הכנסת העשרים
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ופרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"א באב התשע"ה (27 ביולי 2015), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/07/2015
יישום החלטת הממשלה מס' 716 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני שארית יהודי אתיופיה בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר – ישיבת מעקב
פרוטוקול
סדר היום
העלאת שארית יהודי אתיופיה לישראל
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
אברהם נגוסה – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
דוד ביטן
איתן ברושי
מנואל טרכטנברג
שלי יחימוביץ'
מאיר כהן
סופה לנדבר
מוזמנים
¶
המשנה לראש הממשלה ושר הפנים סילבן שלום
השופט מאיר שמגר - נשיא בית המשפט העליון בדימוס, נשיא הוועד הציבורי למען שארית יהדי אתיופיה
אמנון בן עמי - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה
עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה
מזל כהן - סגנית מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה
דסי צנגן - עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה
דניאל סלומון - עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה
הרב יצחק פרץ - ראש מערך הגיור, משרד ראש הממשלה
הרב יוסף הדנה - הרב הראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת
ירון קטן - עו"ד, מנהל אגף הגיור, המשרד לשירותי דת
תומר שרגא - ראש תחום הליך גיור, המשרד לשירותי דת
מיכל שטרית רבל - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד העלייה והקליטה
אפרים נגוסה - משרד העלייה והקליטה
דפני מושיוב - משרד הרווחה והשירותים החברתיים
ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית
יהודה שרף - מנהל יחידת עלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית
אריאל דיפורטו - מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית
משה באטה - מנהל מרכז קליטה, הסוכנות היהודית
אשר סיום - שליח נייד באתיופיה, הסוכנות היהודית
הרב מנחם ולדמן - מנהל תכניות היהדות לעולי אתיופיה, הוועד הציבורי של יהודי אתיופיה בישראל
הרב ג'רום אפסטיין - נשיא ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
הרב יפת אלמו - יו"ר נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי
דני ווזנר - הפדרציות היהודיות, צפון אמריקה
הרב מיכאל מקונן מהרט - מועצה דתית אשדוד
יצחק מולה - יו"ר מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
חן אסממאו - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
תמר עזרא - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
קיברט עזרא - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
גובניה דגן - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
פקאדו אבבא - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
איציק רטה - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
האילו מאפין - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
אגומס בלאי - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
באבי מטלאיין - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
ארגווי טספה - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
דניאלה מלקמי - המאבק להעלאת יהודי אתיופיה
וורקו גברה - כנף דרום לציון
סטצין טגנה - מרכז קליטה יבנה
אמיה מנגסטו - אשדוד
יצחק הילדסהיימר - כתב "מקור ראשון" ו-NRG
הדס כהן - עיתונאית, ערוץ 1
רחמים אלעזר - קול ישראל
צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
קנו גרבה
וג אכליס
קפלה מלקיה
דוד אדוסו
עזרא אזאנוה
אייטגב אבבה
מסראק ווטה
מנהלת הוועדה
¶
לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה
דנה גורדון – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
היו"ר דוד אמסלם
¶
צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים את הדיון המשותף בגלל חשיבות הנושא שהוא העלאת שארית יהודי אתיופיה לישראל.
הייתי מבקש לתת את זכות הדיבור קודם כל לחבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שמוביל את הנושא הזה כבר הרבה מאוד שנים. בבקשה אדוני.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו דנים היום בהשלמת העלאת שארית יהודי אתיופיה. כידוע לכולם, בשנת 2010 ממשלת ישראל קיבלה החלטה, וגם ב-2003, ולאחר החלטות אלו נשארו אחים שלנו שם, משפחות נפרדו, הורים עם ילדיהם, אחים ואחיות, דודים ודודות. המשפחות נמצאות באתיופיה במצב קשה ללא שום סיוע. הארגונים ההומניטריים שתמכו, יצאו משם באוגוסט 2013 והקהילה מתקיימת כקהילה יהודית בכוחות עצמה.
למשפחות שנמצאות כאן קשה. החיילים שמשרתים בצבא הגנה לישראל, האחים שלהם, האחיות שלהם, הסבים שלהם נשארו שם ואין להם זכות להביא אותם לכאן. המשפחות שם וגם כאן במצוקה קשה מאוד.
לכן היום ועדת הפנים וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מקיימת ישיבה משותפת על מנת להגיע להחלטה האומרת שממשלת ישראל תקבל החלטה להעלות את כולם לאלתר.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
יש רשימות של אלה שנמצאים באדיס וגם אלה שנמצאים בגונדר. אנחנו נשמע יותר פרטים.
מכבד אותנו כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר שמלווה את הקהילה הזאת הרבה שנים והוא נשיא הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה. תודה רבה כבוד השופט על בואך.
הדיון לא יארך יותר משעתיים. אנחנו נשמע את הסיפורים של המשפחות, הורים שנשארו שם, בנים ובנות שנשארו שם, אחים ואחיות שנשארו שם אבל אני מדגיש ואומר שלא כל מי שרוצה לדבר, אכן ידבר. מראש אנחנו אומרים שאנחנו נתמקד במשרדים הרלוונטיים כמו משרד הפנים, משרד הקליטה ומשרדים אחרים שרלוונטיים לנושא. שלא ייפגע מי שלא יקבל זכות דיבור.
תודה לחברי הכנסת שהצטרפו אלינו, לחברת הכנסת סופה לנדבר לשעבר שרת הקליטה, לחבר הכנסת איתן ברושי ואני מניח שבהמשך יצטרפו חברי כנסת נוספים. תודה רבה אדוני היושב ראש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה חבר הכנסת אברהם נגוסה. אני מתכבד להזמין לשאת דברים את כבוד השופט מאיר שמגר. לפני כן אני רוצה לציין שקיבלתי מכתב מזיוה מקוגן דגו לגבי הנושא של בקשה לדיון בנושא אפליית המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה. אני אנהל את הדיון הזה בוועדת הפנים מיד בתחילת המושב הבא.
כבוד השופט, בבקשה.
מאיר שמגר
¶
גבירותיי ורבותיי, אני שמח שניתנה לי רשות הדיבור כי אני רוצה להביע את דעתי באופן החלטי וברור וחד משמעי. אני חושב שהגיע הזמן לסיים את הניסיונות לפתרונות חלקיים, הגיע הזמן לפתור באופן כולל את הבעיה של שארית הפליטה שמרוכזת בשני מקומות באתיופיה, חלקה בגונדר וחלקה השני באדיס אבבה. הגיע הזמן, במלים אחרות, להעלות ארצה באופן טוטלי, מקיף וכללי את כל אלה שמרוכזים היום במחנה גונדר ואת כל אלה שמרוכזים היום במחנה של אדיס אבבה. אני רוצה להבהיר שמסרנו לפני יומיים לשר הפנים רשימות מדויקות של כל האנשים הכלולים בשני סוגים אלה שדיברתי עליהם. בלשון אחרת, אני סבור שלאור כישלונות הסדרי הביניים ולאור הזמן הרב והסבל הרב שהזמן גרם, הגיע המועד לפתור את הבעיה באופן כולל וחד משמעי כך שכל היהודים המרוכזים כיום באדיס אבבה ובגונדר יועלו ארצה בהתאם לרשימות שנמסרו לשר הפנים.
אני מתאר לעצמי שיש כאן ודאי אנשים שרוצים להציע דעות מיוחדות לגבי מקרים מיוחדים ואני לא שולל את הדבר הזה, זה כבר דבר שמסור ליושב ראש הישיבה, אולם אני ביקשתי להדגיש ואני מבקש שהדבר הזה ימצא את ביטויו בהחלטה של הוועדה אשר בוודאי תשפיע במישרין על ההחלטה של משרד הפנים ושל סגן ראש הממשלה שיושב במשרד הפנים, שיפתרו את הבעיה בלי לטפל בה טיפין טיפין אלא מתוך כוונה לפתור את הבעיה בכללותה אחת ולתמיד. היינו, כל היהודים המרוכזים היום, בהתאם לרשימות שנמסרו לשר הפנים, באדיס אבבה ובגונדר, בשני המקומות האלה, אני מבקש שהם ייכללו מיד בהעלאה ארצה ללא שהייה. אני מקווה – אם כי אינני בטוח בכך – שיבוא גם פתרון לבעיות אינדיבידואליות של אנשים מסוימים שרוצים להדגיש את הקושי המיוחד בו הם נמצאים אבל אני מדבר על פתרון כולל וגורף אשר מקיף את כל האנשים שנמצאים בשני המקומות. הגיע הזמן לסיים את קיומם של מחנות עולים כביכול באדיס אבבה ובגונדר, הגיע הזמן להעלות את כולם ארצה כפי שכל יהודי רשאי לחזור ולגור בארץ שהיא ארצו. תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. כבוד השופט, אני מעריך על כך שנרתמת ולקחת את המשימה הזאת, משימה ערכית ובאמת כאן הערכה גדולה שלי ובטח גם של הציבור.
לפני שאני מעביר את זכות הדיבור לרב יוסף הדנה שהוא הרב הראשי ליהודי אתיופיה, הייתי רוצה לספר שבמסגרת תכנית העבודה שמשרד הפנים הציג בוועדת הפנים, כאשר השר הגיש אותה עם כל צוות המשרד, אחד היעדים שהם הגדירו לעצמם – ובלי קשר לדיון הזה – היה העלאת יהודי אתיופיה לישראל. זה במעטפת. אני מניח שכאשר השר יבוא, הוא יתייחס לזה.
כבוד הרב, בבקשה.
יוסף הדנה
¶
תודה רבה כבוד היושב ראש. אני חושב שהדברים של כבוד השופט בנושא הזה, אומרים הכול. בתוך עמי אנכי יושב. אנחנו יום יום חיים עם הציבור שלנו בארץ ויודעים כל מה שקורה באתיופיה. כאן אנשים סובלים ולא רק באתיופיה, שם גרים וחיים כמעט ללא כל אמצעים. המשפחות כאן בארץ, באמת רחמנות. אנשים זקנים ומבוגרים, אין להם אפשרות ללכת ולזעוק ולהשמיע את זעקתם. מגיעים אלי למשרד ומבקשים את עזרתי. אני מאמין שאנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת. תארו לכם שמעל לעשר שנים אנשים מחכים שם כאשר בינתיים הילדים גדלו, אלה שהיו נערים כבר התבגרו ונוצרות שם כל מיני בעיות. אני חושב שצריך לקחת את הנושא הזה בשיא הרצינות ולאפשר להם להגיע לארץ ישראל. האנשים מגיעים לכאן, לא מתווכחים ולא מדברים, כולם בארץ נוהגים לפי ההלכה וכפי שהרבנות דורשת, ואני חושב שהסבל הוא סבל מיותר. אני מבקש שהוועדה תגיע למסקנות ותשפיע גם על שר הפנים, על שר הקליטה ועל כל המוסדות הנוגעים בדבר כדי שיסיימו את הנושא הזה.
יוסף הדנה
¶
לגבי המספר, כמו שאמר חבר הכנסת אברהם נגוסה, יש אנשים שידברו בפירוט. אני יודע שיש אנשים והבעיות מגיעות אלי.
איתן ברושי
¶
בכל זאת, לא מקובלת ההתחמקות הזאת. מה הבעיה להגיד מספר? תגידו בכמה אנשים מדובר. כמה יהודים מחכים שם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרב התייחס כנציג הקהילה וכנציג הדת של הקהילה אליו באים אנשים ומשוחחים אתו ומספרים לו על מצוקותיהם. הוא בעצם מדבר על התחושות שלו כרב הקהילה. תודה רבה כבוד הרב. אני מבטיח לך דבר אחד, אנחנו נעמוד את זה על סדר היום הציבורי כל הזמן. אנחנו לא ניתן לעסק הזה לשקוע, לא אברהם ולא אני. לכן אנחנו מקיימים את הדין המשותף לשתי הוועדות. אחת לתקופת זמן אנחנו נקיים דיון בנושא הזה.
ברושי, עוד מעט תקבל את רשות הדיבור.
הרב ולדמן, בבקשה.
מנחם ולדמן
¶
תודה רבה. אני מלווה את הקהילה שממתינה לעלייה, של שארית יהודי אתיופיה, כבר 23 שנים וזכינו שמתוכם 46 אלף הגיעו ארצה. אלה שנותרו, ואני יכול לומר שגם בעיני העוצמה של הנחישות היהודית שלהם להישאר ולהמשיך להתעקש לעלות, הפתיעה אותי. אנשים שנשארו שם בדרך כלל הם מצד האבא מזרע ישראל של יהודי אתיופיה ולא מצד האימא. אלה שמצד האימא בדרך כלל עלו על פי החלטות הממשלה הקודמות כשהלכו לפי המפתח של צאצא ליהודי אתיופיה מהאימא.
מנחם ולדמן
¶
זה סיפור ישן. העלייה הזאת של שארית יהודי אתיופיה מגיעה על פי חוק הכניסה. בעבר, לפי הקריטריון של צאצא ליהודי אתיופיה מהאימא, מכיוון שהקבוצה הזאת התנצרה לפני כמאה שנים וחזרה ליהדות, בעיני ההלכה אין הבדל.
מנחם ולדמן
¶
זה חוק אבל מכיוון שנתפסו כמי שעברו לצד הנוצרי לפני מאה שנים לא התייחסו לשינוי כאשר הם חזרו בתשובה וחיים כיהודים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני יודע שגם בעלייה מברית המועצות לא עלו רק יהודים פרופר אלא עלו גם כאלה שהסבא שלהם היה יהודי והייתה זיקה. אז מה ההבדל בין אלה לאלה?
מנחם ולדמן
¶
מצד אחד מביאים כל נכד ליהודי למרות שאמו וסבתו גויות, ומצד שני ההנחיות כלפי שארית יהודי אתיופיה שמצד אימא ואם אימא הן יהודיות, לא הוחל עליהם חוק השבות. דעתו של כבוד נשיא בית המשפט העליון שמגר היא שחוק השבות צריך לחול עליהם. בכל אופן, הם עלו. אותם אלה שהם זרע ישראל מצד האבא, לא עלו. קרה שאלפים נחתכו כאשר הורים כאן וילדים שם, אחים כאן ואחיות שם וכן הלאה. הם מזרע ישראל בדרך כלל מצד האבא וחלקם אפילו מצד האימא. אני בעיני ראיתי משפחה, לפחות אחת, שהם יהודים על פי ההלכה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא הבנתי עוד דבר. יש חצי כאן וחצי שם. אם לא יהודים, אז לא אלה ולא אלה, ואם חצי פה וחצי שם, לא הצלחתי להבין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני נפגשתי כאן עם אנשים שההורים כאן והילדים שם. הסוגיה ההלכתית תקפה לשניהם באותה מידה. ראיתי מקרים, חבל על הזמן. נעזוב את הסוגיות האנושיות מוסריות כי אני מדבר אפילו ברמת החוק. לא הצלחתי להבין איך על אותו סעיף מביאים חלק וחלק לא מביאים.
מנחם ולדמן
¶
אם תרצה, אני אתן לך דוגמה פשוטה. זוג הורים בני שישים שהאבא הוא צאצא ליהודי אתיופיה מצד אמותיו, ואשתו היא רק מצד אבותיה, הזוג הזה ב-2010 וב-2003, לאחר הבדיקות הקודמות, ההורים עלו מכוח האבא עם הילדים הקטינים עד גיל 18 וילדים גדולים שלו מעל גיל 18, הם רק מצד האבא והם נשארו שם. כך יוצא שההורים כאן והילדים שם.
לגבי האנשים האלה, אותי זה הפתיע בעוצמה כי אנשים יודעים שסגרו להם את הדלת בבדיקות האחרונות או לפני האחרונות ושללו אותם, אבל הם אומרים שהם יהודים, הם מתפללים שלוש פעמים ביום, הם חיים כיהודים, הילדים שלהם חיים כיהודים ורוצים להיות כאן בצנחנים ובסיירת גולני וכדומה וזאת הדרך שלהם. הם אומרים שהם ימותו שם עד שיעלו. לצערנו אלפים קבורים בבתי הקבורות של אדיס אבבה וגונדר. מצבות של אנשים שהמתינו במשך השנים.
נכון שהם לא יהודים מצד האימא בדרך כלל, אבל ההלכה איננה סוגרת את עיניה ממציאות כזאת. קודם כל, לפי המסורת של יהודי אתיופיה האבא קובע. במודעות שלהם האבא קובע ולאו דווקא האימא. הם רואים את עצמם יהודים. כל גוי בסביבה מכנה אותו בכל הכינויים של יהודי אתיופיה. הזהות האישית שלהם היא יהודית. הם עם כל הקשיים נשארים שם ודבקים בהלכה. הניסיון גם הוכיח שכל מי מהם שעלה עובר את תהליכי היהדות כאן ואין שום ספק שהם יעברו תהליכי יהדות.
מבחינת המספרים עליהם דובר. אני חושב שמשרד הפנים שאמון על הבדיקות, בסופו של דבר הוא יחליט לגבי האישורים, מי יעלה ומי לא יעלה. הרשימות שכבר נמסרו לשר הפנים הן רשימות של אנשים שהיום רשומים באדיס וגונדר והן מונות כ-9,000 שמות כאשר להערכתי מתוכם כ-6,000 יימצאו שהם מזרע ישראל מצד אבותיהם או אמותיהם, יש להם קרובים מדרגות ראשונות בארץ, הם עזבו את הכפרים וחיים כפליטים וממתינים לעלייה באדיס ובגונדר.
מנחם ולדמן
¶
הסגירה הפורמלית הייתה כאשר הסוכנות היהודית יצאה באוגוסט 2013 אבל הקהילה הייתה לפני כן ונשארה אחרי כן עם אותו בית כנסת, עם אותו מקווה ועם אותן תפילות. הם נשארו. זה לא רק 2013 אלא גם ב-2003 או ב-2005 עלו אנשים. תמיד עלו אלה שמצד האימא והשאירו את הקרובים מצד האבא.
סופה לנדבר
¶
הייתה בגונדר רשימה של 7,500 אנשים כאשר אנחנו עם הסוכנות היהודית, עם נתן שרנסקי, הבאנו את המטוס האחרון והרשימה נסגרה. אנשים נמצאים במרכזי קליטה. ממשלת ישראל התחייבה להביא אותם בקבוצות קבוצות כי הייתה החלטת ממשלה, אבל המחנה בגונדר נסגר כי נסגרה הרשימה של 7,500 אנשים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עוד מעט נשמע גם את משרד הפנים אבל אני מבין שאנחנו מדברים על בסביבות 9,000 אנשים ואתה אומר ש-6,00 עד 7,000 הם ממש בקרבה ראשונה שחלקם נמצאים כאן בארץ וחלקם לא.
מנחם ולדמן
¶
כן.
אני מצטרף לדעתו של כבוד הנשיא שמגר. החלטת הממשלה צריכה להיות החלטה לגבי האנשים הללו שיש להם ייחוד שאין דומה לו בעולם. זה לא שבמקרה למישהו יש קרוב בישראל אלא אלה אנשים שעזבו את בתיהם לפני 10-15 שנים על מנת לעלות לישראל וכבר שנים רבות חיים חיי יהודים. אם זה היה קורה במקום אחר בעולם, מזמן היו מתגיירים ועולים כיהודים גמורים אבל רק הם נשארו.
הכאב של המשפחות החצויות, כל אחד מבין אותו. החיים שלהם הם לא חיים של תענוגות אלא הם במצבים קשים אבל יחד עם כל הקשיים הם דבקים ביהדות. זה מחייב אותנו להביא אותנו.
סופה לנדבר
¶
תודה. רבותיי, אני חושבת שאנחנו צריכים לסיים את פרשת ההתעללות ביוצאי אתיופיה. אני הייתי בגונדר וראיתי שם את הדברים מקרוב. אני אומרת שהאנשים האלה עקרו את עצמם מהכפרים, מהבית והגיעו לגונדר למשך שנים רבות. נאמר כאן עשר שנים אבל אני ראיתי משפחות שיושבות שם 14 ו-15 שנים. כאשר חזרתי מהנסיעה הראשונה אמרתי לראש הממשלה שאני כשרת העלייה והקליטה ממליצה לסיים את הפרשה ולתת לאנשים להגיע למדינת ישראל. זה פשוט לא יתכן. חלק מהמשפחה כאן וחלק שם. אנחנו קיבלנו החלטה וסגרנו את גונדר אבל מתברר לי עכשיו שיש רשימה של 7,500 אנשים ואנשים הגיעו לראש הממשלה ואמרו שזאת רשימה סופית ולכן הוא קיבל את ההחלטה להעלות את כולם ארצה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
מתוך הרשימה הזאת נדחו אלפיים אנשים בגלל שהם מצד האבא. לפני כן נשארו אנשים, מאז החלטת הממשלה ב-2003, שנדחו.
סופה לנדבר
¶
הרשימה הייתה. אני בעד לסיים את הפרשה ומיד. אני רוצה שלאנשים האלה תהיה כתובת ואני עכשיו אסביר את זה. שם נתקלתי במקרים כל כך קשים כאשר חלק מהמשפחה כאן ולאנשים לא נותנים תשובה. כאשר חזרתי לראש הממשלה אמרתי לו שלא יתכן שמדינת ישראל מתעללת באנשים האלה.
סופה לנדבר
¶
קיבלנו החלטה ולפי ההחלטה הזאת הייתה רשימה של 7,500 אנשים.
אני רוצה שיוצאי אתיופיה, נציגי המשפחות, תצאו מכאן עם תשובה ברורה ועם כתובת. אני מחזיקה מכתב שאני כשרה כתבתי לשר הקודם ולשר הנוכחי לא קיבלתי עליו תשובה. אנחנו החלטנו בממשלה שתהיה ועדת חריגים במשרד הפנים ואני ממליצה לך, גם לך אדוני יושב ראש ועדת הפנים וגם לך אדוני יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, שהעתקי הפניות האלה נקבל ואנחנו נעקוב.
סופה לנדבר
¶
אני מחזיקה כאן מכתב. פניתי בשמו של טזי אלמיהו שנמצא כאן משנת 2005 יחד עם ההורים וארבעה אחים ואחיות ואחות אחת נשארה באתיופיה. עד כה אף אחד לא קיבל תשובה ברורה. האימא חולה, האבא חולה, שניהם נכים ואנשים נמצאים בתסכול של שנים ואני שואלת למה. האחות לא הגיעה אתם, לא עברה שם תהליך גיור ואני אומרת שאנחנו עשינו הכול כדי שיוצאי אתיופיה כאן יעברו את תהליך הגיור ואנחנו דנו בוועדתה עלייה והקליטה על כך שהם נמצאים במרכזי קליטה ומרכזי הקליטה מוכנים לתת את התהליך המקוצר ותהליך נכון. אני שואלת עכשיו למה אנחנו מתעללים באנשים האלה. למה אנחנו לא מקבלים רשימה ברורה, האם יש שם 7,000, האם יש שם 10,000? אני לא חושבת שמישהו מממשלת ישראל יקבל החלטה לא להעלות את האנשים האלה.
אני ממליצה שאנחנו נעקוב אחרי זה ואני ממליצה שוועדת חריגים תתחיל לעבוד. ועדת החריגים במשך השנים האלו לא עבדה ולאנשים אין כתובת אליה הם יכולים לפנות. למה הם צריכים להיות מסכנים? למה? אני ממליצה שכאשר יגיע לכאן שר הפנים, ייתן לנו תשובות. אני רוצה שנצא מישיבת הוועדה לא עם הכרזות ולא עם הטבות. אנחנו לא נותנים הטבות לאנשים האלה. חוק השבות אומר שמגיע למדינת ישראל מי שהוא יהודי מצד אימא ומי שיהודי מצד האבא ולכן אף אחד לא עושה טובות למישהו מיוצאי אתיופיה. אנחנו רוצים להבין מתי תתכנס ועדת החריגים ותתחיל לעבוד ואנחנו נעקוב אחרי זה. אז לאנשים האלה תהיה כתובת וידעו לאן הם יכולים לפנות. הם ידעו שבישראל יש להם כתובת ויש תשובה ברורה. על כל מכתב אני דורשת תשובה.
מאיר שמגר
¶
אני רוצה להעיר הערה קצרה בעקבות הדברים המעניינים והחשובים שאמרה חברת הכנסת סופה לנדבר. ועדת החריגים עבדה במשך השנתיים-שלוש האחרונות ולא עשתה שום דבר. איש לא עלה ארצה בגלל החלטה של ועדת החריגים. אני לא רוצה שכאן נגמור את הישיבה עוד פעם בדחיית הפתרון לאיזו ועדת חריגים שתקום. כבר ניסינו ולא הצלחנו. אנחנו יודעים היום בדיוק מי האנשים אשר נמצאים בגונדר ומי האנשים אשר נמצאים באדיס אבבה, יש לנו רשימות מדויקות ואנחנו לא צריכים שום בדיקות חריגים. אנחנו יודעים שכל אחד מהאנשים האלה או שהוא יהודי באמצעות האבא או באמצעות האימא. הם יהודים שמתפללים יום יום. הייתי אומר את זה קצת בציניות, מתפללים יום יום יותר מאשר היהודים כאן בארץ.
אני אומר שהגיע הזמן לשים קץ ואני בהחלט מצטרף לאלה שאמרו שלא צריך להתעלל יותר באנשים, לא צריך לשלוח אותם לוועדות חריגים כי שם לא יקבלו שום תשובות. נגמרו החריגים. אנחנו יודעים בדיוק מי אלה 7,500 האנשים שצריכים לעלות כעת ארצה וצריך לסיים את זה ולגמור עם זה פעם אחת ולתמיד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה כבוד השופט. היות ותחולת הדיון היא שעה ועשר דקות ואנחנו בעיקר רוצים לשמוע את החברים שהם לא חברי הכנסת, המשפחות, בואו נעשה את זה בקצרה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגדול ביקשתי מחברי הכנסת לקצר כדי לשמוע את האנשים לשמם התכנסנו.
חבר הכנסת איתן ברושי.
איתן ברושי
¶
אני אקצר. אני באתי במיוחד לישיבה הזאת מתוך דאגה לעניין. אחרי דברי השופט שמגר, אין הרבה מה להוסיף. אני מצטרף, כמי שלא חבר בוועדה הזאת אבל כמי שאכפת לו מהעניין, ורוצה לתמוך ולבקש שנבטא את ההחלטה הזאת בצורה ברורה. אני מבקש לסיים את הסיפור הזה ולכבד את האנשים. מעולם לא הסכמתי ולא הבנתי את הקשיים שאנחנו גורמים לאחינו גם יוצאי אתיופיה וגם במקומות אחרים אבל היום מדברים על יוצאי אתיופיה.
הדבר השני שאולי הוא לא פחות חשוב. לא מזמן הייתי בישיבה בוועדת הקליטה. יש פער עצום בין המהלך ההרואי של הבאת אחינו מאתיופיה לבין התקציבים שניתנים אחר כך כדי לאפשר את קליטתם האמיתית כאן בישראל. אני רוצה לומר שההחלטות האלה שאנחנו רוצים לקבל היום ובהמשך צריך לעמוד על כך שיהיה לזה גם ביטוי תקציבי, שהבאתם לכאן היא לא רק הבאתם עד לשערי ישראל אלא גם קליטה אמיתית במשך התקופה שלאחר מכן.
לכן אני מציע לאמץ את העמדה שביטא השופט אבל גם לקבוע לוחות זמנים וגם לומר לשר הקליטה שבוודאי יצטרף שחייבים להביא לידי ביטוי את העלייה הזאת בתקציב 2015-2016 כך שנקלוט אותם בצורה מסודרת. יושבים כאן חבריי מהסוכנות והם יודעים שלא מספיקה ההתנדבות של יהודי העולם אלא ישראל בת 67 צריכה לקלוט את העלייה ויש לה תקציב ואת זה צריך לבטא בתקציב.
לכן אני מצטרף לעמדת השופט ומצטרף לחברים שמבקשים להעלות לישראל וקורא לגורמים המוסמכים להקטין את הקשיים ולהקל על העלייה ומצד שני לתקצב את זה בצורה הולמת כדי לא להעביר את ההשפלה משם לכאן.
מאיר כהן
¶
שלום לכולם. שני יושבי הראש, הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב. יישר כוח. אני רוצה למפות את הבעיה ואני אשמע בוטה, דווקא כמי שעלה מחוץ לארץ וליווה באותה מעברה את השבר הגדול שאנחנו כבר לא זוכרים, של יהדות בני ישראל מהודו. היה שבר גדול בתחילת שנות ה-60 כאשר גם אז הטילו ספק ביהדותם. הבעיה היא לא בעיה ששייכת לבירוקרטיה ולא בעיה ששייכת למשרד זה או אחר אלא הבעיה היא בעיה של גזענות. אם צבעם היה צבע אחר, הם היו כאן. אלה אנוסים. האנשים שנמצאים שם הם סוג של אנוסים. גם ההלכה מכירה ביהדותם. לצערי הרב מה שמונע מאתנו זאת ציניות של אנשים גזענים שלוקחים חלק במוסדות השלטון. יש החלטת ממשלה 2948, 2230, 3356 והחלטת בג"ץ. לכן האנוסים האלה, היהודים האנוסים האלה, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להביא אותם לכאן.
אני סומך עליך ואני סומך עליך. יש לכם המון כוח כיושבי ראש ועדת הפנים וועדת הקליטה. תניפו את הדגל הזה. צריך להביא אותם מידית. אני לא רוצה לספר את הסיפורים של הפגישות שלי עם חבר'ה מהפלס"ר, של חבר'ה שהיו עכשיו עם הדר גולדין זכרונו לברכה, שעמדו לקבל צל"ש אבל האחים שלהם נמצאים שם בגונדר.
היו ברוכים על מה שאתם עושים ותרימו את הדבר הזה כי הוא חשוב. זאת גיבנת שרובצת על הגב של החברה הישראלית. תודה רבה.
דוד ביטן
¶
הרבה אין לי מה להוסיף. אני תומך בדברים שנאמרו. אני חושב שצריך להעלות את מי שנמצא שם באדיס אבבה אבל אנחנו לא צריכים להמתין לזה. כל כמה שנים יש התאספות של 7,000-7,500 ומתחיל הריטואל הזה מחדש. צריך לשלוח לשם אנשים ולבדוק את העניין, ומי שמגיע לו, להעלות אותו. לא צריך שאנשים יתאספו ויחיו שם בתת תנאים כדי להעלות אותם.
שלי יחימוביץ'
¶
אני מברכת את שני יושבי ראש הוועדות וגם את שופט בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר על עבודתו הנפלאה לטובת העניין הזה.
זה לא רק מאבק הומניטרי, זה לא רק מאבק להבאת שארית הפליטה אלא זה מאבק על פניה של מדינת ישראל כחברה שהאתוס של קליטת עלייה הוא אחד מאבני היסוד שלה ובלעדיו אין לנו קיום כמדינה. זה לא קשור לשום זהות פוליטית אלא זה מאבק לאומי של כולנו.
חוק השבות תמיד היה חוק מכיל, רחב, מחבק, גואל ובני המשפחות של מי שנמצאים כאן ובכלל כל 7,000 היהודים שנמצאים בגונדר ובאדיס בעיקר כבר היו צריכים מזמן לעלות לישראל. העובדה שהם לא נמצאים כאן היא כתם על החברה הישראלית כולה. היא לא רק בעיה אנושית אלא היא ממש כתם על החברה הישראלית.
אמר נכון חברי שמדובר כאן – צריך לקרוא לילד בשמו – במידה לא קטנה של פשוט גזענות. פשוט גזענות. כל הכללים שהונהגו על הקבוצה הזאת – בדיקה בציציות, ועדה מיוחדת, תנאים מיוחדים, כל אחד בנפרד ולא קבוצה – כל זה טיפול מיוחד ומעורר זעם מאוד גדול ובצדק בקבוצה ספציפית, בעיקר בשל צבעה. על המחלה הזאת, על מחלת הגזענות, אנחנו חייבים להתגבר.
צריך גם לומר שרוב מי שנמצאים עכשיו בגונדר ובאדיס ומחכים לגאולתם, מקיימים אורח חיים יהודי הרבה יותר מאשר רבים מאתנו וזאת עובדה אבל גם אם לא כך, עדיין זכותם לעלות לכאן ולהיות חלק ממדינת ישראל, מעם ישראל, מהקהילה הישראלית.
אני חושבת שהעובדה ששניכם, שני יושבי הראש של הישיבה, באים ממפלגת השלטון הגדולה ורבת העוצמה – זאת עובדה, התוצאות מדברות בעד עצמן - והעובדה שאתם יושבים כאן נותנת לנו באמת סוג חדש, מנוף של תקווה. כך גם שר הפנים וכך גם רוב הממשלה. זאת הזדמנות נפלאה להביא סוף לעוול המתמשך הזה ופשוט להביא את כולם לישראל בלי ועדות ובלי בדיקה בציציות, כדי שיהיו חלק אתנו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. הרב יפת אלמו. אתה תדבר, אחריך ידברו שתיים-שלוש משפחות ולאחר מכן נעבור לדרג המקצועי כדי שנוכל גם לקבל תשובות.
יפת אלמו
¶
אני רוצה להודות לשני יושבי ראש הוועדות, לחברי הכנסת, לשופט בדימוס מאיר שמגר, איש יקר לקהילה של יוצאי אתיופיה שעשה למען הקהילה וכל זמן שאני הכרתי אותו הוא נלחם למען הקהילה באופן ישיר. אני מאוד מודה לך בשם הקהילה.
אני רוצה להגיד לכם שבנושא של יהדות אתיופיה, מקור הרע הוא הנושא של עלייה. אין יהדות אתיופיה שעלתה באופן ישיר בלי בעיות. תארו לעצמכם, אני אזרח והיום פעם ראשונה שמעתי מאנשים את האמת ובלבי שמחתי. במשך כל הזמן הזה במקומות הרבים – אם זה באירופה ואם ברוסיה – שולחים שליחים מתאימים וכל מיני צעירים שיבואו לכאן אבל ביהדות אתיופיה דיכאו אותנו כדי שלא נבוא ולא נהיה שווים בין שווים. מדינה שסוגרים את הדלת למשך עשרים שנים. אני כתבתי מכתב בשנת 2000 ושלחתי אותו בדואר רשום לשרים אבל אף פעם בחיים לא קיבלתי תשובה.
אני מבקש למען הסדר הטוב שקודם כל האנשים יעלו. במשרד הפנים, במחלקה האתיופית, צריך להקים ועדת חקירה. תארו לעצמכם אדם שעובד במשרד הפנים והוא כביכול צריך לעזור לאזרח אבל עת פניתי לבית המשפט הוא נלחם על כך שלא יעלו. בסופו של דבר האמת ניצחה ואותו אדם לא נמצא בארץ, תודה לאל. בכל זאת יש שופטים בארץ. לכן אני רוצה שתקום ועדת חקירה בתוך משרד הפנים. אתם יודעים שבמשרד הפנים אין קבלת קהל? אין אף אתיופי שיכול לפנות ולהתלונן או לומר משהו? כלום. אין. לכו לירושלים, אין קבלת קהל. הדבר הזה הוא אבסורד ופסול בעיני כאזרח. אני לא מדבר כאתיופי אלא כאזרח אני דורש להיות שווה בין שווים. לא יתכן שאחד יקבל טיפול א' והשני לא יקבל טיפול. תגידו לנו באיזה מקום שמעתם על דבר כזה? זה אמור רק לגבי אתיופיה.
אני מבקש כאזרח שנפגעת זכותו. אני רואה את עצמי שווה בין שווים, שירתי בצבא, הילדים שלי שירתו בצבא וחובה שנהיה שווים כאן בארץ. לא יתכן שעשרים שנים מחכים קרובי המשפחה שלי.
הרבנים אמרו את דבריהם, כבוד השופט דיבר וחברי הכנסת דיברו. כל דבר שנעשה בנושא, זאת פשוט גזענות לשמה. אני מאוד מודה לכם.
אמיה מנגסטו
¶
(דבריה מתורגמים מאמהרית לעברית).
אבא, אימא שלי ודודים שלי נמצאים 28 שנים באתיופיה ואני מחכה לראות אותם. אחותי נפטרה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אתן לך את זכות הדיבור, אבל ברשותך, תרגם את הגברת. בוא נשמע אותה קודם ואחרי כן תגיד מה אתה יודע.
מיכאל מקונן מהרט
¶
ההורים שלה, האחים הקטנים שלה, אח שלה נפטר שם והשאיר חמישה ילדים. אני מכיר את הסיפור. המשפחה הזאת בלי שום סיבה – הוא יהודי מצד אימא שלו, בצד אבא שלו וכך גם אשתו – הדלת נסגרה בפניה ולא מעלים אותה.
מיכאל מקונן מהרט
¶
(מתרגם את דבריה של אמיה מנגסטו).
לא מזמן הבן שלה נפטר. כל הזמן הוא נלחם עבורם, הלך למשרד הפנים והם היו סומכים עליו שאולי בזכותו יעלו. הבעל שלה נפטר לפני שמונה חודשים. הבת שלה נרצחה לפני שנתיים והבן שהיה נלחם למענה, גם הוא נפטר לפני שמונה חודשים. היא אומרת שיש לה משפחה, ילדים גדולים וילדים קטנים ועכשיו היא מטפלת בהם. ההורים שלה, הסבתא והמשפחה, כולם נשארו באדיס אבבה. אם הם היו נוצרים ולא מגיע להם, הייתה מבינה, אבל כל הדודים שלה, נכדים, אחיות, כל המשפחה בארץ ישראל ורק ההורים שם והיא דואגת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. ברשותכם, אני צריך לצאת ב-12:20 והייתי רוצה לשמוע את השר. אני מלווה יחד עם אברהם את הנושא הזה כבר למעלה מעשר שנים. נפגשתי במהלך השנים עם הרבה מאוד אנשים ברמה האישית ואני מכיר את הנושאים על בוריים. אני גם מתחבר כמעט לכל מה שנאמר כאן ולכן אנחנו חלמנו על הדיון הזה עוד לפני ששנינו הגענו לכנסת.
כאן אני רוצה לשמוע את השר. כמו שאמרתי לכם קודם, השר סקר בפני הוועדה שלנו את משרד הפנים על כל פעילויותיו ואחד הנושאים שהוא סקר, ובלי תיאום אתנו, היה העלאת יהודי אתיופיה לישראל כמשימה משרדית.
שר הפנים סילבן שלום
¶
תודה לשני יושבי הראש - בעצם לשלושה יושבי ראש כי נמצא כאן גם יושב ראש ועדת הכנסת - של הוועדה המשותפת, חבר הכנסת דודי אמסלם וחבר הכנסת אברהם נגוסה. כבוד נשיא בית המשפט העליון שרק אתמול נפגשנו גם בנושא הזה.
אני מלווה את הנושא של עליית יהודי אתיופיה במשך שנים רבות מאוד. במסגרת הזאת ביקרתי גם באדיס אבבה פעמיים וגם בגונדר וראיתי גם את המחנה וגם את האנשים. הרצון שלי להביא את יהודי אתיופיה הוא גבוה מאוד ואני מאוד מקווה שההזדמנות שנכרתה בפני להיות זה שמופקד היום על תיק הפנים תאפשר לי לעשות את זה. כמובן שזה מצריך גם את משרד האוצר וגם את משרד הקליטה אבל בראש ובראשונה את ראש הממשלה כך שהדברים האלה יוכלו להיעשות בצורה נכונה.
שר הפנים סילבן שלום
¶
לצערי הרב, ואמרתי את זה גם בפגישות הפנימיות שלי, שלושת המשרדים הנ"ל לאורך השנים לא בדיוק אהבו את הרעיון. משרד האוצר בגלל עלויות כספיות, משרד הפנים בגלל הצורך ברישומים ובבדיקות של הזכאים ומשרד הקליטה בגלל העובדה שזה הצריך להיות אתם בקשר זמן רב כי הם לא באים בקליטה ישירה אלא הם באים למה שקרוי מרכזי קליטה ואני לא רוצה להגיד שיש מניעים נוספים. כל הדברים האלה כמובן לא תרמו תרומה חיובית לעניין עצמו. זה לא אומר שכרגע בכל המשרדים כולם יש שינוי, אבל לפחות לגבי משרד הפנים אני יכול לומר שהגישה שלי היא שונה לחלוטין.
נפגשתי לפני כשבוע בהזמנתו של חבר הכנסת נגוסה במפגש של השדולה למען העלאת יהודי אתיופיה. נפגשתי גם עם חבר הכנסת נגוסה בפגישות אישיות ואנחנו כולנו רוצים להביא את שארית הפליטה. כמובן שיש את אותה טענה שלעולם הזרם לא ייגמר. היה לי איזשהו דיון פנימי בו אמרו שיבואו חמישה מיליון. אמרתי, הלוואי. כולם הסתכלו באיזה רעד עת אמרתי הלוואי.
גם כאן צריך להבין שבסופו של יום הגישה שלאורך כל השנים חשבתי – או לפחות העמדה, התפיסה שלי - הייתה שיש כאן העדפה של עולי חבר העמים על פני העולים האלה כי בעלי חבר העמים יש מה שקרוי פרנטלה שלישית מבחינה משפטית שמספיק שהסבא היה יהודי שהתחתן עם לא יהודייה, כל ילדיהם לא יהודים, הילדים התחתנו עם לא יהודים והנכדים לא יהודים שהתחתנו עם לא יהודים, כולם יכולים להגיע. התברר לי שדווקא בעניין האתיופי יש העדפה. יש את העניין של מה שקרוי זרע ישראל לפי האימא שאלה יכולים להיות אפילו עשרה ועשרים דורות אחורה ולאו דווקא עד הדור השלישי, במידה וזה לפי האימא.
אני בכלל חושב, וכאן יחלקו עלי כל האנשים הדתיים, שכל העניין של לפי האימא נבע גם מהעובדה שפעם אי אפשר היה לדעת מי האבא. לכן העניין של האימא היה ברור מאליו כי ידעו שהוא נולד מהאימא ולכן הוא יהודי. אם היו אז את האמצעים לגלות מי האבא, יכול להיות שגם מי האבא היה בסדר. אתמול למשל אמרתי למר ולדמן שהיה אצלי, איש הסוכנות היהודית ואיש העמותה יחד עם הנשיא שמגר, שכשהוא עולה לתורה למשל, אומרים את שם אביו. לא אצל הספרדים כי אצלם אומרים את שם האימא אבל אצלו אומרים את שם האב ואין עם זה שום בעיה כי הוא בסופו של דבר בנו של שמעון או בנו של יוסף או בנו של יעקב. לא נשנה כרגע את ההלכה.
כאשר הייתי במשרד החוץ ביקרתי שם והיו 24 אלף אנשים. אז סיכמנו עם ראש הממשלה שרון להביא אלף אנשים בחודש ולגמור את זה על פני שנתיים. 24 אלף אנשים. כמובן שלאחר שזה סוכם, היו בעיות כלכליות אוצריות והוחלט להפחית את המספר ל-600 ולאחר מכן הוחלט להפחית את המספר ל-300 ולצערי הרב המספרים האלה הצטמצמו בצורה כזאת שמשנת 2004 ועד היום העניין לא הסתיים.
עת ישבתי עם חבר הכנסת נגוסה הוא דיבר אתי על מספר מסוים וביקשתי לקבל את השמות. בתחילה לא היו השמות אבל היום כבר יש את השמות גם אצלנו. גם מר ולדמן העביר לי אתמול את כל רשימת השמות בצורה מסודרת וגם חבר הכנסת נגוסה העביר. אנחנו מדברים על אנשים שסורבו בעבר וכמובן על צאצאים שלהם במשך השנים.
כבר אתמול, בעקבות פגישתנו, נועדתי עם מזכיר הממשלה. תאמינו או לא, אבל כבר אתמול נועדתי עם מזכיר הממשלה בירושלים כדי לנסות ולבדוק את העניין, כדי להביא להחלטת ממשלה. גם כאן עולה השאלה כי לפי מה שנאמר לי לא על ידו אלא גם על ידי נוספים, שדעתו של הנשיא של שמגר, דעתו של מר ולדמן ודעת רבים היא שמדובר על אדיס אבבה וגונדר. נאמר לי שדעתו של חבר הכנסת נגוסה היא גם מסביב. אז זה כמובן מגדיל ומרחיב את המספר בצורה מאוד מאוד משמעותית אלא אם חבר הכנסת נגוסה יתקן אותי בעניין הזה.
כאשר אנחנו מדברים על אותה מספר שנמצא באדיס אבבה ובגונדר שסורבו בעבר, אנחנו גם מדברים על כולם. אם כל מי שסורב בעבר יגיע, שזה גם לא ברור מאליו, אבל גם אם יגיעו כולם, כולל צאצאיהם שנולדו במשך אותן שנים, אנחנו נגיע למספרים של בין 6,000 ל-7,000 אנשים. כמובן מדובר במספר שלא רק שישראל יכולה להכיל אלא צריכה להכיל בראייה שלי. אני תמיד אומר שבסוף שנות ה-90 אחד מראשי הקהילה של יהודי חבר העמים אמר לי שרובם של אלה שמגיעים הם לא יהודים על פי ההלכה. נו, ומה היה רע שהגיעו מיליון ומשהו יהודים? הם לא תרמו? הם לא שיפרו את מצבה של ישראל? הם לא הביאו למצב שבו כלכלת ישראל השתפרה, ביטחונה השתפר, התרבות שלה, הספורט? חלק גדול מהם גם התגיירו במשך השנים. הם הלכו לצבא.
לאור זאת, אני לא רואה עם העניין הזה כל בעיה. לא רק זה אלא בלי קשר אליכם, זה תמיד מפחיד הרבה מאוד אנשים אצלנו שאני גם בעד הרב מיכאל פרוינד, להביא את האנוסים מספרד ומפורטוגל ומדרום אמריקה ואת בני המנשה אותם פגשתי בשדה התעופה. אני מאמין שבסופו של דבר זה רק תורם. רק אתמול ציינו את ט' באב. אם לא היה לנו את ט' באב היינו כאן 300-400 מיליון בני אדם.
אני רוצה להוסיף עוד משפט אחרון. העם היהודי מוזכר פעם ראשונה בתנ"ך במגילת אסתר. כתוב "וליהודים הייתה אורה, שמחה וששון". קרה נס ונשארנו. דרך אגב, הנס היחיד שבו לא מצוין שם השם אבל כולם מבינים. השם יהודי כמו יהודי מנוחין מוזכר פעם אחת במקרא כולו, בכל התנ"ך, בספר ירמיהו. אני אגיד לכם משהו שהוא מדהים. הפסוק מדבר על כך שהשרים מדברים על היהודי והשרים מדברים על יהודי בן נתניהו בן מלכיאל בן שלומיאל בן כושי. בן כושי אומר, הגיע מארץ כוש. ארץ כוש, הלא היא אתיופיה. זאת אומרת, אפילו היהודי, מוצאו היה מאתיופיה. אני מציע את הפסוק הזה לשים כל הזמן. פרק ל"ב ותסתכלו על זה. אם אתם רוצים, אני אתן לכם את הפסוק. יהודי בן נתניהו בן, בן, בן, בן כושי.
כמובן אני לא משתמש חס וחלילה במילה במשמעות השלילית של העניין אבל זה ציטוט מהמקרא שזה נחשב למי שהגיע מארץ כוש. לכן כשאנחנו מדברים על יהודי, אפילו היהודי היחיד שמוזכר, מאיפה מוצאו? בן כושי. כנראה שבכלל אלה שהגיעו מאתיופיה, הם היהודים האמיתיים ואנחנו הלבנים, אולי אנחנו זיוף.
אני חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים להיות הכי פלורליסטיים והכי פתוחים. אני רוצה לציין לחיוב גם את המשרד שבסך הכול פועל לפי המדיניות, את אמנון בן עמי ואת עמוס ארבל שנמצאים אתנו כאן, ואת שלושת יושבי הראש. אני רוצה להודות לחברי הכנסת דוד ביטן, דוד אמסלם ואברהם נגוסה ולהודות לחברת הכנסת שלי יחימוביץ', שאני לא יודע אם היא היחידה שהייתה כאן בכל הדיון הזה, אבל היא עכשיו כאן.
שר הפנים סילבן שלום
¶
זה נכון. לכולם יש עוד ועדות. אני רוצה לציין שזה פשוט מעיד גם על הראייה הנכונה של העניין. אנחנו ניהלנו מאבקים, שלי יחימוביץ' ואני, בשלושים השנים האחרונות נגד קיפוח ונגד אפליה, שזה היה בעיקר של מה שקרוי מזרחים – ואני לא קורא לה מזרחים אלא אני קורא לזה ספרדים כי העניין של מזרחים, זה כבר עניין של איזושהי אפליה מסוימת כי אם הוא מזרחי, סימן שהשני הוא מערבי וכבר יש לו יתרון עצום למרות שאנחנו הגענו מהמגרב שזה המערב והם הגיעו ממזרח אירופה אבל זה כבר סיפור אחר. אני ספרדי.
שר הפנים סילבן שלום
¶
ניהלנו אתה המון מאבקים משותפים עוד כשהיא הייתה בתקשורת. גם אני הייתי פעם בתקשורת. אני מאוד שמח שחבר הכנסת נגוסה לא מוותר שנים על גבי שנים. גם כשהייתי שר החוץ – וזה כמעט במאה הקודמת – הוא היה אצלי ועשה ונלחם למרות שהאשימו אותו בהאשמות שווא, שהוא רוצה להביא לכאן לא יהודים.
בסופו של דבר אני מודה על האפשרות הזאת. אני רוצה להודות לנשיא שמגר שבאמת נרתם בכל כוחו לעניין הזה. אמרתי לו אתמול שהמשקל הציבורי שלו באמת נותן תרומה אמיתית ממשית אדירה לעניין הזה וכולנו תקווה שאפשר יהיה לעשות את זה.
אני חייב לציין שהוקמה גם ועדת חריגים בזמנו של השר גדעון סער. ועדת החריגים הזאת אישרה הבאה של קבוצה מאוד מצומצמת מתוכם.
שר הפנים סילבן שלום
¶
ועדת החריגים בראשותו של משה ויגדור - שהודיע על סיום תפקידו עכשיו ונצטרך למנות מישהו במקומו- הודיעה על אפשרות הבאת 300 אנשים מתוך אותה קבוצה כקבוצה חריגה. בנוסף החלטתי להביא את המשפחות של החיילים, אותם חיילים שהיו אצלי. אני יודע שיש כאלה שאומרים שאם אנחנו נביא רק את משפחות החיילים ורק את החריגים, בעצם כל האחרים לא יגיעו, אבל אני מאמין בהכנסת הרגל בדלת ובסופו של דבר כל אחד נוסף שמגיע, זה עוד אחד נוסף שאנחנו מצילים אותו, מחזירים אותו ליהדות ובסופו של דבר אני רואה כאן את האנשים. אני רואה גם את הכיפות, אני רואה את כיסויי הראש, ותאמינו לי, זה באחוזים הרבה יותר גבוהים מאשר היהודים שחיים בארץ ישראל ונולדו בארץ ישראל.
תודה רבה לכם ובעזרת השם נעשה ונצליח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה כבוד השר. רציתי לשאול אותך, ברשותך, שאלה קטנה לפני שאני צריך לצאת. ברמה האופרטיבית אתה מתכוון להביא את זה להחלטות ממשלה ומתי?
שר הפנים סילבן שלום
¶
החלטה לא יכולה להיות החלטה רק שלי. כדי לשים נושא על סדר יומה של הממשלה, צריך כמובן את הסכמת ראש הממשלה ולכן אני מדבר עם מזכיר הממשלה ולכן הם נפגשו עם מזכיר הממשלה. העניין הוא שאתם יכולים להביא את האוצר ובמידה והאוצר יתמוך בזה, כמובן יש לזה עלויות כספיות, אני לא רואה שום בעיה בעניין הזה כי בסופו של דבר המחסום הראשוני הבסיסי הוא מחסום כלכלי.
שר הפנים סילבן שלום
¶
כן, אבל כאן אני חושב שזאת לא הוצאה אלא זאת השקעה. כאן מדובר בהשקעה ולכן אם מסתכלים במונחים כלכליים, התשואה היא הרבה יותר גבוהה מאשר ההשקעה עצמה. אנחנו בסך הכול מחזקים את עם ישראל בכך שנעשה את זה. אני מאמין שיש לך גם השפעה במשרד האוצר. לא מדובר בסכומים משמעותיים לעומת תקציב המדינה ואומר את זה מי שהיה שר האוצר ובאמת עבד במשרד האוצר הרבה שנים. ההשקעה הזאת היא השקעה נכונה והיא השקעה טובה. מדובר בסכומים שהם אפסיים יחסית לתקציב המדינה ובמידה ואפשר יהיה לרתום את זה, נוכל להביא את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הייתי מבקש שנדבר על חודש ימים שתיתן לנו תשובה האם הממשלה הסכימה – בכפוף למה שאמרת והזכרת את האוצר – לדון בזה ולקבל החלטה כי אם לא, אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני, אברהם וגם דוד וכולנו לא מתכוונים לרדת מהנושא הזה. זה לא נושא של תשואה אלא זה נושא ערכי יהודי. דרך אגב, אף אחד כאן לא צריך להצטדק אם הוא עם כיפה או בלי כיפה. יהודי הוא יהודי. כשהגיעה העלייה מברית המועצות לא ראיתי הרבה כיפות על הראש.
רבותיי, אני נאלץ לעזוב. תודה כבוד השר שכיבדת אותנו בישיבה.
אבבה אייטגב
¶
(דבריה מתורגמים מאמהרית לעברית).
אנחנו שמונה אחים ואחיות כאן. ההורים ושתי אחיות נשארו בגונדר. בהתחלה נאמר להם שאושרה עלייתם ולאחר מכן אמרו לא. עדיין הם נמצאים שם ואנחנו שמונה אחים ואחיות שנולדנו לאותם הורים והם נשארו שם בגונדר.
אנחנו נפרדנו לפני 15 שנים וכאמור נמצאים כאן שמונה ילדים של ההורים שנשארו שם ושלושים נכדים כאן בישראל.
וורקו גברה
¶
שלום. אני מארגון כנף לדרום, הארגון שמטפל כבר 25 שנים בהעלאת יהודי אתיופיה, בראשו דוקטור אברהם נגוסה שפעל והקים ובזכותו הצלחנו להביא אלפי יהודים שנאמר להם שלא יכולים לעלות ארצה. כרגע נמצאים שם עוד אלפי יהודים וכמו שנאמר קודם, הבעיה העיקרית היא לא בעיה האם הם יהודים או לא יהודים, מצד האבא או האימא, אלא הבעיה היא, כמו שנאמר, צבע עור. כולם צריכים להסתכל ולראות שאנחנו יותר יהודים מהשורש אבל צבע העור מפריע גם בתוך הארץ וגם בחוץ לארץ, גם להביא אותנו וגם לקלוט אותנו.
לפני כן שרת הקליטה לשעבר הייתה כן ודיברה ואמרה שהיה צריך לעשות סוף לפרשה ולהביא את כולם אבל מה שהיא עשתה, היא באמת עשתה סוף אבל סגרה את הדלת ב-2013 ולא סגרו את הפרשה. גם היום צריך לעשות לזה סוף ולא לסגור את הדלת אלא להביא לכאן את כל היהודים. גם לאחר מכן לא לסגור כי יכול להיות שיהיה מישהו שעדיין לא שמע ועדיין לא הקשיב ונמצא רחוק. צריך להביא אותם ואף פעם לא לסגור את הדלת.
קפלה מלקיה
¶
(דבריו מתורגמים מאמהרית לעברית).
אחרי ששמענו גם את כבוד השר וגם את חברי הכנסת אנחנו מרגישים שאתם מבינים את הבעיות שלנו, מזדהים אתנו ופועלים כדי לפתור את הבעיה שלנו. לכן אני מגדיר את היום הזה כיום היסטורי עבורנו. יחד עם זאת אני יכול להיות שלם בדבר הזה בהגדרתי כיום היסטורי ברגע שהמשפחות שלנו יגיעו לישראל ונתאחד אתן.
האחים שלי והאחיות שלי נשארו שם. אחד מהם שיש לו עשרה ילדים נפטר ועכשיו אין מי שיטפל בעשרת הילדים האלה ורק האימא היא זאת שמתמודדת לבד.
חן אסממאו
¶
תודה ותודה גם לשלי שנתנה גם לחיילים שנמצאים כאן וגם לי אישור כניסה מכיוון שהיו גורמים שפשוט לא נתנו לנו את האישור שהיינו צריכים אותו.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
חשוב להגיד כי הצבא לא אישר. יש לנו כאן מכתב שהצבא אוסר על השתתפות החיילים כאן ולכן כל חבר כנסת שעזר, מבורך.
חן אסממאו
¶
אני חיילת. לי יש סבתא באתיופיה שממתינה שם יותר מ-15 שנים וכל ההמתנה הזאת התחילה בכך שאנחנו עלינו וכל פעם אמרו לה שהיא תעלה, עוד מעט ועוד מעט ועוד מעט אבל היא עוד שם. זה הקוד של משרד הפנים ומשרד הקליטה לפיו עובדים עם העדה האתיופית. זה משהו שלא אמור להיות לא אצלי במשפחה שאימא שלי צריכה כל יום לבכות וכל הזמן לדאוג ולהיות בחששות כי סבתא שלי מבוגרת, היא בת 75.
חן אסממאו
¶
יש לה שישה ילדים שכולם נשואים, יותר משלושים נכדים והיא נשארה שם לבד. איך קורה מצב כזה שהמדינה שאני משרתת אותה, שחיילים נוספים משרתים אותה, המדינה שאני נותנת את החיים שלי בשבילה, וזה המצב שאנחנו אמורים להתמודד אתו. זה משהו שלא אמור להיות. תמיד אומרים לנו שזה בטיפול, יטפלו בזה, קיבלנו את הפניה ונותנים מספר תיק, אבל היא עוד שם. אלה התשובות שאנחנו מקבלים. גם הגורמים מהעדה שאמורים לעזור ולתת מענה להורים מבוגרים שלא יודעים למי לפנות, שלא יודעים איך לנהל את המאבק הזה, פשוט באים ונותנים להם את אותה התשובה. זה הקוד שיש לכל אחד. כל אחד כאן יגיד שאמרו לו את אותן תשובות שאמרו לי, שאמרו לו ואמרו כאן לכל אחד אחר. זה אותו משפט.
יש לי שאלה. קודם כל, למה חוק השבות לא חל על כולם? זה משהו שהוא לא בסדר. הוא גם לא חל על סבתא שלי. זה לא חל על כל עלייה שמגיעה לכאן? הלוואי שתיפתח העלייה הזאת כי זה משהו שאי אפשר להמשיך אותו.
יצחק מולה
¶
תודה רבה אדוני יושב ראש ועדת העלייה והקליטה. תודה רבה לכל מי שהגיע ותומך בעלייה הזאת. מפאת הזמן הקצר שיש אני רוצה להפנות כמה שאלות לשר הפנים סילבן שלום. אתה אומר משפחות של חיילים, אני רוצה שתפרט. זה כולל אחים ואחיות? סבתות וסבים? הורים ומשפחות? עד שזה יגיע לוועדה, יגידו שרק מי שיש לו אימא. אנחנו למודי ניסיון בדבר הזה.
אנחנו דורשים ממך ורואים בך כבן אדם המרכזי שיכול להביא להחלטה היסטורית בנוגע לעלייה. אנחנו לא רוצים עוד ועדות ועוד דברים כאלה כי נמאס לנו. יש כאן הרבה אנשים עם סיפורים קורעי לב אבל אנשים מדברים כאן באדישות, יושבים ומקשיבים וזה לא יתכן. אם אנחנו לא נקבל את כל האנשים שנמצאים באתיופיה, אנחנו הצעירים, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מתכננים לעשות צעדים והחרפות נוספים כי אנחנו רוצים את כל המשפחות. לא תמקד עכשיו באלה שימתינו יותר ואלה לא כי אנחנו רוצים את כולם. מספיק עם הגזענות ולא צריך להתבייש להגיד את זה. זאת גזענות מה שעושים לעלייה האתיופית. אחרי 1991, זאת גזענות. אני לא יודע כמה אנשים יודעים את זה אבל בשלושה עשורים – כלומר, שלושים שנים – הגיעו מאתיופיה בסך הכול כ-87 אלף עולים. בשלושה עשורים הגיעו מברית המועצות למעלה ממיליון ומאתיים אלף. אם זאת לא גזענות ואם מדברים אתי על ספק יהדות, אני רוצה לראות איך זה מקביל לעליות אחרות. חלילה, אני לא מטיל ספק באף אחד אבל אנחנו דורשים את כל המשפחות שלנו.
יפת אלמו
¶
שאלה אחת לשר. השר שלום, אני מכיר אותך הרבה שנים ואני מבקש ממך מכל הלב, במשרד שלך יש אנשים שיכשילו אותך ואני אומר את זה באמת. הם יכשילו אותך. אם לא תשנה שם אנשים שעובדים בתוך המשרד, הם יכשילו אותך וימצאו תירוצים. אני מבקש שתעשה שם סדר.
שר הפנים סילבן שלום
¶
השאלה אם רוצים לשלב ידיים, האם רוצים מה שנקרא לאכול ענבים או לריב עם השומר. רוצים לאכול ענבים וזה אומר למצוא פתרון. יש לפעמים, ובמקרה או בחז"ל, בדברי חכמים, נאמר תפסת מרובה לא תפסת. אפשר ללכת על הכול או לא כלום. אפשר. אני לא מאמין בגישה הזאת. אני מאמין בגישה אחרת. כשאני רציתי להטיל מס על ההון, אלה שלפני היו אמרו לא, רק אם יהיה מס על קרנות השתלמות ומס על מתנות ב-25 אחוזים. אמרתי, לא, יהיו 15 אחוזים. כיום זה כבר 25 אחוזים בעקבות דוח טרכטנברג. אבל אם לא, עד היום לא היה מס על ההון אלא רק מס על עבודה וכל בעלי ההון היו פטורים. זאת גישה שאומרת בואו נעשה את זה בצעד אחד מסוים ונתקדם הלאה.
יכולתי לתת עוד עשרים דוגמאות כאלה. לכן אני מאמין שבסופו של יום אנחנו צריכים להכניס את הרגל בדלת כי אחרת יבואו תמיד עם איומים. חמישה מיליון, עשרה מיליון, מאה מיליון, כולם מחכים, אף אחד לא יישאר באתיופיה, כולם רק מחכים להגיע לישראל. אנשים נוצרים שחיים שם, מה פתאום רוצים להגיע לישראל? מי רוצה להגיע לישראל, סימן שיש לו סיבה אמיתית לכך.
דבר שני. אני לא מקבל את העניין של העובדים. עובדי משרד הפנים הם אנשים ראויים, אנשים טובים והם עובדים על פי חוק. הם לא עובדים על פי הרצון שלהם.
שר הפנים סילבן שלום
¶
הם עובדים על פי חוק ועל פי הכללים. לכן, אם יש טענות, צריך לבוא למחוקק שזאת הכנסת או לממשלה שבסופו של דבר הם קובעים את החוקים ולא אף אחד אחר. אם יש שאלות ספציפיות ובקשות ספציפיות, כמובן שאנחנו נטפל בהן. אם יש רצון שתהיה כאן סקירה, נמצא כאן גם מנכ"ל הרשות מר אמנון בן עמי וגם הממונה הישיר על התחום מר עמוס ארבל והבאתי אותם במיוחד לכאן במידה ויהיו שאלות או רצונות או בקשות או דברים ספציפיים. אם רוצים סקירה על כל העניין, אפשר לעשות את זה. אני באתי לכאן כדי להגיד שאני מזדהה עם העניין הזה כבר שנים רבות ולא רק אני אלא משפחתי, אשתי שהייתה בכל ההפגנות של יהודי אתיופיה, בתי שעכשיו חזרה מגונדר אחרי ארבעה וחצי חודשים של התנדבות בגונדר ובכל האזור של הכפרים שם, רק כדי לבוא ולהירתם ולתת. לא רציתי להגיד את זה, אבל בסופו של דבר הוצאתם את זה ממני.
שר הפנים סילבן שלום
¶
תודה רבה. בסופו של יום אנחנו באמת באים עם הלב והנשמה ורוצים לעשות. לא תמיד אפשר לעשות את הכול אבל אפשר לעשות יותר וזה בטוח. תמיד צריך להתאמץ וצריך להביא גם את המשרדים הרלוונטיים. זה לא משרד הפנים. למשרד הפנים יש כללים ומי שעומד בכללים כן, ואם לא עומד, לא. צריך לזה יותר משאבים, צריך לזה יותר דמיון, צריך לזה שינוי חשיבה. אמרתי, לא בגלל שאני הבאתי את הפסוק הזה אבל זה הפסוק הכי אמיתי שיש, תשתמשו בו כי הוא דבר אמיתי. צריך למצוא פתרונות לבעיות שעלו כאן ואני חושב שאין להן שום אחיזה ואין שום סיבה שזה יישאר במצב הזה. אני בא עם הגישה הכי חיובית בעולם כדי לנסות ולפתור את העניין הזה ואני מאמין שיחד אתך, אברהם, יחד עם מאיר, יחד עם שלי, יחד עם דוד, עם מנו ועם כל מי שנמצא כאן אנחנו נוכל להביא להבקעה. המטרה היא להבקיע ואני בטוח שביחד נעשה את זה.
אני רוצה להודות לכם על כך שאפשרתם לי לבוא לוועדה. האנשים כאן עדיין נשארים אבל אני חייב ללכת.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כבוד השר, אני מאוד מעריך. אנחנו בשילוב ידיים ונעבוד בשיתוף פעולה. זה הכיוון שלנו וזאת הדרך שלנו. אני חושב שצריך להגיד שאנשי משרד הפנים מבצעים על פי המדיניות ואני אומר את זה כמי שפעל אתך, יפת, יחד.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זה משהו אחר. הבעיה שלנו היא לא העובדים. הבעיה שלנו היא המדיניות. הם פעלו לפי המדיניות. מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה לשלב ידיים ולעבוד ביחד לשינוי מדיניות שכבוד השר מוביל את העניין להחלטת הממשלה. עובדים ביחד בשיתוף פעולה ומביאים את אחינו. בזה אני מאמין וזאת דרכנו. תודה רבה לך אדוני השר.
דוד ביטן
¶
כבוד השר, לפני שאתה הולך. אני חושב שהמקרה שלה הוא מקרה מאוד מאוד ייחודי. כל הילדים וכל הנכדים נמצאים בארץ והסבתא בחוץ לארץ כבר 15 שנים. אם אפשר לבדוק את זה.
שר הפנים סילבן שלום
¶
אמרתי שכל אחת מהבעיות, תאמין לי שאברהם מביא אלי כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים לפתור ורוצים. עלו כמה דברים גם קודם לכן ואני מאמין שבסופו של דבר גם בנושא הזה יש הרבה פעמים סיבות. יש 7,000 אנשים שנדחו וכל סיפור הוא קורע לב. אני רוצה את ה-7,000 איש האלה לנסות להביא. בסופו של דבר להגיע לסיום הסגה הזאת ולגמור את העניין. אני מכיר את הטענות שבאים ואומרים שגם לפני 12 שנים אמרת לנו תביאו רק את אלה וזה ייגמר וקיבלנו החלטה. אחרי כן אמרת תביאו רק את אלה וזה ייגמר ותביאו רק את אלה וכל פעם צצים חדשים. אני אומר, מה זה צצים חדשים? אם מגיע להם ואם יש להם רקע וזיקה ליהדות, הם צריכים להיות כאן. הרי בסופו של דבר הם באים לכאן, הם עוברים גיור והאנשים האלה מצטרפים לעם היהודי ולכן מה רע בזה?
תמר עזרא
¶
אני כרגע עושה שירות לאומי. תודה רבה על שנתת לי לדבר ותודה רבה לכולם. אח שלי חייל ביחידה מובחרת והוא מסכן את החיים שלו יום יום ותורם למדינה. יש לנו חמישה אחים באתיופיה ואנחנו שלושה אחים שעלינו לארץ. זה אבא שלי. הסיפור הזה כל כך כואב. אנחנו חיים את זה יום יום. לא הייתה לי ילדות. כל פעם כשחזרתי מבית הספר ראיתי את ההורים שלי בוכים, מיואשים, אין תשובות. יותר מעשר שנים האחים שלי ממתינים שם. 22 נפשות באתיופיה, באדיס אבבה, מחכות שם. ההורים שלי לא עובדים ואנחנו לא יכולים לממן אותם. אנחנו ילדים. אני עושה שירות לאומי ואח שלי חייל ואחותי תלמידה. אין לנו עזרה ואנחנו מתמודדים עם הקושי הזה יותר מעשר שנים.
אנחנו מקווים שיהיו החלטות טובות ובאמת תאחדו את כל המשפחות שלנו.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. ערוץ 1 היו באתיופיה אבל מחוסר הזמן לא נוכל לצפות בכתבה שהם הכינו אבל נמצא אתנו רחמים אלעזר שנסע לאתיופיה עם צוות, ביקרו שם, צילמו ושידרו כתבה בערוץ 1. אני אשמח להתייחסותך.
רחמים אלעזר
¶
צריך לציין גם את הדס כהן שהיא הייתה הבמאית של התכנית שעשינו בגונדר וגם באדיס.
אנחנו הגענו לגונדר ולאדיס בעקבות התחקירים שעשינו כאן. פגשנו ארבע משפחות וראינו שנעשה להן עוול בלתי רגיל. גילינו משפחות מפורקות כאשר חלק בארץ וחלק שם ואתה לא יודע למה ואין הסבר. בביקור הקודם שלי בגונדר עת נכנסתי למשרד של הסוכנות היהודית גילינו שבן אדם אחד עלה לארץ ובהחלטה כתוב שהוא מזרע ישראל אבל אח שלו מעוכב. ביקשנו לראות את ההחלטה ובהחלטה של האח שעוכב כתוב שהוא לא מזרע ישראל. שאלתי האם הם מאותה אימא ומאותו אבא, אמרו לי כן. אם כן, איך יכול להיות דבר כזה. שני אחים מאותה אימא ומאותו אבא, אחד רשאי והשני לא רשאי.
הסבתא בארץ ומתגוררת במבשרת ציון וחמישה ילדים שלה כאן עם נכדה אחת. הבת האחרת שנשארה באתיופיה נפטרה ויש לה חמישה ילדים והילדים יתומים מאם. הסבתא עלתה משום שהיא מזרע ישראל אבל הבת נשארה כי היא לא מזרע ישראל. ואתה אומר למה? איך יכול להיות דבר כזה?
בעקבות זה נסענו והיינו בליל סדר וראינו איך הם חוגגים את ליל הסדר. מצות מכינים בעצמם. ראינו את כל הטקס של ליל הסדר. אמרנו שבן אדם, כדי שידעו שהוא יהודי, לא יכול לעשות יותר מהדברים האלה. יש להם בית כנסת בו הם מתפללים והם שומרי מצוות. אנשים יושבים שם 18 שנים, 19 שנים ולא מגיעים. הלכנו לראות את בית הקברות היכן שקוברים את המתים, הרבה מאוד אנשים נפטרו. ואתה שואל למה, למה זה קורה?
המסקנה אליה הגענו היא שההחלטות שהתקבלו כאן הן לא ענייניות והן מוזרות. אני לא מחליט כאן מי יהודי ומי לא יהודי, אבל אני מסתכל על תהליך קבלת ההחלטות. על סמך מה החליטו שזה יעלה וזה לא יעלה? זה אומר דרשני. צריכה להיות בדיקה יסודית לגבי כל מה שנעשה וגם לגרום לכך שלהבא לא יישנו מקרים כאלה והאנשים לא יסבלו שלא לצורך. לפעמים אתה רואה כאילו נעשה משפט שלמה, לחתוך אותם לשניים ומבחינה אנושית זה מאוד כואב. זה מה שראינו וזה דורש פתרון מידי. לדעתי צריך לסיים את הנושא הזה בכך שיעלו את כולם לישראל.
מנואל טרכטנברג
¶
אדוני היושב ראש, רבותיי. אני אוסיף מילה אחת מאוד מאוד אישית. כל הדברים נאמרו ולא אחזור עליהם. אני עליתי לארץ לפני קרוב ליובל שנים, לפני 46 שנים. עליתי לבד. לקח די הרבה שנים עד שבני המשפחה שלי עלו בהדרגה, ההורים, אחות, בני דודים. לקח שנים. אני זוכר עד היום הזה את הגעגוע הקשה והכואב לאם, לאב, לאחות, לבית. מי שלא עבר את זה, לא יכול לשער מה זה להיות בארץ רחוקה בלי כל הסביבה, בלי החמימות שרק בני משפחה קרובים יכולים להעניק לך.
אני אומר לכם כמי שעבר את החוויה הזאת בנסיבות אחרות – אני חלילה לא משווה כי המשפחה שלי הייתה יכולה לעלות אלא שלקח להם את הזמן מסיבות שלהם – אני לא מוכן לתת יד שבמדינת ישראל אנחנו נמנע מאזרחי מדינת ישראל להיות יחד עם המשפחה הקרובה שלהם. לא יכול להיות דבר כזה. בפן האנושי הבסיסי, זה צריך להנחות את כולנו כשאנחנו קמים בבוקר.
אני מזדהה אתכם מתוך הרגש העמוק של מי שעבר חוויה דומה, ושוב, שונה מאוד בגלל הנסיבות אבל געגוע של ילד זה געגוע של ילד. אני מאוד מקווה שנשכיל להביא לפתרון מהיר של זה בלי תירוצים ובלי דחיות, להביא לזה סוף ובצורה כזאת גם הצדק ייעשה. תודה.
מתן
¶
(דבריו מתורגמים מאמהרית לעברית).
עברו שמונה שנים מאז נפרדתי מההורים שלי ולא רק אני אלא גם חברים אחרים שלי שההורים שלהם נמצאים באתיופיה וחלקם מתים עכשיו ונקברים בקבר יהודי. עד מתי אנחנו יכולים לסבול? אנחנו לא יכולים לחיות את החיים שלנו כך בארץ. תעמדו במקומנו ותראו שאפילו שבוע אחד להיות רחוקים מההורים זה כל כך קשה ותראו כמה שנים אנחנו סובלים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני מסכם את הדיון. אני רוצה לקרוא את המסקנות שהן על דעת חברי הכנסת שהיו כאן, כולל שר הפנים.
ועדות הפנים והגנת הסביבה בראשית חבר הכנסת דוד אמסלם וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות אברהם נגוסה קיימו היו ישיבה משותפת בנושא השלמת העלאת שארית יהודי אתיופיה.
חברי הוועדות שמעו דעות שונות ואת טענותיהם של העולים שבני משפחותיהם מדרגה ראשונה ממתינים לעלייה באתיופיה. חברי הוועדות שמעו את דברי כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, נשיא הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה. כבוד הנשיא שמגר אף הגיש הצעה לניסוח החלטת הממשלה בעניין.
ועדת הפנים והגנת הסביבה יחד עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קובעות:
המצב הקיים לפיו אלפי ממתינים באתיופיה נפרדו ממשפחותיהם שנמצאות בישראל חיים בתקווה לעלות לישראל וממתינים בקהילות יהודיות, הנו מצב בלתי נסבל ודרוש פתרון שהוא במהותו פתרון יהודי, ציוני והומני.
באחריות ממשלת ישראל להביא לפתרון בהקדם האפשרי ולהעלות את בני המשפחות שנמצאות בקהילות הממתינים לעלייה באדיס אבבה ובגונדר. שתי הוועדות פונות לשר הפנים בקריאה להביא מיד נוסח הצעת מחליטים בהתאם להצעת כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. שר הפנים סילבן שלום הביע הסכמה להעלות את כולם לאלתר.
הוועדות קוראות לממשלת ישראל להעלות בהקדם האפשרי את שארית יהודי אתיופיה מקהילות אדיס אביבה וגונדר. הוועדות מבקשות משר הפנים תשובה בעוד חודש ביחס לקידום החלטת הממשלה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בסדר. נצרף לפרוטוקול.
אני חייב לסיים את הדיון. אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.