הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באב התשע"ה (27 ביולי 2015), שעה 11:10

שיח תלמידים לקראת שנה"ל תשע"ו

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי - מ"מ היו"ר

מסעוד גנאים

יוסי יונה

הדרה רוזנבלום
–
מפקחת ארצית על מנהיגות נבחרת, משרד החינוךשפרה סטרוסקי
–
מנהלת גף הערכה חלופית ועבודות גמר, אגף לחינוך על יסודי, מטה משרד החינוךעינבל בלאו
–
יושבת ראש הארגון באוניברסיטת ת"א, ארגון הסגל האקדמי הזוטראליאב בטיטו
–
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארציתעומר בר
–
סגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארציתתהל שטאובר
–
יו"ר מחוז ירושלים, מועצת התלמידים והנוער הארציתיהל קירשנר
–
יו"ר מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארציתים אברהמי
–
מתאמת הפעולות עם הכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארציתדפנה גבאי
–
מחוז תל אביב, מועצת התלמידים והנוער הארציתרימון גולדמן
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתיובל חלביה
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתאופיר יקיר
–
סגן יו"ר מועצת הנוער, רשות חוף השרון, מועצת התלמידים והנוער הארציתיעל פוקס
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתעומר אגו
–
יו"ר מועצת הנוער נהריה, מועצת התלמידים והנוער הארציתחן אבן צור
–
מחוז צפון, מועצת התלמידים והנוער הארציתשלי אומר
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתיוליה בוסויוק
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתסאמי ביבאר
–
ינוח-ג'ת, מחוז צפון, מועצת התלמידים והנוערעמית ביידא
–
סגן יו"ר מועצת תלמידים ונוער, מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארציתמתן בן גיגי
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתעומר בן מנחם
–
מחוז ירושלים, מעלה אדומים, מועצת התלמידים ונוער ארציתאלמוג בן משה
–
יו"ר הוועדה האתית משפטית, מועצת התלמידים והנוער הארציתסטפני ברנוב
–
מזכ"לית מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארציתאושר גורלשוילי
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתאדר גיציס
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתעדי דנינו
–
מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארציתהילה וינברג
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתשחר זהבי
–
סגן יו"ר מחוז ירושלים, מועצת התלמידים והנוער הארציתליאל זינו
–
מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארציתגילאל זרקה
–
מחוז צפון, מועצת התלמידים והנוער הארציתחנן יזדי
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתסיוון כהן
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתנועה מאיר
–
יו"ר ועדת נו"ק, מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארציתוובה מושנוי
–
מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארציתעדן סניור
–
מובילת פורום מרכז במחוז ההתיישבותי, מועצת התלמידים והנוער הארציתמיק סעדה
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתאליחי סקיטל
–
יו"ר ועדת אתיקה ומשפט, מועצת התלמידים והנוער הארציתזימרת סרי
–
מזכ"ל מועצת הנוער מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארציתנועם פלקה
–
יושב ראש מועצת בת ים, מועצת התלמידים והנוער הארציתנוי קריאף
–
מועצת התלמידים והנוער הארציתאיתי שובל
–
יו"ר מחוז תל אביב, מועצת התלמידים והנוער הארציתסהר שמע
–
יו"ר רשותי, מועצת התלמידים והנוער הארציתיובל לב
–
תלמידה, מועצה אזורית לב השרוןתכלת פריד
–
תלמידה, מועצה אזורית לב השרוןעודד גדדי
–
סניף בית"ר עלית, ארגון פרחי הדגלרוג'ינה אבו ג'נב
–
"נוער לתת", כפר מרררם בן ישי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

שיח תלמידים לקראת שנת הלימודים התשע"ו

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-27 ביולי 2015, י"א באב התשע"ה. הנושא שעל סדר היום שיח תלמידים לקראת שנת הלימודים התשע"ו.

התייעצתי עם חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. אמרתי לה שאנחנו מדברים במערכת החינוך. אני בן 55 וזכיתי להיות פרי החינוך הממלכתי-דתי והממלכתי. התחושה שלי היא שתבנית בית הספר לא השתנתה. פה ושם יש שינויים קלים אבל אפשר לומר שזאת כמעט אותה גברת בשינוי אדרת. כולנו רוצים לדעת שאנחנו מוציאים את הטוב ביותר. מדינת ישראל משקיעה הון עתק בחינוך, נכון, לא מספיק, אבל זה הון עתק וזאת עובדה. זה המשרד השני בגודלו, אחרי משרד הביטחון, מבחינה תקציבית. אנחנו משקיעים 12 שנות לימוד שזה חלק לא מבוטל בשלב המעצב של החיים, כמעט בכל השלב המעצב של החיים, ואני מהרהר בקול האם זאת התבנית. אני אשאל שאלה שרבים לא אוהבים לעסוק בה והיא אולי הגיע הזמן לעשות מקצוע אחד מעורב משלושה-ארבעה מקצועות ולפנות זמן למקצועות שבאמת כולנו אחר כך משתמשים בהם וצריכים אותם. אני רואה שחלק מחייכים אבל צריך את אותו אמיץ שישאל ויעשה חשבון נוקב עם המציאות.

לכן חשבנו להזמין תלמידים בפריסה רחבה מכל הארץ. חברתי מירב בן ארי שהיא אחת מחברות הכנסת המתמידות בישיבות הוועדה ותורמת מזמנה לקחה על עצמה את המשימה ואם אני לא טועה היא קיבלה החלטה, ואני חושב שזאת החלטה נבונה וחכמה, להזמין נציגי מועצות תלמידים מכל הארץ. מדן ועד אילת?

מנהריה ועד אילת.

אני דרומי. כשהייתי מבקר בצפון, היו אומרים לי שבאתי מבאר שבע. הייתי אומר שאנחנו שכנים ולכן חשבו שאני לא יודע גיאוגרפיה. אמרתי שאם מקפלים את המפה לשני חלקים, אני נופל עליהם. אם כן, מדן ועד אילת, מנהריה ועד אילת.

אני מודה לכם. זה לא מובן מאליו. אתם בחופשה ובאתם לכאן על חשבונכם במטרה לתרום. אני אומר לכם שהרשמים שיהיו מהדיון כאן לא ילכו סתם. זה לא עוד מפגש נימוסי אלא אנחנו באמת רוצים ללמוד מכם. אם אני מבין, אתם לומדים בכיתות י"א-י"ב.

גם כיתות י'. במועצות יש גם כיתות ח'.

אם הם היו כאן, הייתי רוצה לשמוע גם את דעתם, אבל הם לא כאן. היום אומרים עלינו המבוגרים ששבעים של פעם זה חמישים של היום. ח' של היום זה כמעט י"א של אז, בתקופה שלי. היום אתה יכול לשמוע תלמיד כיתה ח' שיש לו תובנות לא מבוטלות.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחברתי מירב בן ארי ולחבר הכנסת פרופסור יוסי יונה. לאחר מכן נרצה לפתוח את הדיון ולשמוע טלגרפית אתכם, את חוות דעתכם, כיוון ומחשבה. אני אומר לכם, אל תסתכלו ימינה ושמאלה. יש מושג תלמודי במקרא האומר נביא הכובש נבואתו חייב מיתה. כאן אנחנו לא מחייבים אף אחד במיתה, אבל יש לכם נבואה, יש לכם הלך רוח, מחשבה. אפילו אם יש לכם הלך רוח שצריך לבחון אותו, תאמרו אותו כי זה השולחן. שאלו אותי מה זה שולחן ועדת החינוך ואמרתי שזה שולחן ניתוחים ואף אחד לא אוהב להיות על שולחן הניתוחים כאשר מדובר במשרדי ממשלה, אבל כאן זה אתם. זה עבורכם, עבור העתיד ואולי נצליח לתרום בישיבה הזאת, אם לא לכם, לתלמידים הבאים שיבואו אחריכם.

תודה אדוני היושב ראש. אני מאוד שמחה שיש יושב ראש שלוקח את הרעיונות ומוביל אותם קדימה. הכינוס הזה בעיני הוא חשוב מאוד. באופן סימבולי הוא מתקיים בשבוע האחרון של הכנסת, של המושב הראשון שלה, ובמקום לשמוע אתכם בהתחלה ואז לשמוע את כל המבוגרים, שמענו בתקופה האחרונה את המבוגרים האחראים ובשבוע האחרון אנחנו רוצים לשמוע אתכם. אנחנו רוצים לשמוע אתכם כי כאשר תתחיל שנת הלימודים, אנחנו לא נהיה כאן בוועדת החינוך. כמובן שבמשך כל השנה נמשיך ללוות את משרד החינוך.

רק לידיעה. היום בוועדת הכנסת יאשרו לנו עשרה דיוני פגרה.

מצוין. יש לכם יושב ראש חרוץ.

חשוב לי שתנצלו את הדיון הזה כדי להעלות דברים שמטרידים או דברים טובים או פחות טובים. מאוד חשוב לא לחזור האחד על דברי השני. אני יודעת שיש נטייה לחדד אבל תשאירו את המחדד בקלמר ותדברו על דברים שרלוונטיים לכם.

בעיני השיח הזה הוא משמעותי. אני תמיד מספר שלפני שהגעתי לכאן עבדתי עם בני נוער, ניהלתי מרכזים והייתי דואגת לפחות פעם בחודש לעשות משוב, גם משוב שהנערים כותבים ונותנים איזשהו משוב על הצוות, אבל גם לכנס אותם לשיחות ולשמוע מה מטריד אותם. הרבה פעמים הצלחנו לפתור דברים בשיח ובאמת בדיבור.

אני יכולה להבטיח לכם שיש כאן צוות טוב, גם של הוועדה וגם של חברי כנסת שחלקם יגיעו, חלקם ישמע, חלקם יקרא את הסיכום של הפרוטוקול. באמת באים לכאן מתוך רצון לשמוע אתכם ולא רק להשמיע. כמובן שבמהלך הדיון, אם יהיו דברים שאתם תרצו שנתייחס אליהם, נתייחס. כרגע הבמה הזאת היא שלכם. אני לא יודעת מתי פעם אחרונה היה כאן כינוס רק של תלמידים.

בפורים עשינו כינוס נהפוך.

לא בקטע קוריוזי.

לא.

אני בטוחה שיהיו לנו הרבה דברים לשמוע מכם.

פנינו ליושב ראש מועצת התלמידים לברך על שיתוף הפעולה אתו, גם בהתחלה וגם בסוף. הוא דאג להביא את החבר'ה. כן חשוב לי, ואני יודעת שגם ליושב ראש הוועדה, לשמוע מגזרים שונים, דעות שונות, חלקים שונים של הארץ כדי שבאמת נצליח לגעת בכמה שיותר דעות כי אני יודעת שלעתים יש דעות שונות בחלקים אחרים במדינה.

אני מאחלת לנו דיון פורה ומעניין.

חבר הכנסת יוסי יונה.

אדוני היושב ראש, מפגש מאוד מאוד חשוב ובטח יהיה גם דיון מאוד מעניין ואני שמח ליטול בו חלק. תודה לאליאב בטיטו על היוזמה ועל הפעילות הנחושה. פגשתי קודם את ים אברהמי ואת אלמוג בן משה. נוער כל כך מרשים שזה באמת עונג להיות אתכם.

ברשותכם, אני רוצה לומר משהו. אני פילוסוף של החינוך והנושא הזה הוא מאוד מאוד קרוב ללבי וגם התפיסה הזאת של הילדה או הנער או הנערה במרכז. קראתי את המסמך וכל כך שמחתי לקרוא אותו ואני אומר לכם למה ואעשה זאת דרך איזושהי אנקדוטה.

לימדתי שנים ארוכות באוניברסיטה ועת לימדתי פילוסופי השל החינוך, השאלה שקוממה אותי ביותר מצד תלמיד או תלמידה כזאת או אחרת הייתה מה יצא לי מזה. בשאלה הזאת ראיתי סוג של השחתה של העשייה החינוכית שלנו. התשובה הלקונית שאני הייתי מספק לסטודנטים, תשובה שקוממה אותם: לא יצא לכם מזה כלום. אבל בכך לא התכוונתי באמת כלום. אמרתי להם שאני יכול להבטיח להם דבר אחד: אתם תהיו אתי שנה ואני מבטיח לכם טיול וריטואלי במחוזות של ידע, של תרבות ושל פילוסופיה ואם בסופה של השנה תגידו נהנינו מהקורס, אני אגיד שעשיתי את עבודתי נאמנה.

אני חוזר למסמך הזה ואני קורא ורואה את הדגש שאתם שמים ואתם שמים בשוליים את העניין המטופש הזה של ההישגים, הישגים, הישגים והנה מה שעולה כאן מצדכם, מצד הנוער ובאמת זה כל כך חשוב שקברניטי מערכת החינוך יבואו וישמעו מה שאתם אומרים, את סדרי העדיפויות שלכם שהם סדרי עדיפויות כל כך יפים, כל כך נאצלים וכל כך נשגבים, הדיבור הזה על הפן ההתפתחותי של האדם, הדיבור על הפן התרבותי, על למידה של תרבות, הרחבת אופקים, הדיבור שלכם על חינוך כחינוך במובן של ההיבטים הערכיים. יצאתי כל כך מעודד. אני חייב להגיד לכם שאני יותר מעודד מכם מאשר מקברניטיה של מערכת החינוך לאורך השנים שכל הזמן מדברים על המולך החדש הזה של ההישגיות ואיך אנחנו נכין את התלמידים לשוק העבודה. לא שאני חושב ששוק העבודה זה דבר לא בסדר, אבל עד כדי הזנחת הכיף של לבוא לבית הספר וללמוד, להסתקרן, להרחיב את האופקים, לדעת ולהתפתח כאדם.

אני רואה את זה במסמך שכתבתם כמעט בכל פסקה ובכל שורה, שזה מה שמנחה אתכם וזה גורם לי הנאה צרופה לקרוא את המסמך ואמונה כל כך עמוקה בכם, במה שאתם רוצים לעשות וכיצד אתם רוצים להשפיע. האמירה הזאת שלכם שבאמת עולה בין השורות היא כל כך חשובה לנו כי היא נותנת לנו גם קריאת כיוון מצדכם, שאנחנו לא הפילוסופים התלושים שמדברים על פילוסופיה ותרבות והנה התלמידים, ענייניהם הם בהישגיות והשתלבות בשוק העבודה.

כל הכבוד לאליאב ולכל מי שהיה שותף לגיבוש הרעיונות בכתיבת המסמך הזה. אין יותר טוב מהמסמך הזה לפתוח דיון בדברים שמציקים לכם, בסדרי העדיפויות שלכם. ברוכים אתם כאן ואנחנו קשובים.

תודה. שמעתם דברי פתיחה של שלושתנו. עכשיו המטלה מועברת אליכם. קיבלתי רשימת דוברים. נתחיל עם הרשומים ברשימה ולאחר מכן יוכלו גם אחרים להתייחס.

לכל אחד מחמשת הדוברים הראשונים אני נותן חמש דקות ולאחר מכן נעבור לסבב של שתי דקות עד מקסימום שלוש דקות.

נתחיל עם אליאב בטיטו, ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית.

תודה ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת. תודה על עצם כינוס הוועדה. זה באמת מאוד מרגש אותנו ומאוד משמח אותנו לראות שיש גם התייחסות והקשבה מצד חברי הכנסת, מצד הגוף המחוקק.

מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הרשמי והמייצג של כל בני הנוער במדינה. את בני הנוער אפשר לראות אותם מסביב לשולחן. יושבים כאן בני נוער מכל המגזרים, מכל רחבי הארץ, מכל הדתות והם באים ושותפים לעשייה הזאת ובאים כדי לייצג את בני הנוער שבחרו בהם. בני הנוער שנמצאים כאן, במקרה הזה אלה חברי המועצה הארצית שעברו את כל הגלגלים בדרך ונבחרו מבתי הספר לייצג בעיר, מהישוב בו הם גרים למחוז, מהמחוז למועצה הארצית. על ידי כך אנחנו מקבלים את המנדט.

אם כן, תודה.

בחוברת שחילקנו לכם תוכלו לראות מספר נושאים מרכזיים שהם על סדר היום, אותם העלינו בעזרת יושבי ראש המועצות המחוזיות. כל יושב ראש מועצה מחוזית פנה לבני הנוער במחוז שלו בעזרת הנציגים של המליאה ושאל אותם מה הנושאים שמעניינים אותו. שאלנו את בני הנוער וליקטנו את החומר בחוברת אחת אחרי שעשינו ישיבה של סיעור מוחות. את החוברת כתבנו ביחד במחשבה מה הנושאים שמאוד חשובים לנו שכגוף מחוקק תוכלו לסייע לנו בהם.

המועצה הארצית שותפה בכל הוועדות בכנסת, למעט חוץ וביטחון. אנחנו כמובן עובדים עם משטרת ישראל, עם משרד החינוך, עם השלטון המקומי ושאר הגופים הרשמיים.

נמצאים כאן חברי מזכירות מורחבת, חברי המזכירות הארצית, שתכף ידברו ויציגו נושאים שונים ואני רוצה לתת להם את המקום.

אני סגן יושב ראש המועצה הארצית.

מהיכן אתה?

אני גר במודיעין. מחוז ירושלים. עולה לכיתה י"ב.

הנושא עליו אני אדבר הוא הערכה חלופית של בתי הספר על פי ערכים. בית הספר תופס חלק נרחב מאוד בתהליך ההתבגרות שלנו כבני נוער. למעשה בבית הספר מתחיל הרצון שלנו להפוך לאזרחים הכי מוצלחים שאנחנו יכולים להיות אך כיום לצערי בית הספר הוא מכונות חרישה וציונים. אנחנו נמדדים על פי פתירת מבחנים ושאלות, אנחנו לומדים לשם הציון הגבוה. אני קורא לזה שיטת שנן ושכח. אנחנו משננים כמויות אדירות של חומר ואחר כך אנחנו לא זוכרים אפילו פסיק.

בתי הספר מוגדרים על פי אחוזי ההצלחה בבגרויות ועל פי ממוצעי הציונים. אין קשר בין הציון לבין המציאות בה אנחנו חיים. אנחנו לא רוצים להיות מוגדרים רק על פי ההישגים הלימודיים שלנו. אנחנו האזרחים של ההווה והעתיד, בני הנוער, שואפים לחינוך ערכי. אנחנו מעודדים התנדבות ונתינה. אנחנו מעודדים חברות בתנועות נוער, בארגונים שונים ובקבוצות מנהיגויות שונות. אנחנו רוצים להימדד על פי תרומה לחברה, על פי הידע והמחשבות שלנו, על פי השיתוף והמסקנות. אנחנו רוצים לשים את הדגש על מי אנחנו ועל מה חשוב באמת.

השאיפה שלנו היא להתחנך לפיתוח מחשבה עצמאית. אנחנו רוצים ללמוד לשם הלמידה. ידע לשם הידע ולא למידה לשם הציון.

אצל המבוגרים אומרים פרט ונמק. כשאתה אומר לי שאתה רוצה, תגיד לי איך. תציע לי. אתה יועץ בכיר לשר החינוך החדש, תציע לו. כשאתה אומר לשם הלמידה, מה זה אומר?

ללמוד לא רק למבחן אלא ללמוד בצורה כללית נושאים שאנחנו לא לומדים אותם לשם הבגרות. נושאים כמו ערכים שחשובים לנו אחרי בית הספר.

יציאה לחיים.

כן.

ההסתגלות בחברה.

להסתגל בחברה אחרי בית הספר, אחרי שאנחנו יוצאים מהמסגרת.

אנחנו בעצם קוראים למערכת החינוך להוביל תהליך הערכה של בתי הספר עם מספר בני הנוער המתנדבים בו ומתגייסים ממנו לשירות משמעותי בחברה הישראלית, תוך כדי התחשבות בערכי יסוד בסיסיים ובעקרונות שחשובים לנו באמת.

אתה אומר דגש לערכים.

דגש לערכים.

בכל זאת צריך ללמוד וצריך לצאת עם ידע מסוים.

איתי שובל.

אני נציג במועצה הארצית מהרצליה, יושב ראש מועצת התלמידים והנוער של מחוז תל אביב. אני עולה לכיתה י"א.

אני רוצה לדבר על איזשהו פרויקט שהתחלנו במועצה המחוזית שנקרא יום תנועות הנוער. בתחילת הקדנציה הקודמת קיבלנו פניות מתלמידים ברחבי המחוז שהם לא מספיקים להגיע בזמן ישר מיום הלימודים הארוך לפעולות של תנועות הנוער. עשינו בדיקה מקיפה, בדקנו בכל בתי הספר את מערכת השעות בכל רחבי המחוז והתגלה שרוב בתי הספר לא מסונכרנים, המערכת הבלתי פורמלית לא מסונכרנת עם מערכת החינוך הפורמלי. דיברנו עם הנהלת המחוז, עם מנהלי אגפי חינוך ברשויות, וסיכמנו שמעכשיו אנחנו נקצר את יום הלימודים ביום שלישי והלימודים יסתיימו שעה אחת מוקדמת כדי שהתלמידים יוכלו להגיע בזמן לפעולה, כך הם לא יפסידו חלק מהפעולה ולא יפסידו לימודים, ולמחרת היום העיקרי של תנועות הנוער באותה רשות, לא יתקיימו מבחנים. לרוב זה יוצא יום רביעי כאשר יום שלישי הוא יום הפעולה. זה דבר שמועיל מאוד לתלמידים ומתחילת שנת הלימודים הקרובה, תשע"ו, זה ייכנס לבתי הספר במחוז.

אנחנו מאוד רוצים שזה ייכנס לכל בתי הספר בארץ ואנחנו קוראים לבתי הספר לעשות זאת. תודה רבה.

בוא נוסיף שאם אנחנו קוראים מוועדת החינוך לעשות יום כזה של תנועות הנוער, זה צריך לכלול גם את ארגוני הנוער.

כן. הרעיון הוא לגבי כל הגופים הבלתי פורמליים.

יש על זה חוזר מנכ"ל.

אבל הוא בגדר המלצה ללא יישום.

אנחנו ממשיכים לפי הרשימה שקיבלתי. אלמוג בן משה.

אני יושבת ראש הוועדה האתית משפטית במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני מנתניה, עולה לכיתה י"א.

באיזה תיכון את לומדת בנתניה?

טשרניחובסקי.

בהמשך למה שאיתי אמר, בשנה האחרונה הייתי במזכירות מחוז תל אביב כהמשך פרויקט יום תנועות הנוער שהיה בעצם פרויקט של שינוי מערכות הלימודים. הגיעו אלינו כל מיני פניות מבני נוער שמחייבים אותם להגיע בשעות אפס. על פי חוזר מנכ"ל בעצם אסור לחייב תלמידים להגיע לפני השעה 8:00 בבוקר אלא באישור של מנהלת המחוז. הגיעו אלינו תלונות מתלמידים רבים ומבתי ספר רבים.

השעה הכי מעצבנת.

כן. אגב, על פי חוזר מנכ"ל בעצם יש גם סיבות לכך שאסור לקיים שעת אפס. זה פוגע בתפקוד הקוגניטיבי, זה פוגע בהבנה, בריכוז במשך כל היום. על פי חוזר מנכ"ל זה דבר שעלול להביא למצב של תאונות דרכים, דברים שהם באמת לא רצויים.

זה מעצבן.

כן. זה גם מעצבן. על פי חוזר מנכ"ל זה אסור. הגיעו אלינו תלונות מבתי ספר רבים. ערכנו מיפוי במחוז תל אביב של כל בתי הספר בהם יש שעות אפס וגילינו מצב שהוא לא טוב.

למה מתעקשים לעשות שעות אפס?

להספיק חומר, נוחות של המורים, כל מיני סיבות שונות ומשונות. בעצם על פי חוזר מנכ"ל אסור לקיים את השעות האלה.

אם ביטלו שיעור כי המילה חולה, עושים שעת אפס כדי להשלים כשהיא חוזרת.

נכון. כל פעם יש סיבה אחרת אבל בעצם זה דבר שהוא אסור.

את רוצה לומר לי שמנהלי בתי ספר ומורים עוברים על חוזר מנכ"ל?

כן. לא מעט.

זה קורה באופן יום יומי.

אנחנו קוראים למערכת החינוך לשים דגש על העניין הזה. זה דבר שהוא באמת פוגע בתלמידים בצורה יום יומית.

דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה המיצוב של מעמד מועצת התלמידים בבתי הספר. מועצות התלמידים בבתי הספר הן הגוף המייצג של כל התלמידים בבית הספר אל מול ההנהלה. במידה שיש בעיה בבית הספר, כמו שעת אפס, מועצת התלמידים יודעת על זה בעזרת הנציגים שיש לה מכל הכיתות והיא מטפלת בזה. זה אמור לגבי כל פרויקט וכל דבר שצריך להיות לרווחת התלמידים בבית הספר מועצת התלמידים שהיא בעצם הגף ההנהגתי של התלמידים בבית הספר אמורה לעזור ולטפל. זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, גם לרווחת התלמידים בבית הספר וגם באופן כללי לפיתוח המנהיגות ולערכי דמוקרטיה.

יש מנהלי בתי ספר שלא – תסלחו לי על הביטוי הלא פרלמנטרי – סופרים את מועצת התלמידים?

ברור.

כן. קיימים דברים כאלה.

חוץ מהמלווה שלכם ממשרד החינוך שהיא הכתובת, אני מזמין אליכם לשלוח אלי תלונות כאלה במרוצת שנת הלימודים תשע"ו.

זה גם על פי חוק זכויות התלמיד.

יש לי דעה משלי לגבי הצבעים שעוצבו במגילת זכויות התלמיד שתלויה על לוח המודעות.

אבל מה שחשוב זה התוכן.

אם התוכן לא מושך, לפחות שהצבעים ימשכו את העין לקרוא את התוכן.

נכון. על פי חוק זכויות התלמיד אסור למנוע הקמה של מועצת תלמידים וצריך לעודד את הקמתה. יש גם חוזר מנכ"ל שעוסק בנושא הזה עם נהלים. אלה דברים שאנחנו רוצים לשים עליהם דגש כי זה גם חשוב לתלמידים, לכלל התלמידים בבית הספר, וזה גם חשוב לפיתוח ערכים שכולנו רוצים שיהיו בביתה ספר, אם זאת דמוקרטיה, מנהיגות, אחריות, מעורבות וכולי. כולנו רוצים שהדברים האלה יהיו בתלמידים שיוצאים בסוף 12 שנות הלימודים מבתי הספר.

תודה. תהל שטאובר. גילוי נאות, היא כבר הופיעה בוועדה.

אני יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער של מחוז ירושלים, לומדת בירושלים בבית ספר פלך, עולה לכיתה י"א.

אני רוצה להצטרף לדברי הפתיחה שלך, חבר הכנסת מרגי, עת דיברת על תכניות הלימוד ועל העובדה שלא שקלו אותן כבר שנים רבות ורוצה לתת עוד פן אחר.

תכניות הלימוד בכל המקצועות מקנות את הידע אתו אנחנו יוצאים אחרי בית הספר לחיים, הידע שאנחנו רוכשים תוך כדי הלימודים שלנו ומשפיעים על הערכים אתם יוצא כל תלמיד ועם אילו מסורות הוא יוצא לעולם הגדול אחרי בית הספר.

אחת הסוגיות העמוקות שמדינת ישראל היא ההגדרה של מיהו ישראלי. אנחנו מדינה של ממש קיבוץ גלויות.

הישראלי החדש.

מיהו הישראלי החדש. בדיוק. אנחנו מדינה של קיבוץ גלויות, מגיעים אלינו אזרחים מכל המדינות, מכל העדות ומכל הסוגים. אם בהתחלה ניסינו לטפל בזה כסוג של כור היתוך, עכשיו אנחנו מאוד בכיוון של רב תרבותיות, להבין שהישראלי החדש מגיע מכל מיני מדינות, מכל מיני מנהגים ומכל מיני עדות. בכל זאת, למרות העיצוב הזה של הישראלי החדש, מתקיימת איזושהי תופעה שנקראת שוני בתכניות הלימוד בין הזרמים השונים של מערכת החינוך, אם זה החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי. לדוגמה, מקצוע ספרות או היסטוריה, אלה מקצועות שנלמדים באופן שונה כמעט לחלוטין בכל זרם וזרם. הדבר הזה יוצר פערים של ידע עצומים בין כל מגזר ומגזר.

את מעדיפה את כור ההיתוך?

אני לא מעדיפה כור היתוך. הנה מגיעה ההצעה שלי. מכיוון שאנחנו מדינה שמנסה להכיל בתוכה המון תרבויות, אני חושבת שמה שצריך לעשות זה להקים תכניות לימוד שמציגות את כל הדעות. בספרות אין בעיה ללמוד גם את המשורר הספרדי וגם את המשורר האשכנזי.

עכשיו הגזמת. נסחפת. מה קרה לך? את יודעת, יש עצמאות פדגוגית של המשרד. אמרתי את זה בציניות.

היסטוריה, בסופו של דבר אנחנו עם אחד ויש לנו היסטוריה אחת. נכון שאפשר להסתכל עליה בכיוונים שונים אבל למה לא ללמד את כל הכיוונים השונים האלה? למה להנציח בכוונה הפרדה ולצאת אחרי בית הספר בחוסר שוויון משווע במקום ללמד את כל הסוגים ואת כל הגוונים?

מה זאת אומרת? תסבירי. אני לא מצליחה להבין מה זה ללמד את כל הסוגים ואת כל הגוונים.

אני אגיד לך מה אני הבנתי. אם כבר לומדים ספרות, לא צריך לגמור את כל השנה בספר אחד של סופר מסוים או שניים. הרי ספרות היא ספרות ואפשר לקחת קצת, קצת, קצת, קצת ולתת זוויות שונות.

אני אומרת לך כמי שעד לפני חצי שנה עוד ישבתי והכנתי שיעורים, גם בהתייחסות למה שהוא אמר על שגר ושכח.

אכן חצי רעם של ביאליק עד היום תקוע לי.

דע לך שגם בספרות וגם בשירה העברית יש משוררים שאני בכלל לא למדתי אותם. קודם כל, זה מאוד חשוב לי שהישיבה הזאת לא תהיה בסיסמאות. אם את חושבת שצריך להרחיב, תגידי לי שבספרות לא מספיק אנחנו לומדים – קראת לזה אשכנזי וספרדי אבל זה לא משנה כי בעיני גם פיוטים של ימי הביניים לצד שירה עברית חדשה, לצד אלתרמן – ובואי נדבר על דברים פרגמטיים.

גם בעניין של שגר ושכח. מה שלמדתי בתיכון בהיסטוריה – לצורך העניין מלחמת העולם השנייה – עד היום אני זוכרת כי זה מה שלמדתי לבגרות בהיסטוריה. אני לא חושבת ששכחתי. אני חושבת שלמדתי.

אין ספק שיש מקצועות שיכול להיות שיש שם אינפורמציה מיותרת. זה קרה לי גם בבית הספר למשפטים לתואר ראשון וזה קרה לי גם כשלמדתי תואר שני מינהל עסקים. אם אנחנו רוצים להוציא מהדיון הזה משהו פרגמטי, תגידו לי שיש מקצוע מסוים בו יש הרבה חד צדדיות לצורך העניין או הבנה של תחום. לפי מה שאני קראתי, ואני אומרת לך כי לימדתי ספרות, לימדתי תנ"ך שמתקדם בצורה אחרת לחלוטין לעומת איך שאנחנו למדנו, לימדתי היסטוריה, מסע אל העבר ואני מכירה את כל הספרים בעל פה והדבר היחיד בעיני שלא השתנה כל החיים, כל השנים ועדיין מדכא, זה לשון.

אני למדתי שרטוט באמצעות לשון. לנתח משפט אחד בנשוא.

תתמקדו ותנו לנו דברים פרגמטיים.

אני חושב שהיא כיוונה.

כי באמת השתנתה המערכת.

אני אסביר. הנקודה הייתה ההבדל המהותי בין הזרמים. זאת אומרת, הזרם הממלכתי והזרם הממלכתי-דתי לא לומדים את אותה היסטוריה.

אני חושבת שאת טועה. אני פשוט מכירה.

לטעמי תהל אומרת דברים ברורים מאוד. היא מציגה בעיה שצריך לבחון אותה. היא אומרת לכו לזרמים שונים בחינוך ותראו שהקוריקולום שונה בתחומים שונים כמו ספרות, היסטוריה ושירה. היא באה בהצעה קונסטרוקטיבית. היא גם חרדה מכך שהחברה הופכת ליותר מדי הטרוגנית ואין את המכנה המשותף והיא אומרת שבמקום כל זרם וזרם ילמד תכנים משלו, הבה וניצור איזושהי תכנית לימודים חדשה בה כל הקבוצות שמכוננות את החברה הישראלית, מנחתם התרבותית תבוא לביטוי בתוך התכנית המשותפת.

וברור שזאת רק הליבה. זאת אומרת, לא שכל המקצוע יהיה משותף אלא שיהיה מינימום לכולם.

זה דווקא רעיון יפה.

זה כיוון.

ההבדל הוא הרבה יותר קיצוני בין מגזרים.

זה דיון. זה היתרון של דיון. אם הבנו טוב וחידדנו בזכות חברי הכנסת, את הולכת לכיוון שקודם כל אנחנו יושבים כאן כחברה אחת על כל רב תרבותה וגווניה. את אומרת שלפחות הליבה תהיה זהה כך שכל אחד יכיר גם את הצד השני.

לטעמי היא אומרת משהו יותר חשוב, שהליבה עצמה תיתן ביטוי לשונות של החברה הישראלית.

אני התייחסתי לזה. לא להבדל אלא בתוך הספרות או בתוך ההיסטוריה.

תהל, יש לך עוד מה להוסיף?

לא. תודה.

תודה. אחרון הדוברים בסבב הזה יהל קירשנר.

אני מאריאל, יושב ראש מועצת התלמידים והנוער של מחוז מרכז. אני עולה לכיתה י"א.

אני אדבר על הנושא בוועידה השנתית שנבחר על ידי נציגי בני הנוער במדינה. זה גם קצת מתחבר לדבריה של תהל. הנושא שנבחר הוא חיבור בין שונים.

דיברנו על זה גם בנוער הלהט"ב.

נכון. הנושא נבחר על ידי מאות בני נוער שבאו וייצגו מאות ואלפי בני נוער. זה נושא שעלה ונראה כמה שנושא בוער, החיבור הזה בין כל ההבדלים.

אנחנו מבקשים לקדם מפגשים שנתיים של שיח בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולא מפגש אחד אלא כמה מפגשים כדי שזה יהיה משהו עקבי שיוכל להיפתח לאחר מכן שיח לא חד פעמי.

אני מברך על זה. אני רוצה לומר לכם שאם יש קבוצות שבאמת פעם רצו להתבדל והסתכלו מהצד על חלקים אחרים בחברה הישראלית, הרי שלאחרונה גם לשולחן הוועדה הגיעו. גם התאחדות הסטודנטים הגיעה ביוזמה. זה עד כדי כך שניתנות מלגות לקבוצות אחרות בחברה הישראלית כדי לעודד את ההידברות וכדי להכיר. אני חושב שאי אפשר לחיות יחד כשאתה לא מכיר את השכן שלך ועוד יותר כשאתה בתוך בית הספר שלך ואפילו בתוך הכיתה, אנחנו לא מכירים אחד את השני. אני חושב שהפלת מחיצות זה הדבר החשוב ביותר. תבורכו על זה וטוב שאתם מובילים קו כזה בתכנית העבודה השנתית שלכם, אם אפשר לקרוא לזה תכנית עבודה. אני חושב שזאת תכנית עבודה על כל המשתמע מכך.

חבריי, רבותיי סביב השולחן, שמעתם פחות או יותר את הדברים.

דיברנו בנושא גם בדיון שקיימנו על נוער הלהט"ב. אני שואלת איך בדיוק זה הולך להיות. האם אתם צריכים שוועדת החינוך תפנה לבתי הספר? הרי זה נושא של מועצת התלמידים. לפני כמה דקות מישהי אמרה כאן שלעתים למועצת התלמידים אין מספיק שיניים. איך בעצם אתם הולכים לקדם את נושא ההידברות בתוך בתי הספר?

אנחנו באמת פונים לוועדת החינוך לצאת בקריאה משותפת אתנו, אם זה לשר החינוך ואם זה לבתי הספר ברחבי הארץ, לקיים מפגשים בין מגזרים, בין רבדים שונים באוכלוסייה, בין קבוצות אוכלוסייה שונות. לא הגיוני שתלמיד מהכיתה שלי, חבר מהכיתה שלי, לא יפגוש בחייו נער מהמגזר הערבי או לצורך העניין נער מהמגזר החרדי. זה דבר שלא יכול להתקיים.

מה מונע מכם ליזום מפגשים כאלה?

אנחנו כמועצת התלמידים עושים את המפגשים האלה. אני באתי ממחוז צפון, בשנה שעברה הייתי יושב ראש מחוז צפון, וקיימנו את זה. באמת נקיים את זה בכל רחבי הארץ. הרעיון הוא שאנחנו לא רוצים שזה ייגמר במסגרת 32 אלף נציגי המועצות. אנחנו רוצים שזה יגיע לכלל בני הנוער ואת זה אפשר לעשות בעזרת בתי הספר. אם לצורך העניין שר החינוך עכשיו יחליט ויודיע שהשנה מבחינתו הוא מקדם הידברות בין מגזרים וכל בית ספר ברחבי הארץ יפגוש - לא למפגש אחד אלא לפחות לשניים-שלושה מפגשים במהלך השנה – קבוצות אוכלוסייה שונות, זה צעד שמאוד יכול להוביל לקראת הקידום של הדבר הזה.

אני רוצה לחדד. אמרתי, לא נזרוק כאן סיסמאות. האם יש לכם תכנית סדורה? האם יש לכם פגישה עם השר? האם כשאתה בא לבית ספר ואומר לו שאתה רוצה השנה כמועצת התלמידים לקדם נושא, האם יש לך תכנית ואתה יכול לומר לבית הספר שזאת התכנית ולבקש את שיתוף הפעולה? או אולי אתה מצפה שבית הספר ימציא תכנית.

לא. יש לנו תכנית ואנחנו גם מיישמים אותה מספר שנים. הרעיון הוא להרחיב את התכנית ולא להשאיר אותה במסגרת מועצות התלמידים אלא להגיע לכלל בני הנוער. לצורך העניין יש את בית יגאל אלון, כאשר מחוז צפון עושה את זה מספר שנים, מפגשים בין מגזרים. זאת תכנית אחת.

הרעיון הוא שכל בית ספר יפגיש בין מגזרים. את התכניות יש לנו. אנחנו כבר עושים אותן וזה לא משהו שצריך לחדש. בסך הכול צריך להרחיב אותן ולהוציא אותן אל הפועל בכל בתי הספר.

לגבי פגישה עם השר. אנחנו נפגשים אתו בעוד שבוע וחצי, ב-5 באוגוסט, ונעלה בפניו גם את הנושאים שהעלינו כאן.

הרעיון הוא שוועדת החינוך תצא בקריאה משותפת אתנו כמועצת התלמידים והנוער הארצית כגוף שמייצג את כל בני הנוער.

אני ממשרד החינוך, מינהל חברה ונוער. אני מפקחת ארצית על כל הנושא של מנהיגות נבחרת וייצוגית.

האמת שלשמחתנו לפני שנה שר החינוך היוצא הקים תקנת מפגשים עם סכום סמלי. הבעיה היא שבאמת הסכם הוא מאוד סמלי. יש תכניות ואנחנו כן מעודדים את זה אבל שוב, אני אחזק את מה שאמר למשל עומר, אם מודדים בסוף השנה והפרסומים הם רק על הציונים, איזה בית ספר מצליח בציונים יותר או פחות, למה שהוא יבזבז חמישה ימי לימודים ויעשה מפגשים ויוציא כסף על אוטובוסים כאשר בסופו של דבר הכי טוב היה להישאר בבית הספר וללמוד יותר מתמטיקה ואנגלית או ספרות ולא להיפגש עם העיר הסמוכה או עם הנער מבית ספר אחר? אנחנו בהחלט מאמינים, ודיברנו על זה במשרד והמשרד תומך בזה, שמפגש זה לא לסמן וי וגמרנו אלא לעשות לפחות שלוש-חמש פגישות כדי שאפשר יהיה לעבד את הדברים ולהתקדם אתם.

אמר עומר בר שהוא רוצה לשים דגש ונתן כובד משקל לנושא הערכי, לערכים בבית הספר. לא תמיד חייבים לבוא ולומר על חשבון מה. כאשר אני אמרתי בפתיח שאני לא רוצה לעשות סקר איזה מקצועות לבטל כי אני כבר יודע מה תהיה התשובה, אבל אמרתי בכוונה שאולי הגיע הזמן שיהיה מקצוע גג שיאגד בתוכו כמה מקצועות שמצד אחד אנחנו לא רוצים לוותר עליהם ומצד שני לא צריכים את כולם. צריך את המנהיג, את המוביל, את מי שיהיה לו האומץ לקחת את זה ולתת לזה את ההגדרה של החינוך הערכי. יש לי דוגמאות אבל אני בכוונה לא מציין אותן כי ברגע שאני אומר באיזה מקצועות מדובר, יתפתח כאן דיון בו אני לא רוצה. אם זה כל כך חשוב וזה מה שמוציא אותך לחברה עם כלים, עם איכויות ועם חוסן וזה תורם לחברה לא פחות מדברים אחרים, יכול להיות שהגיע הזמן לחשוב על זה. אם הגענו למסקנה שהמפגשים האלה הם חשובים ואני צריך אותם והחינוך הערכי הוא לא פחות כלי עבודה בארגז הכלים שהמדינה מספקת לתלמיד לצאת לחיים וזה לא פחות חשוב ממקצועות כלשהם שהוא לומד, יכול להיות שהגיע הזמן לעשות חושבים. אני מקווה שאני מסביר את עצמי נכון.

אני יכול לתת דוגמאות רבות שאנחנו עושים במערכת החינוך ולא שואלים על חשבון מה, בגלל שמנהל בית הספר רוצה, בגלל שהאג'נדה היא כזאת ובגלל שמישהו רוצה. זה לא שחור-לבן.

ברור שזה לא שחור-לבן אבל אנחנו בהחלט היינו מאוד רוצים שירחיבו את המעשה וזה באמת מדבר גם על דתיים וחילוניים וגם על יהודים ולא יהודים.

כל השונה. האחר הוא אני.

נכון.

אבל שזזה לא יישאר בגדר סיסמה.

זאת לא סיסמה, אבל בהחלט צריך להרחיב את היריעה. שלא לדבר למשל על לימודי ערבית בגיל יותר צעיר אולי של היהודים ולימודי עברית בגיל יותר צעיר של אלה שלא דוברי עברית כדי שבסופו של דבר יוכלו לדבר.

תודה. מי מבין התלמידים רוצה להתייחס?

אני ממחוז חיפה, סגנית היושב ראש. אני מהעיר נשר, לומדת בתיכון מקיף נשר.

כמו שכבר נאמר, המועצה הארצית מאוד רוצה לחזק את החינוך הערכי לצד החינוך להישגים, לעידוד למידה משמעותי, מה שמאפשר לבוגר מערכת החינוך להיות אזרח מעורב ומשפיע בסדר היום במדינה.

התלמידים מרגישים שערכים כמו אהבת המולדת והמורשת ופעילות התנדבותית נדחקים הצידה לצד המרדף אחרי הציונים. המרדף הזה גורם ללחץ, גם להגברת הפערים החברתיים וזה בעצם דוחק את החינוך הבלתי פורמלי לשוליים והחברה הישראלית מאבדת את הערכים הבסיסיים של התושבים שלה דבר המהווה הפסד גדול.

אנחנו מאמינים כי תוספת תמיכה בתנועות הנוער תגדיל את מספר המשתתפים מקרב בני הנוער מעוטי יכולת ותביע תמיכה בחינוך הבלתי פורמלי ובפעילות התנדבותית חברתית.

אנחנו מאמינים שתמיכה ברצף חינוכי מבוקר עד ערב תוביל לצמיחת בוגרי מערכת חינוך שרוצים לתרום לחברה הישראלית.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות. בימים האחרונים אנחנו שומעים שרוצים לקצץ בתקציב החינוך דבר שעומד לפגוע משמעותית בתנועות הנוער ובארגוני הנוער הבלתי פורמליים. הקיצוץ פוגע בכל התשתיות עליהן מבוססת המדינה. זאת פגיעה ישירה בעתיד שלנו, של בני הנוער והאזרחים העתידיים. אנחנו דורשים וקוראים למשרדי הממשלה לשקול שנית את חלוקת תקציב המדינה במטרה להרחיב את תקציב החינוך. עדיין לא סיימנו את המאבקים על מורי ומורות הקבלן ונושא הצפיפות בכיתות וכבר יש לנו גזרות נוספות לגבי תקציב החינוך.

תשאירי לנו משהו לעשות במשך השנה.

מועצת התלמידים והנוער הארצית עוקבת בדאגה אחרי הנושא הזה ונמשיך לפעול למניעת קיצוצים במערכת החינוך ונחתור להגדלתם.

אני חייבת לשאול לגבי הפעילות ההתנדבותית עליה דיברת, המחויבות האישית בבית הספר שלכם.

כבר אין יותר מחויבות אישית. זה נקרא התפתחות אישית.

לא משנה. זאת אותה גברת. באיזה כיתה עושים מחויבות אישית?

מכיתה י' עד י"ב. שלוש שנים.

זאת חובה?

כן.

כמות השעות לכל כיתה משתנה.

זה מה שמכונה בגרות חברתית או לא קשור?

אפשר זה ואפשר זה.

לא כל אחד יכול לעשות ולכן יש פתרון אחר.

אני בדיוק סיימתי ללמוד תיכון. אני ממודיעין. אני לומדת בבית ספר דמוקרטי. אני אדבר מעט על הפן האישי שלי בנוגע לכל הנושא של לימודים חברתיים פוליטיים, נושא שכמעט לא נוגעים בו במערכת החינוך הממלכתי. לי אישית כתלמידה במערכת החינוך הדמוקרטית, שזה משהו קצת שונה, יצא לי ללמוד במהלך שלוש השנים שעתיים בשבוע מרחב פוליטי.

את למדת בתיכון דמוקרטי?

כן. מרחב פוליטי, בעצם שעתיים בשבוע שאנחנו יושבים עם אחד מהמורים שלנו, כל פעם מורה אחר, שמרצה על דעה פוליטית שונה ועל כל מה שכולל אותה בנוסף ללמידה של כלים פוליטיים נוספים. לדוגמה, השנה הייתה שנת בחירות, אז היה מדגם בקרב שמונים חבר'ה שלומדים אצלנו מכיתה י' עד י"ב כדי לראות מה הדעה שרווחת אצלנו בבית הספר לפחות מבחינה פוליטית.

אני חושבת שאין לזה חשיבות מספקת בכל בתי הספר התיכונים הממלכתיים וזה דבר שאי אפשר לצאת אתו החוצה בלי לדעת כלום. אני מכירה בני נוער רבים מכל רחבי הארץ שאין להם מושג.

הם יודעים מה הם בוחרים אבל לא יודעים מה זה.

בדיוק. הם לא יודעים מה זה גוש ימין, הם לא יודעים מה זה גוש שמאל, אין להם מושג מה זה קפיטליזם, מה זה סוציאליזם, הם לא יודעים על מה מדובר. הם נמצאים במצב שהם יצאו להצביע ולא ידעו מה זה.

את יודעת שזה לא אמור רק לגבי התלמידים.

אמרו לי אבל אנחנו כאן ויש לנו אופציה להשפיע.

את יודעת כמה חברי כנסת מתנגדים ליוזמת ג'נבה והם אפילו לא מכירים אותה?

יש לנו אופציה להשפיע דרך מערכת החינוך. אפילו שעה שבועית, שלא תהיה פעם בשבוע אלא אפילו פחות, שעה חודשית, שתעסוק בנושאים פוליטיים ותיפתח לדיון בקרב בני נוער בגילאים הראויים והמתאימים שנמצאים לפני גיוס לצבא, שנמצאים לפני מערכת בחירות שקורית פעם בארבע שנים ובשנים האחרונות פעם בשנתיים. אני באמת חושבת שיש לזה חשיבות מאין כמוה.

הלמידה קורית הרבה דרך אקטואליה. אנחנו אישית היינו פותחים עיתונים, את כל העיתונים.

את מפתיעה אותי. כשאני מסתובב היום, הדבר שאני רוצה להסתיר זה את העובדה שאני פוליטיקאי. אתם רוצים להשקיע בכיוון הזה. זה חשוב. רבותיי, פוליטיקה היא לא מילה גסה.

אם ילמדו את זה, יבינו.

כמובן ממש חשוב לי להמשיך את הקשר המאוד מאוד טוב שנוצר לנו בחודשיים האחרונים. אנחנו מבקרים כאן בכנסת באופן כמעט קבוע, שלוש פעמים בשבוע, ואני יכולה להגיד שאוסף המדבקות אישור האלה מאוד גדל אצלי.

מתי את לומדת?

אני סיימתי את הלימודים שלי. אני לפני גיוס.

תודה. אתם מרגישים שמלמדים אתכם איך ללמוד?

לא.

תודה. נקודה לדיון.

אפשר אולי לעשות כאן יום לימודים פוליטי. גם כך אתם נמצאים בכנסת. את לומדת בבית ספר דמוקרטי ויש לך שעתיים בשבוע מרחב פוליטי אבל אולי נעשה במסגרת הפעולות המשותפות שלנו יום שהוא יום לימודים פוליטי.

למירב יש כל כך הרבה רעיונות. הוספת לה עוד אחד.

אתה מביא לכאן תלמידים וקצת מלמד אותם.

אני יכולה להגיד שאפילו סיור בכנסת בו יחויב כל תלמיד במדינת ישראל, יעזור לכולם.

את מתפרצת לדלת פתוחה. יש תכנית כזאת. לא? הפער בין המציאות האמיתית בכנסת לבין מה שנתפס אצל האזרח מן השורה שלא יורד לפרטים, הוא גדול. בשבילו הכנסת זה אותו קרקס אותו הוא רואה בערוץ 99 והוא חושב שזאת תכליתה ומהותה של הכנסת. באמת אין לו למה לאהוב פוליטיקה ולמה לאהוב את הכנסת. אני הצעתי ליושב ראש להפסיק לשדר חלק גדול מהדיונים המשמימים במליאה כי זה לא עיקר הכנסת. העיקר בוועדות הכנסת זאת חקיקה שמתחילה בוועדות מ-8:00 בבוקר. אני אומר לכם שאם היה לוח משדרים – לא בשידור חי – מתוך ועדות הכנסת, היו יורדים לתכנים ושומעים את העמדות, יורדים למושגים, הרושם ותפיסת העולם הייתה אחרת. ברגע שאכפת לך מהמחוקק שלך, מהממשלה שלך, מבית המשפט שלך, אתה אוטומטית אזרח יותר מועיל, אזרח יותר גאה במה שאתה עושה ותורם יותר לחברה.

זאת הנקודה שהעליתי. אני מאמינה שמה שאתה אומר זה נכון אבל לא קיימת לזה התייחסות במערכת החינוך.

לקחנו לתשומת לבנו.

זה יפה, אבל אנחנו לא עומדים מעבר לזה.

אני מינוח-ג'ת, מחוז הצפון, ואני הנציג הדרוזי במועצה הארצית. אני עולה לכיתה י"ב.

חבריי כאן דיברו על שילוב בני נוער בתוך מסגרות ובתוך פרויקטים ועל הקמת מפגשים רב תרבותיים. אני אדבר כאן על לימוד בתוך הכיתות ועל לימוד בבתי הספר על תרבויות שונות, על מסורת של דתות. למשל בית הספר שלי שהוא דרוזי, אני לא לומד על המסורת היהודית ומהי יהדות אני לא לומד מהי מסורת ערבית, מהי מסורת נוצרית או מוסלמית. אני צריך ללמוד גם על המסורת של החברה הישראלית ועל שאר הדתות. כאן אנחנו מדברים על החיבור בין שונים ועל הרב תרבותיות ואנחנו צריכים ליישם את זה גם בתוך בית הספר ולא רק במפגשים.

אני מודה לכם. אני לא מסיים את הדיון אלא מעביר את ניהול הישיבה לחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. אני חייב לקפוץ לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - זה חלק מהעבודה הפרלמנטרית שלנו – כי יש הצעה לסדר שאני העליתי אותה ואם אני לא אהיה שם, היא לא תידון, בנושא שילוב של חרדים וערבים בשוק התעסוקה.

אני מודה לכם. יתכן שאני עוד אספיק לחזור אבל אתם בידיים נאמנות. אין לי ספק שהסיכומים שיצאו תחת ידיה של חברת הכנסת בן ארי יהיו התחלה של משהו אתו נמשיך לעבוד במהלך שנת הלימודים. שוב, תודה.

(היו"ר מירב בן ארי)

סאמי, מה אתה לומד למשל בתנ"ך?

אני לומד דברים בסיסיים, ממש בסיסיים. אני לומד על סיפור העלייה ממצרים.

אין לך בגרות בתנ"ך?

אין לי בגרות בתנ"ך. אני עושה יחידה אחת שהיא תנ"ך והיא משולבת עם עוד מקצוע. אני לומד ספרות אבל אני לא לומד תנ"ך אלא רק מה שאני צריך לדעת. אני לומד מה שאני צריך להיבחן עליו אבל לא מה שיעזור לי עכשיו לשבת עם אליאב שאני מכיר מעל לשנה ולדעת מה המסורת שלו, מה התרבות שלו, במה הוא מאמין ומה הוא רוצה מהחיים בכלל. בבית הספר שלי אני לא לומד את זה. אם מחר אני אפגש עם בן נוער שהוא מוסלמי, אני לא אדע להשתלב אתו ובתרבות שלו ואני כן צריך להשתלב. לפני המפגשים אנחנו צריכים בתוך בתי הספר ללמוד מהי התרבות של השונה, מהי התרבות של השונה מאתנו, וזה מה שייצור חיבור בין השונים.

אני צריכה לשאול אותך עוד משהו שאני לא מצליחה להבין. אני רוצה לשאול לגבי הבגרות בבית הספר שלך – תיכון ינוח-ג'ת – לגבי תכנית הלימודים שלך.

הוא מתיכון ינוח-ג'ת. בבית ג'אן יש היום מאה אחוזי הצלחה בבגרות.

הוא מבית ג'אן?

לא. הוא מינוח-ג'ת.

אם יש אוכלוסייה שאני מכירה טוב, זאת אוכלוסיית הדרוזים. גם הייתי מש"קית חינוך של 244 ו-299. תאמין לי שאני מכירה. אני מודה שהסמינריון שלי היה בנושא הדת הדרוזית. זה עוד פעם מטריד אותי כי אתה אומר שבעצם תכנית הלימודים שלך שונה מתכנית הלימודים שלו. חשבתי שיש נושאים מסוימים אבל אני רואה שבאופן גורף יש הבדל.

למשל לימודי ליבה. מתמטיקה, מדעים.

היסטוריה.

לא. היסטוריה לא.

אנחנו לומדים היסטוריה אחרת.

מה זה היסטוריה אחרת?

היסטוריה אחת אבל נקודות מבט שונות.

אבל זאת היסטוריה אחרת.

מה זה היסטוריה אחרת? מלחמת העולם השנייה, יש לה שתי היסטוריות?

לא. את זה הם מלמדים.

אנחנו לומדים את זה אבל יש נושאים שאנחנו לא לומדים והמגזר הערבי או המגזר היהודי כן לומד אותם. מה שצריך להיות, צריכה להיות היסטוריה אחידה שכל בתי הספר ילמדו אותה ולא שאני אלמד היסטוריה אחת ואליאב מחר ילמד היסטוריה אחרת או מישהו מאום אל פאחם שאני מכיר ילמד היסטוריה אחרת. כולנו צריכים ללמוד את אותה היסטוריה שהיא ההיסטוריה שלנו.

לעולם יש היסטוריה אחת.

אבל יש נושאים.

יש נקודות מבט.

אם תרשי לי כבוד היושבת ראש. אני מברך על כל מפגש ועל כל דיאלוג. אני אומר את זה גם כמורה כאשר בתיכון הייתי גם רכז חינוך חברתי והדברים האלה לא זרים לי. יזמתי אותם אלא שהבעיה היא שלא הכינו טוב את התלמידים למפגשים כאלה ועל איזה רקע להשתית אותם. אני כמורה להיסטוריה ורכז חינוך חברתי הבאתי לדוגמה תלמידים מבית ספר תיכון שלי למשל, כיתה י"א, והם נפגשו עם תלמידי כיתה י"א יהודים, מיד מדברים על הנכבה, מיד מדברים על השואה, מיד הסכסוך וזהו, הביתה, נגמר העניין. נתתי דוגמה איך דיאלוג ייכשל. נכון, אנחנו חיים באווירה קשה מאוד. אתם לא חיים בבועה אלא אתם כמונו חשים, מרגישים ומושפעים אבל יש אווירה אלימה מאוד אם זה במזרח התיכון ואם זה גם בישראל, אווירה פוליטית וצבאית מכל הבחינות וכולנו מושפעים כי אנחנו חשופים לדברים האלה.

אני חושב שמפגשים כאלה ודיאלוג כזה צריך להיות מושתת על איך לדעת את האחר הבן אדם, מה המשותף, מה השאיפות שלו, מה החיים היום יומיים שלו, מה העתיד שלו. דברים כאלה, כאשר מתחילים בהם, אנחנו יכולים לבוא ואנחנו צריכים לבוא לנקודת השוני והמחלוקת. זה בלתי נמנע אבל על איזה בסיס להשתית את זה? החברה בישראל היא חברה הטרוגנית, הייתי אומר מסוכסכת, משוסעת ולכן על בתי הספר, לפי דעתי, על מערכת החינוך לדאוג לדיאלוג כזה בין הרבדים השונים, אם אלה ערבים, יהודים, חרדים, כל הזרמים האלה.

נכון, יש נקודה שנגעה בה הדרה ולצערי הרב במערכת החינוך, וגם בבתי הספר, מעדיפים את העניין של ההישגיות ושל הציונים ושל הבגרות. לא מעניין אותם דבר אחר. לדעתי זה גורם להתאבדות של החינוך. אנחנו צריכים לחזור לחינוך, למערכת החינוך, להחזיר אותה כך שהוא תחנך ותחנך לערכים.

יש אמרה שאני תמיד מצטט אותה ולא מרפה ממנה. מישהו חכם, אני לא יודע אם זה היה איינשטיין, שאמר: מה זה חינוך? חינוך הוא כל מה שנשאר בנו אחרי ששכחנו כל מה שלמדנו. אתה יכול לשכוח את כל החומר שלמדת אבל את הערכים, את מה שמקנה לך בית הספר בעולם הזה אתה לא תשכח. הילדים האלה, התלמידים האלה, הם הגברים, הן הנשים של העתיד. למה מכינים אותם, כדי שיהיו פקידים? כדי שבסוף יקבל משכורת? לא. אני רוצה לבנות את האדם שיש בו ורוצה להכין אותו לחיים.

לכן לדעתי את המסעות האלה או התכנית הזאת, דיאלוג וביקורים משותפים בין כל הרבדים, בין כל השכבות השונות בחברה הישראלית, זה דבר מבורך שמשרד החינוך צריך לדאוג לו.

בקשר לתכניות הלימוד, יש תכנית לימוד. גם החינוך הערבי הוא חלק מהחינוך הממלכתי במדינת ישראל אבל יש ייחודיות מסוימת במקצועות מסוימים. למשל, היסטוריה, אני הייתי מורה להיסטוריה ולימדתי על מלחמת העולם הראשונה, השנייה, על השואה, על ההיסטוריה היהודית אבל גם יש היסטוריה ערבית והאיסלאמית, אם זה בתקופת הנביא וחליפים ואחר כך אם זה בתקופת העותמנים והתקופה החדשה, וזה לפי דעתי טבעי. כל אחד צריך ללמוד על עצמו אבל הוא גם צריך לדעת על האחר. אני למשל למדתי תנ"ך והיום אני יודע שבבתי הספר הערביים לומדים ספרות עברית. נדמה לי שמכיתה ג' או ד' לומדים עברית.

מכיתה ב'.

אני מדבר על בתי הספר הערביים. אנחנו כערבים מכירים את היהודים טוב אבל הם לא מכירים אותנו משום שאנחנו לומדים אותם ולומדים עליהם. את התנ"ך למדתי בבית ספר. בזמני – אני מתכוון לשנות ה-80 – הייתה חובה אבל היום זאת לא חובה אבל אני יודע שהם לומדים קטעים מהתנ"ך ומהספרות העברית.

בקיצור, החינוך הוא גם לדעת את האחר וגם להכיר בו משום שבלי הכרה באחר שאתה מכיר בקיומו וכי הוא לגיטימי, נכון, אתה שונה ממנו, אתה חלוק עליו בהרבה נקודות, אבל צריך להכיר אותו ולדעת איך לחיות אתו.

תודה רבה. עדן.

אני ממושב נורדיה.

רגע. את נורדיה אני מכירה מצוין. אני אאפשר לך אחר כך, אבל קודם אני רוצה לשמוע את הפריפריה של מדינת ישראל. כל הדיון אני שומעת על מרכז הארץ ואני רוצה לשמוע על הפריפריה.

יושב ראש מועצת הנוער של לוד. הייתי יושב ראש נוער וקהילה של מחוז מרכז ונציג של הנוער החרדי. סיימתי עכשיו שמינית.

מה התכניות שלך?

ללכת לישיבה גבוהה דתית לאומית. אחרי מספר שנים אני כנראה אתגייס לצבא.

אחרי מספר שנים בישיבה.

אחרי מספר שנים בישיבה גבוהה. כמובן אתגייס למקום שהוא מסודר בשבילנו ולא למקום שלא מתאים, אבל אני כן אתגייס.

למרות דעותיי האישיות, אני מייצג כאן את הנוער החרדי וחשוב לי מאוד לומר שעלו כאן נושאים – כמו שאמרה הבחורה מפלך – שחשוב מאוד שיהיו איזושהי תכנית ליבה משותפת לכולם. כאחד שמכיר את הציבור החרדי מקרוב, גדל אתו ומשוחח אתו יום ים, אני יכול לומר לכם שהציבור החרדי לא מעוניין בתכניות שלא הוא יצר אותן ושלא הוא בחר אותן. זאת אומרת, כמו שאמרנו כאן מטרת בית הספר הממלכתי או הממלכתי-דתי באמת להכניס ערכים ובעצם בחברה החרדית באמת בחרו את הערכים שלהם.

באיזה תיכון למדת?

אני למדתי בישיבת נחלים אבל תסמכי עלי שאני בר סמכא לדבר.

בהחלט. סתם התעניינתי. אני מקשיבה קשב רב למה שאתה אומר.

החברה החרדית בחרה לעצמה את הנושאים בהם היא רוצה להתמקד. השאיפות שלה והמטרות שלה, לפיהן היא בנתה תכנית לימודים. בכל בית ספר חרדי לומדים מתמטיקה, לומדים קצת אנגלית, אני לא יכול להגיד לך שהם יכולים ללכת עכשיו לטכניון אבל אני יכול להגיד לך שהם יכולים לחיות בחברה שלנו. רואים שעכשיו, משהוקמו מכללות, הציבור החרדי כן נוהר למכללות האלה. הציבור החרדי רוצה להתפתח ורוצה לגדול.

ציבור נוהר, זה משפט שצריך להיזהר בו.

אני אומר בוודאות ואני אסביר מה אני אומר. יש חלק מאוד גדול בציבור החרדי שרוצה לצאת ולעבוד. כשאני אומר ציבור, זה ציבור ממש.

זה ברור לי. אגב, אני רוצה להגיד לך שאני חברה גם בוועדת החוץ והביטחון ושם שמענו מראש אכ"א שאחראי על כוח אדם שגם בהתגייסות לצבא בשנתיים האחרונות יש גיוס יפה. השאלה שלי בה אני רוצה שתתמקד יותר היא האם התיכון בו אתה לומד מכשיר אותך לעבוד במשק ונותן לך כלים שמקבל כל בחור בן 18 שסיים לימודיו ויש לו חצי שנה עד לגיוס? אתה מרגיש שאתה יכול לעבוד בכל מקום ואף שער לא נסגר בפניך? תגיד לנו מבחינת החיבור בין התיכון לחיים האזרחיים במדינת ישראל.

בניגוד לבתי ספר חרדים או דתיים לאומיים, לבית הספר החרדי יש שאיפה אחרת. אם לבית הספר הדתי לאומי או לבית הספר החילוני יש שאיפה להוציא את הבחור לאוניברסיטה או למכללה או למקום בו יקבל השכלה גבוהה ויתפתח, ההשכלה הגבוהה שלנו היא ש"ס ומשנה. זאת אומרת, משנה ותלמוד. לכן בית הספר מכין אותך לחיים אליהם אתה מכוון.

אתה מדבר על זכות הבחירה. לבחור בעבודה, זה קצת יותר קשה כאשר אתה יוצא מהתיכון.

הוא קצת יותר קשה, נכון, כי אין בגרות.

אתה לא עשית בגרות.

אני במקרה עשיתי כי למדתי בבית ספר דתי לאומי אבל הציבור החרדי לא עושה בגרות והוא בעצם לא דוגל בזה כי הוא לא דוגל במערכת של השכלה גבוהה כללית.

תודה.

אני לומד בישיבה. כרגע אני עובר לישיבה גבוהה. סיימתי ישיבה קטנה, למדתי בזיכרון עזר, בגאולה ואני עובר לישיבה גבוהה בבני ברק. אני וחבריי מדריכים בארגון פרחי הדגל. האמת היא שלא הכנתי כאן משהו לומר.

אני אשאל אותך שאלה ואם תוכל, תענה. ספר לנו קצת, גם לי וגם לנוכחים, על התיכון בו למדת.

לא למדתי בתיכון. למדתי בתלמוד תורה, בישיבה קטנה ועכשיו אני עובר לישיבה גבוהה.

מה עושים בישיבה קטנה?

עיקר הלימודים בישיבה קטנה הם ללמוד גמרא, ללמוד תורה. בתלמוד תורה יותר למדנו תנ"ך, חומש, כמובן מקצועות חול אחר הצהרים.

מה זה מקצועות חול?

חשבון, היסטוריה, אבל ההתמקדות לכל אורך הדרך של הלימודים הייתה בלימודים התורניים ולא במקצועות החול.

היית רוצה שתהיה לך בגרות במקצועות מסוימים כמו מתמטיקה?

השאיפה שלי היא שונה משל כולם כאן. אני הייתי רוצה לשבת ולהמשיך ללמוד בכולל גם אחרי הישיבה הגבוהה ולהוציא תואר תורני כמו דיין, משהו תורני כדי שתהיה לי עבודה אבל בתחום התורני ולא בתחום המשק הרגיל.

כשלומדים להיות דיין בבית הדין הרבני, לומדים רק תורה, ש"ס וגמרא?

לא. לכל דבר יש נלווה. אנחנו לא לומדים רק זה וזהו. כמובן שאני פותח את העיניים ואני יודע איפה אני חי. אנחנו לא אנשים תלושים. זאת השאיפה שלי ולזה אני שואף. זה מה שמעניין אותי יותר מדברים אחרים. כמובן שאני מתעניין בדברים אחרים והייתי רוצה שיהיה לי אולי עוד איזה מקצוע או משהו אבל עיקר העיקרים, זה התחום התורני, ללמוד ושתהיה לי משרה תורנית. לעשות עם זה משהו. לא רק ללמוד ולהישאר עם זה לומד אלא ללמוד, ללמד, לפתח את זה, ללכת עם זה הלאה כי אין בזה ממשות אם אתה רק לומד ונשאר לומד. להמשיך עם זה הלאה, לקבל משרה ולפתח את זה כמה שיותר וכמה שאפשר.

אם אפשר להוסיף עוד משהו. אחרי ששמעתי את כל מה שדיברו כאן, חשבתי על איזה רעיון. היו כאן הצעות מאוד יפות ושמעתי את כולן. עלה לי בראש שככל שיותר משקיעים בחינוך הבלתי פורמלי, הלימודים בחינוך הפורמלי הם יותר טובים.

אתה לא צריך לשכנע אותי. להזכיר לך שאותך ופרחי הדגל פגשתי במתכונת מסוימת. בואו נעזוב את החינוך הבלתי פורמלי כי אתם לא צריכים לשכנע אותי. אני באה מעשר שנים שם. שמעתי את הדברים שלך ועכשיו אני אחזור לעדן.

אני גרה במושב נורדיה. אני לומדת בקריית חינוך דרור. אני מהמחוז ההתיישבותי.

רציתי לדבר על הערבית המדוברת. כתלמידת מגמת ערבית חמש יחידות, אני רואה שערבית מדוברת היא לא חלק מתכנית הלימודים השוטפת. אני חושבת שבמיוחד במדינה שלנו זה נושא מאוד מאוד חשוב. אנחנו בסך הכול גרים במדינת ישראל, מדינה שסובבים אותה דוברי ערבית ובתוכנו יש דוברי ערבית.

את לומדת ערבית בתיכון?

כן. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב כי אנחנו חיים יחד עם אוכלוסייה דוברת ערבית. אני חושבת שזאת דרישה בסיסית היא ללמד כמקצוע חובה עד כיתה י"ב. אני לא מתכוונת להיכנס לרמות המסובכות והקשות של המגמה אלא שאני חושבת שכדאי מאוד ללמד את השפה הערבית.

היום זה מקצוע בחירה. נכון?

כן.

בין ערבית, רוסית וצרפתית.

לא. בין ערבית לכלום.

או שאתה לוקח או שלא?

כן.

אני חושבת שערבית מדוברת זה משהו שצריך להילמד בבתי הספר עד כיתה י"ב. לדעתי זה מאוד חשוב.

את רוצה שכל בתי הספר התיכוניים במדינת ישראל ילמדו ערבית מדוברת לבגרות.

כן.

תגידי מה את רוצה. יכול להיות שיהיו לך כאן מתנגדים, אבל לפחות תגידי מה את חושבת.

לגיטימי שיהיו מתנגדים. אני רק אומרת שבחלק מתכנית הלימודים של מגמת ערבית יש יחידה אחת מדוברת ואני חושבת שזה לא צריך להיות רק למגמת ערבית אלא שכל התלמידים צריכים ללמוד יחידה אחת ערבית מדוברת עד כיתה י"ב.

הבנתי. תודה.

אני עולה לכיתה י"ב בבית ספר רבין באילת. אני אתחבר לדבריה של עדן כי דיברנו על כך לפני הדיון. אני אישית גם כאילתית וגם כמי שכן מנסה להכיר את הסביבה שלה ככל היותר ויותר להתחבר לכל הצדדים השונים באוכלוסייה, הבנתי במהלך הזמן שאנחנו לא באמת מכירים את הסובבים אותנו. יש משפט שאני מאוד אוהבת: דע את סביבתך והכר את הסובבים אותך. אני חושבת שאנחנו בטח במערכת החינוך הפורמלית צריכים להכניס יחידת חובה שהיא לימודי תרבות ערבית. אני חושבת שאם אנחנו שואפים לשלום ושואפים לקרב את כולם – כמו שאמרנו, חיבור בין שונים – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לדבר על הדברים האלה בלי להכניס לימודי תרבות ובלי להכיר את התרבות שלהם ולהכיר אותם, לעשות איזשהו חיבור בין עצמנו ולעשות את זה כחובה.

כל עוד אנחנו לא עושים את זה, בעיני הכול סיסמאות. מאוד חשוב לי שזה משהו שכן יצא לפועל וכן ימומש.

אני חושבת שלגיטימי שדוברי הערבית לומדים עברית, וזה קורה עכשיו. אני חושבת שחובה לעשות חמש יחידות עברית. אני חושבת שמאוד לגיטימי שגם אנחנו נעשה.

סאמי, אתה לומד חמש יחידות עברית?

כן.

תודה. אני רוצה לשמוע את רוג'ינה מנוער לתת, מרר.

אני מכפר מרר ליד כרמיאל. אני עולה לכיתה י"ב. לא תכננתי לומר כלום.

אני מניחה שתוכלי למצוא משהו.

אני רוצה לדבר על הכרת האחר. אני אישית בשנת ההתנדבות שלי בנוער לתת. זכיתי בהרבה חברות מרחבי הארץ. יש לי חברות מחולון, מהוד השרון, מקריית שמונה.

אותן הכרת במסגרת הפעילות שלך עם נוער לתת?

כן. תוך כדי הסמינרים והקורסים. כמו שנאמר כאן, אנחנו לא יודעים הרבה על התרבות של האחרים.

על זה דיברנו ונעסוק בזה. לא רק זה אלא שאני אקדם את זה גם בפגישה שלי מול שר החינוך. זה חשוב וחשוב גם לוועדה הזאת. זה חשוב למועצת התלמידים ואני בטוחה שגם השר יראה בזה נושא מרכזי. אני בטוחה שבאמצעות המפגשים שלך של נוער לתת זה המקום של החינוך הבלתי פורמלי להפגיש בין מגזרים שונים בחברה הישראלית.

הדיון הזה הוא התחלה. אנחנו נקיים עוד דיונים של תלמידים. אני ויושב ראש הוועדה נשתדל לפחות פעם במושב לקיים מפגש עם התלמידים ולשמוע אותם. היום זה היה מפגש היכרות. כמה זמן אתה בתפקיד?

בתפקיד אני עשרים ימים.

אנחנו ניתן לך להיכנס לתפקיד. מה שכבר ניקח מהישיבה הזאת – וזה כשנתייחס בסיכום – קודם כל הנושא של עליו דיברת לגבי יום שלישי, יום תנועות הנוער וארגוני הנוער. אני אעבור על חוזר המנכ"ל ואני מבטיחה לכם – מאחר והגעתי מהחינוך הבלתי פורמלי – שנראה איך אנחנו יכולים לקדם את זה ולא רק כחוזר מנכ"ל אלא גם לאכוף את זה.

הנושא השני הוא הנושא של האחר הוא אני. אני רוצה לדעת מה התכנית שלכם. אמרת שיש תקנה עם סכום סמלי ונראה מה נוכל לעשות גם בנושא הזה כדי לקדם. כן חשוב לי שלא נקדם תכנית ובסוף לא יהיה לנו שיתוף פעולה מבתי הספר. בנושא הזה של בחינת תכנית מתאימה, עסקתי בזה עת דיברתי גם עם נוער להט"ב גם שם אני מנסה לקדם את הנושא. זה לא רק מבחינת להט"ב אלא זה להט"ב, מסלמים, דרוזים, יהודים, ערבים, פריפריה, מרכז.

אני יודעת שיש כאן עוד חבר'ה שרוצים לדבר אבל אני מבטיחה לכם שאנחנו נעשה את זה, ושנית, אתם יכולים גם לפנות אלי במייל שלי בכנסת שקל למצוא באינטרנט וגם כמובן בעמוד שלי בפייסבוק. אם יש לכם דברים חשובים, אתם יכולים לפנות. בטח כמו במקרים הספציפיים עליהם שמענו כמו שעת אפס. אלמוג, נתניה היא הסביבה הטבעית שלי. אם יש דברים שאתם צריכים שנתערב, אין שום בעיה גם מצדי וגם מצד יושב ראש הוועדה שגם אמר לכם ונתן לכם את הבטחתו.

חכו לי שתי דקות כי יש לי ראיון בתקשורת. קיבלתי עכשיו צל"ש על אות השקיפות השבועית. אני מעלה לפייסבוק את היומן שלי.

אני הייתי בתפקיד של אלמוג בשנה שעברה. אנחנו טיפלנו בהרבה מקרים של שעות אפס ויש בעיה גדולה בנושא הזה. אני משער את הסיבה אותה אני רוצה להעלות אותה. הבעיה בתקנה הזאת שאומרת אסור שעות אפס אלא אם כן מנהלת המחוז מאשרת במקרים של בתי ספר בהתיישבותי בדרך, כאשר רחוקים מבית הספר, הסעות, תפילה וכולי.

ועדת החינוך שהתכנסה ב-2009 אמרה שזה לא הגיוני שיש כל כך הרבה דיווחים על שעות אפס. מנהלי המחוזות התבקשו לומר לה כמה בתי ספר הם מאשרים. מנהל מחוז אחד אמר שלושה, מנהל מחוז אחר אמר שניים אבל לא היו מוכנים להגיד איזה בתי ספר. אני אומר שיש פוליטיקה פנימית של מנהלי המחוזות. הם לא מוכנים לפרסם לאיזה בתי ספר הם נותנים אישור.

באים אלינו תלמידים וכאשר אני שואל אותם למה הם לא אמרו לי שיש שעת אפס, הם אומרים שהמנהל אמר שיש אישור ממנהל המחוז. איך הוא יכול לבדוק את זה? אני יכול לבדוק את זה ואפילו אני בתפקיד שלי הייתי צריך להפעיל הרבה טלפונים והרבה קשרים כדי להגיע לשמות של בתי הספר, האם הם מאושרים או לא.

דיברנו על זה עם אלמוג.

אני חושב שזה עניין של חופש המידע וזה המקום של ועדת החינוך לחייב את מנהלי המחוזות לפרסם את שמות בתי הספר שמתירים להם לקיים שעות אפס.

כן. אנחנו נמנה מישהו מהמועצה שיהיה מה שנקרא איש הקשר עם הכנסת.

יש לנו בעל תפקיד, מתאמת פעולות כנסת. אני מסיימת כיתה י"ב כך שבקרוב ייכנס אדם חדש.

יופי. אתם תעבירו את השם לוועדת החינוך ואלי.

השאלה איך מפרסמים את שמות בתי הספר האלה. אני חושב שזה עניין של הציבור לדעת. יש כאן עניין של חופש המידע.

אנחנו נדאג שתלמידים מתוך בית הספר יאמרו. מה שלא יעבור בדרך מסוימת, יעבור דרכנו.

או באתר של משרד החינוך. אני חושב שזה ראוי ונכון.

תודה רבה.

החל מהשבוע הזה אני מנהלת גף הערכה חלופית ועבודת גמר באגף לחינוך על יסודי, מטה משרד החינוך. לפני כן ניהלתי את תיכון אביב ברעננה, חטיבת בנים בראש העין.

אני מאוד מתרגשת ואני רוצה להודות לך גם על הפורום הזה וגם על אופן ניהול הדיון. פשוט מרגש שזה קורה כאן בבניין הכנסת. המון המון תודה.

אני חייבת להודות שכמו שתמיד התרגשתי מבני נוער ומהיכולת שלהם, לראות את השולחן המרשים הזה עם כאלה איכויות, מרגש אותי מאוד. יישר כוח והערכה לכל אחד ואחת מכם על כל העשייה. יש כאן נציגים גם מתוך המערכת, פורמלי ולא פורמלי, ארגון לתת, באמת מרגש.

אני רוצה לברך אתכם רגע לפני תחילת שנת הלימודים בשנת לימודים פורייה עם עשייה משמעותית, חברתית, לימודית. עלו כאן נושאים שאני חייבת להודות שמעסיקים גם אותנו אנשי החינוך, גם את משרד החינוך. עלו כאן נושאים שחלקם כבר קורים היום בתכנית ההיבחנות החדשה, בחיבור בין הנושא הלא פורמלי לפורמלי, בהתייחסות לעשייה קהילתית. היום תעודת הבגרות, למי שהתחיל בשנה שעברה בכיתה י', נחשבת רק אם הוא נכנס למסלול של בגרות חברתית של שלוש שנים. כל נושא הערכה חלופית שעלתה כאן על ידי עומר שצריכה לשלב, אמרתי שאני רק שומעת היום הערכה חלופית, זה כבר נתן גושפנקא למקום הזה. אני חושבת שיש המון מה לעשות בעניין הזה. להסיט את הפוקוס מהציונים, אנחנו לא מאבדים את המטרה אבל הדרך אליה יכולה להיות בהחלט אחרת.

אני אביא את הדברים שעלו כאן בפני הגורמים הרלוונטיים.

אנחנו שמחים שאחרי שנים במשרד החינוך את עדיין מתרגשת. זה חשוב. לא מאבדים את הקסם של המקצוע.

לגמרי. ביום שאני לא אתרגש, אני אצטרך ללכת הביתה.

בסיכום הישיבה אני חייבת להודות לכם, לברך ולומר לכם שהדברים שהעליתם רלוונטיים. אני מזמינה אתכם בכל דרך אפשרית להשפיע ולהשפיע גם על מהלכים שלנו במשרד. שוב, אני רוצה להודות לך, מירב.

תודה רבה. תודה גם ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת מרגי שבאמת הסכים לקיים את הדיון החשוב הזה.

בואו נעשה סיכום. התייחסתי לדברים שאמרתם קודם לכן.

אני רוצה להודות לכם, לכולכם. אני יודעת שבאתם מכל רחבי הארץ ובאמת השקעתם. בעיני הוועדה הזאת היא ועדה חשובה מאוד. היום היה לי דיון עם מישהי במסדרון והיא שאלה אותי באיזו ועדה אני חברה. כאשר אמרתי לה שאני חברה בוועדה הכי חשובה בכנסת היא שאלה אותי אם אני חברה בוועדת הכספים. אמרתי לה, לא, בוועדת החינוך. זה הכול עניין של תפיסת עולם.

בכל אופן, אני מאוד מודה לכם על שהגעתם ושנטלתם חלק בדיון הזה. אנחנו רק התחלנו את התהליך. אנחנו מברכים אותך בכניסה חלקה לתפקיד. לאלו שסיימו ללמוד אנחנו מאחלים לכם הצלחה בהמשך הדרך, גיוס מוצלח למי שמתגייס, הצלחה בדרכים בהן בחרתם. כמובן לכל אלה שחוזרים ללימודים, אנחנו מאחלים לכם שתמשיכו להיות חלק במסגרת החשובה הזאת ותמשיכו לדווח לנו מתוך בתי הספר. אני שמחה שגם נציג מינהל חברה ונוער וגם נציג משרד החינוך הגיעו לכאן והשתתפו בדיון החשוב הזה.

מה שיפה כאן זה שיש לכם חיבור אל המערכת, כך שאנחנו אתכם ואנחנו בעדכם. לכן חשוב לנו שתיקחו את זה למקום טוב. אני בן אדם אופטימי ותמיד אני רואה את חצי הכוס המלאה ואומרת שיש כאן שותפות ויש כאן אנשים שרוצים להוביל תהליכים. יש שר חדש שגם הוא מאוד מאוד מגויס לנושא, גם של החינוך הבלתי פורמלי אבל גם בתוך החינוך הפורמלי, איך באמת להכניס תכנים שהם מעבר ללימודים אבל – וזה אני חייבת לומר – גם הלימודים, מה שנקרא לימודי הליבה והלימודים לבגרות, הם חשובים בעיני לא פחות ואמרתי את זה גם בדברים שלי. כן, יש דברים שחשוב לנו ללמוד כמערכת פורמלית אבל שהיא משלבת בתוכה אלמנטים משמעותיים מהחינוך הבלתי פורמלי ובכלל מאזרחות טובה ומלהיות פשוט תלמידים טובים יותר.

לסיכום. אני מודה לכם. אני מאחלת לכם בהצלחה. אנחנו נשלח גם לך את הסיכום של הדיון ואני באמת מקווה שכל מושב יסתיים – גם באמצע – בשיח עם התלמידים כדי לקבל את הרשמים שלכם, ממקום של לעשות. תראו בוועדת החינוך כתובת לפניות או לדברים שאנחנו יכולים לעזור לכם.

שיהיה לכם בהצלחה. המשך חופש נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.