הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ה באב התשע"ה (10 באוגוסט 2015), שעה 10:00

דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 30 בינואר 2016 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

שלמה פילבר
–
מנכ"ל המשרד, משרד התקשורתיגאל לוי
–
סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורתאורן לביאן
–
סמנכ"ל בכיר פיקוח בנק הדואר, משרד התקשורתאלחנן שפירא
–
יועץ השר, משרד התקשורתהרצל בר-מג
–
ממלא מקום מנכ"ל, דואר ישראל, חברת דואר ישראלחגי עינת
–
יועץ משפטי, חברת דואר ישראלפרלי שר
–
עורכת דין, חברת דואר ישראליורם מימון
–
מנכ"ל בנק הדואר, בנק הדואר

אתי בנדלר

לאה ורון

אסתר מימון

דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 30 בינואר 2016 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

בוקר טוב לכם, בוקר טוב, אני שמח לפתוח עוד דיון של ועדת הכלכלה של הכנסת, גברתי מנהלת הוועדה, גברתי היועצת המשפטית, אדוני מטעם משרד התקשורת, הרגולטור אורן לביאן, צוות הוועדה, רשמת פרלמנטרית, ברשותכם, כפי שגם הותר לנו, עד ה-17 לחודש אנחנו יכולים לקיים שבעה דיונים – ושהיושב-ראש לא יראה, הגנבנו עוד דיון שניים – ועל סדר יומנו בתקופה הזאת אלו נושאים שבאמת באמת אין מנוס מלדון בהם. הם לא הרי עולם, אבל זה מסוג הדברים – בעיקר תקנות – שחובה עלינו להוציאם לפועל עוד בטרם החופשה.

ברשותכם, גם הנושא הזה שעומד על סדר-יומנו – תיכף אני אתן למנכ"ל או למי שתחליט שיציג את הדברים – אני אומר כמה דברים שהם לא יהיו נעימים. במקרה הזה, זה ודאי לא אליך, אדוני המנכ"ל, זה מקרוב הגעת לתפקידך, ואין לך דבר וחצי דבר עם מה שאני הולך לומר. כל אשר אני יכול לומר לפני הדברים הפחות טובים זו העובדה שאנחנו מצפים ממך שאני או זה שיבוא אחרי כבר יאמר את המילים הטובות ולא רק המלים הלוא טובות.

הנושא על סדר יומנו היום הוא דווח משרד התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 30 בינואר 2016 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012.

אני אומר כך, אדוני המנכ"ל: עסקנו פה לא מזמן בכל הנוגע לחברת הדואר שנמצאת במצב קשה מאוד. באמת לאחר דיון לא פשוט, לא קל, התייחסנו אליה מעט בסלחנות בשל העובדה שיש מנכ"ל חדש והרצון שלנו הוא באמת לצפות פני עתיד ולא לעסוק לאחור, למרות שאני יכול לומר לכם שאין כמעט יום, אין כמעט יום שאנחנו לא מקבלים – אני מניח שכמו שאני מקבל, הנהלת הוועדה מקבלת, אני מניח שגם חברי כנסת מקבלים ואני מניח שגם אדוני מקבל – אין-ספור פניות של אנשים מתוסכלים ברמות שקשה לתאר.

מישהו שנשלחה לו הודעת קנס ולא קיבל אותה, ונדרש כתוצאה מכך לשלם כפל קנס, או דברים מן הסוג הזה, הוא כותב לי: סליחה, למה אני צריך לשלם את כפל הקנס? בכלל בשאלות האלה, אני מניח שאנשים במידה מסוימת כבר הרימו ידיים. אם היתה אפשרות אחרת, שהיית יכול לפנות לחברת דואר אחרת, ניחא, אבל זה מה יש. אנחנו כבולים לחלוטין.

אבל שוב, לא נחזור, הוועדה אמרה באופן מאוד ברור את דברה ואת התייחסותה, אדוני המנכ"ל, איך היא רוצה לראות את חברת הדואר. ניתנה לחברת הדואר ההזדמנות, היא צריכה כמדומני כבר לתת דיווח ראשון, אם אינני טועה, בימים הקרובים בכתב, ועד סוף שנת 2105, בתחילת המושב ביקשנו לקיים דיון נוסף שתהיה בו עליית מדרגה, וכבר נצפה, כפי שכבר אמרנו, לראות שאכן דברים מתחילים לעלות על המסלול, ולא עוד פעם – אנחנו חדשים ושתו לי ואכלו לי וכל הסיפורים האלה.

איך אומרים? מעניין לעניין באותו עניין, אנחנו עוסקים גם בבנק הדואר. בנק הדואר – ימי הסיפורים שהוא יהיה הבנק החברתי הראשון שיעשה למען הציבור ימיהם כימי בכנסת, ואני כבר הרבה זמן בכנסת. אני זוכר את הדיבורים הראשונים איך בנק הדואר יוביל את המהפכה. דרך אגב, חברי כנסת במשך השנים, הגשנו, אני חושב, עשרות חוקים, גברתי היועצת המשפטית, שבהם אמרנו מה עוד אפשר להוסיף, לשפר ולתקן. כמובן מזה כמעט שום דבר לא קרה.

למה "כמעט שום דבר"? שום דבר.

יפה, אז בכלל. מה יש לי לומר? כל התיקים האלה זה מה שהארכיון שלנו היה יכול לשאת, יש דברים שיכול להיות שמקומם לא היה אפילו בארכיון. אלה מספר הפעמים שביקשנו את הדחייה.

לא שאנחנו ביקשנו, שהשר ביקש.

סליחה, שהשרים ביקשו מאתנו.

אנחנו עוסקים בנושא חברתי מהמדגה העליונה. בימים שכולנו, חברי הכנסת, ולא רק חברי הכנסת, שר האוצר הנוכחי בעצמו, גם כחבר כנסת ויושב-ראש הוועדה הזאת, עסק בחולאים של הבנקים וביחס המחפיר שלהם, בעיקר בכל הנוגע למשק המשפחתי, וניסה גם הוא בעבר לקדם תהליכים וחקיקה הנוגעת לכך, שבנק הדואר יהיה עד שהמשיח יגיע, והבנקים יהיו ידידותיים יותר למשק המשפחתי. עד אז כולנו הרמנו ראש וקיווינו וציפינו שבנק הדואר יהיה חליף, לא גדול, לא ענק, משהו בקטנה, לציבור האזרחים, בעיקר הגמלאים, בעיקר לאנשים שאין להם חשבון בנק או שהם נמצאים שלא בטובתם תחת עיקול או תחת כינוס, או כל מיני מרעין בישין, שרוב האנשים נקלעו אליהם שלא בטובתם.

ולצערנו כל אותן תקנות, כל אותן אמירות גדולות שהיו אמורות להתקיים – פעם אחר פעם אנחנו מוצאים את עצמנו, קודמי ועתה גם אנוכי, שהשרים באים ומבקשים דחייה של החלה או כניסה לתוקף של סעיפי החוק, כי שום דבר לא קרה.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. זה מה שאנחנו יודעים. וכפי שאמרתי לכם, אני מניח שזה לא הכול.

אני רוצה להזכיר שבכנסת השבע-עשרה, בנק הדואר – זו היתה אחת ההמלצות של ועדת החקירה לנושא בנקאות למשקי הבית והעסקים הקטנים – ועדת החקירה, בראשה עמד מי שהיום שר האוצר, השר כחלון. אני זוכר את זה. אז הוא היה חבר כנסת - - -

יושב-ראש ועדת הכלכלה.

יושב-ראש הוועדה.

יושב-ראש ועדת הכלכלה.

אדוני המנכ"ל, יוצא במשרד הזה שכאילו יש סוג של התחדשות, אז אין לך אפילו על מי להלין, אבל אני אומר זאת בצורה הבאה: זה חמור מאוד. אני באמת אומר את זה ואני בטוח שחברי מצטרפים לעניין הזה. אנחנו רואים את זה בחומרה רבה, אין לנו מילים. קראתי את החומר לפני, שוחחתי גם עם מנהלת הוועדה וגם עם היועצת המשפטית של הוועדה, ואני אומר לכם: כבר ראיתי דברים לא ראויים בהתנהלות של המערכת הציבורית, ההתנהלות בנושא בנק הדואר היא מהחמורות ביותר, מהקשות ביותר, כי זה מונח לפתחנו וזה בידינו. זה לא משהו שצריך לחכות לחלקי חילוף מהירח. זה בידיים שלנו. העובדה שהממשלות או השרים, לפחות בשנים האחרונות, לא מילאו את המשימה שהם הניחו לפתחם. אני אפילו לא מדבר על החלום שזה יהיה הבנק החברתי הראשון, שזה היה בעצם החלום הגדול של כולם באמת-באמת ועדיין לא מאוחר. זה יכול היה להיות הבנק, ועדיין הוא יכול להיות.

אני רואה זאת בחומרה רבה, אנחנו רואים את זה בחומרה רבה. אני עדיין לא יודע איזה סנקציות אפשר להטיל אם המשרד לא יעמוד בהתחייבות שלו, כי בסופו של עניין אנחנו מבקשים כאן לא רק לקיים דיון סביב השאלה למה דוחים. אם כן, לכמה זמן דוחים. ומה יהיה אחרי הדחייה הזאת, האם באותו פרק זמן שהדחייה מתבקשת, המשמעות היא שבפעם הבאה אנחנו נבוא לכאן כדי לאשר - - -

לא צריך לאשר. זה מאושר, פשוט לא לאשר דחייה.

צודקת, גברתי.

- - - אלא שהעסק כבר רץ קדימה, שנקבל את ההודעה: שמחים להודיעכם שהעסק התחיל לרוץ.

למה לא להוציא את זה עכשיו? למה אתה צריך לחכות?

זה לא טעון אישור שלנו. התנאים לא קיימים, לא בשלים. נשמע ממנכ"ל המשרד.

אתה לא לוקח כאוס ומייצר עוד יותר כאוס כדי לתקן. אתה לא מתקן עוול ביצירת עוול. עיסאווי, תיכף המנכ"ל יציג את הדברים. מה שאני מנסה לומר, בעיקר כשזה נוגע לכסף ושירות הציבור.

התנאים שהיו אמורים להתקיים, היו ארבעה תנאים: שלושה מצד החוק, והוסיפה ועדת הכלכלה של הכנסת את ההסכם הקיבוצי, שזה סעיף רביעי, אבל בראש ובראשונה אנחנו רוצים קודם כול את ההתייחסות לשלושת הסעיפים הראשונים. אדוני המנכ"ל, בבקשה. אנחנו גם מבקשים שהפעם תיתן לנו את סיפור הדרך, איך אנחנו הולכים לממש הפעם את שלושת הסעיפים ואחר-כך את הסעיף הרביעי. תודה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, כשהמנכ"ל עונה שגם יענה מה בכלל נעשה.

הוא יציג. הוא יציג בדיוק את כל העניין הזה.

מה העיכובים והחסמים?

בדברים האלה אולי אני אתן לרגולטור עצמו להרחיב יותר.

קודם כול, אני מצטרף לכל הדברים של יושב-ראש הוועדה ביחס לדואר. מרגע שנכנסתי לעניין, מבחינתי זה אחד משלושת הנושאים החשובים ביותר שעומדים אצלי על השולחן לטיפול. אני דורש לא פחות ממה שהוועדה פה דרשה מאנשים.

בתוך המשרד אני מגדיר כרגע את חברת דואר ישראל ואת בנק הדואר, שהוא חברה בת שלה, כחולה שנמצא בחדר התאוששות אחרי ניתוח קשה. הניתוח הקשה היה בשנה האחרונה במסגרת - - -

עוד לא התעורר.

יכול להיות.

- - - במסגרת תוכנית הבראה מאוד דרמטית שגם היתה אמורה לטפל בנושא שיפור השירות וגם בשיפור המאזן הכספי של החברה, כמובן זה כלל גם התייעלות ופיטורי עובדים. כל התהליך הזה נמצא בעיצומו. הניצנים הראשונים של הפירות שצריכים לראות מתוכנית ההבראה הזאת אמורים להתחיל בתחילת ספטמבר, וזה ברמת השירות לתושב. אני בקשר יומיומי בעניין הזה עם המנכ"ל החדש, ואנחנו דורשים מהם לעמוד בזה. אני עוקב אחרי הדברים האלה, והוועדה עוקבת אחרי הדברים האלה, ואני מקווה מאוד שנוכל להגיע בשבועות הקרובים עם בשורות ראשונות. זה תהליך לא פשוט, לא קל. הפרק הראשון שלו אמור להסתיים פחות או יותר בסביבות ינואר 2016, ואז נראה אם הניתוח הצליח. זה בנוגע לשירות של דואר ישראל.

בנוגע לבנק הדואר, צריך לומר ביושר ובכנות, הבנק עובד, מתפקד, נותן היום שירות ל-400,000 משקי בית מהעשירונים הנמוכים בחברה הישראלית, הוא נותן שירות די טוב, הוא עושה מערכת גבייה של כמעט שני שלישים מהמיסים והאגרות של מדינת ישראל, שמתבצעים דרך בנק הדואר. כל הדברים האלה קורים.

מה שנעשה בתיקון הזה היה התייעלות ושיפור אמיתי שצריך להיות, של הפרדת בנק הדואר מדואר ישראל, הפיכתו לחברה עצמאית עם דירקטוריון, עם מנכ"ל, עם כללים ברורים של התנהלות כספים כמו שצריך לעשות בנק שמנהל כל-כך הרבה כסף. הדברים האלה התחילו. עוד רגע אורן יפרט אולי קצת יותר. לא סיימנו אותם, ולכן אנחנו מגיעים לוועדה ומבקשים את ההארכה הנוכחית.

אני יכול להגיד שגם בעניין הזה אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של היישום של ההפרדה ושל התנאים שנקבעו. כשצריך להגיד לצורך העניין שאחרי שיישמנו אותם, קרי, לצורך העניין מונה דירקטוריון, הדירקטוריון הזה כבר נמצא בהליך מתקדם מאוד של איתור מנכ"ל, המנכ"ל אמור להיבחר בתוך חודש ימים, המנכ"ל אמור לקדם לא מעט משני התנאים האחרונים, קרי, החתימה על הסכם עם דואר ישראל על מתן השירותים בסניפים, כי הרי אנחנו לא מתכוונים לבנות פה מערכת סניפים חדשה, אלא שהחברה הנפרדת שהיא חברת בנק של דואר ישראל תעבוד בתוך הסניפים, אבל צריך לעשות את ההפרדה המבנית הברורה, וכמובן הסעיף האחרון שהוועדה קבעה, הסדר עם העובדים העוברים, שיהיו מושאלים לצורך העניין מחברת דואר ישראל לחברה החדשה.

וההון העצמי?

עוד רגע הוא יפרט.

כן צריך לבוא ולומר שלא מעט מכובד המשקל ביישום כרגע, לקראת סוף התקופה הזאת, עובר מאתנו לרשות החברות. ברגע שהחברה קמה והפכה להיות חברה ממשלתית, ויש לה דירקטוריון, הרגולטור שלה בשלבים האחרונים והלאה יהיה שר, השר הממונה יהיה שר התקשורת, אבל הרגולטור מהמפקח שיש לנו אצלנו במשרד. ברמה תאגידית היא תהפוך להיות חברה ממשלתית לכל דבר. צריך להביא את זה בחשבון.

עד כאן ההקדמה ואני מצטרף גם להערות ולביקורת וגם לדברי הזירוז של הוועדה בעניין הזה, ואני לוקח על עצמי לא פחות מהוועדה לעשות את העבודה המכינה, כדי באמת להגיע כמה שיותר מהר עם הודעה לפחות לוועדה, לא פורמלית, אבל בשורה שאומרת שהתנאים הושלמו.

נשמח לקבל גם הודעה פורמלית.

אפשר גם הודעה. אני לא חייב לתת הודעה פורמלית, אבל נשמח לעדכן.

נשמח לקבל.

במסגרת מערכת היחסים...

מאז התיקון ה-11 ועד היום כמה מנכ"לים הוחלפו?

לא נבחר. היתה בעיה של הקמת החברה.

לא, במשרד התקשורת.

אני חושב שאני השלישי.

העניין הוא לא כמה מנכ"לים הוחלפו, אלא כמה פעמים המשרד ביקש דחייה.

יש מנכ"ל שאחראי על הביצוע.

אנחנו באיחור של שנתיים וחצי מהתאריך שנקבע בחוק ליישום העניין. אלה העובדות. אלה לוחות הזמנים.

ניתן תיכף לאורן הרגולטור, כפי שגם אתה ביקשת שהוא יציג את הדברים. חבר הכנסת מקלב, רצית משהו? חשוב שקודם כול אורן יציג. המנכ"ל נתן רק את הפתיח, אבל האיש שאמון על העניין הזה זה אורן, אז אני חושב שכדאי שנשמע אותו.

לפני בדיוק שלוש שנים פורסם ברשומות תיקון מס' 11 לחוק הדואר, שהיו לו מספר נדבכים. אחד מהנדבכים היה סמכויות פיקוח ואכיפה, הוראות צרכניות על בנק הדואר שנכנסו לתוקף, ושני הנדבכים שעוד לא נכנסו לתוקף היו הרחבת הפעילות הפיננסית של בנק הדואר, למעט מתן אשראי – ואני מדגיש, כשמדברים על בנק, מתן אשראי לגוף שמקבל פיקדונות זה סמכות של נגיד או נגידת בנק ישראל, לא בתחום של המשרד – והפרדה מבנית ותאגידית של בנק הדואר, שהיום הוא נגזר פעילות בדואר, על מנת להפריד בין פעילות ריאלית ופעילות פיננסית, שלבנק הדואר יהיה ממשל תאגידי עצמאי, שהוא יתנהג כמו חברה פיננסית, שזה יהיה שלב ראשון אבל הכרחי אחר-כך לקובעי המדיניות לראות מה עושים עם הגוף הזה, אולי ייקחו אותו לגוף של תאגיד בנקאי קמעונאי, אולי תאגיד פיננסי.

זה קרה לפני שלוש שנים. החוק נתן לנו שנה ליישום. והחוק קובע שאת הדחיות אפשר לעשות רק לשישה חודשים, על כן אנחנו נדרשים בכל שישה חודשים להגיע לוועדת הכלכלה ולדווח על קצב היישום.

אני רק רוצה להעיר כאן בהערת ביניים שהחוק קובע שהדיון על הדחייה המבוקשת ייערך בנוכחות השר או מנכ"ל משרדו, וזה בשל החשיבות באמת העילאית שהוועדה ראתה אז לצורך ביישום כמעט מיידי.

אני רוצה רק להזכיר שמי שבא עם התיקון של החוק ורצה להרחיב את הפעילות של בנק הדואר זה היה משרד התקשורת בזמנו עם השר כחלון. זאת אומרת, המשרד מאוד תומך בזה, אבל המשרד כבר מגיע לשלבים שהוא מאוד מוגבל, הסנקציה שיש לנו על מנת לדרבן את חברת הדואר לעשות את ההפרדה הזאת היא שאנחנו אומרים להם: אתם יכולים להרחיב את הפעילות, להיכנס לתחומים כמו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ברוקראז', רק אם תיישמו.

מה שקרה שדירקטוריון לחברת בנק הדואר מסיבות שונות מונה רק בחודש נובמבר או דצמבר 2014, קרי, לפני שישה או שבעה חודשים, היה הסיפור של נבחרת הדירקטורים וכו' וכו'. מאז הוא נתכנס. התנאי הזה של דירקטוריון פורמלי – לא נשלח עדיין מכתב לשר, אבל קיים דירקטוריון. כיום הדירקטוריון מונה שמונה דירקטורים ועוד דירקטור אחד שזה מנכ"ל חברת הדואר, שהוא בהליך אישור. הדירקטוריון כולל שבעה נציגי ציבור לפי החוק, פלוס יושב-ראש דירקטוריון הדואר ומנכ"ל הדואר שאמור להיות מאושר, וזה על מנת ליצור בתקופת ההקמה ווין-ווין בין החברות, לתמרץ אותן להפריד. זה הסיפור של הדירקטוריון.

מתי הוא אמור להתכנס?

הוא התכנס לפני שבועיים, הוא אמור להתכנס לקראת סוף אוגוסט.

הדירקטוריון התחיל בהליך של מינוי מנכ"ל לחברת בנק הדואר. כדי לקיים את התנאים שאני אדבר עליהם, צריך קודם כול שיהיה מנכ"ל. מה שמסר לי אתמול מזכיר הדירקטוריון שהוא צופה שעד סוף אוגוסט - - -

אנחנו מנסים לשכנע את מנכ"ל המשרד שכך יהיה גם ברשות השידור.

אני מביא את זה כדוגמה למה אורך הפעילות שקורית כשמתחילים לדבר בפורמליסטיקה.

מזכיר החברה אמר לי שהוא צופה שימונה מנכ"ל לחברת בנק הדואר עד סוף אוגוסט, אני מקווה שזה יקרה בשבועות הקרובים.

התנאי השני, שזה הסכם בין החברות – הסעיף קובע ששירותי בנק הדואר, על מנת ליצור סינרגיה, על מנת ליצור יעילות, יינתנו באשנבי חברת הדואר – צריך להיחתם בין החברות. באין הסכם בין החברות - - -

עוד לא נחתם הסכם?

נכון. אני אסביר את זה לפרטי פרטים. באין הסכם עם החברות, שר התקשורת רשאי להתערב. אני אומר לכם שאנחנו כמשרד ערוכים להתערב. כשעשינו את ועדת רייך, תמחרנו שירות-שירות, כולל שירותי בנק הדואר והעלויות. אנחנו מעדיפים שהחברות יגיעו להסכם ביניהן.

האם זה לא אינטרס של חברת הדואר? הרי היום היא נותנת שירות והיא יכולה בטח לקבל כסף על זה.

היום כל ההכנסות של בנק הדואר הן הכנסות של חברת הדואר.

נכון. ברור.

אין לה אינטרס כלכלי להפריד. אני לא בטוח שדירקטוריון הדואר מעדיף שההכנסות ייכנסו לו לחברה בת ואחרי זה הוא יצטרך למשוך דיבידנד.

האם אתה יודע להגיד לי בגדול מה הכנסות בנק הדואר אל מול ההכנסות האחרות של חברת הדואר?

1.7 מיליארד זה סך הכנסות חברת הדואר, בערך grosso modo. 400 מיליון זה הכנסות של בנק הדואר.

השאלה הנשאלת מה מהפעילויות רווחי. אני יכול להגיד שאין עדיין דוח רווח והפסד לחברת בנק הדואר. לפי מספר אינדיקטורים שקיימים אצלי בנק הדואר הוא רווחי. הוא מרוויח. הוא מכניס הכנסות לדואר. סביר להניח שהוא גם מסבסד שירותים אחרים שהשינויים הטכנולוגיים - - -

איזה הוצאות יש עליו חוץ מהטלר?

לבנק הדואר?

כן.

יש את כל המשרד האחורי. בנק הדואר מופעל בשיטה אחרת מהבנקים, השיטה המסורתית, שהבנקים הולכים אליה, ב-back office 1, ויש שם 374 עובדים. הם מחולקים לאנשים שעושים את הסליקה ומערכות המידע – מערכות המידע של בנק הדואר מופרדות מהדואר – יש מודל לקוחות, יש שירות ללקוחות שעושים את זה במשרד וגורמי הבקרה. זה בסך הכול 370, אל תתפסו אותי במילה.

מתוך כמה?

מצבת עובדי הדואר נכון לדקה לפני הסכם קיבוצי היתה 6,500 משרות בערך.

כרגע זה 5,753 משרות.

הם צמצמו.

מה ההשלכה על האיתנות הפיננסית של דואר ישראל. אם אתה אומר שמיליארד או היקף תקציבי כזה כיום התנתק מדואר ישראל - - -

לא אמרתי מיליארד, אמרתי 400 מיליון.

400 המיליון האלה, מה המשמעות או ההשלכה על דואר ישראל? הוא מחולל הכנסה. כשאתה אומר שאתה מניח שהוא משהו רווחי, בנק הדואר, והיום אנחנו מזרזים אתכם ועד סוף ינואר 2016 הוא אמור להיפרד מדואר ישראל, מה המשמעות?

לא אמורה להיות לזה שום השלכה, כי ההכנסות האלה שייגבו על-ידי בנק הדואר וההוצאות שייוצאו על-ידי חברת הדואר, כולל עובדים, ישולמו לחברת הדואר. יעשו הסכם ויגידו: העלות היא 300 מיליון, ייתנו להם קוסט פלוס רווח. לא אמורה להיות פגיעה כך שהדואר יפסיד כסף.

לעניין של ההסכם עם החברות. כמו שאמרתי, המשרד ערוך להתערב. אנחנו מעדיפים לא להתערב, ההתערבות שלנו זה לא דבר טוב, אנחנו מעדיפים שימונה מנכ"ל, ייקח לו את הזמן שהוא צריך, מספר חודשים, ויחל לעשות הסכם עם חברת הדואר. מה שאותנו מאוד מעניין - - -

אם הוא ייקח מספר חודשים, זאת אומרת שאתה רומז שבעוד שישה חודשים נשב כאן פעם נוספת.

אני לא רומז, אני אומר את האמת. אני פקיד. אני אומר את האמת. לו הייתי מנכ"ל, הייתי צריך ללמוד. לוקח חודשיים ללמוד דבר כזה. חברת הדואר עובדת במבנה תפעולי די ייחודי, יש למגזר שלה אשנבים, מיון והובלה, כשהאשנבים נותנים שירותי בנק דואר ודואר, ההובלה, האוטו, אוסף מסמכים מהסניפים של הדואר וגם של בנק הדואר. אני חושב שצריך לתת זמן סביר למנכ"ל ללמוד את הנושא. אני לא אומר כמה, אבל אני אומר למי שרוצה להיות רציני. מה שחשוב מבחינת חברת בנק הדואר במשקפיים שלי שהשירות שיינתן בסניפי הדואר על-ידי חברת הדואר, והיא תקבל תמורה מלאה, הוא יהיה שירות טוב.

שההסכם בין החברות יהיה מיטבי.

ה-SLA יהיה טוב.

מה שמפריע לי בכל הסיפור הזה זה לאו דווקא בבנק הדואר ורשות הדואר, אלא בכלל, גם ברשות השידור. אם אתם אנשי המקצוע שאמורים לעשות את התהליך הזה, אתם הרי יודעים מראש מניסיון וידע שלא תעמדו בזה. מעניין אותי למה בשלב החקיקה - - -

נכון. ועדת הכלכלה של הכנסת, כשבאנו לעשות - - -

לא. אתם נותנים תחושה לא טובה.

אני אסביר. ועדת הכלכלה של הכנסת חייבה אותנו לקבוע את היום הקובע לחצי שנה – אם אתי זוכרת – ולדווח לה. מבחינתנו כמשרד זה היה דבר נכון. אם רוצים לתת דיווח, הנה אנחנו פה לדווח מה קרה.

תהליך ההקמה, כשאתם ביקשתם שנה - - -

לא ביקשנו שנה, הוועדה קבעה לנו שנה. אנחנו לא הכנסנו סעיפי - - -

אורן, אי-אפשר להתחמק מהשאלה של חבר הכנסת עיסאווי.

אני לא מתחמק.

לא אתה, לא באופן אישי – המערכת. המערכת משחקת פה. זה כמו ריקוד תימני צעד לפנים, שניים לאחור. היא אומרת: כן, אין בעיה. כשמניחים את הדברים על השולחן, יש זיקוקי די-נור, הכול נראה נהדר – אין בעיה, חצי שנה, אנחנו מתקדמים, אנחנו כך וכך. זה בכלל, כל המערכות. ובמציאות אתה מוצא את עצמך פתאום עם בעיות פה ובעיות שם.

הנקודה היא כזאת, ועדת הכלכלה היא סוג של שוט, היא לא פרס. אין כאן פרס שאומר שאתה מגיע לפה כי אנחנו כל-כך התגעגענו אליך.

ואתה גם משודר.

ועוד משודר. כל העניין בא ממקום אחר במובן הזה שאומרים לך: תדע לך, אנחנו מצפים. כיוון שאנחנו גם מייחסים לנושא חשיבות עליונה ואנחנו לא בדיוק סומכים עליכם, אנחנו אומרים את הדבר הבא: אנחנו מבקשים שתבואו לכאן, כשאנחנו מראש לצערי, כבר מניחים שכנראה לא תעמדו בזה.

אם לא, מה יהיה?

זה מה שאמרתי. אני לא יודע להגיד.

אנחנו נהיה חותמת גומי? בכל שישה חודשים שמים את החותמת?

אני אסביר. אני אסביר.

לפני שאתה מסביר, אני רוצה לשאול עוד שאלה. עוד שאלה לשאלה הזאת לפני שאתה מסביר, כי זה קשור אחד לשני.

אתם נותנים לנו הרגשה רעה מאוד.

הדירקטוריון ישב מאז שהוא הוקם בדצמבר 2014?

כן, הוא התכנס מספר פעמים.

מדוע הנושא של ההסכם הקיבוצי עם העובדים לא - - -

אני אגיע לתנאי הזה. אני אסביר.

רק שנייה, אדוני. רק שנייה. אדוני היושב-ראש, מכל ארבעת הסעיפים אני דווקא מודאג מהסעיף האחרון, שזה נושא ההסכם הקיבוצי עם העובדים. מהניסיון שיש לנו עם דואר ישראל בעניין הזה וכל נושא שקשור לעובדים, בלי שאני יודע משהו, אני מניח שהוא נושא קשה ומורכב מאוד. הדירקטוריון – עברה חצי שנה מאז שהוא הוקם. הנושא הכי אקוטי בהקמת בנק הדואר זה נושא העובדים. האם הדירקטוריון דן בזה? ישיבה אחת? שתי ישיבות? מה המסקנות? איפה הבעיות? נוכל לבוא ב-30 בינואר וכל שלושת הסעיפים האחרים יוכלו לבוא לידי מימוש, יוכלו להיות מסוכמים, יוכלו להיות מסודרים, ואנחנו נעמוד בפני הנושא הזה של ההסכם הקיבוצי, שכן מקובל ולא מקובל על הדירקטוריון, כי יש לזה משמעויות מאוד רחבות. זאת השאלה שלי, מה עשיתם עד אז?

אני אחדד את השאלה. אני אשאל שאלה אישית. יושב-ראש הדירקטוריון, חזי, הדיון הזה לא מספיק חשוב לתת לנו את הביטחון שמשהו הולך בכיוון.

אני עובד משרד התקשורת, אני לא יכול לענות על השאלה. את זה צריך להפנות לנציגי חברת הדואר, אבל אני אענה לשאלה - - -

אני שואל את החברים.

אני תיכף אענה לשאלה של חבר הכנסת מקלב. הסכם קיבוצי זה תנאי שהוועדה הכניסה והיא קבעה שאפשר להסיר את התנאי הזה. מה שנעשה עד כה, שבהסכם הקיבוצי שנחתם לעניין תוכנית ההבראה של חברת הדואר, באחד מימי חודש ינואר 2015, הוכנס סעיף שהיא קבעה בו שייחתם הסכם קיבוצי בתוך שלושה חודשים לעניין יישום תיקון מס' 11, עוד נקבעה שם הוראה שלפיה עובדי מטה בנק הדואר, זה המשרד האחראי, יושאלו לחברת הדואר.

חברת בנק הדואר.

יושאלו לחברת בנק הדואר מחברת הדואר. אלה שני שלבים של התקדמות. מה שנשאר זה להגיע להסכם טיפה יותר מפורט, אבל כן נעשה בזה, וכן אנחנו, כמי שליווינו את תוכנית ההבראה, ביקשנו שתהיה התייחסות וניתנה התייחסות לתנאי הזה.

לגבי התנאי של ההון העצמי המזערי – היינו צריכים לפרסם הוראה אחרי שלושה חודשים, ופורסמה הוראה. העמדה שלנו כמשרד היתה - - -

כמה זה?

אני לא יכול להגיד לך, כי הסכומים משתנים. זה בסביבות 80 מיליון - - -

זה כמעט כמו תקציב הביטחון, תלוי את מי אתה שואל...

הון עצמי מזערי מורכב משלושה רכיבים: הוא מורכב מהון כנגד סיכונים, הוא מורכב מהון תפעולי ראשוני, כי זה חברה בהקמה - - -

- - -

קרוב ל-70-80 מיליון שקל.

60 או 70, זה חשוב.

70-80 מיליון שקל.

כמה החלק התפעולי בזה?

החלק התפעולי על סמך אי-ודאות, וקיימים שני אלמנטים - - -

למה אתה מסייג את התשובות שלך?

כי יש אי-ודאות. אני אביא דוגמה, רשות המסים, פנינו אליה, אמרנו לה: יש הפרדה מבנית, האם זה יהיה מוסד כספי או עוסק מורשה כמו היום? עוד לא קיבלנו תשובה. יש לזה השלכה של 18%.

מה שהוא אומר, לא שאני מגן עליו, לצערנו כבר חלפו שלוש שנים והשאלות האלה שכבר היו אמורות להיות קבועות מזמן, עד לרגע זה הוא לא רוצה לומר דברים לפרוטוקול שהוא לא נעול עליהם.

לא. אני אענה, אני גם אענה על רשות המסים.

הוא אומר לי: בעוד שישה חודשים נמחזר את הדיון שאנחנו מדברים עליו כאן.

אדוני היושב-ראש, רשות המסים נתנה אישור שבינתיים, ל-2015, זה ייחשב עוסק מורשה. הם נוהגים כך לדעתי מיום הקמת החברה, הם נותנים אישור לשנה.

זה לא רציני, חברים.

זה העניין של ההון העצמי. עוד אני יכול להגיד על ההון העצמי שביוני 2015, עכשיו, חברת הדואר קיבלה מכתב מהממונה על התקציבים ומנהל רשות החברות, שככל שתידרש השקעה של המדינה בהון העצמי המזערי, המדינה תפעל לעשות כך.

אפשר, אדוני היושב-ראש, מילה אחת?

אני רוצה שהוא יסיים, נעשה סבב, ברשותך.

אנחנו רואים חשיבות בהפרדה הזאת, כי זה שלב ראשון של האפשרות להרחיב את הפעילות של בנק הדואר עד כדי תאגיד פיננסי או בנקאי קמעונאי.

אנחנו כרגע, אדוני, בשלב אחרי שמונה דירקטוריון וזו חברה ממשלתית, אנחנו יותר בשלב שאנחנו מחכים לראות את היישום של חברת הדואר בסיוע רשות החברות.

לגבי הסכם בין החברות – מה שמעניין את כולם – גם חברת בנק הדואר יודעת את זה, למשרד יש תמחיר לרייך, לחברת הדואר יש שיטת תמחיר, ויכולים גם לעשות הסכמים מסוגים מסוימים, כמו שדיברנו על זה לפני שנתיים. אנחנו מקווים שימונה מנכ"ל והוא יפעל מול חברת הדואר להגיע להסכם.

האם בנק הדואר יפעל בתוך בתי הדואר, בתוך דואר ישראל?

בנק הדואר יממן את השירותים באשנבי חברת הדואר.

במתכונת הנוכחית היום. צריך להכניס טיפ-טיפה לפרופורציות, חבר הכנסת מקלב - - -

היום כשאתה עושה המרת מטבע, אתה מקבל שירות אישי. זה אחד הדברים לפי דעתי האבסורדים. אנשים מחכים שעה בתור ואתה רואה מישהו שבא להמיר מטבע, הוא הראשון, עוקף את כל התור, מקבל את השירות שלו, אחרים שצריכים לקבל שירות שמבחינתם לא בפחות חשוב והם גם שילמו על זה, או שמישהו שלח להם משהו, שילם להם, לא משנה, או כל שירות אחר, הם צריכים להמתין. על-אף שהוא הגיע עכשיו, הוא מקבל שירות מיידי כי זה יותר רווחי.

אני אציין, חבר הכנסת מקלב, אני לא רוצה להיכנס שוב ולצלול לשאלה איך חברת הדואר מנהלת את ענייניה. היתה כאן התחייבות שהשירות יצא גם לסופרים. דרך אגב זה כבר עובד בחלק מהמקומות, העוזר שלי קיבל הודעה מהמאפייה – הוא לא הבין בהתחלה – שהוא צריך לאסוף דבר דואר. הוא לא הבין למה אופה?

זה לא קשור לבנק הדואר.

זה לא קשור. אז הסתבר לו - - -

זה יוריד את הלחץ מהסניפים.

אני אגיד לך איך זה כן קשור, אבל אני מחכה בסבלנות. זה מאוד קשור.

אורן, אמור שלושה כותרים.

התנאי של קיום דירקטוריון התקיים. אנחנו בהליך של איתור מנכ"ל. אני מניח שעם מינוי מנכ"ל קבוע לחברת בנק הדואר, הדירקטוריון של חברת בנק הדואר יפעל לקיום הסכם - - -

דירקטוריון, מנכ"ל והסכם.

הסכם עדיין אין.

ייעשה הסכם עם העובדים והסכם עם החברה.

הסכם קיבוצי והון עצמי.

יפה. גמרנו.

שוב, רק כדי לכנס את הדיון מול חברי הכנסת, מירב השירותים שאמורים להינתן אחרי שתיקון 11 ייכנס לתוקפו כבר ניתנים היום. הם ניתנים היום בצורה פחות מיטבית בגלל שאין הפרדה תאגידית. זאת אומרת, מה שאנחנו עושים פה היום זה יותר תהליכים פורמליסטיים, שהם חשובים. הניהול של החברה - - -

זה מעבר לפורמלי. הפרדה זה מעבר לפורמלי.

הם חשובים מאוד לניהול נכון ותקין של החברה, לרווחיות שלה וליכולת שלה לתת שירותים נוספים. צריך לזכור שהיום בנק הדואר ממשיך לתת את אותם שירותים שהוא נתן קודם. 90% מהשירותים שהוא אמור לתת אחרי השלמת ההליך הזה הוא נותן כבר היום.

אז לא צריך תיקון 11.

בשביל לתת שירותים נוספים - - -

חברים, אני רוצה לסכם את החלק הזה. אני רוצה שנחדד את ארבעת התנאים שלצערי לא קוימו עד היום. אני אומר את זה, חבר הכנסת עיסאווי פריג', בנק הדואר מתקיים גם היום, הוא עובד, נותן שירותים. כל הדיון הוא לקחת אותו כמה מדרגות קדימה, לאפשר הרחבת השירותים, שירותי אשראי - - -

אבל הם לא רוצים.

שנייה. אמרנו כך: התנאים האלה עדיין לא התקיימו, מכיוון ששלושת התנאים פלוס התנאי הרביעי שהוועדה ביקשה טרם התקיימו וטרם מומשו, אי-אפשר לבצע אותה מדרגה שעליה אנחנו מדברים, מהרחבת אשראי ואלף ואחת פעולות שאנחנו מבקשים שבנק הדואר יעלה בהם את המדרגה עד לביאת המשיח, כשאז נדע אם בכלל יחליט להרחיב ומה דרך פעולתו מעבר לאשר נאמר.

ברשותכם, חבר הכנסת מקלב, נעבור אחר-כך ליגאל - - -

המנכ"ל שלי ייצג אותי.

ואני, ממלא-מקום מנכ"ל הדואר.

בסדר. קודם כול חבר הכנסת מקלב. אחר-כך נעבור. חברים, אני מבקש לעשות את זה ממש בקצרה.

בהמשך לדברים שסיכמת, אני חושב כהצעה פרקטית לבקש מהם לדווח לוועדה גם לאחר שלושה חודשים. אם אנחנו לא רוצים לעמוד באותו מצב ב-30 בינואר 2016 ולבקש עוד דחייה, וכמו שאמרת, אין לנו ברירה אלא לאשר בדילייתא, כולי עלמא לא פליגי בה. והמשמעות, כשאין לך התנאים, התנאים לא מומשו ולא בושלו ולא נמצאים, מה אני יכול לעשות? אני יכול לא לאשר לכם ואז מחר בנק הדואר יפעל באופן עצמאי? לכן באיזה מקום אני מחויב לאשר לכם את זה. אני יכול לא לאשר, המשמעות תהיה אותו דבר.

אם אנחנו רוצים, בכל אופן, מתוך הניסיון שיש לנו בעניין הזה, הייתי אומר, אני לא מנסח לך את הסיכום, אבל אני חושב שהוועדה צריכה לקבל דיווח האם הדירקטוריון התכנס, איפה זה עומד, מה קורה ב-30 באוקטובר. האם הוא ישב? האם הוא אישר את זה, לא אישר? מה קורה בדברים אחרים? אני חושב שאז נגיע ל-30 בינואר עם תחנת ביניים שהיא חשובה. תחנת עצירה, אדוני היושב-ראש, שאני חושב שהיא חשובה מאוד.

זה מצד אחד, הצד הפרקטי. ומהצד הלוא פרקטי, אני חושב שבכל דבר לא טוב יש גם צד טוב. אנחנו באמת נותנים לך, אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, ימי חסד, גם במערכת של בנק הדואר וגם בדואר ישראל יש אנשים חדשים רבים בתפקידים בכירים, ואני חושב שאנחנו צריכים לתת לכם ימי חסד, במיוחד שאנחנו מדברים במשרד שהיום אין לו שר ייעודי, ראש הממשלה הוא השר. אני חושב שמתוך העיסוקים של ראש הממשלה, אם הדברים יגיעו לשולחנו, לא נראה לי שימהרו לשים את זה על שולחנו והוא יחתום ויתעסק בזה מהר. אין לו אפילו סגן שר במעמד שר כמו שיש במשרדים אחרים, שאז אנחנו סמוכים ובטוחים שהדברים כן יכולים להתנהל באופן ראוי. כשאין סגן שר באופן מודע, בכוונה, סגן שר לא מקבל סמכויות והשר הוא ראש ממשלה, בהתאם אני חושב שיכולות להיות לזה השלכות.

אני חושב שבכל דבר לא טוב, יש גם דבר טוב. אני חושש שאם בנק הדואר היה מתחיל לפעול עכשיו, יכול להיות שהוא היה מתחיל ברגל שמאל. הצרכנים, הציבור – אין אמון צרכני בבנק הדואר ובדואר ישראל ביחד. עד שהם ידעו שיש הפרדה, שיש התנהלות אחרת, ייקח הרבה זמן, ועכשיו בשלב ההתאוששות לפתוח משהו חדש, להטיל עליו מעמסה חדשה, ויש לזה משמעות שזה מתנהל באופן עצמאי, אין לי ספק שיש לזה משמעות, יכול להיות שייגרם נזק ויהיה לו יותר קשה. השירות שהוא ייתן, הוא לא יכול לתת שירות טוב. גם היום הוא לא נותן שירות טוב, ויש לזה זיקה.

אתה נמצא באותו סניף דואר, חלק מהבעיות בדואר ישראל זה הסביבה, זה הסניפים עצמם, הצפיפות, היחס, השירות, התנאים הפיזיים. בנק הדואר אמור לתת שירות במקומות האלה. כפי שאמרת בנק הדואר מוקם לא בגלל תחרות עם הבנקים הגדולים, אלא להיות בנק חברתי, ולזה הוא צריך את אמון הצרכנים בעניין הזה.

תודה, חבר הכנסת מקלב.

אני אביא דוגמה פרקטית. בנק הדואר הוא הבנק היחיד שאם אתה רוצה לקבל פנקס צ'קים, שזה אל"ף-בי"ת לבנק חברתי, שהציבור רוצה לפעול דרכו בחשבון שלו, הוא נותן לך את זה רק במשלוח בדואר, הוא לא נותן לך כשאתה בא, כמו כל לקוח בכל הבנקים. נו, כולנו יודעים מה הדואר עושה, זה משלוח דברי דואר, יכול להיות שאת הצ'קים הוא יקבל מהמאפיה בתוך הסופר. אם זה יהיה כך שבמקום בורקס, תהיה לו חבילה צ'קים, אז יכול להיות - - -

יהיה על הכיפאק...

אז ההתאוששות תהיה יותר מהירה...

כולם ירוויחו, גם האופה של הבורקס ייהנה, אתה אומר: אני כבר שם, יאללה, בוא נפתח צ'ק אחד.

זה, נראה לי, יותר מאפיה מאשר מאפייה.

חבר הכנסת מקלב, באת מלא מרץ, אבל אנחנו חייבים לסיים.

אני סיימתי.

שני משפטים. חברים, התחושה לא טובה. אנחנו נמחזר את הדיון הזה בינואר. עצם העובדה שסוגיית ההון העצמי וההסכם הקיבוצי בכלל לא נגענו בהם במהות, ולפי התשובות, צר לי מאוד, לי כנציג ציבור זה נותן תחושה לא טובה, מין חרטה ברטה. איך אנחנו, ועדת הכלכלה, צריכים להפעיל שיניים? אני שואל את עצמי וזה נותן לי תחושה שאני מיותר כאן בדיון הזה. חבל.

אוקיי. תודה. אני אתייחס למה שאמרת במשפט הסיכום שלי. בבקשה, אדוני.

אני ממלא-מקום המנכ"ל.

היחיד שקבוע בכל הישיבות שלנו. הוא כמעט היחיד שהוא לא פנים חדשות.

חשוב מאוד לממש את תיקון מס' 11 לחוק, והחברה עושה כל שביכולתה לקדם את זה, אבל גם אתה עצמך אמרת שהציבור מצפה לכך שבעקבות התיקון הזה בנק הדואר יוכל לתת פיקדונות ואשראי. הבנק לא יוכל, לא לתת לא פיקדונות ולא אשראי אחרי התיקון הזה. התיקון הזה לא כולל את שני הדברים האלה, וכדאי שנדע את זה מעכשיו ונוריד ציפיות. כדי שהדברים האלה יקרו צריך לתקן את החוק כך שלא ייאסר עלינו לתת - - -

קודם כול בואו ניישם אותו.

לא, התיקון הזה לא מאפשר לבנק הדואר לתת פיקדונות.

הרצל, בסדר גמור. כולה, אנחנו רוצים בשלב הזה שמי שאין לו כסף ללכת לשלם עבור חשמל או בכרטיס אשראי או בהוראת קבע, יוכל לבוא לבנק הדואר לעשות את זה.

המשמעות של העניין שאין לבנק הדואר בעקבות התיקון הזה יכולת באמת להיות בנק חברתי. הוא יוכל לשאת את השם בנק רק אם יתקנו את שני התיקונים האלה שדיברתי עליהם. אנחנו מצפים שהדברים האלה יקרו.

זה נמצא לפתחה של הוועדה? איפה זה נמצא?

חבר'ה. תודה, הרצל. ברשותכם, אני רוצה לסכם. קודם כול, כדי להבהיר את הדברים שאמר הרצל, תיקון מס' 11, מי שקרא אותו, מודע למה שמתחייב פה ולמה הדיווח בכל חצי שנה. נקודת המוצא של מי שהוציא אל הדרך את ההפרדה הזאת וההתחלה של התגלגלות בנק הדואר במתכונתו החדשה, ויגאל רמז על זה, זה כדי לראות לאן הולכים פני הדברים. בואו נגיד את זה כך, לידתו בינתיים או יותר נכון ההיריון קשה ובעייתי, ואנחנו עדיין רחוקים מלדבר במושגים לצערי של מתן אשראי, של פיקדונות. אנחנו לא שם בכלל. אנחנו עדיין מנסים לממש את הבסיס של הבסיס של הבסיס, כמעט חזרה לימים שלאנשים היה כסף בכיס, הכי בסיסי שיש. כל העניין בשלב הזה שבנק הדואר יהיה, אם אני אוכל לעשות פרפרזה ולומר, לפה לכל אותן קבוצות אוכלוסייה בעיקר שלא יודעות להשתמש מול הבנק או לא יכולות להשתמש - - -

- - -

ברשותך, אנחנו כבר בסיכום. אני רוצה לומר את הדברים לסיכום. על-פי ההחלטות אתם אמורים לבוא ולהציג בפנינו בעוד חצי שנה את הדברים. אני מקווה שנקבל מכתב עוד לפני, ובא לציון גואל. אם לא, גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה לבחון שאלה, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבחון מה קורה כשמערכת איננה עומדת בחוקים ובכללים שנקבעו לה.

זה לא המקרה, אדוני, שהיא אינה עומדת. היא עומדת, כי החוק נתן לה אפשרות לדחות. השאלה היא מה קורה אם המערכת לא נערכת בתוך זמן סביר לקיום החוק.

גברתי, אני אומר את זה. אני מבין מה שאדוני המנכ"ל אומר, אני רוצה לבחון את השאלה הזאת במפתח הרחב שלה. הגיע הזמן.

אני מסכים אתך.

הניסוח המדויק של איך זה נקרא בדיוק, האם זה א', או ב', או ג', זה כבר דיון אחר, זה כבר שאלות ניסוחיות, שאני לא מזלזל בהן, כי רק על הניסוח הם יכדררו אותנו. זאת אומרת, מה בדיוק, האם זה בתחום טיפולם או - - -

צריך גם לראות מה המעורבות של רשות החברות בעניין הזה.

נכון. ברשותכם, הגיע הזמן שאנחנו נאתגר את עצמנו, כי יכול להיות מצב שאני אגיד: אני לא רוצה לדון בזה. לא, אל תבוא בעוד חצי שנה, אל תבואו אלי. בסופו של עניין, זה שאנחנו מתחלפים פה והבושה והסומק בלחיינו כל פעם רק מתחלף אצל האחר כשזה מגיע אליו, מעמיד אותנו במבוכה מאוד גדולה. זאת אומרת, אנחנו מתכנסים, באים לכאן, מתיישבים, מביאים אתכם, אוספים אתכם בשביל מצב שאנחנו יודעים שבעוד חצי שנה נמצא את עצמנו באותו מקום, אומרים את אותם דברים, בסוג של דז'ה וו מכוער. אני לא רוצה להיות שם, אני לא מוכן להיות שם. ואם יהיו כאלה שיבקשו ארכות, לא מעניין אותי, שלא יבואו בכלל. אני יודע לעשות להם את הסוג של השיימינג, וזה הכול. יש שלב שצריך לומר "עד פה". ולכן, גברתי, אני לא יודע מה יענו לי ברשות החברות - - -

אולי תאמץ את הצעתו של חבר הכנסת מקלב ותבקש דיווח בעוד שלושה חודשים – דיווח ביניים גם מרשות החברות וגם מהמשרד על ההתקדמות.

כל הרשימה הזאת צריכה להיות - - -

לא, לא לזה אני מכוון, סליחה. אני אומר את הדבר הבא: א', אנחנו נבקש את הדיווח בכתב בעוד שלושה חודשים.

גם מרשות החברות וגם ממנכ"ל המשרד.

נכון. עם זאת, אני מתעקש לנסות לבחון את השאלה הזאת. אני לא יודע להגיד לך בדיוק את הניסוח המדויק, מה קורה עם מצבים שאנחנו נאלצים פעם אחר פעם לקרוא למערכות שאינן עומדות – הרי אם הכול היה בסדר, גברתי היועצת המשפטית, השיחה הזאת לא היתה מתקיימת, ואני מניח שמנכ"ל משרד התקשורת, יש לו הרבה מה לעשות חוץ מלבוא. בכל הכבוד, גם לי ולכולנו יש לנו מה לעשות. הוא לא התנדב לבוא לפה בסופו של עניין. לכן אני מבקש שנמצא את הדרך לאתגר את היועץ המשפטי, שהוא ראש וראשון, הוא היועץ של הממשלה, אם היא לא יודעת לעמוד בכללים שהיא קובעת לעצמה, מה המשמעות של זה מבחינה חוקית. תודה רבה לכם. אולי נתחיל פה משהו חדש לגבי יישום החלטות.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.