הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 31

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 10:30

1. פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) (מ/940)

2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947)

3. קביעת ועדה לדיון להצעה לסדר בנושא: חוק לתיקון פקודת העיריות שידור ישיבות מועצה

4. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא ערעור על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעה לדיון מהיר – הצעת חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם

5. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) (השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה–2015

6. אישור הוספת סגנים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21

7. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947)–רביזיה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

ישראל אייכלר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

יואל חסון

ינון מגל

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

נאווה בוקר

עליזה לביא

קסניה סבטלובה

ניסן סלומינסקי

טלי פלוסקוב

מיכל רוזין

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

עו"ד דין ליבנה - ועדת הבחירות המרכזית, כנסת ישראל

עו"ד יואב ארבל - יועמ"ש, הרשות לשירות לאומי אזרחי

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

יעקב סימן טוב

פניית יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) (מ/940)

אני פותח את הישיבה. נתחיל בפניית יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) (מ/940).

הייתה טענה על דבר חדש. אין בזה שום דבר חדש מכיוון שהחוק מתייחס לזה ששר מתפטר לטובת חבר כנסת. מכיוון שהחוק מתייחס עד 12 מנדטים, ביקשנו שזה יהיה עד; זאת אומרת, גם המפלגות היותר גדולות יוכלו לפטר שר. אנחנו רואים בזה כחלק מהחוק. אין שום דבר חדש פה.

אז על מה אנחנו דנים? מישהו אמר נושא חדש?

חבר הכנסת יואל חסון.

כן. חבר הכנסת יואל חסון אמר שזה נושא חדש.

חבר הכנסת יואל חסון אמר נושא חדש.

אוקיי. חבר הכנסת יואל חסון איננו אבל לא משנה. אתם רוצים להתייחס לזה?

רגע, עוד הפעם. תחזור רגע על הטענה של - - -

הטענה היא פשוטה: החוק מתייחס שעד 12 מנדטים אפשר לפטר אחד.

כן, כן, כן - - -

אנחנו אמרנו שגם יותר אפשר לפטר. והוא טען: דבר חדש. אנחנו טוענים: אין בזה שום דבר חדש, זה חלק מההצעה. רק מגדילים את מספר המנדטים שיכולים להתפטר.

כולכם רציתם - - -, כולכם ביקשתם - - -. להיפך, זו בקשה. גם - - -

- - - ההסתייגות שלנו, ואז הוא טען שזה נושא חדש.

כן.

כן. זו בקשה - - -

אני רוצה להגיד לכם שיש הסתייגות גם שלכם, נדמה לי; חברת הכנסת מרב מיכאלי, יש הסתייגות גם שלכם במקומה. שם לא נטען דבר חדש. אז בסדר?

אז אם היושב ראש מבקש, אז אתה יודע – מה השאלה.

אין בעיה. אתן מסתדרות איתו.

מה זו שאלה בכלל?

טוב, מי בעד שזה לא נושא חדש – לא דבר חדש?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה כי טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) (מ/940) תיחשב נושא חדש, לא נתקבלה.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947)

הנושא של פטור, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 – בקשה לפטור מהנחה.

מה תפקידך?

יואב ארבל, מהרשות לשירות לאומי אזרחי.

אוקיי. אני רוצה שתסביר לי גם למה זה דחוף. לא רק את מהות החוק, אלא גם למה זה דחוף.

אדוני, רק לפני זה, סליחה. לא רק שהוא יסביר למה זה דחוף, אלא למה זה דחוף עד כדי כך שזה נשלח לנו לפני חצי שעה, והחוק, חוק של 64 עמודים, אם אינני טועה, נשלח לנו 20 דקות לפי הישיבה. לדעתי, התזכיר יצא לפני שנתיים. אז שנתיים הכול היה נינוח מאוד, ועכשיו, פתאום - - -

אני אגיד לך: רוצים, כנראה, לעשות את זה כמה שיותר מהר, כן, לדון בזה בפגרה. איך ידונו בפגרה אם לא יהיה זה?

אבל למה שידונו בפגרה? אין שום סיבה לדון בפגרה.

כן.

בכמה מילים: הצעת החוק באה להסדיר את מערכת השירות הלאומי - - -

חוק השירות הלאומי-אזרחי, את לא רוצה שזה?

אני לא רוצה שזה ידון בפגרה, אני לא רוצה שזה ידון בחופזה. מערכת השירות הלאומי – רק עכשיו העברנו אותה לשר הזה. זה גרוע מספיק. תן לדון בזה כמו שצריך. זה דבר מאוד משמעותי.

למה גרוע?

ככה, כי זה גרוע.

בסדר - - -

בינתיים נתנו בנות שירות לאומי לבצלם, נותנים להם בנות שירות לאומי. אז נקווה שהחוק הזה מתקן את זה. נקווה.

בכמה מילים: כיום כל הסיפור של השירות הלאומי מוסדר בתקנות של המוסד לביטוח לאומי. ישנה עתירה תלויה ועומדת לבג"ץ שאחת מהבקשות שם היא להסדיר את כל המערכת בחוק ראשי. המדינה הסכימה לזה.

אז הדרישה של בג"ץ.

ודאי. והמדינה התחייבה בפני בג"ץ לקדם את הצעת החוק כמה שיותר מהר.

עד מתי התחייבה?

בכנסת שעברה זה עבר דין רציפות. אנחנו עבדנו על זה. לא שקטנו על שמרינו. עבדנו מול הייעוץ המשפטי של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על נוסח, לקראת הדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת הקודמת, אבל הכנסת פוזרה. נקבעו כבר דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אבל זה לא נדון. לכן אנחנו באמת רוצים - - -

את רואה, יש התחייבות לבג"ץ.

בסדר. מאה אחוז. אבל אין תאריך פקיעה.

הם לא אמרו עד ה-31 באוקטובר 2015.

עכשיו, הצעת החוק באה לתת לנו, כרגולטור של המערכת, את הכלים, באמת, לפעול כפי שצריך: עם סמכויות, עם סמכויות פיקוח, עם הקמה של מועצה ציבורית. כיום אין מועצה ציבורית, בעצם. הייתה מועצה שהתפטרה וכיום אין מועצה ציבורית בכלל שמפקחת על כל העניין.

לכן אנחנו מבקשים לאפשר, עוד במושב הזה, להעביר את זה בקריאה ראשונה, בכדי שנוכל בפגרה לשבת מול הוועדה, ובתחילת המושב הבא להביא את זה בקריאות שנייה ושלישית.

אבל זה נכון מה שהם שואלים: מה הדחיפות? מהרגע להרגע.

למה זה דחוף?

עכשיו קיבלנו, לפני חצי שעה, את החוק הזה – זה 60 ומשהו עמודים. לא קראנו אותם. אנחנו לא יודעים מה הם בכלל. על מה אתם רוצים שנצביע?

לא, מדובר בהצעת חוק שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת.

אז היא עברה בקריאה ראשונה בכנסת - - -

עברה. היא פשוט - - -. היא עברה פה כבר את כל. עכשיו, הבאנו אותה עכשיו בלי שינויים כמעט בכדי להעביר אותה כמה - - -

- - - בוועדה.

- - -

אני לא רוצה - - - בפגרה. אני לא רוצה לדון בה - - - בפגרה - - -

לא, לא חייב, לא חובה.

אז לא חייבים להעביר את זה עכשיו בקריאה ראשונה, עם כל הכבוד. תראו, אין חולק, אני בטח לא חולקת על הצורך בחוק שיסדיר את השירות הלאומי. להיפך. אם תאזין לדבריי במליאה אמש – אחד הדברים שהתייחסתי אליהם. השירות הלאומי ודאי חייב להיות מוסדר, אבל חיכה עד עכשיו. אי אפשר לעבוד ככה. זה לא צורת עבודה.

לא, אבל יש לך התחייבות לבג"ץ.

ההתחייבות לבג"ץ היא לא אם פוקע התוקף שלה.

היא לקדם את זה.

עובדה שבממשלה הקודמת הם לא הספיקו. ועובדה שהתזכיר הזה - - -

לא, נקבעו דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפני שהכנסת התפזרה.

הכול בסדר. אני לא באה בטענות. אני לא באה בטענות. אבל אני אומרת שזה לא חייב - - -

על מה הוויכוח?

חברת הכנסת מרב מיכאלי נדיבה היום. אני לא. אני באה בטענות כי אני לא חושבת שעל כל דבר אפשר פטור מחובת הנחה.

סליחה, רגע, אדוני היושב ראש, אני יכולה לומר משהו?

אבל אתמול היה הדיון.

אדוני, לגבי בג"ץ, אין תאריך שהממשלה התחייבה לגביו. אין תאריך שבג"ץ קבע. התחייבו לקדם – בסדר גמור. סופסוף הם ילכו - - -

- - - זה לא דחוף. זה לא דחוף.

קודם כל, בואי נגיד ככה: גודל החוק או מספר העמודים שהוא מודפס הוא לא רלוונטי כל כך לעניין - - -

לא, הוא רלוונטי לפטור מחובת הנחה.

הוא מאוד רלוונטי.

אז בואו נגיד שגם אין רלוונטיות לקריאה טרומית. בואו.

לפטור מחובת הנחה.

לא.

מה?

לא. זה - - -

לא רלוונטי לעניין הזה. אנחנו נותנים פטור בשל הדחיפות.

לא. מעמיס ללא צורך. באמת.

- - - אדוני, אתה מעמיס על סדר היום של הכנסת, שגם ככה אמור להיות בלתי נתפס והגיוני. לֶמה? מה הדחיפות? באמת.

לא, זה לא. אין הצדקה. אין הצדקה.

טוב, מי בעד לתת פטור מהנחה? אתם לא רוצים?

לא יודע.

לא, הנה. סליחה, הם לא רוצים. הנה.

בבקשה, חברים בקואליציה.

בקואליציה.

הם לא רוצים.

סליחה, זו הייתה הצבעה עכשיו.

לא הצבעתי.

אה, לא?

הם רוצים הסבר. תירגע.

לא הייתה. לא הייתה. חכה.

- - -

לא היה שום דבר, אתה יכול להירגע.

מה הבעיה? חבר הכנסת יואב בן צור, מה הבעיה? זו דרישה של שר החקלאות ופיתוח הכפר.

מי בעד?

- - -

מה?

זה המקום להגן עלינו.

אז מה - - - הייתה - - - של שר החקלאות ופיתוח הכפר.

לא, באמת.

אני בעד.

לא, חברת הכנסת נאווה בוקר, זה לא מקובל עליי. לא, לא מקובל עליי, שתיכנסי וסתם תרימי יד. לא, זה לא מקובל עליי. לא מקובל עליי - - -

לא, אתה יודע מה, זה לא מקובל עליי. זה לא מקובל. סליחה. זה לא מקובל - - - את ראית - - -

לא הייתה שום הצבעה, הם רצו הסבר באמצע ההצבעה.

לא מקובל - - -. לא, זה לא מקובל - - -

אני קובע מתי הצבעה - - -, עם כל הכבוד.

לא, זה לא מקובל. אתה הרמת את היד - - - הצבעה.

מי נגד?

לא, אני מתנגד לזה לחלוטין.

למה? הם ביקשו באמצע ההצבעה הסבר – נתתי להם.

- - - אני מבקש את ההתייחסות של היועצת המשפטית. סליחה, הייתה הצבעה.

למה? הם לא עושים את זה?

למה? כי זה לא עובד ככה.

למה?

למה? כי חבר הכנסת יואב בן צור התנגד - - -

הוא לא היה מתנגד, הוא רק ביקש הסבר.

תסבירו את עצמכם, מה ביקשתם. הנה.

אנחנו רק שאלנו - - -

- - -

לא יהיה. זה לא יהיה. זה לא יהיה.

מה לא? לא היה כלום.

- - -

לא היה כלום. אתה רק קופץ. אבל לא היה כלום, מה אתה רוצה?

אין לי בעיה להפסיד - - -

- - - לי לעשות הצבעה חוזרת אם היה בלגן.

לא מותר לך. לא מותר לך.

מה לא? מה לא?

לא מותר לך.

ברור שמותר לי. מה אתה מדבר.

אין לי בעיה להפסיד בכבוד. אין לי בעיה להפסיד בכבוד.

לא הפסדתי גם ככה.

לא, אתה הפסדת.

גם ככה לא הפסדתי.

אתה הפסדת.

כן הפסדת - - -

מה פתאום.

כן נכון.

למה? אתם הצבעתם? מאיפה את יודעת מי היה נגד? אף אחד לא יודע מי היה נגד.

אבל הם לא התכוונו להצביע איתך. הם - - - מי בעד. הם לא רצו להרים - - -

- - - הצבעה. - - - הצבעה.

- - -

מי בעד, אז הם - - - נתתי להם. מה הבעיה? אני עוד הייתי עם היד למעלה.

- - - אני לא הייתי צריכה להרים יד.

לא. לא, לא, לא, אדוני היושב ראש, סליחה, אתה אמרת להם: רגע, אתם לא מרימים יד? זה מה שהיה.

לא, לא, לא, לא. רק רגע.

לא, לא.

אני לא הורדתי את היד. כל עוד לא הורדתי את היד ההצבעה לא הסתיימה. אז בוא נמשיך הלאה.

- - -

נכון. לא הורדתי את היד. אם הייתי מוריד את היד ההצבעה הייתה מסתיימת.

- - - הדברים האלה? מה זה? אדוני, מה, אנחנו - - - ידיים?

מי נגד? מי נגד? אתם רוצים להצביע נגד או לא?

לא, לא, לא, סליחה, סליחה.

לא יהיו לך קולות - - -

אני לא שמעתי - - - כשאתה שאלת מי בעד.

בדיוק. הנה, גם היא - - -

לא, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, ברצינות, נו.

לא, לא - - -

אני אומר: כל עוד אני לא מוריד את היד – ההצבעה בתוקף.

אדוני היושב ראש, אין לי בעיה להפסיד בכבוד.

אז תפסיד.

כשאני מפסיד בכבוד אני מפסיד בכבוד.

הסברתי לך.

אבל אני אומר לך שפה הייתה הצבעה, - -

לא הייתה הצבעה.

- - והיית צריך להמשיך בהצבעה.

לא, לא הייתה.

הייתה הצבעה.

הייתה הצבעה אבל לא הורדתי את היד.

הכול מצולם.

לא הורדתי את היד.

הכול מצולם.

אין בעיה, תביא את זה.

הכול מצולם.

- - -

- - - הצבעה.

אני - - - לא שמעתי - - -

- - - הצבעה.

לא הורדתי את היד. אם הייתי מוריד את היד ההצבעה הייתה מסתיימת. אז באמצע היד הסברתי להם. מה הבעיה עם זה?

לא, לא, לא.

סליחה, לא הייתה הצבעה. אני לא שמעתי - - -

הייתה הצבעה.

חבר הכנסת יואל חסון, האם לאחד המצביעים, אין לו זכות לשאול שאלה?

מה?

האם אחד המצביעים - - - למעלה.

לא. כשהוכרזה הצבעה; לא, זה ידוע, כשמתחילה הצבעה - - -

- - - לא הורדתי את היד. עמדתי ככה, אז הם אמרו לי: תסביר לנו. הסברתי להם. הם הרימו את היד. מה - - -

אבל אי אפשר תוך כדי ההצבעה להסביר.

מה את אומרת. איפה זה כתוב?

מה שאתה שומע.

לא, איפה כתוב - - -?

עורכת הדין ארבל אסטרחן, בבקשה. לא, אני רוצה - - -

רגע, בגלל הוויכוחים אני אעשה את ההצבעה עוד פעם - - -

לא. לא. מה זה?

לא, לא, לא. אבל אני רוצה - - -

מי בעד?

- - -

- - - לא, לא, לא - - -

לא, אני ביקשתי; לא, לא, לא. אני ביקשתי חוות דעת של היועצת המשפטית.

- - -

מי נגד?

לא, - - -

אין בעיה – יש מחלוקת? נצביע - - -

לא, לא. לא, אני רוצה שעורכת הדין ארבל אסטרחן, בבקשה, אני רוצה תשובה מהיועצת המשפטית.

אני רוצה חוות דעת של היועצת המשפטית.

מה, אתה מנהל את הישיבה?

זאת זכותי לבקש.

אתה מנהל את הישיבה?

אבל זאת זכותי לבקש.

אתה מנהל את הישיבה?

אני רוצה את היועצת המשפטית שתגיד את דברה.

רגע, שנייה. אני - - -

אני רוצה את היועצת המשפטית, שהיא תכשיר את זה או לא תכשיר את זה.

למה? אני רוצה תשובה של עורכת הדין ארבל אסטרחן.

תיכף אני אתן לה. תיכף.

לא, לא אחרי ההצבעה – לפני ההצבעה.

אז מבחינתי לא הצבעתם.

לא הייתה הצבעה. הצבעה הייתה - - -, לא עכשיו.

אנחנו גם - - -

הנה, הנה, הנה, יש ייעוץ משפטי.

לא עקבתי בדיוק בעת שזה קרה כי לא ידעתי שהולכת להתפתח מהומה כזאת.

אז הצבעתי עוד פעם על מנת שלא - - -

לא, לא, אין דבר כזה הצבעה חוזרת. זה דבר שלא מקובל.

אין דבר כזה.

אבל באמצע התהליך, יש ויכוח על התהליך. אז הצבענו, שיהיה עוד פעם. למה לא?

אבל - - - זמן ההצבעה, כאשר שני חברי כנסת מהקואליציה לא הרימו את הידיים, אמר להם יושב ראש הוועדה - - -

הם הרימו. אני ראיתי - - -

לא, לא, לא. הרמנו ושאלנו: מה בוער? ואז אמרו לנו - - -

- - - בעצם בזמן ההצבעה. בזמן ההצבעה.

אבל זה היה באמצע ההצבעה, אני לא הורדתי את היד שלי. לא הורדתי אותה, ובגלל המחלוקת עשיתי הצבעה חוזרת.

לא, לא. אבל היא אומרת לך שזה לא תקין.

מה, אתה תגיד לי מה לעשות?

היא אומרת לך שזה לא תקין.

היא טועה, מה זאת אומרת.

אם היא אומרת - - -

אני אומר לך: מותר לי לעשות הצבעה חוזרת בגלל המחלוקת. אמרתם: הרימו, לא הרימו - - -

לא, אתה ראית שאין לך רוב - - -

לא, היה לי רוב. מה אתה מדבר.

לא היה לך רוב.

גם ככה היה לי רוב. הנה, תוריד את השניים – יש לי רוב.

לא נכון.

ברור, היה לי רוב. הנה, תסתכל.

מאז הצטרפו עוד אנשים. הצטרפו - - -

לא, לא ראיתי שהצטרפו. אמת, לא ראיתי.

- - - שהיה הצטרפו.

כולם ישבו פה.

מה פתאום.

מה, עושים רישום?

ציבור גדול ורב.

תגידי לי, אתם רוצים להצביע או לא?

מי נגד? מי נגד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – 5

נמנעים – אין

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947), נתקבלה.

על מנת להקל עליכם – רביזיה.

נו, באמת.

רביזיה. מה השעה עכשיו? ב-11:20 רביזיה. 11:20 רביזיה. ברביזיה נראה מי מנצח.

אני לא יכולה. יש לי דיון, אדוני, שאני צריכה להיות בו.

נו, מה לעשות. אבל יש רביזיה.

מה לעשות, אני חברת ועדה.

אבל זה לא בסדר. לא, לא, איזה סעד יש לי במצב הזה? אני רוצה לדעת. מה אני יכול לעשות עכשיו?

הסעד שלך זה ברביזיה. ברביזיה אתה - - -

לא, לא, מה זה ברביזיה? שאתה תגייס לי את כל - - - של חברי כנסת שלא יודעים על מה הם מצביעים בכלל.

אני עוד לא ראיתי דבר כזה: היד שלי לא ירדה. אני באמצע הצבעה, לא יכול - - -

לא, אתה ראית שאין לך רוב מספיק. אתה ראית.

אתה יודע מה, הייתי במיליון הצבעות ברשויות המקומיות, לא ראיתי דבר כזה.

אתה ראית שאין לך רוב.

מה אתה מדבר. אני מרים את היד, לא הורדתי – ההצבעה בתוקף. מה.

אתה ראית שאין לך רוב, אתה עצרת את ההצבעה. זה מה שהיה. יש פה וידיאו - - -

- - - הוא לא אמר - - - הוא לא אמר. הוא לא אמר - - -. לא, זה לא נכון.

הכול מוקלט פה, תאמיני לי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. הכול מוקלט. אפשר לראות.

אתה הבנת? הבנת - - - הצביעו איתך. ובצדק הם אמרו לא להצביע איתך.

קביעת ועדה לדיון להצעה לסדר בנושא: חוק לתיקון פקודת העיריות שידור ישיבות מועצה

טוב, הייתה לנו טעות בישיבה הקודמת, בנושא של חוק לתיקון פקודת העיריות שידור ישיבות מועצה. גם חברת הכנסת תמר זנדברג הגישה אותה הצעה ופשוט לא שמנו לב. אז אנחנו רוצים גם אותה להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. בסדר?

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות שידור ישיבות מועצה תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה.

הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא ערעור על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעה לדיון מהיר – הצעת חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם

הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא ערעור על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעה לדיון מהיר.

עד היום יש אפשרות להגיש ערר על החלטה של הנשיאות לא לאשר הצעה דחופה לסדר היום. משום מה, הנושא של הצעה לדיון מהיר בוועדות – אין זכות ערר, וזה נגרם כי זה רק לפני שנתיים, נכון? זה דבר חדש.

לא שנתיים, אבל זה הסדר יחסית חדש.

אז אנחנו ביקשנו, אני וחבר הכנסת דוד אמסלם, לתקן את התקנון באופן שאם לא אישרו לחבר כנסת הוא יוכל להגיש ערר בפני ועדת הכנסת.

כמו על הצעה לסדר או - - -

כן.

כמו הצעה לסדר.

לעשות את זה כמו הצעה לסדר.

בסדר גמור.

זה מקובל?

כן, כן.

רגע, רגע, אתה צריך לדבר על הפרטים לגבי הצעה לסדר.

תסבירי, תסבירי.

אני אגיד בקצרה משהו מהיר על הדיון המהיר: היום יש לחברי כנסת כמה דרכים להביא לכך שיהיה דיון בוועדה של הכנסת. אחת הדרכים זה להגיש הצעה לסדר, היום, במליאה, ולבקש שזה יעבור לוועדה. דרך אחרת היא לבקש מיושב ראש ועדה לעשות דיון יזום בוועדה. שליש מחברי ועדה יכולים תמיד לדרוש מיושב ראש ועדה לשים נושא על סדר היום. וכלי שהוא יחסית חדש יותר זה הנושא של דיון מהיר שמאפשר לנשיאות הכנסת כל שבוע לאשר נושא אחד לכל ועדה, ואז הוועדה חייבת לדון בזה תוך עשרה ימים. זאת אומרת, נשיאות הכנסת מקבלת כל שבוע בקשות מחברי הכנסת בכל מיני נושאים, שהם מבקשים להעביר לוועדות, דנה בהם ומחליטה מה בעיניה הכי חשוב ודחוף, ואז מעבירה את זה לוועדה ויש לה עשרה ימים לדון.

אני רק מפריעה לכם: לא כתוב בתקנון שאנחנו ביום ראשון ב-13:00, כשיש אצלנו כבר את כל הרשימות של הדיונים המהירים לפי הבקשות של חברי כנסת לוועדות, אנחנו מעבירים את זה לוועדות והוועדות נותנות לנו תשובה: אם הנושא היה על סדר היום, מתכוון להיות על סדר היום. אז לפעמים אנחנו לא מאשרים נושא כי אנחנו יודעים שהולך להיות דיון בוועדה, אז אנחנו אומרים: אוקיי, הם יוזמנו לוועדה. אבל זה חלק מהמנגנון.

זאת אומרת, הנשיאות גם שוקלת מה חשוב ודחוף, גם מה נדון בוועדה בזמן האחרון, מה הולך להיות נדון - - -

מתי חבר הכנסת מקבל הודעה שלא אושר לו? מאותו רגע - - -

מיד אחרי הנשיאות.

מיד אחרי הנשיאות.

מאותו רגע יש לו אפשרות להגיש.

אדוני היושב ראש, ציינת שאתה רוצה שזה יהיה כמו הצעות דחופות. אז בהצעות דחופות יש כמה פרוצדורות שצריך לראות אם רוצים שהן יהיו. בהצעה דחופה אפשר לערער ביום שני, ביום שבו החליטה הנשיאות. האם רוצים שגם לגבי דיון מהיר זה יהיה אותו דבר?

כן. למה לא?

למה לא?

אוקיי. כי בישיבה הקודמת, אם אתה זוכר, אתה חשבת שצריך להאריך את זה ליום שלישי וכולי. אז - - -

האמת שפה אפשר להאריך, מכיוון שבסופו של דבר זה לא דיון במליאה שחייב להיות מהיר באותו שבוע. זה תוך עשרה ימים. אז בואי תוסיפי יום אחד שלא יהיה להם קשה.

אז אפשר להגיש את הערעור בימים שני ושלישי?

כן.

אוקיי.

עכשיו, הוועדה, יהיו לה עשרה ימים – ממתי? מיום שהחליטה ועדת הכנסת?

כן.

אוקיי.

עכשיו, צריך לזכור שכאשר מועבר לוועדה דיון מהיר יש פה איזשהו שיבוש בסדר היום שלה. היא קבעה סדר יום. עכשיו אומרים לה: אוקיי, תוך עשרה ימים את חייבת לדון בנושא.

בסדר, זה בכל הדברים השונים.

האם רוצים להגביל כמה נושאים ועדת הכנסת יכולה לאשר לוועדה?

לא.

לא.

לא, לא.

או שהיא יכולה עכשיו לקחת ועדה ולהוסיף לה ארבעה נושאים?

הוועדה צריכה לתכנן את הצעדים שלה. אנחנו נאשר ערעור, כן או לא, וזהו.

רגע, אבל ההגבלה של נושא אחד לוועדה - - -

היא כתובה בתקנון לגבי הנשיאות. כעת - - -

לפי דעתי צריך לקחת את זה בחשבון, אדוני היושב ראש - - -

אבל אם הנשיאות אישרה אחד, אז לכאורה הערעור לא תופס - - -

לא, לא. אז אנחנו אומרים: בסדר, אפשר זה. אבל אני אומרת, אי אפשר, נגיד, צריך להגביל את זה, נניח, עד שלושה נושאים. כי יש גם גבול באמת.

לאותה ועדה.

כן. יש גבול לקיבולת, יש גבול לקיבולת של - - -

לאותו שבוע. לאותו שבוע.

לאותו שבוע. ודאי באותו שבוע.

כן. יש גבול לקיבולת.

מקובל.

עוד שני נושאים שוועדת הכנסת יכולה לאשר? היא יכולה לאשר לכל ועדה עוד שניים?

עוד שניים לאותו שבוע. כן. בסדר.

כל ועדה?

אחד אישרו. אם לא אישרו. עד שלוש.

עוד אחד – תעשו. - - - לא נעמוד בזה. עוד אחד - - - באותו שבוע.

לא, לא, אדוני היושב ראש. לא, לא.

לא, לא. אם הם אישרו אחד מותר לנו להוסיף שניים. אם הם אישרו אפס?

לא, לא, לא.

הוועדה חייבת לדון תוך עשרה ימים. אפשר להוסיף לוועדה - - -

עד שלושה נושאים.

לאותה ועדה?

כן.

לאותה ועדה?

תחשוב שיש - - -

- - - נורא קשה. עוד נושא אחד תוסיף. אם - - -

אבל עם כל הכבוד בחקיקה, אנחנו צריכים גם לדאוג לחבר הכנסת הפשוט, שהוא מגיש הצעה.

אבל זה לא פרופורציונלי. תסתכל איך, אדוני היושב ראש, - - -

נו, מה את מציעה? תגידי.

אני חושבת שדיון אחד בשבוע לוועדה זה מעל הראש.

נכון.

זה מאוד יפה - - -

שגם חייבת לדון תוך עשרה ימים.

אני חושבת שיותר מזה זה - - -

טוב, אז אולי - - - שאנחנו רשאים לדחות את זה בשבוע - - -

להאריך את - - -

לא. יש עשרה ימים, מותר לי עוד אחד. אבל אני יכול להגיד: אחרי זה עוד אחד. הבנת? לשבוע אחרי זה.

בשבוע אחרי זה יש כבר עוד נושאים.

אבל יש עוד נשיאות.

לא, אז אתם תתחלקו.

אבל כבר יש עוד נשיאות.

לא, לא, לא, לא, אבל זה בדיוק העניין: זה כובל את הנשיאות במידה מסוימת. למה? אם אנחנו מאשרים, ויש לכם כבר אחד, אז אתם לא יכולים. את מבינה? הנשיאות צריכה להתחשב בכך. מקסימום להוסיף עוד אחד.

אני האחרונה שאתה יכול לחשוד בי שאני לא דואגת פה לאינטרסים של חברות וחברי הכנסת. אני חושבת שזה too much.

אחד? להוסיף עוד אחד?

אחד, אחד, אדוני היושב ראש, אחד.

אוקיי. אין בעיה. מה שאתם רוצים. מקובל.

זאת אומרת, ועדת הכנסת יכולה עוד נושא אחד לכל ועדה, והוועדה תדון תוך עשרה ימים מיום החלטת ועדת הכנסת שתהיה.

כן.

כן. זהו.

עכשיו, לוועדת הכנסת זה יוגש - - -

אבל לאותו שבוע. אני בשבוע אחרי זה יכול עוד פעם לאשר אחד אם אני רוצה.

כן.

נכון.

ברור לאותו שבוע.

לא, שיהיה. אני פה כבר ראיתי – אם לא כותבים הכול אז אומרים: אין זכות.

עכשיו, כתוב לנו לגבי ערעור היום שוועדת הכנסת תדון בכך בישיבתה הקרובה. אותו דבר?

כן.

זאת אומרת, אם הוגש ערעור בשני או שלישי – בישיבתה הקרובה של ועדת הכנסת.

אין בעיה.

עכשיו, עוד הוראה שיש לנו, הם רוצים להחיל אותה: זה שאם נעדר חבר הכנסת המערער, רואים את הערעור שלו כבטל, אלא אם קבעה ועדת הכנסת שנבצר ממנו.

מקובל.

אתם רוצים?

כן, כן.

אוקיי.

הוא צריך לנמק את הערעור בעל פה, לא רק בכתב.

נכון, נכון, נכון – גם וגם.

יש לנו עוד הוראה: שחבר כנסת שמערער או מי שייצג אותו לא ישתתף בהצבעה. רוצים את זה?

אם הוא חבר ועדת הכנסת זכותו להשתתף.

אין בעיה, שידאג למחליף.

בערעורים הוא לא יכול.

לא, הוא מחליף.

אני חושבת שצריך להיות כלל שווה. כלל שווה.

בערעורים הוא לא יכול?

לא.

לא - - -

אותו דבר.

זה יהיה אותו דבר.

אז המחליף מצביע.

ועוד דבר אחד: אם כמה חברי כנסת הגישו בקשה לדיון מהיר באותו נושא; בערעור שקיים היום, אם כמה חברי כנסת הגישו הצעה דחופה באותו נושא, הערעור יהיה רק לגבי מי שערער, לא לגבי כולם. ואם רוצים את אותו הדבר גם בדיון מהיר - - -

לא יודע. מה, למה? למה צריך את זה?

צריך להשוות כמה שאפשר.

אוקיי.

אם הגישו ואחד הגיש וקיבלנו לאחד, אז באופן אוטומטי זה גם לשני. למה אם הוא לא מגיש אני צריך לרוץ?

כי זה לא עובד ככה.

לא, בסדר יום - - -

- - - פעם זה היה ככה.

לא, אז בסדר יום לדעתי זה טעות. אם אני הגשתי ואתה אותו דבר ואישרתי לך – באופן אוטומטי - - -

תראה, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך משהו: מה שבדרך כלל חברי כנסת עושים, כשהם מגישים בנושא דומה, אז בסופו של דבר הם חותמים על הערעור ביחד - - -

לא, לא תמיד. לא, לא.

לא תמיד. הם - - -

לא, לא, לא תמיד. - - - זה לא.

- - -

אם אני מאשר לאחד השני תופס. זה הכול.

אוקיי.

תופס על השני.

תופס.

כן, ודאי.

תופס על כולם.

מה אנחנו צריכים את - - -

עוד שני דברים קטנים: אחד. אוקיי, אז אמרנו שהכול יחול כמו הצעות לסדר חוץ מהעניין שהערעור על אחד יחול על כולם גם אם לא הגישו ערעור.

כן.

אבל אולי נתקן את זה גם לגבי הצעות לסדר פשוט.

לא, אז לא הגשנו בקשה. נתקן את זה אבל לא הגשנו. אולי תכתבי את.

רק צריך לזכור שבהצעות לסדר זה עוד זמן גם במליאה. זאת אומרת, זה עוד.

עוד שלוש דקות, נו, באמת – big deal.

- - -

בינתיים אתם לוקחים לנו 100 דקות ו-200 דקות ו-400 דקות - - -

אנחנו ניקח גם 700 דקות.

רק להיסטוריה, למה זה נולד? הדיון המהיר נולד כי פעם היה הליך שוועדת החוץ והביטחון, מטעמים מסוימים, יש נושא שלא עולה במליאה, עובר ישר אליה. באו ואמרו: אוקיי, בואו נראה את המכשיר הזה, לפשט, גם לנושאים אחרים. זאת אומרת, גם אנחנו נותנים לזה ביטוי, הכנסת התייחסה לזה; - -

אבל המכשיר הזה כבר קיים.

- - דילג על המליאה, אז זה חסך את הזמן של המליאה; עבר ישירות לוועדה, והוועדה דנה בזה כדיון מהיר עם מסקנות, ואנחנו עושים את המעקב עם ההפניות לשרים הנוגעים בדבר בהתאם למסקנות.

כן, אני אסביר: המצב הוא כזה – כשחבר הכנסת הבודד יכול להביא נושא לדיון רק אם הוא מגיש הצעה לסדר, אוקיי?

דיון מהיר?

לא, בדיון, באופן כללי.

רגיל. גם רגיל.

עכשיו, מה קורה? הסמכות היא רק בידי יושב ראש הוועדה. הסמכויות שלו מוחלטות. אם חבר הכנסת לא מסתדר - - - להביא נושא לסדר היום הוא תקוע. אז הדבר הזה הוא מאוד חשוב לחבר הכנסת הבודד. הוא יכול לבוא ולהגיד: הנושא דחוף. לבוא ולהגיד: אני רוצה דיון מהיר. לא מאשרים לו בנשיאות משיקולים פוליטיים, כאלה ואחרים, ויש שם שיקולים פוליטיים. אז מה שקורה, אז יש לו זכות לבוא לערער בפני ועדת הכנסת. גם היא גוף פוליטי, ועדת הכנסת, אבל עדיין היא צריכה לראות אם באמת זה דחוף. לראות לפחות את הדחיפות, והאם מגיע לו.

למעשה, את המנגנון של ההצעה לסדר - -

אני מחיל פה.

- - אתה רוצה שיחילו גם על דיון מהיר?

כן.

כן.

כן.

הבנתי. מה שמטריד אותי בנושא הזה, אדוני: נכון שאנחנו גוף פוליטי, אבל צריך גם להתייחס לנשיאות הכנסת.

מתייחס לנשיאות הכנסת. למה לא? מה.

נשיאות הכנסת, במיוחד, אגב, בהרכבה בשנים האחרונות, שהוא הרכב יותר רחב ודי מייצג. פעם הוא היה באמת הרכב של הסיעות הגדולות בלבד. עכשיו הוא מאוד - - -

מה שאתה מתייחס זה לגבי קבלת הערעורים. בקבלת הערעורים אנחנו צריכים לעשות את זה לא באופן קבוע, אלא באמת לבחון את זה כמו שצריך. אנחנו גם היום לא מאשרים - - - על הצעות לסדר כדבר שבשגרה. אנחנו בוחנים את זה ואז אנחנו מאשרים.

אני הייתי בנשיאות גם כיושב ראש הקואליציה בכנסת ה-17 וגם עכשיו כסגן. אני אומר לך שאני ראיתי ואני רואה שהדיונים לרוב הם דיונים ענייניים לגבי. יש תשובות, אגב, וגם מזכירות הכנסת - - - נגיד נושאים שחברי כנסת מבקשים וכבר הם - - -

בסדר. אבל עדיין פנו אליי חברי כנסת שאמרו: למה לא אישרו לנו ולא יכלו לערער.

למה לא אישרו? גם לי לא מאשרים. לא מאשרים כל מה - - -. החיים הם - - -

בסדר. אז מה? אז הם רוצים לערער. אתה לא חייב לערער. אתה יושב בנשיאות – זה ההבדל. אתה יושב בנשיאות, מעביר מה שאתה רוצה.

אז, אל"ף, אני חושב שצריך להתייחס לנשיאות כגוף שהוא בפני עצמו וגם יודע לעשות את הסינון הנכון והראוי והמאוזן.

יש לך זכות ערר, זה לא משנה. זה לא פגיעה בנשיאות.

אבל מצד שני אני חושש אבל מהתערבות יתר בקביעת סדר היום ליושבי ראש הוועדות. ואם יתחילו להיות פה כל מיני - - -

למה לא? למה הם צריכים לבד לקבוע את סדר היום? למה? אני גם יושב ראש ועדה. למה?

אני מסביר לך. אבל יושב ראש ועדה, בוודאי שהיא ועדה נושאית ותחומית, יש על שולחנה גם ככה סדרי יום - - - ותכניות מכאן - - -

אני לא חושב.

אני אומר לך את זה מניסיון. אני הייתי שם.

בסדר, זו הדעה שלך.

אני אומר לך: אני הייתי שם. אני אומר לך את זה שיש את זה. עכשיו, להתחיל ליצור פה עוד מנגנון של עוד איזה כן שיגור נוסף שהולך להיות מכוון - - -

למה לא? למה שהמנגנון הזה יהיה רק בידי הנשיאות? לי יש זכות לערער על ההחלטה של הנשיאות.

כי הנשיאות היא הגוף המשמעותי הבכיר.

אז יש עוד גוף משמעותי. זכות הערעור זה גוף משמעותי בפני עצמו.

אני חושב שזה - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה זכות דיבור.

כן.

חבר הכנסת יואל חסון שכנע אותי עכשיו שחייבים לעשות את זה. כי יש יושבי ראש ש"תוקעים" נושאים מסיבות פוליטיות, לא בגלל שהם עמוסים, וחייבת להיות איזו אינסטנציה של ועדת הכנסת שתחייב אותם לדון - - -

וזה יהיה המנגנון שישחרר?

כן. הוא חייב, הוא חייב לדון. הוא חייב לדון.

- - -

זה דבר נכון.

בשבוע שעבר הייתה פה חברת הכנסת סופה לנדבר. היא בכתה על רופאים שפוטרו מנהריה.

נכון. דוגמה יפה.

לא יכולנו לעזור לה. נשיאות הכנסת דחתה אותה.

דווקא עזרה לה בסוף.

מה זה חשוב? אנחנו עזרנו לה, לא הנשיאות.

חברת הכנסת סופה לנדבר בכתה פה. אתמול התקיים דיון אצלי בוועדה לפניות הציבור בנושא, ואני רוצה לבשר לכם: הפיטורים בוטלו.

יפה. דוגמה.

פיטורים של רופאים - - - בוטלו בגלל המנגנון הזה שחברת הכנסת סופה לנדבר ביקשה וקיבלה אצלנו, בוועדה לפניות הציבור - - -, ואתמול הודיע בית החולים שהוא מחזיר את הרופאים - - -

מצוין. כל הכבוד.

אף אחד לא מתכוון להשתמש בזכות הערעור הזאת כדי לאשר את כל הערעורים כדבר שבשגרה. אנחנו נבחן את הערעורים ונלך באמת מה שצריך.

אני מבקשת רק להעיר – לא השלמת את ההסבר – שני דברים: קודם כל, נשיאות הכנסת, לגבי דיון מהיר, יכולה להחליט שלושה דברים: לקבל, לדחות או אם חבר כנסת אחר הגיש הצעה לסדר באותו נושא – להפוך את הדיון המהיר; לאחד אותם ולהפוך אותם לדיון במליאה.

האם הערעור יהיה רק כאשר זה נדחה או גם כאשר זה עבר לדיון במליאה?

במליאה? לא, רק כשזה נדחה.

לא. רק כשזה נדחה. בסדר.

כי במליאה יש לו אפשרות להעביר את זה לוועדה. אין שום בעיה עם זה.

רק עוד שתי הערות קטנטנות: אחת, בדיון שהיה כאן לגבי הערעורים הרגילים ציין יושב ראש הוועדה אולי שיהיה מנגנון לבטל את החלטת הנשיאות או להחליף.

לא, לא, לא קשור. רק מוסיף. רק מוסיף.

אני רק מזכירה את זה. בסדר גמור. בסדר.

במכתבו של חבר הכנסת דוד אמסלם, שביקש את העניין, הוא ציין שאולי צריך לבקש מהנשיאות הנמקה למה היא דחתה.

לא.

אני חושבת שזה דבר מקובל - - -

לא, לא צריך. בדרך כלל ההנמקה מתבצעת.

אוקיי.

אדוני, רק ברשותך: אני חייבת להגיד שאנחנו עושים את זה קצת במעמד צד אחד, ולא נוכחים פה יושבי ראש ועדות שיש להם ניסיון. ואני חוששת שחבריך, ראשי הוועדות, הם לא יעמדו. זאת גזירה שהציבור יתקשה מאוד לעמוד בה.

יש לי הפתעה בשבילך: אנחנו מניחים את זה על שולחן הכנסת. זה לא מקבל תוקף היום. והם יכולים להגיב. בסדר?

מאה אחוז

אז אין בעיה כי העמדה שלך מתקבלת בנוהל של התקנון. הוא מגן על העמדה שלך. בסדר?

מעולה.

אני חושבת שאולי בכל מקרה כדאי לנו לקבוע את זה הוראת שעה למושב החורף כדי לראות איך זה עובד.

למה? לא, לא. לא. אנחנו רוצים לתקן את התקנון ואנחנו מסיימים את זה. אם יש יושב ראש שיבוא ויתלונן, נדון בטיעון שלו.

בגלל העשרה ימים.

לא, בגלל מספר הנושאים, לא בגלל העשרה ימים.

עוד נושא תוך עשרה ימים.

עוד נושא אחד. זה לא מי יודע מה, חבר'ה.

למה שר יכול לבקש מיושב ראש ועדה כל דבר, וחבר הכנסת הבודד לא יכול אפילו להעלות נושא לסדר היום? זה לא מקובל עליי, אני אומר לכם את האמת. אנחנו, בינתיים, עובדים בשביל הממשלה, היא לא עובדת בשבילנו בכלל. אז בואו נעזוב את זה.

תן לי רק לענות לך, בבקשה. אז, קודם כל, מה שאתה עושה פה זה לא איזון שהממשלה עובדת בשבילך. מה שאתה עושה, אתה שם את יושבי ראש הוועדות שהם - - -

הם עובדים בשביל הממשלה בלבד. בלבד.

מה שאתה שם אותם, אתה שם אותם בסד, כאילו שהם - - -

איזה סד? הם בוחרים. האנשים אינטליגנטיים. את יודעת שהם אנשים אינטליגנטיים, יכולים לעשות את הסדר שלהם.

אני מסכימה איתך שיש חוסר איזון בין הממשלה לכנסת, ובזכויות וביכולות - - -

חבר הכנסת הבודד. תסתכלי על חבר הכנסת הבודד.

יש חוסר איזון בין הממשלה. אבל מה שאתה עושה עכשיו – אתה לא מאזן בין הממשלה והכנסת, אתה גורם רק לחברי כנסת מסוימים, שהם יושבי ראש ועדות ולוועדות, יותר עומס משני הצדדים. אני לא נגד השינוי הזה, אני כרגע הצבעתי בעד. אני אומרת, קודם כל, שהאיזון שצריך לעשות הוא מבחינת הממשלה. למשל: מה שפה ביקש עכשיו שר החקלאות ופיתוח הכפר, ואתה אישרת לו, את החוק הזה, בפטור, שלא מתקבל על הדעת. וצריך לפעמים להיות מסוגלים להגיד לשר: אז מה אם אתה רוצה? הכנסת לא אמורה לעמוד בזה.

אמרתי לכמה שרים.

אבל בכל זאת העברת את זה. אז זה האיזון שחסר.

אני אסביר לך: בגלל שהסתיים המושב. אם לא - - -

חסר האיזון שאתם לא מסוגלים לעמוד מול השרים שלכם ולהגיד להם: לא.

אז אני אגיד לך את האיזון. זה לא מדויק. אני אגיד לך למה: קודם כל, יש קואליציה ואופוזיציה, זה חלק מהעניין. גם את לא מסוגלת לעמוד לפעמים בפני יושב ראש מפלגה. אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד קטן: אם לא היה סוף המושב אני לא הייתי מאשר לו את הפטור מהנחה. שיהיה ברור. בגלל שזה סוף המושב אני אישרתי. זה הכול. לכן צריך כל דבר להסתכל בנסיבות המיוחדות של אותו - - -

זה היו סיבות לא - - -, בכל הכבוד.

עכשיו, עם כל הכבוד: כל ראשי הוועדות הם אנשים אינטליגנטיים. בשביל זה הם בכנסת. והם הגיעו עד לכנסת, והם מסוגלים לעשות את האיזון של סדר היום שלהם באופן שגם חבר הכנסת הבודד יוכל להעלות הצעה לסדר, דחופה. אם היא דחופה. אם היא לא דחופה אז לא צריך להעלות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא ערעור על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעה לדיון מהיר, נתקבלה.

רגע, אני רק רוצה להסביר: אמרנו שזה יהיה עשרה ימים מיום החלטת ועדת הכנסת.

כן, כן.

כן, כן.

אין הארכות.

אין הארכות.

אוקיי. זה יונח עכשיו על שולחן הכנסת ל-14 ימים, להשגות - - -

בסדר. אז מה יקרה? זה רק - - -

רק בכנס החורף.

בכנס הבא, כי אין מושב.

בסדר. את רואה? הם יענו לנו בכנס הבא.

אז מה, אני מכנס את הזה בתקציב – זה לא חל? מה? למה זה לא חל, ה-14 יום?

במילא אין דיונים מהירים - - -

לא, לגבי התגובה.

בהגשת ההשגות.

בהגשת השגות.

תיקון תקנון. תיקון התקנון, הוא שואל.

כל תיקון תקנון מונח על שולחן הכנסת ל-14 ימים.

אבל אם יש פגרה אז מה? זה חל בתוך ה-14 ימים?

לא, לא, לא.

אז אם אני מכנס את הכנסת לתקציב, לעשרה ימים, אז העשרה ימים האלה בתוך ה-14?

הוא יכול להביא תיקון לתקנון במליאה - - -

השאלה אם הפגרה חלה על זה? הפגרה חלה? חלים על זה ימי הפגרה?

לא, מה זה קשור לפגרה? יש דיונים.

קשור, קשור.

יש כינוס מיוחד, לא?

כן.

זה קשור.

מה, כינוס מיוחד לא נחשב?

קשור.

לא, אבל הימים האחרים אני מדברת.

טוב, זה לא משנה, נו. זה לא משנה לי. טוב. במילא זה לא דחוף.

ימי הפגרה נספרים. אין הוראה שימי הפגרה לא נספרים.

אז יפה. אתם רואים שהעליתי טענה ובסוף התקבלה בתקנון.

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) (השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה–2015

הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) (השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי כנסת.

הוועדה סיימה הבוקר את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תונח היום על שולחן הכנסת. מבקשים פטור מחובת הנחה. זה מקובל על כולם?

כן.

מקובל.

מקובל.

הנה, אנחנו גם עם האופוזיציה. כשאתם מעלים נושא חשוב אז זה חשוב.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה למתן פטור מחובת הנחה להצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) (השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה–2015, לקריאה שנייה ושלישית, נתקבלה.

אישור הוספת סגנים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21

אישור הוספת סגנים ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21.

אני יכול לדעת? לפני ההצבעה אני שואל, בבקשה: האם יש לנו סגן נוסף כמו לכולם?

סליחה?

מי זה הסגנים שמאושרים?

לא, לכם אין.

לא, אין לכם.

לכם אין.

למה?

מי שהגיש את ההצעה זה סיעת ש"ס, סיעת הבית היהודי וסיעת כולנו בכנסת.

אני אגיד לכם מה קורה: לפי החוק יש ארבעה, וועדת הכנסת יכולה להגדיל בעוד ארבעה – עד שמונה. מי שיש לו היום זה הליכוד, המחנה הציוני, הרשימה המשותפת ויש עתיד. כי הן הגדולות. עכשיו, הן ביקשו. יש לנו בעיה להוסיף עוד אחד מכיוון שיש: מרצ – חמש; אתם – שש; וישראל ביתנו – שש. אז אם נלך לפי פייריות, מה שנקרא, אז יש לנו בעיה. הם שבע. פה יש היגיון לגודל, כי גם הארבעה הראשונים זה לפי הגודל. אז לכן אתה צריך להתייחס בהחלטה גם לגודל שאתה מוסיף.

אין לך אפשרות להוסיף יותר?

אני לא יכול להוסיף. אם אתה תסתדר עם ישראל ביתנו אני אוכל להוסיף. אני מדבר על הגודל כרגע. אתה מבין? אתם שישה והם שישה. אז אחד מכם צריך להיות. מרצ לא יכולה להיות כי הם חמישה. פה אנחנו צריכים להתייחס בהחלטה גם לגודל. זה ההיגיון של החוק.

אפשר לתקן את החוק.

אפשר לתקן. אז בבקשה, תגישו תיקון חוק.

אני רוצה להגיד משפט: זה נראה לי לא הגיוני שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יש לו שבעה סגנים.

למה? בגלל שזה אי זוגי?

לא. כי - - -

זה טיעון שלא מתקבל. אבל אני אגיד לך מה: ועדת הכנסת יכולה להחליט מה שהיא רוצה. אין בעיה. אבל אם מסתכלים על שיקול הדעת של הוועדה, מכיוון שהחוק מדבר על גודל סיעה ומקבלים לפי גודל סיעה, אז אם אנחנו מגדילים חייבים להתייחס לגודל. אי אפשר לתת לקטנה ולא לתת ליותר גדולה. את מבינה?

פעם היו, נניח, 15 מפלגות. אז נניח היו שבעה סגנים, נניח חצי מה-15. היום יש כולה עשר מפלגות. מתוך העשר יש שבעה סגנים?

אבל זה החוק. אז אפשר להגדיל ולהגיד: לכל סיעה בכנסת, עד חמישה יהיו - - -

אפשר - - -. נכון.

אז תגישי בקשה לתיקון חוק. נכון להיום, אני לא יכול לתת למפלגה קטנה ולגדולה לא.

- - - לקראת בחירות, ואז היו עושים ברוטציה.

אוקיי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אפשר להגדיל, לעשות תיקון, שלכל סיעה בכנסת יהיה סגן. ואז יש עשרה סגנים.

אולי היום, בגלל שיש, תיקנו את אחוז החסימה ויש ארבעה. אבל בכל מקרה היום אני לא יכול לאשר. זה ברור.

בסדר.

אם אתם רוצים לקבל אז תסתדרו עם ישראל ביתנו.

- - -

איפה? כן, בבקשה. הוא פה? יש לך מה להגיד?

לוועדת הבחירות אין עמדה.

אין עמדה.

אז אני אצביע. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אם אתם תגיעו להסכם עם ישראל ביתנו, תבוא אלינו עוד פעם, נדון בזה. בסדר?

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לאישור הוספת סגנים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, נתקבלה.

אז ההחלטה היא להוסיף שלושה: את סיעת ש"ס, הבית היהודי וכולנו.

מי קובע את השמות?

הסיעות.

בסדר גמור.

טוב, אני נועל את הישיבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:11 ונתחדשה בשעה 11:15)

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947) – רביזיה

טוב, אני פותח את הישיבה על הרביזיה של הבקשה לפטור של הצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ה-2015.

כיוון ששמעתי את הטיעונים שלכם ועדיין לא השתכנעתי אז החלטתי לראות האם אני אשתכנע להצביע נגד. אז בגלל זה הגשתי את הרביזיה.

את רוצה להגיד משהו, חברת הכנסת מרב מיכאלי?

כן, אני רוצה להגיד שוב: אני רוצה להפציר בך, אדוני, לשקול מחדש, כי באמת אין הצדקה להיכנע פה לבקשתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר.

אמרתי שהסיבה הייתה שזה השבוע האחרון למושב. אם לא, לא הייתי מאשר. אני אומר את האמת.

סיבה לא - - -

אוקיי. מי בעד לקבל את הרביזיה? מי נגד?

הצבעה על הרביזיה

בעד הרביזיה – 2

נגד – 4

נמנעים – אין

הרביזיה לא נתקבלה.

ארבעה נגד שניים.

תודה רבה, ננעלה הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:21.