הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"א באב התשע"ה (27 ביולי 2015), שעה 12:45

הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

באסל גטאס

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

אראל מרגלית

רחל עזריה

רועי פולקמן

נורית קורן

מיקי רוזנטל

קובי אמסלם - הממונה על השכר, משרד האוצר

עומרי קנר - ראש אגף תאגידים סטטוטוריים, משרד האוצר

מיכאל רבזין - רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ניב חנן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טלי ארפי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אורי אפלבום - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף הממונה על השכר, משרד האוצר

מיכה פרלמן - רכז מחקר ופיתוח, אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל גלברט - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר אבי חסון - המדען הראשי, משרד הכלכלה

מיכאל אטלן - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הכלכלה

צפריר נוימן - עו"ד, הלשכה המשפטית, מנהל מחלקת השקעות, משרד הכלכלה

אורי סובוביץ - יועץ מקצועי למדען הראשי, משרד הכלכלה

דודי לביא - מרכז בכיר, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

אברהם נחמיאס - מרכז בכיר, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

אריאלה שבו - מרכזת בכירה, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

זאב אדלמן - מרכז בכיר, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

סיגל אילוז - מרכזת בכירה, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

ליאת ביטון צרפי - מרכזת בכירה, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

נועם בר גל - מרכז בכיר, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

סיגלית יגן - מרכזת בכירה, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

גיל שאקי - מנהל תחום, לשכת המדען הראשי, משרד הכלכלה

יוני אבוחצירה - יו"ר ועד עובדים ארצי, משרד הכלכלה

ארז כהן - יושב ראש ועד העובדים, משרד הכלכלה

עדנה הראל - עו"ד, ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחל

משה אוסטר - עו"ד, השלכה המשפטית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מוריה חלמיש - יועצת לשר העלייה והקליטה

מישל הנרי היברט - מנכ"ל מתימו"פ, מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח

יעקב פישר - יו"ר ועד העובדים, מתימו"פ, מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח

דורון קרני - מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

ניצן בן עמי - כוח לעובדים

ד"ר בני זאבי - יו"ר ושותף, IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

קרין מאיר רובינשטייין - מנכ"לית IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

נחמיה הן - מנהל אגף טכנולוגי, איגוד התעשייה הקיבוצית

נתנאל היימן - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות התעשיינים בישראל

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים בישראל

רובי גינל - עוזר נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

אלישע ינאי - יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

פרפ' נחום גוטנטג - ראש תחום כלכלה, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

חניתה חפץ - קשר עם הארגונים העסקיים

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רות פרמינגר - עו"ד, יועצת IATI (פרילוג לובי)

חן אגא - לוביסט (פרילוג)

שגית אפיק

שלומית ארליך

אילת וולברג

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015

אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו בסעיף 9. יש שינויים?

כן. בפסקה (א2) הוספנו את המלים לגבי הכשירות.

אדוני היושב ראש, סליחה, אפשר להפריע?

לחזור אחורנית? לא.

סעיף גמול.

אני הגשתי על זה רביזיה. אני מגיש על זה רביזיה, אם לא הגשתי, ואנחנו נחזור לזה. הגשתי. תעזור לנו להתקדם.

אני מבטיח לך שאתה לא שומע אתנו יותר בנושאים שדיברנו עליהם לפני ההפסקה.

אני אחזור לזה. אני הגשתי רביזיה. הבנתי שזה עולה לכם בבריאות.

אגב, זאת ממש בריאות. אני מבטיח לך שאני אסביר.

בסדר. תסביר. נחזור לזה. הגשתי רביזיה.

בסעיף קטן (א2) הוספנו לכשירות לחברי ציבור את המלים "תעסוקתי או מחקרי". ניסיון תעסוקתי או מחקרי.

אני לא מסכים לדיבורים. מי אדוני?

ממשרד המדע.

לא יכול להיות שהממשלה עובדת לאט ואנחנו עובדים מהר ואתם גם תפריעו לנו כי אתם רוצים שאנחנו נגיע לקצב שלכם, חוק אחד בשנתיים. אנחנו בשבוע גומרים חוק מקצועי.

בפסקה (א2) הוועדה הוסיפה את המלים "תעסוקתי או מחקרי" לגבי ניסיון לחבר מקרב הציבור, גם כדי לחדד ולדייק את הכשירויות הנדרשות וגם כדי לאפשר סוגים שונים של נציגי ציבור, גם מהכיוון הפרקטי-תעסוקתי וגם מהכיוון המחקרי, שזה יאפשר את הנושא של האקדמיה.

תיקון נוסף הוא בפסקה (א3), בעמוד 16.

אם יש השגות, תגידו לנו.

אין השגות.

בסדר. אחד מהם צריך להיות נציג ציבור.

כן.

ובלבד שיהיו שלושה נציגי ציבור לפחות.

כן. הוועדה העלתה כאן את הבעייתיות לגבי היכולת לשנות. למעשה אפשר לשנות את הרכב ועדות המחקר וגם את נציגי הציבור ולכן הוספנו כאן, למעשה נציגי הממשלה הציעו את התיקון.

לא יורדים משלושה נציגי ציבור.

רק מעלים בקודש ולא מורידים.

כן.

המינימום הוא שיהיה שלושה.

מי בעד אישור סעיף 9 כפי שהקריאה היועצת המשפטית? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 9 נתקבל

סעיף 9 אושר.

סעיף 10, אין השגות והכול בסדר. נכון?

כן.

מי בעד אישור סעיף 10? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 10 נתקבל

סעיף 10 אושר.

סעיף 11. מי בעד אישור סעיף 11? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11 נתקבל

סעיף 11 אושר.

סעיף 12. מי בעד אישור סעיף 12? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 12 נתקבל

סעיף 12 אושר.

סעיף 13. מי בעד אישור סעיף 13? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 13 נתקבל

סעיף 13 אושר.

סעיף 14. מי בעד אישור סעיף 14? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 14 נתקבל

רגע. עמוד 24, רואה חשבון המבקר. הוועדה ביקשה שיהיה ברור מי ממנה את רואה החשבון המבקר. זאת תהיה המועצה, סעיף 24 למטה. היועץ המשפטי, 15(כו), אתה ביקשת להגדיל את עצמאותו של היועץ המשפטי לרשות. נציגי הממשלה מתנגדים והסעיף נשאר כפי שהוא בכחול.

למה?

אני רוצה להסביר, ברשותך.

לא להסביר באריכות.

בקיצור. מה שכתוב כאן, בקריאה נוספת אני מודה שאני לא יכולה לתת דבר יותר ברור מהדבר הזה שאומר שחוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבת את הרשות. היועץ המשפטי של הרשות הוא ה-SAY של הרשות. זה מה שכתוב כאן בסעיף קטן (ב). מה אומר סעיף קטן (ג)? שכאשר יש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה או כאשר יש שאלה, היועץ המשפטי לממשלה מנחה אותו.

בסדר.

יש סעיף דומה כזה לגבי תאגידים ציבוריים?

זה מה שיש לנו בהצעת חוק תאגידים ציבוריים. זה בדיוק המודל.

עדיין זה המקום הראשון שזה יחול.

נכון, אבל בוודאי בתאגיד כזה שהוא כל כך קרוב לממשלה וחשוב לנו שהוא יפעל לפי מדיניות הממשלה והוא עוסק בחלוקה של כספים וקביעת מסלולי הטבות, בוודאי ובוודאי שההנחיה הרוחבית של היועץ המשפטי לממשלה – ניגודי עניינים, קביעת ועדות – יהיה.

טוב. עבדתם עלינו.

תודה רבה.

על לא דבר. אתם שולטים על הכול.

כמעט.

אבל יש הצעת חוק שלי שהיועץ המשפטי, כמו בכל העולם המערבי, יהיה רק מייעץ ולא קובע. רק אנחנו מדינה לבנטינית כזאת.

זה לא סותר.

אני עכשיו מסתכלת בסעיף בתזכיר והוא קצת אחר. פרשנותו של היועץ המשפטי בשאלה משפטית, עשיתם את זה קצת אחרת.

תחייב. את רוצה לעשות אותו הדבר, תעשי אותו הדבר. זה באמת אותו הדבר.

בסדר.

אצלנו יותר טוב, אבל זה עדיין לא טוב.

זה בגלל שזה עבר נסחות.

הם שולטים גם בנסחות?

לא, הנסחות שלנו.

הסעיף למעשה נשאר בכחול.

אנחנו בהכנסות הרשות, סעיף 15ל בעמוד 27. יש כאן את שלושת הסעיפים כאשר הראשון שבהם הוא התרומות, עמוד 28.

מה זה 15ל(א)?

גיוס הון.

אני מבקש להוריד את התרומות.

אנחנו שמענו את חברי הוועדה.

לא בכל דבר צריך לתת הסברים. אני מבקש להוריד את התרומות ואתם מסכימים.

אנחנו רוצים קצת להעצים אותו.

סעיף קטן (א) צריך להישאר, נכון? חוץ מהמילה תרומות.

אנחנו מדברים על (ב). גם ב-(א) יש למעט תרומות שצריך לרדת. כן. כל (ב) יורד.

תרומות, זה נשמע לא טוב.

(ב) יורד כולו ולמעשה אין אופציה לתרומות.

הייתה גם הסתייגות לגבי גיוס הון.

בעיני הבעייתיות בגיוס הון הגדולה ביותר - יש כאן מספיק שלייקעסים ומציעים נציגי הממשלה להוסיף גם את אישור ועדת הכספים – בכך שזה סעיף תקדימי שפעם ראשונה בחקיקה מאפשרים לגוף שהוא לא החשב הכללי לגייס הון. מדענים ראשיים לשעבר שהיו כאן ציינו שהמדען הראשי לא יודע ולא אמור לדעת לגייס הון. אני חושבת שהבעיה הגדולה ביותר היא שמהרגע שסעיף כזה ייקבע בחקיקה ולא משנה כמה חריגים ושלייקעסים יהיו עליו, זה סעיף שאחר כך ינסו לאמץ אותו במודלים אחרים ואני חושבת שהוא מאוד בעייתי.

כאן חייבים להגיד שעדיין יש כמובן חשב כללי בתאגיד. זה שונה מתאגידים אחרים ואני חושב שזה גם תקדימי לצד השני. זאת אומרת, אם מישהו יבוא וידרוש, אפשר גם להחיל עליו את כל התנאים והסייגים ששמנו כאן.

אתם נגד להוריד את זה.

כן.

אתם משאירים את השלייקעס אבל אתם נגד ההורדה.

כן. הוספנו גם את אישור ועדת הכספים לנושא.

הערת היועצת המשפטית לוועדה נרשמה בפרוטוקול ואני מצטרף אליה וכנראה עוד חברים, אבל אנחנו נעשה את מה שאתם מבקשים.

יש איזה מגבלות שאנחנו קובעים, למשל על גובה הגיוס או דברים כאלה?

צריך אישור של השרים באישור ועדת הכספים. גם על גיוס הון של שקל, בגלל התקדים של העניין.

אם כן, באישור ועדת הכספים.

מה זה 15לג?

הדוחות הכספיים. התקן. חבר הכנסת מרגלית ביקש את זה.

אראל מרגלית ביקש שידעו על פי איזה כללים הדוחות הכספיים ייעשו.

סעיף 15לד בעמוד 30 הוא סעיף השקיפות הציבורית. הוועדה סברה שהסעיף לא מספיק ספציפי. התיקון כאן הוא תיקון קטן בסופו של דבר, שהרשות תקבע את הנהלים הנדרשים לשמירה על השקיפות הציבורית לפי כל דין, תפעל לפיהם ותנקוט את הצעדים הדרושים לשמירה עליהם.

סעיף 15לה, כיוון שיורדת הקרן לקידום טכנולוגי שממילא היא לא פעילה היום, זה התיקון שמופיע בסעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ד) הוספנו שגם הנהלים שקובעת המועצה יפורסמו באתר האינטרנט.

בפסקאות (4) ו-(5) בעמוד 32 אנחנו נכניס את התיקונים שהוועדה דיברה עליהם קודם לכן בנושא העברת ידע ובנושא ייצור מחוץ לישראל, כך שזה יהיה רק במקרים מיוחדים, כך שיהיה ברור שמדובר בהעדפה לייצור בישראל ולהשארת הידע בישראל.

סעיף 15לח, שותפות מוגבלת. גם כאן הוועדה העירה הרבה על הסעיף החדשני הזה שמאפשר לרשות להיות שותפה בשותפות מוגבלת. אנחנו הורדנו בשלב הזה את סעיף קטן (ו) שאפשר לשרים לקבוע חריגים נוספים שישנו מההסדרים שקבועים בחוק ויאפשרו גם שותפות כללית כך שלא תהיה אופציה לשותפות כללית.

הדבר הנוסף שנקבע זה בעמוד 35 פסקה (3) – סך התקציב למסלול ההטבות כאמור.

קודם כל פסקה (2), זה הטיפול במסלול ההטבות.

לא תהיה תוספת לתקציב הרשות כפי שאושר בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

לא תהיה תוספת?

תהיה תוספת לתקציב.

זה יהווה תוספת.

יהווה תוספת, כן.

סעיף 16לח(ג), אנחנו ארגון שמייצג את כל קרנות הון סיכון הסיכון בארץ.

אני בעדכם דרך אגב, אבל אני אצביע אתם.

בנוסף להתאחדות התעשיינים, אני חושב שצריך ליידע גם אותנו.

הם מתלבטים בעניין. אני מקווה שהם יחליטו החלטה.

לא. הם מתלבטים בסעיף אחר. כתוב בסעיף לח(ג) שבמידה שרוצים להקים קרן השקעות, צריך להודיע התאחדות התעשיינים בה אין בכלל קרנות השקעה.

מיכה, לזה אתם יכולים להסכים.

אבל כתוב גופים מרכזיים נוספים.

למה כתובה ההתאחדות ברחל בתך הקטנה?

אני אמרתי לפרוטוקול גם בישיבה קודמת. ככלל, ציון של גופים מתחום המשפט הפרטי בחקיקה, הוא לא דרך נכונה כי גופים מתחום המשפט הפרטי יכולים להתפרק, לשנות את מטרותיהם וכולי. התאחדות התעשיינים היא חריג לעניין הזה, לא חריג שמעיד על זה שצריך להוסיף גופים נוספים, היא בחזקת גורם מייצג גם בעניין יחסי עבודה וכולי. לבוא ולהעתיק את זה לעניינים אחרים, זה לא נכון.

יחד עם זאת, אם יש גוף שיש לו אפיון מסוים, אפשר לציין את האפיון. בעיני מספיק שכתוב גופים מרכזיים נוספים.

לנו יש אפיון.

יידע. מה אכפת לכם?

את צודקת וגם אתה צודק. אני לא יודע מה אתה הלכת להגיד, אבל אתה צודק. למה אי אפשר להוסיף אותם?

אדוני, השם של הגוף שהם היום מייצגים התמזג לפני ארבע שנים משלושה גופים אחרים. מחר יכול להיות שהם ימזגו גוף נוסף וישנו את שמם.

הגוף הזה הוקם לפני עשרים שנים בשם איגוד קרנות הון הסיכון?

ומאז הוא שינה את שמו.

סליחה, תני לי לדבר. אחרי כן היה ארגון תעשיות מדעי החיים והכול אוחד ביחד לאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. הארגון כבר קיים עשרים שנים והוקם על בסיס קרנות הון הסיכון. לכן אני חושב שאם יש ארגון שמתעסק בקרנות הון סיכון, צריך ליידע אותו.

אין לי בעיה שיהיה כתוב גופים המייצגים קרנות הון סיכון. כמו שכתוב גופים מרכזיים, אין לי בעיה שיהיה כתוב "והמייצגים קרנות הון סיכון" אבל לא לנקוב בשמו של אדם.

אני מקבל את הצעתה של עדנה ממשרד המשפטים שיוסיפו גופים המייצגים קרנות הון סיכון ואני מוסיף לפרוטוקול במקרה הזה היא אליכם.

בתנאי שלא תשנו את השם.

שינוי השם יוריד אתכם.

כאן כתוב ברבים. ארגונים המייצגים.

יש ארגון אחד שמייצג את קרנות הון הסיכון היום בישראל.

רגע. כתוב בפרוטוקול מה שאמרת ואני אמרתי את זה גם לפני כן. אני רק אומר שאני לא הולך לבדוק האם יש קרנות ואני לא הולך לבדוק שום דבר. כולנו סבורים שמבחינת היידוע, בוודאי שצריך ליידע אתכם. אין ויכוח לגבי העניין הזה.

גופים מרכזיים המייצגים קרנות הון סיכון.

ההצעה הזאת היא הצעה טובה.

כולל גופים המייצגים קרנות הון סיכון. בסדר.

זה ברבים כי אולי בזמן שאנחנו מדברים יקום עוד איזה גוף.

אני ממשיכה להקריא את פסקה (3).

סך התקציב למסלול ההטבות כאמור בשנה נתונה לא יעלה על עשרה אחוזים מסך תקציב ההרשאה של הרשות של אותה שנה על אף האמור. ככל שלא ניתנה תוספת בשיעור האמור בשנתיים שקדמו לאותה שנה או שניתנה תוספת כאמור אך לא נוצלה באחת מהשנים, ניתן יהיה להקצות תוספת תקציב למסלול הטבות כאמור בפסקה (2) בהיקף מצטבר עד לסך התקציבים שניתן היה להקצות בכל אחת מאותן שנים ואשר לא נוצלו כאמור.

כלומר, אם אני מבין נכון, נניח נפתח מסלול הטבות חדש, אי אפשר להקצות לו יותר מעשרה אחוזים מהתקציב.

המסלולים מהסוג הזה.

זה כתוספת. לא מאותו תקציב.

זאת גם תוספת.

בסעיף קטן (ו) אמרנו שתימחק האופציה בתקנות לשותפות כללית.

הסעיפים לעניין הסדרים על הבעלות וידע, אנחנו נכניס את התיקונים שהוועדה דיברה עליהם הבוקר.

הכול תחת סעיף ג'?

השותפות המוגבלת היא 15לח כולו. השותפות המוגבלת מתחילה בעמוד 33, סעיף 15לח.

אתם מבינים את המשמעות? אני רוצה שנבין על מה אנחנו מצביעים. אנחנו נותנים אפשרות לרשות להקים או להיות שותפה בקרן, להיות שותף מוגבל וגם שותף כללי. כלומר, שותף כללי זה שותף מנהל. כלומר, להקים קרן ולהיות ממש שותפה.

ביטלנו את השותף כללי. הוועדה הציעה לבטל את האופציה שהמדינה תהיה שותף כללי.

ביטלתם?

כן.

אז לא דיברנו על האופציה הכללית.

לא. האופציה יורדת.

אתה רוצה להיות שותף בקרן?

לא יהיה שותף כללי בלי תקנות. אם יורדות התקנות, לא יהיה שותף כללי. יורדת האופציה של שותף כללי.

באישור ועדת הכספים.

בדיוק. והשרים. שמנו שלייקעס לעניין הזה. הורדנו תרומות.

השותפות המוגבלת היא לא באישורים עליהם דיברנו. גיוס הון הוא במגבלות עליהן דיברנו. שותפות מוגבלת, אנחנו מדברים על סעיף 15לח וכאן עשו שני תיקונים כאשר התיקון האחד הוא פסקה (3) שהקראתי בעמוד 35, שסך התקציב למסלול הזה של שותפות מוגבלת לא יעלה על עשרה אחוזים. התיקון השני הוא ביטול האופציה לשותפות כללית.

זאת הגבלה נוראית. עשרה אחוזים הם רק השקעה. נכון? ביטלתם.

דיברנו על שזה יהיה באישור ועדת הכספים.

כן, אבל יש לך עשרה אחוזים אפשרות השקעה. מוגבל. סדרו לנו את זה.

ראשית, הפרדנו בין אפשרות של שותפות מוגבלת בה המדינה היא משקיע בלבד לבין שותפות כללית וזאת, גם לאור הערותיכם, ביטלנו. לגבי שותפות מוגבלת, הבאנו לידי ביטוי את האמירה שכולנו שותפים לה שאנחנו לא רוצים שהדבר הזה יהפוך לעתיד לבוא חלילה לנתח מרכזי מתקציב המדען הראשי, ולכן כשרוצים לעשות את הדבר הזה, צריך תקציב תוספתי לטובת העניין. שנית, ההיקף לא יכול לעלות על עשרה אחוזים מתקציב ההרשאה. צריך להבין שזאת פעילות בצד וזה לא משהו שקורה כל שנה.

זה בסדר, אבל אם תעבור משנה לשנה ותשקיע לי בקרן הון סיכון עשרה אחוזים נוספים. מה יקרה? האם יש לנו צורך להגביל גם את מספר הקרנות שאתה אמור להשקיע בהן? אני חושש מזה. אני סומך עליך אבל מחרתיים יבוא מישהו אחר. אני שואל אותך מבחינה כלכלית. תיאורטית נשאר לי מספיק כסף ובמקומך כל שנה אני לוקח עשרה אחוזים, את ההגבלה שהגבלנו, וכל שנה פעם אני הולך לקרן הון סיכון של הרב גפני, פעם לרוזנטל, פעם לירח הכחול. אני שואל אותך אם אני צריך להגביל את ההשקעות במספר החברות.

בואו נזכור את תהליך האישור. הרצון הוא נחמד אבל צריך שהדבר הזה, מעבר לאישורי המועצה והרוב המיוחס וההתייעצות עם כל הגורמים לרבות הגורמים שהתייחסנו אליהם כאן, צריך גם אישור פוזיטיבי של החשב הכללי ושל הממונה על התקציבים ועוד הרבה מאוד אנשים שמאוד אוהבים לתת אישורים מהסוג הזה.

ובכל זאת כולם חברו יחד ונתנו לך יד. קרה נס.

הסעיף הרלוונטי הוא ההיקף התקציבי.

איפה מופיע שצריך להיות גם החשב הכללי?

מופיע. לא לדאוג. הכול בסדר. החשב הכללי יודע לדאוג לעצמו. 15לז(ב).

אבל סעיף לז זאת לא השותפות המוגבלת.

אני מתנצל. סעיף 15לח. טעות שלי.

עמוד 34. כתוב.

באישור ראש הרשות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר.

בסדר. אני שואל שאלה. עשרה אחוזים זה כל שנה כך שבעשר שנים אתה מקבל את המאה אחוזים.

וכל פעם בחברה אחרת.

זה פרוס על פני עשר שנים וזה אומר שאם אתה לוקח את תקציב המדען הראשי, יש לך עשר איקס מדען ראשי.

זה עדיין עשרה אחוזים.

זה עדיין עשרה אחוזים.

אבל כל שנה אתם לוקחים עשרה אחוזים מהתקציב.

אדוני, אני הייתי מגביל את זה, שזה לא יהיה יותר משלוש השקעות בעשור. משהו שהוא סביר. או לחילופין, לחשוב על הגבלה אחרת כי נוצרת כאן בעיה שהמדינה הופכת בעצמה לקרן.

למה אתם צריכים את הכלי הזה?

אני אנסה להסביר.

לא, אל תסביר. התעוררה בעיה. אנחנו לא חוזרים על העניין הזה. אתם מתעקשים על זה, בסדר, אבל אנחנו פוחדים מהנושא הזה. צריך חשב כללי, בסדר. הגבלנו את זה לעשרה אחוזים, בסדר. מי ערב לכך שבתוך שנתיים-שלוש זה לא גדל?

כתוב בחוק.

שמע טוב את השאלה. היום עשרה אחוזים, זה נכנס בתוך הבסיס, מחר עוד עשרה אחוזים, מצטמצם התקציב של המדען כולל התקציב הזה של השותפות. למה?

ברשותך, אני אענה גם על השאלה של מספר הקרנות. אני אענה על שתי השאלות יחד.

זאת אותה שאלה.

אפשר להאיר את עיניכם. כשבונים שותפים כקרן הון סיכון, הכסף נקרא לאורך חמש או שש שנים. השאלה איך זה יתבצע אם אתה תשקיע בקרן. נגיד התחייבת לקרן, סתם אני אומר, ב-120 מיליון דולר או במאה מיליון שקלים, לא יקראו לכסף הזה בשנה אחת.

זה לא משנה. ההערה שנאמרה כאן היא נכונה, אבל היא פחות משמעותית כי לפחות כרגע בדיון הזה, התזרים לא "מעניין" אותנו. כמובן מעניין אותנו. אנחנו רוצים לוודא שלא באמת יילקחו נתחים משמעותיים מתקציב ההרשאה שהוא משמעותי. זה מה שיבוא על חשבון לכאורה אנשים אחרים ויקצו אותו למשימה. אם כן, ראשית, אני מדגיש שוב שמדובר על תקציב תוספתי לטוב העניין. לגופו של עניין, להגביל את מספר הקרנות זה לא הגיוני, ולמה? כי לפעמים נרצה לקחת מאה מיליון שקלים לטובת עידוד קרנות בתעשייה המסורתית לנגב ולגליל, ולחלק אותם על פני עשר קרנות שונות ולתת עשרה מיליון לכל קרן ולפעמים נרצה לחלק אותם רק על שתי קרנות ולפעמים על ארבע.

זה בסדר, אבל תרגיע אותי לגבי העשרה אחוזים של השנה הבאה.

בוא נשים את המגבלה על עשרה אחוזים.

המגבלה קיימת.

אני מקבל את הטיעון אבל זה לא יכול להיות שעשרת האחוזים השנתיים יעלו על תקציב המדען הראשי.

אני מרגיש שיש כאן אי הבנה. הגבלנו את יכולת הצבירה של הזכות הזאת לגג אולי שנתיים אחר כך. זה הכול. בדיוק כדי לא לצבור עוד עשר ועוד עשר.

איפה הגבלתם לשנתיים?

כאן, בסעיף האחרון של התיקון.

לצורך העניין, אם יש לי מאה שקלים ובשנה הראשונה אני שם עשרה שקלים אצל מיקי ואחר כך עוד כמה ובשנה הבאה אני לוקח עוד עשרה שקלים מהתקציב החדש ושם אצל גפני.

המאה החדשים.

אחרי חמש שנים יש לי חמישים אחוזים מהתקציב.

לא.

אני מבקש לנסח את זה יותר חזק. בעמוד 35, פסקה (3), ננסח את השנתיים. זאת אומרת, שלא יוכל להיות יותר משנתיים. מיכה, זה מה שאמרת?

שנתיים נוספים. זאת אומרת, סך הכול יש ל בערך שלוש שנים שאתה יכול ביניהן לשחק. זה הכול. זה מה שכתוב. אתה לא יכול לצבור את זה לנצח וכולי. מצד שני, אם אתה צריך בשנה אחת לא לתת – אגב, הקרנות, הדוגמאות שכן היו עד עכשיו, כולם מסכימים שהן הצלחה. קרן הביו טכנולוגיה, הקרן דרשה בסוף השקעה של המדינה של מעל 150 מיליון שקלים. על כמה עשרות מיליוני שקלים אנחנו נשחק? בואו ניתן לעצמנו אפשרות.

אנחנו בעד, אני רק פוחד מהמצטבר.

הגבלנו.

איפה הגבלתם?

גם המצטבר לא יעלה על עשרה אחוזים.

מיכה, השאלה כאן היא אחרת. יש שני עניינים. הנוסח כרגע אומר שאם באמת בשנתיים שלאחר מכן לא השתמשת, אתה יכול להשתמש בזה, במה שלא ניצלת. אבל שואל היושב ראש שאלה אחרת, אם אני מבינה נכון. השתמשת בשנה מסוימת בעשרה אחוזים האלה, הם מתווספים לך, כיוון שזאת תוספת לתקציב, כשמתבוננים בתקציב של שנה אחר כך, התקציב הוא כבר 110.

לא כי זה לפי מה שאושר בחוק התקציב.

שנה אחרי כן אי אפשר להשתמש יותר בעשרה אחוזים.

גפני, הוא שומר על העשרה אחוזים.

סיימנו את העניין הזה. אני מבקש מהיועצת המשפטית לנסח את זה באופן כזה שזה יהיה ברור ומה שאמרנו עכשיו, יהיה גם כתוב.

שזה לא תוספתי. זה מוחלט. עשרה אחוזים בתקציב, זה מוחלט.

בדיוק. היועצת המשפטית תנסח את זה.

לגבי העשרה אחוזים, זה בסדר, אבל זה מזכיר לי בדיחה. שאלו את ראש עיריית תל אביב כמה עובדים בעיריית תל אביב, והוא אמר שני אחוזים. בקיצור, עשרה אחוזים ממה? התקציב של המדען הוא תקציב כולל תמלוגים ונכון להיום הסכום הוא מיליארד וחצי ונכון להיום עשרה אחוזים הם 150. אם אני מבין נכון, ויתקנו אותי, ה-150 הופך כאילו את התקציב ל-1.65.

לא. אנחנו ננסח את זה באופן כזה שעשרה אחוזים יהיו רק עשרה אחוזים ולא יותר.

עשרה אחוזים ממה? כולל התמלוגים?

זה לא קשור לתמלוגים.

לא, לא כולל.

תקציב בהרשאה לא קשור בתמלוגים.

בקיצור, עשרה אחוזים מהבסיס יישארו עשרה אחוזים.

בדיוק. תמיד יישארו עשרה אחוזים מהבסיס.

הסדרים לעניין העברת הידע.

סעיף 15לט, 15מ, 15מא ו-15מב. אנחנו נכניס את ההוראות לגבי העדפה עליה דיברנו הבוקר.

העברת הידע. דיברנו על זה הבוקר.

מי בעד אישור סעיף 14 כפוף לתיקונים עליהם דיברנו?

כל התיקונים עליהם דיברנו ייכנסו לנוסח.

מה זה סעיף 14?

מה שעברנו עכשיו. יש בו המון סעיפים.

זה היה סעיף 15לז.

סעיף 14.

הכול במסגרת סעיף 14.

הורדנו תרומות. מה עשינו עם גיוס ההון?

צריך אישור של השרים באישור של ועדת הכספים. תגידי.

הסיכום היה שרים וועדת הכספים.

מי בעד אישור סעיף 14 עם כל התיקונים שנאמרו כאן? מי נגד? אין. מי נמנע? אחד.

הצבעה

בעד – רוב

נגד - 1

סעיף 14 נתקבל

אני נגד. יש לי הסתייגות.

איזה הסתייגות יש לך? אם יש לך הסתייגות, צריך להצביע עליה. לא אמרת שיש לך הסתייגות מהותית. אם אתה מצביע רק נגד, אני אעלה לך הסתייגות.

ההסתייגות המהותית שלי היא שאני נגד גיוס הון. אני נגד זה שהמדען הראשי יהיה שותף מוגבל בקרן ספציפית.

הוא בעד למחוק את הסעיף.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נעלה את ההסתייגות למליאה ושם את תסביר בטוב טעם ודעת.

לאחר שההסתייגות של אראל מרגלית לא התקבלה, אני חוזר ומצביע על אישור סעיף 14. מי בעד אישור סעיף 14? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 14 נתקבל

הסעיף אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 15, עמוד 40. מי בעד אישור סעיף 15? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

יש כאן בעיה. סעיף 15 מתקן את סעף 16.

15 זה 16 ו-14 זה 15.

שגית, תסבירי לי על מה אנחנו מצביעים בסעיף 15. תזכירי לנו על מה זה.

סעיף 15 בעמוד 40. קובעים כותרת חדשה שעניינה אישור בקשות למתן הטבות.

משנים את השם.

זה הכול?

כן. זה רק שינוי כותרת. הכותרת היום היא אישורים ועררים והיא משתנה לאישור בקשות למתן הטבות.

מי בעד אישור סעיף 15? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

אתה רוצה שנמשיך כמה סעיפים ואז תצביע על כולם?

בסדר. אני בעד להצביע על הכול, אם היה אפשר אבל יש כמה תיקונים.

לא פתרנו כאן כמה דברים.

מה שאין בעיות, אנחנו לא צריכים להתעכב.

סעיף 16 הוא ביטול של סעיף 16 היום שמדבר על אופן הגשת הבקשה לוועדת מחקר. יש סעיף אחר שסוגר את העניין הזה.

סעיף 17 מוסיף סמכויות לוועדת מחקר למי שמבקש הטבה ויש לו כבר חוב לרשות.

סעיף 18 מוחק סעיפים בחוק הקיים שעניינם אופן אישור התכנית על ידי ועדת מחקר.

סעיף 19 מתקן את סעיף 18 לחוק הקיים והוא קובע שפרסומים שהיום היו ברשומות יהיו באתר האינטרנט של הרשות. הוא עושה תיקון נוסף והוא במקום ראש המינהל, יהיה ראש הרשות. היום ראש המינהל זה המדען הראשי.

סעיף 20 מתקן את סעיף 19.

הוא משנה רק את השמות.

משנה את שר התעשייה, המסחר והתעשייה לשר הכלכלה. מבטל את שיקול הדעת של ועדת מחקר לקבוע באישור תנאים מוקדמים.

סעיף 21 מבטל את כל הסעיפים שיש היום בחוק לגבי העברת ידע וייצור בישראל.

סעיף 22 קובע סעיף חדש לגבי הגשת דין וחשבון על התקדמות על ידי מקבל ההטבה. היום היה סעיף בניסוח קצת אחר.

סעיף 23 להצעת החוק מתקן את סעיף 21 והוא מתייחס לאופן תשלום התמלוגים. במקום שהם ייקבעו בתקנות, הם ייקבעו על ידי המועצה.

סעיף 24 מתקן את סעיף 22 ומאפשר למנהל הכללי, אם הוא רואה שהפעילות שאושרה לא מתקדמת, לעצור את מתן ההטבה.

סעיף 25 מדבר על האופציה לדיון חוזר ותשלום אגרה בעדו.

סעיף 26 מבטל את סעיפים 23 עד 25, סעיפים שעוסקים בעררים. יש חלופה לזה, לבית משפט לעניינים מינהליים בהמשך.

סעיף 27 מוחק את כותרת פרק ה' שעניינה הטבות.

סעיף 28, במקום כללים שהתקינה ועדת המחקר לפי החוק, יהיה נהלים של המועצה או של ועדת המחקר.

סעיף 29 מבטל את הסעיפים שעוסקים במענקים ובשיעורי המענק ביחס להעברת ידע ויצוא בישראל.

סעיף 30 מחליף את סעיף 29 לחוק שעוסק גם הוא בערובות. יש כאן תיקון כך שבמקום ראש המינהל יהיה יושב ראש ועדת מחקר.

סעיף 30 שמדבר על מועד תשלום המענק, בטל כי הכול ייקבע בנהלים.

סעיף 31 שעוסק במקדמות.

במקום ראש המינהל, ראש הרשות.

ראש ועדת מחקר, לא?

ראש הרשות בשורה הראשונה ואחר כך.

סעיף 33.

נגע להלוואות והוא עלה למעלה במסגרת הסמכות הכללית. זה סעיף ספציפי בנוגע להלוואות.

סעיף 34. במקום ראש המינהל יהיה ראש הרשות.

אתה יכול להצביע מסעיף 15 עד סעיף 34.

מי בעד אישור סעיפים מסעיף 15 עד סעיף 34? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיפים נתקבלו

הסעיפים מסעיף 15 עד סעיף 34 אושרו.

סעיף 35. הוועדה ביקשה למחוק את הקרן לקידום הטכנולוגיה. זה מוחק גם את הכותרת וגם את כל הסעיפים שעוסקים בה.

סעיף 35 שהיה בכחול התייחס לקרן ולכן הוא נמחק.

תצביע על שני אלה.

מי בעד אישור סעיפים 34א לפי הנוסח כאן וסעיף 35? מי נגד? מי נמנע?

אני רוצה להבין לגבי סעיף 34. מה בסופו של דבר סגרנו, מי הולך להיות ראש הרשות הזמני? אמרנו שזה יהיה המדען הראשי עצמו.

עוד לא הגענו לסעיף הזה. זה בסעיף 58 בהמשך.

מי בעד אישור סעיפים 34א וסעיף 35?

מחיקת הקרן לקידום טכנולוגי וביטול סעיף 35 מהכחול.

מי בעד אישור הסעיפים האלה? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיפים נתקבלו

הסעיפים אושרו. סעיף 36. במקום ראש המינהל יהיה ראש הרשות. בכלל סעיף 36 עד 41 נמחקים.

את סעיף 40,41 ו-42 צריך למחוק.

אנחנו מצביעים עכשיו על המחיקה.

עוד לא.

סעיפים 36, 37, 38 – נמחקים כי מחקנו את הקרן וצריך להצביע על המחיקה.

מי בעד אישור מחיקת סעיפים 36, 37 ו-38? מי נגד? אין. מי מנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

המחיקה אושרה

המחיקה אושרה.

אנחנו עוברים לעמוד 46, סעיף 39.

גם סעיף 40 ו-41 נמחקו? כל הפרק שנוגע לקרן.

אנחנו מוחקים הכול, עד 41.

זה מה שאמרתי. אנחנו מוחקים את כל הסעיפים.

אבל את 42 לחוק הקיים אנחנו לא מוחקים.

אבל מ-36 עד 41 מוחקים.

לא. מ-36 עד 37 להצעה אנחנו מוחקים. אתה יכול להצביע על סעיף 38. הסעיף מתקן את סעיף 42 שעוסק, תגיד.

הייתה אפשרות לנכות אבל ברגע שהקרן ירדה, אין מה לנכות.

מחקנו בכחול את סעיף 36 ו-37.

עד כאן הבנו.

עכשיו אנחנו בסעיף 38 שמתקן את סעיף 42.

מה זה בכחול?

672.

לרשות יש אפשרות להתקשר למדינה בהסכמים לשיתוף פעולה בינלאומי, דבר שקיים כבר היום. פשוט משנים את השמות ומאפשרים להתקשר גם בהסכמים כמו שהיא גם יכולה היום עם תאגידים רב לאומיים וגם עם גופים שהרשות עצמה היא הגוף שנכנס מבלי לגרוע מהסמכות של הממשלה להתקשר בהסכמים לשיתוף פעולה בינלאומי כמו שקיים היום בסעיף 42.

אלה החברות הבינלאומיות.

לא הבנתי.

תסביר עוד הפעם.

אני מצטער, לא הייתי קשוב. תסביר עוד פעם.

היום יש אפשרות ממשלה להתקשר בהסכמים בינלאומיים עם ממשלות שהן מדינות אחרות כאשר המדען הוא זה שמפעיל את ההסכם והגורם האחר במדינה האחרת הוא המקביל לו שמפעיל את ההסכם. לא פוגעים בסעיף הזה אלא משאירים אותו כפי שהוא עם עדכון מסוים. חוץ מזה, כבר היום יש אפשרות לרשות להתקשר בהסכמים עם תאגידים רב לאומיים בצורה דומה כדי להגיע למצב של שיתוף פעולה עם תאגידים רב לאומיים וחברות ישראליות. מה שפשוט עושים, מרחיבים את זה. יש היום גם אפשרות לדוגמה למדינה לעשות את זה, לדוגמה הסמכה של הממשלה לעשות כי אין הסמכה מפורשת בחוק ולאחרונה נעשה הסכם כזה עם הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית, הסכם שהמדען חתם עליו מול בנק וזה יאפשר דריסת רגל של החברות הישראליות למדינות אמריקה הלטינית. פשוט לעשות את אותו סעיף אלא שזאת תהיה הרשות.

זה מאפשר לרשות עצמה להיכנס מול חברה רב לאומית.

לרשות עצמה. כבר היום יכולים אבל פשוט עם ארגונים אחרים כמו הבנק לפיתוח בנק אמריקה הלטינית, מה שלא היה.

עד היום זה לא התאפשר.

צריך סמכות ספציפית.

זה השינוי אותו אתם מבקשים.

כן. כל התהליך הזה הוא באישור משרד החוץ.

בסדר. תודה. רק רצינו להבין, שלא נהיה דחלילים אלא נבין על מה אנחנו מצביעים.

אנחנו מדברים על סעיף 38. הסעיפים באים הם סעיפים טכניים, סעיף 39 ו-40, נכון?

כן.

סעיף 41, סעיף 42, סעיף 43, סעיף 44, סעיף 45, סעיף 46, סעיף 47, סעיף 48, סעיף 49. תגידי לי איפה זה לא טכני.

עד סעיף 51. תפתחו בעמוד 50, שם יש לכם תאריך שהיה בכחול, י"ט באלול התשע"ד, 19 בספטמבר 2014. 19 בספטמבר זה יום שישי וזה כ"ד באלול. התכוונתם ל-14 בספטמבר? אז זה י"ט באלול.

התכוונו למועד שבו התקבלה החלטת הממשלה.

תבדקו מה המועד.

הממשלה לא מעניינת. מעניין הלוח העברי.

ט' באלול ו-19 בספטמבר, אלה ימים אחרים.

ברור. הבנתי. החלטת הממשלה התקבלה ביום ראשון.

טעות סופר. תבחרי תאריך.

14 בספטמבר, י"ט באלול. זה התאריך המדויק.

14 בספטמבר, י"ט באלול.

רק להבהיר מדוע התאריך הזה. זה התאריך שבו ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה אישרה את ההחלטה לעשות את זה וזה הפך אחר כך להיות החלטת ממשלה. מאז לא הועברו סמכויות נוספות למרות שאנחנו מדברים בממשלה חדשה ואנחנו מאז לא רואים שינוי מהותי.

אתה יכול להצביע מסעיף 38 עד סעיף 51, כולל.

מי בעד אישור הסעיפים מסעיף 38 עד 51, כולל סעיף 51 עם הטעות סופר שהייתה בו? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 38 עד סעיף 51 נתקבלו

הסעיפים אושרו.

סעיף 52.

סעיף 52 עוסק באגרות והוא המקום היחיד שמותיר את אישורה של ועדת הכספים בעניין אגרות. הוועדה ביקשה שההסמכה לתקנות תהיה הסמכה לתקנות לביצוע באישור ועדת הכספים ולא רק בענייני אגרות. נציגי הממשלה.

תקנות לביצוע אלה בעצם תקנות של כל החוק. אנחנו לא יודעים להבחין בין התקנות.

ככל שתעשו. אם תרצו לעשות תקנות.

אני רוצה להבהיר מדוע לא.

היה לנו מעמד מאוד גדול גם בחוק וגם בתקנות.

נכון.

אתם מדיחים אותנו.

לא. אנחנו משנים את המודל הכללי.

מדיחים.

ברשותך, מכיוון שזה לא יועד להדיח את ועדת הכספים אלא יועד להקים רשות שתוכל ליצור את כל ההסדרים בנהלים ומכיוון שהוועדה קיבלה את הרעיון הזה כרעיון מנחה על מנת שיהיה גוף מקצועי ופועל, לאפשר במקביל לשרים ליצור תקנות בכל נושא שנוגע לחוק ולו כדי שוועדת הכספים תוכל לאשר, ייצור בעצם מצב של תחרות בין סמכויות של השרים לבין הרשות. יש לנו מודלים בעייתיים כאלה במספר חוקים אחרים.

לכן אתם מבטלים גם את השרים וגם את הוועדה.

נכון. לכן אני אומרת שהמודל לא נועד על מנת להוציא את ועדת כספים אלא על מנת להעביר מהשרים אל הרשות את כל הנושא. לכן להוסיף סמכות התקנת תקנות משנה את המודל מיסודו ובעצם יוצר תחרות מתמדת.

מה אתם מבקשים באישור ועדת הכספים?

קודם כל, יש שורה של דברים. ברשותך, יש שורה של דברים שבדין קיבלה על עצמה הממשלה במהלך הדיונים להביא בפני ועדת הכספים כולל את הדוח השנתי, כולל אישורים בעניינים הקריטיים בהם ביקשתם להיות מעורבים ואנחנו בהחלט חשבנו שזה נכון וחשוב. לכן בנקודות הקריטיות, כולל בדיווח השנתי, יבוא בפני הוועדה והוועדה תוכל באמת להסיק את אותן מסקנות שהיושב ראש דיבר עליהן בתחילת הישיבה שאולי המודל הזה לא נכון וצריך ליזום תיקון חקיקה.

טוב. אני רוצה להגיד לך שאם אני הייתי במקומך והייתי פוליטיקאי, הייתי אומר בדיוק את מה שאמרת. זאת אומרת, את משתיקה אותי עם האגרות ואת אומרת אחר כך שאקבל דיווח.

אתה ביקשת את הדיווח.

אני אמרתי שאני לא ביקשתי? זה היה יפה איך שאמרת, פה לא תקבל, שם ביקשת וקיבלת. טוב. הלאה. עובדים עלי המשפטנים.

סעיף 53 זה ביטול של התוספת. מסעיף 54 למעשה עד סעיף 56, אלה תיקונים עקיפים. אתה יכול להצביע על סעיף 52 ע 56.

מי בעד אישור הסעיפים מסעיף 52 עד 56? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

מסעיף 52 עד 56 נתקבלו

הסעיפים אושרו.

סעיף 56א.

סעיף 56א הוא סעיף חדש לבקשת הוועדה והוא קובע כלהלן:

56א דיווח

ראש הרשות ידווח, מדי שנה, לשר הכלכלה ולשר האוצר על כל אלה:

התפתחות החדשנות הטכנולוגית בענפי התעשייה ובענפי השירותים בה.

מסלולי ההטבות שהמועצה קבעה במהלך השנה, מטרותיהם ויעדיהם.

הערכת פעילות מסלולי ההטבה והשפעותיהם על פי מטרותיהם.

השפעתם של פעילות הרשות ומסלולי ההטבה על יצירת מקומות עבודה וצמצום פערים חברתיים.

תקציב הרשות וביצועו, לרבות אם נקבעו מסלולי הטבות לפי סעיפים 15ל, 15לא ו-15לח.

יישאר כאן לגבי גיוס החוב והשותפות המוגבלת.

דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יוגש לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום 1 במרץ של כל שנה.

דיווח לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יפגע בחובת הסודיות שנקבעה בדין לגבי אדם.

זה בעצם סעיף הדיווח.

מי בעד אישור סעיף 56א? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 56א נתקבל

הסעיף אושר.

אני לא מוכן שאראל מרגלית יהיה לבד בעניין הזה ואני מבקש שהדיווח יהיה לפי אזורים, הנגב והגליל, כי שנקבע במטרות.

הפסדת, היינו עכשיו בגליל.

הגליל זה בסדר, אבל מה עם ירושלים? אתה לא רואה שאנחנו יושבים כאן באדיקות שלושה ירושלמים?

סעיף 57 ו-58.

אתה יכול להצביע על סעיף 57.

מי בעד אישור סעיף 57? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 57 נתקבל

הסעיף אושר.

הוראת המעבר, אלה גם העובדים וגם הנושא שאראל העלה לגבי המנכ"ל. אנחנו בעמוד 51 למטה. בעמוד 53, המנהל הכללי הזמני.

איפה קובי אמסלם? איפה המכתב?

שייכנסו גם הנציגים של העובדים.

אנחנו מצביעים כמו שאמרנו.

אדוני ינהל את הדיון איך שהוא רוצה.

אנחנו מצביעים כמו שאמרנו. אני כבר לא זוכר מה אמרנו, אבל לא חשוב.

אם תרצה, אני אזכיר לך.

לא. אנחנו מציעים שיציעו לעובדים, מעבר לעובדה של מה שאמרנו לגבי הנושא של העובדים שהם עובדי המדען הראשי ושהם עובדי משרד הכלכלה, לעובדי מט"י מופ. אנחנו מציעים שהם יקבלו את האפשרות כמובן להמשיך לעבוד. אם הם ירצו לפרוש, הם יקבלו מענק פרישה כמו שמקבלים עובדי רשות השידור. יש להם את השנתיים כדי לעבוד ולהחליט אם כן או לא. אם הם מחליטים לפרוש, מחליטים לפרוש והפיצויים יהיו כמו שנקבע ברשות השידור מבלי להזכיר את השם של רשות השידור. ההחלטה היא בידי העובד. אני לא מדבר על העשרה הבכירים, לגביהם אני לא יודע בדיוק, אבל לגבי הנושא של העובדים הרגילים, חמישים עובדים, ההחלטה תהיה בהתאם למה שהיה ברשות השידור.

הממונה על השכר לא כאן.

אנחנו לא נגמור את החוק. אני מציע להצביע על זה ואני אגיש רביזיה.

למיטב ידיעתי, הממונה על השכר ונציגי העובדים נפגשו.

אדוני, תקן את מה שאמרת ותגיד שמה שסיכם הממונה על השכר עם מט"י מקובל עליך.

לא.

זה לא עובד כך. אין לנו נייר ואנחנו לא יודעים מה הם סיכמו.

אין בעיה. יביאו נייר.

אני מודיע לפרוטוקול שאנחנו מצביעים על זה ואני מגיש רביזיה. אם אכן יהיה מכתב שהכול סוכם, אני מצביע על הרביזיה.

אולי לא נצביע?

מה אכפת לך? יש לנו אופציה להסיר את זה.

אני רוצה להצביע. אני מציע שנצביע על שתי האפשרויות. אני מבקש להצביע על שני האופנים. להצביע על האופן שאמרתי קודם ולהצביע על האופן לפיו הממונה על השכר, המדען הראשי, יביא מכתב שיפתור את הבעיה כפי שדיברנו קודם. אני לא יודע איך לנסח את האופן השני אבל אני מצביע בעיקרון על שני האופנים ואני מגיש רביזיה על שניהם. אני לא רוצה לחזור לוועדה. אני רוצה לסיים.

האופנים הם נורא פשוטים. אם יש הסכמה בין הממונה על השכר לבין - - -

לא הסכמה. אם יש את המכתב שלו בהתאם לעקרונות.

אז אנחנו נסיר את הרביזיה.

כן. בסדר.

אם יש הסכמה בין הממונה על השכר לבין העובדים והוצג המכתב בפני הוועדה.

לא. אני מצביע על שניהם. עכשיו אני מאשר את שניהם.

נציג הממונה בדרך לכאן. הוא יהיה כאן בעוד כמה דקות. אני לא יודע אם קובי עצמו מגיע, אבל נציגו מגיע.

יש מכתב?

אני בודק. הוא בדרך לכאן כדי להסביר מה יש.

אני מצביע על שתי הגרסאות. אני מגיש רביזיה על שתיהן. ברגע שיש מכתב ממנו, ברגע שיש איזשהו נושא, אני חוזר לוועדה ומצביע על הרביזיה ומפיל את אחת הרביזיות.

בדיוק.

זה יהיה דקה אחת. על הגרסה השנייה אני מצביע עכשיו.

אדוני, אולי תחכה. הנציג של קובי בדרך.

אנחנו מצביעים על שתי גרסאות, על גרסה א' ועל גרסה ב'. אני מגיש רביזיה על שתי הגרסאות. ברגע שיש לנו פתרון ואנחנו הולכים על גרסה אחת מהשתיים, אני חוזר ומצביע כאן על הרביזיה ומפיל את אחת הגרסאות.

אני מבקש להצביע על הגרסה הראשונה כפי שהגדרנו אותה קודם. מי בעד אישור הגרסה הראשונה לגבי העובדים, כפי שדיברנו, שזה יהיה בחוק? מי נגד. אין. מי נמנע? 1.

הצבעה

בעד – פה אחד

נמנע - 1

הגרסה נתקבלה

הגרסה הראשונה אושרה.

מי בעד אישור הגרסה השנייה שהיא בהתאם למה שדיברנו? אני לא רץ עם זה. אני נוהג באחריות בעניין אלא שאני לא רוצה שעוד הפעם נתחיל עם העניין הזה ונחזור אליו. הגרסה השנייה מדברת על מכתב שייתנו הממונה על השכר והמדען הראשי בהתאם להסכמות או לעקרונות – אני לא רוצה להגיד את המילה הסכמות מפני שאז העובדים יכולים להגיד שהם לא מסכימים על שום דבר. לכן אני אומר בהתאם לעקרונות שקבענו אותם. אני מניח שהעובדים גם יגלו אחריות וילכו על העניין הזה.

מי בעד הגרסה השנייה? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

הגרסה נתקבלה

הגרסה השנייה אושרה. על שתי הגרסאות הללו אני מגיש רביזיה ואני מחכה דחוף לעניין הזה כי אנחנו לא רוצים לחכות. אם אתם רוצים את החוק הזה במושב הזה, תנו תשובה עוד חצי שעה.

אני מצטרף לרביזיה שלך.

בסדר.

נאמר לי במפורש שהשר מתנגד למקום השישי שהם רוצים לתת לו שם.

עוד לא הגענו לזה.

לא הגענו. אראל, ברגע שאני מסיר את הרביזיה, גם אתה מסיר.

כן.

מה נשאר לנו?

המנכ"ל הזמני, לפי הצעתו של אראל מרגלית.

ביחס לעובדים יש תיקון שאני חושב שהוא נכון לכל אחד מהחלופות. בסעיף יט פסקה (2), סעיף קטן (א) דיברנו על כך שאנחנו מציעים,את הנוסח הזה אנחנו צריכים טיפה לשנות כדי לעמוד בסיכומים הללו.

מה אתם רוצים?

היום כתוב לגבי המנהל הכללי של העמותה והעובדים. כאן אני משנה ואומר: בכירים, למעט ראשי מנהלות כפי שהוגדרו על ידי המדען הראשי ומנכ"ל העמותה.

לא הבנתי. תקריא את כל הפסקה.

איזו פסקה?

הוא בעמוד 54. הוא מבקש תיקון לפסקה (2), לגבי העובדים, ביחס לשתי הגרסאות.

אני אסביר את הרעיון.

תסביר את הרעיון ואז תקריא.

בהתדיינות אתם, החוק המקורי קבע שלמעשה לעובדים בכירים של מתימו"פ או כפופי מנכ"ל כמו שזה כתוב היום, אנחנו לא מחויבים להציע לעבור.

אמרתם שמדובר בכעשרה עובדים.

נכון. 10, 12, משהו כזה. לאחר דיון אתם, הגענו לאיזושהי פשרה שלמעשה לחלק מהעובדים אנחנו כן נאפשר לעבור בכל מקרה של תקופת ניסיון ולגבי חלק עדיין לא נהיה מחויבים. אותם אנשים שאנחנו כן נתחייב לתת להם תקופת ניסיון, הם הוגדרו על ידי המדען הראשי בתיאום עם העובדים ולכן אנחנו מציעים להכניס אותם לנוסח. צריך לשנות את הנוסח הזה.

מה אתם מבקשים?

"לגבי המנהל הכללי של העמותה ועובדים בכירים למעט ראשי מנהלות כפי שהוגדרו על ידי המדען הראשי ומנכ"ל העמותה, המנהל הכללי של הרשות יהיה רשאי להציע להם להתקבל לרשות כעובדי הרשות כאמור באותה פסקה אך לא תחול עליו חובה לעשות זאת".

בסדר.

ההסכמה הזאת מקובלת עליכם?

זה לא בדיוק הניסוח שדובר עליו. דובר על כך שכל ראשי המנהלות יעברו לחצי שנה של ניסיון בתאגיד.

נכון. אלה אותם ראשי מנהלות שהגדרנו ביחד.

אלה אותם ראשי מנהלות שקיימים היום במתימו"פ.

בסדר. תנסחו את זה בהתאם.

תגיעו להבנה. אל תפילו את זה עכשיו על שאלות קטנות.

אראל, המנכ"ל הזמני, אתה מבקש שהוא יהיה המדען הראשי.

כן. ברמה המהותית יותר בתוך התהליך. אני מציע שלא ייקבע מנכ"ל זמני לרשות אלא שהמדען הראשי יהיה המנכ"ל הזמני בפועל עד שייקבע מנכ"ל כי אחרת יהיו כאן שלושה אנשים עם סדרי עדיפויות שונים שיצטרכו לגשר ביניהם ואני חושב שמספיק שיהיו שניים. זאת הצעתי.

היום יש את האפשרות בחוק שלמעשה המדען הראשי כן ייכנס בנעלי המנכ"ל הזמני. זאת אומרת, כן יש את האפשרות הזאת. לכן אני חושב שזה עונה.

מה אומר על זה משרד המשפטים?

אני לא חושבת שזאת שאלה משפטית. זאת שאלה ארגונית.

האם זה מייצג איזשהו מצב שבו תהליך הבחירה לא יהיה נקי? או שלכם אין בעיה עם זה.

אנחנו הסכמנו למודל הזה.

עם כל הכבוד, אני רוצה לשמוע את דעת משרד המשפטים ולא ללכת מהר, מהר, המר.

לא מהר. את יכולה להסביר לאט למה את לא מתערבת בזה?

אני רוצה להבין. אם אין בעיה, הכול בסדר.

קודם כל, הסכמנו למודל הזה ויצרנו בתוכו גם מגבלות בשביל להבטיח ככל האפשר זהירות מפני החששות שאתה מעלה. יש יתרונות לקיומו של מנהל זמני ולכן אפשרנו את זה בכפוף לזה.

יש לכם בעיה עם ההצעה של אראל?

אמרתי, בעיני זאת לא שאלה משפטית.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל וחבר הכנסת אראל מרגלית, ההערכה שלי היא שלא יהיה מנהל זמני. להערכתי המדען הראשי יהיה המנהל. זאת הערכה. החוק עובר מהר ועל כן היישום של החוק צריך להיות מהר והוא יהיה מהר. לכן אני לא מעריך שהם יתחילו עכשיו לחפש מנהל כללי וכולי. אני לא בטוח שאנחנו צריכים להגביל אותם בעניין הזה. אם הייתה בעיה, אני מבין, אבל למה אנחנו צריכים להגביל אותם? מספיק יש את הבעיות בהן אנחנו מגבילים. נאפשר להם את זה. יהיה נורמלי, טוב. תעקבו אחרי המצב הזה כדי שלא תהיה שם בעיה. ההערכה שלי היא שבכלל לא יביאו מנהל כללי זמני כי את החוק יצטרכו ליישם מהר.

בסדר.

מי בעד אישור סעיף 58? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 58 נתקבל

סעיף 58 אושר.

עכשיו אנחנו חוזרים למה שהשארנו.

כאן סיימנו?

כן. חוזרים לעמוד 7.

איציק, אמרת קודם משהו בקשר לשר.

כן. השר מתנגד לזה. הם מדברים כאן על לתת להם נציג שישי, אם אני לא טועה.

עוד לא העלינו את זה להצבעה.

השר אומר שהוא צריך לקבל בתוך הארבעה

השר רוצה לשמור על הנוסח הקיים, כפי שהיה כתוב בהצעה המקורית.

למי הוא מתנגד?

הוא לא רוצה להקטין. הוא רוצה לשמור.

על איזה סעיף אנחנו מדברים?

אם אני לא טועה, על סעיף ה'.

סעיף ד'.

אנחנו עוד לא רוצים להצביע על זה כי גם הנוסח הזה עדיין לא מוסכם.

יש עוד סעיפים שלא נגענו בהם כמו הקוורומים.

כבוד הישוב ראש, זה ריאלי לנסות לסיים את זה?

אני חושב שכן.

אתם רוצים שאני אלך נגד אריה דרעי?

חס וחלילה. גם אנחנו לא רוצים ללכת נגד אריה דרעי.

תקריאי לנו מה נשאר לנו.

שני סעיפים. עמוד 11, סעיפים קטינים (ז) ו-(ח) בנוסח הלבן. הם בעצם מדברים על דיון במועצה שעניינו ירדו התרומות. אלה בעצם סעיפים שדורשים רוב מיוחד בסעיפים המיוחדים עליהם דיברנו של גיוס הון ומסלולי הטבות של שותפויות מוגבלות, העברת ידע.

אני אקריא את זה.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ה), דיון במועצה שעניינו תרומות לפי סעיף 15לא, מסלולי הטבות שעניינן שותפויות לפי סעיף 15לח או קביעת הסדרים לעניין העברת ידע אל מחוץ לישראל לפי סעיף 15מא שתכליתה הקלה בהעברת הידע אל מחוץ לישראל, יתקיים רק אם נוכחים בו כל חברי המועצה שהם עובדי המדינה ושני חברים מקרב הציבור לפחות. ואולם דיון כאמור לא יידחה בשל היעדרות של חברים שהם עובדי המדינה או שני נציגי ציבור ליותר מישיבה אחת ובישיבה העוקבת בנושאים אלה תהיה רשאית המועצה לדון ולהחליט בהם ובלבד שהתקיים המניין החוקי.

המניין החוקי הוא אחד, אחד ואחד.

לעניין זה יהיו רשאים החברים מקרב הציבור לשלוח את עמדתם בכתב ובלבד שזו התקבלה עד למועד הדיון בישיבה העוקבת.

(ח) נעדר חבר מקרב הציבור מישיבת המועצה באחד הנשואים המנויים בסעיף קטן (ו) ולא התקבלה עמדתו בכתב כאמור בו, יראו בכך כאילו נעדר פעם אחת מישיבת המועצה לפי סעיף 8ב(ט).

זה בעצם בתוך סעיף שלא הצבענו עליו כי דילגנו.

מי בעד אישור הסעיפים האלה? מי נגד? אין. מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים קטנים (ז) ו-(ח) נתקבלו

הסעיפים אושרו.

אני עובר עכשיו לירושלים.

עמוד 3, הוספה של סעיפים.

אנחנו רוצים לתמוך בזה ובלבד שיש הבנה עם העובדים. אם יש הבנה עם העובדים, הכול בסדר. אם יש הבנה עם העובדים לגבי תנאי הפרישה.

אני מבקש לומר לוועדה כדלהלן. ירושלים נמצאת אצלי על ראש שמחתי ואני אומר את דעתי. ירושלים על ראש שמחתי ואני מתפלל שלוש פעמים ביום, אפילו בברכת המזון, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. אני בעד ירושלים. שלא תהיה טעות. אני לא יודע, עוד יבוא אלי ניר ברקת אבל אני בעד ירושלים. אבל אני גם בעד העובדים. גם זה אצלי עיקרון.

על ראש שמחתנו.

על ראש שמחתנו. צריך לדעת שמה שאנחנו נכתוב כאן, ירושלים, זה יותר טקסי וסמלי אבל לעובדים זה דבר שנוגע לחיי היום יום שלהם. יש החלטה על זה שכל המוסדות הציבוריים נמצאים בירושלים. יש החלטה. אם העובדים מסכימים, אני בעד להכניס את זה וזה בסדר ואין בעיה. אם יש לנו בעיה עם העובדים, גם כך העובדים כאן די פגועים. הם לא צריכים להיות פגועים כי אנחנו דואגים להם ובסופו של דבר אנחנו סבורים שהם לא ייפגעו, אבל בכל אופן הם מרגישים אי ודאות. סתם להכניס עכשיו את הנושא של ירושלים, שזה יקרה עכשיו, אני חושב שזה דבר לא נכון כלפי העובדים. לכן או שאנחנו מפנים להחלטה הכללית של הממשלה שכל המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל הם בירושלים, או שאנחנו נקבע שמקום המושב של הרשות לחדשנות טכנולוגית יהיה בירושלים אבל זה ייכנס לתוקף בעוד כמה שנים, כדי שהעובדים לא ייפגעו.

רחל, אני לא כופה את דעתי. נצביע על זה ומה שיוחלט, יוחלט.

אני אגיד ל מה הבעיה. יש החלטת ממשלה ויש החלטה שכל הרשויות צריכות להיות בירושלים בגלל שבאופן טבעי יש משיכה לתל אביב.

לא עכשיו עם הרכבת הקלה.

מקומות העבודה הם שם. אנחנו רוצים לייצר מקומות עבודה בירושלים.

אבל יש עובדים קיימים שנלחמנו עליהם כדי שיישארו בעבודה.

נתת להם שנתיים, אז תן גם לרשות שנתיים במעבר לירושלים. כל האסטרטגיה, כל האיתור, כל המבנים.

ההחלטה חלה על משרדי ממשלה ועל יחידות סמך בלבד.

בסדר, ואנחנו רוצים לדבר גם על זה.

גם אנחנו מאוד אוהבים את ירושלים אבל יש לנו עשרות משפחות ואנשים מבוגרים שכבר קשה להם לנסוע למרחקים כאלה. בהחלטה הזאת אתם יכולים לפגוע בהרבה מאוד עובדים.

קיבלת שנתיים.

אתם כולכם מוזמנים לבוא ולגור בירושלים.

קיבלת שנתיים שיש התחייבות לא לפטר אף אחד.

לא קיבלנו את זה.

תקבלו את זה.

אתם כולכם מוזמנים לבוא לגור בירושלים. לא יכול להיות שכל מי שמסיים כאן, עובר לתל אביב.

נמצאים בתל אביב.

אני לא מסכימה. אנשים יכולים לנסוע.

זה צודק אם מהרגע שעלית על הרכבת, 28 דקות את בירושלים אבל אני אומר לך שבשעתיים וחצי אנשים לא יגיעו.

אפשר להכפיף את זה לזה שפותחים את הרכבת לירושלים. החוק ייכנס לתוקף ברגע שתהיה רכבת.

אני קונה את ההסדר.

גם במובנים של רכבת, מה זה הרכבת ירושלים-תל אביב? אם אנשים גרים בנס ציונה וברחובות?

הם יכולים לנסוע לתל אביב והם לא יכולים לנסוע מתל אביב לירושלים?

אני ירושלמי.

מנס ציונה עם הכביש החדש אתה מגיע יותר מהר לירושלים מאשר אתה מגיע לתל אביב.

ירושלים היא לא מעבר להרי החושך.

חבר'ה, זה לא נכון. יש מספיק דרכים לחזק את ירושלים.

כן? איזה?

אמרנו שירושלים נראית כך כי שליש הם עובדי מדינה, שליש ערבים ושליש חרדים. אז אנחנו רוצים להביא עוד עובדי מדינה ולהעמיק את הבעיה?

עובדי המדינה מהווים את אחד היתרונות הגדולים של העיר הזאת.

יש מספיק החלטות לחזק את ירושלים. אני אומר לך שאנחנו דנו עם העובדים של מתימו"פ וסיכמנו שמקום טוב באמצע.

לא. אנחנו לא מוכנים. מקום טוב באמצע, זה בשום אופן לא עוזר.

זה מודיעין.

מודיעין לא עוזר בכלום. לא, אין טעם. זה לא עוזר. אין לזה שום משמעות מבחינת ירושלים. כולם נשארים בתל אביב ונוסעים למודיעין ואחר כך חוזרים הביתה.

בצלאל, 95 אחוזים מהסגל שלהם גרים בתל אביב. את התואר השני שלהם הם עשו בתל אביב. עכשיו רשות השידור, אתם נותנים לנו את נווה אילן. אתם לוקחים מהעיר הזאת דבר אחרי דבר.

כל העובדים, אתם יודעים מי לא סביב השולחן הזה עכשיו? כל העובדים שיכולים לעבוד ברשות. הרי יש תחלופה של עובדים. כל העובדים שיכולים לעבוד והם לא יעבדו ולא יעבדו בחמש השנים הקרובות ולא בעשר השנים הקרובות, אם הם יעבדו, זה יהיה בגלל שהם עוזביםך את ירושלים. זאת המציאות.

העובדים של המדען נשארים במשרד הכלכלה. העובדים של מתימו"פ עוברים לתל אביב ומתקרבים למודיעין.

אתמול הייתי בבניין שלום בפרקליטות, הופעתי בפניי השופטת בדימוס גרטלר. פגשתי שם שלושה פרקליטים שיורדים יום יום מירושלים לתל אביב. חבר'ה, אנחנו לא נצביע לכם. העיר הזו יקרה לנו. אנחנו לא הולכים לאבד אותה.

אם עובדים ירושלמים יכולים לצאת ב-6 בבוקר ולנסוע כל יום לתל אביב כי הם רוצים לגדל את הילדים שלהם בירושלים ובגלל שירושלים חשובה להם, אותו הדבר גם עובדים שגרים בתל אביב יכולים לנסוע כל בוקר לירושלים.

עם כל הכבוד, את מדברת בלהט על ירושלים כמו אישה דתיה שמדברת על המצווה הכי חשובה.

אני מתה על העיר הזאת. מה אתה רוצה? זאת עיר נורא נורא חשובה וגם אתה מסכים אתי. מרוב אהבה אנחנו לא מצליחים לשרוד בה.

חברת הכנסת רחל עזריה, אני מסכים אתך. אני שואל שאלה את האדוקים של ירושלים. אם אנחנו נחליט שמקום מושבה של הרשות יהיה בירושלים וזה ייכנס לתוקף בעוד שלוש שנים. זה בסדר?

כן. זה בסדר גמור. זה מראה על כוונות.

אני הצעתי, רכבת פלוס שנה. מהיום שהרכבת תתחיל לפעול, עוד שנה.

הרכבת לא פותרת את הבעיה.

הצגת את זה הכי טוב. אני ירושלמי ואני אומר את זה. סיכמנו שאתה החכם הגדול ומיקי הוא החכם הקטן. זה היה כבר לפני שלוש שנים.

לא הייתה החלטה כזאת. לא הייתה הצבעה. הייתה החלטה מי הכי פחות מבין.

אגב, חמישים אחוזים מהעובדים הם בכלל ירושלמים.

לא.

לא.

אבי, מה אתה אומר?

אני רק אמרתי שהצורה שבה הצגת את הנושא בתחילה, אני סומך את ידי על כל מילה ומילה. לפחות מנקודת מבטי לא נכון לקבוע את הדבר הזה בדיון הזה. אני לא מדבר על סמכויות השרים, השרים יגנו על עצמם מבחינת יכולתם לקבוע את העניין הזה. להשאיר עם הפניה כזאת או אחרת, הצהרת כוונות. דיברנו שלושה ימים על נושא של עובדים, אם יהיו ארבעה חודשי הסתגלות או חמישה חודשי הסתגלות.

שלוש שנים ללא הצהרת כוונות.

מי רצה להציע פשרה?

הייתה הצעה שזה יהיה שנה אחרי שהרכבת תתחיל לפעול.

לא. הרכבת לא מהווה כאן גורם.

זה אולי יזרז את שר התחבורה לסיים אותה.

יש לי הצעה שאולי תקבלו אותה.

אדוני, נכנס נציגו של קובי אמסלם.

רגע. אתם לא נותנים לי לנהל את הוועדה כמו שצריך. אני מציע שאנחנו נקבע בחוק – תגידי לי אם אלקין מסכים לזה כי אני כפוף לאלקין למרות שאני לא יודע למי אני כפוף – שמקום מושבה של הרשות יהיה בירושלים וזה ייכנס לתוקף בעוד חמש שנים.

כמה?

חמש שנים.

שלוש שנים.

חמש שנים. זאת הצהרת כוונות מלאה.

לא.

ארבע שנים.

בסדר, גמרנו. ארבע שנים.

מי בעד אישור ההצעה לארבע שנים?

למה לא שלוש שנים?

אי אפשר. יש עובדים. ריבונו של עולם, עם כל הכבוד.

אני רוצה לוודא שיהיה כתוב בתחום המוניציפאלי של ירושלים.

נפלתם כולכם על השכל.

ואם זה יהיה במושב אורה?

לא מושב אורה. ירושלים.

חברת הכנסת רחל עזריה, אנחנו עוסקים בחקיקה ראשית. נכון שאנחנו מתבדחים הרבה וצוחקים.

לא, לא מתבדחים ולא צוחקים.

אני מתבדח. מה משרד המשפטים עכשיו בעניין? אתם בכלל במזרח ירושלים ואי אפשר לנסוע אליכם.

זה לא בתחום המוניציפאלי?

כן, אבל צריך להוציא אותו.

רחל, אני עכשיו מדבר אתך ברצינות. אתם רוצים להכריז על מקום המושב בירושלים, בסדר. גם אני רוצה. אני לא אוחז מהטקסים האלה, אבל בסדר.

איזה טקסים?

אלה לא טקסים. זה אמיתי.

אתם לא נותנים לדבר. אני אלך לאיזו ועדה אחרת ושם אני אוכל לדבר ושם אני אוכל להתפרץ. אני אומר שיש כאן את הבעיה של העובדים והבעיה של העובדים היא בעיה. הרוב העובדים גרים בתל אביב. הרכבת לא פותרת את הבעיה ואני לא יודע מתי הרכבת תתחיל לפעול אבל גם כשהיא מתחילה לפעול, עדיין יש בעיות. אנחנו את הצהרת הכוונות, אנחנו אומרים בחוק, בחקיקה ראשית, ואין את זה בשום מקום אחר, שכופים על רשות שמקום המושב בירושלים. לא מצאתי דבר כזה. מצאתי החלטת ממשלה בעניין. מצאתי שכאשר יש חוק על דבר מרכזי, בסדר, פתאום תפסתם איזו רשות מצ'וקמקת ושם שמתם את ירושלים. לא לרשום מצ'וקמקת, זאת הרשות הכי חשובה במדינה.

אם אנחנו קובעים ארבע שנים, אנחנו נותנים לעובדים שקט. השם יעזור, עוד ארבע שנים תהיה רכבת או לא תהיה רכבת ועוברים דירה או לא עוברים דירה, ארבע שנים זה מספיק זמן.

בוא נגיד שהרשות מקומה בירושלים וארבע שנים יהיה סידור זמני.

לא. זה ייכנס לתוקף. מי בעד אישור ההצעה שלי?

מה הנוסח?

מקום המושב של הרשות בירושלים וזה ייכנס לתוקף בעוד ארבע שנים. היועצת המשפטית תנסח.

לא יאוחר מארבע שנים.

לא יאוחר מארבע שנים.

מי בעד? מי נגד. אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר

אושר.

יש לך חוק יסוד: ירושלים.

זה על פי חוק יסוד: ירושלים.

אבל אני לא צריכה להגיד. חוק היסוד מתייחס לירושלים.

את אומרת שאפשר לא לקיים את החוק גם במקרה הזה כמו שלא מקיימים את החוק בכל המשרדים.

אני לא אמרתי את זה.

עדנה, את צודקת. אנחנו נמצאים בכנסת ובכנסת יש דברים שהרבה פעמים לא צריך לעשות אותם אבל עושים אותם. אני יכול להסביר לפעמים כך ולפעמים כך, לפעמים זה חשוב ולפעמים זה פחות חשוב. זה המקרה שאני אגיד לך בארבע עיניים אם הוא חשוב או לא חשוב אבל אנחנו הצבענו וקבענו.

עכשיו נשארה לנו ועדת האיתור.

אתה יכול להצביע על סעיף 7 בעמוד 2 למטה עד עמוד 4. זאת לא ועדת איתור אלא התיקון שהכנסנו שמדיניות השר תפורסם בכתב. דילגנו על סעיף 7 בגלל הסיפור של ירושלים ולא הצבעתם עליו.

עכשיו הצבענו. יש עוד בעיות בסעיף הזה?

ב-7 יש תיקון נוסף בסעיף קטן (ג). אמרנו שמדיניות השר תפורסם בכתב.

דיברנו על זה. מי בעד אישור סעיף 7? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 7 נתקבל

הסעיף אושר.

סעיף אחרון חביב, ועדת האיתור.

אני הצעתי הצעה. או שחוזרים לנוסח הקודם, הכחול, או שהנציג השישי יבחר, שלדעתי גם זאת פשרה, על ידי שר הכלכלה ושר האוצר בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים.

איגוד התעשיות ההיי-טקיות לא מיוצג כאן בכלל, בוועדת האיתור. אנחנו הגוף שמייצג 250 אלף עובדים, מייצגים את חברות הסטארט-אפ ואת מרכזי הפיתוח הבינלאומיים. נאמר כאן בפירוש על ידי שר הכלכלה, המדען הראשי ונציג האוצר שאנחנו צריכים להיות. אמרו שיש בעיה משפטית שנפתרה. אפשר להגדיר. אנחנו במהות שונים מהתאחדות התעשיינים.

אפשר לקבל ייעוץ משפטי? עדנה, בבקשה.

תדעו שאם אני חוזר לנוסח המקורי, אתם בכלל במצב אחר לגמרי. עדיף לכם להסכים למה שאמרתי וגם זאת פשרה.

כמו שאמרנו, חבר הכנסת גפני, אתה אמנם אמרת - - -

הוא כבר אמר ארבע פעמים. מספיק. שמענו. אתה חוזר על אותם דברים שלך. אני נותן לך את הכבוד שמגיע לך, אבל אתה חוזר על אותם דברים ואתה פשוט מתיש אותנו.

למה אתה לא רוצה להכניס את זה?

אני רוצה להגיע לעמדה מוסכמת עם שר הכלכלה.

אני מקבל את ההצעה של חבר הכנסת יצחק וקנין, מה שהוא מביא בשם שר הכלכלה שזה החוק שלו ושל שר האוצר. אני מבקש להצביע על ההצעה הזאת שהיא נראית הצעה טובה.

אני מבקשת, אני לא מתייחסת להסכמה הפוליטית או העניינית אבל ככל שמבקשים להתייחס אל הגוף שמו כרגע ITAI, אני מבקשת ששמו לא יוזכר בחקיקה. אני הצעתי, אחרי שישבתי אתם והבנתי ובדקתי עם גורמי ממשלה אחרים, אני מבקשת להסביר. מה שאני הבנתי מהבחינה המהותית, ואנשי המקצוע במשרדים לא חלקו עלי, שבעצם מה שהגוף טוען שהוא, זה גוף המייצג את המספר הגדול ביותר של גופים העוסקים במחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בסוגיות מקצועיות של קידום המחקר, הפיתוח והחדשנות הטכנולוגית - - -

זה פשוט לא נכון.

אינו פועל כארגון מעסיקים ואפשר שיוכר ככזה על ידי המדען הראשי. אם להגדרה מהסוג הזה יש הסכמה, זה שונה מהתאחדות התעשיינים וזה לא יוצר תחרות על המשבצת של התאחדות התעשיינים שיש לה משמעות כגוף מייצג. אם אין הסכמה גם להגדרה הזאת, אני חושבת שיש כאן איזשהו קושי מהותי יותר שמחייב ליבון מה הגוף הזה מייצג בשונה מהתאחדות התעשיינים.

מציע חבר הכנסת יצחק וקנין בשם שר הכלכלה - - -

או לחזור לנוסח המקורי.

או לחזור לנוסח המקורי או שהשרים יחליטו לגבי מישהו שישי שייכנס לתוך העניין הזה.

בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים.

אנחנו מקבלים את עמדתך. לא נלך נגדך. אם השרים יחליטו שמוסיפים את הגוף הזה שעליו מדובר, שאני לא יודע לחזור על שמו כי את הוצאת לי אותו מהראש, אם זה יהיה, זה יהיה בהתאם להגדרה שלך. אם זה לא יהיה, זה לא יהיה.

עדיין לא הבנתי את ההצעה.

חבר הכנסת וקנין, תחזור על ההצעה.

שר הכלכלה בהתייעצות עם שר האוצר, בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים.

למה לא עם האיגוד הגדול של ההיי-טק?

זאת הצעת השר.

אני נאלץ להגיד שאני לא מסכים. אני נאלץ להגיש רביזיה.

למה?

אני בדעה של עדנה. אני לא מוכן להכניס שמות של ארגונים כאלה או אחרים. נקודה.

אנחנו מקבלים את עמדתה של עדנה. אני עוד אצטרך לחזור בתשובה על כך שאני עם משרד המשפטים כל הזמן, אבל לא נורא, בסדר.

לדעתי זה יעלה לך פוליטית. אתה תשלם על זה מחיר קשה.

פוליטית כבר לא יעלה שום דבר. מקסימום אייכלר יהיה. מציע חבר הכנסת וקנין לפי דעתי הצעה טובה. אנחנו לא נועלים את הדלת. אנחנו נעשה מה שהיא אומרת. זאת אומרת, אם תהיה החלטה, אנחנו אומרים גם לשרים שהם פועלים על פי משרד המשפטים. לא אומרים שמות אלא מדברים על הנושאים העקרוניים עליהם מדובר.

אני אמרתי שלהתאחדות התעשיינים יש מעמד ולצד זה אם רוצים גוף נוסף, יהיה על פי הגדרה ולא על פי שם.

בסדר.

התאחדות התעשיינים, מקובל גם על השר. שר הכלכלה ושר האוצר בהתייעצות עם.

אני רק רוצה להבין. האם במקום השישי יתייעצו גם עם הארגון שתגדירו אותו בנוסף להתאחדות התעשיינים?

לא. לא, כי אתם מכריחים אותנו בדלת אחורית להכניס את השם שלכם. אין לי בעיה שהשם שלכם ייכנס אבל אל תכריחו אותנו להכניס אותו בדלת אחורית לתוך החוק. אתם כל הזמן עושים את זה. יש לי כאן את הייעוץ של משרד המשפטים בעניין הזה.

הייעוץ של משרד המשפטים אומר שאפשר להכניס את ההגדרה שלנו ולא את השם שלנו.

נכון, אני אמרתי, אפשר.

ללא שם.

ללא שם.

רבותיי, מי בעד אישור ההצעה של חבר הכנסת וקנין?

מה ההצעה?

ההצעה של חבר הכנסת וקנין היא ששר הכלכלה ושר האוצר בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים – אגב, אני מגיש על זה רביזיה – ימנו, אם הם יחליטו להוסיף שישי.

ומה עם האיגוד בהגדרה?

אם הם יחליטו להוסיף את השישי והם ירצו להוסיף את האיגוד הזה, הם יגידו את השם שלהם כמו שאומרת עדנה.

אם כך, מה הרביעי?

הוא אומר שזה יהיה בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים. נקודה. נכון?

כן.

אבל קודם הוא אמר אחרת. פתחת ואמרת עם שני גופים.

לא צריך את השישי. בואו נשאיר חמישי. מסכימים להשאיר חמישה? שיהיו חמישה. לא צריך את השישי. תעבירו את זה לנוסח הקודם ונגמור את העסק.

אבל אנחנו לא מוזכרים לא בנוסח הקודם ולא בנוסח החדש.

אדוני, אני רוצה את הנוסח המקורי ובזה נגמר העניין.

בנוסח המקורי אנחנו לא מוזכרים.

אני מציע את הנוסח המקורי ואני מגיש על זה רביזיה. אם יהיה שינוי עד מחר, מחר אנחנו עושים את הרביזיות. בינתיים אני מבקש, החוק יאושר ואני מבקש לנסח אותו למליאה. אם יהיה שינוי בעניין הזה, אני אביא את זה להצבעה מחר. אם לא יהיה שינוי, אני פשוט אסיר את הרביזיה.

אנחנו מצביעים על ההצעה המקורית.

הבקשה שלי היא ששני השרים ידברו עד מחר.

כן.

אני רוצה לשאול. נמצא כאן עוזר השר, עוזרת השר וחבר הכנסת וקנין. אני חשבתי שהושגה הסכמה שלא יוזכר ארגון בשם אבל יוזכר איגוד שמייצג את תעשיית ההיי-טק בנוסף להתאחדות התעשיינים. אם כך, אני מבקש שזה יבוא לידי ביטוי. כמו שיש את התאחדות התעשיינים, יהיה ארגון שמייצג את תעשיית ההי-טק. ארגון נוסף. זה לא בא בסתירה לארגון שלך.

נדמה לי שאני יושב ראש של כל תעשיות האלקטרוניקה.

אני לא מסכים. עם כל הכבוד, אני כבר הרבה אחרי זה. אנחנו מצביעים על ההצעה המקורית שבכחול ואני מגיש רביזיה. אם עד מחר יהיה שינוי בעניין הזה, אני אמרתי מלכתחילה שאני לא אלך כאן נגד השרים ואני לא אלך נגד הממשלה. תגיעו להסכמה, תעשו בזה שינוי, אני מצביע על הרביזיה ועל הנושא הזה.

מי בעד ההצעה המקורית? מי נגד? אין. מי נמנע? 1.

הצבעה

בעד – פה אחד

נמנע - 1

ההצעה נתקבלה

אני נמנע.

ההצעה אושרה. אחד נמנע.

אני מצטרף לרביזיה שלך.

בסדר. אבל אם אתה מסיר, מסיר.

יש עוד משהו שלא אמרנו?

גם אני מבקש להצטרף לרביזיה.

בסדר.

אחד הדברים שהתלוו לדבר הזה ואני רק רוצה לוודא עם חברי הוועדה או אתכם שאפשר יהיה לשנות, זה כל הנושא של עם כמה אנשים צריך מינימום כדי להתחיל את העבודה ומה הקוורום לעבודת ועדת האיתור.

אתה מתכוון להוראות מעבר.

לא. לסעיף ז'.

אם יש מספר גדול של חברים.

אם זה ישתנה, יכול להיות שנרצה גם לקבוע מי יהיו החברים בקורום עצמו.

אתה מתכוון לעמוד 9, סעיף קטן (ז)?

כן. האלה אם צריך להגיד משהו מעכשיו. זה יהיה חלק מאותן הסכמות.

יש רביזיה גם על הסעיף הזה. אם הרביזיה שלי יורדת, הכול נשאר כמות שהוא.

אנחנו רוצים לעשות כאן תיקונים.

כרגע זה שלוש ושניים. זה צריך לחזור למקור שזה חמש וארבע.

אבל נשארים בכחול.

אז זה נשאר ארבע.

אני מבקש לסכם את הדיון.

יהיה אפשר להציע תיקונים בהסרת הרביזיה?

כן.

אפשר יהיה להציע תיקונים בהסרת הרביזיה.

בטח, לפי ההסכמות.

אני מבקש לסכם את הדיון.

מה עם הממונה על השכר?

כבר הצבענו.

אני מבקש מהיועצת המשפטי של הוועדה, היות שמדובר בחוק גדול, אנחנו רוצים לסיים אותו עד סוף המושב. אני מבקש להתחיל מעכשיו לנסח. אנחנו הצבענו על הכול. יש רביזיות. יש רביזיה על הנושא של העובדים. אני מזהיר אתכם, העצבים שלי כבר הולכים לפקוע. אתם מעבידים אותי כמו אני לא יודע מה ומעבידים את חברי הוועדה. אנחנו עובדים כמו חמורים, אפילו ב-ט' באב אחרי חצות הייתי צריך לדבר בעניין הזה, אבל אני מבקש לגמור בתוך שעה עם הנושא של העובדים. הממונה על השכר יביא ליועצת המשפטית נוסח.

לגבי הנושא של השרים, אני מבקש השרים ידברו היום.

מחר ב-10:00 תהיינה הצבעות על הרביזיות בעזרת השם. אני לא הולך להקדיש לזה יותר מחמש דקות. נצביע, נמשיך וזהו. אנחנו לא יכולים לעבוד על זה יותר. אמנם בוועדות אחרות יכול להיות שזה היה לוקח הרבה זמן, אבל אנחנו לא יכולים. אנחנו ועדת כספים ואנחנו ועדה יעילה, עושים עבודה מקצועית ויסודית. תסיימו את העבודה הזאת ותחליטו כמו שביקשנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.