הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ה באב התשע"ה (10 באוגוסט 2015), שעה 10:50

תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עיסאווי פריג' – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

מיקי לוי

חנה וינשטין-טירי - יועמ"ש, הרשות לצרכנות וסחר הוגן, משרד הכלכלה

אנואר חילף - מנהל תחום בכיר יבוא וסחר, משרד הכלכלה

רקפת ישי - מנהל תחום יבוא אישי ברשות המיסים, משרד האוצר

הילה דוידוביץ - עו"ד, משרד המשפטים

יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר דור, משרד התקשורת

הרצל בר-מג - ממלא מקום מנכ"ל, דואר ישראל, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועץ משפטי, חברת דואר ישראל

פרלי שר - עו"ד, חברת דואר ישראל

יום זמורה - מנהל תחום תכנון ובקרה, חברת דואר ישראל

נמרוד הגלילי - מנהל תחום חטיבת הבלדרות הבינלאומית, חטיבת הבלדרות הבינלאומית

ערן לביא - סמנכ"ל תפעול, DHL, חברות שליחויות

ליאור שגיא - מנכ"ל חברת UPS, חברות שליחויות

ברי פינטוב - מנכ"ל, ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלוחים הבינלאומיים

רונן סימג'י - יו"ר, לשכת סוכני המכס והמשלחים הבין-לאומיים

רויטל סומפולינסקי

לאה ורון

אסתר מימון

תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015

ברשותכם, אנחנו פותחים עוד ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת, ואנחנו עושים זאת בשמחה רבה. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, חברי הכנסת, רשמת, חברים יקרים, הנושא עכשיו על סדר יומנו הוא תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין). ברשותכם, מי מציג את הנושא? משרד הכלכלה? הם עדיין מתפללים שם שחרית? כבר עבר.

ראיתי פה את היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן.

זה מצוין שראית אותה...

זה יפה מאוד, אבל אנחנו - - -

אדוני, תקריא את המכתב של כבוד השר.

האמת, זה די מביך שאין מי שיהיה כאן כדי להציג את התקנות שהשר מבקש. השר חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה, פנה אלי: "לכבוד חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שלום רב. הנדון: תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015. 1. מצורף למכתבי טיוטת התקנות שבנדון. 2. במסגרת המלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא שאומצו בהחלטת ממשלה 1564 (מיום 24.4.2014), הוחלט על חיוב חברות השילוח בפרסום תעריפי הסכומים הנגבים מהצרכן הישראלי לשם קבלת המוצר לביתו ממדינת חוץ לישראל. הטלת חובה זו היא חלק ממערך כולל להסרת חסמים קיימים לייבוא אישי. 3. התקנות מבקשות לחייב את חברות השילוח לגלות לצרכן באינטרנט את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם, כשמטרתן להביא לידיעתו של הצרכן את כלל מרכיבי התשלום שיושתו עליו או שעשויים להיות מושתים עליו בגן עיכובים בשחרור הטובין מהמכס. 4. עוד מבקשות התקנות לקבוע כי על החשבונית לא יופיע רק הסכום הכולל ששולם, אלא גם פירוט של רכיבי התשלום שחויב בהם הצרכן בפועל. 5 לנוכח האמור, אודה לך אם תעלה את אישור התקנות לסדר יומה של ועדת הכלכלה בהקדם. בכבוד רב, חה"כ אריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה".

קודם כול, ברשותכם, זה רעיון מצוין. יש לי חוק, אולי את לא זוכרת אותו, שאני סוחב אותו כבר הרבה זמן, לגבי גילוי נאות. האם אתם מכירים את זה שחברות, בעיקר תקשורת, אבל לא רק, חברות גז, כותבות דמי שימוש קבועים? יש דמי שימוש קבועים.

ודאי שאני זוכרת.

מה זה דמי השימוש הקבועים האלה למען השם?

בגז דמי השימוש הקבועים יותר גבוהים אצל חלק מהצרכנים מאשר צריכת הגז עצמו.

בבזק אותו דבר.

אפרופו בזק. אני יכול לספר לך, אתה זוכר שפעם היה עפרוני ועוד משהו? היו שני הטלפונים, עפרוני וזמיר.

10 שקלים בכל חודש.

הסתבר, דרך אגב – אני אז עליתי על זה – שמה שהם קראו לו "דמי שימוש קבועים". החברה כבר נסגרה, כבר החזירו את התשלום.

העפרוני כבר הפסיק לצייץ.

והעפרוני הפסיק לצייץ.

אבל במקום 61 זה נהיה 21.

קודם כול, אני שמח שהתקנות האלה, כפי שהן מובאות כאן על-ידי השר, אין ספק, הן תקנות ראויות לחלוטין מבחינתו של הצרכן. ואני מקווה שכל המערכות כולן תלמדנה, תעסוקנה ותפעלנה בהתאם. הגברת חנה טירי, עו"ד חנה מהרשות לסחר הוגן – אמרתי נכון?

הגנת הצרכן וסחר הוגן.

הגנת הצרכן וסחר הוגן. דרך אגב, אתם עוד אמורים לשלוח לי את סיפור הדרך.

לא שכחנו.

את כבר פה, אז אני מזכיר לך.

של אופן הטלת העיצומים הכספיים.

קיבלנו כבר דוח אחד, את המסמך הראשון. אני מקווה מאוד שתעזרו לנו בעניין הזה בשונה מהפעמים הקודמות, שתהיה חשיפה מלאה של כל אותם משפטים שכתוב סביבם "דמי שימוש קבועים". בכל מערכת שכתוב "דמי שימוש קבועים" – ואני כבר לוקח את מה שהשר שלך כתב פה, לוקח אותו צעד אחד קדימה – בכל מקום שכתוב "דמי שימוש", יהיה פירוט שלם של מהם אותם דמי שימוש קבועים בכל מערכת שמתקיימת, לא משנה איזה. זאת צריכה להיות הוראה גורפת, שבכל מקום שיש את הכותרת הזאת "דמי שימוש קבועים" – על מה? מי? מו? – כמו פה.

מה בעצם כל הסיפור פה? כולה הוא רוצה שקיפות, שאם הצרכן מוצא את עצמו נעקץ בדרך זו או אחרת – אוי סליחה, טעיתי – כמו שקרה לנו בדברים אחרים – אוי סליחה, טעינו, לא שמנו לב – שתינתן לצרכן האפשרות בכלל לחשוב או לראות את הדברים כפי שהם. עד שהגעת, בינתיים קראתי את מכתב הפנייה של השר, ובפעם הבאה תצאי שעה קודם. אין לכם פה רכבת תחתית.

הגענו עוד קודם, רק המתנו שיסתיים הדיון.

זה במסגרת "שתו לי", "אכלו לי".

נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

אני אתן, ברשותך, לליאור שגיא, מנכ"ל UPS להתחיל, ואם יהיה לי מה להוסיף - - -

אני מקווה שרק שניכם באתם ולא מעבירים את זה למישהו נוסף.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה להגיד שאנחנו בעד סחר. מדובר פה בסחר אלקטרוני, ואנחנו בעד הסחר, אנחנו אפילו מתפרנסים מזה. אנחנו בעלי סחר ולכן אנחנו בעד המשתמשים או בעד הצרכנים. אבל צריך לבחון - - -

חיכינו לזה, ל"אבל".

גם אנחנו צרכנים, אבל צריך לבחון את הישימות של התקנות המוצעות לאור העובדות, והעובדה היא שכשאנחנו קונים באתרי סחר אלקטרוני, אנחנו נכנסים לאתרים של המוכרים ועושים שם את הקנייה. רובנו הגדול בדרך כלל לא נכנס לאתרים של חברות השילוח. הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהוצאות שיש בעת השחרור כשזה מגיע לארץ זה כשאנחנו מקבלים את המשלוח עם החיוב, עם החשבון, לא במועד הקנייה. לכן זו די בעיה באתרי הסחר, ב"איביי" או ב"אמזון" או ב"עליבאבא" ודומיהם להציג, וגם לא אנחנו אלה שמסוגלים לעשות את זה.

תציע פתרונות, אתה נותן לי את כל הבעיות שאנחנו מכירים.

אני אגיע. אני פה בתפקיד של העלאת הבעיות כדי שתקבלו את ההחלטה הנכונה.

צריך גם לזכור שרוב רובם של הרוכשים בסחר אלקטרוני לא משתמשים בחברות שילוח. אני אולי מחדש לכם, אבל רובם משתמשים דווקא בשירותי הדואר. והדואר – לא ראיתי שמוזכר כאן, וגם הוא גובה עמלות או מסים עבור המדינה, עבור עצמו, הוא לא מופיע פה. אני לא יודע האם יש פה כוונה להפלות את החברות הפרטיות, כשצריך להגיד שהן מעסיקות אלפי עובדים בישראל, אל מול הדואר. אם תחליטו לאמץ את ההחלטות החד-צדדיות האלה - - -

חנה טירי, את רושמת?

אני רושמת.

אני קורא לכם להכניס גם את הדואר לסיפור הזה.

לישימות של העניין – מבקשים מאתנו לפרסם את העמלות שלנו, שזה נראה לי טבעי וברור. מה שאנחנו גובים עבור השירותים שלנו, חייב שיהיה מפורסם. אני חושב שזה בסדר גמור. זו דרישה לגיטימית, ואני חושב שרובנו בצורה כזאת או אחרת גם עומדים בה. מבקשים מאתנו גם להציג את כל העלויות, האגרות, המסים והמכסים שהמדינה על זרועותיה השונות מחייבות, ופה יש לי קצת בעיה, כי אם ראיתם את מדריך הסיווגים של המכס, יש אנשים שאומרים שאפשר לייבש בו פרחים, אבל אין ספק שהוא עב כרס, אני לא יודע בדיוק איך אני מכניס אותו לאתר האינטרנט הבין-לאומי של UPS, שמשרת לקוחות ב-220 מדינות, ומלמד את הצרכן הרגיל להתמצא בו.

אנחנו מעסיקים מסווגים, סוכני מכס, פקידי רישוי, שהתמחו ועברו מבחנים וקיבלו רישוי של המכס. גם הם לפעמים לא מגיעים להחלטות הסיווגיות הכי טובות. כצרכן אני לא בטוח שזה יעזור להם, מה גם שבמועד הקנייה בכלל לא ברור איזה תהליך זה יעבור. כך שהקריאה הזאת לחייב אותנו להפיץ את כלל העמלות והמחירים של השירותים שהמדינה מחייבת בהם נראית לי קצת בעייתית.

דרך אגב, האם המשרד היה אתכם בדין ודברים?

בנושא הזה לא. השתתפנו בשמחה בוועדה להורדת החסמים והגברת התחרות בייבוא, ואנחנו חושבים שיש הרבה דברים שאפשר לעשות ועל השולחן.

השאלה שאני שואל היא פשוטה. האם אתה רואה את הדברים כאן לראשונה?

לא נעשה אתנו דיון לפני. קיבלנו את הפנייה, הגבנו עליה, ומעבר לזה לא ישבנו לשולחן.

הבנתי. בסדר גמור.

תודה רבה.

תודה.

אם יורשה לי להרחיב בעוד שתי מילים, צריך להבחין בהבדל בין קנייה שמתבצעת באתר מכר מרחוק בארץ או אפילו בסופר או בחנות בארץ לבין אתר בחוץ-לארץ, שיש בו ייבוא אישי. כשאתה קונה בארץ, יש לך עלויות של המחיר, מע"מ ומשלוח, או אם זה בסופר או בכל מקום אחר, ואתה בא ולוקח את המוצר. אתה לא יודע מה כל העלויות האחרות, אתה לא יודע מה יהיה תעריף המכס, אתה לא יודע כמה ימים הוא יהיה מאוחסן בממ"ד, אתה לא יודע אם ייגבה עליו מס קנייה, לא ייגבה עליו מס קנייה, אם צריך אישור מכון התקנים, לא צריך אישור מכון התקנים, תעריף אגרה של משרד הבריאות. יש מלא דברים.

כצרכן, אנחנו משתמשים לא מעט בשירותי רכישה מרחוק. אנחנו כבר יודעים פחות או יותר את הכללים. בסך-הכול אנחנו רוצים שזה יהיה מונח לפתחנו. אנחנו כבר יודעים איזה משקלים פחות או יותר, יודעים פחות או יותר מאיזה מקום. אל תציג כאילו במקרה-במקרה.

התעריפים ידועים.

אנחנו בעניינים, יש אפילו חליפה שאני מסתובב בה פה.

כנקודת מוצא לדיון חשוב לדעת שחוק הגנת הצרכן היום מחייב לפרסם את המחיר הכולל, לרבות כל המיסים והאגרות. זאת אומרת, במובן הזה חלה כבר היום חובה, לפי החוק, על מי שנותן שירות משלוח לפרסם את כל המחיר. התקנות האלה רק עושות סדר, ואפילו במובן מסוים מקלות עם משלחים בשביל לעשות סדר בדבר הזה, אבל החוק קיים כבר היום. זאת הערה אחת.

הדבר השני הוא, אנחנו לא מדברים רק על מכר דרך האינטרנט. החוק לא מדבר על מכר דרך האינטרנט, הוא מדבר באופן כללי על משלוח - - -

כשצרכן קונה את לא יודעת מה יהיה תעריף המכס. אתם לא יודעים את זה.

סליחה, חברים, אמרו שכבר מצאו גברת במאדים, אתה מספר לי שאתה לא יודע?

הרבה יותר קל להגיע למאדים.

עזוב. לא היה מקרה שישבתי פה בשולחן הזה, גם כחבר כנסת מהשורה, ולא שמעתי כמה הכול קשה, ואחר-כך מתרגלים. מה שאני מנסה לומר לכם בשורה התחתונה שקשה לי לקבל את זה. בסוף, אם רעייתי שתחיה, יושבת בביתנו, היא למדה לבד בניסוי ותהיה, היא יודעת שזה כך וזה כך, וכשאנחנו הולכים לדואר היא אומרת לי "תוסיף", כי זה כבר משקל עודף, אז למדנו. אם היא יודעת פחות או יותר, לפחות מהמקומות שאנחנו רוכשים, אז אני מניח שיש איזה מקום שיודע יותר מרעייתי ולאה, כשאת עושה את הקנייה וקונה מרחוק.

ברור.

אני משמש בתור מנכ"ל של ארגון סוכני המכס. אני רוצה לתקוף את הנושא הזה מכיוון אחר לגמרי. מי שכתב את התקנות הלך לאיזה מקום, הוציא את המונח "משלח בין-לאומי" בלי להבין בכלל מה המשמעות של משלח בין-לאומי. אני רוצה להחזיר אותך ואת חברי הוועדה פה לכך שמשלח בין-לאומי אסור לו על-פי חוק לעשות פעולות מכס, כך שהוא לא יודע מה זה מכס, והוא לא יודע לתת לך הערכה בכלל. זה החוק. ברגע שהגדירו "משלח בין-לאומי", העסק הזה בלי רגליים. משלח בין-לאומי הוא לא סוכן מכס. אתה לא יכול לבוא למשלח ולהגיד לו: תן לי סיווג מכס ותעריך לי את המכס, כי החוק לא מתיר לו לעשות את זה. מה עשינו? אנחנו עושים תקנות, אין להן ערך. המשלח רק מביא את זה לארץ, הוא לא משחרר את זה.

זה לא נכון.

ברי, אתה יודע למה יש כל כך הרבה עורכי-דין? כי הם צריכים לפרש מה שאתה אומר והיא אומרת.

זה כתוב בחוק.

ברי, תראה איזו הפתעה תהיה לך. תיכף תהיה התייחסות לכך שכל מה שאתה אומר לא נכון.

בכיף. אני רוצה ללמוד, באתי ללמוד.

דיברת בביטחון כזה שכמעט כבר אמרתי: סוגרים את הישיבה. תתאפק עוד קצת ותראה איך חברים אחרים ידברו בביטחון שאולי ישכנע אותך ויפתור לנו את העניין.

הייתי רוצה, מר כבל, שמי שהולך להסביר יגדיר לי מה זה "משלח בין-לאומי".

אמרת. תודה. בבקשה.

אני יושב-ראש לשכת סוכני המכס והמשלחים הבין-לאומיים.

אתם באותו - - -

הוא יושב-ראש ארגון התאגידים, אנחנו גם חברים, אבל זה לא קשור. אלה שני איגודים שונים.

שאני אבין, אל תמהר.

הוא לא שואל שאלה קנטרנית, הוא פשוט רוצה לדעת.

אני רוצה להבין את המערכת. אתה מנכ"ל - - -

מנכ"ל סוכני המכס.

ואתה?

אני יושב-ראש לשכת סוכני המכס, ובמדינת ישראל יש שלושה ארגונים: ארגון צפוני, מרכז והדרום וארגון התאגידים. שלושה ארגונים שתחת כנפיהם נמצאים רוב סוכני המכס המשלחים במדינת ישראל, אבל לא כולם. יש כאלה שהם לא חלק מהאיגוד, וזה בסדר.

רוב סוכני המכס בארץ נמצאים בשלושה גופים.

נכון.

הבנתי.

כרגע נמצאים פה נציגים של שני ארגונים. אני מחזק את דבריו של ברי, בפקודת סוכני המכס אכן יש התייחסות לשני מקרים: האחד נקרא "סוכן מכס", והאחד "משלח בין-לאומי", כאשר לסוכן מכס יש כתפיים יותר רחבות והוא רשאי לבצע את מירב הפעולות, למעט פעולות שילוח, אלא אם כן הוא הוכשר לכך. משלח בין-לאומי רשאי לבצע פעולות שילוח בלבד, אך אינו רשאי – זה על-פי חוק סוכני המכס. אם אינני טועה זה סעיף 2, אבל אני לא עומד על כך – לא רשאי לבצע פעולות מכס. זו נקודה אחת.

חברים, הנייר שרשום כאן לא מחזיק מים, וחבל. לא על זה אני רוצה לדבר, בוא נאמר שהמילה פה תתחלף ל"סוכן מכס". נכון, סוכן מכס או חברות שעוסקות בתחום הזה, צריכות לפרסם את התעריפים שלהן וזה לגיטימי. אגב, חברות פרטיות יכולות לבצע דיפרנציאציה, יש להן כוח שמביא הרבה, יש להן כוח שמביא פחות - - -

תסלחו לי שאני אומר, הייתם אומרים: שמע, וואלה - - -

יש לי פתרון, אדוני.

לא, לא.

ביקשת פתרון.

רציתי דבר אחר, שכולם יגידו: משרד הכלכלה מביא אחלה תקנות. אלה אחלה תקנות. בלשון העם "אחלה תקנות". עכשיו עוברים מדרגה ואומרים: כדי שהיישום יהיה מקסימלי, נכון וטוב, נעזור לכם בנקודות כאלה ואחרות. לא נכנסתם אל החדר כך. זה לא, לפחות בעיני המאזין.

הוא הציג בעיה, הנציג מ-UPS , ואתם קבוצה אחת או שתיים של סוכנים ותאגיד והמכס, אני רוצה שתגידו לי איך עושים את זה הכי טוב, לא איך אתם מתחמקים מזה. איך אתם חלק מהתהליך הזה? ברשותך, רונן, קח אותי אל המקומות האלה. לא באתי להיות מומחה לעמילי מכס.

בואו נהיה קצת הוגנים, כאשר מגיע משלוח מסוים, נאמר שאתה מזמין באינטרנט או כל בר בי רב בא ונכנס לתוך המערכת, מבצע ההזמנה, אני בשלב הזה – אני רוצה להתייחס למה שהדוברת אמרה – לא יכול להגיד לאותו לקוח מה יהיו עלויות המסים שלו, שכן בשלב זה אינני יודע - - -

יש תעריף, הלקוח יודע את התעריף.

תעקבו אחרי התעריף כדי שתבינו ולא תיפלו בדברים. אני מנסה להסביר, בבקשה תנו לי.

סליחה, אני עוצר. סלח לי, אני עוצר אותך. גברתי, את מוכנה להסביר לנו בדיוק את כל השתלשלות העניינים מאל"ף ועד תי"ו, שבמקרה או שלא במקרה כבר עלו כאן? אחר-כך יהיו התייחסות של המשרד. אני חושב שזה הסדר הנכון לעשות את זה, כי יש יותר מדי "שתו לי", "אכלו לי". לא ברור לנו.

עוד הערה אחת לאדוני.

לא לי. לא לי.

לוועדה.

לא, לא, לא. הגברת עו"ד חנה טירי תציג את בסיס התפיסה, כי יש כאן שאלות והדברים אמורים להיות ברורים. אני נאלץ לעזוב אתכם, אני הולך למבקר המדינה, עניינים חשובים בשם הוועדה. ברשותך, עיסאווי, חבר הכנסת פריג', תחליף אותי.

(היו"ר עיסאווי פריג', 11:18)

בוקר טוב, התקנות האלה הן תולדה של עבודת ועדה מאוד מקיפה ורחבה שנעשתה בכל התחום של הסרת חסמי יבוא. הוועדה לא דנה רק בנושא של משלחים וייבוא אישי, אלא בכלל דנה בסוגיה של איך מוזילים את יוקר המחיה, וחלק מהשיטות זה לפתוח את האפשרות של ייבוא, הסרת חסמים, כדי שתהיה יותר תחרות בשוק הזה.

חלק מהנושאים שהוועדה דנה בהם זה היה גם בנושא של חברות השילוח שמייבאות או מביאות מוצרים מחוץ לשטח מדינת ישראל אל תוך מדינת ישראל.

הוועדה הגיעה למסקנה, אחרי שישבה ודנה וגם הופיעו בפניה נציגים – דנה בסוגיה הזאת והגיעה למסקנות מסוימות.

עלתה הסוגיה שעכשיו אנחנו שומעים עליה?

רגע, אני אגיע לכל הנקודות שהם העלו.

המסקנות של הוועדה זה שצריך שיהיו שקיפות וגילוי נאות של התעריפים של המשלחים, והגילוי הנאות הזה צריך להיות לפני עשיית העסקה והוא גם צריך להיות אחרי עשיית העסקה בחשבונית, ולצרכן צריך להיות ברור מהן העלויות שמושתות עליו או שעשויות להיות מושתות עליו בכל מה שנוגע לייבוא, ואנחנו מדברים על ייבוא אישי. כשאנחנו מדברים על חוק הגנת הצרכן, אנחנו מדברים על אדם שמייבא את זה לא לצורך מסחרי, אלא לשימוש אישי, ביתי ומשפחתי. מסקנות הוועדה אומצו בהחלטת ממשלה, ואנחנו יישמנו את החלטת הממשלה, כשאלה בעצם התקנות.

אני לא מדבר על התהליך, אני מדבר על המהות. לסוגיות שעולות כאן אני רוצה התייחסות ומענה, כדי שנוכל להגיד שעשינו את זה טוב ונכון.

התקנות קובעות שמשלח צריך לפרסם באתר האינטרנט שלו את תעריף השירות שהוא נותן. זאת אומרת, מה עלות השירות של ההובלה משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך מדינת ישראל, לרבות העלויות - - -

האם הוא יודע את זה?

קודם כול, זה השירות שהוא נותן וזה כסף שמשולם אליו. זה העלות של השירות שלו. אני עדיין לא מדברת על אגרות על ומיסים. עשינו גם הפרדה וזה צריך להיות מופרד.

התשלום מורכב קודם כול מעלות של השירות של חברת השילוח, שהיא מביאה, שהיא פועלת לשחרור המוצרים מהמכס. עלתה פה טענה כאילו שהם לא יכולים לפעול לשחרור המוצרים מהמכס, אני לא מבינה את הטענה הזאת. התקנות האלה מאושרות על-ידי רשות המסים, דיברנו עם נציגי - - -

לא.

אל תגיד לי לא.

נציגת רשות המיסים נמצאת כאן.

שנייה. אני אשמע את כולם.

רשות המסים לא הגיעה, הנציג שלהם בחופשה, אבל אני אתמול דיברתי - - -

גברתי - - -

רגע, אני מדברת.

גברתי, תקבלי את זכות הדיבור. בבקשה.

אנחנו אתמול דיברנו עם המכס והפעולות והשירות שחברת הבלדרות נותנת. כמו שאמרתי זה עלויות של ההבאה של המוצר לארץ, זה הטיפול בשחרור המוצר מהמכס והבאה ישירות לבית הלקוח, אם השירות כולל גם את הנדבך הזה. זה השירות והעמלות שחברת השילוח גובה עבור השירות שהיא נותנת.

הדבר השני זה המסים שחלים, המסים משולמים לאוצר המדינה. פה קבענו שהם לא חייבים לקבוע את התעריף עצמו, הם לא צריכים לגלות. המס הוא תלוי הטובין שאני רוכשת, ולכן ככל שמדובר בפרסום באתר האינטרנט, שזה פרסום כללי, כשהמשלח עוד לא יודע מה אני בתור צרכן רוצה להביא, אז הוא צריך להגיד: תדע לך שיחולו עליך מס כזה ואגרה כזאת ויש מסים שחלים על הטובין שאתה צריך להביא, וגם קבענו שהוא צריך לציין ולגלות לצרכן איפה אפשר לגלות את המידע או להגיד לו שהמסים נמצאים באתר רשות המסים, לצרף קישור, ככל שיש קישור כזה.

יותר שקיפות, הבנתי.

גברתי היקרה, את מפנה את זה למשלחים או - - -

אני שואל שאלה אחרת, חברים.

הם לא צריכים לפרט את זה באתר, אבל הם צריכים לפרט את המרכיבים - - -

אתם כתבתם משהו אחר.

אני מקריאה את הנוסח המתוקן שהעברנו לוועדה.

חברים, נשמע את כולכם. חברים, בואו נעשה דיון.

בנוסף יש עלויות שיכול להיות שיושתו על הצרכן. אם יקרו דברים מסוימים, למשל אם יהיו עיכובים בשחרור, צריך לגלות שיכול להיות שיחולו עליך גם דמי אחסנה, ואם יש עלות קבועה בדמי אחסנה, צריך לציין אותה, ואם אין, צריך לפחות לבוא ולהגיד שיכול להיות שיהיו. הצרכן צריך לדעת מראש מה העלויות שיושתו עליו או לפחות מה העלויות שיכול שיושתו עליו בגדול. זה לגבי הפרסום באתר האינטרנט.

ברגע שעשיתי עסקה, הרמתי טלפון והתקשרתי לחברת השילוח ואמרתי להם שאני רוצה להביא את המוצר הזה והזה, בשלב הזה הם כבר יודעים מה המס שחל על המוצר ומה כל האגרות שנלוות וכו', חוץ מדמי אחסנה, כי דמי אחסנה הם לא יודעים בשלב הזה, הם צריכים לתת להם מחיר כולל. זה לא חידוש, זה כבר החוק דורש מהם היום, שכאשר הצרכן מתקשר ורוצה לעשות עסקה, אז צריך לנקוב במחיר כולל.

הנדבך האחרון זה ההצגה של הפירוט הזה גם בחשבונית.

הפרסום באינטרנט, שהוא צריך להיות פרסום כללי יותר; הנקיבה כשאני עושה את העסקה בטלפון, אז המחיר צריך להיות מחיר כולל, וזאת כבר חובה שקיימת בחוק. הדבר היחיד שהוספנו שהוא צריך לגלות לו בשיחה טלפונית לפני עשיית העסקה שיכול להיות שיחולו עליו גם תשלומים נוספים, כמו למשל דמי אחסנה, אם יהיו עיכובים ויצטרכו לאחסן את זה עד השחרור מהמכס. הדבר השלישי זה הפירוט בחשבונית.

חברים, לפני שאני נותן זכות דיבור. מה לוח הזמנים שלנו?

מקסימום 12:45.

תקשיבו, חברים, אני רואה חשבון במקצוע. אני אגיד לכם מאיפה אני בא. בעסקים שאני מנהל ראיתי רישומוני ייבוא, ועבדתי מול עמילי מכס. יש אי-ודאות כשאני לוקח את חשבון הייבוא ואת חשבונית עמיל המכס עם כל החיובים, בהרבה מהמקרים יש דברים לא צפויים ויש ויכוחים – למה זה יצא ככה? אי-הבהירות תמיד קיימת.

מה שבתקנות אנחנו באים ואומרים – אני רוצה לעשות את זה ביחד אתכם, נחשוב בקול רם – רוצים שקיפות, הקלה לצרכן בהבנת עלות הטובין שהוא הזמין. באים ואומרים לנו משרד הכלכלה בתקנות שלושה דברים – נתמקד ונעשה את זה בקול רם – פרסום יותר שקוף באינטרנט. מה רע? מה מפחיד אתכם? זה דבר אחד.

אנחנו אפילו לא שם.

סיכמנו את הנדבך הזה?

רע, רגע. אתה לוקח את זה למקומות אחרים.

אני רוצה לכנס לשלושה שלבים. אם סיכמנו את זה, נמשיך הלאה.

יש רק בעיה קטנה - - -

הייתי חייב לתת לרשות המסים לדבר, לגברת. אני אשמע אותך. רקפת ישי, מנהלת תחום ייבוא אישי ברשות המסים.

בעיקר באתי להגיד שראינו את הנוסח האחרון הזה רק אתמול אחר הצהרים - -

כמונו.

- - עורכת הדין שטיפלה בכל הנושא הזה מטעמנו נמצאת בחופשה, ולכן היא לא היתה יכולה להגיע והיא גם לא היתה יכולה להעיר את ההערות שלה.

האם יש לכם הסתייגויות?

העניין הוא שזו לא תקנה שלנו. אנחנו בעד שקיפות. אני רוצה להבהיר, בגלל שאני מנהלת תחום ייבוא אישי, לעניין המכס, גובי מסים ואגרות. את העניין של מסים ואגרות אנחנו מפרסמים לציבור. כל היתר זה לא עניין של המכס. מה יהיה גובה המיסים אם הבאת מוצר כזה או אחר ואם הוא עלה כך וכך, יש פרסום באתר רשות המיסים, זו האחריות שלנו לפרסם, וגם האגרות שאנחנו גובים. מעבר לזה לרשות המסים אין פה עניין.

בסדר, זה מתאים למה שכתוב מבחינת פרסום.

לא, שהם צריכים לפרסם את המיסים והאגרות - - -

לא, הם יכולים לעשות קישור.

שנייה. אני אשמע את כולם אחד-אחד. עכשיו רקפת.

כתוב: "לרבות הוצאות אחסנה".

איזה סעיף את קוראת?

אני קוראת בסעיף 2(א).

כבר תיקנו את זה, רקפת.

לא קיבלנו את התיקון.

אחר-כך בשיחה עם היועצת המשפטית תיקנו כמה הערות. כשנקרא את הנוסח תראי.

לאף אחד פה אין נוסח מתוקן.

רקפת, אני לא חושב שזה קריטי. רשות המסים לא גובה דמי אחסנה. היא לא תגבה.

הם גבו חלק מהאגרות והמסים.

אגרות כן.

חברים, כדי להיכנס למסלול האמיתי, בואו נתחיל בהקראה.

תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015.

תקראי לאט-לאט והחברים יקשיבו ויעכבו.

תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א)(3)" – צריך להוסיף פה 17ו – "ו-37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן-החוק), בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ".

צריך להוסיף פה את סעיף 17ו, כי סעיף 17ו מתיר לשר לקבוע תקנות בנוגע לכללים שונים לפרסום. היום החוק אומר שאתה צריך לפרסם מחיר כולל, ופה להיפך, אנחנו נותנים סוג של הקלה, אנחנו אומרים: אתה יכול לפרסם את זה, אבל ברכיבים שונים, ולכן סעיף ההסמכה צריך להיות גם פה.

היום לפי החוק אם אתה נגיד רוצה לקנות לפטופ. המחיר צריך להיות 117 שקלים, אתה לא יכול להגדיר 100 שקלים פלוס מע"מ. אתה חייב לכתוב 117 שקלים. ולכן לכאורה אם יש להם את כל תשלומי המסים האלה, הם חייבים להציג את המחיר כמחיר פיקס. חוץ מזה שהדבר הזה קשה ליישום במקרה שבו זה לא מע"מ שאתה יודע מה המוצר ואתה רק גוזר עליו מע"מ, אלא זה תלוי עוד דברים שהזמנת. אנחנו משתמשים בסמכות השר לקבוע כללים שונים איך אתה מציג את המחיר, ומאפשרים למשלח להפריד בין המחיר שהוא גובה עבור השירות שהוא נותן לבין המסים.

והצגת המחיר היום, כשזה כולל מע"מ, היא אך ורק על פי סמכות השר?

לא. החוק היום קובע בסעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן אתה חייב להציג את המחיר פיקס או לטובין או לשירות, המחיר הכולל.

אנחנו לא אתכם, לא כי אנחנו לא רוצים, כי אתם לא מבינים את המהות של מה שאמרתם, סליחה.

אז תסביר לנו.

אני רוצה, ניסיתי כבר לפני כן.

בבקשה.

שנייה, אני רוצה רק להמשיך. סעיף 17ו של חוק הגנת הצרכן קובע ש"השר, או כל שר בתחום סמכותו יחד עם השר, רשאים לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים לפרסום או להצגה באופן שונה של מחירי נכס או שירות, או של סוגי נכסים". זאת אומרת, פה אנחנו מדברים לא על ההצגה של המחיר הכולל, בגלל שהבינו במשרד הכלכלה שיש קושי במקרה הזה בהצגת מחיר כולל, ולכן הפרידו את זה לרכיבים. כשיגיעו להפרדת הרכיבים יהיה אפשר לדון בהערות הספציפיות.

חנה, בסעיף איפה אנחנו מוסיפים את השר?

בסעיף 17ו.

בסעיף 17ו, שזה בא אחרי - - -

4(א)(3).

ולפני 37. הבנתי. בסדר.

אולי באמת שיבהיר לנו למה זה.

בבקשה.

אני רוצה ברשותכם להסביר משהו.

אבל קצר וקולע.

אני אשתדל. זה לא שאנחנו חושבים שצריך להסתיר אינפורמציה מלקוחות. אל תיקחו את זה לכיוון הזה, לא צריך ללכת לשם. צריך לדעת קודם כול איך ומתי נותנים את האינפורמציה, כי אתם אומרים שצריך להציג.

יש כל יום – זה נתון – למעלה מעשרות אלפי משלוחים שנכנסים למדינת ישראל. האם הכוונה של רשות הגנת הצרכן שכל אחד ואחד מהלקוחות הללו יקבל מראש אינפורמציה אישית אליו כמה כל אחד ואחד אמור לשלם את חלקו היחסי?

מה זה מפריע לך?

זה לא מפריע לי, אני רק רוצה לדעת איך לעשות את זה. אם אתה תנחה, אני אעשה את זה.

אנחנו עוברים על הנוסח עכשיו.

יתרה מזו, אדוני, אני רוצה שתבין שאם אתה תזמין מוצר מסוים והוא יזמין מוצר מסוים - - -

אני שואל אתכם, אני לקוח, צרכן, הזמנתי משהו, אני לא צריך לדעת מה פירוט התשלום שלי בזמן אמת?

ודאי שכן. אני רק לא יודע להגיד לך בשלב שבו אתה מזמין, כמה אתה תקבל. אני כן יודע להגיד, ובשביל זה יש לי דוגמה להצעת מחיר, שאותה אני מוציא ללקוחות. אני יודע כמה עמלה אני רוצה לקחת, אני לא יודע כמה - - - אתה תשלם, אני לא יודע כמה אחסנה אתה תשלם - - -

הכול יהיה מפורט לי בחשבונית?

כן.

יפה.

יש פרסום אינטרנטי לגבי הבסיס של החישוב הזה?

שמכון התקנים יפרסם, שממן יפרסם, שחברת התעופה תפרסם.

אתה תפרט מה הרכיבים.

לא, אתה מאגם את כל המידע הזה כעמיל מכס. אתה לא תתפוס את המקל מכיוון אחד.

זו אינה כוונתי. הקשיבו שוב. אין בכוונתי ואין זה רצוני - - -

מה שאתה אומר שאתה יכול לפרט הכול חוץ מהמכס.

לא, גם אחסנה אני לא יודע.

חברים, תקשיבו. אני אינני מתכוון ואינני רוצה להסתיר אינפורמציה, מה שאני רוצה להגיד שיש ביכולתי לומר מה אני, כסוכן מכס, רוצה על פעילותי, אבל בתוך הפעילות שלי משולבים גופים שונים: רשות הנמלים, ממן, מסופי מטען, מכון התקנים, משרד התקשורת, משרד התחבורה, משרד הכלכלה וכדומה.

באה הצעת המחיר שלי, חברת X גובה כך וכך תשלומים. המחיר אינו כולל תשלומים לרשויות השונות כגון מסופי מטען, חברות תעופה וכו'. אני מפרט מי ומה נמצא בתוך התהליך.

ידידי, מה זה עמיל מכס? עמיל מכס שובר את הראש ויודע את כל התעריפים בכל המסלול הזה.

אתה רוצה שאני אעשה אותה פעולה תוך כדי התהליך?

אחי, תקשיב. כשאתה בא ללקוח, אתה נותן לו את כל התעריפים מול כל מוסד, אם זה רשות הנמלים, אם זה המכס, אם זה רשות המסים, ועכשיו אתה רוצה להיות ראש קטן? לא. זה המחיר שלי כעמיל מכס. כל מה שאתה אומר ללקוח בעל-פה, הלקוח צריך לדעת בדיעבד על בסיס תעריף.

הוא מקבל את זה.

יפה. אז למה אתה מתווכח? למה אתה מתנגד לתקנות?

אני חושב שאנחנו עושים קצת סלט, סליחה על הביטוי הלוא פרלמנטרי. אנחנו מדברים פה על צרכן ולא על יבואן. הצרכן הזה נכנס לאיזה אתר סחר בחו"ל ועושה קנייה. הוא יודע שהנעליים עולות לו 20 דולר, וזהו. הוא לא נכנס לשום מקום אחר. אני עוד לא יודע שהוא קנה. את העסקה של השילוח הוא לא עשה אתי, אתר הסחר עשה אתי. אני מדבר על כמויות של מיליונים ביום.

אין בעיה, ואתה מחויב לפרסם באינטרנט את כל התהליך הזה בתעריפון שלך.

של השירות שלי בוודאי.

לא בארץ, ההובלה שולמה בחו"ל.

חברים, אתם עכשיו מערערים על מהות התקנות.

נכון, כי הן בעייתיות.

לא היתה פה מחשבה נכונה, לא ישבתם עם אנשי המקצוע, לא ישבו עם אנשי מקצוע.

אתם מערערים על מהות התקנות. אני מבין אתכם, מצד אחד. תעזור לי, חבר הכנסת מיקי לוי.

אם אני אעזור לך, אני אלך לצד שלהם. הייתי אחראי גם על המכס, להם אין נגיעה כמה הלפטופ הזה שהזמנתי דרך האיביי – כמה מכס אני אשלם עליו. הוא יכול לפרט כמה יעלה המשלוח וכמה דמי אחסנה ליום, כדי שאני אכפיל. אם אני אשאיר את זה שבועיים, אני אכפיל בימים. הוא יכול לפרט למשרד המסחר: זה לא כולל מכס, זה לא כולל מס נמל - - -

זה מה שאנחנו רוצים שהם יפרטו.

אני מכיר את זה. אני מכיר את המחסן של ממן ואני מכיר את המחסן באשדוד. מדפים במיליונים. נגרום להם להיות עבריינים.

הוא צודק.

חברים, אני רוצה להעביר את זה בהסכמה וברוח טובה. אני שואל אתכם, למה אתם פוחדים משקיפות?

להיפך, אנחנו בעד שקיפות, אמרנו בהתחלה.

- - -

מה שקשור אלינו, אנחנו מוכנים להציג בשקיפות מלאה.

- - -

חברים, אני עושה את הדיון בנוחות ובג'נטלמניות, אבל כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול, אני מבקש מכם בואו נדבר אחד-אחד. משרד הכלכלה.

אני ממונה על מדיניות הייבוא במשרד הכלכלה. אנחנו שוב חוזרים למהות הדברים, וחוזרים שני צעדים אחורה. אני מציע שנמשיך לעבור על הנוסח, כי תקבלו תשובות גם לשאלות שאתם מעלים, ואם יש קשיים ביישום, אנחנו נתייחס אליהם.

קיבלתי.

רמת הפירוט של הדברים שאנחנו מבקשים – פה מציגים כאילו אנחנו מבקשים רמת פירוט ברורה וחדה לכל הדברים. יש פה כמה רמות ויש דברים שאנחנו מבקשים להפנות את הצרכן למקום שהוא יכול לקבל את מלוא המידע. המטרה פה היא הנגשת מידע מקסימלי. וזאת הגישה שלנו, אנחנו לא מוותרים על זה.

יש הסתייגות שלכם, היא נרשמה בפרוטוקול. בואו נתקדם.

קיבלתי, אנואר, את הצעתך. נתקדם בהקראה. אם כך הוספנו את הכפיפות לסעיף 17ו לחוק הגנת הצרכן. הגדרות.

הגדרות

"משלח" – עוסק שעיסוקו, כולו או חלקו, במשלוח טובין משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך שטחה; "מחוץ למדינת ישראל" – למעט האזור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
הוספנו "מחוץ למדינת ישראל – למעט האזור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף". הכוונה כמובן לא למי שעושה הובלות בתוך מדינת ישראל, אם אני קונה מוצר בחנות בארץ ואני רוצה לדעת מה עלויות ההובלה שלי, אלא באמת הכוונה היא לטפל בכל מה שנוגע לייבוא אישי, כלומר כשאני מזמינה מוצר מחו"ל ואני מביאה אותו לשטח מדינת ישראל, כדי באמת להסיר חסמים ולעודד פתיחה לתחרות.

הבנתי. תמשיכי את הקראת כל הסעיף עד הסוף.

אפשר אולי "כהגדרתו בסעיף" - - -

או להגיד "כהגדרתו בחוק".

איזה חוק?

חוק הגנת הצרכן. בסעיף 17א כתוב "'המחיר הכולל' - מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק".

כאן ניאלץ לעצור ולהתקומם באופן נחרץ - - -

- - -

שנייה, אני מבקש.

זה לא אנחנו שקובעים.

שמעתי. אני מבקש. יש לנו ההגדרות. המחיר הכולל הגדרנו "כפי שמוגדר בחוק", שזה החוק להגנת הצרכן, והשאר אנחנו מוחקים עד הסוף.

אין קשר בין משלח למיסי יבוא. זה לא מסתדר.

חבר, אתה מפריע לי. עכשיו זה חורג מהטעם הטוב. אני מבקש ממך, אני אתן לכם להתבטא באופן מוחלט בכל הסעיפים, אבל נעשה את זה מסודר.

חנה, בסעיף ההגדרות, יש לנו שתי הגדרות, "במחיר הכולל, על-פי חוק" ו"המשלח", איך שזה מוגדר. אני לא רואה שום התנגדויות לגבי ההגדרות.

הדיונים העיקריים פה מתמקדים בתקנה 2 ובתקנה 3.

בסעיף הזה אני לא רואה שום - - -

סליחה, אתם לא רואים או שאנחנו לא רואים? אם זה דיון חד-צדדי - - -

אני מדבר על ההגדרות.

ההגדרה מובנת לי. היא אינה ישימה בחוק שאתם מנסים ליישם.

לגבי ההגדרה.

אני מדבר על ההגדרות. עזוב איפה זה נכנס לתוך משפט בתקנות 2 ו-3. כשנגיע לזה, נדבר.

אנחנו נסביר את זה בהמשך.

שנייה, חברים.

אפשר שאלה? משלח כולל דואר?

הדואר לא מביא משטח שמחוץ למדינת ישראל.

מה את אומרת?

אם כן, אז כן.

חברים, בסך הכול אני רוצה להתקדם ולהתקדם טוב. בסך הכול אנחנו מדברים על שתי הגדרות. הגדרת מחיר כולל, ומחיר כולל זה דבר שאין עליו ויכוח, הוא ידוע בהגדרות. שמעתי עכשיו הערה לגבי משלח, נכון? תגיד את השאלה לפרוטוקול.

השאלה היא האם משלח כולל דואר. אני מדבר כמובן על דואר בין-לאומי.

חברת הדואר היא חברה פרטית, היא עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, וככל שחברת הדואר מביאה מוצרים משטח שמחוץ למדינת ישראל למדינת ישראל, זה חל עליה.

יש עוד שאלות בהגדרה? רק בסעיף, אני מבקש. אם כך, סעיף ראשון. אני מדלג הלאה.

אתם נציגי דואר ישראל?

הם לא צד.

חברת הדואר למיטב ידיעתי היא חברה ממשלתית.

חברה ממשלתית, נכון.

אתם תעמדו בזה?

כמו שסעיף 2 מופיע, אנחנו כמו כולם, לא נצליח לכתוב דברים שאנחנו - - -

בואו נלך לסעיף 2, חברים. להקריא סעיף 2. בסעיף 1 אנחנו מתקנים את המחיר הכולל. אני מעמיד את סעיף 1, שזה הגדרות, להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 1 אושר.

סעיף 2 לתקנות – תתחילי לקרוא. אחרי הסעיף אני אתן התייחסויות למי שצריך. כן, חנה.

גילוי פרט מהותי באתר האינטרנט

(א) משלח יגלה לצרכן, באתר האינטרנט שלו אם קיים (להלן – באתר), את הרכיבים הבאים בנפרד - - -

איפה את רואה את זה?

עשינו חידוד.

אני לא רואה את התיקונים אצלי.

גם אנחנו לא רואים את התיקונים אצלנו. אנחנו מדברים על מסמכים שונים.

במהות אין פה הבדלים גדולים.

אדוני, אני מבקש את רשותך. לא יכול להיות שהנוסח המתאים לא יהיה מולם. אני מבקש לעצור לשלוש דקות, לקרוא לסדרן ולצלם לכולם את הנוסח הזה, כי מחר הוא יבוא ויגיד לי - - -

נקריא את הנוסח שהוסכם בוועדה, ונגיד איזה תיקונים אנחנו מציעים.

לי קשה מאוד לעקוב אחריך, אם זה לא רשום מולי.

זה נוסח שפורסם בוועדה.

לא נכון. היא תיקנה את זה עכשיו.

- - -

התיקונים מהותיים, חנה?

אני אקרא את מה שפרסמנו באתר הוועדה אתמול, ואני חייבת לציין שהתיקונים שנעשו אתמול זה תיקונים שבאו בסך הכול לטובת המשלחים, בגלל הערות שהיו ברגע האחרון.

אנחנו ניצמד למה שנשלח, והתיקונים תגידי אחרי ההקראה שיהיה להם המעקב.

אני אסביר את המהות, ואחר-כך אני אקרא את הנוסח.

תרשמו בבקשה אתם את התיקונים, כדי שתוכלו לתת לנו חוות דעת נוספת.

נורא קשה, זה נוסחים שונים לחלוטין.

תקראי לאט וברור.

"2(א) משלח יגלה לצרכן, באתר האינטרנט שלו אם קיים (להלן – באתר) - - -

- - -

חברים, חברים, אני מבקש. היא מקריאה את הנוסח המקורי שקיבלתם בדואר - - -

לא בדואר אלא באתר הכנסת.

באתר אין תיקונים, אז יש לכל אחד. אני מבקש לעשות את המעקב הזה ולכתוב את ההערות שלכם בהתאם. כן.

"2(א) משלח יגלה לצרכן, באתר האינטרנט שלו אם קיים (להלן – באתר), את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין; כמו כן, יגלה לצרכן באתר איזה אגרות ומסים חלים על משלוח הטובין, לרבות דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין; בנוסף יגלה משלח לצרכן, היכן ניתן למצוא פירוט המסים והאגרות כאמור;"

זה לא דומה למה שכתוב פה, ואנחנו לא מצליחים לעקוב. אני חושב שמן הראוי פשוט להעביר לכולם את הנוסח.

מה שהיא קראה לא תואם?

לחלוטין לא. לא דומה בכלל למה שכתוב פה. זה נוסח אחר לחלוטין.

האם את מתכוונת ב"יגלה" שזה במספרים או רק בכותרת? למה כוונתך? כמו כן, יגלה לצרכן איזה מסים ואגרות חלים. אני אומר לו: אגרת נמל, אגרת אחסנה. האם ללא מספרים? אם ללא מספרים, אין לי בעיה, והם יודעים מה צריך לכתוב. אם זה מספרים, יש לי בעיה, הוא לא יודע איזה מכס, הוא לא יודע מה מהות המשלוח, הוא לא יודע כלום.

צריך לכתוב מה לא חל, לא מה כן חל.

מה זאת אומרת מה לא חל?

אם אני צריך להוסיף משהו.

חברים, לכולם יש נוסח?

הרשות להגנת הצרכן, אם הם לא יודעים להגיד לו מה זה, הם לא ידעו להגיד לו כמה - - -

זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה. חבל, תנו לי להסביר את הסעיף.

חברים, בואו נעשה סדר. שנייה. חנה, תקבלי את זמנך.

צריך לכתוב מה לא חל, לא מה כן חל. אם אני צריך להוסיף על התשלום, אני צריך לדעת. לא מה שילמתם בתוך התשלום, זה נראה לי מיותר.

חברים, לכולם יש הנוסח של הקריאה?

אני מתחיל ב-100 שקל, אם אני צריך להוסיף 20 שקל, שיגידו לי.

חבר הכנסת ביטן, מיקי, תנו לנו. לכולם יש הנוסח שהיא קוראת? עכשיו שוב לקרוא את סעיף 2.

אני יכולה להסביר אותו במילים, אולי זה יהיה יותר ברור.

בבקשה.

תקנה 2 – אמרנו שהתקנות האלה מורכבות משלושה נדבכים. הנדבך הראשון זה הפרסום באינטרנט, זה השקיפות. למה אנחנו רוצים פרסום באינטרנט? כי כאשר צרכן רוצה לבצע שילוח של מוצר מחוץ לשטח מדינת ישראל, הוא יוכל לעבור בין החברות ולראות היכן המחיר המשתלם, הוא יבין גם מה העלויות שחלות עליו או מה העלויות שעשויות לחול עליו. זה הנדבך הראשון, הפרסום באינטרנט, והוא פרסום יותר כללי.

אני חייבת לומר, היום החוק אומר שגם בפרסום מחיר חייב להיות מחיר כולל. פה נתנו כללים שאמורים להקל יותר במובן הזה, כי קיבלנו את הטענה שלהם שהם לא יודעים מראש איזה מוצר אדם ירכוש, ולכן הם לא יודעים מראש להגיד מה מס הטובין. אז אמרנו שלכן נפריד את העלויות האלה. אמרתי שהעלות הראשונה זו העמלה בעד השירות שהם נותנים. זה כסף שהם מקבלים לעצמם, זה עבור השירות הפרטי שהם נותנים לצרכן בגין השילוח וכל מה שנלווה לשם – הטיפול מול המכס, ההבאה משטח מדינת ישראל לבית, ככל שהשירות כולל את כל השירות כמכלול.

העלויות הבאות זה המסים. אנחנו מבינים שהם לא יודעים בשלב של הפרסום הכללי לבוא ולומר בדיוק מה העלויות הסופיות.

מה את מצפה - - -

רגע. לכן אמרנו שאתה צריך לגלות לצרכן איזה מסים יחולו עליו.

- - -

אני מבקש. אני לא מרשה לכם.

אני סוכן מכס, לא מבין מה שהיא אומרת - - -

חבר.

אבל אני לא מבין.

חבר, מה שמך?

רונן.

רונן, בכדי שנהיה יעילים, אני מבקש - - -

- - -

זה אגרות ומספרים.

מה שולם, לא מה צריך להוסיף.

אולי נתקן תקנה להבנת הנקרא?

- - -

חבר הכנסת ביטן, אני מבקש. היא מציינת מה שכתוב. עכשיו נתייחס בצורה מסודרת.

רגע, לא סיימתי. שנייה.

תן לי שנייה - - -

אמרנו שהדבר הראשון שהם צריכים זה להגיד את המחיר של השירות. זה הם אמורים לדעת מראש, גם בשלב הפרסום הכללי. הדבר השני זה איזה אגרות ומסים חלים על משלוח הטובין. איזה. תגידו איזה אגרות. יש אגרת ביטחון - - -

מי לוקח את האגרות?

אני מבקש לשתוק, רונן.

אי-אפשר לדבר ככה, באמת.

אי-אפשר.

אתם רוצים הסבר, אני מנסה להסביר. אתם פשוט לא רוצים להקשיב.

דברי, אנחנו אתך.

זה מה שכתוב, איזה אגרות ומסים חלים על המשלוח. תגידו שיש מסי ייבוא על הטובין, יש אגרות כאלה וכאלה, מסים כאלה וכאלה. תגידו מה אני אחויב. אני לא אומרת שאתם צריכים לכתוב את זה במחיר הכולל, אבל תגידו לי מה יש.

הבנו. הלאה.

הדבר השלישי זה איזה עלויות או הוצאות אחרות עשויות להשתלם אם יהיו עיכובים בשחרור. לפעמים כשיש עיכוב בשחרור הם צריכים לשלם דמי אחסנה, אז תגידו לי שיכול להיות - - -

הבנתי. הבנו. הבנו.

זה מה שכתוב בנוסח. מבחינת הנוסח אנחנו מציעים לחדד את זה קצת יותר. בפתיח לבוא ולומר "משלם - - -

אני מבקש מכם עכשיו שמה שהיא מתקנת, תכתבו בעט על גבי המסמך שמונח על השולחן. תגידי את השינויים שנרשום.

בשורה הראשונה "משלח יגלה לצרכן באתר האינטרנט שלו אם קיים (להלן – באתר)", אני מציעה להוסיף "את הרכיבים הבאים בנפרד –".

שנייה, תני להם לכתוב.

ממש נכתוב את זה בצורה נפרדת, שיהיה להם ברור. "א. את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין." לפה אנחנו מבקשים להוסיף לאחר שיחה שהיתה לנו עם המכס אתמול - - -

מי הזה המכס? אני רואה שניים? רשות המכס זה רקפת.

רשות המסים. זה כדי שיהיה ברור שלא רק מדובר בשירות המשלוח, זאת אומרת, משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך מדינת ישראל, אלא כל העמלות שנלוות. למשל, דמי הטיפול שהוא גובה בשל השחרור וההובלה שהוא מביא עד לבית.

עד לבית של הלקוח.

כאן אנחנו רוצים להוסיף "שגובה בעד שירות משלוח הטובין, לרבות הטיפול בשחרור מפיקוח המכס ומסירתו ללקוח". זה בתיאום עם רשות המסים.

הבנתי. הלאה. קדימה.

"(ב) איזה אגרות ומיסים חלים על משלוח הטובין."

(ג).

איזה אגרות ומסים, אבל הם לא כלולים במחיר, נכון?

אמרנו בפתיח שהוא צריך לפרט את זה בנפרד. הוא לא חייב שזה יהיה במחיר כולל.

המילה "איזה" מכוונת לכותרת ולא למספר.

עם זה אתם יכולים לחיות.

הם יכולים לחיות עם הכול. 3.

"(ג) דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין.".

זה (ג). זה סעיף 2.

יש גם (ד).

הוספת (ד). הבנתי.

סליחה, פה הם יכולים לתת מספר? הוא יכול לכתוב לי שעלות יום אחסנה הואX כסף?

מיקי, אני רוצה לראות אותך - - -

לא, אני לא פותח את זה. אני לא פותח. אני מבקש (ד).

זו הערה נכונה.

"(ד) היכן ניתן למצוא" - - -

- - -

חברים, אני מבקש. אנחנו כותבים. (ד).

"(ד). היכן ניתן למצוא את פירוט המסים והאגרות כאמור."

יש לי בעיה עם (ב).

יש מיסי יבוא על הטובין - - -

מקובל עלי מה שכתבת, עכשיו זה מובהר - - -

סיימת את ארבעת המרכיבים? זהו?

רגע, אני רוצה לשאול. הנוסח נראה לי בסדר. לגבי סעיף (ב), את מגדירה את המחיר ב-(א). מה כלול במחיר? סעיף (ב) הוא לא כלול במחיר או כן כלול במחיר?

לא, הוא לא כלול במחיר.

למה זה לא כתוב במפורש? בסעיף (ב) תכתבי במפורש.

כתבנו "משלח יגלה לאתר האינטרנט את הרכיבים הבאים בנפרד" וחילקנו את זה לסעיפים קטנים. זה מאוד ברור.

לא, זה פרשנות כרגע.

אני פותח את סעיף 2 לדיון.

בנספח של התקנה תכתבי שסעיף (ב) לא כלול במחיר. מה שכלול במחיר, כלול. מה שלא כלול במחיר, צריך לכתוב.

זה עניין של ניסוח.

אני מבקש בעניין של סעיף (ב) שתכתבו במפורש שהוא לא חלק מהמחיר, זה בנוסף למחיר. אם את לא כותבת, את משאירה באוויר, אפשר להבין את זה אחרת.

זה מנוסח בצורה כזאת שכתוב איזה אגרות של מסים חלות. כשרוצים להגיד שאתה צריך לציין, המילה "איזה" מכוונת לכותרת. ברגע שאתה כותב כותרת, זה לא - - -

יש לך הגדרה של המחיר. תקראי רגע את (א).

- - -

תקראי רגע את (א).

"משלח יגלה לצרכן, באתר האינטרנט שלו את הרכיבים הבאים בנפרד." אנחנו עוד לא משתמשים במילה "מחיר כולל". אין פה את המילים "מחיר כולל".

אבל המחיר הוא למעלה.

המחיר הוא בהגדרה עכשיו. ההגדרה של "מחיר כולל" נכנסת לנו בתקנה 3, ונדבר עליה שם. כרגע אמרנו שזה בניגוד לסעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן, שמחייב היום את המשלחים באתר האינטרנט שלהם לציין מספר פיקס, כולל המכס והמע"מ והייבוא וכל הדברים האחרים. זה החוק היום, את זה אי-אפשר לשנות. התקנות האלה - - -

ההגדרות שלך לא נכונות.

- - -

אני מבקש מכם. אני מבקש.

יש בעיה בסעיף (ב) - -

אין בעיה, נתייחס לכולם.

- - שזה לא יהיה נתון לפרשנות, שזה לא כלול במחיר.

סעיף (ב) בא להקל עם המשלחים לעומת המצב של החוק באמצעות זה שהכנסנו את סעיף 17ו, ושר הכלכלה בא להקל עם המשלחים ואומר להם: בניגוד לחובה שלכם מכוח החוק לפי סעיף 17ד לציין את המחיר הכולל, אני באתר האינטרנט שלכם מאפשר לכם לחלק את זה לרכיבים, שב-1 יש את מחיר הפיקס עבור מה שאתם גובים ו-(ב) ו-(ג) ו-(ד) אתם יכולים לציין את זה בכותרת.

אם כך, חברים - - -

רגע. רגע.

אני אתן לך את זכות הדיבור הראשון.

זה לא קשור לזכות דיבור. אתם מנסחים עכשיו את התקנה מחדש, נכון? לא הייתי בהגדרות, המחיר הכולל כולל גם את המחיר שגובים "וכן תשלומים נלווים לרבות עמלות בעד השירות, מסי יבוא על הטובין ןכן אגרות", זאת אומרת - - -

המחיר הכולל הפך להיות המחיר לפי החוק. אני רק מפנה את תשומת לבך, חבר הכנסת ביטן, שתקנה 2 לא מזכירה את המילה "המחיר הכולל".

זה מטעה, זה מה שאני אומר.

בסעיף 3 יש מחיר כולל. סעיף 1 זה סעיף ההגדרות, שנותן הגדרות לאיפה ייעשה בזה שימוש בתקנות. השימוש שעושים במונח "המחיר הכולל" יופיע רק בתקנה 3.

זה בדיוק. זאת בדיוק ההטעיה. התקנות יכולות להטעות. מדוע? אני מסביר. ברגע שאת מציינת את סעיף (ב) בנפרד, יכולה להיות הטעיה של הצרכן. הוא יכול להבין את זה גם בצורה אחרת.

איפה הטעיה?

בסעיף (ב). סעיף (ב) חייב לציין אם הוא כלול במחיר או לא כלול במחיר, גם בהגדרה של סעיף (ב) בתקנה 2. מה יש בתקנה 3?אחרי שעשיתי את תקנה 2, אני עובר לתקנה 3.

תקנה 3 מדברת על עסקה ספציפית בין צרכן למשלח, בעוד שתקנה 2 מדברת על השוואת מחירים באינטרנט. היא לא מדברת - - -

זה מבלי לגרוע באמור בתקנה 2.

אפשר לשאול משהו?

אני אומר לך, "מבלי לגרוע", אני יכול לטעות ולחשוב שמה שכתוב שם כלול במחיר. לעומת זאת, זה לא כתוב - - -

"מבלי לגרוע באמור בתקנה 2" זה - - -

למה את צריכה לכתוב "מבלי לגרוע"?

כי אנחנו רוצים להגיד לך שבנוסף למה שאתה צריך לגלות באתר האינטרנט - - -

זה לא דבר הגיוני מה שאת אומרת. תסלחי לי, אם כתוב "מבלי לגרוע", ותקנה 2 מציינת את כל מה שצריך להיות כלול או לא כלול, מה ההגדרה של מחיר. כשאת אומרת "מבלי לגרוע", את מכניסה את כל הגיבנת ההיא למחיר.

נגיע לתקנה 3 ולהערות - - -

אני אומר שזה יעבור לבתי משפט והפרשנות תהיה לטובת הצרכן.

תקנה 3 מדברת על המקרה שבו יש פסקה ספציפית - - -

כתוב "מבלי לגרוע". למה המילים "מבלי לגרוע"?

כשנגיע ל-3, חבר הכנסת ביטן.

רגע, סליחה. תסבירי לי למה.

נגיע לסעיף 3, תדבר עליו. חברים, סעיף 2 - - -

זה עניין של נוסח מקובל. כך מנסחים את זה.

חבר הכנסת ביטן, נגיע ל-3 ונדבר על זה.

כשמופיעים בבית משפט, טוענים טענות. "מבלי לגרוע" – כשאת לא מנסחת למעלה בדיוק בצורה בהירה, אפשר לפרש בשתי שיטות.

חבר הכנסת ביטן, נגיע ל-3 נתייחס לזה. בואו נתקדם. סעיף 2, חברים. סעיף 2 כאן הוצג לנו בצורה מאוד פשוטה. מה המשלח אמור לגלות לצרכן, זה סעיף 2. הציגו את זה בארבעה רבדים, מה צריך לגלות לצרכן. אמרו כך: צריך לגלות מחיר - - -

המחיר של השירות.

זה דבר מחייב. 2. צריך לגלות איזה אגרות חלות על המחיר. זה דבר לגיטימי.

בכותרת.

בכותרת. והדבר השלישי שצריך להכניס אם יש עלויות אחרות, כמו דמי חסות - - -

דמי אחסנה.

דברים כאלה.

זה דבר ברור. הדבר הרביעי זה הקישור איפה אני מוצא את הנתונים האלה.

אני רוצה לשמוע התייחסות לסעיף הזה בלבד, תקנה 2, בכדי שנוכל להתקדם, אם יש.

יש לי. יש לי.

בבקשה, אדוני.

אני רוצה הערת אגב. כל התקנות האלה היו נראות אחרות אם אותן עורכות-דין היו יורדות לשטח ורואות פיזית איזה חיובים יש על משלוחים. אני אתן לך דוגמה קטנה, בוא נגיד שאתה בתור רואה חשבון מקבל ממני הצעת מחיר להובלה באוויר ואני כותב לך שההובלה זה 2 דולר לקילו, כפוף ליחס נפח משקל אחד לשש. אתה מבין מה זה?

אם אני בעל עסק, אני מחויב - - -

אתה לא בעל עסק, אתה צרכן. אתה צרכן. אתה מבין מה זה?

יפה מאוד. לשם כך אני מבקש שקיפות והקלת ההבנה כדי שתגיע לצרכן, שאני לא אעשה עליו עוד מסלול.

בוא נרחיב את הדיבור. נגיד שאתה מוביל בים, אני רוצה שתשאל אותם אם הם ראו פעם חשבון חיובים של חברת ספנות, כאשר יש לך תעריף ואחרי זה יש לך היטלים. רק בשביל העניין.

אתה מחזק את הדעה שלי שצריך תקנות.

- - -

אני לא יודע מה ההיטלים.

עצם המונופול - -

זה לא מונופול, זה תחרות.

- - שיש לכם בהבנת המסמך זה דבר לא תקין. ואתה מחזק את זה בהצגת הדברים. לא שכנעת אותי.

אני מחברת הבלדרות DHL, אני תומך בתקנה הזאת, במספר (ב) כמובן, אני חושב שזאת תקנה מצוינת. גם אני הייתי בוועדה להורדת חסמים, ואני שמח שחלק קטן רק הגיע לכאן, כי 99% מההמלצות האחרות שלהם התפוגגו בדרך.

ממש לא.

ממש כן. אני אתן לך גם דוגמאות. אני יכול להגיד שאין לנו שום בעיה עם מה שאמרתם בצורה כללית. אני צריך לפרסם את המחיר שלי, של עמלת הטיפול שלי, אני צריך להגיד שיש על המשלוח מכס, להפנות אותו לאתר מכס אם כן ולהגיד איזה אגרות יכולות להיות בתהליך. אין לנו עם זה שום בעיה. הבעיה שלי היא רק עם פרט 3.

עזוב, נגיע ל-3. נדבר עליו. אני מדבר על 2. האם יש הסתייגויות?

לנו אין.

אנחנו מעמידים את סעיף 2 להצבעה, חברים.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 2 אושרה, בכפוף לתיקונים.

מאושר. לקרוא 3.

אושר בתיקונים שקראה עורכת-הדין טירי.

היתה לי רק הערה, אם אפשר לכתוב באתר האינטרנט במקום ברור או בולט, שלא יהיה - - -

אין לנו בעיה עם זה.

"באתר האינטרנט שלו, אם קיים, במקום ברור ובולט."

זו לא צריכה להיות בעיה. בסדר גמור.

איך?

"באתר האינטרנט שלו, אם קיים, במקום ברור ובולט."

סעיף 2 אושר בהתאם לתיקונים שהוקראו כאן. עוברים לסעיף 3.

זאת הבעיה.

זאת הבעיה.

בסדר, נתמקד, נשמיע את דעתנו.

גילוי פרט מהותי לפני עשיית העסקה

מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2, משלח יגלה לצרכן, לפני עשיית העסקה, את המחיר הכולל; וכן יגלה לו כי עשויים לחול עליו דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת בשל עיכוב בשחרור הטובין.

תקנה 3 מדברת על הנדבך השני. הנדבך השני אומר שכאשר הצרכן בא לבצע עסקה, הוא מתקשר למשלח ואומר: אני רוצה להביא ארון מחו"ל, כמה זה יעלה לי? הוא צריך לנקוב לו במחיר. היום חוק הגנת הצרכן, בלי קשר לתקנה הזאת, כבר מחייב אותם לעשות את זה. אני לא מחדשת פה הרבה בתקנה הזאת.

אבל זה לא - - -

שנייה. אני מבקש, תקבל זכות דיבור. באמת.

דקה. תנו לי לסיים.

- - - מבצע את העסקה.

לא להפריע. אני מבקש מכם.

אז איך עושים את העסקאות?

רוצה, אני אסביר לך.

די, באמת. תיתן לה להסביר את הדברים, ותקבל זכות דיבור.

היא לא מבינה מה קורה.

אני רק אסיים את הדברים שלי. היום חוק הגנת הצרכן אומר שלפני עשיית העסקה, כשצרכן בא לבצע עסקה, אתה צריך לנקוב לו במחיר, וזה צריך להיות המחיר הכולל, וההגדרה של המחיר הכולל היא ההגדרה שדיברנו עליה קודם. זו הגדרה של המוצר או של השירות, לרבות המסים שחלים.

זה השלב שבו הוא כבר אמור לדעת מה המסים, כי הוא יודע, יש לו מוצר ספציפי. הצרכן אומר לו: אני רוצה להביא מוצר ספציפי, בשונה מהפרסום הכללי באתר האינטרנט, שדיברנו עליו קודם, שבו אנחנו מקבלים את מה שהם אומרים, שהם באמת לא יודעים בדיוק מה המסים שיחולו ומה העלויות המדויקות, כי הם לא יודעים מה המוצר, ברגע שאני עושה עסקה, ולפני עשיית העסקה, כי זה הרציונל של חוק הגנת הצרכן, שקיפות וגילוי נאות והצרכן צריך לדעת בדיוק מה העלויות שיושתו עליו בגין העסקה, הוא צריך לומר לו מה המחיר הכולל.

בנוסף אנחנו מבקשים שבשלב שלפני עשיית העסקה, שיגיד לצרכן, יגלה לו שיכול להיות מאוד שיושתו עליו עלויות, שכרגע לא ברור בכלל שהן יושתו עליו. אומנם זה לא צריך להיות במחיר הכולל, כי יכול להיות שצרכן לא יחויב, אבל כן צריך לציין בפני הצרכן.

למה כתבנו מ"בלי לגרוע מהאמור בתקנה 2"? כי שוב, חשוב לנו להדגיש שמדובר בנדבך נפרד. הנדבך הראשון זה רק פרסום באינטרנט. אם יש לך אתר אינטרנט, אתה צריך לפרסם באתר האינטרנט. בלי קשר לפרסום באתר האינטרנט שהחובה, כבודה במקומה מונח, אחרי שהצרכן עשה את הפישינג ובירר לעצמו את העלויות בכל חברות השילוח והחליט שהוא רוצה ללכת על חברה מסוימת, הוא עושה עסקה, הוא פונה למשלח כדי לבצע עסקה. בשלב הזה, לפני שאני חותמת על חוזה או נותנת כרטיס אשראי כדי לבצע את העסקה עצמה, צריכים לומר לי - - -

על איזה מוצרים זה חל?

זה חל על כל דבר שאפשר להביא בייבוא אישי.

נעלי ספורט לדוגמה.

זה יכול להיות כל מוצר.

תסתכל על ההגדרה של "המחיר הכולל". המחיר הכולל אומר שהוא צריך לכלול את כל המסים על הטובין, נכון? בתקנה 2 פירטת באופן כללי את המסים - - -

את העלויות.

זכות הדיבור עכשיו לחבר הכנסת ביטן.

מה זה "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2"? נתתי ליועצת המשפטית נוסח אחר לגמרי.

הוא פשוט - - -

להוריד את המילים "מבלי לגרוע" ולהוסיף את זה לאחר שקבעת את המחיר הכולל.

"מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2" נועד להגיד שבעסקה הספציפית אתה צריך לפרט. אל תחשוב שאם פירטת בעסקה הספציפית אז באתר האינטרנט אתה לא צריך, אלא "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2". החובות בתקנה 2 חלות - - -

הבנתי את זה, אבל תקנה 2 חלה באופן עצמאי, ולכן התוספת "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2" היא מיותרת, אין לה שום משמעות, כי אני באתר האינטרנט צריך להגיד כל מה שפירטתי.

היא לא מחויבת המציאות.

מה היא נותנת? היא יכולה להטעות. באיזה מובן היא יכולה להטעות, כיוון שההגדרה שבתקנה - - -

- - -

אני הזמנתי אתמול שמלה של סינדרלה באינטרנט. עלה לי 25 דולר. קניתי לבת שלי. נראה לך שעשיתי עכשיו תחקיר מול הדואר, מול UPS, מול DHL, וחתמתי על איזה הסכם? עשיתי send, שלחתי 25 דואר בפייפל שלי. עכשיו תסביר לי בבקשה - - -

זה באתר עצמו, בכלל לא אתכם - - -

- - -

אני אסביר. ניסיתי להסביר, נכנסת לי בדברים. המילים "מבלי לגרוע" יכולות להטעות בעסקה. מדוע? כי בהגדרה של המחיר הכולל, הוא כולל את כל המסים, נכון? אחרת זה לא מחיר כולל. אז אם אני מבין את המחיר הכולל ככולל את כל המסים, למה צריך להפנות אותי לתקנה 2? בתקנה 2 מציינים איזה מיסים חלים, נכון? אז אני יכול להבין שיכול להיות שאני צריך עוד לשלם משהו לפי תקנה 2.

לא, הבעיה שלי היא - - -

תן לי.

קודם כול, אפשר להוריד את המילים - - -

אני חושב שזה יכול להטעות, זה יכול לשמש נגד הצרכן. אם המחיר כולל, המחיר כולל, לא מעניין אותי מה כתוב בתקנה 2. למה צריך להפנות לתקנה 2? אתה יכול לבוא ולומר: כן, אמרתי לך, אבל זה לא כולל, הנה תסתכל בתקנה 2 מה כתוב. המילים "מבלי לגרוע" הן לא במקום פה.

הבנתי.

זו דעתי האישית.

- - -

- - -

אתה מגזים.

אני רק שואל.

אם תמשיך, זה לא נעים. באמת, אני מבקש ממך. אני אתן ליועצת המשפטית.

יש פה שתי שאלות. שאלה ראשונה היא האם כאשר העסקה נעשית באמצעות האתר בחו"ל, שאין לו סניף ישראלי, במקרה הזה אם המשלח לא עשה את העסקה עם הצרכן, למיטב הבנתי תקנה 3 לא חלה. אם אתה לא עשית עסקה עם המשלח, אז התקנה הזאת - - -

מעולה.

זה חייב להיות מצוין.

אני לא מבין אתכם, באמת.

כשאנחנו אומרים "משלח יגלה לצרכן לפני עשיית העסקה, הכוונה היא לעסקה בין המשלח לצרכן. אם אין עסקה בין משלח לצרכן, ממילא המשלח לא שולח שום חשבונית לצרכן, וממילא אין צורך לציין בנפרד איך הוא צריך לעשות את החשבונית. אם יש פה חשבונית שנשלחת לצרכן, פה השאלה מה קורה כאשר - - -

אפשר להגיד מילה על זה?

לא. באמת, אני רוצה להבין. אנחנו מתרכזים כדי שנבין.

לא הבנתי את השאלה שלך בסיפה, והפסקת לדבר בדיוק.

השאלה היא האם כאשר אתה עושה את העסקה מול האתר מחו"ל, האם בכל זאת בדרך יש איזו עסקה חשוכה, עלומה, שאתה לא רואה, שאתה עושה עם המשלח בכל זאת. זו השאלה הראשונה. והשאלה השנייה, כאשר אתה כן עושה את העסקה עם המשלח עצמו, אני מבינה שגם אז יש להם קושי לציין - - -

זה בדיעבד.

זה בדיעבד, את צודקת. זה בחשבונית.

אני רוצה שתתייחסי למה שאמר חבר הכנסת ביטן.

הורדנו את המילים "מבלי לגרוע".

"מבלי לגרוע", הורדנו.

לשאלתה של היועצת המשפטית, אני רוצה רק להדגיש, כמו שאמרה היועצת המשפטית התקנות חלות כאשר אני עושה עסקה עם המשלח. כלומר, אם אני היום נכנסת לאתר מחו"ל, למשל איביי, ואני מבצעת רכישה, זה אתר שאין לו סניפים בארץ, אז גם אין תחולה לחוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן לא חל. וככל שאיביי בהתקשרויות שלה מביאה לי את המוצר, זה מחוץ לתקנות. התקנות חלות רק כשלמשל אני קונה - - - אבל את המשלוח אני עושה דרך חברת שילוח שיש לה סניף בארץ. אני לא מביאה את זה דרך האתר מחו"ל, אלא אני מתקשרת לאחת מחברות השילוח, ואז אני עושה עסקה, ואז פה הם צריכים להגיד לי מה העלויות שלהם, מה העמלות של השירותים - - -

- - -

כשצרכן בא לקנות ויש לו פרט מכס מסוים - - -

תאמין לי - - -

כן, חבר הכנסת לוי.

אני רק מבקש שהיועצת המשפטית תמצא דרך שתחייב אותם רק כשהעסקה נעשית דרכם. כשהם משמשים רק כמשלחים או שדרכם הגיעה החבילה הם פטורים מהשאר.

מה פתאום, זה חברה בחו"ל. אתה רוצה לשלוח אותם לחו"ל? אתה לא צודק.

אני הזמנתי נעלי אדידס - - -

את מי תתבע? הם אחראים?

מיקי, הם חברות דליברי.

חבר'ה, אני הבאתי את נעלי האדידס. אתה מצפה שהם יגידו לי כמה המכס עליהן?

כן, הם מומחים. הם לא מקבלים עמלה?

לא, הם לא יכולים. כאחד שהיה במכס, אני אומר לך, הנתונים של המכס הם פשוט מטורפים, מיליוני נתונים.

מה אתה רוצה שיהיה, שהאזרח יספוג את זה?

לא, אבל תקשיב, הוא לא יכול לדעת את זה, המדינה לא יכולה לדעת.

משפט אחד אני חייב לתת להם לפני שאני מצביע על התיקון.

רק רציתי להגיד: חוק הגנת הצרכן עוסק בעסקה בין עוסק לצרכן. מי שעוסק אצלנו כאן בתקנות זה המשלח. כשאני עושה עסקה עם המשלח, יחולו עליו הכללים. אם למשל המשלח - - -

כמה עסקאות כאלה יש במהלך השנה?

אין לי נתונים.

אפס. לי יש נתונים.

אפס? אז למה אני צריך תקנות?

לא יודע, זה מה שאני מסביר לה.

תסביר לי את זה עכשיו.

כי זה לא דרככם.

נכון. עושים דרך אתרי אינטרנט.

עושים את זה ישירות.

חנה, תשלימי את המשפט ונעבור ליציע המזרחי.

- - - ביקרתי אצלם ויש מיליוני חבילות, לא יודעים מה לעשות אתן.

ההצעה הזאת תשאיר עוד הרבה חבילות, כי לא נזוז - - -

חוק הגנת הצרכן הוא גם חוק טריטוריאלי והוא חל רק על חברות שיושבות בארץ. אז אם אני מזמינה מאיביי והעסקה שלי היא מול איביי, זה לא מחייב את חברות - - -

מה עושים בכל העולם?

- - -

חברים, אני עכשיו לפני סעיף 3 שקראנו.

- - -

צריך להסדיר כמה זמן אתה יכול להחזיק את זה. אתה יכול שנה לא לתת תשובות.

חבר הכנסת ביטן, אני עכשיו בסעיף 3, בנוסח שקראנו. מחקנו "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2", על-פי בקשתך ואישור היועצת המשפטית של הוועדה.

עוד משפט קודם. עסקה מתבצעת מול המשלח.

שנייה, עכשיו אתן לך.

אפשר לעשות "משלח יגלה לצרכן לפני עשיית העסקה עמו".

"עמו" מצוין. פתר לכם את הבעיה.

מה ההיגיון בכל העניין?

אם הוא עושה דרך האיביי - - -

אני בחיים לא אדע מה המחיר הכולל. אתם בעצם מבטלים את העניין של האינטרנט, זה מה שאתם עושים. זאת לא היתה הכוונה. אני מאוד מצטער.

תקשיב, דוד.

מה עשינו עם הצרכן? אני חושב ההפך, צריך להגדיל את המכס לתקופת הזמן שהם צריכים לתת תשובה, כי כל עוד הם לא נותנים, זה נמצא עדיין במכס ויש עלויות אחסנה.

אני מבקש. חבר הכנסת ביטן.

אני לא חושב שצריך להוסיף את המילה "עמו".

כדי שנהיה משוכנעים ונקבל החלטה נכונה, נשמע את ההתייחסות - - -

מה שיצא פה זה נגד הצרכן. זה מה שיצא פה.

אין ברירה.

מה עושים בחו"ל?

אני אומר - - -

מיקי, אתם מקשים עלי. חברים.

אני מבקש רשות דיבור, כי אני חייב ללכת. בבקשה.

בבקשה.

יש 200,000 חבילות ביום. 200,000 חבילות ביום. אם אני עושה את כל ה-200 תיאורטית מול איביי, הזמנתי 200,000 פריטים שונים, אותו אני יכול לחייב – תגיד לי כמה עולה אחסנה, כמה יעלה המשלוח וכו' – אבל אני לא יכול לחייב אותו להגיד לי כמה מכס יעלה הפריט הזה.

אז אין טעם בתקנות. אין טעם.

אין לו שום שליטה.

למה המכס תמיד מנצחים? תסלח לי, עם כל הכבוד. זה מה שיוצא שהמכס קובעים הכול.

אם עשיתי את העסקה דרכו, בבקשה תקנה לי 20 זוגות משקפיים כאלה - - -

אם מוסיפים את המילה "עמו", עדיף שיזרקו את זה לפח.

- - -

- - - אין בעיה, רק שהפרוטוקול ירשום את הדברים. סיימת? משרד הכלכלה, מה שהבנתי - - -

- - -

אתה טועה.

אני לא טועה.

אתם לא עוזרים לי לנהל את הישיבה. האם אתם בכוונה עושים את זה? תעשו לי טובה. נו. משרד הכלכלה, יש עננה כאן. יש כמה דברים שאני אישית לא מצליח להבין. אם החבר כאן אומר לי שיש אפס מקרים שזה קורה, וכל מי מזמין מוצר מחו"ל לא יודע מי המשלח שלו - - -

לגמרי לא. אנחנו לא יודעים, אדוני.

זה מחזק את דברי.

מה האחריות שלך?

יש לי אחריות לסעיף (ב) - - -

- - -

באמת, נו. אי-אפשר. אני אעמיד את זה להצבעה, אעביר את זה. נו, באמת, תקשיבו, בלי להתפרץ. תראה איך בדואר יושבים - - -

יש לנו מה להגיד.

ולא נתתי להם, ואתם רעשניים. היציע המזרחי, עשיתם את כל הרעש הזה. די. חנה, משרד הכלכלה, תקשיבו, יכול להיות שלא באתם מוכנים לתקנות, הכול יכול להיות. אני מבקש לשאול, מתי משתמשים בזה. על איזה מוצרים זה חל ומה תדירות השימוש?

מה הקשר של הצרכן עם חברות המשלוחים.

אני רוצה להשתכנע באופן מלא שאכן אנחנו עושים תקנות שצריך.

נעשה קצת סדר. התקנות האלה –היתה ועדה מקצועית שישבה, החברות האלה חלק מהתהליך - - -

לאורך כל התהליך הם היו חלק?

לכל אורך התהליך.

אני לא מכיר - - -

- - -

אז מה כל הרעש הזה?

- - -

שמעתי. אנואר, תמשיך. זכות הדיבור לאנואר.

בסעיף 3, שהם אומרים שיש אפס מקרים, אנחנו אומרים שאנחנו מדברים רק על עסקאות שעושים עם משלח, זה אומר שזה לא חל על אף אחד. מבחינתנו אנחנו מסתכלים על השוק, וזה גם מהות הדברים ומהות ההמלצות - - -

זה סעיף שצופה פני עתיד?

בדיוק. אנחנו מסתכלים על שוק מתפתח. האפס הזה, פעם ראשונה שאני שומע. אנחנו מסתכלים ממש על שוק מתפתח בקצב מהיר, ומתישהו יגיע היום שהחברות האלה יעשו עסקאות ישירות עם הצרכן, והתקנה הזאת נועדה למקרים האלה. זה שהם אפס - - -

נוסיף "עמו", ונגמר, אין להם בעיה.

אני לא מבין. אם הסעיף הזה לא חל עליכם, זה בסדר. מה הבעיה?

- - -

תיקח את החדר הזה עכשיו, יש 10,000 פריטים, איך אתה דורש ממנו לדעת מה המכס? בקושי האחראי במכס יודע להגיד, גם כן לא במדויק. הוא מעריך. עמדתי לידו.

זכות הדיבור לאנואר, בבקשה. סיימת?

סיימתי.

לפני שאני שומע אתכם, עם כל הכבוד אני רוצה לשמוע את מנכ"ל הדואר ועמדת הדואר. בבקשה.

מי שזה חל עליו, בכלל לא נמצא פה בחדר, וכדאי לשמוע את דעתו. יש בהחלט אתרים בארץ שהם משלחים ושמזמינים אצלם סחורה מחו"ל.

חברים, תקשיבו. הוא מתייחס לסוגיה. זה לא אפס. אם כך, יש מקרים.

שאלת אותנו.

רגע. שנייה. קודם כול, הם צודקים שהרוב המוחלט והמכריע של מה שמגיע אליהם ואלינו זה לא חל עליו, כי אנחנו שם לא משלחים, אבל יש אתרים בארץ שעוסקים - - -

אתרים בין-לאומיים.

לא, לא, לא. אתרים ישראליים.

אתרים בישראל, שמקום מושבם בישראל, הם מעסיקים ישראלים. לדוגמה צ'יינה ביי, באמצעותם אפשר להזמין סחורה מחו"ל. עליהם זה יחול. איש לא שאל אותם האם הם מסוגלים לעמוד בזה ומה זה יעשה להם.

תסתכל על ההגדרה של משלח. תסתכל על ההגדרה. צריך לתקן את ההגדרה לפי השיטה הזאת. למה לא?

לא, לא. העסקה נעשית בניגוד לאיביי.

- - -

יש לנו אינטרס, לכולנו פה, לעודד את סחר הזה - - -

- - - עוסק שעיסוקו במשלוח טובין - - -

חבר הכנסת ביטן.

לנו, לכולנו, לכל מי שיושב פה בחדר יש אינטרס לעודד את הסחר הזה, כי זה מגביר את התחרות וזה מוריד את המחירים. אני חושב שצריך לשאול את אותם ניצנים שהתחילו עכשיו לעסוק בשילוח, מה זה יעשה להם, כי אנחנו לא רוצים לתקוע אותם, אנחנו לא רוצים לעצור אותם, אנחנו רוצים דווקא לעודד אותם. כולנו, כל מי שיושב פה בחדר רוצה לעודד את זה, כי כולנו נהנים מזה. ואני מציע לא לקבל את התקנות האלה לפני ששומעים אותם ולפני שאנחנו - - -

הם היו חלק מהדיונים שהתקיימו.

לא, אין פה. אף אחד מאלה הוא לא משלח. גם אני לא משלח.

האתרים שלא כאן. למה הם לא באו?

הם לא באו, כי אולי הם לא יודעים על זה, אולי אף אחד לא הזמין אותם.

כשאני עושה עסקה עם משלח – תקנה לי עשרה כאלה וכאלה מחו"ל – הוא צריך לדעת את המחיר, הוא צריך לדעת את המכס, הוא צריך לדעת כמה זה יעלה להביא וכמה - - -

תסתכל על ההגדרה - - -

- - - יש אתר - - -

חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן.

יש אתר שמאפשר לקנות מוצרי סופרמרקט מחו"ל, אתר ישראלי שאפשר להזמין דרכו מוצרי סופר מחו"ל, ומדובר שם על אין-ספור פריטים - - -

איך קוראים לו?

my free market. אומרים לי שבינתיים הוא לא הצליח להחזיק מעמד, אבל זה לא משנה, אז יש אתרים אחרים.

יש חברת מסטופ לדוגמה.

המשמעות היא שכל פריט הכי קטן, סבון לכלים וכל מיני דברים כאלה, הוא יצטרך לפרט את כל מה שחל עליו. אני לא מאמין שהוא יכול לעמוד בזה. צריך לשאול אותם. אנחנו לא רוצים להרוג אותם. אני חושב שאנחנו צריכים לעודד אותם.

כל מה שמדובר פה זה בסך הכול שקיפות, תגלה כמה זה עולה להביא דרכך ותגיד לי מה המסים הנלווים.

אין בעיה, דליברי הוא יודע להגיד, הוא לא יודע להגיד מכס.

אמרנו, אתה רק צריך להגיד מה יחול, לא צריך להגיד את המחיר.

חבר'ה, אני אומר לך, בסופרמרקט יש בערך 250,000 פריטים. את רוצה שאני אדע בכל ה-2500,000 כמה מכס אני משלם על כל פריט ואם הוא יעמוד במכון התקנים או לא?

מיקי.

החברות האלה היום לפי חוק הגנת הצרכן, בגלל שהן חברות ישראליות צריכות להציג מחיר כולל. תקנה 3 מוסיפה להן את החובה גם לציין דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת, וזה כדי שאם מישהו חושב שבמחיר הכולל לא היה צריך לציין: דע לך שאם יהיה עיכוב, יהיו גם דמי אחסנה, אז הנה הוספנו - - -

הן מציגות מחיר כולל, אבל מה שעכשיו הן נדרשות זה לעשות פירוט שלו. לעשות פירוט של ריצפז ושל אני לא יודע מה.

לא, לא, לא. לא אמרנו לעשות את זה ברמת המוצר. הם צריכים לבוא ולהגיד מה עלות השירות של המשלוח ואיזה מסים. הם לא צריכים לפרט ברמת המוצר.

איך הוא יודע איזה מסים, אלוהים? אני אומר לך, הייתי אחראי על המכס. תקשיבי לי, הייתי אחראי על המכס, יש שם פריטים שגם המעריך במכס לא יודע, כל מיני קשקושים של רפואה.

מיקי, קיבלת את זכות הדיבור. חברים, שמעתי ושמעתי בכובד ראש את דברי מנכ"ל הדואר, ויש בזה טעם. הדברים שאמרת מאוד נכונים, אבל אני חושב שהחברים האלה שיש להם נגישות ועוסקים כמשלחים ולא נמצאים כאן, כנראה שזה מתאים להם. אני מתאר לעצמי שתקנות כאלה לא היו נופלות מעיניהם, ואני חושב שיתרונות התקנות המוצעות כאן עולים על החסרונות. חסרונות וכשלים תמיד יהיו, אבל אני מדבר על הכלל. לצורך כך חברים, אני מעמיד את סעיף 3 לאחר התיקון - - -

אם אפשר, להוסיף עוד מילה על הסעיף עצמו. אני חושב ש"לפני עשיית עסקה עמו" של מוצר עם פרט מכס ספציפי, שידעו שמדובר על משהו ממוקד.

זה עסקה.

עסקה מוגדרת בחוק הגנת הצרכן.

חברים, לפני שהתקנות האלה באו לכאן - - -

האמת, כשאת מסירה את המילה "עמו", את צריכה "מבלי לגרוע". ברגע שהסרת את "עמו", יש חשיבות למילים "מבלי לגרוע", אי-אפשר לוותר.

נכון, משפטית זה לא ילך.

משפטית זה בעייתי.

תקנה 2 אומרת שאתה צריך לפרט באינטרנט פרט מהותי. תקנה 3 אומרת שכשאתה עושה את העסקה, אתה צריך להביא את המחיר פיקס. שתי התקנות חיות במקביל אחת עם השנייה. "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2" נועד להבהיר – דע לך, בנוסף למה שאתה אומר בעסקה עצמה, אתה צריך לפרט.

אמרתי שאם את כותבת את המילה "עמו", את צריכה להשאיר "מבלי לגרוע".

תני את הניסוח המשפטי האחרון שייתן ביטוי למה שאנחנו רוצים.

"מבלי לגרוע מהאמור לעיל" - - -

אני מבקש לפני שאתם מצביעים - - -

- - -

יש ניסוח סופי, רויטל? חנה, יש ניסוח סופי?

מבחינתנו אפשר לחזור ל"מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2, משלח יגלה לצרכן לפני עשיית העסקה עמו את המחיר הכולל, וכן יגלה לו כי עשויים לחול עליו דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת בשל עיכוב ושחרור טובין".

מקובל עליך, חבר הכנסת ביטן?

מקובל עלי. בסדר. מה עשית? אין תקנה.

זה לא הגיוני. אני אעשה אותם עבריינים?

חבר הכנסת ביטן. כן, בבקשה.

חברים, יש לא מעט מקרים, אני לא מדבר על המשלוחים הקטנים שמגיעים דרך האינטרנט, יש תופעה שקיימת היום, הולכת ומתרחבת, של אנשים שנוסעים לסין, בעל ואישה נוסעים, רוכשים כמעט את כל מוצרי הבית, מעמיסים קונטיינר של 40 פיט, עוד לפני הנסיעה - - -

זו בעיית מכס.

לא, אדוני. זה לא עובד כך. אני נורא מצטער. אני חייב לפרט. מוצרים רבים מאוד, החל מרהיטים וחלקים למקלחת, לאמבטיה, ומטבחים וכדומה. כדי להקל עליכם, אני רוצה לתת פתרון. כאשר פונים אלינו אנשים כאלה, ואני כמשלח עושה את זה, אני אומר להם: חברים, עמלתי X, אני גם יודע לפרט מראש בהצעת המחיר את ההובלה. אני יודע כמה עולה לי קונטיינר 20 פיט או 40 פיט מסין. אינני יכול לאמוד מראש, ככל שארצה, את עלות המיסים.

זה לא יחול במקרה של התקנות האלה.

זה דווקא כן יחול. זה מראה שלא נכון שיש אפס עסקאות, יש עסקאות כאלה.

אני לא רוצה להטעות את לקוחותי, אני לא רוצה. חברים, אני מבקש שתקשיבו לי.

מה התפקיד שלך, אם אפשר לדעת?

אני גם סוכן מכס ובתפקידי גם יושב-ראש לשכת סוכני המכס במשלוחים הבין-לאומיים.

- - -

תנו לי בבקשה לסיים.

בבקשה. חבר הכנסת לוי, אנחנו חותרים לסיום.

אני רוצה לפרט בפני לקוחותי, אבל אני תמיד זהיר, ויש לי הצעות מחיר שכך אני כותב. אני רושם מה עמלתי, אני יודע מה ההובלה, אני מציין אותן בהצעות מחיר שאני מוציא, אבל אני תמיד רושם: המחיר אינו כולל הוצאות מכס בהתאם לרשימון הייבוא, אינו כולל אחסנות לפי המסופים, בהתאם לחשבונית המסוף אחד לאחד.

נו, מה הבעיה?

אני יכול לפרט כמה תעלה הובלת הבית, בדברים שאני שולט בהם. אינני רוצה שיחילו עלי דברים שלא קשורים אלי.

מה ההתייחסות שלכם?

האם כשאתה בכל זאת עושה את זה דרך משלח, האם יש איזו אפשרות מראש לתת לצרכן מחיר פיקס?

אמרתי קודם, ואני רוצה לחזור עוד פעם על מה שאמרתי קודם, כי נראה לי שאולי לא הבינו אותי נכון. אני חושבת שלא צריך לצפות מהם לדעת מה יהיו מסי הייבוא, הכול מפורסם באתר האינטרנט שלנו, יש לנו מדריך לייבוא אישי שמפרסמים בו, יש לנו טבלת מסים של כל מוצר ומוצר - - -

צריך להיות פרופסור כדי להיכנס פנימה.

אתה רוצה שנצא להרצאה לפני כל משלוח?

הכול מפורסם באתר שלנו.

אתם לא מסוגלים עד הסוף לדעת.

חבר הכנסת מיקי. אני מבקש תשובה.

מי גובה את המסים האלה?

רק המכס גובה.

הצרכן משלם את זה ישירות?

הוא משלם לנו רק אחרי שזה השתחרר.

ביקשתי תשובה, חברים. שנייה, בואו נעשה את זה מסודר.

הוא צריך לדעת מה יעלה לו הכול, כולל - - -

אנחנו לא יודעים מראש.

הוא לא יכול להתחיל לעשות שיעורי בית.

הוא חייב לעשות - - -

אני מבקש. אני מבקש. הפרוטוקול רוצה לרשום. תעשו לי טובה. רונן העלית סוגיה נכונה, מעניינת, בואו נשמע תשובה של משרד הכלכלה. הם חייבים לתת לנו תשובה.

קודם כול, המשלח פה כמו גם המשלח שאני קונה דרכו, צ'יינה ביי או whatever, הם גובים בשביל המכס את הכסף. הכסף עובר למכס דרכם. הם הצינור המעביר. אז אני מצפה, גם כרגולטור, ואני חושב שזה אינטרס גם של חברי הכנסת, שאנשים שייכנסו לתחום הזה כן ידעו להגיד מה המסים המשולמים ולקרוא את החוקיות של המסים ותעריפי המכס.

אני לא יודע.

תנו לו להשלים.

- - -

הם יודעים רק אחרי.

רק אחרי שהמעריך במכס אומר לו כמה. הוא לא יודע לפני. אתם לא הייתם במכס.

- - -

אני מבקש לשמוע את התשובה כדי שאני אבין.

אני לא מצליח להשלים. אני מתנצל אני צריך תמיד לצעוק - - -

יש לך תוספת זמן בגלל שאתה אנואר.

קודם כול, הרגולטור פה מחייב שקיפות כלפי הצרכן והמשלח פה הוא הפונקציה הנכונה. הדיון הזה נידון בוועדה מקצועית, אני חוזר על המשפט המשעמם הזה לצערי, ואנחנו לא פותחים את זה כאן עכשיו. אתה המשלח ואמורה להיות לך מומחיות מסוימת גם בהבנת המסים במוצרים שאתה עוזר לצרכן לייבא לארץ. זה דבר אחד. דבר שני, יש בעיה - - -

אני לא מכיר אותם - - -

מיקי. מיקי. אני מבקש.

צודק חבר הכנסת מיקי, יש בעיה בסיווגים לפעמים וקשה באמת לדעת וצריך לבוא בדין ודברים עם המכס כדי להבין את הסיווגים, אבל יש מספר ערוצים של רשות המסים - - -

אני עכשיו מדבר.

לא, לא, לא. מיקי.

לא, אני חייב - - -

בסדר, אז תן לו לסיים.

- - -

מיקי, אי-אפשר.

בדואר חבילות.

בדואר חבילות יושבים ארבעה מעריכי מכס, כשמגיעים לשם כל יום 80,000 חבילות, הם פותחים ומתחילים להבין מה זה בכלל. על מה אתם מדברים? לכו למכס, תבינו שגם כשמגיעים משלוחים רגילים עם תעודת משלוח והכול יש בעיה אמיתית עם מיליארדי הפריטים להגיד כמה מכס. הם בסך הכול עושים דליברי. אתם רוצים להפוך אותם לעבריינים?

אתה מדבר על ייבוא אישי או מסחרי? בייבוא אישי רוב הדברים - - -

אם אני אגיד לו: לך תביא לי 100,000 סלולרים, אני מצפה שהוא יגיד לך גם כמה מכס, שילך, יבדוק והכול. אתה עושה את ההזמנה דרכו.

חברים, בשעה טובה, שמעתי. לא השתכנעתי, אתם לא שכנעתם אותי. אני אגיד לך למה, שכנע אותי אנואר יותר. אני אגיד לך למה, לא בגלל שזה אנואר ואני עיסאווי - - -

אדוני, אל תהפוך אותנו לעבריינים בחסות החוק. אנחנו לא יכולים לתת את הדברים שאתה מבקש.

רונן. רונן. רונן, אני אגיד לך משהו. אתם כל-כך הרבה שנים בענף, אשפים, יודעים כל דבר, והפריט עובר לאורך השנים עשרות פעמים אם לא מאות פעמים דרככם. קשה לכם לקבוע מחיר ולדעת מחיר? למה להיתמם?

אדוני, הנכבד, אני סוכן מכס. יש רשות מסים.

- - -

- - - יש רשות מסים, שהיא תפרסם. מה אתה רוצה ממני? מה אתה רוצה מאתנו?

- - -

אני מציע שאתם תדאגו שרשות המסים תפרסם.

רונן, אני לא מנהל ויכוח אתך.

חשוב מאוד לציין שהתקנה הזאת גם אם היא לא היתה כתובה, התקנה הזאת לא מחדשת הרבה. גם אם לא היתה כתובה, זו חובה חוקית היום מכוח החוק. את החוק אנחנו לא משנים היום.

תודה. סעיף 3 אני מעמיד להצבעה. אני מוסיף את המילה "עמו".

משאירים את "מבלי לגרוע מהאמור".

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 3 אושרה, בכפוף לשינויים.

תקנה 4. תקראי מהר.

גילוי פרט מהותי בחשבונית

4. משלח יפרט על גבי החשבונית את כלל מרכיבי המחיר הכולל בנפרד, ככל שנגבו על ידו.

אנחנו מציעים להשמיט "ככל שנגבו על ידו", כי הגדרת המחיר הכולל כבר מדברת על העלויות שנגבות על-ידי העוסק, לכן זה מיותר.

אני מעמיד את זה להצבעה. חברים, זה תיקון טכני.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 4 אושרה.

חנה, תקנה 5.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן.

זה גם תיקון טכני. מי בעד, חברים?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 5 אושרה.

אם כך, אישרנו את התקנות בנוסף לתיקונים שצוינו, תקנות הגנת הצרכן, התשע"ה-2015.

חודשיים. חודשיים.

סעיף 5 אישרתם?

אני לא בטוח שאפשר בחודשיים להעלות את הדברים.

למי יש הערות?

אני לא בטוח שבחודשיים ניתן להציג את המידע הדרוש באתרי האינטרנט של החברות.

כמה זמן?

כמה זמן?

חצי שנה.

זה באתרים הבין-לאומיים, זה לא רק באתר הישראלי.

מה עמדתכם?

- - -

חברים, נגיע לעמק השווה. אני רוצה לשמוע את עמדת המשרד.

אם הם רוצים להכפיל מחודשיים לארבעה חודשים להתארגנות, זה בסדר, אין לנו בעיה.

אני מעמיד את זה שוב להצבעה. אני משנה את סעיף 5, שזה "תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן". מי בעד, חברים?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 5 אושרה, בכפוף לשינויים.

אם כך, התקנות אושרו בהתאם לתיקונים שקראנו. תודה לכם. הישיבה נעולה, חברים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:39.