הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 7

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שני, י"ח באב התשע"ה (03 באוגוסט 2015), שעה 18:00

סיור בתל-אביב

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

איתמר עומיסי - סממ"ר ירקון, המשרד לביטחון הפנים

קובי אבוטבול - רלמ"ב לב ת"א, המשרד לביטחון הפנים

עופר מלכא - רע"ן איסוף מודיעין, המשרד לביטחון הפנים

בועז חממי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

איתן גורני - סמנכ"ל ומ"מ מנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

אבנר כבל - מרכז תוכנית צעד ראשון ת"א, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

קרן רוט-איטח - ממונה על מניעת שימוש בסמים אלכוהול וטבק

מיקי אריאלי - מנהל האגף למאבק בפשע פרמבצטי, משרד הבריאות

רוני ברקוביץ - רכז נושא, האגף למאבק בפשע פרמבצטי, משרד הבריאות

אהרון שבי - מנהל השירות להתמכרויות, משרד הרווחה

יואב בן-ארצי - מנהל טיפול נפגעי התמכרויות שיקום, עיריית ת"א

מיקי גיצין - חבר מועצת עיריית תל-אביב

יעקב כצמן - עיריית תל-אביב

עקיבא - תושב ת"א

דניאלה - תושבת ת"א, בתו של עקיבא

אור - תושב ת"א

רוני - שוטר

אורן גרוביץ

בת שבע פנחסוב

הדס צנוירט

סיור בתל-אביב

שלום לכולם. אנחנו בסיור של הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, שמתקיים גם בעקבות פנייה של תושבי האזור פה, שהתריעו בפנינו על בעיה שנוגעת בין היתר לוועדה שלנו. נעשה סיור קצר בכמה מוקדים בהדרכת עקיבא, ונבקש התייחסות מהגורמים בנקודות, לפי הסוגיות שיעלו.

קודם כל, בשם התל-אביבים אני מתנצלת על זיהום האוויר. זה פשע שאנחנו עובדים עליו. הבאנו תוכניות, אבל התקציב עוד לא הגיע.

עקיבא, בבקשה.

שלום, אחר צהריים טובים לכולם. שמי עקיבא, ואני מתגורר באזור הזה כבר 15 שנים. סובל מסמי הפיצוציות כבר כעשר שנים. בחמש השנים האחרונות זה נהיה הרבה יותר גרוע. לא ידעתי שיגיעו כל כך הרבה אנשים. קודם כל אחלק את המפה.

חשוב לי לציין, שכתוצאה מהנוכחות המשטרתית הכבדה היום נעלמו כל הסוחרים מהשטח, אבל זה לא יפריע לנו לראות את הנקודות בשטח.

אני רוצה לתת רקע על מה שקורה בשלוש-ארבע שנים האחרונות פה באזור. לפני כשלוש שנים היו במקום למעלה מעשר חנויות שמכרו את סמי הפיצוציות. היתה פעולת בזק של המשטרה, ונעלמו כולם חוץ משתיים. שתיים נשארו עד עצם היום הזה, מסיבה שאף אחד לא הצליח לתת לנו תשובה, מדוע – מדוע השניים האלה נשארו, וכל האחרים הלכו. שתי נקודות. שתיהן מופיעות במפה. נקרא להן מפקדות של סוחרי הסמים. יש פה שני כוכבים אדומים. אחת היתה פיצוצייה בהתחלה, מלאה בכל טוב, היא משום מה נסגרה, הם עברו לצד השני של הרחוב – איפה שאתם רואים את הקיר האדום. שם הם עובדים עד עצם היום הזה. הם עומדים ברחוב, זורקים את הסמים על הרצפה, מחביאים את זה בתחנת אוטובוס, מחביאים את זה על העצים ובכל מיני מקומות כאלה. אנשים באים בפרהסיה, וקונים את הסמים האלה, בלי שאף אחד אכפת לו או עושה משהו בעניין.

מה זאת אומרת?

אנשים באים, קונים לקבוצה של שלושה-ארבעה אנשים.

זאת לא פיצוצייה, לא חנות.

לא. אלה הבדואים. היתה להם פיצוצייה, היא נסגרה, למרות שהיתה מלאה בכל טוב.

הנקודה השנייה, המפקדה השנייה עובדת בקיוסק ברחוב אלנבי 38. הקיוסק ריק מכל סחורה של קיוסקים. יש שם ארבע במבות על המדפים, הקופה לא עובדת, לא מוכרים שם דבר, אבל הוא מאויש 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. העירייה נתנה רשיון לקיוסק הזה, למרות שבאנו ואמרנו שהמקום משמש מפקדה לסמים. למרות שהם עובדים 24 שעות ביום כנגד תנאי הרשיון, אף פקח מעולם לא בא ונתן להם קנס. יש בחוץ כיסאות.

במפקדה עצמה, בקיוסק עצמו הם לא מחזיקים סמים, אבל עומדים שם איזה ארבעה חבר'ה, שמפוזרים בנקודות, ברחוב שאראה לכם. נעבור שם. בנקודות האלה אנשים עוברים. הקיוסק גם השתלט על הבניין שבו אני גר, באלנבי 38. הם פועלים בחדר המדרגות. הם שכרו דירה בבניין. זו מפקדה של הסמים. יש לה רשיון עסק, למרות- - -

המשטרה הבטיחה לי לפחות עשר פעמים, איילת וסרמן אמרה לי שהמשטרה תפנה אליה, ותיקח לה את הרשיון. המשטרה לא פנתה – אין לי מושג למה.

שנים על גבי שנים אני ותושבים באזור כותבים על התופעה הזאת, מדווחים על התופעה הזאת – גם לחברי כנסת, גם לשוטרים, גם לעירייה ולרשות למלחמה בסמים, שהפנתה אותי למשטרה, ולא עשתה דבר בעניין. אף אחד לא עשה עד היום דבר בעניין הזה באופן פעיל כדי למגר את התופעה הזאת.

התופעה הזאת קיימת גם בגלל שהעירייה הפכה את המקום הזה, את האזור הזה לאזור של פשע, והעירייה לא אוכפת פה את חוקי העזר, לא אוכפת פה את החוק. העירייה טוענת ואומרת בלי בושה בכלל, שהמקום הזה הוא אלנבי, ובאלנבי כנראה מותר לעבור על החוק. זו האווירה שקיימת פה. יש פה זנות ופשע ושיכרות ואלכוהול ואלימות וסמים ואונס במועדונים, וכל הלכלוך של העיר מתנקז לפה, מסיבה שלא מובנת לי בכלל.

עכשיו אקח אתכם לסיור. נלך על הצד הזה של הרחוב. אני לא רוצה להצביע, אבל אני רואה שדי נעלמו. ממול אראה לכם את המקומות שבהם הם סוחרים. נסתכל על הפינה, נסתכל על הקיוסק הזה, ניכנס לחדר המדרגות של הבניין, ונראה מה קורה שם. נעלה אליי רגע לדירה – שם אי-אפשר לעבור כתוצאה מהעניין הזה, ונמשיך לרחוב- - - ואראה לכם את נקודת המכירה שם. בזה ייגמר הסיור.

אני חוזר ואומר – באחרונה המשטרה השכילה לעשות יותר אכיפה. זה לא עוזר הרבה, משום שלוקחים להם שקית שעולה להם 1,000 שקל, והם עדיין עושים 10,000 שקל ליום. משום מה לא שיסו בהם לא את מס הכנסה, לא את ביטוח לאומי, לא את מע"מ, ומשום מה גם סיירת של העירייה לא עושה דבר בעניין הזה. הם הבטיחו לי שיעשו, הם ישבו אצלי בבית והבטיחו שישתפו פעולה עם המשטרה, ולא משתפים פעולה עם המשטרה. המשטרה טוענת שאין לה כוח אדם, להיות פה 24/7. לכן הסוחרים ממשיכים לעבוד ללא הפרעה.

קודם כל, תודה רבה. לפני שנתחיל את הסיבוב הקטן הזה פה בשטח הקטן הזה, בואו נשמע קודם משטרה, עירייה, משרד הבריאות.

עוד הערה אחת, סליחה. הם מוכרים כדורים. יש חוק. פניתי למשרד הבריאות- - -

כיוון שיש לנו גם פרוטוקול, שהדברים יישמעו, בואו – משטרה, עיריית תל-אביב, משרד הבריאות, ואז נעשה את הסיור הקטן. למי שיהיה מה להוסיף, נשמח. משטרה.

המשטרה לא עושה כלום. עוברת כאן, רואה אותם ולא עושה כלום.

נשמע את המשטרה.

תמיד יש התירוץ, שזה לא בפקודות ולא בזה של הסמים. זה סם, ואנשים מתו מזה.

את זה תיקנו כבר לפני שנתיים, לדעתי.

כנראה שהשוטר עוד לא גילה את זה.

אז בוא נשמע את המשטרה.

שלום, אני סגן מפקד מרחב ירקון, מהרצליה עד יפו. אנחנו מדברים על מה שקורה באלנבי. לא כל כך מסכימים עם כל מה שאומרים פה, כי הפעילות שלנו, בגדול – לא מפרסמים אותה. אנחנו לא מודיעים לכל אחד, מה עשינו. עושים פה המון. יש פה קצין בילוש, קצין החקירות. המשטרה שמה פה יד חזקה. אולי היא לא מיגרה הכול- - -

רק לאחרונה.

לא הפרעתי לך. בואו נשמור על תרבות. זה לא אישי.

סליחה. אני פשוט כואב את זה כבר שנים.

קובי יתחיל, ואז קצין החקירות.

שמי קובי, ואני משרת באזור הזה במגוון תפקידים בערך מסוף שנות ה-90. אני תושב העיר תל-אביב. אני גם מכיר היטב את כל התהפוכות שעבר רחוב אלנבי לאורך השנים, במיוחד העניין הזה של סמי הפיצוציות. יש פה אנשים שעובדים אתי על העניין הזה לאורך שנים.

קודם כל, גברתי, צריך להתחיל מההתחלה, ולומר שנקודות הממכר התחילו פה לצוץ במסווה של חנויות קטורת כבר לפני כשבע או שמונה שנים, ורק בזכות מלחמה סיזיפית ולא מתפשרת, חסרת-הפשרות שלנו, כל המקומות האלה, דוגמת ה- - - שעמד פה, והאינדיאני שהיה פה באלנבי 35, והמקום הזה, שעדיין סגור ולא נמצא לו בעלים, והוא נמצא מאחוריכם, ואותו מקום שהיה לבוריס, שנמצא באלנבי 35, אותו בוריס יושב שם על הקיר – אפשר לראות אותו משלב ידיים מאחורי הגב. הוא עדיין עומד שם וסוחר. אני יכול לזהות פה את כל הסוחרים בשמות שלהם, כי אני מכיר את כולם היטב. למעשה, רק מתחילת השנה הזו ועד רגע זה פתחנו 87 תיקי סחר בתחנה, שזו פעילות שהיא כמעט יום-יומית. רוני, תראה להם רק את התפיסה של היום בבוקר.

87 תיקי סחר ב-2015?

רק עכשיו – זאת התפיסה של היום בבוקר. זה ממקום שמייד אראה לך.

מה זה?

זה חגיגת. זה הדבר הכי מסוכן.

היום באלנבי במהלך התנהלות בתיק סחר בלש שלי קיבל פיצוץ באף, וכמעט שבר את האף. זה בלש שלנו, אתם יכולים לראות – אלנבי פינת הכובשים. אז כל מי שחושב שאנחנו לא מטפלים או מתייחסים – הסיבה היחידה ש-so called חנויות הקטורת האלה נסגרו פה בכל קרן רחוב, זה בגלל שבתחנה שלנו מתייחסים לחומרים האלה בצורה החמורה והרצינית ביותר.

אני עובד עם מיקי אריאלי שנים. לפני שלוש שנים עבדנו יחד על מעבדת ייצור בפתח-תקווה, ותפסנו חצי טון נייס גיא, שאנשים הועמדו בעניין הזה לדין. אנחנו מנסים להגיע גם לעורקים הראשיים של מעבדות הייצור מחוץ לתל-אביב, וגם לפעול כנגד הסוחרים פה, שעומדים בקרן רחוב.

צריך להבין משהו מאוד פשוט, ואומר את זה לפרוטוקול: המלחמה פה היא באיזשהו מקום מלחמה מאוד סיזיפית. החומר הזה, שהם מביאים לארץ, מגיע מחוץ לארץ. כל פעם חומר בתרכובת אחרת, שנפלט החוצה מהפקודה. זה לא אומר שהוא פחות מסוכן מהחומר הקודם שהיה בפקודה. צריך לעשות איחוד בין סעיף הסל, שהוחל על חומר מסכן, לחומר- - - בהפצה, ורק אז זה ייתן לנו שיניים, למנוע את תחנת הרוח הזאת, כי בפועל מגיעים אותם חומרים מחוץ לארץ, מכל מיני מדינות, מדינות המזרח, חומרים שהם מחוץ לפקודה. עד שאנחנו מצליחים לייצר נפח תיקים, נפח עבודה שמביא את זה למהלך של חקיקה, ומכניס את החומרים בפקודה, הם כבר מייצרים חומר חדש, שהם לא בפקודה.

תן לי לעצור אותך בנקודה הזאת. הכנסת בחוק החומרים המסכנים, בדיוק זה מה שהיא היתה אמורה להתמודד אתו. אני רוצה לנסח פה בעיה, כדי לבדוק שאני מבינה. הכנסת אמרה: אנחנו מבינים שעד שחומר נכנס לפקודת הסמים המסוכנים, ומוכר כסם מסוכן, יש התקופה הזאת שבה המסחר הוא חופשי ולמעשה חוקי – זה מה שקרה עם החגיגת ועם הנייס גיא בהתחלה.

נכון.

ולכן חוקקנו את חוק החומרים המסכנים, שמטרתו לתפוס בדיוק- - -

אבל לא נתתם לו סעד פלילי.

איפה החוסר במעבר בין חוק החומרים המסכנים לפקודת הסמים המסוכנים.

קודם כל מיקי יסביר מה זה חומר המסכן ומה זה חומר האסור בהפצה, ואז תראי שבסופו של דבר החוק הזה נשען על משרד הבריאות ועל מנכ"ל משרד הבריאות.

לפני שהוא עונה, תתארו לנו מה יש פה, ואיפה תפסתם את זה.

זוהי תערובת מאוד פשוטה. רוכשים בקילוגרמים רבים חומרים אורגניים של- - - או מרשמלו, מייצרים אבקה פעילה, חומר פעיל, שבתוכו יש התרכובת של הסם, שאותו מביאים מחוץ לארץ – לרוב תרכובת שלא נמצאת בפקודה בימים אלה. מרססים את החומר בתנאים סניטריים ירודים, אורזים את זה בשקיות, ומוכרים את זה לכל מי שרוצה.

איפה השגתם את זה?

אלה משקלים שונים ודוגמאות שונות. לכל סוחר – אנחנו מכירים, למי זה שייך – לכל סוחר יש החותמת שלו. זה עלים אורגניים כלשהו, מרוססים בחומרים נוראיים. זה לעישון, וזה להסנפה. זה עם שקית, מסניפים. למעשה זה אותו חומר פעיל, רק יותר ידידותי למשתמש.

השקית הזאת – 100 שקלים עולה.

מי קונה את זה?

כולם.

הריסוס והאריזה – זה בארץ?

הם עושים 10,000 שקל ביום.

אנחנו קוראים למיקי כמעט על כל מעבדה כזאת שאנחנו תופסים באזור המרכז. יש לנו בשנים האחרונות עשרות מעבדות – אתה יכול לתקן אותי – בהיקפים של טונות, ברמה המשטרתית.

בשורה התחתונה חשוב שבועז יסביר, איפה הפער בחקיקה, ושזה יעבור את המשוכה.

לפני כן, מאיפה זה נלקח?

אראה לכם. זה השם הגנרי ליצרן הזה. זה נקרא- - - אבל זה נייס גיא לכל דבר. לשם ולעטיפה אין שום משקל.

רק להשלים – כל התפיסות האלה – זה הכול ברחוב. זה לא באינטרנט.

לא. כל התפיסות שלנו הן ברחוב. המשלוחים באינטרנט זה מהיום. זאת עבודת מודיעין, זה טלפונים של התושבים, זה הרבה-הרבה דברים שמשולבים יחד. עכשיו בזמן זה בתחנה אנחנו מטפלים בסוחר עם שני קליינטים, עם בלש. זה תוצאה של היום בצהריים. עשינו אותו תיק ביום חמישי. זה פה שמאלה. אין בתוך בתים.

סליחה, בבית שלי יש. בחדר המדרגות יש.

בבניין שלך יש.

מה זאת אומרת, אין בפיצוציות? מה עם הפיצוצייה ההיא שם?

תכף ניגש אליה.

אתה פונה אליו, והוא מפנה אותך לצד השני, ושם אתה קונה.

תכף ניגש. רק תשלימו בנושא הזה.

דבר ראשון, לפחות עשר שנים, אני חושב, שזה היה חגיגת, ולא החומרים הסינטטיים האלה. אנחנו עבדנו עם לב תל-אביב, כשלא היו לנו בכלל כלים. בכל זאת, כמעט פעמיים או שלוש פעמים בשבוע.

את היית שותפה בכל מה שנקרא חוק ההכרזה וחומרים מסוכנים. הבעיה – שני דברים: החוק באמת היה צעד נכון. מה שקורה – מבחינתנו, אל"ף, אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר חומרים לתוך ההכרזה. זה נותן חלק מהכלים. הם מדברים באמת בנושא כלי המכירה, ודברים כאלה – זה לא נותן לי.

הוא אמר: חוק החומרים המסכנים חל על המכירה, אבל לא על הסחר- - -

מה הבעיה כאן – הוא שולח את זה למז"פ.

אתה תפסת את זה בזמן מכירה או בזמן- - -

בואי נעשה הפרדה: יש תיקים שהם החזקה פר אקסלנס, ועם זה אין לנו מה לעשות, וזאת הלקונה הרצינית בחוק, וחלק מהתיקים, שהם תיקי סחר, עם עדות של קליינט, ותפיסה, שעם זה אנחנו הולכים לחוות דעת מז"פ. שם אנחנו תלויים בחוות הדעת.

אבל העבריין בסחר, הוא בינתיים עצור.

לא.

הוא רוצה לזהות את החומר.

אנחנו מטפלים בתופעה בדיוק כמו שמטפלים בתחנות סמים, אבל מה – פקודת הסמים נותנת למשטרה כלים הרבה יותר משמעותיים. מה הכוונה – עבירת הסחר בסם היא עשרים שנה; עבירת הסחר בסמי פיצוציות הוא חמש שנים. עבירת סחר בסמים מקימה לי זכות חילוט – לחלט אותם, עם הרכבים והכול. כשאני מגיע לבית המשפט, אומר: זה לא פקודת הסמים. זה לא סוחר סמים כהגדרתו, מה שאנחנו מדברים פה.

יגידו: זה לא סמים. הוא לא יזהה את החומר.

זה לא קוקאין, לא הרואין, לא מריחואנה.

אם הוא לא מזהה את החומר, אני לא יכול לתת חוות דעת על 338, על חומר מסוכן.

אנחנו מבצעים פעילות אמתית, מבצעית, חקירתית.

למה הם מסתירים על העצים?

למרות זאת אנחנו נקטנו פה אפס סובלנות. כל אחד שנחשד במכירה, נעצר, מובא לבית המשפט, ומוצא לו גם צווי הרחקה. מה הם עושים- - -

הולכים לרחובות ליד, או לחדר המדרגות שלי.

נכון. לכן הם פוחדים מאתנו. למה הסלקות – בזמנו לא היו הסלקות.

יש פה נציג משרד המשפטים? אתה אומר דבר, שאני חייבת לומר – ראינו אותו בזמנו גם בעבירות סחר בנשים וזנות. המשטרה אוכפת, אבל אם זה לא מיתרגם לכתבי אישום משמעותיים, אפילו למען יראו וייראו – זה ברכה לבטלה.

להפך – אדם שנעצר, מקבל כסף על המעצר שלו, כי זה עושה כסף.

ברור. מאה אחוז. שאלה: למה לוקח כל כך הרבה זמן לחוות הדעת על החומר?

זה לא אנחנו. הוא ישלח את זה למז"פ. חייב לעשות שני דברים – חוות הדעת שהם מחכים, זה בעצם שלוש חוות דעת. דבר ראשון, זה זיהוי במז"פ – מה החומר? סם או לא סם? לצערי הרב, ברוב המקרים, אם הוא לא סם, אבל בתוך חוק ההכרזה, הוא לא יזהה את החומר. אם הוא לא מזהה את החומר, הוא יכתוב: זה לא בתוך פקודת הסמים המסוכנים. הוא עושה את זה – אני והחבר'ה שלי לא יכולים לכתוב חוות דעת על מסוכנות החומר, וגם אנחנו לא יודעים אם אותו חומר בתוך חוק ההכרזה. אין להם כלים.

השאלה היא כזאת: יש חומר שהוא עדיין לא בפקודה.

אבל הוא לא יודע מה החומר הזה, אם לא מזהים אותו.

אבל זה התפקיד שלך. אתה משרד הבריאות, לא?

לא שלי. מז"פ.

אז למה זה לוקח כל כך הרבה זמן במז"פ?

כי החומרים האלה הם חומרי ייחוס.

מיקי גיצין, חבר מועצת עיריית תל-אביב.

נאמר פה שהמז"פ הוא מכשול, כלומר לוחות הזמנים שהמז"פ עובד בהם, מקשה על כל פעולות האכיפה של כל הרבדים.

בלי זיהוי החומר אני לא יכול לכתוב לו חוות דעת על המסוכנות.

מה הבעיה בזיהוי החומר?

- - -

כמה זמן זה לוקח?

- - -

רק לתת לך דוגמה – קיבלנו מהיחידה המקבילה שלי באוסטרליה, בניו זילנד, שהכימאי הראשי, מה שנקרא סמי פיצוציות, זה אחד בוגר מכון ויצמן עם PHD, באמת כימאי מעולה, וכל הזמן יש חומרים חדשים.

בסדר גמור, אבל לומדים את העבודה.

אין כאן מז"פ, אז אני אהיה לנו סנגור. מז"פ קטנה, הבעיות גדולות, וההספק הוא לפי האנשים, החומרים.

בלו"ז הוועדה מתוכנן סיור במז"פ, שנוכל לראות איך זה נעשה. עיריית תל-אביב.

אני חייב לציין שאני מטפל בנפגעי סמים. קודם כל, אני שותף לגמרי למה שתושבי השכונה פה אומרים. אני גם גר בתל-אביב, עובר פה, מנסים לפתות אותי לקנות.

לפני שש שנים העלינו את זה בפני כל הגורמים האפשריים. מאוד קשה להביא אותם לטיפול.

אשאל אותך שאלה לנושא שלנו. מההתמודדות שלך עם אוכלוסיית המטופלים, והרבה מהם ברחוב – האם האוכלוסייה שאתה מטפל בה, היא אוכלוסייה שאתה מזהה בשנים האחרונות או בתקופה האחרונה מעבר משמעותי או מסוים לסמי פיצוציות, והאם אתה רואה אילו השלכות, אילו נזקים אתה רואה?

מהיום שהקנביס נעלם – זה תפס.

יש לנו חמישה מרכזים לטיפול בנפגעי סמים ברחבי העיר. 80% מהמטופלים זה קנביס וסמי מסיבות, סמי פיצוציות. זאת האבחנה. ההשפעות הפיזיולוגיות הן מאוד-מאוד קשות. זה מייצר אלימות, עצבנות.

אנחנו מקבלים את כל הדיווחים על בתי חולים. אתה צודק ב-100%. בכל הארץ.

האם אתה מזהה, שזו אוכלוסייה שונה מאוכלוסיית המכורים?

כן.

מדובר באנשים, מה שאנחנו קוראים מהישוב?

לגמרי.

גם הנושא של האלימות.

אני לא אוהב להגיד את זה, אבל אומר את זה בצורה ברורה: הרזומה של החיים שלהם שונה לחלוטין מאלה שמכורים להרואין. אם יכולנו בעבר לומר התמכרות מהי, היום אנחנו הולכים על רצף.

בנוסף, אני רוצה לומר, שהסמים האלה – גם ההרואין, גם החגיגת- - -

גם תרופות מרשם נמכרות בפיצוציות.

- - -

תודה, אני בהחלט מרימה את הכפפה. אנחנו בהחלט נעשה את זה.

זאת רעה חולה- - -

תודה. יעקב.

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה שהעירייה עשתה פה בזמן האחרון כמה מהלכים, בעדיפות לאלנבי ולאזור הזה. המצלמות פה מסתובבות, אפשר לכוון אותם. יש בעירייה חדר בקרה. העירייה השנה הפעילה סיירת, גוף חדש יחסית שעובד בסך הכול מפברואר – עוד לא גמר להיבנות, אבל אני חושב שהם די עוזרים. אל"ף, הם מסיירים 24 שעות, שבעה ימים בשבוע.

אלה פקחים?

יש שם גוף שהוא רק סיירים, ויש גוף שזה סייר ושוטר. הם עוזרים גם למשטרה וגם לפיקוח. הפיקוח עובד עד אחת וחצי. סל"ע ממשיכים.

לגבי סל"ע, עיריית תל-אביב לא נכנסה לפילוט.

סל"ע זה סיירת לשיטור עירוני, לביטחון עירוני.

זה במסגרת הפילוט של משרד הפנים?

אני לא יודע.

אילו סמכויות יש לפקחים?

איפה שיש יותר, זה סמכויות של שוטר.

שוטר ופקח יחד.

כן. אני צודק?

הם קיימים רק מפברואר, עוד אין להם חצי שנה, והם די נכנסו חזק לעניינים. הם לא גוף שנלחם בסמים.

אז מה הגדרת התפקיד שלהם?

סיוע לשיפור הביטחון האישי במרחב הציבורי. אגב, זה לא אומר מאבק בסמים. זה אומר שהם מסתובבים, מגיעים למקומות של ונדליזם, לגינות ציבוריות- - -

מה זה אומר- - -

זה הפגנת נוכחות באזורים מועדים.

- - -

אם עולה צוות, ורואה תחנת ממכר סמים, מה הוא עושה?

הוא מדווח לנו.

מיקי.

הסיפור של העירייה, כמו שאני מבין אותו- - - יש דיון משפטי, שהוא חשוב והוא קריטי, כי העירייה, בניגוד למקומות אחרים – בעלי העסקים ניסו להגיע לכדי פשרה. העירייה לא הסכימה להגיע- - -

מיקי, אם אתה מדבר על העתירה שהיא אכיפה סלקטיבית, היא לא רלוונטית לעניין הזה, משום שהסעד הזה לא רלוונטי.

דבר שני, יש פה משמעות נוספת לנושא של סל"ע- - - אלנבי הוא אחד היעדים המרכזיים שהוגדרו לסל"ע, להגברת הביטחון.

והדבר האחרון, החשוב ביותר, וזה חומר למשטרה – אנחנו ברישוי עסקים מחמירים בדבר אחד – מתי אנחנו יכולים לקחת רשיון עסק במצב – כשהמשטרה ממליצה, אומרת: יש פה עבירה פלילית – לכן אסור לה לתת רשיון עסק. אין לנו אפשרות על עבירה פלילית, שהיא לא מוגדרת למשטרה כעבירה פלילית, לומר מראש: המקום הזה הוא מקום פלילי.

- - -

אנחנו לא באים בטענות למשטרה על העבודה בשטח. הסיור הזה נולד, כי ישבו אנשי משטרה בכירים, ומכרו סיפור, שהכול נעשה בפייסבוק. זה עוול לכם, שאתם עובדים פה. אבל השורה התחתונה, מכל החצי שעה שעמדנו פה – שאנחנו נופלים פה בין הכיסאות. שיש ויכוח על נושא חוק הסמים, שאתם אומרים המחוקקים, שבסדר- - -

באנו לשמוע.

ואתם חייבים למצוא איזשהו מתווה שיעזור לנו – אחת. המשטרה, אני לא מאשים אתכם, אבל גם הם, הסוחרים, שגרים עם עקיבא בבניין, אומרים: אם רק היו יושבים עלינו – וזה לא אתם; זה מישהו מלמעלה, מפכ"ל או שר- - -

זאת אג'נדה שהיא לא נכונה בעליל. אל תאמינו לסיפורים האלה של הסוחרים. אנחנו עוצרים אותם- - -

רגע, אני אסיים.

העסק הזה הוא בתודעה שלו מקום לממכר, אבל פיזית הוא לא מוכר כלום. אנשים מגיעים כדי- - -

אבל שאלה לי אליך. שורה תחתונה, לא יכול להיות בכל האמצעים שיש לכולכם, שאני והוא יושבים יום שלם, ואני יכול לתעד לך פה סחר בסמים מהבוקר עד הלילה – אין לי טענה אליך. אני יודע שאתה עובד. אני מכבד אותך. אני יודע שאתם עובדים. שורה תחתונה – לא הגיוני, מה שאנחנו עוברים פה.

אנחנו לא מייצרים הרתעה. בשביל שהם ילכו מפה, הם צריכים ללכת לבית סוהר. הבעיה היא לא אצלי ולא אצלך.

אי-אפשר להפריד – אולי זה לא הנושא של הוועדה בענייני הסמים – מה שקורה פה זה חלק מהעניין הזה. אם הייתם באים הנה בחמישי בלילה – אלכוהול- - -

אתה יודע כמה זה עולה לנו להעמיד פה משמרות?

זאת עבירה פלילית, לפתוח מועדון אחרי שעות- - -

זאת לא עבירה פלילית; זאת עבירה על חוק רישוי עירוני. אני לא עירייה, אני לא יכול לומר להם לסגור.

מילה אחרונה, ובואו נלך לראות. באנו לשטח. את הדיון הזה יכולנו לעשות גם במזגן.

- - -

למה לא מפעילים את מס ההכנסה?

מפעילים- - -

נלך.

אתם עושים פה גם פעילות – נניח, כל מה שהוא אומר, אלה שפה, שאתם מכירים אותם, אתם עושים פעילות סמויה?

כולם היו עצורים אצלנו. כל אלה, אני מכיר אותם בשמות.

אז איך הם חוזרים לרחוב? זה הזוי. יש בעיה – לוקח זמן, אבל בסוף הזמן הזה, אחרי חצי שנה, אחרי שנה, החומר נכנס. אתם אומרים לי שכל הבעיה של סמי הפיצוציות היא בלקונה הזאת, שבמעבר בין החומרים הלא מזוהים? על זה כל תעשיית סמי הפיצוציות עובדת?

על זה, ואני מצטער – המשטרה אומרת שהנוכחות שלה היא גבוהה, אבל אני מניסיון יכול לומר לך שהרבה מאוד ימים אין פה משטרה, הרבה מאוד חודשים לא היתה פה משטרה, ולא קרה כלום. אני כל הזמן יוצא מהבית – רואה אותם עובדים, עובדים, עובדים.

24 שעות ביממה יש פה שוטרים.

- - -

עקיבא, קודם כל, אמרת שבעצמך שכן יש פעילות מוגברת בזמן האחרון.

בזמן האחרון, אחרי שכתבתי מכתב- - -

בוא נגיד שאחד הדברים שאנחנו כן מדברים עליהם זה – אל"ף, הגדרה אפילו עוד יותר; ודבר שני, רישוי עסקים.

אם המשטרה תהיה פה 24/7 אפילו חודש – הם ילכו. הם בעצמם אמרו לי את זה.

מילה של סוחרי סמים... אבל בסדר.

אתה קורא להם סוחרי סמים. הלוואי שזה יוגדר כמו פקודת הסמים. שיכירו בהם כסוחרי סמים.

זה מה שאני רוצה לדעת. אני רוצה להבין את הדבר הבא: כל השוק הזה, כל הדבר הזה שאנחנו רואים פה, הוא לא עובד מבחינתכם, על הפער הזה שבין היכולת שלכם לאכוף לבין הכניסה לפקודת הסמים המסוכנים? זאת הלקונה?

המשטרה תמיד אמרה לי, השוטרים: לנו יש בעיה בבית משפט. הם אמרו לי.

בית המשפט, על-מנת להגיש כתב אישום, אנחנו נדרשים להביא ראיות. בסופו של דבר הראיה המרכזית היא חוות דעת, שאכן מדובר בסם.

הרי החומר הזה ייכנס בסופו של דבר. אתה רוצה להגיד לי, ברגע שהוא ייכנס, ההוא כבר יהיה בחומר אחר?

בדיוק.

על הפער הזה, זה קורה?

אנחנו מכניסים אותם לגמילה בחינם, מעכשיו לעכשיו. הרוב זה באזור התחנה המרכזית.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: אחת, צריך לזכור שכל מי שמגיע לפה – רובם לא תושבי תל-אביב. זאת נקודה מאוד חשובה. כל המשתמשים והצרכנים והנרקומנים והסוחרים – כולם מתנקזים לאזור הזה.

שתיים, אני חושב שיש פה מאוד סוגיה חשובה, שחסרה לנו פה- - -

- - -

יש כל מה שאבנר הזכיר, ויש עוד בתל-אביב, ליד הרכבת, מרכז גדול. בעבר כל סם היה בנפרד. עשינו בחקיקה, שאפשר להכליל משפחות של סמים. הגענו לזה שפחות או יותר כיסינו את הנושא, ולא כיסינו את החומרים האחרים, שנכנסים לכאן כל הזמן. כשאני אומר "אנחנו" – זה הוועדות. אנחנו בנינו את הנושא של חומרים מסוכנים. הגענו למצב שבו בחקיקה- - -

- - -

אנחנו עשינו דיון על הנושא של הטלפונים והלכלוכים. נאמר: כבר אין יותר פיצוציות – עכשיו הכול עבר לאינטרנט.

בתל-אביב לא עבר הכול לאינטרנט. נכון שיש נתח מסוים. הם פתחו את זה לפני כמה שנים, כשלא היה חוק.

הם עומדים פה בחוץ. זאת הסחורה שיש פה, ויש לו רשיון עסק מעיריית תל-אביב. אנחנו התרענו.

יש שתי במבות יבשות. זה נופל בין הכיסאות, כי המשטרה אומרת: במקום הזה אין עבירה. זאת נקודת משיכה. לא יכול להיות – זה ממש צחוק. העירייה אומרת: אין פה אלכוהול, הוא מוכר במבה.

נמשיך.

פה למעלה בחורים האלה מחביאים סמים כל הזמן. את זה המשטרה הרסה. המנעול הזה, זה לא המנעול שלי. אני שילמתי מכיסי על הדלת הזאת. אתמול הם שברו את המנעול, ושמו מנעול משלהם. פה תמיד יש שרידים. הנה, בבקשה.

דניאלה זאת הבת שלי. היא תספר לכם קצת מה היא עוברת פה.

נעים מאוד. בבקשה. ספרי לנו, כמה זמן את גרה פה?

אני לא ממש גרה פה. אני מגיעה מדי פעם לאבא שלי. כשהייתי קטנה, לא ממש יכולתי להגיע לכאן – גם אמא שלי לא הרשתה לי; לא שהדירה לא יפה, פשוט בדרך לדירה יש כל מיני הערות. רק היום בדרך הביתה עצר אותי מישהו, אמר לי: היי מתוקה, רוצה ש- - - אני עולה למעלה, יוצאת לקניות, מגיע מישהו, אני רואה אותו עולה במדרגות – כנראה, דייר של המקום, עם שקית, פתאום מקבל שיחת טלפון, ואז הוא אומר: טוב, שנייה, אני יורד למטה. אני יורדת למטה אחריו, ורואה בחור מחכה. הם מחכים שאני אצא החוצה מהרחוב. אני מעיפה מבט אחורה, ורואה שהוא מעביר לו שקית קטנה שחורה במהירות. הבחור מכניס אותה מהר מאוד לשקית, והולך. אין שום חילופי דברים, ולכולנו ברור מה זה הדבר הזה. לצערי, אני גם יודעת מגיל צעיר מה זה הדבר הזה.

זאת שגרה פה. למה זאת שגרה? למה אנשים אומרים: אה, זה רחוב אלנבי, אז זה בסדר, שיש פה סמים ויש פה מועדונים ויש פה פשע. זה רחוב אלנבי – זה לא רמת אביב וזה לא הרצליה וזה לא צהלה – אז לא מצפים. אלנבי – מצפים. אלנבי – זה ברור. אבל זה לא ברור, כי אנשים גרים פה, ויש פה גם ילדים שגרים פה, ואף אחד שגר פה, שמשקיע בדירה שלו ובאמת אוהב את העיר הזאת, לא צריך לסבול מהדברים האלה. כלומר אין לגיטימציה אף פעם בשום מקום לפשע מהסוג הזה.

תודה רבה. חזקי ואמצי. הרעש שאת שומעת שם בחוץ – זה בגלל שהמשטרה והעירייה מתווכחים ביניהם, מי יעשה משהו, אבל אנחנו נדאג שהם יעשו – או אחד מהם או שניהם יחד.

כולם שוכרים פה את הדירות, סטודנטים. לי יש פה דירה שקניתי, יפהפייה.

והאנשים שגרים פה, סטודנטים?

לא אכפת להם. יש פה דירה ב-4,000 שקל. פה יושבים, מעשנים, ובאמצע הלילה שומעים את הרעשים, וסוחרים פה. אתמול עמד פה אחד מאחורי השלט, והיו 15 אנשים שבאו לקנות. העפתי את כולם.

כשאתה רואה דבר כזה, מה אתה עושה?

אני מעיף אותם. מזמין משטרה לפעמים.

למה אתה לא מתקשר למשטרה כל פעם?

כי לא תמיד- - -

לפני חמש דקות- - -

כשאתה עובר פה, אתה עושה סיור – אתה מסתובב פה, ויש לך תחנות קבועות, שאתה הולך, מושיט יד- - -

הם משנים את זה. אני צריך לפתח את הדמיון. זה מלחמות. מלחמה כל יום. בתחנת אוטובוס, בפרגולה הזאת למעלה.

מישהו שמחזיק את זה – זה עדיין לא עבירה.

יש פה פעילות בזמן אמת. עושים סיור, והשוטר רוני מצא שקית, פה. הוא מרים יד – תופס שקית.

אנחנו נעשה ישיבה עם הפרקליטות, משרד המשפטים, שתוקדש כולה לנושא כתבי האישום, ואולי אפילו שינוי חקיקה. בסופו של דבר שינויי החקיקה האלה הם יוזמה של משרד המשפטים במדינת ישראל. אנחנו נעשה על זה ישיבה מיוחדת.

פתיחת הפקק במז"פ לא פחות חשוב מפתירת העניין החקיקתי.

בסופו של דבר בשביל להגיש כתבי אישום, אם לא יהיו עוד רובוטים ועוד מכונות, אנחנו נהיה בעוד שנה באותו מקום. גם אם יהיו חוקים טובים.

אנחנו נעשה.

תמיד יהיה פער, עד שזה נכנס לפקודת הסמים המסוכנים. נניח שזה נשאר כך. האם לחוק החומרים המסכנים, עבירת החזקה, לפחות מעל כמות מסוימת- - -

נעבור לתחנה הבאה.

אני בכוונה לקחתי אתכם לפה. פה זה לא אלנבי במובן של מה שרגילים. תראו איזה רחוב יפה. תראו את הבניינים האלה. מיקי, מה שהעירייה דורשת מהבתים האלה מבחינת שימור ותחזוקה וארנונה וקנסות, אם רק הם חורגים, מעלים בלי פרופורציה למה שהתושבים עוברים פה מבחינת – אל"ף, מקומות הבילוי, כי אם אתה בא הנה ביום חמישי בלילה, הכול פה שיכורים, פולשים, איפה שרוצים. הבתים לשימור המקסימים האלה, מקיאים עליהם, משתינים עליהם, מחרבנים עליהם – אני לא אומר סתם. סליחה שאני מתבטא ככה. פולשים לתוך הבתים, ועושים את כל הדברים האלה, וכל המקומות האלה, זה תחנות סמים. ברגע שהמשטרה עושה עבודה, לוחצת עליהם באלנבי, אז יושבים פה על החומה בחניון פה בפינסקר 8, מחביאים. הבניין הזה היה תחנת סמים מטורפת במשך שנה, עד שאנחנו הפעלנו לחץ גם על ראש העיר וגם על המשטרה, וסגרו פה. המסכן, בעל המכולת הזה עבר גם גיהנום, שסחרו אצלו בכניסה. שניאור, בית קפה שכונתי פה בפינת שניאור נפרץ לפני שבוע על-ידי נרקומנים. יש שם תחנת סמים שכרגע זזה, אבל היא חוזרת, וזה לא אלנבי. תראו איזה רחוב שקט, יפה. אנשים פה קנו דירות במיטב כספם, וחיים עם זה. אין לי מה להגיד.

חשוב לזכור שאנחנו עם אגף שפ"ע עשינו פה ביקורות אין סוף, עד שבסוף, בסוג של כפייה על העירייה סגרנו את זה, ואנחנו אוכפים כל יום את הסגירה פה, שהנרקומנים לא יחזרו. זאת גם עבודה סיזיפית ולא פשוטה, אבל אין מה לעשות. המבנים הנטושים האלה, אין להם בעלים, ואנחנו בבעיה.

זה בניין ללא בעלות?

זה בניין שיש לו מספר שותפים בבעלות, ואין ביניהם הסכמה, אז זה יישאר ככה עוד כמה שנים טובות.

אם היינו באים לפני חצי שנה, כל הבניין, גרו בו אנשים – גם צרכנים, גם סוחרים. היינו הולכים ברחוב, הם שורקים מהמרפסת, אנשים נכנסים, קונים, חוזרים. זה כשהוא היה נטוש, כשלא היתה הגדר. לכן עשו עבודה.

יש פה עוד גורם שרוצה להוסיף משהו לפני שנסכם?

אז אני רוצה מאוד-מאוד להודות לכולם על ההשתתפות בתנאים קשים, אני חייבת לומר. תנאים פיזיים קשים ביותר, ממש אקסטרים. בחרנו באמת יום מיוחד לזה בשנה, אבל באמת תודה לכם. אני חייבת לומר שאני חיה בתל-אביב, גרה בתל-אביב, מכירה את המציאות בתל-אביב, כולל באלנבי, ולא דמיינתי שזה מה שנראה. לא דמיינתי שאנחנו נמצא בסמים במקומות מסתור באמצע הסיור, שפתאום שוטר מניף יד לעץ, ומוריד חבילה של כדורים. לא דמיינתי שנראה קיוסק שהוא לא קיוסק, אבל הוא תחנת ממכר סמים, אבל היא לא תחנת ממכר סמים. זה ממש צחוק מהחוק. זה ממש לעבור פה ברחוב, ולראות כזאת אזלת יד – שבאמת, מקום שנופל בין הכיסאות. יש שם במבה שהיא לא במבה. ברור שהמטרה היא למשוך אנשים לעסקאות סמים, אבל גם המשטרה, גם העירייה – כולם פה מושכים בכתפיים, ולא יודעים מה לעשות. זה כן נושא שבאמצעות הידוק הפיקוח, אם צריך בו שינוי חקיקה, או אני לא יודעת מה – אני מדברת ספציפית על הנושא הזה של רישוי עסקים בעסקים מהסוג הזה. לא ייתכן שבית עסק יהווה מקום פיתוי לסמים, והדבר חוקי. זה ממש בחסות החוק. זה לא יעלה על הדעת.

והנושא השלישי שעלה בצורה מאוד ברורה, נחלק אותו לשניים: זה הקושי להביא את אותן התפיסות ואת אותה פעילות אכיפה שכן נעשית, להביא אותה לכדי הרתעה משמעותית בדמות כתבי אישום ומאסרים. בסופו של דבר זאת פעילות עבריינית מסוכנת, היא מסכנת חיי אדם. שמענו כאן מכל הגורמים, גם מגורמי הרווחה, שהיא מסוכנת יותר מהסמים הקשים, והיא פוגעת לא רק באוכלוסיות בסיכון; היא פוגעת גם באנשים מהישוב, כאילו נורמטיביים, במירכאות, איך שלא נקרא למילה הזאת.

לכן אני רוצה לקיים ישיבה נוספת בכנסת, בהשתתפות משרד המשפטים והפרקליטות, כי הרבה כאן בסופו של דבר מהחצים מופנים לשם, על-מנת לשמוע מה המדיניות, האם אנחנו שמים את העבירות האלה בראש סדר העדיפויות, כולל, אם צריך, שינויי חקיקה, כדי לאפשר גם להחזקה של אותם סמים מסכנים, אותם חומרים מסכנים כעבירה, ולתת כלים בידי המשטרה, שתוכל בסופו של דבר לבצע פעילות שיש לה תוצאות; שהיא לא מסתיימת רק בתפיסות אלא גם מייצרת הרתעה כלפי הציבור וכלפי אותו ציבור עבריינים. אנחנו הולכים פה ברחוב, ורואים סוחרי סמים מול העיניים שלנו, ואומר לנו קצין המשטרה: אותו אני מכיר, יש לי אותו פה בתפיסות, בתמונות, ואומר התושב השכן: אני מכיר אותו, אני מדבר אתו, ואנחנו מוצאים את החומר הזה בסופו של דבר בתיבת הדואר, שנמצאת כאן ילדה, שקשה לה להגיע לאבא שלה. זאת באמת מציאות שהיא בלתי-אפשרית ובלתי-נסבלת.

אנחנו גם נקיים בכנסת ישיבה בהשתתפות משרד המשפטים והפרקליטות. נעשה סיור במז"פ כדי לעמוד שם על הצרכים – כבר אמרנו את זה. ונעשה סיור באזור התחנה המרכזית הישנה באדיבותכם, ועיריית תל-אביב.

תודה רבה לכולם, המשך שבוע נעים. שוב סליחה על התנאים הקשים, אבל אנחנו משרתי הציבור בכל מצב בשטח. יש כמה שהתכוונו להגיע – כנראה, התנאים הקשים הרתיעו אותם, וביטלו בדרך, אבל הדברים רשומים גם בפרוטוקול. בבקשה.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. חלק מהותי מהבעיה זה היחס של עיריית תל-אביב לאזור הזה. היא מזניחה את האזור הזה, באה להם בתירוצים, אומרת: זה אלנבי, כאילו שחוקי המדינה לא אוכפת את חוק העזר העירוניים, נותנת למועדונים לעבוד כל הלילה, ועושה פה בלגאן לא נורמלי. גם בזה צריך לטפל.

תודה לכולם. עקיבא, תודה על האירוח, על היוזמה.

הסיור הסתיים בשעה 19:30.