 3 שנים מיום העברתו לתאגיד. את זה אף אחד לא אומר לעובדים.
היו"ר צחי הנגבי
באיזה סעיף?
פאני ביטון
זה בהסכם העקרונות.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא חלק מהחוק. יש הסכם שבו יש את הסעיף הזה.
פאני ביטון
הוא טוען שלא. הוא טוען שעובד שיעבור לתאגיד החדש יעבור עם מכרז ובלי שום עבר.
דוד ביטן
הוא אמר באוצר שההסכם הזה לא קיים.
פאני ביטון
לגבי מספר העובדים שפורשים. הוא טוען שיש 21 שפורשים וחתמו. יש 500 עובדים שביקשו לפרוש. יש שאלות, אבל אין מענה.
היו"ר צחי הנגבי
מה זאת אומרת "עובדים שביקשו לפרוש"? יש תהליך?
פאני ביטון
יש רישום. כל אחד שרוצה לפרוש נרשם. יש 500 עובדים.
היו"ר צחי הנגבי
עובדים שהתעניינו.
פאני ביטון
הם רוצים לדעת מה הזכויות שלהם.
היו"ר צחי הנגבי
איך הם התעניינו, איך זה מתבצע?
פאני ביטון
בתוך המשרד.
היו"ר צחי הנגבי
יש מקום שבו אפשר להירשם?
פאני ביטון
יש "בנפיט" שנותנת את הנתונים. הנתונים לא ברורים, יש שאלות, יש תנאים שחסרים ברישום.
היו"ר צחי הנגבי
את מתרשמת שיש אנשים שאם היו מקבלים מענה ענייני הם היו עוזבים, למרות שהדעה פה היא שהם לא היו עושים את זה?
פאני ביטון
נכון. אני מנהלת מחלקת ספקים. אני יושבת כל היום בטלפונים ואומרת לאנשים שאין כסף, שלא ניתן לשלם.
עיסאווי פריג'
מה החוב לספקים?
פאני ביטון
החוב לספקים עומד היום על למעלה מ-70 מיליון שקל. אנחנו למעלה מחודשיים לא משלמים. הכל תקוע. איפה האוצר, הוא התחייב על פי ההסכם?
עיסאווי פריג'
למה האוצר לא מעביר כסף?
פאני ביטון
אי אפשר להמשיך לשבת ולעבוד.
קריאה
האוצר עושה מה שהוא רוצה.
פאני ביטון
אנשים מתקשרים, אנשים בוכים. יש חד הוריות עם ילדים. המצב ברשות הוא קטסטרופה. אני לא כל כך מאמינה שניתן להמשיך להריץ את השידור הקיים עד להקמת התאגיד. אין סיכוי שכזה. אני אומרת לספקים: תגישו תביעות חוב. אין מה לעשות, אני לא יכולה לשלם. לאנשים אין איך לשלם מזונות, אין איך לשלם מעונות. המצב הוא קטסטרופה. אין למי לפנות. לא ייתכן שהאוצר אטום. את כל הנתונים שהוא ביקש העברנו. כל חשבון שאנחנו קולטים אנחנו סורקים כדי שהוא יקבל את הנתונים. הכל תקוע. זה השלב הקשה ביותר. לא ניתן להמשיך לעבוד. העובדים מרבית היום כמעט ולא עובדים כי הם כל היום סביב מה יהיה, מי יהיה, מי נשאר, מי הולך, מה עושים, למי נותנים, כמה. משהו קטסטרופה. לבוא לשם זה לבכות. זה המצב הקיים. יש תביעות חוב. הוגשו תביעות לרשות, ויש תביעות חוב שהוגשו לכנ"ר. הכל עומד בלי טיפול. אנחנו לא מקבלים מענה לזה.
אורי אפלבאום
רק בקצרה לעניין הטענה על ההסכמים. מה שאת מתייחסת אליו זה הסכם העקרונות שנחתם בשנה שעברה, מסמך העקרונות. זה לא אותו מסמך שהתייחסו אליו קודם, שזה איזה שהוא סיכום דיון שהיה אצל מנכ"ל משרד האוצר. העקרונות שנקבעו לגבי ה-3 שנים הם עדיין בתוקף. הכל נשאר אותו דבר.
פאני ביטון
כן, אבל העובדים לא יודעים.
אורי אפלבאום
המצב הוא אותו דבר.
היו"ר צחי הנגבי
לאדם שהוא עובד רשות השידור ונקלט ברשות החדשה יש 3 שנים לפרוש אם הוא רוצה?
אורי אפלבאום
נכון, לפי התנאים האלה.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא השתנה.
קריאה
פאני דיברה על הספקים. הם לא מקבלים כסף. יש לנו אנשים שמינואר לא מקבלים כסף מהרשות.
היו"ר צחי הנגבי
יש פה מישהו שיודע להגיב על העניין הזה?
יונה ויזנטל
זה באחריות אגף התקציבים. האוצר לא מעביר את המימון לרשות השידור, למרות שהוא צריך להעביר את זה על פי כל פרשנות משפטית.
קארין אלהרר
למה לא מעבירים?
דוד האן
שני גורמים צריכים לתת תשובה, שזה אגף התקציבים והייעוץ המשפטי של משרד האוצר. הם מדברים ומתעקשים על כך שבשל כך שאין אגרה אי אפשר להזרים כסף לרשות השידור. אני כמפרק מפר יום יום התחייבויות במיליוני שקלים מול ספקים, כי משרד האוצר חונק אותי כספית.
אסנת טרבלסי
דוד, אתה צודק, זו בדיוק הבעיה. הם גם משקרים כל הזמן.
קריאה
על זה אני מדברת, על חוסר אמון.
אסף וסרצוג
האוצר לא שולט ברשות השידור זאת גם לא הייתה הכוונה. המימון אמור להתבצע, או ההשלמה שהיועצת המשפטית לוועדה הציגה זה רק אחרי שנגבית אגרה. מאחר ולא נגבית אגרה, צריך מחר - - -
קריאה
כל העולם יודע שאין אגרה, אז מה הסיפור?
אסנת טרבלסי
לא נערכתם שנה וחצי מאז החוק. לא הכנתם סעיף תקציבי.
קריאה
יש כסף צבוע, הם אמרו שנה שעברה.
אסף וסרצוג
ולכן נדרשת הסמכה מפורשת בחוק.
דוד ביטן
יש הסמכה.
אסף וסרצוג
זה התיקון שמוצע כאן. אנחנו גם פועלים עם הכנ"ר.
אתי בנדלר
למה נדרשת הסמכה בחוק?
אסף וסרצוג
להעביר תקציב מדינה גם בגין החלק של האגרה. דרך אגב, משרד האוצר כבר העביר השנה סכומי כסף נכבדים לרשות השידור על חשבון.
קריאה
כמה?
אסף וסרצוג
קרוב ל-100 מיליון שקל.
יונה ויזנטל
זה לא נכון. מדובר על 2014.
אסף וסרצוג
דווקא בכספים שניתנו ב-2014 השתמשו ב-2015. אפשר לפתוח את הדיון הזה בהזדמנות אחרת.
קריאה
בוא נפתח את זה עכשיו.
אסף וסרצוג
ניתנו השנה כבר תקציבים על חשבון הפתרונות שאמורים לבוא. בהתחלה זה היה על חשבון זה שתיגבה אגרה בהמשך השנה, עכשיו זה על חשבון זה שאמור לבוא פתרון. אנחנו יושבים עם הכנ"ר, יושבים עם הרשות. אחרי שהחוק יעבור וניתן יהיה להעביר את התקציב - - -
עמית ליאור
זה שאני מרגיש כמו סטטיסט בתוך ההצגה הזאת, מילא, אבל זה שאתם סטטיסטיים זה בהחלט מפתיע אותי. הכנ"ר אמר את האמת, אחד לאחד. זה נורא פשוט. האוצר עושה מה שהוא רוצה. יש את סעיף 113 שאתי בנדלר עמדה עליו בפעם הקודמת, שאומר בפירוש שבמידה ולא נגבית אגרה האוצר צריך להוסיף את הכסף הזה. אתם רציתם להעביר איזה חוק כדי להיות מאוד נחמדים לפני הבחירות. לא גביתם את האגרה הזאת. נאמר שהאוצר צריך לעשות את זה. כל היתר זה קשקושים, כי האוצר עושה מה שהוא רוצה. הוא משקר לנו פעם אחרי פעם. אנחנו מתקשרים לשי באב"ד, הוא מפנה אותנו לעופר, עופר מפנה אותנו לנדב. סיפרו לנו בפעם הקודמת שכסף יגיע ליצירה, אבל הוא לא מגיע ליצירה. אסנת טרבלסי, שתיכף תדבר, מייצגת אנשים שכבר יצאו לעבודה, שמחויבים לבנקים, שמחויבים לאנשים שלהם. פתאום אומרים להם "לא". אנחנו מדברים עם יונה, יונה אומר: "עבר הכסף". אנחנו מודיעים לחברים שלנו שעבר הכסף סוף סוף אחרי שנה וחצי. מה שקורה זה שהאוצר לא מעביר לו את הכסף, הכל מוקפא. אנחנו עכשיו סטטיסטיים. כולנו סטטיסטיים פה. אנחנו עובדים אצל האוצר. האוצר עושה מה שהוא רוצה. אתם לא שולטים, האוצר שולט במדינה הזאת. האוצר שולט במדינה הזאת, לא אתם.
יואב קיש
ולכן אנחנו צועקים פה על האוצר.
קריאה
על מי?
עמית ליאור
אני אראה לך את כמות האס אם אסים שיש לי משי באב"ד, שמבטיח שהכסף יעבור. הם עושים מה שהם רוצים. הם מביאים חוות דעת, הם מספרים סיפורים.
יואב קיש
יש עוד שותף אחד לאוצר ששולט, שזה היועץ המשפטי. אלה שני הגורמים ששולטים במדינת ישראל.
עמית ליאור
הם מספרים לכם על חוות דעת. אנחנו שומעים על חוות הדעת הזאת מאז שסעיף 113 היה אמור להיות מקוים. הם לא הראו את חוות הדעת הזאת לאף אחד, לאיש הם לא הראו את זה. חבר'ה, לא המצאתם כלום.
קארין אלהרר
אנחנו רוצים לראות את חוות הדעת.
עמית ליאור
שני בנים היו לאדם וחוה, קין והבל, קניין ורוח. לא המצאתם כלום. הקניין הורג את הרוח. עזבו את מה שאתם חייבים לנו. המדינה הזאת במשך שנים החסירה מיליארדים בהוראת שעה מהרוח, מהתרבות בישראל, ועכשיו אתם פשוט ממשיכים לעשות את זה. החוב שלכם כלפי היצירה הוא של 2 מיליארד שקל. ב-2014 אתם אומרים שסגרתם את החוב. לא סגרתם אותו, יש עדיין חוב של 50 מיליון שקל ליצירה ב-2015. זה על פי בג"ץ. הלכנו לבג"ץ, כי אף אחד לא העביר את הכסף. 90 מיליון שקל צריכים לעבור. מסכן יונה, אין לו עם מה לעבוד. מה אלדד ישדר? הוא ישדר ספורט, במקרה הטוב, וחדשות, במקרה הטוב. עושים צחוק מאיתנו.

השר אקוניס, אני מאוד מכבד אותך. אני רוצה להציע לך משהו. אם אנחנו מדברים על השפה העברית וטלוויזיה ישראלית, תחליפו את המילה "מפלגה" במילה "אגודה" כי כל מה שאתם עסוקים בו זו פלגנות. אתם מתעסקים בבית הזה בפלגנות. אתם כל הזמן משלמים מס שפתיים ליצירה שאתם לא באמת מתעניינים בה. אתם מדכאים פה את הרוח.
דוד ביטן
התחלת טוב, סיימת לא טוב.
יואב קיש
אל תערבב. לך על סעיף 113.
דוד ביטן
מה זה שייך?
עמית ליאור
אני אסכם את דבריי בזה שאני אחזור בי מהמילה "פלגנים". אתם עוסקים בכל דבר חוץ מפלגנות.
דוד ביטן
תדבר לעניין.
עמית ליאור
אנחנו פה כלי בידיים של האוצר שעושה בנו מה שהוא רוצה. הוא משלם מס שפתיים. בראש האוצר יש שר האוצר שקורא לעצמו חברתי. הוא מתעלל פה באנשים. הוא לא חברתי, הוא לא נעליים. יש פה חובות. מתעללים פה בעובדים. מסיתים אותנו נגד העובדים ואת העובדים נגדנו. רק דבר אחד לא קורה - לא מעבירים תקציב לתרבות כבר 10 שנים.
אסנת טרבלסי
אני רוצה דווקא ללכת למשהו מאוד מאוד פרטני. לפני שנתיים יצא מכרז על 15 פרקים של תולדות ארץ ישראל. השלישי היה בטרילוגיה. היא התחילה בעמוד האש, נמשכה בתקומה. 5 מפיקים קיבלו את המנדט לעשות כל אחד 3 פרקים. כדי לעשות את ה-3 פרקים האלה כל מפיק נדרש היה לשעבד 90 אלף שקל עוד לפני שהוא התחיל לעבוד, עוד לפני שהוא קיבל כסף. כל יום אני מקבלת הודעות מאנשים שאין להם איך לשלם לעובדים.
קריאה
נכון מאוד. גם בטלפון הזה.
אסנת טרבלסי
אתם לא מבינים את זה. אתם לא מבינים מה זה להיות עצמאים.
ענת
אני כבר 4 ישיבות נמצאת פה. הדבר הראשון שכולם מחויבים אליו זה קודם כל האינטרס הציבורי, האזרח בבית שיושב ורואה טלוויזיה. אתם לא רואים אותו. זו לא טובה שעושים למישהו. גם באמריקה יש שידור ציבורי. פה מתייחסים אליהם כמו עיוורים, כמו חירשים ורפי שכל. אנחנו מבינים מה קורה פה. זה רצון לשליטה טוטאלית. שוק התקשורת הוא בכאוס מוחלט. זה המקום היחיד שאמור לתת לנו תשובות – השידור הציבורי. יושבים פה כולם כמשת"פים, כולל בוועדת הכלכלה האחרונה, עם אמירות מאוד יפות, עם מילים מאוד נוצצות – רגולציה על כל סעיף ועל כל נושא. האזרחים לא טיפשים. אנחנו לא מתכוונים להעביר ולתת יד לחוק הזה. 20 שנה עשקו את כל האיגודים, נתנו שקל ליצירה. כל הכסף הזה הלך בתוך רשות השידור. יש עשבים שוטים, כל השאר אלה אנשים שלא היו צריכים לפטר. את העשבים השוטים, שחלקם הם חברי מרכז הליכוד, תעיפו הביתה. שום בן אדם אחר לא צריך ללכת. כשבונים משהו לא חייבים להרוס. יונה ויזנטל, שהוא בן אדם שבחסד הגיע לכל האנשים פה, הוביל מהלך. הוגשו 455 הצעות מקסימות ששום מסך טלוויזיה לא הציג עדיין. זה לא נעשה אף פעם. עבדנו במשך 10 חודשים. כאשר הגענו לשלב מסוים אמרו לנו: סטופ, תעצרו. מי שרוצה לבנות לא עושה התחשבנויות על שקלים. את השר כחלון, שר האוצר החברתי, לא ראינו פעם אחת. הוא לא מדבר. יש לו כל מיני נערים, ילדים, שגם הם עסוקים מאוד. שי הולך, קופץ, מביא. למה אנחנו לא יכולים לקבל מענה? איפה הוא? זה פוטין? ברוסיה היו בודקים איפה הוא חי. יש משהו יותר חשוב שהוא מתעסק בו עכשיו?
היו"ר צחי הנגבי
הוא לא הוזמן לישיבה הזאת.
ענת
הוא לא מתעסק בגז. למה הוא לא נמצא בפגישה אחת איתנו בוועדת הכלכלה? מדוע הוא לא נמצא? זה לא נראה לכם אבסורד? זה לא פוגע? תקומו. אראל מרגלית צודק, ביבי לא יכול להיות שר התקשורת.
אסנת טרבלסי
אני עומדת מול 350 יוצרים שאנחנו מייצגים באיגוד שלנו שעומדים בפני שוקת שבורה כל יום מחדש. זה בלתי אפשרי.
יואב קיש
כמה החוב שלא הועבר?
אסנת טרבלסי
50 מיליון של 2014 לא הועברו. מדובר במאות אלפי שקלים כל חודש שצריך לשחרר לאנשים כדי שפשוט יוכלו לעבוד. הם התחייבו. אלה אנשים שנשארים לא רק בלי כסף בסוף החודש, אלה אנשים שהולכים לפשוט את הרגל. אני רוצה לשאול את הבחור מהתקציבים. אני מפיקה. כשאני מכינה תקציב, ויגידו את זה יונה ואיתי שיושבים כאן, יש לי בלתי צפוי. אם אין לי איך לשלם סעיף מסוים, יש לי בבלתי צפוי. בשביל זה הוא משלם. למה אין לכם בלתי צפוי? אתם לא יכולים לשלם לאנשים? למה אתם לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלכם? מה זה המשחק הזה? מה פתאום אני מקבלת תשובה ממנכ"ל משרד האוצר שהם משלמים לכדורגל במקום לשלם לנו? זאת התשובה שאני אמורה לקבל אחרי שאני כמו כלב רודפת אחריו לתשובות? כבר חודשיים הוא אומר לי שהם החליטו לשלם לכדורגל. מה פתאום הוא מתערב בתוכן? אני אמורה להילחם עכשיו ביונה ובהחלטות שלו כדי לקבל כסף להפקות שלנו? היה אמור להיות תקציב. הרשות הייתה אמורה להתחיל לעבוד. אם לא הייתה נופלת הממשלה, החוק היה אמור להיות, התאגיד החדש אמור היה לפעול ושיהיה לו תקציב. איפה הכסף הזה? מה שבעצם יוצא פה זה שמשרד האוצר לא שריין כי הוא מראש לא האמין שהחוק הזה עומד לצאת לפועל, או שהוא פשוט עובד עלינו באיזו שהיא דרך אחרת. משרד התקשורת צריך לתת תשובה בעניין הזה.
יוסי גיספן
אני רוצה לחזק את עובדי רשות שידור, לתמוך בהם בכל מה שאני יכול, כי אני מכיר את הסיטואציה הזאת שהשכר שלך עומד בסימן שאלה. כולכם מכירים בטח תופעה שמשרד המשפטים זיהה אותה בזמנו, גינה אותה. מדובר בתופעה עבריינית חמורה, מה שנקרא עקיצות בשוק העסקי. חברות שנפתחו אמרו: בוא נפזר שיקים, נפזר התחייבויות, נקנה, נסגור, נעבור לחברה שליד, נקרא לה אברהם במקום משה - ונמשיך. האדם ממשיך לנהוג במרצדס, לגור בוילה, אבל החברה פשטה רגל. בית המשפט קורע במצב כזה את הנושים. זה מה שאתם, מדינת ישראל, עושים לנו היום. אתם החלפתם את הכובע. במקום רשות שידור a יש רשות שידור b. רשות השידור b לא חייבת לכם, תמותו. בהסכם שהתחייבתם לו ברשות השידור a אתם לא מכירים. בית המשפט קבע שגם בתנאי פירוק חייבים לקיים את ההסכם, חייבים לשלם לנושים. כמו שמשלמים לעובדים מטיפת האגורה האחרונה שנמצאה בקופה, כך צריך לשלם ליצירות שעושים בהן שימוש. יש לכם 8 ערוצי רדיו, 3 ערוצי טלוויזיה. עושים שימוש במוסיקה. מוסיקה היא גם מזון תרבותי. אני, כאחד מתוך 8000 חברים באקו"ם, אומר לכם שהסכום הזה שמדברים עליו, הביג דיל הגדול הזה שמסוכם עם רשות השידור הוא 23 מיליון פר שנה על כל ערוצי הרדיו 24/7. מה-23 מיליון, בשביל לסבר לכולם את האוזן כדי שלא יגידו "וואו, יוסי גיספן מיליונר", גוזרים מע"מ. 20% ממה שנשאר הולך עבור תפעול המבנה הזה שקוראים לו אקו"ם, ואז ממה שנשאר 52% הולכים לקניית יצירה זרה כי הרי מנגנים גם לועזי. מתוך ה-48% שנשארו, אני, יוסי גיספן, מתחלק עם עוד 8000 חברים, ומשלם על זה 50% מס. מהפרוטות, מהלחם עוני הזה שאנחנו עושים יצירה באהבה אנחנו צריכים להתקיים. בא הכונס, פרופסור האן - אני מבין את המגבלות שהציבו לו - ומבלי לשים לב עובר על החוק. הוא עושה בדיוק את התופעה הזאת שהזכרתי קודם של להחליף כובע ולנטוש את הנושים מאחורה. הוא אמר שההסכם שרשות השידור מחויבת כלפי אקו"ם לא נראה לו. אין בעיה, מותר לשבת, לחלוק על זה, לפתוח את ההסכם מחדש, אבל עד אז בית המשפט קבע שצריך לקיים אותו.
דוד האן
רק תזכיר לנו איזה בית משפט.
יוסי גיספן
בית הדין להגבלים קבע שהתמלוג הזמני יהיה התמלוג האחרון שסוכם. גם בזה אתם לא עומדים. אני מבין שאין לכם כסף. אני לא מאשים שאתה לא רוצה. בוא נלך איתכם לימים שהייתה אותה ועדה. אני ישבתי בבית ושמעתי אזעקות. שני שרים בממשלת ישראל, במקום ללכת לישיבות הקבינט הביטחוני התכנסו כאן בלילה להחליט על סגירת רשות שידור כי זה יותר מסוכן מהאיום האיראני. זה מה שקורה כשמחוקקים חוק בצורה מבוהלת, בצורה פזיזה, לא אחראית. זאת הסיבה שגם היועצת המשפטית מצאה הרבה חורים. הם מיהרו לגזור את הקופון, שקל ליום הציבור צריך לשלם.
ירמיהו קדושי
בתור יוצר מהפריפריה לא קיבלתי במשך שנים ביטוי ברשות השידור. אומנים כמוני לא קיבלו ביטוי משיקולים כאלה ואחרים. הרפורמה הזאת נוצרה כדי לתת איזון. כל הזמן מנסים להגיד דברים אחרים, אבל אני חושב שטוב עשו ראש הממשלה נתניהו, אופיר אקוניס וכל מי שבעניין הזה שהקימו את הרפורמה, כי הרפורמה נוצרה בשביל לעשות איזון, שיהיה פה יותר גיוון תרבותי. בקדנציה הקודמת מה שנעשה לא בדיוק קרה, כי ההנהלה החדשה פסלה את ההפקות משיקולים לא אמיתיים, משיקולים לא עניינים. הבעיה שלהם הייתה הבמאי, המפיק, החברה שהייתה מאחורי זה, וכל מיני דברים כאלה ואחרים. זאת התערבות בחופש היצירה. דבר כזה אסור שיקרה. באים פה ואומרים שראש הממשלה רוצה להשתלט על השידור הציבורי, אבל מי היום שולט בשידור הציבורי? קבוצה קטנה שנותנת רק לעצמה את ההפקות. עם כל הכאב ליוצרים שיושבים כאן היום, ואני מבין את הכאב שלהם, לנו לא חייבים כסף, כי אף פעם לא הכירו אותנו, לא הכירו בקהל שלנו שיושב בפריפריה. חייב להיות כאן איזון, לתת גם לקהל בפריפריה את הבמה שלו. 3 שנים אנחנו רצים ברשות השידור עם הפקה ועם סדרה שאושרה על ידי ההנהלה הקודמת. ההנהלה החדשה פסלה את זה משיקולים לא ענייניים. שאלו אותנו מי הבמאי שיבוא לביים את זה. לא מתאים להם במאי שיש לו הגדרות כאלו ואחרות. זה מה שהיה. כפיתם עלינו לעבוד עם חברת הפקה אחרת. למה? כי חשבתם שאנחנו לא מספיק טובים לכם. השיקולים פה לא עניינים. אני מציע שרשות השידור החדשה שתקום לא תתערב בהפקות אלא תרכוש הפקות מוכנות. עכשיו באים ואומרים כאילו החוק הזה הוא לא הוגן. הבעיה היא בזה שהרפורמה וההנהלה שהייתה לא השיגה את מטרתה. אין היום גיוון תרבותי, זאת הבעיה. אני חושב שהחוק הזה הוא טוב והוא צריך להיות, כדי שבאמת יעזור לקבוצות אוכלוסייה אחרות.
ברוך אסקורב
אתם מתגייסים ומתכנסים כדי להושיע את רשות השידור הציבורי, הממלכתי ציבורי מהמצוקה הזאת, מהרגע להרגע, מהיום למחר. אי אפשר לקנא בכם, אבל אתם גם אל תקנאו בנו. אני רוצה מתוך כל שלל הדברים שאפשר להגיד על החוק שחוקק בחקיקת אמוק להגיד דבר אחד שייתן את הרציונל למה צריך לעיין בהכל מחדש, כך אני חושב, או לשוב להסכמי הרפורמה ולעשות מהם את השינויים הנדרשים.
אמר מנכ"ל משרד התקשורת
"הגענו למסקנה שלמנות מנכ"ל" - הוא אומר את זה בראשית אוגוסט 2015 – "ייקח 8 חודשים". אמרת? זה מביא אותנו לסוף מרץ 2016. החוק שכאילו ביישוב דעת חוקק מדבר על הקמת רשות, לא מינוי מנכ"ל, במרץ 2015. זה רציני? לא, זה לא רציני. אם על מנכ"ל, תתארו לכם על דברים פחות חשובים. אם לא תעברו על כל החוק – אני אומר את זה ברצינות, לא מאינטרס צר – אתם תתקלו בעוד סיפור של עוד שבועיים, עוד מימון ביניים וכן הלאה. ברצינות, צריך לרפא את כל החוק הזה. אם רוצים קיצור דרך, אז דרך דברים שהושגו ברפורמה. הפרישה שמדברים עליה היא מהרפורמה שמתווה לנדס שיקץ כל כך. בסוף הוא שואב ממנה את כל הרציונאלים והאיזונים. זאת הצעתי.
איאד חרב
שמענו כאן שכולם דיברו על הצלת השידור הציבורי, על הדמוקרטיה, על החוק, על שרונה, על הכל, אבל בשוליים דיברו על העובדים. מספר העובדים של רשות השידור עומד היום על כ-1500 עובדים. אולי נגיע בתאגיד החדש ל-800. על פי הצעת החוק הקיימת רוצים לקחת כ-25%, שזה 200 עובדים. זה אומר שמה-31 למרץ, 1 לאפריל, כל העובדים של רשות השידור, כמעט כולם, יפוטרו. מה אני אמור לבוא להגיד לעובדים שלי שהולכים לפטר אותם ב-31 במרץ וב-1 באפריל לא תהיה להם עבודה, לא תהיה להם פרנסה? אתם נציגי העם, אתם צריכים לבוא ולדאוג לעובדים האלה שכן יישארו. אני לא חושב שיש לנו בעיה לעבור לתאגיד החדש. למה צריך להביא אנשים מבחוץ?
שלמה פילבר
בגלל הפרשי שכר של כמעט 2.5 בין מחירי השוק למחיר עובד רשות השידור. זאת הסיבה.
איאד חרב
מה היית אמור להגיד?
שלמה פילבר
זה לא אני אמרתי, זאת הייתה ההחלטה.
איאד חרב
מה השכר שלך כמנכ"ל? אולי השכר של אדוני הוא יותר מאשר העובדים שלנו.
שלמה פילבר
כשעשו השוואה בין המחיר של צלם בכל ערוצי הטלוויזיה האחרים למחיר של צלם ברשות השידור, ראו שזה לא ממש קרוב.
איאד חרב
אני לא יודע מה השכר של אדוני. אולי השכר של אדוני - - -
שלמה פילבר
לא אני עשיתי את העבודה הזאת.
קריאה
אתם לא רוצים עובדים, אתם רוצים עבדים.
איאד חרב
אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה של העובדים. יש ברשות השידור הרבה עובדים מעל גיל 55, בסביבות 700,800 עובדים מעל גיל 55. חלק ניכר מהעובדים האלה רוצים לפרוש, רוצים ללכת הביתה. שאר העובדים הם מתחת ל-50, הם בני 40,45. מה הם אמורים לעשות? איפה הם ילכו לעבוד? חשבתם על זה? לכל מקום שהם יפנו לא יקבלו אותם, יגידו להם: "אתם בני 40". אתם אחראים על האנשים האלה, אתם לא יכולים לזרוק את האנשים האלה החל מ-1 באפריל לרחוב. מי יפרנס את המשפחות שלהם? יש לנו אימהות חד-הוריות, יש לנו נכים, יש לנו אבא שמפרנס את כל המשפחה והילדים שלו. מי יפרנס את האנשים האלה? אתם יכולים לתת להם כסף? הפיצויים שאתם מציעים להם הם אפסיים. דיברו מקודם על הפיצויים שמקבלים אנשים. איזה פיצויים? כנציג עובדים, כיו"ר ועד העיתונאים ב"קול ישראל" באו אלי אנשים שאחרי 30 שנה נותנים להם פנסיה של 6000 שקל. האם ניתן לפרנס משפחה עם סכום כזה? לא. אני מבקש מכם כנציגי העם, תדאגו לעובדים, לא להזניח את העובדים, לא לזרוק אותם החוצה. אין שום בעיה לקלוט את העובדים שעובדים ברשות. אנחנו בנינו את הרשות. למה לא לקלוט את כולנו?
השר אופיר אקוניס
אנחנו יושבים פה 3 שעות ו-42 דקות. זה לא דיון קצר, זה דיון נוקב. הקשבתי לדברים מרתקים וחשובים שנשמעו פה, גם כאלה שחלקתי עליהם. אמרתי את זה כשבאתי לרוממה וכשבאתי לאולפן בתל אביב. אדוני היושב-ראש, החוכמה לא ניתנה רק למחוקק, לממשלה או למשרד האוצר. החוכמה, ברוך השם, מתחלקת בין רבים מאוד במין האנושי, ויש להם הערות נבונות, הערות טובות. חלקן נקבל, אולי, חלקן לא נקבל. אני בטוח שהדברים שנשמעו פה יצאו מן הלב, ואני מוכרח להגיד שגם נכנסו אל הלב. כדאי פשוט לדעת מה הייתה האלטרנטיבה ואיפה היינו היום. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, עם כל הצניעות, שרק אדם אחד עמד מול סוללה שלמה של אנשים, שחלקם קיבלו כאן מחיאות כפיים, שאמרו לי: הדבר הנכון ביותר הוא לסגור את רשות השידור ב-30 ביוני 2015, שזה אומר כבר לפני חודש ו-3 ימים.
איאד חרב
מי אמר?
השר אופיר אקוניס
כולם כולל כולם שעוסקים בדבר. לא מדובר על היושב-ראש הנגבי ועל חבר הכנסת יונה. לא עליהם מדובר. גם לא על היועצת משפטית בנדלר. הייתה המלצה כזאת. זה היה עד 72 השעות האחרונות שבהן נדרשה הכרעה בוועדת הכלכלה כדי לקבל את הארכה הזאת עד סוף ספטמבר. אמרתי שם בהגינות וביושר שאני רוצה את הארכה הזאת כדי לבחון הכנסתם של תיקוני חקיקה שיבטיחו הקמת תאגיד שידור ישראלי בסוף מרץ 2016. יש לי כאן עדה. הגברת בנדלר ליוותה אותי כיושב-ראש ועדת הכלכלה, ואחר כך כחבר בה במשך 4 שנים בכנסת ה-18. היו קמפיינים מדהימים, אני מוכרח להגיד לכם, של ערוץ 10, של עובדי ערוץ 10, של ועדי העובדים. הם לקחו את עצמם, שמו לעצמם פלסטרים על הפנים, עשו פה למטה הפגנות מחאה בנוסח "נתניהו והליכוד רוצים לסגור אותנו, סתימת פיות".
קריאה
בסוף זה הצליח.
השר אופיר אקוניס
אתה לא יודע איפה אתה חי כנראה, כי הערוץ הראשון במדינת ישראל שקיבל רישיון על פי חוק המעבר מזיכיונות לרישיונות ל-15 שנה הוא ערוץ 10. לפני שאתה אומר לי שאני טועה ושזה הצליח, תבדוק את הפרטים. למה אני נותן, אדוני היושב-ראש, את ערוץ 10 כדוגמה? כי אותן סיסמאות "רוצים להשתלט על השידור" כבר משעממות. מי רוצה להשתלט על השידור הציבורי? אם הייתי רוצה להיות בשידור הציבורי או בשידור המסחרי, לא הייתי מידרדר לפוליטיקה ב-96. הייתי גם ברשות השידור, גם בעיתונות הכתובה. החלטתי – אולי טעיתי, אני לא יודע – שאני רוצה להיות פה. הצלחתי, ברוך השם, להגיע למשהו. אף אחד לא יגיד לי, לראש הממשלה, לחבר הכנסת הנגבי או לחבר הכנסת יונה שמשתלטים על השידור, שרוצים להפוך את "קול ישראל" לקול הליכוד. תקשיבו לשידורי "קול ישראל", תקשיבו בשבתות.
איילה חסון
קול ישראל היום.
השר אופיר אקוניס
לא קול ישראל היום, ולא קול ישראל מחר. אני מודיע לך שאם מישהו בבית הזה יעלה הצעה כלשהי, אומללה כפי שהייתה ההצעה לסגור את "ישראל היום", שתיגע ב"ידיעות אחרונות", ב"גלובס", ב"דה-מרקר", ב"הארץ" או בעיתונים אחרים, אני אתנגד לה בדיוק כפי שהתנגדתי לחוק ההוא. איזה מן דבר זה שמדינה בחקיקה סוגרת?
קריאה
למה אדוני לוקח את זה באופן אישי?
השר אופיר אקוניס
זה בוודאי לא אישי.
יוסי יונה
אנשים טוענים שהאוצר השתלט על התאגיד.
השר אופיר אקוניס
זה עניין פנימי של הממשלה. הדבר הזה שבו פקידות, חשובה וטובה ככל שתהיה, מנסה לקבוע מדיניות זאת הסכנה הכי גדולה לדמוקרטיה שקיימת, בלי קשר, אדוני היושב-ראש, לדיון על רשות השידור. זה דבר שצריך להדאיג את היוצרים, זה דבר שצריך להדאיג את מנדל, את ימין, את נירית, את דנה ואת כל אזרחי ישראל. אין דבר כזה. יש דמוקרטיה. הריבון הוא הבית הזה - זאת אפילו לא הממשלה - שצריך להחליט.
קריאה
מה עושים בנדון?
השר אופיר אקוניס
זאת באמת שאלה. אנחנו, אדוני היושב-ראש, שמענו פה מגוון של הצעות, הערות ותובנות, חלקן מצוינות, חלקן פחות. שימו לב שההסכמה כאן היא לא להצביע אפילו על סעיף אחד. אנחנו, הממשלה, נלך לעשות את שיעורי הבית שלנו, בהתייעצות איתך, אדוני היושב-ראש, בהתייעצות איתך, הגברת בנדלר. אני תמיד מוכן לשמוע את עובדי רשות השידור. הטלפון שלי באותו מספר כבר 12 שנה. יודעים שאפשר לסמס, ווטסאפ או לטלפן אלי. אני מוכן לשמוע, כדי שנבוא לפה בסוף אוגוסט, כך אני מניח שתקבע, לקראת הקריאה השנייה והשלישית הצפויה ב-2 בספטמבר ונדאג להעביר שינויי חקיקה שיבטיחו את פעילותו של התאגיד בחודש מרץ.
יאיר טרצ'יצקי
צריך להאריך את תחולת החוק, על זה אין מחלוקת. אין בעיה לקרוא לו ישראלי, סבבה, אבל למה פשוט לא לעשות את זה ובמקביל למנות מועצה לשידור הציבורי החדש שתתחיל לבנות? במשך 3 שעות לא קיבלנו תשובה על זה. ישבו פה שורה של חברי כנסת ששאלו את מנכ"ל משרד התקשורת שאלה פשוטה. הם לא קיבלו תשובה.
יעקב מנדל
לנו יש בעיה עם המועצה הזאת. אין שם ביטוי לאומנים ויוצרים בתוך המועצה הזאת. המועצה הזאת לא טובה לנו כאומנים.
שלמה פילבר
אם נבחר את המועצה היום, אתם תבואו בעוד חודשיים לפירוק בבית משפט כי לא יתנו כסף.
השר אופיר אקוניס
אני מבקש מכם לא להפוך את עניין המועצה למהות. זו לא המהות. המהות היא העבודה שלנו. אמרתי לאלדד, למנכ"ל משרד התקשורת וגם ליועצת המשפטית, שאנחנו לוקחים על עצמנו עבודה שהיא עבדות. אנחנו עובדים 20 שעות ביממה כדי להבטיח את הדבר הזה, כדי להבטיח שזה יקרה. המועצה היא לא המהות, אבל כיוון שאני חושב כמוכם, וגם ראש הממשלה חושב כמוכם, אין מצב שבו הדבר הזה יעבוד ללא פיקוח. כפי שהסביר בצורה מאוד ברורה מנכ"ל משרד התקשורת, אנחנו בשני השלבים. ברגע זה אנחנו בשלב הראשון שבו אנחנו מתניעים מהלך שלא היה קיים שנה מאז שהחוק הזה נכנס לתוקף, שזה ב-11 באוגוסט 2014, וזה להתחיל לטפל ברשות הקיימת בפירוק. אין מצב שזה יעבוד ללא מועצה. אני מעריך, אני לא יכול להתחייב על זמן, שבהקדם אתם תראו שאנחנו מעבירים את אישור המועצה לוועדת ברנר. היא תבחן אחד אחת את המועמדות והמועמדים. צודק מנדל בעניין אחד. אני רוצה לראות במועצה הזאת מבחינה עקרונית, לא פרסונאלית, שיקוף רחב יותר לעולי ברית המועצות, עולי אתיופיה, חרדים, אומנים.
היו"ר צחי הנגבי
ראשית, אני מודה לשר, אני מודה לחברי הכנסת שהיו פה בהרכב מאוד מאוד רחב, ואני מודה לכם. אני אתאם איתם את המפגש הבא. לוח הזמנים הוא פשוט. אין כנסת במובן הזה שהכנסת בפגרה. יום אחד שבו הכנסת מתקבצת על 120 חבריה לאישור תקציב המדינה הוא ב-2 בספטמבר, ולכן סד הזמנים הוא כזה שאם לא נחוקק את התיקונים לחוק, לא משנה כרגע ניסוחם, עד ה-2 בספטמבר, הכנסת מתפזרת עד ה-12 באוקטובר, ואתם מבינים מה התוצאה לגבי הנושים והתחולה של החוק. מה שעלה פה בדברי כולם זה ההבנה שאל"ף, מה שהיה לא יכול להיות. יש לאנשים רעיונות לגבי מה שצריך להיות. אי אפשר להשאיר את המצב על כנו. יש איזה שהוא ספק כזה או אחר שאולי אם לא נחוקק ואם לא נאריך יקרה בבית המשפט איזה שהוא נס ויצילו את הרשות מפירוק. יש לזה סיכוי סטטיסטי כזה או אחר, קטן או גדול, אבל זה הימור. אני לא חושב שאנחנו יכולים להמר על גורלם ופרנסתם של 1500 אנשים. על זה, אני חושב, יש הסכמה. צריכים לעשות מעשה שתכליתו בסופו של דבר ליישם ולממש את החוק שעבר בכנסת הקודמת. הוועדה הזאת קיבלה סך הכל מנדט מאוד מאוד מצומצם. היא קיבלה חוק שהממשלה הביאה לכנסת והכנסת אישרה בקריאה ראשונה. הוא מונה כמה וכמה נושאים. אפשר קצת לשחק איתם ולחזר אחריהם, אבל בפועל אלה הדברים שאנחנו עוסקים בהם. בדיון נשמעו נושאים הרבה יותר רחבים והרבה יותר עמוקים ומשמעותיים מכתב המנדט הספציפי שלנו. אני לא רואה שבדיון אחד או בדיון נוסף נוכל להעמיק בכל הסוגיות. מה שחשוב לנו שעד ה-2 בספטמבר נשלים את הניסוח של הדברים שעלו פה.
נחמן שי
עד ה-2 בספטמבר אתה רוצה לגמור את הכל?
אופיר אקוניס
את התיקונים.
היו"ר צחי הנגבי
אני צריך להביא חוק שב-2 בספטמבר הכנסת תצביע עליו. זה מה שיש. אין לנו דרך אחרת. בסך הכל מדובר על כמה תיקונים. לגבי התיקונים האלה הועלו כמה הערות, תובנות, בין היתר גם סימני שאלה שהעלתה היועצת המשפטית. אנחנו צריכים לתת מענה לכל אחד ואחד מהנושאים האלה. חלק מהנושאים הם מינוריים, חלק יותר משמעותיים. זו חובתה של הוועדה. על זה חברי הכנסת יצטרכו לשאת באחריות. יש את הנושא שהועלה כאן לגבי האוצר ושליטתו ועוצמתו וכו'.
יוסי יונה
סוגיה מאוד בעייתית היא אם האוצר יכול לסגור הלכה למעשה - - -
היו"ר צחי הנגבי
אני לא פותח את הדיון מחדש
נחמן שי
צריך להיות מאמץ שלא לתלות אותם בחסדיו של האוצר.
היו"ר צחי הנגבי
אתם שניכם שייכים לאופוזיציה, אני לא יכול לבוא אליכם בטענות. הקואליציה או הממשלה הביאה לנו כרגע איזה סוג של מתכונת. אנחנו רוצים למצוא פתרון למתכונת הזאת. אנחנו לא יכולים לבטל את מקומו של האוצר, אין לנו דרך לעשות את זה. הדבר שעלה בהקשר של מתחם שרונה, שזה עלה בדיון מקדים שקיימנו כהכנה לדיון הזה - - אנחנו הבנו, גם המנכ"ל, גם השר, גם היועצת, גם אני וכל מי שהיה בדיון, שאי אפשר להשאיר על כנו את הנוסח שהובא בעבר בקריאה הראשונה שמתנה את מימון הפעילות בפינוי של המתחם, כי לא יהיה פינוי של המתחם עד היום הרלוונטי. אנחנו נצטרך למצוא בשיח בין משפטנים לאנשי המקצוע את הנוסח שנביא לוועדה, בתקווה שהוועדה תתכנס מאחוריו, שהוא אל"ף, מעניק לאוצר את התחושה שלא גוזלים את הסיכוי לקבל את המימון הזה, ובי"ת, לא תופס את העובדים כשבויים או כבני ערובה של אותו פינוי. לעניין הזה נצטרך לתת את הפתרון, ונעשה את זה בינינו.

נושא אחר שנוגע זה הערות שדובר בהם לגבי אותם 400 אנשים שעוברים והאם אכן יש פה תלות בהקמתה של מועצה. גם אם המועצה קמה אתמול ולא היום, לבצע עד התאריך הרלוונטי את כל הדברים האלה שמפורטים זה בלתי אפשרי. כרגע המשימה שלנו היא לוודא שהעובדים לא נפגעים כתוצאה מזה שלא נעשה את החקיקה, ב-2 בספטמבר נתפזר ללא חקיקה, ונגיע ל-30 בספטמבר עם החשכת מסך. זאת הסכנה הכי גדולה שקיימת. בי"ת, נצטרך לבדוק מחדש את האמון - דובר פה הרבה על הנושא הזה - איך מעניקים לעובדים אמון שהתהליכים שהאוצר הוא חלק מהם הם תהליכים אמיתיים שבסופו של דבר מתגמלים את אלה שפורשים ומאפשרים לאנשים אחרים להיקלט בהמשך הדרך. זה פחות בידיי, זה יותר בידך ובידי המערכת הממשלתית שצריכה ליצור את האמון הזה. אני יצאתי אופטימי מהאמירה שנאמרה פה על ידי פאני ביטון ואחרים, שאם באמת יש אמון כזה, יהיו מאות אנשים שיבינו שכדאי להם לנצל את התהליך ולפרוש. כולם מבינים, כולל ההסתדרות, כולל הרשות, כולל המנהלים, כולל העובדים, שגם אם ייקלטו 1000 עובדים בתאגיד החדש, יש היום 1500. 500 איש צריכים למצוא איזה שהוא תהליך שהם לא ממשיכים לעבוד ברשות. זה כואב. אם כל אחד מאיתנו היה במקום אחד מה-500 האלה, כל עולמו היה מטלטל. כנראה שאין מנוס מהעניין הזה. אנחנו צריכים להיות אמיצים כלפי עצמנו וכנים כלפי עצמנו כדי להבין שזה תהליך בלתי נמנע. החלופות לתהליך הזה הן שכל ה-1500 ייפגעו או מרביתם. אם לא יקום תאגיד חדש, אנחנו מבינים מה המשמעות לגבי שידור ציבורי, איזונים, פריפריה וכל הדברים היפים שעלו כאן. בסוף הם כולם תולדה של העובדה שקם תאגיד חדש, יש מערכות אופרטיביות שמקיימות אותו ומחיות אותו.

אנחנו נתאם עם הח"כים, שהם בסוף האנשים החשובים לעניין הזה, מועד למפגש נוסף. נעשה את זה לפני ה-2 בספטמבר, הרבה לפני, כדי שניתן יהיה לעשות את הדברים לא ברגע האחרון. אני מודה לכל המשתתפים. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.

קוד המקור של הנתונים