הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 12:40

הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

טלי פלוסקוב

מיקי רוזנטל

קובי אמסלם - הממונה על השכר, משרד האוצר

אורי אפלבום - לשכה משפטית אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מיכה פרלמן - משרד האוצר

ניב חנן - לשכה משפטית, משרד האוצר

אבי חסון - מדען ראשי, משרד הכלכלה

אורי סובוביץ - יועץ מקצועי למדען הראשי, משרד הכלכלה

אריאל יעקובי - יו"ר הסתדרות עובדי המדינה

דורון קרני - מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה

יוני אבוחצירה - יו"ר ועד העובדים הארצי, ההסתדרות הכללית החדשה

עומרי קנר - ראש ענף תאגידים סטטוטוריים

יעקב פישר - יו"ר ועד העובדים, מתימו"פ

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015

לפני שאני עובר לסעיף של הפוטו- וולטאיות שאנחנו צריכים לדון בו בסוף סדר היום, אני מבקש לדעת האם הגיעו לפתרון בעניין של העובדים.

פתרון חלקי.

מה הפתרון?

לגבי מתימו"פ העניינים סגורים, לגבי עובדי המדינה העניינים לא כל כך סגורים.

מה סגור לגבי הנושא של מתימו"פ?

מה שסגור זה שהם עוברים עם התנאים שלהם. הם מקבלים הבטחת תעסוקה לשנתיים בלי פיטורים. יש קבוצה של בכירים שתעבור לתקופת ניסיון יותר קצרה. במידה והיא תפוטר, היא תקבל את תנאי הבכירים שקיבלו עובדי רשות השידור הבכירים. במהלך הזמן הזה אנחנו ננהל מו"מ להסכם קיבוצי.

האם לגבי מתימו"פ אנחנו מקבלים את זה בכתב?

זה צריך להיות בסיכום.

יצא מכתב מהממונה על השכר ומהמדען הראשי ליושב-ראש הוועדה שישקף את הסיכומים.

אנחנו לא מסכמים דברים בעל-פה, אנחנו מסכמים סיכומים בכתב.

יש הערה קטנה נוספת לגבי מתימו"פ. הם כתבו שם שזה בהתאם לסעיף 29, רק הוא לא חל על מתימו"פ.

אז תורידו את זה.

יהיה כתוב "לפי כללים של רשות החברות הממשלתיות".

אנחנו נתאים את הנוסחים לחוק ולהסדרים שהגענו אליהם בהסכמה. לא תהיה בעיה. לא צריך להתעסק כרגע בניסוחים.

קובי, אני מנהל את הישיבה. אני אפילו עוסק בניסוחים.

בשמחה רבה, אדוני.

אני רוצה להיות סגור עם העניין הזה. מה לגבי עובדי המדינה?

לגבי עובדי המדינה העניינים לא סגורים. אני מעדיף שיושב-ראש הוועד יגיד.

מה המחלוקת?

עדיין לא הגענו להסכמות. לא קיבלנו הצעה ראויה.

על מה יש עדיין מחלוקת?

לגבי תנאי הפרישה, למשל, הם עדיין לא מוכנים להיצמד להצעה שיושב-ראש הוועדה העלה פה. לגבי תקופת הניסיון אין עדיין הסכמה. אנחנו דורשים שנתיים מהרגע שההסכם הקיבוצי ייכנס לתוקף, אבל הם עדיין מסרבים.

זאת לא תקופת הניסיון, זאת התקופה שאתה יכול להתחרט. צריך להבדיל במונחים.

כן, אבל אנחנו רוצים שיהיה לנו בין מה להשוות. כרגע אין לנו בין מה להשוות.

מה שנקרא תקופת חרטה. שיהיה ברור, על זה אתה מדבר.

קודם כל, לגבי הנושא של השנתיים, האם השנתיים זה מההסכם הקיבוצי, או שהשנתיים זה מיום המעבר?

אנחנו דורשים מהרגע שיש הסכם קיבוצי. העובדים יכולים להשוות - - -

אין היגיון מההסכם הקיבוצי. מה ההיגיון? ההיגיון הוא מהרגע שיש מעבר.

כדי שהעובד יוכל להשוות בין התנאים שלו. יש, מצד אחד, את מה שמציעים לו בתאגיד, ומצד שני את מה שיש לו בשירות המדינה.

הוא עובר עם שמירת תנאים, אדוני היושב-ראש.

אין היגיון בעניין הזה, כיוון שמתחילת החוק דובר על שנתיים מהרגע שיש את המעבר. מה שייך ההסכם הקיבוצי לעניין? יהיה את ההסכם הקיבוצי בגלל שסוכם שיהיה הסכם קיבוצי. אנחנו גם נעקוב אחרי זה. אם לא יהיה הסכם קיבוצי, יהיה רע מאוד עם כל העניין. יהיה הסכם קיבוצי, בעזרת השם. זה לא קשור לנושא של תקופת הניסיון. מה עוד?

אנחנו מבקשים שיהיה פיצוי לעובדים על סגירת יחידה. בסופו של דבר, יש מצב שהתאגיד יעבור להיות מחוץ לירושלים. יש פגיעה בעובדים שעדיין לא יודעים איפה הם ימוקמו במשרד הכלכלה, אם וכאשר. יש תקדימים בנושא.

לא פה. כל מה שאתה רוצה בסדר, אבל לא פה. אדוני היושב-ראש, את כל מה שאומרת לי הפקידות הבכירה של משרד הכלכלה ומשרד האוצר אני מבקש במילה אחת שיהיה בחוק. לא בגלל שאני רוצה לכבול את ידיהם, אלא בגלל שאני פשוט מנוסה מספיק לדעת שכשלפקידים - לא אלה, אלא אלה שיירשו אותם - אין חובה כלפי הציבור, באותו רגע הם מכניסים את הציבור לבעיה.

את מה שאמר יוני אבוחצירה אני מאמין שבסופו של דבר נסכם עם קובי אמסלם כי אני יודע מה קובי אמסלם אמר לי. יש את מכתב העקרונות שדורון קרני פחות או יותר מסכם. מה הבעיה? הבעיה היא שכששאלתי את קובי: "קובי, מה יקרה אם יורשך לא יסכים", אז הא אמר לי: "תשבות". על המילה "תשבות", שזאת הזכות שנתונה במדינה דמוקרטית, אני בבעיה ובדילמה. מה אני מבקש? אני מבקש שאדוני, יחד עם חברי הכנסת המכובדים שיש להם את הסמכות, יכתוב שהואיל והמדינה והעובדים, כשהכנסת גם מברכת על זה, מסכימים שהתאגיד הזה יעבוד בהסכם קיבוצי, שהמדינה תואיל בטובה יחד עם העובדים לעשות הסכם קיבוצי תוך שנה מיום כניסת החוק. כל פעם שאנחנו לא נעמוד בציפיות, אנחנו נהיה בבעיה. אמרתי שאני מוכן לבוא אליך לתת דין וחשבון אחת לחודשיים.

אתם מסכימים לזה שיהיה כתוב בחוק שהמדינה תגיע להסכם קיבוצי תוך שנה מיום כניסת החוק?

אני אסביר מדוע אני מתנגד לזה, ואני מתנגד לזה בכל תוקף מהטעם הפשוט. אל"ף, הסכם קיבוצי זה ליחסי עבודה, בי"ת, כתבנו במכתב ההתחייבות שאין בעיה להפוך אותו להסכם שאומר שהמדען הראשי ושר האוצר וכל מי שצריך בממשלה יפעלו לגיבושו ולחתימתו של הסכם קיבוצי. זה המקסימום שאנחנו עושים. יחסי עבודה מושתתים על הסכמים. אם פתאום הסכם לא מספיק, אז אני וגם אתם בצרות צרורות. הכי בצרות צרורות זה ארגון העובדים שפתאום התחייבות שנכנסת להסכם איננה מספיקה כדי להניח את הדעת. זה לא מתקבל על דעתי, לכן אני מתנגד לזה. אני מדבר עם חברי מההסתדרות כל יום. בינינו אנחנו יכולים להגיע להרבה חילוקי דעות ולהרבה הסכמות. אנחנו לא מסתירים שום דבר אחד מהשני, לפחות אני לא מסתיר ממנו. אמרתי לו את הדבר הבא: עם כל הכבוד ועם כל הערכה, אם אנחנו נכניס לחקיקה עניינים של הסדרת יחסי עבודה, זה יותר נזק מתועלת. הבית הזה תמיד התנגד להכנסה של הוראות של יחסי עבודה לתוך החקיקה על דברים פשוטים, למעט חקיקת מגן.

זה לא נקרא חקיקה, זה נקרא הבטחה שלטונית. הוא לא אומר לך מה יהיה בהסכם, הוא לא אומר לך מה טיב היחסים. זאת התחייבות של המדינה.

ניתנת התחייבות. מה היא קשורה לחקיקה?

איפה היא ניתנה?

יש רצף שלטוני.

אמרתי.

מחר אתה בכל חוק תבקש להכניס יחסי עבודה. אני מבין בדיוק מה קובי אומר.

זה לא הכנסה של יחסי עבודה, זה הכנסה של דבר הצהרתי מטעם הממשלה שהיא מתחייבת לעשות הסכם קיבוצי. הוא לא אומר איזה טיב של יחסי עבודה.

ניתנת ההתחייבות הזאת.

איך, בכתב?

כן, בכתב.

זה מספיק? חתום על ידי מי?

אני אגלה לך סוד קטן, חבר הכנסת גטאס. חקיקה אפשר לשנות כל יום, הסכמים אי אפשר לשנות, לכן אנחנו מסדירים הסדרי עבודה בהסכמים, לא בחקיקה. האמן לי, זו צרה צרורה.

אני מציע שיהיה כתוב בחוק שבתוך שנה יגובשו ההסכמים, ההסדרים. צריך שתהיה התייחסות בחוק. אני מבין מיעקבי וממך שתלכו להסדר. העובדים לא ידרשו דברים שהם מעבר.

גם היו תקדימים.

אין תקדימים לזה.

יש תקדימים.

אני יודע בדיוק איזה תקדימים יש.

אני אפרט אותם.

תפרט, ואני אתייחס.

אני מציע שיהיה כתוב בקשר לעובדי המדינה שבמהלך שנה יגיעו להסדרים עם העובדים.

אין קשר לעובדי המדינה, אדוני. מה לא ברור בזה? אין קשר בין מה שאומר אדוני לבין עובדי המדינה. בנוגע לעובדי המדינה יש שתי קבוצות שמתחלקות לשתי קבוצות. יש קבוצה אחת שלא רוצה לעבור לתאגיד החדש, היא נשארת במדינה, מבטיחים לה את אותם תנאי עבודה, מבטיחים לשלב אותה במשרה חדשה. למי שלא רוצה להישאר בשירות המדינה, הוא רוצה לפרוש, וזה אחרי שהמדען הראשי נפרד מהמדינה, הצענו תכנית פרישה. זה לגבי עובדי המדינה. חוץ מזה אמרנו שלמי שמוכן לעבור לתאגיד יש שתי אפשרויות: אחת, לעבור לתאגיד ולהישאר שם, והשנייה, לעבור לשם ולהתחרט. בכל מקרה, למי שעובר שומרים על תנאי השכר כאילו הוא המשיך לעבוד במדינה. אין קשר לחקיקה. הבטחנו את זה בהסכם.

זה חל גם על כללי התקשי"ר עד שייחתם הסכם חדש לגבי אותם עובדים שעוברים לתאגיד. עד שנחתם הסכם קיבוצי חדש חלים עליהם כללי התקשי"ר.

רשמנו לעצמנו את העניין הזה. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב בחוק שלגבי עובדי המדינה זה יהיה בהתאם להסדרים שנאמרו כאן, רק שזה יהיה בתוך שנה. מה זה מפריע לך? אני גם לא מבקש ממך רשות, אני תיכף הולך להצביע על זה. אני לא כותב כלום. אני אפילו לא כותב את המילה "הסכם קיבוצי". אני גם לא מכריח אותך. אני רק אומר שיהיה בחוק משפט שמתייחס לעובדים. מה קרה פה?

איזה משפט שמתייחס לעובדים?

כשהקמתם את רשות הנמלים הייתה התייחסות לעובדים, כשהקמתם את רשות השידור הייתה התייחסות לעובדים.

לא כך.

מה זה חשוב?

זה כן חשוב.

אתה רוצה שנכניס את סעיף הנמלים? אני מכניס אותו מיד. אתה רוצה? לא, אתה לא רוצה.

גם אתה לא רוצה.

נכון.

יפה, אז הנה הגענו להסכמה.

אני כן רוצה שתהיה התייחסות לעובדים. חייבת להיות התייחסות לעובדים.

יש התייחסות בפרק הזה שמדברים על עובדים.

אני מבקש לשאול את היועצת המשפטית אם ראוי להכניס לחוק דבר כזה.

לא בטוח שזה הנושא שעומד כאן לדיון.

זה הנושא, תאמין לי.

אני לא חושבת שיש בעיה משפטית להכניס עניין כזה. אני מבינה שזה יהווה סוג של תקדים, אבל יש בחקיקה גם אמירות יותר חזקות מהמשפט הזה ביחס לעובדים.

זאת לא החלטה משפטית. מיקי, אני מתחשב בדעתך, היית סגן שר אוצר. אני מבין את ההשלכות ואת כל הדברים האלה. אנחנו לא אומרים במשפט הזה דבר שיוצר תקדים על מקומות אחרים. הוא לא יוצר תקדים. את כל מה שקובי אמר אני מקבל, אני חושב שזה נכון. אני חושב שגם הולכים לפתרון. גם יעקובי אמר את זה. אנחנו אומרים משפט שנותן לזה תוקף שלטוני שגם כאשר קובי עוזב - - זו אמירה שמרגיעה את השטח, היא לא אמירה שיוצרת תקדים, היא לא מחייבת כלפי איזה שהוא גוף אחר שיעשה שם הקמת רשות או משהו כזה והעובדים יהיו בבעיה. זה לא יוצר תקדים. הוא בעצם מרגיע את השטח. אני מציע לקבל את זה.

יעקובי כל כך מנוסה. ניהלתי איתו ברשות המיסים הרבה מאוד שיחות. הוא היה בא ומבקש ממני שאת הפיצוי לעובדים אני אכניס לתקנות מס הכנסה, או שיהיה שינוי חוק במס הכנסה לעניין העובדים כי נתנו להם פיצוי על עבודת יתר. הייתכן? אין משמעות להתחייבות שלטונית של שר האוצר? אני אומר לכם, אנחנו איבדנו את הראש.

אני פשוט מתנגד לרוח שנושבת פה. האם בפעמים הבאות שיופרטו שירותים או לחלופין יפוצלו שירותים מהשלטון אנחנו לא נבטיח את הזכויות של העובדים?

בוודאי נבטיח.

ולכן זה לא תקדים.

מבטיחים אותן.

לא בתוך החוק. מה עניין שמיטה להר סיני?

מבטיחים אותן הרבה יותר טוב. מבטיחים אותן בהסכם, לא בחקיקה.

אנחנו לא נכנסנו לפרטים.

אני מניח בפניך את תוכן ההסדר.

אתם עושים תקדים מסוכן מאוד, כי מחר בכל חקיקה זה ייכנס. ששר האוצר ילך, שהממונה על השכר גם ילך אם אין משמעות לנייר ההתחייבות שהם נותנים. התחייבות שלטונית זה מה שביקשנו.

הסכם זה מעבר להתחייבות שלטונית. זה הסכם. זה לא קשור אלי. גם אם אני לא נמצא מחר בבוקר, ההסכם שריר וקיים. אין דבר כזה שהסכם פוקע כשמישהו הולך. אין כזה דבר.

זה לא חוקי שלקחו פרקליט בין הטובים שיש במדינה והוא מולי. אני הרבה יותר חלש. אני מבטיח לאדוני שההסתדרות תעשה כל אשר לאל ידה על מנת שחששותיו של קובי לא יתקיימו.

זה לא חששות.

אני אבוא לפה מתי שתרצו.

זה לא קשור.

על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל לא תחל לפעול אלא לאחר שנחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל.

זה מה שאתה מציע לנו?

לא.

תודה רבה.

אני לא מבקש את זה.

וטוב שכך.

בכייה לדורות ההסכם הזה.

אני מבקש להפריך את העניין הזה שאין תקדים בחקיקה. יש תקדים בחקיקה. לא ביקשנו. אנחנו גם לא היינו שם. היינו שם אם אכן הייתם מקשיחים עמדות. מכיוון שאתם לא מקשיחים עמדות אלא להיפך - עם מתימו"פ הסתדרתם ועם עובדי המדינה אתם הולכים להסכם קיבוצי - אני מציע שיהיה כתוב שבתוך שנה ייקבעו הסדרים כוללים עם העובדים ביחס לזכויותיהם.

אל תהפוך את כולנו לעבריינים אם תחלוף שנה ולא יהיה הסכם קיבוצי, כי להסכם קיבוצי צריך שניים.

אתם יכולים למשוך את החוק. אני חושב שזה המינימום שבמינימום כשמוקמת רשות, העובדים מפחדים וכל מה שנלווה לעניין. אני לא דורש מכם שום דבר. אני מבקש שיהיה משפט בחוק. אני לא הולך להעביר חוק בלי זה. עם כל הכבוד, או שאתם חושבים שאני לא למדתי ליבה, שאני לא יודע לקרוא בלי נקודות, מה שנכון נכון, או שאתם חושבים שאנחנו באמת נתעלם מהעניין של העובדים. אין אפשרות להגיע לפתרון, אין אפשרות להגיע לחקיקה אם לא נזכיר את המילה "עובדים". אני לא מבקש כמו רשות מקרקעי ישראל שמיקי אומר שזאת בכייה לדורות. אצלי בכייה לדורות זה תשעה באב. זה לא בכייה לדורות. דאגה לעובדים זו לא בכייה לדורות. אתם תהיו עבריינים אם הממשלה לא תגיש תקציב בזמן. זה יהיה עברייני. כבר הייתה עבריינות כזאת. אתה מדבר איתי על עבריינות שבתוך שנה לא תגיעו להסכם עם העובדים?

כן. אתה יודע כמה - - -

אז תבואו לפה, אנחנו ניתן לכם אורכה של עוד שנה.

הקראת סעיף מרמ"י. הסעיף אמר שהחוק לא ייכנס לתוקף אלא לאחר שיהיה הסכם קיבוצי. אתה יודע כמה זמן לקח לגבש את ההסכם הקיבוצי? שנתיים. למה? כי זה אומר שלצד אחד יש וטו על החקיקה. במו"מ הרי אפשר לעשות מה שרוצים.

אם לא היה סעיף בחוק היה לוקח אולי 10 שנים.

ולכן אתה לא מתנה את החוק בזה, אתה לא קובע את ההסכם הקיבוצי, אתה לא קובע את כל הדברים - - -

גם שם לא קבעו את ההסכם הקיבוצי.

אני לא מתנה את החוק בזה.

אתה הופך אותי לעבריין אם אני לא אגיע תוך שנה. מה יהיה אם אני לא אגיע? אם יש להם דרישות שאני לא מקבל אותן, מה אתה רוצה שאני אעשה, שאני אהיה עבריין?

תבוא לוועדה.

אני לא קשור לוועדה. זה לא קשור לוועדה. אתה ממסמר אותנו ל-365 ימים.

הנימוק שלך הוא נימוק כבד משקל, אבל זה לא המקרה.

זה כן המקרה, כי זה תמיד המקרה.

זה ממש לא המקרה. יש פה קבוצת עובדים שההסתדרות בעצמה אומרת - - -

אתה אומר את זה. לפני 5 דקות שמעת את יושב-ראש הוועד אומר לך בדיוק הפוך.

שהעובדים יישארו עובדי מדינה.

כבוד היו"ר, מה האינטרס של העובדים להגיע להסכם כמה שיותר מהר?

בכל מקרה?

לא. אם אנחנו מוסיפים את המשפט הזה, הם יודעים שעל המדינה יש סנקציה.

אין סנקציה.

אין התניה.

אתה הופך אותי לעבריין. מה זאת אומרת "אין"?

אנחנו צריכים לוודא ששני הצדדים מנסים להגיע להסדר.

אנחנו עוקבים אחריהם כל שנה.

ולא, אנחנו נותנים למישהו סולם לטפס איתו על עץ כי הוא יודע שיש לו שנה, כי הוא יודע שיש לו גיבוי מהוועדה. אגב, מי שלימד אותי את זה אלה חברייך במועצת העיר ירושלים בוועדת תכנון ובנייה. אני מרגישה שזה לא מידתי. אנחנו צריכים להגיע למשהו שהוא לשני הכיוונים. כרגע הוא לא לשני הכיוונים.

אני מציע עוד תוספת כדי להרגיע את הרוחות. אני מציע שכעבור שנה, אם לא מגיעים להסדר, שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יכול להאריך את המועד בעוד חצי שנה.

אי אפשר ככה.

בתוך שנה מפרסום החוק ייקבעו הסדרים כוללים עם העובדים או הסכמים כוללים עם העובדים בנוגע לזכויותיהם, ורשאי שר האוצר, באישור הוועדה, להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת.

יש איזה שהוא ספק שאמורים להגיע להסדר? למה אנחנו מוסיפים את המשפט הזה?

כדי להבטיח - - -

רחל, מה זה מפריע?

בשביל מה זה טוב?

זה טוב, כדי שגם מי שבא אחריו ידע שהוא מחויב לעניין של ההסכם עם העובדים.

אחרת הוא לא מחויב להסכם עם העובדים?

אחרת יכול להיות שיתחילו למסמס את זה.

מתי אני לא מחויב להסכם? גם כשאני מתחייב בעל-פה אני מחויב, קל וחומר בכתב. אין לי בעיה שתעשו כל יום דיונים על מצב יחסי העבודה במשק, על מצב כלכלת העבודה במשק, על השכר במגזר הציבורי, אבל אל תמציאו את הגלגל מחדש עכשיו. זה לא נכון לעשות את זה אגב המקרה הזה. יש לנו טכניקה שאומרת שאנחנו מכניסים סעיף להסכם שאומר שאם לא מגיעים תוך x ימים להסכמה, עושים ועדת מעקב, ואם לא מגיעים להסכמה בוועדת מעקב, עושים בוררות, שזה המנגנון הקלאסי ביחסי עבודה. לא להמציא את הגלגל מחדש כל הזמן. אני אומר לכם שזו טעות.

המצב האידיאלי היה שהייתם מגיעים עם העובדים להסכם.

הגענו להסכם. זה מה שאתה לא רוצה להקשיב. אמר לך את זה מי שאמר.

אני שומע דברים אחרים. עבדתם על החוק הזה 3 שנים, שנתיים. היה לכם זמן להגיע להסכם עם העובדים, אבל לא הגעתם להסכם עם העובדים.

הנה ההוכחה ששנה לא מספיקה. אתה עדיין מתעקש.

מה אתה מבקש, שנתיים?

לא.

אתה נתלה בעניין הזה שזה לא ייכנס לחוק.

אנחנו מחויבים.

אתה רוצה שנכתוב 3 שנים?

לא.

העניין של הזמן הוא תירוץ כדי שהחוק לא יתייחס בכלל לעניין.

תתייחס. יש לנו סעיפים שמתייחסים.

אני מקריא את הנוסח. בתוך שנה מיום התחולה של החוק ייקבעו הסכמים כוללים עם העובדים בנוגע לזכויותיהם ורשאי שר האוצר, באישור הוועדה, להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת. אני מבקש להצביע על זה. אם יגיעו עד מחר אחר הצהריים להסכם עם עובדי המדינה, אני אוריד את הסעיף הזה.

אני מבקשת התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:15 ונתחדשה בשעה 13:20.)

אני מחדש את הישיבה. אני מבקש להקריא מה שסוכם לגבי הנושא של הוראת המעבר.

במקום סעיף 4 יבוא סעיף 5.

אתה בעצם מבטל את סעיף 58(4).

(5) יתקבל עובד לרשות לפי הוראות פסקות (1) ו-(3), יחולו עליו תנאי העבודה שחלו עליו כדין כעובד המדען הראשי או כעובד העמותה, לפי העניין, ערב קליטתו ברשות, ובלבד שאושר לרשות, לפי הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן חוק יסודות התקציב), להנהיג תנאים אלה;

(6) על אף האמור בפסקה (5), נחתם הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, בין הרשות ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות והמסדיר את שכרם ותנאי עבודתם ואשר אושר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, יחולו הוראות הסכם זה;

(7) על אף האמור בכל דין, עובד שהתקבל לרשות לפי הוראות פסקות (1) ו-(3), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל סיום העסקתו במדען הראשי או בעמותה, לפי העניין;

(8) זכויות עובד שהתקבל לרשות לפי הוראות פסקאות (1) ו-(3) הנובעות מעבודתו כעובד מדינה או כעובד העמותה, לפי העניין, ייחשבו כזכויות הנובעות מעבודה בשירות הרשות;

(9) הסדרים לגבי זיכוי הרשות בסכומי התשלומים של עובדים שייקלטו לפי האמור בסעיף 8, ייקבעו תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה בהסכמים בין הרשות ובין הממשלה ובין הרשות ובין העמותה;

את המשפט הזה לא אמרת.

מי בעד אישור הסעיפים האלה כפי שהוקראו, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

הסעיפים אושרו

אני מבקש להביא להצבעה את מה שהקראתי קודם. אני מודיע שאם יגיעו להסכם עד מחר אחר הצהריים, הסעיף הזה ירד. הנוסח ייכתב כך: "בתוך שנה מיום התחילה של החוק ייקבעו הסכמים כוללים עם העובדים בנוגע לזכויותיהם ורשאי שר האוצר, באישור הוועדה, להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת". מי בעד הסעיף הזה, ירים את ידו, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

אושר

אני מציע, רחל, שתבקשי רביזיה על העניין של ירושלים. אני מבקש מהחברים שלא יצביעו על ההסתייגות שלך. אני מבקש שתביאי את זה למליאה.

על הסעיף שהקראת אני מבקשת להגיש הסתייגות למליאה.

שמה תגיד?

למחוק את זה.

תביאי את זה למליאה. בנוגע לרביזיה לגבי ירושלים - - -

אנחנו מצטרפים אליה.

אל תצביעו, תעשו לי טובה. שההחלטה תהיה במליאה. אתה רוצה לרדת לרזולוציות האלו? ההכרעה תהיה במליאה. אני לא רוצה להכריע פה. על העניין של ירושלים את מבקשת רביזיה?

כן.

מי בעד הרביזיה, ירים את ידו, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

הרביזיה התקבלה

הרביזיה התקבלה. מה את מציעה?

אני מציעה להוסיף - - -

את מבקשת שבסעיף התחילה, בתוך אותן 4 שנים שבהן יתבצע המעבר לירושלים לא תוקם הרשות במקום אחר.

היא תקום בירושלים.

אני אגיד לכם למה אני מבקש שלא תהיה פה הכרעה. אני לא זוכר תקדים שבו התעסקנו ברזולוציות כאלו נמוכות של מה יעשה הפקיד הבכיר, איפה הוא ימקם את המשרדים.

זה לא נכון.

בחוק רשות השידור זה לא יעזור להם.

אראל, זאת הכרעה שמסורה למליאה. זה דבר שלפי דעתי אנחנו לא יכולים להכריע פה. אפשרתי לה. יכולתי להגיד שאין רביזיה כי כבר נגמר הדיון. אני מאפשר את זה. מי בעד ההצעה של חברת הכנסת רחל עזריה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד –3

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה, היא עולה למליאה. תודה רבה, הסעיף הזה הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.