הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט באב התשע"ה (04 באוגוסט 2015), שעה 10:00

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

אורי מקלב

מיקי לוי

עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - מנהל מח' מוסכים שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איציק סרור - סגן מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז לוי - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

תהילה ורון - תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה

אנואר חילף - מנהל תחום בכיר יבוא וסחר, משרד הכלכלה

סימה הרשיש - מתמחה לשכה משפטית, משרד הכלכלה

אגם דניאל - מכרזים ואזרחי, משרד הכלכלה

נטליה מירוניצב - מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, ברשות המיסים, משרד האוצר

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה (כלכלי פיסקלי), משרד המשפטים

קרן וול - מתמחה, המשרד להגנת הסביבה

עמנואל ברכפלד - עורך דין, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים

אודי שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

אבנר קז - חבר הנהלה, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

חן לוי - מנהל שיווק, אלון מוטורס

יורם בונן - עו"ד מייצג את כלמוביל, איגוד יבואני הרכב

רון מלכה - מנהל קשת ליס, חברות להשכרת רכב וליסינג

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

יואב ענתבי - סמנכ"ל, ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

רפאל שחוח - נציג חברת יוריס בלגיה בישראל, מתווכים ליבוא רכב

שי שדה - חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח

גדעון רייס - חבר הנהלה, ביתן ספארק, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

יפה חובב - מתמחה, לישכה משפטית, איגוד לשכות המסחר

זאב ש. פרידמן - יועמ"ש, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, יבואני כלי רכב

יורם בונן - עורך דין המייצג את כלמוביל, יבואני כלי רכב

יעל גויסקי - עו"ד, יועצת תקשורת ממשל, איגוד המוסכים

אורית גרין - עו"ד, אוטולוקס

שיר דיין - עו"ד מייצג את כלמוביל, יבואני כלי רכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

שמואל יוסף השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

אורית גרין - מנהלת המחלקה המשפטית, אוטולוקס טיירס ישראל בע"מ, יבואני כלי רכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל איגוד חברות להשכרת רכב

ששון עוזר - ארגון נכים

משה בר - יו"ר עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

דורון יהודה - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל ופורום ארגוני הנכים

משה ביבי - לוביסט (גורן עמיר), בשם איגוד יבואני הרכב

נועה גונן - לוביסטית (גורן עמיר), בשם איגוד יבואני הרכב

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), בשם איגוד חברות הביטוח

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. בינתיים הצטרף אלינו גם המנכ"ל הנמרץ והחותך של משרד התחבורה, מר עוזי יצחקי. אני גם מתכוון לזה. את כל האמת אני אפילו לא אומר כדי לא להביך את האחרים.

מקצת שבחו בפניו.

אמת.

ברשותכם, אנחנו מדברים על הצעת חוק רישוי ושירותים ברכב, התשע"ג-2013. אני רוצה להבהיר את הדברים. הצעת החוק המונחת לפנינו היא הצעת חוק מורכבת, גדולה; במידה רבה יש מי שיאמר – אם לא אחת מגולות הכותרת של משרד התחבורה, של שר התחבורה, של מנכ"ל משרד התחבורה – תקן אותי אם אני טועה. יש כאן ניסיון לתכלל מערכות רבות, גופים רבים. זה לא חוק שמניחים אותו כל יום, בוודאי לא כהצעת חוק פרטית, אלא ממשלה שיש לה היכולות והכוח – ובוודאי משרד כמו משרד התחבורה – להוביל סוג כזה של חקיקה.

מצאתי לנכון בגלל חשיבות העניין להתחיל להניע את התהליך עוד לפני תחילת מושב החורף מתוך רצון לשים אלומת אור לנושא שאני מחשיב ורוצה לקדם, ואני מאמין שגם חברי לוועדה מאוד מחשיבים ורוצים לקדם. כמובן, במקום שהוועדה תמצא לנכון שצריך להעיר, להאיר, לתקן, להוסיף, לגרוע – אנחנו כמובן נעשה זאת בשום שכל ובשמיעת כל הגורמים. רק שיהיה ברור – אני כבר מקבל פניות מכל הגורמים ומכל הגופים. זה בסדר. אנחנו נקשיב כל עוד הדברים ענייניים ובאים לקדם. מי שיימצא נפגע יצטרך להסביר למה הוא מוצא את עצמו נפגע מחקיקה כזאת שהיא חקיקה – לפחות כמו שאני מכיר את הדברים, ובמקרה או שלא במקרה עסקתי בעניין הזה עוד לפני החוק. יש פה כמה וכמה עניינים שבקדנציות קודמות הובטח שיהיו חלק מהחקיקה. אלה דברים שכבר ראיתי ועסקתי בהם בעבר.

הוועדה תשמע היום הערות כלליות להצעת החוק. אני מניח שהחוק יוצג על-ידי כבוד מנכ"ל המשרד. תהיינה התייחסויות עד כמה שניתן יהיה להתייחס. בכוונתי לקרוא ולו סעיף אחד מהחוק כדי להניע ולהיכנס לתהליך כדי שנמשיך במקום שבו נוכל להתקדם.

כל מי שיש לו הערה, הארה, שלא הספיק או שלא יספיק לומר אותה, אנחנו מצפים שההערות יועברו למזכירות הוועדה. אני מזהיר – התייחסויות שתהיינה מעבר לשני עמודים – אני אומר את זה בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים – מהעמוד השלישי אני לא אקרא. אני מתחייב לעשות את זה. אני אומר את זה באופן הכי ברור. אני מתחייב לקרוא שני עמודים, ומהעמוד השלישי אני לא אקרא. צריך להתחשב בנו כי כל היום אנחנו או קוראים או נפגשים. לעיתים גם צריך לעבוד או לקדם עניינים כאלה ואחרים, חשובים ככל שיהיו.

הדיון יהיה עד השעה 15:30. שעתיים זה מספיק זמן. ברשותכם, נתחיל. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

שלום לכולם. אני אומר כמה מילים כי כמעט כל הנוכחים בחדר מכירים את הדברים. זה יותר לחברי הוועדה הנכבדה וליושב-ראש. מה זה בעצם חוק שירותים לרכב? לחוק יש שתי מטרות עיקריות: א', להסדיר בחקיקה את כל הנושאים שהיו בתוך צווי פיקוח וצווי חירום והרבה מאוד דברים שכבר עברו מן העולם; וכן להסדיר את הנושאים הכלולים: ייבוא רכב, מתן שירותי תחזוקה, מוצרי תעבורה – חלקי חילוף, מה שנקרא – הסחר בהם, מוסכים ומפעלים לרכב, שמאים, ציוד מכני הנדסי.

יש משהו שלא הכנסתם פה?

הכנסנו הכול. זה גם היה בתיאום עם משרד המשפטים ועם ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון שפועלת לבטל צווי חירום וצווים שכבר הרבה שנים אינם רלוונטיים. המטרה השנייה של החוק היא לשלב הרבה מאוד נושאים של תחרותיות, של פתיחת הענף, של ביטול תקנים ייחודיים למדינת ישראל. זה כתוצאה מהוועדה הציבורית של פרופ' ירון זליכה ולאחר מכן צוות בין-משרדי בראשותי עוד בכובעי כסמנכ"ל שגיבש את כל הנושאים.

חשוב לציין, חברי הכנסת הנכבדים, אחרי רכישת דירה שכולם מדברים עליה היום, כלי רכב הוא המוצר השני בחשיבותו לציבור הישראלי נכון לעכשיו, ואני אומר את זה בצער רב. זה הולך להשתנות בשנים הקרובות, אבל התלות בכלי הרכב הפרטי היא עדיין גבוהה מאוד במדינת ישראל. לתחבורה הציבורית יש עוד הרבה להשתפר. אנחנו עושים המון. לפני שעה פרסמנו בשורה לציבור של רפורמה מאוד משמעותית בתעריפים, לפי סיכום שלנו עם האוצר מאמש שייכנס לתקציב המדינה. זאת רפורמה מאוד משמעותית של המטרופולינים – איחוד של קווי אוטובוס בנסיעה אחת משולבת עם רכבת. עלותה מאות מיליונים לתקציב המדינה, וזה רק מראה על המדיניות. אבל עד שנשפר את התחבורה הציבורית, נעשה אותה נגישה, אמינה, יעילה וזולה כמו באירופה ששם אנחנו רוצים להיות – עדיין הציבור הישראלי נדרש לכלי הרכב. רואים את זה גם בנתונים. ב-2014 נמסרו כמאתיים ארבעים אלף כלי רכב חדשים במדינת ישראל; ב-2015, אם נמשיך בקצב הזה אנחנו גם נשבור את השיא של השנה הקודמת.

כמה נתונים כלליים על ענף הרכב: גיל הרכב הממוצע במדינת ישראל – 6.9. זה טוב לעומת אירופה.

אפשר מילה כדי לכוון? כי בסוף אני לא רוצה שנתחיל לצלול לתוך הנתונים. מה שחשוב לי ולחברי בוועדה הוא שנשתכנע יותר מכול שהרפורמה הזאת שהיא פעם ב-, בשורה התחתונה בנקודות החיכוך עם האזרח משנה את המצב. דהיינו – מחיר, טיפול, איכות – כל אותם פרמטרים שבסופו של עניין הרפורמה הזאת מתהדרת – ולא במירכאות כפולות – לתת מענה ולעשות את השינוי הגדול.

אז אני אענה בדיוק על הנקודות האלה. הרפורמה הנוכחית כפי שבאה לידי ביטוי בחוק שירותים לרכב נותנת מענה מלא לכשלים העיקריים בענף הרכב. זה לא כשלים שאני המצאתי אותם, זה הממונה על ההגבלים העסקיים העלה את זה, ועדות ציבוריות, משרד האוצר, דוחות של משרד האוצר. קודם כול זאת ריכוזיות גבוהה בקרב יבואני הרכב. אנחנו רוצים להכניס יותר שחקנים למגרש הזה. ככל שנכניס שחקנים נוספים המחירים ירדו, התחרות תעלה, וזאת תוך שמירה על כל הכללים והבטיחות.

עניין של בעיות של תחרותיות בכלי רכב חדשים – כמו שאמרתי הרפורמה הזאת תיתן מענה. הקשר בין יבואני הרכב למוסכים – וכמו שאתם יודעים היום עלות של תיקון רכב במוסך היא לא פשוטה. אם מדברים על יוקר מחיה – זה גם טיפול במוסכים. אם אמרנו שלא יכולים לעזוב את הרכב הפרטי מאילוצים שונים, ואין כמעט ברירה, אז העלות גם של הדלק וגם של הטיפולים גבוהה מאוד. חלקי חילוף – רואים את זה במיוחד בשבועות האחרונים כשנפתח השוק במספר פרמטרים וגם לייבוא אישי. יש הקלות והסרת חסמים בעניין הזה כי מדינת ישראל היא לא מדינה יצרנית רכב, ואנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. אנחנו רואים פערים גדולים מאוד בין המחירים שהציבור יכול לקבל - -

מיקי ודוד, נראה לי שנוח לכם זה עם זה.

אני באתי בשביל נושא אחד.

אני מתקנא בחברות ביניכם.

למה לא?

אני אומר באהבה.

כשהמנכ"ל ידבר על מוסכים אנחנו נבקש את רשות הדיבור.

יפה. גם אני רוצה להגיע למוסכים.

אתה רואה? קלעתי לדעת חכמים.

אז אם כבר ציינתם את העניין של מוסכים זה קשור גם לעלות של המוסכים ולחלקי החילוף. היום העניין הזה נשלט בצורה מאוד מרוכזת. כשאנחנו מגיעים למוסך לא מציגים בפנינו את האפשרויות לגבי חלקי חילוף תחליפיים חדשים, מקורי או לא מקורי או משומש יכולים לתת לנו. אנחנו כולנו כציבור בעלי הרכבים במדינת ישראל שבויים בידי יבואני הרכב ובידי בעלי המוסכים.

זה קשור גם לחברות הביטוח?

זה גם קשור לחברות הביטוח, בהחלט.

אז אני שואל, האם זה נותן מענה מול חברות הביטוח?

כן, גם אמור לתת מענה. גם אנחנו משרד התחבורה, יש לנו פה בעיה, אני מודה. חלק מהחוק הזה הוא גם כדי להגמיש הרבה דברים אצלנו. יש לנו חסמי תקינה, ויש לנו המצאות של בדיקות כאלה ואחרות; וחלק מהחוק הזה זה גם לאפשר לנו בחוק להיות יותר גמישים ויותר פתוחים, ולהוריד את העלויות ואת יוקר המחיה במדינת ישראל.

הגשנו את הצעת החוק. הצעת החוק נדונה בכנסת הקודמת. אני רוצה לציין את הנהלת הוועדה שהשקיעה הרבה מאוד זמן בניסוחים, בזמן, בישיבות, בהעברת טיוטות. הרבה מאוד פעילות הושקעה פה. כמעט כל מאתיים הסעיפים נדונו ואושרו. אני לא אומר לא לפתוח לדיון דברים – אנחנו נתמודד איתם בצורה טובה ומקצועית, אבל צריך לקחת בחשבון שנעשתה פה עבודה מקצועית מרובה עם מאות ואלפי שעות. אני לא מגזים ולא מפריז בדבר הזה. יעידו על כך האנשים שיושבים פה לצדי. אני מציע לבוא לטובת עם ישראל. אם רוצים שעל שם הוועדה הזאת יהיה חקוק חוק שירותים לרכב אפשר לעשות את זה בזמן קצר, מהיר ויעיל, כי מרב הסעיפים נדונו בנוסחים הקטנים ביותר, ואושרו.

תודה, אדוני המנכ"ל. אני רק יכול להתחייב לך שאנחנו נעשה את זה הכי טוב והכי מהיר בלו"ז שלנו. אני מכיר את העניין הזה, רק בסופו של עניין אנחנו לא יכולים לגרום לאלה שהיו חברים בוועדה לבוא ולהצביע. אם אפשר היה להחזיר אותם היה בסדר.

בכל זאת היו דיונים קרוב ל- - - לא נתחיל הכול מאפס.

אפשר להגיד, בואו נצביע, כבר היו דיונים במשרד התחבורה.

לא רלוונטי. בכנסת היו דיונים בוועדת הכלכלה הקודמת.

זה לא רלוונטי.

אי אפשר להתעלם מזה.

דוד, בחברות, אני מציע לכולם לנהוג כך – לעשות את עבודתנו הכי טוב, הכי מהיר.

איך הדיונים היו בפעם שעברה?

זה לא - -

למה לא? אני רוצה לדעת.

אני אסביר לך למה זה לא רלוונטי. הוועדה הקודמת לא פה. בסופו של דבר - -

אני אסביר מה הרלוונטיות - -

מאה אחוז. בסופו של עניין, עוד לפני הכול אני זה שצריך - -

אני מבין מה אתה מדבר. אני מבין את העניין, מבין את הרציונל. יחד עם זאת אנחנו יכולים לקחת את כל החומר הקודם, לעבור על הפרוטוקולים. לא צריכים לשמוע שוב את כל הציבור פעם שנייה ופעם שלישית ופעם רביעית. לשבת בינינו, ומה שלא נהיר לנו לעשות על זה דיון. אחרת לא נתחיל לשבת כאן עוד מאה שעות על העניין כשאנחנו יכולים בחמש-שש שעות לקרוא את החומר ולעשות דיון עם אנשי המקצוע יחד עם חברי הכנסת הקיימים. אם מה שלא ברור נביא את האנשים, אין שום בעיה.

דוד, למרות זאת אני אומר את זה כמו שאני לא מייעץ לך לקרוא את הפרוטוקולים של הדיונים הקודמים בחקיקה או בכל מיני נושאים אני אומר את זה כך כדי שנעשה את זה בצורה שכל מי שצופה בנו יידע שעשינו את עבודתנו נאמנה. אנחנו נעשה את הדברים הכי טוב, הכי מהיר שאפשר, הכי ענייני שאפשר. לא כל יום מתקבלת רפורמה כזאת. אני לא רוצה להגיד שאני מקווה שהממשלה לא תיפול לפני כן, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ שהדיון ייעשה הכי טוב. אתה יודע, אדוני המנכ"ל, שכשהעלינו הנהלת הוועדה ואנוכי את העניין על סדר היום הפתענו אתכם. זה לא היה מתוכנן לבוא בפגרה.

לדעתי, מהדקה שנבחרה ועדת כלכלה עוזי היה בטוח שתשים את זה על סדר היום.

לא, אבל בפגרה בדרך כלל - -

היה דין רציפות.

לא משנה, אבל אנחנו מקדמים את העניין הזה. דוד, אמרתי כשלא היית שהצעת החוק הזאת היא גולת כותרת, ואנחנו מתייחסים אליה כך, ויש לנו רצון לקדם אותה. מיקי, רצית להתייחס לפני שנפתח את הדיון?

אני לא משוכנע במה שאני רוצה להעלות, אבל אני רוצה לנצל את נוכחותו של המנכ"ל וגם כשאתה מוביל את החוק החשוב הזה. יש תופעה שאני מנסה להילחם בה כבר כמה שנים גם בכובע הקודם שלי: כלי רכב שמקבלים אובדן להלכה, לא טוטל-לוס. באים סוחרים בדרך כלל מהצד הפלסטיני – אני לא מתבייש להגיד את זה – קונים אותם. וראה זה פלא – באותו לילה נגנב במדינת ישראל אותו סוג של כלי רכב. כלי הרכב הזה עשה דרכו אל מעבר לקו הירוק, תוקן במוסך לא מוסך, שהוא לא מורשה; חלק מהחלקים פורקו והורכבו על אותו רכב. הרכב לא נבדק פיזית אחר כך אם הוא בטיחותי; והנה, כלי רכב רוצחים עולים על כבישי מדינת ישראל. לעיתים מחליפים רק את הצד החיצוני, את הדלתות, את הכנפיים, את השמשות – כל מה שעליו. אבל כל מערכת כריות האוויר – מצאנו כלי רכב שלא היו להם כריות אוויר בכלל כי בזמן המכירה לא רואים שזה חסר. אני מנסה להילחם בזה שנה וחצי. אולי תגיד לי ותיתנו לי פתרון לעניין הזה. נגנבים מאות כלי רכב, מאות כלי רכב שהם רוצחים עולים על כבישי מדינת ישראל. יכול להיות שהפתרון הוא קל ברגע שיש אובדן להלכה. אני מבין שחברות הביטוח מפסידות כסף אם יהיה רשום "אובדן להלכה" ברישיון הרכב. נכון, זה יוריד את המחיר שלו. לכן אותה חברת ביטוח שלקחה את זה מאותו בעל רכב ופיצתה אותו לא מעוניינת שזה יירשם ברישיון הרכב, להבדיל מטוטל-לוס שזה נרשם. והנה לך – את הדרך שתיארתי לך, אדוני, עושה הרכב לרשות הפלסטינית. באותו לילה נגנב כלי רכב במדינת ישראל. הנזק הכלכלי ואחר כך התשלום שלנו בחיי אדם ובפצועים בבתי חולים הוא אדיר.

תודה, מיקי. אני רק רוצה לומר לך – אתה כבר נסעת לרשות הפלסטינית. בתוך תחומי הקו הירוק המוגדר – זה נושא שעסקתי בו, וזה הנושא שהפגיש אותי לראשונה עם משרד התחבורה. כל סיפור האובדן להלכה והשאלות הנובעות מכך כמו מוסכים לא מורשים – לא צריך להדרים או להצפין מסביבנו. כבר אי אפשר להגיד שזה רק ביישובים ערביים – היום זאת נחלה הרבה יותר רחבה. דוד, אתה רוצה להתייחס?

לא. אם אתה רוצה להתחיל את החוק נתחיל.

אוקיי. נתחיל את הדיון. מי מבקש לדבר? יש לי בקשה: שם, שם משפחה ותפקיד לפרוטוקול.

אני מאיגוד חברות הביטוח. רק רציתי להתייחס לדבריו של מיקי. בתור חברות ביטוח הדבר שחשוב לנו הוא הבטיחות של הנהגים ושל הרוכבים. אנחנו לא רוצים שרכב שתוקן בדרכים לא דרכים יעלה על הכביש. האינטרס הציבורי גם חשוב לנו.

השאלה הנשאלת היא, האם שמאי הבית שלך מוכן לדווח למשרד התחבורה שיהיה רשום ברישיון הנהיגה שהיה אובדן להלכה?

היה הסדר של בג"ץ מ-96' ומ-2002, והמפקח על הביטוח קבע הסדר שמאים עם שמאי חו"ל.

זה לא על אובדן להלכה, זה היה לשמאי חוץ.

בסדר, אבל יש איזשהו מנגנון.

לא קשור בכלל.

חוה, תשובה קצרה.

הבעיה מוכרת. ב-2014 תוקנו תקנות התעבורה. הטילו חובה על שמאי הרכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי בתאונה לדווח לרשות הרישוי. זה כבר נרשם אצלנו כשיש נזק בטיחותי. יש אחר כך גם הודעה על התיקון. זאת אומרת הדבר הזה של נזקים בטיחותיים שהם פחות מטוטל-לוס כבר מ-2014 מתועדים במרשם כלי הרכב. זאת בעיה שהייתה, ואנחנו מקווים שמכבדים את התקנות.

אולי זה בחברות הביטוח ולא אצל הליסינג. יש לך נתונים?

תודה לך. עורך דין זאב פרידמן, המועצה הישראלית לצרכנות. אחריו רונן לוי ולאחר מכן שי שדה.

אדוני היושב-ראש, התייחסות קצרה לסוגיה שהעלה חבר הכנסת מיקי לוי. אני רק אומר שההסדר שנכנס הוא חלקי. הוא באמת פותר את הבעיה. כאשר שמאי או מנהל מקצועי בודק את הרכב אז הוא חייב בדיווח. אנחנו לא בטוחים שבכל ציי הרכב זאת הפרוצדורה שבה נבדקים, כמו למשל בחברות הליסינג לא בהכרח מי שיבדוק את הרכב יהיה שמאי ולא בהכרח יגיע הדיווח באותה דרך.

אז מה אתה מציע?

צריך להשלים את אותן תקנות שיחולו לגבי הבודק.

באופן כללי מכיוון שיש כאן חברי כנסת שהחוק הזה אולי חדש להם במבנה שלו. אז חוק רישוי שירותי רכב מתייחס לשירותי הרכב. הוא מתייחס ליבואני הרכב, מתייחס למוסכים, מתייחס ליבואנים, מתייחס לתחרות, למונחים כלכליים מאוד רציניים וחשובים. אבל צריכים לזכור מה המטרה של כל אותו תהליך; התהליך הוא כדי שהצרכנים במדינת ישראל יוכלו לקבל את הרכבים, את חלקי החילוף, את התיקון באופן הבטוח ביותר והזול ביותר. אני מציע שכל אחד ירשום לעצמו את זה וירטואלית מול העיניים כאשר אנחנו באים לדון בסוגיות השונות משום שזאת התכלית. בשל כל אותם אינטרסים מנוגדים שעולים כאן לדיון כל הזמן זאת התכלית, לפעמים נשכחת המטרה.

אני רוצה להציע, ברשותכם, הצעה. אם נלך כך אז באמת עוד שבעים שנה לא נסיים את החוק. אני נותן לכם את זכות הדיבור כדי שתתחילו להתייחס לדברים, לא לתת לי הצהרות. לפני שאנחנו צוללים פנימה כל אחד סביב השולחן הזה יכול להגיד אם הוא בעד או נגד או מבקש תיקון. אז אם אני נותן לכם את הזכות הזאת אז קחו אותה. אל תמריאו לי לגבהים שאני מאבד חמצן. אני רוצה שתהיה התייחסות כדי שנוכל להתקדם. אנחנו לא ניתן כל פעם לחזור מחדש.

מזה חששתי.

הם לא צריכים לקרוא, הם היו.

בבקשה, רונן.

אני יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. רק תשובה קטנה לחוה: אם הרכב מוגדר אובדן להלכה הוא לא נרשם. הוא לא כלול במה שאת אמרת.

אם יש נזק בטיחותי. נזק בטיחותי יכול להיות גם בשיעור נמוך.

אף אחד לא יודע אם נזק בטיחותי מוגדר כאובדן להלכה.

לא, לא - - -

אם יודעים אין בעיה. הוא טוען שלא יודעים.

אני מ"שלמה סיקסט". אובדן להלכה הוא אובדן להלכה. חבר הכנסת העלה את נושא הבטיחות שהוא הנושא העיקרי. אם הרכב הוא בטיחותי, גם אם הוא אובדן להלכה – אובדן להלכה לא חייב להיות - -

אני בזכות דיבור.

לא הפרעתי לו ולא הפרעתי לך.

אבל אני בזכות דיבור.

אני אתן לך אחר-כך. רונן, בבקשה.

באופן כללי החוק הזה הגיע מתוקף ועדת זליכה. השר החליט שהוא פותח את התחרות – גם תחרות וגם עליו לשנות את הסמיכות של עצמו. על זה בעצם מתבסס החוק. ואז ועדת זליכה המליצה חמישים וארבע המלצות, וכשהגענו לכאן התחלנו לדון על החוק. החוק הזה עבר דיאטה רצינית ממה שהמליץ זליכה. זאת אומרת כל נושא המוסכים הפירטיים שהיה אמור להיות בוועדת זליכה ירד לגמרי; כל מה שקשור להסדרי ביטוח עם שמאים והסדרי ביטוח עם מוסכים שהמליץ עליהם זליכה גם ירד לגמרי בהצעת החוק עצמה. פתיחת התחרות בין מוסכים – ועדת זליכה המליצה, ואחר כך גם ועדת היישום המליצה שיהיה רק מוסך אחד ליבואן רכב. הדבר הזה מוסמס כאן בתהליך הוועדה, ואנחנו רוצים שהדברים האלה יחזרו. כל הדברים האלה – אנחנו רוצים זכות מחדש לפתוח אותם.

כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים – בוודאי. כיוון שאני הנחתי את הצעת החוק בעניין המוסכים הפירטיים אני רוצה להזכיר שנאמר לי בצורה ברורה וחד-משמעית שנושא המוסכים הפירטיים יהיה חלק בלתי נפרד מהחקיקה הזאת. אז אני רוצה אחד מהשניים: או שמוצאים את הדרך לשלב את זה או לא; או שתאפשרו לנו, חברי הכנסת, להניח במקביל את ההצעה המתוקנת. בכל מקרה אני לא אעכב את החוק בגלל התהליכים האלה. אנחנו נעשה את כל הניסיונות, אבל דבר אחד ברור: אם לא יינתן מענה אנחנו נניח את ההצעה. ואני לא רק אניח אותה, אני גם אתבע שהמשרד והשר העומד בראשו יחד עם המנכ"ל, יתמכו בנו בתיקון הזה. רונן הציג מה מפריע לו, ומה מטריד אותו, וכמובן, כשנגיע לדיונים גופא אז כל אחד יוכל לומר.

בבקשה, גברתי.

אני עורכת הדין הר-אבן מאיגוד המוסכים.

רגע, סליחה.

אני אשלים את הדברים של מר לוי.

אוקיי.

מעבר לעניינים העקרוניים שהוא העלה – החוק הזה מרוב שהוא ארוך ומסורבל בסופו של דבר הוא מגלם תוספת רגולציה ולא הפחתת רגולציה. אני יכולה להפנות פה למיליוני תת-סעיפים ועוד תקנות ועוד. אני אתן רק דוגמה שאם מוסך היום לא נדרש לרישיון סחר, לפי החוק הזה הוא כן נדרש לרישיון סחר. בעצם אנחנו לא מגלמים פה הפחתת בירוקרטיה אלא ריבויה.

גברתי, קודם כול תודה. רגולציה זה כמו בירוקרטיה. אני אסביר למה אני מתכוון: לא כל בירוקרטיה היא רעה. זה לא כמו שכל עסקן הוא פוליטיקאי רע; זה לא כמו שכל רגולציה היא דבר רע. נכון שערבבנו ועשינו מזה תערובת שלמה של בירוקרטיה ורגולציה. יש בירוקרטיה, יש תהליכים שאתה צריך לעבור אותם, אין מה לעשות. רגולציה היא חלק בלתי נפרד. זה לא שאני אומר שמה שאת אומרת לא נכון, אבל אני אומר שלא כל תוספת בירוקרטיה היא רעה כמו שלא כל תוספת רגולציה היא הרע. יש נושאים אחרים לא בשולחן הזה, שאני נאבק על רגולציה כי א', ב', ג', ד'. השורה התחתונה מנקודת המבט שלי היא טובת הצרכן בלי חס וחלילה לפגוע בעוסק וביצרן. אני יודע שהדבר הכי טוב זה לזרוק אש ולהגיד, עוד רגולציה. יש מקומות שאנחנו נאבקים מול המדינה לעשות רגולציה. נוח למדינה לא לעשות רגולציה, והנושא הזה עולה כל הזמן. למשל, נושא שהיה פצצת אטום פה – נושא הגז. זה לב לבו של העניין, שמערבבים בין בירוקרטיה לרגולציה. אז אני אומר את זה לא, חלילה, מהמקום הזה, אלא הרמת לי להנחתה.

שי שדה, בבקשה.

אני מבטיח שזה יהיה קצר. אני מלשכת סוכני הביטוח בישראל. בחוק נכתב שתהיה ועדה מייעצת לשר בכל נושא החוק הזה. אנחנו מבקשים - -

אין ועדה מייעצת כללית בהצעת החוק. יש מועצות יועצות לתחומים מסוימים, לענפים מסוימים שמוסדרים בהצעת החוק.

במועצות שרשומות שם לא נרשם לשכת סוכני הביטוח בישראל, ומכיוון שאנחנו בתחום הרכב מייצגים ציבור רחב מאוד של אזרחים, אנחנו מבקשים שנהיה חלק מהוועדה הזאת.

סוכני הביטוח? ומה עם חברות הביטוח?

הרי כולם קשורים לעניין הזה. אז אולי ניתן לכם לכתוב את החוק ותעבירו אותו.

בסדר, דוד, אל תבהיל אותו.

למה לא?

בסך-הכול הוא מנסה להגיד. אני אגן על שי שדה בכל הכוח, הוא סוכן ביטוח.

אני גם מגן עליו, אין לי בעיה. אבל אתם יושבים פה, שומעים אתכם – אני רוצה ייעוץ.

בהקשר הזה אני שואל – הרי לכל אחד יש נגיעה בכל דבר. חברות הביטוח הן חלק מהוועדה המייעצת הזאת?

יש כמה מועצות מייעצות.

נגיע לזה ונראה.

כבוד המנכ"ל, התייעצתם עם אנשים?

עם כולם. בכל פרק היה שימוע, היו פגישות, תיאום.

הייתה התייעצות. מה שחשוב זה כאן. אם אתה צודק נתקן את ההצעה.

יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה לברך אותך ואת חברי הוועדה החדשים, וכמובן, את מנכ"ל משרד התחבורה שממשיך בתפקידו, לשמחתנו. יש בחוק כמה נושאים שלדעתי צריך לדון בהם מחדש. הנושא הראשון זה החובות המוטלות על יבואן ישיר. במהלך הדיונים בחוק הטילו על יבואנים חובות שאין באפשרותם לעמוד בזה. היום בהסתכלות לאחור ובדיקה מחודשת של כל החובות אין באפשרותם לעמוד בזה, ומראש הם הופכים להיות עבריינים מעצם פרסום החוק.

לא הבנתי. על מי הטילו? על יבואני הרכב?

על יבואני הרכב הישירים. זה סעיפים 35, 40א, 41א(1) וסעיף 42א.

בסעיף 43 יש לקונה בטיחותית חמורה מאוד. הסעיף הזה מדבר - -

אתה לא הקשבת למה שאני אמרתי.

אולי לא הבנתי. הקשבתי.

אז אני אשם. סליחה. אני מבקש לא לצלול לתוך החוק.

אני לא צולל.

אתה כן. סעיף זה לצלול.

עוד לא הגענו לסעיף הזה.

תגיד, יש לנו בעיה בהקשר זה וזה – כמו שעשה דורון. אתה מציב את האדנים שעליהם אתה רוצה אחר כך לעסוק לכשנגיע לסעיפים 41, 42, 43.

הבנתי. אז אני אשמיט את הסעיף.

נושא מידע לעניין דגמי רכב שהובאו לישראל – הכוונה היא לא דרך היבואנים הישירים. אני מתכוון למידע שיועבר ליצרן ולא על-ידינו. יש פה בעיה חמורה.

אוקיי, נגיע לזה, נתעסק עם זה. נושא שני.

הטווח הוא שנה - -

נושא שני. אנחנו לא יכולים לענות לך.

זה נושא שני. נושא שלישי שהוא חסם זה הגדרת יצרן במדינת חוץ. ההגדרה פה לא טובה. נושא נוסף שיש אתו בעיה זה הגדרת מוצר תעבורה מקורי. ההגדרה לא נכונה. אלה הנושאים.

אוקיי, אז אני כבר מבקש ממך ומרונן ומכל מי שירצה להתייחס כמו שאמרתי בפתיחת דברי: אם כולנו רוצים שהדברים יתקדמו, וקולכם יישמע בצורה מאוד משמעותית ומקצועית, אנא העבירו לנו כדי שנוכל מבעוד מועד להעביר את השאלות שלכם להתייחסות המשרד. גם המשרד יבוא מוכן, וגם אנחנו נדע לעמוד על השאלות שאתם מבקשים להעלות, רונן, מבעוד מועד.

גם הפוך. כי בפעם שעברה זה היה יומיים לפני הדיונים, והיינו מקבלים פתאום שינויים. לא היה לנו מספיק זמן להגיב.

זה לא הוגן להגיד דבר כזה, ותעיד מנהלת הוועדה. זה לא הוגן להגיד דבר כזה. ישבנו איתכם, ראיתם את הדברים. זה לא הוגן להגיד דבר כזה. זה ממש לא הוגן.

עוזי, נראה לי שנעלבת.

זה ממש לא הוגן. 24 שעות שומעים אתכם, ואתה יודע את זה.

כמה זמן היה שקיבלנו את החוק?

תסלח לי, רונן, אני מתנצל, זאת בעיה שלי, לא של עוזי. גם אתה, אדוני המנכ"ל, מחר יזיל דמעה. אתה כל הזמן נעלב לי פה. לא מתאים לך אחרי שאמרתי שאתה חזק וגיבור וגדול.

מה שאני מנסה לומר לכם: בכיינות – לא פה.

- - -

רונן, זה לא מוסיף נקודות אחר כך בגזר הדין. אני מנסה לומר לכם את הדבר הבא. כולם כבר פנו אלי כאילו החוק עמד להסתיים היום. אז אני מבקש, חוזר ואומר לכם – אל תבלבלו את המוח. שכל אחד יעשה את העבודה שלו, ולא ימצא לעצמו סיפורים להתכתש. אנא, תכינו את הדברים כמו שצריך – תהיה התייחסות כמו שצריך. מי שיבלבל לי את המוח אנחנו נזרוק אותו מפה. זה הכול. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אתם מכירים אותי. עם חלק ניכר מהאנשים – גם מולך – עבדתי יותר מפעם אחת. אתה יודע איך אני אוהב לעבוד. אני אוהב את הדברים מסודרים, מתוקתקים וקצרים. מה שאתה לא מבין אל תזרוק עלי. בדרך כלל זאת ניירת שאני צריך להיות ספרן בה. תקתקו את הדברים, שימו אותם כמו שצריך – יטופל כמו שצריך.

בבקשה, רון מלכה, מנהל "קשת ליס". ביקשת גם להיפגש אתי.

כן, אבל אתה רואה, אנחנו נפגשים. אני רוצה להגיד כמה מילים בהמשך למה שאמרת. המטרה שלי בישיבה פה בוועדה וגם בכנסת הקודמת במשך ישיבות רבות הייתה לוודא שיהיה ניתן בסופו של דבר לקיים ייבוא מקביל במדינת ישראל. אנחנו יכולים לעשות חוק שאפשר יהיה לעשות בו ייבוא מקביל, והוא יכול להישאר אות מתה. ידידי יקי אנוך – אם נלך ונעשה מה שהוא מבקש לא יהיה ייבוא מקביל במדינת ישראל. אני לא מדבר על לעבור על החוק, ואני לא מדבר לעשות דברים שהם לא בטיחותיים, ואני לא אומר לא לשלם מסים שלא כחוק. היה לנו דיון גדול בנושא של ייבוא אישי בוועדה הקודמת, ואמרתי שאם לא מצליחים לעמוד בזה אז לא יהיה ייבוא אישי. אבל יש חוק וצריך לעמוד בו. אם אנחנו רוצים שבמדינה הזאת אפשר יהיה לייצר תחרות ליבואנים הישירים הם צריכים הגנת ינוקא. הגנת הינוקא שאנחנו קיבלנו בוועדה הקודמת הייתה סבירה, אם כי לטעמי לא מספקת. אבל אני לא בא לבכות. אני אומר – הייתה סבירה, אני מסוגל לחיות איתה. אם עכשיו נפתח הכול מחדש – ומן הסתם זה מה שהולך לקרות – ואנחנו לא נקבל הגנת הינוקא, בנושאים החשובים לייבוא מקביל לא יהיה יבוא מקביל.

ברשותך, רון, אני רוצה לומר את הדבר הבא. אני חושב שאני מדבר עברית פשוטה, תקנית וגם מדוברת. כל העניין הזה צריך לגרום לך שתהיה הוזלה ניכרת או יכולת של תחרות אמתית – אני אומר את זה לאורך כל המסלול שנוגע בכל דבר ודבר הקשור לרכב – זאת הכוונה, זה התכלול של החוק – ייבוא מקביל. אם אנחנו לא יודעים לגרום לכך שייבוא מקביל יגרום להגדלת התחרות שגם איננה בהכרח מורידה מחירים – גם ראינו הסתדרויות. לכן אני אומר את הדברים האלה כדי שהם יהיו מונחים כאן. יש לנו רצון כן וכוונה, ולכן גם אני לקחתי את עצמי להוביל את החוק בכל הכוח. זה בא ממקום שאזרחי מדינת ישראל, בוודאי בימים האלה, מצפים שתצא בשורה בכל הנוגע למחירי הרכב על כל המרכיבים שלהם. רכב הוא לא רק "נכנסת ונהגת". יש פה סדרה ארוכה ושלמה של נושאים, ויש לזה עניינים בטיחותיים, יש לזה עניינים צרכניים – יש לזה סדרה ארוכה. ועוד לא נגענו לעניין הנכים והמוגבלים שנדרשים לעניין הזה, ויש להם מה לומר בתהליך הזה, ותכף נגיע לעניין הזה. לכן אני אומר, רון, לא צריך כל פעם להחרות כאילו הגיעה קבוצה חדשה שהיא חבורה של לא יודע מה. הבנו. נקודות האיזון ברורות.

דורון יהודה, בבקשה.

אני מנכ"ל ארגון נכי הפוליו ופורום ארגוני הנכים. אני מברך על הישיבה הזאת ועל הרצון לבוא ולתקן וליצור מצב שנוכל גם לעשות ייבוא מקביל. הייבוא המקביל חשוב מאוד לנו, ציבור הנכים, משום שבדרך כלל החברות הישירות מביאות לנו רכבים שאינם תואמים את המצב של הנכים. מביאות לנו רכב משא במקום רכב לנוסעים. למה? כי זה יותר זול. זה גורם לנו לשבירה של הגב. כאשר אני מביא רכב בייבוא מקביל אני מביא רכב לנוסעים שהוא נוח בכביש שהנכה יכול לנסוע אתו, והוא עולה אולי פחות ממה שאני קונה פה בארץ. אבל אז החברות הישירות באות עם המוסכים ואומרות, אנחנו לא ניתן לכם שירות לאוטו אם תביאו אוטו כזה. אני רוצה שנתקן את זה.

כשנגיע לזה נתייחס. אתה מעלה נקודה חשובה. חבר הכנסת דוד ביטן, מה שאמרת לגבי ענייני המכס – זה בכל זאת לא מכס ברשות הפלסטינית. יש פה נציגים, יש פה מדינה, יש פה שר אוצר. אני מניח גם שהחוק הזה, לפחות כמו שאני מכיר את שר התחבורה ואת מנכ"ל משרדו, תכללו את הדברים לפני כן.

היום יש ייבוא אישי מחו"ל, והמכס עושה הרבה מאוד בעיות עד כדי כך שאי אפשר לייבא. אם זאת התוצאה של העניין אז מה זה משנה?

זה נכון מה שאתה אומר.

בגלל שחלק מהמייבאים עוברים על החוק בכך שהם מקטינים את המחיר של הרכב או מכניסים כל מיני תוספות במחיר הישן המכס עושה בעיות לכולם. לא יעלה על הדעת דבר כזה.

כבר נאמר: "האחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף"; כי בסך הכול המסה הקריטית היא תמיד קבוצה של אנשים ישרי דרך, ואי אפשר על כל אחד שהוא גנב להפוך את כולם לגנבים.

אז תשכחו מהייבוא האישי.

אני לא מקבל את זה, דוד.

זה המצב. האוצר שולט במדינה. הוא מכתיב, הוא הכול. לא משנה מה מחוקקים.

אני מבין שאף אחד לא רוצה לדבר. אנחנו נעבור להקראת החוק. יפה מאוד, כולם שולטים בחומר.

יש כאן מישהו מרשות המסים?

מכס?

אנחנו מחפשים את גברת נטליה.

היא לא פה.

נטליה לא הגיעה?

אז לא נוכל לשמוע אותה.

ברשותכם, נעבור להקראת החוק. בבקשה, חוה.

שלום. תודה על הדיון הזה.

אני אספר לכולם את מה שלחש לי היועץ. אני מבקש שטרם ניכנס להקראת החקיקה תני צילום-על איך החוק בנוי, ואיך אנחנו מתקדמים אתו.

החוק בנוי משני פרקים פותחים כלליים: ההגדרות המשותפות והוראות הרישוי הכלליות המשותפות, דהיינו חובות הרישוי, סמכויות המנהל לגבי רישיונות באופן כללי, מתן רישיונות, דרישות, אחזקת רישיונות, ביטול רישיונות – סעיפי רגולציה מאוד כלליים שהם משותפים לכל העיסוקים. בהמשך החוק הולך פרק אחר פרק ועובר כל אחד משירותי הרכב, כל אחד מהמקצועות בענף הרכב. אני כבר משתמשת במונחים שנמצאים בסעיפי ההגדרות לשירות רכב ולמקצוע בענף הרכב. על כל אחד מהם ההוראות הייחודיות שלו, התנאים לעסוק בו, התנאים לשלילת הרישוי, החובות המייחדים אותו להבדיל מההוראות הכלליות, החובות המוטלות על בעל הרישיון הן כלפי הרשות, הן כלפי הלקוחות. בסוף יש לנו פרקי אכיפה – פרק עיצומים כספיים נרחב ופרק עונשין מצומצם. כיוון שעיקרו של החוק הזה הוא בתחום הכלכלי אנחנו חושבים שהאכיפה שלו צריכה לעבור דרך נטרול תמריצים כספיים להפרות שלו, ולכן עיצומים כספיים נראה לנו ברוב ההקשרים מנגנון מתאים, להבדיל מהמשפט הפלילי. בסוף יש הוראות שונות, החריגים – הוראות מעבר – איך עוברים ממצב קיים למצב עתידי, ההחרגה והייחוד של מערכת הביטחון שיש לה צרכים מסוימים. כך פחות או יותר החוק בנוי.

דרך אגב, אחד הכישלונות הגדולים שלנו כממשלה וככנסת זה כל נושא האכיפה. יש כאן התייחסות כי בסוף יהיו לנו הרבה מילים - -

כפי שהסברתי יש לנו כאן פרק פיקוח ואכיפה.

אני בטוח. השאלה אם יש כאן עליית מדרגה מנקודת המבט שלכם?

אני לא יודעת אם צריך לקרוא לזה עליית מדרגה. רוב הנושאים כיום מוסדרים בצווים, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שהוא חוק משנת 1957 שמיועד למצב חירום. סמכויות האכיפה הן סמכויות שהיום אנחנו לא חושבים שהן סמכויות ראויות. למשל, אין שם זכות שתיקה לחשודים. אז נכון שיש פסיקה שמבטלת את החובה למסור גרסה - -

את הלכת אתי - -

נכנסתי לפרטים.

מה זה פרטים? הכנסת אותי לקצה הרחוב. אני כולה התכוונתי לאכיפה במובן הזה שצריך לטפל במוסך שפועל שלא על פי דין אז מטפלים בו; כשמישהו פועל בניגוד להוראות הייבוא המקביל – פועלים נגדו; כשמישהו עושה קרטל וסוגר מחירים – מטפלים בו. זאת כוונתי.

אני אומר ברזולוציה גבוהה יותר - החוק מציע אופציה להסמיך פקחים בתוך משרד התחבורה ולא להיות תלויים במשטרה לצורך זה. המשטרה לא מחוברת מאוד ולא פנויה מאוד לעסוק ברגולציה מקצועית ספציפית שהיא עם סמכויות לעשות בדיקות לקבל מסמכים ולחקור חשודים. יש כמה עבירות פליליות שאפשר יהיה להעמיד עליהן לדין, ויש הרבה מאוד עיצומים כספיים בסכומים שיכולים גם להגיע למיליון שקל. אנחנו ניסינו לתמחר באיזושהי הערכה.

זה פחות ממה שהיום מטילים על מרכול בחקיקה שהעברנו נגד מי שמתחמן במחירים את האזרחים. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, לא לחינם אני אומר את זה, ובכל הדיון הזה אני דווקא תופס את העניין הזה – נושא האכיפה אצלי מקבל משמעות מאוד גדולה. אני רוצה להבין גם מתוך החוק שהמשרד מתייחס בצורה מאוד רצינית לנושא האכיפה. כלומר, איזה תקנים. אני ארצה מאוד לשמוע כאן מה המשרד הולך להניח כדי להניע בסוף את החוק כדי שהוא לא יהיה רק כזה שהשר יגיד: "חוקקתי את חוק רישוי שירותים לרכב", אלא שתהיה לו משמעות אמיתית שהאזרח גם יידע וירגיש שהוא באמת קיבל את החוק הזה על כל המשתמע. איך זה בא לידי ביטוי? כשאני רואה מתקינים שנותנים תקנים, שנותנים תקציבים, שיש מספיק מפקחים. פתאום יהיה מפקח אחד שיגיד, מה אתה רוצה ממני? אני מפקח אחד שצריך לעשות אכיפה מאילת ועד קריית שמונה. אלה דברים שקיימים בסופו של עניין. אני מבקש ואומר את זה שלא נרוץ לחוקק חוקים שבסופו של דבר נתבייש שחוקקנו אותם. בסוף חבר כנסת אומר: "לאחרונה גם נחקק חוק שירותי רכב שעושה מהפכה" – אנחנו מכירים את המילים שאנחנו כותבים. ובעצם הוא אומר לי, תגיד לי, על מה אתה מדבר? התקשרתי, אף אחד לא עונה לי – וכל הדברים שאנחנו מכירים.

בעניין הזה משהו חשוב.

מי אדוני?

משה ויצמן, מנהל אגף הרכב. אנחנו מגדילים את כמות המפקחים. זאת אומרת עוד לפני החוק אנחנו מגדילים את מספר המפקחים.

אדוני, זאת לא תהיה תשובה שאני אקבל, חלילה בלי להמעיט בתשובה שלך. אלה דברים שבסופו של עניין בסיכום של החוק, בדברי ההסבר וההקראה שלי לחוק לקראת קריאה שנייה ושלישית זה ייכתב בדברי ההסבר, כי אני מצפה שזה יהיה חלק בלתי נפרד מהחוק. אחר כך זאת תהיה בעיה שלכם אם לא. ודאי שזאת תהיה בעיה שלנו, אבל שאני אדע שלפחות אנחנו כמחוקקים עשינו את המקסימום. אני לא יודע להיות במקום שאני לא יכול להיות בו. אני יודע להיות פה, לעשות את המקסימום מהצד הזה של השולחן. לכן אני אומר שעוד נגיע לזה אז תתכוננו.

זאת הייתה תשובה לשאלה.

אני הבנתי.

הרשות להגבלים פה? מסיבות של הגבלים התחמקת? רצינו לשמוע אותך. הגבלים זה היום פונקציה רצינית.

כבר לא במה שהיא עושה. במה שהיא לא עושה, כמו בגז.

תכף אתן לך גם. נשמח לשמוע את התפיסה הכוללת שלכם בעניין הזה.

לפני ההקראה, אולי מספר מילים על הנוסח שהועבר?

הנוסח שעבר דין רציפות הוא הנוסח שהתפרסם בנוסח שקרוי "כחול" ביוני 2013. הפרקים שאנחנו הנחנו ופורסמו באתר הוועדה כפוף לפספוסים – שאני מודה בהם, אבל ניסינו להישאר צמודים לנוסח כמו שאישרה הוועדה בכנסת הקודמת.

נוסף גם הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. גם החוברת הכחולה פורסמה וגם שני הפרקים.

הנוסח שאני מבקשת להקריא זה הפרקים כבר עם השינויים שאושרו בכנסת הקודמת. אני יודעת שהרבה מהם היו מוסכמים, וחלקם היו שנויים במחלוקת. פה ושם ביקשתי לשלב כמה תיקונים שאנחנו כממשלה רצינו לעשות.

אוקיי, תודה לך. הנוסח הסופי יהיה הנוסח שאנחנו נאשר.

אם אני לא אפספס אני אנסה להפנות את תשומת הלב להבדלים בנוסח הכחול.

ברור. אז כבר אני אומר את זה לכל הקופצות והקופצים – יש כאן נוסחים אז מי שיש לו הערה – לא כמי שגילה את האמת, אלא שיכול להיות שיימצא - -

הערה אחת: הרי זה הנוסח שכבר תוקן. אם כבר תיקנו למישהו בעקבות ההערה שלו לא צריך לחזור על זה.

אני שמח שאתה מפרשן אותי בחיי.

לא אותך. אני מציע את זה להם. רק מי שלא קיבלו את העמדה שלו יכול לציין. אחרת נעשה הכול שוב.

אדוני, בבקשה.

אני עמנואל ברכפלד, אני מהמחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים. היום יש עניינים בענף הרכב שחוק ההגבלים העסקיים לא מסוגל לטפל בהם הן מכיוון שהם פרטניים, ואנחנו לא מגיעים לעקוב אחרי מוסכים והן מכיוון שמבחינה כללית החוק שלנו לא מתעסק איתם. לכן יש דברים בחוק הזה שיכולים לפתוח את השוק לתחרות, ובאמת מהווים רפורמה.

דהיינו לפי גישתכם, נכון לרגע זה – ותקן אותי אם אני טועה – בתפיסה שלכם השוק הוא שוק סגור עד היום.

בעניינים מסוימים.

מי שיש לו סוכנות, אז יש לו סוכנות. הוא שולט על הארגון.

מה שלוחש לי היועץ המשפטי – אני לא רציתי בכוונה להשתמש במונחים של מונופול.

הם מונופול אמתי.

אני לא מספיק בקי כדי שאגיד את הדברים האלה, אבל ברשותך, תאמר לי איפה הכשלים, איפה הבעיות?

יש מוצרים מסוימים שיבואני הרכב הרשמיים מביאים, ואין להם תחליפים; או יש להם מעט תחליפים או קשה למצוא להם תחליפים וקשה למוסכים רגילים להשיג אותם שלא דרך היבואנים הישירים. זאת יכולה להיות בעיה. קל לפעמים לקשור אליהם מוצרים אחרים.

ולגבי מחירי הרכב? זאת אומרת העובדה שיש רק היבואנים הקיימים? יש תחרות אמתית?

כמעט רק.

יש תחרות?

מה עם חלפים?

הוא דיבר על חלפים.

אה, לא שמעתי.

אתה תרצה להגביר את התחרות אז תרצה חלפים תחליפיים, חלקי פח, שהם לא בטיחותיים. אבל למשל ציריות, ברקסים – דברים שהם בטיחותיים – אני לא הייתי רוצה שמישהו אחר יביא אותם ואמצא ציריה גזורה והגלגל עף.

המתחרים היחידים בחלפים זה אלה שלוקחים את הטוטל-לוס ומוציאים את החלפים. הם היחידים שמתחרים עם המוסכים התקניים. תאמין לי.

אוקיי. אני ראיתי מימיקה מהחבורה שיושבת מולי.

אני עורך דין אהוד שניידר. אני מייצג את איגוד יבואני הרכב. רק רציתי להתייחס לאמירה שיבואני הרכב הם מונופול. כמובן, האמירה הזאת לא עולה עם הגדרת מונופול בחוק- -

היא לא נאמרה על-ידי גורם מקצועי.

למה? אני חצי מקצועי.

לא. זאת דעה אישית.

אני עומד על זה שזה מונופול

אוקיי. דוד עומד על דעתו. אני מודיע לך, לא ייצא לך מכתב מחר מהממונה.

אני רק עוד רוצה להוסיף שהממונה על ההגבלים העסקיים בתחילת הדיון על החוק הזה הגיש לוועדה הקודמת דוח. בדוח הזה שנמצא אצלכם הוא קבע שהריכוזיות בין יבואני הרכב היא לא ריכוזיות נמוכה. זאת אומרת אין ריכוזיות, יש הרבה יבואנים, ויש תחרות.

אנחנו מרגישים את זה מאוד, דרך אגב.

משהו-משהו. המחיר שונה בין מקום למקום אצלכם, אה?

סליחה, אדוני היושב-ראש, אני לא אמרתי - -

תחרות רצינית מאוד על המחיר בין סוכנות שלך לסוכנות אחרת, בפתח-תקווה מול ראשון. אתה צודק. יותר טוב שלא תגיב.

כתוב: "ובעת ההיא המשכיל יידום". מה העניין? לפעמים אנחנו מדברים – אתה אומר משהו, ואני אומר משהו; אבל לפעמים כשאתה עושה את הצד השני אהבל – ואני אומר את זה בצורה קצת קיצונית – העניין הוא כזה: ברור לכולי עלמא, גם לאלה שגונבים את הרכבים ויודעים איזה לגנוב ואיזה חלפים – הם יודעים בדיוק את מצב השוק. המחירים של רכב בישראל – נכון, זה לא רק אתם – אני לא מטיל את כל האשמה, שיהיה ברור – למיסוי יש מרכיב מאוד משמעותי, אבל תחרות אין באמת. לפעמים אני אומר, אם הייתי יודע להיות יועץ לאלה שיושבים כאן – ואני מתאפק לא להגיד כלום כי מה זה עושה? זה מייצר מוטיבציית יתר לחברי כנסת להגיד, אה, ככה? בסדר. בסופו של עניין אנחנו מייצגי ציבור במובן הזה שכולנו יודעים את מצב השוק. במקרה אתה מתעסק עם אחד שהתחיל להתעסק בזה. נמצא פה רונן – לפעמים נכנסנו לכל התהליך הזה, ולמדתי אותו. אני לא מומחה, אני קטן, אני לא מגדיר את עצמי מומחה, אבל אנחנו חיים בתוך עמנו. במקרה הזה אפילו הממונה, לא צריך לפנות אליו כדי להבין שכשאתה נכנס ורואה ויטרינה יפה עם מרחבים יפים, כלים נאים – זה לא בדיוק זה. לכן עזוב, אם אתה באמת מרגיש צורך לענות לחבר הכנסת דוד ביטן ולשכנע אותו אין שום בעיה. אבל אין לזה משמעות.

לא תצליח לשכנע אותי. אתה רוצה לדבר, דבר.

אני לא אנסה להתווכח עם אף אחד. אני עורך-דין, ואני רק ניזון מהוראות החוק. אמירה שיבואני הרכב או מי מהם מהווה מונופול היא לא נכונה מבחינה חוקית. לגבי נושא המחירים והמסמכים שאנחנו ניזונים מהם – כמו שאמרתי, יש הדוח של הממונה על ההגבלים העסקיים שאני בטוח שהוא סמכות מספיק טובה לעניין הזה; ויש דוח ועדת שלדור שגם אליו אפשר להתייחס, והוא מנתח את נושא המחירים, ואומר מה הסיבה לגובה המחיר.

תודה. מה שאני אוהב אצל עורכי דין – ואני אומר את זה באהבה כי כולם בארץ רוצים להיות עורכי דין, בגלל זה נפתחות כל הזמן פקולטות – הם אומרים לפרוטוקול. כל השיח הוא שאם יום אחד זה יגיע לדיון בבית משפט – אמרנו.

אז אני לא אשיב לו.

אל תשיב לו. היית עשר.

עמנואל ברכפלד סיים?

הוא סיים. הוא כבר סיים בחלפים. הכרחתי אותו לענות על עוד שאלת המשך.

בבקשה, גברתי, נא להקריא.

(הקראה):

יפה, כנסת חכמה.

הערות? אין. חברים, בואו נאשר את הסעיף הראשון. מי בעד סעיף 1 בפרק א' של מטרה והגדרות?

את מי אתה מחליף?

את חבר הכנסת יעקב פרי.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

סעיף 1 אושר פה אחד.

אני מציעה שנקרא כל הגדרה לחוד, ולא שנקרא את כל הסעיף. זה ארבעה עמודים של הגדרות.

הגדרות



בחוק זה –

"אב-טיפוס" – דגם ראשון של רכב או מוצר תעבורה, המשמש בסיס לייצורם;

זאת הגדרה שלא הייתה בנוסח הכחול. זה מדבר בעד עצמו. מאשרים שהוא עומד בדרישה, שהוא עומד בתקינה, שהוא כשיר לייצור ולהתקנה. כל העבודה מתבססת על זה, ולא צריך לבדוק כל פריט בנפרד.

קחי בחשבון שאנחנו לא מומחים גדולים לדברים האלה.

היא אמרה. כשדיברת עם מיקי היא הסבירה.

מה הסבירה? אני מתכוון באופן כללי.

היא הסבירה על אב-טיפוס.

לא רק על אב-טיפוס. באופן כללי אני רוצה שהיא תסביר.

אני אפרשן את דוד. הוא אומר בצדק שיש כאן כל מיני עניינים מקצועיים שתמיד אפשר להאיר את עינינו כדי שנבין את הדברים טוב יותר. ברשותכם, יש הערות? כן, גברתי.

כשמביאים רכבים בייבוא מקביל או אישי יש הנושא של אב טיפוס לצורך תקינה. זה משהו אחר לגמרי. אבל משרד התחבורה גם משתמש בביטוי "אב טיפוס".

למה זה לא פה? למה צריך פעמיים?

אי אפשר לשני דברים שונים באותו שם. אב טיפוס זה גם הרכב הראשון שמביאים לארץ לצורך תקינה.

"לייצורם או ייבואם".

זה לא "ייצורם".

בעצם את רוצה שהיצרן יביא לך אב-טיפוס?

זה לא היצרן, זה היבואן המקביל.

גם היבואן הישיר לא מביא לך.

יש בתקנות התעבורה גם אב-הטיפוס שמוציאים לגביו הוראת רישום.

אבל אין רכב.

זאת ההגדרה שיש שם לצורך תקנות התעבורה. כאשר המונח "אב-טיפוס" יופיע לנו בחוק הזה זאת תהיה המשמעות שלו.

זה לא יכול להופיע. אב טיפוס לרכב הוא אב טיפוס לרכב, ואב-טיפוס אחר זה יכול להיות לחלקי חילוף, זה יכול להיות לצמיגים, זה יכול להיות לכל דבר אחר. אין לנו בארץ עדיין, לצערנו, ייצור רכב.

אבל מה זה "מוצר תעבורה"? כתוב: "דגם ראשון או מוצר תעבורה". מה שאתה אומר לא נכלל ב"מוצר תעבורה".

הוא נכלל, אבל לא המילה "ייצור". המילה "ייצורם" מטרידה אותי, לא "מוצר תעבורה".

זה בסיס לייצור. מה זה אב-טיפוס?

אב-טיפוס לייצור רכב.

אין דרך אחרת להגדיר את זה.

אני רוצה להגיד משהו כהערת אזהרה להמשך. כל חוק – אפשר לדבר עליו שבועות, ימים, שנים ולא להגיע כי תמיד יש משהו. זה כשכולנו מבינים את החוק. אני לא מתכוון שנדבר על כל אות. אם יש כאן עניין מהותי שעושה שינוי, שגורם לעורכי דין להתפרנס כי לא הסברנו נכון או לא הדגשנו נכון את הדברים בחקיקה, אנא אמרו. אם זה רק – אוקיי, אנחנו כבר נסענו, כבר הגענו, כבר היינו בפקקים, אז נעשה כל מיני עניינים, יראו אותנו בדיון. אמרנו למשפחה להסתכל שאנחנו מדברים הרבה. אז בסדר, אם זה רק זה אז תחסכו לי את זה, ברשותכם.

אם מגדירים אב-טיפוס, גם אב טיפוס לצורכי ייבוא – לא בהכרח אני מייצר את המכוניות. ולא תמיד אם אני יבואן מקביל יש לי נגישות ליצרן להגיד לו, תביא אתה. אז אם אני בכל זאת מביא אב-טיפוס של אוטו שאני רוצה לייבא, בין אם ייבאו אותו לפני או לא אני חייב, לפי החוק הישן והחדש. אז זה לא רק "לייצורם" זה גם "לייבואם". "לייצורם ולייבואם".

אני חושבת שמערבבים פה בין תקינה לאב-טיפוס. הסבר יותר מקצועי ומפורט ייתן מר אבי גונן, המהנדס הראשי של אגף הרכב. בבקשה.

יש פה ערבוב של הרבה מאוד תחומים. כשאנחנו מדברים על אב-טיפוס אנחנו מדברים על אב-טיפוס שרכב צריך לעמוד בתקינה. זאת אומרת לוקחים את הרכב הראשון, בודקים אותו על-פי הרבה מאוד דרישות ותקינה. לאחר שהרכב עומד מחליטים שהוא עומד בתקינה. עכשיו גם צריך להבטיח שקו הייצור יעמוד באותו - - -

אפילו הדיוט כמוני מבין את זה.

לכן רשום שהוא משמש לכך. כי אנחנו לא רוצים שאת קו הייצור יעשה רכב אחר שלא עמד באב-טיפוס. לכן רשום בהמשך...

זה ברור. אבל הם מתייחסים לייבוא ולייצור.

הם מערבבים בין תקינה לבין אב-טיפוס. לא בודקים את ההתאמה של כל מוצר שיורד מקו ייצור לתקינה. בודקים על אחד. הוא נמצא ומאושר כאב-טיפוס, וכל מה שזהה לו שווה ערך לאב-טיפוס. כאן אנחנו מדברים על הייצור של הזהים לו שהם שווי ערך לאב-טיפוס. אם הם שווי ערך לאב-טיפוס ממילא הם עמדו בתקינה, כי אב-טיפוס אני אאשר לפי התקינה.

חוה, העניין ברור. אני כבר אומר הודעה לפרוטוקול: יש ועדות שנוהגות לאשר את ההגדרות בסוף התהליך. אז אני אומר את הדבר הבא: אנחנו פה בוועדת הכלכלה, ואין לי שום כוונה לסטות ממה שנהוג כאן בוועדה דורי דורות שאנחנו נצביע על ההגדרות. אבל אם תוך כדי תנועה יסתבר שיש צורך לפתוח, להוסיף, לתקן, לגרוע – נחזור לאחור, ונעשה את זה.

גם ההגדרה של "מוצר תעבורה" זה בדיוק מה שדידי רוזנפלד מ"שלמה סיקסט" מדבר. אני לא רואה בעיה.

או נוסיף הגדרה ספציפית.

אבל כתוב לך. יש לך הגדרה למוצר תעבורה. כתוב במפורש. אתה מדבר על משהו שכתוב בהגדרה.

דוד, כל הגדרה נאשר. אני מעמיד להצבעה את ההגדרה ל"אב-טיפוס". מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה של "אב-טיפוס" אושרה.

ההגדרה "אב-טיפוס" אושרה.

בבקשה, חוה.

(הקראה): "האגף להכשרה מקצועית" – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה;

יש הכשרות מקצועיות שנזכרות בהמשך החוק שמאושרות על-ידי האגף הזה.

יש הערות?

אין קשר למשרד התחבורה?

ודאי שיש קשר. הכשרות ספציפיות – הם מכשירים מכונאים. יש להם קורסים.

ואם משרד התחבורה יעשה קורס זה לא יהיה כלול בעניין הזה?

משרד התחבורה לא עושה קורסים. החוק והתקנות שיבואו בעקבותיו יפנו לקורסים - - -

מה אתה פותח להם עכשיו עוד נתיבים? מי שעושה את זה, זה משרד הכלכלה. הוא אחראי על כל ההכשרות לא רק בתחומי התחבורה, אלא בכלל – הוא עושה הכשרות בעבודה ורווחה.

בסדר, לא אמרתי כלום.

מי בעד ההגדרה "אגף להכשרה מקצועית"?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "אגף להכשרה מקצועית" אושרה.

ההגדרה אושרה פה-אחד.

(הקראה): "אחריות" – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;

אני מבקשת לחדד: זה המונח "אחריות". יהיו מקומות ספציפיים שבהם אנחנו נאמר באופן ספציפי מה האחריות המוטלת שיכולה להיות גם פחות מזה.

מה זה התוספת "בלא תשלום"?

זה אומר שכשמשהו שקנית לפני שבועיים מתקלקל, ויש לך על זה אחריות, זאת אומרת מתקנים אותו חינם. גם כאן כשמדברים על תיקון במסגרת אחריות של רכב או מוצר תעבורה זה בלי תשלום מבחינת הצרכן. אני מדגישה – יהיו מקומות שהאחריות לא תכלול את כל המרכיבים האלה.

אז תוסיפי "או חלקם" בהגדרה.

זה מה שכוללת הגדרה של אחריות.

אם את אומרת שהיא לא כוללת הכול את צריכה להוסיף "או חלקם" בהגדרה.

כשאני אומרת "אחריות" אני אומרת את הכול. יהיו מקומות שאני אגיד, פה האחריות היא מינוס משהו.

אבל אם את כותבת "או חלקם" אז את יכולה לעשות באותה מידה.

ואז אף פעם לא יודעים מה חל מתוך הדברים.

דוד, היא נותנת פה הגדרה מחוזית, עליונה.

הבנתי, אבל אם זה אחריות בחלק מהדברים, אם היא כותבת בהגדרה "או חלקם" היא לא צריכה בסעיפים הרלוונטיים להתייחס לזה.

בוודאי שכן כי אז אף אחד לא יידע מהי אחריות כוללת בסעיף המסוים הזה – אם היא כוללת את כל הדברים או חלק מהם.

מה שחוה אומרת, וזאת כוונת המחוקק בעניין הזה, זה קודם כול להגדיר אחריות כהגדרה כוללת.

ברגע שאת מגדירה "כולל" משפטית את לא יכולה להפחית מהאחריות הזאת בסעיפים הספציפיים.

אפשר.

אני לא חושב שאפשר. ההגדרה של אחריות היא הגדרה.

חבר הכנסת ביטן, היועץ המשפטי רוצה להשיב לך.

ההגדרה "אחריות" היא הגדרה שתחול לגבי כל סעיפי הצעת החוק. במקומות ספציפיים בחלק מהסעיפים או בפרקים מסוימים ניתן לקבוע הגדרה מסוימת שתכיל את ההגדרה הכללית.

חבל שלא קראת את הפרוטוקול.

אני מבין מה שאתה אומר, אבל אני אומר לך שמשפטית יש בעיה עם זה. אתה לא יכול להפחית מההגדרה בסעיף אחר, אלא אם כן אתה כותב "או חלקם" ואז אתה יכול להכניס את זה. אני לא היועץ המשפטי של הוועדה.

אבל גם לא קראת את הפרוטוקול. אם היית קורא את הפרוטוקול היית חוסך לי.

תן לי לקרוא את הפרוטוקול, הכול יהיה בסדר.

סתם, לא יכולתי להתאפק.

אין לי בעיה.

עורך דין שניידר, בבקשה.

היום, לפי הנחיות של משרד התחבורה, וזה לא עומד להשתנות, מחויבים לאחריות שנותן יצרן הרכב. החוק היום מחייב את יבואני הרכב, ולא חשוב אם זה יבואנים ישירים או יבואנים עקיפים, לתת את אותה אחריות שנתן יצרן הרכב. האחריות שנותן יצרן הרכב לא כוללת החלפת רכב, אלא כוללת רק החלפה של חלקים, מוצרי תעבורה, שהתקלקלו, והיא כוללת תיקון כמו שכתוב בהגדרת "אחריות", אבל לא כוללת החלפת הרכב. לכן לדעתי, צריך למחוק מההגדרה את "החלפת הרכב". במקרים שבהם יש כישלון מוחלט זה לא שמשאירים את הצרכן ללא תרופה, אז גם לפי חוק החוזים רשאי הצרכן לבטל את החוזה, ואם הוא ביטל את החוזה כדין - -

מה אדוני מבקש?

אני מבקש למחוק את המילים "החלפת הרכב" מפני שהם לא חלק מהאחריות. החלפת הרכב זאת תרופה אחרת שהצרכן זכאי לה במקרה של כישלון מוחלט.

אתה מבין למה צריך עוד תחרות? שיהיה ייבוא מקביל.

זאת אותה אחריות, אדוני.

מנקודת המבט שלי כיושב-ראש הוועדה אומר לך בדיוק.

קורה שבמסגרת האחריות אתה צריך להחליף רכב.

זה לא במסגרת אחריות. יש חוק המכר, אדוני - -

בדיוק להערה הזאת כיוונתי בהסבר. סעיף 55 מדבר על האחריות שנתן יצרן הרכב.

אם אי אפשר לתקן אתה צריך להביא רכב חדש. זה מה שכתוב פה. מה הבעיה? אני לא מבין.

מפני שיש פה עירוב בין חוקים- -

אין עירוב.

- - יש חוק המכר שמזכה את הקונה לבטל את החוזה במקרה - - -

לא, זה נקרא הליך משפטי. זה משהו אחר.

זה לא הליך משפטי.

אם אתה לא מצליח לתקן את הרכב אתה צריך להביא לי רכב חלופי, חדש. מה לעשות.

אם זה בתקופה של האחריות.

בתקופה של האחריות. למה לא?

- - -

אפשר להגיד עליך, רון מלכה, הרבה דברים. תם אתה לא.

לפעמים יש הנחיות של היצרן שאומר שיש פגם ותבוא לתקן. אם הוא לא מצליח לתקן את הפגם הזה, מה קורה? מגיע לי רכב חדש.

נכון, על זה אין ויכוח.

אז על זה אני מדבר ב"החלפת רכב".

אבל זה לא שייך להגדרה של יצרן - -

כשהפגם הוא מבני, בייצור עצמו. אי אפשר לתקן אותו.

נכון. אין ויכוח.

אז מה לא בסדר בהגדרה הזאת?

כי ההגדרה הזאת היא לא הגדרה נכונה. גם היועצת המשפטית של משרד התחבורה אומרת שאנחנו מחויבים לאותה אחריות שנותן יצרן הרכב. יצרן הרכב לא כולל באחריות שלו את נושא החלפת הרכב.

אנחנו כרגע לא דנים בסעיף האופרטיבי. אנחנו דנים כרגע בהגדרה. כפי שציינה עורכת הדין ראובני, ברגע שנדון בסעיפים האופרטיביים, וההגדרה תשתלב שם, כמובן יהיו לה תוספות או השלמות כפי שהיא ציינה. כרגע יש רק הגדרה. צריך לקרוא אותה בהקשר של כל סעיף אופרטיבי. זה הכול.

אדוני היושב-ראש, העניין של האחריות, ככל שמדובר כאן רק בהגדרה, צריכה להיות קוהרנטית לדברי חקיקה אחרים. כשם שבחוק הגנת הצרכן כשמישהו מוכר מוצר אחר מקבל על עצמו אחריות בין אם לתקן או להחליף את המוצר כאשר המוצר איננו תקן, כך צריכה להיות ההוראה גם כאן.

דהיינו?

דהיינו צריך לכלול את אותה פסקה שכוללת גם את אפשרות ההחלפה במקרה המתאים. זה נכון שכשהוועדה תמצא לנכון להמעיט או לצמצם בתור הוראת חוק ספציפית בנסיבות מסוימות מן האחריות הכללית ניתן לחשוב על כך ולעגן את זה.

זה אומר שאתה תומך בהגדרה כמו שהיא.

בוודאי ובוודאי.

תודה, שכנעת אותי. נתת לי רוח גבית. בסדר גמור.

משה בר, בבקשה.

שמי משה בר, ואני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים. אני רוצה להעלות פה משהו ולשמוע מהמומחים. נכים הולכים לייבא רכבים מארצות-הברית, מקבלים את כל האישורים, מקבלים את הכול, הרכב מגיע לארץ, משוחרר מהמכס, והנכים לא יכולים להשתמש בו כי טוענים שהפנסים לא תואמים. למה עושים את זה לנכים? עושים את זה גם לאנשים לא נכים.

מה זה שייך?

חבר'ה, אני מנהל את הדיון. אני מחליט מה שייך או מה לא. תאמין לי, עד פה הוא הגיע והבנתי שזה לא, אבל אני לא עצרתי אותו. אני נותן לו להגיד את הדברים שלו. ואני אפילו יודע מה להגיד בסוף דבריו. תודה.

הרכבים עומדים חודשים ליד הבית, ואפילו משרד התחבורה נתן כמה מקומות להחליף בהם את הפנסים. לא מצליחים להחליף את הפנסים. מה עושים בדבר כזה? שייתנו לנו תשובה על זה.

תודה. מי נציג משרד התחבורה פה?

אני. אני לא מכיר את הבעיה הזאת - -

אני לא ביקשתי שתיתן לו עכשיו תשובה. אני רק שאלתי מי נציג משרד התחבורה.

אני אחד הנציגים.

תודה. אני מבקש ממך לתת לנו בכתב לישיבה הבאה תשובה לשאלה של משה. אם לא הבנו מספיק את אשר הוא אמר אני אודה לך, משה, אם תעשה חבירה לאבי גונן שהוא מהנדס ראשי של אגף הרכב במשרד התחבורה.

אני גם אעביר אליך מכתב.

הבנתי בדיוק שזה לא העניין. אבל לפעמים עושים מערוף בחיים. לא קרה כלום, אף אחד לא מת מזה.

עורכת הדין הר-אבן, בבקשה.

אני תמהה על כי נפקד מקומה של המילה "וערכם" בסיפא. כשאת כותבת "כדי להבטיח את תקינותם" – הרי בן אדם קונה אוטו חדש כדי לקבל חדש, לא כדי שבמהלך התיקון שבאחריות תשימו לו משומש או חלק שנופל בערכו מהרכב החדש שהוא קנה. זה הרי לא הגיוני להפוך רכב חדש למשומש תוך כדי תיקון אחריות. לכן חייב להיות פה: "כדי להבטיח את תקינותם ואת ערכם". אדם קונה אוטו חדש ממיטב כספו.

מה זה "ערכם"? תתחילי עכשיו לבדוק אם יש ירידת ערך או אין ירידת ערך על זה שהחלפתי משאבת מים?

ברשותך, ההערה שלך נשמעה. אני לא רוצה לרדת יותר מדי לרזולוציות או לעלות ברזולוציות אף על פי שאני אומר לך כלקוח וכאזרח שבוודאי שאם קניתי אוטו חדש ויביאו לי טרנטה אני אתקומם. מי שיעשה את זה הוא טיפש מבחינת מערכות היחסים שבין לקוח לבין העוסק. הדברים שלך הם לא מופרכים. הם נשמעו ונכתבו בפרוטוקול. אני לא יכול להתחיל לכתוב שאם הרכב התקלקל, ויעמידו לו רכב בן שנתיים ממודל כלשהו. זה קצת מייצר בעיה.

אם הוא לא בהגדרה - - -

אני אגיד את זה בצורה כזאת: כמעט לא שמעתי תלונות על העמדת רכב חלופי.

אני מדברת על מוצרי התעבורה.

פה אני מתייחס בעיקר למצב שאתה מעמיד רכב חלופי. זאת הכוונה המרכזית. לא רק. לכן בואו נתקדם.

מי בעד ההגדרה "אחריות"?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "אחריות" מאושרת.

ההגדרה "אחריות" מאושרת.

חוה, בבקשה.

(הקראה): "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999;

יש למישהו הערות? אין. לא הסתכלתם שם אז אתם לא יודעים להעיר. חשבתי שבטוח מישהו יעיר על זה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "בעל עניין" מאושרת

ההגדרה "בעל עניין" מאושרת.

(הקראה): "בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו" – מי שקיבל רישיון לייצור רכב ולשיווקו לפי סעיף 18;

נדון בתנאים בסעיף 18. אל תפתחו פה. זה פשוט הפניה לשם כי זה קיצור.

הגדרה טכנית כדי שכשנתייחס נדע במה דברים אמורים. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו" מאושרת.

ההגדרה מאושרת.

אני מבקשת להוסיף משהו שלא מופיע בנוסח שהועבר בעקבות שיחה שלי עם עורך הדין עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה – הגדרה ל"בעל שליטה". סליחה, רצינו "שליטה". ניסיתי לסדר לפי ה-א'-ב'. סליחה, חזרתי לסדר.

"דגם" – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים בעלי נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

הערות? בבקשה, אדוני.

מה שיצרן הרכב קובע זה לא שם מתועד, אלא קוד דגם. לכל דגם יש קוד שיצרן הרכב קובע אותו, ולכן לדעתי, הביטוי הנכון צריך להיות "קוד דגם" שקבע היצרן ולא "שם מתועד". אין כזה דבר.

אנחנו רושמים את הדגם לפי מסמכי התקינה. ברכבים האירופיים רושמים type, ואנחנו רושמים את זה כ"דגם". זאת אומרת אנחנו משתדלים לא להמציא את הדברים, אלא להעתיק אותם כמו שהם.

מה קורה ברכבים האמריקניים?

יש להם בדרך כלל סדרת ספרות מתוך המספר של הרכב, למשל מארבע עד שמונה ספרים, והוא אומר, זה הדגם שלי. כלומר הדגם מורכב מאותיות וממספרים כפי שקבע יצרן הרכב או במסמכי התקינה.

כלומר זה קוד.

אבל באנגלית "type" זה לא קוד.

אבל באמריקני אין type. ה-type הוא באירופי. באמריקני זה קוד. כתוב "קוד".

מה שרשום זה type - -

אתה יכול לתת דוגמה, בבקשה? לא ירדתי לסוף דעתך, אני מצטער.

כדי שנבהיר את הדברים: הדיון כאן הוא דיון מקצועי לחלוטין.

אבל אין כזה דבר בעולם.

הוא לא משפטי, הוא שחור-לבן. אז, ברשותך, הערה שלכם. אני באמת לא יודע איך אומרים. בסוף זה צריך להיות משהו שיודע לתכלל את הדברים.

אדוני היושב-ראש, "שם" או "קוד". זה יהיה גם זה וגם זה.

97% מכלי הרכב שמגיעים לישראל הם לפי התקינה האירופית. במסמך לרישוי באירופה רשום "type". אם מישהו רוצה לתרגם "type" למשהו אחר, אין לי בעיה, אבל "type" מתאים יותר.

היום מביאים פחות - - -

סליחה.

אני מבקש שתהיו קשובים. יש כאן הערה מקצועית. זה לא שאני אגיד עכשיו, אוקיי, נעשה מערוף, נכניס את זה או לא. השאלה היא האופן של הדברים כפי שהצגת אותם או כפי שהסברת את הסעיף – האם אתה בטוח שהוא יודע להחיל ועונה גם על אשר מוצע כאן על-ידי עורך-דין שניידר או שאני אומר, בוא לא נסתכן וגם נכניס את מה שהוסיף עורך הדין שניידר?

אני מסכים עם מר גונן, כמובן, אבל כשאתה קורא מה ה-type אז ה-type אכן מורכב מספרות ואותיות. זה הקוד.

אדוני היושב-ראש, אני מציעה שהמונח יישאר "דגם", אבל בתוך ההגדרה נקבע: "קבע לה שם, לרבות בקוד" או לרבות - -

לרבות במספר.

הדגם יכול להיות מזוהה בשם מילולי, והוא יכול להיות מזוהה בשם שהוא מספר.

ההערה של עורך דין שניידר תיתוסף. אני מציע שהניסוח המקצועי המדויק - -

אני צריך להבין למה הכוונה: שם המורכב מאותיות או מספרים?

אותיות ומספרים. מה שמאפשר, כמובן, גם את שניהם.

"סימול" יעזור?

זה לא שאלה של יעזור או לא יעזור, השאלה היא מה נכון.

אני שואל אם "סימול", שיש משהו מזהה יכול - -

נתייעץ עם הממונה על הנוסח בלשכה המשפטית כדי לבטא את הכוונה.

אוקיי. אנחנו נוסיף את ההערה – או את ה"הארה", יותר נכון – של עורך דין שניידר להגדרה.

זה "ו".

זה יכול להיות "או" ו-"ו".

זה "או ו", זאת אומרת זה יכול להיות גם "או" וגם "ו". את הניסוח המדויק תעשו בשלב הנסחות.

אנחנו מצביעים על המהות של הסעיף הזה. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "דגם" אושרה

ההגדרה אושרה.

שתי ההגדרות הבאות נוספו בוועדה. הן לא מופיעות בנוסח הכחול.

לפני הדרישה.

(הקראה): "דרישות תקינה של האיחוד האירופי" – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;

"דרישות תקינה פדראליות" – תקן או תקנה פדראליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;

במדינת ישראל תקינת הרכב שלנו בכל התחומים נסמכת על תקינה בין-לאומית או התקינה האירופית, ולגבי כלים ומוצרים שמיוצרים בצפון אמריקה התקינה הפדרלית. פשוט לשם הקיצור פה יש הגדרות.

תודה. רון, בבקשה.

לאחרונה נוספה תקינה קנדית.

אני לא אומרת שאלה התקינות היחידות האפשריות. באופן כללי כיוון שהמונח - -

חוה, הבנו. אם כבר אנחנו מדברים – "או כל תקינה אחרת שמחייבת", או משהו כזה.

לא, לא, אנחנו לא קובעים מהי התקינה החלה.

נציין את זה בסעיף. לא צריך להגדיר את זה בהגדרות.

זאת לא הגדרה טכנית, זאת הגדרה מהותית כי התקינה הקנדית מערבת גם - - -

רון, סלח לי, אתה מתלהב. תכף נחזור לזה.

דוד, אל תלך עדיין, הזעקנו את נציגת רשות המסים מהבית. היא לא תהיה פה. בוא שב דקה. ירכא יחכו לך.

ברצינות? קראת לי בגללי?

כן. מה חשבת? אנחנו מקצועיים בוועדה הזאת.

אני אשאר לשמוע.

גברתי, בבקשה.

קודם כול אני מתנצלת על האיחור. הודיעו לי שהישיבה מבוטלת, ומחר דיוני תקציב אז אמרתי, בשעה טובה.

נמחל לך.

חשוב לי להדגיש שהאכיפה חשובה לנו.

סליחה, אני אשאל אותך כדי להבהיר את הדברים. הנקודה המרכזית שעלתה כאן שחבר הכנסת דוד ביטן העלה, היא הטענה שלאחר כל התהליכים שביצענו – ייבוא מקביל וכו' – בשורה התחתונה המעמסה של המכס היא כזאת שלא שווה לייבא.

אנחנו שואפים לתנאים שוויוניים של מיסוי שיהיו על בסיס מס שווה לכל מי שמייבא ולא מבוסס על כל מיני הנמכות מחירים ודברים כאלה. אנחנו רוצים שתהיה לנו יכולת לבדוק, ואם מישהו מייבא וכל המסמכים שלו בסדר, אז אין שום בעיה, שיהיה ייבוא, אנחנו לא נגד.

הכוונה היא שבשורה התחתונה לא נמצא את עצמנו - -

מיקי, כסגן שר האוצר לשעבר, בבקשה.

מה שקרה בייבוא האישי הוא שיבואנים הורידו מחירים. הם הביאו מכוניות שלכאורה רק שנה אחת שככה מותר להביא היו בשימוש באירופה, והורידו את המחירים בעשרות אלפי שקלים כדי לשלם מכס מופחת. יתרה מכך כל האביזרים הנוספים המיוחדים שהיבואן לא מכניס גורמים לכך שהאוטו יהיה הרבה יותר יקר, ועל זה צריך לשלם מכס.

אני אסביר לך. כל הרעיון של ייבוא אישי זה להוריד את המחיר. אם זה אותו מחיר של היבואן פה אז אין צורך בייבוא אישי.

אבל הוא מביא דיסק שמדבר עם השמים, והוא מביא GPS - -

אז מה רצית, שיביאו - - - מיוחדת?

לא, אני רוצה שהוא ישלם על זה. זה כסף שלי ושלך.

אבל זה בדיוק העניין, שבגלל הדברים האלה ובגלל הרגולציה שהם עושים אין טעם להביא רכב. לפעמים רכב עומד שנה כי הם החליטו שצריך לשלם עוד 400 אלף שקל.

לא, לא, לא.

נוצר מצב של חוסר תחרות מול היבואנים. אנשים לא רוצים לייבא ולא יכולים לייבא. יש כמה אנשים שעשו בעיה, ואותם צריכים לתפוס. בגללם יצרו כל מיני הנחיות ורגולציות.

דוד, בוא נעשה סדר.

תבדוק בשנה האחרונה אם ייבוא רכב אישי לא ירד, והמספר - - - בטח ירד. בגלל ההתנהגות של המכס.

יש אלף מכוניות שנה אחרי.

אני שמח שהנושא מעניין אתכם, אבל אני רוצה לעשות סדר כי כולם צועקים, ולא מבינים מה נאמר פה. נכון שתפוחים ואגסים זה פירות, כבר אמרתי את זה. אבל אגס זה אגס – יש לו טעם משלו – ותפוח הוא תפוח. הכוונה היא שאני לא מדבר על מקרים שאנשים עושים כל מיני תחבולות ורמאויות. זה מדור אחר. אני לא יודע להתמודד עם זה. מה שמכוון דוד – ואני כבר פעם שנייה מפרשן אותו בחייו – זה שאנחנו מדברים על מצב שבו המערכות פועלות, הכול בסדר, הכול פועל כנדרש; ולמרות זאת אגף המכס רואה הזדמנות - -

אין שם כסף, איתן, זה אלף מכוניות. עזוב אותך.

- - - זה לא מדויק.

אפשר להגיד את המספרים המדויקים?

כן.

בשנה שעברה ב-2014 – 1,600 מכוניות בייבוא אישי; השנה נכון להיום – 700 מכוניות.

כמה זה בכסף?

כל רכב הוא שונה.

ברור. בחיתוך.

1,600 כפול שלוש מאות אלף שקל כי בדרך כלל מביאים רכבי פרימיום. 400-350.

אני אתן לגברת מרשות המסים לענות. בבקשה.

רצית לומר משהו לפני כן?

כן. אני מנהל מוסך חיפאי 40 שנה. כל הנושא של המכס הוא ברור. יושב פה מישהו שהיה סגן שר האוצר, ויושבת פה גברת שאני לפחות כבר ראיתי אותה בעשר ועדות.

היא מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה.

נושא המכס הוא הסיבה העיקרית שאין ייבוא מקביל בישראל.

יפה, הנה, הוא אמר את זה.

אם אתם רוצים שאני אסביר לכם אני מוכן להסביר.

אדוני יסביר.

כאשר יבואן ישיר מביא רכב שנניח עולה מאה שקל, הוא משלם את המכס על מאה שקל שהוא הביא. כאשר הוא מוכר את האוטו יש לו יתרון מכיוון שאם בתור ייבוא מקביל אני קונה את האוטו הזה במאה ועשרים שקל אני משלם עוד עשרים שקל מכס. זאת אומרת שהמכס סוגר את התחרות בכך שהוא מעלה את המכס שיבואן אישי מביא ברכב.

זה לא נכון.

היבואנים יודעים את זה מצוין, אבל הם שותקים כבר שלושים שנה כי מה שקורה בעצם זה שיותר ממה שהמדינה מרוויחה מהמכס, יבואני הרכב הישירים מרוויחים מהמכס. הדבר הוא פשוט, הוא נכון, ואף אחד פה לא יכול להגיד לי שהוא לא נכון כי יש לי - - -

האמת היא שהוויכוח הזה מפתיע. זה אמור להיות שחור-לבן.

זה שחור-לבן.

סליחה, אני מודה לכם, תודה. בשורה התחתונה זה מפתיע אותי שמתווכחים.

למכס יש אינטרס שהייבוא יהיה מהיבואנים הרגילים כי המחיר של הרכב יותר גבוה ואז יש יותר מכס.

לא.

למה לא? אם אני קונה במיליון שקל המכס הרבה יותר גבוה מאשר שבע מאות אלף. למה אין ייבוא מקביל? כי המכס מערים הרבה קשיים, ואנשים לא רוצים להביא. אף אחד לא רוצה להביא רכב ולהיחשב עבריין. מההתחלה הוא נחשב עבריין כשהוא הוריד מחיר ועשה ככה וככה, וצריך להביא ערבות בנקאית. אמרו לו, הרכב שלך לא משוחרר, תן לנו עוד מאתיים אלף ונשחרר לך. אז מה עשינו בייבוא המקביל הזה? לכן אמרתי בהערה כללית לפני שנכנסנו לחוק – יכול להיות שצריך להיכנס לזה בהגדרות בצורה יותר רצינית. לא יכול להיות שהמכס יגרום לזה שלא יהיה ייבוא מקביל.

- - -

חברים יקרים, אני מודה לכם, אני רוצה להעיר הערה. אני מציע שמנכ"ל משרד התחבורה ישב עם מנהל המכס, ואת הסיפור הזה – אם זה ייבוא מקביל או ייבוא אישי - -

לא, הוא מדבר על אישי.

זה אותו דבר.

אני הבנתי. אתה אומר אותו דבר, הוא אומר לו דומה. אז מה אני אומר? מה שמך?

רפי.

רפי, אני מנסה להרחיב. אל תצמצמו. אני אומר שיישב מנכ"ל משרד התחבורה יחד עם מנהל המכס וייתנו לנו את מכלול התשובות וההתייחסויות שלהם הנוגעות לייבוא אישי ולייבוא מקביל או כל ייבוא שהוא לא דרך החברות המייבאות הראשיות. למה אני צריך להגיד, התכוונתי לזה, התכוונתי לזה. אני לא מתכוון לכלום. אני יודע שיש כאן שאלה מהותית וכבדה שחברי הכנסת מבקשים עליה תשובה, ואנחנו נתייחס לעניין הזה.

מקובל עלי.

תודה רבה.

אני מבקשת להבהיר – כל מה שאנחנו מדברים יש נטייה להאשים את המכס?

אני מגן עליכם. אף אחד לא יפגע בכם.

יש לנו ניסיון עם ייבוא אישי, ולצערנו הרב - -

אנחנו נילחם בכל כוחנו למענכם. שערה משערות ראשיכם לא תיפול.

אנחנו היינו שמחים אם היו מייבאים לפי החוקים.

אז בואו נבטל את הייבוא המקביל ואת הייבוא האישי. אין צורך.

אותו אופל, אם הוא מביא עם ריפודי עור המחיר הוא שונה.

העניין ברור, מיצינו אותו.

אדוני היושב-ראש, נטליה יכולה ללכת? יש לה הרבה עבודה.

היא יכולה ללכת. תודה לך.

לגבי התקינה – משרד התחבורה אישר אחרי שהצבענו על מה שהיא הקריאה כרגע - -

על האירופי ועל הפדרלי.

- - ואישר ייבוא בתקינה קנדית.

הוא אמר.

מה שאומר ידידי מר מלכה, הוא צודק. זה צריך להיות בפנים.

יש פה עירוב בין הגדרות למהות. אנחנו לא קובעים בסעיף הזה מהי התקינה הנדרשת ממוצר תעבורה או מרכב. אנחנו בסך הכול מגדירים כאן שני מונחים. יכול להיות שבהמשך - - -

חוה, אני מתנצל – לא הבנתי. או שאתה נותן הגדרה בלי להכניס אף אחד, ואתה אומר – זאת הגדרה תקינה כללית – קנדית או אחרת, לא חשוב מה; אני מבין שלא עוסקים במהות, אבל מרגע שהוספת גם את הפדרלי, אני רוצה שתסבירי לי למה את הקנדי לא. מה הבעיה עם זה?

אדוני, נמצא פה המנהל שעוסק בזה. שיקום ויגיד.

בבקשה.

במהלך הפגרה אחרי שהתפזרה הכנסת הוכנסו עניינים מסוימים - -

חוה העירה על זה.

- - - שיש תקינה קנדית. עוד לא שולבו תיקונים מהותיים בחוק לגבי התקינה הקנדית. זה עוד לא נעשה.

תשובה מצוינת. עכשיו העניין ברור. אתה לא מכניס חלב בבשר. תודה רבה, העניין ברור. מה שאומר אדון וגשל שמכיוון שהחוק במהות שלו עדיין לא התייחס לתקינה הקנדית לא מין העניין להכניס את זה. כמו שאמרתי בסעיפי ההגדרה בפתיחת דברי, נחזור לקנדה ונשים את זה בסעיף ההגדרות, ואז גם יהיה לנו את זה בתוך התהליך, בתוך החקיקה. תודה רבה.

אפשר לאשר את ההגדרות "דרישות תקינה של האיחוד האירופי" ו"דרישות תקינה פדראליות" – מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרות "דרישות תקינה של האיחוד האירופי ודרישות תקינה פדראליות" אושרו.

ההגדרות אושרו פה-אחד.

(הקראה): "הנדסאי", "טכנאי מוסמך" – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012‏;

יש הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

בעד ההגדרה "הנדסאי", "טכנאי מוסמך" אושרו.

ההגדרה אושרה.

ההגדרה הבאה נוספה בכנסת הקודמת.

"הוועדה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;

יש למישהו הערות? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "הוועדה" אושרה.

ההגדרה אושרה.

(הקראה): "ייבוא" – הבאה או גרם הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;

יש למישהו הערה? מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "ייבוא" אושרה.

ההגדרה אושרה.

ההגדרה הבאה היא "יבואן רכב זעיר". אני מקריאה את הנוסח שאושר בוועדה, אבל בנוסח של ההגדרה יש אי התאמה לסעיף המהותי כמו שאושר.

מה זה אומר?

תכף אני אסביר.

"יבואן רכב זעיר" – מי שהתקשר בהסכם בכתב למכירת רכב עם כל אדם במדינת חוץ וניתן לו רישיון לפי סעיף 38;

בסעיף 38 אושרה בוועדה בכנסת הקודמת גם שהתקשר לא בכתב, אלא בדרך אחרת. אני לא בטוחה מה זה דרך אחרת, אבל זה לא חייב להיות בכתב.

דיבור, לחיצת יד.

האם לחיצת יד בנושאים האלה - -

" זעיר" – אני מביא כמה מכוניות בשנה.

יקירי, גם זעירים מגיעים לבתי משפט. זאת לא הגדרה. אנחנו בסוף מחוקקים כאן חוקים שמשמעותם היא לחסוך דיונים מיותרים אצל עורכי דין ובתי משפט. ככל שהחקיקה תהיה נהירה וברורה היא תצריך פחות בתי משפט. אתה כותב לי ככה, "לחיצת יד"?

עורכת הדין ראובני חזרה בה מההערה.

ההערה הזאת שייכת ליבואן רכב עקיף. אני מתנצלת.

ובעקיף זה כן?

כן, שם זה נשאר. ביבואן רכב זעיר אין סתירה. השאלה אם רוצים להשאיר את המהות או להסתפק ב"יבואן רכב".

חוה, תסלחי לי, את כבר חופרת לי את המנהרה. אני בסך הכול מנסה להבין מה אמרת בכל ההרצאה.

שום דבר. חזרתי בי.

תודה רבה.

יש למישהו הערה על ההגדרה הזאת? אין.

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "יבואן רכב זעיר" אושרה

ההגדרה אושרה. נתקדם.

(הקראה): "יבואן רכב ישיר" – מי שהתקשר בהסכם בכתב למכירת רכב עם יצרן רכב במדינת חוץ וניתן לו רישיון לפי סעיף 35;

מי בעד ההגדרה?

הצבעה

בעד – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "יבואן רכב ישיר" אושרה

ההגדרה אושרה.

(הקראה): "יבואן רכב מסחרי" – כל אחד מאלה:

(1) יבואן רכב זעיר;

(2) יבואן רכב ישיר;

(3) יבואן רכב עקיף;

"יבואן רכב מסחרי" זה שם משפחה שכולל את כל היבואנים, למעט הייבוא האישי.

אני מציע תיקון קל בהגדרה. כדי לקשור את הגדרת "יבואן רכב מסחרי" להגדרה של "שירות רכב" שבאה לאחר מכן – בין שירותי הרכב מוגדר גם ייבוא רכב ושיווקו. אז נראה לי שנכון יותר לומר "יבואן רכב מסחרי בעל רישיון לייבוא רכב ושיווקו שהוא אחד מאלה".

מה את אומרת, חוה?

מקובל עלי.

יפה, כל הכבוד לך. תחזור על זה שוב, בבקשה.

"יבואן רכב מסחרי בעל רישיון לייבוא רכב ושיווקו שהוא אחד מאלה".

אז אולי תקריאי קודם מה זה "יבואן רכב עקיף".

(הקראה): "יבואן רכב עקיף" – מי שהתקשר בהסכם בכתב למכירת רכב עם סוכן מורשה וניתן לו רישיון לפי סעיף 36;

תסבירי.

זה מה שמכונה "ייבוא מקביל". בואו לא נסגור בהגדרה שזה חייב להיות דווקא בכתב כי בכנסת הקודמת הוועדה השתכנעה שיש מקום לאפשר לא רק בהסכם בכתב.

נכון. "קשור בדרכים נוספות".

מה זה "בדרכים נוספות"?

הנושא הזה אושר לקביעת שר התחבורה בתקנות ובאישור הוועדה, כלומר לפי סעיף 36 כפי שאושר בכנסת הקודמת - -

הבנתי, אני רק מתקדם בשאלה ומנסה להבין: למה זה שזה לא ייכתב?

- - -

רגע, חברים יקרים. רפי, אם תרצה לדבר אני אתן לך. אין בעיה, רק תבקש. אתה רוצה לדבר?

אני זוכר מה היה.

אתה רוצה לדבר או לא?

אחר כך, כן.

יפה. אין בעיה.

כל הנושא של התקשרות בהסכם שהוא לא בכתב אלא בדרך אחרת הוא לא הסכם בעלמא. למשל אם אני רוצה להיות עכשיו יבואן מקביל אני צריך להתקשר בהסכם עם דילר שהוא סוכן מורשה של היצרן, אבל הוא לא היצרן עצמו כמו שמתקשר היבואן הישיר. בדרך כלל זה עושה בעיה מול היצרן לסוכן שמתקשר אתי בכתב, והוא לא יכול למכור לי מכוניות. אם יתפסו אותו הוא יאבד את הרישיון שלו לדילר-שיפ.

יש לי בעיה. מה זה "אם יתפסו אותו"? הוא עושה מעשה לא חוקי?

הוא לא עושה מעשה לא חוקי. אבל אם יש לו מכוניות שהוא קנה, והוא רוצה למכור לו אסור לו למכור אותן בידיעה שהן מיוצאות.

אסור לו למכור אותן - - -

תסלחו לי, הבנתי שתקפצו. עד פה הבנתי את זה לפני שאמרתם. אני מנסה להבין.

לא חוק המדינה שלו קבע שאסור לו לייצא – ההסכמות שלו עם היצרן. הסכמים מסחריים שהם לא חוק. זאת לא בעיה חוקית.

מה זה לא בעיה של חוק? לא כל מה שכתוב הוא חוק. ביקשתם גם לחיצת יד.

אדוני, אולי כדאי להשאיר את הדיון הזה לסעיף המהותי?

- - - בכתב - - -

רק להוריד את המילה "בכתב" פה ולהשאיר את זה פתוח.

לא, לא.

יכול להיות שבסעיף המהותי נכתוב שזה צריך להיות הסכם בכתב.

חוה, תודה שאת מנהלת עבורי את הדיון.

אני מנסה לסייע.

אני לא מתערב לך בעניין שלך, אל תתערבי בניהול שלי. אני מבקש כך: אני אשמע אתכם, ואז אני אחליט אם זה נשאר או לא.

בבקשה, יורם.

אני עורך דין של איגוד יבואני הרכב. אדוני, זה מתקשר לגמרי לנקודה שנדונה כאן. הייתה שאלה שאולי צוואר הבקבוק נמצא במכס. אז הוא לא – הנה, פה מתחילה הבעיה.

אני מת על הצדיקות.

זאת לא צדיקות.

למה? היום בעסקאות הרבה פחות מהותיות שנעשות בין שני צדדים רציניים במדינות שונות, מישהו מעלה על דעתו שלא עובר נייר? שאין הסכם? שלא עושים דבר כזה בכתב?

העניין ברור.

וכשזה לא נעשה אז אומרים שהבעיה היא במכס כי המכס אומר, רגע, איך הסכמתם על המחיר הזה?

הבנו. יש לעוד מישהו משהו? בבקשה, יקי.

מאחר שהחובות על נושא הרכב כולל ריקולים, כולל בטיחות הן משורשרות בסוף חזרה דרך הניירות ליצרן. ברגע שיש קנייה ממישהו שאין קשר כתוב אליו, באותו רגע הוא יכול להתנער מכל קשר למכוניות האלה, ויכול להיות שיהיו מכוניות שייסעו, ואי אפשר לעשות להן שום דבר שקשור בריקולים. אין שום מידע, אין שום דבר.

מר אנוך, העניין ברור.

תודה.

רון, אתה כבר אמרת את שלך.

אבל אני רוצה להגיב למשהו שהם אמרו.

לא, תסלח לי.

בבקשה, רונן.

ההתחייבות של היבואן המקביל היא כלפי המדינה. החיוב בכתב גורם לכך שבמדינות חו"ל היצרנים מגבילים את אותם דילרים למכור את המכוניות. לכן לא יהיה ייבוא מקביל. ברגע שאתה לא תוריד את המילה "בכתב" לא יהיה ייבוא מקביל. אנחנו נשב פה שעות - - -

העניין ברור.

חבל על הזמן של הוועדה.

אתה צודק.

אנחנו נאשר את ההגדרה כמו שהיא. כשנגיע לעניין המהותי אנחנו נפתח את הדיון.

אבל את הסכמת להוריד את המילה "בכתב"?

אני הצעתי להוריד את המילה "בכתב" ואת השאלה האם צריך דווקא הסכם בכתב נשאיר לדיון על סעיף 36.

איתן, שמע אותה, היא הסכימה להוריד את המילה "בכתב".

היא מסכימה להוריד את המילה "בכתב" רק כדי שנאשר את ההגדרה. זה בסדר.

זה סוג ההסכם.

כן, חוה, העניין ברור. אנחנו נוריד את זה. אני כבר אומר לכם שכשנגיע לסעיף המהותי אני ארצה שתנוח דעתי בסעיף הזה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה: אנחנו מבינים הכול – אנחנו מבינים את מה רון אומר, אנחנו אומרים מה אנוך אומר, ואנחנו מכירים את כל האינטרסים – למה זה אומר ככה, ולמה זה אומר כך. כל העניין הוא שאנחנו צריכים לעשות מה שנכון. לכן אני מניח שלא השר, לא מנכ"לו ולא היועצים המשפטיים של המשרד, ובוודאי לא למשרד המשפטים – אין להם עניין בעצימת עין לגרום לביצוע עבירות במדינות אחרות.

לא עבירות.

הבנתי. הכול הבנתי, תאמין לי. אנחנו נקיים את הדיון. בפעם הבאה תציג את זה.

"יבואן רכב מסחרי" עם התוספת של עורך דין עצמון ו"ייבוא רכב עקיף"?

הצבעה

בעד ההגדרות – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרות "יבואן רכב מסחרי עם התוספת ו"ייבוא רכב עקיף" אושרו

ההגדרות אושרו.

(הקראה): "ייצור רכב או מוצר תעבורה" – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, לפי העניין, והרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכל במסגרת תהליך הייצור;

"הכול במסגרת תהליך ייצור" נוסף בוועדה בכנסת הקודמת. גם "מערכת חלקים".

לא הבנתי מה את אומרת.

אני מציעה שאת הקטע המקצועי יסבירו אנשי המקצוע.

בבקשה, מי מכם?

ייצור יכול להתבצע גם בקנייה של חלקים מכל מיני יצרנים אחרים ולהרכיב אותם, אז זה "הרכבה"; חידוש רכב – פה מדובר על יצרן רכב שמקבל רישיון ממשרד התחבורה. ייצור רכב זה גם רכבים ממוגנים, וכל פעולה - -

למה הוא צריך להיקרא אם זה שיפור?

לפעמים יש שינויים במרכב עצמו, וזה בטיחותי. כמו מרכבים, למשל.

ברור. אבל זה כבר משהו אחר.

לזה הוא מכוון.

לא, לא. למשל, אתה לוקח האמר ואתה מוסיף לו דיפון – למה זה ייצור? זה בסך הכול שדרוג.

אתה צודק. במקומות שונים בעולם יש לזה שמות שונים, אבל ברגע שאתה עושה שינוי מבנה מהותי, למשל מיגון, אתה מעלה את המשקל העצמי של הרכב מעבר למה שהאוטו צריך.

הבנתי, אתה צודק.

ההערה הזאת היא רק בתהליך הייצור. זה לא על תיקונים.

חוה, אפילו אני הבנתי.

לפי השאלות, הייתי בטוחה - - -

לא, לא. הוא צודק, לא חשבתי על זה. כשאתה מוסיף משקל לרכב אתה בעצם משנה לגמרי את אופן הנסיעה של רכב ממוגן, ובוודאי רכב צבאי. יש גם רכבים אזרחיים ממוגנים.

זה לא רק לתחום הנהיגה. אנחנו מדברים גם על מערכת הבלימה שמתאימה למשקל, למרכז הכובד.

אמרתי שזה משנה הכול. יש לב קטן, ואתה צריך להגדיל לו את הנפח של הלב.

אדוני, בבקשה.

אני מלשכת המסחר. יש פרט שחסר בצורה מהותית - -

אתה מתייחס לסעיף?

כן. בעניין "מוצר תעבורה" אנחנו לוקחים גם מחוק הגנת הצרכן, ומבקש להוסיף גם "אריזתו ומזיגתו". למעשה, היום חלק גדול מהיצרנים לא מייצר את כל קו המוצרים שלו, אלא הוא קונה אצל קבלני משנה ואורז את זה באריזה שלו. לדוגמה, טויוטה לא מייצרת פנסים, אלא קונה אצל קבלנים, והיא שמה את זה בתוך האריזה שלהם. אנחנו מבקשים שגם האריזה או המזיגה בתוך מכל, כמו שמנים למשל, ייחשב כייצור ויצרן.

למה האריזה צריכה להיות ייצור? אני לא ירדתי לסוף דעתך.

אני אוסיף – מה החשיבות? מה זה אמור לשרת?

כאשר אנחנו מקבלים את הרישיון ממשרד התחבורה לייבא מוצרים אז אם נכתוב שם "יצרן" אז משרד התחבורה אומר לי, לא, אתה תביא רק מה שאותו יצרן מייצר, ומה שהוא קונה במקומות אחרים ואורז בתוך האריזה שלו, זה אני לא מרשה לך להביא. אבל המציאות היום שונה לגמרי.

יש פה שאלה מאוד מעניינת.

משרד התחבורה לא מאפשר להביא תחליפים?

אני חושב שיש פה ערבוב בין יצרן חו"ל לבין יצרן בארץ. גדעון מתכוון ליצרן בחו"ל, ויש דברים במה שהוא אומר. ניתן לזה פתרון במסגרת הייבוא של הגדרת "יצרן". הסתמכנו גם על חוק הגנת הצרכן שזה גם כולל אריזה. כשנגיע לפרקים האלה אפשר לדון, אבל פה מדובר על יצרן ישראלי.

העניין ברור. תמתין בסבלנות. תרשום את זה לפניך, תשנן את זה. נגיע לזה, נעלה את זה.

אני מבקש להוסיף לגבי הגדרת "ייצור רכב ומוצר תעבורה" – הסיפא "והכול במסגרת תהליך הייצור" זה סיפא שאני ביקשתי בעת הדיונים בכנסת הקודמת כדי שלא כל התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או מוצר תעבורה ייחשבו כפעולות שחייבות ברישיון; מכיוון שייצור רכב או מוצר תעבורה הם חלק משירות רכב שטעון רישיון, לפי הצעת החוק.

אנחנו מאשרים את "יצור רכב ומוצר תעבורה". מי בעד?

הצבעה

בעד ההגדרה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "ייצור רכב ומוצר תעבורה" אושרה

ההגדרה אושרה. זאת הייתה ההגדרה האחרונה. האמת, את לא יכולה להגיד שאנחנו לא מצטיינים.

אדוני מצטיין גדול.

לא אני, כולנו יחד.

תודה לכם. אתם גם מעשירים את הדיון, מוסיפים לדיון. יש לי בקשה: כדי שהדיון בהמשך גם יזרום, יהיה מקצועי ומאוד ענייני – כשהאוזניים שלנו קולטות כל אחד ואחד, את רצונות, ומאיפה הוא בא. ברור – אנחנו מבינים את זה. זה בסדר גמור, וזה גם לגיטימי. אנחנו לא נגד זה. המשימה שלנו פה היא לתכלל את הדברים ולקבל את ההחלטות הנכונות והראויות, לדעתנו למען הצרכנים והאזרחים. אני מאוד מבקש: תעזרו לנו לעזור לכם בכל התהליך. אני חוזר ואומר: אנא, כל אחד ואחד מכם – הרי לא כולם מתעניינים בכול. חלק מתעניינים בכול, זה בסדר גמור; ויש כאלה שבאים לסעיפים מסוימים בנושאים מסוימים. אז אני מאוד מבקש שכבר תעבירו לוועדה כדי שנוכל להעביר את זה להתייחסות הגורמים המקצועיים השונים במשרד התחבורה כדי שנוכל לעשות עבודה נכונה, טובה ומקצועית, ולא נגיד, פעם ראשונה רואים את זה, לא ידענו.

אבל אנא, בטובך, תורה להם לפרסם את זה מספיק זמן מראש.

גברתי, אם את תקבלי את זה מהרגע להרגע אני מתחייב לא להעיר. זאת לא הכוונה שלי להביא את זה יום-יומיים לפני כן. לכן ככל שתקדימו כך אוכל ללחוץ על המערכת להשיב מהר יותר. אין לי כאן עניין להעמיד מישהו בפינה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45.