הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 13:00

לציון עשר שנים לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון - התקדמות גורמי התכנון בהקמת יישובי המפונים בגוש קטיף

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

דניאל עטר – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

מרדכי יוגב

חיים ילין

עליזה לביא

משה מרחביה - מנהל מחוז ירושלים, משרד הבינוי

עלי פורטי - אדריכל, סגן מתכנן מחוז דרום, משרד הפנים

ישראל מלאכי - יושב ראש מינהלת תנופה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הילה אפגן - רכזת שטח, מינהלת תנופה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דני מורביה - ראש מועצה אזורית לכיש

אליעזר אורבך - יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף

דודי אביטן - דובר ועד מתיישבי גוש קטיף

אליהו אוזן - בני נצרים, ועד מתיישבי גוש קטיף

חגית ירון - ועד מתיישבי גוש קטיף

אבי פרחן - תושב ימית ואלי סיני, גוש קטיף

גנית פרחן נוה - תושבת אלי סיני, גוש קטיף

אסנת בר - נציגת התושבים

שמואל לייזרוביץ - פרויקטור, קהילת נווה דקלים, ניצן

בנימין כהן - כרמי קטיף

אלדד קפאח - תושב כרמי קטיף, גוש קטיף

אידית קפאח - גוש קטיף

עזרא אלדר - תעסוקטיף, לעזרה במציאת עבודה

נתן בר - תושב כרמי קטיף

אורי חיון - מזכיר באר גנים

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

לציון עשר שנים לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון - התקדמות גורמי התכנון בהקמת יישובי המפונים בגוש קטיף

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא ציון עשר שנים לעקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון - התקדמות גורמי התכנון בהקמת יישובי המפונים בגוש קטיף.

קיבלתי מכתב מחמוטל שפירא.

היא יצאה. אני כאן במקומה.

יש להם יום כנסת.

אני רואה שכל היוזמה היא בתיאום עם יושב ראש הכנסת והנושא נדון בכל הוועדות. אני באופן אישי מאוד שמחתי ושמח לארח אתכם לדיון בנושא הזה.

לפני שאני מעביר לכם את רשות הדיבור בכל הנושאים שאתם רוצים להעלות, גם מעבר לנושא שרשום כאן, הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור קודם כל לחברי וידידי חיים. בבקשה.

הדיון מבחינתנו מתוכנן להיות עד שעה 14:00 כי אז יש לנו כבר דיון אחר במקום אחר.

תודה רבה. כבוד היושב ראש וחברים נחמדים. נמצא כאן דני מורביה שהוא ראש המועצה האזורית לכיש שקלט מפונים. אני לא רוצה לדבר על הצד הפוליטי כי על הצד הפוליטי אני אנאם היום בכנסת. תמיד אמרתי שיש להתנתקות עוד קונוטציות - יש התנתקות, יש פינוי ויש גירוש. כל אחד קורא לזה בשם משלו ועושה זאת לפי המפלגה שלו.

יש עקירה.

כן. כל אחד לפי מפלגתו בא ובוחר את השם שמתאים לו. אני דווקא חושב שלא צריך להביא את זה לצד הפוליטי. אני חושב שצריך להביא את זה למקום של הכאב, להזדהות עם הכאב ולהבין מה בדיוק עבר על האנשים שנעקרו מבתיהם. אני אומר את הדברים האלה כי תמיד מאשימים שבעקבות המהלכים האלה, עכשיו המצב הביטחוני כפי שהוא אבל אנחנו מחמיצים את העיקר שהוא האנשים, בני אדם.

אני רוצה לדבר על הצד האנושי, על הצד של הקהילות.

זה הדיון.

במקום שהקהילות היו מאוחדות, למרות הכאב לעזוב את השורשים שלהם, את מה שהם בנו, ומי שבנה יודע מה המשמעות כי מי שלא בונה, מי שגר בעיר וקנה את הדירה ולא בנה אותה במו ידיו, לא מבין מה המשמעות. דרך אגב, זה מתסכל כל תושב שנמצא בפריפריה שצריך להסביר את מה שאני מסביר עכשיו. זה מתסכל כשלא מבינים. דווקא החיבור הזה האנושי הוא החיבור שלדעתי אנחנו חייבים להביא אותו.

אני לא קראתי לזה התנתקות, לא פינוי, לא עקירה ולא גירוש כי בתוך המצוקה הזאת היה צריך להמציא את הגלגל מחדש או לנסות לגלות אותו. אוזן שמע אותי לא מעט ואני קראתי לזה התחברות. למרות שלא כולם יסכימו אתי, אבל אני הלכתי על הדוקטרינה הזאת, על התפיסה הזאת ואני ממשיך אתה כי אני חושב שעם ישראל צריך להיות מאוחד. אם העקירה הזאת נעשתה כדי שאנחנו נהיה יותר מאוחדים, שילמנו מחיר יקר אבל המחיר הטוב שאנחנו יכולים לקבל הוא שהעם יהיה יותר מאוחד ושהוא יהיה קרוב אחד לשני.

לדעתי זאת המשימה שלנו. כששואלים אותי מה המשימה הציונית – ואמרתי את זה גם בניצן עת הייתי שם – היום של מדינת ישראל, האמינו לי, זה לא עוד בית או עוד ישוב אלא לאחד את עם ישראל כי עוד בית ועוד ישוב לא יביא לאחדות עם ישראל. אם אנחנו לא נהיה מאוחדים, אנחנו לא מזמן גם היינו בצום ולא סתם צום, העם הזה לא בקירות, לא במבנים, לא בבניינים, אם הוא לא יהיה מאוחד, לא יהיה עם. אני חושב שאם כולנו נצליח להבין את זה גם בכנסת ישראל, נצליח להרים את העם הזה לסולמות ולמקומות אחרים לחלוטין.

כראש מועצה אזורית אשכול קלטתי מפונים של עצמונה ובני נצרים, את חלקם, והקמנו ישובים. בדצמבר 2010, למרות כל הדוחות – ואני אומר את זה כאן בגלוי - כל המתיישבים היו ביישובי הקבע. כולם בלי יוצא מן הכלל.

אני הראשון, הייתי ב-2010. כולם היו ב-2012. בואו נדבר על המספרים הנכונים.

בדצמבר 2010 יישובי נווה ובני נצרים הוקמו.

כן.

עוד לפני כן כבר עברו לשם כמה אנשים במבצע אכלוס שלמדנו מההתנחלויות איך מביאים עשר משפחות לבני נצרים, משפחות צעירות שזכו להיות שם עוד לפני שהיישוב הוקם, ואני לא רוצה לדבר כי נמצאים כאן נציגי משרד הפנים והתכנון. אני כבר לא יודע אם זה משרד הפנים או זה משרד האוצר. היתרים וטופס 4 זה לא היה משהו שאנחנו כל כך עבדנו עליו קשה. לדעתי הבירוקרטיה יחד עם האמירה שדי לסבל, חייבים בית קבע וחייבים ישוב קבע, זה הדבר שהנחה. לכן הרבה מהבעיות נבעו מבעיה סטטוטורית אבל מעל המנהיגות המקומית שהתחברה לתושבים והיכן שלא היה חיבור בין המנהיגות המקומית לבין המועצות לבין התושבים, שם היה הקרע. זאת אומרת, אותם אנשים שילמו פעמיים את המחיר. שילמו מחיר של עקירה והתשלום השני היה כי לא היה מקום שיחבק אותם, שיבין אותם ושיהיה אתם.

היום כבוד היושב ראש, תדע שאנחנו מטפלים – וזאת סוגיה לא פשוטה – כאשר מגיע אלי מפונה ימית, אבל אין כתובת. לא משנה מה יסוכם, אבל מה שצריך לצאת מכאן בסופו של דבר ולא באמירה פוליטית – אני מבקש מכם – אלא באמירה שבאה ומחבקת, שצריכה להיות כתובת. אם לא תהיה כתובת, מפונה, מגורש, כל שם שלא תתנו, יישאר כזה כל החיים, בלב, בפנים. אם אנחנו לא נקבל תקני עובדים סוציאליים ברשות המקומית ואם לא נקבל את כל העבודה שאנחנו צריכים לבצע, שראשי הרשויות צריכים לבצע, לא יהיה את המקור וישכחו את כולם. הבעיות לא נעלמות אלא הן מתחלפות. ככל שהזמן עובר אנחנו חושבים שפתרו את הבעיה, אבל נוצרת בעיה חדשה.

לכן אני אומר שאם אנחנו נצא מכאן – אחרי שנשמע את כולם כבוד היושב ראש – אבל אתה תבוא ותגיד שיש כתובת ומי הכתובת אליה כל המפונים יכולים לפנות או דרך ראשי הישובים או דרך ראשי המועצות, אני חושב שאנחנו לפחות נסיק את המסקנה וניתן את תשומת הלב הראויה שמגיעה לאותם אזרחים מדהימים שחלקם, אתם לא יודעים, יושבים כאן והם פונו גם מימית, הלכו מתוך ציונות לחבל עזה ופונו גם משם פעמיים.

לכן, אם אתה תהיה הכתובת, כבוד היושב ראש, אנחנו נברך על כך.

אני בוודאי תמיד אשמח להיות הכתובת לכל נושא.

הכוונה לוועדה.

בוודאי. כמו שציינתי בפתיח, עת קיבלתי את הבקשה לזימון הוועדה, אני מאוד שמחתי. אני נרתם לעניין הזה בכל רמ"ח אבריי בכל נושא שאתם תבקשו אבל בעיקר אני רוצה לשמוע אתכם. בדרך כלל בדיונים אצלי חברי הכנסת אוהבים לדבר, וזה בסדר.

משלמים לנו לפי מילה.

נכון. אבל כאן באמת אני רוצה לחרוג ממנהגי ואני רוצה לשמוע דווקא אתכם ומה אנחנו יכולים לעשות עבורכם, המעט אותו אנחנו יכולים לעשות.

לזה באנו אדוני. לא באנו לדבר אלא באנו לשמוע ולכבד.

נתחיל עם דני מורג, ראש מועצת לכיש ואחרי כן תנו לי רשימה מוסדרת ביניכם. תזכרו, בשעה 2:00 אני צריך ללכת לדיון אחר.

קודם כל, שלום לכולם. אני אתחיל עם סיפור כרמי קטיף, ישוב אצלי במועצה, ישוב צמוד לישוב אמציה. ישוב כרמי קטיף - שלב א' עם שישים מגרשים כאשר 26 מהם הם קהילתיים ו-34 מגרשים של 700 מטרים שמבחינה תכנונית אפשר לבנות ב-700 מטרים בית פלוס שני צימרים. נכון להיום מבחינת היתרי בנייה התושבים שלי לא יכולים לבנות את בתיהם מאחר ומינהל מקרקעי ישראל לא חותם על ההיתרים.

למה?

יש עניין של הקניין ויש עניין של התכנון. מבחינת תכנון, כאשר המינהל חתום על התב"ע, אין בעיה. מבחינת הסכמים שנעשו בעבר, יש איזה שינוי שאמר שתהיה הפרדה בין ה-500 לבין ה-200 בתב"ע אין את זה. לשנות תב"ע, נמצא כאן עלי פורטי, לוקח בערך שנתיים.

תלוי.

כמה הכי מהר? נתפוס אותך במילה.

הכי מהר, חצי שנה.

קיבוץ מפלסים, אור הנר וכרמיה קיבלו תב"ע תוך שבועות. תנו להם הרחבות על חשבון תקציבי ההתנתקות.

קיבלו תב"ע תוך שבוע.

כן. אריק שרון עשה את זה כדי לקלוט את העקורים במשך שנתיים. אפשר לעשות את זה באותה שיטה.

אבי, הוא התכוון שאולי לדואר לקח שבוע להגיע.

הרעיון הוא איך מחברים את שני הגופים ומוצאים פתרון.

דני, כתוב לי מכתב מפורט בנושא הזה. זה לא במנדט של הוועדה הזאת אלא זה במנדט של ועדת הכלכלה, אבל אני אדאג לדבר עם איתן כבל כדי שיקיים דיון בנושא הזה. אני מניח שהנושא הזה הוא לא רק שייך אליכם אלא יש כאן בעיה קצת יותר רחבה.

תודה רבה. עליזה ביקשה לומר משפט אחד כי היא צריכה לצאת ואחריה נאפשר גם ליוגב לומר משפט כי גם הוא צריך לצאת. אחרי כן נתקדם עם החבר'ה. גם חיים יוצא. אני נשאר אתכם עד הסוף.

אני רוצה להודות לחיים שהיום כבר לא משמש כראש מועצה אבל כן היה ראש מועצה עת נקלטו המפונים וכוועד מתיישבי גוש קטיף אני רוצה להודות גם לחיים וגם לדני שיושב לידי ולראשי המועצות האחרים שלא נמצאים כאן על העבודה שעשו בקליטתנו.

אני הכרתי את חיים כאן בכנסת לפני כחודשיים. באמת, הוא איש נפלא, איש חם, איש שהפתיע אותי בנכונות ובתרומה שלו וברגש שלו. שאפו.

להזכיר לך, חיים קלט גם את עקורי ימית ביעילות ובמהירות.

אני פורש בשיא, חברים.

תודה אדוני היושב ראש. חיים, חבר מפלגתי, איש יקר ואני מאוד שמחה שהוא הצטרף למפלגת יש עתיד. היה חשוב לי – בין כל ישיבות הוועדות – לבוא ולהודות לך אדוני היושב ראש על עצם קיום הדיון כאן. יהיה לזה המשך גם היום במליאה. עשר שנים של התבוננות ומחשבה. אנחנו נמצאים אחרי ט' באב, יום שלכולנו הייתה הזדמנות גם לחשוב בכלל על מציאות חיינו. רק הלילה ראינו בדרך לא דרך – ואי אפשר עכשיו לבוא ולהאשים ממשלה ששייכת לשמאל, מבלי שניכנס לדיון מה היה ומה לא היה אבל איך מבצעים ואיך עושים ומה עושים, ושוב חיילים, ושוב אזרחים, ושוב אישון לילה – כנראה לא למדנו כלום בעשר השנים האחרונות.

היה לי חשוב מאוד לעצור את הפעילות שלי היום ולבוא וקודם כל לומר לכם שאני מצטרפת לדברים של יושב ראש הוועדה. יש לכם כתובת. רבות נעשה אבל עוד צריך להיעשות לאחיזה בתוך החברה הישראלית וגם ללמוד ולהבין את הטיפול הפחות טוב שהיה, או הלקוי, בחלק מהמקרים, לאו דווקא בגלל שמדינה לא עשתה או לא נתנה אלא גם על שיתופי פעולה. ללמוד את המקרה, את ההשלכות ואת הראייה הרחבה.

חשוב לי מאוד מאוד לומר לכם שיש לכם כאן חברים בבית הזה ואני אחת מהם. אחים אנחנו ואין כאן עניין של ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, וכולנו מתייצבים לימין. תודה.

תודה. חבר הכנסת יוגב.

ברשותכם, בקשת סליחה ותודה ליושב ראש דודו אמסלם שיזם את הדיון. העזיבו כאן הן בגלל שהכול מתנהל במקביל. יש לי ועדת חשובה של ועדת משנה של חוץ וביטחון ולכן אצטרך לעזוב.

זכיתי לשמוע ואני מכיר ואני אומר רק את מה שעלה כמסקנות בדיון הקודם ושם הייתי קצת יותר בוטה. אני אומר את זה כאן בעדינות. לוועדת הפנים יש הרבה מה לומר.

אמר חברי חבר הכנסת דני עטר שעשר שנים, אלה לא המוחלשים אפילו אלא מי שלא יכלו לכבלי הבירוקרטיה, 350 מתוך 1,600 משפחות עדיין אין להן בית, עדיין לא גרות בביתן מסיבות אלו ואחרות. ל-250 משפחות לערך עדיין אין תעסוקה ובנטל התעסוקה עסק בעיקר ארגון מהמגזר השלישי, תעסוקטיף שקיבל פרס נשיא.

מזה אני אומר את המסקנות. זה בהחלט כשל, ואמר דני עטר שזה גם פשע כלפי בני אדם ואני משתמש בדברים שלו. הכאב הוא כאב ואני לא רוצה לגעת בנושא הפוליטי.

יש מינהלת, יש בה אנשים טובים שמוסרים את נפשם ואולי פגעתי במי מהם, ואני מבקש סליחה, ויש בה אנשים מיותרים. צריך לצמצם אותה אבל חייבים לקרוא לממשלה להותיר גוף כך שלקבוצה הזאת שעדיין לא מצאה את ביתה יהיה מקום אליו תוכל לפנות. אין שר ממונה ואין מישהו שדוחף. לא צריך את כל השלושים שנמצאים שם אלא צריך להסתפק אולי בפחות משליש אבל צריכים להיות שם גם אנשים שיודעים לדחוף קרקע ובנייה גם אנשים שיודעים לטפל בנפשות, בבני אנוש כמו עובדים סוציאליים או פסיכולוגים. מזה ומזה ולהשאיר אותם.

לתת יותר סמכויות לשר הממונה. זה יכול להיות גם מנכ"ל משרדו שיכול לתכלל את הדבר כי במקרה הוא איש שהיה גם בבינוי והוא גם עורך דין והוא מנוסה, עורך דין בן אליהו, שיעמוד בראש הדבר הזה.

ציין ראש מועצת לכיש בירוקרטיה של שלוש קבוצות. כרמי קטיף - זאת בירוקרטיה שנמצאת ברשות מקרקעי ישראל ומסתבר שכנראה מועצת מקרקעי ישראל לא כפופה לאיש במדינה. אני אשמח בשותפות שלך להיכנס לחוק הזה ולראות שיש מישהו במדינה שמסוגל לשלוט גם ברשות מקרקעי ישראל וגם ביועצים המשפטיים. משילות ומדיניות יכולה גם ליצור החרגות במידת הצורך אחרי עשר שנים. זה לא צריך להשלים השלכה רוחבית - כפי ששמענו מראש המינהלת - על כלל המושבים. הייתה כאן כנראה איזושהי בעיה שדברים לא עודכנו ולא ידעו עליהם ולכן האנשים פעלו בתמימות. צריך שמישהו במועצת רשות מקרקעי ישראל יטפל כי בהחלטה של רגע היא יכולה לאפשר לכרמי קטיף להתקדם ולמצוא את ההחרגה.

בוא נתחיל להתכנס.

הדבר השני הוא לגבי נווה ים ואבי פרחן או אחרים יעלו את הנושא. שם קראתי – וזאת הוועדה שלך – לגבי משטרת ישראל. אני מציע שבוועדת המעקב הבאה, תעשה אותה במושב החורף ולא בעוד שנה, במלאת 11 שנים. אני מציע שתהיה ועדת מעקב בוועדת הפנים, לקרוא למחוז חוף ולוודא שם חקירת משטרה. לעניות דעתי יש שם פשיעה גם של מי שמונה כמפרק, ואולי גם של אנשים במועצה שנותנים שם לכרישי נדל"ן להשתלט על שטחים בנווה ים ועושים זאת על גבם של אותם מפונים.

מרדכי, יש לך דקה. אני באתי לשמוע את האנשים. תסכם.

הדבר השלישי הוא להמשיך את ועדת השרים ושהיא תיתן דיווחים על התקדמות, לוועדת מעקב, של חצי שנה כדי שנראה בקבועי זמן קצרים יותר את הגעתם של האנשים למקומות מגוריהם וליכולתם לבנות את עצמם מחדש. בעזרת השם אני גם אומר שבניהם ובני בניהם יזכו גם לשבו בנים לגבולם.

תודה. חגית ירון.

אני אמשך את דבריו של חבר הכנסת מוטי יוגב בסקירה קצת יותר רחבה של מה שקורה. באמת, 25 אחוזים מתוכנו עדיין לא נמצאים בבתי הקבע.

למה?

קרוב ל-400 משפחות.

מה הסיבות?

בירוקרטיה.

יש ארבע סיבות שונות. סיבה ראשונה היא אותם שלושה ישובים. דני הזכיר את כרמי קטיף ואני אשמח אחר כך לבקש מאידית – שרשמתי אותה ברשימת הדוברים - שתספר את זה מהמקום האישי, מה זה באמת אותה בירוקרטיה שמונעת מכרמי קטיף להתחיל לבנות. אני מכירה פחות את חוקי הכנסת ויותר את עולמם של חכמים ומכירה שיש דברים שנקראים תקנה. אין כאן עוד גוף במדינה שגורש מביתו ועשר שנים בקרווילה ולכן זה לא דבר רוחבי אלא זה דבר מאוד נקודתי.

הקבוצה השנייה שלא יכולה לבנות היא הקבוצה של נווה ים. יושב כאן אבי פרחן וגם ביקשתי ברשימה שהוא ידבר ויספר למה הם לא מצליחים לבנות.

הישוב השלישי הוא שבי דרום, שם פשוט צריך להאיץ את עבודות הפיתוח. עבודות הפיתוח החלו, אבל אם הם יקרו בדרך שבדרך כלל קורית, זה במקרה הטוב עוד שנתיים. כפי שידעו לגרש במהירות, צריך לעשות במהירות גם בבנייה.

הקבוצות האחרות, חלקן קבוצות שכבר נמצאות בתוך תהליך בנייה ובאמת בעזרת מינהלת תנופה אנחנו מאיצים כמה שאפשר את תהליכי הבנייה.

יש שתי קבוצות שמחכות לפתרונות שהמדינה הציעה, שמינהלת תנופה הציעה. האחת, קרווילות, העתקת קרווילה מהאתרים הזמניים והעברתם לישובים.

ברשותך, לא הצלחתי להבין. עשר שנים אין תכניות. אני לא מצליח להבין את העניין.

יושב כאן נציג מינהלת תנופה והוא יוכל לעזור, אבל אני אנסה להסביר. עשר שנים, למשל בנווה ים, עוד אין הסכם העתקה. הוא עוד לא חתום כי כל פעם קורה משהו.

הוא נחתם לפני שעה.

סליחה. נחתם השבוע. עשר שנים אחרי, הוא נחתם. עשר שנים מנסה המועצה האזורית לכיש לקדם את בניית בתי ישוב כרמי קטיף ומגלה רגע לפני שצריכים לתת היתר בנייה לתושבים שיש משהו עם רשות מקרקעי ישראל אותו אי אפשר לפתור. התב"ע מאושרת, רשות מקרקעי ישראל הייתה בתוך התב"ע ועכשיו פתאום הם נעצרו.

פה צריך – זה גם מה שאמר חבר הכנסת יוגב – לעשות משהו אחר. הסיפור הזה של עקירת תושבי גוש קטיף הוא סיפור אחר מאשר כל הקמת הישובים.

בזה הרגע ירדו לכם עוד שלוש דקות מהדיבור .

אני מסיימת. המקומות הנוספים הם באמת אותה העתקת קרווילות והעתקה משפחתית. משפחתית, זה מבנה יביל שהמדינה מעמידה לתושב על המגרש שלו. הסיפור הזה תקוע בגלל מינהלת פינוי אתרים, בגלל איזה חוזה דרקוני כשהיא מנסה להחתים את האנשים. והיה ונעביר את הטיפול הזה של פינוי האתרים הזמניים למינהלת תנופה ונשנה את החוזה הזה, הסיפור הזה ירוץ ואותן משפחות יוכלו להיכנס לבתים.

ברשותך, רק שאלה אחת מז'ורית. יש איזה גוף שאתם עובדים מולו? בזמנו הייתה המינהלת.

היא עדיין קיימת.

אנחנו עובדים יחד עם מינהלת תנופה וזה גם מה שאמר חבר הכנסת יוגב. נכון, אולי לא צריך את כל מינהלת תנופה.

מי זה היושב ראש שלה?

ישראל מלאכי שיושב כאן. צריך קומץ אנשים. צריך מעט אנשים שיהוו כתובת אחת ברורה עבורנו.

נושא אחד נוסף שאני רוצה להעלות בפני הוועדה. לפני שנה ישבנו כאן והעלינו את היתקעות התב"ע בניצן וכי התב"ע לא מצליחה להיות מאושרת. אנחנו שנה אחרי והתב"ע לא מאושרת. ביקשתי ששמוליק ליזרוביץ יקבל רשות דיבור ויסביר באריכות את הנושא.

אני אסכם את הנקודה הזאת כדי שלא נשכח אותה, כי מבחינתי אני רואה אותה כדבר כמעט הכי חשוב מבחינת התוצאה של הדיון. הייתי מבקש לקבל את כל התכנונים שתקועים ולא משנה באיזה שלב, משלב התב"ע, יכול להיות מתכנית המתאר, שלב ההיתרים וכולי. אני אקבל את זה ואני אעבוד או שאפעיל את מינהל התכנון ואשב אתם. יכול להיות שנשב אתכם ביחד ויכול להיות שנזמין אותם לישיבת הוועדה. כל הסיפור של רשות מקרעי ישראל לא קשור לשולחן הזה אלא הוא בוועדת הכלכלה. לכן אני מצטמצם כרגע לרמה התכליתית.

תודה.

אבי פרחן, בבקשה. ספר לנו קצת על נווה ים, מה יש שם ולדעתך איפה החילוץ אותו אנחנו צריכים לעשות.

קודם כל, ברשותך, לברך את הוועדה ואת היוזמה שלכם לדון ואני מקווה שגם תמשיכו לעקוב לא רק עשר שנים אלא תמשיכו להיות עם היד על הדופק ותעקבו אחרי כל התהליכים בהם ידובר היום.

אני מוביל קהילה, קהילת אל הים, שהמייסדים שלה נעקרו מימית. בשליחות הממשלה הקמנו את אלי סיני, יש כאן יהודי בשעתו ליווה אותנו בתכנון, ושם ייאמר לזכותו של מנחם בגין זכרונו לברכה – למרות שהיו לי מחלוקות פוליטיות על התהליך של עקירת חבל ימית וסיני - שהוא שיקם את עקורי ימית וסיני בהגינות, ביושר ובמהירות. לצערי אני לא יכול להגיד את זה לא על ממשלת שרון זכרונו לברכה ולא על ממשלת אולמרט וגם לא על ממשלת ביבי נתניהו. עשר שנים הקהילה שאני מוביל נמצאת כפליטים בארצם, חלקם באתר זמני שבנינו מכספנו עת רכשנו מבנים יבילים, שמנו תשתיות, כל משפחה שלושים אלף שקלים ותקענו יתד בנווה ים. אם לא הייתי עושה את זה, הקהילה הייתה מתפזרת. חלקה נמצאת במעברת ניצן, חלקה נמצאת בכרמיה בהרחבה שנעשתה על חשבון אותם תקציבים. כאשר מדברים על מיליארדים של התנתקות, הרי נבנו גם בכרמיה אתרים זמניים, אלה שכונות, אלה הרחבות, שם שינוי ייעוד קרקע תוך 24 שעות מחקלאי, עשו תב"ע חדשה ועשו הרחבות. ההסכמים שעשתה הממשלה עם הקיבוצים האלה, גם כרמיה וגם אור הנר וגם מפלסים, שנתיים יגורו העקורים בשכירות כזאת או אחרת ואחר כך זה ילך לקיבוץ. היום זה הלך לקיבוץ והעקורים נשארו עקורים עם קונטיינרים בחצרות.

עשר שנים אני מתמודד יחד עם חבריי בהליכים בירוקרטיים נוראיים. קודם ניסינו להשתכן ליד גבעת אולגה, מדרום לגבעת אולגה. כל עוד אריק שרון תפקד, לומר את האמת, זה התקדם. ברגע שהוא נרדם זכרונו לברכה, אמרו לי: פרחן, אתה מטפס על קיר חלק, לא תקבל גבעת אולגה. הממשלה שלחה אותנו לקיבוץ נווה ים. אמרנו, אולי שליחות משמים, להרים קיבוץ שהוא על הקרשים, עם 45 חברים, עמד בפני פירוק עם נדל"ניסטים שניסו לעוט עליו. ברוך השם בזכותנו, בזכות החברים שלי שאינם כאן היום, היום הקיבוץ מונה מאתיים חברים, כולל זה שהקיבוץ קלט את כל בניו ובנותיו ויש לו מאתיים חברים.

יישמנו תביעה משפטית על שימושים חורגים של 12-15 מיליון שקלים. המינהל תבע את הקיבוץ ויזמנו הסכם פשרה. דחפנו לאישור תב"ע ואתם יודעים מה זה לאשר תב"ע באזור כזה. 350 בתי אב, מתוכם 126 בתים, מגרשים, ישווקו לציבור הרחב. כלומר, גם המדינה נהנית מהתהליך הזה.

חשוב להדגיש שקהילת אל הים, ההנהגה של הקהילה, זאת קהילה בה יש רוח של עשייה חברתית, פעילות חגים ועשינו בקיבוץ הזה.

אבי, אם אתה יכול להצטמצם.

אני רוצה לומר מה אני מבקש מהוועדה.

כן. מה אתה מבקש.

אני קודם כל מבקש מכבודו לעשות סיור אצלנו בנווה ים. אני מבקש מהוועדה לכפות על ראש המועצה שגם הוא היום מתעלל בנו.

מי ראש המועצה עכשיו?

כרמל סלע. עד עכשיו נמנעתי מלדבר על הכול.

מועצה אזורית חוף כרמל.

כן. יש החלטת ממשלה מספר 438 מ-23 ליוני בנושא היערכות הממשלה להשלמת הטיפול וכולי. שם מדובר על תקציבים, על מנגנון קהילתי וכולי. מלפני שנה אנחנו מנותקים. זאת אומרת, הוא החליט באופן שרירותי לא לתקצב את קהילת אל הים בנושאים חברתיים, מנגנון הקהילה וכולי. היום כולנו עושים על חשבוננו ועושים ימים ולילות ובכלל עוסקים בפעילות חברתית וכולי.

אני מבקש מהוועדה שתתערב ותכפה עליו לקיים החלטות ממשלה.

כמו שאמרתי, אנחנו השקענו באתר זמני בו יש 24 מגרשים. היום הקיבוץ, באמצעות מפרק מפעיל שמונה מטעם רשם האגודות, מתעלל בנו, משתמש בנו כבני ערובה, לא מאפשר למשפחות שרוצות לעלות לאתר הזמני, זה כאשר יש שם תשתיות. זה רק לשים קרווילה מאותן קרווילות שמפנים אותן מניצן או ממקום אחר, לשים אותן שם ולתת לקהילה לעלות ולבנות את ביתה בעזרת השם כשתיגמר כל המהומה הזאת וכל הבירוקרטיה, שיבנו מקרוב את ביתם ולא בשלט רחוק מהיכן שהם נמצאים בו, כמו שאמרתי, בניצן, בכרמיה, בצפון וביישובי עוטף עזה.

אני גם מבקש שתהיה החלטת ממשלה. כמו שאמר חבר הכנסת יוגב, החלטת ממשלה שתמנה מומחה, כמו שקבעה ועדת החקירה הממלכתית בשעתו עת אמרה למנות ועדת מומחה שיהיו לו סמכויות לתאם, לגשר ולכפות על כל הגופים. אני הצעתי את בן-אליהו כי הוא בשעתו טיפל מטעם הממשלה בהעתקות הסבוכות. בשעתו אייל גבאי מינה אותו לטפל בהעתקות סבוכות, כמו נווה ים ואחרות, והוא הצליח. כולם מכירים אותו. הוא היה ראש החטיבה להתיישבות, היה ראש המינהל, והוא יהודי הגון וישר. אני מתחייב כאן בוועדת הפנים של כנסת ישראל לקבל כל החלטה שלו. כל החלטה שהוא יפסוק, אנחנו נקבל אותה.

(היו"ר דניאל עטר)

בחור רציני מאוד.

אם יש בעיות שלא ניתנות לפתרון, יש את רשם האגודות שהוא כאילו שופט, אנחנו מנסים להגיע אליו אבל אם אתה רוצה לפנות אליו, תגיש תביעה כמו שניגשים לשופט בבית משפט וכולי. כך מתנהל רשם האגודות. גם שר הכלכלה שהוא פקוד שלו, הוא ממונה עליו, שיקרא אותו לסדר. לא יתכן שמפרק מפעיל במשך שלוש שנים מתעלל בנו. הוא אמר לחברים: אתם בני הערובה שלי. הייתה אצלו משפחה והוא אמר לה: אתם בני הערובה כדי להשיג ולהשיג עוד.

די. נמאס לנו להיות בני ערובה. אם צריך, להחריג את ה-48 יחידות שהן מדרום לקיבוץ והן לא קשורות, להחריג אותן בחוק ולשכונה של העקורים. אי אפשר להמשיך להתעלל בנו.

לסיכום אני אומר גם לפרוטוקול שהקהילה שאנחנו מובילים, קהילת אל הים, משולה לעץ הזית.

אתה חייב לקצר.

הנה, סיימתי. אומרים שעץ אותו אתה מעתיק, יש סיכויים שהוא ייקלט אבל אם אתה עוקר אותו פעם נוספת, העץ נובל. עץ הזית הוא עץ חזק שגם בפעם השנייה הוא ייקלט, ואנחנו כמו עץ הזית - תנו לנו לבנות את ביתנו.

תודה רבה. אידית.

צהרים טובים. אני מהישוב כרמי קטיף. גרנו במושב קטיף במשך 15 שנים. אני גרתי 15 שנים ובעלי יותר. גידלנו שם שישה ילדים. אחרי העקירה, אחרי הגירוש, נולדו לנו עוד שלושה ילדים ואנחנו עם תשעה ילדים בקרווילה כבר עשר שנים ללא אור בקצה המנהרה. אנחנו לא רואים מתי אנחנו מתחילים לבנות. התכנית שלנו כבר מוכנות והן בוועדה.

כשאת מדברת על התכניות, זה התיק הוורוד? תכניות בנייה?

כן. תכניות הבנייה שלנו נמצאות שם. יש לנו סיפור שכבר הזכירו אותו מול רשות מקרקעי ישראל. התב"ע לא תואמת להסכם ההעתקה, הסכם ההעתקה לא תואם לתב"ע. אותי כאזרח הפשוט, כאימא לילדים שלי שנמצאים כאן היום שאין להם היום מגרש משחקים, אין להם מבנים לתנועות הנוער, אין לנו שום מוסדות ציבור מסודרים אלא הכול תקוע. אנחנו לא יכולים להתחיל לבנות ואנחנו לא יודעים מתי נוכל להתחיל לבנות.

אני מבקשת מכם, תפעילו את הסמכויות שלכם בתוך הנדרש ואני אפילו לא יודעת להגיד מה נדרש.

אני רוצה להוסיף נקודות נוספות. גירשו אותנו מהבית לפני עשר שנים. אנחנו בנינו בית רחב ידיים במושב קטיף. היינו שם שליחים של מדינת ישראל. קיבלנו פיצוי בממוצע של 900 דולר למטר רבוע. היום מאתנו כמשפחה נדרש, המינימום שנדרש, הוא בין 1,500 ל-1,600 דולר למטר רבוע. אנחנו כבר סבא וסבתא, אנחנו נצטרך לקחת משכנתא פעם נוספת כדי לבנות את בית הקבע שלנו כיוון שהפיצוי שניתן לנו בכלל לא תואם את מה שאנחנו נדרשים לשלם היום עבור הבית החדש שאנחנו מקווים לבנות בקרוב.

אני מבקשת מכם כוועדת פנים למצוא את כל הפתרונות, את כל האנשים שצריכים לעזור לנו כדי שנוכל לראות את האור בקצה המנהרה החשוכה.

(היו"ר דוד אמסלם)

תודה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת דני עטר.

אדוני היושב ראש, זאת הישיבה השנייה שלי היום אתם. הישיבה הקודמת הייתה בוועדה לביקורת המדינה. אני רוצה לומר לך שזה לא נעים להגיד כי אנחנו בדרך כלל לא מדברים על פוליטיקה בוועדה הזאת, אבל אני שומע אותם ואני לא מאמין שזאת ממשלת ימין. באמת. כאילו משהו כאן לא הגיוני. אני לא בא משם כך שאני יכול להרשות לעצמי לשאול את השאלה. זה סוג של מצוקות שהן יותר קשורות לעולם ההתעללות מאשר לעולם של הגיון. אני בא לכאן עכשיו מדיון בוועדת הרפורמות שמדברת על השינוי במבנה של מערכת התכנון ואז אני שומע את מה שהיא אומרת ואני רוצה להבין איך זה בא לידי ביטוי, הדיבורים כאן, בחיי האנשים.

אני ממליץ, כיוון שאין לך זמן, לכנס בדחיפות את הוועדה. אנחנו רגילים עשר שנים להתנתקות, אז יאללה, עושים חגיגה שלמה, שומעים אותם, נותנים להם חיבוק והם הולכים מכאן ואנחנו שוכחים את הצרות שלהם. אני ממליץ שנתעלם מהעניין הזה שמדובר בעשר שנים ומכל הסמליות הזאת ונתייחס לחיים שלהם. נתכנס כאן במהלך הפגרה, נצל את סמכותך לכנס בזמן הפגרה, ותזמן לכאן את שר החקלאות שרק בשבוע שעבר העברנו לו את כל הסמכויות לטיפול במפונים, זמן לכאן את שר הפנים שיש לו את כל הסמכויות האחרות הנדרשות וזמן לכאן את שר הכלכלה. שלושת השרים האלה, אם הם יבואו לוועדה ויבואו הנציגים של המתיישבים וישימו את הדברים, אני אומר לך שהפתרונות שיתקבלו לא ניתנו בכל עשר השנים האחרונות. הם ראויים לזה ומגיע להם. העניינים הפוליטיים בכלל לא רלוונטיים לכלום. מדובר כאן בבני אדם. אדון פרחן ימשיך לצעוק כמוש הוא צועק ארבעים שנים, אבל הילדים והנכדים, אלוהים ישמור, ממה אנחנו עשויים?

תודה.

אני מייצג כאן את מינהל התכנון אבל בעיקר את הוועדה המחוזית מחוז דרום שטיפלה ביותר מתשעים אחוזים מהתכניות וההיתרים שנגעו לתקופה הזאת לשל התנתקות.

אני חייב לומר שכדאי שהכותרת של הדיון לא תהיה כפי שהיא כתובה כאן כי לטעמי היא לא נכונה.

כתוב התקדמות גורמי התכנון בהקמת יישובי המפונים בגוש קטיף. אם כבר, זאת התקדמות גורמי הביצוע כי אצלנו כל התכניות אושרו, כל ההיתרים שהיו בסמכותנו לדיור הזמני יצאו, טיפלנו ב-14 ישובים, ביניהם חדשים וביניהם הרחבות שבין השנים 2005 עד 2009 אושרו כאשר האחרון שאושר באיחור, בגלל ההתגבשות של הגרעין, היה ניר עקיבא ב' שאושר ב-2013. למעשה מבחינה תכנונית הכול סגור.

התב"ע בניצן אושרה?

בכל הישובים אושרה.

שינוי התב"ע בניצן לא אושר. שינוי התב"ע שהבאנו כבר לפני שנה לוועדה, לא אושר.

התב"ע אושרה והשינוי לא נוגע.

גם אם היא אושרה, כשאני שומע את גברת קפאח אומרת שאין התאמה בין התכנית לבין התב"ע, מה זה רלוונטי אם היא אושרה?

זה לא נכון.

זה מה שהיא אמרה.

זה לא נכון. חד משמעית, אם יהיה צריך לעשות איזשהו שינוי, שיביאו לנו את השינוי.

בסדר. הבנתי.

חשוב שתבינו.

זה הצלצול שמודיע לנו שאנחנו צריכים לסיים את הישיבה.

אני מסכם את הדיון. קודם כל, אני מצטער על כך שבאמת הדיון היה בפרק זמן מאוד קצר. לא ציפיתי שניכנס לדברים כי בפרק זמן כזה אי אפשר לעשות זאת, אבל בנגיעות שניסיתי לקבל, אני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כל, לבקשתך, אחרי כן תאמרי לי מה הכתובת ועם מי מתאמים. בעזרת השם אנחנו נתאם סיור של הוועדה ביישובי גוש קטיף. אני בדרך כלל לא נוהג לעבוד בפגרה – לא אני, לי באופן אין בעיה ויש לי הרבה פגישות כאן – ואני לא מפעיל את מערכות הכנסת בפגרה כי אני יודע שאנשים צריכים כמו שעושה כל אחד בחופשתו. הפגרה השנה היא קצרה מאוד ואחריה יש חגים, אבל מיד אחרי הפגרה אנחנו בעזרת השם נסייר במקום. תאמרו לנו מי הכתובת אליה צריך לפנות על מנת לקיים את הסיור.

הסיכום השני שמבחינתי חשוב להתקדם אתו קדימה, כמו שאמרתי קודם. אני רוצה שתעשו עבודת מטה אצלכם ותעלו בפני את כל הבעיות בנושא הבינוי בלבד, בעיות שקשורות למינהל התכנון, אם יש כאלה. אנחנו לא מפעילים את משרד השיכון אבל לנו יש SAY מול מינהל התכנון. ברגע שתעלו את זה בפני, אני אעשה עבודת מטה שלי כאן. זה לא קשור לוועדה. אני אזמן את הגורמים המקצועיים. אני אבקש גם מדני שיצטרף אלי וננסה לשבת מולם כדי לראות איפה הבעיה ולמה זה לא מתקדם. הצ'רטר שלנו בוועדה הוא בעיקר מול מינהל התכנון כי גם אם הוא עבר היום למשרד האוצר, עדיין הוא יושב בצ'רטר של הוועדה. רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון, לא קשור לוועדה הזאת ברמה האופרטיבית שכאילו אנחנו בעצם מבקרים.

זה הסיוע שלנו בהיבט הזה. כמובן שבכל מה שקשור למשרד הפנים, למשרד לביטחון פנים, למשרד לשירותי דת ולמשרד להגנת הסביבה, אתם יכולים לפנות אלינו ואנחנו נשמח.

מה שקשור למועצות האזוריות כמו חוף כרמל?

אמרתי. אם זה קשור למשרד הפנים, זה אנחנו.

זה כאן.

אנחנו ישבנו עם חוף כרמל בכל נושא אחר. אני אומר, תרכזו את הבעיות המז'וריות. הוועדה לא יכולה לטפל בכל ישוב וישוב איפה יהיה פח אשפה וכולי. כאשר יש בעיה שהיא בעיה רוחבית, אנחנו יכולים להיכנס ואז אני אכנס לתמונה יחד עם חברי דני וננסה לפתור את הנושא.

תראו בנו, בי, כתובת מלאה. גם אם פונים אלי בדבר שלא קשור אלינו, מקסימום אני אשיב לכם אבל אל תתביישו כי באמת זה המינימום שאני מרגיש שאנחנו יכולים לעשות עבורכם היום. אני די נדהם וגם קצת מתבייש, אם אני יכול לומר בשם המדינה, וכרגע לא משנה מי זה ראש הממשלה ומי קיבל החלטה, שאחרי עשר שנים יש אנשים שעדיין מחפשים את עצמם ואין להם קורת גג. זה בכלל לא נשמע לי הגיוני. אני מניח שאם כל אחד שהיה כאן היה מחפש את עצמו עשר שנים ומחפש איזושהי דירה או קרווילה וכל מיני אלתורים כאלה ואחרי כן היה עושה איזה דיון ברגוע, נראה לי שזה לא היה קורה כאן. אני די מופתע שזה המצב בשטח.

כאן אנחנו נשים את כל כובד משקלנו האישי וכמו שאתם רואים, גם אני וגם דני קצת שוקלים ברמה הפיזית, כדי לסייע לכם כדי שכל אחד באמת סוף סוף יגיע לביתו ויתחיל לחזור לשגרת חייו עד כמה שהוא יכול בכפוף לכל האירוע שקרה שהוא באמת מחוץ לדיון ואני לא נכנס אליו כרגע, כל אחד בא לכאן עם השקפת עולם שונה, אבל אני שמח שהחיבור כאן הוא חיבור לעטוף את האנשים ולעזור להם במציאות הנוכחית.

חבר'ה, אני מאחל לכם הצלחה וגם לנו כדי לקדם את הדברים ואני מאחל לנו גם יום נחמד ונעים.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.