הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 54

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 13:20

הסדרת הארנונה ופחת במס הכנסה למערכות טרמו-סולאריות ופוטו-וולטאיות - מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

אראל מרגלית

טלי פלוסקוב

דב חנין

ברוך משולם - עוזר ראשי מחלקה משפטית רשות המסים, משרד האוצר

שניר ניב - רפרנט אנרגיה, משרד האוצר

סיון להבי - מנהל תחום תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

יובל זוהר - אנרגיות מתחדשות, משרד התשתיות הלאומיות

אייל עופר - המשרד להגנת הסביבה

נעה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי

ציון נקש - מרכז השלטון המקומי

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה

דב קוטלר - מנכ"ל סולגל אנרגיה בע"מ

ערן קופל - מכירות ושיווק, איגוד חברות אנרגיה מתחדשת

חוני קבלו - רשות החשמל

סיגל נעים - דירקטור, חברות בתחום האנרגיה הסולארית

רון איתן - מנהל תחום מקרקעין ערבה פאוור

יונתן אייקנבאום - מנהל קמפיינים, גרינפיס ישראל

נדב ברקן - מנהל רגולציה ופיתוח Edf-en ישראל

בן ציון קבקוב - מייסד אגודה לחקלאות עירונית יצרנית

עדי מוסקוביץ - עו"ד, מערכות סולאריות

שמואל חן - כנסת ירוקה

שוקי מנשה - גזבר, מ.מ. מצפה רמון

מירון קר - סמנכ"ל פיתוח, אנלייט אנרגיה מתחדשת

אביטל זכאי - מנהלת רגולציה, יונלייט אנרגיה מתחדשת

נתנאל היימן - מנהל ועדת אנרגיה, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת קדם

הסדרת הארנונה ופחת במס הכנסה למערכות טרמו-סולאריות ופוטו-וולטאיות - מעקב

אנחנו דנו על הנושא של הסדרת הארנונה, הפחת המואץ, ההטבות לגבי הנושא הזה של האנטנות הפוטו-וולטאיות. אני רוצה להקדים ולומר, אנחנו כולנו אזרחי המדינה. השאלה המרכזית היא אם מדינת ישראל רוצה לעודד את הדבר הזה שתהיה אנרגיה ירוקה. מכאן מתחילה השאלה. אם אכן כולם עונים תשובה חיובית – אני מתאר לעצמי שכולם עונים תשובה חיובית - מכאן ואילך מתחיל היישום של הנושא, האם רוצים להגדיל ארנונה על זה, האם רוצים פחת מואץ, האם רוצים את הדברים האלה. הפירוש הוא שאין פיהם וליבם שווים של מי שאומרים שהם רוצים אנרגיה ירוקה. אנחנו קיימנו על העניין הזה דיון. קיימנו על זה דיון ביום הסביבה בכנסת. אני מבקש לדעת מרשות המסים לגבי הפחת המואץ, לגבי ההטבות מה נעשה. האם אתה יכול להגיד לנו מה עשיתם?

ביום ראשון שעבר עברה בהצעת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק הפוטרת מתקנים קטנים. אנחנו פעם ראשונה דיברנו על פטור ממס הכנסה בפתיחת תיק. עברה הצעת החוק. אנחנו מתקדמים בנושא הזה. בעקבות הדיון שהיה פה בחודש שעבר, ביקשנו מוועדת השרים להסמיך את שר האוצר לקבוע שהפטור הזה לא יהיה רק הוראת שעה ב-2015, אלא להאריך אותו כפטור קבוע. הוועדה אישרה את זה. עם זה אנחנו מתקדמים. אלו כבר חדשות טובות. בנוסף לכך גם יינתן פטור מרישום במע"מ, לא רק במס הכנסה. החבר'ה מרשות המיסים עובדים על זה. זאת לא הצעת חקיקה ראשית, אלא תקנות. מתקנים קטנים יהיו פטורים מרישום במע"מ. אנחנו ממש בתקופה הקרובה פוטרים מהנושא של המע"מ ומהנושא של מס הכנסה את אותם מתקנים קטנים.

מה עם הפחת המואץ?

לגבי הפחת המואץ עשינו בחינה מעמיקה.

מה זה מתקנים קטנים?

מתקנים קטנים אלה מתקנים שמוגדרים כבר היום בתזכיר החוק עם הכנסות של עד 18 אלף שקל בשנה.

אלו יזמויות שהן יותר פרטיות.

ביתיים בעיקר.

איך אתם מבדילים את זה משדה סולארי יותר מנוסה?

החלטת הממשלה בתזכיר החוק התייחסה לצרכנים ביתיים. זה מעוגן בהחלטת הממשלה. אנחנו לקחנו את הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה, יישמנו אותם בתזכיר אחד לאחד. התזכיר הזה מתייחס אך ורק לצרכנים ביתיים. התזכיר הזה מבחינתנו יבוא ויעגן את ההטבות קדימה. התזכיר הזה רץ גם 20 שנה קדימה. מי שנכנס בתחילת 2015 לתוך התזכיר, ההטבות רצות איתו קדימה 20 שנה, בהנחה שהוא יבחר להחיל את התזכיר הזה. זה רץ 20 שנה קדימה. זה לא רק מדבר על העבר, זה מדבר על כל אלה שנכנסו במסגרת ההסדרה הראשונה שעשתה רשות החשמל. זה רץ איתם מעתה ואילך 20 שנה קדימה.

למדינה יש עניין לעודד גורמים פרטיים לשים קולטים סולאריים.

מה עם הפחת המואץ?

החלטת הממשלה מדברת על מתן פחת מואץ בשנים 2008-2012 לעידוד תחילת היזמות של אנרגיה מתחדשת. מכיוון שהיה איזה שהוא עיכוב בכניסה של אותם מתקנים, הארכנו את זה ל-2013 ובחודש שעבר גם ל-2014 ו-2015. עשינו בחינה. העלויות הולכות ותופחות. לגבי כל התחום של הסולארי בחרנו כרגע שלא להמשך את הפחת המואץ מעבר ל-2016. ב-2016 יש חשיפה תקציבית משמעותית של קרוב ל-100 מיליון שקל בשנה של כל אותם מתקנים. הקטנים, כבר אמרנו, לא צריכים את אותו פחת מואץ. אנחנו פוטרים אותם מכל הנושא של מס הכנסה ומע"מ. כל פעם כשיש מכסה אנחנו רואים שהיא מתמלאת במהירות, לכן את אותן הטבות שהממשלה החליטה עליהן ב-2008-2012 הייתה הצדקה בשל העיכוב להמשיך בעוד 3 שנים.

זה שיש יותר - - -

שזה ודאי מצוין.

העידוד כולו של אותן אנרגיות מתחדשות נעשה על ידי תעריף - - -

אני מבקש תשובה בכתב לגבי ההטבות, לגבי ההחלטה בנושא הפחת המואץ. יכול להיות שאנחנו נגיש הצעת חוק. אני חושב שהממשלה טועה בנושא של הפחת המואץ. יכול להיות שאני אשתכנע. תפרטו את הדברים, תנמקו, תגידו תשובה כדי שנשלים את הדיונים בעניין הזה. אנחנו יודעים שא',ב',ג',ד' עשיתם, את הנושא של הפחת המואץ אתם לא מתכוונים יותר לעשות.

אין בעיה. יש הסדרה שבה נשקול את ההשלכות התקציביות של זה. ייתכן שנאריך את ההסדרה הזאת שאין לה עלות עודפת על תעריף החשמל.

יכול להיות שנגיש הצעת חוק. נדע לפחות איפה הממשלה עומדת, איפה אנחנו עומדים. אני חושב שזאת טעות, אבל יכול להיות שתשכנעו אותנו בנימוקים.

אני עובר לנושא של הסדרת הארנונה. אני יוצא מדעתי.

למה אתם לא נותנים את הפטור על הפחת הלאה?

הם אמרו שזה הרבה כסף.

פחת מואץ זה דחיית תשלומים.

יש פה מהלך גדול שאנשים נענים לו. עדיין אנחנו מדברים על חלקי אחוזים של שוק האנרגיה בישראל.

המילה "מהלך גדול" היא מאוד אופטימית. הלוואי שיהיה מהלך גדול. אנחנו רוצים.

להיפך, יש היענות. אתם עשיתם קול קריאה, אנשים באו, השקיעו יותר ממה שהם חשבו, הקימו כמה חברות פרטיות או כמה גורמים שמטפלים בכל העניין הזה של התקנה על גגות או כל מיני צורות אחרות. זה טוב, לא? אני מבין שבתוך המדיניות זאת עלות על המדינה שצריכה לדחות הכנסות, אבל מצד שני אנחנו בבת אחת יכולים להכניס קצת יותר אנרגיה סולארית לכל רחבי מדינת ישראל.

כרגע אנחנו מעודדים את הכניסה הזאת דרך תעריף החשמל. ההסדרות הקיימות מעודדות. הפחת המואץ שהממשלה החליטה עליו עד שנת 2012 הוארך לפנים משורת הדין לעוד 3 שנים. אין צורך בכלי הזה ספציפי.

זה כלי שאתם אומרים שאתם לא צריכים. אתם אומרים שיש יותר ביקוש?

לא. ישנן הסדרות. דרך התעריף זה עובד.

לפחת מואץ אין עלות. זה דחיית תשלומים.

לגבי הנושא של הסדרת הארנונה. אני מתגלגל עם העניין הזה 5 שנים. הדבר הזה הוא פשוט נורא ואיום. זה דבר שאני לא מבין איך הוא קורה. אנחנו מדברים על אדם שיושב בבית שלו ומבקש לייצר את האנרגיה שלו לבד. הוא שם את זה על הגג, הוא שם את זה בחצר. הוא מסדר לעצמו את החשמל. הוא לא מזהם את האוויר. הוא לא עושה את מה שעושים במקרים אחרים. למה הוא צריך לשלם ארנונה על זה? הוא משלם ארנונה על הבית. זה שהשלטון המקומי נמצא בבעיות, אני מסכים. הנחתי הצעת חוק שמענקי האיזון יהיו בחוק. אני בעד השלטון המקומי. אי אפשר לחפש את המטבע מתחת לפנס. למה אי אפשר לקבוע שעד 200 מטר לא משלמים ארנונה?

אפשר ורצוי. למה הוויכוח? אין וויכוח.

יש הסכמה.

יש הסכמה קולקטיבית בעניין הזה.

את תגידי שבחוק אי אפשר לפטור אותם מארנונה.

גם את זה אני לא אגיד.

אז מה הבעיה?

יש הסכמה על הפטור.

על צריכה פרטית אין ויכוח.

זה חלק אחד. אני רוצה לדבר על אלה שהם מעבר ל-200 מטר. המציאות היא שאדם מגיש תצהיר. אם התצהיר שלו אומר שהשטח שלו הוא עד 200 מטר, מקבלים את התצהיר שלו . הרשות המקומית יכולה לעשות בדיקות, יכולה לקחת מדגמים. אנחנו מעוניינים לעודד גם את האחרים לעשות את האנרגיה הזאת, שיעשו את זה בדרך שבה הם עושים. אנחנו מבקשים לקבוע ארנונה כפי שנקבע. כבר היה דיון על העניין הזה. אם אני לא טועה, אלו תקנות שהיו אמורות להגיע לכאן.

ב-2010.

אני מבקש להביא את זה בתקנות.

אנחנו הפקנו לקחים מהפעמים הקודמות שבאנו לוועדה. אנחנו רוצים להגיע לוועדה עם הסכמה ממשלתית, אחר כך עם הסכמה עם השלטון המקומי ועם הגופים המייצגים של חברות האנרגיה. בחודש האחרון התנהלו מגעים במטרה להגיע להסכמה. התחלנו לקדם נוסח מוסכם בן כולם. זה עדיין לא הבשיל. אנחנו מקיימים דיון נוסף ביום שלישי בהשתתפות כל הנציגים הרלוונטיים. נעדכן את הוועדה כשיהיה נוסח מוסכם, מאושר על ידי השרים.

איזה תעריפים אתם כן מציעים? זה התעריפים של 2010? עשיתם שינויים בתעריפים?

יש מחלוקת גם על התעריפים. אני לא רוצה להגיד בפני הוועדה לפני שהשרים - - -

למה אתם מנהלים את המו"מ? אתם אחראים על הארנונה, לא על האנרגיה המתחדשת.

שר הפנים חותם על תקנות.

הבעיה היא לא עם שר הפנים.

הוא מעביר לוועדה לאישור.

זה לא תפקיד שר הפנים לקיים דיון. הבעיה פה היא לא הארנונה, אלא הפרויקט הזה, הרעיון הזה. הממשלה היא האחרונה שמבינה את תפקידה, צר לי לומר את זה.

שני שרי הפנים נדרשו לעניין.

זה לא עניין של שר הפנים.

גם גדעון סער וגם אלי ישי.

גדעון סער וגם אלי ישי כבר לא שרי הפנים.

שניהם חתמו.

אז מה אם שניהם חתמו? גם שרים טועים. הבעיה העיקרית היא לא הארנונה.

הוא מדבר על הארנונה.

אנחנו לא באנו כשופטי ארנונה, אנחנו באנו כדי לעודד את הרעיון שמסתתר בדיון הזה. הבעיה היא לא הגגות, הבעיה היא בהיקפים הרבה יותר גדולים. מדובר על ניצול משאב שהמדינה הזניחה אותו במידה רבה. עכשיו החליטו לעשות לו וידוא הריגה. יכפילו, ישלשו את הארנונה, ישאלו למה זה לא יכול לחיות, אבל צריך לתת לזה קודם כל לחיות.

זה כן ארנונה. אנחנו מחלקים את זה לשניים. אחד, פרויקטים גדולים, שניים, פרויקטים קטנים שהם פרטיים. כרגע אנחנו בחלק של הפרויקטים הפרטיים. בפרויקטים הפרטיים היה לנו שני עניינים. עניין אחד זה הפחת, כשהפחת המואץ מאוד מאוד עזר לאנשים להתקין את זה. משום מה החבר'ה רוצים לבטל את זה ב-2016. אנחנו תיכף נדבר איתם על זה. הדבר השני הוא הארנונה. אם אני מבין נכון, הייתה הסכמה קודמת של שני שרי פנים. הארנונה הייתה בסדר גודל של 2.5 ש"ח למטר, נכון?

עד.

אתה מדבר עשיו על המתקנים הגדולים? בקטנים אנחנו מדברים על פטור.

צריך לעשות הפרדה בין הגגות לקרקע.

יש עכשיו שינוי לגבי הקטנים?

לא. בגדולים יש פיקוח על התעריף.

בשביל מה אתם עושים את המו"מ על הקטנים?

בתקנות מ-2010 לא הייתה אבחנה בין גג לקרקע. התעריפים שנקבעו שם היו פחות או יותר 2.5 שקלים.

היו תעריפים מדורגים, כשהמדרגה הראשונה הייתה 2.40.

על קרקע בלבד.

עד 200 מטר יש הסכמה גם עכשיו שזה יהיה פטור או ישלמו תעריף אפסי.

אנרגיה ירוקה זה אחד הכישלונות של מדינת ישראל. גם עכשיו, לצערי, הגז הטבעי משבש כאן את כל הלך המחשבה של מקבלי ההחלטות, בלי לפגוע באף אחד שיושב באולם. על מה אנחנו מדברים? 5 שנים לא מצליחים לקבוע צו ארנונה לרשויות מקומיות. באים אחרי שכולם מתנהלים לפי מדיניות של משרד הפנים, ואני מוחה על מדיניות משרד הפנים כפי שהיא מוצגת כאן. שום מו"מ, חברים. יש כאן טיוטת תקנות שנחתמה פעמיים על ידי שרי פנים בישראל. שוק שלם ש-5 שנים מתנהל לפי איזו בנקאות שסגרה כאן פרויקטים. מי יעלה על דעתו לפתוח את הדבר הזה? בפרויקט אשלים החשב הכללי מסונדל על הדבר הזה. על מה אתם מדברים? זה לבוא ולמשוך את השטיח מתחת - - -

מה הוא אומר?

על מה אתה מדבר? זה צו שלא אושר כאן בוועדה. מי הסתמך, מה הסתמך?

הוא קבע 3 עקרונות. הוא עשה אבחנה מבורכת בין גגות לקרקעות. שניים, הוא קבע טווח שבו לרשות מקומית יש שיקול דעת לקבוע בין 0.24 אגורות ל-2.4 ₪ מקסימאלי. הנושא השלישי הוא שיש מדרגות פוחתות לפי תפיסת השטח. ככל שהמתקן יותר גדול, כך אנחנו מגיעים בסופו של יום ל-3 אגורות. עכשיו מה? 5 שנים אנחנו מתנהלים לפי הדבר הזה. חברים, אני חייב להסביר לכל מי שיושב כאן, את האנרגיה המתחדשת לישראל יקים המגזר העסקי ברובו. נכון, המתקנים הפרטיים שאנחנו יוצרים זה דבר מבורך, אבל איך אפשר למשוך את השטיח למגזר עסקי שלם? עם כל הכבוד למרכז השלטון המקומי, הוא לא מבין איך התחום הזה מתנהל.

לא צריך להעליב. אתה לא צריך להגיד שהם לא מבינים. יש להם הבנה אחרת.

כשדיברתי עם סמנכ"ל כלכלה הבנתי שהוא לא מבין איך נראה תזרים של תחנה סולארית.

תדבר על הדברים מנקודת הפרספקטיבה שלך, אחרי זה הם יגיבו ונראה מי מבין מה ואיך. בלי להיכנס למי מבין ומי לא מבין, בסופו של דבר השוק הזה יגדל אם המדינה תיתן למגזר הפרטי שמשקיע איזה שהוא סימן ואיזו שהיא קביעות. דיברנו בחוק המדען הראשי על זה שתהיה קביעות. אתה נותן הטבה כזאת או אחרת. אנשים צריכים לדעת מה אתם נותן להם כדי שהם יוכלו לבנות תכניות לעתיד.

רשויות מקומיות פנו. היו כאלה שחשבו שהנה פרה חולבת, אפשר להטיל ארנונה יותר כבדה. הם פנו למשרד הפנים. הם נחסמו. אמרו להם: חברים, זאת מדיניות המשרד. אפילו שר הפנים סער רצה לחתוך את הגגות מ-2.40 ל-1.60. אני רוצה להגיד לשלטון המקומי, אנחנו אתכם יחד. התחום הזה צריך להתנהל. אתם לא מבינים שהטלת עלויות היא בלתי אפשרית אחורה על פרויקטים קיימים, כאשר קדימה הדבר הזה מייקר את החשמל. זאת המציאות.

נמצאים כאן ממצפה רמון. שם הצליחו. יש רשויות שבאמצעות יועצים משפטיים, בסיווגים לא מתאימים של מתקנים תפוסים, תעשייה רחבת שטח ומתקני חשמל של חברת חשמל, הטילו עלינו והצליחו לתפוס אנשים פרטיים ולהכריח אותם לשלם ארנונה בכפייה. הם יציגו את זה כאפשרות שלהם להיכנס לכיס של התחום. ממש לא. זה מקומות שבהם נגבתה ארנונה תחת השגות, תחת מחאה משפטית. הסיכומים שהם יציגו אלה סיכומים לשנה. אי אפשר להטיל ארנונה על התחום הזה, בטח לא 5 שנים לתוך צעידה של המגזר העסקי. אי אפשר למשוך את השטיח למגזר העסקי. אחרי זה מתפלאים למה התחום הזה יקר.

איתן, אני מבין, אבל האם הוגן יהיה להגיד שאתם פעלתם על פי איזו שהיא הבנה בלי שהדבר הזה נחתם?

עם מדיניות מוצהרת שנחתמה. יש כאן מסמך חתום על ידי שר הפנים ושר האוצר.

זה לא אושר.

זה לא אושר בוועדה הזאת בגלל בחירות.

ברגע שלא אושר, אין מסמך.

מה שלא אושר על ידי הוועדה לא קיים.

החברים מימיני שוכחים שהיה דיון כאן ב-2011. יש פרוטוקול. כתוב שם שהם מסכימים לסכומים. אני מוכן להקריא.

השלטון המקומי, גם אתם מסכימים שזאת מטרה?

אין מחלוקת.

אנחנו רוצים שזה יהיה. אנחנו בעד אנרגיה סולארית. כל עיר רוצה שתהיה לה אנרגיה נקייה ואנרגיה סולארית אם היא יכולה.

כל דיון כזה, כל אמירה שלנו וכל מסמך שהוצאנו לא כפר בחשיבות, בחיוניות, בערכיות, בכל מה שתחפצו לנכון לומר בזכות העניין של האנרגיה הסולארית. העניין הוא שיש צורך להבחין בין הצרכן הפרטי, בין הגג הקטן, בין השטח הקטן של משק בית שבו אין מחלוקת, לבין עתירי שטח. השלטון המקומי אמר: רבותיי, אין לנו שום עניין לחייב אותם באגורה. לחייב אותם באגורה זה לשים את הרשות המקומית בצורך לעבוד בזה. אין לנו שום עניין לעבוד בזה. אין לנו שום עניין לחייב בארנונה. הכל בסדר. צריך למצוא את הדרך להציג את הפטור. ניתן לדבר על אבחנה בין גגות ושדות. זאת אבחנה שניתן לדבר עליה. שם ניתן לומר שתעריף המינימום צריך להיות תעריף נמוך. אנחנו מוכנים לדבר על זה. תעריף המקסימום לא יכול להיות תעריף של עשרות אגורות או של 2.5 שקלים. זה לא מתקבל על הדעת.

מה השירותים שהם מקבלים?

עוד פעם מה השירותים שהם מקבלים. רבותיי, תיכף שיעור בארנונה. כל פעם אנחנו נשאלים את אותה שאלה. כל פעם יש לנו את אותה תשובה ברורה בעניין הזה.

את מסכימה שלמרות שלא נחתמו תקנות, הייתה פה איזו שהיא הבנה או החלטה של שר כזה או שר אחר לגבי range של מחירים?

לא רק שהתקנות האלו לא נחתמו, בתוך מרכז השלטון המקומי לא הייתה הסכמה. מה שנאמר כאן בשנת 2011 לפרוטוקול שיקף באותה תקופה איזו שהיא אמירה שהייתה נכונה אז. בחלוף התקופה, בחלוף 5 שנים, בהביננו גם את השטח הזה, גם את הפוטנציאל שלו וגם את האבחנה בין עתירי שטח לקטני שטח, האמירה שלנו מתייחסת לזה שצריך בכל זאת לקבוע כאן תעריפים שיהיו ריאליים גם מבחינת הרשויות המקומיות. לתלות את עצמי בעניין של מקבל שירותים או לא מקבל שירותים זה לחזור למושכלות היסוד של הארנונה, רבותיי. אם מישהו במדינה סבור שיש צורך לעשות רפורמה ולהגדיר את הארנונה כמס אחר, כמשהו שהוא איננו פרוגרסיבי שיש לקבוע לגביו מה סל השירותים שניתן, בואו נקיים דיון על נושא הארנונה, איך היא צריכה להיראות. כל עוד הארנונה שלנו היא מס פרוגרסיבי שאיננו מבחין בין סל שירותים אחד לסל השירותים האחר, המשמעות היא שכשאחד לא משלם, השני מסבסד ביתר או משלם יותר כדי שהשירותים יינתנו לכלל. זה המצב.

בפעם האחרונה שהיה דיון פה בוועדה, הדבר הזה של ה-2.5 - - -

נאמר עליו הן, היום אומרים עליו "לא".

דובר בו. הוא לא נחתם. הסיבה שבסופו של דבר הוועדה לא אישרה, אם אנחנו מפשפשים בפרוטוקולים, הייתה שבעצם רצו פטורים לקטנים יותר, שזה לצריכה ביתית. זה היה הסיפור. זה הרקע של הדיון בתוך הוועדה.

המצב היום הוא מצב אחר.

אני אחת החברות האחרונות שעוד מנסות לשרוד בענף הזה. גם אנחנו שוקלים היום את צעדנו, כי ב-1 בספטמבר תיפתח הסדרה חדשה. במסגרת ההסדרה הזאת, למרות הבשורות ששמענו כאן מוקדם יותר, עדיין כל מי שהולך להתקין מערכת כזאת פרטית חייב להקים עסק. גם אם יהיה פתרון, הפתרון הזה אורך חודשים ארוכים. ב-1 בספטמבר תיפתח בעצם הסדרה שאין לה שום תוקף. גם את הפטור יגבילו למערכות שהחיסכון שלהן הוא 3500 שקל בשנה. אין לזה שום משמעות. בצורה הזאת לא נמשיך לעבוד, 7 אנשים ילכו הביתה, אני אחזור להיות מהנדס ובא לציון גואל אחרי 7 שנים קשות. זה המצב כרגע בתעשייה הסולארית. כדאי להתחיל לזוז.

יש פה קונצנזוס מלא על חשיבות הנושא וקידום הנושא במדינה שלנו. אין פה ספק. יש פה גם קונצנזוס נוסף שלא היה קודם על כל הנושא של שימוש ביתי עד 200 מטר.

שימוש עצמי. זה יכול לכלול גם עסקים.

לשימוש עצמי עד 200 מטר. אנחנו מבינים שגם להם צריך להיות פטור. לפני שהפכתי להיות חברת כנסת הייתי ראש עירית ערד. אני רוצה להתייחס למה שאנחנו בערי פריפריה שיש להן שטח ענק חושבים בנושא הזה. בוודאי ובוודאי אנחנו רוצים אתכם אצלנו, לכן אנחנו גם מוכנים לתת שטח. אני כרגע מדברת כראשת עיר לשעבר. אנחנו מאוד רוצים יזמים בנושא של פוטו-וולטאי אצלנו.

לערד יש 104 אלף דונם. אני לא יודעת אם יש עוד רשות כזאת שיכולה לספק המון. אנחנו מוכנים לתת, אבל המספרים שקראתי כאן - - וזה לא סתם שהרשות לוקחת כסף. כמו שאתם מבינים, רשות משקיעה כסף כדי לקבל אתכם, להוציא לכם אישורים, מדידות, מה שאתם רוצים. לא יכול להיות שנדבר על סכומים כל כך נמוכים. אני לא אומרת שצריך לקחת 10 שקלים. אני רואה פה מסמך של 10 שקלים. אני לא יודעת מאיפה המצאתם את זה.

זה פי 10 ממה שהיה עד היום.

אנחנו מדברים על סכום סביר. אם במקום 2.4 נוכל לתת לרשות תוואי שבו הגבוה ביותר יהיה 6 שקלים והנמוך לא יהיה 0.1, הרשות תדע לדרג את זה לפי מה שאמרתם. זה רעיון טוב שלא על כל השטח יהיה את אותו סכום. אני חושבת שצריך לקחת בחשבון שהתנאים צריכים להיות שווים למועצות אזוריות ולערים. לא יכול להיות שיהיה פה שוני. זה סוג של תחרות שקיימת בין הרשויות. צריך לקחת את זה בחשבון. אם אנחנו ניכס לתוואי של בין 1.5 שקלים ל-6 שקלים, זה יהיה תוואי סביר לרשות שמשקיעה לא מעט כדי שתצליחו בשח שיפוטה.

אני לא מומחה בזה, אבל יש אנשים שאומרים לי ש-6 שקלים זה מחיר שהופך את זה - - -

2 מיליון שקל לשנה ארנונה.

אני אמרתי תוואי.

אנחנו רוצים שזה יהיה. אם זה נותן נוקאאוט לתחום, אנחנו לא רוצים.

אף אחד לא רוצה לתת נוקאאוט, אבל תחשבו גם על הצד השני.

2 מיליון שקל לשנה מה שאת אומרת.

כמה אתה מרוויח?

אני מוכן לתת לך את זה, זה של הציבור. זה מייקר את החשמל. ברגע שאת מטילה 2 מיליון שקל - - -

לספר לך עוד כמה דברים - - - ?

מה אחוז ההוצאה שלך לארנונה?

צריך לשקול את הטווח שאנחנו יכולים לתת. הוא חייב להיות סביר, הוא בוודאי צריך להתחשב. צריך למצוא את האיזון הנכון בנושא הזה.

טלי, למען ההגינות, יש פה פרוטוקול שלם של ישיבת ועדת הכספים מ-2011. באותה ישיבה ה-2.4 היה הגג של שטחים גדולים יותר. לא הגיעו בזמנו להבנה לא בגלל הוויכוחים על השטחים הגדולים, לפי מה שאני קורא פה, אלא בגלל הצריכה הביתית.

הייתה שם נציגות של ערים, או רק של מועצות אזוריות?

כן, הם הסכימו.

לא היה נציג בדיון הזה.

אני חייב להצטרף לתסכול שהביע יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, במהלך הדיון הזה. תראו, התחום של האנרגיה הסולארית והאנרגיה המתחדשת בכלל הוא תחום מאוד מאוד מורכב. אנחנו עוסקים פה בהיבט מאוד נקודתי, אבל אם הייתה הזדמנות הייתם שומעים מהאנשים שעוסקים בתחום כמה גדול ומגוון תחום החסמים שעומדים בפניהם. מדובר בחסמים מכל מיני סוגים - כלכליים, תכנוניים, מערכתיים, מוסדיים. כל מיני סוגים של חסמים. כל פעם שמרגישים שמתגברים על איזה שהוא חסם אחד, מיד צצים במקומו, כמו במיתולוגיה היוונית, 4 ראשים של מפלצת שמונעים את ההתקדמות. זה בעייתי במיוחד בתחום שהוא בסך הכל תחום שנמצא בתחילת הדרך, תחום שהוא מאוד חלוצי מבחינת ההתנהלות שלו, תחום שאין לו עדיין בסיס כלכלי מאוד יציב ועמוק, תחום שבו יותר מאשר בכל תחום אחר צריך ודאות כדי לתכנן את העתיד, כדי לדעת שיודעים להתקדם מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. גם בהיבט הזה של החסמים וגם בהיבט הזה של הודאות אנחנו נמצאים - - כשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון לחברה. אני אמנם לא מייצר אנרגיה סולארית, אבל אני חושב שזה האינטרס של כולנו, של החברה הישראלית לקדם פתרונות כאלה. אנחנו כחברה נמצאים בבעיה. אני פה מנצל את ההזדמנות כדי לפנות לנציגי השלטון המקומי, שאני בהחלט מבין את מצוקתם, אני מבין גם את הצורך שלהם בלמקסם ולהגדיל את ההכנסות שלהם.

לא מזה תהיה הישועה.

אמר בצדק חבר הכנסת ברושי, שמכיר את השלטון המקומי מקרוב, שלא מזה תבוא ישועתם, אבל מזה יכול לבוא חורבנו של התחום הסולארי. זה עלול להיות הקש פלוס שישבור את גב הגמל. אסור לנו שנגיע למצב הזה.

אני רוצה לסכם ולומר שאנחנו צריכים לחזור למינימום שסוכם עליו בוועדת הכספים הקודמת. קודם כל, הדבר הזה שסוכם ורצינו להשיג עוד יותר. אגב, העוד יותר מוסכם, כי לגבי המתקנים הקטנים כולנו מסכימים שאנחנו יכולים לפטור אותם לגמרי, זה סתם עלויות מיותרות על מערכת הגבייה וכל התסבוכת בעניין הזה. אני מציע שככה נסכם את הדיון הזה, כדי שבאמת נוכל להתקדם ברמה המעשית.

אני מסכים עם כל מילה שאמר חברי דב. אני חושב שהדרך הכי טובה לעודד את הענף הזה, במיוחד בשנים הראשונות לתקומה ולצמיחה, היא דרך המיסוי, דרך מגוון הסוגים של המיסוי. כך עשו כל המדינות בעולם. אני חושב שצריך בכובד ראש לשקול כל מה שניתן בכדי לעודד את הענף הזה, כולל הנחות מפליגות בארנונה.

היינו רוצים לדעת אם חלק מהדברים האלה מעוגנים בארצות אחרות, אם יש איזה שהוא range כזה של מחירים שאפשר להתייחס אליו.

אני רוצה להתייחס לנושא המידתי. דובר פה על העיקרון שכולנו תומכים באנרגיה מתחדשת. בואו רגע ננסה להבין מה המשמעות של כל שקל למטר מרובע ארנונה על המערכת הסולארית. בואו נבין רגע את המספרים. אם אנחנו מסתכלים, יש לנו שתי השפעות. אחת זה על הרווחיות של היזם, ושתיים, על מחיר החשמל. ניקח את זה קודם כל למחיר החשמל. כל שקל למטר מרובע לשנה של ארנונה הוא שווה ערך לאגורה במחיר החשמל. אם אנחנו רוצים להטיל 7 שקלים למטר מרובע לשנה ארנונה, המשמעות היא שאנחנו מייקרים ב-7 אגורות את מחיר החשמל. זה בערך 12% ייקור. זאת המשמעות. כיס אחד של הרשויות המקומיות תופח בסכום מסוים, וצרכני החשמל במקום אחר משלמים את ההפרש הזה. כל שקל זה אגורה במחיר החשמל. זה הצד המידתי.

הצד השני הוא בצד היזמי. ממתקן סולארי שמפיק ערך של 800 שקל לקילו מותקן, שזה בערך ההכנסה היום, אנחנו גורעים בערך 100 שקלים. אנחנו מעמיסים עליו את אותם 7 שקלים. אנחנו לוקחים איזה תשלום לא פרופורציונאלי. את המתקן הזה עלה להקים. עכשיו משלמים את ההחזר על עלות ההקמה שלו. מתוך מה שנותר, בערך 100% ילך לארנונה. יכול להיות שלמישהו זה נראה הגיוני ב-2, 8 שקלים או 5 שקלים – אנחנו מדברים בסכומים דומים מאוד- אבל מבחינת המתקן הסולארי המספרים האלה הם מאוד דרמטיים.

אני מבין את הוויכוח, זה לא מפתיע. השלטון המקומי מייצג את הרצון לגייס את המשאבים ואת הארנונה כחלק מהמס. מי שמשלם רוצה בדרך כלל לשלם פחות. חברת הכנסת טלי פלוסקוב ביטאה את המצוקה של ערד. שום פתרון למצוקת ערד לא יבוא מהחברים שיושבים כאן. באמת צריך לשאול למה זה קרה שערד במשבר כזה גדול. אני לא חושב שהשטחים שהיא מדברת עליהם יפתרו את הבעיה למפעלים. אראל, אתה מתמצה בנושא הזה היטב. רוב השטחים שמדברים עליהם הם בנגב, בדרום. שם השטחים הפתוחים. אם היו פחות שטחי אש, היינו מביאים עוד שטחים. על מה מדברים עכשיו? מי יכול לממן את זה?

דרך אגב, בדקנו את עצמנו. בדיון האחרון שאמרתם שהשלטון המקומי לא היה, היו ראשי רשויות. זה היה דיון שני אחרי שבדיון הראשון לא היה נציג מהשלטון המקומי. הם כן הוזמנו. מי שהגיע לאותו דיון זה ראשי המועצות בדרום. שם יש להם שטחים גדולים. הם הסכימו.

יש שם שני דברים, גם שטחים גדולים וגם שמש. אני רוצה לומר שבחלק מהמקומות זה תעסוקה חלופית. במקום לגדל חקלאות שמפסידה, צריך להפוך את זה לאנרגיה מתחדשת שמביאה אנשים. האזור שאנחנו מדברים בו הוא אזור עם אוכלוסייה דלה ופרנסה דפוקה. זו לא רק שאלת הארנונה, זה כלי לפיזור אוכלוסייה, לחיזוק האזורים הרחוקים. כל הזמן אנחנו נואמים את הנאומים האלה במפלגה שאתה ואני חברים בה, עד שזה מגיע למעשים ולפעמים אנחנו מתבלבלים.

ודאי שיש פה שאלה של מחיר החשמל. אנחנו באים מהוויכוח על פערי התיווך. מה התוצאה? משלמים יותר ביוקר על העגבניות לא בגלל שהחקלאי מרוויח, אלא בגלל שדופקים אותו בכל מקום ומישהו גוזר קופון. זאת מדינה שרמי לוי מדליק משואה. התהפכו פה היוצרות. הסוחרים מדליקים משואות. פעם החקלאים היו בראש החברה, עכשיו הסוחרים מדליקים משואות, החקלאים אוספים את הפרנסה בקושי.

כמי שהיה גם ראש מועצה אזורית ויודע את הקרב על המפעלים, חלק מהקרב על המפעלים באזורי התעשייה של המועצות היה טיפול בסוגיית הארנונה. הייתה סמכות. אני לא יודע בדיוק את התמונה כרגע, אבל בהחלט נאבקנו על השאלות איפה יוקמו המפעלים הגדולים, מתוך ידיעה שקודם כל זה פרנסה לתושבים, אחרי זה הכנסה לרשות. היו לנו סמכויות. אפשר גם לתת אותן עכשיו ולבוא ולומר שיש פה הקלה, אל"ף, כי זו התמודדות, אחרת למה לא להקים את המפעלים ברעננה כפר סבא. עם כל חוק עידוד השקעות הון, ההון האנושי הוא במרכז. איך אתה מעביר מפעלים לפרפריה? איך תביאו את ההשקעות לשם? רק על ידי יצירת עידוד. פעם אחת זה נושאים שאתם אומרים שאתם יורדים מהם. מצד שני, שאלת הארנונה היא באמת שאלה שצריך להגיע להבנה עם ראשי הרשויות. תראו, גם אני מכיר את האמירה שאין קשר בין גובה הארנונה לשירותים. יסבירו מפקדי הבסיסים שמחזיקים חלק מהשלטון המקומי. נראה לי שצריך לאמץ את הדברים של דב, בהתאם לדברים של איתן, ולקבוע פה תקופת ביניים נוספת שתאפשר 5 שנים לפחות לקבל את התנאים.

אני בא עכשיו מוועדת החינוך התרבות והספורט. מה שלפעמים המדינה הזאת משדרת זה שאין פה יד מכוונת ורגל מסיימת. יש משהו לא מובן בהתנהלות של המדינה. חסר פה איזה קצין אג"ם או קמב"ץ שיעשה פה סדר. יש משהו לא הגיוני בהתנהלות של המדינה. מה יחשבו האזרחים? אני בא מהצד הזה. זה כמו שאומרים לך: "תעשה מצ'ינג". שקל שלא מתחלק ל-4 לא יכול להיות שלם במדינה. מי עושה את הקמב"ץ? ראש הרשות או היזם. במקום שיעשו את התיאום בירושלים, שזה לוקח דקות, שולחים אותך לעשות את המצ'ינג בכל הרחובות. אני מתכוון להגיע גם לדיון על מעמדם של פקידי האוצר, כי לפי דעתי לא יכול להיות שהפקידים יודעים יותר טוב מהשרים. זאת לא בעיה של שר הפנים, הבעיה היא של שר האנרגיה. אנחנו, דב ואני, לא כתבנו מכתב לשר הפנים, כתבנו מכתב לשר האוצר ולשר התשתיות.

אני מציע שוועדת הכספים תקיים דיון בשאלת האנרגיה המתחדשת, מקומה ומעמדה במשק, כי לפי דעתי יש איזו חולשה של המדינה בכל מיני תחומים. אין יד מכוונת ורגל מסיימת. יכול משרד אחד לדבר בעד, כשמישהו אחר יעשה הפוך. צריך להשאיר את המצב הקיים לעוד 5 שנים, לקבל את הניסוח של דב. מצד שני, הוועדה חייבת אחרי הפגרה לדון בשאלות של האנרגיה המתחדשת. זה לא פחות חשוב מעניין הגז.

עלתה כאן שאלה כמה ארנונה אפשר להטיל על המתקנים הסולאריים. נזכרתי – יש לי זיכרון ארוך - שהגברת מהשלטון המקומי ישבה איתי בחדר במשרד הפנים. אני רוצה לגלות פה לוועדה מספר שלא נאמר עד היום בחוץ. הרשויות המקומיות קיבלו מעל 2 מיליארד ש"ח מהתחום הזה באמצעות היטלי השבחה. בזמנו, כשנפגשנו, ביקשתי ממך גרייס, פטור לתחום הזה, אבל אתם לא הסכמתם. מטרת הכסף הזה היא פיתוח התשתיות, תכנון מקומי. הוא הולך לקופות הוועדות המקומיות. זה הכסף שעבר בעיקר לפריפריה, למתקנים. אם זה מינהל מקרקעי ישראל יש הסדרי חלף היטל השבחה. הפרט הזה הוא פרט חשוב, הוא רק לא על השולחן. זה לא המקום להיכנס אליו.

כנציג רשות החשמל, שזה גוף שמייצג במקרה הזה את טובתם והאינטרסים של צרכני החשמל, מדובר פה על מכה לתעשייה. מהלכים של ייקור ארנונה עשויים גם להוות וליצור השפעות משמעותיות על כיסם של הצרכנים. זאת נקודה שאנחנו רוצים להדגיש. ישנה כאן תוספת משמעותית של מכסות שקבעה הממשלה באוקטובר 2014. המכסות האלו, לפי כוונת הרגולטורים – משרד האנרגיה, רשות החשמל, צפויות להיות מחולקות על ידי מכרזים. מה המשמעות של ייקור ארנונה? המשמעות היא עליית התעריף במכרזים. ייווצר פה מצב של העברה מכיס לכיס, מכיסם של צרכני החשמל שהם אלה שישלמו את התעריפים הגבוהים יותר עבור אנרגיה סולארית. זה בעצם מס על תעריפי האנרגיה הסולארית שמשלמים אותם צרכני חשמל. זה דבר שחשוב לשים לב. זו לא סתם פגיעה ברווחיות של חברות, שזאת סוגיה שכבודה במקומה מונח, זה פשוט מס על צרכני החשמל, מס פוטנציאלי ככל שיהיה ייקור. זה לא מס קטן, משום שהמספרים שנשמעו פה - אנחנו מדברים על עולם שבו עלויות של אנרגיה סולארית הולכות ויורדות – היו 6 שקלים, 7.5, 10 שקלים. מספרים כאלה יכולים להגיע לעשרות אחוזים מהתעריף. יכולים להגיע פה לנתחים מדהימים מבחינת הפרופורציה של התעריף.

כשמדובר על גגות עד 200 מטר, אז יש מתקנים על גגות שהם מעל 200 מטר. דוגמה בולטות לכך היא המקום שבו אנחנו נמצאים שהוקמה בו מערכת סולארית גדולה של מעל 200 מטר. מה קורה במצב כזה? אם נגביל את הפטור עד 200 מטר, כיצד זה ישרת את הרצון להקים - - - ?

אנחנו מחכים לארנונה פה בירושלים.

כדאי שנחשוב על זה. זה לא מקרה יחיד. ישנם מתקנים שמוקמים על גגות של מפעלים. כדאי שנבין שאין פה שאלה של תעשייה מול מרכז השלטון המקומי, אלא בסופו של דבר מדובר פה על שאלה של ייקור תעריפי החשמל לצרכנים. זה דבר שיש לו משמעות.

אני נמצאת בתעשייה הזאת פחות או יותר מיום היווסדה. זה הגיע למצב אבסורדי. אני אתן רק דוגמה אחת קונקרטית. אני מדברת על מתקן קרקעי בחצבה. אנחנו השקענו במתקן הזה 30 מיליון שקלים. ביום שבו הייתי צריכה לקבל את ההחלטה האם אני מקימה את המתקן או לא, לא יכולתי לדעת מה יהיה גובה הארנונה או מה יהיה התשלום למינהל מקרקעי ישראל. אנחנו היינו המתקן האחרון בהסדרה של רשות החשמל, ולכן אנחנו בתעריף של 54 אגורות. אני אזכיר שהתעריף התחיל ב-2 שקלים. ההכנסה שלנו היא רבע מהתעריף הגבוה ביותר. אנחנו קיבלנו שומת מינהל של 2.7 מיליון שקלים, שזה פי 4 ופי 5 ממה שמקבלים במקומות אחרים. אי אפשר להכניס את זה לתכנית העסקית כי אף אחד לא יודע, ההחלטה היא פשוט שרירותית פחות או יותר כמה נשלם למינהל. אני מקבלת חשבון ארנונה של 2.6. ב-2.6 המתקן שלי מפסיד כסף. אני כל חודש צריכה להביא כסף מהבית, שזה אחרי שכבר הבאתי 30 מיליון שקל מהבית, בכדי להחזיק את המתקן. זאת תוצאה לא סבירה. אני צריכה להגיע היום לקבל את הכסף מקרנות הפנסיה שמממנות את המתקן הזה. הכסף של הפנסיה של כולנו נמצא שם. הם משקיעים במתקנים בטוחים. הם משקיעים בדברים שעובדים ויש להם ודאות של 20 שנה. אם 5 שנים מיום שהתעשייה הזאת התחילה לפעול המדינה לא יודעת להגיד לי מה יהיה גובה הארנונה שאני אשלם או מה יהיה גובה התשלום למינהל, איך קרנות הפנסיה יכולות להשקיע כשהן לא יודעות מחר בבוקר על איזו תשואת פרויקט הן עובדות?

במסגרת חשבון הארנונה האחרון - זה ממועצה אזורית ערבה תיכונה – קיבלנו את הסכום המסחרר של 180 ש"ח למטר רבוע במושב חצבה, כאשר על היתר 2.5 שקלים. אלה תשלומי ארנונה שפשוט מביאים את המתקן ל-0. לשאלת הגברת שישבה פה: מה קורה כשזה 6 שקלים, אז 6 שקלים זה 0. אם הייתי מקבלת תעריף של 2 שקלים, יכול להיות שהייתי עומדת בזה. אנחנו תמכנו בהורדת התעריפים, אנחנו חשבנו שזה נכון שכשמחירי הציוד יורדים הצרכן הסופי במדינת ישראל ישלם פחות, אבל לא ייתכן שביד אחת מורידים, ביד השנייה לוקחים, כאשר אין שום קשר בין שתי הידיים האלה. אנחנו מבקשים שהתעריף לא יעלה על שקל אחד, כי זה מה שמתקנים של 54 אגורות מסוגלים לשלם בלי להגיע לפשיטת רגל.

אני מנהל תחום המקרקעין בחברת ערבה פאוור. זאת חברה שהיא חברה חלוצה בתחום, היא הקימה את השדה הסולארי הראשון בישראל.

איפה?

בקיבוץ קטורה.

ליד האצות.

נכון.

לקראת הישיבה בוועדה ביקרנו ברוב השדות הסולאריים.

אני אשמח שתבואו עוד פעם אם תרצו. בימים הקרובים אנחנו עתידים להקים בשותפות עם חברה נוספת את השדה הסולארי הגדול בישראל. אני רק רוצה לתת פה קנה מידה ופרופורציות למה שמתרחש.

איפה?

בקטורה. מדובר בשדה בגודל של כ-500 דונם. המשמעות של ייקור התעריף בין מה שאמור היה להיות לבין מה שפה זרקו באוויר, מבלי להבין את ההשלכות של זה, זה פשוט מאוד גזר דין מוות לאותו פרויקט שהושקעו בו מאות מיליונים של שקלים. כמו שחבר הכנסת דב חנן תיאר את זה נאמנה, ארנונה זה רק קצה אחד של קרחון מכל אותן בעיות והתמודדויות שאנחנו כיזמים עברנו. חשוב לי לציין שהקרקעות שהשדות הסולאריים הגדולים נמצאים בהן אלו קרקעות שהיו בעבר קרקעות חקלאיות. חשוב להדגיש שהשדות האלו הם שדות חקלאיים שהתעריף - - -

אודי גת יסכים שתישאר במחירים האלה?

למזלנו, אודי גת הוא - - אגב, אני לא מכיר מנעד כזה גבוה של עד 7.5 שקלים מ-30 אגורות. זה לא קיים בשום מקום. אני לא יודע אם בבית שלך היית מסכים שתהיה אפשרות לעירייה לקבוע לייעוד מסוים מנעד כזה גבוה. במקרה אודי גת הוא מהחלוצים, הוא ייקח את התעריף הנמוך ביותר.

אודי גת חתום על מכתב אחר.

בעוד שנתיים או בעוד איזו שהיא תקופה הוא יכול לסיים את תפקידו. אנחנו לא צריכים להסתמך על אודי גת. אנחנו צריכים שבתקנות יהיה מצב שבו המועצות יוכלו לקבל ארנונה שתהיה הוגנת, הולמת, שתאפשר כדאיות כלכלית למתקנים האלה.

נמצא פה נציג של רשות החשמל. תתקנו אותי אם אני טועה, אבל בתחילת הדרך, במודלים הכלכליים שרשות החשמל קבעה ועל בסיסם נקבעו התעריפים, אני חושב שרשות החשמל כיוונה לתעריף של שקל אחד בלבד.

60 אגורות.

אדרבא ואדרבא. אני בטוח שאם רשות החשמל הייתה יודעת בבואה לקבוע את התעריף שהמועצות הולכות להשית מס ארנונה בשיעור של 7.5 שקלים, יכול להיות שמשהו היה משתנה.

לגבי הנושא של רשות המסים והפטור לצרכנים פרטיים. הפטור צריך לחול על הצרכנים הביתיים, לא על הצרכנים שגודל המתקן שלהם הוא 4 קילו או משהו כזה. צריך להגדיר בדיוק את שטח המתקן שבו חל הפטור. בלי זה אין לזה משמעות, אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני לא למבין מדוע צריכה להיות אבחנה והגבלה על פטור מארנונה למתקנים שהם של 200 מטרים במסגרת מונה נטו. משמעות מונה נטו היא צריכה פרטית. צריכה פרטית משמעותה דוד שמש גדול. אם יש לי דוד שמש ענק ובאמצעותו אני מחמם מים למפעל שלי, למה שאני אשלם על זה ארנונה? אני מבקש מהוועדה שתעשה דיון מקיף על הנושא, כי אנחנו צריכים לעשות חושבים מא' עד ת' לגבי התחום הזה. יש פה בעיה של התייחסות כללית. כמו שאולי חייבים שיעור בארנונה, כך גם חייבים שיעור במשמעות של אנרגיה מתחדשת ואנרגיה סולארית במדינת ישראל ובעולם.

אני נציג של זרוע האנרגיות המתחדשות של חברת החשמל הצרפתית בישראל.

Edf-en.

נכון. אנחנו אולי השחקן הזר האחרון שפועל כאן בארץ. הקמנו עד עכשיו 11 מתקנים קרקעיים גדולים. אני מדבר בעיקר על המתקנים האלה. חשוב לי להגיד שני דברים כי באמת את רוב הדברים כבר אמרו. כשחקן, כנציגים של משקיע זר שבא ומשקיע בארץ אנחנו צריכים לבוא היום ולהסביר איך בתחשיבים שהקמנו את המתקנים התבססנו על שקל אחד, כמו שאמר רון שזה מה שרשות החשמל לקחה בחשבון בתעריף שלה, והיום אנחנו מתבססים על קפיצה של פי 5 בתעריף הזה.

כמה לוקחים בפרובאנס?

שאלה טובה. אני אבדוק ואעביר את המידע הזה. אני לא יודע להגיד. חשוב לי להבהיר שתי נקודות מרכזיות. אנחנו פועלים בשוק מוסדר רגולטורית על ידי רשות החשמל. יש בעצם תעריף קבוע. אנחנו מקבלים תעריף קבוע ל-20 שנה. כשרשות החשמל נותנת את התעריף, היא עושה בחינה של כל העלויות. בבחינה של העלויות שלה היא התחשבה בזה שהתעריף של הארנונה יהיה שקל למטר, כאשר לפי זה היא נתנה את התעריף, מה שאומר שבתעריפים שמוצעים פה אנחנו עוברים להפסד, כמו שאמרה סיגל, וזה לא הגיוני לחלוטין. יש לי דוגמאות מצוינות לתת. סיגל נתנה דוגמה טובה. אנחנו קיבלנו השנה צו ארנונה.

זה ברור שאם מעלים את זה אתם הולכים להפסד.

אנחנו הולכים להפסד וצריכים לתת הסברים. אמרה פה קודם ראשת עיריית ערד לשעבר שהם גם רוצים לעשות. יש, ואני חושב שיאשר את זה חוני, הסדרה שבינתיים 16 מגה וואט מתוך 60 נוצלו. יש 44 מגה וואט פנויים. ממה שאני שומע מכל הרגולטורים בתחום, הם נלחמים עם ראשי העיריות: בואו תקימו מתקנים בשטח שלכם. ראשי העיריות לא רוצים, הם אומרים שזה לא כלכלי להם. כלכלי להם לעשות משרדים, כלכלי להם לעשות אזורי תעשייה.

במהלך הדיון הזכרנו פעמיים את צרפת. תרשו לי לספר לכם שבפריז קיבלו החלטה שכל בניין חדש יהיה מחויב בבנייה על הגג של מתקנים לאנרגיה מתחדשת או חקלאות. זאת דוגמה מחוץ לארץ.

לגגות האלה?

כן. התחום שאני הולך לדבר עליו זה התחום של החקלאות העירונית היצרנית. אני מבקש פטור מלא מארנונה כיוון שאני מגדל ירק על הגג בצורה יצרנית.

מגיע לך פטור מלא.

לא רק לי, אלא לתחום שלם שהולך וגדל לנגד עינינו. אני מבקש להכניס להחלטת הוועדה את הנושא של חקלאות עירונית יצרנית.

אני מומחה לארנונה. אני מייצג חברות במערכות סולאריות. אין ארנונה, לא מוטלת ארנונה על מתקנים עד 200 מטרים, לא מוטלת ארנונה על דודי שמש, אין שום כוונה וזה גם לא יקרה. לגבי מתקנים מעל 200 מטר, רוב ראשי הרשויות המקומיות נהגו באופן אחראי מאוד ולא הטילו ארנונה על גגות סולאריים, חלקם גם לא על מתקנים על שדות סולאריים קרקעיים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים אותם ראשי רשויות.

בהנחה ומאשרים את התקנות כפי שהן, צריך להבין שמבחינת דיני הארנונה כל הרשויות יהיו בתעריף המרבי. אם רוצים לבוא לקראת היצרנים הסולאריים, צריך לקבוע שרשות מקומית שרוצה להפחית מהתעריף המרבי, היא תהיה רשאית לעשות זאת מבלי אישור של שר הפנים ושר האוצר. זה יכול לעזור מאוד ליצרנים.

אדוני היושב-ראש, הדיון כאן על שקל פה ושקל שם זה לא הדיון. אנחנו בסופו של דבר עוסקים פה בפיקוח נפש, אני לא מגזים. כל העולם היום עוסק בשינויי אקלים לקראת הכינוס בפריז בדצמבר. אנחנו מדברים על כך שבסופו של דבר כשאנחנו ניצור אנרגיה מתחדשת ונפחית את פליטות הפחמן שלנו, אנחנו נפעל למען הצלת האנושות, פשוטו כמשמעו. יש נטייה כאן לאנשי התקציבים במדינה לקחת מדיניות של ממשלת ישראל, שאישרה את עידוד האנרגיה הירוקה, שקבעה יעדים, ולפעול בדיוק להיפך באיזו שהיא קטנוניות של שקל לפה ושקל לשם כדי להרוג סופית את כל הנושא של אנרגיה ירוקה.

אנחנו בכנסת הקמנו שדה סולארי לצריכה עצמית של הכנסת כדי לעודד את כל העניין של אנרגיה ירוקה. טועה מי שחושב שהדיון כאן הוא מקומי. תדעו לכם, אנחנו הסתובבנו ב-7 פרלמנטים. כל הפרלמנטים מסתכלים על מה תהיה הרגולציה כאן, כי זה מה שהם יעשו אחר כך. זה ישפיע על העולם.

במדינת ישראל אחוז וחצי מהאנרגיה מופק ממקורות מתחדשים.

1.6.

נכון, 1.6. הייתה פה לפני שבוע בערך שרת הסביבה של גרמניה. שם, כידוע, זאת מדינה שהיא "ברוכה" בשמש הרבה יותר מאשר במדינת ישראל. שם האחוז הוא 26.5. ההשוואה הזאת, אני חושב, מדברת בעד עצמה, כבוד היושב-ראש.

לגבי ההערה כאילו בפרוטוקולים קודמים ניתנה הסכמת מרכז השלטון המקומי, אני רוצה לומר שמי שישבו כאן זה נציגי המועצות האזוריות שהיום - העברנו מכתב ליושב-ראש - מיושרים איתנו בעמדה, בתעריפים שהצענו. זה לעניין של איפה הדיון צריך להתקיים, מה כל הצדדים חושבים.

לא נכון, אתם הסכמתם.

נאמרה פה אמירה שהמתקנים לא יצילו את ערד, זה נכון, אבל באותה נשימה צריך להגיד שהארנונה של ערד לא תציל את המתקנים הפוטו-וולטאים. שמענו את הבעיות של המתקנים האלה מפה עד להודעה חדשה. לא צריך ללכת לכבשת הרש של השלטון המקומי ולאכול לה את הארנונה. מדובר פה במתקנים שמוקמים במאות מיליונים, במיליארדים. יש מתקן שיוקם ב-4 מיליארד שקל, הוא אושר רק לאחרונה. הוא לא יכול לחיות? זה כמו להגיד שאינטל לא יקימו בישראל את המפעל בגלל הארנונה שקרית גת מטילה עליהם.

טווח התעריפים שהצענו בין 1.5 ל-7 שקלים הוא טווח התעריפים - אני יכול להסתמך פה גם על חשב הכנסת שדיבר פה – שגם הכנסת תוכל לעמוד בו. הגיע לכאן גזבר ממצפה רמון. הוא יכול להסביר לכם באיזה תעריפים הרשות העירונית יכולה לחיות.

אנחנו לא רוצים להעלות את התעריפים האלה בכלל. חשוב לנו עידוד אנרגיות מתחדשות. אנחנו הגענו לנוסח מוסכם של תעריפים שהוסכמו על השר.

רק תחזור על התעריפים שלך.

אני אפילו אתקן את מה שנאמר קודם. אנחנו מדברים על פטור של עד 200 מטר לגגות. בגגות התעריף המקסימאלי הוא עד 60 אגורות, לא עד 2.4 שקלים. על קרקע זה עד 2.4. מבחינתנו אין שום הצדקה לשנות את התעריפים האלה.

זה חשוב, כי קודם על הפחת לא כל כך הסכמנו איתם.

אתם מדברים על התעריפים האלה, על התקנות?

אנחנו מדברים על התקנות.

תראה, הם אומרים מחירים אחרים.

אני מבקש לסכם ולומר כדלהלן: אנחנו מדינה שטופת שמש שבה אנחנו משתמשים באנרגיה ירוקה הכי פחות בעולם. זה מהטבלה שהראה חבר הכנסת אראל מרגלית שמופיעה פה אצלנו. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל.

אני ביקשתי ממחקר המידע של הכנסת.

הובא לכאן אישור התקנות. אני לא אישרתי את זה. למה לא אישרתי את זה? מכיוון שלא הייתה אבחנה עד 200 מטר. עד 200 מטר, שזה לצורך ייצור פרטי, אני חושב שצריך להיות ארנונה 0. כולם מסכימים עם העניין הזה. מאז התחילו דיונים. בסופו של דבר, לא קרה שום דבר. התוצאה היא בושה למדינה, בושה לנו ככנסת, בושה לממשלה, בושה למשרדים, בושה לשלטון המקומי, בושה לכולם. זה פשוט דבר שלא ייאמן.

דיברה איתי מנכ"לית משרד הפנים הבוקר. אני מבקש לקבל החלטה שאני אעביר למנכ"לית משרד הפנים. אני מבקש שבתוך שבועיים היא תביא תקנות. ההחלטה היא שהתקנות האלו שהוכנו על ידי משרדי הממשלה והוכנו על ידי משרד הפנים - - -

ומשרד האוצר.

ומשרד האוצר. אני מבקש שהן יובאו לאישור ועדת הכספים, כאשר עד 200 מטר לייצור פרטי תהיה ארנונה 0. זה הדבר היחיד שאז דרשתי, אחרת התקנות האלו היו מאושרות וגובה הארנונה היה מאושר. אני מבקש שבמקום שעושים את הנושא הזה על הגג, הנושא של גידול הצמחים שזה דבר ברור לחלוטין בכל העולם, יהיה פטור. ממי הולכים לקחת פה את הכסף? זה יפתור את הבעיה של השלטון המקומי? זה פשוט לא מתקרב בכלל. להיפך.

הסכמנו. הלאה.

אני מעביר את ההחלטה הזאת למנכ"לית משרד הפנים. סיכמתי איתה שבתוך שבועיים היא תביא לכאן תקנות. אני מבקש ממשרד האוצר להביא לנו את כל הנימוקים ואת מה שעשיתם עד עכשיו לגבי הנושא של הפחת המואץ. אנחנו מדברים עד 2.4 מקסימום.

על קרקע. על גגות זה עד 60 אגורות.

כן, ודאי. התעריפים שהיו.

התעריפים שהכנתם במסמך העכשווי.

אני מבקש את מה שהחלטנו עם התוספת הזאת של מה שאמרנו על הגגות ומה שאמרנו לגבי הנושא של עד 200 מטר, שעל זה אין חילוקי דעות, להעביר למנכ"לית משרד הפנים. לאור הסיכום שלי איתה אני מבקש שהיא תביא לכאן תקנות בתוך שבועיים. צריך את הביזיון הזה להפסיק. אף אחד לא ירוויח מזה ולא יפסיד מזה. מי שמפסיד כל הזמן זה מדינת ישראל שנמצאת בתת פעילות של אנרגיה סולארית, אנרגיה ירוקה.

אנחנו מוכנים להיכנס עם השלטון המקומי לפרויקטים כלכליים ולעזור כדי לתת לאנרגיה סולארית ללכת.

אני מאוד תומך בשלטון המקומי, אמרתי את זה בתחילת הישיבה, ואני אתמוך בהם גם הלאה. אני חושב שצריך לסייע להם בעניין של הפרויקטים האלה, אבל אי אפשר שהאנשים ישתמשו באנרגיה ירוקה ויצטרכו לשלם על זה למדינה וגם לרשויות המקומיות. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, לכן גם על הפחת המואץ וגם על הארנונה אני רוצה הסברים. אני אעביר את זה למנכ"לית משרד הפנים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35.