הכנסת העשרים

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015), שעה 10:30

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (הכרה בלימודי תעודה), התשע"ה-2014, של חה"כ שמעון אוחיון, דוד רותם, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, אברהם מיכאלי, אורית סטרוק, דב ליפמן

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

רוברט אילטוב

סופה לנדבר

ד"ר אמיר שנון - ראש אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אורלי בוני - מנהלת השירות הארצי לריפוי ועיסוק, משרד הבריאות

ד"ר אורלי הרצברג - קלינאית תקשורת ארצית, משרד הבריאות

ברוך סמעון - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

עדי מויאל - עו"ד, משרד העלייה והקליטה

אביטל אגמון ברקוביץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יוני דוקן - מנהל אגף בכיר, מערכת הבריאות, נציבות שירות המדינה

אליז יאנה - שדלנית, משרד עו"ד מאיר אסרף, מייצגת את הסתדרות המח"ר

שמרית גיטלין שקד

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (הכרה בלימודי תעודה), התשע"ה-2014, של חה"כ שמעון אוחיון, דוד רותם, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, אברהם מיכאלי, אורית סטרוק, דב ליפמן

היום ה-28 יולי 2015, י"ב באב התשע"ה, השעה 10:30 ואנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. אני שמח שהאורחים שלנו בוועדה היום הם חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת רוברט אילטוב. הנושא שעל סדר היום הוא הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, החלת דין רציפות. יש לנו כעשרים דקות לנסות להתמודד עם הנושא הזה.

אני חייב לנצל את ההזדמנות ולהגיד לכם שכפי שאתם שומעים מהמבטא שלי אחרי חמישים שנים, שהנושא הצרפתי קרוב ללבי למרות שאני לא צרפתי לא מלידה ולא מאזרחות. אני רוצה להגיד לכם שאם לא נמצא פתרונות בלתי שגרתיים כדי לדעת לקלוט את העולים מצרפת, שבאים עם בעיות מסוג זה של תארים לא מוכרים ושל תהליך קבלת הרישיון הישראלי להמשך פעילותם, אנחנו בולמים במו ידינו עלייה של קבוצה לא קטנה. חברת הכנסת לנדבר, שרת הקליטה המיתולוגית שלנו, אנחנו באמת פוגעים בהם ומפספסים יכולת להביא לכאן כוח אדם מעולה ממדינה שלא נראה שהיא בפיגור כלשהו בתחום הבריאות.

אנחנו נדון בנושא גם אחרי הפגרה יחד עם ועדת הקליטה והעלייה, בנושא של העולים מצרפת בתחום מקצועות הבריאות.

כבוד יושב ראש הוועדה, אני מודה לך על התארגנות אופרטיבית בסוגיית הדיון הזה. קודם כל, צריך לומר שאת הצעת החוק יזמנו עם קבוצת חברי כנסת עוד בקדנציה הקודמת והיא עברה קריאה ראשונה ובעצם קיבלה את תמיכת הממשלה הנוכחית ודין רציפות של הצעת החוק. למרות שאין לי מבטא צרפתי ולא עליתי מצרפת אלא עליתי ממדינה אחרת, אני חושב שהצעת החוק היא חשובה כדי להסדיר את כל הסוגיה של המקצועות המפורטים בתוך ההצעה. אני וחברתי לסיעה סופה לנדבר חושבים שצריך למנוע את כל החסמים לקליטת העלייה והיכן שאפשר לעזור לעולים, נעזור להם. אין ספק שצרפת ומדינות אחרות בטח לא מפגרות בתחומים שמפרטת הצעת החוק. יכול להיות שיש דברים שצריך להשלים אבל לא זה מה שצריך לעצור את העולים ואת המשפחות שלהם. מדובר על אלפי אנשים. אנחנו מדברים על העולה שהעלייה נמנעת ממנו כי הוא לא יכול לעסוק בתחומו ובמקצועו.

לכן חשוב להתקדם עם הצעת החוק ואנחנו כמובן נתאם את התקדמות הצעת החוק במידת הצורך עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אני מתנצל מראש אבל במקביל מתקיים דיון שיזמתי בסוגיית ההפטיטיס, נושא שגם הוא קשור לחלק גדול מהעולים שעלו מחבר העמים. יש קרוב למאה אלף עולים נושאי הווירוס וחשוב לי להיות גם בדיון ההוא.

איפה מתקיים הדיון?

אני ביקשתי לקיים דיון גם כאן במקביל כי זה יום ההפטיטיס הבינלאומי. הדיון יהיה במשרד הקליטה כי רוב הנשאים הם עולים. הדיון יהיה גם בוועדת הסמים כי גם שם יש בעיה עם נשאים של הפטיטיס כי הם משתמשים באותם מזרקים, אבל אני אשמח לקיים את הדיון גם כאן כי הוא חשוב.

אני אבקש שתמשיך את הדיון בלעדינו. אני יודע שהנושא חשוב גם לך. אנחנו רק הצגנו את הדברים. סופה תישאר כאן לדיון ואני אצטרך לעזוב. אני מודה לך על הטיפול האופרטיבי בסוגיה כי חשוב להעלות את מאות המשפחות שממתינות להמשך הצעת החוק.

נבקש ממשרד הבריאות להביע את עמדתו.

אנחנו מברכים על הצעת החוק. אנחנו כן מעוניינים לעזור לעלייה. יש הצעה שאנחנו קיבלנו אותה כך שתהיה אפשרות לאנשים האלה שהגיעו ללא תואר ראשון, למרות שהחוק מחייב תואר במקצועות כדי לגשת לבחינת רישוי, שתהיה אפשרות, במידה ובודקים את תכנית הלימודים - ועדה מקצועית או ועדה מייעצת של כל מקצוע בודקת את הלימודים שאכן הם אקוויוולנטיים כולל שעות ההכשרה המעשית שנדרשים כדי לגשת לבחינת רישוי- לאפשר לאותם אנשים לגשת לבחינת רישוי, לקבל תעודה זמנית, לעבוד במקצוע ואחרי כן לעבור לתעודה. אני חושבת שזאת הייתה ההסכמה.

כן. החוק מסדיר את התהליך.

מה עם לוח הזמנים?

יש לנו שני מועדים לבחינת רישוי. יש מועד קיץ ומועד חורף.

אבל מועמד ששולח את קורות החיים שלו מחוץ לארץ, אחרי כמה זמן הוא מקבל תשובה ומה משך ההכנה לקבלת רישוי ורישוי זמני? אחרי כמה זמן הוא מתחיל לעבוד?

ברגע שהוא שולח את התעודות, אנחנו יכולים ועדה מייעצת מיד כדי לראות שהוא מתאים, שתכנית הלימודים שלו מלאה, או אם היא חסרה מעט, אפשר להשלים אותה אחר כך והוא יוכל לעמוד בבחינות. הבחינות מתקיימות פעמיים בשנה כאשר יש מועד קיץ ומועד חורף.

מה יהיה בבחינות? מה תוכן הבחינות?

תוכן מקצועי. בחינות רישוי ממשלתיות.

מה שחסר לו בהכנה הקודמת.

לא. הבחינה היא הבחינה שכולם עוברים. כל מסיימי מדינת ישראל וכל העולים החדשים מכל הארצות, עוברים אותה.

זאת אותה בחינה לכולם.

בחינת רישוי לכולם.

איך היו עד עכשיו התוצאות?

של אותם עולים?

כן.

עד עכשיו עולים לא היו להם תארים, לא ניגשו לבחינה. יש כאלה שביקשנו מהם, כשהיה אזור הביניים לפני כמה שנים טובות כאשר החוק עבר, היו אנשים שאפשרנו להם להשלים מספר קורסים והם עשו הסדרים עם אוניברסיטאות והשלימו מספר קורסים והשלימו הכשרה מעשית. היה טווח של חמש שנים שניתן ואז הם ניגשו לבחינה.

האפשרות של חמש שנים תינתן?

אחרי שעוברים את הבחינה.

אבל יתאפשר לפי חוק הרציפות.

אחרי שעברו את בחינת הרישוי.

זה אותו חוק. ככל שיוחלט היום להחיל עליו דין רציפות, זה יעלה למליאה.

לא הבנתי. מה תוכן הבחינות האלה? מה אתם מכניסים לתוכן?

תוכן מקצועי בסיסי. כל מקצוע, תוכן מקצועי בסיסי לפי התחומים שהוא לומד. זאת בעצם בחינה שנותנת את הבסיס לראות האם הבן אדם מכיר את החומרים או את מערכת הבריאות, את הידע שאנחנו נותנים, כדי להתחיל לעבוד. הבחינה היא באמת בחינת סף כדי לראות שיש את הידע הבסיסי במקצוע כדי שאפשר באמת להתחיל לטפל באנשים.

אם בן אדם קיבל את הרישוי במדינה ממנה הוא בא, למשל צרפת, והוא מגיע לכאן משם ושם הוא עבד, אתם שוב עושים לו מבחנים?

אדם שמגיע מכל מדינה שהיא, גם שלמד ועשה בה דוקטורט, ברגע שהוא מגיע לישראל, לפי החוק הוא עובר בחינת רישוי ישראלית כדי להתחיל לעבוד בישראל, גם אם יש לו ותק של עשרים שנים במקצוע.

יש גם להוסיף את התנאי של ידיעת העברית במיוחד במקצועות כמו קלינאות תקשורת שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

זה כולל את הרופאים?

כן. גם אם היום אני אלך לארצות הברית וארצה לעבוד שם, אחרי שלושים שנים, אני צריכה לעבור מבחן רישוי.

זאת אומרת, אתם עושים את המבחן בעברית. אני רוצה להבין. איזה מבחן אתם מציגים מול העולה? כאשר אנחנו עברנו על חסמים ואני כשרה דרשתי מכל המשרדים להוריד את החסמים, במקצועות בהם אנחנו היום דנים התעקשנו להביא אותם לארץ ולפתוח את שערי מדינת ישראל. עכשיו אני רואה שלאט לאט בונים בחזרה. אני רוצה להבין את תוכן המבחנים. בנוסף, מה זה מבחן בעברית? מתי הם עושים אותו? בן אדם מגיע, אתם נותנים לו רישיון זמני.

לא. אחרי הבחינה.

אם כן, מה עשינו עם החקיקה הזאת?

יש שני דברים. הוא צריך ידע בסיסי בעברית והוא יכול גם לגשת למבחן לפני שהוא עובר את המבחן בעברית אבל הוא יקבל את הרישוי, את תעודת המקצוע, רק אחרי שהוא יוכיח את הידע הבסיסי בעברית, בכל אופן בתחום של קלינאות תקשורת.

לגבי המבחן. המבחן כולל נושאים שהם רלוונטיים וחשובים לעבודה במקצוע בארץ ובכלל במקצוע ויש תכנית של המבחן, סילבוס של המבחן, הם יודעים על מה הם ייבחנו והמבחן הוא מבחן אמריקאי שניתן בשלוש שפות – בעברית, באנגלית ובערבית. אנחנו מתרגמים את המבחן לשלוש שפות וגם את זה חשוב לומר.

איפה צרפתית ואיפה רוסית?

כרגע בשפות האלה. לא היו הרבה דרישות.

עכשיו הדרישה העיקרית של החקיקה הזאת היא לעולים שמגיעים מצרפת.

זה דבר שאפשר לדון בו. אנחנו יכולים לחשוב על דיון בו.

ההצעה של חברת הכנסת לנדבר היא ברורה ואין צורך לדון בה אלא צריך לבצע אותה. צריך להכין את השאלונים בצרפתית וגם ברוסית. אני חושב שזה ברור.

בדרך כלל התרגום נעשה לפי בקשה. במידה ואדם מבקש. צריך לעשות כאן איזשהו שינוי.

אנחנו מבקשים בשם הוועדה שתחליטו לעבור לשלב של תרגום לשפות.

לפי בקשה.

מה זה לפי בקשה? של מי?

של הנבחן. אם יש מחזור שאף אחד לא מבקש להיבחן באנגלית, אנחנו לא מתרגמים את הבחינה.

כל פעם זה שאלון אחר?

בוודאי.

אבל הם יודעים שיש להם את הזכות לבקש?

כן. זה כתוב ומפורסם באתר האינטרנט.

באיזה שפה זה כתוב?

זה כתוב בשלושת השפות? גם ברוסית וגם בצרפתית?

בעברית ובערבית בטוח. צריך לבדוק את זה.

אני רוצה להודות לך על קיום הישיבה. אני חושבת שהמקצועות עליהם אנחנו מדברים עכשיו הם מקצועות חשובים לעולים שמגיעים מאותן מדינות, מצרפת בפרט, כאשר קלינאי התקשורת מגיעים גם ממדינות חבר העמים.

כמובן שקלינאי תקשורת צריכים לדעת עברית אבל אני רוצה להבין את הרמה של העברית אותה הם צריכים לדעת. כמובן שאחרי חצי שנה בארץ כאשר הם ניגשים למבחנים בעברית הידע בעברית הוא די נמוך. אני קלינאית תקשורת עם תואר שני. למדתי בסנט פטרבורג. אחרי חצי שנה קיבלתי רישיון ממשרד החינוך וממשרד הבריאות ואני זוכרת בתקופה שאני עליתי, גם מארצות הברית עלו עם תואר ראשון והיו מעט מאוד קלינאי תקשורת. אחרי שהחוק הזה עבר יש לא מעט קשיים לגבי המקצועות עליהם אנחנו מדברים. אני אסירת תודה לחבר הכנסת רוברט אילטוב כי בעצם הוא וחברי הכנסת התבקשו על ידי משרד העלייה והקליטה להביא את הנושא לחקיקה כדי לעזור ולסייע לעולים. בצרפת נתקלתי בהמון עולים שעוסקים במקצועות האלה ומה שקורה היווה מניעה לעלייתם כי הם ידעו שכאן הם לא יוכלו לעבוד. נתקלתי במקרים ספציפיים כאשר האנשים עבדו שם עשרים שנים והם מגיעים לכאן עם תעודה שבעצם לא נותנת להם אפשרות לעבוד במקצוע שלהם.

אני חושבת שמדינת ישראל עם החקיקה הזאת תפתח את השערים ותיתן אפשרות לאנשים להגיע לכאן. אני מבקשת שתהיה דרישה של הוועדה. לא שעולה ידרוש את התרגום לשפה אלא שיהיו להם טפסים בשפות שנדרשות על ידי משרד העלייה והקליטה. אני חושבת שעברית, אנגלית, צרפתית ורוסית, זה דבר נדרש. בן אדם צריך לעבור את מבחני הרישוי בשפה שהוא מכיר כי אחרי חצי שנה ואפילו קצת יותר מחצי שנה, ללמוד שפה ברמה גבוהה זה בלתי אפשרי ובלתי אפשרי לעבור את המבחן. כך דרשנו לגבי רופאים וכולי וכולי. אני חושבת שבנציבות הם מסכימים לדבר הזה כי זה דבר נדרש והשפה הוא כלי אלמנטרי כדי לעבור את מבחן הרישוי ולקבל את הרישוי במדינת ישראל.

תודה רבה. שאלה מהייעוץ המשפטי שלנו.

רציתי לשאול עד כמה משרד הבריאות פועל על מנת שבעצם יתאפשר לאותם עולים להשלים תואר ולאו דווקא להתגבר על הדרישה של חוסר התואר. בעצם להשלים את התואר מול המוסדות הקיימים להשכלה גבוהה בישראל על מנת שהם כבר יגיעו לארץ עם תואר ראשון. אני מניחה שהתואר הזה יאפשר להם בהמשך החיים המקצועיים שלהם להתפתח יותר וגם ללמוד לתואר שני.

החוק הזה נותן להם אפשרות לעבוד עם אותו ידע ועם אותם מבחנים שהם עברו במדינת המוצא שלהם. לא רצינו בחקיקה הזאת לתת אפשרות אלא לבנות הגשר בין המדינות. אני חושבת שאם הם היו טובים בצרפת, כמו שאמר ראש הממשלה, ולא רק במקצועות האלו אלא הוא התייחס לעוד מקצועות, הם היו טובים ומצוינים שם, ולכן למה מדינת ישראל צריכה לסגור את השערים בפניהם ולא לתת להם אפשרות ולהיכנס עם המקצוע שלהם. הם עבדו במקצוע ואני חושבת שעבדו טוב מאוד ותרמו לא מעט. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא תמיד הכי טובים בידע אלא יש אנשים בעולם שיותר טובים מאתנו.

ברשותכם, אני רוצה לסכם. תודה למשרד הבריאות ולמשרד העלייה והקליטה על הופעתכם. אני באמת מצטרף להמלצה של חברת הכנסת לנדבר. בתודעה של העולים, משרד הבריאות מכביד עליהם, לא מקל עליהם ולא מבין אותם וגורם לסחבת, אם לא לביטול תכניות העלייה שלהם. אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון כי אני לא מאמין שזה נעשה בזדון אבל כך זה נתפס. תבינו את זה מפני שיש פוטנציאל אדיר. מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, לפני פחות מחודש, היה בפריז והיה בהלם עת פגש 150 רופאים צמאים לעלות לכאן. לכן צריך לעשות הכול, כולל פרסונלית, ואני לא אגיד את השם, כדי שהדברים במשרד הבריאות ייעשו בכיוון הנכון.

ברשותכם, אנחנו כחברי כנסת נאשר את החלת דין הרציפות כדי שאחר כך החוק יאושר על ידי המליאה תוך 14 ימים, בהתאם לפגרה. אחר כך אנחנו נחזור לדיונים כאן והייתי רוצה שנתייחס גם, ובמיוחד, לנושאים של הרופאים.

זה לא החוק הזה.

אבל אנחנו נתייחס לנושא של הרופאים כדי לקדם גם אותו.

אני מודה לכם.

מי בעד החלת דין רציפות על הצעת החוק?

אני מצביעה במקום אורלי.

כן.

הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת החוק נתקבלה.

אושר. תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.