הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ו באב התשע"ה (11 באוגוסט 2015), שעה 10:00

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

אורי מקלב

ליאור אלה – מנהל אגף בכיר הפקעות, רשות מקרקעי ישראל

הלל פרימן – מנהל אגף תאום ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

מרב תורג'מן

לאה ורון

אתי אפלבוים

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת, חברים.

בבקשה, מי מציג?

אני מרשות מקרקעי ישראל. אני ראש תחום הפקעות ורכישות ברשות.

אנחנו מגיעים לכאן עם בקשה לאישור עסקה לפי אותו סעיף חוק שבעצם מפרט חריגים לחוק יסוד מקרקעי ישראל, שאוסר העברת קרקע. אותם סעיפים מפרטים מה כן אפשר להעביר. סעיף 2(6) מחריג ממה שאפשר להעביר, העברה לקק"ל מהמדינה, בשטח שעולה על 16 דונם שמחייב את אישור ועדת הכלכלה ולכן הגענו לכאן.

אני אפרט קצת רקע. מדובר על כפר טייבה זועביה שבעמק יזרעאל. בדומה להרבה כפרים בצפון, אלה כפרים שנרשמו במשותף במושה. בעצם כל התושבים הם בעלים ביחד על השטח. שטח הכפר הזה הוא כ-6,700 דונם. מתוכם הקק"ל רכשה עוד לפני קום המדינה שטחים מתושבים. שטחים נוספים הגיעו לרשות הפיתוח דרך חוק נכסי נפקדים. הגענו למצב שכמעט מחצית משטחי הכפר, כ-3,300 דונם, היו בבעלות קרן קיימת וקק"ל ביחד.

באיזה שלב, לאחר קום המדינה, היתה הסכמה לייחד את השטחים האלה, שהם בעצם מחצית, לקק"ל ולרשות הפיתוח, שהשתמשו בהם לשטחים חקלאיים לישובים יהודיים מסביב: גזית, מולדת ורמת צבי. ביקשו לרשום את השטחים האלה אבל פקיד ההסדר לא הצליח לרשום אז הגיעו להסכמה שיעשו הפקעה לפי סעיף 5 ו-7. זאת הפקעת של פקודת הקרקעות שהיא בסמכות שר האוצר.

ברצוני להדגיש שזאת לא היתה הפקעה כפויה אלא הפקעה בהסכמה. המטרה שלה היתה להסדיר את הרישום.

בשנת 1972 פורסמה ההפקעה הזאת בילקוט הפרסומים. בעצם ההפקעה כוללת כ-3,200 דונם. בשטחים שהופקעו נכללו גם שטחים של קק"ל.

לגבי יתרת השטחים של תושבים פרטיים, הכוונה היתה להמשיך ולבצע הסדר. בעצם עד היום בשטחים האלה לא הגיעו להסכמות, לרבות הליך גישור אחרון שהתנהל עד לפני שנתיים. הוא נפסק בגלל שמדובר בהרבה בעלי זכויות וחלק מהם כבר עזבו את הכפר וגרים בנצרת. הרשות גם ניסתה לסייע בהליך הגישור הזה, הקצתה משאבים ואנשים מטעמה. אני יודע שעד לאחרונה זה לא צלח.

העסקה עליה אנחנו מדברים לא קשורה לאותו גישור אלא רק להפקעה עצמה ולשטחים שהיו שייכים לקק"ל. בשנת 1984 כבר אושרה אותה עסקה המנהל והקרן הקיימת לישראל הגיעו להסכמה איזה שטחים יפוצו.

כמו שאומר סעיף החוק, אנחנו צריכים את אישור ועדת הכלכלה כתנאי לאישור העסקה הזאת.

יש לי שתי שאלות להבהרה. מדובר פה בהפקעה שבוצעה בשנת 1971, למעלה מ-40 שנים. למה רק עכשיו יש את הסדר הפיצויים?

כמו שאמרתי, הסדר הפיצויים הוסכם בין מנהל מקרקעי ישראל לבין הקק"ל כבר בשנות ה-80. אנחנו מגיעים היום לבקש את האישור הזה רק מאחר והרישום לא נעשה עד היום. העברת השטח מהמדינה לקרן קיימת לישראל דורשת את אישור הוועדה.

נכון שעברו הרבה שנים מאז ההפקעה ומאז העסקה שבה הסכמנו עם הקק"ל איזה שטחים מהווים פיצוי. יש לזה הרבה סיבות.

ראשית, לקרוא לשטח בשם אחרי שמפקיעים אותו צריך לעשות פרצלציה, לחלק אותו לגושים ולחלקות חדשות וזה לוקח זמן מבחינה תכנונית.

דבר נוסף. המשמעות האופרטיבית והתפעול של השטח לא משתנה. זה שטח שהמנהל מקצה לחקלאים ולישובים שם. צריך לזכור שקק"ל היא חלק מהמנהל, חלק מהרשות היום. בעצם מדובר בהעברת בעלות בלבד בין המדינה לקרן קיימת לישראל לפי הזכות שלה, כי השטחים שלה הופקעו.

זאת אומרת שגם אם העסקה לא מאושרת היום בוועדה, קק"ל עדיין ממשיכים להחזיק את השטח ולתפעל אותו.

כן. זאת זכות של הקק"ל לקבל שטח אחר במקום מה שהופקע להם. מי שמתפעל אותם זה לא קק"ל כי קק"ל היא גוף מתוך המנהל, מתוך הרשות. הרשות מנהלת עבורה.

קק"ל היא גוף מתוך רשות מקרקעי ישראל? מה אתה אומר?

הרשות מנהלת את קרקעותיה.

אבל הולך להיות פיצול בין קק"ל למנהל.

הם אמרו שהם לא מחדשים את ההאמנה.

המנהל מפסיק לנהל עבורם. הקרקעות הן קרקעות קרן קיימת בכל מקרה והמנהל, על פי האמנה, ניהל עבורם את המקרקעין.

כן. עכשיו הם ינהלו את זה.

האם הבקשה הזאת מובאת בהסכמה או שיש מחלוקת? האם התושבים בעניין?

כמו שפירטתי, ההסכמה נוצרה כבר בשנות ה-80. ההסכמה היא בין המדינה לקק"ל לגבי הפיצוי. התושבים לא בתמונה, מאחר ומדובר בשטח הפקעה וההסכמה היתה בהסכמה. מחצית מהשטחים כבר היו בבעלות המדינה. זאת אומרת, הפקיעו שטחים בסדר גודל שהוא פחות או יותר מה שהיה בידי המדינה, שזה מחצית.

אני לא מבקש את הניתוח ההיסטורי. מבחינתנו זה נושא לא מוכר. את מביא לאישור איזה משפט ופתאום מסתבר לך שפתחת תיבת פנדורה. יושבים פה שני ח"כים ומאשרים משהו שהוא הרבה יותר גדול. אתה מבין מה אני אומר?

אני מבין טוב מאוד.

אני רוצה לוודא. לכאורה זה עניין טכני, שאמור לקחת דקה וחצי. אתם השליחים שלנו בעניין הזה. המעטפת יותר חשובה אפילו מהסעיף, מהפעולה עצמה. קרי, זה שאתה בא ומבקש מאיתנו את הבקשה שעושים אותה חדשות לבקרים, אם באישור ועדת הכלכלה, או בתוך המערכות עצמן.

אני רק אציין שפעם אחרונה שביקשו אישור ועדה לעניין הזה היה ב-2011. מעל 16 דונם נדרש אישור ועדה. אני לא יודעת מה השכיחות של העסקאות.

נגיד כך: הם יעשו הכול מבלי להגיע אלינו. כל מה שהם מסוגלים לסגור אצלם בבית, הם יסגרו אצלם בבית, גם אם יצטרכו להוריד דונם.

זה 900 דונם.

יש נקודה מסוימת שגם אם אתה רוצה אתה לא יכול. זאת עסקה גדולה מידי כדי לא להגיע לכאן. תאמיני לי, הייתי שם, אני מכיר את זה. הלוואי את כף ידי אני מכיר כמו כל הדברים האלה.

נחכה שתהיה יו"ר קק"ל.

תשרטט לנו בנקודות כדי שנהיה סמוכים ובטוחים.

הנקודה הזאת באמת רגישה. בגלל זה גם ביקשתי לחקור ולהבין מה היה שם. ההפקעה עצמה, החלקים שהם מחצית מהשטחים המקוריים של הכפר, שהיו בידי המדינה, הופקעו. ההליכים המשפטיים שהוגשו, לא מדברים על השטחים האלה אלא על יתרת השטחים היותר פנימיים ועל גרעין הכפר והשטח הבנוי, ששם יש סכסוכים בין בעלי הזכויות.

המעטפת החיצונית, ואפשר לראות זאת בתשריטים, יש לגביה הסכמה ולא תקפו אותה מאז. מדובר בשטחים שהם כבר רשומים על שם המדינה מאז ההפקעה. זה חלק מהמשבצות של אותם ישובים והם מעבדים אותם כל השנים האלה.

לאיזה ישובים הולך כל המקטע הזה?

מולדת, גזית ורמת צבי. זה כבר מזמן.

אתם בעצם מסדירים.

עכשיו מתחשבנים עם קק"ל.

מדובר בטייבה זועביה, אני מבין.

גם השופט, שהיה נציג התושבים בגישור, הוא שופט בדימוס זועבי.

זה שהיה בעליון?

כן, הוא היה נציג התושבים בהליך הגישור עד שהוא חלה.

האם התושבים פוצו? האם התהליכים מולם הסתיימו? האם יש ויכוח ביניהם? האם ההחלטה שלנו תסגור עכשיו כל אפשרות לתביעות כאלה ואחרות?

חשוב להדגיש את העניין הזה. אנחנו מדברים על שלושה מתחמים בכפר. האחד, שאנחנו עוסקים בו היום והוא קשור להפקעה זה המעגל החיצוני. זה השטחים החקלאיים הרחוקים. יש גם את השטחים החקלאיים שהם המעגל הפנימי ויש את גרעין הכפר שזה השטח הבנוי. ההפקעה נגעה רק למעגל החיצוני, כשהיתה כוונה גם לקיים הפקעה נוספת של השטחים הפנימיים.

אבל באיחוד וחלוקה, השטח היום הוא שטח מופקע.

היום מלבד המעגל החיצוני, אין הסדר. חשוב להדגיש הזה, שגם השטח הבנוי וגם השטח החקלאי הפנימי לא מוסדר עניין.

זה התחשבנות מול הקק"ל. אנחנו צריכים לפצות את קק"ל על אלה.

תכנית איחוד וחלוקה שבעצם מעבירה את השטחים האלה להפקעה ולרישום, הסתיימה?

השטחים של ההפקעה הסתיימו מזמן כי הם נרשמו. אבל רוב השטח הפנימי לא הסתיים.

כבוד היושב ראש. גם אם יש פיצוי הוא בדרך כלל פיצוי כספי. גם אם יש בעיות עם התושבים זה לא ישנה כי האיחוד והחלוקה הסתיימו.

במעגל הפנימי ניתנו כ-300 דונמים כפיצוי לתושבים אבל הם עדיין בסכסוכים והם לא נרשמו. חשוב לציין את זה.

לא דיברו איתם בחיים.

בשטחים שבידי הקק"ל הגיעו להסכמות בעקבות אותה הפקעה, אבל לגבי השטחים הפנימיים הם לא מצליחים להגיע להסכמות וחבל. גם שם העלו רעיון באיזה שלב שיעשו הפקעה כדי לחלק ביניהם אבל זה לא הסתדר.

בעצם אתם באים אלינו זה מעל הראש של התושבים. זה בהסכמות ביניכם, במערכת היחסים ביניכם.

זה נוגע לשטחים החיצוניים שלתושבים אין טענות לגביהם.

תכנית איחוד וחלוקה הסתיימה. היום השטח הזה הוא שטח מופקע ורק צריך להשלים את הרישום בטאבו. זה לא ישנה כלום.

יש הערות?

חבל שלא הזמנתם את התושבים.

למה אתה חושב שלא הזמנו? הזמנו נציגים של הישובים.

נרשם חבר מועצה אזורית גלבוע בשם סמיח זיאדאת.

חשוב להגיד לפרוטוקול שהם הוזמנו ולא באו.

חשוב שהעניין עולה. תודה חבר הכנסת ביטן שאתה מעלה את זה.

חשוב שיאמר שנציגי התושבים הוזמנו כדי להציג את הזווית שלהם בעניין. לצערי, לא רק שהם לא הגיעו, גם לא נציגים מטעמם.

אין לנו אלא לקבל את אשר נאמר על-ידי הגורמים המוסמכים. אני מאוד מקווה שהם שמים לנו כאן את כל הנתונים כפי שהם כי באמת אין לנו אלא להסתמך על הדברים שלכם. אין לנו כאן משקל מאזן ממול או מישהו שיכול להציג.

היא הנותנת.

נכון.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.